פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
23/10/2003 | 01:52 | מאת: סיוון

לד"ר הידש לילה טוב לפי דבריך ניתן להבין שאין אנשים עם הפרעת אישות סכיזואידית . גם אם אין המציאות ואישיות סכיזואידית היא דבר נדיר המציאות, שהספרות המקצועית, המציאה, אבקש לדעת מה הנקודות החלשות המשותפות לכל האנשים בעלי האישיות הסכיזואידית (בספרות המקצועית). והכוונה היא לדעת מהם הנקודות החולשה המשותפות אצל רוב בעלי האישיות הסכיזואידית,אשר קשורות לתכונה של האהבה העצמית כאשר גם אם תרחיק אותם מהסביבה ומאנשים הם ישארו חזקים (בשונה מהנרקסיסטיים ומהפסיכופטים שזקוקים לאנשים )ועדיין הם יאהבו רק את עצמם ויתעלמו מרגשות של אחרים. מהם הנקודות המשותפות של בעלי האישיות הסכיזואידית, אשר עשויות לאיים ולהחליש אצלם את הבטחון באהבה העצמית שלהם הבלתי תלויה בקהל ? אני שואלת את השאלה כי פסיכולוגיה מאוד מעניינת אותי . ואין לי שום קשר אישי עם סוגי אישיות שעליהם אני שואלת. הכל בשביל השכלה כללית בנושאים אלה שכל כך מרתקים אותי. לילה טוב והמון בריאות ד"ר הידש

23/10/2003 | 02:21 | מאת:

לסיון שלום, כנראה לא הבנת אותי. אני יוצא נגד הסטיגמה כפי שבאה לביטוי בשאלתך, אין סכיזואידים!!!! בהחלט ישנם אנשים שסובלים מהפרעת אישיות סכיזואידית או שמבנה האישיות שלהם סכיזואידי. אולי אני מקפיד במילים אבל אני חושב שחשוב להלחם בסטיגמה. אנשים עם אישיות סכיזואידית מתקשים להתמודד עם המציאות ולעתים רמת החרדה כל כך גבוהה עד שהיא מודחקת. לכן הם מתכנסים בעצמם ומתרחקים מחברה מפני שהם מאוד מאויימים על ידי החברה. אולי חשיפה הוא הדבר הכואב להם ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/10/2003 | 15:59 | מאת: מאיה

סיוון ד"ר הידש צודק. לא אומרים סכזואידים או נרקסיסטים או פסיכופתים. יש אנשים שקוראים את הפורום ויכולים להפגע מהדרך הבוטה שבה את משתמשת במושגים. הפורום איננו קורס מבוא לפסיכולוגיה אלא מקום שנועד לעזור לאנשים עם בעיות ואם אין לך שום קשר להפרעות כמו שכתבת אז מקומן של השאלות לא בפורום שכל עניינו יעוץ רפואי.

23/10/2003 | 00:30 | מאת: יעל

רציתי לשאול לצורכי עבודה, בתור פסיכיאטר, כיצד היית מגדיר באופן כללי את יחסי הרופא-חולה, האם כפטרנליסטיים או כשיתוף, והאם יש צורך לעיתים לפעול בפטרנליזם במקרה של איומים להתאבדות למשל. כמו כן ברצוני לדעת האם מרבית המטופלים שלך זיהו את בעייתם בכוחות עצמם, או שמישהו שלח אותם, והאם המוטיבציה שלהם להחלים גבוהה חן חן על פועלך, ואשמח אם תוכל להשיב לי על השאלות הללו יעל, תואר שני

23/10/2003 | 01:02 | מאת:

ליעל שלום, השאלות הן מורכבות וישנם ספרים רבים על הנושא אבל אנסה לענות למרות שאקצר. יחסי רופא חולה היום הרבה יותר פתוחים, ולכן גם התקשורת רבה יותר. איני חושב שישנו מודל אחד שמתאים לכל אדם, עם זאת כל החוכמה היא להתאים את הטיפול לאדם המסויים היושב מולי. ישנם אנשים המתעניינים יותר והם שותפים לטיפול, וישנם כאלו שמוכנים לבלוע כל כדור ולא לעסוק בבריאות והעיקר להרגיש טוב. כל החוכמה היא לזהות ולגשת לכל אדם לפי טעמו. במקרים קיצוניים בהם עלול להיות נזק בלתי הפיך-התאבדות ובטח בגרימת נזק לאחר, החוק נוטל את הסמכויות לידיו והגישה היא למנוע החלטות רגעיות כאשר דברים עשויים להשתנות. בקשר לשאלתך השניה הקשורה למוטיבציה של אנשים. אני חושב שהשאלה נובעת מסטיגמה על הפרעות נפשיות. בהפרעות נפשיות יש סבל מאוד גדול ורבים מהאנשים באים עם כאב גדול מאוד וגם מרגישים הקלה. לא כל המטופלים הם "חולי נפש" (ובכוונה השתמשתי במונח סטיגמטי זה), יש הרבה נאורוטים ואנשים שגורלם קשה והם פונים לעזרה. כמובן ישנם אנשים שאינם פונים לטיפול. רבים בגלל הסטיגמה הקשורה לפסיכאטרים ולפסיכיאטרייה וחלקם הלא גדול בגלל חוסר מודעות למצבם. את יכולה למצוא מספר שאלות בפורום הקשורות למה עושים או כיצד מתנהגים כאשר בן משפחה מתנהג באופן מוזר ואינו מוכן לבוא לטיפול. לא בצעתי סטטיסטיקה בקשר למטופלים שלי, אבל ברור שישנה כאן הטייה סטטיסטית כיוון שאנשים שכבר מטופלים הם רוצים בטיפול, מי שלא רוצה בטיפול לא מגיע אלי.... מקווה שעזרתי, דר' גיורא הידש

23/10/2003 | 00:09 | מאת: מיכל

שלום, צפיתי בטלויזה בתוכנית טלויזיה על ניסיונות שיקום של "פוסט טראומטיים" עם התרופה הנ"ל. חיפשתי במספר אתרים ולא מצאתי תשובה. השאלה מתוך עניין וסקרנות. תודה מראש, מיכל

23/10/2003 | 00:30 | מאת: משה

לא ראיתי את התוכנית אבל ממה שכתבת ככל הנראה הכוונה לתרופה בשם סודיום פנטוטאל ששימשה בעבר בתור "סם אמת". בעבר האמינו שהטיפול בהפרעה פוסט -טראומטית חייב לכלול אלמנט של "אבריאקציה" - חוויה של שחרור רגשי המושגת על ידי שיחזור הטראומה. לצורך זה השתמשו באמצעים שונים, כמו שיחזור החוויה הטראומטית תחת השפעת של תרופות ממשפחת הברביטורטים, שיטה שנקראת "נרקואנליזה".

למיכל שלום, אכן תוכנית קשה, אני חושב שממש כעת היא משודרת בשידור חוזר. אני מצטרף למה שמשה כתב ובנוסף, מדובר על תרופת הרדמה, אם נותנים מינון נמוך אז מגיעים למצב של בין שינה ועירנות. במצב זה מנגנוני ההגנה יורדים האדם מאוד חשוף ופגיע, ואז השחזור של החוויה הטראומתית הרבה יותר "חי" וכמובן מפחיד. מכאן החוויות הטראומתיות של הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 23:31 | מאת: שאול

1. האם ההתוויה של lamictal היא לטיפול באפילפסיה או בהפרעה דו קוטבית 2. האם התרופה נמצאת בסל הבריאות ? 3. האם לתרופה יש פוטנציאל לגרימת נזק כמו ליתיום

23/10/2003 | 01:06 | מאת:

לשאול שלום, כיום מצאו שימוש נוסף לתרופות נוגדות האפילפסיה. נמצא שיש להן השפעה מייצבת בהפרעה דו-קוטבית כמו לליטיום. לעתים השפעתן קצת פחותה מהשפעת הליטיום אבל הן הרבה יותר בטוחות עם פחות נזקים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 23:30 | מאת: סיוון

מהם נקודות החולשה המשותפות של כל סכיזואיד ?

לסיוון שלום, איני מכיר אפילו סכיזואיד אחד. ישנם אנשים הסובלים מסכיזופרניה - הם אינם סכיזופרנים כמו שאין אנשים סכרתיים או מסורטנים. וישנם אנשים בעלי אישיות סכיזואידית. הסטיגמה היא בעיה מאוד קשה בפסיכיאטריה ובציבור... מה עומד מאחורי שאלתך? דר' גיורא הידש

23/10/2003 | 01:31 | מאת: סיוון

לפי דבריך ניתן להבין שאין אנשים עם הפרעת אישות סכיזואידית . גם אם אין המציאות ואישיות סכיזואידית היא דבר נדיר המציאות, שהספרות המקצועית, המציאה, אבקש לדעת מה הנקודות החלשות המשותפות לכל האנשים בעלי האישיות הסכיזואידית (בספרות המקצועית). והכוונה היא לדעת מהם הנקודות החולשה המשותפות אצל רוב בעלי האישיות הסכיזואידית,אשר קשורות לתכונה של האהבה העצמית כאשר גם אם תרחיק אותם מהסביבה ומאנשים הם ישארו חזקים (בשונה מהנרקסיסטיים ומהפסיכופטים שזקוקים לאנשים )ועדיין הם יאהבו רק את עצמם ויתעלמו מרגשות של אחרים. מהם הנקודות המשותפות של בעלי האישיות הסכיזואידית, אשר עשויות לאיים ולהחליש אצלם את הבטחון באהבה העצמית שלהם הבלתי תלויה בקהל ?

22/10/2003 | 23:22 | מאת: יוסי =

שלום רב אני לוקח ציפרלקס 10 מג' מזה שבועיים איך ומתיי אני אמור לדעת אם אני צריך להעלות את המינון .

23/10/2003 | 01:16 | מאת:

ליוסי שלום, המינון הטיפולי של ציפרלקס הוא 10 מג' כך שאיני חושב שיש צורך או טעם לעלות במינון. אני מקווה ש 10 מג' יפתרו את הבעיה דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 22:16 | מאת: חיים

שלום ד"ר, זה תקופה ארוכה שאני מרגיש מדוכא עם תסמינים של מצב רוח ירוד והפכפך מדי יום עצבנות ולחץ נפשי רגשי אשם וכישלון פסימיות לגבי העתיד וכו' האם אני צריך פסיכולוג או פסכיטר? (אם בכלל) מה הוא הטיפול והעלויות? עד כמה מהר ניתן לטפל בכך?

23/10/2003 | 01:18 | מאת:

לחיים שלום, שאלה קשה וקשה לענות עליה מבלי להכיר אותך ואת הסיבות לדיכאון. תלוי כיצד שואלים את השאלה. אם השאלה היא האם אתה חייב טיפול אז התשובה בדרך כלל שלילית. אני מאמין באנשים ובכוחם ודיכאון מטבעו חולף. אם השאלה היא: האם טיפול עשוי לעזור לי ולהקל עלי? יתכן מאוד שהתשובה תהיה חיובית. בכל אופן הייתי ממליץ להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ומכאן להתקדם. במערכת הציבורית הטיפול הוא בחינם אבל התור אינו קצר. בהצלחה דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 21:59 | מאת: סובל מ-O.C.D.

אני מטופל בטיפול תרופתי. לא רק שהטיפול לא עוזר אלא לאחרונה החלו אצלי מחשבות פילוסופיות טורדניות ביתר שאת כגון, בשעה שאני מדבר, אני חושב מי זה הגוף המדבר וכו'. מה עלי לעשות?

23/10/2003 | 01:19 | מאת:

שלום, אם הטיפול אינו עוזר כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול שינוי בטיפול, או לחשוב להוסיף שיחות-פסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

23/10/2003 | 19:14 | מאת: ק'

מי יודע אולי דרך התפנית הפילוסופית הזאת תגיע לתובנות שיעזרו לך להתמודד אם ה o.c.d לי זה קצת עוזר,עוזר לי לשלוט במחשבות.

22/10/2003 | 21:43 | מאת: מיכל

ד"ר היידש ערב טוב! אני כבר כמה שנים נוטלת תרופות פסיכאטריות מרובות נוגדות דכאון לאחרונה הוחלף לי הטיפול (לפני 4 חודשים) וכיום אני נוטלת: 1. ליתיום- 900 מ"ג ליום 2. אפקסור xr מ"ג 300 ליום 3. דרלין 120 מ"ג ליום בימים האחרונים גיליתי שאני לא יכולה ליטול אדקס אני מוגעת לכך שיש עוד מספר רב של תרופות שאסור ליטות יחד עם הקוקטיל הזה אשמח עם תוכל לומר לי אילו תרופות אסור לי לקחת תודה מראש מיכל

23/10/2003 | 01:21 | מאת:

למיכל שלום, מדובר כאן על תרופות רבות ולא כתבת מה מצבך וכיצד את מרגישה. איני יודע מדוע אסור לך ליטול אדרונקס. יש הבדל בין אסור ליטול ובין אין הגיון להוסיף תרופה נוספת לרמה גבוהה זו של תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

24/10/2003 | 22:32 | מאת: מיכל

ד"ר היידש שלום! לגבי תגובתך אומר שמצבי היום יציב כבר מספר חודשים ואני מרגישה שאני חוזרת למסלול. העניין עם תרופות אחרות הוא בגדר משהו חד פעמי מדי פעם כשאני סובלת מכאבי מחזור, כאבי ראש, וכדומה אני יודעת שיש מספר תרופות שמנטרלות את השפעת הליתיום כך שאם תוכל אשמח לדעת על תרופות נפוצות יותר שלא מומלץ לקחת ביחד תודה רבה מיכל

22/10/2003 | 21:34 | מאת: מיכאלה

אני מקבלת תרופה חדשה בזריקה שנקראת קונסטה. לפי מה שנאמר לי התרופה לא גורמת להשמנה כלל. רציתי לדעת אם זה נכון . וכן בעבר קבלתי תרופה שגרמה לי להעלאה גדולה במשקל כיון שעכשיו אני בדיאטה רצוני לדעת האם נתן להוריד את המשקל העודף או שהשומן בדם כתוצאה מהתרופות לא יתן לי לרדת במשקל?

23/10/2003 | 01:30 | מאת:

למיכאלה שלום, מדובר בתרופה מוכרת יותר הרספרידל שכיום ניתן ליטול אותה בזריקה פעם בשבועיים ושמה קונסטה. כנראה טופלת בעבר בזיפרקסה שגרמה להשמנה? הרספרידל כמעט ולא או שבגלל לא גורם לעליה במשקל, ועם כוח רצון תוכלי לרדת..... בהצלחה דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 21:16 | מאת: שירי

שלום לך אני בשנות ה-30 המאוחרות. לפני כ- 8 שנים, בתחילת ההריון הראשון שלי עברתי התקף חרדה,בעקבות סכסוך עם בן זוגי. החרדה שלי אז היתה פחד שאהיה בדכאון (אחותי עברה דכאון אחרי לידה ממושך, ואני ליוויתי אותה בצעירותי),פחד משגעון, מאיבוד שליטה. ההתקף זעזע אותי מאוד אבל הצלחתי להתגבר עליו ללא כדורים. כלפי חוץ אני אותו בן-אדם שהייתי לפני ההתקף, אבל חיי השתנו מאוד. מה שהייתי עושה פעם בקלות רבה , היום כבר כמעט תמיד מלווה בפחד שמה ארגיש מדוכדכת, שמה אקבל התקף חרדה /מתח. לפעמים הפחד מזעזע אותי, ואז החששות מאמתים את עצמם ואני אכן נכנסת לכמה שעות של מתח גדול ודכדוך ולפעמים המציאות חזקה ממחשבותי והיא בולמת את המתח והחרדה עוד לפני שזעזעו אותי. בשנים האחרונות אני נעזרת בקסנקס, בצורה אקראית, כדי להפיג את המתח/חרדה/דכדוך, כדי להמשיך לתפקד כרגיל בלי שאף אחד בסביבתי ירגיש את מה שאני עוברת. לפעמים עוברות תקופות שלמות שאני מרגישה כמעט בריאה לחלוטין, ולפעמים אני עוברת תקופות שפעם בכמה ימים אני נעזרת בכדור(0,25) או אפילו חצי ממנו או אפילו רבע . כמו שאתה רואה המינונים לא ממש גדולים, אבל קיימים. הכדור מצליח להחזיר את שמחת החיים שלי באופן מלא. בד"כ אני מרגישה פחות טוב בשעות אחה"צ. הבקרים הם הזמנים הכי טובים שלי. לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי שימוש בנוגדי דכאון יעזור לי להרגיש טוב, נינוחה וזורמת (בשבילי טוב- זה לא להרגיש חרדה ודכדוך. השאר כבר מגיע לבד). הנה בקרוב אנחנו מתכננים חופשה רגועה בחו"ל ,שיזמתי ברגע שהרגשתי מעולה. רציתי זמן כיף עם הילדים והבעל. ושוב, מידי פעם תוקפות אותי חרדות- אולי אהיה מדוכדכת מחוסר המעש בחופשה... המחשבה הזו יכולה לאמת את עצמה רק בגלל שהיא עוברת בראשי. מאוד מוזר. הכי מפחיד אותי זה כל מה שקשור לחוסר שפיות ודכאון שאי אפשר לצאת ממנו. אני בן אדם שפוי ונורמלי ובכל זאת מצליחה להפחיד את עצמי. איך יוצאים מזה? תודה

קראתי פעם באחד הפורומים שבדרך כלל הפחד מפני השגעון והדכאון הוא מין תעודת ביטוח שזה לא יקרה. ולמה ? כי שיגעון ודיכאון פירושם איבוד השליטה על מה שקורה לך. אדם שנמצא בחרדה, נמצא בעצם באובר שליטה ובקרה עצמית והסיכוי לדיכאון במצב כזה הוא אפסי. אבל, בשביל השקט הנפשי שלך אם נראה לך שזה ירגיע אותך , את יכולה להסביר את מצבך לרופא המשפחה ואם ימצא לנכון בודאי יתן לך מינון נמוך של תרופה מתאימה. שיהיה כל טוב ורק בריאות.

לשירי שלום, אני חושב שהשאלה צריכה להשאל באופן שונה. לשאלתך האם את צריכה התשובה היא שלילית. את מסתדרת די טוב עם הקסנקס וישנן תקופות ארוכות בהן את מרגישה בטוב. כך שזה פתרון די טוב למרות שלא פתר את הבעיה. האם טיפול בנוגדי דיכאון עשוי לשפר את מצבך ואף להעלים כליל את החרדות והדיכאון. התשובה היא שבהחלט כן. כך שההחלטה ביידיך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 19:26 | מאת: adi

שלום רב!!! דודי בחור כבן 58, חולה אלצהמר, המחלה נתגלתה בשנת 2001 בערך בחודש ספטמבר בבדיקת איבחון אובחן כי הוא סובל מדמנסייה (אלצהמר), וניוון תאי המח. בדיקת מיפויי מח - לא תקינה . מבחינת התנהגותית: בתחילת המחלה הוא היה אלים עצבני, חסר תאבון ולאט החל להפסיק לדבר. נכון לעכשיו הוא נוטל את התרופות הבאות: 1. 2 כדורים כל בוקר וערב EBIXA 10 מ"ג כל כדור ביבוא מחו"ל. 2. 2 כדורים לשיפור הזיכרון (לשמר את המחלה) אקסלון 4.5 מ"ג בוקר וערב. 3. 2 כדורי הרגעה "ואבן" 10 מ"ג כל אחד. 4. 1 כדור לבעייה בבולטת התריס אלטרוקסין 100 מ"ג. לאחר נטילת הכדור המתואר בסעעיף 1 הוא הפך להיות רגוע יותר ואף החל לומר כמה מילים ולמעשה בעקבותיו מצתבו נשמר. את הכדור הנ"ל החל ליטול מתאריך 22.09.03 (רק לאחרונה) אך לצערנו הוא לא שולט בצרכיו שאלתי הינה: א. האם כדור EBIXA יוכל לסייע לו בבעייה זו? ב. האם לכדור הנ"ל ישנן תופעות לואי ואם כן מה הם? ג. אשמ ח לקבל כל מידע אודות המחלה בכלל וכדור זה בפרט - יש לציין כי כדור זה נקנה עם הסברים בשפה הדנית ואין לי אפשרות לזהות את תופעות הלואי שלו… אשמח לקבל את תשובתכם המהירה… עדי המיואש

22/10/2003 | 19:33 | מאת: אריאל

כדאי שתפנה גם לפורום נוירולוגיה או מחלות נוירולוגיות.

22/10/2003 | 20:05 | מאת: אריאל

אנא החלף או החליפי שם משום שאני מזדהה בשם אריאל ואני כותבת פה כבר תקופה ארוכה. לא כדאי ליצור בילבול תודה אריאל הוותיקה

23/10/2003 | 02:23 | מאת: ע

תנסה בפורום של פרופ' רפי קרסו: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2283-14000,00.html

22/10/2003 | 17:42 | מאת: טלי

מהי פסיכוזה? האם זו מחלה? עד כמה זה נפוץ? אני קוראת בפורום והמילה חוזרת על עצמה. היא נשמעת רע, ויש לי חשד שאחד הקרובים לי סובל מזה (לפי הטיפול שהוא מקבל - גאודון).

22/10/2003 | 19:08 | מאת: צורי

פסיכוזה היא תאור מצב שקיים במחלות נפש. הכוונה בעיקר לניתוק מהמציאות, דיבור שלא לעניין, הזיות, שמיעת קולות שלא קיימים וחוסר יכולת תפקוד. התרופה שציינת לא מוכרת לי אך אם היא אנטי פסיכוטית היא מיועדת לטיפול במצבים פסיכוטיים כמו שתארתי.

22/10/2003 | 23:07 | מאת: טל

גאודון היא אכן תרופה אנטי-פסיכוטית מהדור החדש (אמורה להיות ידידותית יותר למשתמש מבחינת תופעות הלוואי). פסיכוזה זה שם כולל לכל המחלות בהן הקשר של האדם עם המציאות רופף או לא קיים, מחשבות שווא, הזיות (ויזואליות ושמיעתיות), תפקוד חברתי לקוי או לא קיים, חוסר עצמאות ויוכלת של האדם לדאוג לעצמו וכדומה.

23/10/2003 | 01:46 | מאת:

לטלי שלום, אני מצטרף לדברים שנכתבו. אתמול הייתה שאלה זהה, תנסי למצוא את השאלה ותשובתי מאתמול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 15:52 | מאת: נדיה

שלום רב הייתי מעונינת לדעת יותר על מהו התקף פסיכוטי ,איזה גורמים הם הכביכול "מזמינים" אותו, האם לכל בן אדם יש את הסיכון ללקות בו,האם הוא עושה נזקים בלתי הפיכים למוח.. ואם מישהו כאן בפורום מכיר את זה מקרוב ויכול לשתף קצת בחוויותיו ,אם זה קל לו והוא מסוגל כמובן,אני מאוד אודה.

22/10/2003 | 19:09 | מאת: צורי

ראי את התשובה שכתבתי לשואלת שרשומה לפנייך.

23/10/2003 | 00:49 | מאת: ו.

ל תקף פסיכוטי -נותנים איסיטי (נזע חשמלי) והאדם חוזר לעצמו. התקף פסיכוטי יכול להיגרם מכל מיני מצבים -אחד מהם אם מפסיקים את לקיחת הכדורים בבת אחת. ושנית אם יש ארועים שבהם האדם מבועת מספיק ולא יכול להגן על עצמו ממקרה שקרה לו וכו'.

23/10/2003 | 01:49 | מאת:

לנדיה שלום, לא מזמינים התקף פסיכוטי, מדובר על מחלה ואנשים סובלים מהפרעות נפשיות. מצב פסיכוטי אינו אבחנה, ישנם מספר הפרעות נפשיות שבהן יש התקפים פסיכוטיים - סכיזופרניה, מאניה, דיכאון, פרנויה ועוד קבוצה קטנה שבהם יש מצבים פסיכוטיים קצרים. עלי לתקן, הטיפול ב ECT אינו טיפול מומלץ להתקף פסיכוטי. המחלות הללו והמצבים הפסיכוטיים פוגעים באדם ואחרי ההתקף יכולתו לתפקד יורדת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 15:13 | מאת: רינת

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת זיפרקסה במינון של 20 מ"ג ביום במשך 5 שבועות. שאלתי: כמה זמן יקח לתרופה עד שתשפיע לגמרי? אני לוקחת את התרופה במשך 5 שבועות ואני לא מרגישה השפעה מבחינת הסימפטומים השליליים (הקהות הרגשית) וגם לא מבחינת תיאבון. הרופאה שלי אמרה שלוקח לתרופה להשפיע בערך 6 שבועות-האם אחרי 6 שבועות התרופה אמורה לסיים את השפעתה או רק להתחיל להשפיע? אני מאוד מודאגת ורוצה שהתרופה תשפיע עלי טוב ובנתיים אני לא רואה שיפור משמעותי לטובה. הרופאה שלי אמרה שאם הזיפרקסה לא תתאים לי היא תחליף לי ללפונקס ולצורך ההחלפה לתרופה הזו היא תצטרך לאשפז אותי ואני מאוד מפחדת מאשפוז.(האם לפונקס תרופה טובה?) אנא ממך ד"ר הידש ,ענה לי בתודה מראש,רינת.

22/10/2003 | 21:23 | מאת: zoola

גם אני חולה בסכיזו'.גם אני מקבל זיפרקסה. עצתי: היי סבלנית ואל תלחצי על הפסיכאטרית שלך להחליף לך ללפונקס. אין הבדל גדול בינו ובין הזיפקסה מבחינת ההשפעה הטיפולית. הפסיכיאטר שלי אמר פעם שזיפרקסה זה לפונקס מסורס- כלומר לפונקס ללא החלק במולקולה שיכול לגרום לתופעת לוואי מסוכנת-לואיקופאניה- דבר המצריך את האישפוז לחצי שנה בתחילת הטיפול. בדרך כלל נותנים לכל טיפול בתרופה פסיכאטרית צ'אנס של שישה שבועות לפחות. מניסיוני העשיר אני מציע לך לחכות לפחות שישה חודשים ולא להכנס לבית חולים פסיכיאטרי (אפילו לא לצורך אישפוז יום) . אישפוז בבית חולים גורם לניוון. הוא גורם לאדם להפסיק להיתמודד עם בעיות היומיום ועלול להוביל לצורך בשיקום במוסד לאחר יציאה מהאישפוז. עצתי לך:נסי להחזיק מעמד במסגרות שאת נמצאת בהן במשך היום. הקפידי לצאת מהבית ואם אין בשביל מה לצאת, הוועצתי במטפל/ת שלך מה את יכולה מבחינת יכולותיך כרגע, לקחת על עצמך לעשות כפרוייקט. בעינין הקהות הריגשית-אם אין ברירה בקשי מהפסיכיאטרית שתרשום לך תרופה נוגדת פארקינסון-מניסיוני ומניסיון של חבר שלי שקבל גם הוא זיפרקסה זה עוזר לקהות הריגשית(למרות שלי זה עזר למשך כמה חודשים ולא יותר). הערה חשובה: תרופות נוגדות פארקיסון הן כמו סמי מרץ ואפשר בקלות להתמכר. תני לפסיכיאטרית שלך להחליט אם תקחי כזאת תרופה, איזה תרופה ואיזה מינון תקחי. רפואה שלמה.

23/10/2003 | 01:53 | מאת:

לרינת שלום, כפי שנכתב לפונקס וזיפרקסה דומות אבל עדיין לפונקס עדיפה מבחינת השפעתה על התופעות השליליות. כמובן שללפונקס יש חסרון גדול וסיכון וכמובן הצורך באשפוז אינו משמח. דרך אגב, אפשר להתחיל לפונקס באשפוז יום ולא חייבים אשפוז מלא. למרות מה שכתבתי, הזיפרקסה היא תרופה מצויינת, אחרי שישה שבועות אנחנו מחכים להתחלה של השפעה, והדגש הוא על התחלה, במקרה של סמנים שליליים בהחלט יש טעם לחכות שלושה חודשים ואפילו ששה כדי להעריך את היעילות והתועלת של התרופה אצלך. שיהיה רק טוב והרבה שמחה דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 12:53 | מאת: חגית

בעלי נמצא במשבר נפשי בחודשים האחרונים, ומטופל אצל פסיכיאטר פעמיים בשבוע מזה 4 חודשים. בתחילה הוא קיבל תרופה שנקראת 'ריספרדל', ובאחרונה (לפני כחודש וחצי) הוחלף הטיפול ל'גאודון'. נראה לי שאין שיפור בהרגשה שלו, למעט החרדות שהתמעטו. מאידך, הוא סובל מכמה תופעות לוואי בהן עייפות ועיקום קל בפה. מה זה התרופות האלו? בעלון מוזכרת מחלת הסכיזופרניה, אבל אני מכירה את האדם שנים רבות ואין לי ספק שהוא אינו סובל ממחלה זו!!!!!!!!!!

22/10/2003 | 17:37 | מאת: טלי

עשי בינתיים חיפוש בפורום על שם התרופות האלה תמצאי הרבה התייחסויות. כמו כן תוכלי למצוא באינפומד. ww.infomed.co.il

22/10/2003 | 18:03 | מאת: משה

לפעמים רופאים פסיכיאטרים נותנים תרופות נוגדות פסיכוזה גם לאנשים שלא סובלים מפסיכוזה. יש הרבה דוגמאות במיוחד עם נוגדי הפסיכוזה הישנים אבל גם החדשים. פעם למשל נהגו לתת נוזינן 2.5 מ"ג לאותה מטרה שהיום נותנים נוקטורנו. בקיצור לא ניתן לדעת מה האבחנה רק עפ"י התרופה שמישהו לוקח. צריך לדבר עם הפסיכיאטר המטפל.

22/10/2003 | 20:02 | מאת: zoola

לחגית, שתי התרופות האלה הינן ממשפחת התרופות האנטי-פסיכוטיות הא-טיפיות (לא טיפוסיות). כלומר מהדור החדש. הן ניתנות ע"י פסיכאטרים בדרך כלל בגלל במצבים של פסיכוזה-נתק מהמציאות. כמו כן, הן ניתנות לאדם שיש לו נטיה להתנתק מהמציאות אפילו שהוא לא מנותק כרגע-כלומר כדי למנוע חזרה למצבים כאלה. אולם, העובדה שהן תרופות שניתנות לטיפול בסכיזופרניה, הרי שהן ניתנות גם במצבים שאדם סובל מפסיכוזה אך אינו מוגדר כחולה סכיזו'. בהיותן תרופות אטיפיות מתכוונים שהן שונות מהתרופות האנטיפסיכוטיות הישנות, בצורת השפעתן על המח ומבחינה סטטיסטית יש להן פחות תופעות לוואי מהתרופות האנטי-פסיכ' הישנות. אנני מכיר מניסיון אישי את הגאודון, אך כמו כל תרופה פסיכאטרית מחכים לפחות שישה שבועות כדי להחליט אם להמשיך לתת את התרופה. מניסיוני עם תרופות האנטי פסיכו' הישנות וגם הא-טיפיות, צריך לתת להן לפחות חצי שנה צנס. ועוד דבר: איך שלא יהיה אני מציע לכם לא לוותר על טיפול בכל תרופה פסיכאטרית מהר כל כך ותעשו שמיניות באויר והעיקר לא להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי !!! (אפילו לא אישפוז יום - ואני מדבר מניסיוני האישי ורב השנים !!! )

22/10/2003 | 20:48 | מאת: משה

אני רוצה להוסיף שגיאודון היא תרופה יקרה (כ-2,000 ש"ח לחודש בממוצע) דבר שמעלה בצורה משמעותית את הסברה שבעלך מאובחן כחולה סכיזופרניה. כלומר רוב הסיכויים שהוא קיבל גיאודון בגלל סכיזופרניה אבל קיימות אפשרויות נוספות.

22/10/2003 | 23:03 | מאת: טל

ריספרדל וגאודון הן תרופות נוגדות פסיכוזה. הן משמשות גם לטיפול בסכיזופרניה (שהיא מחלה שהבסיס שלה פסיכוטי), אבל גם לפסיכוזות אחרות. לפעמים נותנים אותן לטיפול במחשבות טורדניות, שאינן מאובחנות כ - O.C.D. תשאלי את בעלך למה הפסיכיאטר נתן לו דווקא את התרופות האלה = מה הוא אמר לפסיכיאטר כדי שהאחרון ייתן לו אנטי-פסיכוטיות.

22/10/2003 | 12:46 | מאת: מיכל

לד"ר הידש שלום , אני בת 45 ואובחנתי כ - ADD לאחרונה. נירשם לי 40 מ"ג ראתלין ליום ( 10מ"ג - 4 כדורים) . אני עושה שימוש בכמות יומית פחותה מזו בדרך כלל (עד 30 מ"ג). - לאחרונה אני משלבת עם 20 מ"ג sr. מבקשת לדעת האם משקלות (מ"ג) הכדורים זהים בהשפעתם כלומר 4 של 10 מ"ג שווים ל - 2 של 20 מ"ג. בברכה, מיכל.

23/10/2003 | 01:59 | מאת:

למיכל שלום, כן, מדובר על אותה המולקולה בשחרור איטי. כיוון שמשך הפעולה של ה SR יותר ארוך הרמה בדם יציבה יותר וההשפעה טובה יותר. אני חושב שהפרעת קשב אצל מבוגרים היא בעיה שכיחה. אם את רוצה אשמח אם תרחיבי מתי וכיצד אובחנת, ממה סבלת וכל מה שעולה בדעתך, כדי שאנשים רבים יותר יכירו את ההפרעה החשובה הזו. אבל כמובן רק אם את מעוניינת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 11:45 | מאת: שירה

ראשית רב תודות לך דר על תשובתך המלאה ומהירה. למען האמת פניתי קודם כל למרפאה שלי אבל עד הרגע הזה טרם חזרו אלי. אני מאוד סובלת מדפיקות לב בגלל הסטרואידים. משתדלת להכנס להרפיה ולרגע אבל זה לא תמיד מועיל. אני גם לא מסוגלת לישון. המליצו לי לקחת חצי כדור ואבן לפני השינה (אני מעולם לא השתמשתי בואבן או בדומים לו או בכדורי שינה.). לפי הרגשתי הואבן מגביר את התופעה של דפיקות הלב וגם גורם לי לשינה מאוד מוזרה. (אני מצליחה לישון, לא כמו שהייתי רוצה, אבל מצליחה לפחות קצת). האם לעלות לכדור שלם? לוותר על הואבן? מותר לשתות בירה כמקדם שינה? מודה לך על הצעתך לפנות לטיפול. הטיפול האחרון היה בזמן שחיכיתי לאבחון סופי והגברת שמועסקת במשרה בכירה בשרות הציבורי ואותי קבלת פרטי לא יכלה להתמודד עם מחלה שיכולה לגרום לנכות. (גם אני לא יכולה, אבל מכיון שאני לא מקבלת על זה כסף כנראה שאין לי ברירה). עד היום אני מחכה שהיא תחזור אלי כהבטחתה עם הצעה לטיפול אחר, או מטפל אחר. אולי תוכל להבין שאין לי יכולת היום להתמודד עם החולשה של פסיכולוגים. לשמחתי פגשתי פסיכיאטרים אנושיים ואמפתיים, אבל גם הרגשתי היא שכרגע אין מקום לטיפול פסיכיאטרי. (האם אני מרירה? מאוד) תודה לך אריאל. את מתוקה.

לשירה שלום, אהבתי את ההומור שלך וטוב לצחוק בשעת לילה זו. ראשית הייתי מייעץ להשתמש יותר בהרפיה, לא רק כאשר את חרדה אלא כבסיס במשך היום, עשרים דקות ביום, גם כאשר את מרגישה טוב יעשו רק טוב.... ואין להרפיה תופעות לוואי. הלוואי שכל חברי הכנסת והפוליטיקאים היו עושים הרפיה... את צודקת שוואבן משפיע על איכות השינה לכן אני ממליץ על כדורים לא ממכרים מסוג הנוקטורנו. הם לא משפיעים על איכות השינה. אין הרבה עקרונות בשימוש בכדורי שינה. אם הם עוזרים לך ומקלים עליך שווה להשתמש בהם. את תמיד מוזמנת להשתתף בפורום ביי הידש

22/10/2003 | 10:43 | מאת: אבי

שלום. אני לפעמים אוהב לדמיין אנשים מסויימים ולחקות אותם. האם זה בעיה מסויימת. אני מושפע די מהר מאחרים, מה זה אומר על אישיותי, זהותי, האופי.

22/10/2003 | 18:20 | מאת: לי-רן

אבי, תופעה שנובעת מחוסר ביטחון עצמי וחוסר בהגדרת הזהות ועיצוב האופי. כנראה שאתה עדיין לא מרגיש שלם לחלוטין עם דברים שאתה עושה או מרגיש ולכן חוסר הביטחון בהתנהגותך שדוחף אותך לחקות את האחרים. מישהו שמושפע מהר מאחרים בדרך כלל אינו מחזיק בדעות מוצקות משל עצמו בנושאים שונים, כמו שאומרים "יושב על הגדר, רגל פה רגל שם" בלי לנקוט עמדה בכל תחום שהוא. אתה צריך לפתח יותר את הצד האסרטיבי שבך, כדי שאחרים לא ינצלו את העובדה שאתה מושפע מהר וירתמו אותך לרעיונותיהם, צרכיהם, והאינטרסים שלהם, שלא תמיד יהיו לטובתך. זו בהחלט בעיה במידה מסויימת, מאחר ואנשים כמוך נוטים להיסחף לכיוון שאחרים קובעים ומחליטים בעבורם (כמעט כמו רובוטים) כאשר יכולת החשיבה, הניתוח והשיפוט שלך מנוטרלים.

23/10/2003 | 02:06 | מאת:

לאבי שלום, אני חושב שעדיף שלא תקרא את התגובה שכתב לי-רן, חבל על הנחרצות שבה היא נכתבה. דימיון היא תכונה מבורכת ובודאי שאינה מעידה על הפרעה נפשית. תנסה לחשוב כיצד התכונה הזו יכולה לשרת אותך וכיצד תוכל להשתמש בה לטובתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב , אני מטופל שנים רבות ( יותר מ- 10 שנים ) בליתיום , עם רמת ליתיום בדם בנורמה לחלוטין . אבל בבדיקות נאורולוגיות שעשיתי עקב החמרה שאני חש ביציבות הפיזית בעת עמידה הראו - שבבדיקות רומברג ישנה אי יציבות ניכרת , במבחנים הצירבליים ישנה הפרעה קלה , והפרעה ב - TANDEM . סימנים נאורולוגים קיימים אצלי בהסטוריה לפחות 7 שנים . כאשר צילומי CT ראש מלפני 3 שנים תקינים , ושאר בדיקות פיזיות תקינות . שאלתי : האם רמת ליתיום נורמטיבית במהלך השנים יכולה בכל זאת לגרום לשינויים נאורולוגים כפי שתיארתי כאן , או שמא יש לחפש את הסיבות שוב בבדיקות וצילומים CT חוזר . הנאורולוג טוען שבמקרים נדירים ליתיום גם אם בנורמה יכול לגרום תופעה כזו . האם יש לכם , ציבור הפסיכיאטרים דוגמאות היכולות לאשר זאת תודה רבה מראש !

שלום, ליטיום בהחלט עלול לגרום לתופעות אלו ללא קשר לרמתו בדם. כמובן שהאבחנה והקביעה שמדובר בתופעות לוואי של ליטיום צריכה להנתן רק אחרי שהנאורולוג שלל הפרעה ממקור אחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

22/10/2003 | 08:28 | מאת: איריס

גיורא הידש שלום ! התחלתי להשתמש בנוקטורנו מזה מס' ימים לנדודי השינה, הכדור אומנם מאוד עוזר לי לישון, אך משאיר טעם מר בפה בצורה זוועתית.... מאוד חשוב לי לקחת כדור שאינו ממכר. מה דעתך כתחליף על סטילנוקס, או זודורם ??? הקושי שלי הוא בעצם בתהליך ההרדמות עצמה. ובנוסף, תוכל בעצם להסביר לי מה ההבדל בין התמכרות לתלות ?? אשמח אם תתייחס לכל שאלותי בהודעה זו. יום נפלא, ושוב , תודה ! איריס

לאיריס שלום, בעיקרון מדובר באותה המולקולה, לעתים לסטילנוקס אין את תופעת הלוואי של הטעם המר בפה. להתמכרות יש שלושה מאפיינים. הראשון שצריך להעלות במינון כדי לקבל את אותה ההשפעה - כמו באלכוהול וסמים אחרים לדוגמא, והשני תלות-כאשר אין את החומר אז מרגישים חסר ומתחילים לחפש אותו. כמו בסיגריות למי שמעשן. השלישי שישנם תופעות של גמילה, תופעות של חסר כאשר מפסיקים את החומר באופן חד. לכן תלות היא אחד המרכיבים של התמכרות. אפשר לנסות להחליף בתרופות ותראי בעצמך מה התוצאות אצלך. מהבחינה הרפואית התרופות כמעט זהות. לילה טוב דר' גיורא הידש

23/10/2003 | 02:33 | מאת: ע

זודורם וסטילנוקס זאת אותה תרופה. נוקטורנו ואימובן זאת תרופה שונה שיש לה תופעת לוואי של טעם מר בפה. שתי התרופות לא ממכרות.

22/10/2003 | 00:00 | מאת: קנדשוב

אם זכור לך ילדי עבר התקף פסיכוטי לפני כ-4 חודשים והוא עשה מאמצים לחזור למסגרת הלימודים אך עד עתה ללא הצלחה. בימים האחרונים לאחר שבועיים מהניסיון האחרון הוא מאד מעונין לחזור לכיתה כי גם השעמום וחוסר המעש[למעט גלישה באינטרנט,צפיה בטלויזיה ,ושמיעת מוסיקה]דחפו אותו לנסות ולחזור לבית הספר, אך הפסיכיאטר בהתיעצות טלפונית לא המליץ מסיבה של תיסכול ואכזבה, שמעתי על גישה של רופא אחר אשר ממריץ ולוחץ על השתלבות מחדש אנני יודע גישה של מי מתאימה יותר למצב הנוכחי, היתי מעונין לקבל את דעתך, בברכה יעקב

22/10/2003 | 01:17 | מאת:

ליעקוב שלום, כל הדברים שנאמרו נכונים, ואנסה להסביר. אין ספק שהבן יחזור לבית הספר, השאלה היא מתי? מתי מתאים לו? הפסיכיאטר צודק בכך שהוא חושש מכשלון, כול אחד חושש מכך, כישלון עלול להחזיר אותו מספר צעדים אחורנית, ולכן עדיף לחכות עוד קצת מאשר להכשל. אבל מי יודע אם הוא יצליח או יכשל? פעמים רבות אנו נוקטים בשיטת ההדרגתיות, כלומר לחזור למספר שעות ולראות כיצד הוא מגיב וכיצד החברה בכיתה מגיבה, אם הדברים הולכים לטוב אז אפשר להתקדם. אם ישנם קשיים רבים מדי אפשר ליסוג מבלי שהבן יפגע יותר מדי. למרות מה שכתבתי, הדבר החשוב ביותר הוא ללכת לפי מה שמתאים לבן. אם אתם מעריכים שבשלב הזה הוא יצליח אז קדימה. אם החששות רבים מדי, כדאי לחכות עוד קצת. תמיד חשוב ללכת לפי האדם עצמו ולא לפי עקרונות כפויים מלמעלה. בהצלחה דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 20:46 | מאת: חיננית

שלום דר'! השתמשתי בעבר (במשך שנתיים) בציפרמיל ועברתי לציפרלקס בנסיון להעלות את איכות האורגזמות... שמתי לב שהציפרלקס עושה לי צרבות נוראיות, למרות שאני משתדלת לקחת אותו עם ארוחה גדולה. בזמן האחרון גם היו לי יותר "קלקולי קיבה". האם יש קשר? אם אני רוצה לחזור לציפרמיל, האם אפשר פשוט להמשיך לקחת כל יום כדור מכיוון שזה בעצם אותו דבר כמעט, או שצריך לעשות את המעבר בהדרגה? צחכה לתשובתך!

21/10/2003 | 23:26 | מאת:

לחיננית שלום, בשתי התרופות יש את אותו החומר הפעיל. אפשר לעבור מתרופה אחת לשניה מיידית ואין צורך בהדרגתיות. מיום אחד לשני. בהצלחה דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 20:03 | מאת: יערית

שלום רב ברצוני לשאול --הנני לוקחת 3 כדורים ליום בבוקר(סירוקסט) וכבר חודשיים אני סובלת מכאבי ראש עזים אינני מצליחה להירדם בלילה וסובלת מזה האם יש השפעה לכדור נוסף שאני לוקחת בשם אלגולוזין פורטה אני כבר כמה ימים מקיאה ויש לי בחילות האם יש קשר בין לקיחת שתי תרופות אלה ומה עליי לעשות בנידון תוצאות בדיקות הדם שלי +סי טי ראש היו בסדר גמור

21/10/2003 | 23:27 | מאת:

ליערית שלום, כאבי ראש ושינה פחותה הן תופעות לוואי ידועות של סרוקסט. לעתים אלגוליזין מקל על כאבי הראש אבל לא תמיד. אין בעיה בנטילת שתי תרופות אלו יחדיו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 19:51 | מאת: נוית

האם דיכאון אגטטיבי אצל קשישים שמטופלים תרופתית יכול להימשך יותר מחצי שנה או שאולי האבחון אינו נכון? תודה

21/10/2003 | 23:29 | מאת:

לנוית שלום, בדרך כלל דיכאון חולף עם טיפול בפרק זמן של כחודשיים. עם זאת דיכאון עלול להמשך יותר זמן גם מעל חצי שנה, כך שמשך הדיכאון אינו שולל את האבחנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 18:31 | מאת: לי

אריאל, את כלכך אנושית,לבבית וחמה. תודה לך על התמיכה,העידוד,העצות והיחס. תמשיכי להיות פעילה בפורום כי צריך אותך . הלוואי ותרגישי טוב כל יום כי מגיע לך. חזקי ואמצי, לי

21/10/2003 | 19:31 | מאת: אריאל

תודה רבה לי האמת, שקשה לי עם מחמאות ואני כולי מסמיקה. תודה אריאל

23/10/2003 | 00:50 | מאת: .ו

21/10/2003 | 17:33 | מאת: גבי

האם אתה יכול להסביר לי מה פירוש ההגדרה פסיכוטי וכיצד ניתן לקבוע מהו התקף פסיכוטי?

21/10/2003 | 23:31 | מאת:

לגבי שלום, האמת היא שהמושג הזה כבר לא כל כך מדעי ואין לו שימוש בספרי הפסיכיאטרייה. עם זאת הכוונה היא ששיפוט המציאות פגוע וישנם דברים לא טבעיים והתנהגות לא מציאותית. כך, אדם ששומע קולות (הזיות) וחי לפי ההזיות שלו, או אדם שיש לו מחשבות שווא שאינן קשורות למציאות הוא פסיכוטי. כל טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 17:26 | מאת: סובל מ-O.C.D

אני מקבל חצי ריספרדל ליום ורציתי לשאול האם זה מתאים לבעיה שלי או שהכדור הזה אמור לטפל בסכיזופרניה? אודה לך אם תענה לי.

21/10/2003 | 23:33 | מאת:

שלום, כאשר תרופות נוגדות דיכאון אינן עוזרות מספיק ב OCD, מקובל להוסיף רספרידל בערך במינון של 1 מג'. כלומר, זה טיפול מקובל למרות שאין מדובר בסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 16:56 | מאת: inbal

שלום האם ישנן תרופות נוגדות חרדה/דיכאון/הפרעות נפשיות שניתן לקחת אותן גם בהריון ושידוע מחקרית כי אינן מזיקות לעובר? תודה

21/10/2003 | 23:34 | מאת:

לעינבל שלום רוב התרופות נוגדות דיכאון נבדקו והן בטוחות בהריון. בקבוצה זו-פרוזק, סרוקסט, ציפרמיל, אפקסור ועוד. תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים-וואבן, לוריוון ואליום-עלולות לגרום נזק לעובר.

22/10/2003 | 13:21 | מאת: יעלה

ברצוני לקבל הבהרות נוספות בעניין התרופות וההריון: 1. האם פבוקסיל בטוח בזמן הריון? 2. במידה ונוטלים תרופה מקבוצת הבנזודיאפינים - כמה זמן מראש כדאי להפסיקה לפני כניסה להריון?

21/10/2003 | 16:38 | מאת: ירון

אני סובל מפחדים כללים על כמעט כל דבר (מטוסים מקומות סגורים גבהים ועוד...) לפעמים הפחדים מגיעים לרמה של התקפי חרדה שלאחר מכן מלווים בדיכאון ארוך. האים התרופה רסיטל עוזרת או מרפה מקרים כאלה?

21/10/2003 | 23:35 | מאת:

לירון שלום, רסיטל היא תרופה נוגדת דיכאון העוזרת גם לחרדות. היא מקבוצת התרופות הפועלות על הסרוטונין ואינה ממכרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 16:26 | מאת: אלון

אני אוהב לשתות בסופי שבוע,למה גורם שתיה עם לוסטראל? האם מותר לעשן גראס בתקופת השימוש בלוסטראל?

21/10/2003 | 23:37 | מאת:

לאלון שלום, התשובה לשתי שאלותיך היא שאסור שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 16:15 | מאת: ט'

שלום, אובחנתי כבעל אישיות פרנואידית (בן 38). הומלץ לי פסיכותרפיה. הבעייה: אני לא מצליח (וכנראה גם לא רוצה) להיקשר ולשוחח עם מטפל, כי איבדתי אמון + יכולת לסמוך על אנשים. אני יכול לשבת מול מטפל ולשתוק או לענות לו בחזרה בשאלות... כל המצב הזה לא נעים לי ולא יעיל לי. רציתי לשאול 3 שאלות קצרות, אודה לך מאוד אם תענה לי כל כולן: 1. האם קיים טיפול תרופתי לבעייה זו ? 2. אם התשובה ל-1 שלילית - מה ניתן לעשות לשיפור המצב והאם בכלל מצב כזה ניתן לטיפול ולשינוי ? 3. הפסיכיאטר הזהיר אותי כי אם לא אהיה בטיפול, מצבי יחמיר. אני לא יודע אם הוא אמר זאת כדי "להפחיד" אותי... בהנחה שדבריו אמת - מהי ה"החמרה" שעלולה להופיע אצל אדם עם דיאגנוזה כזו. תודה.

21/10/2003 | 23:41 | מאת:

שלום, אחד הקשיים לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית היא החשדנות. לכן ברור מהיכן החשדנות וחוסר האמון במטפל בפסיכותרפיה.... בנית אמון היא הקושי העקרי ועיקר הטיפול אצל אנשים עם הפרעה כמו שלך. אל תשכח שהטיפול הפסיכולוגי נועד בשבילך ואתה צריך להפיק תועלת מהטיפול. הצלחת הטיפול היא קודם כל הצלחה שלך. אפשר לנסות טיפולים תרופתיים אבל הם לא תמיד עוזרים. אפשר לנסות גם נוגדי דיכאון וגם נוגדי פסיכוזה במינונים נמוכים. החמרות האפשריות הם דיכאון ומצב של פרנויה. כמו כן התפקוד במקום העבודה ובחיי משפחה עלולים להפגע מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 15:43 | מאת: גיא

מה ההבדל בעצם בין שתי סוגי התרופות? הרי שניהם יעילות, מהי בדיוק ההשהיה?

21/10/2003 | 18:10 | מאת: דרורית

לפי מיטב ידעתי (אני לא רופאה) ה XR והרגיל הם בעלי אותו חומר פעיל אבל ה XR זה בקפסולה מיוחדת וכך זה השחרור האיטי של החומר הפעיל וניתן לקחת פעם 1 ביום. חוץ מזה זה אותו דבר. הרופא אומר של XR יש גם פחות תופעות לוואי. יש אותו במכבי ומאוחדת (את ה XR) ולצערי עדיין לא בכללית. לכן לצערי הרב אני נאלצת לקנות אותו פרטי כדי לא להתפשר על משהו פחות טוב. אני התקשרתי להתלונן בקופה (יש מספר של תלונות הציבור) ואפילו איימתי לעבור קופה (לא שזה מעניין מישהו) והם אמרו שיעבירו הלאה. כדאי להתלונן אולי זה יעזור. בהצלחה

21/10/2003 | 19:24 | מאת: גיא

כמה את משלמת באופן פרטי על 150 מ"ג ל-30 קפסולות, שהבנתי שבשלב זה זה עובד לא רק על הסרטונין? האם לOCD יעיל? תודה ורפואה שלמה

21/10/2003 | 19:33 | מאת: ענת

ההבדל העיקרי הוא בנוחיות השימוש ולא בפעילות הרפואית. גם אם יש הבדל קטן עדיין זה לא מצדיק ביזבוז של אלפי שקלים שבכסף הזה אפשר להשתמש למטרות יותר נעלות מאשר להגדיל את הרווחים של חברות התרופות. כמובן שיש מספר קטן של רופאים שדואגים לחברת התרופות יותר משהם דואגים למטופלים שלהם והם ילחצו עליך לקנות את התרופה באופן פרטי.

21/10/2003 | 15:24 | מאת: ענת

למה משמשים כדורים מסוג: TAB MELODIL 25MG ? האם ישנו סיכון בנטילתם? אודה לך אם תשיב לי בהקדם. תודה

22/10/2003 | 01:20 | מאת:

לענת שלום, מלודיל שייכת לקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון. מדובר בתרופת ביניים בין הדור הישן (טריציקלים) ובין הדור החדש של התרופות שאחרי הפרוזק. בעיקרון זו תרופה טובה עם מעט תופעות לוואי, עובדת במידה רבה על הנוראדרנלין וכיוון שיש לה מעט תופעות לוואי נותנים אותה גם לקשישים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 14:30 | מאת: תמר

לפני כשנה בתי בת ה-15 וחצי לקתה בהתקף פסיכוטי. היא טופלה בריספרדל במשך זמן קצר וההתקף חלף. כמו-כן נתנו לה הרמונט מאחר שנקבע שההתקף אירע על רקע של הורמונים שלא הופרשו עדיין בצורה סדירה ובדרך כלל סבלה ממצבי-רוח קשים סביב תקופת קבלת המחזור החדשי. כמו-כן קיבלה טיפול סדיר בפסיכותרפיה שבו הועלו בעיות חברתיות שהתלוננה עליהן. מאז מחצית החופש גדול היא חווה תופעות של דיכאון, חרדה לקראת המעבר מהחטיבה לתיכון חדש, הרגשה שאינה טובה מספיק בכל התחומים וקשיי תפקוד שהולכים ומתרבים ככל שהזמן עובר. לאחר הפעלת לחץ מסיבי על הפסיכיאטרית המטפלת בה ניאותה לתת לה טיפול בCIPRALEX שעדיין לא השפיע לאחר 14ימים שהיא לוקחת אותו. שאלותי הן: 1. האם יש סכנה שההתקף הפסיכוטי יחזור על עצמו? 2. האם יש צורך להחליף את ה-CIPRALEX 3. תוך כמה זמן סביר שאפיזודה כזאת תחלוף? תמר

22/10/2003 | 00:49 | מאת: שירה 59

שלום, האמת היא שאני די מבינה אותה. ילדה בת 15 שעברה התקף פסיכוטי זה לא משהו של מה בכך. בטח קשה לה המצב, והטיפול לא היה לה קל. אני משערת שגם אני הייתי מדוכדכת אם זה היה קורה לי. בכל מקרה, זה טוב שהיא בטיפול. ציפרלקס היא תרופה עם מעט תופעות לוואי ולעיתים עוברים מספר שבועות עד שהיא מתחילה לפעול. היא מאוד ספציפית לסרוטונין ולכן נחשבת טובה מאוד.הייתי מחכה עוד שבועיים שלוששה לפני שקופצים למסקנות. קחי בחשבו שלפעמים הכדור הראשון שמנסים לא עוזר, וצריך קצת סבלנות. מלבד זאת, כדאי אולי לחזור לטיפול אבל לא בשיחות את קוגניטיבי שהוא מצוין לפתור בעיות בדיוק כמו אלו שתארת. הכדורים טובים כדי לצאת מהבוץ, אבל כדי שהמצב לא יחזור על עצמו, וכדי לבנות לה ביטחון עצמי והערכה עצמית ולתת לה כלים להתמודד עם מצבי לחץ ועם מצבים שגורמים לה לחוסר ביטחון. בעניין הישנות ההתקף, אין לי תשובה.לא מבינה בזה כלום.

22/10/2003 | 01:22 | מאת:

לתמר שלום, כיום ישנן שתי התמחויות נפרדות, פסיכיאטריה של מבוגרים ופסיכיאטריה של ילדים ונוער. אני בהתמחותי פסיכיאטר של מבוגרים ולכן איני מומחה בעניינך ואני נזהר מלענות לך. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 11:54 | מאת: שירה

לפני מספר שנים פסיכיאטר אבחן אותי כסובלת מדכאון וטופלתי ברסיטל. הטפול שיפור את המצב במידה מסוימת. לצערי הרב התברר שאיני סובלת מדכאון אלא מטרשת נפוצה. הטיפול בטרשת נפוצה מאוד הועיל לדכאון. הפסקתי את הרסיטל ופסיכיאטר שראה אותי לפני שנה אמר שאין שום סימים של דכאון, יחד עם זאת, בגלל המחלה עלי להיות מאוד ערה לסימנים של דכאון. כמו לכל אדם היו לי עליות וירידות והצלחתי להתמודד יפה בעזרת פעילות גופנית. יש מין תחושה פיזית שאני מזהה, משהו בדומה ללחץ מתוך פנים החזה שמרמז לי על תחושות דכאון שבדרך. ישר אני נועלת נעלי ספורט ורצה לחדר כושר ויוצאת אדם חדש. אני בעיצומו של התקף טנ. טופלתי בסטרואידים 6 ימים. כרגע אני מורידה בהדרגה את המינון בכדורי פרדינזון. זו הפעם הראשונה שאני מטופלת בסטרואידים. אני מרגישה את הדכאון קרב ובא. ברור לי שהשוק של ההתקף הקשה, האשפוז, אבדן העצמאות, הכאב, כל אלו הם טריגרים בפני עצמם לדכאון. גם קראתי שהתרופה עצמה גורמת לדכאון. איני מסוגלת לעסוק כרגע בפעילות פיזית, למרות שמנסה כל יום ללכת מעט. אני יודעת שלתרופות אנטי דכאוניות לוקח זמן להשפיע. האם יש טעם במצב כזה להתחיל טיפול? האם האפקט המדכא של הפרדיזון יפסק ברגע שאגמור את הטיפול? (בעוד כשבועים וחצי). האם לא די שאני מתומדדת עם תיק ענק כזה אני צריכה להתמודד עם תופעות הלואי של התרופות? תודה

21/10/2003 | 12:28 | מאת: אריאל

שירה יקרה אני מזדהה איתך לחלוטין משום שגם אני נוטלת סטרואידים ואומנם אינני סובלת מטרשת נפוצה אך אני סובלת ממחלה מאותה משפחה של מחלות אוטואמוניות. מנסיון, אני יכולה להגיד לך שפרדניזון בהחלט יכול לגרום לשינוי במצב רוח. הדרך לבחון אם הכדור הוא שגורם למצב רוח הרע הוא פשוט לבדוק איך היה המצב הנפשי לפני תחילת הטיפול ואיך הוא לאחר שמסיימים את הקורס הטיפולי. אני מניחה שאם השינויים במצב רוח הגיעו אחרי תחילת הטיפול בפרדניזון זה בגללו והם גם יפסיקו כשתפסיקי לקחת את התרופה . בכל אופן, אני חושבת שכדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל. תרגישי טוב ואם בא לך לדבר, אני פה אריאל

21/10/2003 | 13:27 | מאת:

לשירה שלום, התרשמתי מההבנה שלך את הדברים ובאמת שאין לי הרבה מה להוסיף כיוון שאת מבינה, אבל ההבנה לא תמיד עושה את הדברים ליותר קלים.... הגוף הוא דבר מורכב, מסובך ויפה ולכן גם הרפואה היא מורכבת ולכל תרופה יש תופעות לוואי וכך שהטיפול כולל את התרופות ואת תופעות הלוואי שלהן. וזו עיסקת חבילה.... למרות זאת כדאי לנסות ולהתגבר על הקשיים. מהתיאור שלך איני בטוח שמדובר בדיכאון, התרשמתי בין השורות שיתכן ומדובר בחרדה. לחרדה אפשר ליטול טיפול עם תרופות מסוג לוריוון או וואבן אשר מרגיעות מיד ולא מומלץ ליטול אותן למשך זמן ארוך. כך שדווקא כעת עם הטיפול בסטרואידים יתכן שהוואבן יעזור ויקל עליך ויפתור את הבעיה. לא כתבת, אבל האם שקלת טיפול בשיחות=פסיכותרפיה, הפסיכותרפיה יכולה לעזור לך להמתודד עם המחלה הבסיסית וגם עם הדיכאון/חרדה? הרבה בריאות ואושר דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 10:27 | מאת: גילה

21/10/2003 | 10:29 | מאת: גילה

חמתי בזמן האחרון התחילה להישתגע. לצעוק ולקלל בצורה היסטרית. ולפעמים מאיימת לפגוע בעצמה. ועושה דברים משונים. האם יש לזה סימן לבעייה נפשית.? ומהי הבעייה

21/10/2003 | 11:15 | מאת: פישר

מהתאור הקצר שלך קשה לדעת מה בדיוק הבעיה ועד כמה היא חמורה, אולי תוכלי לפרט יותר? אם הבעיה נמשכת ואף מחריפה יש צורך בעזרה רפואית ובאבחון הבעיה ע"י רופא.

21/10/2003 | 10:04 | מאת: סיוון

דר' שלום! לאחרונה התחלתי טיפול נוגד חרדה ודיכאון בפבוקסיל. מנסיונך, ע"פ רוב - מהי יעילותה של תרופה זו? ( יש לציין כי ניסיוני הקודם עם סרוקסט היה לא מוצלח - סבלתי מתופעות לוואי מציקות למדיי כמו הפרעות שינה , בחילות והקאות).

21/10/2003 | 13:57 | מאת:

לסיוון שלום, כל התרופות מקבוצת SSRI יעילות באותה המידה. הפרוזק, פבוקסיל, סרוקסט, לוסטרל, ציפרמיל וציפרלקס. לעתים תרופה אחת אינה מתאימה לאדם מסויים ויתכן שאותו אדם יגיב לתרופה אחרת. כך תרופה אחת עלולה לגרום לתופעות לוואי והשניה לא. כל תגובה וכל אדם הם מקרה פרטי ולא סטטיסטי. כקבוצה כל התרופות דומות מבחינת יעלותן ותופעות הלוואי. לעתים כדאי לעבור לתרופה דואלית-תרופה הפועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין כמו האפקסור או האיקסל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 05:02 | מאת: רועי

יש לי ידיד שמאושפז 3 חודשים . התנתקתי ממנו לאחר שנוכחתי לגלות שהוא מסוגל לפגוע בעצמו- ובאותה הזדמנות- אם נסיון ההתאבדות היה מצליח הייתי לוקח את האחריות עלי. כעת ידיד זה מאוד כועס על שאני זונח אותו במצב כזה של קושי- אך אני מפחד שוב להשקיע בו ולבסוף לקבל שוב מהלומה המידה ויצליח לו נסיון התאבדות נוסף. אני לאיודע מה לעשות- אני מרגיש רע להתנתק ממנו שכן אין לו כמעט חברים- אך מאידך הוא לא היה אף פעם חבר קרוב ואינני רוצה להרוס את חיי בגללו

21/10/2003 | 07:02 | מאת: אריאל

הסיטואציה באמת לא פשוטה כי אתה מפחד לקחת אחריות ולא רוצה להיפגע. אני לא רוצה לשפוט אותך ובטח שלא יכולה להחליט במקומך אבל אני חושבת שאתה צריך לתת כתף לאותו חבר ולהראות לו שאיכפת לך ממנו. הוא בוודאי נמצא במצוקה קשה מאוד אם חשב על התאבדות וזקוק לכל התמיכה האפשרית ואולי דווקא התמיכה הזו תמנע ממנו מלממש או לחשוב את אותה מחשבה קיצונית. כשמצבו קצת יתייצב וישתפר תוכל לפתוח זאת לדיון איתו. גם עצם הדיבור על הנושא יראה לו שאיכפת לך ממנו ויתן לו פוש אפ קדימה בהצלחה אריאל

21/10/2003 | 09:27 | מאת:

לרועי שלום, זו באמת שאלה מוסרית שאין עליה תשובה כללית. מצד אחד יש את הצרכים של הידיד שהוא במצוקה וזקוק לעזרה דווקא בשעות הקשות. מצד שני העזרה תבוא כמובן על חשבון זמנך הפנוי והשקעת אנרגיה ומשאבים רגשיים מצדך. אולי ישנה דרך ביניים שתוכל לעזור לו אבל תוכל להמשיך בתוכניותיך בעתיד. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 21:28 | מאת: אנהאו

שלום. קיבלתי מרשם לאפקסור XR במינון 150 מ"ג ליום. ברצוני לשאול, האם קופ"ח כללית מספקת את התרופה, או משתמשת בתחליפים (כגון ויתור על ה XR). כמו כן, רציתי לשאול אם מישהו יודע מה העלות של תרופה כזו באופן פרטי (במינון כזה). תודה.

שלום רב, בשרותי בריאות כללית עדיין אין את האפקסור XR, לכן מי שחבר בכללית צריך להסתפק באפקסור בעל משך הפעולה הקצר או לקנות את התרופה באופן פרטי ומחירה כמה מאות שקלים לחודש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

21/10/2003 | 06:55 | מאת: "אור

כ-200 שח לחפיסה 28 יח.

21/10/2003 | 15:15 | מאת: שואלת

במה יתרונה של תרופה זו על פני נוגדי חרדה ודיכאון אחרים?

21/10/2003 | 10:20 | מאת: חברת מכבי ומטופלת באפקסור XR

תדע שיש במכבי אפקסור XR ואני משלמת משהו כמו 30 שקל לאריזה. אני ממליצה לך להתלונן בקופה למה אין לכם. זו תרופה אחלה.

21/10/2003 | 13:45 | מאת: עלויות

אפקסור XR לא כלול בסל הבריאות. אפקסור רגיל IR כלול ולכן הוא ניתן ע"י כל הקופות. קופסא של XR במינון 150 מ"ג צריכה לעלות 400 ש"ח.

21/10/2003 | 13:55 | מאת: עלויות

התשובה היא שלילית. רק אפקסור הרגיל כלול בסל הבריאות ובסל התרופות של קופ"ח כללית. מדובר על תרופה יקרה (400 ש"ח לחודש במינון של 150 מ"ג ליום) ולכן הוא ניתן בכללית רק עם אישור מיוחד.

20/10/2003 | 20:58 | מאת: רונן

מתוך נסיון אישי אני טופלתי בתרופה נגד דכאון (רמרון) והטיפול עזר לי לחזור לחיים נורמאלים ורגילים אני עובד, אני ישן טוב יותר ואני מרגיש מצויין.

20/10/2003 | 21:09 | מאת: טלי

הבעייה עם הרמרון שהיא גורמת לתיאבון מוגבר , עוד יותר ביחס לתרופות אחרות, וכמו כן לשינה עודפת מאוד... אילו שתי בעיות שמפריעות לחלק מהאנשים להיעזר בתרופה זו שהיא כשלעצמה באמת מאוד טובה לדכאון.

21/10/2003 | 17:35 | מאת: ישראל

מאיפה את יודעת? את פסיכאטרית? שמתי לב שאת עונה פה כמעט לכל השואלים, את קשורה לד"ר הידש?

21/10/2003 | 07:04 | מאת: אריאל

הי רונן אני מסכימה. אני לוקחת רמרון והתרופה הזו ההיתה בשבילי כגלגל הצלה. שמחה שאתה מרגיש טוב אריאל

22/10/2003 | 10:07 | מאת: ויקטור

אני משתמש ברמרון לאחר טיפול בתרופות אחרות ואין כמו הרמרון אתה פשוט חוזר לחיים חדשים טובים ורגועים

ילדי שעבר התקף פסיכוסי לפני כ-4 חודשים התקשה מאד להתחיל את שנת הלימודים ולאחר מספר נסיונות כושלים נשאר בבית היום הוא מאד רצה ללכת אך נרתע ברגע האחרון, הרופא המליץ לא לנסות את המהלך מאחר וזה יגרום לתיסכול.לכן לא עודדנו את הילד לבצע את המהלך. מדובר בכיתה י"ב שניגשת לבגרויות.האם נהגנו נכון .? יש לציין שהאלטרנטיבה היא שעמום שינה מרובה ותיסכול בבית

לדעתי נהגתם נכון מאוד. במצב של 4 חודשים אחרי התקף פסיכוטי הבן שלך עדיין לא חזר לכוחותיו הנפשיים שהיו לו קודם לכן. יתכן מאוד שיש לו חרדות וחששות האם יוכל לשבת בכיתה ולהקשיב לשיעור ולהיות מרוכז. לדעתי, חזרתו של בנכם לחיים תקינים צריכה להעשות בהדרגה, בתאום איתו ובהתאם ליכולותיו ולמצבו הנפשי. אם הוא נמצא במעקב וטיפול אצל פסיכולוג/פסיכיאטר כדאי להתיעץ גם איתם.

20/10/2003 | 19:22 | מאת: גיא

ממליצים במצב של חרדות ודיכאון להשתמש בתרופות לפי מה שאני קוראת בין הכותבים הרבה פעמים זה לא עוזר, הרבה פעמים ישנן תופעות לוואי נוראיות, אם כך מדוע ממליצים עליהם כל-כך, ולמה יש כאלו שזה בעצם לא עובד עליהם?

20/10/2003 | 19:57 | מאת: אריאל

הי גיא דיכאון וחרדה אינם אומנם מחלות מסוכנות הגורמות למוות או סיכונים רפואיים אך כמובן שכל מי שחווה דיכאון או התקפי חרדה יודע עד כמה זה לא נעים ומשבש את איכות החים. אף אחד לא קבע כי אתה חייב לקחת טיפול תרופתי כמו שאף אחד לא קובע שמי שסובל מכאב שיניים כדאי שיקח אקמול או אופטלגין. זה תלויבכוח הסבל של הבנאדם וברצון שלו לשפר את איכות חייו. הטיפול התרופתי יכול להקל ולמנוע את הסבל הכרוך בהתקפי חרדה ודיכאון. נכון, אין זה אומר כי כל תרופה תועיל וכל תרופה עובדת שונה על הבנאדם אחר ויש לה תופעות לוואי שונות. לעיתים, כשיש דלקת גרון נותנים אנטיביוטיקה מסוג אחד וכשזו לא עוזרת מחליפים. אותו הדבר פה. הלוואי ויכולנו לנבא מראש מה עוזר לנו יותר ומה פחות אבל אי אפשר לעשות זאת ולכן הכל נעשה על דרך של ניסוי ותהייה אריאל

20/10/2003 | 21:01 | מאת: טלי

ולעומת זאת יש פעמים רבות שזה כן עוזר עליך לזכור שהאדם שלוקח את התרופות נמצא במצב מן הסתם לא טוב והוא סובל ומוכן לעיתים לשלם מחיר של תופעות לוואי שחולפות לאחר תקופה קצרה כדי להרגיש הרבה יותר טוב אחר כך יש גם כאלה שלא סובלים כל כך מתופעות לוואי בעצם אתה לא ברור, מה אתה מציע שבגלל שחלק מן האנשים תרופות מסויימות לא טובות עבורן לא להציע אותן כלל לאיש? ממש לא ברור. גם במקרה שהתגלה שתרופה X לא טובה עבור מישהו ממשיכים לחפש הלאה בכיוון אחר זה עניין אינדיבידואלי. ויש להתאים לכל אחד את התרופה המתאימה לו.

20/10/2003 | 22:36 | מאת: ER

במחלות כמו סכיזופרניה, מניה דפרסיה ודיכאון מאג'ורי טיפול תרופתי הוא הכרחי והוא הטיפול המומלץ. בהפרעות חרדה דווקא טיפולים פסיכותרפיים בשיטה קוגנטיבית התנהגותית נמצאים יותר יעילים מטיפולים תרופתיים ולא ברור מה השיקולים למהר לתרופות לפני שמנסים טיפולים בשיטות פחות פולשניות. הדוגמה הכי טובה למה שאתה אומר הם נפגעי חרדה בפיגועי טרור אשר מקבלים באופן אוטומטי תרופות מבלי לבדוק אפשרויות טיפול אחרות.

20/10/2003 | 23:11 | מאת: תגובה

בהפרעות חרדה שונות הטיפול שנמצא כיעיל ביותר הוא אכן קוגיטיבי התנהגותי אולם בשילוב טיפול תרופתי. זהו השילוב שנמצא יעיל ביותר. דבר נוסף לעיתים האדם לאחר טראומה נמצא במצב כזה שמחייב טיפול שיעזור לו באופן מיידי וגם אם בתיאוריה יש לו במצבו, את היכולת לקחת חלק בטיפול כזה, הרי שזה יארוך זמן והסבל קשה לשאתו וגם אין טעם כשיש תרופות שעוזרות ומקלות.

20/10/2003 | 18:31 | מאת: דניאל

אני בן 32 ואני סובל ממצב רוח גרוע כשאני מתעורר (יקיצתי היא טבעית) כמעט בכל הבקרים למעט ימים בהם אני נמצא בבוקר עם זוגתי והיא אינה צריכה ללכת לעבודה. מצב הרוח הגרוע עובר חלקית במהלך היום. מצב זה נמשך כבר שנים. כמו כן לעיתים קרובות נהיה לי גם במהלך היום מצב רוח גרוע ללא כל סיבה נראית לעין. לעיתים אני נכנס למצב רוח גרוע מכך שכמו כולם אמות בעוד כמה עשרות שנים. חלק מהזמן אני במצב רוח בסדר וחלק קטן מהזמן אני מאוד שמח. אין לי מחשבות אובדניות. יש לי בת זוג, חברים, עבודה והרבה יותר כסף מאשר לאחרים אבל למרות זאת אינני מאושר. נראה לי שמקור ההבדל הוא שכיום אין לי מטרה בחיים כי יש לי כל מה שאני צריך. בעבר הייתי עסוק בטרדות היום יום ובמטרות שלי (בחורות וכסף) ואולי עקב כך הייתי מאושר יותר. מה ניתן לעשות כדי להיות מאושר? (אני די אגוצנטרי ואין לי סיפוק מעזרה לאחרים, כמו כן לא מעניין אותי להרוויח יותר כסף כי זה כאב ראש ואין לי צורך בכסף הזה).

20/10/2003 | 19:47 | מאת: לי-רן

דניאל יקר, כמו שאתה מתאר את עצמך זה נשמע שאתה חי בסגנון המוכר של "המת החי" או בקיצור, אתה כבר מתכונן למוות בכך שאתה מת בעודך בחיים. תחשוב על כמה דברים שעדיין חבויים ונסתרים בעולם ורק מחכים לך שתגלה אותם, כמה מקומות, נושאים, תחומים שלא התעניינת בהם (מוסיקה, אמנות, היסטוריה, חלל, ספרות, שפות וכו') ותחומים אחרים שבגלל המרדף אחרי בחורות וכסף היית טרוד בצרכי הגוף והזנחת את צרכי הנפש והרוח. החיים כמו שאתה בוודאי יודע, מורכבים מהרבה יותר מאשר רוטינה מעייפת של עבודה, כסף, בן זוג או חברים. מה שאתה צריך כמו אוויר לנשימה זו תכלית, מטרה לשאוף אליה וגם אם זה בא על חשבון האגוצנטריות שלך, לצאת מעצמך כדי לחפש ולמצוא אידיאלים שיתנו לך את הסיבה לחיות ואת הכיף להתעורר בבוקר. נסה לראות את העולם סביבך, את כל המערכת, את התמונה כולה. לא יכול להיות שמכל הדברים המופלאים שבעולם שום דבר כבר לא מעניין אותך. וכן, מותר האדם על פני הבהמה הוא קודם כל ובראש ובראשונה - הנפש והרוח ואם מתים הרצון, האמונה, החשיבה החיובית, יצר הסקרנות הבריא והעניין והעשייה אזי אכן מת גם מצב הרוח ושמחת החיים. מצא לך רעיון טוב והאחז בו.

20/10/2003 | 20:00 | מאת: אריאל

הי דניאל אני חושבת שמילת המפתח בהודעה שלך היא שאינך מאושר. חבל שתמשיך בהרגשה של חוסר סיפוק ושמחת חיים. אני חושבת שכדאי שתפנה ליעוץ פסיכלוגי בכדי לברר את המקור לתחושות הללו ולרדת לשורש העניין. כמו גם לקבל כלים לשפר את הררגשה והסיפוק העצמי בהצלחה אריאל

20/10/2003 | 23:59 | מאת:

לדניאל שלום, אתה צודק שאי אפשר לאכול שתי ארוחות צהרים ואי אפשר לישון בשתי מיטות, כך שהכסף אינו פתרון לכל הצרות. (למרות שאינו מזיק). עם זאת אני חושב שצריך לחפש את האושר והשמחה בתוך הנפש ולא מדברים חצוניים. הרגשה רעה יותר בבוקר מאשר בערב היא סימפטום של דיכאון. לכן אני ממליץ שתגיע לאבחון מלא אצל פסיכולוג או פסיכיאטר ומכאן תמשיך... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 16:46 | מאת: זיו

עברתי מסרוקסט ללוסטרל בשל כאבי ראש ובעיקר בשל בעיות בחשק/תפקוד המיני כתוצאה מהסרוקסט. עבר כשבוע וחצי מאז החלפת הכדור ואיני מרגישה שיפור. יתר על כן, ממצב של חרדה עברתי למצב אחר, מעין חוסר אנרגיה, אין לי חשק וכח לעשות כלום אני עצובה, יש לי מחשבות עצובות והכי גרוע זה שאני עצבנית- נוטה לכעוס על האהובים עליי..אני מתוסכלת מהמצב ולמרות שיש לי גם שיחות עם פסיכולוגית (שאני מאוד מעריכה) אני לא בטוחה שהיא מבינה אותי, ואני לא מצליחה להבהיר את עצמי. אני רוצה לחזור לחיים, ואני לא מבינה מה עובר עליי?

20/10/2003 | 18:08 | מאת: הי

זיו אני מבינה את מצבך אבל צריך לתת לכדור זמן. בינתיים הרבה סבלנות ותנסי להבין שזה זמני ותנסי לעשות משהו שאת אוהבת אפילו אם לא כלכך בא לך אני יודעת שזה קשה ההיתי שם. תרגישי טוב עוד קצת

20/10/2003 | 21:05 | מאת: טלי

ייתכן שאת עדיין לא נמצאת על המינון המקביל כפי שהיית על הסרוקסט, דרוש עוד זמן. מעבר לכך רוב התרופות הללו מצטיינות לפחות בתופעה השנייה שהזכרת, ולפחות לפי מה שקראתי פה בפורום רבים שלוקחים לוסטראל סובלים ממנה גם תמיד לכל היותר תוכלי לחזור לסרוקסט, ולמצוא פתרון כלשהוא לבעיית כאבי הראש, שוב- לגבי הבעייה השנייה אני סקפטית לגבי האפשרות שתוכלי למצוא לה פתרון כל עוד את משתמשת בתרופות מסוג זה. פרט לכך יש תרופות נוספות ואם תוך זמן מסויים המצב לא ישתפר תוכלי כמובן להמשיך לנסות תרופה אחרת.

http://www.depanx-gidi.home-page.org/

20/10/2003 | 15:58 | מאת: חולה נפש

לד"ר הידש, מה תפקידו המיוחד של הריספרדל ומהם תופעות הלוואי שלו?

21/10/2003 | 00:03 | מאת:

שלום רב, אשמח אם תחליף את הכינוי, לכינוי זה יש סטיגמה מאוד לא חביבה ועדיף להשתמש במילים אחרות. אני עדיין לא מכיר חולה גוף.... הרספרידל היא תרופה חדשה מהקבוצה של נוגדי פסיכוזה ולכן מתאימה לטיפול בסכיזופרניה. התרופה אינה ממכרת ויחסית יש לה תופעות לוואי מועטות. התרופה טובה גם נגד "הסמנים השליליים" שבסכיזופרניה. פרטים נוספים ועל תופעות הלוואי תוכל לקרוא בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 15:40 | מאת: איריס

שלום, מזה כ 3 שבועות לערך אני מרגישה כמעין חנק בגרון/צוואר, אני לוקחת לוסטראל שוב לאחר שהפסקתי למשך חודש. כבר חודש שאני שוב לוקחת כדור וחצי ליום- למה הרגשת החנק הזאת עדיין ממשיכה? זה סימפטום אופנייני של חרדה? האם כדאי להחליף את הכדור?

20/10/2003 | 21:07 | מאת: טלי

לא ציינת אם סבלת מהסימפטום הזה קודם, בכל אופן זהו לעיתיסימפטום לחרדה כך שיש אפשרות שאת עדיין לא מכוסה תרופתית. (מבחינת מינון ומשך הזמן שאת לוקחת את התרופה).

21/10/2003 | 00:05 | מאת:

לאיריס שלום, לעתים כאשר מחדשים טיפול אחרי הפסקה הפעולה של התרופה איטית יותר. תחושה של חנק בגרון או גוש בגרון שכיחה בחרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 15:07 | מאת: חרדה וציפרלקס

אני נוטלת 20 מג ציפרלקס כבר 3 שבועות וסובלת מחרדות שהפכו לדיכאון. מאז לקיחת התרופה אני מקיאה כל בוקר ורק בבוקר למרות שיש בחילות גם במשך היום. יש שיפור קל במצב אבל לא דרמטי האם זה אומר שאם יש שיפור קל במצב רוח אז זה עובד או..... האם ההקאות והבחילות קשורות לציפרלקס או לחרדה? תודה

21/10/2003 | 00:07 | מאת:

שלום, חרדות ובחילות עלולות להיות קשורות לחרדה אבל סביר יותר שהן תופעת לוואי של ציפרלקס. כדאי לחכות עוד כשבועיים, הבחילות יחלפו ותרגישי את ההשפעה הטובה של הציפרלקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 14:28 | מאת: אבי

האם בפיצול אישיות יישות אחת לא מודעות לשנייה? אם כן מדוע???

20/10/2003 | 17:40 | מאת: אלי

ישנן כמה צורות שבהן מופיעה הפרעה נדירה זו. באחת מהן תיתכן חוסא מודעות או חוסר קשר בין אישיות אחת לשניה. מקרים שפורסמו בעבר בעולם ידוע על נשים שאישיותם הנורמלית היא רציונלית, יציבה , רצינית, אינטליגנטית ומודעת לעצמה. ואילו האישיות ה"מפוצלת" היא של אישה חסרת עכבות מוסריות, בעלת התנהגות מינית מוחצנת וקלות ראש. למיטב ידיעתי, בארץ לא ידוע על מקרים של פיצול אישיות. באררה"ב לעומת זאת מתפרסמים מדי פעם מקרים של אנשים שביצעו מעשי פשע מחרידים ( רצח ), במצב של פיצול אישיות עד כמה שזכור לי, רוצחו של ג'ון לנון היה מקרה מסוג זה.

20/10/2003 | 18:03 | מאת: אלי

מדובר על סוג של הפרעת חרדה. אין לי קשר למי שכתב את ההודעה מעלי.

21/10/2003 | 00:09 | מאת:

שלום, מדובר על ריבוי אישיות כמו מיסטר ג'קל ומיסטר הייד. הפרעה זו קשורה להפרעות החרדה ואינה סכיזופרניה כפי שנוטים לבלבל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/10/2003 | 12:42 | מאת: שרית

האם ציקלוטמיה יכולה לחלוף עם השנים ?? [בלי תרופות]

21/10/2003 | 00:10 | מאת:

לשרית שלום, אני חושב שכן למרות שאין מספיק מידע רפואי לענות מדעית על שאלתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש