פורום פסיכיאטריה
שלום רב. הייתי מעוניין לדעת איך אדם יכול לדעת אם יש לו תסמינים של ריבוי אישיות? כמו כן האם פסיכותרפיה מספיקה לטיפול בזה? האם פחדים מהפרעות נפשיות ( פחד ש " תיווצר לי הפרעה נפשית " ) היא חרדה נורמלית או שמצריכה טיפול כלשהוא? תודה.
לדוד שלום, לעתים אין הפרדה מלאה בין האישיות השונות והאדם מודע באופן חלקי לבעייתו. בדרך כלל פסיכותרפיה היא הטיפול המומלץ אבל כאשר אין מודעות קשה מאוד להתחיל בטיפול. התחלת הטיפול היא להביא את הדברים למודעות. כל החרדות "הן נורמליות". השאלה תמיד היא עד כמה יש פגיעה בתפקוד? עד כמה אדם נמנע מלעשות או להיות בסיטואציות מסויימות וזה מפריע לו. עד כמה המחשבות מטרידות אותו ומפריעות לו בעבודה או בהנאה בזמן החופשי. לפי חומרת הבעיה מחליטים אם יש מקום לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום, הכוונה שלי שאם אני לא חושב על זה אני מרגיש מעולה. אם אני מתחיל לחשוב על זה אני מרגיש מעין חרדה , ואני לא מבין מדוע???
לפני כשנתיים וחצי החל אצלי דיכאון שהוביל ל-O.C.D. (או להיפך). מזה כשנתיים אני נמצא בטיפול פסיכולוגי+פסיכיאטרי. קבלתי בתחילה ציפרמיל, הגעתי ל-3 כדורים ביום והפסקתי בעבקות מניה ועברתי לסרוקסט אחד ביום. כיון שלא השתנה דבר, כעת אני על פרוזק אחד ליום וחצי ריספרדל. ניתן לומר כי הבעיה משתקת אותי מבפנים, אך כלפי חוץ לא ניתן לראות דבר. יש לי במשך היום מחשבות והרגשות של זרות עצמית, מחשבות אובססיביות על אלוהים וכו'-דברים אשר כמעט גורמים לי להתאבד. קורה לי, שאני מדבר ואני שואל את עצמי מי זה הגוף המדבר- מחשבה שחוזרת ונשנית אצלי שמטריפה אותי. כמה זמן אני עוד אמור לסבול? האם אני צריך להחליף את המטפלים שלי? האם שייך לצאת עם בחורה ע"מ לרענן את חיי? האם כל חיי אסבול? אודה לך מאוד אם תתייחס אלי ותענה לי
לי זה נשמע כמו משהו פסיכוטי ולא OCD או דכאון
מה זה פסיכוטי?
מאחר שאתה סובל זמן כה רב, אני במקומך הייתי מחליפה את המטפלים שלי. ייתכן שאתה מטופל לא נכון ת תרופתית אולי זה נכון גם לגבי הטיפול הפסיכולוגי העובדה היא שאין שיפור ואין סיבה שזה יהיה עם תרופות ככ טובות כמו שיש היום לכל אחת מן הבעיות שאתה מעלה. טלי.
שלום, OCD לעתים עלולה להיות הפרעה עקשנית.... הסבל איתה הוא רב. עם זאת בהחלט אפשר לרפא את ההפרעה ולהרגיש הרבה יותר טוב. אם אתה מרגיש מאוכזב מהטיפול אפשר ללכת גם בדרך ביניים. ללכת לייעוץ נוסף אצל אחד המומחים לנושא בארץ. הרבה בריאות ותשמור על עצמך דר' גיורא הידש
אני מאד חדשה בתחום והייתי שמחה אם מישהו היה יכול להסביר לי מה בדיוק התרופה הזו עושה, כי לא הצלחתי להבין הרבה מהמאמרים שקראתי... תודה מראש
המיוחד באפקסור הוא שהוא מעלה גם את רמת הסרוטונין וגם נוראפינפרין במוח והיום יודעים שירידה בשני החומרים גורמת לדיכאון וחרדה. כנראה שבגלל שהוא משפיע על שניהם יש לאפקסור יעילות מצוינת ומהירות השפעה. אגב, יש לי בן דוד פסיכאטר בקנדה והוא טוען ששם אפקסור הוא התרופה נגד דיכאון שהכי הולכת ורושמים אותו מיד באבחון כי היא כל כך יעילה.
הודעה בפורום של מספר שורות לא יכולה להגיע לרמה של מאמרים ולכן תהיה יותר ספציפי מה אתה רוצה לדעת. מקום טוב לחפש מידע רפואי ברשת הוא האתר הבא: http://www.pubmed.com http://www.pubmed.com
הי האם לתרופה נגד חרדה-דיכאון בשם רסיטל יש תופעות לוואי ועם כן מה הן ?
לדן שלום, לכל תרופה יש תופעות לוואי, תוכל לקרוא על רסיטל=ציפרמיל בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום שאלה אודות מזוכיזם- האם היו מקרים של אשפוז חולים באבחנה זו במקרים קשים של פגיעה עצמית או בזבוז כספים וכו'? והאם אשפוז עזר להם? תודה
לאלעד שלום, אישית איני מכיר אבל בחיים יש את הכל. למה אתה שואל? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם אפקסור יכול להיות יעיל גם בתופעת OCD מחשבות מפריעות? כמו כן באיזה מינון?
כן, אפקסור יעיל גם לאוסידי.
לדני שלום, אפקסור אינו רשום כטיפול ב OCD אבל יש תיאורים שאפקסור עזר וגם מניסיוני ישנם מספר אנשים שהטיפול עזר להם. OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ואפקסור יעיל נגד חרדה, כך שהצלחה של אפקסור ב OCD לא תפתיע שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני בן 37. לאחרונה אני חש ירידה בזיכרון ובריכוז. הדבר גורם לי לעיסוק אובססיבי בבעיה. לפני שנתיים בעקבות הפרעות שינה , פסיכיאטר רשם לי סרוקסט אבל פחדתי לקחת את הכדור. האם ככלל הלוקחים פרוזק, סרוקסט ודומיהם, חשים שיפור בזיכרון ובריכוז? אם הייתי יודע שכן, יתכן וזה היה מסיר את המחסום והפחד שלי מתרופות SSRI - ידוע לי שרמות נמוכות של סרוטונין יכולות להשפיע על הזיכרון. האם יש דרך לבדוק את הרמות הללו לפני מתחילים ליטול כדור מסוג זה? אשמח לשמוע את תשובת הרופא ותגובות של מי בינכם בעלי הניסיון. תודה....
לציבי שלום, כיוון שמדובר על רמת הסרוטונין בסינפסה כלומר ברווח בין תאי העצב אין שום אפשרות למדוד אותו באופן ישיר ולא בדרך אחרת. ישנן סיבות רבות לירידה בזיכרון ובריכוז ולא רק דמנציה או אלצהיימר. אחת הסיבות החשובות ביותר אם לא מספר אחת היא דיכאון. בדיכאון יש ירידה בזיכרון ובריכוז ולפעמים ירידה חמורה ביותר. לכן כל טיפול נגד דיכאון ושיפור במצב הדיכאון יגרום לשיפור משמעותי בזיכרון ובריכוז. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש
הומלץ לנו בעקבות עליה במשקל עקב שימוש ברספרידל 4 מ"ג על החלפה בתרופה שנקראת גאודון, שאלתי הראשונה האם מבחינת תופעות הלוואי שתי התרופות זהות והשפעתם על הגוף זהה, או שהדבר מצריך ניסוי מחדש כדי לבדוק זאת, שאלה שניה נמסר לנו שהתרופה גאודון לא נמצאת בסל הבריאות של קופת חולים הכללית וכדי לקבל אותה אנחנו צריכים לעבור לקופת חולים אחרת. האם הליך זה מוכר לך והאם יש אפשרות לקבל אישור לקבלה של התרופה גם בקופת חולים הכללית שבה אנחנו חברים בברכה, יעקב
ליעקוב שלום, הגאודון היא תרופה מעניינת. השם שלה הוא זיפרזידון- כלומר שילוב של זיפרקסה וריספרדון. קצה אחד של המולקולה דומה לרספרידל והשני לזיפרקסה. ככלל התרופה שייכת לקבוצת התרופות נגודות הפסיכוזה מהדור החדש כמו זיפרקסה ורספרידל. אחד המאייפנים שלה שהיא אינה גורמת לעליה במשקל. תוכל למצוא אינפו. נוספת בכל אינדקס תרופות אבל תזכור שזו תרופה חדשה ויש מאמר קצר עליה ב www.icallisrael.co.il התרופה אינה נמצאת בסל הבריאות ולכן אינה נמצאת בכללית. בקופות החולים האחרות היא נמצאת למרות שאינה בסל וכדאי לברר לפני שעוברים. בכל מקרה לדעתי ניתן לעבור לקופת חולים אחרת רק בעוד יותר מחצי שנה...כיוון שאפשר לעבור פעמיים בשנה וצריך להרשם מראש. כמובן שזו החלטה שלכם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האמת היא שכן יותר טוב.תודה ששאלת.כל יום נושא איתו משהו אחר.ואני מתמודדת עם כל יום בנפרד.גם עם העליות וגם אם המורדות.
אני שמחה לשמוע. החזיקי מעמד חמודה אריאל
שאלתי כלהלן: חברה טובה שלי סובלת מאו סי די קשה מאוד היא ניסתה מגוון תרופות רחב, שכולל את- פרוזאק, סרוקסט, לוסטראל, אפקסור ועוד. לטענתה ולהרגשתה, הסימפטומים מאוד מחמירים עם לקיחת התרופות עתה הוצע לה ריספרידאל והיא מאוד חוששת (בשל שנאמר לה כי זו תרופה נגד סכיזופרינה ועלולה לגרום לה לתופעות לא הפיכות). האם יש איזהשהוא פתרון במצב כזה? האם זו תופעה מוכרת? (שתרופה למצב מסויים דווקא יוצרת אותו ומחמירה אותו עוד יותר). אודה מאוד על תשובתך. טלי.
לטלי שלום, קשה לי לתאר שהתרופות החמירו את המצב, יתכן שהן לא שיפרו. בכל מקרה מקובל לתת ריספרידל יחד עם תרופה נוגדת דיכאון בטיפול ב OCD. בהצלחה דר' גיורא הידש
שלום רב, אני משתמש מזה מספר חודשים בפרוזאק שהוחלף בהמשך לציפרלקס. הפרוזאק הביא להקלה משמעותית בדיכאון ובהתייחסות שלי לדברים, אך כעבור עוד כמה שבועות מאז ההשפעה החיובית החל להופיע אצלי תיאבון מוגבר שכמוהו לא ידעתי מעודי. הפסיכיאטר המטפל החליף לי את הפרוזאק לציפרלקס אך התיאבון המוגבר (מדובר בעלייה של 10 ק"ג) לא נעלם. עד כמה שקראתי באינטרנט, שתי התרופות ובעיקר הפרוזאק גורמות לפחות בהתחלה להפחתת התיאבון - האם ניתן לייחס את הגברת התיאבון לפרוזאק? האם זו תופעת לוואי מוכרת? מה המלצתך? תודה, רמי
עניין העליה במשקל בעת לקיחת תרופות אנטי דכאוניות הוא בעייתי משום שיתכן ואכן העליה במשקל היא כתוצאה מהכדור שגורם לתאבון מוגבר לדוגמה. אבל, יתכן והעליה בתאבון היא פשוט בגלל שההרגשה הכללית הישתפרה וכשמרגישים טוב יש גם תאבון. בקיצור, אם העליה במשקל היא רצינית ומפריעה כדאי לשקול עם המטפל תרופות שידועות פחות בתופעת הלוואי הזו בהצלחה אריאל
אכן אתה צודק דווקא הפרוזאק אמורה לגרום לההיפך על פי מה שקראתי לפחות בפורום זה ולכן אני מצטרפת למעשה לשאלתך. טלי.
לרמי שלום, לעתים בשבועיים הראשונים בתחילת הטיפול ישנה תחושה של מועקה בבטן ובחילות, בתקופה זו אין תיאבון ואנשים יורדים בין 3 ל-5 ק"ג. התופעה חולפת ואז המשקל מתייצב. התופעה קיימת אצל כשליש מהנוטלים והיתר לא סובלים מתופעת לוואי זו. העליה במשקל היא תופעת לוואי המתרחשת אחרי כמה חודשים של טיפול וכמובן שהמנגנון שונה לחלוטין ממה שקורה בתחילת הטיפול. גם כאן כיוון שמדובר על תופעת לוואי לא כל האנשים סובלים מבעיה זו. כל התרופות הדומות לפרוזק, כאלו הפועלות על הסרוטונין יש להן תופעות לוואי דומות ועלולות לגרום לעליה במשקל. עם זאת יתכן שעם תרופה אחרת לא תהיה את הבעיה. תמיד צריך להתלבט ולשאול את הפסיכיאטר המטפל לגבי הסיכונים והיתרונות של החלפת תרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם האיקסל גורם לעלייה במשקל ו/או למיגרנות???מה השכיחות??? והאם הוא נגד הפרעות חרדה ולא רק נגד דיכאון???
איקסל- גם לחרדות. יש בעייה של עלייה בדופק. מצד שני אמור לגרום פחות להפרעות במישור המיני. מצב קישור למידע אודות התרופה באינפומד. נילי.
אני לא יודעת אם את יודעת אבל האם עלייה בדופק כתוצאה מהאיקסל מסוכנת???
http://www.infomed.co.il/questions/q_072502_2.htm
למאיה שלום, איקסל יכול לעזור גם בחרדה וגם נגד דיכאון. כמו כל התרופות הפועלות על הסרוטונין היא עלולה לגרום לכאבי ראש ותיאבון מוגבר. כפי שאני נוהג להגיד, תופעות לתופעות לוואי יש סטטיסטיקות אבל אף סטטיסטיקה אינה שווה שום דבר כאשר מדברים על מקרה פרטי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם אפקסור יכול להשפיע תוך 9 יום- אולי זה רק פסיכולוגי? אני לוקח את זה לחרדות שצצו עקב ארוע טראומתי שעברתי.
אחלה כדור
לא, זה ייתכן גם ייתכן למעשה ההשפעה היא עוד הרבה יותר מהירה. זאת בשל מנגנון הפעולה שלו ששונה מזה של תרופות SSRI אשר פועלות רק על הסרוטונין בעוד האפקסור פועל גם על הנוראדרנאלין והודות לכך מרגיע מאוד, והאפקט (האנטי חרדתי) מורגש במינונים הנמוכים באופן מיידי.
סחטיין
לא מדוייק, במינוניו הנמוכים האפקסור הוא בעיקר בעל השפעה סרוטונית עם נוראדרנלינית זניחה רק במינונים גבוהים יותר ההשפעה הנוראדרנלינית נכנסת לפעולה כך שזה תלוי מינון ולא אוטומטי עובד בשני הכיוונים מה גם שתרופות סרוטוניות פאר אקסלנס הינן בעלות השפעה עקיפה על הנוראדרנלין צריך לחפש את התשובה במקום אחר, ולא לבחור באפשרות הראשונה.....
הייתי רוצה שם של תרופה הכי טובה בשוק למצב פסיכוטי
לדון שלום, מקובל לתת תרופות מהדור החדש, וכיום בקופ"ח יש את הזיפרקסה והרספרידל. שתי התרופות מצויינות. נוהגים להתאים את התרופות למטופל מסויים לפי המצב, כך שאין תשובה חד משמעית לכל מצב ולכל אדם. מה שחשוב זה ליטול תרופה מהדור החדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
האם OCD היא הפרעה תורשתית?
מדובר על גורם ביולוגי (גנטי), אך גם על השפעה סביבתית. ככל תופעה פסיכולוגית גם כאן מדובר על שילוב של שני הגורמים.
למשה שלום, ישנו מרכיב תורשתי ב OCD אבל בהחלט לא רק התורשה חשובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
בת דודה של חברתי סובלת מדיכאון קשה ומהפרעה באישיות.נתנו לה כדור מסויים ממשפחת ה- ssri.כשחברתי סיפרה לי את זה נורא התעצבתי כי אני לוקחת כדור מאותו משפחה אבל בעקבות התקף חרדה שעברתי.לא היה לי דיכאון בכלל ולא הפרעה באישיות(אלא אם כן גם חרדה זו הפרעה באישיות..). למה אנחנו לוקחים את אותו כדור??אין כדור רק לחרדה??גם מי שלוקה בהתקף פסיכוטי או שיגעון או דיכאון לוקח את אותם כדורים.למה לא ממציאים כדורים לחרדה בלבד??זה מעצבן לדעת שאני והיא לוקחים את אותו כדור ואין לי שום בעיה שדומה לבעיה שלה.
הי לינור ישנם הרבה תרופות אנטי דכאוניות עם מרכיב אנטי חרדתי בתוכם ומי שסובל מחרדות ממושכות נוטל את התרופות האלה לרוב. הסיבה היא משום שכדורי הרגעה, שיעלים מאוד במקרה חרדה, הם לרוב ממכרים ולא מומלץ לקחת אותם תקופה ממושכת. לעומת זאת, בכדורים האנטי דכאוניים עם מרכיב אנטי חרדתי אין בעיית התמכרות ולכן כשצריך טיפול ממושך מומלץ לקחת תרופות אלה. אין בכך שום בושה ובכלל, לא הבנתי מדוע זה צריך לעצבן אותך. כמו שאקמול משמש גם להורדת חום אך גם לכאבים אותו הדבר פה תרגישי טוב אריאל
לאריאל שלום, אני מדיי פעם קוראת שאלות ותשובות.של הפורום. ולא מתערבת בד"כ. וחלק מהקריאה היא לקורא את התשובות שלך שמאוד רציונליות. ועיניניות. ויש מה ללמוד ממך. ואת אישה מקסימה באמת כל הכבוד לך. שיהיה לך ערב טוב. ביי מיכל
את בכלל לא צריכה להתעצבן. מכיון שבהרבה מקרים דכאון וחרדה מופיעים יחד, ישנן תרופות נגד דכאון שהן יעילות גם במצבי חרדה. גם אם לא היה לך דכאון, התרופה ניתנה לך לטיפול בחרדה ואצל חברתך אותה תרופה מטפלת בדיכאון. מה יש כאן להתעצבן?
אני אנסה להסביר לכן למה התעצבנתי. אני מכירה את הבחורה ויש לה הרבה בעיות.אפשר להגיד שיש לה התנהגות קצת מופרעת עם מצבי רוח והתקפי עצבים.היא עכשיו גם בדיכאון ויש לה עוד בעיות..וזה עיצבן אותי שאני והיא בסופו של דבר עם אותו טיפול למרות שלי הבעיות בכלל לא דומות לשלה..זה קצת קשה להסביר כי אתן לא מכירות אותה ואותי.
הכדורים האנטי דכאוניים פועלים גם נגד חרדות, יש אומנם את הבנזודיאזפנים שהם יעילים נגד חרדות ולמעט הקסנקס שמשלב את שני האלמנטים, כלומר יעיל הן לחרדה והן לדכאון. הרי שכל הכדורים האחרים ממשפ הבנזו' יעילים לחרדות. אולי זה ירגיע אותך במקצת... לפי מה שידוע לי במקרים של פסיכוזה יש כדורים אחרים העובדה שזה מעצבן אותך ככ היא זו שצריכה להיות בבירור , וראוייה לבדיקה. נילי.
בנזודיאזפינים לא מוגדרים ככדורים נוגדי חרדה. יש לבנזו מספר שימושים והפעילות שלהם נגד חרדה היא רק אחת מתוך כמה. זאת גם הסיבה שנהוג לשייך אותם לרפואה כללית ולא לפסיכיאטריה. קיימים שני יוצאי דופן- קלונקס שמוגדר כנוגד פירכוסים ולכן משוייך לנוירולוגיה וקסנקס שמוגדר כנוגד דיכאון וחרדה ולכן משוייך לפסיכיאטריה. כל השאר משוייכים לרפואה כללית ונמצאים בשימוש רב ביותר ונחשבות לתרופות הכי נפוצות. כל הסיפורים על התמכרות וכיוצ"ב זה טענות של מטופלים שהתמכרו ולא אזהרות של רופאים. עובדה ש-90% מצרכני הסמים בעולם צורכים בנזודיאזפינים בכמויות גדולות ובדרך הזאת גם מועברות מחלות נגיפיות קטלניות כמו צהבת (מסוג הפטיטיס סי) ואיידס. וכל זה קורה כאשר לפני 50 שנה טענו שהבנזו פותרים את כל הבעיות שיש לאנשים ולא מזיקים בכלל.
1) לבנזודיאזפינים- שכונו בעבר תרופות הרגעה קלות- יש סטיגמה נרקומנית מכיוון שהן נפוצות מאד בקרב צרכני סמים. כל מפגש עם רופא או רוקח בהקשר הזה הוא בעייתי בגלל הקשר של תרופות אלה להתמכרויות, לצרכני סמים ולהפצת מחלות זיהומיות (הפטיטיס סי ואיידס). 2) לנוירולפטיקה- נוגדי פסיכוזה- שכונו בעבר תרופות הרגעה כבדות- יש בהחלט סטיגמה של מחלות נפש כי הן מיועדות לטפל במחלות נפש, פסיכוזות וסכיזופרניה. 3) לנוגדי דיכאון טריציקליים ו-SSRI גם יש סטיגמה מכיוון שהן ניתנות לחולי דיכאון אך בשנים האחרונות הסטיגמה פחתה מאד כי הן ניתנות גם לסובלים מהפרעות חרדה ובעיות נוספות שאינן נחשבות לקשות. בשורה התחתונה דווקא הסטיגמה עם נוגדי דיכאון נראית לי הכי פחות בעייתית.
ומה אם אקמול?
שלום האם אשפוז יכול לעזור לטיפול במזוכיזם קשה הכולל פגיעה בתפקוד(גוזל שעות ביום), בזבוז כספים וסכנה עצמית (אם כי לא סכנת מוות)? כלומר האם היו מקרים של אשפוז מזוכיסטים רק באבחנה הזו? תודה
לאלעד שלום, לעתים קרובות מזוכיזם אינה הבעיה היחידה ובדרך כלל הטיפול אינו באישפוז. לאישפוז יש חסרונות רבים אולם היתרון הגדול הוא שאפשר לתת טיפול מאוד אינטנסיבי, מעקב צמוד, שיחות עם פסיכולוג, פסיכיאטר, ריפוי בעיסוק ועו"ס. דווקא הטיפול האינטנסיבי ביותר הוא במחלקות של אישפוז יום כלומר בצהרים המטופלים חוזרים הבייתה. שיהיה רק טוב דר גיורא הידש
שלום תודה על התשובה לפני שאני ניגש ליעוץ פסיכיאטרי חשוב לי לדעת כמה דברים ואודה לך אם תסביר לי -האם יתכן שעקב המוזוכיזם שהינו יחסית קשה (בזבוז כספים, חשש לפגיעה גופנית) יציעו לי אשפוז? -מה הטיפול התרופתי בכך? תודה
שלום לכן, חברתי עברה מסרוקסט ללוסטרל ומלוסטרל לאיקסל. היא לוקחת איקסל כבר שבועיים (כדור אחד בלבד ביום!). תוך כמה זמן היא אמורה להרגיש שיפור בתפקוד המיני אם בכלל? האם יש סיכוי שלא יהיה שיפור ? בתודה השואל
ממתי איכסל משפרת תפקוד מיני- לי היא רק עשתה עצירת שתן. רק סבלתי ממנה.
לפי המחקרים קיימות שתי תרופות נגד דיכאון שלא גורמות לבעיות בתיפקוד המיני: זיבאן (בופרופיון) וסרזוניל (נפאזדון). איקסל ורמרון נחשבות לגבוליות- כלומר תיתכן פגיעה אבל השכיחות הסטטיסטית לכך נחשבת לנמוכה.
לפי הבנתי זה קצת שונה א. גם הציפראמיל אמור לפחות בתיאוריה לגרום לפחות בעיות בעניין. אומנם לפי מה שאני קוראת בפורום זה לא פועל בדיוק כך במציאות... דבר נוסף- גם הסורבון אם מוסיפים אותו לתרופה הנלקחת, אמורה לשפר את פני הדברים. האיקסל אכן אמור להיות מעיק פחות. אבל שוב זה הכל תיאורטי. ייתכן שבמציאות זה קצת שונה.
http://www.infomed.co.il/questions/q_091502_1.htm מצורף לעיל קישור רלבאנטי. נילי.
תלוי? עם אתה פסיבי או אקטיבי!!
שלום לי יש בעיה שמשפיעה על כל הסובבים אותי. הורים בעל וילדים אני פוחדת שיקרה משהו רע למשפחה שלי וזה גורם לי למנוע מהם הרבה הנאות בחיים. אני דורשת שיתקשרו כשהם מגיעים וכשהם יוצאים ואם במקרה נגמרת הסוללה והם לא הצליחו להתקשר אני בטוחה שקרה הרע מכל ומתחילה ל"הסריט סרטים" בראש שהנה דופקים בדלת ואומרים לי שהם נפגעו . אני גם "מסריטה סרטים" סתם אם הבעל נשאר עם הילדה בבית ואולי הוא החליק באמבטיה ואיבד הכרה וכו'... בזמן האחרון החרדות האלו מאופיינות בלחץ בבטן דפיקות לב מואצות וכד'. האם אני צריכה טיפול תרופתי או שמא פסיכולוג יעזור ?
לשולה שלום, השילוב בין שיחות לתרופות הוא היעיל ביותר. התרופה מרגיע את ההיבטים הפיזיולוגיים של הבעיה. והשיחות מאפשרות בניה וחיזוק.בספו של דבר ההחלטה היא שלך. בהצלחה ויום טוב. מיכל
לשולה שלום, שתי שיטות הטיפול עשויות לעזור ולשתיהן יתרונות וחסרונות. אפשר לפתח דיון מעניין לגבי היתרונות והחסרונות של שתי הדרכים. כמובן שטיפול משולב הוא הטיפול המלא. את שואלת האם את חייבת טיפול, כנראה שהתשובה היא שלילית עובדה שאתם מסדרים עד עכשיו. אבל אפשר לשאול את השאלה גם אחרת, האם טיפול עשוי לעזור והאם בני משפחתך יהנו אם תהיי פחות חרדה. לשאלה השניה אני חושב שהתשובה היא חיובית. כל טוב והרבה אושר דר' גיורא הידש
אני לוקחת כבר שנה וקצת כדור ממשפחת ה SSRI נגד חרדה בעקבות התקף חרדה שעברתי.(ללא דיכאון).הכמות היא 25 מ"ל ליום.הכדור הציל את חיי ובזכותו התאוששתי. השאלה היא עד מתי??אני לא מרגישה שאני יכולה להפסיק לקחת אותו.ניסיתי לאחר תקופה של חצי שנה להפסיק אבל החרדה חזרה.(ואין לה סיבה).נראה לי שמבחינה פסיכולוגית-עצם זה שאני לוקחת את הכדור זה עוזר ומבחינתי הייתי ממשיכה כך כל החיים אבל אי אפשר.. עד מתי אני יכולה להמשיך לקחת את הכדור??האם זה מסוכן??האם כדאי להתחיל במאבקים של הפסקת הכדור ולקיחת סיכון שהכל יחזור??אני כבר לא יודעת מה לעשות.
עד כמה שאני יודעת אין שום מניעה להמשיך לקחת כדור שנים ארוכות. לפי מה שכתבת ניסית להוריד את המינון אך החרדה חזרה. מניחה שזה סימן שאת עוד לא מוכנה עדיין. למה קיים הלחץ להפסיק דווקא עכשיו? תחזיקי מעמד,
הבעיה היא שאי אפשר להיות תלויים בכדורים כאלה לאורך זמן.(למרות שהם מאוד עוזרים).
שלום רב. אני נטלתי עד היום 30 כדורים במינון של 20מ"ג ועדיין אני לא מרגיש שום שיפור במצביי הרוח הדיכאוניים והחרדות שבהם אני שרוי מדי פעם.תופעות הלואי שיש לי כמו בחילה קלה או עייפות קלה עדיין מופיעים גם לאחר בליעת הכמות של 30 הכדור. 1)האם ייתכן שהכדור עדיין לא התחיל להשפיע ואת ההשפעה של הכדור ארגיש בעוד תקופה קצרה? 2)האם תופעות הלואי אמורים לחלוף עם הזמן? לתשובתך אודה
למשה שלום, התשובה לשתי שאלותיך היא חיובית. בדרך כלל מקובל לחכות כשישה שבועות לפני שקובעים שתרופה אינה עוזרת לאדם מסויים. בדרך כלל תופעות הלוואי מוקלות בתחילת הטיפול ואף חולפות. אני מקווה שבקרוב תרגיש טוב יותר, אם לא אז צריך לשקול עם הרופא את החלפת הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
שלום רב, אני סובלת מחרדות ודיכאון קשה בגין פוסט-טראומה. מספר חודשים ניסיתי טיפול בפאקסט ללא הצלחה. מה עדיף לי לנסות את לוסטרל או את אפקסור XR ? מפאקסט היתי רדומה כל הזמן ואטית. תודה רבה
תנסי לוסטרל. לוסטרל מיועדת לפוסט טראומה והיא גם הרבה יותר מעוררת מסרוקסט. עם לוסטרל הבעיה שלך תיעלם לחלוטין תוך שבועיים.
לדעתי אפקסור-לוסטרל מתחיל להשפיע רק אחרי חודש בערך והוא רק עובד על סרוטונין. אפקסור תרןפה מאוד מאוד יעילה ומהירת השפעה. אני המלצתי כבר ל 2 אנשים אפקסור ולמרות שבהתחלה היו תופעות לוואי הם חלפו ועכשיו שניהם מנשקים אותי כל פעם שהם רואים אותי. בהצלחה.
תיקון הלוסטראל עובד אומנם נכון רק על הסרוטונין ועדיין הוא נחשב חזק מן האפקסור בשל השפעה נוספת מסויימת שיש לו. ויחד עם זאת אני מסכימה איתך שעדיף לנסות את האפקסור, יעילותה ומהירות השפעתה מדהימות, וזו תרופה מצויינת אכן בניגוד לסרוקסט היא פועלת גם על הנוראדרנאלין ולכן מרגיעה יותר.
לוסטרל היא התרופה הכי טובה לפוסט טראומה PTSD.
האם תוכל להרחיב במה היא עדיפה לפוסט טראומה? תודה נילי.
לא חושב...(מנסיון)ואני פוסט טראומטי!
לטיפול בבעיה. גם איתי התחילו עם לוסטרל ולא ראיתי ממנה נחת (אפילו פגעה בתפקוד המיני...). העבירו אותי לרמרון וכאן דווקא ראיתי שיפור: אני ישן יותר טוב, אין סיוטיים, אני יותר רגוע. לא יכול להגיד שעזר לגמרי, אבל עזר הרבה!
שלום רב! אבי בגיל 75 ובשנתיים האחרונות הוא סובל מהתקפים של כאבי ראש חזקים ו/או גלי חום בראש ובבטן. מידת השכיחות וחומרת ההתקפים הולכת וגוברת (לפני שנתיים- פעם בשבוע בערך ועכשיו כמעט בכל יום). בכל התקף הוא מציין כי זהו ההתקף הכי גרוע שהיה לו ושעכשיו הוא ימות. הוא הופנה ע"י רופא המשפחה לסדרה של בדיקות אצל רופאים מומחים- אך הבדיקות יצאו תקינות. בc.t מוח התגלו חסימות מעטות בעורקים אך הרופא אמר שזה תקין(עקב הגיל והאירוע מוחי) יש לציין שההיסטוריה הרפואית שלו כוללת : אירוע מוחי לפני מס' שנים ו-2 התקפי לב יש לו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, קטרט). האם ההתקפים הללו הם ביטוי לחרדה? האם תרופות פסיכיאטריות יעזרו לו?
לסמדר שלום, אצל אנשים מבוגרים וחולים דיכאון וחרדה מופיעים בצורה לא אופיינית ויכולים להיות מאוד מורכבים מבחינת האיבחון. לדעתי תופעות של גלי חום בבטן ובראש אינם סימפטומים של בעיה גופנית.... יתכן גם שהתרופות שהוא נוטל ישפיעו על מצבו הנפשי. בכל מקרה ההמלצה היא להגיע לאבחון מקיף אצל פסיכאטר מפני שמצבו הגופני מאוד מורכב וכמובן גם כל התרופות שהוא נוטל. האבחנה הסופית עלולה להיות מורכבת מאוד כך שלפעמים אנחנו מנסים לתת טיפול וקובעים את האבחנה לפי תוצאות הטיפול.... אין מה לעשות הדברים כיום עדיין מורכבים מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני סובלת ככל הנראה מהפרעת אישיות גבולית. הדבר בא לידי ביטוי אצלי בעיקר ברגישות ופגיעות רבה מאד- דבר הגורם להתפרצויות זעם כלפי הגורם הפוגע עד כדי אלימות פיזית.באחת ההתפרצויות כלפי משפחתו של בעלי, שהן מקור הפגיעה בי בשנים האחרונות, הם התנו את המשך נישאנו בפנייה לפסיכיאטר, שרשם לי פריזמה ופרפאנן. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי לנטילת כדורים פסיכיאטריים. כבר יותר מחצי שנה לא לוקחת טיפול תרופתי ומסתדרת היטב ללא. שאלתי היא האם יש דרך להוכיח שהטיפול התרופתי היה מיותר ולא נכון, ובמקום זאת היה צורך להמליץ על שיחות וכן האם אפשר לתבוע על כך את משפחתו של בעלי, על העוול שנגרם לי או את הפסיכיאטר? כמו כן, האם ניתן להשתמש בתביעה גם בטיעון שמשפחתו של בעלי החריפה את מצבי הנפשי? תודה, איה
בתור לא מומחה, לא נראה לי שיש לך כאן עילה לתביעה מכיון שבמצבי הפרעות אישיות מקובל לתת טיפול תרופתי המקל על סימפטומים מסוימים. העובדה שלאחר הפסקת נטילת התרופות התופעות לא חזרו וכרגע את רגועה, איננה עילה לתביעה. אם את רוצה חוות דעת מקצועית יותר כדאי שתפני לפורום רפואה ומשפט כאן בדוקטורס.
לאיה שלום, בתביעה יש מקום להוכיח רשלנות רפואית, לא ראיתי שום מקום הדומה לכך ולכן לממה שכתבת אין מקום לתביעה. שיהיה רק טוב והרבה אושר דר' גיורא הידש
שלום לך האם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטר בסגנון וברמה שלך באזור רחובות? תודה שירי
תפתחי את הספר של מכבי ישנה רופאה טובה באיזור רחובות אך היא מקבלת פרטי
אני ממליץ על דר' דנון. מקבל בתחנה ברחובות, טל': -936501 . 08 נחמד ומקצועי.
דר' דנון רופא מעולה
אני בת 33 לאחרונה סבלתי מהתקפי חרדה שלווו בתסמינים שונים קיבלתי טיפול פסיכוטרפותי וכן טיפול תרופתי היום ללא כדורים מעוניינת להיכנס להריון. שאלתי היא : מהם הסיכונים לעובר במידה ושוב יופיעו התקפי חרדה .
לאביבה שלום, לכולנו יש פחדים, חלקם אותנטיים חלקם לא אותנטיים. בדרך כלל אנחנו פוחדים ממשהו עוד לפני שהוא היתקרב אלינו.זהוא פחד ממשהו שלא באמת מאיים על הקיום הפיזי שלנו.לדוגמא: פחד מכישלוןוההשפעה כל כך היא עצומה.והיא מתבטאת בזה שמפסידים מראש, שיתוק, מוותרים מראש. כאשר הפחד במציאות שלך מראה על פחד לקיום הפיזי שלך, זהוא פחד טיבעי ואמיתי. אבל זיכרי שאת עדיין לא בהריון, ועדיין בחרדה ממשהו שהוא עוד לא היתקרב אליך באמת. אני מקווה בשבילך שתיכנסי להריון ללא פחדים. ואל תוותרי לעצמך. טוב שאת בטיפול פסיכוטרפי תמשיכי עם זה. ותחשבי רק חיובי. בהצלחה ויום טוב מיכל
היי אביבה, את נמצאת בשלב הכי טוב להכנס להריון. השליש הראשון הוא המסוכן ביותר עבור העובר. עד כמה שאני יודעת באם תרגישי שהחרדות חוזרות אין בעיה להתחיל שוב לקחת תרופות. עדיף אמא לא חרדה עם תרופות מאשר משהו אחר בהצלחה !!!!
אני בגילך וסובלת גם מחרדות, אני לא נמצאת בשום טיפול, כי אני מפחדת רציתי לשאול אותך על הטיפול? ואם הוא באמת עזר? כמה זמן טיפול ? אם יש תופעות לוואי? אני גם חושבת על הריון, אך מפחדת. מחכה לתשובה.
לאביבה שלום, בדרך כלל בהריון מרגישים טוב והסיכון לחרדה נמוך יותר. כך שסביר להניח שבהריון תרגישי טוב. בכל מקרה אענה גם על שאלתך, מקובל שהתרופות נוגדות הדיכאון והחרדה SSRI בטוחות בהריון, כמובן שצריך לבדוק שוב לגבי כל תרופה. המצב מעט שונה אחרי הלידה, אבל דיה צרה בשעתה. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש
שלום לדוקטור בני בן 17 וחצי מאובחן ממה שהבנו מפסיכיאטור כתרום סכיזופרניה. יש לו לפעמים מחשבות תורדניות ולפעמים תפיסה לא נכונה כלפי המציאות. הוא מקבל תרופות וזה ממש עוזר לו. רצינו לשאל האם לקחת לו פסיכולוג.ואיזה סוג. הוא לא משתף אותנו בדברים שלו. הוא הולך לבית ספר בהתאם למצבו אך הוא השתפר ואנחנו נותנים לו עצמאות אף על פי שקשה לו בתפקודים כמו קניה במכולת. הוא ילד שמקשיב ולוקח תרופות בזמן. כרגע הוא רואה פסכיאטור פעם בחודש דרךמרפאות חוץ. תודה נדב
לנדב שלום, חשוב מאוד לתת לילד עצמאות, ולא לקחת לו את העצמאות. פסיכוטרפיה זה יכול להיות מצויין בשבילו. השאלה עם הוא מסכים לפסיכוטרפיה? מיכל
לנדב שלום, אין ספק שדרוש לנער טיפול תמיכתי. בכל מקרה מדובר בפסיכולוג קליני. בהצלחה מיכל
נדב דבר ראשון צריך לדעת את האבחנה המדוייקת. אין כזאת אבחנה טרום סכיזופרניה. האם הכוונה להפרעת אישיות? או סוג מסויים של סכיזופרניה? או הפרעה טורדנית? מותר לכם לדרוש את האבחנה בכתב אם מתחמקים לתת לכם אותה בע"פ. הדבר מאד חשוב בשביל לקבוע את סוג הטיפול הנדרש. טיפול פסיכולוגי קלאסי דינמי איננו מומלץ במקרים של סכיזופרניה. בסכיזופרניה הדגש הוא על מעקב רפואי ותרופתי.
למשה ומיכל תודה על התשובה. בני קיבל רספרדל ועכשיו עבר לזיפרקסה. הוא מקבל גם סרוקסט אך מה שמאפשר לו לתפקד תקין זה זיפרוקסה. יש לו בעיות ריכוז ומחשבות מיסטיות.וכשפרצה המחלה הוא מאוד השתנה באישיות. בנינו משתף פעולה עם רופאים . הפסכיאטור שלו חושב שיותר טיפול קבוצתי עם בני נוער בגילו יהיה לו טוב. לגבי הפסיכולוג הרופא התחמק כי הוא מאמין בתרופות ושיקום קבוצתי לתת יותר כלים איך להסתדר עם אנשים. ניסינו לקחת פסיכולוג בנינו מאוד אהב את הפגישות. אך הפסיכולוג כל הזמן חלק על פסיכיאטור. לא הסכים שבנינו ילך לקבוצת תמיכה עם נערים בגילו. התברר שפסכולוג חושב שבנינו עבר משבר ועבר דיכאון. בזמן שפסכיאטור אומר שהבעיה הייתה בריכוז במחשבות מיסטיות. לכן מצד אחד אנחנו רוצים לקחת פסיכולוג ומצד שני לא יודעים איך לבחור אחד שלא יוסיף לחץ וחוסר אימון במערכת.
אני מקווה שאתה זוכר אותי... בשלב זה אני מרגישה מצויין, כאילו שום דבר לא קרה. קשה אפילו לשחזר את הסבל שעברתי ומה בדיוק הרגשתי...אני שוב מודה לך על ההקשבה, העזרה והעידוד ברגעים הקשים. יש לי רק שאלה אחת . אני נוטלת אפקסור xr -150mg. כיוון שהתרופה איננה נמצאת בקופת חולים כללית, הרופא שלי הציע לי לעבור לאפקסור רגיל, לאותו מינון. הוא טוען שאין הבדל בין שתי התרופות, אלא רק במספר הפעמים שאותה צריך לקחת.:במקום פעם ביום , צריך לקחת פעמיים. האם זה ההבדל היחיד? מה דעתך? תודה מראש על תשובתך.
לגיתית שלום, אני שמח שאת מרגישה טוב עם תחילת השנה ומאחל שתרגישי כך במשך כל השנה. הרופא צודק שמדובר באותה התרופה ובאותה המולקולה, רק שה XR היא בשחרור איטי ולכן ניתן ליטול פעם ביום. עם זאת התרופה יותר יציבה ורמתה בדם יותר קבועה, לכן קרה כבר שראיתי הבדלים בתגובות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני מתלבט אם להתחיל עם הפסיכיאטור שלי לדון במעבר מפרוזק (הגורם לי בעיות רציניות בתיפקוד המיני) לתרופות אחרות. אני מבקש מאד, מכל מי שיש לו ניסיון במעבר מתרופה אחת לתרופה אחרת בגלל ענין המין, שיספר על הניסיון ועל התןצאות. אני מטופל בפרוזק בגלל ocd , והתוצאות מצוינות-מבחינת הocd .
אני עברתי מציפראמיל לפרוזאק ובהחלט הייתה ירידה משמעותית בחשק, אבל עלייה ביכולת להגיע לאורגזמה. עם הציפראמיל זה פשוט לא קרה, למרות שדווקא כן היה לי חשק.
חגית שלום מתוך ניסיון שלי בבעיה דומה הועברתי לטיפול ברמרון והתוצאות הן מדהימות אני ממליץ בחום יוסי
אני עברתי מציפרמיל לאפקסור ואין לי תופעות מיניות בכלל (עם אפקסור). המנגנון עובד יופי (טפו,טפו)
אני ממש מצטער אם אני מפריע לך עם כל השאלות שלי. סליחה. תאמין לי שגם אני לא נהנה מזה. הייתה אי הבנה קטנה ולפני זה אני שלחתי אליך את אותה שאלה כמה פעמים, משום שכל פעם אתה לא נתת לי תשובה, ולא הייתה לי ברירה אלא לחזור על אותה שאלה. באמת שאין לי כוונה לעצבן. רון
לרון ערב טוב, אני יודע ומקווה שאצלך הכל בסדר. שבוע טוב, דר' גיורא הידש
אולי הייתי יותר מדי בוטא במכתב שבו בקשתי סליחה כי זה לא היה במקום, אבל שבאופן כללי הכל בסדר. אני אשתדל שלא להתבטא כך מעתה. ואני מקווה שעוד תהיה מוכן לענות לי על שאלות, כאשר אני אשתדל שלא לחזור על אותן השאלות יותר מפעם אחת. רון
אני סובלת מחרדות והתקפי חרדה מזה זמן מה. מטופלת כ- 3 חודשים אצל פסיכולוגית התנהגותית קוגנטיבית ב "סיוע" תרופתי. ההפרעה גורמת לי ( ואני בטוחה שלכל השותפים לבעייה) לסבל רב ולקשיים בתפקוד היומיומי. שאלותיי הן: 1. מהם הסיכויים להחלמה מלאה מהפרעה זו ? 2. מהם הסיכויים ל"השתחרר" מהתלות בטיפול? וכמה זמן זה יכל לקחת? ממני הסובלת קצרת הרוח...
לתהל שלום, כאשר את שואלת לגבי סיום טיפול אני מבין שאת מרגישה בטוב. הסיכוי להבראה מלאה תלויה בגורמים רבים כמו גיל, מצב משפחתי וחברתי, עבודה, ולחצים שונים אשר נמצאים בחיים. לכן איני יכול לתת תשובה פרטית אליך. באופן כללי הסיכויים טובים. עם זאת הטיפול מתחלק לשני חלקים, הראשון הוא ההבראה וההרגשה הטובה, השני הוא מניעה של השנות החרדות. אם מפסיקים טיפול מוקדם מדי קיימת סכנה שהריפוי אינו מלא ולכן החרדות עלולות לחזור. לכן מקובל שהטיפול התרופתי ימשך כשנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הי תהל חשוב שאת מטפלת בבעיה ונראה שכיסת אותה מכל זוית- טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי ולכן סיכוייך הם טובים מאוד. אפשר להחלים מחרדה בהחלט והיא יכולה להעלם כלאה הייתה- כמובן עם הטיפול הנכון. לגבי הפסקת טיפול, לאחר תקופה ממושכת של יציבות אפשר לרדת במינון בהדרגה עד הפסק מוחלטת בהצלחה אריאל
אני לוקח מזה חודש פריזמה 20 מ"ג וחצי חודש עליתי בהדרגה עד ל40 מ"ג, שלאחרונה עליתי ל40 מ"ג התרופה עוזרת לי מאוד אך ישנם תופעות לוואי שהופיעו לי באחרונה והן השמנה מעט( לא רצון לאכול יותר), ובעיות בקיבה שזה מתבטא בשילשולים ו" נפיחויות " מעצבנות מה לעשות לא נעים, הרגשת דחק בקיבה, האם תופעות אילו מוכרות לתרופה זאת, כמו כן האם יחלפו? גיא
לגיא שלום, התופעות הללו מוכרות ובדרך כלל הגוף מסתגל להן והן חולפות. תתיעץ עם הרופא המטפל, אולי המינון המתאים לך הוא 30 מג', כלומר ההשפעה הטובה תשמר ולא יהיו תופעות לוואי... לפי זכרוני יש גם כדור של 30 מג' פריזמה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
יצאנו אני ובעלי לבלות.ראינו סרט.תמיד בלילה כשאני יוצאת למקום שיש בו המון אנשים, (זה גם קורה לי בבוקר, אבל פחות).אז יש לי תחושה של המון פרצופים מסביבי.ואני לא יודעת איפה אני נמצאת.המון אורות,המון אקשן.ואני במין ריחוף. נכנסים לבניין האופרה.נכנסים לסטימצקי.נכנסים עם עוד זוג לסרט. הסרט נחמד,הכל רגוע בפנים.אין שום חרדה.יוצאים מהסרט לתוך בניין האופרה.המון אנשים,גיסתי מדברת אליי.אני מקשיבה ,עונה לה.מדברת .אחר תופסת את בעלי ביד.בעלי חושב שמשהו לא בסדר (בעצם הוא קצת צודק).הפחד שלי,התחושה המוזרה שהכל מסביבי,מלא אקשן.ואני לא. יוצאים החוצה לכיוון הפיצה.אני רואה את הלחץ בפנים שלו.מסתכלת בפנים של גיסתי.רואה שהיא קצת לבנה.או שמא נדמה לי.ואני זו שבעצם מתחילה להילחץ.כן,אני מתחילה להילחץ מהלחץ של בעלי.וגם מעצמי.אני יותר ויותר ממוקדת בעצמי.אומרת בחביבות,טוב אולי נוותר על הפיצה ונלך הבייתה.בעלי ואני הולכים.נפרדים לשלום.הכל מסביבי מוזר,הים,האנשים ,המכוניות ,האורות.כאילו נולדתי לתוך עולם חדש.הכל מוזר.מפחיד וענק. הולכים לכיוון המאפייה.לכיוון האוטו שחנינו. בעלי שלא מבין מה קורה.רוצה לקנות לעצמו איזה מאפה .אני לא מסוגלת לעמוד במקום. מרגישה חולשה,בעיקר חוסר יציבות.שאם אני אעמוד במקום,הכל יתחיל להסתובב סביבי. הלב כאילו דופק מוזר וכבד.(אני בטח איזה חולת לב,ואף אחד לא גילה את זה-בטוח.). אני אומרת לו בוא נלך,אני רוצה לאוטו.עוד שנייה,עוד דקה.מחכים הולכת סביב המאפייה.לחץ,מתח.סוף סוף הולכים לאוטו.בעלי מלמל משהו באוטו.שהוא לא יודע אם היא מסוגלת להבין מה שיש לי.ואני שקטה,נטולת רגשות אומרת,אבל לא אכפת לי. כל כך מנוסה בחרדות האלה.שאני פשוט ממוקדת בלא לאבד את האחיזה במציאות.לא לרחף לגמרי.ולאבד קשר עם המציאות. נוסעים הבייתה.האוטו נעצר ברמזורים.זה עושה לי רע העצירות האלה.כאילו שכל עצירה זה חוסר יציבות בשבילי.השארת משהו בשבילי אני שואלת? את לא רצית.את מיהרת .אומר בעלי. נכון אני אומרת לו.אני בן אדם עסוק.אין לי זמן.מגיעה הבייתה.שולחת את אמא שלי הבייתה.ומודה לה על הביביסיטר. זהו.מגיעה הבייתה וכותבת לכם.בכי חזק בפנים.מחר מתעוררת ליום עבודה לא ברור. לא העבודה.ובעצם אם חושבים על זה.גם לא שום דבר אחר. לילה טוב.
שרונה לילה טוב תודה על השיתוף. התיאור מאוד אישי ונוגע במקומות הכי עמוקים בלב. מקווה שתחליטי לקבל עזרה כדי לפתור את הבעיה, כי את וודאי יודעת שאפשר. שיהיה לך רק טוב, שלווה ורוגע מבפנים אבישג
שרונה שלום, חבל שאת סובלת בזמן,שאפשר לטפל בבעיה ולמנוע את הסבל הזה. עברו הימים שאנשים יסבלו בשקט.ואני לא חושבת שמגיע לך לסבול בצורה כזו. אני במקומך פונה לטיפול בהקדם האפשרי. הרבה בריאות. מיכל
כואב לי לקרוא על מה שאת עוברת אך זכרי שאת לא לבד - את תמיד יכולה לכתוב פה ואנו נעטוף אותך בחום והבנה. לא יודעת כל כך איך לעודד אותך. שולחת לך חיבוק גדול גדול אריאל
שרונה יקירתי אני קוראת את מה שכתבת ואני כל כך מזדהה איתך - זהו בהחלט התקף חרדה : גם אני עברתי את אותו הדבר בדיוק - במין חרדה מתמדת - אבל כשזה קורה - מרגישים ניתוק מהעולם - כאילו שאת מסתכלת על העולם מהצד נכון ?? כאילו נדמה לך שכולם נורמליים ואת לא , הכל מוזר וגדול - בדיוק כפי שאת מתארת , כולם חיים את חייהם (לכאורה), ורק אנחנו במין בועה מוזרה שאלוהים יודע איך נכנסנו אליה , הרי לפני כן חיינו חיים נורמליים . הכי מפחיד זו תחושת הניתוק הזאת - מדברים אלייך ,ואת פשוט לא שומעת - את עסוקה במה שעובר עלייך כרגע בגוף - נדמה לך שאת עומדת לקבל התקף לב ,להתעלף, להשתגע ,למות ,- נורא ואיום . תקשיבי לי יקירה - אני ממליצה לך על ספר ,ואת רצה לקנות אותו - "מלחץ להצלחה" של "לוסינדה באסט" בהוצאת פוקס - ספר מעולה ומומלץ בחום לכל הסובלים מחרדות והתקפי חרדה - לי הוא עזר מאוד , בנוסף ,את הולכת לפסיכולוג ולומדת לעשות תרגילי הרפיה - מספר פעמים ביום . הזמן הוא המרפא הכי טוב - אנחנו פשוט אנשים רגישים יותר מאחרים , נלחצים מהר , מדחיקים פנימה , ואז הגוף מבטא זאת בהתקפי חרדה . תחזיקי מעמד אני יודעת מה את עוברת עינת
מזה מס' חודשים שאני סובלת מתחושת "שיוט" , חוסר יציבות, עייפות וחרדה, כאשר לא ברור מה קדם למה ( חרדה לסחרחורת או להפך). רופא א.א.ג המליץ על טיפול פיזיותרפי להחזרת תחושת האיזון ובמקביל- טיפול להפחתת החרדה. כרגע אני מטופלת בשני המישורים. שאלתי היא- אם מקור הסחרחורת בחרדה- האם הטיפול הפיזיותרפי יכול לסייע?
לטל שלום, איני יודע איזה טיפול פיזיותרפי את מקבלת? בכל אופן הרפיה ומסג' יכולים להרגיע ולעזור נגד חרדה. אולי התכוונת לפסיכותרפי? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
הכוונה לטיפול פיזיותרפי שמטרתו לטפל בסחרחורת על רקע בעיות אזניים וסטיבולריות. (לפני מס' שנים סבלתי מורטיגו). לא ברור אם הסחרחורות נובעות ממקור זה (וגורמות לחרדות) או שמקורן מלכתחילה בחרדה. (יש לציין שיש לי נטיה מסויימת לחרדה). במידה והמקור לסחרחורת הוא חרדה (ולא בעיות הקשורות לאוזן), האם נראה לך שטיפול פיזיותרפי יהיה אפקטיבי?
שלום ד"ר היידש התחלתי טיפול ברמרון למעי רגיז שמלווה בחרדה בינונית. כשבוע אני לוקח רבע כדור של 30 מ"ג לפני שינה. החרדות ירדו באופן משמעותי רק לקראת הערב אני מרגיש קצת חרד. למרות זאת הסימפטוימים של המעי הרגיז עדיין ישנם במיוחד כשאני עומד לצאת מהבית לקראת ארוע חברתי חשוב שבו אני במרכז הענינים. זה עדיין מתבטא בתדיורת של 4-5 פעמים במתן צואה רכה בדומה לשלשול. בנוסף התרופה הזאת מאוד גורמת לישנוניות. האם לדעתך צריך להחליף את התרופה או לעלות את המינון או שזה עוד מוקדם להחליט? האם רמרון היא מסוג התרופות שמתאימות לטיפול במעי הרגיז? כי יש כאן במידה מסוימת אלמנט של מחשבות אובססיבות כמו " עכשיו אני נותן הרצאה של שעתיים, האם אני אחזיק מעמד ולא אצטרך ללכת לשירותים" וכדומה... האם אפקסור יכולה להיות עדיפה על רמרון בגלל אולי שיש לה פעילות גם כנגד OCD? תודה רבה,
לארי שלום, התופעות המחשבתיות שאתה מתאר קשורות לחרדות כלליות ולא לתופעות של OCD. איני מכיר ואני חושב שעדיין אין עבודות ספציפיות על השפעת הרמרון על המעי הרגיז. כמובן שישנן עבודות רבות יותר לגבי חרדה. שבוע של טיפול ורבע כדור הם מעטים מדי, עם זאת אתה מציין כבר שיפור, לכן הייתי מתקדם לפי הרגשתך ולא לפי הספרות או תיאוריות. אתה תסתגל לעייפות ואז ניתן יהיה להעלות במינון לפחות לחצי כדור ואני מקווה שתגיע גם לכדור שלם. אחרי כחודשיים של טיפול יש מקום להעריך את התוצאות לגבי השפעת הרמרון אצלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני גם סובל ממעי רגיז ומ- OCD . בזמנו, מה שעזר לי היה אפקסור + NOTESYL. מנקודת מוצא של חוסר תיפקוד כללי כתוצאה מ 20 יציאות ביום, העזתי לצאת מהבית תוך שבועיים מתחילת הטיפול. תוך חודש הייתה לי יציאה נורמלית אחת ביום. מצב זה נמשך כחצי שנה. לאחר מכן חלה נסיגה עד שאחרי שנה הופסק האפקסור והוחלף ב ELATROL ו SEROXAT שאני לוקח כבר כמעט שנתיים בתוספת 1 עד 2 כדורים של אימודיום ליום לפי הצורך. אני הייתי מציע לך לנסות טיפול ב EFEXOR ואולי להוסיף לו אימודיום לפי הצורך.
האם פבוקסיל יכול לגרום במקביל לתחושת עייפות וחולשה בשעות היום ולהפרעות בשינה בלילה?
לשירלי שלום, בהחלט כן והייתי ממליץ לנסות ליטול את הפבוקסיל בערב. אז יתכן שתשני טוב יותר ותהיי ערנית יותר במשך היום. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני כבר כשבעה חודשים לוקחת את הכדור מודל ורמרון, הכדור מודל מונע ממני לקבל מחזור ככה שכבר חצי שנה אני ללא ווסת, הפסיכיאטרית שלי רוצה שאפסיק את הכדור אך בזמן שאני מפסיקה, תוך כמה ימים אני נכנסת לדיכאון, נהיה לי מצב רוח רע, מועקות קשות ואפילו אין לי חשק ללכת לעבודה ולא לעשות כלום כשאני חוזרת לקחת את הכדור אני חוזרת למצב תקין, מה לעשות? ומדוע אני מגיבה ככה להפסקת הכדור? (ניסיתי כמה פעמים להפסיק וכל פעם זה קורה לי)
לשגית שלום, מעניין, גם אני לא מכיר כזו השפעה של מודל אבל אי אפשר להתווכח לגבי הרגשתך. אולי כדאי להתייעץ עם גניקולוג לגבי האל-וסת וכדאי לבצע בדיקות גופניות כלליות ובנוסף רמת הורמון הפרולקטין בדם. שבוע טוב דר' גיורא הידש
הי, אחותי נוהגת ללכת לרופאים שונים בתואנות שונות על בעיות רפואיות מגוונות במש שנים האחרונות. לאחר מספר בדיקות, תמיד לא מוצאים לה כלום... אני תמיד אומר לה שתפסיק להמציא, אך היא מצידה מתרגזת ומאחלת לי שגם לי יהיו את הבעיות שאני טוען שאין לה. לאחרונה החלה להוסיף למגוון רופאיה המומחים גם פסיכיאטר לאחר ששמעה את ורדה ברדיו. לי כבר ממש נמאס לשמוע על בעיותיה שמשגעות את כל המשפחה. היא לוקחת סרוקסט כבר חצי שנה וטוענת שזה לא משפיע עליה בכלל (היא טוענת שיש לה חרדה). כיצד ניתן לפתור את הבעיה?
רני שלום. הגוף והנפש קשורים ומשפיעים זה על זה. הפרעה במצב הרגשי יכולה להשפיע על תחושות הגוף. לעיתים תחושות גופניות לא נעימות מעידות על הפרעה רגשית כגון חרדה ו/או דיכאון גלוי או סמוי. גם אם לא מוצאים "הוכחות" רפואיות" למחלה גופנית כלשהי- אין זה מפחית ממידת הסבל אותה חווה האדם באמת! יפה שאחותך מחפשת אחר מענה למכאוביה גם במישור הרגשי. ובאשר אליך - נראה לי כי הדבר שאחותך זקוקה לו ביותר כרגע הוא- אמפתיה ותמיכה רגשית לסיבלה, ולא לתחושה של מיאוס ודחייה. כל טוב.
לרני שלום, אני מצטרף לדבריה של דיקלה וכפי שאתה מתאר את הדברים הקשיים הם בתחום הרגשי/נפשי וטוב שפנתה לפסיכיאטר שהוא מטפל באנשים הסובלים מתחושות גופניות שונות אבל מצבם הבריאותי הגופני תקין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
לדעתי היא מחפשת תשומת-לב. פשוט אל תתיחס.
הכדורים נוגדי החרדה/דיכאון גורמים לנדודי שינה, והבנזודיאפינים, אשר מסייעים בשינה - עלולים למכר.... אז מה הפיתרון?
לא כל הכדורים שנוגדי הדכאון גורמים לנדודי שינה, אני לוקחת רמרון ואין לי נדודי שינה, דווקא בהתחלה הייתי ישנה המון בגלל הכדור.
מהי התרופה הטובה ביותר לתופעות ממשפחת החרדות כולל OCD וגלי חום ללא סיבה. תודה
מבחינת יעילות דווקא התרופות הישנות הטריציקליות נחשבות ליותר טובות. אנפראניל מראה יעילות גבוהה יותר במקרים של OCD שהיא הפרעת חרדה שיחסית עמידה לטיפול. מבחינת תופעות לוואי אין ספק שתרופות מסוג S.S.R.I נחשבות לעדיפות. יש כיום שש תרופות מהקבוצה הזאת ורובן נחשבות ליעילות עם מעט תופעות לוואי. אם היתה תרופה אחת שטובה לכולם לא היו צריכים לפתח שש תרופות שונות. ההבדלים הם בפרופיל תופעות הלוואי.
איך נקראת אישיות של אהבה עצמית יתר אבל שלא תלויה באחרים כלומר שהאדם לא צריך את ההערצה או התמיכה של אחרים . הוא רואה רק את עצמו, גם אם הוא יהיה לבד זה בכלל לא יפריע לו . הוא ימשיך באהבה העצמית שלו ולא אכפת לו שהאנשים הכי קרובים אליו יסבלו. הוא העיקר לבד, נהנה מעצמו, לא אכפת לו מכל מיני התחיבויות שלו לאחרים מצידו יותר טוב לו שהוא להיות לבד ולהמשיך לטפח את עצמו ולהנות , גם אם הוא דורך ורומס אחרים. כאמור הוא לא זקוק לקהל ולהערצה של אחרים והוא מאוהב בעצמו אהבה יתרה כך שהוא לא מסוגל לראות את האחר ואת הסבל של אחרים. שמעתי שנרקסיסט צריך קהל וכאן במקרה זה הוא בכלל לא צריך קהל. אז איזה אישיות מתאימה לאישיות זו במקרה זה אודה לך מראש בברכה מירב
למירב שלום, את צודקת וגם אני חשבתי מיד על הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אם האישיות הנרקיסיסטית צריכה קהל באופן בולט אז הנטיה היא יותר לאישיות ההיסטריונית, אם אין צורך כלל בקהל אז הנטיה היא לכיוון של אישיות סכיזואידית. אבל לא תמיד האישיות הנרקיסיסטית זקוקה לקהל, ובטח פחות מאשר ההיסטריונית. שבוע טוב דר' גיורא הידש
אני בת 25 ומאז גיל 15 סובלת מפחד איום מחתולים. הדבר מתבטא ברתיעה נוראית מחתולים. גם אם אני יודעת שהם בסביבה ואפילו לא רואה אותם, אני בורחת, צועקת, מנתהגת בצורה לא שפויה. אם עובר מולי חתול במדרכה אני מסוגלת לרוץ לכביש מפחד. לעולם לא נכנסת לדירה שאני יודעת שיש בה חתול. רק המחשבה על חתולים גורמת לי כאבי בטן נוראים. הדבר אולי נראה על פניו לא נורא אבל הוא דווקא כן מכיון שחתולים מסתובבים כמעט בכל מקום, והדבר גורם לי בושה ומבוכה. שמעתי שישנו טיפול פסיכולוגי להרפא מהפוביה הזו אבל אפילו המחשבה על כך גורמת לי פחד איום כי אני יודעת שמשתמשים בנושא הפוביה לריפוי שלה, חוץ מזה שאין לי עודף כסף לטיפול ארוך טווח. שאלתי היא האם הגורם לכך הוא טראומה בלבד? (לי למשל היתה טרואמה כזו: חתול נפל עלי בחדר המדרגות על הראש כשניסה לברוח), או שאולי קורה משהו כימי במוח אשר תרופה כלשהי עשויה לפתור? בתודה.
למורן שלום, כנראה מדובר על פוביה או ברגישות יתר כתוצאה מטראומה. הטיפול הוא בפסיכותרפיה ובתרופות. לעתים תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון עשויים לעזור. בדרך כלל פונים לכיוון של פסיכותרפיה קצרת מועד בשיטות ספציפיות לפוביות. כמו שיטות של הרפיה ודימיון מודרך, שיטות קוגניטיביות והתנהגותיות. טיפולים אלו קצרים יותר בזמן. ושיהיו לידך רק חתולים לבנים. דר' גיורא הידש
האם ללוסטרל השפעה על רמת CPK בדם?
לשירי שלום, לפי ידיעתי לא. האם לא שאלת בעבר שאלה זו? האם זה היה משהו אחר? אם משהו מכיר אינפורמציה בנקודה זו אשמח ללמוד. שבוע טוב דר' גיורא הידש
קראתי כתבה באתר בריאות אמריקאי שהנושא שלה היה: סרוקסט - תרופה נגד ביישנות. בהתאמה לנושא הכתבה, נאמר בה שניתן לטפל בביישנות בעזרת תרופה זו, שידועה בעיקר בטיפול בבעיות אחרות יותר קשות. אני נמצא בטיפול פסיכותראפיה מזה חצי שנה, בגלל בעיות ביישנות וחוסר ביטחון עצמי שמתבטא בכישורים חברתיים בעייתיים ביצירת קשר זוגי ובכלל. המטפלת שלי שללה שימוש בתרופה עבורי מכל וכל. השאלה שלי היא האם התרופה הזאת היא לא הרסנית והאם ניתן בכל זאת להעזר בה כדי לפתור את בעייתי שאני נאלץ לחיות איתה כל חיי. בתודה, יאיר
בארה"ב סרוקסט נקרא פאקסיל ולכן אם היה רשום בכתבה סרוקסט זה לא אתר אמריקאי, אולי אתר בריטי. סרוקסט מיועד גם להפרעת חרדה חברתית. השאלה אם יש לך חרדה חברתית או רק ביישנות? האם ניסית טיפול קבוצתי? בכאלה מקרים טיפול קבוצתי יכול להועיל הרבה יותר מתרופות. התרופה איננה משנה תכונות אופי (כמו ביישנות) אלא יכולה לעזור במקרים של דיכאון או הפרעות חרדה. אם יש לך הפרעת חרדה שפוגעת בתיפקוד אז ייתכן שיש מקום לטיפול תרופתי.
ליאיר שלום, שאלה מעניינת מאוד מה עושה הסרוקסט לאנשים בריאים, אם אדם בריא ורגיל יטול סרוקסט האם התנהגותו תשתנה? מהעבודות שנעשו התברר שישנה עליה בביטחון העצמי וגם פתיחות רבה יותר לאנשים וחברה. הסרוקסט אינו כדור הרסני, הוא אינו ממכר ויש לו יחסית מעט תופעות לוואי, תוכל לקרוא על התרופה בכל אינדקס תרופות. אני מקווה שאני טועה, אבל ישנם פסיכולוגים אשר שוללים טיפול תרופתי בגלל דיעותיהם הקדומות ולא על סמך ידע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
יש לי בן חייל שכל הזמן מתערב בדברים אישיים שלי שמאוד מרגיזים אותי , מי מתקשר אלי, למה אני מחוץ לבית, למה אני בבית , וכו' , כל מה שאני אעשה הוא יבקר אותי לך קנית מיץ ולי לא קנית קולה , תנקי לי את החדר , תחלפי מצעים, תבואי לקחת אותי, והכל בפקודה . מה ששובר אותי שהוא יוצר מריבות וישר אל תדברי איתי , אל תיפני אלי אתלא אמא שלי , והולך כמו טווס בבית ונהנה שהוא מרגיש טוב עם זה.אם יש לי שיחה מידיד הוא מאיים לספר לאביו וליצור בינינו מתחים. בשנה האחרונה שהוא מגיע הביתה כל שבוע כל פעם הוא יוצר בבית מתחים על שטויות , השבוע האחרון הגענו לשיא שכבר הגזים שהתבטא מצידו בתוקפנות רבה אל תדברי איתי!!!!!!!!!!!!!!!!מכיון שהוא עושה מה שהוא רוצה בבית ולא מעריך, נמאס לי ! איך מעמידים אותו במקום ומנרלטים אותו מכל טובות ההנהה שהוא משתמש בהם ,אי אפשר לדבר איתו והוא גם אף פעם לא מצטער ויכול למשוך את זה ככה . הוא מכניס אותי למתח מיותר ,ואני לא טיפוס של מריבות וברוגז,יש לו אח גדול ואבא שלא אוהבים להתערב ויוצא שזה מחזק אותו יותר.
לדניאלה שלום, את כותבת מתוך המצוקה שלך אבל לדברים יש היבט נוסף. צריך לחנך את הבחור ואני חושב שעם אופי כזה הוא די יסבול בחיים, כך שלפעולה שלך יש חשיבות גם עבורו. את צודקת שיתכן מאוד שלבד יהיה לך קשה מאוד, כדאי מאוד לגייס את בעלך ואחיו ולהסביר להם את החשיבות של השינוי בהתנהגות עבור הבן עצמו. צריך להחליט על שיחה ולקבוע את הכללי ההתנהגות בבית ולהתחיל להגדיר יותר ויותר את הגבולות למה מותר ומה אסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
היי, אנחנו אכן חושבים על הורדת המינונים של התרופות ככל האפשר. הפסיכיאטרית דיברה על אפשרות להורדת התרופות לחלוטין בעוד כחצי שנה. מדוע אתה תומך בהורדת האומגה?! היו מחקרים שהוכיחו את יעילותו באשר למניעת מחלות לב,סוגי סרטן מסוימיים,דיכאון וכ"יוב. התוסף הוא ללא מרשם וחסר כל תופעות לואי. אז מדוע בכל זאת אתה תומך בכך? באם תתן הסבר המניח את דעתי ,אשקול זאת ברצינות רבה משום שאני סומך עליך. בקשר לרמרון - התכוונתי לומר שבמקרה והוא יציע לי כדורים אחרים נגד אפילפסיה או משהו,או יגיד לי להמשיך לקחת סטילנוקס,אעדיף לקחת את הרמרון. כפי שאני זוכר את עצמי,מעולם,אני חוזר,מעולם לא ישנתי טוב בלילה,וההתכווצויות התחילו עוד לפני נטילת האפקסור (הרמרון העלים אותן לחלוטין!) (אתמול יצא לי במקרה להסתכל במכתב ההפניה הראשון לנוירולוג בתאריך אפריל 2001, שבזמנו נתן לי קלונקס,אם היה לי את הידע שיש לי היום באשר לתרופות לא הייתי נוטל אותו) ייתכן שהוא מחמיר אותן,אך הוא לא הגורם הבלעדי. לכן חשבתי על רמרון וזה לא משנה מבחינתי אם אצטרך לקחת אותה באופן קבוע משום שלמיטב ידיעתי,תקן אותי אם אני טועה בבקשה,אין לה תופעות לואי של העיניים וזה מה שהכי מפריע לי. מה דעתך על כך? לכן אודה לך אם תענה לשאלתי מהמכתב הקודם: הרמרון מרדים יותר במינונים נמוכים,מה שאומר שעדיף חצי כדור ולא רבע ,לא כן? בקשר לידידה שנוטלת זיפרקסה: העניין הוא שנאמר לי ע"י גורם מוסמך שהיא איננה פסיכוטית! אז מדוע בכל זאת נותנים לה זיפרקסה 10 מ"ג?! ועוד ללא תרופות נוגדות דיכאון?! זה נשמע לי תמוהה! מה דעתך? שאלה נוספת שעלתה לי לראש: האם יש אנשים הסובלים מהיפר אקטיביות בלבד ללא הפרעת קשב או ריכוז? בתודה רבה מראש וכל טוב אני ממש מעריך אותך,כל יום אני מדבר עליך רבות וטובות,שתדע.
לאלמוג שלום, שאלות רבות ואנסה להשיב. אין בעיה עם האומגה שלוש, פשוט במסגרת ההמלצה לחשוב על הורדה במינון של התרופות נוגדות הדיכאון גם היא נמצאת ברשימה, וכאמור ההלצה היא להפחית. איני מכיר את התופעה שאתה כותב על הרמרון, היא מרדימה גם במינון גבוה ולעתים גם בנמוך. כפי שכתבתי זיפרקסה משמשת גם לייצוב (מלשון יציב) של מצבי רוח אצל אנשים הסובלים מהפרעה בי-פולרית. ולא תמיד רק למצבים פסיכוטיים. ישנם מחקרים על כך אבל איני יודע אם התרופה כבר רשומה כתרופה מייצבת במשרד הבריאות. בהפרעת קשב כאשר ישנה היפראקטיביות יש גם הפרעת קשב. הדברים הולכים ביחד. שבוע טוב הידש
אני משנה לגמרי את השאלות שלי בנושא מרכז דיבור ותרופות, אולי הם היו שאלות שלמדע אין תשובות כזכור אני שאלתי: "אם היה תרופות שיכולות להשתיק את מרכז הדיבור במוח למספר שעות במוח, איך זה היה משפיע על הנפש שלו לאותו זמן ? והאם הוא היה מפסיק לחשוב בצורה מודעת ואולי להירדם ?" כעת אני משנה את השאלה לפשוטה יותר באותו נושא : האם יש בכלל תרופות כאלה שעלולות להשפיע על מרכז הדיבור (או גם עליו) באופן כזה ש"ישתוק" למספר שעות ? זו השאלה היחידה, בבקשה תן שמות של קבוצות תרופות שמתאימות לזה. שיהיה לך ד"ר גיורא הידש שבת שלום וחג שמח שמח . ממני טלי
לטלי שלום, אין תרופה כזו וחבל. הייתי נותן אותה לכל הפוליטיקאים אם הייתה כזו.... שבוע טוב דר' גיורא הידש
שבת שלום לד"ר הידש ולכולם מצאתי את הלקות למידה ממנה אני סובלת שמאבחנים מקצועיים לא מצאו ואף אחד לא מצא לא בבית ספר ולא הורי. מצאתי בזכות האינטרנט איך מצאתי ? אני אוהבת לקרא פורומים ובעיקר את הפורום הזה. אני כותבת שאלות ועונים לי. אני יודעת כבר שנים רבות שלקרא מה אחרים כותבים זה דבר מצויין משום שכך מרחיבים ידע. אני שמה לב, שכשאני קורא אני בכלל לא מתעמקת לבעיה ומתבלבלת בין הפרטים ומתקשה להבחין בדברים שמאוד חשובים לכותב להסביר בתאור המצב שהוא כותב. אני לא מצליחה להיכנס לפרטים העמוקים שצריך להבדיל ביניהם. ונדמה לי שאני הבנתי וקראתי כמו שצריך. אבל הקריאה היא שיטחית מפני שאני לא מצליחה לשים לב להבדלים של משמעויות של כל מיני דברים שהכותב כתב. כשאני חושבת על הבעיה אני נזכרת שיש לי אותה גם כשחברה שלי שואלת ומתיעצת איתי על כל מיני דברים ואני פשוט חושבת שאני מבינה אבל היא צריכה להסביר לי ולתת לי דוגמאות כדי שאבין . באבחונים דידקטיים ופסיכולוגיים של לקויות למידה הבנת נקרא שלי בסדר גמור וגם הקשב והתפיסה . מבחינה מצאתי בעיה שאחרים לא מצאו אצלי . האם יש בעיות דומות לאלה בקראית הודעות בפורומים כשרוצים לקרא שאלות בכדי לענות אבל רוצים לקרא ולהתעמק במה שכתבו כדי שלא יקרא מצב שבו סתם נענה תשובה וכדי שלא יווצר רושם שלא התעמקנו בכלל בשאלה. האם יש לך רעיונות איך לקרא שאלות בפורום ולהצליח להתעמק בדברים הקטנים שבקריאה שטחית לא מבחינים בהבדלים, ורק בקריאה מיוחדת ומעמיקה אפשר להבין את הכוונה ולהבחין ביניהם ?
הבעיה שתארת מזכירה בעיה בריכוז . שווה אולי לבדוק באפיק הזה אריאל
לברכה שלום, העובדה שאת רואה ומכירה בבעיה שיש לך היא חצי מהטיפול, עצם העובדה שאת יודעת שיש בעיה את כבר בדרך לפתור אותה. עלולות להיות סיבות רבות לקושי שאת מתארת, יתכן ומדובר על הפרעת קשב קלה שלא עלתה באבחונים, יתכן בעיה של חרדה ואפילו תתכן בעיה של ראיה, אם יש צורך במשקפיים או שהמשקפיים אינן מתאימות אז יתכנו הפרעות בריכוז. בכל אופן פרט לבדיקת ראיה הייתי מציע כפתרון, לקרוא לאט או אפילו לקרואכל דבר פעמיים ולספור עד עשר לפני שאת עונה לחברה שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
אני אמא לילדה בת 17 . בתי כבר 4 חודשים לא יוצאת מהבית ביום לטענתה היא לא יכולה לצאת מכיוון שהיא פוחדת -לא יכולה לצאת ביום בכיוון שהשמש מפריעה לה ועושה לה כאב ראש. התייעצתי עם פסיכולוגים ובכל מיני מישורים . הגיעו למסקנה שהילדה לא עומדת בלחץ הלימודים והשמש הוא סתם תירוץ לא ללכת לבית הספר. לבתי לא היו בעיות בבית הספר עד היום היא תלמידה חרוצה שקדנית וללא בעיות משמעת . למרות שהותרנו לה לא ללכת לבית הספר ולהשאר בבית ולא לחצנו עליה , אנחנו הולכים לעבודה ואנחנו בקשר טלפוני איתה ביום היא לפעמים מתקשרת ומבקשת שנגיע מהר לבית בכיוון שהיא לא יכולה יותר היא מפחדת. במהלך היום שהיא בבית היא לא יוצאת מחדרה לפעמים רואה טלויזה וישנה . בערב היא פורחת = מתקפדת לחלוטין. כרגע אנו בדעה שאנחנו לא צריכים לוותר לה להעמיד לה גבולות ולשכנע אותה כן לצאת וכל יום אפילו לזמן קצר ולראות לה שהיא כן מסוגלת . אני מפחדת שהיא תעשה לעצמה משהו. אני לא ישנה בלילות מפחד שיקרה לה משהו שאני אשן. זה פוגע בתיפקודי כאם לשאר האחים וכן בעבודה . אני לא יודעת עם מי עוד אפשר להתייעץ . אני עובדת עיצות כן לגבי בתי וכן לגבי שכן אני מפחדת שאני אתמוטט. אודה לך על תשובתך.
לרונה היקרה שלום משהו שכתבת הקפיץ אותי לגמרי, ואני מתכוונת לכך שאמרת שהפסיכולוגים איתם התייעצת הגיעו למסקנה שהשמש היא "רק תירוץ" בו הילדה משתמשת כדי להימנע מללכת לבי"ס. קודם כל, השימוש במילה "תירוץ" מיד מוסיף לכל העניין קונוטציה שלילית, כאילו היא מבצעת בכוונה איזו מניפולציה כדי להשיג את רצונה. שנית, אישית זה נראה לי פירוש מאוד פשטני לעניין מורכב בהרבה. בואי נחשוב על זה לרגע: היא מוותרת לא רק על בית ספר, אלא על היציאה החוצה בשעות היום, על כל המשתמע מכך. נניח שהיא אכן "מתרצת" זאת בשמש ולמעשה הסיבה היא אחרת - עדיין היא סובלת סבל רב, וללא ספק זה משפיע על כל החיים שלה באופן קיצוני. כנראה שיש בה חרדה כלשהי, חרדה עד כדי כך קשה שלא מאפשרת לה להתמודד עם גורם הפחד באור היום, והיא מעזה לחזור לחיים תקינים רק כאשר החושך מגן עליה. בתך נמצאת בגיל מאוד משמעותי, גיל ההתבגרות. הגיל הזה מרובה בבעיות ובקשיים גם כך, ונראה לי קריטי לטפל בבעיה בהקדם ולא לדחות אותה כדי לא להנציח את הבעיה. ברור שהיא אינה חוששת רק מההליכה לבי"ס אלא מדובר במשהו עמוק יותר. את כותבת שהיא מבלה את שעות היום בבית, לעתים נשארת סגורה בחדר ולפעמים מזעיקה אתכם הביתה מרוב פחד להיות לבד. לכן גם כה מקומם אותי ה"פתרון" שהציעו הפסיכולוגים איתם דיברת. רונה, נראה לי הכרחי שתקחי את בתך לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג מומחה לבני נוער, תבררי דרך הרופא שלך/דרך האינטרנט או בכל אמצעי אחר מי מומחה בתחום זה. אני בטוחה שיוכלו לסייע לה, אבל קחי בחשבון שזה לא יהיה פתרון של "זבנג וגמרנו" אלא תהליך ארוך יותר. בינתיים, חשוב בעיניי שתהיו סבלניים איתה, העניקו לה הרבה חום ותמיכה אבל אל "תעשו עניין" מהנושא, בטח לא ליד הילדים האחרים. תשתדלו שלא להעצים את הבעיה ולהפוך אותה למרכז חיי הבית, זה לא ייטיב עם בתך ועלול להזיק לה בקשריה עם שאר הילדים במשפחה. בהצלחה רבה אבישג
הי רונה הבעיה שתארת נשמעת רצינית ואין ספק שהיא מפריע למהלך תיפקודה התקין של ביתך וגם שלכם כהורים. אני חושבת שכדאי להיתייעץ עם פסיכאטר
לידיעתך, יש כזה דבר כאבי ראש שנגרמים מהשמש. יתכן, כי בנוסף לכאבי הראש יש לה חרדה כללית, ולכן עלייך לטפל בכך ברצינות. זהו לא תירוץ.
ההורים שלי די מבוגרים,70+,וגם לא בשיא הבריאות. בזמן האחרון מופיעות אצלי מלא מחשבות מפחידות שהם עוזבים אותי ושמשהו יקרה להם. אני לא יכולה לישון בלילה, ואני מדוכאת. אם יקרה להם משהו עולמי יחרוב עלי מאחר ואני אוהבת אותם מאד ותלויה בהם. המחשבות האלה לא מרפות ממני, ואני אכולת רגשי אשמה על כל מיני דברים שפגעתי בהם במשך חיי, ואני ממש פוחדת שייקרה להם משהו. בזמן האחרון אני חושבת על זה כל הזמן..וזה ממש מתלווה בדפיקות לב, ואני לא יכולה להרדם וכשאני נרדמת מאוחר אני קמה ה4 בבוקר ולא יכולה לישון יותר. ובכלל חוץ מזה יש לי מחשבות על כל מיני דברים רעים יקרו לי ושאני אענש על כל הדברים הרעים שעשיתי(השנה וחצי האחרונה הייתה מאד קשה, הייתי עצבנית ופגעתי בכמה אנשים)והעונש הוא שההורים ילקחו ממני, וכל מיני דברים זוועתיים שרק המוח החולני שלי יכול לחשוב עליהם. רופא המשפחה שלי הציע לי פרוזאק. מה אתה חושב? זה יעזור לי? האם המחשבות האלה זה כבר בגדר מחלה? או שבאמת עומד לקרות משהו ואני מרגישה את זה. אני מבוהלת. אני ממש מדוכאת (ולא רק מהמחשבות יש כל מיני דברים אחרים מטרידים בחיי). עברה עלי שנה וחצי מאד מתסכלת וקשה. הייתי כל הזמן עצבנית, כי כלום לא הסתדר לי בחיים, האם איבדתי את השפיות?
פרוזק בהחלט יכול לעזור לך להרגיש יותר טוב פחות בדיכאון וכל ניגזרותיו :רגשי אשם ,מחשבות רעות, בהלה , חרדה וכו' אם רופא המשפחה המליץ לך אז כדאי לך לשמוע לו.. זה רק יכול לעזור..יכול להיות שגם טיפול פסיכולוגי במקביל לתרופות יעזור לך , חבל לסבול במיוחד שההורים שלך מבוגרים ויכול להיות שיהיו צריכים את עזרתך בהמשך כך שעדיף לטפל בעצמך שתוכלי לעזור בהמשך הדרך להוריך, בהצלחה
הרגשה של איבוד שפיות מעידה על פי רוב על הפרעת חרדה,פני ליעוץ
הי מאיה את נמצאת במצוקה כרגע ולכן התחושה של איבוד השפיות. חשוב שתביני שאינתך מאבדת את השפיות ( לא מאבדים אותה כל כך מהר מסתבר) אלה זה חלק המחרדה ובעצם ביטוי של החרדה. חשוב שתגיעי לאיבחון ראשוני ותטפלי במקור החרדה ובסימפוטמים. כיום יש לחרדה טיפול יעיל וחבל שתסבלי בהצלחה אריאל