פורום פסיכיאטריה

הנה הנושא הראשוני שפתחתי וענית לי על שאלתי http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=178899&t=178899 אני מצטער שאני מטריד אותך בשאלות אבל המון המון תודה על הסבלנות שלך. מה עובר עליי דוקטור הידש? מאז ההתקף חרדה שהיה לי לפני 3 שנים לא חזרתי לעצמי זה כאילו אני שמח שזה קרה לי כי לראשונה התמודדתי עם משבר אבל מצד שני לא חזרתי להיות 100 אחוז אני. זה כאילו התקלקל בי משהו מאז ההתקף חרדה הראשון שהיה לי. אני חייב לציין שאחרי ההתקף חזרתי לעבוד וגם היום ואני יוצר קשרים זוגיים אבל כאילו משהו התקלקל לי במחשבה. כמו כן אודה לך אם תפרט בנושא שבו רשמת החרדה מפחידה אותך בזה שהיא גורמת לי לחשוב שאני אלים. מהיכן הידע זה מגיע? הכוונה האם זה אופייני לכל נפגעי התקפי חרדה. שמעתי מפסיכאטר שאפילו חרדה גורמת למחשבות רצחניות?????אבל החרד אפילו לא מתקרב לבצע אותן. בכל מקרה דוקטור הידש כבר ציינתי אמא שלי גוססת מסרטן מצבה התדרדר מאוד, אני בן 28 וחי בבית ואני עוזר ורואה הכל,למרות שיש עזרת משפחה. כמובן שאני בחור רגיש בן זקונים וקשה לי להתנתק מהבית בפעם האחרונה שעברתי לגור לבד חטפתי את ההתקף חרדה. אני מתחיל עכשיו לעסוק בספורט ולאכול יותר בריא. נראה לי שגם אחזור לשיחות. האם החרדה היא מנת חלקי לכל החיים? מדוע אתה לא נבהל מחולה חרדה שאומר לך שיש לו מחשבות כועסות? איך ידעת שהם יעברו?האם זה משותף לכל החולי חרדה? למה אני עסוק כל הזמן בשאלה אני נורמלי או לא נורמלי אני בסדר או לא בסדר? תודה לך דוקטור הידש כפי שאתה רואה מכל השאלות אני מבולבל אבל אתה עוזר לעשות סדר בדברים.

לדוד קראתי את שני הכתבות שלך ואני ממש מזדהה בחלקים רבים של מה שרשמת אני בן 25 וסובל מחרדות לאחרונה זה בלתי נסבל אני נוטל לוסטרל ואני לא יודע אם זה בכלל עוזרלי אני אחכה עוד קצת בסבלות בכלל את השאלות שאתה שאול את עצמך בדיוק גם אני שואל האם אני נורמלי ?האם זה בסדר? האם אני משתגע? האם זה אני?טוב שזה קרה לי כי ככה אני מצליח להתגבר על משבר אבל לא חזרתי למה שהייתי פעם ואני מתגעגע לחיים של לפני שלוש שנים ללא החרדות אני יכול רק להזדהות עם הכאב שאנחנו סובלים יש לציין גם אצלי כל הקרובים נותנים לי תמיכה ולפעמים אני מרגיש שזה לא בסדר שנותנים לי תמיכה כי הם נותנים לי להרגיש שאני לא נורמלי כי אף אחד באמת לא יודע מה זה להיות חולה חרדה ולסבול ספטומיים כל כך כואבים מה אני יכול לאחל לך רק שיהיה טוב ותחזיק מעמד כי הכל עובר בחיים ובחרא הזה אנחנו לא נשאר כל החיים תומר

לדוד שלום, לצערי הדברים שאתה כותב הם שכיחים ומוכרים, כתבתי לך בתשובתי הראשונה שרופאים מכירים את התופעות ואת המהלך מהספרים ומעובדה שטפלו באנשים רבים במשך שנים רבות-כלומר מהניסיון, כך שאפשר לאמר בוודאות די רבה שאתה לא הולך להשתגע ושום דבר רע אינו עומד לקרות. חרדות זה כבר משהו אחר..... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל מזה מס' חודשים בכדורים נגד דיכאון אני בן 38. אך אוי לצרה שום כדור אינו מתאים לי ואני לא מצליח להסתגל לתופעות הלוואי בביקורי אצל הפסיכיאטר המטפל {פעם בחודש} הוא שואל מה המצב אני אומר לא טוב. טוב אז נחליף כדור וכל זה בפחות מ 5 דקות ביקור. וכל הזמן הזה אני מרגיש לא טוב חוסר חשק לחיות לא נהנה משום דבר והרבה מאוד עצבים הייתי רוצה לקבל חוות דעת שניה מרופא פרטי. אשמח לקבל את שמו של רופא פרטי שמישהו היה אצלו והוא התרשם לטובה מאישיותו וממקצועיותו. או לחילופין שמו של רופא מקופח' מכבי שאכפת לו מהמטופל שיושב מולו ולא אחד שכל רצונו זה רק להעביר את הכרטיס. אנה עזרתכם......

בהמשך להודעה הקודמת....אני גר באזור המרכז

א.א., פנית למקום הנכון. ד"ר הידש הוא גם אישיות וגם מקצועיות ! בהצלחה. מאחלת לך ימים טובים מאלה.. שירי

באופן פרטי פרופ' אברהם ויצמן נחשב לרופא טוב מבחינה מקצועית ואנושית כאחד. אם יש לך מגן זהב אפשר לקבל החזר על חלק מהסכום.

אני סובלת מדיכוטומיה של המינים (העדפת זכרים על פני נקבות). ברצוני לנסות להרות בזמן הקרוב. רציתי לדעת אם על רקע הבעייה שלי, יותר לי לקבל טיפול הקובע את מין הילוד? האם זה מוכר בפסיכיאטריה? (מתן היתר פםיכיאטרי לביצוע הפריה תוך קביעת מין העובר..?) הבעיה שלי מאוד חריפה, לא אוכל לשאת 'עוברית' בתוכי ואינני רוצה להגיע להפלה, לכן אבקש את עזרתכם

I never heard about that and I dont think its logical.

Hi G Sorry that you have never heard about it I shall update you that it is well known issue so it is definitely logical, I just ain't sure it's ligal Mirit

שלום, חזרתי משנתיים קשות בבריטניה. הייתי שם בטיפול פסיכותרפיה ולפני שנסעתי הרופא המליץ בחום על אפקסור נגד דיכאון. יש כזה בארץ?

ג'ינה הי לא רק שתוכלי להוסיף ולהשתמש באפקסור, אלא יש לי רושם שהשינוי במזג האוויר והמעבר ממקום סגרירי ואפור למקום שטוף שמש ובהיר (למרות כל הבעיות שבו...) - יכול מאוד להועיל לשיפור מצב רוחך. שיהיה בהצלחה אבישג

מה ההבדל בין פסיכולגיה לפסיכאטריה?

הי ליטל פסיכיאטריה הוא ענף ברפואה, מכאן ההבדל המרכזי: כל פסיכיאטר הוא בהכרח רופא, ולפיכך עוסק בין היתר במתן מרשמים לתרופות. פסיכולוג - לא.

הפסיכיאטריה עוסקת בטיפול תרופתי להפרעות נפשיות, בשעה שהפסיכולוגיה והפסיכותרפיה עוסקים בסיוע לפתרון בעיות נפשיות באמצעות שיחה טיפולית. חלק מהפסיכיאטרים ממשיכים בלימודי פסיכותרפיה אך לא בהיקף ובעומק של הפסיכולוגים הקליניים.

תודה הידש

בן דודי סבל מסכיזופרניה והתאבד לפני כשנה ואחותו סובלת בזמן האחרון (כחצי שנה) מדכאון. בנוסף בן דוד של אמי התאבד כשהיה בצבא אך לא אובחן מה היה לו. לאחרונה (בחודש האחרון) אחי בן ה-21 סובל מדכאון. אני עומדת להתחתן בעוד כחודש ומעונינת לבצע מיפוי גנטי כדי לראות אם הגן קיים גם אצלי, ומה הסיכוי שאעביר גן זה לילדי. האם זה אפשרי ומה עלי לעשות???

There is no way to find by screening the genes of menthal disorders and depression. First, because the specific gene is unknown yet ,second because the medical idea about genetic transmission of menthal illness is that the transmission goes by combination of more than one gene. As much as I know, and Im not a doctor , there is more unknown than known , in definition of those genes. Any way you can go to a genetic consultant in hospital SORRY MY PC DOESNT WRITE HEBREW!!!

למיה שלום, הבני דודים הם קרובים אליך מדרגה שניה ושלישית ולכן הקשר הגנטי כבר די רחוק, בקשר לאחיך כמובן שהקשר יותר הדוק. עדיין אין בדיקה גנטית אשר יכולה לנבא או קשורה לדיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

אמא שלי מתעסקת באובססיביות בגנבים. היא מאשימה את השכנה שגונבת לה אוכל ובגדים ומחביאה דברים בחדר שלה מתחת למיטה. כמו כן שמעתי אותה מדברת לעצמה אבל כאילו עם מישהו. האם יש לי יסוד להאמין שיש לה בעיה פסיכיאטרית? ואם כן האם יש דרך להתמודד עם זה היא מסרבת אפילו לדבר על הנושא הזה. מה עושים?

חוה שלום לא ציינת בת כמה אמך. אם היא מבוגרת מאוד - יש אפשרות שמדובר בשילוב בין מחלה גופנית לנפשית אבל לשם כך דרוש אבחון מקיף של רופא. נראה לי עדיף לערב רופא משפחה בסיפור הזה, כי כתבת שהיא מסרבת לדבר על הנושא, בטח בגלל הקונוטציה של "מחלת נפש" שהיא כמובן שלילית לגביה. יכול להיות שאם תציגי לה את הענין כסתם בדיקה שגרתית אצל הרופא, כמו שנהוג לעשות ממילא אחת לשנה - היא לא תביע התנגדות. תקפידי להתקשר קודם לרופא ולעדכן אותו, ואז הוא ידע איך לנתב את השיחה בדיוק לאן שהוא רוצה להגיע, ויוכל לדלות את כל האינפורמציה הדרושה לו. בהצלחה אבישג

לחוה שלום, נראה לי שאת רואה שאמך מדברת על דברים שאינם במציאות, מה שנקרא מחשבות שווא. לכן יש לפנות לפסיכיאטר, לפעמים הדרך ארוכה, לעתים קרובי משפחה יכולים לעזור ולעתים רופא המשפחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר. הירש שלום, מתאוששת מהתקף מאני פסיכוטי, מטופלת בריספרדל 2mgולוקחת ליתיום 600mg ליום, אולם רמת הליתיום היתה נמוכה 0.33 , רופאי אמר לי להגדיל את המינון ל- 900mg , אחרי 10 ימים עשיתי בדיקה ושוב נמוך. רופאי מסרב לתת כדור אנטי דכאוני בטענה שזה יכול לגרום להתקף. אנא, עצתך

לחנה שלום, הרופא צודק שצריך להיות מאוד זהיר והתקף מאני נוסף עלול להזיק מאוד. ישנם עבודות של לוסטרל שהיא תרופה נוגדת דיכאון אינה גורמת למאניה אבל צריך מאוד להזהר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי, האם נטילת פרוזאק משפיעה על ירידת לחץ הדם והאם נכון להמשיך וליטול פרוזאק כאשר לחץ הדם נמוך (90-55)? האם פרוזאק פוגע בתפקוד המיני פגיעה בלתי הפיכה וזה נורמלי שיש ירידה בתפקוד המיני? מה לגבי חלומות? מאז שאני נוטלת פרוזאק (אגב, 20 מ"ג, אחת ליומיים , במשך כשנה), אני לא מפסיקה לחלום בכל הזדמנות שאני ישנה.... תודה

הי אמלי לגבי לחץ הדם אין לי מושג. לגבי הפגיעה בתפקוד המיני - היא בהחלט הפיכה ואת חוזרת לעצמך מהבחינה הזו כשאת מפסיקה לקחת את התרופה. ולענין החלומות - יש המרגישים שינוי במידת החלומות ואפילו בתוכן שלהם. תופעה מוכרת. תרגישי טוב אבישג

יש לך מושג מה אפשר לקחת לעוןרר חזרה את החשק המיני (משהו טבעוני?) אומנם , נפטרתי מהדיכאון, ואני מרגשיה סבבה לגמרי, אבל חיים בלי סקס...די מבעס...

לאמלי שלום, אני מצטרף לכל מה שנאמר, ומוסיף שפרוזק אינו משפיע על לחץ הדם, אינו מעלה ואינו מוריד. כל שאר ההשפעות הן הפיכות וכאשר תסיימי טיפול יחזור הכיף ממין. שנה טובה דר' גיורא הידש

כרגע נפלתי וחטפתי מכה בחזה,ברגל וביד ואני חושש שנגרם לי נזק ללב. גם כאשר מישהו תופח לי על החזה,אני חושש שנגרם לי נזק,מתרחק ושונא שנוגעים בי באיזור החזה. מה דעתך? בתודה רבה מראש

לאלמוג שלום, מחשבות אובססיביות הן בעברית-מחשבות טורדניות וחודרניות. טורדניות בכך שהן מטרידות וחוזרות ומפריעות, חודרניות כיוון שהן חודרות להכרה גם כאשר איננו רוצים לחשוב על כך. לעתים ישנן מחשבות רק חודרניות ולעתים רק טורדניות פעמים רבות ביחד. עם זאת אני חושב שאתה מתאר יותר חרדה עם סומטיזציה-בטוי בגוף של ההחרדה. שנה טובה הידש

אשמח לקבל כל מידע הקשור לציפרלקס תופעות לוואי ? זמן השפעה? דרך השפעה? ויעילותו במצבים של ocd

הציפרלקס הוא למעשה הציפראמיל המשופר,כך שכל מידע שתמצא על הציפראמיל מתיחס גם לציפראלקס. תוכל לקרוא מידע על התרופה באינדקס התרופות של האתר www.infomed.co.il

אז מה בכל זאת ההבדל בינהם

הפסיכולוג שלי נסע פתאום לחו"ל ל- 3 חודשים. מאז נכנסתי לדכאון עוד יותר עמוק. אני לא אוכלת כלום ומקיאה כל הזמן. מה לעשות?

רצוי לפנות לפסיכיאטר שיאבחן את מצבך

שני היקרה שלום שלושה חודשים זה פרק זמן ארוך להיות ללא טיפול, אחרי שכבר התרגלת למתכונת של פגישות קבועות איתו. האם לא דיברתם לפני נסיעתו על האפשרות שתזדקקי לו במשך חופשתו, והאם הוא לא הציע לך פתרונות אפשריים למצב? יכול להיות שיש לו עמית מקצועי אליו הוא מפנה מטופלים במקרי חירום כמו שלך? אם לא - נראה לי שכדאי לך לפנות לפסיכולוג אחר בהקדם. אפילו בינתיים, בבחינת "עזרה ראשונה", עד שהפסיכולוג שלך יחזור. מי יודע, אולי תגלי שזו היתה בעצם ברכה: יכול להיות שתמצאי פסיכולוג חדש שיהיה לך איתו קשר טוב יותר וכימיה זורמת יותר, ולא תרצי לעזוב אותו גם כאשר הפסיכולוג ה"מקורי" יחזור מהחופש. תרגישי טוב וגשי לטיפול אבישג

אם הסבל גדול כדאי לפנות להערכה פסיכיאטרית אצל פסיכיאטר בקופת חולים על מנת לקבל טיפול תרופתי שעוזר לרוב רובם של אנשים עם דיכאון מאג'ורי. וגם לנסות להתקשר לפסיכולוג למרות שהוא בחו"ל.

לשני שלום, כדאי לפנות לייעוץ כיוון שנשמע שהמצב לא טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת זיפרקסה במינון 20 מ"ג מזה שבועיים. רציתי לדעת כמה זמן לוקח לזיפרקסה להשפיע על מנת שארגיש טוב ויחזור לי התיאבון וייעלמו לי הסמפטומים השליליים של המחלה (קהות רגשית)? באנטרנט כתוב שלוקח לכדור להשפיע 3-4 שבועות, האם זה נכון? רקע על מצבי: (לפני הזיפרקסה נטלתי גאודון במשך חצי שנה אבל הכדור לא התאים לי ואף גרם לי לאכילה איטית מאוד ולחוסר תיאבון וירידה במשקל ומצבי הנפשי התדרדר בגללו ונהייתי מאוד עצבנית, כעת מלפני שבועיים התחלתי לקחת זיפרקסה ואני ממתינה בקוצר רוח שהכדור ישפיע , שאבריא, שיחזור לי התיאבון, ושתעלם לי הקהות הרגשית ). בתודה מראש, רינת.

לרינת שלום, הזיפרקסה אינה מתחילה להשפיע מיד, בתחילה תוך יום יומיים ישנה רגיעה אחר כך עד לכשישה שבועות יש העלמות מחשבות שווא או קולות. הפעולה על הסמנים השליליים של חוסר אנרגיה, התעניינות מועטה בחברה, רצון ומוטיבציה מאוחרת יותר ועלולה להמשך משלושה חודשים עד חצי שנה. כך שהשיפור הוא איטי, וצריך סבלנות. שנה טובה דר' גיורא הידש

לבעלי לשעבר התגלתה עכשיו מחלת נפש, והוא מאושפז, אני יודעת בדיוק באיזה יום הוא קיבל את ההתקף הפסיכוטי הראשון שלו אך אז לפני 14 שנים לא הבנתי שזה התקף שכזה, היו לו כמה "התקפים" שהצלחנו לחיות איתם מבלי לדעת מהם, חשבנו שזה עצבים וכדומה, כיום הוא מאושפז לאחר התקף קשה מאוד מאוד ומשיחה עם הפסיכיאטרית היא אמרה שלדעתה הוא חולה כבר 10 שנים. יש לי שתי שאלות: האם אפשר לקבל מחלת נפש עקב טראומה , אובדן (איבוד הורה וכד') או שהמחלה היא מחלה מולדת והאם היא עוברת בתורשה, יש לי שתי בנות ואני רוצה לדעת האם הסיכוי שלהן לחלות באיזו שהיא מחלת נפש גבוה יותר .

הי דנה ממה שידוע לי, ייתכן שמחלת נפש תתפרץ אצל אדם בעקבות טראומה, אבל הטראומה עצמה לא גרמה למחלת הנפש, היא רק "הוציאה" אותה החוצה. יש מרכיב תורשתי במחלות נפש, כמו בהרבה מחלות גופניות אחרות. העובדה שאביהן של בנותייך אובחן עכשיו כלוקה במחלת נפש, אינה אומרת שנגזר דינן ללקות גם הן במחלת נפש ביום מן הימים, ממש לא. זה רק אומר שהן צריכות להיות מודעות לסיכוי - ולעובדה שהסיכוי אצלן גבוה מעט מאשר אנשים שבהיסטוריה המשפחתית שלהם אין עבר של מחלות נפש. כל טוב אבישג

לדנה שלום, בהפרעות נפשיות ישנו מרכיב תורשתי וגם סביבתי, כלומר אם ישנה תורשה וגם טראומה תתכן התפרצות המחלה. לכל אחד יש סיכון תורשתי ולכן ההתפרצות תלויה גם בעוצמת הטראומה. כמובן שגם החינוך והמבנה הנפשי קשורים בחוסן הנפשי ובמניעת התפרצות המחלה. לצערי כאשר אחד ההורים סובל מסכיזופרניה הסיכון של הילדים ללקות במחלה הוא גבוה יותר מהסיכון של האוכלוסיה הכללית. אבל כאמור התורשה היא חלק מהסיפור, חינוך, מבנה נפשי וטראומות הן חלק חשוב ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני נוטל זיפרקסה(10 מ"ג ליום) פאקסט (30 מ"ג ליום) קלונקס ( 2 מ"ג ליום) אלטרול (75 מ"ג ליום), וקמאדרין( 5 מ"ג פעמיים ביום (בוקר + צוהריים) סה"כ 10 מ"ג ביום) הצרה היא שהקמאדרין הפסיקה לעזור לי נגד תופעות לוואי של הזיפרקסה - שריר גב, צואר וכתפיים תפוסים, וכמו כן, בעת ישיבה, צורך להתנדנדות קדימה ואחורה או שרגליי זזות ללצדדים. מעוניין להחליף לתרופה אנטי פארקינוסנית אחרת - ארטאן או דקינט. האם משהו יודע כיצד לעשות זאת בלי לרדת עד הסוף עם הקמאדרין ואח"כ להתחיל עם התרופה האחרת (ידוע לי שלקיחת דקינט בעת ובעונה אחת עם הקמאדרין אינה דבר טוב)

שלום, התיאור קצת לא מתאים לי למה שידוע. הזיפרקסה אינה גורמת לתופעות לוואי שבשרירים-תופעות אקסטרא פירמידליות, לכן אני לא מתפלא שהקמדרין אינו עוזר, לדעתי דווקא הסרוקסט יכול לגרום לאי השקט בשרירים יותר מהזיפרקסה....כדאי שוב להתייעץ עם הרופא. לכן לדעתי גם לא צריך להיות חשש להפסיק את הקמאדרין ולהתחיל כעבור יום או יומיים בתרופה אחרת, למרות שהייתי מנסה קודם להיות בלי כל תרופה נגד תופעות הלוואי.... תעדכן, מפני שהדברים מעניינים ולא ברור לי מה קורה, מה הרופא המטפל אומר? שנה טובה הידש

לדר' הידש שלום, בני מטופל מזה מספר חודשים ב- DEPLEPT מ"ג 2000 ליום + 20 מ"ג SEROXAT ליום. למרות זאת אני מוצאת שהוא נמצא בדכאון, חסר מוטיבציה לעשות דברים, אינו מוצא הנאה בשום דבר, מסוגר בתוך עצמו ואת זמנו הפנוי "מבלה" בעיקר בשינה. לדבריו הוא חי כעת כמו "רובוט". אני חוששת מהדרדרות נוספת . האם יש לך עצה חכמה בשבילנו? בברכת שנה טובה, ותודה מראש אירית

האם הוא הולך גם לטיפול בשיחות? לפעמים הכדור לא מתאים, וצריך להחיף, בוודאי אם לאחר מספר חודשים אין הטבה.

לאירית שלום, בהחלט מומלץ לחשוב על שיחות ועל שינוי בתרופה נוגדת דיכאון, אם התרופה לא עזרה במשך מספר חודשים אז כדאי לשקול את החלפתה, לוסטרל מומלץ לבי-פולר בדיכאון מפני שהיא נוטה פחות להכניס לפעילות יתר. שנה טובה דר' גיורא הידש

תודה על התגובה. בני אומנם הולך לשיחות אבל היה מוותר עליהן ברצון. הוא מתכחש למצבו, על אף הקשיים שהוא חווה. אולי לא מצאנו עדיין את הפסיכותרפיסט המתאים. ניסינו במקביל גם טיפול משפחתי שהיה כשלון טוטאלי. עבודה בקבוצה עוד פחות מתאימה לו ואינה זוכה לשיתוף פעולה שלו. במקרה הטוב הוא יהיה נוכח ויקשיב אבל לא יתרום הרבה מעצמו. עד להתפרצות המחלה לפני מספר חודשים הוא היה סטודנט באוניברסיטה. האם הוא יהיה מסוגל להתרכז וללמוד עכשיו? האם במצב כזה הוא מסוגל לעבודה? האם כאמא יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור לו? תודה מראש על כל טיפ שתוכלו לתת לי אירית

שלום. עקב בעיות של דיכאון קל וחרדות אני נוטל סרוקסאט. כמו כן עקב בעיות בזיקפה אני נוטל גם כמוסות טבעיות בשם "גברא פלוס" המיוצרות ברשיון משרד הבריאות תחת דרישות תקן ISO 2000-9002 ומרכיביה הטבעיים הם: טירוסין, ארגינין, ויטמין B5, זינק, אורטיקה, זעפרן וג'ינג'ר, מקה, ג'ינסינג קוריאני. האם תיתכן תגובה בין תרופתית על פי המרכיבים הנ"ל. לתשובתך אודה.

למשה שלום, אני מתמצא מעט מאוד בתרופות אלטנטיביות לכן איני יכול לענות לך באופן מוסמך, השאלה החשובה לא פחות האם התרופה האלטרנטיבית הזו עוזרת לך? שנה טובה דר' גיורא הידש

צריכה עזרה ,באיזור ת"א האם ניתן לפנות לקופ"ח?

כמובן. יש בכל קופות החולים רופאים פסיכיאטרים, וגם טיפול פסיכולוגי (נדמה לי שלבולמיה זהו טיפול התנהגותי). שיהיה רק טוב.

לדנה ושירה, לשירה שלום, אני רואה שחזרת אלינו ומקווה ששלומך בטוב. מרפאות באזור המרכז כמובן בתל-השומר, רמת חן של קופת חולים, גהה, שלוותה מעט בצפון, ישנן כמובן נוספות אולם אלו המרפאות הציבוריות המיועדות לקהל של אנשים שאינם מאושפזים. שנה טובה דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום אני לאחרונה מוצא את עצמי הרבה פה בפרום כבר רשמתי בעבר שאני בן 25 סובל מחרדות ומטופל אצל פסיכולוג וכבר שלוש שבעות נוטל לוסטרל כבר רשמתי לך וקיבלתי את כל האינפרמציה שרצתי על תופעות הלוואי של הכדור אבל דבר אחד מציק לי בשבוע וחצי האחרונים אני נרדם רק בעזרת אסיוול 5 מג יש לציין שאני גם בולע את הלוסטרל לפני ואחר כך שאני נכנס למיטה והחרדות עלות ואני לא מצליח להירדם אני נוטל את האסיוול לאחרונה קורה לי שאני נרדם 3 שעות ולאחר מכן אני שוכב במיטה קרוב 8 שעות ולא קם קם רק לעבודה וכאשר אני שוכב אני לא בטוח עם זאת שינה בכלל האם נירדמתי או לא כי אני שומע הכל מצד אחד ומצד שני אני נזכר שבזמן הזה גם חלמתי חלמות וואלה אני מבולבל וכאשר אני קם אני מרגיש עייף אני לא יודע מה לעשות והפחד הגדול שלי שאני לא יתמכר לאסיול כבר שבוע אני סובל מזה העיפות הזאת בלתי נסבלת שאלתי האם נרדמתי או שפשוט הנימנום הזה כתוצאה מלוסטרל ?הודה לך על התיחסות

לתומר שלום, אני חושב שאתה ישן, אפשר לחלום רק בזמן השינה אחרת מדובר על דימיונות שפועלים בעירנות או בין השינה ועירנות. כלומר במצב שבו אנחנו בין עירנות לשינה יש אפשרות לדמיין. כאמור למזלנו הלוסטרל מעוררת ואינה מרדימה, והתופעה של השינה הקלה חולפת כאשר הגוף מסתגל לתרופה. עם זאת הייתי מציע לך להקדים את התרופות, ליטול את הלוסטרל סביב 8 בערב ואת הוואליום כשעתיים לפני שאתה הולך לישון. דרך אגב וואליום היא תרופת הרגעה ולא תרופה לשינה, אפשר לנסות את הנוקטורנו שהיא תרופה לשינה ואינה ממכרת. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני ושכן שלי החלטנו לצרוב את כל הסרטים הכחולים שיש לו במחשב . במקביל גם ראינו הרבה מאוד. אני ראיתי הרבה שעות סרטים כחולים. בצהריים אני בא לישון והסרטים מופעלים לי במוח כאילו זה קובץ וידאו של סרטים כחולים מופעלים עם הפעלה אוטומטית . זה לא מפסיק, אי אפשר לעצור את זה וזה ממש כמו וירוס מחשב שמפעיל את זה כל פעם ולא נותן לי להפסיק את הסרט הזה. כמובן שאין לי זקפה, אני עייף ומת לישון. אבל איך שאני נרגע ומנמנם אז המוח מכניס אותי לסרט תוך כדי שינה בלי שאני נרדם בכלל. עד עכשיו לא הצלחתי להירדם. בבקשה אל תגידו לי שאני צריך פסיכולוג כי כרגע אני מחפש פתרון לעכשיו כדי להירדם עכשיו. בסדר לפסיכולוג אלך אחרי החג, אבל אני שואל מה לעשות עכשיו ממש עכשיו כדי שאוכל להפסיק את ההפעלה האוטומטית של הסרטים האלה במוח שלי. בבקשה אני מתחנן אליכם . תנו לי עצות . אני מת כבר להירדם. נמאס לי כבר . תעזרו לי ! שנה טובה !

האמת שאין לי מושג אם אתה מתבדח או לא, אבל אני אענה לך ברצינות גמורה. מה שהייתי מציעה לך זה לעייף את העיניים בפעילות מונוטונית אחרת - שלא כוללת שום בחורות ערומות ודיאלוגים שנונים בגרמנית. תנסה כל משחק מחשב - אני ממש לא מתמצאת לכן אני לא יכולה להמליץ לך, אבל כל משחק שמחייב פעילות זריזה והרבה דברים שזזים על המסך. חוץ מזה, אתה יכול לנסות לקרוא עיתון או ספר, אתה יכול לראות טלוויזיה (שוב - שום דבר שמותר מעל גיל 8 בבקשה) - כל דבר שיחליף בראש שלך את התמונות שקיימות בו כרגע. לילה טוב אבישג

הסרטים הללו הם רעל, אתה חייב לזרוק אותם כעת ובכוח, אחרת הבעיות האילו והנגישות הקלה לא יעלמו, באם זה מחמיר תתנתק מהאינטרנט, השלכות רבות ולא טבעיות יכולות לנבוע מכך.

ועוד דבר אם יש לך במקרה אקווריום.... אחד הדברים המרדימים ביותר זה בהייה של כמה דקות באקווריום. תנסה ותראה שזה עובד. בהצלחה

האם בגיל 55 אפשר לחלות באנורקסיה? אשמח לקבל חומר על מחלה זו.

לדעתי אנורקסיה לא קשורה למין או לגיל מסויים למרות שהיא שכיחה יותר בנערות עקב דרישת החברה לרזון בשביל תשוקה מינית. אני למשל בחור. לפני שנתיים החלטתי להיראות טוב וקינאתי ברזים וברזות. התחלתי דיאטות,הייתי מעניש א עצמי אם פגעתי במישהו על ידי צום. ודרך קבע יום בשבוע הייתי צם. הצום השבוע התפתח לעוד יום שאחרי . התפטתי לאפשר לעצמי לצום שלושה ימים בשבוע שבהן אני רק שותה מיים. אכן, לאחר שלושה חודשים הרזתי מאוד מאוד שכבר כל המידות לא מתאימות. ואז רציתי להרגיש עוד יותר רזה והמשכתי כי גם פחדתי שאעלה. ירדתי למשקל 48. ואז אמרתי לעצמי:"אני חייב להגיע ל42 ואז אני ארשה לעצמי להפסיק עם הדיאטה. לאחר בערך חודש הגעתי למשקל 45. היו לי כאבי גב והרגשתי את החוליות ממש מתפרקות . הגעתי ל44 שמתחת לא הצלחתי לרדת עוד. אין ספק שהייתי באנורקסיה. יותר מ44 קילו לא הצלחתי לרדת למרות הסבל מהצומות שגרמתי לעצמי. הבנתי שז הנקודה שלי. נהנתי מאוד להרגיש רזה . אבל ההנאה הזאת נמשכה רק שנה עד החורף. בחורף היה כל הזמן קר לי והייתי חייב לאכול כל פעם . בחורף היו לי התקפי אכילה אוטומטיים שבהן המוח שלי לא עבד על לשלוט הזה . הייתי ממש לא שפוי כאילו נתקפתי בהתקף פסיכוטי קשה ביותר של אובדן שפיות לאכול. איבדתי את השליטה הקוגניטיבית על הדחף לאכול. והיום אני הבטן המגעילה חזרה לי ואני שוקל 55 . (גובה 76). זה הייתה אנורקסיה . אני בטוח שהמודל האידיאלי שיש לנו בראש בגלל גורמים חיצוניים (פרסומות בטליוזיה,דוגמניות...) הוא זה שמשכנע אותנו שצריך להיראות רזים ולכן לפעמים מוכנים לעשות הכל ולסבול כדי לרזות. אני מקווה שהניסיון שלי יעזור לך .

למירה ואורן שלום, פרט לירידה במשקל והרצון להיות רזה קיים גם הקריטריון של הפרעה בדמוי הגוף , כלומר אם משהו יורד במשקל והוא בטוח שהוא רזה אז אין מדובר באנורקסיה. ישנן סיבות נוספות לירידה במשקל. ולשאלתך, לדעתי אין מדובר בהפרעה אצל מבוגרים אבל בטח משהו כבר כתב על זה מאמר אם באמת מדובר על אנורקסיה. באופן סטטיסטי יותר סביר שמדובר בדיכאון. שנה טובה דר' גיורא הידש

בזמן האחרון כל מה שבא לי זה רק לקרוא ולקרוא ולקרוא אני יודעת שזה סוג של בריחה , השאלה אם יש צורך לטפל בכל דבר ... או שמותר גם להנות מסוג כזה של בריחה , שאין בו כדי להזיק. ?

מאיה שלום השאלה, כמו תמיד - האם תחומים אחרים בחייך נפגעים כתוצאה מהעיסוק המרובה שלך בקריאה ? האם את מזניחה את שאר הדברים? לא כתבת בת כמה את, אם את עובדת או לומדת - אבל האם יש לך מספיק זמן גם לפעילויות האחרות בחיי היומיום שלך? אם התשובה היא כן - תמשיכי לקרוא ותיהני מכל שניה. אם זה בא על חשבון דברים אחרים בחיים ואת מרגישה שזה מפריע - אולי צריך בכל זאת להגביל את עצמך למסגרת ריאלית יותר של זמן. קריאה נעימה ושנה טובה אבישג

למאיה ואבישג כרגיל אין לי מה להוסיף לדבריה של אבישג ואני מצטרף אליהם. לא כל דבר חריג הוא בתחום הפסיכיאטרי במיוחד שאין פגיעה באחרים או בעצמך. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, יש לי תופעה מוזרה: אני בן 24 מתעסק רוב היום באינטרנט במשרד הביתי שלי. ובשנתיים האחרונות בדגש על השנה האחרונה התחלתי לפחד פחד מוות ממעליות, זה קרה לי כבר כמה פעמים בשנה האחרונה שאני נכנס למעלית ומקבל "שיתוק" הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לצאת ממנה וכמה שיותר מהר, אף פעם לא היתה לי בעיה עם מעליות בעבר בגלל זה זה נראה לי מוזר ביותר, התחלתי לקחת צמחי באך, אבל זה לא עוזר לי. דרך אגב, תמיד היה לי איזה שהיא חרדה כזאת מבנות שהיה לי איתן קשר רומנטי, תמיד הם היו גורמות לי לפרפרים בבטן ותמיד היה בא לי להקיא מההתרגשות, אולי יש איזה קשר בין הדברים, אבל המעליות הזה ממש מפריע לי לעבוד, והכי גרוע זה שאני מדבר עם עצמי אבל זה לא עוזר, איך שאני נכנס למעלית אני לא שולט בפחד המוזר הזה. בבקשה תיעץ לי , אם יש בכלל פתרון.

למקסימוס שלום, אתה מתאר תופעות של חרדה, בעבר הן היו בתחום הנורמה-עם הבנות, הפחד ממעליות מתאים מאוד לתיאור של פוביה, פוביה עלולה להופיע באופן פתאומי ויכולה להיות קשורה לדברים רבים, פוביה ממקקים, ממקומות סגורים, פתוחים, מטוסים וכך הלאה, ישנם סוגים רבים של פוביות פופולריות. הטיפול בדרך כלל התנהגותי קוגניטיבי שזה סוג של שיחות. הטיפול התרופתי בא בשלב הבא. אבל בהחלט אפשר וצריך להתגבר על החרדות הללו. שנה טובה דר' גיורא הידש

עשיתי עבודת מחקר קטנה, ואני יכול להגיד בוודאות שב 14/07/2003 הייתי בפגישה בקומה גבוהה במעלית ולא היה לי פחד כל שהוא, כלומר משהו קרה בשלושה חודשים האחרונים....... לעזזל מה זה יכול להיות..

בניגוד לרוב ההפרעות הנפשיות שהן כולן כרוניות דווקא פוביות נחשבות למשהו שניתן להירפא ממנו באמצעות טיפול פסיכולוגי התנהגותי ע"י חשיפה הדרגתית לגורם החרדה. אפשר להיעזר גם בכדורי הרגעה כמו ווליום או קסנקס להפגת החרדה אם החרדה גבוהה.

מה לגביי צמחי באך? אותם אני לוקח כבר שבועיים שלוש?

ד"ר הירש הנכבד, אמא שלי , בסביבות גיל 85 , אשה חכמה ואינטליגנטית, לאחרונה נחלשה מאד, מתבלבלת לעתים, לא זוכרת חלק מהדברים, פוסחת על ארוחות , לא לוקחת תרופות וכו'. אני מנסה בכל כוחי לבדוק את מדובר במצב זיקנה גרידא או אולי התחלת אלצהיימר. אני קוראת שאם מגלים מוקדם יש גם אפשרות לאיזה שהוא טיפול המעכב או מאט את התהליך. הבעייה היא שאף רופא לא מגדיר מה בעצם יש לה. רופא משפחה לא אומר כלום, רופא גריאטר אומר שאי אפשר לדעת עדיין (אז מתי? כשיהיה מאוחר מדי?!) מה עושים? למי אפשר לפנות? אודה על תשובה. אני מודאגת ועצובה.

למרינה שלום, אם אין סיבה גופנית להתדרדרות במצבה, ואני מניח שבדקתם היטב את הצד הגופני, אז יתכן שמדובר באלצהיימר אולם דיכאון לא פחות שכיח בגיל המבוגר, בנוסף הדיכאון מופיע בצורות רבות ולא אופייניות כך שאף פעם לא ניתן לשלול דיכאון. קיים הבדל עצום בין אלצהיימר ודיכאון, הדיכאון הוא הפיך ואמך תחזור להרגיש בטוב כמו קודם בעוד אשר אלצהיימר אינה הפיכה. לכן ההמלצה היום היא לנסות טיפול נוגד דיכאון כיוון שהסיכוי לרווח הוא גדול מאוד. כדאי לפנות לרופא המשפחה ולפסיכיאטר כדי לאבחן ולהתחיל טיפול נוגד דיכאון. שנה טובה דר' גיורא הידש

לד"ר הירש, תודה אבל אמא שלי ממש לא בדכאון. להיפך, היא אשה מאד אופטימית וריאלית, הבעיה שלה היא חולשה והדרדרות של זכרון , חוסר אכילה וכו (מה שהזכרתי). וכן, גם מבחינה גופית היא מאד חלשה. (אבל זה כבר הרבה זמן, תופעת הזכרון היא חדשה). מועדים לשמחה, מרינה.

אפשר, בבקשה, לקבל פרטים על התרופה? לא נמצאת באינדקס. תודה ושנה טובה

סטילנוקס=זודורם=זולפידם הוא כדור השינה הנמכר ביותר בעולם בזכות יתרונותיו. הכדור איננו ממכר, איננו מעייף ביום למחרת ואיננו משאיר טעם מר בפה. הכדור משרה שינה ל-4 שעות בערך ולכן יש לקחת אותו רק לפני השינה. אם את זקוקה גם להרגעה אז יש צורך בתרופות אחרות (בנוסף או במקום).

למען הדיוק אומר כי : 1. אכן התרופה זודורום (תוצרת הארץ) וסטינלוקס(תוצרת חוץ-צרפת...) הן בעלות אותו חומר פעיל אך הסטינילוקס עדיף לטעמי. 2.התרופה ממכרת אך פחות מתרופות אחרות,אפשר לומר כמעט ולא ממכרת. 3.לא משאיר טעם בפה זה נכון אבל רוב התרופות לא משאירות טעם בפה פרט ל נוקטורנו הארורה שמשאירה טעם של "עכבר מת" (הניסוח לא שלי,אלה של פרוזי ). 4. לגבי ההשפעה הקצרה של 4 שעות יש בזה משהו אבל מצד שני עד שהכדור מתחיל להשפיע לוקח משהו כמו שעה אולי פחות גם את כדאי לקחת בחשבון. לסיכום-כדור טוב לתקופות קצרות (עד שבועיים) אח"כ האפקטביות יורדת או שמתחילים לעלות מינון (שזה גם סימן להתמכרות) או ש.. לוקחים את הכדור ולא רק שהלילה לבן אלה אתה מרגיש מעופף ,אבל לא במובן החיובי,אלה בקטע הפרנוידיי.

ומה עושים אחרי 4 שעות?

המינון המקסימלי הוא 10 מ"ג ליום לפני השינה. כתוב ששימוש במינונים יותר גבוהים יכול לגרום לבעיות קוגנטיביות ולכן חשוב לא לקחת יותר מהמינון המומלץ. התרופה איננה גורמת להתמכרות/סבילות בשום שלב אבל קיימת אזהרה של היצרן לתלות בשימוש ממושך והכוונה היא שיש צורך להפחית את המינון בהדרגה אחרי שמחליטים על סיום טיפול למרות שהפרעות שינה הן בד"כ כרוניות וסטילונקס או זודורם זה הרע במיעוטו. לכל התרופות האחרות להשריית שינה יש תופעות לוואי הרבה יותר רציניות ומשמעותיות אחרי שימוש ממושך. לדוגמה דו"ח מיוחד בבריטניה חושף שאנשים שלקחו ניטראזפאם (נומבון) בגלל בעיות שינה סבלו אח"כ מכל מיני בעיות שלא היו להם לפני כן- הפרעות יותר חריפות בשינה, התקפי חרדה ואפילו רעידות ופירכוסים- כל התופעות האלה היו למעשה סימני גמילה מהתרופה- אם לא מעלים במינון של הבנזודיאזפין סובלים מתסמיני גמילה!!!! בנוסף אנשים שלקחו זמן ממושך בנזודיאזפינים לשינה סבלו מדיכאון וירידה ביכולת הקוגנטיבית!!! דיכאון וירידה ביכולת הקוגנטיבית לא קשורים לגמילה אבל הם ללא ספק תוצאה של שימוש ארוך טווח בתרופות מהקבוצה הנ"ל.

בהמשך לשאלתך מה עעושים אחרי ארבע שנות- לכן, גם לכן, אני אישית מעדיפה שימוש בתרופות הרגעה לצורך שינה הצרה איתן שלא מומלץ לקחת כל יום כי זה ממכר. לגבי השילוב מלטונין וסטילוקס הייתי מאוד ממליצה לך להיזהר משילובים הערה נוספת מדברים פה הרבה על כדורי שינה אישית אני מעדיפה את ההלסיון ככדור שינה משום מה לא נהוג לתת אותו לדעתי הוא הכדור המוצלח ביותר.

ההלציון הוא בנזודיאזפין קצר טווח מיועד להרדמה לפני השינה בדומה לזודורם. הזודורם עדיף כי אינו ממכר כלל או ממכר חלש. תרופות למניעת יקיצה מוקדמת הם כמו בונדורמין או וואבן.

מנסיוני הסטילנוקס אכן מרדים אבל מצד שני הוא גרם לי כבר בלילה השני שלקחתי (כלומר לקחתי לילה אחד ואחריו עוד לילה) לחלומות מפחידים שגרמו לי להתעורר באמצע הלילה לזמן מאד קצר ושוב להרדם ושוב לחלום על משהו מפחיד וכך הלאה עד שקמתי בבוקר. בקיצור: אני נגד סטילנוקס

מצאתי אצל מישהו שנורא קרוב אליי כדורים בשם "דפאלפט"..אני לפחות חושבת... הייתי רוצה לדעת מה מטרתם של הכדורים... ומה הסיכונים בבן אדם אשר משתמש בכדורים אלו... זה נורא מפחיד אותי, וגם מסקרן... זה מישהו שנורא חשוב לי לא הייתי רוצה לגלות עליו יותר מאוחר דברים שיכולתי לגלות מוקדם יותר

חסויה יקרה באופן עקרוני המטרה של הכדורים שמצאת הוא טיפול באפילפסיה. הכדורים עשויים לעזור גם בטיפול במחלות/תופעות אחרות (אני קיבלתי אותם בזמנו, למשל, כתרופה יומיומית למניעת מיגרנות). אם מדובר במישהו שהוא יקר וחשוב לך, כהגדרתך, אז למה שלא לעשות את הדבר הישיר, הכן והחברי ופשוט לשאול אותו לשם מה הוא זקוק לכדורים? אמרי לו שמצאת אותם ושאת סקרנית לדעת. לא יותר פשוט להיות כנה עם מישהו קרוב לך ? אבישג

בנוסף לאפילפסיה התרופה מיועדת למניה-דפרסיה. התרופה איננה מרפאת את המחלה אלא רק מונעת התקפים. כדי לדעת מהי המחלה שבגינה ניתנה לו התרופה תצטרכי לדבר איתו. בכל מקרה כנות והגינות חשובים במערכת יחסים ואם הוא הסתיר ממך את העניין תקופה ארוכה כדאי לשקול מחדש את הקשר ביניכם.

תרופה לאיזון הבייצים שלא תיהיה ביצה אחת יותר נמוכה מרעותה

את יכולה גם להסתכל בפורום תרופות. מן הסתם תמצאי שם משהו.

קבלתי מרשם לאיקסל(Milnacipran) מהפסיכיאטר שלי. ההוראות היו לקחת 50מ"ג במשך שלושה ימים ואז לעלות למינון של 100מ"ג. אתמול לקחתי בפעם הראשונה כדור אחד של 50מ"ג וכעבור 15-30 דקות מצאתי את עצמי באסלה מקיא את נישמתי. התרופות שלקחתי בעבר (פאקסט,רמרון,ציפרמיל) כולן גרמו לי בשבועות הראשונים למעין בחילה קלה או חוסר תיאבון אך מעולם לא ממש הגעתי למצב כזה. מה עלי לעשות? להמשיך, להפסיק, אודה לכם על עצותיכם.... (שנה טובה)

למה בעצם אינך מתקשר לפסיכיאטר שלך לדווח לו ולהתייעץ איתו?

שלום רב, קשה להניח שהתרופה כבר השפיעה אחרי רבע שעה ועוד השפעה כזו משמעותית. האיקסל גם גורם לפחות בחילות מנוגדי הדיכאון של הסרוטונין. לכן אני מניח שההקאות אינן מהאיקסאל. יתכן שמדובר על מחלה גופנית וירלית מקרית, או מה שמכנים (ואיני אוהב את הביטוי), "זה רק פסיכולוגי", כלומר, בגלל הציפיה לבחילות היה כאן מנגנון של נבואה שמגשימה את עצמה. לדעתי כדאי לנסות שוב בזהירות ולאט. שנה טובה דר' גיורא הידש

התחלתי לעבוד לפני כחודש בבית קפה ליד הבית שלי. העבודה די זוועתית אבל אני לפחות לא יושבת בבית כל היום ולא עושה כלום. הבעיה היא שאני כל הזמן עייפה כנראה בגלל הפריזמה. אני ממש מחכה בקוצר רוח להפסקת הטיפול. עוד שבועיים נגמרים ה-10 חודשי מינימום לטיפול ויש לי תור לפסיכיאטרית שלי. אני ממש רוצה כבר להפסיק עם זה. לא בגלל שלא נוח לי לקחת כדורים אלא כי אני ממש עייפה כל הזמן, וכל התופעות לוואי האלו מתישות אותי. אתמול קיבלתי כוויה די רצינית בעבודה והרגשתי רע מאוד באופן כללי אחרי שזה קרה, כנראה קצת שוק מהטראומה. ישר הלכתי לרופאה שלי והצהרתי על תאונת עבודה וקיבלתי שבוע גימלים. אחרי זה חזרתי הביתה, אמא שלי הכריחה אותי לשתות והלכתי לישון ל-5 שעות. בלילה ישנתי עוש 13 שעות, והיה לי מאוד קשה לקום. יש לי ממש תחושה שעברו כמה ימים מאז אתמול בגלל כל העומס הרגשי הזה. עכשו אני בסדר, אני מרשה לעצמי להתבטל קצת ולנוח. אף פעם זה לא קרה לי שככה הייתי בהלם מפציעה. ךא נורא, אפילו העור לי נרגע ואפילו אין לי שלפוחיות כי ישר שמתי קרח על המקום. לאחרונה אני קצת מדוכדכת אבל זה ממש לא מפחיד אותי כמו לפני הטיפול. גם בגלל העובדה שאני עדיין הולכת לפסיכלוגית וגם בגלל שיש לי סיבות די אוביקטיביות לא להיות מרוצה. אני לא מצליחה לרדת במשקל למרות כל המאמצים, ונורא חסר לי בן זוג. גם המחשבות על הכסף שאני חייבת להורי בעקבות ההלוואה שלקחתי מהם קצת יושב לי על הלב, אבל בשונה ממצב דכאוני זה לא משנה לי את הסדר יום, זה לא גורם לי להתכנס בתוך עצמי, אני עדיין מאוד חברותית ומתפקדת כמו שצריך. אני מודה שהמצב לא אידאלי , וקשה להסביר איך אפשר להיות במצב רוח רע אבל לא דיכאוני אבל זה שונה בתכלית מדיכאון ממש. כמובן שחשוב להיות עם האצבע על הדופק כדי שהמצב לא ידרדר חס וחלילה לדיכאון. עכשו כשאני קוראת את מה שכתבתי זה נשמע קצת עמוס ומעורבב, אבל אני משערת שככה זה בכל מה שקשור לנפש האדם. איןלי מגירות וקלסרים מסודרים במוח, ויוצא איך שיוצא. בפגישה האחרונה עם הפסיכולוגית באתי עם מצב רוח די רע בגלל עניין המשקל, והיא עשתה לי מן סיכום כזה על מה שעשינו עד עכשו. היא הזכירה לי את כל הסיוטים שהיו לי על החבר שלי לשעבר, ושהיה לו תפקיד מאד גדול במצב שלי. שעצם זה שאין לי כבר סיוטים עליו, יכול להיות קשור לכדורים אבל בהחלט גם יכול להיות קשור לעובדה שזה כבר מאוחרי מבחינות רבות וזה לא משפיע עלי כמו בעבר. זה הכל להפעם. אני מקווה לבקר שוב בקרוב, אני כל הזמן קוראת מה שקורה פה, לא תמיד יש לי מה לומר. שנה טובה וחג שמח לכולם.

הי שירה אני מאוד שמחה לשמוע שאת עובדת, מתפקדת ובסך-הכל זורמת עם החיים, לחיוב ולשלילה. מאוד התחברתי למשפט שלך על הקושי להסביר איך אפשר להיות במצברוח רע אבל בלי שזה יתדרדר לדיכאון. כמה נכון. מאחלת לך שנה מצוינת שתמצאי את המקור האולטימטיבי לאהבה שכל-כך חסרה לך ושמצב הרוח הרע לעולם לא יהפוך שוב לדיכאון אבישג

זה לא תורה מיסיני ואם את חושבת שאת כבר לא צריכה את אתרופה אז תתיעצי עם הרופא\ה שלך ותפסיקי,מנסיון נוגדי דכאון זה לא אנטביוטיקה שצריך מינימום או מקסימום לקחת אלה רגשות והרגשה של בטחון אני לדוגא הפסקתי אחרי אותם 10 חודשים ו... לכאורה זו הייתה טעות. טיפול שכזה אינו בנוי על לוח זמנים וסטיסטיקות אלה על מצב אינדודואלי ורגשות ובעיות סוביקטביות

האם זו תרופה חדשה ובטוחה עם מעט תופעות לווי שהשפעתה מהרה יחסית? רופא פסיכיאטרית הציעה להחליף רמרון ל- CIPRALEX לצורך טיפול בדיכאון. המעברים בין תרופטת מפחידות אותי אני זוכרת כמה קשה היה מעבר מאפקסור ורמרון לפני כ- 8 חודשים. האם ללכת על זה? בבקכת שנה טובה ובתודה מראש, לאה.

שלום לאה. לפני כשבועיים עברתי מרסיטל לציפרלקס. המעבר שלי היה חלק וללא תופעות לואי כלשהן. הבעייה עם הציפרלקס שהוא יקר יחסית ואינו בנמצא בכל קופות החולים.

ללאה שלום, הציפרלקס היא תרופה ישנה/חדשה. מדובר כאן על רסיטל=ציפרמיל שבידדו את החומר הפעיל בציפרמיל ונותנים רק אותו. כך שמבחינת ההשפעה ותופעות הלוואי כל מה שנאמר על הציפרמיל נכון גם על הציפרלקס למרות שישנם הבדלים קטנים. תוכלי להכנס בסרגל הכלים ל "חיפוש" ותמצאי פרטים רבים על הציפרלקס. לגבי החלפה, תמיד צריך לראות את התמונה הכוללת כך שרק הרופא המטפל יכול לייעץ לך עצה אישית. שנה טובה דר' גיורא הידש

מה קורה כאשר מפסיקים לקחת את התרופה רסיטל? אילו תופעות לוואי יש לתרופה?

הי כנרת עד כמה שאני יודעת התופעה המוכרת ביותר של השימוש היא עליה בתיאבון ובמשקל. כשאת מפסיקה לקחת אותה, חשוב לעשות זאת בהדרגה. לא אמורות להיות תופעות לוואי מיוחדות כשמפסיקים אבל כמובן שזה אינדיבידואלי. בהצלחה אבישג

לפעמים, יש מצבי נפש שבהן זורמים עם אנשים, לא מפחדים מהם, בוטחים בהם בטחון מלא, מעיזים לעשות איתם דברים שבמצב רגיל לא מסכימים, מדברים איתם על הכל, משתפים איתם פעולה לגבי כל דבר שהם מובילים, שוכחים לגמרי מה"מצפון" שאוסר עליהם להסכים ללא בקרה, במצב זה יש תחושה שהסביבה נוחה, תחושה שבה מרגישים מוגנים עם האנשים מסביב, תחושה של קרבה נפשית חזקה בה מרגישים מוגנים לספר סודות.... ... ... . כאשר המאפיין העקרוני במצב כזה הוא ההסכמה לכל דבר כך שאם במצב כזה אהיה בחקירת משטרה שבה חוקרים ילחצו עלי לחתום על הודאה שרצחתי חצי מיליון בני אדם (סתם), אז לא רק שאסכים לחתום על הודאה פיקטיבית כזו אלא גם יהיה לי חשק לחתום ואהיה יוזמת ומובילה את ההסכמה ז"א קונפורמיות מוחלטת בהסכמה, וזאת כאשר במצב רגיל בשום אופן לא אסכים לחתום. איזה מצבי נפש או הפרעות נפש, או תופעות נפשיות קשורים למצב כזה. אני אשמח אם תיתן תשובה מורחבת כדי שיהיו לי מילות החיפוש לחפש חומר בנושא . אני מאחלת לך ולכל עם ישראל שנה טובה, חיים בריאים,אריכות ימים, איכות חיים גבוהה וכל טוב . ש נ ה ט ו ב !

היי הילה לדעתי הדוגמא שננת לא הכי מתאימה.לא תוכלי להיות במצב כזה בחדר החקירות של המישטרה -כלומר קירבה ואחווה וכייף ,זה בלתי אפשרי ,,וגם שהם יתחילו ללחוץ ותרגישי את הלחץ לא תירצי לשתף פעולה, כל כך בקלות כפי שציינת.! אני הבנתי את ההליך הנפשי שכתבת עליו בפתיחת מכתבך -של הכניעה מתוך רגשות הזדהות ואהבה לאדם הנימצא בקירבתנו עד כדי הסכמה לכל מה שיבקש . לדעתי זה קשור יותר באופי של האדם - בביטחון האישי שלו,בטוב ליבו ,בהגנות שלו בגבולות שהוא שם לעצמו ,ובקווים האדומים. זה לא הפרעה או מחלה נפשית . כל טוב.

בעבר השתמשו ב"סם אמת" בשביל להוציא מאנשים דברים שלא היו אומרים בהסכמתם. הכוונה לתרופות או סמים שמנטרלים את מנגנוני ההגנה של הנחקר ובצורה כזאת מאפשרים לצד השני לקבל אינפורמציה שבדרך רגילה לא היתה מגיעה אליו. לא מדובר בהפרעה נפשית של הנחקר אלא בשימוש בחומרים שיש להם השפעה על המוח והנפש. שימוש בחומרים כאלה בצורה לא חוקית וללא פיקוח רפואי עונה להגדרה של SUBSTANCE ABUSE.

להילה שלום, אני חושב שאת מתכוונת לתופעה שונה מאשר חקירה במשטרה. חקירה או כל מצב דומה מדובר על מצב של פחד ופחד מסמכות. את מתארת מצב של אמון שבו יש בטחון ופתיחות ולכן שני המצבים שונים במהותם. קיים דמיון מסויים, מצב שבו את נמצאת תחת השפעה של אדם סמכותי יכול לעורר פחד מפני הסמכות ולכן הסכמה, אבל המצב השני הוא בטחון בסמכות והחום שהגורם החזק הסמכותי נותן. המצב השני דומה יותר למצב של היפנוזה, או סוגסטיות כאשר בשיטות של היפנוזה אפשר להביא אדם לתחושה של ביטחון במהפנט והוא יכול להוביל את האנשים גם למקומות רעים מאוד. לפי עדויות של אנשים גם היטלר בנאומיו והקהל העצום שהריע ביחד גרם לאנשים להכנס למעין טראנס היפנוטי. שמעתי אפילו סיפורים על יהודים שהיו במעמדים כאלו (בגרמניה בשנים בראשונות לפני המלחמה) והם עמדו יחד עם הקהל וצרחו מוות ליהודים. כך שכפי שנאמר "חיים ומוות ביד הלשון". שנה טובה דר' גיורא הידש

היי , אני מאחלת שנה טובה לכל ידידיי הותיקים וכן לכל חברי הפורום החדשים וכמובן גם לגדול מכולם-הדר' שלנו. זה הזמן להודות לכל החברים היקרים שליוו אותי בתקופה הקשה ביותר בחיי שנימשכה 10 חודשים שניראו כאילו אין להם סוף.תקופה קשה,אבל בעזרת האנשים החמים בפורום הזה התחזקתי וניגמלתי.היום בערך ארבעה חודשים ואפילו יותר ללא כדורים,אני שמחה לבשר שאני מרגישה נהדר. אז תהיו חזקים,כי הכל עובר והכל עניין של זמן. שתהיי זו שנה טובה ,שנה של בריאות אושר והמון אהבה. אוהבת, שגב

יופי לשמוע שאת מרגישה נהדר ושירדת מהכדורים. מאחלת לך שנה מקסימה.

היי שגב, לא שכחנו אותך ונחמד שזכרת אותנו. שנה טובה והמון אושר לך ולמשפחתך. הידש

האם מותר לשלב פאקסט (20 מג) עם קסקס לפח הצרך ?

ע. כתב/ה: > > האם מותר לשלב פאקסט (20 מג) עם קסקס לפי הצורך.

אר שהצורך לא יהיה יום יומי ואם הצואך יום יומי שלא יעלה על מספר שבעות אחרת זאת התמכרות ותלות בתרופה. שנה טוב

אם הבנתי נכון את הגדרת המושג של תרופות מהסוג אשר כינית במילים "נוגדי הפסיכוזה", לא התכוונתי בשאלתי המקורית (עמ' 685) לשאול לגביי תרופות מסוג זה, אלא לתרופות כגון פריזמה, לוסטרל, או רספרידל או הולנזפין או טרוקטיל, ובכלל תרופות שנועדו לטיפול בהפרעה הכפייתית המוגדרת בשם OCD. רון

לרון שלום, מדובר בשתי קבוצות של תרופות. הפריזמה והלוסטרל הן מקבוצת נוגדי הדיכאון ושתיהן פועלות על הסרוטונין. הרספרידל והאולנזפין והטרוקטיל הן מקבוצת נוגדי הפסיכוזה. ב OCD מקובל לטפל עם נוגדי הדכאון, במידה והן לא מספיקות אז נוהגי להוסיף מינונים נמוכים של נוגדי פסיכוזה, כיום התרופה המקובלת ביותר היא הריספרדל. שנה טובה דר' גיורא הידש

האם קיימות תרופות, מכל קבוצה שהיא (קבוצת נוגדי הדיכאון או נוגדי הפסיכוזה או קבוצה מסוג אחר), המיועדות לטיפול בבעיות של כפייתיות או חרדה, אשר אינן מטפלות כמטרה עיקרית או משנית בכאבים ותחושות, פיסיים או רגשיים, בדרך של שליחת כימיקלים או סיוע בשליחתם לאיזור האמיגדלה, למטרת דיכויים של כאבים ותחושות אלו ומיגורם? רון

רצית קצת פרטים על התרופה קונצרטה שאמורה לעזור להפרעות קשב למשך 12 שעות. תודה וחג שמח.

לאמרי שלום, מדובר באותה התרופה המכילה את אותו החומר הפעיל. כפי שכתבת הקונצרטה פועלת לזמן ארוך ובארה"ב היא נכנסת יותר ויותר לשימוש על חשבון הריטלין. שנה טובה דר' גיורא הידש

מהם הסמינים שרואים על בן אדם שהוא מוטרד וחושב על מחשבות מטרידות כל הזמןומה זה בכלל?

מניסיוני האישי אמרו לי כשהייתי מוטרד מאוד ממחשבות טורדניות ולא רגוע, שהייתי מאוד תזוזתי ולא רגוע, אם אני לא טועה. ואולי גם נראה שיש מן סוג של קיפאון כללי בגוף בשל אותן מחשבות או חרדה, והיה לי גם תופעות של "התעקויות" (היעצרויות) והשתהויות בזמן תפקוד באופנים שונים

ועכשיו אם אפשר לשאל אותך זה עבר לך ואיך?

איפה זה נמצא? חיפשתי המון ולא מצאתי מישהו.. בתודה רבה מראש חג שמח,שנה טובה

שנה טובה לכל האנשים הטובים המשתתפים בפורום, השואלים ואלו התורמים מניסיונם ומרגישותם לאנשים אחרים. לפי הרגשתי בשנה האחרונה הצלחנו להפוך את ה"מקום" הזה למקום חם אשר תומך ועוזר לאנשים רבים. פורום פסיכיאטרייה אינו עוד פורום רגיל ברשת, בריאות הנפש היא נושא רגיש.. ישנה חשיבות רבה בהסברה, הורדת הסטיגמה מהטיפולים, המטופלים והמטפלים. לצערי בריאות הנפש עדיין סובלת מהתייחסות שונה בציבור וגם במערכת הבריאות. אני מקווה שהצלחנו לחזק אנשים וכך גם כל העוסקים במלאכה חזקנו את עצמנו. פורום בריאות הנפש באינטרנט הוא ניסיון חדש וחדשני ואנחנו עדיין לומדים אותו על יתרונותיו וחסרונותיו. תהיו בטוחים שאנו עוסקים בדבר חדשני וחדש אשר יהיה הבסיס לתקשורת וטיפול בעתיד. זו הזדמנות שבה אני שמח להודות לכל המשתתפים הקבועים, לכל המשתתפים בפורום וגם כמובן למערכת בדוקטורס שתומכת ומסייעת לקיום הפורום. כנראה שבימי החג אני לא אהיה מחובר לרשת ולכן תשובותי ידחו לאחרי החג, אבל בנתיים אני בטוח שכולם יתנו יד וימשיכו את הפעילות בפורום. שנת טובה לכולם, המון אושר ובריאות, אור ואהבה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום הפורום הוא פורום מקצועי ופורום תמיכה ברמה הגבוהה ביותר. הפורום משרת בצורה נאותה ואמינה את המשתתפים בו הן באופן פעיל והן באופן עקיף. הוכחנו בגרות בהתמודדות עם בעיות שהרשת מזמנת . הרכב המשתתפים הטרוגני מבחינת האוכלוסיה שנזקקת לשירותי ברה"נ ולהוציא מספר ימים ותקלות בהם היו עימותים בין המשתתפים האוירה תומכת ונהדרת. בתחילת השנה השתתפתי באופן אינטנסיבי ולאחר מכן מיעטטתי להשתתף שכן לטנגו צריכים שניים ולשמחתי עקב מציאת בת זוג אני שומר על כללים אתיים ולא מעלה ברשת בעיות הקשורות לזוגיות. מבטיח לחזור ולהשתתף תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וקללותיה

חזרתי לאחל לכם שנה טובה! שנה של הרבה בריאות ואושר! ואני רוצה להגיד לכם שאתם בסדר גמור ואל תחששו מכלום! אין מה להתבייש,אין מה לחשוש, מי שזקוק לשיחות ומי שזקוק לכדורים ומי שהיה באשפוז. אתם לא שונים אתם לא חריגים אתם כמו כולם אולי רק קצת רגישים יותר. לפעמים נדמה שהקרקע נשמטת לכם מתחת לרגליים ואין תקווה ואין עזרה והכי גרוע שאף אחד לא מבין אותך. ואולי המחלה שאתם סובלים ממנה גורמת לכם לעזוב עבודה (עד שמצאתם אחת) או אולי בעיות עם בן זוג או בכל תחום אחר בחיים..אבל אל תשברו אל תיכנעו..ואני אומר את זה ממקום של קושי שהייתי בו ועדיין נמצא בו לפעמים. אז שתהיה לכם שנה טובה והרבה שקט ואור!

שנה של בריאות פיזית ונפשית. שנה של שקט ושלווה פנימית , של אושר והצלחה בכל ולך ד"ר הידש היקר, תודה על כך פועלייך. אין ספק שרוב ההצלחה של הפורום הנהדר הזה היא בזכותך- בזכות הסבלנות האין סופית שלך , האמטפייה והרגישות. שתהיה לך ולמשפחתך שנה נפלאה שנה טובה לכולם אריאל

מצטרפת לדברים שכבר נאמרו. הלוואי וזו תהיה שנה שתיזכר אצל כולנו כשנה נפלאה במיוחד, שנה בה נצליח לשים סוף למלחמות גם מבחוץ וגם לאלה שבתוכנו; שנה של הרבה בריאות גופנית ונפשית; שנה של אהבה - את הזולת ולא פחות חשוב את עצמנו; שנה של נתינה וקבלה; שנה של הגשמה עצמית, של השלמה עם עובדות בלתי ניתנות לשינוי ועבודה מוצלחת לשיפור הגורמים שכן ניתן לשנות. שלא ניתן לצער ולסבל להפוך אותנו לאנשים מרירים וצרי עין. שנדע לקבל את הרע כמו שאנו מקבלים את הטוב - ונפיק ממנו את מה שאפשר כדי להתקדם הלאה. תודה לדר' הידש על הלב הגדול שלו ועל הסבלנות שאינה נגמרת לאנשים המקסימים שפגשתי כאן (אתם יודעים מי אתם !) ולכולם - שנה טובה מאוד. אבישג

לדר' הידש ולכל שאר האנשים הטובים שבאמצע הדרך שנה טובה ורק שנהיה בריאים!!!!!!!!!!!!

שנה טובה לכולם, ולך ד"ר הידש תודה על כל העזרה ואיכפתיות שלך, תודה שהקמת בית חם כזה. מקום שאפשר להרגיש חלק ממנו, ולשאול שאלות בזהות כזו או אחרת. מאחלת לך שנה טובה מכל הלב.

תודה לכולם שעזרו בפורום בזמן שאני נחתי ונהניתי בחג. שתהיה לכולנו שנה טובה ומאושרת. הידש

Dr Hidsh: Toda al a kol. Ani mevale im amispaha be dromamerica. Omnan ani mitiajes la kore iti be einaim shel taiar, aj nira li she a anashim po arbe ioter reguim ijsit le matzab ba aretz . Hag Sameah Dan

דן היקר, זה באמת נכון. אנשים בדרום אמריקה הרבה יותר רגועים. מי שחוזר משם מסתכל על החיים לגמרי אחרת. המשיכו אתה והמשפחה לבלות בנעימים. שנה טובה

שלום ד"ר-לקחתי רסיטל וההיתי מאוד מרוצה-מההשפעות אך עקב תופעת לוואי של העדר זיקפה-הרופאה החליפה לי את הרסיטל ב-EFEXOR XR קראתי באינטנט שיכולים להיות תגובות בין תרופתיות -כי שניהם שיכות ל"משפחות" שונות ,וצריך להתייחס לזמן מחצית החיים...של הרסיטל הפסקתי עם הרסיטל לפני חודשיים שלושה האם זה בסדר להתחיל ליטול את הEFEXOR XR האם התרופה מומלצת??????? אשמח לשמוע את דעתך בברכת שנה טובה דורון

שלום, בדרך כלל אין צורך להמתין בזמן ההחלפה וכנראה לא הבנת שמדובר על קבוצת תרופות אחרת שצריך להמתין, אבל אין לדברים אלו כבר חשיבות. חודשיים של הפסקה הם בודאי מספיקים מאוד. אפקסור שונה מהרסיטל בכך שהיא פועלת על שני חומרים במוח, גם על הסרוטונין כמו הפרוזק והרסיטל ושאר התרופות שבקבוצה זו, וגם על הנוראפינפרין, לכן כנראה גם תקופת החביון מתחילת הנטילה ועד להשפעה הטובה קצרה יותר. השכיחות של פגיעה בתפקוד המיני עם אפקסור נמוכה, עם זאת לעתים ישנה הפרעה, תמיד התגובה לתרופה ותופעות הלוואי הן אינדיוידואליות. בהצלחה ושנה טובה דר' גיורא הידש

לדוקטור הידש זאת ההודעה השניה שאני רושם לך היום אני ממש סובל כבר אין לי יותר אנרגיות וכאן זה השמקום היחידי שעוד מעודד אותי להמשיך הלאה בהודעה הקודמת רשמתי לך שאני סובל מחרדות כלליות ואני נוטל לוסטרל מזה שלוש שבעות לאחרונה אני חרד ושום דבר לא עוזר לי להירגע יש לציין שאני עובד במפעל משמרות ואני עובד משמרת לילה וכשאני חוזר הביתה אני מצליח להירדם שלוש שעות ושוכב במיטה כל היום קם מחדר לחדר ומרגיש חרד גם את השלוש שעות שאני ישן אני נרדם בעזר וליום היום היתה אמרוה להיות לי פגישה עם הפסיכולג אבל לא הלכתי בגלל שהפסקתי להאמין בשיחות שבוע שלם שאני לא חי מרגיש ממש כמו זומבי שבוע שלם שאני לא יוצא מהבית פרט לעבודה ברצוני לשאול אותך מה לעשות הלאה יש לציין שהכדורים ממש הורגים אותי אני עייף מהחיים ואין לי כוח כבר לכלום הייתי בקשר עם בחורה חצי שנה והשבוע נפרדנו ביוזמתי מכיוון שאין לי אנרגיות לכלום אני מרגיש שאני הול להתמוטט נפשית ההורים ממש דואגים לי מה לעשות כדי לעבור את החג הזה בשלווה? האם יש סיכון ליטול יותר מפעם ביום וליום? ואם לדעתך אני צריך לעזוב את הפסיכולגית ? והשאלה הכי חשובה מה האפקט של הלוסטרל כי אני ממש לא מרגיש כלום האם לשנות תרופה ואם אני מכור לוליום כי כבר שבוע ברציפות שאני נוטל וליום

לתומר שלום, קראתי את שתי ההודעות שלך וגם את התגובות. חרדה מאוד מפחידה וזו "המטרה שלה", לגרום לפחד. כאשר תפחד פחות מהחרדה ותדע שהחרדה תחלוף אז מצבך כבר ישתפר. קל להגיד שקודם כל תרגע והרבה יותר קשה לבצע זאת אבל זה נכון. מבחינת הטיפול התרופתי, אתה נמצא ממש על הסף של התחלת ההשפעה של הלוסטרל, שלושה עד ארבעה שבועות, כך שאני מקווה שבימים הקרובים תתחיל להרגיש את השפעתה והרגשתך תשתפר. בינתיים אפשר להחלט להעזר בוואליום, לא כתבת את המינון של הוואליום שאתה משתמש, ישנם כדורים של 2 מג', 5 מג' וגם 10 מג'. כך שאם תשתמש אפילו במינון של 15 עד 20 מג' ביום, עדיין זה בתחום הסביר במצבי חרדה קשים כמו שאתה מרגיש. כך שבהחלט כדאי להעזר בוואליום על מנת שתרגיש יותר טוב. התמכרות לוואליום מתחילה כעבור כחודש של נטילה, כך שבינתיים אתה בהחלט בתחום הבטוח ואפשר להרגע. מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר, כל טוב דר' גיורא הידש

שלום תומר, גם אני עם לוסטרל..הוא עובד מצוין, אבל תחילת הדרך היתה באמת קשה,עד שהחל להשפיע. וואליום או נוגדי חרדה אחרים יכולים להקל עד שהלוסטרל יהיה אפקטיבי, אבל אולי כדאי גם לנסות דברים אחרים: כל סוג של פעילות גופנית, למשל, אפילו סתם ללכת על המדרכה ליד הבית. אתה ודאי מרגיש מותש ו"סמרטוטי" קצת, אבל זה עובר!! אל תפחד ממה שקורה לך, זה לא לתמיד :-) פנק את עצמך בכל דבר שעושה לך טוב ועוד קצת סבלנות ותתחיל להרגיש טוב יותר. אינך ישן היטב ואינך מרגיש טוב ולמרות העייפות והכאב אתה עובד! נראה שקיימים בך כוחות טובים.לא כל אחד במצב כזה היה מסוגל לכך. שמור עליך ושיהיה לך חג שקט וטוב.

נועה תודה רבה על התיחסות שלך הייתי רוצה לשאול אותך מה האפקט של הלוסטרל כלומר מה בעצם הירגשת כאשר הלוסטרל החל לפעול האם הירגשת חלשה כמו ווליום ? או שהרגשת שוב שמחת חיים והקלה שנה טובה

1. בי"ח אילנית- פרדס חנה 2. בי"ח בלומנטל- חיפה 3. בי"ח החלמה ונופש- נתניה 4. בי"ח נאות מרגלית- ראשון לציון 5. בי"ח נוה יעקב- פתח תקווה 6. בי"ח נוה שלוה- פרדס חנה

אני מאושפזת כבר 4 חודשים בגהה בגלל OCD במחלקה הפתוחה אישפוז מרצון. עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב ואני רוצה להמליץ על התאשפזות בגהה.

שלום דוקטור לפני כמה שנים חטפתי התקף חרדה הייתי על אפקסור שנה וחצי והפסקתי על דעת עצמי בהדרגה לפני חצי שנה דווקא השבוע לאחר שמצאתי מקום עבודה מסודר ואני בקשר זוגי מזה חצי שנה קבלתי התקפת חרדה מלווה בדיכאון (כמובן שקדמו לזה שבועיים שהרגשתי בהם שפוף) התחלתי שוב מאתמול לקחת אפקסור וקלונקס. מה שמדאיג אותי שאני מרגיש אגרסיבי קצת ואני מפחד להשתגע או לאבד שליטה אפילו ליד אנשים יקרים לי או לתקוף אותם, יש לי מידיי פעם כמו מחשבה שאני מעיף להם מרפק . התביישתי אפילו להגיד לפסיכולוג איזה מחשבות יש לי בראש אבל הוא הבין לבד (כנראה מניסיון). הפסיכיאטר (אדם מנוסה) לא התרגש בכלל ממני והרגיע אותי(ממש נרגעתי) והוא אמר לי שחרדה והתקף מביאים למחשבות מכל הסוגים כולל קיצוניות (אני לא אלים מעולם לא הרמתי יד על איש!). הוא אמר לי שאני אדם חרד ויש לי מחלה ויש טיפול למחלה (אני חייב לציין שאמא שלי לא מרגישה טוב וגוססת ממחלה והיא ביית והכול מול עיניי).מה קורה לי דוקטור הידש? אני לא משתגע נכון?. קראתי שאנשים משוגעים בדרך כלל לא יודעים שהם משתגעים ואנשים שמאבדים שליטה לא חושבים שהם מאבדים שליטה ופשוט מאבדים שליטה.פשוט הדאגתי אנשים קרובים אליי בזה שאמרתי להם על מה שאני מרגיש. מדוע יש לי זעם ואי שקט נוראי?. דוקטור הידש בבקשה תענה לי תשובה מפורטת אני יודע שאתה עסוק אבל התשובה שלך יכולה להרגיע אותי לכל החג

לדרור שלום, למזלנו התרופות נוגדות הדיכאון מעוררות ואינן מרדימות (תתאר לך שהיית ישן ורדום כל היום), לכן גם בתחילת הטיפול תתכן עוררות רבה יותר, גם כעס על העולם וגם חלומות יותר עירניים ושינה פחות עמוקה. לשמחתינו אינך משתגע ואין חשש כזה, החרדה לובשת לעתים צורות מוזרות ו"כל מטרתה" להפחיד אותך, אתה כנראה חושש מאוד מאלימות או מאלימות שלך ולכן החרדה התחפשה לכך שאתה אלים, אתה בטח גם חושש וחרד מפני החרדה וגם פחד משיגעון, כך אין חשש שתאבד שליטה. כל אלו ביטויים של חרדה ועם אפקסור השיפור עשוי להגיע מהר יותר. תשמור על עצמך, תשתמש בתרופות הרגעה בינתיים, תהיה בקשר עם המטפלים ועם הפורום חג שמח ושנה טובה דר' גיורא הידש

דרור, נראה שהנסיבות בהן אתה נמצא באמת קשות ומקשות עליך. אל תפחד..אינך נשמע (נקרא) כמי שעומד להשתגע. אתה נשמע בהחלט כמי שמתאמץ להתמודד וכל הכבוד לך ! בתקופות בהן הרגשתי רע -בדומה לתיאורים שלך- מצאתי שמה שהקל עלי היתה איזושהיא פעילות פיזית: הליכה מהירה, טיפול בגינה, אפילו ניקיון של האוטו. עצם השהיה בחוץ כבר הועילה והרגיעה והעשיה הסיחה את דעתי מן המחשבות הקשות. מאחלת לך חג רגוע ושקט.

ד"ר שלום רב , אני רוצה לשאול אם יש קשר בין נטילת סרוקסט ועליה ברמת הפרולקטין ? האם גם 1/2 כדור ( 10 מ"ג ) יכול להעלות את רמת ההורמון הזה ? תודה רבה וחג שמח

לדנית שלום, עליה בפרולקטין קשורה לפעילות על חומר בשם דופמין במוח. הסרוקסט אינו פועל על הדופמין ולכן הוא אינו קשור לעליה בדופמין. שנה טובה וכל טוב דר' גיורא הידש

תהיתי אם מישהו יכול לתת לי מידע על התרופה ואבן?

תרופה להרגעה ממשפ. הבנודיאזפנים, בשימוש ממושך היא ממכרת. מה עוד תרצה לדעת? (תוכל גם לעשות חיפוש בפורום על שם התרופה) וכמו כן למצוא באינפומד עליה).

ואבן הוא בנזודיאזפין מאד ישן, קצר טווח (יחסית), נספג מאד לאט בגוף (חיסרון גדול), גורם לעייפות. בגלל פוטנציאל להתמכרות רצוי לא לקחת יותר מ-10 כדורים בחודש. ההשפעה שלו איננה מיידית דבר שדורש ממך תכנון מראש לגבי הנטילה וכו' ולכן רוב התרופות האחרות מאותה קבוצה ( וואליום, בונדורמין, לוריוון) עדיפות על פניו.

ראיתי בנוושא הקודם לגבי ציפרלקס.Vוא מתחיל לעבוד אחרי 8 ימים????!!!!!!! אני לוקחת כבר חודש שלם (20 מ"ג) ציפרלקס.ואין לי עדיין שום התקדמות.אז להפסיק??? אני כבר בחרדה.

לא כדאי להפסיק כל כך מהר..תני לכדור עוד שבועיים לפחות ותקבעי תור עם הרופא המטפל ובהתיעצות איתו תחליטו על המשך טיפול , מה עם תופעות לואי יש ?

לאיה שלום, ציפרלקס מתחילה לפעול מוקדם אבל כמו כל התרופות היא אינה מתאימה לכולם, אחרי החגים כדאי לפנות לרופא המטפל ולשקול את החלפת התרופה. שנה טובה דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לקבל מידע על כדור בשם טופמקס שניתן לי עקב היותי סובל מחרדות ופוסט טראומה לאחר שעברתי תאונת דרכים לפני כשלש וחצי שנים בדרך חזרה מהעבודה.האם יש פורמים בנושא תרופה זו? (ידוע לי שמדובר בתרופה המיועדת לחולי אפילפסיה וכן שמדובר בתרופה חדשה יחסית.אך משום מה לא מצאתי כל מידע על התרופה.)

מדובר בתכשיר למניעת התקפי אפילפסיה אצל חולים שלא הגיבו לתרופות אחרות. אין אישור לתת אותה לחולים אחרים מלבד אפילפסיה. טיפול באפילפסיה נעשה ע"י נוירולוגים.

לאלי שלום, התרופות נוגדות האפילפסיה נמצאות בשמוש גם אצל הפסיכיאטרים לייצוב (מלשון יציב) מצב הרוח והרגש. שמוש נוסף הוא אצל אנשים שעברו פגיעת ראש (אורגנית) וגם PTSD. עדיין אין מספיק חומר בספרות ולכן אין את כל האישורים אבל ישנן מספר עבודות התומכות ביעילות של התרופה. שיהיה רק טוב ושנה טובה דר' גיורא הידש

הבת שלי טופלה עד עתה בפרפנאן. עקב עליה ברמת הפרולקטין ויצירת חלב הוחלפה לה התרופה לזיפרקסה 7.5 מ"ג. אני מעוניין לדעת האם אכן תרופה זו לא גורמת לעליה ברמת הפרולקטין ומה יתרונה על פני הפרפנאן. האם למשל יש בה פחות תופעת נמנום וישנוניות. תודה מראש על כל מידע.

תוכל בינתיים לעשות חיפוש כאן בפורום על שם התרופה.

למנחם שלום, זיפרקסה היא תרופה מהדור החדש כאשר פרפנן היא מהדור הישן. יש לה יתרונות רבים על הפרפנן. בנוסף ליתרון של אי השפעה על הפרולקטין והחלב, היא מביאה ליותר חיות או בשפה המקצועית משפיעה לחיוב ומשפרת את הסמנים השליליים של המחלה. בנוסף וזה יתרון עצום היא אינה גורמת לתופעות הנקראות TARDIVE DYSKINESIA אלו תופעות של המערכת המוטורית המתבטאות בתנועות לא רצוניות בעיקר בפנים אבל יתכנו גם באברים אחרים ואם הן מתחילות יתכן שהן נשארות לכל החיים. לזיפרקסה אין את החסרון הזה!!! לכן מומלץ מאוד לעבור לתרופות של הדור החדש שבינהן נמצאת הזיפרקסה. שנה טובה ובהצלחה דר' גיורא הידש

האם יש התמכרות או תופעות גמילה מסרוקסט?

כן . חולפת בערך לאחר 8 ימים . ורופא שיגיד לך שלא משקר . התופעות אומנם קלות . מצלצולים באוזניים .

ללילי שלום, סרוקסט אינה ממכרת, עם זאת ישנן תופעות של חרדה בדרך כלל כאשר מסיימים טיפול ומפסיקים את הסרוקסט, אם מפסיקים בהדרגה לא סובלים מתופעות של סיום. אני בכוונה משתמש בתופעות המופיעות עם סיום טיפול ולא תופעות גמילה. אולי ההבדל הוא רק במילים אבל בכל זאת זה הבדל. שנה טובה דר' גיורא הידש

איך ניתן להגדיר אדם החרד בצורה קיצונית להיות במגע עם אנשים שמנים מאוד וגרוע מזה לאכול משהו שהם החזיקו בידם. ומידה שהתרחשה הפעולה השניה, הוא מוטרד מכך עד כדי כאבים עזים בעין, ובאופן המונע ממנו חיים וחיי נפש תקינים?

לדניאלה שלום, מדובר בתופעה שיכולה להיות שייכת לקבוצה של החרדות. התופעה שאת מתארת דומה יותר לפוביה-פחד לא הגיוני ממשהו ופחות להפרעה טורדנית כפייתית. כמובן שאין מדובר באבחנה מוסמכת ללא בדיקה מפורטת. שנה טובה דר' גיורא הידש