פורום פסיכיאטריה

היי נעלמה הודעתי מה-10/11 מה קרה? שגב

שגב שבת שלום, האם התכוונת להודעה זו? http://doctors.nana.co.il/forums/read.php?f=385&i=200816&t=200816 צריך לבחור "קבץ תגובות" ואחר כך עמוד 788 לפעמים יש באג בפורום ולא מבחינים בהודעות במעבר בין עמודים

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=200816&t=200816

תודה רבה רבה שגב

יש לי בן בגיל 22 , שכל פעם שישו חום גבוה או שפעת הוא מיילל ואומר דברים כמו "בואי איתי למיטה , אני אוהב אותך תתני לי לחבק אותך.... " דברים אלה הוא אומר ללא בושה וחרטה , וללא התרגשות מבלי שיצטרך אומץ . זה קורה כשיש לו חום מעל 41 מעלות עם כאבי ראש . רציתי לדעת האם אפשר להסביר זאת ?

איילת שלום כתבת שאת הדברים האלה הוא אומר כאשר יש לו חום גבוה מאוד. קרוב לוודאי שהוא נמצא במצב שהוא קודח מחום והוא מוצף בכל מני הזיות; אני משערת שכבר באותו הרגע שהוא אומר את המילים - אין לו שום שליטה על מה שיוצא לו מהפה ובוודאי שאין לו מושג מי ניצבת מולו. אני גם די בטוחה שהוא לא זוכר את הדברים לאחר מכן, כאשר החום חוזר למצב רגיל. לא חושבת שיש לך סיבה לדאגה במקרה זה.

לאיילת שלום, אכן מדובר בתיסמונת של שינויים נפשיים בגלל מצב גופני. החום בהחלט יכול לגרום להזיות או מצב של דליריום בשפה המקצועית. כנראה שהתכנים שייכים לקונפליקט של אדיפוס כפי שפרויד כתב. כל אדם עובר קונפליקט דומה, אבל עם השנים ישנה הדחקה של הקונפליקט, ההדחקה כנראה נפרצה כאשר הוא אינו שולט במחשבותיו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני יודעת שבפורום אי אפשר לקבל תשובות או פתרונות ארוכים אבל אני קצת מבולבלת באפריל שנה שעברה כתבתי פה לראשונה שהבת היתה בדכאון הרופא באוניברסיטה נתן לה פקסיל וכמו שכתוב תוך שבועיים בדיוק היתה הטבה הלכנו לטיפון פסיכולוגי והיה שיפור מדהים ביולי היא חזרה לאוניברסיטה ןיחד עם זה בניגוד לדעתי הפסיקה את התרופה ואני לא יודעת אם בגלל התרופה או לא הגיעה למצב של מאניה עכשן כזכור היא מטופלת בריספרדיאל ונורנטין ובניגוד לפקסיל לא רואים שיפור דרסטי רק גופני שהיא יותר רגועה אבל יותר עצבנית היא ניסתה לקחת גם פקסיל אבל הפסיקה לאחר שבוע ביעוץ עם הפסיכיאטרית האם ההטבה כלומר בדיכאון לוקחת יותר זמן עם הטיפול הזה האם יש אבחנה ברורה בין מאניה דיפרסיה לבין הפרעה גבולית והאם זה שלסבתא שלה היתה מאניה דיפרסיה שהתפרצה בעקבות גיל המעבר יש השלכה אליה כי יש מצב של הדבקת מחלה לחולה בגלל קירבת דם והיא בטוחה ומשוכנעת שהיא כמו הסבתא וכרגיל תודה

שלום, אין "הדבקה" במחלות נפשיות, מדובר בדיעה קדומה. יתכן ויש מרכיב תורשתי מהסבתא אבל לא הדבקה. במאניה דפרסיה לא כל התקף דומה לקודמו, ולא הבנתי ממכתבך האם הבת כעת במצב של מאניה או שהמאניה כבר התחלפה בדיכאון? בכל אופן נראה שהמאפיינים של ההתקף הנוכחי שונים מהדיכאון הראשון שחלף מהר. שבת שלום דר' גיורא הידש

התכוונתי להדבקה המרכאות כי לפני שיודעים מה המחלה ואם בכלל היא החליטה שהיא כמו הסבתא עם התרופות היא כבר לא בפעילות יתר אבל עדיין מאוד כועסת ובלי תקווה השאלה ששאלתי האם יכול להיות שהפסקת הפקסיל גרמה למצב המאני ועוד שאלה למה נותנו לה נאורוטין בשילוב עם רספרדיאל תודה על התשובה

היי , את לא מכירה אותי כי לא נכנסתי לכאן אף פעם , בד"כ הייתי מדבר על בסיס יומי בפורום ה.א של וואלה , אבל כבר חודש לא כתבתי שם. אני חולה כבר כמה שנים. קראתי שרשור שלך לגבי ציפרמיל והבנתי ממנו שיש לך ה.א , עניין אותי לדעת איזה הפרעה בדיוק וכמה זמן ,אם בא לך לספר קצת על עצמך. את מוזמנת לכתוב לי במייל. אלון. ------------------------------------------------ אגב, לגבי השרשור ההוא , סביר להניח שהעליה במשקל שלך היא בגלל שהמטבוליזם נדפק , ולוקח הרבה זמן ומאמץ בשביל לשחזר אותו. הורדה בקלוריות לא תועיל לך כי זה יגרום לגוף להיתגונן יותר , ומאוד מאוד קשה לגרום לו (אם בכלל) לחזור למצב רגיל , זה דורש המון עבודה. לכן , קחי את העלייה במשקל בפרופורציה , אני יכול להגיד לך מבנות אחרות שדיברתי איתן שזה מתאזן אח"כ.

סבלתי מתגובה דיכאונית לא חמורה במיוחד. פרטים עלי יש למכביר בפורום. אתה יכול למצוא בעזרת החיפוש. אם יש משהו ספציפי יותר, אשמח לענות.

קראתי על הפרעת אישיות אנטיסוציאלית שהתנהגותם מתאפיינת בין היתר בהעדר מחשבה ותכנון לעתיד. אם כל המאפיינים מופיעים, אבל המאפיין הזה של העדר מחשבה וחוסר תכנון לעתיד, לא רק שלא קיים , אלא שיש מחשבה לטווח ארוך ותכנון לטווח ארוך של כל מעשיו כך שהאדם זומם ומתכנן כל הזמן באופן בלתי רגיל את כל המהלכים בחייו ושל סביבתו. האם יש תופעה שאדם מתכנן כל הזמן דברים שסביבתו בכלל לא מתכננת והוא למעשה מוביל את סביבתו. למשל, הוא בא אל רופא ויש לו מטרה ברורה לעתיד, או הוא התחתן וכבר מראש מתכנן שלאשתו לא יהיה כלום כי הוא יגור איתה בבית הוריו , מתכנן איך הוא יחסוך ויסתיר הכל ממשפחתו העתידית, מתמסכן בפני כולם שאין לו ושהוא סובל, וכך עוברות השנים והוא דבוק לתכנונו אפילו שהוא מקבל כל טוב מאשתו ואפילו שהוא מקבל כל טוב מאשתו וטיפולים ומסירות נפש, הוא דבוק לתכנון שלו מהיותו צעיר ועושה צוואה ומעלים ממשפחתו כספים ומקפח אותם ואף אחד לא יודע איפה הכסף לאחר שיפטר מהעולם. ובחייו חיי עם משפחתו בצביעות שהוא מקבל ומבטיח להם שהכל יהיה שלהם כאשר בלב הוא דבוק לתכנונו להפיל אותם בפח בפעולות משפטיות. אבל הוא מצליח לתמרן את כולם שיאמינו לו שהוא אדם טוב להם ומבטיח הבטחות שווא.... ... הוא דבוק לתכנוניו וזומם . האם העובדה שיש מאפיין כזה של תכנון ומחשבה ותכנון לעתיד , אומרת שלא מדובר באישיות אנטיסוציאלית. ולפי התאור האחרון לאיזה אישיות זה מתאים ?

לרווית שלום, אני חושב שאת מדברת על אדם מסויים, יתכן ושאלת שאלות דומות בעבר או שזו הייתה משהי אחרת. בכל אופן, אף פעם סימפטום אינו עושה אבחנה בפסיכיאטרייה וכך גם נוכחות או אי נוכחות של תכונה מסויימת אינה שוללת אבחנה. בגלל רגישות הנושא, וגם כיוון שמדובר ברשת, איני נוהג לאבחן אנשים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, התחלתי בחודש האחרון להשתמש בטגרטול כמיצב למצ דכאון שמטופל ב - 375 מ"ג אפקסור XR. אני לוקח 600 מ"ג טגרטול ועדיין לא הגעתי לרמה הטיפולית בדם. ולכן אני ממשיך להעלות מינון (כרגע ל- 800 מ"ג) האם יש רמה ממוצעת של טגרטול? בנוסף מאז שהתחלתי עם הטגרטול מצבי רק החמיר וממשיך להחמיר עם העליה במינון, אך הרופא ממתין שאגיע לרמה הטיפולית ואז לראות מה קורה. האם מצב זה אופייני לשימוש בטגרטול? מה אמור לקרות כשאגיע לרמה הטיפולית? תודה

לנוי שלום, מקובל להגיע לרמות טיפוליות בדם, עם זאת דעתי האישית שונה. אני חושב שהקליניקה קובעת ולא הרמה בדם, כלומר המצב של המטופל חשוב ולאו דווקא מספרים של מעבדה. גם הספרות המקצועית לא מצאה קשר בין יעילות הטיפול והרמה בדם. לדעתי יתכן ואתה סובל מתופעות הלוואי של הטגרטול ולכן אתה מרגיש שמצבך מחמיר, ועדיין אינך מרגיש את התועלת מהטגרטול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ישנם מצבים חריפים של נרקסיזם עד כדי כך שזה כבר לא סתם קווי אישיות אלא ברמה של מחלה שמצריכה טיפול ? אם כן איך קוראים למחלות כאלה ? ואם זה בא בהתקף אז איך קוראים להתקף כזה ? ומהו הטיפול התרופתי שעשוי להעלים באופן זמני את הסימפטומים ?

למיכל שלום, איני יודע למה התכוונת בדיוק. עם זאת ברוב המצבים הפסיכוטיים קיים מרכיב נרקיסיסטי בולט מאוד. שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום ,אני סיימתי בימים אלה תהליך ניקוי מליתיום ,אני יודע שברמות גבוהות של ליתיום עלולה להגרם הרעלת ליתיום שתופעותיה קשות ,אני לעומת זאת במצב הפוך ,וכעת לאחר סיום ההורדה ,אני ברעידות ,חרדות קשות ,מחשבות אובדנית ,מצב בילתי נסבל ,הייתי רוצה לדעת האם זה מצב תגובתי של הגוף להפסקה ,והאם תחול בימים הקרובים הקלה ניכרת התופעות הללו.

שלום לך , האים הפסקת את הליתיום ביוזמתך ? כמה שנים לקחת אותו ? תודה ,

לקחתי את הליתיום כשנתיים ,וההפסקה התבצעה בפיקוח מלא של רופא.

ד"ר שלום רב יש לי מספר שאלות האם 10 מ"ג ציפרלקס ליום גורם להשמנה? אצלי עושה הרושם שכן מפני שאני מנסה להוריד במשקל ואיני מצליחה מאז (3 שבועות שאני לוקחת אותם האם כדאי להחליף את סוג התרופה) האם מי שלוקח ציפרלקס זה אומר שיש לי הפרעה ותהיה לי מעין תוית שלילית בעתיד או שזה בשביל החרדות בלבד , כלומר האם זו הפרעה מסוימת? אני שמעתי שזה ניתן גם להפרעות אכילה האם זה נכון? כלומר לאנורקסיות או בולמיות? אשמח לקבל תגובתך תודה מראש

לדנית שלום, תתכן עליה במשקל מהציפרלקס אולם רק אחרי חודשים של טיפול, לא בחודש הראשון, לכן כעת כדאי לחפש את הסיבה במקום אחר. בכל מקרה מומלץ לשמור על דיאטה מאוזנת ופעילות גופנית. הציפרלקס שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון וגם מקילה על חרדות. בכל אופן היא אינה קשורה ואינה עושה סטיגמה של מחלת נפש וגם אין באופן עקרוני בעיה עם רישיונות למיניהן. יש הנותנים תרופות מהקבוצה הזו להפרעות אכילה אולם אני חושב שאין עדיין חומר מדעי מוכח לגבי הציפרלקס בתחום זה. בהצלחה בטיפול דר' גיורא הידש

גם אני השמנתי , הבטן התנפחה, כל זה בחודש הראשון

היי לכולם לפני כמה ימים כתבתי בפורום על גמילה שלי מן הקסנקס , ובכן אני כבר שבוע בערך לא לוקחת כלום (חוץ מציפרמיל ) , ומתאפקת לא לגעת בקסנקס , אפילו לא שמינית המיליגרם , התחושות עדיין קשות , למרות שלא כל כך אקוטיות כמו שהיו , אבל עדיין אני סובלת מסחרחורות קשות , אי יציבות , צמרמורות בכל הגוף וקשיי ריכוז , אני כל כך מפחדת שהתחושות הללו לא יעברו לעולם , אני צריכה שמישהו יחתום לי שאכן כל מה שאני חשה , הוא אכן מן הגמילה , זה ייתן לי המון כוחות , כי יש לי כוח להלחם בגמילה , אבל אין לי כוח להלחם בחרדות הנוראיות שעברתי , אני מתפקדת יפה מאד , עובדת , אמא במשרה מלאה , ואפילו בהריון כרגע , ואני מוכנה לסבול , רק לדעת שיום אחד זה יגמר , עברתי כל כך הרבה חרדות והתקפים ןעכשין מאד קשה לי לחוות את אותן התחושות מחדש , במיוחד שאני לא משוכנעת שהן נובעות מן הגמילה , ושוב , אודה למישהו עם ניסין בגמילה מהרעל הזה. בברכה יונית

ליונית שלום, כל הכבוד! את בדרך הנכונה והקשה ביותר כבר מאחוריך! התופעות הן מהגמילה מקסנקס ואני בטוח שבימים הקרובים כבר תרגישי טוב יותר. בינתיים אפשר ומותר לאכול דברים מתוקים (זה יקל עליך), פעילות גופנית וכל פעילות מרגיעה יכולה להקל עליך. בהצלחה, והריון בכיף דר' גיורא הידש

שלום לך ,אני יכול לומר לך במלא האחריות כמי שעובר בחודשים האחרונים גמילה קשה מתרופות פסיכיאטריות ,שזהו תהליך קשה ביותר המלווה בתופעות לוואי קשות של קריז של הגוף ,ולתחושות קשות של מתח ,רעידות ,חרדות ,מחשבות אובדנית ועוד ,אך אנו צריכים לדעת כי מדובר בתהליך שישתפר ברגע שגופנו יתרגל לעובדה כי אין הוא זקוק עוד לחומר ממכר זה ,והמערכות העיצביות יסתגלו למצב החדש.את צריכה גם להתחשב בזמן שנטלת את התרופה ,ובכל מקרה לא כדאי להכניס לגוף מה שאיננו צריכים.

הי עברתי את התהליך, אצלי אומנם זה התבטא באופנים שונים ממה שתיארת (יותר קרוב למה שתיאר קודמי) אבל סביר להניח שזה קשור בגמילה, מה שאת עוברת זה סיוט אמיתי, גיהינום של ממש. אבל בסוף זה עובר. כמו כל דבר. נילי.

אכן הכל קשור לגמילה אל תפחדי גם אני עברתי את זה

יונית,אני קורא נדהם על כוחותיך.התחושות חולפות.זה לוקח עד כחודש אך כן ,זה עובר.הפיתוי לקחת עצום תאמרי לא לכימיקל.את יכולה.

סחרחורות וחוסר יציבות לא נכללות ברשימת תסמיני הגמילה מבנזודיאזפינים. כדאי להיבדק ע"י רופא כדי לשלול בעיה אחרת, גופנית או נפשית. אם יש חזרה של החרדה אפשר לשקול עליה במינון של הציפרמיל שהוא פחות ממכר מקסנקס.

אלי שלום דווקא קראתי באיזשהו מקום שסחרחורות ואי יציבות הינם כן תופעות גמילה , בכל אופן , לא נראה לי שיש לי איזושהי בעיה נוירולוגית , אולי התחושות הינן גם מן ההריון , בכל אופן , ישנה גם הרגשת שפעת חזקה , אבל כל יום אני אומרת לעצמי שיש בי את הכוחות לעמוד בגמילה הזו , רק בשביל לא לחזור לכמויות שלקחתי קודם (מינון של 2 מ"ג ביום), הבעייה שאי אפשר לדעת כמה זמן סימפטומים של גמילה יכולים להמשך , שמעתי שישנם אנשים שזה הופך להיות כרוני לכל החיים ולכן אני מפחדת שלא אוכל לעמוד בכך , בכל אופן תודה על העידוד של כולם ושוב , אשמח למישהו בעל נסיון עם גמילה , כמה זמן זה לקח לכם.

שאלתי לפני מספר שבועות אם 3 חודשי נטילת סירוקסט הם זמן מספיק לבדוק אם התרופה מתאימה (בשלב ששאלתי עברו 3 חודשים והרגשתי שהתרופה עוזרת באופן חלקי בלבד) היום כשכבר חלפו 4 חודשים אני מרגישה ממש נפלא כאילו שהחלמתי אני רק לא יודעת אם ליחס את זה לסירוקסט או לבעיה שהיתה וגרמה לי לדיכאון והפתרון לה מסתמן.לא הסיבה חשובה אני רק חוששת שאם לא התרופה היא שעזרה אז אולי הכל יחזור במידה והבעיה לא תפתר כמו שמסתמן כרגע. תודה ים

לים שלום, אני שמח שאת מרגישה בטוב וגם שהמשכת עם הסרוקסט ואת מרגישה בטוב. לעתים לא נדע את הדברים בודאות מי השפיע וכמה. סביר להניח שגם הפתרון המסתמן וגם הסרוקסט השפיעו, את היחס בין הדברים לא נדע כנראה. עם זאת אכתוב דבר יותר מעניין. יתכן ואנו רואים זאת לעתים קרובות, שהסרוקסט חיזק אותך ונתן לך כוחות לפתור את הבעיה שמעיקה עליך, כך שיש חשיבות לסרוקסט מעבר להרגשה הכללית הטובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר, האם ייתכן מצב, שבעקבות התקף חרדה, נכנסים למצב חרדתי המתמשך מס' חודשים ברציפות? מזה מס' חודשים שאני מרגישה כאילו אין לי שליטה על תחושות הגוף. קיימת תחושת מתח מתמדת, עייפות בלתי נסבלת, סחרחורות כמעין "תחושת שיוט" בחלק ניכר מהזמן, הרגשה של ניתוק מעצמי ומהעולם. כבר פניתי לטיפול פסיכולוגי, אני עובדת ומתפקדת, אבל מרגישה כאילו מופעלת ע"י טייס אוטומאטי... האם התחושה הזאת חולפת באיזשהו שלב? כמה זמן זה יכל להמשך ?

היי את מתוסכלת ממצבך אבל בהחלט הדברים מוכרים. יתכן שסבלת מהתקף של פאניקה ואחר כך החרדה מתמשכת וישנה גם חרדה מפני החרדה שקיימת. מצב זה עלול להמשך די הרבה זמן. אני חושב שאחרי כמה חודשים, בנוסף לטיפול הפסיכולוגי כדאי לשקול טפול תרופתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ואוליי תוכלי להיעזר דווקא בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, בו תלמדי לשלוט על התחושות הללו וכך להתגבר עליהן. נילי.

אני כבר בטיפול קוגנטיבי התנהגותי מזה מס' חודשים, וכחודש בטיפול תרופתי, שעדיין לא התחיל להשפיע.

גיורא שלום רב !! קיבלתי את כדור הלוסטראל לחרדות וכמו כן בעקבות נדודי שינה. לפני כן לקחתי את הרמרון שלא השפיע עלי כלל, וגם לא בעניין השינה. מכיוון שאני לוקחת את הלוסטראל רק מס' ימים (50 מ"ג), ואין לי מושג כיצד השפעתו. שאלתי היא: האם הלוסטראל עלול לעורר, ולהחריף את נדודי השינה שלי ? אודה לתשובתך סיגל

לסיגל שלום, עלול או לא, אין לכך משמעות לך באופן אינדיווידואלי. כיום אחרי חמישה ימים של נטילה את כבר יודעת אם הלוסטרל מעורר או גורם להפרעות בשינה. כנראה שהוא לא גורם להפרעות בשינה ואת מרגישה כרגיל, אז יופי לך. כדאי לחכות עד להשפעה הטובה של הלוסטרל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

באתר של משרד הבריאות מציינים שזודורם וסטילנוקס שייכים לקבוצה כימית ATC שנקראת N05AH- DIAZEPINES, OXAZEPINES AND THIAZEPINES כאשר עשיתי חיפוש איזה עוד תרופות שייכות לאותה קבוצה הגעתי ללפונקס, זיפרקסה וסרוקוול שכולן תרופות נגד פסיכוזות. זודורם וסטילנוקס הן הרי תרופות לשינה ולא לפסיכוזות אז איך הן מופיעות באותה קבוצה כימית יחד עם הזיפרקסה, הסרוקוול והלפונקס?

למשה שלום, איני מכיר את האינפו. שציטטת אבל אני מניח שהדברים מדוייקים. בכל אופן יש לכך דוגמאות רבות ברפואה. שינוי קטן מאוד במולקולה יכול לשנות לחלוטין את ההשפעה על האדם. כך שיתכנו מולקולות רבות מאותה קבוצה כימית, כלומר מבנה מולקולרי דומה אבל לא זהה עם השפעות שונות. יש דוגמאות נוספות רבות. כך למשל לרגקטין=כלור פרומזין התרופה הראשונה נוגדת הפסיכוזה. ושינוי כימי קטן במולקולה (ומהבחינה הכימית מדובר על אותה קבוצה), ומקבלים פנרגן=פרומטזין. כלומר שינו את הכלור במולקולה. כך זה ברפואה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום! בעבר ציינת פה כי לפבוקסיל יש השפעה מעוררת. בתחילת השימוש בו אכן סבלתי מהפרעות שינה, אך כרגע, גם כשאני ישנה בסדר, התחושה היא של כבדות וטישטוש במהלך שעות היום. ( ללא שימוש בכדורי שינה). האם ייתכן וזה קשור לכדור ? ( אני משתמשת כבר 4 שבועות, והגעתי למינון של 50 מ"ג ליום).

שלום, איני יודע מה הסיבה אבל אפשר לנסות להקל ולפתור את הבעיה, תנסי ליטול את הפבוקסיל בשעה מאוחרת יותר לכיוון הערב, כך שתשני טוב ובמשך היום תהיי ערנית. כיוון שהפבוקסיל פעיל במשך כל היום, מהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמן הנטילה, כך שתנסי למצוא מה המתאים ביותר לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בת 50, נוטלת אפקסור+קלונקס. יש לי נדודי שינה בגלל האפקסור. ואז ביום אני מנומנמת וישנה כל הבוקר. קראתי שהמלצת לקחת "זודורם" לקראת השינה כיוון שהכדור לא ממכר ואינו גורם לישנוניות למחרת. קראתי את ההוראות , ושם נאמר שכן מתמכרים, אסור לקחת יותר משישה שבועות,ואחר כך ישנם תסמינים של היגמלות. והכדור גורם לעייפות מרובה למחרת. ואם ישנים פחות מ-8 שעות אז עוד יותר עייפים. קניתי את התרופה. ואני אובדת עיצות, ופוחדת לקחת את זה. מודה לך מראש על תשובתך! כנרת

נ.ב. קניתי זודורם 10 מ"ג.

לכנרת שלום, אני מקווה שאת כבר ישנה עם חלומות פז. למרות שמאוחר בכל זאת אענה. אל תשכחי שאת העלון של התרופה כותבים עורכי דין ולא רופאים, לכן גם ההזהרות המרובות. בכל עלון כתוב שתרופה אסורה בהריון ורופאים ממליצים אחרת. כך שצריך להבין את רוח הדברים. אני חושב שאת יכולה להרגע, להשתמש בזודרם לפי מצבך. אם את בכל זאת לא נרגעת ועדיין חוששת, את תמיד יכולה ליטול את הזודרם עם הפסקות, כלומר לא כל לילה ואז לא תהיה התרגלות והתמכרות במאה אחוזים. לילה טוב דר' גיורא הידש

לא ציינת מתי את לוקחת את האפקסור. זמן הנטילה עשוי להיות משמעותי. בנוסף, האם את מודעת לכך שהקלונקס ממכר?

שלום לכולם, אני מפנה את השאלה לכולם ואשמח לקבל כמה שיותר דעות בנושא. לפני כשבוע הכרתי בחור שלוקה בהלם קרב. למרות ששנינו יודעים שלא יתפתח ביננו קשר רומנטי אני לא מוכנה להוציא אותו מהחיים שלי ואני לא רוצה לנתק איתו קשר. בהתחלה הוא אמר לי שהוא רוצה להשאר איתי בקשר ואפילו בקש ממני לחפש חומר על הנושא כדי לדעת למה אני נכנסת. למחרת הוא אמר לי שהוא רוצה להתנתק ממני, בהתחלה אמרתי בסדר אבל 5 דקות אחר כך התקשרתי אליו בחזרה ואמרתי לו שאני לא מוותרת עליו ואני רוצה לשמור איתו על קשר. הוא לא הגיב..... מאז אני מנסה ליצור קשר על ידי מיילים, SMS ושחות באינטרנט. מדי פעם הוא עונה ומדי פעם לא.. אבל בגדול יש תגובה מצידו. אני יודעת שהוא משתתף בקבוצת תמיכה של אנשיםפ הסובלים מPTSD, ואני גם יודעת שהוא לא מוכן לקבל תרופות. שאלתי היא האם יש דרך להתקרב לאדם כזה? האם יש דרך להראות לו שאני לא סתם מנסה להיות נחמדה ולהשתתף בצערו (כי ממש אי אפשר להשתתף בכזה צער)..... אם יש תגובות לכאן או לכאן.... נערה64

ל - 64 שלום ! השאלה היא, מה המטרה של נסיונות ההתקשרות האלה. את מדברת על בחור שהכרת בסה"כ לפני שבוע, לשניכם ברור שלא מדובר בקשר רומנטי, וממה שאת מספרת - הוא לא ממש מראה הענות רבה לקשר... בכל יצירת קשר נדרשת מידה מסויימת של השקעה, וכשמדובר באדם שחווה טראומה שכזו - ההשקעה הנדרשת עשויה להיות רבה בהרבה. השאלה היא, האם לאור מה שציינתי, את מוכנה להשקעה שכזו בשלב כזה והאם זה שווה את המאמץ... בהצלחה באשר תבחרי.

שלום האם שאלת את עצמך מה בדיוק מושך אותך אליו? האם זה יצר הרפתקנות? סקרנות? האם את נמשכת אליו כי הוא דוחה את חיזוריך? האם זו משיכה מינית?

תודה על התייחסותכן. נכון שאני מכירה אותו רק שבוע בערך אבל במהלך הזמן הזה יצרנו קשר ממש עמוק. מבחינתי כרגע אני מחשיבה אותו כחבר טוב לכל דבר, אלא שיש לו בעיה מסויימת שאיתה נצטרך להתמודד. לפי הטענה שלכן אנשים בעלי בעיות נפשיות לא יכירו לעולם ולא יכניסו לעולם אנשים חדשים לחייהם. ואני לא חושבת שצריך להתרחק מבן אדם בגלל שיש לו בעיה נפשית מסוימת. אני מרגישה כרגע כאילו רבתי עם חברה טובה ואני צריכה לחזר אחריה כדי לרכוש את אמונה ולהחזיר את החברות ומה שהיתה. אני קוראת המון חומר על הנושא ואני לא מסתכלת על מע' היחסים איתו כאל משהו שארוויח ממנו, אני לא רואה בו אתגר או מקרה טיפולי שהנה באתי לגאול אותו מיסוריו. פשוט חבל לי לוותר על אדם טוב בלי להאבק על זה........

האם פריזמה במינון של 40 מ"ג וחצי כדור 1 מ"ג ריספרדל אמורים לעזור כמו שאר הכדורים לחולי OCD ? ( מחשבות משתלטות ומטרידות למשך כמה ימים וזה עובר).

לגיא שלום, פריזמה ורספרידל הם בהחלט טיפול מקובל ב OCD ועשוי לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם זה נכון שלקיחת התרופה סרוקסט יכולה לגרום להתקף פסיכוטי ואם כן באילו תנאים

שלום, כל תרופה נוגדת דיכאון עלולה לגרום להתקף פסיכוטי של פעילות יתר-מאניה. עם זאת במידה והמטופל מקבל גם נוגדי פסיכוזה יחד עם הסרוקסט (במקרה של סכיזופרניה) מאוד לא סביר שדבר כזה יקרה. הרבה בריאות הידש

היי, אני פוגשת את שמך המון בפורום וכמובן במובן החיובי שבכך. ראוי לציין כי את אדם טוב לב ובעלת רצונות וכישורים מדהימים לעזור. כוון שכיום אני שקועה בדכאון קשה הייתי מבקשת גם ממך לענות לי על השאלות שהפנתי לשירה59 . בדף 791 תחת הכותרת ל"ת' השאלה ששאלת אותי לפני כמה ימים" מתאריך 12.11.03 . תודה רבה על תשובותייך ועל עזרתך ת'

שלום ובוקר טוב ראשית, המון תודה על המילים החמות. נעים וכיף לשמוע. ולענייני הדיכאון.... הכי חשוב לדעתי, שתדעי שאת לא לבד עם התחושות האלה שאת מתארת. קראתי את מה שכתבת גם לשירה, לגבי תחושות שונות שמציפות אותך: בלבול, זיכרון מעורפל לעתים, דימוי עצמי נמוך ועוד... ת' יקרה: כל אלה הם ממרכיבי הדיכאון, ונראה לי בטוח להגיד שכמעט כל מי שחווה דיכאון - מכיר מקרוב את התחושות האלה שאת מתארת. את לא יוצאת דופן וכולנו, כל מי שיודע מה זה דיכאון - מבינים אותך. העובדה שלקחת סרוקסט למשך כמה חודשים וזה לא עזר לשיפור הדיכאון - אינה מעידה על כך שתרופות באופן כללי לא יעזרו לך, זה רק אומר שעליך לנסות לחפש תרופה אחרת שכן תתאים. מניסיוני האישי - התרופות הוציאו אותי מתוך בור שחור מאוד ואפשרו לי לחזור לעצמי, במהירות רבה יחסית (תוך כמה ימים בלבד). טופלתי בציפרמיל למשך כחודשיים ואחר כך באפקסור למשך מספר חודשים נוספים. אני מאוד ממליצה לך לשלב טיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי, מדובר בעבודה על גוף ונפש בד בבד וזה נראה לי הכי נכון, כי אי אפשר להפריד בין השניים, לפחות לדעתי. חשוב מאוד לדעתי לא להרחיק את עצמך מכל האנשים שאת אוהבת ושאוהבים אותך, למרות שהדיכאון לפעמים גורם לך לרצות להתרחק מכולם. אם יש לך חברה טובה איתה את יכולה לחלק את מה שאת מרגישה - זה הזמן לעשות זאת. תנסי להמשיך לעשות פעילויות יומיומיות מהנות גם אם לא תמיד בא לך, כמו למשל לצאת עם חברות, ללכת לסרט או להצגה או כל דבר אחר שימשוך אותך החוצה מתוך החול הטובעני הזה של הדיכאון. את יודעת, אומרים ש"עם האוכל בא התיאבון" וגיליתי שזה אכן נכון: גם אם בהתחלה את תעשי דברים למרות שלא ממש בא לך, לאט לאט את תחזרי ליהנות מהם ותעשי אותם עם יותר התלהבות ורצון. אל תתייאשי, הדיכאון זו תופעה שחולפת ועוברת וכל החיים עוד לפנייך הם מלאים בדברים טובים ובאושר רק צריך להחזיק מעמד ולפנות לקבל עזרה בהצלחה רבה אבישג

אבישג, אין לי מילים פשוטות לומר לך תודה אך כבחורה שחוותה דכאון סביר להניח שאת מבינה כי מילותיך הן "מכרה של זהב" עבורי. מהן אני שואבת כח להמשיך לקוות ולרצות... לרצות לחיות. מי כמוך יודע שאת "החוויה" הזאת קשה לתאר במילים ולא פעם עמדתי מול המטפלים שלי וטענתי שלמרות שהם מטפלים בעשרות חולים ביום ומאות בחודש הם לא מסוגלים להבין כמה הכאב הוא קשה מנשוא ושרק אדם שחווה דכאון קשה כשלי יכול להבין אותי. ואכן מילותיך משקפות את ההרגשה ומתארות אותה כפי שאני חשה. אך את יודעת שתמיד מקנן בתוכי ספק "שלי זה לא יעבור לעולם" ואני בכלל חולה במחלה נפשית אחרת שאין מקיצים מימנה. אני מקבלת טיפולים פסיכולוגיים (פסיכוטראפיה) וזה די עוזר - להחשיך את היום הבא. היום בשיחה עם חברה טובה אשר שיתפתי אותה "במר גורלי" היא הציעה לי לחזור לטיפול פסיכאטרי אצל מטפל/ת חדש כדי לנסות ולקבל פן נוסף וח"וד נוספת לגבי המחלה והמשך הטיפול בה, נראה לי שאקבל את ההצעה. המון תודה על החום והסבלנות המדהימה שלך... ת'

את באמת מיוחדת אני קוראת את התגובות שלך, את הסבלנות הרבה, את העזרה , התמיכה והידע ואני נפעמת כל פעם מחדש . את יכולה לנהל פורום משלך :) תבורכי ים

:-))) עכשיו אני באמת מסמיקה.... תודה רבה רבה.

שלום, רציתי לדעת אם מוכרת תופעה של פאניקה ממושכת עם סימפטומים גופניים קשים כמו בהתקפי פאניקה אבל ללא הפסקה במשך שבועות, שבהם לא ניתן כמעט לזוז וחשים מחנק ממושך,שיתוקים, סחרחורת וכו'. האם יש דבר כזה, או שסביר להניח שמדובר בהפרעה חמורה יותר? תודה.

לנירית שלום, עדיף לא להתבלבל ולדבר על הגדרות פסיכיאטריות ולנסות להכניס את האדם להגדרות במקום להגדיר את המצב של האדם. בכל אופן התקפי פאניקה הן מוגבלות בזמן וכנראה מדובר בהפרעה אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם בהתקף מאניה יש עודף נוראדרנלין או שיש עודף סרוטונין או שיש עודף דופמין ,?

להילה שלום, כמובן שלא בדקו את מוחו של אדם חי בזמן התקף. בניסיונות של הדמיה נראה שכל התשובות נכונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אם נגיד יש מישהו שהוא זבל של בן אדם ואין לו שום תכונה חיובית הכל זבל אולי יש לו תכונה אחת או שתיים שהם בסדר אבל לא מי יודע מה אז האם אפשר לאהוב אותו כמו בן אדם שהוא לא זבל או לאהוב את הזבל כמו הנורמלי אני מתכוון לקחת את התכונה או שתיים שלו ולהעצים אותם לטובה עד כדי כך שישתלטו על כל התכונות החיוביות של המישהו הזה למרות שבשטח התכונות האלה לא עצומות האם אפשר להגיד שהם כן עצומות בשבילי או להתייחס לתכונות הבסדר של המישהו הזה כעצומות וע"י כך לאהוב את המישהו הזה כי המישהו הזה הוא זבל ויש לו רק תכונה אחת או שתיים בסדר ולא ממש טובות הרי איך אפשר לאהוב בן אדם כזה אם לא בצורה הזאת האם זאת צורה הגיונית לאהוב את המישהו הזה? האם אפשר להגיד עליו שהוא מצויין לעומת אחרים למרות שהמישהו הזה גרוע לעומת אנשים נורמלים? וכשאני אומר מישהו אני מתכוון לעצמי אף אחד לא אוהב אותי בגלל שאני זבל וככה מתייחסים אליי אני יודע שיש לי פוטנציאל אדיר, אבל כרגע אני זבל וככה מתייחסים אליי וכשאנשים רואים פוטנציאל אצלי הם לא מבינים עד כמה אני חולה בנפש וכמה שהשינוי הוא תהליך מאוד איטי ודורשים ממני להשתנות מהר ואף אחד לא מבין אותי ובסוף תמיד מתייחסים אליי כאל זבל אנשים לא קולטים שבן אדם יכול להיות חזק ומוכשר בכל תחומי החיים ולא לממש את זה הרבה בחיים ולהדרדר לתהום ולא להצליח לצאת מהתהום היום אני זבל ואני שואל האם אנשים יכולים להתייחס לדבר אחד או שניים שהם קצת נקיים אצלי בצורה כזאת שכל הזבל שלי נקי למרות שזה לא ככה או האם אפשר לאהוב קבוצת ספורט שכל הזמן מפסידה ולהגיד שהם הכי טובים בגלל נצחון אחד או שניים בודדים ולא דווקא נצחונות על הקבוצות הכי טובות בליגה וזאת תהיה אהבה שמבוססת על אמת שבאמת הקבוצה שמפסידה כל הזמן היא הכי טובה? רק אתמול דיברתי עם הפסיכולוג שלי ושכחתי לשאול אותו את השאלה הזאת ועד שאני לא אקבל תשובה לשאלה הזאת אני אמשיך להרגיש בודד ולשכב במיטה ולא אצא ממנה עד שאקבל תשובה אז תענו לי בבקשה זה דחוף תודה רבה י.

שלום, איני מכיר ואיני מתייחס למונחים כמו זבל. בכל אופן, במצב של דיכאון הדימוי העצמי יורד והאדם אינו רואה את תכונותיו הטובות. לעתים כדאי להאמין לסביבה ולא לעצמך כאשר אתה רואה את העולם ואת עצמך דרך משקפייים מאוד כהות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום האם אתה יכול להסביר למה כוונתך זבל?

י' שלום. הדבר הבולט ביותר שעולה מתוך המכתב שלך הוא הבוז הגדול שאתה חש כלפי עצמך. אין לי מושג למה, אבל אני מרשה לעצמי לשער שאתה נמצא במצב של דיכאון, ובמצב כזה הדימוי העצמי שלך מתחבא איפשהו מתחת לאדמה, וכל מה שאתה מסוגל לחשוב על עצמך הוא אוסף גדול של דברים איומים ונוראים. אני אנסה להשיב לשאלתך אבל אם תרשה לי - אני לא אשתמש במונח "זבל" כי קשה לי להתייחס כך לאנשים. באופן אישי, אני לא מאמינה בחלוקה הזו ל"אנשים רעים" ו"אנשים טובים". אני מאמינה שבכל אחד מאיתנו יש תכונות כאלה ואחרות, בחלק מהתכונות אנחנו מתגאים ואת חלקן היינו רוצים למחוק כי אנו מתביישים בהן. הדבר הכי חשוב בעיניי, והייתי רוצה להעביר אותו אליך - זה שאדם ל-א הופך להיות "רע" בגלל מעשה אחד או שניים שעשה. גם אם עשית מעשה רע, מעשה שפגע במישהו אחר - זה לא הופך אותך לאדם רע, זה הופך אותך לאנושי ולא יותר מזה. בדיוק כמו שאם יש אדם שכל חייו עושה מעשים רעים לאחרים, פוגע באנשים שסביבו שוב ושוב אבל פעם אחת ויחידה הוא עושה מעשה אחד טוב - הלא אנחנו לא נתייחס אליו פתאום כאל "אדם טוב לב" רק בגלל המעשה הטוב האחד והיחיד שמחק את כל הרע... לכן, גם אם עשית פה ושם מעשים שאתה חושב שהם רעים - תנסה לא לתת להם לקבוע מי אתה מבפנים, תנסה לא להתייחס לעצמך בגלל המעשים האלה כאל "זבל". אם יש דרך מסוימת לנסות ולכפר על המעשים האלה שעשית - הייתי מציעה לך לנסות ולעשות זאת, זה בוודאי יקל על המצפון שלך ואולי גם יעזור לאותם אנשים בהם פגעת. אם לא מדובר על מעשים ספציפים אלא על תחושה כללית שלך כלפי עצמך - נראה לי שכדאי לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי על מנת לבדוק ממה נובעת התחושה החזקה הזו שלך, כי ברור שכך אי אפשר להמשיך. שיהיה לך בהצלחה שתלמד לסלוח לעצמך, אתה רק בן אדם ומותר לכולנו לטעות. אבישג

לרופא שלום. אני בן 17. בשנים האחרונות לקחתי ריטאלין אס אר. הבעיה שלאחר כ-3 שעות אני סובל מריבאונד חזק ולכן מתחמק מלקיחת הכדור ורק לפני מבחנים לוקח אותו. שמעתי על תרופת קונסרטה שמשך ההשפעה שלה הוא לאורך כל היום והפסיכיאטר שלי המליץ לי לעבור אליה. האם זה לא יצור לי בעיה עם שיעורי הנהיגה שלי? האם אין בעיה של התנגשות עם תרופת הפאקסט שאני לוקח 1/2 כדור כל יום? האם אני חייב לקחת את הקונסרטה כל יום או שאפשר לעשות הפסקות בשבתות ובחופשים? תודה.

לדרור שלום, כיוון שאיני פסיכאטר ילדים אין לי ניסיון עם קונסרטה. לפי הבנתי מדובר על אותה התרופה כמו הריטלין אולם כדאי שתתיעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי בעיה שאני מאוננת וחייבת קהל . אני מאוננת מול אנשים ונסחפת אני לא יודעת מאיפה אני מקבלת תעוזה שכזו. ברצוני לדעת מהם הסיבות לתופעה הזאת ואיך קוראים לה .

עוד לא שמעתי על תופעה כזו אצל נשים וזה קצת נשמע לי עבודה בעיניים. איזה סיבה יש למי שעושה זאת להודיע על כך באינטרנט? התופעה נקראת אקסהיביציוניזם אבל למיטב ידיעתי הכוונה לגברים החושפים את עצמם בציבור. מעבר להיבט הפסיכיאטרי יש כאן מעשה מגונה בפומבי וזו כמובן עברה על החוק.

לטלי שלום, אין הבדל בין גברים ונשים למרות שנשים פעמים רבות נשמעות יותר לחוקים חברתיים. עם זאת הבעיה יכולה להיות ממניעים נפשיים רבים ושונים וכדאי להתייעץ עם פסיכולוג שיאבחן או לבצע מבחנים פסיכולוגיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדעתי,זה סתם מישהו שמתחזה לבחורה הזו טלי32 . זו בחורה שבעבר ענתה להרבה אנשים על שאלות יש לה הרבה ידע וזה עצבן אנשים קטנים וקטנוניים. לא מבינה את הרוע הזה שיש לאנשים.

התחלתי בטיפול בכדור סרוקסט(מזה 3 ימים) אני לוקח אותו בשעות הבוקר אך כדור זה גורם לי לנדודי שינה קשים האם מותר לי לקחת כדור שינה לפחות בתחילת הטיפול ואם כן איזה כדור מומלץ האם זודורום אפשרי ?

ליורי שלום, בהחלט אפשרי, למזלנו הסרוקסט מעורר ולא מרדים.... ולכן לעתים העוררות הרבה יותר גם בלילה דבר שאינו רצוי. בדרך כלל הגוף מסתגל לכך וההפרעה בשינה חולפת. עד אז אפשר להעזר בתרופות לשינה כמו הזודורם לילה טוב דר' גיורא הידש

אנח קצת היפראקטיבי ויש לי בטחון שאנשים אומרים מופרז. יש לי ריטלין בבית אבל הוא בכלל לא עוזר ועושה לי כאבי צוואר. מה זה אומר ?

לכפיר שלום, זה אומר שלא כדאי לאבחן או ליטול תרופות בלי בדיקה והמלצה של רופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התחלתי לקחת לפני יומים כדור מסוג פלוטין.....נכון לעכשיו הבחילות שלי מתחת לכל ביקורת...האם אפשרי לקחת לכדור [לבחילות..] מסוג טרבמין על אף שרשום מתווית של התרופה שאין לקחת זאת בזמן שימוש לכדורי נוגדי דיכאון..?? ואם לא אז מה אפשר לקחת להקל על הבחילות המסחררות??

ליואב שלום, סתם לידיעה, פלוטין=פרוזק, רק תוצרת חברת טבע. הבחילות הן בדרך כלל בתחילת הטיפול וחולפות כעבר שבוע שבועיים. כך שצריך להתעזר בסבלנות. כדאי ליטול את הפלוטין בבוקר עם אוכל ואם התחושות של הבחילה קשות מאוד אז לא נורא יום אחד לנוח ולא ליטול את הפלוטין. בהצלחה דר' גיורא הידש

מזה כחודשיים אני נוטל פרוזק, אך הוא כלל לא משפר את מצב המחשבות הכפייתיות שרודפות אותי המלוות בדיכאון. לפני כן, לקחתי סרוקסט שעזר קצת יותר, אך לא לגמרי. ברצוני לחזור לסרוקסט, כיצד עלי לעשות זאת?

ליוני שלום, כיוון ששתי התרופות פועלות על אותו המקום במוח אין בעיה להחליף ביניהן, תעשה רק יום אחד הפסקה. אל תשכח שלמחשבות טורדניות יש צורך לעתים להעלות במינון לשלושה ואפילו ארבעה כדורים ביום. תתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המינון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום שאלתי היא בנושא סכיזופרניה: האם מותר לקחת רספרדל וקלופיקסול ותרופה נוספת נגד תופעות פרקינסון (שכחתי את שמה) יחד?? תודה

לרונית שלוםם, אפשר ליטול את התרופות יחדיו אולם אין זה כל כך הגיוני. אין טעם ליטול שתי תרופות לאותה המטרה יחד. רק במקרים מיוחדים נוקטים בדרך זו, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בשביל מה הוא נתן גם קלופיקסול וגם רספרידל. אולי במעבר מתרופה אחת לשניה יש תקופת חפיפה? במקרה זה הכל בסדר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם

תודה, יש הבדל מהותי ביניהם??

להלן הקישור אם זה מעניין מישהו http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=200664&t=200280 שילבתי טיפול תרופתי בציפראמיל ומאוחר יותר בפריזמה (פרוזאק) וטיפול פסיכולוגי שהתחיל בטיפול קוגניטיבי שעוזר להיפטר מהתחושות המגעילות לגבי עצמך, ואחר כך המשך בטיפול דינאמי שעוזר להגיע לשורש הבעיות וללמוד איך להתמודד עם מצבים כאלו בעתיד. כרגע מצבי מצוין, למרות שיש עוד נושאים בלתי פתורים. אני עובדת ולומדת באוניברסיטה, וניהנית משניהם מאוד. יש לי חיי חברה וחזרתי לאהוב לבלות ולצאת עם חברים, או סתם לנהל שיחות נפש, מה שפעם לא יכולתי לעשות. סבלתי מדיכאון להערכתי כ-4 שנים לפני שפניתי לטיפול. לא רציתי לצאת מהבית, או לבלות עם חברים , כל מצב חברתי גרם לי פחד עד כמעט חרדה. הייתי מוזנחת לעליתי 20 ק"ג במשקל. נכשתי כמעט בכל הקורסים באוניברסיטה ולא הייתה לי מוטיבציה לשום דבר. הייתי חייבת לעבוד לפנסתי אבל עצם המחשבה ואינטראקציה עם אנשים גרמה לי כזה פחד שבכלל לא הייתי מוכנה לנסות. קשה לומר מתי "נירפאתי", אבל התחלתי להרגיש טוב יותר בצורה משמעותית כחודשיים אחרי תחילת הטיפול. יה לי מזל גדול שהכדורים השפיעו עלי באופן כל כך מהיר. אני מקפידה לעשות ספורט שגם עוזר לשפר את המצב רוח וגם טוב לבריאות. בהתחלה שיתפת כמה חברות מאוד קרובות בכך שאני בטיפול כדי שלא יתנו לי להתדרדר חזרה, וימשכו אותי לבצע פעילויות גם אם אני אומרת שלא ממש בא לי. אני משערת שעם ילד המצב סבוך יותר והתחושות הן לא רק שלך לגביי חייך אלא גם לאימפקט שיש מצבך על כישורי ההורות שלך. אני ממליצה בחום לנסות טיפול קוגניטיבי. לא כתבת במה נתקלת בטיפול התרופתי כך שקשה לי לייעץ לך ולעזור בעניין זה, אבל אולי שווה להחליף פסיכיאטר כדי לקבל נקודת מבט חדשה על מצבך.

שירה שלום, זאת שוב ת' והייתי מבקשת אם תוכלי להיות יותר ספצפית לגבי הנקודות הבאות (זה פשוט מאוד עוזר ונוטע בי עוד שבבי תקווה): גם אני מקבלת טיפולים פסיכוטראפיים והייתי מעוניינת לדעת מהם טיפולים קוגנטיבי ודינמי ? בתקופה בה לקיתי במחלה הייתי גם סטונטית אך למרות זאת סיימתי בהצלחה רבה את הלימודים נעזרתי בסרוקסט במשך 3 חודשים (בתקופת הלימודים) אך ללא הועיל וא"כ ניסיתי את האפקסור ולצערי הרב פרט לבחילות, סחרחורות והקאות לא חל שיפור. האם גם את הרגשת לפעמים רצון עז לשמור על השפיות? או חשת כי את משתגעת? האם גם את הרגשת נטע זר בין אנשים בילבול נוראי בדיבור (שוכחת מה רצית לומר בתחילת המשפט) כך שלעיתים אנשים לא הבינו אותך וכאילו שומעת את עצמך ומבינה שאינך קשורה כלל לשיחה מה שגורם לאיבוד הביטחון העצמי? בתקופת הדכאון הקשה חשת לעיתים ניתוק מן המציאות (דה ראליזציה)? פחד מאיבוד שליטה? מחשבות על כך כי אולי את חולה במחלה נפשית אחרת שאין מקיצים ממנה ותמיד הספטומים שלך מתאימים לאותה מחלה (סכיזופרניה, מניה דיפרסיה, אישיות גבולית ועוד...)? ומה לגבי מחשבות אובדניות ....? אודה לך על תשובותייך את מאוד עוזרת לי ומחזקת את רוחי ת'

דק' שלום לאחרונה נתקלתי במושג חדש שנקרא iad שהם ראשי תיבות ל- internet addiction disorder . שאלתי היא האם זהוא מושג מוכר גם מבחינת DSM4 ? וכן האם ידוע לך על מחקרים בתחום זה? תודה מראש

לא מכירה את המושג אבל אני חושבת שאני סובלת מההפרעה...

היי יתכן וגם אני סובל מכך..... יש על כך מחקרים לא מעטים אשר פורסמו באינטרנט אבל הוא בהחלט לא מופיע ב DSM. אולי אתה יודע, אפשר לקבל על כך נכות מביטוח לאומי?..... מעבר לצחוק לעתים זו יכולה להיות בעיה לא קלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת בזמן האחרון מכאילו פקעת בגרון שמצריכה כל הזמן לבלוע. אני חושבת שזה נובע מאי שקט פנימי אני אדם שנתון לחרדות. איך מקילים על המצב? רופא המשפחה נתן לי מודל אבל זה לא כל כך עוזר. אודה לך אם תעזור לי תודה שושנה

לשושנה שלום, חסרים פרטים רבים כדי שאוכל לאבחן. אבל באופן כללי אם רופא המשפחה שלל כל בעיה גופנית התופעה יכולה להתאים להפרעה הקשורה לחרדה. מודל עשויה לעזור אבל צריכים ליטול מינונים לא נמוכים, בין 100 ל-200 מג' ביום. אפשר גם תרופות אחרות מקבוצות נוגדות החרדה או נוגדות הדיכאון אבל לשם כך כדאי להתייעץ עם רופא המכיר אותך. שיהיה רק טווב דר' גיורא הידש

היי, אני בת 23 וסובלת כבר הרבה שנים מ bdd וקראתי איפשהו שלהפרעה הזאת אין תרופה, רציתי לדעת אם אכן נכון הדבר?

שלום, תוכלי לפרט מהיא ההפרעה?

לדנה שלום, האם כוונתך היא ל body dysmorphic disorder אם תפרטי נוכל להתקדם דר' גיורא הידש

בזמן האחרון תוקפות אותי מחשבות על העבר גם בחלומות אני נמצאת כאילו באותה התקופה שחוויתי בעבר ואני זוכרת כל פרט מה שמביך אותי מאוד ומצער אותי מקשה עלי מאוד בתיפקוד היום יומי עלי לציין שלעולם לא ביקרתי אצל פסיכולוג/פסיכיאטר ולעולם לא נטלתי תרופות הרגעה למיניהם. אני בת 30 נשואה ואם לילדה בת 3 שנים. אוסיף גם שבעברי הייתי מאוד אדישה ודי שתלטנית עם ביטחון עצמי מופרז. אם זאת לאחר שילדתי נהייתי מאוד רגישה וכל דבר מסעיר אותי וגורם לי לתוקפנות וחוסר שליטה. אנא עיזרו לי!

נטלי שלום ! המחשבות שמציקות לך יכולות לבטא איזה שהוא "עניין לא סגור" מהעבר. משהו שגרם לך צער ומעולם לא טופל/לא עובד עד הסוף. ייתכן ומשהו בתקופה האחרונה גרם לך להסיר את "ההגנות" שנעזרת בהם כל השנים על מנת לתפקד כמו שצריך, ושסיפקו לך תחושת ביטחון ושליטה. ייתכן ( רק השערה ), שהטריגר להופעת המחשבות המטרידות קשור לחוויית הלידה/גידול הילדה. הרבה פעמים גידול ילדים מחזיר אותנו לחוויות מהילדות שלנו... על כל פנים, אם הדבר מציק וגורם לך סבל- כדאי לך לפנות ליעוץ פסיכולוגי, שיעזור לך להבין מה עובר עלייך, לעזור לך לפתור את הטעון פתרון ולסייע לך בהתמודדות עתידית. רק טוב!

לנטלי שלום, אם הבנתי נכון בעבר היית יותר טיפוס הנקרא "גברי" עם בטחון ותוקפנות (במובן החיובי). כאמא את חייבת להיות יותר רכה ומתחשבת ולהביא לידי ביטוי את הצדדים הנשיים שלך. את יכולה להגיע לאבחון ולטיפול כדי להתפתח ולהבין את עצמך טוב יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אחי מטופל בפריזמה בשילוב עם פריפל כבר חודשיים, אבל אין עדיין שיפור במצבו, האם יכול להיות שאחרי חודשיים עדיין הכדורים לא משפיעים? הפסיכיאטר טוען שיש לתת עוד קצת זמן , כמה זמן? חוץ מזה שהוא נורא עצבני בזמן האחרון , אני לא יודעת מה לעשות. תודה

לדניאלה שלום, איני יודע מה זה פריפל, אולי תכתבי באותיות אנגליות? אחר כך אשמח לעזור שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר הידס, איך אני יודע אם אני סובל מחרדה ובאיזו רמה היא (אבקש סימפטומים או מבחנים ספציפיים בבקשה). שנית, הייתי אצל נוירולוג והוא פטר אותי כלאחר יד. לכשעצמי, נראה לי (כהדיוט כמובן ולא כבעל סמכא בתחום הרפואה) שאני מקרה שנופל בין הכיסאות. כלומר, מצבי לא כ"כ חמור ולכן נטיית הפסיכיאטר שבדק אותי היתה לא לתת לי בשלב זה טיפול רפואי, אולם בכל זאת אני סובל מטיקים שונים שנובעים מלחצים שונים וסטנדרטים (בתדירות גבוהה מאוד - כמעט כל הזמן). אני לא רואה עצמי לוקח חלק בפעילויות מרגיעות (יוגה וכו'). אבקש סיוע מפורט ככל שניתן (בשים לב לתיאור הכללי שניתן כאן ובהודעה הקודמת כמובן). תודה רבה

שלום רב, אני מבין את מצוקתך ואני שמח שהדברים הם כך וכמובן שאסביר את דברי. בדרך כלל במקרים חמורים (קשים) כל הרופאים מאבחנים בקלות ומיד מתחילים בטיפול. כך שלמרות מצוקתך נראה שהבעיה אינה חמורה וזה רק לטובתך. אין זה אומר שאינך סובל, גם מכה בציפורן עלולה לכאוב מאוד אבל בסך הכל המצב הרפואי אינו מסוכן.... כך שטוב שהדברים לא חמורים וקיצוניים. מצד שני לא טוב לך ואתה מבקש הקלה וזו כמובן זכותך. איני ממליץ על אבחון עצמי ואפילו לא עם שאלונים. הייתי ממליץ שתפנה לרופא אחר ותשמע חוות דעת נוספת. תלך לפי הרופא שהתרשמת ממנו באופן הטוב ביותר ונראה לך שהוא המתאים ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש הבדל בין התקפי חרדה להתקפי פאניקה??ואם כן מה ההבדל והאם דרך הטיפול שונה?? בנוסף,אני מטופלת בלוסטרל כ-שנה וחצי בעקבות התקפי חרדה שעברתי.המינון שאני לוקחת נמוך והכדור הצליח להחזיר אותי למסלול. כיום יש לי לפעמים התקפונים אבל לעומת מה שהיה לי כרגע אני חיה איתם ויחסית מצליחה לצאת מהם (ללא כדורי הרגעה אחרים חוץ מהלוסטרל). הבעיה היא שאני לא בטוחה אם ההתקפים שלפעמים יש לי הם התקפי חרדה.בדרך כלל התקפי חרדה מתבטאים בזיעה,דופק מהר,סחרחורות וכו'.אבל מה שיש לי כשההתקף בא זה רעידות (כאילו שממש קר לי בכל הגוף ואני ממש רועדת),בתחושה של כאבים בלב כמו מועקה,מחוסר אוויר ומפחד כמו פאניקה שאוחזת בגוף.כאילו משהו תקוע לי בגוף ואני נתקפת בפחד ובהלה לא מוסברים. האם זה התקף פאניקה או חרדה או משהו אחר??האם זה מסוכן??האם כדאי להמשיך עם המינון הנמוך ולחיות ככה?בינתיים אני מצליחה להתגבר על ההתקפים הללו כשהם באים השאלה מה זה ומה לעשות? תודה,

בת 27 יקרה, התקף חרדה והתקף פאניקה הם אותה תופעה. אנשים שונים סובלים מסימפטומים מעט שונים בהתקף חרדה, אך הסימפטומים שאת מתארת בהחלט אופייניים להתקף חרדה! ישנן רמות שונות של התקפים, וייתכן שהטיפול עוזר לך להקטין את העוצמות. לפעמים רק הפחד מההתקף יוצר סימפטומים שדומים להתקף עצמו, וייתכן שזה מה שאת חווה. ( הפחד מהפחד...). כל זאת בהנחה שכבר עשית בדיקות רפואיות ושללת כל הסבר אחר, כמובן. ( למשל, בעייה בבלוטת התריס). אם התופעה נמשכת ומציקה לך, כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ לגבי העלאת מינון התרופה. במקביל - מאד מומלץ לשלב טיפול פסיכולוגי בשיטה קוגנטיבית - התנהגותית, שמאד עוזר להתמודד ולהפחית את העוצמות ואת כמות ההתקפים! מאחלת לך שתרגישי טוב !

היי אני מסכים עם התשובה הקודמת. התקפי חרדה ופאניקה שייכים לאותה משפחה של חרדות. כאשר הפאניקה היא פתאומית וקשה וחולפת כעבור כחצי שעה ונשארים עם חרדה. בדרך כלל לא משתמשים במושג התקפי חרדה אלא בפאניקה. עם זאת השם פחות חשוב, מה שחשוב שתרגישי טוב ואם צריך תפני לטיפול. בהצלחה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם טיפול ברשת מתאים לבעיות חרדה והתקפי חרדה? אני סובלת מחרדה ומהתקפי חרדה המשפיעים באופן משמעותי על חיי היום יום שלי. אני מעוניינת בטיפול, אך לא מצאתי מטפל מתאים באיזור מגורי. אבקש הסבר על הטיפול דרך האינטרנט.

שלום, תוכלי למצוא הסבר מפורט ועל היתרונות והחסרונות באתר www.icallisrael.com בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד" הידש בעיתון של היום ממליצה ורדה רזיאל-ויזלטיר לאנשים ביישנים שובלים מכך ליטול תרופות פסיכיאטריות נגד חרדה חברתית. ושאלתי: מה מכילות תרופות אלה, איזה חומרים ועל מה הם פועלים? וכן - האם אתה מצטרף להמלצה זו? בתודה רבה מראש!

היי טליה ... הייתי מוענין מאוד לקרוא את ההמלצה..!! באיזה עיתון מדובר ??..ובאיזה מוסף? אשמח מאוד...לדעת במה מדובר.. [email protected]

אהלן, הרשימה הופיעה היום בטור שלה במוסף "זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות, עמ' 27. יום טוב!

התרופות מעלות את רמת הסרוטונין במוח.

לטליה שלום, תרופות נוגדות דיכאון עשויות לעזור לחרדה חברתית, וורדה צודקת. יש הרבה חומר על הנושא, תנסי לאתר זרות zarut.co.il, בכל אופן התרופות הללו לא ממכרות ואינן גורמות לנזקים לגוף. תופעות לוואי כמובן שיש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לפתור כאן בעייות התבגרות של נערה בת 15...........בתי

דליה שלום אני חושבת שהתחום נכלל בתוך "פסיכיאטריה של ילדים ונוער" ולכן לא תוכלי לקבל כאן מענה לשאלותייך... בהצלחה אבישג

באתר YNET יש פורום פסיכיאטריה לילדים ונוער- בניהול רופאים מבי"ח שניידר

אני יודעת שיש הפרעות שליטה בדחפים שנגרמות מדחף חזק שקשה לעמוד בפניו. ואני לא מתכוון לזה. רציתי לדעת איזה מצבים וסיבות יכולות להיות להפרעות שליטה בדחפים (דחפים חלשים) ושלא קשורות לעוצמת הדחף כלומר גם כשהדחף חלש הוא סוחף את האדם לאבד עליו שליטה ?

למיכל שלום, שליטה על דחפים הוא דבר מעניין הקשור ביחס בין כוחות ובין עוצמת הדחפים. כך שיתכנו גם דחפים חלשים (איני יודע בדיוק למה את מתכוונת אבל איני חושב שזה עקרוני) וגם כוחות חלשים. פרט למרכיב הפסיכולוגי יש כאן גם מרכיב חינוכי וחברתי חשוב ביותר שגם הוא קובע את היחס והשליטה על דחפים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כמה זמן נמשך דכאון בממוצע. הדכאון שלי כבר שנתיים לא עובר הוא מחמיר ומחמיר ומחמיר ומחמיר......................... מתי זה יעבור לי?

ללי שלום, את צודקת ששנתיים זה הרבה זמן, אינך כותבת את הדבר החשוב ביותר-האם את נמצאת בטיפול כלשהו? מה את עושה כדי לעזור לדיכאון לחלוף? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי לי, ראשית צר לי לשמוע כי את סובלת מדכאון והסיבה פשוטה, אני שם.... גם אני כבר שנתיים תמימות מתעוררת בוקר בוקר בתקווה שהיום זה יחלוף אך לשווא. נכון, כבר נאמר לנו לא פעם שמכאן לא ניתן לראות האור ואת התקווה ואני ממשיכה ליחל, לקוות ולרצות לצאת מכאן. כולי אמונה כי יום אחד נשוב להיות "הר ככול ההרים" ואמונה זו היא שמחזיקה אותי יום יום שעה שעה ונותנת לי את הכח להאחז ולהמשיך הלאה. אני מקווה כי גם לך יש אמונה שמעודדת ומחזקת את רוחך בימים קשים כוון שדכאון עתיד לחלוף ואצל כל אדם התקופה היא אינדוודואלית. לי, כפי שציין ד"ר הידש לא ברור אם את מקבלת טיפול כל שהוא - תרופתי או פסיכותראפיה דבר שיכול לשנות את התמונה... אני מאחלת לך ימים טובים רים

ד"ר נכבד. אני מטופל בפבוקסיל וממידע שהגיע אליי מהאינטרנט הבנתי ש: לא מומלץ להשתמש בתרופה זו במצבי "עצב" ו "עצבנות". הבעיה היא שאני טיפוס עצוב והעבודה בה אני עובד נורא מלחיצה. מה דעתך?. התשובה חשובה לי מאוד. תודה רבה.

לערן שלום, לא הבנתי את שאלתך, אני חושב שהדברים שאתה מסתמך עליהם מאוד מאוד לא מדוייקים. פבוקסיל היא תרופה נוגדת דיכאון (עצב) וזו ההמלצה ליטול אותה. יתכן והתכוונו שלא כדאי ליטול אותה במצבים של "רק עצב" ללא דיכאון כלומר רק שהמצב חמור יותר. אבל בודאי שעצב אינו סיבה לא ליטול פבוקסיל. מקווה שהבהרתי את הדברים דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב! ראשית תודה על התיחסותך הזריזה לשאלתי בשבוע שעבר , אני ממשיכה ליטול 10mg ציפרלקס אבל ממשיכה לסבול מיציאות קשות ונפיחות בבטן(מעי רגיז) אז לצערי אחרי שניגמלתי מימשלשלים אני חוזרת אליהם שוב וזה לא בריא, הציפרלקס גורם לי לחוש בטוב והדיכאון והחרדות שמהם סבלתי מתחילות לרדת שאלתי היא אני נוטלת אותם כמעט שלושה שבועות עד מתי אמשיך לקחת ? ומה עושים עם הבטן? האם יש תחליף אחר לכדור? האם הוא גורם להשמנה? מיכיוון שעליתי במשקל לא מצאתי מידע נרחב על הכדור האם תוכל בבקשה לתת לי קצת יותר פרטים על הציפלקס תודה המיואשת

היי איני בטוח שהבנתי את השאלה, את הציפרלקס נוטלים במשך כשנה. בשלב הזה איני חושב שהעליה במשקל קשורה לציפרלקס מפני שעליה במשקל בגלל תרופות קוראת אחרי חודשים של שימוש. הבעיה העיקרית היא העצירות. בשלב הזה לא הייתי ממליץ להתחיל עם משלשלים, עדיף להשתמש בפירות יבשים, תה טבעי וכך הלאה. כדאי להמשיך ולחכות, רק התחלת להנות מההשפעה הטובה של הציפרלקס. בקשר לאינפו. - הציפרלקס היא ציפרמיל אבל יותר "נקי". כך שכל מה שכתוב על ציפרמיל באופן עקרוני נכון גם לגבי הציפרלקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ראשית תודה על תשובתך אבל עדיין לא הבנתי האם בטווח הארוך יותר הציפרלקס גורם להשמנה , ואם ארצה להפסיק את התרופה אחרי חודש האם זה מסוכן לדעתי זה גורם להשמנה בבקשה תשובתך

שלום רב אני בן 24, מזה מס' שנים סובל מטיקים מוטוריים שונים (משיכות אף, עפעופים וכו') המתגברים במהלך אירועים מלחיצים. מאחר ואני סטודנט ולפיכך שרוי בלחצים רבים ביומיום הדבר מטריד אותי מאוד. הייתי אצל פסיכיאטר והוא שלל טורט או משהו רציני. כאשר ביקשתי עזרה רפואית (כדורים) הוא הציע לי ליטול חלק בפעילויות מרגיעות כגון פעילויות ספורט, יוגה כו'. העניין הוא שאני לא ממש מתחבר לפעילויות המדיטציוניות, ומבחינת ספורט, הרי שאני מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר כושר. אשמח אם פסיכיאטר או נוירופסיכולוג ייעץ לי מה לעשות.

עד כמה שאני יודע ישנן כמה תרופות לטיפול בטיקים: 1) הלידול 2) פאבוקסיל 3) אולי גם ריספרדל

שלום, אני חושב שכדאי להבדק אצל נאורולוג כדי שיגיע לאבחון מדוייק של התופעות. אם מדובר על תופעות של חרדה אז אפשר לחזור לפסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

פלקספלקס- אתה טועה ומטעה! פבוקסיל יכול לגרום לתסמונת טורט! ובוודאי שאיננו תרופה לטורט! מדובר על תופעת לוואי נדירה של התרופה אך קיימת. תקרא בקישור המצורף: http://www.psyweb.com/Drughtm/luvox.html

שלום ! אני נוטלת ציפראמיל כבר שנה וחצי, ולפני מספר חודשים בעקבות הטבה בדכאון החלטתי יחד עם הרופא שהגיע הזמן לנסות ולרדת במינון. היתי לוקחת 30 מ"ג כדור וחצי, במשך 3 חודשים האחרונים ירדתי לכדור ובדיוק עכשיו אני אמורה לרדת לחצי כדור ולפגוש את הרופא עוד כחודשיים. הבעיה היא בתזמון כעת. אין ספק שבגדול יש הטבה גדולה במצבי אבל דווקא החודש האחרון יש לי מעין נפילה והרגשה לא טובה. השאלה עד כמה הירידה לחצי כדור שהתחלתי לפני כמה ימים יכולה להשפיע? כלומר האם יש לדעתך מקום לשקול להמשיך לקחת עוד כדור ולרדת לחצי כדור בשלב יותר מאוחר? עד כמה קריטי ומשמעותי אותו חצי כדור? אני לא בטוחה מה עלי לעשות, יתכן והחשש הוא רק פסיכולוגי מהירידה במינון דווקא בתקופה פחות טובה ? תודה רבה !

ליערה שלום, אין שום דחיפות להתקדם לסיום הטיפול והפסקת הציפרמיל. אם את מרגישה חוסר ביטחון, תאטי את הקצב, תחכי עוד חודש ואז תעשי את הדבר הנכון בזמן הנכון. לאט לאט ביי דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, טופלתי במשך שנה ע"י פסיכיאטר - טיפול פרטי פסיכותרפי במרפאה פרטית. סיבת הטיפול: חרדה. הטיפול הסתיים ביוני 2003. בסוף המפגש האחרון ביקשתי לקבל את התיק הרפואי שלי (ככל הידוע לי, אני זכאי לכך ע"פ חוקי המדינה, אך איני יודע מה החוק הספציפי). להפתעתי, הפסיכיאטר אמר "התיק הוא שלי, הוא שייך לי ונכתב בשבילי. לך אין כל זכות לבקש אותו ממני, כל שכן לעיין בו", והוא התעקש להשאיר אותו אצלו ולא להראות או לתת לי אותו. כמו שאתה רואה, עברו כמה חודשים מאז, והעניין מקומם ומכעיס אותי מאוד - ברמה העקרונית והאישית. שאלתי היא כזו: א. האם ידוע לך מהו החוק/ הסעיף בחוק שלפיו זכאי חולה לקבל לידיו את תיקו הרפואי ? ב. האם על טיפול פסיכיאטרי החוק הזה אינו חל (או האם לפסיכיאטרים יש כוח וזכויות יתר) ? ב. מה ביכולתי לעשות כדי לחייב את הרופא לתת לי את התיק שלי (או צילום שלו), ואם הוא מסרב - למי עליי לפנות בבעייה זו. בתודה מראש.

יש בדוקטורס פורום רפואה ומשפט אתה יכול לשאול גם אותם.

תודה על התשובה. פניתי אל הפורום הזה, לצערי עדיין לא קיבלתי תשובה.

שאלה למי שיודע - האם יש הבדל במחירי כדורי שינה ( נוקטורנו, זודורם, סטילנוקס) בין מרשמים פרטיים למרשמים של קופת החולים? אם כן - אילו מן הכדורים הנ"ל כלול בסל קופ"ח כללית ? בתודה מראש !

בנוקטורנו וזודורום ההבדל הוא מינורי משהו כמו 4-5 ש"ח יותר יקר בבית מרקחת פרטי. לגבי הסטינלוקס שהוא למעשה זודורום רק תוצרת חוץ המחיר יקר קצת יותר. בכל מקרה לכי על זודורום או סטינלוקס כי הנוקטורנו טעמו רע ביותר

30 כדורים עולים 18 ש"ח מכיוון שיש 20 כדורים בקופסא באופן פרטי מדובר על 36 ש"ח

בעקבות בזבוזים חסרי רסן עברנו לתקציב לא נוקשה אבל אני חוטפת כל יום בטלפון צעקות וקללות בקשר לכסף עד היכן ניתן להיות נוקשים ולא להכנע למניפולציות אני יודעת שהגבול דק ודי נוטה להכנע וזה לא טוב אני מרגישה חוסר שליטה במצב היות וקשה להיות עקביים ויש רופאים שממליצים על אהבה נוקשה אבל קשה ליישם אותה אם ששכת אני האמא של הבת הדכאונית ושוב התמיכה שלכם עוזרת מאוד תודה

היי לפי זכרוני היה חשד לפעילות יתר, הדברים שאת מתארת מתאימים יותר לפעילות יתר מאשר לדיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש