פורום פסיכיאטריה

רציתי לשעול נגד מה נותנים את הכדור הזה? התקשתי למצוא את זה במדריך התרופות בשם הזה,כי אני לא יודעת את שם החומר הפעיל.

אני לקחתי את הכדור הזה זה כדור נגד מחשבות אובססיביות, זה מרגיע אותם. כדור מצוין! http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=239 נסי להכנס דרך האתר הזה אם לא הצלחת, אז נסי חיפוש תרופתי וכתבי פרפנן בלי "א" או באנגלית, בהצלחה הילה, אם יש עוד שאלות את מוזמנת לשאול.

הכדור הזה מרגיע, אולם יש מאוד להיזהר מלקיחתו לטווח ארוך עלול לגרום בהמשך לתנועות לא רצוניות וכד'.

למירב שלום, אני מצטרף למה שנכתב, ובנוסף, הפרפנן היא תרופה נגד פסיכוזה וגם נגד הפרעות אחרות. מדובר בתרופה "עדינה" ואינה ממכרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מחר מתחילים הלימודים . לא, אני לא שובתת כי אני לומדת באוני' ת".א אני קצת חוששת מהחזרה ללימודים. איך אני אסתדר שוב עם היקף לימודים מל, איך יהיה בשילוב עם העבודה. אני בעיקר חוששת כי אני לא חוששת מהעומס. שזה יכול להיות סימן טוב- שאני מצליחה להתמודד ומצד שני סימן של התעלמות מהקשיים ואופוריה. לא בור עדיין, נראה כשיתחיל הלחץ האמיתי. משבוע הבא אני הולכת לפסיכולוגית פעם בשבועיים. דיברתי איתה והיא אמרה שזה בסדר. היא חששה שזה בגלל השיחה שהייתה לנו על התנהגותהופחדה שיהיו לי שתי חוויות לא טובות עם מטפלים (בגלל הפסיכולוג הקודם). אני לא חושבת שזה בגלל זה, ואני גם לא מרגישה שזו הייתה חוויה לא טובה, אלא להיפך, שלמדתי ממנה הבה על עצמי. מדי פעם אני תוהה אם זה היה צעד נכון, בכל מקרה הוא הפיך, ותמיד אפשר לחזור לפגישה כל שבוע. מהשבוע אני הולכת למרפאה סינית כדי לטפל בעייפות, בהשמנה ועוד בכל מיני כולערות. חוץ מזה אני מאוד עייפה כך שלא אאריך בדברים, שתיה לכל הסטודנטים שנת לימודים מוצלחת. שירה

לשירה שלום, כל התחלה מרעננת ומביאה ציפיות וגם חרדות. בהצלחה בכל אשר תפני הידש

הי שירה מאחלת לך המון המון הצלחה וסיפוק מהלימודים, וכמובן גם בדרך החדשה שאת מנסה לטיפול בדברים הגופניים המעיקים. אישית אני חושבת שהסינים בטח עלו על איזה פטנט חכם, אחרת איך אפשר להסביר כיצד יש רבים מהם כל-כך בעולם...? :-) תהני מחר תמשיכי לעדכן, כיף לקרוא אותך. אבישג

כשיש התקף פאניקה איזה כדור הכי מומלץ לקחת............שעוצר את ההתקף ומרגישים טוב מנסיונכם האישי........................ אני עד עכשיו לקחתח לוריוון, אבל בזמן האחרון הוא לא פועל מהר אלא רק אחרי שעה..

איזה כדורים רגילים אתה לוקח שאתה לא בהתקף? [הכוונה לטיפול ביום יום] שמעת על כדור בשם "אוטרקס" ,הוא טוב ,כי הוא לא ממכר .אם אתה מקבל טיפול מסודר אין סיבה שיהיה לך התקפים.

אתה יכול לקחת קסנקס, הוא מאוד מרגיע.

האם הכדור הזה, אוטרקס, צריך מרשם?

הבעיה עם קסנקס ולוריוואן שהם יוצרים עייפות הייתי מנסה קלונקס. אבל בזהירות,גם הוא ממכר. רק מדי פעם.

קלונקס הכי טוב

לאוהד שלום, כל התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים טובות. לוריוון, וואבן, קלונקס, קסנקס וכך הלאה. כדי לקבל השפעה מהירה יותר אפשר למצוץ את הכדור מתחת ללשון. במקרה זה התרופה מגיעה ישר למחזור הדם והשפעתה מהירה הרבה יותר, לעתים אפילו פחות מ 15 דקות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בסוף שליש 2 להריוני, ובזמן האחרון קשה לי להירדם בלילה. אני נוטלת מידי פעם פראפנן 4 מ"ג שעוזר לי להירדם, אבל ידוע לי שהכדור עלול לגרום תופעות גמילה בילוד. האם יש כדור אחר שעשוי לעזור מבלי לפגוע בילוד, והאם ישנם אולי כדורים טבעיים מומלצים לבעיה זו? תודה, איה

לאיה שלום, הפרפנן אינו כדור שינה. כנראה שישנו רקע נוסף לקשיים שלך וקשה לענות מבלי להכיר את כל התמונה. אם אין קשיים אחרים אני ממליץ על פרומטזין כשעתיים לפני השינה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי לאחרונה שליתיום עלול לפגוע בבלוטת התריס ובכליות. אני לוקחת כדור אחד ביום של ליקרביום כבר 3 וחצי שנים. בנוסף אני מטופלת באלטרוקסין (200) ליום. האם יש סכנה בנטילת הליתיום? האם נכון שאסור לקחת ליתיום יותר מ-5 שנים ברציפות. מה לעשות?

מי שמטופל בליתיום צריך לעבור בדיקת דם תקופתית לוודא שהרמה בדם לא עולה מעל המותר. אם אין תופעות הרעלה נראה לי שאין בעיה.

לאורית שלום, לכל תרופה יש תופעות לוואי ותמיד צריך לעשות את המאזן בין יתרונות התרופה ובין תופעות הלוואי והסיכונים שבה. את המאזן תעשי כמובן עם הרופא המטפל המכיר אותך. כפי שכתבת ליטיום עלולה לפגוע בבלוטת התריס וזו כנראה הסיבה שאת נוטלת את האלטרוקסין. פגיעה בכליות יותר נדירה ולכן כדאי לבצע בדיקת שתן ותפקודי כליות כל חצי שנה. מותר ליטול ליטיום מעל חמש שנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת סרוקסט ומאוד השמנתי. האם ניתן לעבור לתרופה אחרת ללא תקופת הסתגלות , ושהחרדה לא תחזור לי. עלי לציין שהסרוקסט מאוד הועיל לי ואני מפחדת שכל תרופה אחרת תגרום לרגרסיה. מה דעתך?

לעפרה שלום, שאלתך חשובה מאוד כי רבים מתלבטים בשאלה הזו בגלל תופעת לוואי זו או אחרת. אין בעיה טכנית לעבור לתרופה אחרת מאותה הקבוצה ללא הפסקה. אולם צריכים לזכור שני דברים. ראשית, אין בטחון שהתרופה החדשה תתאים לך, התקווה היא שהתרופה החדשה תעשה את כל העבודה הטובה אבל אין שום בטחון או יכולת לנבא את הדבר. שנית, לכל התרופות מקבוצת SSRI שאליה שייכת הסרוקסט יש אותו פרופיל של תופעות לוואי. שוב מדובר כאן על תגובה אישית. יתכן שהתרופה החדשה תגרום לאותה הבעיה או לא תגרום, בנוסף תתכן תופעת לוואי אחרת שאין עם סרוקסט. כך שבכל החלפה יש סיכוי אבל יש גם סיכון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת סרוקסט וליתיום כבר 3 שנים. מעולם לא נאמר לי שצריך לעשות בדיקות דם ולהיות במעקב של הרמה בדם. האם הפסיכיאטר שכח לומר לי לעשות בדיקות דם ?

לשלי שלום, אני מקווה שאת במעקב של הפסיכיאטר כל חודש חודשיים. בכל אופן עם ליטיום צריך לבדוק את הרמה בדם, תפקודי כליות ובלוטת התריס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' שלום! מזה כשבועיים שאני נוטלת פבוקסיל לטיפול בחרדה ודכדוך. בימים האחרונים חלה ירידה משמעותית בתאבון שלי ואף במשקל. ידוע לי כי אבדן תאבון יכל להיות קשור להפרעה עצמה, אך האם ייתכן והוא קשור לתרופה? אם כן - האם יש משהו לעשות בנידון כדי לעצור זאת? ( גם כך אני רזה למדיי...)

מתוך ניסיון, אם תוסיפי לפבוקסיל גם רמרון (אפשר במינון הכי נמוך) תקבלי תיאבון בריא מאוד. לפעמים התוספת גם מחזקת את ההשפעה של התרופה הראשונה. הרמרון מרדים מאוד, ולכן לוקחים אותו לפני השינה.

אני מצטרפת לרותם, אני לוקחת רמרון ומאז שאני לוקחת אותו אני רק עולה במשקל.

הי הידש, הרופאה שלי נתנה לי ריספרדל 1 מ"ג בשילוב עם איקסל מהי ההשפעה של השילוב בין שניהם. תוך כמה זמן יחול השינוי? תודה שני.

לשני שלום, מקובל לתת רספרידל וסרוקסט אבל תלוי מאוד מה האבחנה. בכל אופן התרופות אינן מפריעות זו לזו ולעתים מחזקות את ההשפעה של כל אחת לחוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' שלום. כבר שאלתי מס' שאלות בעניין, אך אני עדיין מוטרדת. לפני כ 3 חודשים עברתי ארוע שאובחן כהתקף חרדה . התחושה היתה של סחרחורת, קהות חושים ופחד חזק. כתוצאה מכך התחלתי טיפול פסיכולוגי ותרופתי להקלת החרדות. במקביל עברתי אבחון אצל רופא א.א.ג שהציע טיפול פיזיותרפי מסויים, כיוון שלפי השערתו ייתכן והסחרחורת קשורה לחוסר איזון באוזן ( יש לציין כי מדובר בהשערה בלבד, ולא במשהו שנראה בבדיקות). מאז אני רוב הזמן סובלת מתחושת חוסר יציבות ( מעין "שיוט"). כבר אינני יודעת למה לשייך את הסחרחורת הזו. האם מדובר בחרדה המעוררת סחרחורת או להפך... האם ייתכן כי במשך 3 חודשים אסבול מסחרחורת במהלך רוב שעות היום כתוצאה מחרדה בלבד? הרי אינני חווה התקפי חרדה כל הזמן...

שלום לך תמר! אני בעבר סבלתי מחרדה,אחת התופעות של החרדה יכולה להיות גם סחרחורת.כשתגיעי לאיזון עם הכדורים תראי שהסחרחורת תעבור. אני בזמנו לקחתי סרוקסט שהוא מטפל נקודתית בחרדה. סרוקסט הוא הכדור הטוב ביותר שיש בשוק התרופות נגד חרדה.

לתמר שלום, לצערי אפשר לענות לך במילה אחת - כן. כפי שכתבתי בתנאי שרופא הא.א.ג. שלל כל בעיה אחרת. מקווה שתרגישי בטוב בהקדם דר' גיורא הידש

אני לוקחת ליתיום במשך כמה שנים והוא גרם לי להשמנה נוראית לפני שהתחלתי לקחת הייתי ממש רזה, והרופאה שלי המליצה לי לנסות אולי טגרטול, השאלה שלי מה ההבדל בין התרופות,האם ההחלפה שוב תגרום לי דכאונות ושינויים במצב הרוח כי עכשיו אני די יציבה ברוך השם אחרי שהרבה זמן לקחתי on&off את התרופות עכשיו אני לוקחת באופן קבוע ומרגישה טוב. בנוסף אני לוקחת ציפרלקס 30 מ"ג ליום - האם זהו מינון גבוה מדי? כי יש לי קצת חוסר מנוחה ומרץ למרות שאני מרגישה טוב. האם באמת ניתן להרזות את כל מה שהשמנתי מהתרופה או שזה נאגר בגוף מבחינת נוזלים וכו' . תודה.

לאורלי שלום, איני חושב שהליטיום גורם לעליה במשקל. סביר יותר שזה הציפרלקס. המינון של 30 מג' הוא מינון גבוה (פי 3 מהמומלץ) ולכן הייתי חושב קודם כל על הציפרלקס. השאלה של החלפת הליטיום היא שאלה קשה ואת צריכה להתייעץ עם הרופאה המכירה אותך. מצד אחד ליטיום היא התרופה הטובה ביותר לייצוב (מלשון יציב), אבל יש לה תופעות לוואי של פגיעה בכליות או בבלוטת התריס. טגרטול היא תרופה לאותה המטרה אבל מעט פחות יעילה. בכל החלפת תרופה יש גם סיכון של יציאה מאיזון. לכן ההחלטה היא של הרופאה ושלך יחדיו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת ליתיום במשך כמה שנים והוא גרם לי להשמנה נוראית לפני שהתחלתי לקחת הייתי ממש רזה, והרופאה שלי המליצה לי לנסות אולי טגרטול, השאלה שלי מה ההבדל בין התרופות,האם ההחלפה שוב תגרום לי דכאונות ושינויים במצב הרוח כי עכשיו אני די יציבה ברוך השם אחרי שהרבה זמן לקחתי on&off את התרופות עכשיו אני לוקחת באופן קבוע ומרגישה טוב. בנוסף אני לוקחת ציפרלקס 30 מ"ג ליום - האם זהו מינון גבוה מדי? כי יש לי קצת חוסר מנוחה ומרץ למרות שאני מרגישה טוב. האם באמת ניתן להרזות את כל מה שהשמנתי מהתרופה או שזה נאגר בגוף מבחינת נוזלים וכו' . תודה.

מה שאני לא מבינה הוא מה בדיוק חצי כדור בזמן של "התקף" אמור לתת לי. מה שאחרים מתארים פה לגבי התקף חרדה, הוא שנראה שהמצב שלהם באופן כללי בסדר גמור, ואז מגיע התקף נוראי. אצלי זה ממש לא כך. אצלי הכל התחיל סביב יום הולדת 30 שלי, ושמצאתי את עצמי מאד מדוכאת, מחוסרת עבודה (מצב שאני לא רגילה לו כבר שנים) ועוד. התחלתי להרגיש מדוכדכת וחרדה מהעתיד, והמצב הזה מלווה אותי כל הזמן. אני מרגישה כל הזמן מן מועקה כזאת, וקושי להשתחרר מזה, וכשאני מרגישה מן מחנק, אני מייצבת את עצמי בעזרת נשימות, או נפגשת עם קרובים וחברים, ואז זה עובר. אבל באופן כללי מה שמלחיץ אותי זה לא ההתקפים עצמם, אלא עצם העובדה שלא טוב לי, אני סוחבת את זה כבר הרבה זמן, ועכשיו זה כבר נהיה קושי פיזי. אם אני אזהה התקף ברור, אני יכולה לקחת חצי כדור, וזה יעבור, אבל השאלה היא מה אח"כ, כי זה מצב פיסי נפשי שמלווה אותי בתקופה הזאת. עצבנות, מתח, חוסר מנוחה, חוסר שקט פנימי. הרופא נתן לי לקחת חצי כדור בבוקר וחצי כדור בערב, אבל זה היה אחרי שיחה של חצי שעה שבה לא ממש הספקתי לרדת איתו לעומק הדברים. אבל העניין הוא ש"ההתקפים" הוא לא העניין כרגע, אלה כל רגע ורגע שבו אני מרגישה מצוקה. תודה

לעינת שלום, ישנם שני סוגים של טיפולים. לעתים מדובר בחרדות המופיעות מדי פעם ולכן הטיפול הוא מזדמן בתרופות הרגעה לפי הצורך. הטיפול השני הוא בתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון שהם גם נוגדי חרדה ואת הטיפול הזה צריך ליטול באופן קבוע במשך מספר חודשים עד שנה. ממכתבך הבנתי שהפסיכיאטר התרשם שמדובר בדבר המזדמן ולכן המליץ על טיפול בתרופות הרגעה. אולי כדאי לחזור אליו ולתאר את מה שכתבת שמדובר על מצב לא טוב מתמשך למרות שאת מתפקדת היטב. ההחלטה לגבי טיפול קבוע אינה קלה לעתים ולכן כדאי להתלבט ולקבל את ההחלטה הנכונה. בהצלחה דר' גיורא הידש

לפני שלושה שבועות וחצי התחלתי להוריד מינון אחרי 1 כדור למשך שנה וחצי בשל חרדה. שבועיים ראשונים חצי כדור, שבוע וחצי אחרונים - רבע כדור. כבר יומיים ללא כדור. אני מרגישה מ סחרחורת קצרה של אלפית שנייה מידי כמה דקות. מעבר לזה - מרגישה מצויין. ללא חרדות במקומות המועדים. האם יש סיבה לחשוש מהסחרחורות הקלות האלה? זו מן תחושה של רעידה קלה בראש. אודה על תשובה מהירה.

מתוך ניסיון אישי, אלה תופעות "גמילה", מין סחרחרוות קצרות, כמו זרמים חשמליים קצרצרים. זה עובר כעבור מספר שבועות.

מניסיוני תופעות לוואי כפי שציינת אינם נכללים בתופעןת שציינת כגון סחרחורות וכן את יכולה ליטול כדור זה בהריון אך בררי אצל בהח אספ הרופא מכון טטרטולוגי

תודה לכן. האמת היא שחלה הנתדרדרות היום ועד עכשיו נוספו לרעידות גם עייפות וחוסר תפקוד מוחלט. דיברתי עם הפסיכיאטר שלי והוא אומר לחזור לחצי כדור למשך שבועיים נוספים. בנוסף, הוא טוען שבמהלך השבועיים הללו נית לעבוד על הריון, משום שבשלושה שבועות הראשונים אין כל השפעה של הכדור על העובר. מה דעתכם על דבריו?

אני חושב שכדאי לך לנהוג בעצת הפסיכיאטר, ולקחת מינון נמוך. אגב, מהתשובה של אביבה אליך נראה שהיא לא הבינה את השאלה. מה שאת מרגישה זה תופעות שבאות עם הפסקת נטילת הכדור, ולא תופעות לוואי של הכדור.

לקחתי נוקטורנו על פי הצעתך וסוף סוף ישנתי לילה. לא רצוף....אבל ישנתי וגם התעוררתי מריגשה כאילו באמת ישנתי, ולא סתם הייתי מסוממת. מודה לך לא רק על ההמלצה לכדור, אלא בעיקר על התשובות המהירות והיחס הנפלא. עכשיו רק נותר לי לבקש שתתקן את הכדור ככה שלא יעשה כזה טעם מסריח בפה ותקבל נשיקה על הלחי! שבת שלום

לשירה שלום, לצערי איני מקבל אחוזים ממכירת הכדור. אלו הייתי מקבל אגורה על כל כדור הייתי יושב בהוואי וממשיך להשתתף בפורום משם.... משהו כנתה את הטעם בבוקר כמו "טעם של עכבר מת בפה" אני חושב שאת מצטרפת אליה.... אומרים שמיץ לימון עוזר נגד הטעם הזה. אם אין ברירה את יכולה לנסות להחליף לסטילנוקס, אותו הרעיון וכנראה בלי "הטעם" שבוע טוב הידש

בתי בת 16. היא ילדה שסובלת מאוד מרגשי נחיתות. אין לה שום בטחון עצמי, אין לה ספק שהיא מכוערת. היא רגישה מאוד ובוכה בנקל. ילדה עצובה ומופנמת. מסרבת ללכת לטיפול. האם ניתן לתת לילדה בגיל הזה טיפול תרופתי כגון פרוזאק? עלי לציין שמבחינה אוביקטיבית אין לה שום סיבה להרגיש כך.

אי אפשר לתת פרוזק רק על סמך התאור שכתבת. גם אם אוביקטיבית אין לבת שלך סיבה להרגיש כך הרי שזה בא מתוכה ולא מתחושה חיצונית אמיתית. יכול להיות שיש צורך באבחון הבעיה ע"י פסיכולוג. אולי את יכולה לדבר על כך עם יועצת בית הספר שתדבר עם הילדה ותנסה לשכנע? אפשר גם לבקש הפניה לשרות הפסיכולוגי של העיריה לצורך אבחון. אפשר להסביר לילדה שהולכים לצורך אבחון להבין למה כל כך רע לה עם עצמה , כדי לעזור לה. תנסי, אולי עם גישה נכונה בסוף היא תשתכנע.

התשובה לשאלה שלך היא- כן. במיוחד בגילאים צעירים כדאי להיעזר בטיפול תרופתי אם יש צורך בטיפול אחרי איבחון מקצועי. צריך לשים לב לכך שרק חלק מהתרופות הנפוצות מומלצות לטיפול מתחת לגיל 18 אך בהחלט יש טיפולים יעילים שפסיכיאטר ילדים ונוער יכול להתאים לבת שלך.

לפעמים זכרונות גיל הנעורים הם היפים ביותר שלנו. אנשים רבים שסבלו מדיכאון ו\או רגשי נחיתות ועצבות גדולה בגיל זה מרגישים שנגזלה מהם חווית הנעורים החד פעמית ( SWEET SIXTEENׂ ) ולכן אני חושב שאם בתך תוכל להיעזר באחת מהתרופות נוגדות הדיכאון לשיפור הרגשתה, ייתכן היא תודה לך. שווה לבדוק את זה איתה בעדינות, כי לפעמים אנשים שמציעים להם תרופות, נבהלים ושוקעים ברגשי נחתיות יותר גדולים, כי הם חשים שמייחסים להם איזה ליקוי באישיות. ספרי לה על כל האנשים ה"נורמליים" שנעזרו בתרופות וחייהם השתנו, אולי היא תשתכנע

לנטע שלום, איני פסיכיאטר ילדים אולם אנסה לעזור ותייחסי לתשובתי בזהירות. אני מצטרף למה שכתבו לפני, טיפול בגיל הזה עשוי להשפיע לכל החיים. כך שיחות וגם טיפול תרופתי עשוי לעזור. כל זאת כמובן אחרי אבחון מתאים. באופן כללי ישנן תרופות שבטוחות בגיל ההתבגרות. לפי זכרוני גם פרוזק וגם סרוקסט אולם איני בטוח בכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ידוע לי כי התרופה פקסט גורמת לעיכוב האורגזמה (זה דווקא יכול להיות יתרון ולא תופעת לוואי) אך האם מלבד זאת היא משפיעה על הזקפה עצמה וגורמת להחלשתה או גורמת לירידה בחשק המיני?

לרונן שלום, אינה משפיעה על הזיקפה, אבל כן על החשק למין וקושי להגיע לאורגזמה. כאשר הבעיה עם האורגזמה מתחילה להיות חמורה מדי, לעתים אין זה כיף... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם האם מישהו יודע את הקישור או היכן ניתן לקבל מידע על תרופות באינטרנט אני לא כל כך בקיאה בחיפוש באינטרנט. בתודה דפי

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1982,00.html

http://www.infomed.co.il/default.htm

אני בחור בן 32, אשר לפני מספר חודשים התחלתי להרגיש נימול ביד אחת +התקפלויות של אצבעות אותה יד. נוסף לכך התחילו להופויע כאבי ראש בעוצמות קשות מאוד והגעתי לימים של שישה ושבעה כדורים ליום אך זו אינה עיקר הבעיה. לפני כחצי שנה בעת היותי באמצע העבודה, הרגשתי כי אני עומד לאבד את ההכרה וכי משהו משתלט עלי ואיני יכול לשלוט במוחי, תחילה חשבתי שאני עומד לאבד את ההכרה ו/או אף למות אך נראה לי (היום) כי הבעיה לא היתה פיזית אלא נפשית. לפני מספר חודשים קרה לי שוב אותו המקרה, שוב פעם, סתם כך לפתע, אותה תחושה שמשהו גדול משתלט על מחשבותיי, הרגשה של חוסר אונים, כאילו אני עומד לאבד עצמי לדעת, דבר אשר מביא אותי לנסות ושלוט במחשבותיי (כאדם מאוד רציונלי), אך ללא הצלחה, עד אשר הדבר עבר. לפני מסםר שבועות, התחילה התופעה לחזור על עצמה (למותר לציין כי הנימול באותה היד נמשך וכאבי הראש עדין קיימים) אך התופעה שחזרה על עצמה, הפכה להיות חזקה הרבה יותר ומפחידה הרבה יותר, מה גם שהתדירויות הופכות להיות גבוהות יותר. התחושה היא של חוסר איבוד השפיות לזמן מסויים, כאילו הסוף של חיי מגיע, תחושה של חוסר שליטה אבסולוטית במוח עד כדי מחשבות שהנה הולכים כבר לאשפז אותי ואני עומד לאבד עצמי לדעת, דבר מפחיד ביותר ומגיע ללא התראה ולאו דווקא לאחר מחשבות אלו או אחרות. אציין כי לפני חודש איבדתי אדם קרוב ללבי בנסיבות טראגיות אך אני לא עסוק כל היום במחשבות על האובדן ונראה לי שאם יש קשר בין הדברים (להתקפות ) אז זה מגיע מכיווון התת מודע. אציין כי אני אדם די סגור אשר מפנים את רוב הדברים ומאוד, מאוד רציונלי. השאלה שלי הינה מה הן אותן התקפות? האם מדובר בהתקפי חרדה? מה ניתן לעשות כדי לטפל בתופעה (אשר מלווה גם בהרגשת נתק מן המציאות לעיתים, תחושת מסכים, תחושה שלוקח לי זמן להבין דברים - דבר שלא היה לי מעולם ) בתחילת שבוע הבא אני אמור להפגש עם פסיכיאטר לאבחון הבעיה שמדירה שינה מעיני והפחד מההתקפה הבאה הינו עצום. אודה לתשובה בנושא מקרב לב.

כנראה שמדובר בהתקף חרדה. קשה לאבחן דרך תאור במחשב. תמתין עד לפגישה עם הפסיכיאטר. אם זו אמנם חרדה, עם טיפול תרופתי טוב אפשר להתמודד עם התופעה.

אני מתייחסת למכתבך למעט שלוש השורות הראשונות תופעות של נימול וכאבי ראש חזקים איני יודעת לשייך לכאן. לגבי כל היתר, סימפטומים של התקפי חרדה מובהקים. התחושה/החרדה שאתה הולך להשתגע, הולך למות, וגם תיאור תופעת הדה-פרסונאליזאציה (הנתק מעצמך). מאוד הגיוני גם שהטראומה שעברת הביאה להתפרצות כל זה בחוזקה. מאחר שממילא יש לך פגישה עם פסיכיאטר, לא נותרל נו אלא לחכות שתעדכן אותנו מה הוא אמר, ומה הוחלט. נילי.

טל בוקר טוב . כמו שאתה מתאר זאת , זה בפירוש התקפי חרדה שנובעים ממצבי דחק ולחץ נפשי - גם אם אתה לא מודע לו- כל התסמינים שאתה מתאר - גם אני עברתי - אתה יכול לדפדף בדפים הקודמים ולראות מה כתבתי לתמר - שמתארת בדיוק את אותם דברים , ראה את תשובתי ותתחזק . דבר אחד בטוח - אתה לא משתגע , אתה לא הולך למות, כל התופעות האלו הן תופעות והרגשות שמלוות את התקפי החרדה. אני יכולה גם להתכתב איתך במייל אם תתן לי . שיהיה רק טוב ותתחזק . נעמה

נעמה, אשמח לשמוע דברים קצת יותר מפורטים, אך מכוון שאין לי את המייל שלך, אעביר ראשית את שלי אלייך. [email protected] הדבר כל כך מעיב ומעיק עלי, מסיר שינה מעיני ומלחיץ נורא מההתקפה הבאה. ההגעה של ההתקפה, ללא כל "התראה" מוקדמת, סתם כך, באמצע החיים (באמצע העבודה), ואווו, מפחיד. אשמח לשמוע קצת יותר פרטים . תודה רבה על האון הקשבת והאכפתיות.

שלום לך! מה שתארת זה בהחלט התקפי חרדה.אין לך ממה להכנס לפניקה ,תחושת הנימול שסיפרת עליה מתרחשת בזמן חרדה.הרופא ירגיע אותך ויתן לך תרופה טובה. אני טופלתי בהצלחה"בסרוקסט" ואפשר לאמר שנרפאתי. בעזרת הכדור אתה גם תוכל לשלוט בהתקף,לראות מאיפה הוא צומח,ולהפעיל אוטוסוגסטיה[שליטה עצמית]. בהצלחה בטיפול. אין לך מה לדאוג זה עבר ועובר על הרבה אנשים.

לטל שלום, ראשית לדברים שאתה מרגיש יש שם: ההתקפים הם התקפים של פאניקה כאשר אתה מרגיש שכל העולם נופל עליך. החרדה מהתקף נקראת חרדת ציפיה שכן יש פחד וציפיה שהתקף נוסף יבוא. כל התופעות עלולות להתאים לתופעות אלו. עם זאת הייתי ממליץ עוד לפני ההגעה לפסיכיאטר להגיע לרופא משפחה אשר יבצע בדיקות מעבדה שיגרתיות כדי להיות בטוח שאין מדובר בבעיה פיזית, אפשר לפנות לרופא המשפחה או נאורולוג. בהחלט יש טיפול מתאים לחרדות אלו והן יחלפו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום! אני בחורה צעירה שעקב משבר משפחתי קשה שעברתי אני מטופלת בתרופות אשר ניתנו לי ע"י פסיכיאטר כגון:זודורם,רמרון,טגרטול. האם הרופא יבקש ממני לבצע בדיקות דם?אני ממש שונאת להידקר מהמחט ופוחדת. אפשר ליטול את התרופות אלה ללא צורך בבדיקות? תודה מראש, האלמונית.

לאלמונית שלום, הטגרטול מחייב בדיקה של רמת טגרטול בדם ותפקודי כבד כל שלושה חודשים בתחילת הטיפול. שאר התרופות אינן מחייבות בדיקות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, ניסיתי לחפש את המאמר שהמלצת - ר"מ - באינטרנט. האם תוכל לקרב אותי למאמר : מי כתב, שם מלא של המחבר ,איפה ניתן לקרא מאמרים של כתבי עת רפואיים משנים עברו ? תודה מראש מיכל נושא: RE: ד"ר הידש ולכולם-ADD אצל מבוגרים, פירוט לידיעתכ מחבר: דר' גיורא הידש-מנהל הפורום תאריך: 24-10-2003 00:51 למיכל שלום, תודה רבה על השיתוף והתרשמתי מיכולת הביטוי והקשיים שהתמודדת אתם. ואת גם כותבת שסיימת תואר שני.... כל הכבוד. לפני כארבע שנים התפרסם מאמר בעתון "הרפואה" העיתון של הרופאים בארץ בשם "הפרעת קשב במבוגרים-יש חיה כזו". הכותרת בהחלט ממחישה עד כמה הנושא היה רחוק מהמודעות הרפואית ועד כמה הרופאים לא הכירו נושא זה. כיום ישנה התקדמות אבל עדיין לא מספקת. כך למשל, משרד הבריאות אינו מאשר מתן ריטלין למבוגרים. כלומר התרופה אינה רשומה בארץ למתן אצל מבוגרים וכבר קרה שבתי מרקחת סירבו לתת אותה. האישור כיום הוא לילדים ולסטודנטים עד גיל 24. נקווה לטוב ותודה רבה הידש

למיכל שלום, לפי ידיעתי עיתון "הרפואה" אינו מופיע באינטרנט. אפשר למצוא אותו בכל סיפריה רפואית. לצערי זה המצב הידש

ערב טוב לכולם, ממש ברגע זה יש הופעה של הזמרת שרית חדד. לכל המעריצים כדאי לראות. שבת שלום יוסי

שלום יש לי שתי שאלות 1.מה ההבדל בין האבחנה של דיכאון למאניה דיפרסיה,הלא גם בדיכאון יש תנודות של דאון עמוק להיי עצום,והבנתי שבשניהם יכולים להיות המקרים של איבוד הקשר עם המציאות. 2.האם דיכאון יכול להיות חלק ממבנה האישיות המולדת? כאשר לא משנה עם המציאות המקיפה אותו מבחוץ היא נטולת כל גורמי דיכאון הוא יהיה בדיכאון. תודה ויום טוב.

לשואלת שלום, אם נצייר את מצב הרוח כקו ישר כקו האיזון, דיכאון יהיה מתחת לקו ופעילות יתר-מאניה מעל הקו. בהפרעה חד קוטבית תמיד נמצאים מתחת לקו במצב של דיכאון או במצב במאוזנים. בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה) ישנן עליות בין מעל קו האמצע ומתחת קו האמצע. בהחלט יש מרכיב של תורשה בדיכאון והתורשה עלולה להיות "כבדה" ואז יהיו מצבי דיכאון גם ללא גורם חיצוני. או לפחות הגורם החיצוני יהיה קטן ביותר כמעט חסר משמעות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום רב! לפני כשבועיים הגעתי לפסיכולוג בשל לחצים , חרדות, שהוביל לדיכאון הוא טען שאני אכן לחוצה וחרדה מאוד וטען שהמצב על מנת שיועיל בנוסף איליו מצריך גם פסיכיאטרית ולכן הלכתי גם אליה, אגב מצבי מידרדר גם מבינה גופנית אני פשוט מרגישה קריסה אני סובלת מבעיות של חילוף חומרים בגוף, בעיות מחזור וכאבים חזקים בגב התחתון והברכיים , הפסיכיאטרית נתנה לי כדורים שנקראים-cipralex 10mg (ecitalopram עדיין לא התחלתי את הטיפול אני יודעת שפעילות התרופה היא רק לאחר חודש אבל יש לי שאלות נוספות רבות בבקשה ענה לי: 1) האם לאחר שאסיים את הטיפול אשוב להיות בדיכאון 2) מה ארגיש בגופי , ומהן תופעות הלוואי 3) אני נשלחתי גם לרופא פנימאי כי מסתבר שהיו לי הפרעות אכילה ובשל כך אני סובלת מתופעות בגופי הם אני חייבת ליידע שאני לוקחת אותם אני רוצה לדעת הכל על הטיפול בבקשה תגובתך

היי כדי לדעת הכל על התרופה את יכולה להכנס לכל אינדקס תרופות או להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים בפורום ותמצאי חומר רב. תופעות לוואי יתכנו שיהיו ויתכן שלא יהיו ואי אפשר לדעת אם יהיו אצלך.... עד שלא תנסי לא תדעי. אני מקווה שאת לא תסבלי מתופעות הלוואי. הצפרלקס מתחיל להשפיע מוקדם יחסית וכבר כעבור כעשרה ימים שבועיים את עשויה להרגיש בהתחלה של השיפור. כנראה שהרופא הפנימי יבקש בדיקות דם, רצוי לספר לו על הציפרלקס למרות שאין לכך חשיבות מעשית. אין עדות לציפרלקס בבדיקות הדם והציפרלקס אינו משפיע על הדם. אצל רוב האנשים מסיימים טיפול ובסוף הטיפול הדיכאון אינו חוזר. אני חושב שאפשר להרגע... שבת שלום דר' גיורא הידש

אמא שלי אישה שסובלת מהרבה משברים בחייה. לפני 4 שנים היא סבלה מדיכאון קליני . בתקופה האחרונה שהיא שוב שקעה במשבר. היא לוקחת כדורים מסוג בנזואיפים או איך שהם נקראים ולפני חודש היא ניסתה להיגמל מכדורים מאחר והיא לקחה כמות לא סיברה ונהייתה מכורה נורא. זה כנראה פגע לך קצת במערכת העצבים כי היא הרגישה רע והחלה לרעוד . היא פנתה לפסיכיאטר שייצב את מצבה הפיזי אבל מאז היא במאין חצי דיכאון שכבר נמשך אולי חודש וצי , היא בקושי אוכלת , כמעט לא יוצאת ונמצאת במיטה הרבה. אכן סימפטומיים של דיכאון. השאלה שלי היא מה לעשות. כי היא לא נמצאת בטיפול של פסיכולוג ולא ממש רוצה ללכת, בטענה שאין כסף אף כי הסברתי לה שטיפול דרך קופ"ח הוא בתשלום סמלי. המחשבה לגבי אישפוז מתחילה לעלות בראשי אף כי אני יודעת שלא מכל משבר צריך לשלוח לאישפוז כי שם זה יכול להחמיר. בכל אופן בגלל שהיא גרה לבד, הוריי גרושים ובגלל שברור לי ולאחותי ולבעלי שהמשבר צמח עקב נישואיי וצמיחתי בחיים אני מתלבטת איך לפעול. בתחילה חשבתי לא להתערב בזה אבל נראה שבאופן מסויים הגיע הזמן למצוא פתרון יעיל . בבקשה אני זקוקה לעזרה מקצועית . חגית

לשירלי שלום, אכן רצוי להפסיק את הבנזודיאזפינים כיוון שהם בעצמם עלולים לגרום לדיכאון. כעת התמונה יותר מורכבת כיוון שהיא עוברת תהליך של גמילה. אני חושב שאפשר להאיט את תהליך הגמילה ואז יתכן שהיא תרגיש טוב יותר. אין מה למהר עם הגמילה מהבנזו. למרות שזה תהליך רצוי. כדאי קודם כל להפגש עם הפסיכיאטר, אולי כדאי שתיטול תרופה נגד דיכאון? הבנזו. הן תרופות הרגעה ולא תרופות נוגדות דיכאון. בקשר לאשפוז. השאלה תמיד מורכבת, באשפוז קיימת מסגרת תומכת ושומרת וטיפול אינטנסיבי אבל כמובן שיש לו גם חסרונות. לכן ההחלטה על אשפוז צריכה להתקבל לפי המצב והחומרה של הדיכאון ולפי מקורות התמיכה לטיפול בבית. הרבה בריאות שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום,יש לי אחות בת 24 אשר ברחה מהבית מגיל 16 לערך ומאז היא מורדת בכל הדרכים האפשריות, בכל פעם שהוריי מתקרבים וזה מצליח לזמן מוגבל היא שוב מתהפכת ומשתוללת בצורה לא רגילה ונעלמת שוב לתקופה ארוכה, היא הידרדה לשימוש בסמים, ולאחרונה אף נכנסה להריון מבחור אשר לפתע לא רצה את התינוק, היא אושפזה בבית החולים למטרת הפלה ועברה את ההפלה, במהלך האישפוז שארך 4 ימים לערך היא התנהגה בפראות כלפי הצוות הרפואי בביה"ח ואף חתמה ועזבה את ביה"ח ללא המשך טיפול רפואי, היא סובלת כרגע מזיהום בדם ומסכנת את עצמה. ברגעים אלה היא מסתגרת בעצמה ולא מאפשרת לדבר עמה. שאלתי היא מה ניתן לעשות במצב הקיים על מנת לתת לה טיפול רפואי לבעייה הנפשית ואף לאשפזה עקב זאת שהיא מסכנת את עצמהץ והאם ביה"ח היה מחוייב לזמן ייעוץ פסיכאטרי עקב ההתנהגות שלה במהלך האישפוז? מקווה לתשובה מהירה ותודה רבה ומקווה שנצליח להחזירה לביה"ח עד שנקבל את תשובה תודה רבה מראש

לדודו שלום אתה מתאר מצב חמור, לדעתי היא צריכה להגיע במהירות האפשרית לחדר מיון. אם שני גברים מהמשפחה יכולה לקחת אותה (ואפילו להכריח אותה) אז זו דרך טובה. אם לא כדאי להתקשר לפסיכיאטר המחוזי, או ישירות או דרך רופא המשפחה-ובשבת רופא מגן דוד, ולבקש הוראה לבדיקה. בבית החולים יבדקו אותה גופנית אבל להתעקש על בדיקה פסיכיאטרית. מקווה שתצליחו דר' גיורא הידש

במכתבי הקודם תארתי תחושת מצוקה בעקבות החוויה הקשה של התקפי חרדה. מעבר לצורך המיידי לחזור לשגרת היומיום וליכולת להנות שוב ממה שהחיים מזמנים לי, אני מוטרדת מיכולתי להתמודד עם מצבי לחץ בעתיד, ובייחוד בנוגע להקמת משפחה וגידול ילדים. נושא שעלה לאחרונה בשיחות ביני לבין בעלי. אני רוצה מאד ילדים וכבר הגעתי לגיל שבו לא ניתן לדחות את העניין עוד הרבה זמן. אך החשש הוא רב - האם וכיצד אוכל להתמודד עם משימה כבדה וחשובה שכזו. האם הטיפול הפסיכולוגי והתרופתי אכן מסייע בטווח הרחוק, גם לאחר הפסקתו? האם לנצח אהיה תלויה בו? אשמח לקבל תגובות מאנשים שעברו חוויה דומה וכיצד התמודדו עימה. במיוחד הורים לילדים. אשמח גם לתשובה של בעל ניסיון מקצועי - דר' הידש.

לתמר שלום, דיכאון וחרדה הן הפרעות שחולפות עם הזמן, לכן סביר ביותר שעם הטיפול המלא שאת עוברת - שיחות וטיפול תרופתי החרדות יחלפו ולא יחזרו יותר. כך תוכלי להגשים את כל משאלותיך. שיהיה רק טוב והמון בריאות דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא רושם שאלו תופעות שחולפות , כמה זמן עד שזה חולף ? אנשים מדברים על שנים. אני עצמי חווה את זה כבר שלוש שנים? עד מתי?

שלום תמר, ההתמודדות הראשונית עם אבחנה של התקפי חרדה (ו"אביהם"- הדיכאון) הייתה לי קשה מאד. הידיעה שאינני אוטונומית בכל הקשור למצבי הנפשי היתה מתסכלת מאד. התקפי החרדה הופיעו בכל מיני שעות,ללא קשר לסוג הפעילות בה עסקתי, והיו קשים ביותר. העולם נראה לי באותם ימים שחור ומפחיד ומעיק. ובתוך כל זה-צריכה הייתי להמשיך ולתפקד כאמא וכאדם עובד, ללא תמיכה משמעותית משום אדם מבוגר, מפני שאני אם חד-הורית לארבעה. מבחינה זו יש לך ודאי יתרון, מפני שבן זוגך תומך בך ועדיין אין לך ילדים. קבלתי תרופות הרגעה ותרופה נגד הדיכאון וגם תרופות לשינה. במאמצים גדולים ביותר הצלחתי איכשהוא לתפקד בכל המישורים,אם כי לא ברמת התפקוד וההנאה להם הייתי רגילה ואותם אני חווה עכשיו,אחרי שנה של טיפול תרופתי ושיחות פסיכותיראפיות. אני מניחה שדווקא עובדת היותי אם,סייעה לי לצלוח את התקופה הקשה. מודעות ואחריות היו במידה רבה הכלים בהם נעזרתי. התקפי החרדה נעלמו, כך גם הקשיים בכל הקשור לשינה ואני מרגישה טוב מאד עכשיו. למדתי,אודות עצמי, ש"החרדה מפני החרדה" היתה קשה לא פחות מהתקפי החרדה,אבל-גם זו נרגעה מאד.טיפול נפשי ותרופתי, כשהם משולבים, יחד עם מודעות לאשר עובר עליך, יוכלו כנראה לסייע מאד. אל תפחדי מפניהם, אל תפחדי להרות וללדת, אולי לא מיד, אבל בוודאי שבעתיד הקרוב. נראה שאת מצויה בתקופה לא קלה, אבל- זו רק ת ק ו פ ה , לא משהו נצחי. כל כך נפלא לחוות הריון,לחבק תינוק שלך! - וכל הטוב הזה עוד יהיה לכם. רק טוב וחיבוק גדול מאמא אחת מחייכת :-)

המון תודה!

שלום לד"ר גיוקרא הידש וכולם רציתי לשאול את הגולשים לגביי הפקסט אם אתם יכולים לשתף אותי מי שלוקח את הכדור אם יש שיפור?? וגם לגביי תופעות הלוואי ?? תודה

ימית שלום לקחתי פקסט כחודשיים ימים ועברתי ללוסטרל. הסיבה היתה עליה בתאבון ובשל כך עליה מהירה במשקל. עליתי 3 קילגרם שלצערי טרם הצלחתי להוריד. עברו כ-8 חודשים מאז בהם עליתי קילו נוסף. לצערי לא מצליחה ולא מבינה למה איני מצליחה לחזור למשקל שהיתי בו, דבר המסב לי עצב רב. איני זוכרת באם היו לפקסט תופעות לוואי נוספת. כל טוב גליה

ימית שלום! הפקסט הוא סוג אחד של תרופות מיני רבות מאותה משפחה (ssri ), שנמצאה יעילה בטיפול בדיכאון וחרדות. יחד עם זאת, תרופות מסויימות עשויות לגרום לתופעות לוואי שונות לאנשים מסויימים ( כמו בחילות, הפרעות בשינה, השמנה ועוד). אין דרך לדעת כיצד את תגיבי לתרופה מסויימת עד שלא תתנסי בה. בד"כ תופעות הלוואי חולפות תוך זמן קצר לאחר ההסתגלות לתרופה, אך במידה ואינן חולפות וניזקן רב על התועלת- תמיד יש אופציה להפסיק ולנסות סוג אחר. כמובן בהתייעצות עם הרופא המטפל. בהצלחה.

לפני כחודש לקראת החזרה לארץ מטיול ארוך בחו"ל, התחלתי לסבול ממצב רוח ירוד, מלווה בהתקפי בכי ארוכים, ועצבות עקב בדידות גדולה שהרגשתי והניתוק מחברי וקרובי. מאז, עם הנחיתה הקשה בארץ, והצורך לחפש עבודה, הרגשתי שמצבי מדרדר, ואני סובלת מתחושת אי נוחות וחוסר מנוחה כללית, פעימות לב חזקות, נשימות שטחיות, והיו לי שני התקפים שאני יכולה לזהות כהתקפי חרדה או פחד מלווה בבכי. זאת הפעם הראשונה שאני סובלת ממשהו בסדר גודל הזה. כל הזמן הזה אני מתפקדת כרגיל. אין לי קשיי תפקוד, חוץ מהעובדה שאני מלחיצה את עצמי במחשבות על העתיד, אבל באופן כללי אני מרגישה מן לחץ פנימי, ומרגישה כל הזמן צורך להיות בחברת אנשים ולהיות פעילה כדי לצאת מן הדכדוך. ביקרתי רופא פסיכיאטרי בקופ"ח והוא רשם לי תרופה נגד חרדה בשם Alpralid. הוא רשם לי 30 כדורים שאני אמורה לקחת כל יום. אמרו לי שמדובר בתרופה מטשטשת, שיש לה גם השפעה ממכרת. מאחר שאין לי נסיון רב בתרופות, ואני נמנעת באופן כללי מלקחת תרופות, אני חוששת לקחת את התרופה, ומעדיפה להתמקד בנתיים בדברים אחרים שיעזרו לי כמו טיפול פסיכולוגי, התעמלות ושיטות אלטרנטיביות כמו פרחי באך וכו'. רציתי לדעת מה הסכנה בלקיחת התרופה הזאת, מה תהיה ההשפעה לאחר חודש של לקיחת התרופה, ואם בכלל כדאי לי להתחיל לקחת אותה, כי אני חוששת להתמכר, וכשאפסיק לקחת מצבי יהיה יותר גרוע. אולי יש תרופה אחרת נגד חרדה שאין לה השפעה ממכרת. תודה

בצדק את חוששת לקחת את התרופה הזאת זו תרופה ממכרת ביותר להיגמל ממנה זה סיוט בל יתואר ישנם פתרונות אחרים למצבך נילי.

קודם כל תודה נילי, אני באמת אמנע מלקחת את התרופה הזאת. אבל אם אפשר שד"ר הירש יספר לי אם יש תרופה אחרת לא ממכרת שיכולה לעזור לי, כי זאת באמת הפעם הראשונה שאני חווה דבר כזה, ואני לא רוצה להתחיל לקחת תרופות שעלולות לגרום לי לסיבוכים מיותרים. תודה

לעינת שלום, לאלפרליד ישנן יתרונות וחסרונות. החסרון הוא לגבי הסכנה של התמכרות, התרופה ממכרת אבל התמכרות נרכשת רק בשימוש קבוע, אם משתמשים בתרופה מדי פעם להרגעת החרדה ובמיוחד במצבים של התקפי הפאניקה אין סכנה של התמכרות. לגבי הטשטוש ותופעות הלוואי האחרות, הדבר אינדיווידואלי ובדרך כלל אין את התופעות הללו ולכן המלצתי היא שתנסי (אפשר גם חצי כדור) ותראי כיצד את מגיבה לטיפול זה. התרופות שאינן ממכרות הן מהקבוצה נוגדת הדיכאון והן משפיעות גם על החרדה, אצלך כנראה מדובר בתמונה מעורבת של חרדה ודיכאון. אומנם תרופות אלו אינן ממכרות אולם צריך ליטול אותן באופן קבוע. כך שלאלפרליד יש יתרון שאפשר ליטול אותה לא באופן קבוע. מקווה שתרגישי טוב דר' גיורא הידש

האם אין תורשתיות גנטית ב-O.C.D?

לישראל שלום, יש מרכיב תורשתי אולם התורשה כאן אינה חזקה במיוחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אפשר שגם גולשים מן השורה יקראו את ההודעה הזו ובמיוחד המדוכאים שמביניכם,אולי מכתב זה יאפשר לכם להסתכל על החיים מנקודת מבט קצת אחרת. היי,להזכירך ירדתי במינון של האפקסור וכעת אני נוטל 113 מ"ג ליום 75 בבוקר ו 37.5 בצהריים. אני ממשיך להרגיש טוב :-) אך ביזבוזי הכסף גוברים. (האמת שזה לא כ"כ מפריע לי ואני מאוד נהנה מזה עכשיו,עד עכשיו לא הוצאתי שקל ופתאום הוצאתי 1000 ש"ח בחודש הקודם והחודש הוצאתי 2000. (אציין כי יש לי כיסוי לסכומים אלו) אני רוצה לקנות חתול פרסי ב 1000 ש"ח, יש התנגדות מצד אימי,אך אני מקווה שהעניין יסתדר בסוף,אמא ממש בסדר איתי,תמיד היתה,בניגוד לאבי,אבל היום היה לי איתה ריב לא קטן: כאשר התקשרתי מן החנות לבקש את אישורה בנוגע לחתול היא לא הסכימה. היא טענה שהוא "יברח לי" מה שלא יכול להיות משום החתול מגיע עם כלוב. למעשה היא איננה רוצה בעליי חיים בבית בטענה שהם "מלכלים לה את הבית" כהגדרתה. התווכחנו בטלפון ועמדתי על דעתי לקנות את החתול. לא קניתי אותו היום משום שבדיוק היום נגמר לי האשראי - יש לי מסגרת של 2000 ש"ח,זו פעם ראשונה שאני גומר את כל הסמגרת! טוב זה בגלל שקניתי שני ספרים לא זולים האחד "פרקים נבחרים בפסיכיאטריאה והשני "תרופות - המדריך השלם". בכל מקרה,אני אקנה את החתול בתשלום מזומן ב 5 לנובמבר,בתאריך זה יש לי שוב בדיקה במכון מור - הפעם - ה EEG, סוף סוף!! (היום זו היתה בדיקה של שדה הראייה,בעיניים) להזכירך אני תושב עכו ומעולם לא נסעתי לבד לקריות או משהו,רק עכשיו,כשאני מרגיש ממש טוב אז אני מקבל אומץ לצאת מהבית (ואני עושה את זה המון,תמיד הייתי תלוי בהורי שיסיעו אותי למקומות, אבי תמיד קיטר בגלוי ואמר שאני "נטל" ושאני גוזל לא את פרנסתו, שחייו נהרסו בגללי,שאני "קללה" עבורו וכדומה. כל המטפלים בתחום הנפש שהיו לי אמרו שהוא אחת הסיבות העיקריות לדיכאון שלי. כאשר הייתי במצב דיכאוני ממושך ואמרתי לו שאני חש ברע הוא אמר ברצינות ומס' פעמים את המשפט הבא: "אלמוג,לך תתאבד,תפתור לנו את כל הבעיות,רוצה אני אעזור לך להתאבד?" אפשר לומר שהוא מתעלל בי נפשית ,כך זה הוגדר ע"י פסיכיאטרית לשעבר שלי,אך נעזוב את הנושא הזה כעת כי הוא ארוך ומסובך. עקב כך וריבים נוספים עם אחיי הקטנים ממני ברצוני לעזוב את ביתי ואני מרגיש שאני מסוגל כעת עקב מצבי הנפשי המשופר. (אני מרגיש מלא ביטחון,הרבה פחות רגישות,אני מרגיש טוב יותר מאיי פעם!). הרעיון של עזיבת הבית לא סביר שיצא לפועל בשנה הקרובה,לאחר השנה הזו אני ממילא הולך לגור במעונות באורנים,כך יהיה טוב יותר. זו רק מחשבה שאני מבטא עקב כעס על כל בני משפחתי,פרט לאימי,שתמכה בי לאורך כל הדרך - בכל האישפוזים שלי היא היחידה שעמדה לצידי - ואני מדבר על אישפוזים ב "אסף הרופא" - עברתי לא מעט ניתוחי רגליים. (עכשיו כאשר אני נזכר בזה,זולגות דמעות מעיניי.) כאמור היום רבתי גם עם אימי. לפעמים יש לה קטעים של אובססיה רצינית קלפיי הידש,וזה הולך ככה "אלמוג,תתקלח,תתגלח,תסתרק וכ"ו,כאשר אמרתי לה שזה מציק לי ושאני מעוניין שתפסיק עם זה היא טוענת שהיא אוהבת לראות אותי מסודר. האם היא איננה חושבת שאני אדון לגופי ואחליט מתי ברצוני לטפח אותו?! (ואגב,אני שונא להתקלח,אני לא כ"כ מרגיש צורך,עקב כך נכוותי בעבר, במקום עבודתי,כאשר העירו לי על כך.) עוד היא טוענת שאם היא איננה אומר לי אני לא עושה זאת לבד,אבל העניין מטריד אותי בכל זאת! האם אתה לא חושב שהיא צריכה להניח אותי לנפשי?! זה היה הריב של הבוקר ועל כך אנחנו מתווכחים המון בימים האחרונים,היא אומרת שאם אני "מוזנח" אז היא בדיכאון. (היא איננה סובלת מדיכאון כלל,זו סתם התבטאות,אם כי בזמן האחרון אני שם לב שהיא מתוחה הרבה יותר ועצבנית והיום התלוננה על "צביתות בחזה",אך היא איננה דיכאונית כלל ועיקר) ואם אני מוזנח אז "יחשבו שאין לי אמא ואבא". (אם אבא כזה עדיף שלא יהיה,לא חשוב) עכשיו אתה מבין מדוע אני מתפרץ עליה?! היא איננה מניחה לי!! היא אובססיבית לדעתי,היא איננה מפסיקה להתעסק כל היום בסדר וניקיון. היא מכחישה זאת בתוקף,אך אני יכול להבחין בכך בבירור. עוד ריב שהיה לנו הוא כזה:אתמול כאשר הלכתי לרופא העיניים שלי הוא אמר שהמון שנים לא הייתי במעקב אצל רופא עיניים והייתי צריך להגיע וכך,אולי,היום המצב היה טוב יותר. עקב כך, כאשר חזרתי לביתי,אמרתי לאימי שהורי הזניחו את נושא הראייה שלי ולא הייתי תחת מעקב רפואי ואילו הייתי עושה זאת מצבי היה יכול להיות,אולי, טוב יותר היום. אז היא התפרצה עליי ואמרה שהייתי שנים במעקב אצל אופטומטריסט שעדיין עוקב אחריי,טענותי המדויקות היו שמעקב אצל אופטומטריסטט אינו שווה כלל למעקב אצל רופא עיניים מומחה. היא טענה שהיא לא ידעה שצריך להיות תחת פיקוח רפואי ושלא קיבלנו שום זימונים במשך השנים.(למרות שהרופא עיניים הקודם צרח עליי שהורי הזניחו את הראייה שלי,ושהיו זימונים והם לא הגיעו ולטענתו אין מה לעשות עם העיניים שלי - מה שממש אבל ממש לא נכון,נתקלתי בעוד יחס משפיל מרופא עיניים אחר שהזמנתי,עקב היחס המשפיל הראשון,לכן עברתי לרופא שלישי כעת,שהיה בסדרר) ואחר כך היא הוסיפה את המשפט הבא: אלמוג,אני שמחה שאתה מרגיש בסדר עכשיו,אבל אני לא הכתובת לכעסים שלך,אתה מתפרץ עליי כל הזמן והשהייה איתך בבית אינה אמורה להפוך לסיוט". לא היה נעים לי לשמוע את זה. חשבתי לעצמי: אחר כך היא מתפלאהני מעוניין לעזוב ושואלת "מה?! רע לך פה?! אתה סובל !? " כן,אני סובל! סובל בשקט,אבל עדיין,סובל! היום לאחר שחזרתי מהקניון בחיפה הגיעו מיים עד נפש! וזו הסיטואציה: קניתי משקולות ע"מ לעשות יותר ספורט מאשר ספינינג וכדור סל,השקית שקלה בערך כ 15 ק"ג והתקשתי להרים אותה במעלה המדרגות. היא ראתה את זה והחלה לצחוק יכולתי לשמוע אותה אומרת "הוא בקושי מצליח להרים אותן" וצוחקת צחוק מתגלגל ומיד לאחר מכן הצטרף אליה אחי בן ה 12. זה מאוד העליב אותי,זה לא התאים לה כלל,יש לה לעיתים רגעים של חוסר טאקט מופרז כ"כ,אבל מעולם לא ראיתיה לועגלת לי! העניין החמור יותר הוא שכאשר ביקשתי שתגיע איתי לפגישה ביחד עם הפסיכולוג שאמור להתקיים ביום ראשון היא אמרה "עזוב אותי מהשטויות שלך,אתה חושב שאין לי מה לעשות?!" והחמור עוד יותר שהיא איננה הבינה שטעתה!!! היא לעגה לי!! היא אומרת "מה אתה עושה מזה עניין,מה כבר עשיתי?" זה ממש לא מתאים לה הידש,התנגות כזו מתאימה לאבי ולאחיי,אך לא לאימי. בתגובה אמרתי שעד שהיא לא באה איתי לשיחה יחד עם הפסיכולוג אין על מה לדבר. אז כעת אנחנו בנתק,מהיום בערב. אציין כי יחסיינו היו קרובים מאוד. אך בזמן האחרון אנו מתווכחים המון סביב האובססיות שלה כלפי ההיגיינה שלי. (אגב,האם אתה מסכים איתי שהדבר נעשה ברמה אובססיבית?!,הוא נעשה כל יום מס' פעמים רב ביום,למרות שחברתה הטובה ביותר דיברה איתה ואמרה לה שהיא צריכה להניח לי,זה לא עזר.) עד כאן הסיפור שלי,אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך בעניין וגם את חוות דעתם של חבריי הפורום. ועכשיו לשאלותי: 1. חשבתי על לנסות לרדת בהדרגה מן האפקסור בצורה הבאה: 4 ימים (עד שבוע) לקחת 75 מ"ג ולאחר מכן שוב 4 ימים (עד שבוע) לקחת 37 מ"ג ולרדת לגמרי. האם זו שיטת הגמילה? כך נגמלים? יש לי תור לפסיכיאטרית שלי רק בעוד שבועיים. כאשר דיברתי איתה על נושא זה היום על רגל אחת היא אמרה את הדברים הבאים: "אתה יורד מן הכדורים תוך שנה,בלי לחשוב (לא הבנתי מה כוונתה בביטוי "בלי לחשוב",יחד עם זאת בפגישתנו הקודמת היא אמרה שמדובר על חצי שנה ולא שנה.)[ כאשר אמרתי שאני רוצה לרדת מן הכדורים בהדרגה כעט היא פסלה את האפשרות לחלוטין. היא אומרת שממש לא כדאי לחשוב על הנושא הזה עכשיו. אמרתי שאני יכול לנסות להפסיק ואם הדיכאון יחזור,אחזור לכדורים,היא אומרת שתהיה עם כך בעיה,ידוע לי שהדורים מתחילים להשפיע במקרה שלי השפעה מלאה רק לאחר 8 שבועות,אבל נהפעם אני לא אתמוטט כי יש לי את הפסיכולוג שעוזר מאוד,הרבה יותר מאשר התרופות. אז לכן אני אינני מבין על איזו בעיה היא דיברה,האם אתה יכול להבין?! יחד עם זאת אני אינני מתכוון לרדת מן האומגה 3 כך שאני רואה בזה תוסף מזון נוגד דיכאון (ישנו ספר על האומגה 3 בלבד,המדבר על יתרונותיו ויכולתו למנוע דיכאון,ללא תופעות לואי,מומלץ שתקרא) 2. דודתי בת ה 26 נוטלת זיפרקסה 10 מ"ג עקב מחלה פסיכוטית (עכשיו אתה מבין למה אני חושש כ"כ מפסיכוזה,לא חשוב,זה כבר לא רלוונטי) שמתי לב שפניה תמיד קפואות,אבל תמיד,פיה פתוח לרווחה באופן תמידי והיא נראת כאילו בוהה בסובבבים,כאשר שאלתי אותה אם היא מקשיבה לשיחה (היא הצטרפה היום למסגרת טיפול יום בעכו,היכן שאני נמצא) היא אמרה שהיא מקשיבה והיא כן מסוגלת לענות לעניין,אך משפטיה שיטחיים ולא מפורטים כלל. היא עברה 3 אישפוזים בבית החולים מזרע שבעכו. כששאלתי אותה מה איבחנו אצלה היא אמרה לי שביטוח לאומי איבחן אצלה פיגור קל. נדהמתי. היא נראת ילדותית.מאוד מאוד מאוד,אך האם הדבר מעיד בהכרח על פיגור קל!? האם אין אפשרות שמדובר באישיות גבולית ולא בפיגור?! או בשניהם גם יחד!? בתודה רבה מראש וכל טוב.

לאדם רגיל יש רק דבר אחד להתמודד איתו: החיים. לכם יש שני דברים להתמודד איתם: החיים ובעייתכם הנפשית ואילו לי - לי יש שלושה דברים להתמודד איתם - החיים - -הבעיה הנפשית - ובעייתי הגופנית הנותרת איתי לכל החיים,אז נכון עד עכשיו ברחתי ולא התמודדתי,אבל עכשיו המצב שונה לחלוטין,לאחר 19 שנה אני מרגיש אדם חדש. (למרות כל הקשיים שתיארתי במכתב,בעבר היו הרבה יותר.) אז אם אני יכול- גם אתם יכולים - לא להתייאש - במצב דיכאוני העולם נראה הכי שחור,הכי לא רצוי והכי מגעיל - אך זו לא המציאות! התחושות האלו יחלפו עם החלמתכם - אם אתם רוצים לעזור להחלמתחם עיזרו לעצמכם להבריא,אל תשבו בחיבוק ידיים ותצמדו למיטה מחוסרי אונים ועם רצון לברוח מכל שמץ של פעילות שיכולה רק לעודד את החלמתחם,זה שאתם בורחים,זהו מעגל ההרס העצמי החמור מכל! קצת פילוסופיה,אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר את המסר לסיום אמליץ על ספר ששמו "בוחרים להרגיש טוב" ספר מאוד מומלץ לסובלים מדיכאון וגם למי שלא ורוצה להשיג יותר שליטה רגשית בחייו,מאוד עוזר לי,מומלץ בחום. החזיקו מעמד - לא להתייאש - היאוש רק יגביר את הדיכאון ולא להיפך. ביי בינתיים

הי אלמוג שמחה לשמוע את האופטימיות מתוך כל מילה ומילה. מאחלת לך שההתמודדות שלך תהיה קלה יותר מיום ליום, בכל שלוש החזיתות שתיארת. בריאות והמון אושר אבישג

מה...התחלת להרגיש טוב בגלל האפקסור??

אחי, הפרוט הרב במכתבך מצביע לדעתי על חודרניות שהיא אחת מסמני התסמונת הטורדנית- -כפייתית. שמח לשמוע שאתה על כוון חיובי בחיים אך לדעתי בזבוז הכספים שלך מצביע על מאניה. גם השאלה ששאלת את אבישג לא הייתה לעניין- פורום זה נועד לתמוך לסובלים מבעיות נפשיות ולא כאמציעי להתחיל עם בחורות. לדעתי מישהו שמבזבז כספים כל כך רבים בזמן כל כך קצר, צריך לנקוט בצעד הבא: לחתום בבנק על טופס שימנע ממך להכנס לאוברדראפט או לחלופין למנות את אמא שלך כאפוטרופוס לענייני כספים. בעניין שינוי במינוני האפקסור על דעת עצמך-תשכח מזה! - אתה במינון זעום ומניסיוני אני, זה רק עיניין של זמן עד שתתרגל אליו. טיפ אחרון: מכוון שיש מקרה של סכיזופרניה במשפחה הייתי שוקל מאד ברצינות תוספת של תרופה אמטי-פסיכוטית במינון נמוך כדי למנוע ממך להגיע למצב פסיכוטי ( הפסיכיאטר שלי אמר לי פעם שכל תרופה אנטי-דכאונית יכולה עקרונית, לגרום לפסיכוזה) - ואני מעיד על עצמי שכך קרה לי, עד שאלצתי להפסיק עם האפקסור אחרי שנה אחת של טיפול. רפואה שלמה... WOW

היי,אם תקרא את הודעתי הבאה שרשמתי תבין שאני מאוד עצוב ואני באבל עכשיו. (לא פיזי,נפשי) הפרוט אכן נובע מהפרעה טורדנית כפייתית והוא איננו מפריע לי,כך שהלוואי ואלו היו בעיותיי. התייעצתי עם הידש זה לא מכבר וגם עם הפסיכולוג שלי היום ושללתי בפניהם את האפשרות שאני סובל מהפרעה בי פולרית. (מה שנקרא בעבר מחלה מאנית דיפרסיבית,כך שאתה יכול להרגע,אני אומנם מבסבס הרבה כספים,אך באופן מבוקר מאוד,לא אחרוג לעולם ממסגרת האשראי שלי,זו לא מאניה,אני רחוק מזה. באשר למינון האפקסור אני מרגיש הרבה יותר טוב כך וייתכן מאוד שאוכל לרדת לגמרי מן הכדרוים בכלל כי מצבי מצויין כרגע. בקשר לשאלה ששאלתי את אבישג,זה ממש לא היה במטרה להתחיל איתה,סתם רציתי לדעת אם אני הכי צעיר כאן,זה הכל. ביי בינתיים.

שלום ד"ר הידש, אתמול היצבתי כאן הודעה על אפקסור ואיקסל ובאופן מוזר בחרת להגיב לאחת התגובות אליה ולבקש מ-ER לפנות אליך, אך מפנייתי עצמה התעלמת. אודה לך אם תתייחס אליה. אנו נמצאים לפני השבת וזו ההזדמנות שלי לנסות את התרופה בלי שתופעות הלוואי תפגענה בתפקוד היומיומי שלי. לתשובתך אודה, רמי הקישור לפנייה המקורית: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=192847&t=192847

לרמי שלום, מצטער על אי ההבנה. התשובה של ER טובה ולכן לא ראיתי מקום להוסיף. כנראה הייתי צריך להדגיש זאת. אני מקווה שתרגיש בטוב עם האיקסל, בסך הכל מדובר על תרופה טובה, אינה ממכרת ובדרך כלל מעט תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

לפני מס' חודשים חוויתי מה שאובחן אח"כ כהתקף חרדה. במהלך פגישת עבודה שגרתית חשתי לפתע תחושת מחנק, קהות חושים וסחרחורת, אשר לוו בפחד רב, עד ש"נאלצתי" להפסיק את הפגישה ולהזעיק את בעלי שיבוא לקחת אותי לרופא. במהלך אותו שבוע חוויתי שוב שני התקפים. בעבר כבר חוויתי מצבים בהם תחושת חרדה פנימית, בעיקר סביב מאורעות חיים מלחיצים או מצבים חברתיים מסויימים, מעוררת אצלי תגובה של קוצר נשימה או סחרחורת, אך מעולם לא בעוצמות שכאלה : עברתי לילות לבנים ואיומים ללא שינה, פחדים לגבי ההווה והעתיד ,תחושת דכדוך עמוק וחוסר שליטה על מה שקורה לי. מאז אותם ארועים לא ממש חזרתי לעצמי. מזה כחודשיים שאני מטופלת אצל פסיכולוגית התנהגותית-קוגנטיבית, וכשבועיים גם בטיפול תרופתי. הטיפול הפסיכולוגי עוזר לי מעט לחזור לתפקוד יומיומי לאחר כחודש שבו "הושבתתי" כמעט לחלוטין. הטיפול התרופתי נמצא עדיין בשלבים ראשוניים מכדי שאוכל לשפוט את התועלת שלו. אני מרגישה כאילו משהו באיזון הפנימי שלי הופר וכי שוב אינני מה שהייתי. אני חרדה וחוששת רוב הזמן, מרגישה חלשה ושברירית, אין לי חשק לעשות דברים מהם נהנתי בעבר וגם כאשר אני מכריחה את עצמי לעשותם ( כחלק מהתהליך הטיפולי) - אני כה דרוכה ומתוחה שאינני מצליחה להנות. יש לי בעל מבין ומקסים, אך גם לו קשה להבין מה באמת עובר עליי, ואני מרגישה שאני מתרחקת ממנו בניגוד לרצוני. אני יודעת שפעלתי נכון כשפניתי לטיפול, אך חוששת שמא אאלץ להתמודד עם "הנגע" הזה עוד הרבה זמן, דבר שיפגע בי בכל מישורי החיים: עבודה, משפחה ( אני ובעלי דיברנו על כניסה להריון בשנה הקרובה...) וכו'.

לתמר שלום, את צודקת כאשר את אומרת שמי שלא עבר את זה אינו מבין על מה מדובר. אני מאחל לבעלך שאף פעם לא יבין.... נראה שאת עושה את כל הדברים הנכונים ולכן אין לי ספק שתרגישי טוב והדברים יסתדרו. עוד שבוע שבועיים ותתחילי להרגיש את ההשפעה המטיבה של התרופות. לצערי עדיין לא המציאו את הכדור ל ס ב ל נ ו ת. אני עובד על זה ובטוח שאזכה בפרס נובל כאשר אגלה אותו. אבל בינתיים הוא חסר מאוד. שיהיה רק טוב וסבלנות הידש

הי תמר הדבר החשוב ביותר הוא שאת מטפלת בעצמך. תני לעצמך זמן ולמרות שזה קשה צריך להיתאזר בסבלנות. כמו שאמרת, הטיפול התרופתי אצלך הוא בחיתולו ואני באמת מאמינה ששילוב של שיחות עם טיפול תרופתי הוא שילוב יעיל ובטוח. בנתיים, נסי לשאוב כוחות מהשיחות ונסי אם את מאוד חוששת מהנושא לדבר עם בעלך ולהבהיר לו את תחושותייך. אני חוחשבת שגם הוא יעריך את העובדה שאת משתפת אותו ורואה בו חלק בלתי נפרד מה שעובר עלייך . תרגישי טוב אריאל

קראתי את מכתבך ,ואני מזדהה איתך מאוד כי רק מי שעבר זאת כמוני ,מסוגל להבין זאת . תמר - אנחנו אנשים רגישים יותר מאחרים ,סף סיבולת הלחץ שלנו הוא נמוך משל אחרים ,הגוף שלנו פשוט מספר לנו סיפור ... האמיני לי ,אני יודעת כמה את סובלת כרגע , גם אני קיבלתי את התקף החרדה הגדול שלי במקום העבודה לפני כמה שנים עקב סכסוך עם המעסיק שלי ,פתאום התחלתי לחוש מחנק,סחרחורת,דפיקות לב חזקות,דיברו איתי ולא שמעתי כלום -הייתי מרוכזת במה שעובר עליי,הייתי בטוחה שזהו ,אני הולכת למות ,הרגשת ניתוק טוטאלית. אח"כ באו התקפים קטנים יותר , הייתי בטוחה שכולם מסתכלים עליי , ברחתי לשרותים כשזה קרה כדי לא להראות מגוכחת בעיני אחרים,הייתי הולכת ברחוב ופוחדת ליפול ,הרגשתי שאני עומדת להתעלף כל רגע ,,,, בקיצור -סיוט נוראי. לא טופלתי בכדורים אלא בתרגילי הרפייה אצל פסיכולוג שמאוד עזרו לי,המשכתי את חיי,התחזקתי , והכי חשוב - למדתי לא לפחד מההתקפים - הם יעברו . אני מבטיחה לך שעכשיו את מרגישה נורא ,אולם עוד קצת סבלנות, יחזור לך הבטחון שהיה לך ,תרגישי חזקה ותתעודדי . שלך - נעמה

תודה למשיבים. בתקופה קשה שכזו עוזר לדעת שאת לא לבד ושיש תקווה.

מהו מרכיב חינוכי התפחותי?

לדני שלום, הכוונה היא לכל ההתפתחות של הילד מלידתו ועד הבגרות והחינוך שהוא מקבל. כלומר גורמים סביבתיים המשתנים ממשפחה למשפחה בהבדל מגורמים גנטיים שלא ניתן לשנות אותם. אני מקווה שכעת הדברים יותר ברורים דר' גיורא הידש

שלום , צפיתי בעניין - עד כדי ריתוק - בכתבה על פצוע\פגוע מלחמה שפגיעתו במוח היתה כמעט אנושה. היום הוא פרופ' ,מרצה וחוקר, בעל מספר מגבלות מעטות כמו שדה ראיה צר, תהליכי חשיבה מקבילים אינם אפשריים לו . הכתבה תיארה אותו כ"איש בלי מוח" . הרושם ממנו הוא של אדם חושב המפעיל בחייו את כישורי שיכלו באופן יוצא דופן. האם ניתן לקבל הסבר על תופעה נדירה זו ? תודה משה.

למשה שלום, לצערי לא ראיתי את הכתבה עליה אתה מדבר ואיני מכיר את הסיפור. יתכן שמדובר בדברים נדירים, לצערי בדרך כלל הדברים הם לא כמו שאתה מתאר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת באופן קבוע פלוטין ולוריוון. נמסר לי שבמהלך הריון אוכל להמשיך ליטול את הפלוטין אך לא את הלוריוון. שאלתי היא: האם ישנה תרופה חלופית ללוריוון אותה אוכל לקחת במהלך הריון? תודה.

לנועה שלום, לפי מיטב ידיעתי רק פרומטזין=פנרגן בטוחה בהריון. היא אינה שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים. בכל מקרה תבדקי במרכז הטרטולוגי לגבי מידע עדכני שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ולכל מי שמבקר בפורום, קיבלתי את עצתך - ד"ר הידש - לתאר במילים את נושא מציאת עובדת היותי סובלת מADD הפרעות קשב וריכוז: בת 45, נשואה + 1 בעלת תואר שני . הייתי בטיפול פסיכולוגי\טרפויטי במשך יותר מ - 20 שנה (!) והסימפטומים המאפינים ADD לא ניקלטו אצל טובי הפסיכולוגים אצלם טופלתי. אלו המאפינים הניראים לי כדומיננטיים: חוסר יכולת לקרא עד גיל מבוגר (10 בערך), תלמידה עם הישגים בינוניים מחד ויכולת בטוי גבוהה מאידך, לא קראתי ספרים (עד היום) בגלל "מחשבה שבורחת במהלך הקריאה", בבתי קולנוע ישנתי את שנתי העמוקה ביותר ברב הסרטים (היו מספר "תבניות עלילה" שלא שלא הצלחתי להבין ושבילבלו אותי תמיד: מעל 2-3 דמויות לא הצלחתי להבין את העלילה כולה ו"נאבדתי" בהבנה.. תיסכול עד כדי דיכדוך ודיכאון - חוסר חיות וויטליות, סף רגישות ופגיעות נמוך\יתר , נטייה לכעס והתפרצויות , הפרעות בשינה. קשיים בתיקשורת בינאישית וזוגית. נישאתי בגיל 37. חרדות. אני מבקשת להסביר את שוודאי הוסבר פה לא אחת - על ידך ד"ר - ובמקומות אחרים : לא כל מי שמרגיש שעונה לאחד או יותר מהאיזכורים הנ"ל - הוא ADD .האיפיון נעשה ע"י רופא המשתמש במספר דיסציפלינות כמו גם במבחן TOVA (מול מחשב).יש היום מספר מכונים שעושים זאת ואף מתמחים באיבחון התופעה אצל מבוגרים - קופ"ח מחזירות את התשלום (כ - 1,800 ש"ח), כדאי רק להתעדכן בהליך המינהלי בכל קופה. בעיית (!!!) המבוגרים הסובלים מ - ADD - ושאינם היפראקטיווים - היו ואולי ישנם שקשה לזהות ולאבחן את הבעיה ופסיכולוגים לא היו מוכוונים לעובדת השכיחות הגובהה של התופעה בקרב ילדים בכלל ומבוגרים בכלל . כ - 5% עד 7% מכלל הילדים סובלים מבעיה זו וחלקם ממשיך להתבגר ואף להגיע לזיקנה כשכל חייהם עברו עליהם בתיסכול נוראי. אני מבקשת לשתף אותכם בשתי עובדות חשובות: 1. לכל מי נימצא כסובל מ - ADD ושמתחיל טיפול בנושא (בד"כ ראתלין) מומלץ לקבל ליווי פסיכולוגי: יש תחושת אופוריה בשלב ראשון ואח"כ יש צורך אמיתי לעבד את אובדן השנים הרבות. במקרה שלי - ונכון לעכשיו - אני מרגישה מספיק מיומנת בנושא הפסיכולוגי עקב השנים הרבות בהן הייתי בטיפול. 2.מיד לאחר שהתחלתי את הטיפול ובאופן מקרי - הזדמן לי לקרא כתבה באחד ממקומוני סוף השבוע על אשה מבוגרת שהתגלתה כ - ADD : היא תיארה את מצבה "לפני" ואחרי" כמו ההרגשה שאופטיקאי מתאים לך עדשות מתאימות ואז פתאום הכל נעשה יותר ברור. זו התחושה וכדאי לזכור זאת למי שיכול להרגיש כך. לחילופין התוצאה של אי טיפול מתאים היא כמו לנסוע עם "חצי מצמד" - המון מאמץ ותוצאות מוגבלות או להסתובב עם יד וחצי קשורות (אלה אנלוגיות שלי) לסיום, אני מציעה רעיון ובקשה ומפנה אותו ראשון אליך ד"ר הידש ולכל מי שעוסק בנושא באופן מקצועי: עברתי הרבה מאוד מסעות ונשאתי הרבה מאוד משאות : אני מוכנה ורוצה לעזור לחקר הרפואי והפסכולוגי בנושא ADD ובפרט אצל מבוגרים: אשמח להיכלל בקבוצת מידגם לצורך מחקר בכדי לחסוך מכל שלא לעבור את הסבל שעברתי . היתרון שאני מציינת לעצמי במאבק בין כמעט יובל הוא שהיום החיים ניראים אפשריים וכדאיים .רכשתי הרבה מאוד כלים חליפיים להתמודדות. ותודה לכל מי שהביא את המחקר הרפואי עד לפה. שנעשה בו רק טוב . בברכה, מיכל נ.ב. - ניתן להשאיר כתובת בפורום ואני אצור קשר.

למיכל שלום, תודה רבה על השיתוף והתרשמתי מיכולת הביטוי והקשיים שהתמודדת אתם. ואת גם כותבת שסיימת תואר שני.... כל הכבוד. לפני כארבע שנים התפרסם מאמר בעתון "הרפואה" העיתון של הרופאים בארץ בשם "הפרעת קשב במבוגרים-יש חיה כזו". הכותרת בהחלט ממחישה עד כמה הנושא היה רחוק מהמודעות הרפואית ועד כמה הרופאים לא הכירו נושא זה. כיום ישנה התקדמות אבל עדיין לא מספקת. כך למשל, משרד הבריאות אינו מאשר מתן ריטלין למבוגרים. כלומר התרופה אינה רשומה בארץ למתן אצל מבוגרים וכבר קרה שבתי מרקחת סירבו לתת אותה. האישור כיום הוא לילדים ולסטודנטים עד גיל 24. נקווה לטוב ותודה רבה הידש

לרופא שלום , בימים הקרובים אני צריך לעבור CT ראש , ותבקשתי לעשותו עם חומר ניגוד ( יוד ). שאלתי : האם קיימת התנגשות בין היוד שמשתמשים בזריקה בבדיקות CT , לבין טפול קבוע ב- ליתיום . האם ליתיום עם יוד עשוי להתנגש ? בתודה מראש

לגיל שלום, באמת שאלה מעניינת. אין לי מקום בספרים לבדוק זאת אבל לפי הידע הכללי לא צריכה להיות בעיה. בכל מקרה אתה חייב לאמר זאת לרנגנולוג שהוא מומחה לכך ולהתייעץ אתו לפני הבדיקה. בהצלחה דר' גיורא הידש

ערב טוב רציתי להציע הצעה מאחר ואני רואה שישנם נושאים שונים שחוזרים על עצמם בפורום . אולי אפשר להכניס לפורום קטגוריה של " מאמרים" ( קישור למאמרים)ושם היה הסברים לשאלות חוזרות כמו האם דיכאון הוא תורשתי, הסבר על הפרעות נפשיות שונות וכו. אולי אף אפשר להוסיף קישור לאינדקס של תרופות והסברים עליהם. אני מקווה שאינני מגזימה בהצעה זו אני פשוט חושבת שזה יכול להועיל ואולי למנוע שאלות שחוזרות על עצמן אריאל

שלום הצעה יפה מאוד- יש באתר דוקטורס, בפורמים אחרים שעוסקים בטיפול ובפסיכולוגיה, בדיוק מה שאתה מציע. אבל כמובן, יהייה נחמד אם יהייה גם פה.

אני חושבת שבשביל זה קיימת אופציית החיפוש. שעונה על זה.

לאריאל שלום, אני רואה שאין הרבה תגובות, אבל אין דבר. בהחלט יש הגיון רב לאסוף את העובדות שחוזרות על עצמן, אם אין מקום בדוקטורס אז אפשר לאחסן אותן באתר שלי, אבל כמובן שכל פתרון הוא טוב בעיני. עם זאת אני חושב שאנשים מחפשים תגובה ותשובה אישית,, כך שלמרות הטירחה שווה לכתוב לכל אחד, מקסימום להפנותו לאינדקס תרופות או לפונקציה של חיפוש בפורום. עם זאת כל יוזמה של ריכוז חומר לפי נושאים יתקבל בברכה. שבת שלום הידש

בפורום המטולוגיה יש משהו דומה למה שאריאל מציעה: http://www.doctors.co.il/forums/list.php?f=81 בשביל זה צריך לכתוב מאמר ואח"כ להציב קישור אליו בראש הפורום.

שלום ד"ר היידש, בעלון של התרופה רמרון כתוב כי שילוב תרופה זו עם כוהל או דיאזיפאם יכול להיות מסוכן. רציתי לשאול אותך עד כמה ובמה זה מתבטא? אני התחלתי טיפול ברמרון לחרדה כללית לפניכשבוע וחצי 15( מ"ג ביום). ואני מעלה את זה ל- 30 מ"ג ביום כי זה לא עוזר. הבנתי ממך וגם מהרופא שלי כי ההשפעה של רמרון לוקחת זמן. האם אני יכול להעזר במקרה הצורך בלוריבן (שהוא מאותה משפחה של דיאזיפאם) או שזה מסוכן? האם כוס יין או בקבוק בירה יכול גם הוא להיות מסוכן למי שמטופל ברמרון? האם מנסיוך האישי רמרון יכול לעזור לחרדה שמלווה בתדירות גבוהה של מספר יציאות ביום? תודה רבה על עזרתך,

רוב התרופות הפסיכיאטריות הן כאלה שאסור לשתות אלכוהול כשנוטלים אותן. השילוב הזה מסוכן מאוד ולא כדאי לנסות.

לשימי שלום, תכנס ל"חיפוש" ותמצא לפחות תגובה אחת שאני זוכר על אדם עם "מעי רגיז" כלומר יציאות רבות שטופל ברמרון. כך שהתשובה לשאלתך השניה היא חיובית. כיוון שרמרון עלול לעייף ולטשטש לא מומלץ ליטול אותה עם חומרים בעלי השפעה דומה. כך עם בנזודיאזפינים. אם הרמרון אינו מרדים אותך ואתה זקוק ללוריוון (כפי שכתבת הוא ממשפחת הבנזודיאזפינים) הייתי נזהר לא לנהוג בלילה ולקחת בחשבון שאתה עלול להיות עייף. למרות תשובתי אני ממליץ בגלל סכנה זו לא ליטול רמרון עם בנזו. ובטח שאלכוהול אסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב אני מעוניינת לדעת האם רק הכדור ציפרמיל הוא מעכב ספיגה חוזרת רק של מתווך סרטונין? ושאר הכדורים מקבוצת SSRI עובדים על 2 מתווכים סרטונין ונוראפינפרין? תודה

לא, ציפראמיל שייך ל SSRI וכולם עובדים על הסרוטונין האפקסור למשל שייך לSNRI ופועל על שני המרכיבים גם האיקסל פועל על שניהם, ותרופות נוספות.

לכנרת שלום, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors SSRI כלומר מדובר על תרופות שפועלות באופן סלקטיבי על הסרוטונין. כמו ברפואה המשפט הזה נכון במעל ל 95% אבל אין זה מאה אחוזים. מבין ששת הSSRI הציפרמיל והציפרלקס הן הסלקטיביות ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא הידש רציתי לדעת האם יש קשר בין דיכאון ועישון גראס והאם כשלוקחים ציפרלקס ומעשנים גראס בו זמנית זה יכל לגרום למשהו תודה האם מישהו יודע איפה אפשר להשיג חומר כתוב בעיברית על השפעות הגראס

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2803377,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2803377,00.html .

שלום, בתור חומר אשר מוריד את מנגנוני ההגנה וגם החומר עצמו עלולים לגרום לדיכאון וחרדות. כמובן שגראס אסור גם עם וגם בלי תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל זה זמן רב מדכאון והתפרצויות זעם. אני מטופל כבר מ"ס חודשים ונוטל רמרון,טגרטול,ותרופות נוספות. האם אצטרך לבצע בדיקת דם לשם בדיקת השפעת התרופות על הגוף?או בדיקת דם לשם מטרה אחרת ? האם יש בדיקה אחרת שאצטרך לעבור בשל לקיחת תרופות אלו?

לדניאל שלום, תלוי אלו תרופות אתה נוטל. בגלל הרמרון אין צורך לבצע בדיקות דם. עם טגרטול הדברים שונים. יש צורך לבדוק תפקודי כבד בתחילה כל שלושה חודשים ואחר כך כל שישה וגם לעקוב אחרי רמת הטגרטול בדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מ-O.C.D, המלווה בדיכאון לא קל למעלה מ-3 שנים. אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוג ופסיכאטר מהשורה הראשונה לאחר שהחלפתי מס' מטפלים. הטיפול הוא פרטי ומאוד יקר, אך לצערי דבר לא עוזר, לא התרופות ולא הטיפול הפסיכולוגי. האם המחלה היא כזאת קשה שאיאלץ להתמודד איתה כל חיי? ניסיתי כבר את כל התרופות ו-4 פסיכולוגים שונים, מה עלי לעשות?

יש מגוון תרופות רב וקשה להאמין שניסית את כולן. תמיד קיימות תרופות נוספות שניתן לנסות. בנוסף קיים טיפול התנהגותי לבעייה הזאת שתיארת. ובנוסף- אני עברתי הרבה יותר פסיכולוגים עד שמצאתי את זה הנכון לי כך שייתכן שפשוט עד היום טרם מצאת את המטפל שמתאים לך.

הי אפרת אני יודעת שזה לא מנחם אך לעיתים לוקח לטיפול זמן עד שהוא משפיע ולוקח זמן להתאים טיפול. ישנם אנשים ששפעת תעבור אצלם אחרי כמה ימים וישנם שימשכו את זה שבועות.... אותו הדבר פה. כנראה שלגוף שלך לוקח זמן רב יותר להיסתגל לטיפול תרופתי. חשוב לי שלא תאמרי נואש. לדיכאון והפרעות אובססיביות יש טיפול וטיפול טוב ואני בטוחה שאת תמצאי את הטיפול הנכון. לא סיפרת כמה זמן את כבר מטופלת אצל אותו פסיכאטר פרטי טוב. זה תהליך וצריך להעזר בסבלנות. אל תאבדי תקווה , יהיה בסדר תרגישי טוב אריאל

לאפרת שלום, OCD היא הפרעה טורדנית כפייתית אבל לעתים גם עקשנית... לעתים הטיפול עוזר במעט ולעתים פותר את הבעיה. תקחי בחשבון שלעתים יש צורך בהרבה סבלנות. אני בטוח שאת מטופלת אצל פסיכיאטר מעולה אבל לפעמים עיין נסופת של ייעוץ נוסף אולי יכולה להועיל? במקרים שאין התקדמות אני ממליץ פעמים רבות על ייעוץ חד פעמי נוסף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מחלות נפשיות כגון, דיכאון וכפייתיות עוברות בצורה תורשתית?

לדני שלום, התשובה המדוייקת היא שישנו מרכיב תורשתי, אין מדובר על תורשה פשוטה מהורים לילדים אלא על מרכיב תורשתי ומרכיב חינוכי התפתחותי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, קראתי שהתרופה IXEL נגד דיכאון וחרדה מגבירה את רמות הסרוטונין והנוראדרנלין. בעבר ניסיתי להשתמש ב-EFFXOR וההשפעה של חצי כדור עליי הייתה נוראה (טשטוש קיצוני מלווה באי שקט). הואיל וגם ה-EFFEXOR עובד על הסרוטונין והנוראדרנלין, רציתי לדעת האם לאור תגובתי הקשה ל-EFFXOR עליי לצפות לתגובה דומה בשימוש ב-IXEL ומה ההבדל בין שתי התרופות. תודה, רמי

לעיתים יש השפעה בהתחלה של אי שקט , לתרופות הללו , אך זה עובר. האיקסל עלולה להגביר את קצב הלב. בנוסף היא פחות משפיעה במישור המיני.

האיקסל משפיע יותר לכיוון הנוראדרנלין לעומת האפקסור שמשפיע בעיקר על הסרוטונין וכל ההבדלים בתופעות הלוואי וכיוצ"ב הם נגזרת של ההבדל הזה. לא לכל הפסיכיאטרים יש ניסיון עם איקסל. מקובל ש-100 מ"ג איקסל נותנים השפעה כמו 150 מ"ג של אפקסור XR. טיפול בתרופות נגד דיכאון דורש סבלנות והתמדה שכן ההשפעה איננה מיידית ובימים הראשונים קיימת אפשרות של אי שקט.

ל- ER אשמח אם תיצור אתי קשר תודה הידש

אני שואל השאלה המקורית!!! תודה, רמי

שלום דר' הידש, האם שמעת על מקרים של אנשים המדברים עם עצמם? האם זו מחלה נפשית? והאם יש שם למחלה/תופעה זו? .כדי לתת תמונה ברורה יותר למקרה אני אתאר קצת: אנשים שכשהם נמצאים לבד מדמיינים שהם בסיטואציה מסויימת, מדמיינים שאנשים נוספים נמצאים איתם וממש מנהלים שיחות ומביימים את הסיטואציה למרות שהם לגמרי לבד. בתודה מראש, רננה

סיכוזפרניה אולי?

אנשים רבים מוצאים את עצמם לעיתים מדברים אל עצמם/ אל אחרים מדומיינים, ואין הם סובלים מהפרעה נפשית! השאלה היא האם האדם אכן מאמין בקיומן הממשי של אותן דמויות איתן הוא מדבר, רואה או שומע אותן ממש באותו רגע על אף שאינן בנמצא. במידה וכן- ייתכן ומדובר בבוחן מציאות לקוי, שיכול להעיד על הפרעה נפשית כלשהי ( בעלת מאפיינים פסיכוטיים).

לרננה שלום , כל האנשים מדיימינים ואני מקווה שגם את ואני. השאלה היא האם אני יודע שאני מדמיין או שאני חושב שזו המציאות. (ראיתי לפני כשעה את הסידרה עם אלי מקביל), כמו שילד משחק והוא מדמיין שהוא שוטר, אבל ברגע שאמו קוראת לו אז הוא יודע שהוא ילד.... אדם אשר איבד את הקשר עם המציאות משוחח עם קולות ודמויות שהוא שומע אותן והוא משוכנע שהן קיימות למרות שהן כמובן אינן קיימות והוא חסר מודעות לכך ובטוח שזו המציאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. זה מספר שנים אני סובלת (עפ"י אבחנת ד"ר משה סטולר במרכז בריאות הנפש בחיפה) מבי-פולר TYPE 2. בתחילה טופלתי כ-3 חודשים בפריזמה (BRAND NAME) לאחר מכן במשך כשנתיים בסרוקסט אבל כיוון שלמרות שיפור ניכר בתחילה אחרי מספר חודשים כבר סבלתי מתנודות של דיכאון קשה, עלייה מסיבית במשקל וסימטומים נוספים של דיכאון קליני ביקשתי מהרופא בבקשה למצוא לי תרופה יותר מתאימה. הוא טען פעם אחר פעם שהתרופה מתאימה וטובה מאד. בסוף לאחר שנתיים התעקשתי והוא הסכים להחליף לי לאפקסור. תרופה זו בסה"כ טובה לי מאד למרות שהתחושה היא שהיא מאד ממכרת ואני לא יכולה לשכוח אפילו לכמה שעות לקחת אותה אחרת אני סובלת מסחרחורות ומדיכאון. העליה במשקל נעצרה וכך גם הירידה בחשק המיני ואם זאת אני מרגישה יותר ויותר שהתופעות הקטנות מתחילות להכביד עלי וקצתי בכך וברצוני לרדת מהתרופות. איני בוטחת כל כך ברופא שלי למרות שהוא מקסים, אבל הוא לא פעל מספיק לטובתי וגם לא עוקב אחרי כבר זמן מה. אני רוצה את ייעוצכם. מצבי הנפשי לא מדהים בגלל סיבות חיצוניות (אבטלה ומתחים עם המשפחה, וחבר) אבל האם אוכל בכל זאת למצוא אלטרנטיבה לתרופות? והאם, למרות שאני גרה בבת ים אוכל ללכת לטיפול פסיכולוגי במקום אחר (לא באברבנל שהניסיון שלי שם היה בכי רע) אני זקוקה מאד לטיפול פסיכולוגי. אולי הפסיביות שלי עם הרופא אשמה בכל, ואם זאת אשמח אם תוכלו לסייע. בתודה מראש, יהודית.

אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי במחיר מסובסד דרך כללית מושלם. http://www.clalit.org.il/mushlam/HTML/12.html

יהודית שלום , לפי התאור שלך את נשמעת לי בחורה אינטלגנטית ומודעת היטב למצבך . בעיותך נראים לי זהות לבעיות של אנשים רבים , גם אנשים שלא אובחנו בשום הפרעה ביפולרית . אבל לעיתים יש לקחת תרופות , אין מנוס , גם מי שסובל מסכרת מקבל תרופות . זוהי מחלת המאה.. וגם שחקנים נופלים בה . אני אישית מכיר מרצים באוניברסיטה הסובלים מהפרעה ביפולרית . מדוע שלא תלמדי איזה שהוא קורס ? שיעניין אותך , ויספק אותך . בינתיים בהצלחה !

ליהודית שלום, את מתארת הפרעה דו-קוטבית אבל רוב הזמן הדיכאון שולט. יתכן שבעתיד יהיה מקום להפסיק את הטיפול נוגד הדיכאון אבל איני בטוח שכעת הוא הזמן הנכון, את מתארת קשיים חיצוניים די חשובים אשר עלולים להשפיע עליך ובתקופה כזו לא הייתי עושה ניסיונות. אפשרות טיפולית נוספת בהפרעה דו-קוטבית היא עם מייצבי (מלשון יציב) מצב רוח, כמו טגרטול, דפלפט וליטיום. כמובן שכל החלטה צריכה ליפול עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אתה צודק גיל ואני בסה"כ שמחה שלקחתי תרופות שהצילו אותי במצב מאד קשה ומסוכן אבל הבעיה שלי היא לא שעמום אלה שהתרופות פשוט לא מספקות ואולי אפילו מרעות. הקיץ, אחרי שנה בלימודי תואר שני מרתקים נאלצתי לקחת הפסקה מכיוון שלא בפעם הראשונה לא הייתי מסוגלת לכתוב אף אחת מהעבודות הגמר מכל השנה למרות שהכנתי וחקרתי את כל החומר הנדרש לאותן עבודות. גם היצירתיות שלי בלתי ממומשת כבר זמן רב והכאב הוא רב. הדכאון הוא פנימי מאד למרות שהמצב החיצוני לא עוזר, אבל התרופות מחזירות אותי אחורה ואולי אפילו למקום חדש ונורא של כניעה במקום לחימה. אני לא בטוחה בדבר אבל אני יודעת שמשהו לא טוב ושמעבר לתרופות אני צריכה טיפול פסיכולוגי דחוף. תודה לך גיל על ההתעניינות הכנה והעצה. אני בהחלט אנסה בקרוב כשיהיה לי עבודה חדשה (מסוף אוגוסט אני לא עובדת) וכסף לקחת איזה חוג תרפותי ומרגיע ואולי מעודד. יהודית.

שלום לכולם. אני סובל מדכאון ממושך, השמנה ועוד. במשך השנים האחרונות ניסיתי מגוון אדיר של תרופות: ,PROZAC ,MARONIL ,EFFEXOR,VALPORAL,CIPRAMIL ELTROXIN ,MELODIL,GILEX,RITALIN ,ZYBAN AURORIX ,RISPERIDON ,IXEL חלקן עזרו לתקופה קצרה ורובן פשוט לא השפיעו. הפסיכיאטר החדש שפניתי אליו אמר שאין לו טיפול תרופתי שנראה לו אפקטיבי בשבילי. לדעתי הוא צודק, אבל בהתחשב במצבי הנפשי ובנסיון אובדני שעשיתי לפני מכחודשיים, נראה כי כי עדיין צריך לנסות משהו. יש עצות?

בוודאי שיש לך עוד אופציות: לפי הרשימה שפירטת, לא ניסית ציפרלקס (נגזרת של ציפרמיל) סרוסקסט , פבוקסיל, לוסטראל שכולן ממשפחת ה-SSRI היעילה בדרך כלל. כמו כן לא ניסית תרופה יעילה מאוד בשם נרדיל (nardil ) ששייכת לקבוצת ה MAO . בארץ ובעולם כבר פחות משתמשים בה, מפני שמאז דור תרופות הפרוזק, היא פחות מועדפת בגלל מגבלות דיאטה. אסור לאכול איתה מאכלים עשירים בתיראמין (ייין אדום, גבינות מיושנות, שמרים, בירה) אבל תסכים איתי שאפשר לחיות גם בלי אלה. יש אנשים שהיא פשוט שינתה את חייהם. כמו כן, בתוך כמה חודשים עומדת לצאת לשוק תרופה ממשפחת SNRI בשם CYMBALTA של יצרנית פרוזק. גם היא, כך אומרים, יעילה מאוד. אל תשכח שבמקרה הגרוע ביותר אפשר לקבל סדרת טיפולים בנזעי חשמל. היום זה הרבה פחות מפחיד ממה שחושבים. במוסף הארץ התפרסמה לא מזמן כתבה על כך שזה טיפול יעיל מאוד, שגם מוציא מהדיכאון וגם גורם לתרופות להתחיל לעזור, ועם תופעות לוואי מזעריות שחולפות. אל תתייאש, יש אופציות

אפשר לנסות טיפול בנזעי חשמל או טיפול במגנטים שאיננו דורש הרדמה. היעילות יותר גבוהה מטיפול תרופתי. מבחינה תרופתית אפשר לנסות להוסיף תרופות כמו ליתיום או זיפרקסה לתרופות נגד דיכאון. וכמובן טיפול פסיכולוגי בגישה קוגנטיבית או בינאישית. יש מבחר מאד גדול של טיפולים לדיכאון ופסיכיאטר טוב יכול להגיד לך מה האפשרויות.

אני לא הייתי הולכת על עוד תרופות כי נראה שהדיכאון שלך עמיד לטיפול תרופתי. ציפרלקס היא כמו ציפרמיל בדיוק ובארה"ב היא בדרך כלל נרשמת לדיכאון קל ונחשבת "תרופה של אנשים בריאים".נרדיל הגיוני כי זו קבוצה אחרת אבל באמת נראה ששווה לנסות שוק חשמלי- זה טיפול בטוח בסך הכל, משכו קצרצר ומאוד יעיל.

התחלתי טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי בצורה רצינית. הבעיה היא שיקח זמן עד שהטיפול ישיג תוצאות - אם בכלל - ובינתיים מצבי רע. נראה לי כי רוב העונים תומכים בטיפול בנזעי חשמל. האם אפשר לקבל יותר מידע בעניין - עדיף ממי שהתנסה בכך. בתודה משה

פבוקסיל, לוסטראל, סרוקסט, ועוד אחרות, שלא ניסית אם כי ספק אם ישפיעו שכן ניסית אחרות מאותה משפחה לא הייתי ממהרת לטיפול שהוצע לך כאן עם נזעיחשמל אולי המגנטי, נשמע עדיף. וישנן עוד שיטות לגבי הנרדיל לא הייתי נכנסת לזה- יש מאכלים נוספים פרט לאלה שצויינו שאסור לאכול עם זה למשל גבינה צהובה, בשרים משומרים, ועוד - השילוב יכול לגרום למוות. יש שיטות טבעיות אולי תנסה אותן. ספורט יעיל לדכאון, גם סוגי עיסויים למיניהם, כמו שיאצו, ויש שיטות בלי סוף. רק צריך להתעניין, - וללכת. בהצלחה, מיכל.

אולי...אקמול??

מיכל אינני יודע עם חווית בעצמך דיכאון חמור וגרוע מכך, נקלעת למצב שנשה מקלע אליו, שתרופות רבות לא עוזרות לו. שלילת הרעיונות שהוצעו לו, הן לדעתי מעשה לא ראוי ולא אחראי. הבן אדם אומר לך שהוא מיואש, ניסה להתאבד, ואת מרפה את ידיו מלנסות טיפולים שמוכחים כיעילים ומציעה לו, תסלחי לי על הביטוי, כוסות רוח למת (ספורט וכיוב'). דיכאון חמור ועמיד הוא לא דבר שמשחקים איתו. אם את לא בקיאה בתחום עדיף שתייעצי בתחומים אחרים. ולך משה אני מייעץ, אל תשופע ממפחידנים למיניהם שמזהירים אותך מתרופות מסויימות או טיפולים בחשמל. עשה כל מה שאתה יכול כדי לעזור לעצמך ומהר. הבריאות הנפשית שלך חשובה יותר מהכל. בהצלחה

למשה שלום, אני מסכים כמעט עם כל מה שנאמר כולל הטיפול בנזעי חשמל. לפי זכרוני ישנה מחלקה שמתמחה בדיכאון עמיד ב"שערי צדק" בירושלים. אתה ניסית תרופות מהקבוצות המקובלות, אפשר כמובן לנסות תרופות נוספות מקבוצות אלו בתקווה שתרופה תתאים לך. עם זאת לא ציינתם את הרמרון שפועלת במנגנון שונה ולכן יש מקום לחשוב עליה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם הפקסט משפיעה על התפקוד המיני אצל גברים (מבחינת השפעה על הזקפה עצמה) ואם כן, האם יש תרופה נוגדת דיכאון שאין לה השפעה על התפקוד המיני?

מהתרופות החדשות יותר רימרון נחשב לבעל פחות תופעות לוואי מיניות אבל הוא גם מרדים בטירוף-תאמין י תשן איתן שבוכך שבמילא לא תחשוב על סקס. גם לאפקסור יש פחות תופעות מיניות והוא מאוד יעיל. זה ממה שאני מכירה

זייבן ידועה כתרופה נגד דיכאון שלא גורמת לבעיות בתיפקוד המיני או לעייפות או לעליה במשקל. בארץ היא מיועדת בעיקר לגמילה מעישון. רמרון לא גורמת לבעיות בתיפקוד המיני אך היא גורמת לעייפות גדולה ולעליה במשקל אז הרווח לא גדול. אפשרות נוספת זה סרזוניל. בארה"ב היא מאד פופולרית אבל היא לא נקלטה בארץ ככל הנראה בגלל תופעת לוואי נדירה של פגיעה בכבד. כל התרופות מסוג SSRI או SNRI יכולות לפגוע במין אבל לא בהכרח. יש הבדלים ניכרים בין התרופות השונות מבחינת ההשפעה שלהן בנושא זה.