פורום פסיכיאטריה

לדר הידש שלום אני לא יודע איך להתחיל לרשום לך את מה שעובר עליי אני סובל מחרדות כבר שלוש שנים ואני מטפל אצל פסיכולוג כבר שלוש שנים עד לפני שלושה חודשים האמנתי לכל מילה של הפסיכולוג ופשוט חיכתי לכל מפגש עם הפסיכולוג בתחילת הטיפול הייתי סגור לחלוטין ולאט לאט הכל נפתח הפסיכול הגדיר אותי בתור אחד שסובל מחרדות כלליות כאשר החרדות עלו השתמשתי בוליום מדיי פעם באסיול בעזרת אסיול ושיחות הכל היה טוב הפסיכולג תמיד יש לציין שתמיד פחדתי מכדורים ומתפעות לווואי וגם הפסיכול ידע שאני מפחד מפםסיכאטר כי תמיד חשבתי בעבר שרק משוגעים שותים כדורים לפני שלושה חודשים ביקתי אצל פסיכאטר שרשם לי כדורים בשם לוסטראל את הכדורים בעלתי פעם אחת ןלאחר מכן הקאתי אותם וגוף לא קיבל אותם רק לאחר שהבנתי דרך הפרום פה שזה טבעי כל תופעות הלוואי התחלתי שוב את הטיפול בלוסטרל והיום אני כבר נוטל את הלוסטרל 3 שבעות שינוי אני לא רואה ויש לציין שזה השבוע הקשה ביותר בחרדות שלי הכל עולה לי אני מתוח כמו קפיץ ויש לי קשיים בלשון אני נוטל כבר שבוע ברציפות וליום ואני מפחד מהתמכרות לכדור הזה אבל זאת הדרך היחידה שלי להירגע ברצוני לשאל אותך מספר שאלות 1:מה בעצם האפקט של הלוסטרל כי אני לא מרגיש שינוי 2:אני מרגיש מת בפנים האם זאת מחלת נפש חרדות 3:האם יש סיכון ליטל וליום ללא השגחה של רופא לסיום ברצוני להודת לך על העבודה הנפלאה שאתה עושה בפרום שיהיה לך וכל משפחתך שנה טוב תומר

רק בינתיים עד שתקבל תשובה מדר הידש וואליום מדי פעם, פה ושם, אין בו סכנה, הבעייה מתחילה כשלוקחים אותו מדי יום , ואז הוא ממכר חרדות אינן מחלת נפש! לוסטראל אינו ממכר! לדעתי אם עברו מספר שבועות ואין שיפור, עליך להחליף תרופה. טלי.

צריך להמתין עד 8 שבועות כדי להרגיש את ההשפעה המטיבה של הלוסטרל. בינתיים אתה יכול להיעזר באסיוול 1-3 פעמים ביום עפ"י הצורך. כיום אסיוול היא תרופה למצבי S.O.S בלבד ו-S.S.R.I כמו לוסטרל הוא הטיפול הקבוע לחרדה.

ומה זה אומר אם מדברים על 3 פעמים ביום... זה הרבה זה קצת? זה סכיסופרנייה?

לשואל שלום, תכנס לאינדקס התרופות בדוקטורס או בוואלה ותקבל אינפורמציה מדוייקת ומפורטת. אם יהיו לך שאלות פרטיות ולא כלליות אשמח לעזור. שנה טובה דר גיורא הידש

קודם כל תודה לך על התשובות והאכפתיות. רציתי לדעת כמה זמן לוקח לציפרלקס להשפיע והאם בינתיים אפשר לקחת משהו להרגעה ומה ?צריך לעבור את הארוחת חג בשלווה... תודה וחג שמח.

אתה יכול ליטול משהו להרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (ואבן,לוריון) רצוי תחת השגחה רפואית משום שתרופות אלה בשימוש ממושך של למעלה משבועיים עלולות לגרום להתמכרות

היי,רציתי לומר שאני מרגיש נפלא האפקסור עוזרת, מצב רוחי השתפר ואני מרגיש טוב. (פרט לבעיית העוויתות בשינה שעדיין לא נפתרה - זו אחת הסיבות לכך שאיני ישן עכשיו) שאלתי היא כזו: במסגרת האישפוז הרופאים התרשמו שעיקר הבעיה שלי היא בעיה פסיכולוגית וניתן לטפל בבעיה שלי ללא תרופות,בעיקר עם פסיכוטרפיה. נרשם במכתב השיחרור שהתרופות נתנו להפחתת חשיבה אובססיבית ולהפחתת חרדה. אני הולך לטיפול פסיכולוגי פעמיים בשבוע ואני מרגיש שהוא עוזר לי מאוד ואני מרוצה,כשהמגמה היא להוריד את התרופות בסופו של דבר. החשש שלי הוא כזה: שאם נוריד את התרופות,מצבי יחמיר שוב ואני אעבור סיוט מתמשך כבעבר. אני ממש לא רוצה לחזור למצבי הקודם,זו היתה התקופה הרעה ביותר בחיי - התקף הדיכאון היה ממושך כ"כ - חצי שנה שבמהלכה לא עשיתי כ-ל-ו-ם עם עצמי,ראיתי רק שחור ורציתי למות - כמובן שהמצב שונה עכשיו כפי שציינתי ולא מופיעות כלל מחשבות אובדניות וכ"ו אבל החשש שלי שאם נוריד את התרופות המצב יחזור המחשבה הטורדנית הזו לא יוצאת לי מן הראש הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא בתודה רבה מראש

לאלמוג שלום, כל מה שכתבת הוא נשמע נכון, טיפול פסיכותרפי יכול להחליף את התרופות, גם החשש שלך מוצדק אולי עם ההפסקה הדיכאון יחזור... התשובה היא שמה שחשוב ביותר הוא תזמון נכון, אם תגיעו למסקנה (אתה והרופא המטפל) על הזמן הנכון אז תוכל להפסיק את התרופות בביטחון. תזמון הוא חלק גדול מכל הדברים בחיים, אם הדבר נעשה בזמן הנכון הוא יצליח. שיהיה רק טוב הידש

אודה מראש אם תוכל להשיב על השאלה הבאה , אושפזתי בבית חולים מזרע במהלך מילחמת יום כפור וטופלתי באופן מאסיבי בתרופות - נוזינן- לרגקטיל- ארטן הייתי בן 19 בזמן האישפוז של-16 חודשים , בגיל 35 נאלצתי לעקור את כל השיניים שבפי ע"י רופא שיניים של משהב"ט ,היום אני מתפקד רק עם תותבות , האם קיים קשר בן התרופות שקיבלתי לתופעה זו - כאשר המינון היה כ-500 מג' ליום במשך כ-5 שנים , אני שלישי מבין 4 אחים ולכולם אין בעיות שיניים.

לסשה שלום, יתכן שחלה החמרה ניכרת במצב הפה שלך באותה התקופה, גם בגלל המצב הנפשי וגם כיוון שהתרופות גורמות למיעוט רוק ולכן התרבות של חיידקים. יתכן שנגרמו אז נזקים אבל את הנזקים היה צריך לתקן כבר אז ולכן הבעיה הייתה צריכה להעלם. עם זאת יתכן שבגלל מצב נפשי לא טוב במשך השנים או חרדות הזנחת את הטיפול בשיניים. במקרה כזה ניתן לתבוע את משרד הביטחון, אני מכיר אנשים עם בעיה נפשית ומשרד הביטחון הכיר בבעית השנים כתוצאה מהמצב הנפשי ולכן שילם עבור טיפולי השיניים. שנה טובה דר' גיורא הידש

לאחר טיפול של כחצי שנה בסיפרמיל אני חש כיום (כבר חצי שנה אחרי הטיפול), שינוי באישיות שלי. יותר ביטחון עצמי, הפחתת החששות לעמוד לפני קהל וכו'. הבנתי שמדובר בהביטציה כלומר סוגי התנהגויות שהיו לי תחת השפעת התרופה נשתמרו לאחריה בזכות הפנמת ההתנהגות. בספק אם סדנאות וכו' היו עוזרים באותה מידה ובאותה מהירות. שאלתי היא האם ישנה תרופה שיכולה לעזור באופן דומה אולם לתכונה אחרת "אסרטיביות"? אודה לתשובתכם.

לזאב שלום, התכונות שאתה מתאר קשורות לביטחון עצמי ובטחון עצמי בחברה, לכן הציפרמיל עשויה לעזור גם להן. עם זאת אנחנו נכנסים כאן לאזור מאוד אפור שדומה מאוד להנדסה גנטית, כאלו ישנן תרופות המשפיעות על האישיות ובונות את האישיות של האדם, לכן קראתי לתופעה זו הנדסה נפשית. שנה טובה דר' גיורא הידש

לא דיברתי על שינוי האישיות בזמן נטילת הגלולה. אני מדבר על שינוי התנהגות הרבה אחרי ההשפעה הכימית של התרופה. ומכאן אני חוזר לשאלתי בתודה זאב

כתבתי לך כבר בעבר. אימי ואחי חולים במחלת הסכיזופרניה ואני עדיין חושבת ומפחדת מפני תורשת המחלה לצאצאי בעתיד. האם יש חדש בגילוי הגן האחראי למחלה? האם בעתיד יהיה אפשר לדעת בוודאות אם אדם/ עובר אינו נושא את המחלה ואם כן בכמה זמן אתה מעריך זאת?

לשרית שלום, בבאר שבע חוקרים את הדברים בצורה מאוד מפורטת, אני לא שמעתי על עבודות חדשות וכיום עדיין לא ניתן לבצע בדיקת דם לאם או לעובר כדי לדעת מה יהיה העתיד. אכן שאלה קשה, במדע ישנן הפתעות ובהחלט מחפשים תשובה לשאלתך לכן נקווה שתהיה תשובה בהקדם. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני שאלתי לגבי כאבי הראש מהסרוקסט - ואמרת שאפשר להחליף כדור. כרגע הפסיכיאטר שרשם לי את הכדור נמצא בחו"ל, אני מאוד סובלת מכאבי הראש ולכן על דעת עצמי הפסקתי היום ליטול אותו ואני חוששת מהתוצאה של זה. האם התקף חרדה יכול לקרות שוב (אפילו שאני לוקחת עדיין קלונקס)? והאם רופא המשפחה יכול לרשום לי כדור חלופי? וחוץ מזה תודה לך (ולאלי) על התגובה המהירה לשאלתי הקודמת.

שלום, יתכן מאוד שרופא המשפחה יכול לעזור, אני מקווה שרופא המשפחה מתמצא בתחום של בריאות הנפש מפני שלצערי לא כולם מכירים את התחום, אבל ישנם רופאים שבהחלט מבינים בכך ויש להם ידע רב. כמו כן קיימת האפשרות ללכת בדרך הביניים, להמשיך עם חצי המינון בתקווה שהתרופה תשמור עליך מפני חרדות וכאבי הראש יפחתו. שנה טובה דר' גיורא הידש

לא להפסיק את הסרוקסט. א. כאבי הראש בדרך כלל חולפים. ב. ניתן לקחת כרגע כדור לכאבי ראש. חג שמח . גם לי היו כאבי ראש וחלפו לאחר תקופת הסתגלות לכדור .

תודה ושנה טובה המון אור ואהבה דר' גיורא הידש

אני מקבלת מינון של 20 מג ליום ומאז אין אני מצליחה להתגבר על חוסר התיפקוד המיני שמתבטא בחוסר אפשרות להגיע לאורגאזמה. האם יש כדור חלופי ?? תודה

לפיג'י שלום, לעתים הבעיה חמורה ונשארת ולעתים עם הזמן הגוף מסתגל והיא מוקלת, תלוי כמה זמן את בטיפול. כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום לתופעה זו אבל לא תמיד ולא לכולם. עם זאת התרופות הפועלות במנגנונים אחרים כמו אדרונקס ורמרון אינן גורמות לבעיה במין. שנה טובה ומאושרת דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת פאקסט 30 מג יחד עם אסיבל או בפער של כמה שעות ? אם לא איזו תרופת הרגעה מיידית מומלץ ? תודה.

רק תחת פיקוח רפואי ולא לזמן העולה על שבועיים משום שבשימוש ממושך עלולה להתפתח תלות בתרופה

שלום, אפשר ליטול את התרופות ביחד והן "מחזקות" אחת את השניה. אבל כפי שאלמוג כתב, לא להתמכר לתרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר יקר ושלום לכם חברים, לא ביקרתי כאן זמן רב (לשמחתי?), אך בימים אלה נתקלנו בבעיה והייתי מעוניינת לקבל את עזרתכם/עצתכם בנושא. לא מדובר בבעיה רפואית נטו אבל אשמח אם מישהו יוכל לעזור. יש לי קרובת משפחה הסובלת ממניה-דיפרסיה ומקבלת מהביטוח הלאומי קיצבה על 75% נכות. מצבה הכללי טוב מאוד, היא עובדת בחצי משרה, וביוזמה משותפת של אחיה הוחלט לרכוש עבורה דירה כדי שיהיה לה ביטחון כלכלי וקורת גג לכל חייה, גם כאשר הוריה (שייחיו עד 120!!!) לא יהיו כאן עבורה. פנינו לאחד מהבנקים למשכנתאות כדי שתוכל לממש את זכאותה לרכישת דירה. אחרי אין סוף טירטורים ובקשות אישורים שונים נאמר לה כי עליה להביא אישור מהרופא המטפל על כך שהיא אחראית למעשיה. מסיבה כלשהיא הרופא מתחמק ממתן האישור. כשאחיה שוחח היום בטלפון עם אחד מהפקידים הבכירים בבנק הוא אמר לו ואני מצטטת:"אחותך משוגעת. עד שלא תביא אישור שאחותך לא משוגעת לא נאשר לה את הזכאות למשכנתא". העובדה שמדובר על סכום המשכנתא המגיעה לה על פי חוק, 148,000 ש"ח עבור בית שערכו 520,000 ש"ח שאת יתרת הסכום שילמה המשפחה במזומן, לא מעניינת אותו כמובן. שתי שאלות לי אליכם: 1. האם מותר לבנק למשכנתאות למנוע ממנה זכאות על פי חוק? 2. האם מותר לפקיד בנק עלוב להתבטא כך מבלי לשאת בתוצאות? אודה לתשובתכם בדחיפות!!!

נמלה יקרה שלום אקדים ואומר שאין לי ידע מעמיק במיוחד בנושא של זכאות למשכנתאות, אבל למיטב הבנתי - אם היא מציגה לפניהם תלושי משכורת שמוכיחים שהיא אדם עובד ומתפקד בחברה, נקבעו לה 75% נכות (מה שמבטיח לה הכנסה קבועה נוספת שבעזרתה תוכל לכסות את תשלומי המשכנתא) ואם דורשים בנוסף ערבים וגם אותם היא מצליחה לגייס - לא נראה לי שיש לשום בנק זכות לגזול ממנה את זכאותה למשכנתא. נקבעו לה אחוזי נכות בגלל בעייתה הנפשית - האם זה אומר שגם אנשים פגועים בגופם בנכויות שונות לא זכאים למשכנתא ?? נשמע לי תמוה ולא הגיוני. לגבי ההתבטאות החצופה וחסרת הרגישות של הפקיד האטום - הייתי מציעה למשפחתך להעלות את העניין לבירור אצל מנהל הבנק, ובהקדם לפני שיספיק להמציא גירסה משלו לעניין. אין לדעת אם זה יעזור, אבל לפחות אל תקבלו את החוצפה הזו בהכנעה ובלי להגיב. בהצלחה אבישג

היי צר לי לשמוע את הדברים כיוון שמדובר על הפליה בוטה בגלל מחלה נפשית. בארה"ב כבר מזמן היו תובעים את הבנק.... לפעמים רשעות היא מחלה קשה ביותר. שנה טובה הידש

אני נוטל פריזמה כבר 10 ימים ושאלתי היא , אחרי כמה זמן ניתן יהיה לשפוט את ההשפעה של הפריזמה? האם ישנה השפעה מסויימת כעת?

בדר"כ מקובל לחכות 4-6 שבועות עד השפעתה של הפריזמה

תודה, ותשובתו של אלמוג מדוייקת, צריך לחכות ולראות שנה טובה דר' גיורא הידש

האם לפסיכולוג/פסיכיאטר מותר להקים לעצמו אתר באינטרנט?? (מבחינה חוקית)

כל אחד יכול להקים אתר באינטרנט. אין חוק שאוסר את זה, ובעלי מקצוע (ביניהם פסיכולוגים ופסיכיאטרים) יכולים להקים אתר כשהמטרות והיעדים משתנים בהתאם לצרכים של מקים האתר. למשל לצרכי פרסום עצמי, שהרי החוק מתיר לרופאים לפרסם את עצמם בכלי התקשורת.

כמובן שהשאלה היא מה יש באתר ולא עצם קיומו של האתר. למשל נתקלתי באתר של פסיכיאטר שמציג באתר "תיאורי מקרה" של מטופלים שלו ורק מסווה את השמות. עפ"י התיאורים המפורטים אפשר לזהות את האנשים שהיו אצלו בטיפול גם אם השם בדוי. עפ"י חוק שהתקבל בכנסת לא מזמן מותר לרופאים לפרסם את עצמם בכפוף לכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית. אין חוק שמתיר לפגוע בפרטיות של המטופלים בשביל פירסום מסחרי של קליניקה פרטית. אם מטפל מסויים או קליניקה מפרסמים תיאורי מקרים מפורטים באתר שלהם צריך מאד להיזהר כי את יכולה להיות המקרה הבא שיופיע באתר. לגבי תיאורי מקרים שמופיעים בספרים יש על זה פיקוח של המועצה המדעית אבל באינטרנט הכל פרוץ לכולם.

זו לי הפעם הראשונה שאני מתעניין בביקור אצל פסיכיאטר. אני מת מבושה ומרגיש כיצד יכולתי ליפול כל כך עמוק עד שאצטרך פסיכיאטר. אני מתאר לעצמי, שכל אחד מכם הרגיש כך בפעם הראשונה. רציתי לדעת, איך ביקור כזה מתרחש. האם זהו ביקור כמו כל ביקור אצל רופא אחר? אני שוטח את בעיותיי והוא רושם מירשם או שזהו ביקור בדומה לביקור אצל פסיכולוג, שנערך שעה ובסופו הוא רושם מירשם? כל כמה זמן יש להגיע לביקורות? כמה עולה ביקור אצל פסיכיאטר פרטי? אשמח לקבל תשובות. תודה.

שלום לך וברוך הבא ראשית אני רוצה לברך אותך על הצעד שעשית לפנות לפסיכאטר כי באמת ישנה סטיגמה רבה בנושא וחשוב שאתה רוצה לשפר את ההרגשה שלך ואייכות חייך ולטפל בבעיה- זהו הצעד החשוב והראשון להחלמה. כמו שכבר כתבתי, כל ההתייחסות סביב נושא הפסיכאטריה עטופה בסטיגמות ורשמים לא נכונים. מחלות פסיכאטריות הן מחלות כשאר המחלות וההתייחסות אליהם צריכה להיות בהתאם. אין שום בושה בלפנות לפסיכאטר. האם שכואבת השן שוקלים פעמיים אם לגשת לרופא שיניים? האם כשיש חום שוקלים עם לגשת לרופא המשפחה? גם כשהנפש פצועה וחבולה אין סיבה לא לפנות לקבל טיפול. לגבי השאלה של העלות, צריך לקחת בחשבון שטיפול פרטי יכול להתסכם בכמה מאות שקלים בחודש וזה עוד ללא הטיפול התרופתי שאותו גם תצטרך לקנות באופן פרטי ולכן העסק לא זול. בפגישה הראשונה עוברים בעצם אבחון. אני שמעתי פה על אנשים שקיבלו שאלונים וטפסים למלא. אני לא עברתי תהליך כזה. אותי פשוט שאלה הפסיכאטרית מדוע הגעתי אליה, האם יש לי רקע רפואי בעייתי או מחלות נוספות? פרטים טכניים כמו גיל וכו' ואז פשוט התחלנו בפגישה. אני מניחה שזה שונה מרופא לרופא אבל בעיקרון הפסיכאטר אמור לקבל תמונה ראשונית עלייך- הפרעות אם ישנם, הבעיה ובעיות פזיולוגיות נוספות , אם קיימות כאלה. חשוב שתהיה כנה לחלוטין עם המטפל כי על סמך זה יתבסס כל הטיפול. אני מאחלת לך המון בהצלחה ובטוחה שאתה עושה את הצעד הנכון. אם תרצה , המשך לעדכן אותנו שלך, אריאל

אם אני הולך לפסיכיאטר דרך קופת חולים, האם יש סיכוי שמשהו ידע מזה אי פעם. יש לי מחשבות טורדניות אלימות. האם ידווחו לרשויות? יקחו לי את הילד? זה החשש שלי.

שלום משהו יכול להמליץ לי על פסיכיאטר טוב באופן פרטי מאזור חיפה והצפון?

ובמקרה הוא מנהל פה את הפורום. הנה הכתובת של האתר שלו www.icallisrael.com/ שם יש את הטלפון מייל וכדומה.

האם מניה דיפרסיה היא מחלה שעוברת בתורשה והאם יתכן שהיא תתפרץ אצל ילדים?

הי יעל למניה דיפרסיה, כמו להפרעות נפשיות אחרות - יש מרכיב תורשתי. זה לא אומר בהכרח שילד להורה הלוקה במחלה יפתח אותה גם הוא, אבל זה מעלה את רמת הסיכוי/סיכון. צריך להתייחס לזה לדעתי באותו האופן בו מתייחסים לקשר התורשתי בין מחלות גופניות - סרטן למשל; לדעת עובדתית שקיים סיכוי מוגבר בגלל ההיסטוריה המשפחתית, אבל זה לא גזירת גורל וודאית. אני לא יודעת לגבי ילדים עם מניה דיפרסיה, למיטב ידיעתי זו לא תופעה שכיחה בקרב ילדים ומתפרצת בדרך כלל בגילאי ההתבגרות או העשרים-שלושים. חכי לתשובה של דר' הידש.... אבישג

ליעל שלום, נדיר אצל ילדים אבל קיים, בדרך כלל זו מחלה שמתחילה בשנות העשרים. וגם קיים מרכיב תורשתי. אם תפרטי יותר את הסיבה לשאלתך כנראה שנוכל לתת תשובה מפורטת יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן שאדם יסבול ממניה דיפרסיה וגם מסכיזופרניה ?

לדנה שלום, משתי ההפרעות הללו התשובה היא שלילית. אולם קיים סוג של סכיזופרניה שיש בו מרכיב רגשי בולט של דיכאון או פעילות יתר ולכן הוא נקרא הפרעה סכיזו-אפקטיבית. שיהיה רק טוב ושנה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש בוקר אור, בתקופה האחרונה קיים קושי מסויים להיכנס לפורום השני שלך... אין ממנהגי להתלונן בדרך-כלל או לכתוב כאן, אך אנחנו אוהבים אותו ורוצים שרק יהיה בריא, אז אנו פונים לרופא... שנה טובה ומוצלחת ותודה על תשומת הלב התמידית (ש)

איפה הפורום השני שלו?

תודה, כנראה מדובר בחברה המארחת את הפורום ויש בה עומס. אעביר את הודעתך לאיש הטכני. שנה טובה והמון בריאות הידש

שלום לך. אני מאד מעריכה את התעניינותך ... אז כך...אין ספק שיש שיפור כללי: אני מלמדת, יש מצב רוח (הכי חשוב שחזר ה"סמל המסחרי שלי"-החיוך), אבל... עדיין אני לא מרגישה רוגע גופני-מדי פעם תוקף אותי אי-שקט, רעד פנימי, מתח שרירים(כמו שריפה), אין הרגשת עייפות, אבל הכי מציק-הפרעות בשינה. אם אני כבר מצליחה להרדם ללא "כימיה", אז אני מתעוררת כל שעתיים ולא ישנה מספיק שעות. אני מתגעגעת לאותם הימים שישנתי בצהריים כשעתיים... האם כל זה יסתדר? אין לי כוח להחליף תרופות ולעבור שוב את הגהנום... אך השאלה המדאיגה אותי הכי הרבה, מה הלאה? מדוע ההתקפים חוזרים כל 3-4 שנים? 3 שנים הרגשתי מעולה ללא תרופות, בתמיכה של ויטמין בי, אפילו לא חשבתי שפעם אצטרך להתמודד שוב עם הסבל הנורא הזה...בעלי שהוא אדם מאד אופטימי ותומך ,אמר לי שהכל מאחוריי... סרוקסט או פרימוניל שנטלתי פעם, עזרו לי מאד, אך אחרי שנה עשו לי הפרעות בכבד וזה בדוק...מה יקרה עכשיו? שוב אני שואלת אותך שאלות קשות בתקווה שהודות לנסיון שלך, יש לך תשובות בברכת חג שמח גיתית

לגיתית שלום, בינתיים הדברים משתפרים וימשיכו להשתפר גם בשבוע הבא ובחודש הקרוב. לשאלות לגבי העתיד וה"למה" יש חשיבות רבה אבל עדיין לא הזמן לשאול ולדון בהם. כך שהתהיי בסבלנות והדברים יסתדרו. את התשובות לשאלות בקשר לעתיד ניתן כאשר תרגישי מאה אחוזים. שנה טובה הידש

לד"ר הידש שלום,קודם כל אני רוצה לאחל לך שנה טובה ובריאה ושתמשיך לעזור לאנשים כפי שעזרת לי ברגעים שהיתי זקוקה לעזרה. לגבי עצמי, אפשר לומר שחזרתי לעצמי: לא ב-100% אך אפשר לומר ב-90% (למרות שלפעמים יש עדיין סימפטומים של מתח גופני). אני מודה לך שוב על חלקך בעניין. ובכל זאת עדיין יש לי שאלה: אחרי כמה זמן אפשר לדבר על הורדת המינון מ-150 ל-75 ? (אפקסור XR ). אני מחנכת לסבלנות ובעצמי חסרת סבלנות...

היי אני נוטלת סרוקסט כדור ביום במשך קרוב לשנה. והחל מתחילת הטיפול אני ישנה המון . מאחר וגם קודם ישנתי המון לא ייחסתי לכך חשיבות, אבל לאחרונה זה מוגזם. האם זו תופעה מוכרת, וכדאי להחליף כדור? שנית, אשמח להמלצה על פסיכיאטר פרטי ולא יקר רק לשם התאמת תרופה. תודה בחורה

ציפרמאיל היה לי ממש גרוע. האם פרוזאק יהיה השלב הבא? תודה בחורה

הי לכולם, ולמי שזוכר אותי..... יש לי שאלה חשובה... ז"א חשובה בשבילי לפחות.. המשפחה שלי, אחותי, אבי, טוענים שגדלתי להיות בנאדם רע. שגדלתי מילדה מתוקה שאיכשהו היתה מוכנה לעזור בבית, למפלצת אגואיסטית ונצלנית. אבי טוען שאני אדם נוראי, שאין לי בעיה "לדרוך על גוויות" בפרט שלי יהיה טוב... ניסיתי לחפש שאלות ששלחתי בעבר כדי שתבינו קצת רקע, את לשווא..... לא מצאתי אותם! בכל אופן, אני חושבת שאולי זה גם קשור לזה שאבא שלי, עם כל הריספקט אליו (ויש הרבה אפילו שאולי הוא לא מרגיש) ועם כל העובדה, שבסה"כ הוא אבא מגניב, אני חושבת שעם השנים (הוא בן 70) הוא הפך להיות קצת יותר .. איך לומר, קפדן? כמעט כל פעם שכפית נופלת על הרצפה (לדוגמא) ישר הוא צועק מה קרה, או כל דבר קטן הוא מתערב, או שאם נניח הוא טועה, אבל הוא לא יודע שטעה, ישר הוא יכול להאשים אותי, הוא יכול לצעוק ולהתעצבן, הוא לא מאמין לכלום ולא מוכן לשמוע דבר ואז לגלות שטעה, ולומר אוי טעיתי בשקט כזה וכלום, וכל הצעקות היו לשווא. אני יכולה לתת לכם הרבה דוגמאות כאלה, דברים שפשוט יכולים לשגע אותי, חשבתי שאולי הצורה שבה אני מתנהגת , היא כתוצאה מהצורה שבה הוא מתנהג, אני לא אומרת שהכל ככה, אבל אני פשוט לא יודעת איך להסביר את זה שאני כזאת מכשפה... אחותי טוענת שלא איכפת לי מכלום, שאני בנאדם מגעיל ורע.. שאני אטומה כמו קיר בטון. תהיתי אם יש לזה איזה שהוא הסבר נפשי. האם יכולה להיות מחלה כזו שבנאדם הוא אטום, יש איזה משהו בתפיסה שלי תמיד, שכאילו הכל בסדר, והכל יהיה בסדר, למרות שאני יודעת שלא. למשל, גם בדברים הקטנים, יש לי נטייה להדחיק הכל, ולשחק אותה כאילו הכל מושלם. אני יכולה לשקר על כל דבר קטן, רק כי זה נשמע טוב, ואני מכורה לשקרים של עצמי. לעיתים אני מאמינה לשקרים של עצמי, זה נראה לי חלק מהחיים שלי.. אני מניחה שלא היתי שמה לב לזה בכלל אם לא היו אומרים לי.... רק אחרי שאמרו לי, פתאום הסתכלתי ל עצמי ואמרתי "וואלה זה נכון!" תהיתי אם בנאדם שהוא רע, שהוא אטום, שהוא "מפלצת", שהוא אגואיסט, שהוא מדחיק, שההדחקה שלו זה בעצם החיים שהוא חי, שהוא חי חיים כפיקציה אולי, והפיקציה זה החיים שלו. אם מה שהוא "מוכר" החוצה, "נמכר" גם אצלו. שהתפיסת חיים שלו פגומה, שהוא לא מצליח לתפוס את החיים כמו שהם, שהדמיון אצלו הופך למציאות ושהמציאות היא דמיון.... אם כל הדברים האלה יכולים להתגלות כהפרעה נפשית? אחרת, איך ניתן להסביר תופעה של חוסר איכפתיות? האם להיות חסר איכפתיות לגבי החיים שלך- אם זה כולל עבודה מסודרת, חיים פרטיים מסודרים, חדר מסודר, לא קיימים, אתה לא מתפקד בגיל שיש אנשים שיש להם ילדים, האם זה נחשב נורמלי?

הי לידיה ראשית, אני לא חושבת שאת אדם רע ומפלצתי כי אם היית כזו לא היית מחפשת תשובות להתנהגות שלך וזה לא היה מפריע לך. אבל,כנראה שאת אדם מאוד מתחשב ואיכפתי שרוצה לפתור את המצוקות שלו ותזכרי את זה. אטימות, כפי זו שציינת, יכולה לנבוע מדיכאון. הרגשה של ניתוק ושאת נצמאת בעולם משלך וובועה שלך. אם זה מפריע שווה ללכת לייעוץ ולקבל את הטיפול המתאים. אל תתני לאף אחד לגרום לך לחשוב שאת רעה ומפלצתית- זה לא נכון שלך, אריאל

אבל זה כל העיניין, כלפי חוץ אני יכולה להראות לאחרים בנאדם מדהים אבל בביתף אני מתנהגת בצורה אחרת לגמרי.... את לא מכירה אותי... שאני מתנהגת בצורה אגואיסטית, ואבא שלי שואל אותי אם אני חושבת שהוא המשרת שלי, והוא לא, אני לא רואה אותו ככה, אבל זה אולי נראה ככה. למה אתם חושבים שכל פעם שמישהו שואל על הבעיות שלו, זה אומר שאיכפת לו? האם עצם העובדה שאני שואלת אם יש לי הפרעה נפשית, שוללת את העובדה שיש לי הפרעה נפשית? האם עצם ה"התעניינות" "פוגמת" כביכול באמת? אני לא חושבת שזה שאני מתעניינת לדעת אם יש לי בעיה, יכולה להשפיע על העובדה אם יש לי או אין לי מחלה נפשית!!! ובלבד זאת שאני יותר מעוניינת כרגע לדעת אם זו אכן הפרעה נפשית, לפני שאני מטפלת בה!

שמעתי בעבר שיכול להיות קשר, בין בעיות חניכיים, או למשל הזנחה של בעיות בשיניים, לבין בעיות הריוניות... האם יכול להיות למשל קשר, בין בעיות בפה (חיידקים, וכו) לבין בעיות נפשיות? נניח, אבא שלי טוען ששנים שאני נוקשת בשיניים באמצע הלילה... בצורה כזו שאפשר לשמוע אותי מהחדר השני! מישהו טען שזה אומר שאני צריכה ללכת לרופא שיניים, ומישהו אחר טען, שזה קשור למצב נפשי... האם יש קשר בכללי בין הדברים או קשר ספציפי??? תודה

יש קשר בין חריקת שיניים בלילה לבין מצב נפשי. זה קורה יותר אצל אנשים מתוחים, עצורים עם נטייה להחניק דברים, כאלה שלא צועקים ומתפרצים בקלות. וכן, זו תופעה שגורמת לשחיקת השיניים לכן יש לגשת לטפל בה אצל רופא שיניים.

שלום , רציתי לדעת האם יש עוד כדורים שמטפלים בהפרעות אכילה ודיכאון?? ניסיתי ליטול ציפורמיל וסורקסט והם לא פעלו והגיבו עלי טוב. היום אני כבר 3 וחצי חודשים עליתי בהדרגה ל40 מ"ג של פרוזק . וזה לא עוזר-אני עדיין ממשיכה להקיא ועסוקה באוכל ומשקל. אני בהגדרה לא ברורה כלומר זה אנורקסיה ספק בולמיה. למה שום כדור לא עובד עלי.. אני לא מרגישה בדיכאון כך שדיכאון אצלי זה אולי משני - כאילו מה אני אמורה לעשות -לבקש טיפול כבר ביקשתי ונמאס מהכדורים האלו. ללכת למרכז להפרעות אכילה לאישפוז -אני לא רוצה עדיין איזה כדור או טיפול אתה ממליץ . ובנוסף אין בקופת חוים -פסיכולוגים לטווח אטרוך????!!!Q!!!!!! למה הפרוזק לא עוזר???הוא היה אמור לפעול??? נואשת

הי שני מצטערת, לא הבנתי מהודעתך האם בנוסף לכדורים את גם מטופלת בשיחות. במקרים של הפרעת אכילה, חשוב מאוד מאוד לשלב גם טיפול נפשי פסיכולוגי מעמיק, ולא להסתפק רק בכדורים ולקוות שהם "יעשו את העבודה"... שיהיה לך שנה טובה והמון הצלחה אבישג

לשאלתך אבישג-אני לא בטיפול פסיכולוגי -למרות שההיתי במשך שנה בטיפול.אך היום -אני חסרת אמון שפסיכולוג יכול לעזור לי להבין את עצמי לפחות אלו שבמסגרת ממשלתית שבכלל לא בנויה לטווח ארוך. ואלו שמטפלים באופן פרטי-הם רוצים את מה שאין לי-כסף.

מה עושים נגד הבחילות של התופעות לואי? כדור נגד בחילןת יכול לעזור?

לגיל שלום, כדור נגד בחילות לא יעזור בהרבה. חשוב ליטול את הסרוקסט עם אוכל, ואם אין ברירה אז לרדת לחצי כדור למספר ימים ואז לחזור שוב לכדור שלם. הבחילות יעברו תוך מספר ימים. בהצלחה דר' גיורא הידש

נסה ליטול את הכדור עם מיץ לימון. (אוליי לימונדה).

תודה על התשובות.

לדר הידש שלום אני סובל מזה 3 שנים מחרדה כללית מטופל אצל פסיכולוג בעבר חשבתי שבעזרת טיפול קונגטבי אני יכול לצאת מכל החרדות וסמכתי על הפסיכולוג ויש לציין שלעולם לא השלמתי עם המצוקה הנפשית שלי לאחרונה בעזרת ספרים שקראתי ןהזמן שעשה את שלו הבנתי והשלמתי עם העייה שלי של החרדות לאחרונה החרדות תוקפות אותי לפני השינה ולוקח לי זמן רב לישון רק אחרי שאני נוטל וליום אני נרדם (ככה כבר שבוע) ראוי לציין שהתחלתי טיפול בלוסטרל ועדיין לא היגעתי למינון שאני אמור להגיע עקב תקופת הסתגלות לתרופה את הלוסטל אני נוטל כבר שלוש שבעות שינוי אני לא רואה גם בשחיות עם הפסיכולג וגם עם הלוסטרל ברצוני לשאול אותך איך אני יכול להמשיך ככה קדימה כי אני מרגיש שהחרדה הזאת פוגעת לי באיכות החיים ואני לא יכול לעשות דברים אלמנטרים שבעבר עשתי (יש לציין שאני עובד ועובד כמה שיותר קשה כדי שבזמן העבודה אני ישכח את הכל וזה אכן קורה אבל כאשר אני חוזר הביתה החרדות שוב חוזרות הפסיכולוג אומר לי שזאת תקופה שתחלוף ואני צעיר בן 24 והכל יהיה בסוף טוב פעם האמנתי שאני יצא מהחרדות שלי היום כבר אני לא מאמין בכלום השאלה שלי האם להמשיך בטיפול הפסיכולגי והתרופות למרות שאני לא רואה שינוי ורואה שהכל תקוע במקום?

לתומר שלום, חבל שתתיאש בדקה האחרונה לפני שאתה מרגיש טוב יותר, תחכה עוד קצת, אתה אומר שהחרדות כבר שלוש שנים, עוד שלושה שבועות תרגיש הבדל משמעותי והמצב רק ילך וישתפר אחרי כן. אם יש צורך תעזר בואליום באופן זמני, אבל בסך הכל אני מקווה שהלוסטרל יעשה את העבודה שלו ואתה תרגיש הרבה יותר טוב. בשנה הבאה יהיה הרבה יותר טוב, המון אושר ושקט דר' גיורא הידש

אני מטופלת כחודש בקלונקס וסרוקסט וסובלת מכאבי ראש באופן ימיומי- כאב לוחץ בכל חלקי הראש שלעתים הופך לכאב חד (כמו מיגרנה) בארובות העיינים- רופא המשפחה אמר שזה מהכדורים-ואפילו לא בדק אותי, והפסיכולוגית גם טענה כך ואמרה שאולי צריך להחליף...האם תרופות אלה באמת יכולות לגרום לכאב ראש או שעליי לדרוש בדיקות בכיוון אחר. אנא ענה לי במהרה כי אני מאד מודאגת..תודה.

סרוקסט יכול לגרום לכאבי ראש קשים בשבועות הראשונים של הטיפול או כאשר מנסים לעלות במינון. דווקא קלונקס (תרופה נוגדת מתח וחרדה) יכולה למתן תופעות כמו כאבי ראש ולכן חלק מהרופאים נותנים אותה בתחילת הטיפול. אפשר להיעזר גם בתרופות כמו אופטלגין, אקמול, נקסין וכו' (לא צריך מירשם).

שלום, אכן תשובתו של אלי מדוייקת, רציתי רק להוסיף שלעתים בגלל תופעת לוואי קשה זו יש צורך להחליף את התרופה ואז הדברים מסדרים. תודה ושנה טובה דר' גיורא הידש

הכרתי לפני מס' ימים דרך האנטרנט אדם שמאיים בהתאבדות,ברשותו תוכנית מפורטת לביצוע כולל תאריך מדויק לביצוע התוכנית,אמרתי לו שהוא מוכרח להתאשפז והוא מסרב. הוא אמר שהוא יספר לפסיכיאטר שלו על התוכנית שלו והתגובה אמרתי לו שהוא יאשפז אותו הוא טוען שהוא לא יוכל לעשות כלום משום שאם הפסיכיאטר יחליט על אשפוז הוא יקדים את כל התוכנית,בנוסף הוא נוטל סטרואיד מסוים כבר מס' חודשים הוא מנסה כמעט בכל דרך אפשרית להזיק לעצמו והוא אומר שאם הוא לא יפגע בעצמו הוא יפגע באחרים הוא היה מאושפז לפני 4 שנים במחלקה סגורה בירושלים עקב OCD עם חשש לסכיזופרניה לא מסוווגת אין ברשותי כל פרטים מזהים אודות האדם פרט לכך שהוא גר באילת,הוא בן 23 באוקטובר,ואנחנו מתכתבים באיי סי קיו האם ניתן לעשות דבר מה בתודה רבה מראש

אלמוג שלום לדעתי אתה עושה את המקסימום שביכולתך, בנסיבות הקיימות. אני לא רואה כיצד אפשר ממש לעצור אדם מביצוע התאבדות אם זה מה שהוא מתכוון לעשות. ובוודאי שהתנאים הופכים להיות קשים יותר כאשר מדובר במישהו אלמוני שאין לך שום פרטים אישיים בסיסיים עליו. צר לי, אבל אני לא חושבת שיש לך משהו נוסף לעשות. אם יש ביניכם קשר רציף באיי.סי.קיו, אתה יכול להמשיך לנסות בעקביות לשנות את דעתו ולגרום לו לגשת לטיפול בהקדם, אבל אם הוא ממש נחוש בדעתו אני בספק אם זה יעזור. בהצלחה אבישג

לאלמוג שלום, מדי פעם נתקלים בדברים קשים מהסוג הזה ותמיד הדבר מעורר רגשות עזים ביותר. כיוון שמדובר בכינוי בלבד ואינך מכיר את האדם הדבר הופך למורכב מאוד. אם אין דחיפות רבה מדי, כלומר האדם אינו מתכוון לבצע את המעשה היום או מחר תנסה לקבל ממנו אינפורמציה נוספת לגביו. כגון, שם הפסיכיאטר, קרובים, מקום עבודתו, ובודאי כתובתו, אתה יכול להציע שירשום לך את מספר הטלפון כדי שתדברו וכך הלאה. כיוון שכתבת שקיים חשש לסכיזופרניה, כדאי לערב את המשטרה ולשלוח להם בפקס את ההדפסה של ההתכתבות בינכם. למרות המאמצים יתכן ולא תוכל לעזור, אני מקווה שבכל זאת תצליח להפנותו לחדר המיון של בית החולים הקרוב. העובדה שהוא משתף אותך אומרת שהוא מבקש עזרה. שמור עליו ושמור על עצמך הידש

אפשר להציע לו להיכנס לפורום ולהתייעץ עם ד"ר הידש. אני משוכנע שד"ר הידש ישמח ליעץ לו ישירות ולכוון אותו. בנוסף- ס.ה.ר (סיוע והקשבה ברשת) מפעילים פורום תמיכה בתפוז וצ'ט לאנשים במצוקה נפשית או אובדנית. עד היום הם הצליחו לעזור להרבה אנשים במצוקה קשה.

עכשיו קראתי שוב את ההודעה שלך. נראה שזה באמת דחוף. המשטרה יכולה תוך 5 דקות לאתר את הבחור. אין צורך לדעת עליו פרטים מלבד כתובת IP ואיסיקיו היא תוכנה ששומרת מידע כזה. שוטר שיבוא אליך הביתה יכול להוציא מהמחשב את המידע ולאתר אותו בקלות ובמהירות.

אני נוטל פריזמה כבר שבועיים ומרגיש מעולה לא מרדים את המוח ולא מפריעה לזיכרון באופן מיוחד, מה שקרה לי עם סרוקסט, שאלותיי הן : האם התרופות הפסיכיאטריות לטיפול בדיכאון לתקופה ממושכת עלולות להביא לנזקים מוחיים? כרגע אני נוטל פריזמה 20 מ"ג "סו פר" אני מרגיש מעולה ורוצה שכך יהיה האם ניתן לשפוט את ההשפעה הנוכחית על הטיפול הקבוע? או שמע מצב זה ( שבועיים כדור מלא) מקביל לטיפול ממושך בכחצי כדור. אודה מאוד על התשובות שיהיה חג שמח גיא

לגיא שלום, בקשר לשאלתך הראשונה, צריך להבדיל בין תופעות לוואי ובין נזק. תופעות לוואי הן תופעות אשר קורות בגלל התרופה אבל חולפות עם הפסקת הטיפול, כך יתכן כאב ראש, פריחה אלרגית וכדומה. כאשר מפסיקים את הטיפול התופעה נעלמת. נזקים הן פגיעה בגוף אשר אינה הפיכה, ישנן תרופת אשר פוגעות בכליות עד אשר אדם עלול להזדקק לדיאליזה, פגיעות בכבד, שמיעה או כל איבר אחר. לתרופות נוגדות הדיכאון שציינת אין נזקים, יתכנו תופעות לוואי שהן מסתדרות כאשר מפסיקים או מסיימים טיפול. איני בטוח שהבנתי את כוונתך בשאלה השניה, בכל אופן אתה רק מתחיל להרגיש את התופעות החיוביות של הטיפול בפריזמה=פרוזק, המצב ילך וישתפר עם הזמן. שיהיה רק טוב שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היידש אני סובל ממעי רגיז (שלשולים וגאזים סמפטומים עיקריים) שנפל עלי פתאום והפך את חיי ראש על עקב. התחלתי לסבול גם מהתקפי חרדה קלים מדי פעם ומצב רוח ירוד. אני מיואש לגמרי ובקושי מתפקד. חושב רק על דבר אחד הבטן ולא יכול להתרכז בשום דבר אחר. הצלחתי בעבודה ואפיול הצטיינתי אך עכשיו אני מרגיש משותק ולא יכול להתקדם אן לתכננן את העתיד שלי (אם יש כזה). תרופות קונבנציונליות כמו נרבקסל וקולוטל לא ממש עוזרות. רופא המשפחה שלי המליץ לי לפנות לפסכיאטר שלטענתו יכול לעזור לי על ידי טיפול תרופותי בתרופות נוגדות דכאון אף על פי שנראה לי שאני לא סובל ממש מדכאון. ברשותך רציתי להתיעץ איתך ושאול אותך כמה שאלות? 1. האם באמת מנסיונך האישי תרופות מסוג זה עוזרות? 2. במידה וכן, מה מידת ההצלחה של טיפול כזה? האם אני אחלים לגמרי? 3. מהו משך הטיפול הזה?האם הטיפול הוא לכל החיים? תודה רבה,

למוטי שלום, כל הכבוד לרופא המשפחה, לדעתי הוא מאוד צודק ואסביר. תסמונת המעי הרגיז שייכת לקבוצת המחלות הפסיכוסומטיות, כלומר קיים קשר בין המצב הנפשי והתופעות הגופניות. ולא במקרה נבחר השם הזה דווקא - מעי רגיז. לכן בהחלט יש מקום לפנות להערכה ואבחון נפשיים. התרופות נוגדות הדיכאון עוזרות גם לחרדות וגם מנסיוני עזרו לאנשים רבים. לפי זכרוני הייתה שאלה דומה בפורום לפני מספר חודשים, אתה יכול להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים ולקבל דעה נוספת. אני בכלל לא אתפא אם הטיפול הנפשי יעזור למעיים...וכמובן לך. יש סיכוי טוב שתחלים לגמרי אבל כדי לתת תשובה מלאה כמובן שצריך להכיר אותך טוב יותר. הטיפול בחרדות בדרך כלל הוא למספר חודשים, עם זאת בגלל התופעות של המעיים לעתים יש צורך בטיפול ממושך יותר אבל לא לכל החיים. דרך אגב התרופות בתחום הזה אינן ממכרות. שנה טובה ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת מחרדה ומהתקפי חרדה כבר למעלה מ-4 שנים. החרדה מתבטאת בסחרור-חוסר יציבות, במחשבות על ההתקף הבא ואלו פוגעים בשיגרת היום יום שלי ומונעים ממני לעשות דברים שעשיתי בעבר. התקף החרדה מתבטא בדופק מהיר, חוסר אויר, סחרור, אודם בפנים, תחושת נפילה ורצון להגיע למקום מבטחים. מעולם לא אובחנתי, למרות שלאחר ההתקף הראשון פניתי לייעוץ, אך משום מה הפסיכולוגית טענה שלא מדובר בהתקפי חרדה אלא במצב בריאותי (סוכר נמוך מאוד שאיבחנו אצלי וכעת מאוזן) ולאחר 12 מפגשים החלטתי להפסיק את הטיפול. במשך הזמן ולאחר יסורים רבים הבנתי לבד שמדובר בהתקפי חרדה. אני מעוניינת לעזור לעצמי ומשתדלת להתמודד עם החרדה ולא להיכנע לה, אך הייתי רוצה לדעת דרכים נוספות להתמודדות. אני לא לוקחת תרופות ויש לי רגישות לתרופות רבות, כן אני מפחדת מההשפעות השליליות שבנטילת תרופות נוגדות חרדה. אחד הפחדים שלי הוא הכנסת חומרים זרים לגוף שלי בגלל האלרגיות ובגלל הצורך בשליטה בגופי ובמחשבתי. רציתי לקבל מידע על התרופות נגד חרדה והאם ניתן לטפל באופן יעיל בחרדה ללא טיפול תרופתי. תודה ושנה טובה.

התופעות שאת מתארת בהחלט תואמות הגדרה של חרדהץ מתוך ניסיון אישי הפחד הגדול בסופו של דבר נובע מהציפייה להתקף הבאץ תרופות נוגדות חרדה מאד יעילות בגלל שקודם כל הן מרגיעות ומרגילות אותך שאפשר לחיות בלי ההתקפים ולאט לאט מתחילים להתגבר לבד. חוץ מזה הפתרון הלא תרופתי שהוא באמת לא קל זה כשבא ההתקף לא להבהל ולתת לו לעבור אפילו שזה נראה כמו נצח זה רק כמה דקות אפילו בהתחלה תנסי עם מלווה שיהיה לך יותר רגוע והעיקר להאבק.

שלום רב, בדרך כלל אני ממליץ על טיפול קוגניטיבי בשיחות. המלצה שניה היא על טכניקות של הרפיה, ביו-פיידבק, יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך או כל טכניקה אחרת. הרפיה היא ההיפך מחרדה וכל המדדים של חרדה (לחץ דם שעולה, דופק, מתח שרירים וכדומה) יורדים בהרפיה. שנה טובה דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלה קודמת שלי רציתי להוסיף פרטים. אני בת 29 ולוקחת סרוקסט 9 וחצי חודשים. החלו אצלי רעידות קלות , שקשה לראות אותן. הן יכולות להתבטא בכך שאני מרגישה שהיד או הרגל "קופצות" פתאום ללא רצון שלי, וכן רעד פנימי קל. ממה זה יכול לנבוע? בתודה מראש ליהי

לליהי שלום, לפי זכרוני עניתי שקשה מאוד לדעת מבלי לראות את התופעות שאת תיארת, ולכן כדאי לפנות קודם כל לרופא המטפל. שנה טובה דר' גיורא הידש

לדר הידש שלום האם לוסטרל 50 פוגעת בתיפקוד המיני?

לתומר שלום, אענה לך בתשובה של כן ולא. יתכן שכן אבל מדובר על מינון נמוך והלוסטרל עלולה לפגוע בתפקוד המיני אבל אינה פוגעת בתפקוד המיני אצל כל מי שנוטל לוסטרל. לכן עד שלא תבדוק בעצמך לא תוכל לדעת מה קורה אצלך. שנה טובה ורק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שאלתי אותכם לפני כשבוע והתייעצתי בקשר להרצאה שאני אעביר לרופאי משפחה, ההרצאה היא ביום רביעי. אם יש לכם הצעות נוספות אשמח להעביר את המסר לרופאי המשפחה. למי שלא ראה את שאלתי הקודמת: מדובר על הרצאה על נושא הטיפול בדיכאון ובחרדה לרופאי משפחה, אשמח לקבל עצות והצעות לגבי תכנים שכדאי להעביר לרופא המשפחה. תודה ושנה טובה דר' גיורא הידש

שיהיו ערים לכל תופעות הלוואי גם לאלו שלא ככ סבירות...

לשאלתך: מומלץ לרופא המשפחה לקחת אחריות כלפי החולה -( מעבר לנתינת מרשמי אקמול)לא לחשוש להתעמת עמו ולהעמיד אותו בפני עובדות מחלתו (רופאת המשפחה של אמי פשוט מפחדת שאמא שלי תצעק ו/או תשתולל עליה או ברחבי המרפאה...ותפריע לאוירה הפסטורלית והסטרילית...). להציע/להמליץ על בדיקות תקופתיות (לבדיקת רמת ליתיום לדוגמא- במסווה לבדיקה תקופתית רגילה) ולא לחכות שרעיון בדיקות כאלה יגיעו מצד החולה (המתכחש למחלתו). למרות החיסיון הרפואי, במקרים קיצוניים - לערב גורמים קהילתיים כגון עובד סוציאלי של העירייה או של מרפאה לבריאות הנפש. במקרה של קשיש סיעודי ותשוש נפשית, על רופא המשפחה להפעיל שיקול דעת ענייני/מקצועי וליזום פעילות "חריגה" לטובת החולה. האם אלה דרישות מופרזות? בהצלחה בהרצאה!

הזהירות ברישום SSRI ל ביפולרים בפוטנציה

היי ד'ר הידש אני מציעה לרופאי המישפחה להתעדכן בשמות וכתובות של רופאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים שאפשר להפנות אותם לפי חומרת המצב. כמובן שהם צריכים לדעת ולזהות סימפטומים כאלה ולנסות לתת מה שניקרא עזרה ראשונה שהיא אוזן קשבת אמפטייה והפנייה לגורם יותר מיקצועי. אבי ניכנס לדיכאון קל עקב נפילה על שתי רגליו עבר טיפולים ובבואו הביתה כעבור תקופת מה מהבית חולים לא קם מהמיטה עוד כמה חודשים. כל הניסיונות שלנו לשכנעו לא עזרו עד שרופאת המישפחה באה הביתה הבינה שהוא ניכנס לחרדות קשות של סוף קרב וכו' ומוות. ופקדה עליו לעשות צעד אחד מחר ומחרתיים עוד אחד- וכך היה -הוא נישמע לה כי היא היתה הסמכות הנכונה במקום הנכון והיא באה לבקר שוב ולראות אותו חוזר לעצמו.. שלך בתודה על פועלך המצויין וגם חג שמח ורדה.

כמובן-בנושא הסרוקסט, או כל כדור שהוא רק מזיק. להיות ערים למידת היעילות או הנזק של הטיפול!! עד היום לא ברור לי איך נתנו לי תרופה שלא הועילה, ורק הזיקה. הרי ממילא החרדה רק גברה, אז למה לא הפסקתי עם הכדורים לפני...איך הסכמתי לסבול כ"כ הרבה שנים...פשוט מטומטמת! רופא המשפחה הסתכל עליי ברחמים, וטען שזו מחלה....מצבי באמת היה קשה אז...לא ידעתי מה לעשות עם עצמי עוד ופניתי אליו במקביל לטיפול...אבל הרופאים חייבים! לדעת שיש אנשים שאצלם הכדורים עושים בדיוק ההיפך. ורחמים יכולים להכעיס! אולי אם לרופא המשפחה לפחות היה מושג, הוא היה ממליץ לי להפסיק עם התרופה מיד!!!!! אני כמובן כבר לא פונה אליו שוב, ועברתי מרפאה. לי אין ספק שהעקבות והטראומה מהשנים האלו, גרמו לכך שהיום אני סובלת כל יום מסיוטים קשים...שאולי רק אם הייתי סובלת מהלם קרב, הייתי חולמת חלומות עם תכנים כאלו של רצח, אלימות מוות תאונות וכו'..

ההרצאה הייתה היום ובהחלט השתמשתי במה שכתבם לי. תודה רבה ושנה טובה לכולם הידש

האם שמעתם על הפורום של לנדמרק, מה דעתכם? המלצתכם? אשמח לשמוע תגובות אני שומעת יותר ויותר על הפורום הזה..

לים שלום, חשבתי שאנשים נוספים יענו לך, כיוון שהם לא ענו אני ארתם למשימה. כפי ששמעתי ואני חייב לציין שלא הייתי בפורום או בפעילות שלהם, מדובר על פעילות מאוד מאוד אינטנסיבית כאשר אנשים יוצאים עם תחושה של HIGH ומתלהבים ואחר כך רואים שהתוצאות אינן כל כך משמעותיות. לדעתי בנפש צריכים לפעול בעדינות ולאט שיטת הזבנגים אינה טובה ואינה יעילה. לכן אני באופן כללי מתנגד לפעילויות מהירות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אמי בת 65, בפנסיה מזה כשנתיים וחיה בגפה. בימים "כתיקונם" היא אישה/אמא/סבתא מקסימה ואוהבת, נקייה ומסודרת, מעורה בקהילה וכדו'. ב-40 השנים האחרונות, סובלת ממגוון מחלות פסיכיאטריות (השכיחות ביניהן הן מאניה-דיפרסיה, פאראנויה וסכיזופרניה). מזה עשרות שנים היא מטופלת בליתיום. כל פעם כאשר היא מחליטה על דעת עצמה להוריד מינון או להפסיק לגמרי את הליתיום פורצת חיש מהר המחלה. אנו, ילדיה, מכירים את כל סימני המחלה, החל מניצניה הראשונים. אם אנו מצליחים "לתפוס" את זה בזמן, היא חוזרת, בעידודנו, לקחת את הליתיום וחוזרת לעצמה. אם אנחנו "מפספסים" בכמה ימים, היא נכנסת למצב של הכחשה - היא לא מבינה שהמחלה כבר "השתלטה" עליה ואז מתחילים התקפי הפאראנויה כלפי כל העולם וגם כלפינו - כולם רוצים להרע לה! בשנים האחרונות, כל פעם כאשר פרצה המחלה והבנו שכבר אין ביכולתנו לעזור פנינו ל"ממסד": רופא מטפל, פסיכיאטר מחוזי, פסיכיאטר במרפאה לבריאות הנפש, פסיכיטר בחדר מיון, פסיכאטר במחלקה הפסיכיאטרית בבתי החולים באשקלון, באר שבע וירושלים וכו'. כל פעם מחדש היא מצליחה לשכנע את כל הנכבדים הנ"ל שהכל בסדר אצלה ואילו אנחנו נשארים במשך חודשים עם אמא (וסבתא) שלא ניתן לתקשר איתה או לבקרה, המסוגלת לגרום לעצמה לנזקים בריאותיים (כתוצאה מבלבול - שלא לדבר על אלימות), ללא תחושת זמן ומקום, ההגיינה ממנה והלאה, בית מבולגן ובזבוז כספים חסר הגיון (מי ישלם לה על כל התרופות שהיא זקוקה להן כאשר יגמר הכסף ?!). אני יודעת שזהו מייל ארוך ומייגע, אבל מתסכל אותי שאנחנו יודעים בוודאות שהיא חולה, אך הממסד מחליט שלא להחליט, או אף גרוע מזה - מחליט שלא לטפל! למה??? אנא עיזרו לי ולילדי להחזיר אלינו את האמא והסבתא האהובה! אל מי עלי לפנות?

אפשר לבקש אפוטרופוסות על אמא שלך ובצורה כזאת קיימת אפשרות לאשפז אותה כל פעם שהיא מפסיקה לקחת תרופות ונכנסת למצב פסיכוטי-מאני ללא צורך בהליך של אישפוז כפוי. מבחינת החוק מספיק שהאפוטרופוס מסכים לאישפוז וזה איננו מוגדר כאישפוז כפוי גם אם היא תתנגד.

תודה לך טליה עבור תגובתך. הבעיה היא שכאשר היא "בריאה" - הס מלהזכיר את המחלה! "אני חולה? תתביישו!" וכדי לקבל אפוטרופסות חלה עלינו חובת ההוכחה במחלתה - דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי עקב עצימת העיניים וחוסר אכפתיות של כל הרופאים הנוגעים בדבר. עובדה - בימים אלה היא בשיא המאניה ואף אחד מהפסיכיאטרים שפגשה (בכפייה) לא הגיע למסקנה שהיא חולה, אלא כולם(מלבד הפסיכיטר המחוזי - נכון להיום)בחרו להאמין לדבריה ההזויים שבני משפחתה "עשו קונספירציה נגדה"! אני עדיין קוראת לעזרה!

שלום רב לקחת פרוזק במשך שניםוהוא עזר לי. עשיתי הפסקה לתקופת מה ולקחתי מובמיד למשך 10 ימים. הפסקתי את המובמיד, וחזרתי לקחת פרוזק, ואני לוקחת עד היום. כבר במשך הלקיחה ומאז הפסקתו (עברו מאז חודשיים וחצי) אני מרגישה נורא, כמו שבחיים שלי לא הרגשתי. דיכאון מאד עמוק, ותחושה שאני מתה, מנותקת, מפורקת, וכלום לא נוגע בי או מנחם אותי. אני מנסה לבדוק אפשרות שזה מהמובמיד. למשל, בגלל שהוא MAOI, ולכן מעלה את המון מונואמינים, אולי משהו השתבש באיזון של כל החומרים. אני מניחה שעל הסף אפשר לשלול את הטענה הזו. אך נניח שכן מקבלים את ההיפותזה הזו, מאד הייתי רוצה לדעת מה מה המנגנון האפשרי למהלך שכזה? והכי חשוב- איך אפשר "לתקן" זאת? כמו כן, אודה להסבר, לגבי מקרה שבו פרוזק קודם עזר, ועכשיו, למרות שלקחתי במינון רגיל למשך חודשיים וחצי, הוא לא עוזר בכלל. מאד אודה לתשובתך בכבוד רב נטע

לנטע שלום, גם אני חושב שאין למובמיד קשר לענין והצירוף המקרים הוא מקרי בלבד. כנראה שקיימת החמרה במצבך למרות הטיפול התרופתי. לעתים אנחנו רואים שתרופה שעזרה בעבר לא עוזרת בהתקף שני והמצב חמור יותר (פעמים רבות זה כן עוזר אבל לא תמיד), לכן הייתי ממליץ שתעברי לתרופה אחרת שפועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. שנה טובה דר' גיורא הידש

3 שנים לקתתי פריזמה במינון עולה עד 1 פריזמה פורטה ליום. לפני 3 חודשים הפסקתי לגמרי ללא התיעצות ונפלתי לדכאון די עמוק שמשולב בחור שקט נוראי .בהתיעצות עם הפסיכיאטר חזרתי לקחת פריזמה פורטה עם 10 מג ציפרלקס. אני סובלת מבחילות נוראיות ומעייפות אחרי לקיחת הכדורים בבוקר. חווית החרדה לא נעלמת אבל מצב הדכאון משתפר.הייתי מבקשת לדעת אם אחרי שבוע התופעות האלה נורמליות ןהאם ליטול את הכדורים בלילה כי אני מרגישה די זומבי ביום. אודה לך מאד אם תענה לי תודה מיכל

למיכל שלום, אפשר ליטול את התרופות בלילה, תקראי גם את תשובתי למכתב למעלה שם השאלה די דומה לשאלתך. תופעות הבחילות וההרגשה הכללית הלא טובה בתחילת טיפול מוכרת והיא תחלוף תוך זמן קצר. שנה טובה דר' גיורא הידש

אני גבר ישראלי איש עסקיםבגיל 54 עקב בעיות כלכליות, סובל מחרדה נדודי שינה חוסר ריכוז. בעבר טופלתי עי רופאת משפחה בקסנגיס במינון שימוש לפי הצורך חצי כדור או כדור שלם אני מפחד מהתמכרות לכדורים מבקש עצה.\תשובה מוסמכת בעלת נסיון לענין מינון ופרק זמן לשימוש רצוף.

לזמי שלום, איני מרבה להשתמש בקסנגיס בגלל הנקודה שציינת אבל זו בהחלט תרופה טובה. כדי לא להתמכר אפשר ליטול את התרופה באופן לא קבוע ולא כל יום, אם הנטילה היא מזדמנת ולא קבועה אז אין סיכון של התכמרות. שנה טובה דר גיורא הידש

בין הפרעת אישיות חרדתית/נמנעת לבין פוביה חברתית כללית אני אינני מתכוון לאבחן את עצמי משום שהאבחנות כבר בוצעו ואני אינני חולק עליהן,פשוט היה לי יותר נוח לו היו כותבים שאני סובל מפוביה חברתית כללית ולא מהפרעת אישיות,לכן חשוב לי לדעת את ההבדל אולי בכל זאת? תודה בכל מקרה

לאלמוג שלום, בהפרעת אישיות מתכוונים לאופי ותכונות של האדם ולכן הוא חי אתן בשלום. כאשר תכונה אחת של אדם מוקצנת (למשל תלותיות) אז מדובר בהפרעת אישיות ולא אופי. חרדות הן דבר שמפריע לאדם ויתכן שהן הופיעו בגיל מבוגר וגם יחלפו, בהבדל מהפרעת אישיות שרואים אותה כבר בגיל ההתבגרות וללא טיפול היא אינה חולפת. זהו זה בקיצור. שיהיה רק טוב ושנה טובה הידש

החרדות משבשות את חיי בצורה בלתי רגילה,הן מפריעות לי למהלך החיים התקין אני אינני חי בשלום עם החרדות אז מדוע הוגדרתי כסובל מהפרעת אישיות חרדתית/נמנעת? רוצה לומר שאני חי בשלום עם החרדה? הרי ההפרעה היא חרדתית והיא איננה תחלוף? כי הרי מגיל מאוד קטן היא היתה קיימת והיא רק הלכה והתעצמה עם השנים או שפשוט לא הבנתי אותך נכון בתודה רבה מראש

לדר הירש שלום זה זמן ארוך שאני לא מעיזה לצאת מאיזור מגורי אין לי בעיה עם נסיעה ברכב הבעיה יציאה מהטאטוריה הקבועה . אני נזקקת למלווה . החרדה מתבטאת בדופק מהיר כאילו פקק בגרון וכאילו צורך לשלשל. איך עוזרים לעצמי? תודה שושנה

לשושנה שלום, הבעיה מציקה ומפריעה אבל התשובה קצרה, תגשי לאבחון אצל פסיכיאטר או פסיכולוג בהקדם האפשרי ומכאן נתקדם. שנה טובה, זה זמן טוב להתחיל דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר הידש והאחרים, מזה כשבועיים אני סובל מהתקפי חרדה, תחושות חנק, יציקת בטון בגרון, תחושה של איבוד שליטה מוחלט. אבל זה לא מה שמטריד אותי. כבר ראיתי שבסופו של דבר אני נשאר חי. מה שמוציא אותי מדעתי אלו הן המחשבות הטורדניות, מחשבות שאני הולך לפגוע בעצמי או באנשים היקרים לי. אני מפחד לגעת בסכין או לעשות בו שימוש כלשהו, מחשש שאני אעשה בו משהו מטורף. אני כל הזמן פוחד שמא בהתקף טירוף מסוים אני אפגע באנשים הסובבים אותי. נכון קראתי באינטרנט שתחושות כאלה הן "נורמליות" במצבים של חרדה, ושהסיכוי שאכן אני אפגע במישהו הם ממש נמוכים. אבל הייתי שמח לשמוע דעה של גורם מקצועי. יש לציין שאני מ-מ-ש לא אדם אלים, אני לא חושב שיש לי בהיסטוריה איזשהו עבר של תקרית אלימה, ובד"כ אני מתרחק מאלימות כמו מאש ומתעב אנשים אלימים. עם זאת אני (ככל הנראה) סובל ממקרה של חרדה חברתית מזה מספר שנים, זאת אני יודע בגלל א. חרדה מאנשים בעמדת סמכות ב. חרדה משירותים ציבוריים (אלא אם כן הם מרווחים מסודרים וניתן לנעול את הדלת) ג. פחד מגישה לנשים ויצירת מגע רומנטימיני. בינתיים רופאת המשפחה שלי רשמה לי כדורי סארוקסט, אבל אני פוחד לקחת אותם בלי התייעצות עם פסיכיאטר בשל תופעות הלוואי ששמעתי שהן די קשות. מה שמפחיד אותי יותר מכל הוא ששמעתי שכדורי סארוקסט גורמים לשחרור עכבות, אז אני מפחד שאם אני אקח אותם אחת ההתפרצויות אכן תתממש. אז אני בדרכי לטיפול פסיכיאטרי+פסיכולוגי, אין לי מושג איך זה ילך, אני חושב שאקבע תור לפסיכולוג ואתייעץ איתו לגבי דרכי טיפול (אם צריך אבקש המלצה לפסיכיאטר - התחום הזה היה לי עד כה זר לחלוטין ואני לא מכיר פסיכיאטר טוב). האם אני נורמלי, או שאני רוצח פסיכופת בפוטנציה? יש למישהו עצותעידודהמלצות? אנא, עזרה! מהחרד

הגזמת בגדול !! יש בכל זאת מרחק רב בין התקפי חרדה, לבין אובדן השליטה העצמית עד כדי פגיעה באנשים. לך בשקט לטיפול שנקבע לך, א6צל הפסיכולוג תקבל ודאי הסברים מרגיעים על מצבך ופרוט דרכי הטיפול האפשריות. מן הפסיכיאטר תקבל תרופה שאחרי פרק זמן, יש לקוות שתשפיע לטובה. תקטין או תרגיע את התקפי החרדה מהם אתה סובל. שתהיה בריא ושתהיה לך שנה טובה נטולת חרדות ואובססיות מחשבתיות.

קודם כל מספר המלצות ישנו פורום בתפוז לנושא של OCD , מומלץ, כנס לשם, ותראה עד כמה אתה נורמאלי.... דבר שני- כנס לאתר ולפורום חרדה חברתית. במיוחד לפורום, שם תוכל לשמוע אנשים שיספרו לך על סרוקסט וחרדה חברתית. לסרוקסט כמי שהתנסתה בתרופות רבות, יש תופעות לוואי מעטות ושוליות יחסית, ממש זניח בהשוואה לתרופות מהדור הישן. לגבי שיחרור העכבות והפחד ממה שזה יגרום לו- תסלח לי אם אומר שזה פשוט קישקוש מקושקש. שטויות. (אגב לא ציינת את גילך). הייתי פונה לתרופות רק לאחר שמיציתי את כל הדרכים האחרות, עצתי לך ללכת למטפלים רק דרך המלצות. אגב ישנן דרכים לעבוד על ההפרעה גם ללא תרופות, מדובר בשיטה ההתנהגותית, וודאי תמצא על כך חומר בפורום שהפניתי אותך אליו. אורלי..

לדוד שלום, לפי מכתבך אתה נורמלי ובימינו מי לא חרד? אני חושב שהייתי מעדיף לנסוע אתך במכונית כאשר אתה נוהג וארגיש אתך הרבה יותר בטוח מאשר עם כמה מהחברים שלי.... טוב שהלטת להתחיל בטיפול ואין טוב כמו שנה חדשה. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום לכם בעבר חוויתי מספר פעמים של פחד מאיבוד שליטה, אשר נהפך לחרדה של ממש. טופלתי ע"י פסיכולוג, והבנתי מאין נובע הפחד ונרגעתי. לאחרונה, אני ואשתי אימצנו ילד קטן. בשבוע האחרון אני חש שוב פחד מאיבוד שליטה. אני לא מסוגל ללכת שוב לפסיכולוג מהבושה והפחד, שתיכף אסביר מדוע. למעשה אין לי את מי לשתף מלבד הפורום הזה. בשבוע האחרון התחלתי לחוש פחד, שאפגע בבני במכוון. אני לא רוצה להביע אפילו בכתב, את מה שעובר לי בראש. אני יודע, כי לעולם, אבל לעולם לא אוכל לפגוע בנפש חיה, אולם המחשבות האלו מפחידות אותי כל כך שמא,כן אפגע בילדי. אני ממש ממש פוחד להיות איתו לבד. אני יודע בבירו, שזהו שוב פחד מאיבוד שליטה, אולם אם אלך לפסיכולוג שוב, אזי אני מסכן את היותנו הורים, וכך נוסף פחד נוסף לכל העסק., שבגללי כל עולמנו ייחרב. תעזרו לי בבקשה. תעזרו לי להוציא את המחשבות הפסיכוטיות האלו מהראש. כיצד אני יוצא מהמעגל הזה? האם עצם הליכה לפסיכולוג ושיתופו כל מחשבותיי ותחושותיי, אזי יחייב אותו לדווח לרשויות? האם אני נמצא במילכוד?

לאבא המוטרד המרחק בין מחשבות לבין מעשים הוא גדול מאוד. ובכל זאת, כמובן שיש להתייחס ברצינות גמורה למחשבות שלך אודות הפגיעה בבנך. אני חושבת שפסיכולוג שתפנה אליו בבעיה זו, יהיה מחויב בחסיון ולא יוכל להעביר שום דבר ממה שנאמר ביניכם הלאה (דר' הידש - תקן אותי אם אני טועה). יש מקרים רבים מאוד של נשים הלוקות בדיכאון שלאחר לידה, למשל, וחלק מהתסמינים הם מחשבות לגבי פגיעה בתינוק - ובכל זאת לא מפרידים את האמהות הללו מילדיהן כך שאני לא רואה סכנה כזו גם במקרה הזה. נראה לי כי אתה מוכרח לגשת בהקדם האפשרי לטיפול פסיכולוגי ולספר על מה שעובר עליך. אני חושבת שהתופעה הרבה יותר שכיחה ממה שאתה מעלה בדעתך. אני בטוחה שאין דבר שאתה רוצה יותר מאשר להיות האבא הכי טוב שאתה יכול לתינוק שאימצתם, ולהעניק לו את החיים הכי שלמים ומאושרים שאפשר. אם לא תטפל ברגשות שלך, אם לא תוכל להיות לבד איתו וליצור קשר איתו - תאר לעצמך איזו השפעה מכריעה תהיה על איכות הקשר ביניכם. גש לטיפול, תפתור את העניין בעזרת איש מקצוע ותיהנה מחוויית האבהות. בהצלחה רבה אבישג

יש לי מצב דומה לשלך והדבר היחיד שאני יכול להגיד לך זה שאין מה לחשוש מהרשויות במדינת ישראל לא נוקטים בצעדים מישפטיים כאשר לאדם עוברות מחשבות בראש ויש הבדל גדול בין מחשבות לבין מעשים.כמובן שברגע שחוצים את הקו ממחשבות למעשים אז זה כבר הופך לפלילי.הדבר היחיד שאני יכול להציע לך זה על מנת להירגע זה לשמור על מרחק מהתינוק.

שלום רב אבי וכמו כן אמי משתמשים בכדור נורטורנו בעל המינון הגבוה,כל יום במשך חודשים ארוכים. אבי גם סובל מעודף משקל קיצוני ולאחר ניתוח מעקפים לפני כמה שנים. שניהם מעל גיל 70 . מה התופעות לוואי ואם יש אפקט ניגודי במידה והאב לוקח כדורים ללחץ דם,סכרת וכ"ו. בתודה

לעופר שלום, את הרשימה המלאה של תופעות לוואי תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. הנוקטורנו אינו ממכר ואינו גורם לנזק בשימוש ארוך טווח. לא מומלץ ליטול אותו אןם ישנה סכנה של הפסקות נשימה בשינה. שנה טובה דר' גיורא הידש

שלום אני בזמן האחרון מרגישה ממש מוזר, כאילו שעד עכשיו חייתי באשליה , חייתי מהצד ,וחשבתי שככה זה החיים. ופתאום יש לי הזדמנות לפתיחת דף חדש ואני לא יודעת מה לעשות אם עצמי לא יודעת כבר מה אמיתי ומה לא. יש לי ניסיון חיים עשיר ,אבל אני לא יודעת איך לשלב את החכמה שלי אם החיים שאני צריכה לפתוח. קורה לי שאני פשוט שוכבת על הרצפה במשך שעות ורק חושבת שכל יום שעובר אני יותר קרובה למוות ובגלל זה אין משמעות לשום דבר בחיים. כי אני מרגישה שצברתי כבר את כל הידע שאני יכולה ,ושום דבר לא מחדש לי כלום. מה קורה לי?

היי איני יודע בת כמה את אבל נשמע כמו "הגיע הגיל שאפשר להתחיל", התחלת לחשוב על החיים ומה קורה וכיצד להבין את הדברים, יתכן גם שהגעת לנקודה שאת תקועה בה ומכאן צריך לבוא שינוי כלשהו. כדאי לפנות לפסיכותרפיה במקרים כאלו, הדבר מקצר את התהליך ומגיעים למסקנות טובות יותר. כמו שעדיף להתאפר עם מראה כך הפסיכולוג יכול להוות מראה בשבילך. שנה טובה, אולי זה המקום להתחלה חדשה דר' גיורא הידש

שלום לך ותודה על תשובתך. אני מודעת שאני שואלת אותך שאלות קשות כי את הקלות אני פותרת בעצמי. תודה שוב על התייחסותך. האם בנוסף על לקיחת אפקסור xr מומלץ לקחת קומפלקס ויטמין b ומגנזיום נגד מתח שרירים ונידודי שינה. זה מועיל או מזיק? אולי מיותר? והאם קסנקס שאני נוטלת מדי פעם יעיל כמו לוריבן או קלונקס? אני מחפשת בכל דרך לזרז את התהליך, כי אני לא יכולה להשלים עם המצב. תודה ושנה טובה לך. גיתית

לגיתית שלום, הכל בסדר, אני בטוח שכאשר תרגישי טוב יהיו פחות שאלות.... לגבי הויטמינים לא ידוע לי שיש בהם תועלת. אם הקסנקס יותר מתאים לך אז הכל בסדר, הוא מקביל ללוריוון וואבן. חוץ מזה מה שלומך? שנה טובה הידש

האם אפשר להסביר לי מה ההבדל בין סכיזופרניה ומניה דפרסיה?

המניה דפרסיה מאופיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח. מעברים חדים מדכאון עמוק למצב רוח טוב ואופוריה הכרוכה לעיתים במעשים נטולי שיפוט הגיוני ( בזבוז כספים על קניות מיותרות ועוד ). בסכיזופרניה קיים ניתוק מן המציאות, גלישה למצב פסיכוטי, קהות רגשות, שמיעת קולות שלא קימים במציאות ועוד. שתי המחלות מופיעות בואריאציות שונות אצל אנשים שונים ובדרגות חומרה שונות.

האם יתכן מצב שאדם יסבול גם ממניה דפרסיה וגם מסכיזופרניה?

שלום האם נקישות שיניים במהלך השינה יכולים להיות תופעת לוואי של פקסט? נקישות חזקות מאד!!! תודה

שלום, כן, ובמיוחד בתחילת טיפול, אחר כך הן חולפות. שנה טובה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום אני בת 26 וקראתי את הכתבה על דיכאון קשה וכנראה שאני סובלת מזה, כל התסמינים מצביעים על כך . חברי עזב אותי לפני חודשייםוזאת אחרי שנתיים וחצי של קשר אינטנסיבי ותאריך לחתונה ההכנות כבר היו בעיצומן היינו אמורים להתחתן בנובמבר. יש לציין שהוא האהבה הראשונה שלי והיחידה שהיתה לי והוא היה כל עולמי וכל חיי הייתי ממש קשורה אליו בנפש. הוא החליט לפרק הכל כי היתה הדרדרות במערכת היחסים לפני החתונה עקב מצב כלכלי קשה בבית שלו עד כדי חובות שהוא מעורב בהם ועקב הוצאות גדולות של חתונה ורכישת דירה וכו' והוא פשוט החליט שהוא לא רוצה להתחתן היתה לו מן תחושה של חוסר מיצוי שהוא לא טייל מספיק בעולם כי הוא לא היה הרבה בחו"ל וגם בנושא של לימודים הוא אף פעם לא למד באופן רציני בעוד שאני ראיתי עולם טיילתי וגם למדתי. בכל מקרה, מאז אני בדיכאון כרוני עד כדי חוסר תפקוד רצון לישון כל הזמן ואי יכולת לתקשר עם הסובבים כי הם לא מבינים אותי וחושבים שהפתרון זה גבר אחר בעוד שאני לא מסוגלת לצאת עם אחרים וגם כשאני מנסה אני חוזרת מהפגישה ונכנסת עוד יותר לדיכאון כי היה לי חבר מאוד כריזמטי וכולם פתאום נראו לי רדומים לידו ומשעממים. אז גם לצאת עם אחרים לא עוזר וגם לדבר עם חברים זה לא עוזר כי אומרים שהזמן עושה את שלו ואצלי ככל שעובר הזמן אני שוקעת בזה יותר ומתגעגעת אליו יותר ועוד יותר בוכה. הייתי רוצה לקבל ממך ייעוץ אם אתה מקבל בחיפה ואיך ניתן לקבוע תור או שלחילופין אם אני צריכה פסיכולוג ולא פסיכיאטר אשמח אם תפנה אותי למישהו בחיפה כי אני ממש זקוקה לעזרה. תודה

לירון שלום אולי תוכלי בבקשה לשלוח את הקישור לכתבה שדיברת עליה תודה מראש ותרגישי טוב

הכתבה מופיעה באתר הזה במגזין ממש בשער שלו בשם איזה דיכאון-ההבדלים בין המינים, ד"ר גידי רובינשטיין למי ששאל ממש זיהיתי את עצמי שם.

לירון שלום עברה עליך חוויה מאוד לא נעימה, בלשון המעטה. פרידה מבן זוג שלא מרצונך היא תמיד קשה, ובפרט כשמדובר בתיזמון כל כך גרוע - לאחר שכבר הוחלט על חתונה והחלו ההכנות. נראה לי שמה שאת עוברת כרגע הוא בגדר הטבעי. את בעצם חווה תהליך של אבל על אובדן. אדם שהיה חלק מחייך (ועל פי דברייך היה בעצם כל חייך) נעלם לך פתאום, וזה בוודאי כואב מאוד מאוד. תהליך האבל הטבעי מחולק לשלבים, ולפי דברייך נראה שאת עדיין נמצאת בשלבים המוקדמים שלו - שעיקרם הסתגרות בתוך הצער והכאב שלך, חוסר עניין בסביבה ודיכאון. לכל אחד הקצב שלו בתהליך עיבוד האובדן, יש שעוברים בין השלבים מהר יותר ויש שמתעכבים קצת יותר על השלבים המוקדמים. איני חושבת שאת זקוקה לפסיכיאטר בשלב זה, כי לא נראה לי שאת צריכה כדורים. את זקוקה לזמן, וזמן יש לך גם בלי מרשם רפואי כלשהו. למרות שכרגע מה שבא לך זה להיות לבד עם עצמך, ולמרות שנדמה לך שאף אחד לא מבין אותך ומה הטעם לצאת ולהיות בחברת אנשים אם כל מחשבותייך ממילא ממוקדות באהוב ליבך - - - תנסי לעשות את המאמץ ו"תכריחי" את עצמך כן לקום מהמיטה ולבצע אפילו את הפעולות הפשוטות ביותר. היעזרי ככל יכולתך בחברות טובות, זוהי השעה הטובה ביותר שלהן (מניסיון) - חברות בין נשים היא במיטבה במצבים קשים, ויש לך הזדמנות לגלות זאת. לא הייתי מציעה לך לנסות בשלב כה מוקדם לצאת עם גברים אחרים כי את ממילא לא פנויה לכך רגשית, כך שזה סתם יגרום לך לייאוש ולמחשבות בנוסח: "כמו שחשבתי, אף אחד לא ימצא חן בעיני כבר אף פעם..." לב שבור הוא כואב נורא, לא סתם נכתבו על זה אלפי שירים... אבל ללב יש יכולת החלמה מופלאה. והזמן, במקרה הזה, הוא הרופא הטוב ביותר. אל תשמרי בבטן, דברי עם חברים קרובים, תפנקי את עצמך בכל הדברים שאת אוהבת ותאמיני לי שזה יעבור. שתדעי עוד המון אהבה אבישג

ללירון שלום, אני מצטרף למה שאבישג כתבה.. אבל ודיכאון דומים מאוד באופן הביטוי שלהם, אבל על אובדן הוא טבעי ואין ספק שישנם הרבה דברים שאת צריכה להבין ולעכל עד שתוכלי להמשיך בחייך. במצב הזה את צריכה הרבה מאוד כוחות ותמיכה מהאנשים הקרובים אליך, רק שלא יהיו ביקורתיים.. שנה טובה דר' גיורא הידש

קודם כל , המון תודה על התגובה המושקעת. לי פשוט אף פעם לא היה ניסיון כאוב כזה כי זו היתה אהבה ראשונה וקויתי שגם תהיה האחרונה, לא חשבתי שזה פתאום יגמר בגלל זה גם נורא לקחתי את זה קשה . זה מאוד מנחם לשמוע מילות עידוד מעין אלה במיוחד לאור העובדה שמסביב המשפחה והחברים לא ממש מבינים מה יש לי כל הזמן אומרים לי: את יפה, חתיכה לא חסר לך כלום חכמה אז מה נדבקת דוקא אליו הוא לא מגיע לקרסוליים שלך וכל הדברים האלה...וזה מה זה לא מעודד כי הם כאילו חושבים שאני יכולה להשיג כל אחד אבל אני רוצה דוקא את מה שאי אפשר להשיג-אותו. אז תודה שמישהו בכל זאת מנסה להבין ולעודד בגלל זה גם פניתי לכאן רציתי לנסות לשמוע מגורמים מבחוץ קצת תמיכה... הקטע הכי כואב כאן שלא עומדים מאחורי כי מהתחלה כולם אמרו שמגיע לי הרבה יותר ושהוא לא בשבילי בכלל וגם זה מעין כרוניקה של מוות ידוע מראש, כולם צפו שהוא גם יעזוב אותי כי הוא עזב אותי איזה 3 פעמים במהלך הקשר כך שצפו שזה מה שיקרה בסופו של דבר וזה מאוד קשה שכולם גם עוד שמחים לאיד ואומרים: "אמרנו לך". זה רק מגביר את הכאב תמיד היה לי לאן לברוח אליו לקבל חמימות ומילה טובה ועכשיו אני רק מחפשת מאיפה לשאוב עידוד. תודה על התמיכה

לדר' שלום רציתי לדעת האם הכדורים לוסטרל ואפרליד משפיעים על עליה במשקל וזאת מכיוון שמאז שאני לוקחת אותם (מעל שנה) עליתי 10 קג' במשקל. האם זה גם מהכדורים או רק בגלל שקצת "השתוללתי" בתזונה. תודה מראש רותי

הי רותי, הכדורים כנראה הגבירו לך את התיאבון, וכשמשתוללים בתזונה - עולים במשקל :-( זו קרוב לוודאי הסיבה העיקרית