פורום פסיכיאטריה

אני סובל מבעיות חרדתיות וOCD , מגיל צעיר כאשר אני מוטרד אני מבקש לדבר עם "אח גדול" בהתאם לרמת החרדה זה יכול להיות בקול תוך בדיקה שאין מישהו ששומע אותי, כלומר במודע, ביום כיפור קמתי מהמיטה ודיברתי עם עצמי בקול ואמא שלי נכנסה לחדר ושמעה כמה עברות, אני מאוד טרוד לגבי זה, כי תמיד שמרתי על אנונימיות עם זה, מה לעשות? יש לציין שאני מובטל כבר תקופה של שנה, ונוטל חצי כדור ריספרדאל בערב ופריזמה 20 מ"ג וכעת אני בשלב עלייה ל30 מ"ג. בבקשה תרגיע אותי .......

גיא שלום אני מבינה שאתה מאוד לחוץ מהאפשרות שאמך תדע שאתה מדבר לעצמך. מדוע, בעצם? האם היא אינה מודעת כלל למצבך ולעובדה שאתה נעזר בתרופות, או שמא אתה מסתיר בסוד רק את עניין הדיבור העצמי? אני מרשה לעצמי לנחש, שאם אתה גר עם הוריך, אינך עובד מזה שנה, ואתה נמצא במחיצתם שעות לא מבוטלות ביום - סביר להניח שהם מודעים למצבך. יכול בהחלט להיות, שהעובדה שאמך שמעה אותך מדבר לעצמך השפיעה עליך יותר מאשר היא השפיעה עליה. ייתכן שהיא לא ייחסה לכך חשיבות גדולה כמו זו שאתה מייחס לה. כנראה שהדרך היחידה לבדוק את זה היא לפתוח את הנושא ולדבר איתה על כך ישירות, אבל עליך לשקול את הצעד הזה היטב לפני שאתה בוחר בדרך זו. אולי אתה יכול לגשש איכשהו, לבדוק בעדינות האם היא באמת שמעה אותך מדבר או שהיא לא שמה לב לזה בכלל? אבישג

אבישג אני מודה לך על הערכה שלך, אני מאוד אוהב להראות תמיד כאילו הכל אצלי בסדר, אפילו עם בפנים אני סובל אני תמיד אפעל כנגד, אמא שלי היא גם חולת OCD אבל חיה עם זה ומכחישה הכל, תרופות וכו', את חושבת שעליי לדווח להורים על מצבי ?, אני פוחד שיסתכלו עליי תמיד אחרת אהיה כמעיין "שרוף" ומוגבל, לא רוצה רחמים. את מכירה אולי מטפל\מטפלת אשר מתמחים בנושא החרדתיות באיזור המרכז? אשמח מאוד. תודה ושיהיה רק טוב גיא

שלום רב מאז שעשיתי קעקוע קטן ברגלי אני כל הזמן חושב עליו ואני מאודג מרוכז בו גם כשאני לא מסתכל עליו אני מרגיש שאני מאוד מרוכז בעצמי מה שהופך אותי למאוד לא רגוע לא נינוח עצבני ומתוח חוץ מזה שאני מטופל כנגד דיכאון עם ריספרדל ציפרמיל וקלונקס בטוח אחד מהשתיים הם הסיבסה לכך אבל הדבר הפך ליהיות מקשה ביותר על חיי היום יום האם יש תרופה נגד זה כגון וואליום ועוד? אני יודה לך עם תוכל לעזור לי בהקדם האפשרי בתשובה בתודה רבה עומרי

רק אעיר ששימוש ממושך בקלונקס הוא ממכר.

לעומרי שלום, לא כתבת מתי עשית את הקעקוע וכמה זמן אתה לא שקט. נראה שאתה נוטל טיפול תרופתי מספיק והטיפול עשוי לעזור לך לבעייתך. אם הדברים נמשכים אפשר ליטול מעט יותר קלונקס אבל בכל מקרה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולשוחח אתו על הקעקוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם כדאי לקחת ציפרלקס במקום פאקסט על מנת למנוע את הפגיעה בחשק המיני ? בתודה.

לש. שלום, הפאקסט והצפרלקס שתיהן פועלות על הסרוטונין ולכן באופן עקרוני לשתיהן יש תופעות לוואי דומות וגם הפגיעה במין. אבל, כל אדם מגיב אחרת, כך יתכן שללך הציפרלקס יתאים יותר מהפקסט, רק אם תנסה תדע עד כמה הציפרלקס מתאים לך. בנוסף לתופעות הלוואי, אני מקווה שהציפרלקס ישפר את המצב כמו שהסרוקסט משפר מפני שגם כאן מדובר על התאמה אישית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מבקשת פרטים על שיבוש התפתחותי כוללני (פי. די. די) האם זה על סף האוטיזם? מבקשת פרטים. או לאיזה פורום לפנות תודה

טל שלום זה לא בדיוק אוטיזם, זו קטגוריה די רחבה שמכילה בתוכה מגוון של הפרעות שונות שהמכנה המשותף שלהן הוא בתחום יכולת התקשורת הלקויה של הילד, לעתים פגיעה קוגניטיבית ומוטורית. הייתי מציעה לך להיכנס לאחד מאתרי הבריאות ולהכניס את הערך המבוקש, ולעשות חיפוש. אני בטוחה שזה יעלה תוצאות ובאופן הזה תוכלי גם לחפש פורום מתאים. (זה לא קשור לתחום הפסיכיאטריה/בריאות הנפש.) בהצלחה אבישג

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=612

לטל שלום, איני פסיכיאטר ילדים ונוער לכן איני עונה על שאלתך, איני רוצה להטעות. כל טוב, דר' גיורא הידש

חשבתי שיש זמר כזה.....

רופא יקר. אני משתמשת בפאקסט מזה 5 חודשים ומרגישה נפלא במינון של 20 מג ליום. בשבוע האחרון הורדתי על דעת עצמי לחצי כדור (10 מג) ועדיין מרגישה טוב ואפילו טוב יותר מעצם העובדה שאינני פוחדת לרדת במינון. האם לדעתך אפשר להמשיך כך ? בתודה וגמר חתימה טובה.

סתם ניחוש,- שדר הידש יאשר...

לרות שלום, אני שמח שאת מרגישה בטוב ובטוח שתמשיכי להרגיש בטוב. הבעיה עם הפסקה מוקדמת מדי של הטיפול היא שאותם הסימפטומים והתופעות שבגללן את נוטלת את הסרוקסט עלולים לחזור.... לכן בשביל הבטחון אני מעדיף ליטול קצת יותר זמן את הטיפול 8-10 חודשים ולהפסיק רק בייעוץ עם הרופא שרשם אותם. מקווה שהדברים לא יחזרו וילכו רק לטב דר' גיורא הידש

בעבר הצעתי לך לנסות להתכתב, וסירבת, תוכלי להסביר מדוע?

הי מיכל ממש שום דבר אישי נגדך. אני עובדת 6 ימים בשבוע, עמוסה בעצמי ובבעיותיי עד מעל לראש, ואת ההתכתבויות שלי אני עושה בפורום של דר' הידש - שם היכרתי חבורה של נשים נפלאות ומקסימות, שתוך שניה וחצי בדיוק למדתי לאהוב כל אחת ואחת מהן. את מוזמנת! פשוט אין לי זמן להוסיף עוד התכתבויות ללוח הזמנים שלי....מצטערת אם זה נשמע "תירוץ" לא קביל, אבל זו המציאות. להשתמע אבישג

לא ממש הבנתי למה אני מוזמנת......

נו, זו בהחלט הודעה מזעזעת, מלאת קללות ונאצות. נורא.

האם לקיחת שני אפקסור XR של 75 זהה ללקיחת אפקסורXR אחד של 150? תודה.

אורלי ככל הידוע לי - כן.

לאורלי שלום, התשובה היא כן, החשוב הוא הכמות היומית. כיוון שאפקסור XR פעיל במשך יום שלם אפשר ליטול את שני הכדורים של 75 מג' ביחד ואין צורך ליטול פעמיים ביום. בהצלחה דר' גיורא הידש

הי דר' הידש בטח שאלו את זה כבר המון פעמים אבל אני לא זוכרת את התשובה, מצטערת... כמה זמן מאז שהפסקתי עם האפקסור XR 75 - אני יכולה להניח שהגוף שלי נקי לחלוטין מהשפעות התרופה ? תודה על הכל (דרך אגב, ההמלצה לעבור לפריזמה כדי להפסיק ביתר קלות היתה יעילה). אבישג

לאבישג שלום, כדי לענות על שאלתך צריך לדעת קצת מתמטיקה (כידוע הצד החזק של הפסיכיאטרים). הגוף מפרק תרופות לא באופן ליניארי אלא בטור הנדסי. כלומר כל פעם רמת התרופה בדם יורדת לחצי. לכן מדברים על זמן מחצית חיים של תרופה והאפקסור הוא כיום אחד (הפרוזק הוא שבוע ולכן הרעיון לעבור לפרוזק שהירידה הדרגתית יותר באופן טבעי), אז כעבור יום הרמה ירדה לחצי, כעבור יומיים לרבע וכך הלאה. שזו תהיה דאגתינו האחרונה, אני חושב שמהבחינה המעשית את כבר "נקיה" מהתרופות. רק טוב הידש

הי דר' הידש מתמטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי...אבל באורח פלא הבנתי את תשובתך. שוב תודה.

אני רואה ששאלת הליבידו והתפקוד המיני הלקוי\לא קיים אצל משתמשים בנוגדי דיכאון, חוזרת על עצמה הרבה בפורום הזה. לי אישית היא גורמת לסבל נפשי רב, ואף גרמה לי להפסיק לחלוטין ליטול תרופה שלקחתי שנים, ולשקוע לדיכאון שעכשיו קשה לי מאוד לצאת ממנו למרות התרופות. אני מניח שאני לא היחיד שמפסיק טיפול חיוני בגלל הבעיה הזאת, שלמעשה "עוצרת" באיזשהו אופן את החיים, בכל שהיא לא מאפשרתלקשר זוגי להתפתח או להתקיים בצורה נוחה, שאינה כרוכה במפחי נפש, עלבונות ואף איבוד עניין. לצערי בתשובתיך לשואלים אתה אומר ש"אין לך עצה" מלבד החלפת התרופה. הצרה היא שיש מעט מאוד תרופות שלא גורמות לתופעה: רמרון - לא תמיד יעילה (אצלי לא) סרזוניל- לא משווקת בארץ וגם די חלשה, זייבן (בופרופיון) משווקת בארץ רק לגמילה מעישון. שמעתי שיש אסטרטגיות שונות, כמו DRUG HOLIDAY (הפסקה בסופי שבוע) תוספות שונות לתרופה ועוד. השאלה היא האם לך יש ניסיון בכל אלה, או שגם אתה כמו רוב המטפלים, לא מודע לחומרת התופעה. אולי תצליח לסחוט מעצמך איזו מילת עידודו לכל אלה שנאלצים להשתמש בנוגדי דיכאון לכל חייהם, ועתידם האישי והזוגי לא ברור ומאיים.

הי תמיר אני מבינה את בעייתך ומנסיון העבר - מזדהה איתה ויודעת שזה מעצבן ומציק. איני יכולה לתרום לך בנושאים רפואיים אלא רק לייעץ מניסיוני האישי לגבי פרק זמן שלקחתי ציפרמיל. הדיכאון שזה הצליח להעלים לי - פשוט "עבר מקום" והתמקם בליבידו. זה אכן היה מעצבן, אבל אני יכולה לייעץ לך משהו: אחת לכמה זמן (סופשבוע יכול להיות רעיון טוב, כפי שהצעת באמת) - אל תיקח את הכדור למשך יומיים, ואני מבטיחה לך שבאותם יומיים תראה שיפור משמעותי מאוד, כך לפחות זה עבד אצלי. נכון שזה לא פתרון קבע, אבל זה מעין פתרון זמני ואל תשכח שגם השימוש בכדורים הוא לא לנצח. חוץ מזה - עדיף פעם בשבוע מאשר בכלל לא.... ודרך אגב, אחרי כמה חודשים של שימוש בציפרמיל עברתי לתרופה בשם אפקסור XR ואני חייבת לציין שהשיפור בתחום המיני היה מורגש מאוד. אם טרם ניסית את התרופה הזו, אולי שווה לנסות. בהצלחה אבישג

אני נוטלת רסיטל (ציפרמיל) ודווקא למרות הפחד הגדול שהיה לי אין לתרופה כל השפעה עלי בתחום הזה אני לא מומחית אבל מבינה שכל תרופה עובדת על כל אדם באופן אחר, אולי כדאי לבדוק עם הפסיכיאטר ולנסות ולהחליף.

אישית לא הייתי מייעצת לך להפסיק נטילת התרופה לא ליום ובטח לא ליומיים. אלו תרופות שיש לקחת בקביעות ומנסיון הפסקה הכי קלה עלולה לגרום לאי נוחות רבה ולסבל. אורלי.

ועוד כמה הערות. קודם כל, מה לגבי איקסל? בדקת? ובונסרין? רמרון גורמת מאוד להשמנה ולזיבן יש תופעות לוואי קשות כך שממילא אלו לא פתרונות אטרקטיביים. (הטענה היא, שהסובלים מדכאון ממילא לא נהנים מהתחום, ולכן הם בלאוו הכי לא מפסידים..... כך ממש קראתי, מפי איש מקצוע.).

הסובלים מדכאון אימיתי כבר לא נהנים מכלום לא רק ממין,חוץ מזה תכך יתחיל הדיון הרגיל מה עדיף דכאון על מין או להיפך או ש... בגלל חוסר במין יש דכאון או משהו כזה. אני בעד לקחת את התרופות ולהרגיש טוב עם או בלי מין מה עדיף לסבול? אבל אולי אני משוחד כי אני "בתוך" התרופה...... שיהיה צום קל

תמיר כתבת הרבה אבל בעצם לא אמרת כלום: איזה תרופות ניסית עד היום? כמה זמן ניסית כל תרופה ומה היתה התגובה? מהי האבחנה שלך? למה אתה צריך תרופות כל החיים? אפשר להציע לך פיתרונות אחרי שתיתן יותר מידע

לתמיר ולכולם, אכן שאלה קשה ולצערי רבים סובלים מבעיה זו, אתה יכול לראות זאת לפי מספר התגובות והמעורבות של הכותבים. הדברים המעודדים הם רבים, לא כולם שנוטלים תרופה מסויימת סובלים מתופעת לוואי זו, ישנם רבים שאינם סובלים מירידה ברצון למין. שמעתי גם על תגובות הפוכות, לעתים תרופה מסויימת אצל אדם מסויים גרמה לו דווקא לרצון רב יותר למין אבל זו תופעה נדירה יותר. דווקא בשבוע שעבר סיפרה לי בחורה שטוב לה עם התרופה וטוב לה עם הירידה ביכולת להגיע לאורגזמה? התפלאתי ושאלתי מה קורה? תשובתה הייתה שבדרך כלל שני בני הזוג אנשים מאוד עסוקים ולכן המין היה מהיר עם פחות קירבה ואינטימיות, כעת הם מחוייבים להקדיש למין יותר זמן והקשר ביניהם משתפר.... הם דווקא הצליחו למצוא את הטוב שבכך... לא רבים מדווחים על שיפור כאשר עושים הפסקה אבל העדות שכתבו יתכן ומתאימה גם לך. תמיד כדאי לחשוב על התרופות שאינן פועלות על הסרוטונין כמו רמרון ואדרונקס, גם התרופות הפועלות על השילוב של סרוטונין ונוראפינפרין כמו אפקסור ואיקסל עשויים לא לגרום לתופעת לוואי זו. בהצלחה דר' גיורא הידש

בעייתי היא (לפי דעתי) מאד מסובכת אני חושבת שאף אחד לא סובל ממנה חוץ ממני אז הבעייה שלי היא כזאת: אני בת 17 ומזה 3 שנים או יותר רני סובלת מהתקפים נוראים, ההתקפים האלו מתרחשים כאשר אני רואה זוג (שאני מכירה) שהם מסתדרים ואוהבים , ההתנהגות שלי ברגע מסויים משתנה וכולי נהפכת לאדומה ואני מרגישה דקירות חזקות בתוך הלב. כולם מתחילים להסתכל עליי ולצחוק ואני לא יודעת מה לעשות אז אני פשוט לוקחת את עצמי ויוצאת החוצה ורואה איזה פינה , יושבת שם ומתחילה לבכות ולפעמים גם מתחילה להרביץ לעצמי . מיום ליום אני התחלתי לאבד את הביטחון העצמי שלי וכל החברות שלי התחילו להתרחק ממני כי הם טוענים שאני קנאים ושאני תמיד מתאהבת בחברים של החברות שלי ( וזה לגמרי לא נכון אני בכלל לא מקנאת יש לי חבר ואני אוהבת אותו) אבל ההרגשה הזאת חוזרת כל פעם שאני רואה שניים או אפילו חברה שלי משוחחת בטלפון עם החבר שלה אני לא יודעת מה קורה לי באותם רגעים. הלכתי אצל פסיכיאטר והסברתי לו את המצב אבל גם הוא לא הבין אותי הוא אמר לי שזו בעייה של גיל ההתבגרות . הפסקתי להשתתף בארועים חברתיים כי אני מרגישה לא שייכת וכל פעם שאני עוברת ליד אזה חבורה שמשוחחים בינהם אני מיד קובעת שהם מדברים עליי וצוחקים עליי ואני רצה למקום בודד ומתחילה לבכות. נהיו לי סיוטים בלילה ואני לא מצליחה לישון ירדתי ירידה חדה בלימודים ואני לא יודעת ממה זה נובע למה אני תמיד מסמיקה ומרגישה לא טוב עם עצמי . וב2 השבועות האחרונים המצב התדרדר עוד יותר ואני התחלתי להסמיק ולהרגיש עוד יותר גרוע עם עצמי כאשר אני רואה ת המורים שלי הם מבחינים בזה אך לא מגיבים אך בני הכיתה שלי מתחילים לצחוק עליי אני פשוט שמה את הראש שלי על השולחן . ובלילה אני מתחילה לחשוב על המורים שלי כנגד רצוני ונהיה לי אזה רגש כלפיהם, הפסקתי לדבר עם החבר שלי כי הוא מצה לו מישהיא אחרת והתחיל לדבר עם החברים שלו עד כמה שאני משעממת וכו' התחלתי לעשן ופעם ניסיתי לקחת מנה יתרה של אקמול כי אני מרגישה לא שייכת בחברה ואין לי מה לעשות בחברה הזאת והחברות שכביכול " סובלות אותי" במקום לעזור לי הם רק צוחקים עליי ומדברות עליי מאחורי הגב. אני נואשת ולא יודעת מה לעשות דוקטור אתה חייב לעזור לי לפני שזה יהיה מאוחר עוד יותר . איני יודעת ממה נובעת ההרגשה הנוראית הזאת ולמה כל זוג אוהבים כשרואים אותי פשוט בורחים מהמקום בו אני נמצאת למה אני לא יכולה להיות כיפית עם כולם ולא להעביר את ההרגשה וההבעת הפנים המבוכה כל פעם דוקטור ההקשה אמור לי מה לעשות כי בסוף אני לא אדם מה לעשות עם עצמי ופשוט אתאבד כמו שניסיתי פעם.

פיפו יקרה, קראתי את מה שכתבת, ואני רוצה לחדש לך שבתחום בריאות הנפש אף אחד לא ממציא כלום. הבעיות ידועות והן קיימות אצל הרבה מהאנשים, וזה כמעט בלתי אפשרי לרכוש בלעדיות על הפרעה זו או אחרת. אני רוצה לספר לך שבגיל 18 בדיוק לפני 10 שנים סבלתי בדיוק מאותה הבעיה שאת מתארת. הרגשתי כל כך רע עם עצמי ועם הסובבים אותי, והתחושה שליוותה אותי כל הזמן שאני מקרינה אנרגיות שליליות על כולם. וזה בא לידי ביטוי בהתפרצויות בכי, התקפי זעם שלוו במכות עצמיות בדיוק כפי שתארת. ואף תתפלאי כשראיתי את החברות שלי מצליחות בתחום הרומנטי ומחוזרות זה גרם לי לבכות באופן אוטומאטי גם בלי להרגיש קנאה. וגם כשראיתי זוגות מאוהבים ברחוב. המכתב שלך נגע מאוד לליבי, כי הוא הזכיר לי תקופה קשה בחיים, שחשתי בדיוק כמוך. לכן, אל תדאגי, זה אמנם בנאלי להגיד, אבל זה יעבור כמו כל דבר בחיים. אני ממליצה לך לגשת לקופת חולים לדבר עם רופא המשפחה, שיפנה אותך לשיחות אצל פסיכולוגית או עובדת סוציאלית שיעזרו לך להבין את עצמך יותר, ולקבל צדדים באישיותך כלגיטימיים. אל תתביישי לדבר על מה שעובר עלייך. אני בטוחה שתצליחי להרגיש הרבה יותר טוב, ואל תדאגי זה יעבור. באמת! כמו שזה עבר לי ולעוד אנשים רבים אחרים. שיהייה לך כל טוב, ותמשיכי לעדכן איך את מרגישה והכי חשוב, תשמרי על עצמך שלך, מיה.

הי פיפו התכוונתי לענות לך אבל אז ראיתי את תשובתה המקסימה של מיה, והיא עשתה את זה כל כך יפה שלא נותר לי אלא להוסיף איחולי הצלחה משלי, והרבה הרבה בריאות ואושר. אבישג

היי פיפו האם יתכן שחוית מקרה בילדותך המוקדמת מאד ואינך זוכרת ?אולי בגלל הדחקה או הכחשה משהו שקשור להיתעללות שחווית או שהית נוכחת לה ? לפעמים אנו כילדים חוים דברים לא מובנים באותו זמן ורק כעבור שנים התמונה מתבהרת.יתכן שהזוגות שאת רואה ושהם גורמים לך את החרדה וההרגשה המוזרה הם כמן טריגר למה שהיה פעם ואולי אינך זוכרת . תרגישי טוב-ותלכי לטיפול. שלך ו.

לפיפו שלום, הדברים שנכתבו הם נכונים וטובים, ובגיל ההתבגרות יתכנו תגובות מסוגים שונים ולעתים די קיצוניים. עם זאת הייתי ממליץ שתבדקתי לשם אבחון מפורט אצל פסיכיאטר שהוא מומחה בילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אני שאלתי פה אתמול על בעיית השמיעה, תודה רבה על תשובתך. לא הבנתי מתשובתך, האם בעייה זו מוכרת בתחום הפסיכולוגי/פסיכייאטרי? האם נתקלת בבעיה כזו בעבר? למה זה קורה לי לדעתך? (זה קורה במצבים גם שאני מרגישה רגועה מאוד- ולא חושבת על הצרות- בעבודה למשל). אז למה זה קורה??????? תודה רבה אורית

לאורית שלום, לא תמיד אנחנו יודעים למה ומה הסיבות, כמובן שאפשר לאמר באופן כללי שמדובר על חרדות. לדעתי יותר חשוב לחשוב מה אפשר לעשות וכיצד לשפר את המצב ולא לחפש יותר מדי את הסיבות. שנה טובה דר' גיורא הידש

לאורית שלום, צר לי שלא הייתי ברור, הדברים מוכרים ומה שחשוב שתפני לטיפול ושמצבך ישתפר. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש ולכל משתתפי הפורום . בת 34 , אם חד הורית לילד . יש לי חבר במשך 4 שנים פרוד ואב לארבעה . אינני יודעת אם לקרוא לו חבר ,שהרי חבר נמדד ברגעים קשים ,בפרגון ,במילות אהבה, בחיזור ,,, בתחילת הקשר ביננו הייתה לנו אהבה מאוד גדולה ,ממש מתנת אלוהים עבורי. הוא פירגן ,הוא אהב,הוא פינק ,ופתאום בערך לאחר שנה -נפלו כל המסכות,ולפתע גיליתי אדם שאוהב מאוד את עצמו,הוא כבר לא מחזר ,הוא לא מתאמץ,הוא לא אומר מילה טובה , הוא משפיל אותי במילותיו גם לעיני אנשים ,לא שמעתי מזל טוב ליום הולדתי שחל השבוע , ובטח שלא מתנה . הוא מנתק לי טלפונים ,מנסה "לחנך אותי " כך הוא טוען . אבוי לי אם אגיד משהו שלא לטעמו - הוא ינתק לי טלפונים ולא ידבר איתי - אני מצידי אתחיל להכנס להתקפי חרדה,לפחדים נוראים ,אני רודפת אחריו שלא יעזוב אותי, משאירה לו מיליון הודעות בפלאפון ,יש לי דפיקות לב ,מתח נוראי ,רעידות וכו,,, אני כבר שלוש שנים במצב זה ,לא מסוגלת לעזוב ולהתנתק ,כשאנחנו ביחד -אני רגועה וטוב לי וגם לו,כשאנחנו רבים - בערך אחת לשבועיים - רק בגללו ,אני ממוטטת. הוא אדם של מצבי רוח נוראיים . אין לי כלום ממנו ,והוא גם נותן לי להבין שלא יהיה , אני מצדי נותנת את הנשמה כדי שיהיה לו טוב . הגעתי למצב שאני חושבת שזאת לא אהבה אלא אובססיה, אני כל הזמן מנסה להחיות את השנה הראשונה ללא הועיל . אני מרגישה חוסר אנרגיה נוראי ,לא מסוגלת להרגיש רגשות -ממש כך - מתה חיה, איטיות בתנועה,סחרחורות ,עצבים ,חוסר סבלנות לילדי . מה הסיבה להתנהגות זאת? מדוע אני מרשה לו להתייחס אליי כך ? כשאני נעלמת לו הוא פתאום מתקשר ומחפש אותי. אין לי כבר כוחות נפש ,אני הרוסה מהקשר הזה ,ופוחדת שאצא מהשפיות . האם זו חרדה ? האם אני בדכאון ? ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי ללא הואיל , קיבלתי סרוקסט אבל אינני לוקחת אותו מתוך פחד מהתמכרות. סליחה על האריכות - זה מתוך מצוקה . שתיהיה לך ולכולם גמר חתימה טובה ותודה על התשובה עינת

עינת יקרה המצוקה שלך נוגעת ללב. מצד אחד את מודעת באופן הגיוני לכך שהיחסים ביניכם לא בריאים לך, הוא משפיל אותך וגורם להרס בטחונך העצמי שוב ושוב. מצד שני - התחושה הזו שאת "לא יכולה בלעדיו" ושהוא חשוב יותר מאוויר לנשימה. לדעתי לפחות, זו אכן התמכרות מסוימת, להבדיל מאהבה בריאה. אני לא רואה פסול ב"התמכרות לאהבה", כל עוד מדובר באהבה שמטפחת אותך, מעלה את ערכך העצמי, מעודדת את הטוב שבך ומוציאה אותו החוצה - אבל את מדברת על מקרה הפוך לגמרי. העובדה שאפילו מזל טוב לא זכית לקבל ליום הולדתך מדברת בעד עצמה. אני לא מנסה לטעון שהוא לא אוהב אותך, אבל כנראה שהוא זקוק להרגיש שליטה וחוזק על מישהו אחר, והוא מנצל אותך לצורך כך. זוהי אינה אהבה שמועילה לך כי אם מזיקה. לשאלתך למה את מאפשרת לו להמשיך ולהתנהג אליך ככה, מדוע את חוזרת אליו שוב ושוב - קשה כמובן להשיב כאן. יש בוודאי סיבות עמוקות בתוכך, יתכן שרק תת המודע שלך ער להן, ונראה לי שכדאי מאוד לנסות ולברר מהן במסגרת טיפול פסיכולוגי מעמיק. אין לי מושג האם התחושות שאת חווה בכל פעם כשהוא איננו - מתאימות לתופעת חרדה, יכול להיות שזה סוג מסוים של חרדת נטישה, ואת מעדיפה לסבול במחיצתו ולו רק כדי לא להישאר לבד. ללא ספק, מצב כזה עלול בהחלט לתרום להתפתחות דיכאון, כי את מרגישה שאת כלואה בתוך מלכוד שאין לך יכולת לצאת ממנו. אינך חייבת להתחיל מיד בטיפול תרופתי אם אינך רוצה בכך. קודם כל תתחילי בטיפול של שיחות ובהתאם להחלטת המטפל תמשיכי הלאה. אין לך מה לחשוש מהתרופות - רובן אינן גורמות לשום התמכרות בניגוד לבהלה הרווחת בקרב חלק מהציבור. קחי החלטה להתמקד בעצמך ולטפל בבריאותך בהקדם האפשרי תרגישי טוב אבישג

לעינת שלום. צר לי שכואב לך כל כך ולצערי את מדברת כבר על שלוש שנים.... אפשר לאמר בודאות שהקשר לא יהיה כמו בשנה הראשונה, איני יודע אם יהיה לכם טוב ביחד אבל בטוח שהדברים יהיו שונים ולא ניתן להחיות את מה שהרגשתם בשנה הראשונה שהייתם ביחד. דבר חשוב נוסף הוא שתפסיקי לעשות את הדברים שכבר התברר שאינם עוזרים לך אלא גורמים לנזק, ככול שאת רצה אחריו ומתקשרת יותר, נראה לי שהוא מתרחק יותר...לכן עדיף להפסיק לעשות דברים שרק מפריעים לקשר ביניכם. מה שבטוח שהמצב הנוכחי אינו טוב ואת סובלת מאוד, לכן, אני חושב שאת צריכה להחליט מה לעשות, לנסות לשקם את הקשר ולפנות לטיפול זוגי, כמובן שחברך צריך להסכים לכך, או לנסות ולהתרחק ולסיים את הקשר. הסרוקסט אינו ממכר, הוא מוסיף לביטחון העצמי ולכן היו לי נשים שהצליחו לסיים קשר לא בריא בעזרת החיזוק שהתרופה נותנת. כל טוב והרבה אושר דר' גיורא הידש

שלום לכולם, ברצוני לספר שבמשך שנה וחצי בערך השתמשתי בפאקסט והגעתי ל- 45 מיליגרם, השימוש נעשה עקב חרדות ופוביות שונות והלחץ התחיל לפגוע בי גופנית שלא לדבר על הנאה מסקס למשל. השימוש בפאקסט היה "חביב", אך לאחרונה הרופא שלי אמר שיש תרופה חדשה כמעט ללא תופעות לוואי כמו של הפקסט, חזקה יותר וכו' וכו'. כמובן שאני בעד והתחלתי להשתמש 10 מ"ג ואני רוצה להגיד לכם שאני מה זה מרוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הכדור ציפלקס פשוט פצצה - לכו ותשאלו. שאלתי לרופא: יש רק בעיה קטנה , מאז לקיחת ציפרלקס יש לי קצת כאבי בטן. מה זה? איזו מן תופעת לוואי? אודה על תשובה!! וחתימה טובה לכולם. מיכל

למיכל שלום, אני שמח שמצאת כדור שמתאים לך.... לעתים קרובות בתחילת הטיפול ישנה הרגשה של כאבי בטן או יותר נכון בחילות, אם כאבי הבטן חזקים יותר הם כנראה לא קשורים לציפרלקס וכדאי להבדק אצל הרופא המפנימי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ,ולשאר חברי הפורום שלום לצערי אני קצת מתקשה להתבטא באמצעות כתיבה ,ובעתיד אספר את סיפורי המלא מזה כשלושים שנה אני מתמודד עם פגיעה פוסט טראומטית שהתרחשה בזמן שירותי הצבאי. לפני כשמונה שנים ניסיתי לקחת פרוזק אך ללא הועיל ולאחר מכן ניסיתי פבוקסיל ,ורק במינון הגבוה ביותר, הרגשתי הקלה מסוימת, והפסקתי לאחר כשנה כשהרגשתי שאין שינויבתפקוד שלי עים ,ובלי התרופה. לפני כחודשיים התחלתי לקחת ציפרמיל ,ולאחר כשבוע החלפתי לציפרלקס למשך כעשרה ימים והרגשתי השתפרה במעט אך חזרתי לציפרמיל עקב כך שאזלה לי הדוגמית שקיבלתי, ולא הצלחתי להשיג את הציפרלקס. ולפני כעשרה ימים שוב חזרתי לציפרלקס ואיני מרגיש שיפור. שאלותי הן: א.האם נשמר לי "הותק" מבחינת זמן השימוש בתרופות, למרות שהחלפתי ביניהן. ב.מתי אצטרך להעלות את המינון, אם אין שיפור. ג.לאחרונה עברתי לקו"פח מאוחדת מהכללית עקב כך, שטופלתי ע"י פסיכיאטרית צעירה, ולא מנוסה ונדחתה בקשתי לפנות לרופא בכיר יותר, למרות מצבי הקשה . כמו כן נרשמה לי תרופה שלא היתה קיימת בשום בית מרקחת בירושלים, ולאחר כשבועיים כשכבר הגיעה התרופה התברר לי שבכללית היא יקרה יותר ב50 אחוז מאשר במאוחדת .האם עשיתי צעד נכון ? אודה מאוד על תשובותיכם.

אני ממליצה על אפקסור

לשימי שלום, הדבר החשוב ביותר הוא שאתה מטפל בעצמך, ובריאותך חשובה לך, יתכן שהציפרלקס היא התרופה המתאימה לך, אבל חשוב ביותר הוא לחפש את הרופא המתאים והטוב ביותר עבורך (יותר חשוב מהזכויות בקופה), וחשוב שיתפתח קשר של אמון בינך ובין הרופא. אתה כותב שנפגעת בזמן השירות הצבאי, האם אתה מוכר על ידי משרד הביטחון? האם טפלת בהכרה על ידי משרד הביטחון? כלומר, אני חושב שהתשובה לכל שאלותיך היא מציאה וקשר עם רופא שיש לך אמון בו!! יתר הדברים הם יחסית יותר פשוטים. הרבה אושר ובריאות דר' גיורא הידש

שלום ד"ר גיורא הידש קיבלתי את תשובתך בעניין האשפוז יום ברמב"ם ביתן7 מהשבוע שעבר. ושכחתי לשאול פרט אחד-האם יש דווח לקופת החולים שלי על אשפוז כזה. (לצורך כלשהו ). ונוסף על כך אני מבין שגם אתה בעבר עבדת שם אז האם נכון מה ששמעתי על "דלת מסתובבת" לאו דוקא לטיפול תרופתי חדש כי אם שמטופלים חוזרים כל הזמן שוב ושוב ?קראתי שהגישה זה דווקא למנוע בכל מחיר אשפוז כזה.(מן הסתם גם לך היתה סיבה טובה להפסיק לעבוד שם. בבקשה אשמח לשמוע מניסיון אישי ולא מתיאוריה מה הולך שם ביחס להצלחה עם המטופלים עזור לי כי אני בצרות.

הוא לא אהב את האוכל...

לרונן שלום, אין דיווח אוטומתי לקופת החולים. בסיום האשפוז אתה מקבל מכתב סיכום ומתבקש למסור אותו לרופא המשפחה. גם כאשר תצטרך תרופות אחרי האשפוז תקבל אותן מקופת חולים. ביתן 7 ברמב"ם אינו עובד במה שנקרא שיטת הדלת המסתובבת, להיפך. ודרך אגב אני לא עבדתי שם אף פעם, אני מכיר את עבודתם מקרוב ומעריך מאוד את עבודתם. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום וגמר חתימה טובה לך ולבני ביתך. אני מצטרפת לכל אלה שכתבו לך שטוב שאתה קיים. אני מרגישה בטוב ללא תופעות לוואי שהציקו לי כל התקופה האחרונה, אך יש בעיה קטנה. מאז שאני לוקחת את אפקסור XR , יש לי עיכוב במחזור החודשי, כבר יותר משבועיים. עד כה הכל היה בסדר. האם יש קשר לתרופה? או למתח שהיה...? ואולי כל הבלגן היה קשור לתחילת גיל המעבר? אודה על תשובתך.

שלום גיתית עד כמה שידוע לי, לא אמורה להיות השפעה של כדורים נוגדי-דיכאון על המחזור. מצבי מתח, לעומת זה, יכולים גם יכולים להשפיע: לעתים המחזור מתעכב, לעתים הוא מקדים והוא יכול להיות שונה גם במשך הזמן ואפילו בעוצמת הדימום והכאבים. כתבת משהו על גיל המעבר - אם את בגיל ה"מתאים" ואת חושבת שמדובר בזה, רצוי שתתייעצי עם הגניקולוג שלך, אולי שווה לשקול לקיחת הורמונים שמיועדים לתקופה הזו בחייך. תרגישי טוב אבישג

תדעו שאפקסור טוב גם לתופעות של גלי חום בגיל המעבר וגם ל"דאון" שיש בתקופה זו. זה מאוד עוזר.

פתאום חשבתי על זה, האם זה נחשב להפרת הצום ליטול כדורים ביום כיפור?

בהנחה שאינך מדברת על אקסטזי, אלא על כדורים המיועדים לשיפור מצבך - גופנית ונפשית, מבחינה רפואית, אז זה נכלל בקטגוריה של "פיקוח נפש", ולכן מותר... צום קל למי שצם אבישג

מי דיבר על אקסטזי? דיברתי על תרופות.... ואני גם חושבת שכתבתי את זה.. אני מדברת בהנחה שהשעה בה רשמת את ההודעה השפיעה על הריכוז שלך ?

האם כסיסת ציפורניים במשך שנים ללא יכולת להגמל דורשת טיפול פסיכיאטרי? האם קמצנות קשה נחשבת למחלה נפשית שניתן לטפל בה?

הי דורית איני חושבת שכסיסת ציפרניים דורשת טיפול פסיכיאטרי דווקא. בתור כוססת ציפרניים מושבעת, אני לא חושבת שזה מצב שמצריך טיפול תרופתי.... מצד שני, יכול להיות שהכסיסה קשורה למצבים של מתח, או מצוקות שונות שאולי שיחות עם פסיכולוג יכולות להועיל. לגבי הקמצנות הקשה, כהגדתך - נראה לי שההגדרה היא בעייתית. מה זאת אומרת "קמצנות קשה"? יכול להיות שמה שאת מכנה קמצנות - אדם אחר יכנה "חסכנות". כנראה שתצטרכי להיות יותר ספציפית בתיאור הבעיה. באופן כללי ולדעתי, קמצנות כשלעצמה אינה מחלת נפש כי אם "סתם" תכונה לא נעימה(לטעמי לפחות), אבל כשהיא הופכת לגורם המפריע לאדם לחיות את חייו, משתלטת על חייו ופוגמת במערכות יחסים שלו עם סביבתו - רצוי לנסות לעבוד על זה. יש הפרעות נפשיות, דרך אגב, שקמצנות היא חלק מהסימפטומים שלהן, אבל אי אפשר להסיק את ההפך, ולהניח שהקמצנות היא הפרעה נפשית. אבישג

לדורית שלום, מדובר על תופעות שהן בתחום הנורמלי של אנשים, לעתים מדובר על דחפים שקשה מאוד להתגבר עליהם ולכן עושים או מתנהגים באופן הזה. אין מדובר על מחלות נפש או הפרעות נפשיות לפי ההגדרה. עם זאת לעתים קרובות טיפול נפשי (שיחות או תרופות) עשויות לעזור ולשפר את המצב. כמובן שרבים יותר מאלה הסובלים מכסיסת צפרניים יגיעו לטיפול, ואלו הקמצנים יגיעו הרבה פחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה התנהגות סכיזואידית?

ללידיה שלום, מדובר בכינוי פופולרי למאפיינים של הפרעת אישיות סיכזואידית. מדובר על אנשים המתקשים ליצור קשר עם הסביבה, מסוגרים בעצמם, מופנמים ולעתים קרובות גם אופן חשיבתם שונה או משונה ולכן הם נמצאים בשולי החברה ולעתים גם התיפקוד לקוי. בביטוי הפופולרי מקובל להתכוון לאנשים מופנמים, מכונסים בעצמם ומוזרים במראה או בהתנהגות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני עובדת בבית ספר לחינוך מיוחד. לעיתים אני שומעת : "הילד הזה אינו חולה נפש . יש לו רק בעיות התנהגות.מהי ההגדרה של חולה נפש?

ליפה שלום, אין הגדרה רפואית שנקראת מחלת נפש, בדיוק מהסיבה שעולה ממכתבך, מדובר על סטיגמה של הדברים ושל אנשים, וכדי למנוע את הסטיגמטיזציה אנחנו מדברים על הפרעות נפשיות. כך באותה מידה אין "ילד רע" ישנם ילדים העושים לעתים מעשים רעים, אבל אין ילד רע. מהבחינה של חוק והחוק לטיפול בחולי נפש, הכוונה היא לאדם ששיפוט המציאות שלו פגום, הוא שומע קולות של דברים שאינם במציאות או שישנם מחשבות לא מציאותיות הנקראות מחשבות שווא. כלומר מדובר בפגיעה חמורה בהבנה ושיפוט המציאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בתגובה לכך, מה אם אנשים שמנותקים לגמרי מהמציאות כלומר אין להם את עצמם והם אינם יכולים לתפקד? הם גם מוגדרים כך? מהי דרך הטיפול בהם? האם יש קשר בין מצב זה לבין מתן תרופוץ אנטי דיכאוניות. תודה שני.

שלום ד"ר הידש אני לוקחת כבר שלושה חודשים סרוקסט במינון של 40 מ"ג, בגלל מחשבה טורדנית. לאחרונה נפגשתי עם הפסיכיאטר והוא העלה לי את המינון ל 60 מ"ג. אני לא חשה שום שיפור לטובה מהרגע בו התחלתי את התרופה. אני מאוד עצובה ומוטרדת מזה. חוץ מזה, אני סובלת מעצירות קשה בגלל הסרוקסט. במהלך הפגישה עם הפסיכיאטר לקיתי בהתקף חרדה שלווה בהקאה. ד"ר הידש רציתי לשאול אותך, האם קיימת סבירות שהסרוקסט לא ישפיע כלל, ולא ישפר את מצבי לעולם? חוץ מזה, הפסיכיאטר חייב אותי לקחת טיפול פסיכוטרפיסטי, וציין שזה תנאי לטיפול. האם זה מוסרי מצידו לחייב אותי בטיפול כזה? אני מפחדת מהסרוקסט במינון הזה, בעיקר מהשמנה. ואני חשה שאני לוקחת את התרופה לחינם מאחר וכבר שלושה חודשים אני מרגישה אותו הדבר. ורע לי. אשמח לשמוע את תגובתך נטלי

אם התרופה לא משפיעה, צריך לבקש מהפסיכיאטר לעבור למרשם אחר (לתרופה אחרת) שכן תשפיע..

לנטלי שלום, את נמצאת כנראה בטיפול פרטי, הפסיכיאטר סבור ששהטיפול השלם הכרחי ולכן זה בהחלט מוסרי שהוא נוטל אחריות רק אם את עושה את הטיפול השלם. ידוע שהפרעה טורדנית היא די עקשנית לטיפול ולכן יש צורך לבמינונים גבוהים יותר ולא תמיד הטיפול בסרוקסט עוזר, לכן אני מניח התעקשותו של הרופא על טיפול משולב, עם זאת הייתי מחכה עוד ונותן לסרוקסט הזדמנות מפני שמוקדם מדי להפסיקו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת מחרדה ומהתקפי חרדה כבר 4 שנים. לאחר ההתקף הראשון פניתי לפסיכולוגית פרטית, אך הטיפול לא היה יעיל ולאחר 12 מפגשים הפסקתי את הטיפול. מאז אני מחפשת מטפל/ת טוב למצבי, אך עדיין לא מצאתי אחד באזור מגורי. האם תוכל להמליץ או לייעץ לי כיצד למצוא מטפל פרטי מתאים וטוב באיזור הגליל? האם עדיף פסיכיאטר או פסיכולוג למצבי? תודה.

מציאת מטפל מתאים זאת משימה מאד מסובכת בלי קשר לסוג הבעיה שפונים לטיפול. אני מציע לך לקבוע פגישה אחת עם שלושה פסיכולוגים שונים ולהמשיך עם מי שנראה לך הכי מתאים. אפשר לקבל המלצות מרופא משפחה, קרובי משפחה, אנשים שהיו בטיפול או חיפוש במאגרי מידע על מטפלים ברשת או אפילו דפי זהב. טיפולים קוגנטיביים והתנהגותיים נחשבים בד"כ ליותר קלים מטיפולים דינמיים ואנליטיים וגם הרבה יותר קצרים.

בהמשך לשאלה ששאלתי אתמול על נימולים בפנים ובכל ארבעת הגפיים בעקבות אבחנה של ניירולוגים שהדבר נובע עקב חרדה יש לי שאלה נוספת. האם במקרה של חרדה, נימולים יכולים להיווצר כתוצאה מלחיצה ידנית על רקמות רכות בזמן הלחיצה (שזה מה שקורה אצלי) ?

כן הידש

שלום אני בן 26 ומשתשמש בבונסרין 8 חודשים מפני שאין לי חשק מיני ותאבון אכילה. ועדיין אין שום תוצאות. אני רוצה לעשות הפסקה של שבועיים ואז להתחיל שוב לקחת את התרופה . השאלה שלי האם זה יהיה בסדר לעשות הפסקה כזו ולהמשיך שוב ??? האם זה יחחשב כאילו לא השתמשתי 8 חודשים ?? האם זה יהיה בסדר לשתות אלכוהול בזמן ההפסקה ???

לגדי שלום, חסרים פרטים רבים בשאלתך. לא ברורה לי הסיבה לנטילת הבונסרין, תיאבון וירידה ברצון המיני אינן סיבות לטיפול בבונסרין, ואינך מציין כיצד הבונסרין משפיע עליך. עם זאת ישנה סכנה בהפסקת הבונסרין. יתכן שאחר כך היא לא תשפיע לטובה כפי שהיא משפיעה כעת. לכן המלצתי הטובה ביותר היא להתייעץ עם הרופא המטפל המכיר את כל תולדותיך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הסיבה העיקרית לנטילת הבונסרין היא דיכאון שגרם לי לי להרבה בעיות בין היתר לחוסר חשק מיני ,אימפוטנציה וחוסר תאבון. הבונסרין עזר בשאר הבעיות חוץ מהבעיות שהזכרתי קודם. רציתי לדעת איזו תרופה אכן יכולה לעזור לחשק מיני ,אימפוטנציה וחוסר תאבון ??? תודה מראש, גדי

שלום ד"ר כבר כמה חודשים יש לי בעיית שמיעה, אני לא מבינה את המילים בשיחות שאנשים מדברים איתי. יכול לקרות בשיחות רק אני ועוד מישהו, יכול להיות שלא אשמע טוב את הטלוויזיה= כלומר, שומעת טוב אבל לא מבינה מה אומרים לי. לא מצליחה לתרגם את הנאמר למילה בעלת משמעות. עשיתי את כל הבדיקות: בדיקת שמיעה + בדיקת ברה והכל יצא תקין= 100%. הרופאה אמרה לי שזה כנראה מלחץ נפשי שאלתי היא- מה לעשות שזה יעבור כי הבעייה רק מחריפה, לפעמים אני יכולה לשאולה "מה?", "מה?", עשר פעמים בשיחה וזה מאוד לא נעים. ומבייש!!! אני באמת בלחץ נפשי מאוד גדול בזמן האחרון ובטיפול פסיכולוגי, אבל מה לעשות בנוגע לשמיעה????????? אני ממש לא שומעת טוב- תאמין לי, אני מאוד רוצה להבין הכל, אבל לא מצליחה!!! אני מתחילה לחשוב שאני משוגעת!!! אני כל-כך רוצה שזה לא יקרה לי! אבל זה קורה יום אחר יום אני חייבת עזרה דחוף= יש לך הסבר לתופעה? האם זה מוכר לך?? מיואשת................. תסביר לי את הידוע לך בבקשה תודה רבה

לאורית שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה. אם עשית את כל הבדיקות הגופניות שהרופאים המליצו נותר לך להגיע לבדיקה של פסיכיאטר. מעבר להסברים מדוע, צריכים לחשוב גם מה ניתן לעשות כדי שתחזרי לעצמך ותהיי יותר שקטה ותשמעי טוב. הטיפול הפסיכולוגי חשוב אולם כנראה הוא לא מצליח להקל עליך. יתכן שאם תעלי את תכיפות הפגישות ותפגשו פעמיים בשבוע תרגישי טוב יותר, ויתכן שיש צורך בטיפול תרופתי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מה שאת מתארת זה לא בעיית שמיעה, כפי שאת בעצמך כותבת. את שומעת, רק לא מתרגמת את המילים. יש תחושה שאוליי את מנותקת ושקועה בעצמך?

שלום, קיבלתי את התרופה איקסל נגד דיכאון, ורציתי לדעת עליה יותר (בעיקר על תופעות הלוואי). חשוב לי גם לדעת אם יש סכנה להשמנה כמו שידוע לי על סרוקסט. בנוסף אני נוטלת את התרופה מינוציקלין (נגד אקנה) ורציתי לשאול אם הן לא מתנגשות בדרך כל שהיא. תודה.

למורין שלום, את הרשימה המלאה של תופעות הלוואי תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. רק תזכרי ש"אין חובה" שתופעות הלוואי יהיו אצלך. יתכן שלא יהיו לך שום תופעות לוואי כפי שקורה פעמים רבות עם התרופה. אין בעיה ליטול את האיקסל עם מינוציקלין. בנוסף, אקנה קשורים למצב הנפשי, לכן אני מאמין שכאשר יהיה שיפור במצבך הנפשי יהיה שיפור גם במצב הפנים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ממה שאני קראתי על האיקסל אני זוכרת במיוחד את תופעת הלוואי האפשרית של השפעה על קצב הלב, וכמו כן שזו תרופה שפחות משפיעה על ירידת החשק המיני, (אז אם כך גם אוליי פחות על עניין התיאבון שאת מעלה?).

איקסל בדומה לאפקסור מטפלת בדיכאון ע"י העלאת רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח. SNRI=Serotonin-Noradrenaline- Reuptake- Inhibitor הבדל משמעותי בין שני התכשירים שבאפקסור יש צורך במינונים גבוהים בשביל השפעה על הנוראדרנלין (מינון נמוך מ- 150 מ"ג אפקסור נחשב ל-SSRI) בעוד שאיקסל משפיעה על הנוראדרנלין כבר במינונים נמוכים (החל מ-50 מ"ג) במקביל להשפעתו על הסרוטונין. אם ניקח בחשבון שאפקסור היא תרופה מאד יקרה בהשוואה לכל תרופה אחרת נגד דיכאון וחרדה אז גם זאת סיבה נוספת לבחור באיקסל.

לידיעת כולם ואלי , לי איקסל עשתה תופעת לוואי שעד היום עוד קצת הסתבכתי איתה . הפסיכאטר קצת השתומם כשהגעתי אליו אעם האיקסל . הוא אמר שאין לה אישור אמריקאי ואין הרבה ידע וקצת כעס שנתן לי אותה רופא אחר בלי בכלל שיש נתנוים על התרופה. הוא אמר שרק בגלל שהיא זולה אז יש אותה בארץ ואין אותה כמעט באף מקום בעולם. אני עברתי לאפקסור והאפקסור היה לי מעולה!!!!!!!!!!!!!! ושינה את חיי. שווה להשקיע עוד קצת גרושים ולהשתמש בתרופה שהרבה ניסו ולא במשהו רק בגלל שהוא זול.

מה ההבדל בין רמרון לנין אנדרונקס מבחינת מנגנון הפעולה? ומה דעתך על השילוב ביניהן בטיפול כנוגדי דיכאון לקשישים? תודה וגמר חתימה טובה.

לנועה שלום, שתי התרופות פועלות במנגנון שונה והם משפיעים על חומרים שונים במוח. האדרונקס משפיע על הנוראפינפרין והרמרון על חומרים אחרים מקבוצת ההיסטמינים. אין עבודות על השילובים של התרופות כי המגמה בדרך כלל היא לא לשלב תרופות אלא להשתמש בתרופה אחת ואם היא אינה עוזרת אז להחליף. גם אני בדיעה שתמיד רצוי להשתדל לטפל עם תרופה אחת נוגדת דיכאון בלבד. הדברים נכונים כיפליים אצל קשישים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום כפי שהייתה לי הרגשה צדקת!! הסרוקסט לא התאים לי, והכפלת המינון הייתה טעות כי הושגה תוצאה הפוכה. יותר רעידות ויותר חוסר מנוחה וזאת לאחר 5 שבועות. הרופאה החליפה לי את הכדור (כפי שכתבת בתשובתך אלי שלדעתך עדיף לשנות ולא להעלות מינון) הפעם היא נתנה לי ציפרמיל. שאלותי הן: לאחר כמה זמן תהייה לי הטבה-בהנחה שזה הכדור הנכון. האם הכדור שקיבלתי בקופ"ח בשם ציפרלקס הוא הכדור ציפרמיל שהרופאה רשמה. ואחרון חביב, בהנחה שחלילה הכדור אינו מתאים לי, האם אצטרך לעבור כך מכדור לכדור? חתימה טובה ושנה טובה תמר

לתמר שלום, כפי שנאמר-לצערי צדקתי, הלוואי והיית מרגישה בטוב ואני טועה... ולשאלותיך: כיוון שאת עוברת מתרופה לתרופה שפועלות באותו המנגנון יתכן שהמעבר יהיה מהיר, ציפרלקס בהחלט מתחילה להשפיע מוקדם יותר כך שיתכן מאוד שתוך שבוע תרגישי כבר בהטבה. הציפרמיל אינו בדיוק ציפרלקס. התברר שבציפרמיל ישנן שתי מולקולות שמעט שונות זו מזו ורק אחת מהן פעילה נגד דיכאון. בידדו את החומר הפעיל וזהו הציפרלקס. כלומר, למרות שאין זו אותה התרופה (מבחינת היצור ) שתיהן מכילות את אותו החומר הפעיל. כיום הנטיה להשתמש בציפרלקס במקום הציפרמיל. אני מקווה שהציפרלקס תתאים לך, אבל במקרה הגרוע ביותר לעתים ישנם אנשים שצריכים לנסות מספר תרופות עד שמוצאים את התרופה המתאימה להם. SORRY שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש יש לי אפשרות להשתמש בציפרמיל, ולא בציפרלקס השאלה שלי הייתה האם התוצאה תהיה טובה יותר או שונה באם אשתמש בציפרמיל. מדוע הנטייה היום לתת ציפרלקס? מטעמי חיסכון בקופות החולים, או קיימת סיבה שונה גמר חתימה טובה בריאות וביטחון תמר

נושא: ד"ר הידש-ריתלין, האם להפסיק מעת לעת לד"ר הידש , אני בן 43 ומקבל רתלין , השפעתו חיובית מאוד. האם רצוי להימנע משימוש בו בימים בהם לא נידרשת פעילות ריכוז (סופי שבוע , חגים , חופשות , ימים בהם עומס העבודה מאפשר) , האם לקיחתו ברציפות גורמת לירידה ביעילותו לאורך שנים ? בברכה, משה.

למשה שלום, אין ירידה בפעילות של התרופה למרות שבפוטנציאל זה יתכן. בכל מקרה, מומלץ ליטול את הריטלין רק לפעילות הדורשת ריכוז ולא למשך כל היום, לכן מומלץ לא ליטול אותו בסופי שבוע, או בשעות אחר הצהרים וכך הלאה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

עקב חרדה אני נוטלת קלונקס ופאקסט כחודש וחצי - עד לפני כמה ימים סבלתי מכאבי ראש קשים והבנתי מדבריך בפורום שזה אופייני לסרוקסט, ולמיטב הבנתי סרוקסט ופאקסט זה אותו דבר- ולכן סבלתי מכאבי הראש. (האם זה נכון?) הבעיה היא שעל אף שאני מרגישה יותר טוב מבחינת החרדה אני מרגישה עייפה ונטולת אנרגיה- אין לי חשק וכח לעשות כלום - אני יכולה לישון כל היום.... המצב הזה מדכא ומפחיד אותי.... בנוסף לזה אין לי בכלל חשק מיני, וזה מאוד מכביד עליי (אני במע' יחסים רצינית). אני פוחדת להחליף את הכדור לאפקסור בגלל תופעות הלוואי שלו ואני יודעת שאני עדיין לא יכולה להפסיק את הטיפול התרופתי- מה עושים?

שלום, כל מה שכתבת הוא נכון ולכן ההחלטה כל כך קשה. ראשית כדאי להתחיל להפסיק את הקלונקס ולעשות זאת בהדרגה. פקסט וסרוקסט הן אותה התרופה משני בתי חרושת שונים. את סובלת מתופעות לוואי רבות של הסרוקסט, כאבי ראש, עייפות, ירידה ברצון למין, שינה מרובה ומצד שני יש שיפור במצבך... לכן ההחלטה קשה. במאזן הכללי תלוי מה יותר חשוב ומשפיע, השיפור במצב או תופעות הלוואי, לכן את צריכה לשקול עם הרופא המטפל ולהחליט האם לשנות את הטיפול בתקווה שהתרופה החדשה תמשיך להשפיע לטוב ללא תופעות לוואי. כמובן שכל החלפה אינה מבטיחה שהתוצאה תהיה טובה ויש בה סיכון. בכל מקרה ההחלטה שלך, תופעות הלוואי שאת מתארת בדרך כלל מוקלות ככול שהזמן עובר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי בעיה, כבר המון שנים, לא הצלחתי לטפל בה בגלל שהנושא פשוט דוחה את האנשים שאני מדברת על זה. ניגש ישר לבעיה: אני מחטטת באף בצורה כפייתית. מהבוקר עד הערב. עד כדי כך שיש לי שם פצעים ויורד לי דם באופן קבוע. החלק הגועלי הוא שאני גם "אוכלת את זה" . נישאתי לה מזמן, ובן זוגי תפס אותי עושה זאת, והיה סיפור לא נעים בכלל. מה לעשות? אני נואשת, אני מתה להיגמל מההרגל הזה. זה נמשך כבר שנים, מאז שאני זוכרת את עצמי. תודה

היי זו בעיה רצינית ואענה ברצינות. מדובר בדחף שקשה מאוד לשלוט בו וכדאי לטפל בו כיוון שאין בכך שום תועלת. אפשר לפנות לשיחות אבל פעמים רבות השיחות אינן עוזרות לדבר נקודתי שאת מתארת. לכן כדאי לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר ולשקול את אפשרויות הטיפול. אפשר לעזור לך ואני מאמין שהתופעה תחלוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

סתם חשבתי על רעיון בשבילך נניח תשימי על האצבע חומר מסויים שמגרה את האף כמו למשל נדמה לי פלפל שחור אם אני לא טועה הוא גורם להתעטשויות או חומר אחר ואז אוליי עם הזמן כל העסק לא ימצא חן בעינייך ויגרום לך להפסיק, מה דעתך

לכל מי שהגיב בעקבות ההודעה שלי על הפסיכולוגית אני מודה מאוד. העניין מעסיק אותי ומטריד אותי. אני חשה שאני לא יכולה לתת בה אמון, והיא הייתה אמורה לסייע לי באותו מקום שבו אני מתקשה ולא לתת לי להישאב שמקומות שבהם קל לי ואני לא צריכה להתמודד.. במקום זאת, היא נשאבה כנראה למקום שבו גם לה היה נוח, ובכך גרמה לי להרגיש כמו שאני מריגשה לגבי אנשים רבים בחיי- שהתגובות שלהם כלפי מה שאני אומרת אינן תואמות את אופיי ותחושותי. לדוגמא, חברה שלי מזה 10 שנים אמרה לי לפני שבוע שהיא אף פעם לא ראתה אותי בוכה. ועברנו תקופות מגוונות יחד, כולל תחילת הטיפול בדיכאון . זה לא שאני לא בוכה, זה שהיא לא ראתה אותי בוכה. בגלל שאני לא מצליחה לממש שום מערכת יחסים עד רמה כזו שבה מישהו יודע מהן הנקודות הרגישות שלי, אף אחד לא יודע כיצד להגיב לדברים שאני חולקת איתם. אני מקווה שהייתי מובנת. אצל הפסיכולוגית החלטתי שאני פותחת דף חדש, ובאמת לאורך תקופה מסויימת, דברים איתה היו שונים מאשר עם כל אחד אחר. שם הצלחתי לספר לה באמת מה כואב לי ומה קשה, וגם בכיתי. משהו שהיה לי מאוד קשה לעשות. בדרך כלל כשאני ממש מדוכדכת אני מוסרת אינפורמציה יבשה ומדברת לאט ובשקט רק כדי לא לבכות... אצלה ז היה אחרת. ואני חוזרת- היה. וזה כי לפני מספר חודשים היא בעצמה עברה איזה טיפול או הארה או לא משנה איך קוראים לזה, וגם דברים רבים בחייה השתנו. אני משערת שבעבות כך ההתיחסות של אלי השתנתה. לפני כן היא קראה אותי היטב, עודדה אותי לדבר על דברים שהתעלמתי מהם, לבכות למרות שניסיתי לבלוע, ועוד כל מיני.היו פגישות שיצאתי בתחושה מאוד טובה כי סוף סוף למישהו באמת היה אכפת, מישהו באמת הבין אותי וידע איך להגיב אלי. אני מאוכזבת כיוון שהיא לא שמה לב שאני נשאבת לאותו מקום בעיתי שבו אני חייכנית וצוחקת רק כדי לא לבכות, שבו אני מנהלת דיונים אינטלקטואלים במקום לדבר על מה שכואב. אני מאוכזבת כי היא כבר לר רואה מבעד למעטה. הרגשתי דחוקה לקיר בכל מצבים בהם נשאבתי לדבר על מה שהיא ספרה במקום על מה שקורה אצלי. מצד שני אולי למצב זה יש מה ללמד אותי. אני צריכה באיזשהו שלב לדבר עם חברות ולהיות מסוגלת לפרוק ולבכות גם מול אנשים שאינם הפסיכולוגית שלי. אני צריכה לדעת ליזום פתיחות ולא לצפות שמישהו יבין שמשהו עובר לי בראש ושאני עצובה או מדוכאת. מה שהדליק אצלי הכי נורה אדומה זה שמספר אנשים לא הבינו למה אני אומרת שאני בדיכאון. למה אני צריכה טיפול כי מבחוץ הכל נראה בסדר. חוץ מזה ששמנתי המון, ל אראו עלי כלום, הכל היה יופי כלפי חוץ. רק החבר שלי אז ידע. אני יושבת וחושבת לי עכשו שאולי אני יודעת מהי הסיבה שמעולם לא נפתחתי בפני אף אחד. זה לא שאני לא מספרת מידע חשוב ורגיש עבורי לחברות ואנשים קרובים, אלא שאף פעם אני לא מראה שזה נוגע לי, נוגע בי. זה תמיד מרוחק, סטרילי, יבש אינפורמטיבי. אני מרגישה לא משמעותית, מסיבות רבות, וכשאני עם חברות אני תמיד מרגישה שמה שיש לי בראש הוא לא מספיק חשוב כדי לדבר עליו, שאני לא רוצה שאור הזרקורים יהיה עלי, שאני אראה מגוחכת ומגעילה אם אני אבכה. טוב , עכשו אני דומעת אני הולכת לישון במחשבות, אני צריכה לקום עוד כמה שעות לעבודה. ד"ר הידש, תודה רבה על ההתחשבות שנתת לאנשים אחרים להגיב לפני שנתת את דעתך, אני בטוחה שזה סיפק לי תשובות מגוונות יותר. אם אתה מבין את כוונתי. תודות רבות על הזמן ותשומת לב לפרטים הקטנים. אין כמוך בעולם. אני לא בן אדם מאמין אבל יש לי תחושת בטן שלפי כמות מעשיך הטובים לא תהיה לך בעיה ביום כיפור להכנס לספר החיים. כן ירבו. גמר חתימה טובה לך ולכולם.

לשירה שלום, תודה על המילים החמות ואני מקווה שתחזרי להרגיש בטוב. עלה במוחי רעיון, אולי יש לפסיכולוגית כתובת דוא"ל ותשלחי לה את כל התיכתובת? אולי זו דרך טובה להתחיל להגיד דברים ואחר כך תדברו על זה? גמר חתימה טובה הידש

אני חולה במחלת קרוהן. רוב הזמן אני די בסדר- יש לי מגבלות שנועדו למנוע סיבוכים(אני צריכה לשמור על הגיינה ולהמנע ממאכלים מסוימים) אבל מרגישה טוב. לאחרונה עברתי ניתוח לניקוז אבצס פריאנאלי. זו הייתה תקופה ממש קשה. לפני הניתוח סבלתי נורא במשך חודשיים שלושה. ועכשיו אחרי הניתוח אני מרגישה פיזית הרבה יותר טוב אך אני חיה ממש בחרדה. לפני כמה שנים היה לי סיבוך אחר-פיסורה (כאבים וסבל לא אנושיים)-ולאחריו גם חייתי בחרדה. העניין הוא שכל בעיה שצצה אני ישר מתחילה להתלבט במשך שעות האם היא מצריכה ללכת לרופא או לא. מטבעי אני טיפוס לחוץ ומתלבט אבל עכשיו זה ממש משתק לי את החיים. מבחינה פיזית אל אף שעדיין לא החלמתי לחלוטין מהניתוח אני יכולה ללמוד או לבלות עם חברים אך ימים שלמים של דאגות מונעים ממני לעשות זאת. האם תוכל להמליץ לי על משהו שיעזור לי במצבים של מתח(אני ניסיתי קלמנרבין וואבן. הקלמנרבין עוזר לי רק במצב של עצבנות קלה ולא במצב של פחד וחרדה. והואבן עוזר לי מאוד אבל הבנתי שניתן לקחת אותו רק לפני שינה.) יש לי חשש שכל הלחץ שאני נמצאת בו כל הזמן יכול להזיק לי לבריאות ואני ממש מחפשת דרך להרגע-כל דרך שהיא תרופתית או לא תרופתית- העיקר לא להרגיש כל-כך לחוצה כל הזמן אשמח לקבל את המלצתך בעניין תודה רבה טלי

הי טלי בתור צעד ראשון וחשוב לטיפול בחרדות שלך (לפחות לגבי הצד הגופני-רפואי) - הייתי מציעה לך לבחור רופא משפחה שאת סומכת עליו במאת האחוזים, ויודעת שאת יכולה תמיד להתייעץ אתו לגבי מצבך. אם יש לך כזה - מצוין. אם לא - לדעתי רצוי לבחור רופא כזה. המחלה שלך היא מוחשית וקיימת (לא רק בראשך), וחשוב מאוד לדעתי שיהיה לך הבטחון שיש עם מי לדבר בעת הצורך. לגבי שיטות הירגעות שאינן תרופתיות, שמעתי תגובות טובות מאוד לגבי ביופידבק. את יכולה לברר האם קופת החולים בה את חברה מאפשרת הפניה למכון ביופידבק והאם יש השתתפות כספית. יש שיטות אחרות - יוגה או מדיטציה, או טיפולים ברפואה משלימה (רייקי, שיאצו) שגם עשויים לתרום לך. חשוב לא פחות לדעתי - פשוט לעשות דברים שאת אוהבת, שגורמים לך הנאה, בין אם זה מוסיקה או כתיבה או קריאה או סרטים או אמנות או כל פעילות אחרת שנעים לך לעסוק בה. תרגישי טוב ותהיי בריאה אבישג

לטלי שלום, המצב הנפשי אינו טוב ולכן כדאי לטפל בו, אפשר לטפל בשיחות או בשיחות בשילוב עם תרופות. וואבן היא תרופת הרגעה ולא תרופת שינה לכן ניתן ליטול אותה במשך כל היום. לעתים יש תופעת לוואי של עייפות ושינה אבל זו תופעת לוואי שאין הכרח שתהיה אצלך. אם היא קיימת אפשר להחליף לתרופה אחרת מאותה הקבוצה, אם אינה קיימת אין שום בעיה ליטול את הוואבן במשך היום ולעסוק בפעילויות הדורשות ריכוז. קרוהן היא מחלה הקשורה למצב הנפשי. מצב הקרוהן משפיע על המצב הנפשי וגם להיפך, לכן כדאי מאוד לטפל בנפש ויתכן שגם מצב המעיים ישתפר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום הידש. אני בן עשרים ושש, ובחמש השנים שעברו לא התקדמתי בכלל בחיים מאז שחליתי בדכאון אם כי היו עליות וירידות. הייתי קרבן של טרור פיזי רגשי ומיני .אני גר עם אחד מהורי. הורי פרודים,אחד מהם הוגדר סכיזואיד.גם השני בקושי מתפקד. אין לי כסף לטיפול נפשי, וציבורית אני לא יכול ללכת כי זה בניגוד לבניה הנפשית שלי ויש לי הרגשה שיצא מזה רע מאוד ורק יחמיר את מצבי.ואני נמנע מלפרט.אני לא בנוי לטיפול ציבורי. אני מצרגיש שכל האפשרויות רעות. וכפי שאמרתי תת המודע שלי כל הזמן אומר לי להתאבד כדי להציל את עצמי מהדרדרות שאכן קורית יכל יום.אני מקווה שאני יתאבד. אין לי שום קשר עם העולם, אין לי חברים ואני בבית רוב הזמן, ישן ביום וער בלילה, אוכל ואוכל. גם עליתי במשקל ואני נראה לא טוב. למעשה אני לא יודע למה אני כותב כאן בכלל כי איך תוכל לעזור לי בכלל. אני מקווה שתענה לי אני כבר לא אוכל לקרוא.

אני נכנסתי לפורום הזה היום בפעם הראשונה. במקרה קראתי את מכתבך. אני מבינה שאתה שרוי בדיכאון עמוק ונראה שיש לך גם סיבות להיות בדיכאון-מסתבר שלכולנו יש. הכל נראה לך כרגע שחור אבל זה כי אתה לא רואה את האור בקצה המנהרה והוא קיים!. אתה רק בן 26 כל החיים לפניך. לנפש יש דרכים לרפא את עצמה. ואולי תצתרך עזרה של כדורים אבל הכל יכול לקרות. אתה יכול להבריא, למצוא עבודה, למצוא תחביבים, להתחתן להקים משפחה ואז הכל יראה אחרת. אני לא מבינה גדולה בבריאות הנפש ויתכן שאני לא מבינה על מה אני מדברת אבל אני יודעת שיש אנשים שמוגבלים פיזית ואז הרבה יותר קשה להם לפעול למען ההלחמה הנפשית כי קשה להם לעשות דברים מעודדים ולצאת מהבית- אם אתה לא במצב כזה אז כבר חצי מלכות בידך ואתה יכול לפעול למען הבראתך. אני מקווה שתצא מזה במהירות. תחזיק מעמד! נ

גם אני כבר מזמן רוצה להתאבד אבל אין לי אומץ... כנראה. אתה עובר סבל איום וכדאי שתשקול טיפול תרופתי על מנת להקל על הסבל

גש לרופא משפחה שיפנה אותך לפסיכיאטר שיתן לך תרופות. העלות על-חשבון קופ"ח. לך תהיה רק השתתפות עצמית סמלית. רוץ תעשה את זה, אתה יכול לעלות על דרך המלך.

לש' שלום, דבריך באמת מדאיגים, גם בגלל המצב הקשה החיצוני והפנימי וגם מפני שמשך הדברים אינו קצר. כמובן שהגיל הצעיר והמודעות למצבך פועלים לטובתך. לכן המלצתי היא בכל זאת להעזר במערכת הציבורית ויתכן מאוד שהיא תעזור לך מאוד. כפי שהדברים עולים ממכתבך כדאי לשקול גם אשפוז יום, אשפוז שבו באים לטיפול מהבוקר עד הצהריים ואחר כך חוזרים הבייתה. זה טיפול אינטנסיבי ביותר. תכתוב את אזור מגוריך ואשתדל להפנותך למרפאה טובה באזור. כמו כן ניתן להעזר בשירותי "ערן" גם בטלפון וגם באינטרנט יש שירות לטיפול נפשי במקרים דחופים. אם המצב מאוד קשה וקיימת סכנה ממשית להתאבדות כדאי לפנות לחדר מיון הקרוב לאזור מגוריך. כל טוב, דר' גיורא הידש

רציתי לשאול שאלה אולי עקרונית. אני רואה את הצעירים (נוער) שאחרי בית ספר מתגייסים לצבא, עצמאיים, לא מתעייפים, אחר כך גם יש להם כוח גם לצאת בלילה, לומדים, מסיימים צבא ואחר כך לומדים, ואז בעבודה הם נמרצים ויש להם רוח צעירה שגורמת להם לעשייה ולהיות קלילים. וזה לא קשור למאניה או לדיכאונות של מבוגרים כי גם לצעיר\ה יש לפעמים דיכאונות ובכל זאת יש לו\ה רוח כזו של עשייה . גם אני כשהייתי צעיר עשיתי צבא והכל, אבל לראות אותם זה לראות רוח צעירה של עשייה וקלילות בעשייה. רציתי לדעת מה משתנה בנפש במשך השנים שעשה אותנו המבוגרים (מבוגרים זה מעל גיל 30+) לשונים מהבחינות שאמרתי. מה זאת הרוח הצעירה והקלילות בעשייה ? אם יש מאמר על זה אני ברצון אקרא.

לגל שלום, לא קראתי מאמר על כך, אבל בודאי שישנה ספרות יפה בנושא, כנראה זה הטבע האנושי ואנו רואים זאת גם אצל בעלי חיים. עם זאת בגילים הצעירים ישנם קשיים לא מעטים ולא כולם רצים במסלול היפה והטוב שאתה תיארת. בערך 15% מהנערים לפני צבא מגיעים לקב"ן בלישכת הגיום! שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלומי מצויין! לא האמנתי שאני ארגיש טוב איי פעם! אני מאושר יותר מאיי פעם,אני חושב.. אני הולך לחוגים 3 פעמים בשבוע (קודם לא יצאתי מטר מן הבית) ואני ממש נהנה (גם לפני תקופת הדיכאון,לא הייתי מפיק הנאה מדברים כמו עכשיו) הטיפול הפסיכולוגי מאוד עוזר לי (פעמיים בשבוע) כמובן שגם האפקסור עוזרת ויש עוד משהו אני קורא ספר שעוזר לי לחשוב בצורה נכונה ולתקן את "עוותי החשיבה" שלי . כך הפסיכיאטר קורא להן. ספר מאוד מומלץ לכל הסובלים מחרדות,דכאונות,וגם לאלה שלא,ורוצים להשיג הרבה יותר שלווה ורוגע בחייהם שם הספר "בוחרים להרגיש טוב" הספר הוא רב מכר אמריקאי והוא מלמד עבודה עצמית בשיטה הקוגנטיבית. גם את בעיית הסינוור שהאפקסור יוצרת פתרתי בעזרת הצמדת קליפון למשקפי הראיה שלי,וזה ממש עוזר. ולסיום שאלה: עכשיו קראתי במרק (אני אוהב לקרוא בו,הוא מעולה) על תרופה בשם נוירונטין,הבנתי שהיא טובה לפירכוסים חלקיים (שאני משער שזה מה שקורה לי) ויש לה פחות תופעות לואי מהאנטיאפילפטיות האחרות. האם גם כאן יש צורך לבצע בדיקות של תיפקודי כבד? האם התרופה עשוייה לפגוע בריכוז? (ברור שאתייעץ עם נוירולוג,פשוט אני רוצה לחסוך את ההליכה למעבדת שינה כי ממש אין לי כח לזה,אז אני אקח נירונטין ואגמור את הסיפור) מה אתה אומר? בתודה רבה מראש גמר חתימה טובה ומזל שיש את הפורום הזה ואנשים כמוך,הידש

לאלמוג שלום, טוב לשמוע ששלומך בטוב. כאמור לוואליום יש השפעה נוגדת פירקוסים ואם שלומך בטוב איני בטוח שכדאי להחליף את הטיפול. איני יודע לאיזו תרופה אתה מתכוון (נוירונטין), מניסיוני איני מכיר אותה, עם זאת אם תכתוב את השם בלועזית גם אני יכול לעיין בספר ולכתוב לך. אבל אתה עושה זאת היטב. שבוע טוב ותמשיך להרגיש בטוב הידש

לד"ר הידש , אני בן 43 ומקבל רתלין , השפעתו חיובית מאוד. האם רצוי להימנע משימוש בו בימים בהם לא נידרשת פעילות ריכוז (סופי שבוע , חגים , חופשות , ימים בהם עומס העבודה מאפשר) , האם לקיחתו ברציפות גורמת לירידה ביעילותו לאורך שנים ? בברכה, משה.

למשה שלום, אני חושב שעניתי לך למעלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא הירש שלום רב אני משתמשת ב CIPRALEX מזה כ 3 שבועות. הגעתי למינון של כדור שלם (10 מ"ג) לפני כשבוע, ומאז איני ישנה בלילות. אין לי שום תופעות לואי (אחרות) מהתרופה. האם יכולה להיות לציפרמיל השפעה כזו? הרופא (הפסיכיאטר) שרשם לי את התרופה אמר כי יתכן והתרופה תעזור לי לישון, ופירט את תופעות הלואי האפשריות, אך לא הזכיר קושי בהירדמות. כיוון ואיני בריאה ומתמודדת עם טרשת נפוצה (התייעצתי איתך בעניין הציפרלקס לפני מספר שבועות) איני יכולה להרשות לעצמי חוסר שינה. אני נחלשת והסימפטומים מהם אני סובלת מוחמרים עקב תשישות הגוף. פניתי לנוירולוג המטפל שלי והנ"ל החליט שלא לתת לי כלום לשינה, ולחכות עוד קצת ולראות . . . ואני בינתיים מתמוטטת מעייפות. ניסיתי על דעת עצמי לקחת וואבן - לא דיגדג, קלונקס - לא דיגדג . . . מה אתה מציע לי לעשות ? בתודה מראש לילך

ללילך שלום, לשמחתינו התרופות נוגדות דיכאון מעוררות ולא מרדימות, תארי לך השמצב היה הפוך.... בכל אופן זאת הסיבה שממליצים ליטול אותן בבוקר. לעתים הן מעוררות מדי ולכן הקושי בשינה או חלומות מאוד עירניים. בדרך כלל הגוף מסתגל למצב ואז אין בעיה בשינה. אם תרופות הרגעה לא עזרו, אפשר לנסות תרופות המשרות שינה כמו נוקטורנו או בונדורמין, או להפחית את המינון לחצי כדור עד שהגוף יסתגל ואז להעלות שוב לכדור שלם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בתקופה הראשונה של לקיחת התרופה זו תופעה ידועה ומוכרת של חוסר יכולת לישון איני מכירה אישית את הציפראמיל אך באופן כללי בשימוש בתרופות מקבוצה זו ניתן בהחלט להיעזר בכדורים כפי שאכן ניסית קלונקס אגב הוא לא תרופת הבחירה לכדור שמרדים אם כי כמובן תלוי במינון. (לא ציינת כמה לקחת). לוריוואן לדעתי יעשה את המלאכה ואם לא אחד אז שניים אלא שיש להיות מודעת לכך שלמחרת תחושי עייפות. (קלונקס יגרום פחות עייפות למחרת). בכל מקרה חכי לתשובתו של דר הידש.

(בונדורמין , קחי בחשבון הוא כדור קצת חלש, אני למשל צריכה לקחת שניים ממנו כדי להירדם).

במיוחד כאשר את אומרת שיש לך טרשת נפוצה הייתי ממליץ לך לקחת כדורי שינה או הרגעה רק עפ"י המלצה ואישור של הרופאים המקצועיים שמטפלים בך ולא עפ"י מה שכתבו לך מעלי שיכול לגרום לך נזק.

מה שנכתב מעליך אלי הנכבד בהחלט כולל התניות אלה כך שאין צורך להוסיף אותן שוב. הכפילות מיותרת,

שלום רב, לפני כחצי שנה עברתי משבר(ואני עדיין עוברת אותו) והגעתי לפסיכיאטר שאיבחן אצלי הפרעת אישיות. בעקבות המשבר הופיעו אצלי רפיון אסוציאטיבי , חרדה ,דיכאון , הפרעות בזיהות העצמית והמינית, ירידה ברמת התפקוד ,הסתגרות חברתית ופלאשבקים של הזיות שמיעה משימוש בסמים ממריצים והלוזוציונים לפני כ-4 שנים(אינני משתמשת בסמים כבר זמן רב). בנוסף בשנה האחרונה החלתי לצרוך כמויות קטנות אמנם של אלכוהול, אך על בסיס יומי ותלותי בערבים. המשבר ותופעותיו החלו לפני כחצי שנה ,וזה 4 חודשים שאני מטופלת אצל פסיכיאטר,ללא תרופות. התופעות שתיארתי למעלה הינן קצרות טווח(בין שעתיים ליומיים) אך חוזרות על עצמן ומלבד פסיכותראפיה לא נעשו לי שום בדיקות על מנת לפסול בעיה כימית הורמונלית או חשמלית במוח ,או מטבולית. הטיפול עצמו ארוך ומייגע ואני מרגישה על סף שבירה ורוצה לבדוק אפשרויות נוספות.האם תוכל להמליץ לי? אציין כי במהלך של שנה שלמה השתמשתי ב-L.S.D. קוקאין אמטמינים D.M.T אקסטזי(שבחלקו היה הרואין) קטאמין ואופיום-וכאמור אישיותי השתנתה מאד בעקבות אותה שנה-פיתחתי מצפון,הפכתי לפחות אלימה ולמעורערת מבחינה נפשית. האם ישנן בדיקות ספציפיות,שכדאי לי לעבור? אני עובדת ולומדת ומשתדלת לתפקד,אך מאד קשה לי. אני אשמח אם תוכל לענות לי. בתודה מראש.

תופעות נוספות שהתחילו אצלי רק אחרי השימוש בסמים ומחמירות בחצי שנה האחרונה הן הפרעות אכילה,פחד מדינמיקות של קבוצות(גם עם חברים) ופחד מעיוותים בפנים -בעיקר באיזור העיניים,שלפי המשפחה , החברים והפסיכיאטר-פחד זה אינו מבוסס-אך גורם לי לבדוק את פני באובססיביות במראה גם כשאני לבד.

ליפעת שלום, יתכן ומדובר על קיום של הפרעת אישיות אולם הבעיה העקרית היא תופעות מאוחרות של השימוש בסמים וגם קשיים תפקודיים. לדעתי כדאי לשקול טיפול תרופתי אשר עשוי להקל עליך יותר מהר מהפסיכותרפיה, כמובן שהתרופות בשילוב עם פסיכותרפיה. ממה שתיארת פרט לבדיקות כלליות איני מוצא מקום לבדיקות ספציפיות נוספו. שבת שלום דר' גיורא הידש

הייתי ממליץ לך לעבור איבחון נוירולוגי מקיף. תיתכן פגיעה במערכת העצבים המרכזית אחרי שימוש בסמים ולכן כדאי לעבור איבחון מקצועי אצל רופא עצבים (נוירולוג). אם הפגיעה היא רק נפשית אז יצאת בזול אבל מהתיאור נראה שהמערכות אצלך עברו זעזוע לא קטן.

האם ייתכן איבחון של "הפרעת אישיות" ללא הגדרה ספציפית מה סוג ההפרעה: נמנעת,תלותית או היסטוריונית לדוגמא וכו'? אני לא מבינה מה קורה פה-איך קובעים כזאת הגדרה כללית? הלא מהתרשמות אישית כל אדם שני סובל מהפרעת אישיות כלשהיא...ועובדה שיש אנשים שהיא לא מפריעה להם לתפקד, ואילו שכן סובלים באמת מהפרעת אישיות -חובה לבדוק לאיזו הפרעת אישיות הם מתאימים,לא?כלומר-לקבוע שם להפרעה מקווה שאני מספיק מובנת

האם בדיקות דם כלליות ושתן יכולות להורות על נטילת התרופת הבאות, פריזמה וריספרדאל, במינונים נמוכים? חג שמח יוני

ליוני שלום, לא, אפשר להרגע שבת שלום, דר' גיורא הידש

ברצוני לשאול מדוע הורים לילדים שחולים ב- ADHD וצריכים את התרופה ה- Adderall ולא יכולים לתת ריטלין לילדים צריכים לשלם מחיר גבוה כל כך ? מדוע יש רק בית מרקחת אחד בארץ שמספק תרופה זאת ? ורק עם טופס 29 ג' ? איך אנו ההורים יכולים להביא את התרופה הזאת לארץ מחו"ל ? האם צריך לשכנע חברת תרופות כלשהי בכדאיות כלכלית , להבאת התרופה הנ"ל ? בתודה מראש

לבני שלום, איני מכיר את התרופה, אם תרשום את השם הכימי שלה אולי אוכל לעזור יותר. באופן כללי, כאשר משתמשים בתרופה למטרה אחרת מהמטרה שלמענה היא יוצרה ונחקרה וכאשר התרופה אינה רשומה בארץ יש צורך בטופס 29 ג'. באופן כללי, כל היבוא של התרופות בנוי על השוק הפרטי לכן כמובן שהיבוא לארץ תלוי בכדאיות הכלכלית של התרופה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני מצרף קישור http://www.adderallxr.com/index.html ומאמר קצר שמצאתי Low-dose amphetamine salts and adult attention-deficit/hyperactivity disorder by Horrigan JP, Barnhill LJ Department of Psychiatry, University of North Carolina at Chapel Hill, 27599-7160, USA. [email protected] J Clin Psychiatry 2000 Jun; 61(6):414-7 ABSTRACT BACKGROUND: Effective treatments for attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD) in adults are still being defined. Pediatric studies have suggested that a mixed amphetamine salt product (Adderall) is safe and effective in the treatment of childhood forms of ADHD. Presently, there are no reports in the scientific literature concerning the safety and efficacy of Adderall in adults with ADHD, which is the focus of this study. METHOD: Twenty-four outpatients (mean age = 33.3 years) with DSM-IV ADHD were administered Adderall in an open-label fashion, starting at 5 mg p.o. b.i.d., with titration according to clinical response, across a 16-week period. Relatives or spouses of each patient completed serial checklists (including the Copeland Symptom Checklist and the Brown Attention-Deficit Disorder Scales). Prospectively collected data were analyzed retrospectively. RESULTS: Thirteen patients (54%) responded in a positive manner to Adderall, based on Clinical Global Impressions-Improvement scale scores. The mean end dose for responders was 10.77 mg/day (0.14 mg/kg/day). An intent-to-treat analysis revealed a decrease in the mean Copeland score from 99.05 to 63.3 (p < .001), while the mean Brown score dropped from 76.75 to 50.85 (p < .0001). Nine patients (38%) were poor responders or nonresponders to Adderall. Acute anxiety symptoms occurred in 4 of 7 patients with a comorbid anxiety diagnosis. CONCLUSION: Adderall may be an effective agent for the treatment of adult forms of ADHD, with positive responses occurring at relatively low doses, at least for some individuals. However, Adderall may precipitate anxiety in vulnerable individuals. Further study is required. Adderall Dexamyl Concerta Adderall advert Self-medication Worms on speed Dopamine uptake Kids on stimulants Adderall in the classroom Amphetamines for aphasics ADHD/psychopharmacology Adderall SR for kids with ADHD Adderall versus methylphenidate Amphetamine and the angry mouse HOME Refs HedWeb Future Opioids BLTC Research Paradise-Engineering Utopian Pharmacology The Hedonistic Imperative When Is It Best To Take Crack Cocaine?

ד"ר שלום, לפני כחודשיים התחילו לי נימולים בכל הגוף. ניירולוג שבדק אותי קבע שמדובר בלחץ נפשי ונתן לי אלטרול (25 מ"ג). לאחר מספר שבועות , לאחר שהנימולים לא עברו אך בכל זאת מצבי היה טוב יותר, בדק אותי ניירולוג מומחה (פרטי) וקבע שמדובר בחרדה והחליף לי את האלטרול בפאקסט (שבועיים שהסתיימו היום 10 מ"ג ובהמשך 20 מ"ג). את האלטרול אמר לי להמשיך לקחת בשבועות הראשונים של הפאקסט. גילי 31. 1. האם שתי האבחנות (האחת לחץ והאחרת חרדה) הן אותה אבחנה. 2. כמה זמן עלי לקחת אלטרול במקביל לפאקסט (יש לי גם כדורי 10 מ"ג, כך שאולי לפני הפסקה מלאה כדאי לי לקחת איזה תקופה את ה- 10 מ"ג) ? 3. תוך כמה זמן הפאקסט אמור להשפיע ? 4. איזה תקופת זמן בד"כ נוטלים פאקסט ? 5. האם הפאקסט למעשה מרפא איזה בעיה קיימת ? האם לאחר הטיפול תופעות אלו עלולות לחזור ? אם כן, האם בעתיד אוכל להשתמש שוב בפאקסט או שהשפעתו תהיה קטנה יותר ? 6. אני חושש שהחלפת התרופה לא תעשה לי טוב (אולי האלטרול עזר לי והפאקסט לא). האם מבחינת השפעת התרופות יתכן שכך יקרה (בתחום סטטיסטית סביר) ? 7. אם האבחנה הנכונה היא לחץ ולא חרדה (בהנחה שהן לא אותה אבחנה), האם הפאקסט יכול לעזור לי כמו האלטרול ? בתודה מראש.

לארז שלום, עם כל הכבוד לחברי הנאורולוגים, בדרך כלל הם אינם מבינים מספיק בתחום הנפשי ולכן גם האבחנות השונות. כנראה שהכוונה היא לאותה אבחנה מהקבוצה של הפרעות חרדה. לכן המלצתי הראשונה היא שתבדק אצל פסיכיאטר אשר יבצע אבחון מקיף יותר לחלק הנפשי. הפקסט מתחיל להשפיע כשלושה ארבעה שבועות מתחילת הנטילה אבל יש לקחת בחשבון ששבועיים נטלת חצי מינון, כך שיתכן שתחילת ההשפעה תהיה מאוחרת יותר. בדרך כלל נוטלים את הפקסט למספר חודשים, תלוי בכל אדם ואדם. בקשר לאלטרול, או האלטרולט שאתה נוטל. זו תרופה ישנה סטטיסטית עם יותר תופעות לוואי. עם זאת תלוי מה קורה אצלך, אם התרופה עזרה והרגיעה אותך אז אולי כדאי להמשיך. הדברים מעט מורכבים מכדי לתת עצה פשוטה ברשת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, ראשית, לא ציינתי שהתופעות מלוות גם עם כאבי צוואר, אך למרות אבחון של בקעי דיסקים בצוואר הניירולוגים והאורתופד שללו את הקשר לבעיה צווארית וזאת מכיוון שלטענתם בעיות של דיסקים לא גורמות לנימולים בפנים וברגליים. הניירולוג הראשון אבחן לחץ ונתן לי את האלטרול. לאחר מכן כשראיתי את תוצאות ה- CT נבהלתי ונכנסתי למצב נוראי של חרדה ודיכאון. אל הנימולים נוספו כאבי חזה, קפיצות של עמוד השידרה בקצב הלב שהיה מהיר, חוסר תחושה בראש כהתעוררתי בבוקר (במקומות שעליהם הראש היה מונח), רגל ימין רדומה כאשר קמתי בבוקר, דקירות בראש וכאבי צוואר. יתכן שמכאן האבחנה השונה. פרט לכאבי הצוואר והנימולים בכל הגוף שנחלשו שניהם, כל התופעות חלפו. לטענת הניירולוג במצב של חרדה כלי הדם מצטמקים ואז נגרמים הנימולים. דרך אגב, לחיצה ידנית על רקמות רכות בנקודות האיזור הצוואר העליון / תחתית הראש (לא על עמוד השדרה) גרמו לנימולים הן בפנים והן בגפיים השמאליות. האם במצב של חרדה ללא בעיה אנטומית לחץ ידני יכול לגרום לנימולים ? ועוד שאלה, מתי וכיצד כדאי להפסיק את האלטרול עקב המעבר לפקסט ? בתודה מראש.

ד"ר היידש שלום רב, אני סובל ממעי רגיז שמתבטא בשלשולים או בכמה יציאות לא סדירות ביום. ראיתי כי הרבה פנו אליך בפורום שסבלו מאותה בעיה. חלקם דוחו כי תרופות נוגדי דכאון כמו אפקסור וסרקסט עזרו להן. אך לרובם היה דבר משותף או שהם סבלו מחרדה או דכאון. רציתי להתיעץ לגבי מצהי שהוא קצת שונה. אני לא סובל מחרדה ולא מדכאון, אומנם מצב רוח ירוד בגלל המחלה. ולכן רציתי לשאול אותך האם טיפול בתרופות כמו אפקסור יכול לעזור גם לי? האם בגלל שאני לא סובל מחרדה ודכאון תופעות הלואי של שתרופות יהיו יותר חזקות? מה קורה כשאפסיק את הטיפול האם אסבול אז מדכאון או חרדה? במלים אחרות האם תרופות אלה יכולים בעצמם לגרום לחרדה ולדכאון? תודה רבה ,

לדעתי אם במיליון אחוז אתה לא סובל מחרדות עדיף אוליי שתפנה לגסטרואנטרולוג שיתאים לך תרופות שמיועדות לכך (נירבקסל, מודאל, ויש גם אחרות). מיכל.

לארי שלום, תסמונת המעי הרגיז שייכת לקבוצת ההפרעות הפסיכוסומטיות שבהם ישנן תופעות גופניות על רקע מרכיב נפשי בולט. לא תמיד הקשר פשוט - של חרדה גורמת לתסמונת והשלשולים לחרדה או דיכאון. כאשר עוסקים באנשים הדברים יותר מורכבים. לעתים כאשר אדם מתקשה להתבטא באופן נפשי-רגשי הוא מתבטא על ידי הגוף. לכן אני רואה מקום לנסות טיפול נוגד דיכאון אשר מוריד גם חרדות ולראות כיצד תהיה ההשפעה. בקשר לתופעות הלוואי, כל תופעות הלוואי ששאלת עלולות להיות, אבל השאלה היא תמיד אלו תופעות לוואי יש אצל ארי. כך שהדיון אינו תאורטי או סטטיסטי, רק כאשר תנסה תדע כיצד משפיעה התרופה על ארי. לבחירת התרופה המסויימת שעשויה להתאים לך צריך לעבור אבחון אצל פסיכיאטר, שבת שלום, דר' גיורא הידש

כדורי SSRI האם יש מחקרים שתוספים עוזרים להם ? האם הכדורים כגון פרוזק שגורם לפריחה בעור או גירוד בבטן יכול להיעזר עם תוספים בריאותיים כגון : אומגה 3 ? או תוספים אחרים ? כדי להטמע טוב יותר בגוף ? ברצוני לציין שפרוזק הוא הכדור היחידי שהוא עוזר לי מבין משפחת ה- SSRI מדוע ? ציפרליקס ועוד תרופות חדשות גורמות לי הרגשה רעה וחולשה מדוע ? אשמח לקרוא מחקרים באם יש . בתודה מראש

האם בשימוש ממושך אפקסור עשוי לפגוע בקרקעית העין אצל אנשים עם בעיות בעיניים? ואם כן כל כמה זמן לבצע בדיקה? התקפי הפירכוסים החלקיים עדיין לא פסקו,לכן אני לוקח וליום מאתמול וזה מאוד עוזר,אין לי את זה יותר,אבל אי אפשר לקחת לתקופה ממושכת לכן אני הולך למעבדת שינה בקרוב,אני סבור שיתנו לי תרופות אנטיאפילפטיות כמו דפלפט,האם תרופה זו עשויה לפגוע בקרקעית העין? יש לי פשוט בעיות חמורות עם העיניים כמו כן,אם היא פוגעת בכבד מה עושים? כלומר ידוע שמחליפים את התרופה אבל אם לא נמצא טיפול מתאים,זה מטריד,כי הוליום ממש עזר ואני לא רוצה לקחת אותו לתקופה ממושכת. אילו עוד תופעות לואי לדפלפט (הבנתי שיש לו תופעות לואי רבות)

לאלמוג שלום, באופן כללי הוואליום היא תרופה בטוחה מאוד, למרות הפוטנציאל של התמכרות הרי לטווח ארוך אין נזקים, וכידוע תופעות לוואי של עייפות, ירידה בריכוז וכך הלאה עלולות להיות אצלך או לא. לכן אם אתה חושש מהדפלפט אז תדע שהווליום היא תרופה בטוחה. לא אפרט את כל תופעות הלוואי של הדפלפט מחשש שאשכח משהו, כדאי לעיין באינקס תרופות ואענה אם תהיה שאלה ספציפית. לפי ידיעתי שתי התרופות אינן פוגעות בעיניים. מה מצבך ומה שלומך? שבת שלום, דר' גיורא הידש

אובחנתי בדיכאון לאחר לידה , אני לוקחת זה כבר חודש שני סרוקסט 40 מג' ביום (עליתי בהדרגה) וכן איתומין -10 מג' ולא מרגישה שיפור זה מתבטא במצבי רוח ובלבול . האם יכול להיות שההבחנה לא נעשה טוה ויש לי פסיכוזה ? האם יכול להיות שיש לי דכאון וגם פסיכוזה?

לדנה שלום, לעתים יש מצב של דיכאון פסיכוטי, אבל לא אתיימר לעשות אבחנה באינטרנט, זו אחת המגבלות החמורות של האינטרנט. בכל אופן, אם התרופות הללו לא הועילו אחרי שישה שבועות כדאי לשקול עם הרופא המטפל שינוי תרופתי. עדיף לשנות את התרופות מאשר לשנות את האבחנה. לעתים גם אם התרופות נכונות הן אינן מתאימות לאדם מסויים. שבת שלום ומזל טוב דר' גיורא הידש

לנאור שלום, לפבוקסיל כמו לכל תרופה מקבוצת ה SSRI ישנן תופעות לוואי מוכרות. התרופה אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים בגוף, אבל יש תופעות לוואי. תוכל למצוא פירוט בכל אינדקס תרופות ברשת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, תודה לך, אבל בכל זאת לא נרגעתי מהתשובה שלך . אני חוזר, מה ההסבר או הכוונה, שמדובר בפגיעה קשה באגו, עם ביטוי של דיכאון אצל בעל אישיות-UNSPECIFIED . ( הפגיעה היתה במקום העבודה). האם אישור רפואי כזה יכול לעזור בוועדה לעירעורים בהסתדרות לעינייני קרנות הפנסיה? עלי להוסיף ולציין, שיש לי נכות נפשית לצמיתות מהביטוח הלאומי, ובנוסף עברתי גם התקף לב. התרופות שאני לוקח מהצד הפסיכיאטרי נפשי הן; סרוקסאט 20 מ"ג, וזודורם 10 מ"ג. ושוב תודה, יעקב.

ליעקוב שלום, אתה כל הזמן מוסיף פרטים ואיני בטוח שאני מבין היטב את שאלתך. בכל אופן כל אבחנה פסיכיאטרית, גם מצב תגובתי (יתכן שבכך הכוונה לפגיעה קשה באגו) וגם אבחנה של הפרעת אישיות מכל סוג שהוא, נשקלים בועדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מישהו ממשתתפי הפורום קיבל/ מקבל סרוקואל? ובכלל - אם יש למישהו מידע על התרופה, אשמח לשמוע עליה. תודה. נ.ב. אם לאף-אחד אין מידע, אחזור אליכם בעוד מס' ימים ואספר לכם על ה"גילוי" החדש.

היי מדובר על תרופה נוגדת פסיכוזה לטיפול בעיקר בסכיזופרניה מהדור החדש של התרופות. עדיין אינה נמצאת בסל הבריאות אך בהחלט נמצאת בארץ. יש לי ניסיון עם מספר מצומצם של מטופלים ואשמח לשמוע כיצד הגיבו לתרופה אנשים נוספים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת פלוטין מזה חצי שנה. מרגישה טוב עם מינימום תופעות לוואי. אבל, לאחרונה התחלתי להרגיש האטה בחשיבה שלי. כאילו אני צריכה שניה לחשוב לפני שאני מתחילה לדבר, למצוא את המלים המדוייקות מבחינה תחבירית (שני או שתי...וכו'). ויותר מזה, גיליתי שלעתים (לא קרובות מדי) יש לי נטיה לשגיאות כתיב - דבר שלא היה קיים אצלי אף פעם!!! אני חוששת שאולי זה קשור להשפעת התרופה על המוח???? הצילו אותי!! אני ממש מרגישה שהמח שלי מתנוון ואני רק בת 30....

עד כמה שאני יודע, בגיל 30, בממוצע, מתחיל מוות של תאי מח.מה לעשות- - OF ALL ELABORATE PLANS THE END

לקארין שלום, הפלוטין בדרך כלל מעורר ולכן לא צפויות בעיות של שיכחה או טעויות. לעתים קרובות החשיבה מתחדדת וישנם השגים גבוהים יותר. לא ציינת כמה זמן הקשיים הללו קיימים, אם רק בתקופה האחרונה הייתי מחכה ורואה מה קורה. יתכן שמדובר על מצב נפשי של חרדה או דיכאון ויתכן שכדאי להתייעץ עם נאורולוג אבל כל זאת רק במידה והקשיים נמשכים שבועיים שלושה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש