פורום פסיכיאטריה

ד"ר שלום ! אני לוקחת פבוקסיל מזה כחודש, והגעתי למינון של כדור ביום. בשל תופעות הלוואי הנמשכות, אני שוקלת להפסיק. האם עלי לרדת במינון באופן הדרגתי? כיצד? לתשובתך אודה!

האם הפבוקסיל יכול לגרום לתחושה כאילו "תקוע" משהו בגרון או בחזה?

לבתיה שלום, לא ציינת איזה מינון הכדור, 50 או 100 מג'. בכל אופן 50 מג' הוא מינון נמוך ו- 100 הוא מינון שמתחיל להיות יעיל. למרות הקשיים המלצתי היא לחכות עוד שבוע שבועיים - עד שישה שבועות כדי לראות את ההשפעה החיובית של הפבוקסיל. לגבי התחושה בגרון, איני יודע בדיוק אבל סביר יותר שמדובר בתופעה של חרדה. למרות מה שכתבתי, אף פעם לא כדאי לפעול בכוח, תמיד אפשר לחשוב על החלפת התרופה. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני בת 31 וסובלת בחורף ממצבי רוח ירודים נוטים לדיכאון אבל לא קשה קראתי בכל מני מקומות שיש קשר לסרטונין במח ואני לא כל כך מבינה מה זה אודה לך אם תספק לי תשובה ברורה

לדנית שלום, התשובה קצת ארוכה ואנסה לכתוב בקיצור את העקרונות. העברת המסרים במוח היא במנגנון חשמלי, עם זאת בין התאים יש מרווח הנקרא סינפסה ושם ההעברה היא כימית, כלומר חומר כימי עובר מהתא המוסר לתא המקבל את המסר. ישנן סינפסות שבהן פעיל חומר הנקרא סרוטונין, באחרות נוראדרנלין או דופמין (הקשור לפרקינסון) או אצטיל כולין (הקשור ללוחמה כימית והדברה) או חומר הנקרא gaba ורבים אחרים. בכל אופן נמצא שאם מעלים את הסרוטונין או נוראדרנלין בסינפסה אז ישנה פעילות נוגדת דיכאון. אני מקווה שלמרות שההסבר תמציתי הוא ברור. שיהיה רק טוב וחם בחורף דר' גיורא הידש

מה המינון האקוויוולנטי של הלידול בטבליות עבור מישהו שמקבל הלידול דקאנואט 100 מ"ג לחודש?

ליהודה שלום, אין לשאלתך תשובה חד משמעית ומוסכמת. מקובל שמאה מג' דקנואט מקביל-אקוויולנטי ל- 5-10 מג' ליום בכדורים. אם אפשר ההמלצה היא לנסות ולהשאר על זריקות. מהבטים רבים יש להן יתרונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. לפני חצי שנה היתה תוכנית בטלויזיה על תרופה לא כימית נגד דיכאון שנימכרת בהצלחה רבה בלונדון . אני מנסה כרגע אפקסור לאחר שכבר ניסיתי ציפרמיל,סרוקסט וציפרלקס ובכלן סבלתי מחוסר הנאה מינית . האם יש פיתרון לחוסר איזון בסרוטנין בלי תופעות לןאי?

לאפרת שלום, התרופות שאינן פועלות על הסרוטונין משפיעות פחות על התפקוד המיני או שמשוחררות מכך. האפקסור והאיסל פועלות על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין, אדרונקס פועלת רק על הנואפינפרין ורמרון פועלת במנגנון שונה. אומנם לתרופות אלו אין השפעה על התפקוד המיני אבל יש להן כמובן תופעות לוואי אחרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מניסיוני עם האפקסור במינון נמוך (פחות מ 150 מ"ג ליום) יש פגיעה בדחף המיני אולם במינון של 150 מ"ג ליום ויותר הדחף המיני מתחזזזק מאאאאאד!

ד"ר היידש שלום רב, אני מודה לך מאוד על העצות שלך ועל המהירות שבה אתה מתיחס לשאלות הגולשים. ברצוני לשאול אותך עוד כמה שאלות. א. מהי תקופת הזמן המומלצת של טיפול ברמרון במקרה של חרדה ומעי רגיז? ב. מאז שלקחתי את התרופה אני מרגיש כי הזכרון שלי אינו חד כמו קודם. זה מתבטא בזה שפתאום אני מגלה ששכחתי את שמו של אדם שאני מכיר או של זמר ידוע וכדומה. האם תופעה זו קשורה לרמרון? אם כן האם יש פתרון לזה? תודה רבה,

לארי שלום, שוב, הדברים הם לפי הבנתי ולא מספרות רלוונטית. הטיפול בחרדה הוא בדרך כלל כשנה, אבל הנטיה שלי היא להאריך טיפול כאשר מדובר על תסמונת המעי הרגיז. הרמרון עלול לגרום לעייפות או ישנוניות מסויימת. אם התופעה קשה אז כדאי לא לנהוג ולהיתייעץ עם הרופא המטפל. כאשר התופעה פחות חמורה הביטוי היחיד עלול להיות קשיים בזיכרון ובריכוז. פעילות גופנית, קפה וכך הלאה עשויים לעזור. במשך הזמן הגוף מסתגל לרמרון והתופעה של העייפות או ירידה בריכוז חולפת. מה עם המעי הרגיז? יש שפור מסויים? ביי הידש

שלום רב, כבר עזרת לי רב בבעיות ה OCD הקשות שהיו לי. חזרתי לא מזמן מחו"ל אחרי שגם בתמיכתך היה לי קל יותר לנסוע. אני מטופל כבר כמעט שנה בפבוקסיל וההתקדמות היא עצומה. גם התלךתי ללמוד. הרקע לפי דעתי הוא בעיקר על הפוכונדריה. בכל אופן לעיתים קורים מצבים קיצוניים היותר שגורמים לי בנוסך לטורדנות הקשה וחחרדות לתחושות פיזיות קשות ביותר (בעיקר בראש) כמו בהתחלה. שלשום נגשתי לחנות לקנות מחק מיוחד ולקוח שעמד על ידי בקש לבדוק אותו גם, אחקי ששלמתי על המחק ויתאתי מהחנות התמלאתי חרדות קשות שמא הוא הזדהם (כמו בתחילת המחלה) ויגרם לי למחלה. חזרתי לחנות והחלפתי את המחק בהסתר. יצאתי עם חרדות קשות פי 2000 שמא מצלמה או מישהו קלט אותי כאילו גונב מחק. עכשיו אני סובל ביותר ולא יודע עם לחזור לחנות, להבהיר שרק החלפתי באותו יום או לנסות לעבור הלאה. הכאבים והחרדות קשים. מבקש עזרה בדחיפות!!! תודה רבה רני

לרני שלום, כפי שנוכחת כעת אסור לבצע פעולות כדי להרגע כי מיד אחר כך מתחילות חרדות וחששות אחרות. הרעיון הוא לנסות ולהסיט את המחשבות ולחשוב על משהו אחר. אפשר ללכת לכיוונים אחרים לחלוטין כמו ללכת לסרט או לעסוק בפעילות גופנית. או לנסות ולחשוב על העבודה שאתה צריך לעשות ולהתקדם קדימה. אפשר ליטול באופן חד פעמי גם תרופת הרגעה. לא צריך להתרגש יותר מדי מנפילה חד פעמית, צריך להתאמץ וללכת קדימה. שיהיה רק טוב ותמשיך לעשות דברים טובים. דר' גיורא הידש

שוב תודה רבה, מדבריך אני מסיק שלא כדאי לחזור לחנות כדי להבהיר את העניין, מה גם שבעצמי אני חרד לעשות זאת וחושב שמא זה יראה מוזר. אני רק מקווה שהדבר יחלוף למרות שלא אלך, כי בינתיים התופעות הפיזיות רק גורמות לי לחרדות נוספות! האם הבנתי אותך נכון ולחזור לשם זה גם לא נורמלי??? תודה רבה!!!

ד"ר הידש היקר כותבת לא כדי לריב ולא כדי לפגוע, אני חושבת שאתה עושה בפורום הזה עבודת קודש ועוזר מאוד. אינך צריך לפרסם את ההודעה, היה לי חשוב להעיר לך על משהו קטן. לפני שנה פניתי אליך בפורום הזה וכתבתי שאני בת 39 עובדת עם 4 ילדים שחיה חיים נורמטיבים. סיפרתי שבאתי מבית אלים ושהתחלתי טיפול בגילוי עריות שעברתי בילדות. סיפרתי שהדרך מאוד קשה שהפסיכולוגית ממליצה על טיפול תרופתי נגד דכאון וחרדה במהלך הטיפול ושאלתי שתי שאלות. אחת האם אפשר לעבור את הדרך בלי תרופות, ושניה לגבי ריבוי אשיאויות. ענית לי שריבוי אישיאויות זה בספרים וסרטים ושאני אקח תרופות ובהצלחה. בינתיים עברה שנה, אובחנתי כ - PTSD הסובלת מדיסוציאציה, בקצה המוגדר כ DID. אני ללא תרופות ממשיכה לעבוד ולגדל את ילדי, לא קל לי, אפילו מאוד קשה, יש לי בעל תומך ופסיכולוגית מקסימה. הלילות מלווים בהרבה פלשבקים ומעט שינה, הדכאון הוא מלווה קבוע ויש בי ילדה דכאונית קצת מסוכנת ואני משתדלת בימים קשים להיות מוקפת באנשים כדי שהיא לא תעשה שטויות. יש לי מעט איבודי זמן ולפעמים אחת ממני אומרת דברים שמפתיעים אותי. אז זהו רק לומר לך שזה לא רק בסרטים ושאפשר בלי תרופות אם האישיות השלטת היא מנותקת מרגשות (יש גם יתרונות ב DID ) תודה שענית לי בזמנו ומצטערת שמעירה לך, אבל רציתי שתדע שיש גם אפשרות כמוני/ו.

לאנו שלום, בין השורות של מכתבך אני מבין שנפגעת וצר לי על כך, לא זו הייתה כוונתי ואני יכול רק להתנצל. תודה שאת מעדכנת ומכל דבר ותמיד לומדים ואני תמיד שמח ללמוד. שיהיו לך חיים טובים ומאושרים, ואם תזכרי אותנו ותעדכני תמיד אשמח לשמוע שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שוב שלום! ראשית אני רוצה להודות ולשבח את הפורום הנפלא ובפרט את סבלנותך ותשובותיך. בהמשך למכתבה של אנו הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין ריבויי אשויות לסכיזופרניה, כוון שבמהות הן נראות לי מאוד דומות. (לפחות באישות נוספת אחת כמו במכתב הנ"ל). אודה לך על תשובתך.

ד"ר הירש שלום, להזכירך, ענית לי אתמול בקשר לתופעות הלוואי שנגרמו עקב הפסקה מיידית של הסרוקסט. עשיתי כעצתך ולקחתי עוד אתמול בליילה חצי כדור. אמרת שכבר למחרת בבוקר ארגיש טוב יותר......ואכן כך היה. לא האמנתי שחצי כדור תוך ליילה יוכל לשפר את הרגשתי, אבל הפלא ופלא- קמתי בבוקר כמעט בן אדם חדש......הלכתי לעבודה, הרגשתי טוב ועכשיו אחרי יממה בלבד אני מרגישה שחזרתי לעצמי...... לא חשבתי שחצי כדור בודד יוכל לגרום לכזה מהפך בגופי......זה רק מוכיח לי איזו טעות זו הייתה להפסיק את הכדורים בצורה כזו...ממש טראומה לגוף...... תודה לך מקרב לב על עזרתך. חסכת לי עוד יום של עינויים...... ושוב תודה רבה רבה.

היי שירי תודה על המילים החמות, תמיד טוב לשמוע פיידבק. ותמיד כדאי להפסיק את הסרוקסט ל....א....ט. אין לאן למהר שום דבר אינו דחוף ביי הידש

אשמח לקבל תשובה לשאלה: התחלתי טיפול במרוניל ובפרפנאן עקב אובססיית נקיון. עקב מידע שאספתי על אחד התרופות הפסקתי את הטיפול בתרופות הנ"ל. התרופות הוחלפו לפבוקסיל. השאלה: 1.האם לפבוקסיל יש יתרון מסויים על מרוניל?. 2.האם יש שעות מסויימות- בוקר או לילה- בהם עדיפה הלקיחה של התרופה?. תודה רבה.

לערן שלום, לפבוקסיל אין יתרון מבחינת ההשפעה הטובה על המחשבות האובססיביות, המרוניל תרופה טובה למטרה זו כמו הפבוקסיל. עם זאת לפבוקסיל יש פחות תופעות לוואי מאשר למרוניל וזה יתרונה. הפבוקסיל פעיל 24 שעות כך שמהבחינה הרפואית אין לכך חשיבות. אם התרופה מעוררת אותך כדאי ליטול בבוקר, אם היא גורמת לישנוניות כדאי בערב. בהצלחה בטיפול דר גיורא הידש

עברתי תאונת דרכם לפני שלוש שנים.פגיעה עמוד שידרה תחתון אשר פגע בתחושה הפיאורונלית שלפוחית אטונית וחוסר תחושה מיני.יש לי בעיה שבעלי רוצה לנגוע אני מסתייגת גם שהבת שלי באה אלי אני קפואה.עכשיו הם הביאו חתול.חשבתי שיהיה טוב אבל ממש לא.לא יכולה לסבול מגע.אפילו של חתול.זה מעצבן אותי.מה קורה לי???? יש לזה שם?תרופות לא עוזרות כי חוסר התחושה מזכיר את הבעיה.אנא עזרה דחופהההההההההההה

היי אני חושב שעניתי לך היכן שכתבת לראשונה. חבל לחזור על השאלות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני יודעת שיש משקל לגנטיקה אבל ברצוני לדעת מה ידוע כיום על גורמים של מאניה גורמים סביבתיים שיכולים להביא להתקף . איזה מחשבות עוברות על האדם ממתי שהוא במצב נורמלי ועד למתי שהוא נמצא במאניה ומה מוביל לאמניה ? האם יתכן מאניה במצב לא נמרץ כלומר אם נותנים לאדם שנמצא בהתקף מאניה ונותנים לו תרופה להרדים אותו והוא לא נרדם , האם יתכן שהוא יהיה במאניה במצב שקט ולא פעלתן ? או שאין דבר אדם שבמניה ולא היפראקטיבי .

להילה שלום, ישנן סיבות רבות למאניה, כמובן גנטיקה וטראומות סביבתיות, כלומר המאניה היא ההיפך מדיכאון ולעתים כאשר האדם לא יכול לעמוד בדיכאון הוא "בורח" למאניה. קבוצה נוספת של סיבות היא אורגניות-סמים ותרופות עלולים לגרום לפעילות יתר. כמובן שכיום אנו לא רואים תמונה "נקיה" של מאניה. במקרה הטוב ברגע שמאניה מתחילה מתחילים בטיפול ואז האדם הרבה יותר שקט. עם זאת האבחנה היא למצב הטבעי גם אם הוא קצר. מקווה שעניתי על שאלתך דר' גיורא הידש

אבקש עזרה בקבלת החלטה בנושא המטריד אותי מזה מס' שנים. אני בת 47 שלא יכולה להחליט בנושא כניסה להריון. קשה לי להחליט משום שאני יודעת שבגילי ישנם סיכונים רבים אך מצד שני הדבר נמצא במחשבותי. מה עלי לעשות. עלי לציין שבהריון האחרון היה לי דכאון לאחר לידה. בתודה מראש.

מלו בוקר טוב אכן החלטה קשה ויש הרבה גורמים להתחשב בהם. רשימות השיקולים בעד ונגד ארוכות, ובסופו של דבר ההחלטה תהיה שלך בלבד (ושל בן הזוג?) את צודקת כמובן - הגיל שלך מהווה שיקול חשוב בהחלטה, ביותר ממובן אחד: אני משערת שהכוח הנפשי והפיסי שיש לך כיום לילד נוסף, אינו זהה לכוח שהיה לך לפני עשרים שנה למשל. תחשבי על העובדה שאת עומדת "לשעבד" את השנים הקרובות בחייך ללילות ללא שינה, חיתולים, בכי, כאבי שיניים, כאבי בטן....וכל זאת בשלב שרוב הנשים כבר סיימו את שלב גידול הילדים והן יכולות סוף סוף להשקיע בעצמן, ליהנות מהחופש והחירות להתחשב רק בעצמן וברצונות שלהן. חשבי על העובדה שכאשר הילד/ה יהיה בן עשר, ייתכן ויהיו לך הרבה פחות כוחות להעניק לו את כל הדברים שילד קטן בגיל זה רוצה וצריך. יחד עם זאת, אני חושבת שגיל הוא הרבה מעבר לנתון כרונולוגי. אני מכירה אנשים שגם בגיל שלושים יש להם פחות כוחות מאנשים בגיל 50, כך שבהחלט יכול להיות שאת תהיי אמא מבוגרת מבחינת הגיל הכרונולוגי - אבל יהיו לך אנרגיות כמו אמא צעירה מאוד! כמובן שרק את יכולה לדעת את התשובות לשאלות האלה, כי את מכירה את עצמך הכי טוב ויודעת מה נמצא בתוכך. כנ"ל לגבי הדיכאון שחווית לאחר הלידה הקודמת. גם זה שיקול נוסף במכלול השיקולים שעליך להתחשב בהם: האם את מוכנה נפשית לאפשרות שאולי תיאלצי לחוות שוב את החוויה הזו? האם את מוכנה להשלכות שעלולות להיות על הילד במידה וזה יקרה ? מאחלת לך התלבטות קצרה ככל שניתן ושתהיי שלמה עם כל החלטה שתקבלי אבישג

ערב טוב, רציתי לעדכן את החברים ואת הדר' המקסים שלנו,איך אני מרגישה לאחר הפסקת הטיפול התרופתי.אז ככה,לפני חצי שנה הפסקתי את הטיפול שארך 11 חודשים בעקבות טראומת לידה שגרמה לפגיעה פיזית ונפשית גם יחד.סבלתי מחרדות שהתבטאו בחוסר יציבות ברגליים,מן הרגשה כזו שאני עוד מעט מתעלפת .נטלתי סרוקסאט(כדור ליום)ובשעת הצורך נעזרתי בקלונקס.נכון לעכשיו אני לוקחת קלונקס בערך אחת לחודש ורק כשמשהו מעיק עליי ואינני מצליחה להירדם. ביום יום חיי לא קלים.מהרגע שאני מתעוררת החרדה נימצאת ומלווה אותי לאורך כל היום.אם כי במינון הרבה יותר נמוך ממה שהרגשתי בהתחלה אבל זה עדיין קיים.לרגע לא חשבתי לחזור וליטול כדורים,אני בטוחה שעם הזמן זה יעבור וכל פעם שזה מגיע אני אומרת לעצמי שזה מה יש וזה יעבור-ככה אני ממשיכה שעה שעה יום יום.אני עובדת קשה חוזרת הבייתה אל שלושת ילדיי המקסימים ומנסה להמשיך הלאה למרות הקושי.אני בטוחה שישנם אנשים שקוראים מה שאני כותבת ואולי נימצאים במקום כזה שאין להם שום תקווה ומה שכתבתי לא ממש עוזר להם,אבל אני חוזרת ואומרת,הכל עניין של זמן והכל עובר-לכן היו חזקים,קחו נשימה עמוקה והאמינו ביכולת שלכם. כמובן שאין להשוות את מצבי כיום למצב שהייתי בו לאחר לידה,אבל אני גם אומרת שלא הכל עבר והטראומה שחוויתי עדיין נישארה איתי .יכול להיות שזה דבר שלא אמור לעבור לגמרי,אבל הזמן עוזר לפצעים להגליד. היו חזקים. ולך דר' אני מאחלת את כל הטוב שקיים בעולם הזה. נשיקות וחיבוק שגב

שגב יקרה ואמיצה כל הכבוד ושוב כל הכבוד !! אני שמחה בשבילך ומאחלת לעצמי את הכוח הנפשי שלך. שימשיך להיות לך המון טוב ואושר הרבה הנאה מהחיים ומילדייך אבישג

תודה רבה רבה, אני מאחלת לך כל טוב והרבה כוח הרבה בריאות שגב

לשגב היקרה, תודה ששיתפת אותנו בריגשותיך.את אישה בעלת עוצמה וביטוי מלא. אני מעריכה את הכנות שלך והעידוד שלך. השארת אותי נירגשת ניפעמת ומלאת השראה. שמחה בשבילך תמשיכי להיתגבר.. זאת תהיה הגדולה שלך. . באהבה מיכל.

לשגב היקרה, טוב לשמוע ממך, את בין הראשונים שנפגשתי בהם באתר ותמיד נעים לשמוע ממך. כנראה שיש לך גם קצת זמן פנוי לבקר בפורום בנוסף לכל העיסוקים הרבים שלך. חמתי היקרה אומרת "תמיד תבקש משהו מאדם עסוק, אז יש סיכוי שתקבל את מה שביקשת". אכן גם לחמות יש לפעמים דברים חכמים.... הרבה אושר וכיף, ותמשיכי לשמור על קשר הידש

היי שגב, שמחה לשמוע שכוחותיך חזרו אליך . התקופה הקשה שעברת נמצאת מאחוריך. לא יודעת אם את זוכרת, גם אני הפסקתי עם הסרוקסאט לפני כחמישה חדשים. עדיין לא קל, עוד לא נפטרתי לגמרי מהחרדות, אין התקפי חרדה קשים כמו פעם, אבל יש מחשבות ויש פעמים שאני מתלבטת אם לקחת חצי כדור לוריבאן או לא. נוטלת בערך כדור אחד לחודש, וזו התקדמות עצומה.... יש לי חברה שילדה לפני חודש, היא בקושי עומדת על הרגליים, מרגישה סחרחורת וחוסר יציבות, בגלל החולשה והעייפות הלא רגילים הללו היא הפסיקה להניק. כיום היא בעיצומן של בדיקות, עדיין לא עלו על בעיה פיזיולוגית, יתכן ויש כאן שילוב של נפש וגוף. אני מבינה שאת עברת את זה.... אם לא יקשה עליך, אשמח אם תוכלי לפרט יותר בנושא טראומת הלידה שלך, אולי באיזו דרך הדברים יוכלו לגעת בה ולעזור במידת האפשר. ימים יפים ובריאים!

התרגשתי לשמוע את תגובתך. אני אכן משתדלת להמשיך הלאה מאחר ואני לא רואה ברירה אחרת,לפעמים אם משלימים עם משהו הוא נעשה עם הזמן חלש יותר ואולי אף נעלם. לכן זוהי דרכי,ושלא תהיי אי הבנה-לא קל לי. תודה על הכל אמשיך לעדכן שגב

שגב שלום ! אני יחסית חדשה בפורום ( הצטרפתי ל"מועדון החרדים" ). קראתי את מכתבך ומאד התרגשתי. לפני מס' חודשים עברתי התקף חרדה, ומאז אני עושה מאמצים עילאיים לחזור לעצמי, גם בעזרת טיפול פסיכולוגי. ( עם התרופות אני לא ממש מסתדרת כרגע ושוקלת להפסיק). רציתי לשאול אותך, אם תועילי לשתף, איך משתלבת האימהות עם הקשיים הנפשיים איתם את מתמודדת? אני נשואה כשנה. לפני ההתקף דיברנו, אני ובעלי, על הבאת ילד לעולם. כיום, אני חוששת מאד מיכולתי להתמודד עם הקושי ועם האחריות הכבדה הכרוכה בגידול ילד. אני חוששת ממשבר נוסף ומההשלכות האפשריות שלו על הילד. אני רוצה מאד ילדים, וחבל לי לוותר על החלום. מהמקום בו את נמצאת היום, מה דעתך בעניין? אשמח מאד לשמוע ממך. תמר

שלום ד"ר הידש הנערץ אני חזרת אליך עם החרדות שלי. אני לא ישנה בגלל חרדה גדולה מפני מה שעומד לקרות לי. יש לי פחד ענק ממחלות. לא פחד מהמות אלא פחד מהסבל שלפני ואני לא יכולה להתגבר על זה. אני אמנם לוקחת סרוקסט אבל כאשר תוקפות אותי החרדות אני נעזרת בקסנקס איך יוצאים מזה? שיחות לא מתאימות לי עשיתי הרבה . בתודה אסתר

לאסתר שלום, פחד ממחלות הוא כמו כל פחד אחר, מדוע לך אישית יש פחד ממחלות את בטח יודעת מכל השיחות שהיית בהן, אבל באופן עקרוני, פחד ממחלות הוא כמו כל פחד אחר. תזכרי שהמטרה של המחשבות הללו, (פחד ממחלות, טיסות, מהחרדה עצמה ולא אתן לך עוד רעיונות אבל יש עוד מליון סוגים של פחד), המטרה של המחשבות הללו הוא להפחיד אותך. לכן אין לכך חשיבות באלו בגדים הגברת מתלבשת - לעתים היא בבגדי ערב, לפעמים בטרנינג ולפעמים בפיג'מה, אבל מתחת לבגדים יש את אותה הגברת. כך שמתחת לחרדות השונות אנחנו מוצאים את החרדה עצמה. והמחשבות והאובייקט שאליו החרדות מתחברות הם הדברים שמפחידים את אסתר. תנסי קצת להתבדח על הנושא, הומור תמיד עוזר, אולי פעילות גופנית או לנסות לחשוב על משהו אחר. גם העובדה שתזכרי שמדובר על חרדות "בלבד" ולא על מחלות תעזור לך. לעתים המודעות היא 80% של הפתרון. כמובן שקיימת האפשרות להתייעץ ולחשוב על החלפת הטיפול התרופתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול האם גלולות בעצמן עלולות לגרום לדיכאון והאם יש בעיה לשלב בין אפקסור לגלולה בשם הרמונט. התחלקתי לקחת אפקסור XR 75 לפני כשבועיים. אני מרגישה יותר טוב-קשה לשים את היד , אבל באופן כללי פתאום יש תקוה ולא כל כך הייתי רוצה להפסיק אם יש בעיה עם גלולות. תודה רבה דר' הידש.

דליה ערב טוב למיטב ידיעתי, אין שום בעיה בשילוב גלולות עם אפקסור. בהצלחה אבישג

לדליה שלום, מעבר לשאלה התיאורטית שעדיין אין לה מסקנה חד משמעית האם גלולות עלולות לגרום לדיכאון, אין בעיה ליטול אפקסור ולהמשיך עם הגלולות. תרגישי טוב ובקרוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר שלום רב, ברצוני להבין מהי שיטת הפסיכונליטית ? באופן כללי ובפרט. בברכה עדן

לעדן שלום, כיום הגישה הפסיכואנליטית התפצלה להרבה מאוד ענפים וישנם מספר רב של סוגים. עם זאת אני חושב שהמשותף לכל הסיבות הוא החיפוש אחרי דפוסי התנהגות אשר מפריעים לנו כיום ולראות היכן הם נוצרו והתקבעו, בדרך כלל פונים לילדות. כך כדאי להביא אותם למודעות ובהדרגה לשנות אותם. כמובן שזיהוי הדפוסים נעשה בקשרים של אנשים עם אנשים אחרים ובקשר של המטופל עם המטפל. הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי הוא מעמיק מאוד וחייב להתבצע לפחות ארבע פעמים בשבוע במשך כשעה. טיפול פעם בשבוע נקרא פסיכותרפיה עם גישה אנליטית, הפסיכותרפיה הזו דומה בגישתה אולם פחות מעמיקה בגלל מגבלות הזמן מקווה שעזרתי הידש

ד"ר היידש שלום רב, מזה שלושה שבועות אני לוקח רמרון 30 מ"ג לטיפול במעי רגיז שמתבטא בשלשולים, מספר יציאות לא סדירות ביום וחרדה. התרופה הקטינה כמעט עד לאפס את תחושת החרדה אך לעומת זאת יש שיפור קל בלבד לגבי המעי הרגיז. האם זה אומר שהתרופה לא מתאימה למקרה שלי ? האם לאור העובדה שאני חושב כל הזמן על הבטן ומה יקרה אם אני יוצא מהבית, מחזקת את ההנחה שצרריך להחליף את התרופה? האם אפקסור פועל נגד מחשבה כפיתית ורמרון לא? במידה וכן האם לעבור לאפקסור אן להמתין? תודה רבה,

לארי שלום, אני חושב שכתבתי לך שלפי מיטב ידיעתי קיים חומר מחקרי ומאמרים מועטים ביותר בנושא השילוב של רמרון והמעי הרגיז, אם בכלל ישנם כאלו. אני חושב שעדיין מוקדם מדי להגיע למסקנות והייתי מחכה עוד קצת. גם אנפראניל -מארוניל באה בחשבון ואפשר להוסיף אותה לרמרון. היתרון של אנפרניל הוא שיש לו תופעת לוואי של עצירות... אנפרניל היא עדיין תרופה מומלצת מאוד למחשבות טורדניות, הבעיה היא בתופעות הלוואי שלה ובמקרה שלך תופעות הלוואי הן דווקא יתרון...תחכה עוד קצת ותתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב הידש

ד"ר שלום! האם משך ההשפעה של הנוקטורנו ארוך מזה של הסטילנוקס והזודורם? האם הוא יכל לגרום לנמנום ביום שלמחרת? האם יש לו תופעות לוואי לא נעימות ( כמו טעם רע בפה)?. לתשובתך אודה.

היי טעם רע בפה=טעם רע מאוד, ידוע ומופיע אצל לא מעט מהמטופלים אבל בטח לא אצל כולם. הבעיה הזו עלולה להציק מאוד מאוד. השפעת הנוקטורנו אינה עולה על שש שעות כך שאינה יכולה להפריע במשך היום. אבל לביטחון את יכולה לנסות וליטול חצי כדור ולראות כיצד תרגישי. אל תשכחי שאת עלולה להרגיש מנומנמת במשך היום גם בגלל חוסר שינה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. שאלה ראשונה קצרה, מהי הדרך הבריאה ביותר לרדת מ-EFFEXOR ובתקופת ההריון איזה תרופה מומלצת במקום. שאלה שניה היא לגבי חבר טוב של חברה שלי. הוא לוקח סרוקסט אבל לפי ההתנהגות שלו סובל בצורה פרועה ממניה או לכל הפחות היפו מניה חמורה ופוגע בעצמו ובחברים שלו. בנוסף לכל הוא שקרן פתולוגי. השאלה היא אם סרוקסט היא התרופה המתאימה בהנחה שאולי בגלל היכולת המשכילה שלו לשקר הפסיכיאטר שלו לא מודע למידת המניה שלו. המניה מתבטאת בין השאר בגנבה ביזבוז כספים מטורף בלי חשבון מאיפה זה יוחזר ושימוש בכסף של אחרים בגנבה כולל כרטיס אשראי. מה לעשות?? ושאלה שלישית שאני מגניבה לכאן, מה קורה עם אברבנאל והאם זה נראה לכם הגיוני לשים מרכז בריאות נפש ציבורי שאליו סובלים מדיכאון צריכים להגיע כאשר המקום עצמו מדכא מאד ומטפל באנשים מסוכנים והסובלים ממחלות נפש חמורות בהרבה (כך שגם הצוות המטפל פחות מרגיש...)איך אפשר לעבור למרכז אחר אם מקום המגורים הוא בת-ים?

אני לא רופאה אבל לקחתי אפקסור שנתיים, אחר כך עברתי לאפקסור XR ואז רציתי להכנס להריון ופחדתי מאוד- גם אם תהיה השפעה על העובר אבל גם מדיכאון אחרי לידה. התקשרתי למרכז ליעוץ תרופתי באסף הרופא ורופא נחמד , נדמה לי דר' מרקוביץ או ברקוביץ,והם נתנו לי את כל המידע כך שבעצה אחת עם הפסיכיאטר לא הפסקנו. הם טענו שיש מיליוני חולים בעולם, יש כבר הרבה ניסיון, יש מעקב של החברה וזה נראה בטוח. אבל כדאי לך לדבר איתם. בהצלחה

אברבנל מיועד להיסגר עד סוף השנה הנוכחית וכל החולים יפוזרו לבתי החולים הסמוכים (נס ציונה, שלוותה וכו') כך ששאלתך השלישית איננה רלבנטית יותר. אברבנל לא היה מסגרת לטיפול בפסיכיאטריה רכה אלא למקרים הקשים בפסיכיאטריה ובעיקר סכיזופרניה או מחלה דו קוטבית אבל גם דיכאון.

היי בקשר לאפקסור אני מצטרף לשרית, פרט לכך שתמיד כדאי להתעדכן מפני שיתכן שישנם חידושים ומחקרים חדשים. האפקסור לא יותר טוב ולא פחות בטוח מתרופות דומות נוגדות הדיכאון. החבר-הסרוקסט עלול לגרום למאניה ובטח שלא צריך להמשיך אותו במצב של מאניה-רצוי להפסיק מיד. בקשר לאברבנאל- תנסי לפנות למרפאה של בית חולים כללי באזור, איני יודע אם בוולפסון יש מרפאה פסיכיאטרית. אם יש אני לא חושב שתהיה בעיה להתקבל שם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום רב! אני בחורה בת 25 כ -5 שנים אני נוטלת סרוקסט עקב תסמונת חרדה קשה והתקפיי פניקה . אין ספק שמצבי השתפר פלאות בעקבות הטיפול ואם הזמן גם ירדתי במינון מכדור וחצי לחצי כדור. אני נשואה כשנה ומאוד הפריעה לי העובדה שאני ייקלט להריון בזמן שאני עוד ממשיכה ליטול כדורים. והאמת היא שהרופא אצלו אני מטופלת אמר שגם ככה אני לוקחת כמות איפסית (חצי כדור כבר במשך יותר מחצי שנה) ואני יכולה להפסיק לגמריי. אז אני כבר שבועיים ללא הכדור , אך יש לי תחושה שכאילו הכל חוזר אליי וזה מתבטא אצלי בהרגשות פיזיות לא נעימות ממש התקפיי חרדה. ד"ר אני ממש לחוצה מזה האם אני לא יכולה בלי הכדור?? אולי הגוף שלי מפתח מעין "תסמיני גמילה"? אולי אני תלויה בטיפול מבחינה פסיכולוגית? האם כדאי שאחזור לסרוקסט? יש לציין שאני עובדת ומתפקדת רגיל ברוך ה' זה בא והולך בעיקר בערב והתחושות שהכי מציקות לי זה תחושה כאילו הראש שלי כבד כזה מעין תחושת סחרחורת וקשיי נשימה אבל זה בא והולך לסירוגין. ועוד דבר האם אתה ממליץ על טיפול אלטרנטיבי כמו הומאופטיה או דיקור ?אף פעם לא ניסיתי האם זה יכולל לעזור או לשמש כתחליף?? אודה לך על התייחסותך ותשובתך, רונית

את ממש מתארת את הבעיה שלי.הכל חוזר עם הפסקת הכדורים. מצידי להישאר עם כדורים כל החיים השאלה אם זה מסוכן.במיוחד שאני בת 27 ועוד אין לי ילדים..

כן ,ה מבאס לגמריי תגידי במקביל לזה שאת נטלת כדורים הלכת לטיפול פסיכולוגי? והאם ניסית טיפול אלטרנטיבי, אני האמת מתכוונת ללכת דרך "מכבי טבעי" והתחלתי טיפול פסיכולוגי הבעיה היא שאני לא יודעת אם כדאי להתחיל לנבור בעבר ולנתח את האישיות שלי . האמת היא אני די מצטערת שלא הלכתי עוד כשהתחלתי לקחת את הטיפול מחכה לתשובתך, רונית

שלום וברכה, שאלתי ולא נעניתי, לכן אחזור ואשאל. למי מתאים טיפול בפסיכואנליזה. האם רק למי שיש קושי מסוים, משבר וכו', או שזה מתאים לכל אחד. מפני שידוע לי שהמטפלים עצמם עוברים טיפול זה בעת הכשרתם. תודה, נועה.

לנועה שלום, שאלה רחבה מאוד ואינך כותבת מודע את שואלת. בכל אופן אנסה לנסח את הדברים העיקריים. ראשית צריך להבדיל בין למי מתאימה פסיכואנליזה ובין לאלו בעיות פסיכואנליזה עשויה לעזור. פסיכואנליזה מתאימה לאנשים המסוגלים להרגיש ולהביע רגש ולדבר על רגשות (כך של-50% מהגברים זה לא מתאים....), האדם צריך להיות רגיש ולדעת להרגיש ולהביע את הרגישויות הללו. בנוסף צריך הרבה זמן (ארבע פעמים בשבוע) ובארץ כמובן גם כסף... זה לא טיפול שקופת חולים נותנת. הפסיכאנליזה מתאימה למצבים שבעבר קראנו להם נאורוטויים, כלומר לא למצבים פסיכוטיים או מצבים חריפים ולא כאשר נדרשת עזרה מיידית ודחופה. מקווה שעזרתי הידש

עברתי תאונת דרכם לפני שלוש שנים.פגיעה עמוד שידרה תחתון אשר פגע בתחושה הפיאורונלית שלפוחית אטונית וחוסר תחושה מיני.יש לי בעיה שבעלי רוצה לנגוע אני מסתייגת גם שהבת שלי באה אלי אני קפואה.עכשיו הם הביאו חתול.חשבתי שיהיה טוב אבל ממש לא.לא יכולה לסבול מגע.אפילו של חתול.זה מעצבן אותי.מה קורה לי???? יש לזה שם?תרופות לא עוזרות כי חוסר התחושה מזכיר את הבעיה.אנא עזרה דחופהההההההההההה

ללילי שלום, אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שתגיעי למסקנה שמדובר בבעיה ואת צריכה לעשות הכל כדי להתגבר עליה ולפתור את הבעיה, לא להשלים אתה ולא לחנך את כל הבית להתחשב בבעייתך. תחילה עליך להלחם ולנסות לפתור אותה. לתאונות דרכים ולנכות יש השלכות נפשיות רבות, לכן המלצתי היא להגיע לאבחון ואחר כך לטיפול נפשי, קודם כל בשיחות וגם לשקול טיפול תרופתי. הרבה בריאות ואושר דר' גיורא הידש

הידש וכולם שלום רב זו אני נירה בירה משכבר הימים למי שמכיר או עוד נמצא פה שמעתי על האומגה 3 ורציתי לשאול מה ידוע לכם עליו ומה ההשפעות החיוביות והשלליות שלו והאים בכלל יש טעם לנסות אותו אודה מאוד לתשובתכם רק עליי להזכיר שאני סובלת מהתקפיי חרדה (שלא היו לי כבר כמעט שנה וחצי טפו טפו טפו...) והאים הכדור יכול לעשות בכלל משהו כמו כן רציתי לשאול את הידש האים זה נורמלי שאני כול כך הרבה זמן עים 40 מ"ג סרוקסט ליום והפסיכאטרית שלי עדיין אומרת לי שהיא לא ממהרת להוריד מינון ????????????? האמת היא שאני לא סובלת או משהו כזה זה קצת מים והופ לתוך הפה אבל אני ממש ממש עייפה כול הזמן ואולי זה בגלל הסרוקסט ????? בכול מקרה סטיתי קצת מהנושא הייתי אומרת אז שוב מה בקשר לאומגה 3 ??????????? נירה בירה הקשקשנית ...................

מחקרים אחרונים מראים שאומגה 3 עוזרת לדיכאון לא יותר מפלצבו... כלומר חבל על הזמן והכסף שלך. תאכלי סרדינים גם שם יש אומגה 3.

תחליפי את הסרוקסא ט לאפקסור XR

ד"ר הירש אני לי לפני כ-10 דקות על שאלתי. בבקשה תקרא את שאלת ההמשך כתגובה לתשובתך..(עמוד קודם).... בבקשה עוד היום........תודה

הכל בסדר אפשר להרגע הידש

שלם לכולם, כמה שבועות לא נכנסתי כי אני עובדת המון וגם התחלתי ללמוד. באופן מפתיע אני מסתדרת די טוב בעבודה וגם הלימודים מאוד מעניינים. יש לי קורס שמעביר פסיכיאטר משלוותא- מאוד מעניין, על שיגעון ושפיות. התחלתי ללכת למטפלת ברפואה סינית בתקווה שהיא תעזור לי לרדת במשקל. עשיתי בדיקת דם לפני חודש והיה לי קצת היפו של התירואיד, מה שיכול להיות הסבר מצוין לעייפות שלי ולחוסר יכולת לרדת במשקל. עשיתי היום שוב בדיקה כדי להיות בטוחים שזו באמת פתולוגיה, ואז נראה איך ממשיכים. החלטתי שאם יגלו שזה אכן היפו, אני רוצה קודם לנסות לטפל בזה דרך רפואה סינית ורק אח"כ בקונבנציונאלית. גיליתי שיש קשר חזק בין הטיפול אצל הפסיכולוגית לטיפול בדיקור. הרבה דברים עולים באחד ומתקשרים לאחר. בינתיים קיבלתי הגבלות חמורות על מה אסור ומותר לי לאכול וירדתי 3 קילו (כי אסור לי לאכול כמעט הכל...). לאחרונה מתעוררים בי המון פחדים מהעתיד. אני כבר שנה מתחילת הטיפול, בקרוב אפסיק עם הפריזמה, אבל לא השגתי כל מה שרציתי. עדיין אין לי זוגיות, אני בודדה מאוד וקשה לי עם המשקל הזה שלא יורד. אני ממש בחרדה מכך שאפגוש את אקס שלי מלפני שנה במקרה והוא יראה שאני עדיין שמנה. די מטופש בהתחשב בזה שאני כבר ממש ל אוהבת אותו ולא מרגישה מחוברת אליו או אל המערכת יחסים שהייתה לנו. אני חוששת הרגע שאולי יהיה לי סיכוי להתחיל במער' יחסים כי אני זקוקה לכל כך הרבה שאולי אני אבריח כל מי שיתקרב אלי עם הצרכים שלי שרק הולכים וגדלים. זה לא שאני מרגישה שחיי ריקים, ויש לי מה לעשות כמעט בכל רגע פנוי( בעיקר מאז שהתחלתי לעבוד). השבוע אני כנראה עוברת לעבוד במקום אחר, אחרי שבצעד מפתיע נכנתי לבית קפה לי דהבית שלי שמחפש עובדים ובעל המקום אמר שכבר הרבה אנשים נכנסו אליו, אבל הוא חיכה שיהיה לו קליק עם מישהו, ואיתי היה קליק.ה וא רצה שאתחיל מיד. אמרתי לו שאני צריכה להודיע במקום עבוה שלי ואני רוצה גם לחשב על זה ואני אחזור אליו עם תשובה. בינתיים התייעצתי עם כל מי שאני מכירה בערך, וכולם אמרו לי שכדאי כי אני מאוד לא מאושרת מהמקום הנוכחי. אני מקווה שאני לא עושה החלטה פזיזה מדי... only time will tell .\ ביום שיש לחברה שלי הייתה יום הולדת והתיישבתי ליד חברה של שאני מכירה, ודיברנו המון על טיפול נפשי ופיזי, וכמה זה קשור, ואיך שרפואה אלטרנטיבית יכולה להשפיע, והיה לנו חיבור ממש טוב. זה היה נראה שבגלל שדיברתי בפתיחות וקבלה על הטיפולים שאני עוברת היא הרגישה בנוח לספר על המשברים שהיו לה ועל מה קורה לה בטיפול. עוד חדש יש לי תור לפסיכיאטרית לי, ואני מקווה שזה ישים סוף ל10 מ"ג פריזמה שאני לוקחת עכשו. מצד חד אני חוששת מהפסקה- אולי אחריה תבוא נפילה שתקשה עלי את החיים ומצד שני אני מאוד רוצה לראות יך זה להיות ברשות עצמי לחלוטין. לבדוק אם אני באמת מסוגלת להתמודד עם מצבים שקודם גרמו לי לדיכדוך ולהדרדרות. נראה איך יהיה. לילה טוב לכולם.

היי שירה, כיף לשמוע ממך וטוב לשמוע שאת עסוקה ויצירתית. אני מקווה שתפגשי את האדם שיהיה לך קליק אתו ותוכלו להקליק ביחד. ביי הידש

שירה יקרה שמחה לשמוע עידכונים ממך. אני חושבת שזה נהדר שאת משלבת בין רפואה "קונבציונלית" לבין "אלטרנטיבית" (עד כמה שאני שונאת את ההגדרות היבשות האלה...) אני מבינה שאת עושה טיפול בדיקור כרגע, וזה אכן יכול מאוד לעזור. הייתי רוצה להציע לך להוסיף (במידה ויש לך אפשרות כלכלית/זמן) גם טיפול שיאצו. נראה לי שזה יכול להתחבר מצוין לצורך שלך במגע ובחום. נכון שזה לא תחליף למגע או חום זוגי - אבל יש משהו בשיאצו שמאוד מרגיע את הגוף והנפש, ועונה על הצרכים הכי בסיסיים שלנו בחום ובקשר גופני. ברור לי מאוד הרצון שלך להפסיק את התרופה מצד אחד, כדי לבדוק איך את מצליחה להתמודד עם החיים בלי העזרה של הכימיקלים, ומצד שני - החשש ממה יקרה, ואיך תצליחי... אני הפסקתי לפני חודשיים פלוס, ובינתיים הכל סביר (טפו טפו) למרות שיש משברים, אבל אני שותפה לחששות שלך, גם אני מרגישה שאני כל הזמן "על המשמר" ופותחת את העיניים טוב-טוב כדי להתכונן לכל קושי שבדרך. מאחלת לך המון הצלחה תמשיכי ליהנות מהלימודים ומהעבודה והאמיני שיהיה טוב. אבישג

ד"ר שלום האם כאשר אדם בן 74 קונה בסופר מצרכים ובמהלך הקנייה הוא שוכח כי כבר קנה פריט מסויים וקונה אותו שוב , האם תופעה כזו החוזרת על עצמה מספר פעמים עלולה להיות סימן לתחילת אלצהיימר , או שזה טבעי בגיל זה ? בתודה מראש - אדוה

לאדוה שלום, יתכן מאוד שישנה פגיעה בזיכרון אבל כדאי לבדוק בתחומים נוספים ולבצע את הבדיקות המתאימות להפרעות בזיכרון. מהבחינה הנפשית צריך לחשוב קודם כל על דיכאון... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אדם אשר מוגדר כאדם פסיכוטי -האם מחלתו זו יכולה להעלם יום בהיר אחד? כמו כן האם ניתן לטפל בבבן אדם זה בפבוקסיל?

לטלי שלום, ישנם מספר סוגים של פסיכוזה כולל פסיכוזה דיכאונית ואז הטיפול הוא בנוגדי דיכאון כמו פבוקסיל. בכל אופן בפסיכוזה "רגילה" יש לטפל בנוגדי פסיכוזה ולא בפבוקסיל. פסיכוזה בדרך כלל אינה חולפת מהר למרות שישנה הגדרה של פסיכוזה קצרה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, מהיא ההגדרה של פסיכוזה בכלל ופסיכוזה דכאונית בפרט? מהם הסינמנים וכיצד ניתן לאתר אנשים הלוקים מפסיכוזה דכאונית? אודה לתשובתך.

לפני חצי שנה ילדתי תינוקת ותקופה אחרי הלידה התחלתי להרגיש סימני חרדה שזה אומר דופק ברגלים ובידים אי שקט וזרמים בכל הגוף. אני מטופלת במרוניל SR ובקלונקס כאשר אני לוקחת פעמים ביום בוקר וערב מרוניל וקלונקס. חצי שנה אני עם הטיפול ואין כל כך הטבה במצב. אודה לך עם תוכל ליעץ לי מה לעשות כאשר הרופא שלי ניסה כבר את רוב התרופות והציע לי שמרוניל וקלונקס הם הטובים לי ביותר.

לגלית שלום, מרוניל היא תרופה טובה אבל אם אינה עוזרת יש לחשוב על עליה במינון או החלפתה. שאלתך לא לגמרי ברורה לי, את כותבת שההפרעות החלו לפני חצי שנה אחרי הלידה, את נוטלת חצי שנה מרוניל וניסית את כל התרופות האחרות? משהו לא מסתדר לי? למרות שמרוניל היא תרופה טובה, היא שייכת לדור הישן וכדאי לחשוב על תרופות מהדור החדש. הרבה אושר דר' גיורא הידש

-------------------------------------------------- נתקלתי במאמר מאת: פרופ' בנימין מעוז וד"ר אשר שיבר (שיחות כרך י' 1995) המכיל את המושג במדויק - "מצב דיספורי" - למרות חיפוש מעמיק גם בספרות וגם ברשת, לא מצאתי איזכורים נוספים למושג זה הכתוב באותיות עיבריות. גם נסיון להבין מהיכן שאוב אולי 'עיברות' של המקור הלועזי העלה תוצאות סותרות. מהמאמר: "... בדיעבד אפשר לומר בבטחון שלא מדובר כאן במחלה פסיכוטית, אלא במצב דיספורי ......" אודה באם בידך הסבר סטודנט לפסיכולוגיה.

לסטודנט שלום, המילה באנגלית היא DYS כמו דיסהרמוני-לא בהרמוניה, אינפורמציה לא נכונה או לא מתאימה. PHORIA רגש, כך שרגש לא תואם, בדרך כלל מתכוונים לדיכאון לא חמור. אבל מילולית רגש לא מתאים. בדומה eu phoria רגש של שמחה או רגש שמח מדי-לכיוון המאניה. דר' גיורא הידש

בית החולים בנס ציונה שמעתי בעבר דעות שונות לגבו אך אני לא בר סמכה לקבוע האם הוא מתאים או לא כמו כן היתי מעונין ואין לי פשוט בררה אחרת ברשותך כמובן לקבל עצות יותר מעשיות מה למשל היתה מיעץ למטופל שלך אם יסרב הילד ללכת בכל מחיר לאישפוז האם ישנה דרך אחרת. האם המצב הקיים לא יגרום לנזק יותר מצטבר. האם כדאי להחליף את הרופא המטפל ברופא יותר אסרטיבי כמו שהומלץ לנו, הרופא הנוכחי הוא נשמה טובה אך יותר איש של מכתבים ופקסים ועידוד מצפה לתשובתך בברכה יעקב

שלום, צר לי אבל איני יכול לתת תשובה מדוייקת מה לעשות, אין מקרים כלליים וכל אדם הוא משהו מיוחד ולכן אין תשובה כללית. צריך לבחון את הדברים ולחשוב כיצד יגרם נזק יותר קטן ופחות חמור בשתי האפשרויות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יואבי הוא רק בן שנה וארבע חודשים, ילד אשון שכל אמא היתה רוצה, ילד נוח, חייכן, מאושר. רק אני לא מאושרת, והנקודת אור שמחזיקה אותי, בגלגל . מסלול חיים סדיר זה הא, אבל אם הוא זה שצריך להחזיק אותי, או שגם צריך להיות לי משהו משלי שיחזיק אותי? העבודה שלי שוחקת, לא מתגמלת, בלחץ תמידי, ואין לי כל סיפוק ממנה, רוב הזמן אני עובדת כפול, ועושה עבודה בפול גז בניוטרל, זה מתיש זה מאוס, ובשביל החוסר הנאה הזו והסיפוק אני נוסעת גם כל יום שעה וחצי, אבל כורח המציאות, כל הזמן אומר לי שאין מה לעשות כרגע וצריך להתפרנס המצב גם כך לא כל-כך טוב. אני עובדת ימים ארוכים של 1- שעות לפעמים כתוספת גם ימים קצרים, ובמים הקצרים הילד יוצא מוקדם מהגן ואז אין לי זמן פנוי , לפנאי משלי, אני בשלוש שנים האחרונות עובדת, בחברות סטרט-אפ שנופלות או קמות, וזה ין גלגל שלא נגמר הן לא יציבות, וזה לא תורם, עד שהתחתני וילדתי את יואב עבדתי 5 ימים בשבוע במסיביות ועכשיו אחרי שילדתי את יואב צריך לטפל גם בו בזמן שנותר. בעלי אומנם עוזר לי ובימים שאני מגיעה הביתה בשעה 20:00 בערב הוא מטפל בילד ולוקח ומוציא מהגן, וגם פה יש הרגשה של פיספוס, ומתי נשאר זמן לפנאי, אוף הכל מעצבן, מתיש, ואין לי כבר כוחות למרות שבתור בן-אדם ,אלי בייחוד לא רואים, אני גמורה, לא שמחה, איך לעשות יותר טוב.

לאורנה שלום, את מדברת על מצוקות החיים שזוגות צעירים עוברים, באמת אין זה קל, העומס גדול ובמשך השנים הקרובות בדרך כלל הוא רק גדל..... הפתרון הקל והנכון ביותר הוא בכל זאת לפנות לעצמך זמן פנוי ולמצוא גם זמן לזוגיות. לחשוב על חוג שמתאים לך, יוגה, יצירה, התעמלות או כל דבר שאת עושה לעצמך. כמו כן פעם בחודשיים (בסך הכל שש פעמים בשנה), לצאת עם בן הזוג לסוף שבוע, אפילו לצימר של פינוק ושקט והילד יהיה אצל ההורים . אין כמו מנוחה ואינטימיות כדי למלא את המצברים. אם אי אפשר להוריד בעומס, כדאי לחשוב היכן ניתן למלא את המצברים. שיהיה רק טוב ואושר דר גיורא הידש

האם שילוב של AGISERC ורמרון זה שילוב נכון?

לטוני שלום, שילוב נכון למה? לאיזו בעיה נפשית או גופנית (א.א.ג.). בכל אופן לא מוכרת לי הפרעה בין שתי התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום! אני מטופלת בפבוקסיל מס' שבועות, ועדיין סובלת מתופעת לוואי של הפרעות בשינה. הרופאה שלי המליצה לקחת זודורם לפני השינה. האם יש סיכוי שאסבול מישנוניות ביום שלמחרת? מה ההבדל בין הזודורם לבין סטילנוקס ונוקטורנו? האם אתה ממליץ על מי מהם?

שלום, כדורי השינה החדשים אותם ציינת כולם אינם ממכרים ומשך הפעולה שלהם קצר משש שעות. לכן אם נוטלים אותם לפני 12 בלילה ביום תהיי ערנית ותרגישי בטוב. אין הבדל עקרוני בין התרופות הנ"ל וכדאי ליטול את מה שהרופאה המליצה לך. עדיף להשתמש פחות בתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כיוון שהם עלולים לגרום להתמכרות, אבל התרופות שציינת אינן שייכות לקבוצת הבנזו. לילה טוב דר' גיורא הידש

האם לכדורים אלה עשויות להיות תופעות לוואי כלשהן?

שימוש ממושך בכדורי שינה (כמה חודשים) יכול לגרום לבעיות בחשיבה קוגניטיבית?

זודורם וסטילנוקס זאת אותה תרופה רק מיוצרת בבתי חרושת שונים. זמן מחצית החיים הוא שעתיים בלבד ולכן אין סכנה להתמכרות או לעייפות ביום למחרת. אין סכנה להתמכרות כי הגוף שלך "נגמל" כל יום מחדש עד ללילה למחרת. אותו דבר אפשר להגיד גם על הלציון שהוא בנזודיאזפין אך מחצית החיים שלו שעתיים בלבד. נוקטורנו היא תרופה שונה עם זמן מחצית חיים של שש שעות. יכול לגרום לעייפות ביום למחרת. יש דיווחים בחו"ל על אנשים שפיתחו תלות בתרופה. יכול לגרום לטעם לא נעים בפה.

היי האם יש כאן אנשים שסובלים/סבלו מדכאון וחרדה שהופיעו אצלם הפרעות בזיכרון ובדיבור. וגם נשירת שיער משמעותית?ואם כן,האם זה חזר לקדמותו בהמשך הזמן, עם שיפור המצב? תודה

לבת שלי היתה נשירת שער איומה אבל זה הפסיק מהר היא סיפרה שבמקלחת היד היתה מתמלאת בשערות אל תדאגי זה זמני

אני זוכרת שבתקופה שהדיכאון נכנס להילוך גבוה, ממש לא הצלחתי לחבר משפטים, וממש התביישתי לדבר עם אנשים, לא הייתי מסוגלת לנהל שיחה נורמאלית. לפני כן הדיבור לי היה מהיר וחד ופתאום לא הייתי מצליחה לבטא מילים כמו שצריך, ולא זכרתי מה רציתי לומר. גם זיכרון יש לי מצוין, (עכשו הוא חזר בעקבות הטיפול), אבל היום חודשים שלא זכרתי שום דבר. היו לי גם קשיים נוראיים בריכוז , היה לי קשב של מקסימום 10 שניו, אחרי זה העיניים וי מתחילות לשוטט בחדר, גם בשיחה של אחד על אחד. הטיפול השיב את המצב לקדמותו. הזיכרון שלי חזר, אני אמנם לא זוכרת כל כך דברים מהתקופ הרעה, אבל מה שקרה לפני ומה שקרה אחרי זוכרת היטב. הקשב לי חזר, חלוקת הקשב חזרה, אני מצליחה להתבטא כמעבר(אפילו עזרתי לחברה שלי לא מזמן לנסח מכתבים לכל מיני גופים ממשלתיים). נשירה לא הייתה לי. אבל לא הייתי מתפלאת אם הייתה. המצב הנפשי והפיזי קשורים ביותר, מה עוד שלפעמים המצב הנפשי נגרם בגלל חוסר בויטמינים שקשורים גם בבריאות השיער. חסר שלהם יכול לגרום לדיכאון וגם לנשירת שיער.

שלום רב ברצוני לדעת למי נותנים את הזריקה קלופיקסול אקיופאיז והאם זה עוזר???

שלום, הקלופיקסול שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה. לא הייתי מסיק לגבי האבחנה מהתרופה מפני שהדברים יותר מורכבים. היתרון שבזריקה הוא שהאדם נוטל תרופה שפועלת במשך חודש ימים ואין צורך להזכר ולחשוב על נטילת טיפול כל יום. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר חודשים החלו לי נימולים בכל הגוף. האבחנה של הניירולוגים - חרדה. נוטל פאקסט (20 מ"ג) כמעט חודשיים. כיום אני סובל מהקרנות של כאבי תופת לרגל ימין. האם במצב של דיכאון או חרדה יתכנו הקרנות של כאבי תופת ללא בעיה ניירולוגית-אורגנית כלשהי ?

לתמיר שלום, הכל יתכן בחרדה, אבל האם נבדקת בדיקה גופנית מלאה והאם עמוד השידרה בסדר? לא הייתי ממהר לסכם את ההקרנות כנפשיים בלי בדיקה גופנית מקפת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מתי רצוי ליטול סרוקסט האם בבוקר או בשעות הערב האם תרופה זו מעוררת או מרדימה משום שעל תוית התרופה כתוב שהיא גורמת לנדודי שינה ובאותה התנייה גם גורמת לנימנום אז מה נכון פה?

ליואב שלום, הסרוקסט עובדת יותר מ 24 שעות לכן נטילה פעם ביום נותנת כיסוי לכל היום ומהבחינה הרפואית היבשה אין חשיבות מתי נוטלים אותה. אני תמיד מזכיר שאת הפתקית בתוך הקופסה כתבו עורכי דין ולא רופאים, כך שהכל נכון אבל.... בדרך כלל סרוקסט מעוררת ולכן אנו ממליצים ליטול בבוקר אחרי האוכל. לעתים היא מרדימה חלק מהאנשים ולאלו מומלץ בערב, כך שתצטרך לראות אצלך ולהחליט. בהצלחה דר' גיורא הידש

ממש לאחרונה יצא ספרון מאת דר' ציפי דולב בנוגע לנשים, הורמונים והפרעות נפשיות. מה ידוע לך על המלה איבחונה ודרכי הטיפול בה והיכן אפשר להגיע לאיבחון?

שלום, אני שמח שיצא ספר חשוב זה, אבל אם הדברים כתובים בספר אז מדוע עלי להרחיב את הנושא התיאורטי? בכל אופן מדובר על מצבי רוח ואי שקט פנימי ביומיים שלושה לפני המחזור. כל רופא פסיכיאטר יכול לאבחן הפרעה זו, אין צורך בהתמחות מיוחדת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הספר בהחלט מתאר את התופעה כך שיכולתי למצוא עצמי מחייכת לנוכח התגלית ניסיתי לקבל תשובה עניינית האם התופעה מוכרת בארץ ומהן דרכי הטיפול המוצעות, ולהיכן אני פונה כדי לאבחן האם אני סובלת מהתופעה. לידע כללי - מדובר בהרבה יותר מיומיים שלושה והרבה מעבר לאי שקט הרי שמדובר בשבועיים מיום הביוץ ועד לתחילת המחזור החודשי. וההפרעות נעות מחוסר שקט ועד למצבי חרדה וסטרס מאוד קיצוניים, בנוסף לתופעות פיזיולוגיות שונות הבאות לידי ביטוי בחולשה של מערכת החיסון. אני מניחה מתוך תשובתך שלא נתקלת בהרבה מקרים מהסוג, ובכל זאת תודה על התגובה. אני אנסה לאתר את הרופאה שכתבה את הספר להמשך טיפול.

זאת שוב ריקי, מטרידה אותי תשובתך לגבי שילוב סרוקסט בבוקר ורמרון בערב האם צרוף זה מסוכן האם עשוי להגרם נזק, אבקש תשובה בהקדם משום שהיום אני אמורה להתחיל בטיפול.

לריקי שלום, אני מקווה שכבר התחלת בטיפול.... בכל אופן התרופות פועלות במנגנונים שונים וכנראה שאינן מפריעות זו לזו. אין הרבה מחקרים על השילוב של התרופות הללו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שוב שלום ! האם לאחר חודש של נסיונות בפבוקסיל, העלאה והורדה ושוב העלאה במינון, כאשר בכל פעם תופעות הלוואי חוזרות ( הפרעות שינה, בחילות, ירידה בתאבון) - אפשר להכריז רשמית שהתרופה פשוט לא מתאימה לי ? לתשובתך אודה !

לבתיה שלום, אני חושב שיש הגיון רב בשאלתך, כיוון שיש לנו מספר אפשרויות הדומות לפבוקסיל (בסך הכל שש תרופות בקבוצה זו), כדאי לפנות לרופא לשם החלפת הטיפול. חבל לסבול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' שלום. אני פונה אלייך שוב, בגלל שאין לי שמץ של מושג מה לעשות הלאה... אני בדיכאון נוראי, אני לא ישן, אני כמעט ולא יוצא מהבית, כבר אפילו כמה וכמה פעמים לפני השינה ביקשתי וייחלתי לא להתעורר, אין לי כבר פחד מכלום כלומר כבר לא מעניין אותי אם יקרה לי משהו או לא, והכי חשוב זה שאני כל הזמן מרגיש תחושה של פחד ואפילו לא יודע ממה ולמה. חשוב לי לציין שבתקופת השירות שלי הייתי מטופל בקביעות במשך שנה ומשהו אצל פסיכיאטרית, ואפילו ניסיתי תרופות (דבר שלא הצליח). אני פונה אלייך כי ת'אמת אין לי שמץ של מושג איך להמשיך הלאה, כמו שאמרתי כבר כמה וכמה פעמים אני חשבתי על המוות והסיבה היחידה שלא עשיתי כלום בנדון היא שאני לא בטוח מה בא אחרי המוות (מחוסר אמונה בהכל.... )..... אם את הרוצהאני כבר שלחתי לך פנייה בעבר עם קצת יותר רקע בעמוד 769 עם אותו השם... אני באמת מקווה לתשובה ממך בקרוב מודה מראש שי.....

שי שלום, הרשה לי להביע את דעתי לשאלתך- ראשית, אמנם לא חוויתי דיכאון כפי שאתה מתאר אבל חוויתי דיכאון קל וקושי בהתמודדות עם החיים. אני לקחתי טיפול תרופתי ומנסיוני הוא עזר פלאים. כמו כן השתתפתי בסדנא בה אנשים חוו דכאונות, חרדות וקשיים ורובם לקחו טיפול תרופתי והעידו שזה מאד מאד עזר. ידוע שדיכאון זו מחלה פיסיולוגית לכל דבר שנובעת מחוסר איזון כימי במוח ולכן אני מאד מאמינה בטיפול תרופתי שמסייע למוח לקבל את החסר לו...... ייתכן ובמקרה שלך, התרופה שניתנה לך לא התאימה לךו היית צריך לנסות משהו אחר....מה שבטוח שצריך סבלנות והשינוי בא עם הזמן מבלי שתרגיש. כמו כן, הייתי ממליצה לך לשלב גם טיפול פסיכולוגי ואפילו סדנה חוויתית. רצוי דרך מכון פסיכולוגי מוכר.... דבר נוסף שברצוני לומר לך: נכון, אמנם אנחנו לא יודעים מה יש בעולם שאחרי המוות....... אבל דבר אחד אנחנו כן יודעים- אנחנו יודעים מה יש בעולם הזה, ואנחנו גם יודעים שבעולם הזה יש גם הרבה דברים יפים שחבל לא לנצלם. הרי ההזדמנות לחיות בעולם הזה ניתנה לנו רק פעם אחת אז למה שלא ננצל פה את המקסימום ? ( נותנים לך-אז תיקח.....). הרי בסופו של דבר- לעולם הבא נגיע בכל מקרה, אז מה יש למהר.....? תחשוב על זה....... אני בטוחה שיש לך כוחות נפש הרבה יותר חזקים ממה שאתה חושב ומקווה שתשכיל להשתמש בהם. הדרך לאושר לא קלה אבל בסוף משתלמת. מקווה שעזרתי במקצת. ממני, סתם גולשת שאכפת לה..........

שי אני אם לחייל שהשתחרר לפני שנה וחצי. גם בני סובל מדיכאון אבל אנחנו יצאנו לטיםול תרופתי מתוך ידיעה שזה יעזור. אסור להרים ידיים. יותר ממחצית האוכלוסיה סובלת מדיכאון קליני, זוהי מחלת המאה שבאה בעקבות המודרניזציה , התפתחות הטכנולוגיה ובו זמנית התפוררות המשפחה. קשרים משפחתיים הדוקים יכולים לעזור אבל לצערי זה הופך להיות יותר ויותר נדיר. האם יש לך משפחה תומכת? חברים? עמיתים לעבודה? האם אתה נמצא כרגע בטיפול כלשהו? הבדידות היא אחד הדברים הקשים מאוד. אני מבינה שכרגע אתה סובל מאוד מאוד אך בטיפול נכון, תרופתי, תצא לעולם אחר לגמריא ולא תבין איפה היית בעבר. דרך צלחה והרבה הרבה בריאות

שי אני הייתי רוצה לדבר איתך אני גם חיילת אז אם אתה רוצה לדבר איתי ואתה רואה את ההודעה הזאת תענה לי לכאן ...

גלית ומורן אני קראתי את מה שכתבתן וראיתי שברצונכן לדבר, אבל אין שמץ של מושג איך לעשות את זה איתכן פה אז... בכל מיקרה אם תירצו לדבר ה-i.c.q שלי הוא: 174550160. בכל מיקרה תודה לכם שעניתם לי ונתתם לי קצת מזמנכם...

שי אני הייתי רוצה לדבר איתך אני גם חיילת אז אם אתה רוצה לדבר איתי ואתה רואה את ההודעה הזאת תענה לי לכאן ...שי (חייל מדוכא..) כתב/ה: > > לדר' שלום. > > אני פונה אלייך שוב, בגלל שאין לי שמץ של מושג מה לעשות הלאה... > אני בדיכאון נוראי, אני לא ישן, אני כמעט ולא יוצא מהבית, כבר > אפילו כמה וכמה פעמים לפני השינה ביקשתי וייחלתי לא להתעורר, אין > לי כבר פחד מכלום כלומר כבר לא מעניין אותי אם יקרה לי משהו או > לא, והכי חשוב זה שאני כל הזמן מרגיש תחושה של פחד > ואפילו לא יודע ממה ולמה. > חשוב לי לציין שבתקופת השירות שלי הייתי מטופל בקביעות במשך שנה > ומשהו > אצל פסיכיאטרית, ואפילו ניסיתי תרופות (דבר שלא הצליח). > אני פונה אלייך כי ת'אמת אין לי שמץ של מושג איך להמשיך הלאה, כמו > שאמרתי כבר כמה וכמה פעמים אני חשבתי על המוות והסיבה היחידה שלא > עשיתי כלום בנדון היא שאני > לא בטוח מה בא אחרי המוות (מחוסר אמונה בהכל.... )..... > > אם את הרוצהאני כבר שלחתי לך פנייה בעבר עם קצת יותר רקע בעמוד > 769 עם אותו השם... > > אני באמת מקווה לתשובה ממך בקרוב > מודה מראש > שי.....

לשי שלום, לא כתבת האם סיימת את עניינך עם צה"ל, הפטור מהשירות עשוי לשחרר אותך מהדאגות בכיוון הזה ולשפר את המצב. בכל אופן נראה שהמצב אינו טוב, אם השתחררת אז כדאי לפנות לפסיכיאטר אזרחי במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לאיזור מגוריך. סביר להניח שהתור יהיה בעוד זמן רב לכן מומלץ מאוד לגשת היום או מחר לחדר מיון ולקבל ייעוץ פסיכיאטרי דחוף. כל טוב ותשמור על עצמך דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, כל שנה עם בוא החורף אני נכנסת למן מצב רוח דכאוני ( לא ממש דכאון אבל בהחלט מועקה, "דיכי" כפי שנהוג לכנותו היום. שמעתי שדכאון החורף נגרם מחומר מסויים שמופרש במוח. שאלתי- אם זה נכון, האם יש כדורים שמיוחדים למקרה ידוע זה ? כדורים שניתן לקחת זמנית רק בתקופת החורף....? אם כן, איזה כדורים, מה שמם , והאם ניתן לקבלם אצל רופא המשפחה ?

לשירי שלום, אני חושב שאת מתכוונת למלטונין, חומר הקשור לשינה וקשור לחשיכה של החורף והלילות הארוכים. עם זאת בארצנו לא חסר אור גם בחורף, בדרך כלל מדובר בדיכאון חורף על ארצות סקנדינביות. לעתים נדירות הדבר קיים גם בארץ, מדברים הרבה על מלטונין, בארה"ב ניתן להשיג את ההורמון גם בלי מרשם רופא. בארץ הוא אסור ואינו מיובא מסיבות של משרד הבריאות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני צריכה למצוא באופן דחוף חומר כתוב (כתבות, מאמרים) בנושא "אוניאומניה" - הפרעה של קנייה כפייתית. מאד אודה אם מישהו יוכל להמליץ לי איפה לחפש!!! בבקשה!!!!!!!!! מחכה בקוצר רוח! תודה מראש!

קניה כפיתית פששששש. יש גם דבר כזה? איזה קטע. יש לי פיתרון שילכו לחנות הכל בשקל ויקנו 100 דברים.

כנסי לאחד ממנועי החיפוש כמו google הקלידי את ההגדרה בעברית או אנגלית ויש להניח שתקבלי הרבה חומר.

אתם לא מבינים - אני רצינית לגמרי, ואני מחפשת חומר מדעי של פסיכיאטרים או פסיכולוגים, ובמנועי החיפוש אין את הדברים האלו, באמת שלא! חשבתי שאולי כאן אנשים מקצועיים יוכלו להנחות אותי. שוב תודה.

ד"ר הירש שלום, אני לוקחת סרוקסט מזה כשנתיים. לפני כשבוע החלטתי להפסיק מאחר שאני מרגישה שכבר ממש אין כל צורך. אלא שבעוונותי עשיתי טעות, הפסקתי אותם בבת אחת למרות שאני יודעת שזה היה צריך להיעשות בהדרגה ( כך אמר לי הרופא בעבר כשחשבתי להפסיקם). היום, שבוע אחרי, אני מרגישה מאד לא טוב- חולשה, תחושת כבדות בקיבה, חוסר תיאבון ורצון להקיא. חשבתי בתחילה שזה וירוס, אבל אז נזכרתי שבדיוק כך הרגשתי לפני כשנה כאשר נסעתי לחו"ל ושכחתי את הכדורים. גם אז התסמינים הללו הופיעו לאחר כשבוע. למרות שאז, לפני שנה, הרופא המטפל אמר לי שאין קשר בין הפסקת הכדורים לתסמינים שהרגשתי, היום כשזה קרה שוב אני בטוחה שיש קשר, כי זה כבר יותר מדי מקרי..... האם אני צודקת ? האם ייתכן שאלה באמת תופעות לוואי של הפסקת הכדורים בבת אחת ? אם כן, מה עוד מצפה לי ? עד כמה הזקתי לעצמי כשהפסקתי את הכדורים בצורה כ"כ חדה ? האם זה מסוכן ? בבקשה ענה לי בדחיפות. אני מאד דואגת.... תודה מראש.

טלי שלום, אינני רופא, אבל אני יכולה להרגיע אותך שאין סיבה לנזק! תופעות הלוואי בהחלט יכולות להיות קשורות להפסקה המיידית, וכדאי לחזור ולקחת, ואז לרדת שוב במינונים בהדרגה. התייעצי על המינונים עם הרופא המטפל.

רציתי לעדכן אותך בכמה פרטים בררתי את כל האפשריות שעומדות לראשותי ואין לי שום אלטרנטיבה בכל אזור מגורי ראשון לציון מבחינת שיקום או טיפול גם מבחינת מערכת הבריאות וגם מבחינת הבירוקרטיה אשר יש לה הגבלות לגבי מי שמתחת לגיל 18. כך שמבחינת הבררה היא או אישפוז יום או להשאירו בחוסר מעש מתמשך בבית,גם בדיקת הבית חולים כפי שאתה מציין לא תעזור לי כי אין לי אלטרנטיבה אחרת, בעיה נוספת היא אך לגרום לו להגיע לבית החולים כי הוא מסרב ועומד בעקשנות קיבלנו הדרכה עי" הרופא במקום להשתמש באסרטיביות או באיומים דבר שניסיון קודם מראה שלא תמיד עוזר. מה עושים? בברכה יעקב

שלום רב, איני מכיר את מחלקת האשפוז בבית החולים, על איזו מחלקה אתה מדבר? האם ביקרת במחלקה ומה דעתך עליה? אני חושב שיש חשיבות לאופי המחלקה, אם המחלקה טובה ומתאימה אז כדאי ללחוץ יותר, אם מדובר על מחלקה לא אטרקטיבית, ואפילו אם היא יחידה, הייתי לוחץ פחות. פשוט מאוד הסיכוי שייעזר במחלקה כזו קטן יותר. ציינתי בתשובתי שההבדל בין בוקר וערב, שהבוקר הרבה יותר גרוע, עלול להיות תופעה של דיכאון, האם הפסיכיאטר המטפל יודע על כך? מה תגובתו? שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בת 37 אמא ל2 שמעתי שכדור טומפקס למחלת נפילה יכול לעזור להרזיה והוא ניתן רק על ידי פסיכיטר או נירולוג האם באמת יש ממש בכך ואם אפשר לדעת יותר פרטים על התרופה תודה רבה

למריבל שלום, מדובר על תרופה נוגדת אפילפסיה ומוצאים לה שימוש גם בפסיכיאטרייה כטיפול מייצב בהפרעה דו-קוטבית. נכון שמצאו שהיא עוזרת בשמירה על דיאטה וירידה במשקל, עם זאת היא אינה רשומה לטיפול בהרזיה במשרד הבריאות לא בארץ ולא בחו"ל לכן לא מומלץ ליטול אותה כטיפול בהרזיה. אינפו. כללית על התרופה תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום הרופא הציע לבני לשלב 2 כדורים , ריספרידל 3 עם חצי כדור זיפרקסה מינון 10. האם אין סיכון בשילובן ,ואילו תופעות עלולות להופיע.עליי לציין שכרגע הוא נוטל ריספרידל מינון 3 . אודה לתשובתך בעיניין נעמי

לנעמי שלום, לתשובתי יש מספר הבטים. ראשית אין סכנה או הפרעה בשילוב התרופתי הזה. שתי התרופות ניתנות לאותה המטרה ובדרך כלל אני מעדיף להשתמש במינימום של תרופות כלומר רק תרופה אחת לאותה המטרה ולא בשילובים. גם בקופת החולים לא תוכלי לקבל אישור לשתי התרופות, כך שיהיה צורך בקניה ומדובר בסכום לא קטן. עם זאת לעתים רחוקות מסיבות מיוחדות כבר השתמשתי בשילוב זה, אבל כאמור צריכה להיות סיבה מיוחדת. עדיין הספרות המקצועית העוסקת בשילוב הנ"ל מועטה ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אינני בטוחה שזה ממש קשור לפורום אך אנסה בכל זאת, ידוע לי שכתוצאה מתגובה של התאהבות למשל הגוף מפריש חומר שמרזה איזה עוד חומרים מופרשים כתוצאה מתגובות כלשהן שמרזים? והאם גם בחרדה זה ככה? (מנסה לגלות תעלומה של רזון משמעותי פתאומי שאין לו קשר לאכילה)

שלום למרזה אם את מורידה ממשקלך, ולא עשית שום שינוי בתזונה או הוספת פעילות גופנית - רצוי שתגשי לבדיקות אצל רופא המשפחה שלך, כולל בדיקות דם. יתכן שיש סיבה פיזיולוגית לתופעה. בהצלחה אבישג

שלום לך, מצבי נפש שונים יכולים להביא לשינוי בתזונה, ובעקיפין להוביל לירידה במשקל. פעמים רבות מדובר בעניין תקופתי וחולף. למשל בתקופות של מתח או התרגשות. יחד עם זאת, אם מדובר בירידה דראסטית ומתמשכת- כדאי לערוך בירור מקיף. רצוי להתחיל בבדיקות גופניות מקיפות. במידה ושוללים בעייה גופנית, שווה לבדוק את האופציה הרגשית ולטפל בהתאם.

שלום רב, אכן לירידה במשקל יתכנו סיבות רבות, גם גופניות וגם נפשיות. עם נתרכז בחלק הנפשי בלבד, מדובר בכל תופעה אשר גורמת לפעילות מחשבתית/רגשית רבה מאוד, חרדות קשות, דיכאון וגם התאהבות. דרך אגב, אלופי עולם במשחק השחמט מאבדים כשש עד עשר ק"ג במשך חמש שעות המשחק. המוח מקבל כ 20% מאספקת הדם בגוף, ולעתים הוא משתמש בחמצן הזה...כמובן שלא כל האנשים משתמשים במוחם אבל זה כבר סיפור אחר.... גם להתאהב וגם לרדת במשקל, איזה מזל המון אושר דר' גיורא הידש

בעלי סובל מדכאון מתמשך. מטופל תרופתיץ מזה כמה חודשים מסתגר בבית ומנתק קשר עם הסביבהץ איך לעזור לו?

שלום אנה כתבת שהוא מטופל מזה מספר חודשים בתרופות. האם אין שיפור כלל מאז שהחל את הטיפול התרופתי ? התרופות אמורות להשפיע בטווח הזמן שאת מדברת עליו, אם לא - אולי שווה לשקול העלאת מינון או החלפת תרופה לאחרת? שווה שתתיעצו עם הפסיכיאטר שרשם לו את התרופה. מלבד זאת, אולי כדאי לשקול הוספת טיפול נפשי באמצעות שיחות, כי אם הוא מנתק את עצמו מהסביבה, אני די בטוחה שהוא מרגיש מאוד לבד עם המצוקות שלו, ובוודאי יש לו מחשבות מעיקות מאוד בראש שאין לו עם מי לשתף. נראה לי רעיון טוב לשלב בין טיפול תרופתי לבין טיפול בשיחות עם פסיכולוג. אני מתארת לעצמי שאת עוברת תקופה קשה מאוד, ומתייסרת בכך שאינך יודעת כיצד את יכולה לסייע לאיש שאת אוהבת. מאחלת לך שבקרוב תגיע תקופה טובה יותר, שלווה ורוגע וחזרה לשגרה נעימה. אבישג

בעלך צריך להיות במעקב פסיכיאטרי על מצבו. במקרה שהמצב לא משתפר יתכן והרופא יחליף תרופה. מצב של דיכאון קשה הוא מאוד מתסכל עבור בני משפחה שעומדים חסרי אונים ולא יודעים מה לעשות כדי לעזור. בכל פעם שיש הקלה במצבו יש להיות איתו, לתמוך נפשית ולעודד. אין לומר למשל קח את עצמך בידיים כי הוא לא מסוגל לזה. צריך הרבה כוחות נפש וסבלנות.

לאנה שלום, אכן באמת כדאי לעשות משהו, דיכאון היא הפרעה שחולפת וכדאי לעשות כל מאמץ כדי להביא לשיפור. צריך לחשוב על שינוי הטיפול התרופתי או הוספת טיפול וכמובן גם שיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום למעשה הבעיה קימת אצלי מאז שאני זוכר את עצמי ולכאורה אינה מפריעה לי בתיפקוד היום יומי, אולם רק לכאורה שהרי מי כמוני יודע שכמהנדס היושב במשרד תיכנון ושכל הערה קטנה גם אם אין היא מופנית ישירות אלי יכולה להוציא אותי מהנושא בו עסקתי ולהעסיק את מחשבותי לפרק זמן בלתי מוגבל. אני יודע שתרופה מסוג - ריתלין שנהוג לתת אותה לילדים החלו נותנים אותה גם למבוגרים, האם תרופות מסוג זה יכולות לעזור לי, להוציא אותי מהמצב המתסכל בו אני חי וכמובן לשפר את איכות חיי עקב כך. אשמח להתיחסות מקצועית לנושא.

שלום, להפרעה בריכוז מהסוג שאתה מתכוון יתכנו סיבות רבות, מהפרעת קשב אבל גם מצבי חרדה ודיכאון. לכן כמובן קודם כל צריך להגיע לאבחון מדוייק ככול הניתן. הטיפול בריטלין אינו מחוסר תופעות לוואי ולא הייתי ממהר אליו, נכון שהיום ישנה מודעות רבה יותר להפרעת קשב אצל מבוגרים, אבל עדיין ריטלין מאושרת רק לסטודנטים עד גיל 24, ואין אישור לגיל מבוגר יותר. ישנם טיפולים נוספים בהפרעת קשב - בעיקר מקבוצת נוגדי הדיכאון. אבל כאמור קודם כל בוא ונתחיל עם אבחון מדוייק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היכן אני יכול לעבור את האבחון? אני חבר בכללית ומתגורר בנס ציונה.

שלום לך, האם אתה יודע איפו להיבדק ? אם הכיוון הוא הפרעות קשב וריכוז (קח להתייחסותך את הארתו של ד"ר הידש - יכול להיות שזה משהוא אחר) - יש מכוני בדיקה לכך - ראה ערך "הפרעות קשב וריכוז" במנועי חיפוש מקומיים כמו גם בדפי זהב. ראה גם : http://www.anigma.co.il - הם מצויינים !!! ניתן לקבל החזר מהקופה בה אתה חבר. בהצלחה , אם זה זה - זה זה !!! מיכל ראה תיכתובת שלי בעבר בנושא. r כתב/ה: > > שלום > למעשה הבעיה קימת אצלי מאז שאני זוכר את עצמי ולכאורה אינה מפריעה > לי בתיפקוד היום יומי, אולם רק לכאורה שהרי מי כמוני יודע שכמהנדס > היושב במשרד תיכנון ושכל הערה קטנה גם אם אין היא מופנית ישירות > אלי יכולה להוציא אותי מהנושא בו עסקתי ולהעסיק את מחשבותי לפרק > זמן בלתי מוגבל. > אני יודע שתרופה מסוג - ריתלין שנהוג לתת אותה לילדים החלו נותנים > אותה גם למבוגרים, האם תרופות מסוג זה יכולות לעזור לי, להוציא > אותי מהמצב המתסכל בו אני חי וכמובן לשפר את איכות חיי עקב כך. > אשמח להתיחסות מקצועית לנושא.

תבדוק אם זו הפרעת קשב וריכוז, אניגמה אכן מצוינים וכך גם רום פילת. יש גם אחלה פורומים בתפוז זה נקרא adhd. לגבי ההערה על הגבלת גיל הריטלין, יש בפורום בתפוז הרבה מעל גיל 24 שמשתמשים בתרופה שהיא מצוינת, ובעלות תופעות לוואי מעטות. לי היא שינתה את החיים ואני מאובחנת שנה. בהצלחה