פורום פסיכיאטריה

רציתי לשאול את משתתפי הפורום: איזו תרופה לא גרמה לכם לעלות במשקל או אפילו גרמה לכם לרזות? ידוע לי שהתגובות לתרופות הן אינדיבידואליות, אך בכל זאת יש להן איפיון כללי ואני סומכת על נסיונם הממשי של בני אדם. לקחתי פריזמה יותר משנה. בהתחלה ירדתי מעט במשקל ואחר כך התהפך המצב: פיתחתי תיאבון בלתי נשלט והיום יש לי תוספת לא מכובדת של כעשרה ק"ג. תודה.

אפקסור גורם (לפחות בהתחלה) לחוסר תאבון. אניכבר ירדתי איתו 5 ק"ג בשבועיים

לחגלה ולכולם, כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לעליה במשקל. אפקסור ואיקסל גורמים לכך פחות. האדרונקס אשר פועל על הנוראפינפרין בלבד אינו גורם לעליה במשקל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הירש, אני נוטלת זיפרקסה כמה חודשים כ- 5 מ"ג וכל הזמן אני חשה אי-שקט. הסימפטומים של המחלה לא חלפו ולכן העלו ל- 10 מ"ג ואיתם החמיר גם האי-שקט. מצד אחד הזיפרקסה עוזרת למחלה סכיזופרניה ומצד שני היא גורמת לאי-שקט. אלו תרופות יכולות להחליף את הזיפרקסה מלבד ריספרידל? מה דעתך על גאודון? בתודה מראש, אורית

לאורית שלום, מעניין, בדרך כלל הזיפרקסה מרגיעה וגורמת לירידה באי שקט. אם מדובר במצב קל אפשר להוסיף תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, לוריוון או וואבן לפי הצורך. כיום ישנן מספר תרופות בקבוצת הא-טיפיים פרט לריספרידל וזיפרקסה. כפי שציינת הגאודון אבל גם הסיליאן תופסת תאוצה בעולם. כמו כן ישנו בארץ הסרזוניל. וכמובן הלפונקס הישן והטוב עם חסרונו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני סובלת מחרדות איומות שמאד מפריעות לי בחיי במיוחד כאשר אני בסביבת זוג אוהבים וכל מיני מצבים שבהם אני מרגישה וחווה את כל התופעות שהם תוצאה של חרדה כמו זיעה דפיקות חזקות בלב ,כבדות עייפות סחרחורת פחד בכי פעם לקחתי מנת יתר של כדורים כך שהחלטתי כי עוד טעם לחיים שלי. פיניתי לרופא המשפחה שלי שיפנה אותי לפסיכיאטר אבל אמר לי כי הפסיכיאטר שבקופת חולים שלי הפסיק לעבוד יותר הייתי רוצה כתובות או מספר טלפון של פסיכיאטר טוב באזור תל אביב וכמה עולה כל מפגש? תודה מראש...

חוץ מזה לכי לכל אחד ,לפחות על מנת לקבל אבחון וטיפול במידת הצורך

אני צריכה מספר טלפון של פסיכיאטר טוב באזור תל אביב יש לך? או אולי כתובת תעזור/י לי מאד אם תוכל/י אפילו לפנות אותי לאזה יעד שאוכל להשיג איזה כתובת לפסיכיאטר לא אוכל לפנות עוד פעם לרופא מסיבות אישיות אודה לך מאד אם תוכל/י לעזור לי כמה שמהר..

בתל אביב את יכולה לקבל טיפול טוב במרפאת חוץ פסיכיאטרית באיכילוב. אין צורך במכתב הפניה!! מנהל המחלקה באיכילוב הוא ד"ר שאול שרייבר, עובד גם באופן פרטי.

אני נוטל איקסל ועד כמה שאני יודע הוא גורם לעליה ברמות הנוראדרנלין (וכך גם אפקסור, אדרונאקס וכו'). קראתי היום מאמר על התה הירוק וזהו ציטוט משם: "שני החומרים הללו מאיצים את הפעילות הסימפטטית במערכת העצבים המרכזית וגורמים להעלאת רמתו של ההורמון נוראדרנלין, המעלה את קצב חילוף החומרים בגוף. " האם העליה בנוראדרנלין כתוצאה משימוש באיקסל לדוגמא גורם לעליה במטבוליזם? או שפיספסתי פה משהו....

למיטב ידיעתי המערכת הסימפטטית היא זו שאחראית לתפקוד במצבי לחץ- כלומר מזרימה דם רב יותר ללב ולשרירים, למערכות חיוניות ופחות למערכות לא חיוניות כמו מערכת העיכול. אם הכוונה להאצת המטבוליזם בנוגע למשקל, אז לא ממש.

לדיני שלום, כל התרופות נוגדות הדיכאון מעלות את הפעילות ולמזלנו אינן מרדימות אלא מעוררות. עם זאת עליה במטבוליזם קשור לפעילות סימפטטית (אדרנלין ונוראדרנלין) בהיקף, כלומר בגוף במערכת המרכזית ההשפעה היא עקיפה. שבת שלום דר' גיורא הידש

קוראים לי יעל נתנו לי צפרמיל לפני עשרה חודשים והפסיקו לי בגלל שהוא עשה לי טישטוש בעניים ועירפול הפסיכיאטר הפסיק לי את התרופה והתחיל לתת לי תגרטול במקום . וגם אותו התחלתי לקחת עד ליפני חודשיים בער 10 חודשים בקיצור לקחתי 8 חודשים . גם ממנו הטישטוש המשיך ועשה לי עירפול עוד יותר כאשר הורידו לי את הכדור חצי הרגשת הטישטוש עבר וכך גם ריצוד בטלייזיה עבר אבל קצת עוד נשאר מהעפול כבר חודש וחתי ואני מרגישב רע האם זה יעבור לי והאם הכדור לא דפק לי את המוח ?

ליעל שלום, לצערי אין מספיק פרטים במכתבך כדי שאוכל לענות באופן מפורט. עם זאת התרופות הללו אינן גורמות לנזקים במוח ואני מקווה שגם הטישטוש בעיניים יעבור. שבת שלום דר' גיורא הידש

הבנתי כבר שיש הבדל בין התמכרות לאובססיה, להרגל להתנהגות וכדומה... אך האם יש דבר כזה שנקרא : התמכרות ל ש ל י ט ה או תופעה אחרת לשליטה באנשים ? הצורך הבלתי נשלט לשלוט באנשים ? לצאת מדעתך ולהפוך עולמות באם הם אינם עושים את מה שאתה מבקש כי אינך מהמתכופפים? אנשים אשר יומם מתחיל ב"להחליט בשביל אחרים" מה טוב להם? להיות מניפולטיביים עד כדי אובדן הגיון? אנשים שחושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מכולם - ומי שאינם מצליחים לשלוט עליו הם פשוט יורדים לחייו? וגם אם הם יודעים היטב שהם לא יודעים בתחום מסויים טוב יותר ממך, הם יתנו לכולם להרגיש שצריכים לשלוט והם ישלטו . לעתים זה הבעל, לעתים שכן, לעתים הבוס/ית בעבודה, אנשים אשר הצורך בשליטה טוטאלית על סביבתם גורם להם להיות עיוורים לנעשה סביבם? ללא יכולת להבחין בין טוב לרע, ? ללא יכולת להבין את הסבל שהם גורמים לסובבים אותם? אנשים שאין להם הערכה אלא למה ש"רשום על שמם" וכשמשהו אינו רשום על שמם - הם יהפכו עולמות עד ש"יהא רשום על שמם" תוך כדי דריכה על כל מה שבדרך? אנשים שהדרך היא האמצעי להשגת השליטה? יש משהו כזה: התמכרות לשליטה ,או תופעה נפשית, או איך תקראו לזה?

OCPD מושג בפסיכולוגיה שרק אתה צודק וכולם טועים ועקשנות- זו רק דעתי על סמך מה שקראתי

לסתיו שלום, אינני חושב שישנו מושג של התמכרות, אולם ישנם סוגים של הפרעות אישיות אשר מתבטאות בתכונות תוקפניות והאדם מרוכז בעצמו ובעצמו בלבד. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני בחור בן 25 לא קיימתי יחסי מין אף פעם , אני מאונן כמעט כל יום. מה שמדאיג אותי הוא שבמהלך האוננות אני מפנטז בעיקר על נשים נשואות מבוגרות בנות 40 עד 50 ולפעמים אפילו יותר (והרבה פעמים הן לא יפות אפילו).ניסיתי לפנטז על צעירות אני עושה את זה לעתים רחוקות כי מבוגרות יותר עושות לי את זה . אני כבר כמה שנים במצב הזה. דבר שני הוא שאני גם מפנטז על מבוגרים שעושים את זה עם הנשים שלהם ,ואני נהנה גם מלצפות ולשמוע מבוגרים שעושים את זה עם הנשים שלהם. זה מאוד מדאיג אותי ,האם יש לי הפרעות , האם אני הומו (לעתים רחוקות אני מרגיש ככה) האם זה נורמלי או לא. בבקשה תענו לי ואם זה לא המקום המתאים תפנו אותי לפורום אחר

שלום לבחור המודאג! תשמע לעיתים קרובות אצל חלק מהאנשים , העובדה שאתה מציין שאתה מפנטז על גברים אחרים שעושים את זה , היא דרך שבה אתה מגרה את עצמך מינית וזה לא בהכרח שאתה הומו. ייתכן שאתה בעל דימוי עצמי נמוך ואתה רוצה להידמות אולי לגברים אחרים במחשבה שהייתי רוצה "לעשות" את זה כמוהם. זה שוב פעם אתה צריך להיות שלם עם עצמך ועם אגו גבוה ולהיות בטח בעצמך. מקווה שעזרתי לך . ערן מטפל אלטרנטיבי

לבחור המודאג מאוד אתה שואל האם אתה "נורמלי", ובאופן אישי אני חושבת שזה אינו העיקר. העיקר הוא שאתה סובל ומוטרד, ומתעסק מדי יום בדאגה האם אתה נורמלי או לא... אתה בן 25 ומעולם לא קיימת יחסי מין, לכן אני מניחה שמעולם לא היית במערכת יחסים זוגית/רצינית. בהתחשב בגילך, אני משערת שגם זה נושא שמטריד אותך לא מעט. בהתחשב בכל המכלול הזה של הדברים שמטרידים את מנוחתך - למה שלא תפנה ליעוץ פסיכולוגי ותנסה לברר עם מישהו מקצועי ומוסמך את כל מה שמציק לך ? לגבי שאלת ה"נורמליות" - לעניות דעתי כל דבר שאתה עושה, שאינו פוגע באף אחד ולא עניינו של אף אחד, גורם לך הנאה ואינו מטריד אותך או מפריע לך בשום דרך - כל דבר כזה הוא נורמלי מבחינתך, וזה מה שחשוב. תרגיש טוב אבישג

היי איני חושב שמדובר בתופעות חריגות אבל אם יש לך קשיים במערכות יחסים כדאי להגיע לאבחון ויעוץ פסיכולוגי. יתכן ושיחות יכולות לפתור את המעצורים שישנן בדרך לזוגיות. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לך, לפני כ - 10 ימים שלחתי פנייה ממצה - בהמשך להצעתך - על התופעה הזו ובה גם אודות נסיוני האישי בתחום , הצעתי עצמי ונסיוני לטובת עזרה במחקר רפואי - אקדמי (אם יש כזה בארץ) בתחום חקר התופעה בכלל ואצל מבוגרים בפרט. לא קיבלתי התייחסות כל שהיא לנושא - ממך והן משאר באי הפורום. אני מעוררת את העניין מתוך הזדהות עם רבים שלא יודעים אפילו שחייהם עתידים להיות שונים לחלוטין - ולו רק אם יאובחנו נכון . בברכה, מיכל

למיכל שלום, קראתי היטב את הדברים שכתבת ואני מודה לך שוב על הפתיחות והנכונות להפתח ולתאר את הדברים שעוברים עליך, לדעתי הנושא של הפרעת קשב אצל מבוגרים חשוב ביותר ואינו זוכה לתשומת הלב הנדרשת. איני מכיר חוקרים בארץ העוסקים וחוקרים את הנקודה הזו אבל יתכן וישנם. בזמן שאני כותב עלה לי רעיון. יש לי אתר ובו מאמרים בפסיכיאטרייה, ואני רוצה ומוכן להוסיף את מכתבך באתר. (כמובן שבהסכמתך), תכתבי לי שוב את הכתובת המדוייקת של מכתבך מפני שהוא בטח רץ אחורנית, אם את רוצה תעברי עליו שוב ואפילו תרחיבי, ושוב בהסכמתך אעלה אותו באתר. כתובת האתר היא www.icallisrael.ci.il בתודה הידש

ד"ר הירש שלום ! אימי בת 50 עדיין עובדת, אובחנה אצל פסיכיאטר כסובלת ממחשבות שווא וקיבלה תרופות. אנחנו הילדים מנסים לעזור כמה שיותר ולגרום לה לקחת את התרופות האלה ולא לדבר על מצבה הפסיכוטי ליידה, כי זה מכעיס אותה. אבי לעומת זאת, פנסיונר שיושב כל היום בבית, אדם לא מפרגן, מלחיץ ולפי דעתנו גורם לה נזקים יותר מאשר מועיל, כשהיא פונה אליו לתמיכה. הוא לא מזיק לה בכוונה, אבל בדעותיו המעוותות והלא תומכות, גורם לה להרגיש שהיא משוגעת, בכך שהוא קורא לה כך ואפילו גם מכניס לה רעיונות לראש. אנחנו סבורים שחלק גדול מהבעיה שלה נעוץ גם במחשבות הפרנואידיות שהוא מכניס לראשה. השאלה שלי היא, מה ניתן לעשות במצב כזה כשאחד מבני הזוג חולה, והשני שלא במתכוון, רק מסלים את המצב? מצד אחד היינו רוצים שהוא יעזוב אותה במנוחה כדי שתוכל להחלים, ומצד שני, לא היינו רוצים לגרום לקרע בינהם. אנחנו סבורים ששיחה איתו להבהרת המצב לא תעזור. האם ניתן לשלוח את שניהם לטיפול משותף? איך ניתן להראות לו שהוא רק מזיק לה, ושהוא טועה בדעותיו הפרנואידיות, שרק מחריפות את מצבה? בתודה מראש, אילנית

אני חושבת שאת צודקת באמת כדי לשלוח את שניהם לטיפול משותף, וכך הוא ילמד שהוא גורם לה לנזקים.

לאילנית שלום, לא ברור לי האם יש לו דעות פרנואידיות כפי שכתבת למה כוונתך? האם הוא במצב פסיכוטי? כנראה שלא אבל צריך לדייק. בכל אופן כדאי למצוא אדם שיכול להשפיע עליו, לעתים אין אלו הילדים, אולי אחד האחים שלו? או חבר קרוב? רק אחרי שתהיה לו מעט תובנה למצבה הטיפול המשותף עשוי לעזור. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לדר הידש רציתי לדעת איזה תרופות מטפלת בעדינות נפש , כי הבן שלי נמצא בטיפול פסיכיאטרי והפסיכיאטר טוען שהוא עדין נפש ויש לו בעיה שהוא עדיין לא עבר את הגבול הפסיכולוגי ,הוא מפחד להחזיר במכות למי שמרים עליו יד לדוגמא בבית ספר . הוא רשם לו effexor , הוא בעצמו בני טוען שהוא רגוע יותר מדי. בתודה קרן.

לאמא של עדין הנפש שלום איני רופאה לכן אמתין ביחד איתך לתשובתו של הרופא בנושא. יחד עם זאת, הרגשתי צורך לומר לך דבר אחד שעלה לי למחשבה כשקראתי את מילותייך: עדינות נפש בעיניי היא תכונה אצילית שחבל שרק בודדים ניחנו בה בעולמנו (ובפרט במדינתנו, לצערי). בחרת בדוגמא מאוד ספציפית כדי לתאר את "בעיית" עדינות הנפש שלו, ובחרת לספר שהוא לא מחזיר מכות כאשר מרביצים לו בבי"ס. חלילה שלא ישתמע מדבריי שאני חושבת שזה "בסדר" שמרביצים לו בבית ספר, כי ללא ספק זה איום ונורא וחייב להיפסק, אבל קרן - העובדה שהוא לא מחזיר במכות אינה בעייה לעניות דעתי, אלא זו ברכה לשמה. לו הייתי אמו, הייתי מעדיפה שלעולם לא ישיב לאלימות באלימות אלא ימצא דרכים אחרות לפתור את הבעיות עמן הוא מתמודד. אנחנו נמצאים בזמנים די מטורפים במדינה שלנו, אנשים (בני נוער !) נרצחים בדקירות סכין רק משום שהעירו איזו הערה סתמית למישהו ברחוב. העובדה שהוא לא אלים, שהוא רגוע ושהוא בוחר לא להרביץ לאלה שמרביצים לו - ייתכן שזה מציל אותו לא אחת ממצבים מסוכנים. שוב, מכיוון שלא מסרת פרטים נוספים על איך באה לידי ביטוי הבעייה שלו, אין לי מושג במה עדינות הנפש שלו מפריעה, אבל באופן כללי ביותר ולדעתי האישית - - - עדינות נפש היא זכות גדולה שיש להוקיר ולטפח אותה, ולאו דווקא להיפטר ממנה. מאחלת לך ולבנך רק אושר אבישג

לאבישג תודה על תגובתך, אבל את בכל זאת יודעת שהנוער היום אלים, ויש לפעמים ילדים רעים שגם אם מנסים לדבר איתם אחרת זה לא הכתובת ושילד לפעמים מלא מחזיר במכות בחזרה אחרים יכולים לתפוס אותו כשעיר לעזאזל ולתפוס עליו טרמפ

שלום! רציתי להתיחס למה שאמרת מקודם שתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת דדרן יכולים לגרום למצב פסיכוטי, כי אני מטופל בפבוקסיל מהמשפחה הזו ואני נורא מודאג מזה, כי אם ככה זה יכול לגרום נזק יותר חמור מדכאון. עוד שאלה קטנה רציתי לדעת איזה תרופה עם תופעות לוואי נסבלות ובעלת יעילות גבוהה במיוחד אתה ממליץ לטיפול בהפרעה כפייתית- טורדנית ,כי שמעתי על effexor xr באתר emed שהיא היעילה ביותר.הערה עד היום ניסיתי סרוקסאט, ציפראמיל ,אפקטין אך הפסקתי אותם עקב תופעות לוואי קשות ועם הפבוקסיל הסתדרתי ואני מטופל איתו עד היום. תודה רבה רוני.

זה מאוד אינידיבידואלי אצלי למשל זה היה הפוך תופעות הלוואי של הפבוקסיל היו קשות ולסרוקסט יחסית לא היו כמעט תופעות לוואי לי אישית הכי עזרה האפקסור. וגם, עם מעט תופעות לוואי, במיוחד כשמשווים לפבוקסיל.

לרוני שלום, אני חושב שאתה לא צריך לדאוג מתופעת הלוואי של מצב פסיכוטי או מאני, אפשר להרגע, כאמור מדובר בתופעה נדירה. פבוקסיל, סרוקסט, ציפרמיל ואפקטין כולן פועלות באותו המנגנון על הסרוטונין בלבד. האפקסור פעיל גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין. לכן אחרי כישלון של תרופה או שתיים הפועלות על הסרוטונין בלבד יש מקום לחשוב על שינוי, כלומר על תרופה הפועלת במנגנון שונה. עם זאת צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל, אם פבוקסיל מתאים לך אז בשביל מה לשנות? שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום רב ! רציתי לדעת מה זאת אומרת ילד אורגני , הרופא של הבן שלי לא הסביר לי. ורציתי לדעת האם יש קשר בין סיבוך בלידה חוסר חמצן לבין מחלה נפשית , כי הבן שלי נולד מחוסר חמצן והרופאים נתנו לו הנשמה מלאכותית 26% חמצן , האם יש קשר בין המחלה הנפשית שבני לוקה בה למה שקרה לו במהלך הלידה? ואם בכל זאת יש קשר האם יכול להיות שהוא תלמיד מצטיין והוא לומד בבית ספר רגיל בכיתת מצוינות ותפקד כל השנים מצוין והוא היה חברותי מאוד עד גיל 14 האם יכול להיות שנזק כתוצאה מחוסר חמצן יכול להתעורר מאוחר יותר במהלך גיל ההתבגרות ואילך, ואם כן איך זה שהוא ילד חכם מאוד והוא לא אם פיגור ובכל זאת החוסר חמצן השפיע עליו? אודה לך מאוד אם תוכל לענות על שאלתי . אפרת

לאפרת שלום, איני פסיכיאטר ילדים ונוער וחסרים פרטים רבים במכתבך אבל אנסה להעלות נקודה או שתיים בתקווה שאעזור. בודאי שאין הכרח שקשיים בלידה ואפילו קשיים כאלו שאת מתארת יגרמו למחלת נפש או לבעיות אחרות. הכוונה לאורגניות היא כאשר נגרם נזק בכל זאת. כלומר תתכן הפרעת קשב, או סמנים נאורולוגיים עדינים או בעיות קטנות מינוריות שרק בבדיקות מדוקדקות אפשר לאבחן אותן. אבל כפי שאת כותבת הילד הוא ילד רגיל ומוכשר לכן אין שום הכרח שיהיו בעיות כאלו. לכן כדאי לשאול את מי שקבע את האבחנה למה הוא התכוון? שבת שלום דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום יש לי אח שהתפרצה אצלו מחלה נפשית סכיזופרניה , כל השנים הוא תפקד טוב ורק בתקופה האחרונה חל אצלו שינוי, הבעיה היא שהוא שונא ליטול תרופות , ועוד הכי גרוע שהוא ישמע את הבשורה שהוא יצטרך לקחת כדורים לכל החיים. מדוע סכיזופרניה היא מחלה כרונית לכל החיים, למה אי אפשר לטפל בה כמו בדלקת ,למה גם הכדורים לא מרפאים את המחלה אחת ולתמיד ואם לא יודעים את הגורם למחלה אז איך גילו שאכן התרופות הנ"ל אכן מקלות על המחלה . נורא כואב לי על אח שלי כי זה גיהנום שנגזר עליו , ובעתיד אני מתכוון לעסוק בתחום ולחקור על המחלה הזו . ועוד שאלה אחת האם ניתן באמצעות כוח הרצון הסוגסטיה , להשפיע על החומרים הכימים במוח על הסרטונין ועל הדופאמין. אשמח אם תענה על שאלתי ואם תוכל לתת לי קישור של אתר שמספק אינפומציה על פריצת דרך טכנולוגית לטיפול במחלה האכזרית הזו.

אהלן, צר לי לשמוע על המיקרה. האים תוכל לפרט קצת מה הסימפטומים שמהם הוא סובל?

ישנם סוגים שונים של סכיזופרניה בדרגות חומרה שונות. עם טיפול תרופתי מתאים ומסגרת משפחתית תומכת המודעת למצבו ומסוגלת לעזור, יש לאחיך סיכוי טוב לחזור לתפקוד. מידע על המחלה תוכל למצוא דרך מנועי החיפוש google ומנועים נוספים.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=354315

ליואב שלום, אכן סכיזופרניה היא המחלה הנפשית הקשה ביותר ולצערי היא פורצת אצל אנשים צעירים. נתון פחות ידוע ומעודד הוא שכשליש מהנפגעים בסכיזופרניה מבריאים! וחיים כרגיל בקהילה, מתחתנים ויולדים ילדים! כיום אין טיפול אשר מבריא את הסכיזופרניה כמו דלקת, המחלה דומה יותר ליתר לחץ דם או סוכרת או מחלות אוטואימוניות שדורשות טיפול ממושך יותר. בנוסף לכדורים יש כיום אפשרות לטיפול בזריקות. היתרון בזריקות שהאדם משוחרר במשך חודש מליטול תרופות, הזריקה היא פעם בחודש, לא נעימה אבל כמו חיסון היא עובדת במשך חודש וכך הדימוי של האדם כאדם בריא יכול להשמר. אם אין את הטירדה של כל יום ליטול כדורים אז הזריקות טובות. קיימת סטיגמה על הזריקות שהן נחשבות ל"קשות יותר", אין זה נכון ולדעתי מבחינת הנוחות יש יתרון גדול לזריקות. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר' שלום. זוהי הודעתי השנייה כבר וראיתי כבר שדילגתה עליי בעבר וממש הייתי רוצה איזו פניה מצידך (אם אתה מוכן לעזור או לא!). שמי שי ואני חייל שמשוחרר על פרופיל 24 לחצי שנה עקב בעיות דיכאון שנבעו מבעיות רבות בבית (גם כלכליות וגם אישיות) ובצבא. {אני אפילו חשבתי כמה פעמים על מצבים אובדניים ואפילו התחלתי לחתוך את עצמי תוך כדי שעשוע כדי לבדוק עד כמה רחוק אינ יכול ללכת...}. בעוד כשבועיים אמורה להתקיים לי וועדה אשר תקבע אם אני אכן כשיר להמשך שירות או לא. עכשיו הבעיה היא שאני מאוד חושב שאני לא כשיר להמשיך את שירותי כרגע, ומאוד הייתי רוצה עוד קצת זמן כדי להמשיך ולארגן את המצב בבית. הבעיה היא שאני ממש לא יודע איך לגרום לוועדה שתבדוק אותי לאשר לי זאת.... **אני חייב להגיד שאני ממש מתקשה בכל העניין הזה של להתבטאות, ובדרך כלל אנשים לא מבינים למה אני באמת מתכוון, ואפילו חושבים שאני עובד עליהם.... דבר זה מאוד מקשה עליי לפנות לעזרה באשר היא (אם זה ברפואה כללית או ברפואה פסיכיאטרית או בכל דבר אחר) אני יודע שהבקשה שלי מאוד "לא שיגרתית" ומסיבה זאת אני אבין אם לא תהיה מוכן לעזור לי פה מעל דפי האתר(או בכלל). אבל מאד הייתי רוצה שתיתן לי דרך ליצור איתך קשר כדי שתעזור לי או שלפחות תקשיב לי .... אני פונה אלייך, פה, כי אני כבר אובד עצות וממש לא יודע מה לעשות וממש ממש לא רוצה לחזור למצבי הנפשי הקודם, דבר שאני יודע לבטח שייקרה אם אני אחזור כרגע לצבא... מודה מראש ובאמת ובתמים מקווה ומצפה אני לתשובה ממך בהקדם.... שוב תודה ... שי.

מצטער... ראיתי עכשיו רק שחזרת לענות לי .... ואני ממש מודה לך וממש מצטער... ד"א השארתי לך עוד שאלה בתקווה שתעזור לי בה.... אני שוב פעם מתנצל ומודה לך... שי

לשי שלום, הכל בסדר, לא קרה שום דבר רע. אם יש לך שאלות נוספות אחרי תשובתי אשמח לעזור. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת איך קובעים שלבנאדם יש מחלה נפשית סכיזופרניה ומהם התסמינים שבלעדיהם מישהו לא חולה במחלה , כלומר מה הקריטריונים המינימאלים לשם קביעת המחלה האם אדם יכול להיות חולה סכיחזופרניה אם הוא לא שומע קולות או שהוא לא רואה דברים דימיוניים. שמעתי גם על בדיקה מאוד יקרה שעל פיה אפשר לדעת אם בנאדם מסוים חולה במחלה נפשית זו או אחרת מעין סריקה של המוח של המרכיבים הכימים המשפיעים על הנפש בניהם הניורוטרנסמיטורים הסרטונין והדופאמין , אודה לך אם תוכל לענות על שאלתי ולספק לי אינפורמציה אודות הבדיקה . בתודה מראש יואב.

ליואב שלום, את התסמינים והמאפיינים של סכיזופרניה תוכל למצוא באתרים רבים ברשת והייתי ממליץ שתתחיל באתר של קולות voices.co.il איני מכיר את הבדיקה שאתה כותב עליה אבל אשמח אם תעדכן ונלמד. לידיעתי אין בדיקה "אובייקטיבית" המאבחנת סכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תמר שלום רב! כותבת אלייך רים (שם בדוי) אני יכולה להבין אותך ואת מצוקותייך הקשות כיוון שגם אני נמצאת שם עמוק בתוך הבור החשוך והאפל הזה. לצערי הרב ולמיטב ידעתי ונסיוני מדובר בדכאון המכיל בתוכו חרדות. גם אני קיבלתי את אותן התרופות וסבלתי מאותן תופעות לוואי עד שפשוט הפסקתי ליטול אותן כיוון שתופעות הלוואי רק החמירו את המחלה הקשה הזאת. היום, עם שנתיים רצופות של סבל דומה למה שאת מתארת והרבה יותר קשה אני חשה איזו שהי התאוששות קלה והרבה אודות לפסיכוטראפיה ולתרופות. בואי נקווה לעתיד טוב יותר ולימים יפים יותר ומי יתן וגשים את כל חלמותינו. . .

רים היקרה! קראתי את שני מכתבייך. אני מסיקה כי יש בך אמביוולנטיות רבה לגבי מצבך. את נעה בין תקווה ליאוש. שואלת שאלות ומחפשת תשובות לתחושותייך, ובמקביל- עונה ויודעת.. כזה הוא הדיכאון. חמקמק ושברירי. בא והולך כרצונו. לא תמיד מוסבר. בשבועות האחרונים תארתי כאן את שעובר עליי בעקבות התקפי חרדה. אותה "עננה" שאופפת אותי ודומה כי לעולם לא תלך... יש בכתיבה משהו מזכך. מעין פורקן ריגשי שכזה... וגם הקלה בתחושה שיש מי שמקשיב, ומבין ותומך... אבל רים יקרה, למרות הקושי הרב, אני באמת ובתמים מאמינה בכוחותינו לעשות ולשנות. לעיתים נדמה כי הכל שחור. כל כך קל לשקוע וצלול אל המעמקים האפלים של הדיכאון. אבל דווקא אז אנו צריכים להזכיר לעצמנו רגעים יפים ומוארים יותר. לזכור כי כבר היינו במקום אחר ואין סיבה שלא נחזור לשם ! יש בכוחה של המחשבה ליצור ולשנות מציאות, אבל הדבר דורש עבודה יומיומית, קשה ומאומצת! קומי כל בוקר עם מחשבה קדימה - מה אני עושה היום? כיצד אני משפרת את הרגשתי? המשיכי לטפל בעצמך ובמקביל - עשי לנפשך דברים שבעבר גרמו לך הנאה ( ההנאה תגיע בהמשך). חישבי על נקודות האור בחייך. תמיד יש כאלו, גם אם לפעמים קשה לנו להבחין בהם מבעד לערפל... המשיכי לשתף בתחושותייך. מהשיתוף נחזק ונתחזק! תמר.

שבת שלום תמר סליחה על ההתפרצות....אבל רק רציתי להגיד שהמילים שכתבת נגעו ללבי. אהבתי את האופטימיות ושמחת החיים שבך, למרות כל הקשיים. מאחלת לך שהדרך תלך ותהיה קלה יותר ויותר, וכמובן גם לך רים. אבישג

אנחנו נימצאים על פרשת דרכים מאד קריטית כך נראה לנו בקשר לילדנו. אחרי מספר ניסיונות כושלים למצוא לו מסגרת מתאימה שבה יוכל להשתקם מסיבה של גיל נמוך מדי נוצר מצב מיוחד בבית שבה ניכנס הילד לחוסר מוטיבציה עמוק ואינו מוכן לעשות דבר לא להרים טלפון לחבר לא לצאת לטייל ועוד דברים אשר מאפינים מינימום תפקוד ורוב הזמן משך היום הוא ישן. לעומת זאת יש לציין שבערב הוא צופה בטלוויזיה וגולש באינטרנט ועל פניו נראה עם מצב רוח טוב נענה מתוכנית מצחיקה בטלויזיה, אשתי נכנסה ללחץ מתוך חשש שהמצב יקובע ויהפוך לכרוני ולכן העלנו את האפשרות של אישפוז כדי להוציא אותו מהקבעון של חוסר המעש והעשיה.גם הילד מגלה רצון להתאשפז ויש לו רצון לשבור את המעגל הסגור, הצרה הגדולה היא שהמקום היחידי שמאפשר לנו מבחינת הגיל וכן דרך קופת חולים נימצא בקירבת מגורנו בלי לציין את שמו אינו מומלץ על ידי הרבה אנשים בינהם הרופא המטפל מסיבה שאפשר גם להינזק שם מסיבה של מגע והשפעה של מטופלים אחרים על מצבו של ילדנו,[יש לציין שהוא לא היה מאושפז בעבר] שאלתנו היא האם עדיף להשאר במצב הקיים בבית או להתאשפז ההתלבטות היא קשה ואני מחכה לעצה שלך, בברכה יעקב

ליעקוב שלום, כמובן שאיני יכול להמליץ על מעשה פרטי עבור הבן כיוון שאיני מכירו, דברי יכולים להיות כלליים בלבד. ראשית-ההבדל בין בוקר וערב, שבבוקר מצב הרוח דיכאוני ובערב מרגישים טוב יותר אופייני לדיכאון, כדאי להסב את תשומת לב הפסיכיאטר המטפל על המרכיב הדיכאוני שבמצבו. איני מכיר את בית החולים שאתה מדבר עליו, אבל הייתי שוקל פתרון ביניים של אישפוז יום, ברוב בתי החולים ישנה מסגרת של אשפוז יום שבה באים בבוקר ונמצאים עד שעות הצהרים. במסגרת זו יש בדרך כלל חולים פחות קשים והאוירה שם טובה יותר. האם עצתי אקטואלית? ביי הידש

ד"ר שלום רב! כותבת אליך בחורה בגיל 28 אשר אובדת עצות ומבקשת את תשובתך לאבחנה אפשרית ככול שתהיה. לפני כשנתיים בהיותי בחודש השלישי להריוני הראשון נתבשרתי על מותו בהתאבדות של גיסי אחשל בעלי אשר אובחן וסבל במשך כ-8 שנים מסכיזופרניה (לא פעם הוא שיתף אותי ב"רזי" המחלה ובאישפוזים הכפייתים שלו). לצערי הרב זוהי אינה הפעם הראשונה בה התמודדתי עם אובדן של אדם קרוב אך בשונה משאר הפעמים המוות הזה היה טריגר להפרעה נפשית מתמשכת על אף שבשאר הפעמים האחרות התגברתי על האובדן תקופה קצרה שלאחריו. שבועיים לאחר המוות החלה לאפוף אותי תחושה מוזרה פרט לעצב, אך זה היה מצב שעוד לא הפריע לי לנהל אורח חיים תקין. בהזכרה של החודש הצטערתי והודעתי שאין בכוחי להתמודד עם העלייה לקבר. וכך חלפו הימים וכל יום רק החריף את המצב והוריד אותי "שאולה". פרט להריוני הייתי גם סטודנטית באותה התקופה וכל בוקר עם התעוררותי קיוויתי "שהיום ארגיש טוב" או אולי כשאפגוש את חבריי ללימודים תוסח דעתי והכל פשוט יעלם אך לא כך היו פני הדברים כי אם כל בוקר היה מאבק מתמשך במחשבותיי האם לצאת מהמיטה או להשאר כך כל היום, פעמים רבות הגעתי למכללה ירדתי מהרכב ובאותו הרגע נכנסתי פנימה והנעתי חזרה הביתה לא היו בי כוחות לפגוש אנשים, בנהיגה לא פעם הרגשתי כאילו הדרך הביתה לא מוכרת ולא מציאותית, הבטחון העצמי שלי נעלם כליל ולא היה לי אומץ ליזום שיחות עם חברים ולרוב כשנשאלתי עניתי תשובה חמקמקה וקצרה כדי לא לפתח שיחות שיגזלו ממני כח או שפשוט הסכמתי עם התשובות האחרות, בלבול נוראי בדיבור, אי שליטה במחשבות, אי יכולת לקבל החלטות פשוט הסכמתי עם ההחלטה של הרוב, מחשבות אובדניות ומחשבות על התאבדות שתיראה טיבעית כגון תאונת דרכים(החלו לאחר הלידה), חוסר חשק לחיות, תחושת ריקנות , דימוי עצמי נמוך והמון הרס עצמי, תחושה של איבוד שפיות ובעיות חמורות בתקשורת בין אישית, כעסים בילתי נישלטים, התפרצויות בלתי נשלטות וכמובן חוסר חשק מיני טוטאלי ובפרט לאחר הלידה. מיותר לציין כי לאחר הלידה התסמינם רק גברו ומצאתי את עצמי נלחמת על השפיות ובסוף כל המלחמה הזו הייתי בוכה. כמובן שלטפל בילד היה משימה בליתי אפשרית כך שאימי ובעלי לקחו חלק גדול בטיפול. עוד באותו חודש של הופעת הסימנים הקלים - מיד בתחילתם פניתי מיוזמתי לפסיכולוגית קלינית לקבל עזרה. תחילה הטיפול כלל רק פסיכוטראפיה וכשהרגשתי כי אין שיפור במצבי ביקשתי לפנות לפסיכיאטר(זאת לאחר שהתנגדתי בתוקף להמלצתה של הפסיכולוגית). בפגישה עם הפסיכיאטרית אובחנתי כלוקה ב"דיכאון חריף" למרות שעניתי בשלילה כשנישאלתי אם אני חושבת להתאבד(חשוב לציין כי לא פעם טענתי בפני הפסכ' כי לדעתי אני לוקה בסכיזופרניה). הותאם לי טיפול תרופתי תחילה קיבלתי סרוקסט אך לאחר שלושה חודשים שלא חל שיפור במצבי ביקשתי להחליף תרופה וקיבלתי את האפקסור שגם הוא לא נתגלה בניפלאותיו. הטיפול התרופתי הוסיף גם הקאות וסחרחורת ולכן הפסקתי את הטיפול בהתייעצות טלפונית עם הפסכ' . אך מאז לא יצרתי עימה קשר ולא נפגשתי איתה יותר כיוון שפשוט התייאשתי. בתקופה האחרונה פניתי לטיפול הומופאטי והותאמו לי תוספי מזון ישנה תחושה של שיפור אך עדיין לא חלפו התסמינים כמו- תקשורת וקושי לנהל שיחה רצופה (פשוט מסכימה עם הדברים שנאמרים), פחדים, חוסר רצון להכיר ולפגוש אנשים, בלבול, תחושת ייאוש וריקנות, עצבנות, התפרצויות כעס ופחד מאיבוד הדעת. * ראוי לציין כי אימי לקתה בדכאון חריף לאחר לידה בהיותי בת 6 אך אינני זוכרת הרבה מאותה התקופה. לאחר פירוט התסמינים וחו"ד פסיכ' מקנן בתוכי ספק רב לגבי היותי חולה בדכאון. מאז מחלתי אני בודקת בספרי רפואה ובאינטרנט האם אלו הסמפטומים שאכן מתאימים לדכאון? לרוב נמצא עפ"י מסקנתי כי אכן מדובר בדכאון אך סמפטומים מסוימים מתאימים גם להפרעות אישיות רבות. ואני תוהה כיצד ניתן להחליט כי מדבר במחלה X ולא ב Y כאשר המחלות וההפרעות הנפשיות הן לא מוחשיות, פיסיאליות או נראת לעין? אבקש את חוות דעתך בנושא, מה אפשר לעשות והאם דכאון נמשך יותר משנתיים או שמה מדובר במחלה אחרת שבניגוד לדיכאון לא עוברת? אנא תשובתך המהירה חולה מיואשת

למרות מכתבך המפורט המפרט מצב נפשי לא פשוט יהיה זה בלתי אחראי לאבחן אותך דרך האינטרנט. התופעות שתיארת מתאימות לחרדה ודיכאון יחד ובדרך כלל הטיפול המומלץ למצב זה הוא פסיכוטרפיה בשילוב תרופות. יתכן ולא טופלת בתרופות המתאימות , אך לדעתי עלייך להמשיך בטיפול תרופתי.

לרים שלום, אני חושב שלא כדאי שתאבחני את עצמך.... כל הסטודנטים לרפואה סובלים מכל המחלות שישנם בספרים והם בטוחים שיש להם בדיוק את המחלה הכתובה. גם רופא הולך לרופא חבר לאבחון ואינו בודק ומאבחן את עצמו... אני מבין את החשש שלך מסכיזופרניה, והחשש מודגש במיוחד כיוון שגיסך שסבל מהמחלה התאבד, איני בטוח שעדיין התגברת על האובדן וכנראה יש מרכיב של אבל במצבך. עלי לציין שבמכתבך שקראתיו פעמיים אין שום סימן לסכיזופרניה! אבל כמובן לא ניתן לאבחן ברשת. חבל שהתייאשת מהטיפול התרופתי וכדאי לנסות ולחזור אליו. למרות העמידות של הדיכאון אצלך (כנראה בגלל האירועים של המוות וההריון), אני מקווה ומאחל שהכל יחלוף ותחזרי לעצמך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם פבוקסיל יכל לגרום לעיכוב בסיפוק המיני או לירידה בחשק?

לבתיה שלום, התשובה היא כן. עם סיום הטיפול בפבוקסיל הדברים חוזרים לרגיל, כך שלא נגרם נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אז במשך תקופה ארוכה ( בד"כ מדברים על חודשים עד שנה...) נוסף עוד גורם שלילי ללחץ ודיכאון...

האם ייתכן כי תרופות נוגדות חרדה/דיכאון יגרמו למצב פסיכוטי?

שלום, כל התרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום למצב של מאניה פסיכוטית. עם זאת ישנם עבודות שמראות שלוסטרל בטוחה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

זה די מפחיד. האם זה שווה את הסיכון....

אני הבנתי שריספרדל היא תרופה שמיועדת לסכיזופרניה. האם יתכן שירשמו אותה למי שסובל מדיכאון? האם יכול להיות שהוא למעשה סובל ממחלה אחרת והרופא המאבחן שגם רשם לו את התרופה לא שיתף אותו במידע הזה?

גם הבת שלי שסובלת מדכאון קבלה את התרופה הזאת בשילוב נאורוטין וזה בארצות הברית יש מידע על התרופה באתרים באינטרנט

אני נוטל את הריספרדל חצי כדור בערב לפני השינה, במינון של 1 מ"ג כי זה מפחית מן החרדות, אם ניתנה התרופה במינונים גבוהים לדעתי זה לסכיזופרניה.

איזה תרופה יכולה לעזור לילדה בת 10 הסובלת מטיריכוטילומניה (תלישת שיער) ניסינו פריזמה אך זה לא עזר

אני בת 22 הסובלת מאותה בעיה מה זה פריזמה ?האם זה תרופתי? אודה אם תעני לי אני כבר לא יודעת למי לפנות

שלום, לצערי איני יכול לענות ותצטרכי לשאול פסיכיאטר ילדים ונוער. לשואלת 2 פריזמה שייכת לקבוצת התרופות נוגדות דיכאון המשפיעות על הסרוטונין והן עשויות לעזור בהפרעה זו. פריזמה היא זהה לפרוזק רק בית חרושת אחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

פריזמה היא תרופה כמו הסרוקסט והיא עוזרת להפרעות כפיתיות כדאי לך להתיעץ עם פסיכאטר בהצלחה!!!

שלום לשואלת2, הפתרון התרופתי לבעיה לא תמיד עוזר. אני מכיר מקרה ספציפי של בחורה שלאחר 15 שנה נפטרה מהבעיה באמצעות טיפול קוגניטיבי . זה דורש השקעה מסוימת מצד המטופלת, ובכל מקרה גם זה לא עוזר לכולם. אם תרצי את הפרטים של המטפל הספציפי הזה תכתבי לי ל [email protected] ואתן לך. בהצלחה עמיתי

רציתי לדעת מה התנאים היסודיים של האינטמיות , איך אפשר ליצור בקרב אדם תחושת אינטמיות איתך מהר יותר, ובכלל איפה אפשר לקרא מאמרים או כל מיני הסברים לאינטמיות ומרכיביה ?

הי ורד שאלה מעניינת וכמו רוב השאלות המעניינות - אני חושבת שאין תשובה חד משמעית... אינטימיות היא סוג מיוחד של קירבה בין בני אדם, לכן נראה לי שתנאי הכרחי ליצירת קירבה כזו היא היכרות עמוקה בין שני אנשים, היכרות שחודרת אל מעבר לרובד החיצוני. ככל ששני האנשים יחשפו עוד ועוד צדדים באישיותם, יגלו אמפטיה האחד לשני, ימצאו תכונות משותפות או דברים שמצליחים לגעת בלב האחד של השני - אז סביר שתיווצר אינטימיות בין השניים. את שואלת איך אפשר ליצור אינטימיות מהירה בין בני אדם, ואני אישית חושבת שזה בלתי אפשרי. אינטימיות בעיניי זהו תהליך שאורך זמן - הזמן עשוי להשתנות מאדם לאדם, יש אנשים שיצירת אינטימיות אורכת זמן קצר יחסית בהשוואה לאחרים, שנדרש להם זמן ממושך יותר, אבל לא נראה לי שניתן להגיע לקירבה שכזו במהירות. יש כמובן "כימיה" אינסטינקטיבית בין בני אדם, את בטח מכירה את זה שאת נפגשת לראשונה עם מישהו ומיד על המלים הראשונות מרגישה שיש לך חיבור מיוחד איתו או איתה, אבל זה עדיין שונה מאינטימיות בעיניי. אבישג

לורד שלום, בגלל קוצר הזמן והמקום אכתוב בקיצור ואני מקווה שקוראים נוספים יגיבו. אציין רק את התנאים הבסיסיים שבלעדיהן לא תהיה אינטימיות. כלומר הם חייבים להתקיים כדי שתהיה אינטימיות. התנאים הם: הכירות, ביטחון, ואמון ובנוסף רצון להכיר ולהיות קרוב לשני, כלומר יכולת לאמפטיה. תודה על השאלה הידש

שלום בני בן ה-16 סובל מהפרעה כפייתית , לקחנו אותו לבית חולים פסיכיאטרי לשם קביעת אבחנה סופית ונתנו לו שם כדור ממשפחה של נוגדי פסיכוזה ,הרופאה בבית החולים טענה שיש לו תסמינים פסיכוטים והוא קיבל zyprexa במינון 10 מ"ג , חשוב לציין שהוא לומד בבית ספרק רגיל במגמה ריאלית והוא תלמיד טוב וחברותי הבעיה נמצאת רק בבית , לאחר ששוחרר מהאישפוז אחרי כשבועיים וחזר ללימודים , הוא המשיך וממשיך להיות במעקב אצל הרופאה בעיר לדעתה היא אומרת שעשינו טעות שהבאנו את בננו לבית חולים והיא חושבת שהבן שלנו לא סובל מפסיכוזה , שהוא טופל אצלה היא נתנה לו כדורים ממשפחת ssri ציפראמיל, אחרי ששוחרר מהאישפוז והפסיק ליטול את הזיפרקסה הוא התלונן על קשיים בלימודים והוא טוען שאחרי שקיבל זיפרקסה וריספרדאל יש אצלו מחשבות חוזרות של חרדה שגם משפיעות על קצב הדיבור שלו , ובאמת הוא מדבר בהגיון אבל קצב הדיבור שלו יותר איטי והוא מגמגם כמעט , אנחנו לא יודעים מה לעשות לפני זה זה לא היה , קשה לו לתפקד בשגרת חיים רגילה , הוא מדבר בהגיון והוא טוען שהוא לא שומע קולות והוא לא רואה דמיון אבל הוא מתלונן שאחרי שקיבל את שני הכדורים האלו הוא לא מדבר בספונטניות , ידוע לנו שהתארופות נוגדות פסיכוזה פעולות על הדופאמין והסרטונין , האם ייתכן שעקב זה שהוא קיבל תרופות לא מתאימות זה שיבש את האיזון הכימי במוח וזה השפיע עליו באופן שלילי , מה עלינו לעשות , אם זה מכדורים שהוא קיבל תוך כמה זמן זה יחלוף ?, הערה קטנה בעבר הוא טופל אצל רופא באופן פרטי והוא טען שהוא גם לא במצב פסיכוטי. אנחנו מאוד מודאגים בקשר לזה אודה לך אם תענה בהקדם בתודה אורן

לאורן שלום, איני פסיכיאטר ילדים ולכן אתייחס לשתי נקודות בלבד. ב OCD מקובל להוסיף לתרופות נוגדות הדיכאון גם תרופות נוגדות פסיכוזה כמו ריספרדל וזיפרקסה למרות שאין פסיכוזה. הריספרדל והזיפרקסה אינן גורמות לנזקים או לתופעות ממושכות אחרי הפסקתן. במידה ויש תופעות לוואי לטיפול הן נעלמות עם הפסקת הטיפול. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום רב רציתי לדעת האם הציפרלקס יכול ליגרום לנשירה תודה רבה

למשה שלום, איני מכיר תופעה כזו. עם זאת מצב נפשי לא טוב עלול לגרום לנשירת שיער. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום! בקוראי בעלון לצרכן של כדורי סינופד לטיפול בנזלת, מצאתי באזהרה של תגובות בין תרופתיות, את קבוצת התרופות נגד דיכאון. יש לציין שהחורף בפתח ושהחומר הפעיל (pseudoephedrine) נמצא גם בתכשירים נוספים כמו אקמול צינון, דקסמול סינוס וכו'. מה ידוע לך על העניין? אני נוטל ציפרלקס (ומרוצה מהתרופה). תודה מראש. ערן.

ומזל שהעלתה אותה כי לא חשבתי על זה בכלל.

לערן שלום, נראה שהחורף הגיע ושאלתך נעשאת אקטואלית יותר ויותר עם בוא השפעות. ראשית באופן ענייני אין בעיה בנטילה של שתי התרופות. תמיד צריך לזכור שאת העלון המצורף לתרופה כתבו עורכי דין ולא רופאים. כך שהדברים נכונים ולא נכונים, כמו שקוראים כל חוזה שחתמת עליו בעבר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נטלתי ציפרמיל במשך 5 חוד'. לקח לי חודש וחצי להסתגל לתרופה. המינון שהצליח הוא 10 מ"ג. לפני שבועיים הפסקתי. שבוע היו לי כאבי ראש מאוד חזקים. אחריהם התחילה תחושה רעה מאוד המתבטאת בסחרחורות חולשה הרגשת עילפון. בבירור רפואי כל הבדיקות תקינות.הומלץ לי לחזור לציפרמיל לזמן מוגבל ולהפחית בהדרגה יותר הדרגתית משהפסקתי.( יום כן יום לא למשך שבוע- כך הפסקתי בעבר). אני מרגישה רע מאוד.אמנם עברה תחושת ההתעלפות אך חזרו תופעות הלוואי: כאבי ראש קשים ביותר בחילות . אני בטיפול פסיכולוגי 3 פעמים בשבוע שמאוד עוזר ואיני בדכאון או חרדה. טוב לי בחיים מלבד התופעות הנ"ל. אני רוצה לחזור לחיים נורמליים ללא כאבים. האם יש דרך לעזור לי? טיפ? משהו? האם אכן יש תקופת גמילה? תודה. גאולה.

לגאולה שלום, הטיפול המקובל בנוגדי דיכאון ארוך יותר מחמישה חודשים, באופן כללי כדאי ליטול את הציפרמיל יחד עם האוכל, להרבות בפעילות גופנית ולסיים את הטיפול באופן הדרגתי כפי שמתאים לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם קיים מינון טיפולי מינימאלי עד שהפבוקסיל מתחיל "לעשות את עבודתו" ? אני מניחה שהעניין הוא אינדווידואלי, אבל בכל זאת - מהו המינון המקובל שממנו ניתן לצפות להשפעה? אני כבר 3 שבועות מטופלת ב3/4 כדור של 50 מ"ג ועדיין אין כל השפעה. ניסיון לעלות לכדור שלם יצר תופעות לוואי לא נעימות ולכן הוחלט לרדת שוב במינון עד שאתרגל....

לפי אינדקס התרופות של ynet הכמות המינימלית להתחלת טיפול היא 50 מ"ג. ניתן לעלות בהדרגה עד 100-300 מ"ג לפי המצב. יתכן שבמקרה שלך התרופה לא מתאימה וכדאי לפנות לרופא לשקול החלפה.

העלייה צריכה להיות הדרגתית המינון המקובל- מאה וחמישים, בפחות ממאה מג אל תצפי להשפעה דרמטית.

לבתיה שלום, אני מצטרף למה שנכתב לפני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מהם נקודות החולשה המשותפות של כל פסיכופט ?

לסיוון שלום, אני חושב שכבר עניתי על שאלה זו בעבר הידש

אז זהו! התחלתי לקחת את הכדור הזה. החלטתי שהכל גדול עלי ושאני צריכה משהו שיעזור לי להחזיר דברים לפרופורציות. הלכתי לפסיכיאטר שאמר לי שאני אמנם לא צריכה את הכדור, אבל אם אני מרגישה כך שאני אקח באופן זמני "עד יעבור הזעם". (ראיתי סביבי אנשים שהכדור הזה פשוט החזיר להם את השמש) אבל..........מה לגבי טיפולי פיריון? הבנתי שזה לא הולך יחד עם הריון? אשמח לשמוע את דעתך

לענת שלום, בדברים הללו תמיד יתכנו דברים חדשים מאז שהתעניינתי בשאלה זו בפעם האחרונה. לכן מומלץ להתייעץ עם המקום המוסמך ביותר. מדובר על המרכז הטרטולוגי בהדסה או באסף הרופא. אפשר להתקשר אליהם טלפונית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בזמן האחרון אני מתעוררת מהשינה מבוהלת כמעט כל יום אני מתעוררת בבהלה וצועקת רציתי לדעת האם יש לזה הסבר

בוקר טוב עינת חסרה קצת אינפורמציה בשאלתך. האם את מתעוררת מבוהלת בגלל סיוטים? אם את זוכרת את תוכן החלומות, אולי שווה לך לנסות לנתח אותם ולגלות מה מפחיד אותך בהם (אם קשה לך לבד, אולי כדאי להיעזר במישהו מוסמך כמו פסיכולוג). חלומות עשויים לשמש כלי חשוב בטיפול פסיכולוגי, כדי לעזור לנו להבין מה קורה לנו בתוך הנפש, בתת המודע. אם זה לא קשור לסיוטים - אולי תנסי לחשוב מה קורה לך כרגע בחיים באופן כללי: האם את נמצאת בתקופה מתוחה במיוחד? לפעמים כשאדם עובר תקופה לחוצה, כל המתח והדאגה מתפרצים דווקא בשעות הלילה, כשסוף סוף הגוף יכול להרשות לעצמו לנוח מכל הכובד של היום. יכול להיות שזה מה שקורה לך. לא כתבת כמה זמן התופעה נמשכת, אבל אם היא מתרחשת כבר זמן ממושך ולא חולפת מעצמה, וכפי הנראה היא מטרידה אותך - לדעתי כדאי לך להתייעץ עם פסיכולוג. תשני טוב אבישג

לעינת שלום, אני מצטרף לדבריה של אבישג. בדרך כלל חלומות "מטרידים" כאשר אדם נמצא בקונפליקט-התלבטות לגבי נושא שחשוב לו. חלומות פז דר' גיורא הידש

אני מעונין ללמוד פסיכיאטריה היכן ניתן למצוא חומר בנושא ההתמחות בפסיכיאטריה? תודה

כדי ללמוד פסיכיאטריה עליך להתקבל לבית הספר לרפואה. ללמוד רפואה ובשלב ההתמחות להתמחות בפסיכיאטריה. אם אתה מתאים מבחינת הנתונים האישיים (ציוני בגרות ופסיכומטרי ), פנה לבית הספר לרפואה באוניברסיטה ותוכל לקבל פרטים.

סדר הדברים הוא תעודת בגרות עם מתמטיקה 5 יח"ל ופיזיקה 5 יח"ל, לימודים של רפואה כללית באוניברסיטה מוכרת (לתואר MD) התמחות של ארבע שנים לפחות במחלקה פסיכיאטרית ומעבר בחינות שלב א' +שלב ב' בפסיכיאטריה של משרד הבריאות מידע ראשוני בעברית אפשר לקרוא בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה" של פרופ מוניץ

לשחר שלום, תחילה לומדים רפואה ואחר כך בעבודה עוברים התמחות של 4.5 שנים במחלקה פסיכיאטרית. בהצלחה דר' גיורא הידש

מה ניתן לעשות כאשר האפקסור מוריד חשק מיני ומביא אותי להירדם בשעות 22 - 21.30 בלילה וגורם לבעיות בזוגיות תודה

אפשר לשנות את שעת הלקיחה בהתאם.

לניר שלום, מבחינת האפקסור אין הרבה מה לעשות פרט לחשוב על החלפתו בתקווה שהתרופה השניה לא תגרום לאותה הבעיה. לאחרונה סיפרה לי מטופלת שיש להשפעת האפקסור יתרונות רבים. הם חייבים לעבוד הרבה יותר על האינטימיות והמשחק המקדים.... בעבר תמיד לא היה להם זמן והם מיהרו, כעת הקשר הזוגי התחזק דווקא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' שלום. שמי שי ואני חייל שמשוחרר על פרופיל 24 לחצי שנה עקב בעיות דיכאון שנבעו מבעיות רבות בבית (גם כלכליות וגם אישיות) ובצבא. {אני אפילו חשבתי כמה פעמים על מצבים אובדניים ואפילו התחלתי לחתוך את עצמי תוך כדי שעשוע כדי לבדוק עד כמה רחוק אינ יכול ללכת...}. בעוד כשבועיים אמורה להתקיים לי וועדה אשר תקבע אם אני אכן כשיר להמשך שירות או לא. עכשיו הבעיה היא שאני מאוד חושב שאני לא כשיר להמשיך את שירותי כרגע, ומאוד הייתי רוצה עוד קצת זמן כדי להמשיך ולארגן את המצב בבית. הבעיה היא שאני ממש לא יודע איך לגרום לוועדה שתבדוק אותי לאשר לי זאת.... **אני חייב להגיד שאני ממש מתקשה בכל העניין הזה של להתבטאות, ובדרך כלל אנשים לא מבינים למה אני באמת מתכוון, ואפילו חושבים שאני עובד עליהם.... דבר זה מאוד מקשה עליי לפנות לעזרה באשר היא (אם זה ברפואה כללית או ברפואה פסיכיאטרית או בכל דבר אחר) אני יודע שהבקשה שלי מאוד "לא שיגרתית" ומסיבה זאת אני אבין אם לא תהיה מוכן לעזור לי פה מעל דפי האתר(או בכלל). אבל מאד הייתי רוצה שתיתן לי דרך ליצור איתך קשר כדי שתעזור לי או שלפחות תקשיב לי .... אני פונה אלייך, פה, כי אני כבר אובד עצות וממש לא יודע מה לעשות וממש ממש לא רוצה לחזור למצבי הנפשי הקודם, דבר שאני יודע לבטח שייקרה אם אני אחזור כרגע לצבא... מודה מראש ובאמת ובתמים מקווה ומצפה אני לתשובה ממך בהקדם.... שוב תודה ... שי.

לשי שלום, הדברים שכתבת הם די משכנעים והשאלה האם תוכל לאמר אותם לועדה. אפשרות נוספת היא להגיש להם מכתב הדומה מאוד למכתבך זה או את המכתב הזה עצמו ואני חושב שהם יבינו את המצב. בדרך כלל הועדות מנסות לעזור ולאו דווקא להקשות היכן שלא צריך, כך שאתה יכול להיות די רגוע. בהצלחה דר' גיורא הידש

אתה יכול לתת איזה שהם עצות בכך איך לשפר את הדיבור שלי בכך שאני אשמע יותר משכנע. ולא רק כלפי הוועדה אלא כלפי חברים ואנשים אחרים...

ישנם מצבים שאני לא פוחדת ממקקים . למשל כשאני הולכת ברחוב עם ידיד ורואה מקק אני לא פוחדת ממנו ולמשל כשאני קמה לשירותים בלילה מתוך שינה אין לי סבלנות למקק ואני יכולה להעיף אותו בלי פחד . אבל במצבים רגילים ובעיקר כשאני בבית ויושבת במיטה או באינטרנט או מדברת עם חברה בטלפון אני מקבלת פאניקה כשאני רואה מקק ואני בורחת ואני מקבלת סחרחורת ונופלת לכיוון של המקק. רציתי לדעת האם יש הסבר פסיכיאטרי במוח למצבים האלה שבהם אני לא פוחדת בכלל. ומדוע במצבים שאני נבהלת מהם, אני נטה ליפול דווקא לכיוון שלהם בשעה שאני מנסה להימנע מהם מאוד ?

לאפרת שלום, איני מכיר הסבר רשמי לכל התופעות שתיארת. עם זאת קיימים שינויים ברמת הקשב ואופי הקשב שלנו במצבים שונים. כך למשל, כאשר אני מדבר עם חבר אני מרוכז בשיחה ואיני שומע את הדברים שמסביב, או כאשר את במטבח והסכין חותכת את האצבע, לעתים לא מרגישים שום כאב ורק אחר כך מרגישים את הכאב, כלומר המודעות ותשומת הלב לא נותנים לכאב להגיע למוח. כך גם כאשר את קמה בלילה וממהרת לשירותים או עם חבר, הפחדים לא חודרים למודעות. כאשר את לבד עם המחשב וערה אז הפחדים עולים. מקווה שעניתי דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת איזה כדורים פסיכיאטריים הם המקבילה (שעובדים על אותם נוירוטרנסמיטורים ואותם קולטנים בדומה לאקסטזי)של אקסטזי ? אם לאקסטזי לא היו תופעות לוואי של התמכרות והוא היה מאושר והיה חלק משימוש שגרתי בפסיכיאטריה, אז לאיזה בעיות בנפש הוא יכל לעזור ?

לסיוון שלום, איקסטזי פוגע בנפש וגורם להפרעות נפשיות קלות וחמורות בנאורוטרנסמיטורים שונים. ישנן מחלות נפשיות אשר פרצו בהשפעת הסם ואחר כך האדם נשאר חולה למרות שהשפעת הסם מזמן הסתיימה. דר' גיורא הידש

לא ענית לי על השאלות. את מה שכתבת אני כבר יודעת לא הית צריך לכתוב . אבל אני לא יודעת את מה ששאלתי אותך . בבקשה תענה לי .

http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/4877388.pps

ידוע לי כי תחושת חרדה יכולה לעורר סחרחורת. האם יתכן כי הסחרחורת תנבע דווקא מהתרופה נוגדת החרדה ( במקרה שלי - פבוקסיל) ? האם ייתכן כי החשש מפני הסחרחורת והמחשבה עליה תעורר אותה?

שלום, פבוקסיל אינה גורמת לתחושה של סחרחורת. פרט לכך התשובה לכל שאלותיך האחרות היא חיובית. חשש מהפרעה כל שהי או תחושה כלשהי עלולה לגרום לתחושה. ישנו קשר הדוק בין גוף ונפש והנפש יכולה לחקות כל תופעה גופנית כמובן שגם סחרחורת שהיא תופעה שכיחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מחפשת פסיכאטר (או פסיכיאטרית) לבתי בת ה-16 הסובלת מחרדות וחוסר בטחון. אני מעונינת שתקבל טיפול תרופתי. אודה לך אם תוכל להמליץ לי על מישהו. תודה

אם את מעונינת לקבל פרטים של פסיכיאטרית מאזור תל אביב כתבי אי מייל ואשלח לך. לא מקובל לכתוב המלצות ושמות רופאים דרך הפורום.

מחפשת בירושלים והסביבה. מצ"ב אי מייל שלי

שלום רב, מזה כ-30 שנה אני לוקחת מידי יום כדור ואבן וכדור אלטרולט 10 ג"ר. שמעתי שהכדור ואבן גורם לעייפות, ולחוסר אנרגיה ואכן אני מרגישה כך. מזה כשלושה ימים הפסקתי לקחת ואבן ובאמת הרגשתי אנרגטית יותר ופחות עייפה. אך בלילה אינני נרדמת, קשה לי מאוד להירדם. שאלתי היא האם אני יכולה כך פתאום להפסיק, האם יש צורך בהחלפת הכדור. או בכלל מהי דעתך. לתשובתך אודה.

הי שרון הבעיה בכדורי הרגעה מסוג וואבן שהם ממכרים. שלושים שנה זה תקופה ארוכה מאוד לקחת כדור הרגעה והגמילה ממנו לא תהיה פשוטה ולכן לא כדאי לעשות זאת בבת אחת. אחת מהתופעות שחוות הם באמת בעיות בשינה כי הכדור הרגעה הרי מרדים והגוף הסתגל לכך. בכל אופן, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל איך את יורדת מהכדור בהדרגה בהצלחה אריאל

אני לא חושבת ששרון התמכרה התמכרות זה אומר כל פעם צורך בהעלאת המינון ואצלה זה לא קרה. יש שוני בין התמכרות לבין הסתגלות של הגוף ותמיד קיימת גם האופציה של התמכרות פסיכולוגית. הנטייה להתמכרות כך נאמר לי על ידי פסיכיאטר בפורום אחר קשורה בנטייה גנטית, כך חושבים. כך שייתכן שבמקרה זה אין נטייה להתמכרות.

המינון של הוואבן שאת לוקחת נחשב למאד נמוך. אני מתפלא שכזה מינון נמוך נשאר אפקטיבי כ"כ הרבה שנים. תקחי חצי כדור לשבוע ואח"כ תפסיקי לגמרי. בלי קשר את יכולה לעבור מאלטרולט לאלטרול (אותה תרופה רק במינון קצת יותר גבוה) וזה בוודאי יעזור לך גם לשינה.

30 שנה?? ועכשו נזכרת להתחיל לשאול?

אור, לא ידעת שוואבן גורם לבעיות בזיכרון ?? לא פלא, אם כך, שהיא נזכרה רק עכשיו... אני על וואבן כחצי שנה ובקושי זוכרת איך קוראים לי. בהצלחה לכולם.

בבקשה האם יש הבדל בין mental disorder לביןemotional disorder זה חשוב לי מאוד תודה רבה

אמא יקרה (לי) שלום אין לי ידע גדול מדי בהגדרות, לכן האמת שלא יכולה להשיב לך במומחיות האם יש הבדל משמעותי בין הגדרה של "הפרעה רגשית" לבין "הפרעה נפשית". לדעתי הבלתי מקצועית, כל עניין ההגדרות והסמנטיקה הוא קצת בעייתי. כלומר: הרגש הוא ממילא מרכיב בלתי נפרד מתוך הנפש שלנו, לא? אז נראה לי ששני הדברים הם אותה הגברת בשינוי אדרת...? בכל אופן, כותרת-העל "הפרעות רגשיות" (או נפשיות) כוללת בתוכה מגוון די רחב של תופעות, תחושות ורגשות, ואני חושבת שאם תמסרי פרטים נוספים - הרופא ושאר חברי הפורום יוכלו לסייע לך יותר. אמא, ברור לי מאוד שלכותרת הזו - "הפרעה נפשית", מוצמדת קונוטציה מאוד מסוימת, שלא לומר סטיגמה. אני מבינה את החשש שלך ואת הדאגה. נסי לזכור שלכולנו, לכל האנשים בעולם הזה, יש נפש - אבל אצל כל אחד היא קצת שונה. זה לא אומר "טובה יותר" או "טובה פחות", זה פשוט אומר - שונה. כולנו עוברים תקופות קשות ולפעמים הדברים מציפים את הנפש וצריך עזרה חיצונית כדי להמשיך ולתפקד בשגרה. מאחלת לך (ולבנך/בתך) הרבה הצלחה ואושר אבישג

אני חושבת שאבחון הוא דבר חשוב כדי לעזור בבעיה מאחר ואני בארץ דוברת אנגלית והם מאוד קרים קשה להוציא מהם אינפורמציה הבת שלי עדיין לא אובחנה אבל אחת המטפלות דיברה על emotional dusorder ואני נאחזת בתקווה למרות שזה נראה לי אותה הגברת בשינוי אדרת חוץ מריספרדיאל היא קיבלה גם כדורי נאורטין שלפי הבנתי נותנים לחולי אפילפסיה וקצת קשה לי להבין את הקשר בכל אופן אנו עוברים תקופה קשה מאוד ולי כמו אמא זה כואב ויש גם הרבה כעסים כי אצל הבת שלי לפחות נראה לי שהיא גם הרבה משחקת ומנסה להפיק תועלת מהמצב ואני יודעת שהיא יכולה לעבוד על המטפלים והיא גם מודה בזה שגם מקשה על החלמה הכדורים גורמים לה לעיפות רבה וחוסר ריכוז מה שמפריע בלימודים אפשר לכתוב ספר על המצב אבל תודה בכל זאת

מי יכול לעזור לי לדעת כמה עולה לוסטרל בקופת חולים כללית ???? האם יש מחיר לנטילה כרונית ?

לוסטרל עולה כמו תרופות דומות אחרות 200-250 ש"ח לקופסא באופן פרטי. בקופות חולים מכבי ומאוחדת את משלמת 15% מהמחיר הזה אם יש ברשותך מירשם של רופא מומחה. בכללית דורשים 50% מהמחיר. מכיוון שלוסטרל לא כלולה בסל התרופות של הכללית התשלום לא נכלל במסגרת התשלום המקסימלי של חולים כרונים, בקופות האחרות כן נכלל. מידע מדוייק אפשר לשאול טלפונית בבית מרקחת של הקופה.

ד"ר הידיש שלום. ליפני מס ימים קראתי כאן על המלצתך לפרוטיאזין כמרגיע, ורציתי לשאול אם אתה חושב שניתן לשלב אותו כמשהו שמקל על גמילה מקסנקס. המצב אצלי שלאחר עשרה חודשים מאז התחלתי בגמילה עצמית ואיטית , אני צורך כיום שני כדורים של חצי מ"ג ליום, כשבתחילתו של התהליך הייתי על שלושה כאלו למשך מס שנים. סה"כ זה לא ממש קל אבל אני רוצה להמשיך עם זה הלאה, בנוסף אני נוטל חצי רמרון בלילה, ניסיתי בעבר להעלות לכדור מלא של שלושים מ"ג אבל ירדתי מזה לאחר כשבועיים, משום שזה עייף אותי עוד יותר. אודה על היתייחסות כלשהיא או רעיון אחר ע"מ לעשות "מוב" נוסף בעיניין הגמילה. תודה ויום טוב.

גמילה מקסנקס איננה נעשית ע"י תוספת של תרופות סדטיביות נוספות אלא ע"י הורדה עקבית ורציפה של רבע מיליגרם כל חמישה ימים. עובדה שהרמרון לא עזר לך להיגמל. מצד שני אם לקח לך 10 חודשים להוריד חצי מיליגרם אז דרושה אסטרטגיה אחרת לגמילה- כמו מעבר לוואליום או הפסקה חדה למספר ימים תוך לקיחת סיכון מסויים לתופעות לוואי למספר ימים.

לניר שלום, איני מכיר ספרות או מחקרים העונים לשאלתך. עם זאת השילוב נשמע הגיוני, אין סתירה בין שתי התרופות, תנסה ותראה את השפעת הפרומטזין עליך ואז תוכל להמשיך בגמילה. כאמור פרוטאזין-פנרגן אינו ממכר. התהליך נשמע הגיוני. אודה לך אם תעדכן. בהצלחה דר' גיורא הידש

לניר נשמע רעיון טוב גם אני מנסה זאת אגב הוזכר כאן כדור בשם אוטרקס לפני מספר ימים, אולי אפשר לנסות גם נילי.

יש לי מצב חרדתי קבוע מעיין הרגשה חרדתית וגלי חום גם בלי סיבה, אני מטופל ב-50 מ"ג פריזמה ולוקח פעמיים ביום 0.5 קלונקס, שאלתי היא האם תרופות אילו עוזרות ל OCD וחרדות כלליות GAD ?כמו כן האם רק במינונים גבוהים הפריזמה עוזרת לOCD?, כי אני מתכוון לעלות ל60 מ"ג (כמובן בהתייעצות הרופאה). ושאלה אחרונה כמה זמן לוקח למינון להשפיע לאחר הגדלתו? תודה מראש

לרוני שלום, פריזמה בהחלט עשויה לעזור ל OCD ובהחלט עוזרת לחרדה אחרי כעשרה ימים שבועיים אפשר להרגיש שיפור והחרדה תפחת. לגבי סימפטומים של OCD יתכן שהשיפור יורגש מאוחר יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי חבר שמתנהג בצורה תמוהה משהו. הייתי רוצה שתתנו לי כיוון כדי שאוכל לעזור לו. הוא נראה כאילו הוא בשוק, במיוחד כשנכנסים למקום שיש בו הרבה אנשים. הוא גמלוני (הולך עם אמה מקופלת), כשהוא נדרש לדבר עם אדם לא מוכר כלשהו, אפילו מוכר בחנות, הוא משחק עם הגומי של המכנסיים או עושה תנועות מוזרות אחרות, במעין מבוכה לא פרופורציונלית. הוא משתדל לתקשר בצורה מינימלית, כמה שפחות טלפונים. לא מבחין בפרטים, אפילו מהותיים. חסר ביטחון בצורה שלא מאפשרת לו להצליח עם בנות או בראיונות עבודה. יש לו אמא שתלטנית ואבא כנוע, כך שזה מה שהוא ראה בבית. הוא כאילו מתפקד בצורה רובוטית, אם משהו כתוב בכתב קצת שונה, הוא לא מצליח לקרוא אותו. הוא בן 25, סיים תואר ראשון ושירות קבע בתחום המחשבים. מתפקד באופן כללי. האם ניתן ליחס את התנהגותו להפרעה מסוימת או קבוצה של הפרעות? תודה, שחר

קשה מאוד לאבחן ע"י הנתונים שמסרת. מה שחשוב לדעת זה האם כל הדברים האלה מפריעים לו אישית או לא? האם הוא מודע להם? אם זה לא מפריע לו אז יתכן שלא ירצה לקבל עזרה. אם תכתבי פרטים נוספים אולי אפשר יהיה לעזור יותר.

הי שחר סביר להניח שקשה לאבחן את המצב של חברך דרך האינטרנט ובעיקר אם לא הוא הכותב ומספר על הבעיה. בכל אופן, הדבר שציינת מזכיר לי חרדה חברתית. יכול להיות שהוא סובל מחרדה חברתית ולכן הבושה וחוסר היכולת לתקשר עם זרים. כדאי אולי שתשאלי אותו בעדינות אם יש משהו שמפריע לו. יתכן שהוא חי בשלום עם חוסר היכולת שלו לתקשר עם זרים. אם הוא יספר לך שקשה לו והוא במצוקה את יכולה בעדינות לרמוז על פניה לעזרה פסיכולוגית\ פסיכאטרית בהצלחה אריאל

הי שחר מסכימה עם מה שנכתב ע"י שני האנשים לפניי. את כותבת שמדובר בבחור שסיים תואר ראשון, כלומר - למרות מה שאת מגדירה כ"קשיים" הוא הצליח ללמוד ולסיים את התואר, והוא לא יושב מסוגר בביתו ונמנע ממגע אנושי. יכול להיות שמה שאת תופסת כ"בעיה" הוא פשוט חלק ממבנה האישיות שלו שלא מהווה עבורו בעיה מיוחדת? מצד שני - יכול באמת להיות שזה משהו שמפריע לו מזה שנים, והוא היה שמח לפתור זאת אולם לא יודע איך. אם את חברה קרובה, הייתי מציעה לך למצוא את הרגע המתאים וליזום שיחה בנושא. אני מתארת לעצמי שדי מהר לפי התגובות שלו את תראי האם יש מקום להמשיך ולשוחח או שהדלת הזו סגורה והוא לא מעוניין להמשיך בכיוון הזה. טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי יכול אולי להועיל לו, אבל כמו שדוד אמר - רק אם הוא עצמו חש שהוא זקוק, ולא כי הסביבה הקרובה חושבת כך. תמשיכי להיות חברה טובה, יש לו מזל שיש לו אותך לצידו. אבישג

אני סובל מחרדות כלליות ומOCD , "בגדול" מאוד חרדתי גלי חום, כאשר ישנו מצב של התלהבות יתר והרגשה טובה, אני מזיע יותר ונמהר מאוד קופץ מדבר אחד לשני, ומרגיש משוחרר מאוד ויותר חום גוף ( הרגשה שאתה הכי טוב מאיין CP) ,שאלתי היא האם דווקא החומר האדרנליני שבאפקסור לא מתאים לחרדתיים מסוג זה?

נו...אז מה רע??

לעידו שלום, לעתים חרדה עלולה לגרום לתופעות כאלו כאשר אדם מנסה להסתיר את החרדה הוא עובר לתגובות קיצוניות בצד השני. אפקסור בהחלט מתאים כנוגד דיכאון וחרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נמאס לי לחיות, בעצם כלום לא חדש.. מה חדש פה? מישהו מהותיקים עדיין כאן? מה עם יפעתי? היא חסרה לי ולפורום מאוד, תמיד תרמה כל כך הרבה. אם את קוראת רק תרשמי שאת חיה..

אינני יודעת מי את אך אם את מהוותיקות אז כנראה שהתראנו בעבר.... אריאל

ד"ר הידש שלום ושוב אני צריכה את עזרתך.... מזה חדשיים שמצב רוחי יציב (לאחר איבחון דיכאון לפני 9 חודשים). מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוג. אך דווקא שהמצב החל להשתפר, החלו להתרבות חרדות למיניהן . בעקבות הדיכאון שמתי לב כי חלה אצלי ירידה בזיכרון. יש לציין כי לפני הדיכאון, הזיכרון שלי היה מצוין וכיום אני מתקשה לזכור דברים ויש לי בלקאאוטים. אני כמעט בטוחה כי זה נובע מחוסר ריכוז ומזה שהראש עמוס במחשבות. כמו כן לעתים יש לי מצבים שבזמן שאני מדברת, אני לא מבטאה טוב את המילים ונראה שקשה לדבר ובמיוחד במצבי חרדה. האם המצב הזה הפיך והאם באיזשהו שלב זה יכול להפוך לפגיעה אורגנית במוח? באופן כללי, מלווה אותי מדי פעם תחושה כי בריאותי ניזוק (יש גם תופעות נוספות כגון:עצירויות, יובש ונשירה בשיער, וסת לא סדירה) עקב המשבר הממושך (מדובר במס' שנים) ולא תשוב לקדמותה. ובייחוד כשהחרדות צצות, אני יודעת שהתהליך עוד לא הסתיים וזה נותן לי תחושה שהמצב יכול להחמיר. האם הגוף מסוגל להשתקם לאחר שנים של שיבושים? במידה ובעיית הזיכרון והדיבור נמשכת, ניתן לעשות איזשהם בדיקות ע"מ לראות עם חל איזשהו פגם במוח? זהו בינתיים אודה על תשובה

לנטלי שלום, לא כתבת בת כמה את, אבל אם את צעירה ואין חשש לאירוע מוחי כפי שתמיד צריך לבדוק מעל גיל 70 אז את יכולה להיות רגועה על ההיבט הגופני. כלומר אני חושב שאין מדובר בבעיה אורגנית אלא בתופעות של חרדה. כפי שכתבת החרדה עלולה לפגוע בריכוז ובזיכרון אבל לא נגרם נזק לטווח ארוך, אפילו אם החרדה ממושכת. חרדה ודיכאון יחלפו ואת תחזרי להרגיש ולתפקד כרגיל. אני חושב שהשאלות שלך מקורן מהחרדות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בת 37 , מזה 15 שנה אני סובלת מטורדנותכפייתית שעיקרה בדיקות חוזרות ונישנות של השד , על בליטה שהיא מכניסה אותי לחרדה איומה , הליכה לרופאים , חרדה וסבל. לפני 10 שנים פניתי לפסיכטאר שטיפל בי בפרוזק שעזר במקצת אז יצר תופעות קשות של השכמה מוקדמת וכו' , עבר לפבוקסיל שגם הוא לא הכי הלך , ומזה שנתיים אני מטופלת בסרוקסט. לצערי הבעיה ממשיכה ואינני יודעת מה לעשות ולאן לפנות רציתי לשאול מה דעתך ? בפרט בשל התקופה הארוכה של לקחית תרופות ללא יעילות תודה

לחירות שלום, דעתי די פשוטה, מדובר בתופעות הקשורות לחרדה ועדיין לא נמצא להן הטיפול המתאים. הטיפול הנפשי מורכב משיחות ומתרופות. אפשר להתחיל בפסיכותרפיה ובמקביל לעשות מאמץ נוסף להתאמה של תרופה. כל שלוש התרופות פועלות על אותו החומר במוח-סרוטונין, כדאי לחשוב על תרופה הפועלת במנגנון שונה-אפקסור, איקסל או רמרון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כיצד פועלות התרופות כמו אקסור , על מה הן בדיוק עובדדות. האם יש להם השפעות לוואי יותר מסרוקסע הוא המליץ על לוסטרל ! איך התרופה

כבר כמעט 4 חודשים עברו מאז התקפי החרדה האיומים שחוויתי, והימים והלילות הקשים מנשוא שבאו בעקבותם. טיפול בסרוקסט הסתיים באכזבה רבה עקב תופעות לוואי שהשביתו אותי לגמרי. (נדודי שינה, בחילות, הקאות...). כיום - מטופלת מזה כשבועיים וחצי בפבוקסיל ומתמידה בפגישות שבועיות עם פסיכולוגית, ועדיין קשה... תופעות הלוואי הקשות ( שוב...) מאלצות אותי לעלות במינוני התרופה לאט מאד, ואם התרופה תעזור (גם זה לא בטוח) - יקח הדבר, ע"פ ההערכה, לפחות עוד חודשיים. אני עייפה רוב הזמן, דרוכה וחרדה, חווה תחושת סחרחורת כמעט בלי הפסקה, ולא מצליחה להנות כמעט מכלום. אבדה לי שמחת החיים. בעבודה - מתפקדת ב"מינונים" נמוכים למדיי. כמו מכונה. וכל מטלה נוספת רק מלחיצה עוד יותר. בשעות הערב - עייפה ומותשת, חסרת חשק למפגשים ובילויים. נגמרו לי התירוצים לחברים... מרגישה מנותקת מהעולם. מהאנשים. הם לא באמת יודעים מה קורה לי. מפחדת שיחשפו את "הצל השחור" שמסתתר בי. גם הקשר הזוגי נפגע . למרות עזרתו וכוונותיו הטובות של בעלי המקסים. קשה להעביר לו באמת עד כמה קשה לי מבפנים... היו לי המון חלומות - להמשיך וללמוד, להביא ילד לעולם, לטייל במקומות רחוקים... איפה הם ואיפה אני... כבר ייעצו לי להתעזר בסבלנות. אבל כמה סבלנות אפשר לגייס ועד מתי...

לתמר שלום, אכן לא קל, הדבר היחיד שאפשר להוסיף הוא לדאוג לשינה בריאה, אם ישנם קשיים בשינה אז כדאי ליטול תרופה לשינה (אפילו לא רצוף פעמיים שלוש בשבוע) וכך לאגור כוחות ולתפקד יותר טוב. באמת כדאי להתאזר בסבלנות מפני שחרדה ודיכאון הן הפרעות שחולפות. אני בטוח שתגשימי את כל חלומותיך. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

כואב לי לקרוא על מה שרשמת ובמיוחד קשה לי עם התכנים שכל כך זהים למה שחשתי ושמחזירים אותי אחורה. אבל אני כותבת לך תמר כי הדברים באמת משתפרים עם הזמן וחשוב לי שתדעי זאת. לפני כשנתיים וחצי כשהופיע החרדות והדיכאון הייתי במשבר של חיי ולעולם לא האמנתי שאצא מזה. העברתי שבועות בבכי ומחשבות פסיביות שהמצב שלי ישאר כך תמיד ושאם כך אז אינני חפצה בחיים. רק היום אני מבינה שזה היה ביטוי של החרדה ועוד סימפטום. אני יודעת שקשה לך לשמוע את המילה סבלנות אך זה נכון. התחלת טיפול חדש ולוקח לתרופה זמן להשפיע. בנתיים את גם בטיפול פסיכותפרי וזה חשוב מאוד. תני לעצמך זמן ותדעי שזה יעבור. את לא חייבת לספק שום תירוץ לאף אחדץ פשוט להגיד שאת מרגישה לא טוב ומי שלא יבין זאת אולי אינו באמת חבר אמת. תמר, את לא לבד. אני פה יחד איתך ואנו נעבור את התקופה הקשה ביחד, בסדר? אריאל

המון תודה ! אני לא יודעת מאיפה את שואבת את האופטימיות והכוח, אבל עוזר לדעת שאפשר לצאת גם מהבורות העמוקים האלה. אין כמו מי שהיה שם כדי להבין באמת... ושוב תודה! תמר

אריאלי רק רציתי להגיד שאת מקסימה (ודי להסמיק).

אפשר לגייס הרבה סבלנות, למרות שזה קשה מאד. את צריכה להאמין בעצמך ובתרופה שהיא תעזור. אני בהחלט מבינה אותך ומזדהה איתך. תאמיני לי שתחזרי לעצמך ויהיה לך קשה אפילו לשחזר לעצמך איזה סבל עברת. שנשמע בשורות טובות.

אני בת 21 וסובלת מזה כ-3 שנים מטורדנות כפייתית של מחשבות פילוסופיות טורדניות המלווה בדיכאון כתוצאה מתיסכול לסלק מחשבות אלו. אני מטופלת אצל פסיכולוג+פסיכאטר מומחים באופן פרטי ומקבלת את הכדורים החדשניים ביותר, אך דבר לא משתפר. רציתי לשאול, האם יתכן כי אין לי ברירה אלא לסבול כל חיי? כתבת פה בתשובה לאחד כי מחלה זו עלולה לחלוף בגיל 25-30, האם מחשבות פילוסופיות טורדניות שייכות רק לגיל צעיר יותר ואני רק צריכה לחכות מס' שנים?

לנועה שלום, מחשבות פילוסופיות והתלבטויות שייכות לגיל ההתבגרות ועיצוב העצמי ולכן הן גם חולפות עם השנים. אני מקווה שעם הטיפול המתאים תהיה הקלה ואף הבראה מוקדם ממה שאת חוששת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש