פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
18/09/2003 | 19:06 | מאת: ירדן

הי! כתבת לי שבלי המילה סינסתזיה בלועזית- synasthesis אתה לא יכול לומר לי מה זה.... אז הנה. תודה!

19/09/2003 | 01:02 | מאת:

לירדן שלום, איני מכיר את המונח, אולי משהו אחר מכיר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 19:06 | מאת: רוית

שלום רב , עקב התקף פאניקה חריף בסוף חודש יוני , התחלתי לקחת ( בהוראת פסיכיאטר ) שני חצאי כדורי "רסיטל" ו 2 חצאי "קלונקס" ליום . יש לציין שאני בת 24 ונמצאת בטיפול פסיכולוגי מזה 6 שנים לערך . קרה לי אתמול מקרה בעבודה שעובד ותיק שהיה יקר לי החליט לעזוב - מה שגרם לי להתמוטטות קשה ולבכי בלתי נפסק . בערב הרגשתי סימפטומים שאני מניחה שהיו מובילים להתקף נוסף ( גלי חום , דפיקות לב , רעד פנימי שמרגיש שהולך להיות חיצוני ) ושוב בהוראת הרופא שלי - לקחתי כדור קלונקס שלם והלכתי לישון . לצערי , ה"פצע" הנפשי עדיין טרי ומאד כואב ואני לא רואה שאני מצליחה להתאושש . בדר"כ הסופי-שבוע יותר קשים לי כי אין הרבה הסחות דעת וזה רק מקשה יותר על ההתאוששות . מאחר ואני לא מעוניינת להיות "עבד" לכדורים , רציתי לשאול על אפשרויות אחרות שיכולות להקל עליי את המצב המאד קשה הזה . ואם כבר מדברים על כדורים - מה יכולה להיות השפעה של כדור "קלונקס" שלם ? האם אפשרי לקחת אותו יומיים או יותר ברצף ? כמה זמן לוקח לכדור כזה להשפיע ? אודה על תשובתך

לרוית שלום, אפשר ליטול את הקלונקס יומיים ברציפות, אני מקווה שאינך נוטלת אותו חודשיים ברציפות, אם כן תתייעצי לגבי הפסקתו בהדרגה. קלונקס מדי פעם בשעת הצורך (כמו שביומיים האחרונים), בהחלט רצוי ומומלץ, הוא מרחיק את ההכאב והתקף החרדה. כיוון שאת מטופלתת בשיחות, הדבר הנוסף שאפשר להציע הוא הרפיה, יוגה, מדיטציה, דימיון מודרך, ביופיידבק, אחת מהשיטות שאת מרגישה שמתאימה לך. בנוסף גם פעילות גופנית. כל טוב, דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 15:27 | מאת: יוסי

בס"ד ד'ר שלום אני נוטל לוסטרל 50 מ"ג (כדור ליום) כשנה עקב חרדות. לאור השיפור הניכר במצב ובהסכמה עם הפסיכיאטר הוחלט להתחיל לרדת עד להפסקה בלקיחת התרופה. הייתי מעוניין לשמוע את דעתך כיצד יורדים בהדרגה עד שמפסיקים לגמרי? תודה ושנה טובה

19/09/2003 | 01:08 | מאת:

ליוסי שלום, אני מאמין שבמינון כזה גם אם תפסיק בבת אחת זה לא יצור בעיה מיוחדת.. עם זאת בשביל השקט הנפשי ההמלצה היא להפסיק לאט, הקצב באמת אינו חשוב במיוחד, תוריד לחצי מינון במשך שבוע שבועיים, חשוב שתרגיש נוח עם התהליך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 15:18 | מאת: דן

שלום ד"ר הידש, לפני מספר ימים כתבת בתשובה לשאלה של מישהי ש"טירוזין הוא חומר הגלם לייצור סרוטונין". אולי תוכל לפרט בפנינו מהם המזונות העשירים בטירוזין ומהם המזונות העיניים כמרכיב זה, למעננו... ולמען עתיד ילדינו... תודה :-)

18/09/2003 | 18:45 | מאת: לדן

למיטב ידיעתי חומר המוצא של הסרוטונין היא חומצת האמינו טריפטופן קיימת במוצרים המכילים חלבונים, כמו אגוזים וגם בשר

19/09/2003 | 01:10 | מאת:

לדן שלום, מדובר על חלבון שמובן נמצא בבשר וביצים בעיקר. מה שחשוב שלא יחסר, עודף במזון אינו מועיל ואינו משפר את מצב הרוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 13:51 | מאת: מוריס

נטליתי במשך שנה נוגדי חרדה כגון:ציפרמיל,אפקסור,פריזמה,ולוסטראל.האם הכדורים הללו יכולים לשנות את מבנה הגוף?את המטבוליזם?כבר שנה שאני נוטלת אותם ושומרת דיאטה מסודרת אך לא יורדת במשקל.בדיקות דם למיניהן יצאו תקינות.האם יש קשר לכדורים?? תודה

19/09/2003 | 01:12 | מאת:

למוריס שלום, איני חושב שיש קשר כיוון שעליה במשקל מופיעה אחרי שימוש ממושך ואת במשך שנה נטלת מספר כדורים, כלומר השימוש בכל כדור היה לזמן קצר יחסית. השאלה בדרך כלל יותר מסובכת, בגלל מצבים נפשיים יתכנו גם שינויים בתיאבון ובפעילות הגופנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 10:21 | מאת: אלמוג

אני נוטל אפקסור רגיל במינון של 150 מ"ג כבר מעל לחודש (ירדתי במינון לפני 3 ימים) שמתי לב שבתקופה האחרונה בעיקר לאחר הקימה מהשינה השיניים שלי מתהדקות וכאילו רועדות מעצמן האם זו תופעת לואי? בתודה רבה מראש

18/09/2003 | 17:03 | מאת: מיכל

האם זה התחיל לך לאחר תחילת הירידה במינון? התופעה בכל אופן, קשורה בהחלט לשימוש בתרופות ומוכרת לי עד לזרא... מצטרפת לשאלתך לדר הידש.

18/09/2003 | 19:04 | מאת: אלמוג

חושבני שהתופעה התחילה לאחר הירידה במינון,אך אני לא מתכוון לעלות במינון משום שהאפקסור פוגם בראייה שלי,וגורם לי לעוויתות ונדודי שינה,גם במינון של 150

19/09/2003 | 11:35 | מאת: מיכל

וזו תופעה שמעידה שמשהו כאן לא בסדר. היא קורית למשל בשילוב תרופות לא נכון, במינון לא מתאים, זה לא צריך להיות.

18/09/2003 | 09:37 | מאת: ליפז

הייתי מעוניינת בהפנייה למקורות מידע בנושא החוק לטיפול בחולי הנפש. כמו כן היכן ניתן למצוא את מסמך קיסריה, אשר מציע למעשה לבטל את החוק? תודה מראש.

19/09/2003 | 01:15 | מאת:

לליפז שלום, הייתי מציע שתתחילי בספר "פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה" בעריכת פרופ' מוניץ. יש שם גם הסברים. מהו מסמך קיסריה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

20/09/2003 | 13:59 | מאת: ליפז

ד"ר גיורא שלום רב. ראשית אבקש להודות לך על הסיוע. לגבי "מסמך קיסריה" לפי מה שנכתב באתר של איגוד הפסיכאטרייה בישראל הבנתי שמדובר במסמך שמאגד את כל החסרונות, היתרונוץ ,ההצעות וההסגות בנוגע להצעה לשנות את החוק לטיפול בחולי נפש כפי שהוא היום ולמעשה לאגדו עם החוק לזכויות החולה. באם ידוע לך היכן אוכל למצוא על הצעה זו מידע נוסף ע"מ שאוכל להבינה ולהעמיק בה אודה לך מאוד. בברכה, ליפז.

18/09/2003 | 07:14 | מאת: אבש

בן 18 לוקח 15 מ"ג ביום ציפרלקס כ-4 חודשים בהצלחה מרובה בטיפול בחרדות , לאחרונה סובל כאבים ותופעות דמויות דלקת בשלפוחית , למעשה לא אובחנה הבעיה סופית . האם ידוע על קשר סיבתי בין נטילת ציפרלקס לבין תופעות כאלה ? בתודה מראש.

לאבש שלום, לא ידוע לי, האם עשית בדיקות של מערכת השתן? בדיקת שתן כללית ותרבית? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 00:27 | מאת: דקל

מצד ימין של הפורום יש פרסומת שמסתירה את התאריכים ומפריעה מאוד לפורום. רציתי לדעת איך אפשר לעשות שלא אראה אותה בכדי שהיא לא תסתיר את התאריכים בדפים קודמים ?.

18/09/2003 | 00:28 | מאת: דקל

18/09/2003 | 12:33 | מאת: שירי

דקל, לחץ על סימן ה- X בפינה הימנית העליונה של הפרסומת

18/09/2003 | 12:34 | מאת: שירי

דקל, לחץ על סימן ה- X בפינה הימנית העליונה של הפרסומת

18/09/2003 | 22:36 | מאת: ..

אצלי למשל לא רואים שום פרסומת.

18/09/2003 | 00:23 | מאת: דקל חסר הסבלנות

אין לי סבלנות בכלל לדברים שאני לא אוהב ושלא מעניינים אותי. לפעמים אני חסר סבלנות גם לדברים שמעניינים אותי. אם יש מצבים או הפרעות נפש שמתאפיינים בחוסר סבלנות משווע בין השאר. לי יש חוסר סבלנות משווע. מהו הטיפול הטוב ביותר לבעיה חמורה זו של חוסר סבלנות ?

19/09/2003 | 01:19 | מאת:

לדקל שלום, מצטער על העיכוב במתן התשובה. בכל אופן אי אפשר להגיע לאבחנה מסימפטום או תופעה בודדת. אם הינך אדם צעיר הייתי מברר גם כיוון של הפרעת קשב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 00:11 | מאת: תומר כהן

שלום אני מאוד מפחד ברגע שאני מדבר עם פסיכולוג והוא שואל אותי שאלות . אני מפחד שהדברים יהיו מתועדים ויעברו לגורמים שונים שאחתום להם על וויתור סודיות (חתמתי וויתור סודיות בהרבה מקומות). ואני פוחד שזה יזיק לי . ובגלל זה אני פוחד משיחות עם פסיכולוגים. ברגע שפסיכולוג כותב במחברת, אז אני בלב לא מאמין בו בכלל ורואה אותו כעויין שלא אכפת לו, מה יהיו ההשלכות והנזקים של מה שהוא כותב עלי. ואני מרגיש שהוא רואה רק את עצמו (שחייב לעשות את עבודתו). בקיצור כל האמון שלי בו (בהנחה שהוא כבר הצליח לקנות אותי) יורד ברגע שהוא כותב ומתעד, ואפילו אם אני פוחד שהוא יכתוב אחר כך מהזיכרון שלו כל מיני דברים שאולי הוא לא הבין את דבריי נכונה. כל אלה בעיות שמונעות ממני לחלוטין לקבל עזרה נפשית. איך אני מתמודד עם פסיכולוג שמתעקש לתעד ולכתוב בכדי שבכל זאת אפנה לעזרה ? תודה

תומר יקר. העובדה שהמטפל רושם את מה שאתה אומר היא אכן מפריעה ומעצבנת מאוד. גם לי זה הפריע תמיד, יש הרבה מאוד מטפלים שלא עושים זאת, מדוע שלא תבחר פשוט מאוד מטפל שלא עושה זאת? זה אכן מאוד מעצבן, נותן תחושה שלא כל תשומת הלב אליך, שלא כולו איתך, שיש איזהשהוא משהו אחר יותר חשוב , שזה נעשה למען משהו, גם אם זה לא רציונאלי, וגם אם ניתן להבין את הסיבות, עדיין זה ממש מפריע ומעצבן. אני מזדהה איתך לחלוטין ולא חושבת שאתה צריך לראות בכך בעייה שלך, אלא אוליי דווקא שלו, ופשוט מאוד לחפש לך מטפל אחר!!!! לא בכל דבר עליך לראות בעייה שלך. מאידך, כמו שאתה עצמך מזכיר, הרי גם אם אינו רושם במהלך הפגישה, הרי שמייד אחריה הוא יכול להתחיל לרשום, ויש אף כאלה (והם רבים...) שאכן עושים כך. ואת התשובה לכך (שזה מפריע לך) אני משאירה לד"ר הידש לתת לך. מיכל.

לתומר שלום, אין ספק שהכתיבה בפגישה אינה תורמת למפגש עם זאת כנראה שלא הנימוס הוא הבעיה שלך. כנראה מדובר בבעיה של חרדות וזו חרדה נוספת שלך. כדאי לנסות להעלות אותה בפגישה ולפחות בזמן הקרוב עד שיהיה אמון הפסיכולוג לא יכתוב. כפי שנרמז בשאלתך, קיימת בעיה רצינית של אמון, כדאי לעבוד על זה. באופן הגיוני ברור שהפסיכולוג אינו כותב דברים במטרה להזיק לך. נדיר שמעבירים את חומר הגלם (הכתיבה של הפסיכולוג) לגורמים שמחוץ למערכת גם אם ויתרת על הסודיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 23:14 | מאת: גליה

אני מקבלת פאקסט 20 מג ליום ומאז אני לא מצליחה לתפקד (אין אורגאזמה) האם יש כדור חלופי ?

18/09/2003 | 00:03 | מאת:

לגליה שלום, כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לפגוע בתפקוד המיני כתופעת לוואי. התרופות הפועלות על הנוראדרנלין כמו אדרונקס או רמרון הפועלת במנגנון שונה אינן פוגעות בתפקוד המיני. יחד עם זאת יש להן תופעות לוואי שונות. בכל מקרה החלפת תרופה והשקולים בעד או נגד צריך להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 22:51 | מאת: שרית

האם במקרה של דכאון בינוני אפשר לקחת כמוסות שמן דגים ? [במקום תרופה]

17/09/2003 | 23:05 | מאת: Zi

Hay, you can take this oil, but its a big doubt if it will help you.

17/09/2003 | 22:35 | מאת: בעילום שם

אני מאד מבקשת חוות דעת על הפסיכיאטרית שולמית בלנק . תודה.

17/09/2003 | 23:00 | מאת: &&&&&

17/09/2003 | 23:25 | מאת: כתבה בהארץ

נראה לי שהייתה עליה כתבה בהארץ אני לא אשת מקצוע , אבל הגישה שלה נשמעת לי מזעזעת תחפשי קישור שכתבתי כאן " מלאך או שטן"- זה שם הכתבה בהארץ אומרים שהיא מצליחה בהרבה מכרים. בתור ילד/ה לא הייתי רוצה ליפול לידיים שלה......

17/09/2003 | 23:28 | מאת: דר' בלנק

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=288403&sw=%E1%EC%F0%F7 או בעמ' 406 .

18/09/2003 | 01:28 | מאת: מיכל

אתמול במקרה קראתי את הכתבה במוסף. נשמע מאוד מעניין, ושווה בדיקה. ידוע שהיא דמות שחלוקות הדיעות עליה, יש אומרים שהיא קשה מדיי, ויוצאים נגד הגישה הקשוחה שלה, אבל מסתבר שלפחות במקרה המתואר בעיתון זה עבד בצורה מדהימה, ואוליי לפעמים זה מה שדרוש, (בתנאי- כך לפי דבריה שלה, שיש סביבה תומכת), לפחות כששום דבר אחר לא עובד. מיכל

18/09/2003 | 15:09 | מאת: בעילום שם

תודה לאלה שהגיבו. חן חן.

17/09/2003 | 21:01 | מאת: עמית

לאור תשובתך אני מוסיף כמה פרטים שהחסרתי במכתבי הקודם אלייך אנוכי בן 28 מאומתמיד הייתה לי בעיה מסוימת של ריכוז כמו כן הפסקתי את לימודיי התיכוניים בכיתה י . בנוסף נלקחתי על יד י הוריי בזמנו למכון אשר לא מבצע טיפול של הפרעת קשב אלא בכדי לבדוק את רמת ברצון שלי לחזור ללימודים בעתיד חשוב שאציין שבעבר הלא רחוק טופלתי על ידיי רסיטל . כמו כן אבקש ממך המלצה אני מטופל אצל ד"ר נוימן (פסיכיאטר) אחת לכמה זמן קיבלתי ממנו מרשם לריסיטל כמו כן עד הגעתו אליו הייתי בטיפול נגד התמכרויות , מאחר והשתמשתי במריחואנה תקופה לא מעטה קרוב ל10 שנים . בעקבות הטיפול קיבלתי טיפול עם אפקסור רסיטל וואלפוראל אם אינני טועה . אבקש מימך המלצה לגביי חזרה לטיפול מאחר ולאחרונה חזרתי להשתמש , במקביל להפסקתי עם הריסיטל שמר ד"ר נוימן רשם לי. (כמובן שחייבת להיות בעיה כלשהי אשר בגללה העדפתי את האסור על המותר לאחרונה כלומר להפסיק בטיפול התרופתי ולחזור לעשן כמו כן אנוכי כרגע סיים ללמוד שנה א ועובד ברצף כבר שנה וקצת מודה לך על הסבלנות הרבה שיש לך מולי ומול אחרים

17/09/2003 | 23:03 | מאת: &&&&&

זה מהמריחואנה???

18/09/2003 | 00:06 | מאת:

לעמית שלום, לא מצאתי את שאלתך הראשונה וכדי שלא אטעה אנא ציין את הקישור לשאלה כך שאוכל לראות תמונה רחבה ככול האפשר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 00:29 | מאת:

לעמית שלום, מצאתי את שאלתך המקורית. בכל אופן כדאי לחזור ולבדוק אלו מבין התרופות הקודמות עזרה לך, בדרך כלל אם תרופה עזרה בעבר היא עשויה לעזור גם בעתיד כיוון שהיא מתאימה לך. רק אחר כך אפשר להתחיל לחשוב על תרופות מקבוצה אחרת, אם באמת אתה סובל מהפרעת קשב ואובחנת ככך אז אפשר לחשוב גם על ריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שתי קהילות למכורי סמים, הוסטל של מכורי הירואין, אשפוז מרצון ואשפוז כפוי, שיחות מלב אל לב, פסיכותראפיה ומה עוד לא. הרופאים מנבאי רעות. 2 מיליגרם של אלפראזולאם. 4 מיליגרם של קלונזפאם. 5 מיליגרם של ניטראזפאם. אני אבוד מול מבול בשורות האיוב של רופאי. אני מתנחם.כי פעם הקיזו דם לחולים חשוכי מרפא.יום יבוא.

לא הבנתי...דבר ..דבר חופשי

אני נגמלתי משבעה מג אלפראזולאם כך שאני מניחה שגם אתה יכול. (והכרתי מישהי שנגמלה מ-14!)

17/09/2003 | 20:12 | מאת: שמרית

שלום בבדיקת דם שנערכה לאחרונה נמצא כי הקורטיזול שלי נמצא ברמה של 1047. הייתי מעוניינת לדעת ממה זה נובע והאם יש טפול, מאחר ומהבנתי שלי זוהי תוצאה גבוהה (הנורמה 118-618) בתודה מראש

18/09/2003 | 00:08 | מאת:

לשמרית שלום, לא הבנתי איך שאלתך קשורה לפורום של בריאות הנפש, אולי התכוונת לפורום של רפואה פנימית או אנדוקרינולוגיה? כל טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 16:12 | מאת: גיתית

האם זה גרם למישהו נידודי שינה והוא נזקק לכדורי שינה, כדי להירדם? אני כבר כמעט שלושה שבועות עם הכדורים ואני לא מצליחה להירדם ללא כדור שינה, איך שאני נשכבת , הגוף " שורף" והשינה נעלמת? אחרי כמה זמן חל שיפור בנושא? כמה זמן אפשר לקחת את הכדורים בלי להתמכר? תודה לכולם

17/09/2003 | 16:34 | מאת: נילי

מתי את לוקחת את הכדור , ואיזה מינון.

אני עברתי לאפקסור XR אחרי מלא תרופות- והתרופה שנתה את חיי. היא נורא עזרה לי. אני לוקחת רק בבוקר כי באמת הרופא אמר לי שזה עלול להפריע לשינה. בהתחלה הייתי על כדורי שינה, מלפני, ואיך שהאפקסור התחיל בפעולתו, לאט לאט הפסקתי עם כדורי השינה. היום נראה לי שיותר טוב לי ממקודם. מדהים. אני אדם אחר. לאפקסור לא מתמכרים אבל הרופא אמר לי בשום פנים לא להפסיק לבד אלא להתייעץ איתו ואם הוא יחליט אז נוריד בהדרגה. תחזיקי מעמד.

17/09/2003 | 19:06 | מאת: גיתית

בנות, תודה רבה לשתיכן, זה מאד מעודד. בלה, אחרי כמה זמן הרגשת טוב? בנתיים אני מרגישה מתח בכל הגוף וגם העבודה קשורה בעצבים-מורה. אני לוקחת 150 מ"ג בארוחת ערב, אבל גם בצהריים אני מתה לישון ולא נרדמת, לכן זה כנראה לא תלוי בשעת לקיחת הכדור. כמה זמן לקחת כדורי שינה? אני כל הזמן מפחדת שלא אוכל להגמל מהם, תודה על העידוד. מקווה לשמוע מכן.

17/09/2003 | 19:06 | מאת: גיתית

בנות, תודה רבה לשתיכן, זה מאד מעודד. בלה, אחרי כמה זמן הרגשת טוב? בנתיים אני מרגישה מתח בכל הגוף וגם העבודה קשורה בעצבים-מורה. אני לוקחת 150 מ"ג בארוחת ערב, אבל גם בצהריים אני מתה לישון ולא נרדמת, לכן זה כנראה לא תלוי בשעת לקיחת הכדור. כמה זמן לקחת כדורי שינה? אני כל הזמן מפחדת שלא אוכל להגמל מהם, תודה על העידוד. מקווה לשמוע מכן.

יש לי חברה מאד טובה אבל מצבה הנפשי ממש רע. היא אוטוטו בת 30 וחוץ מהמשפחה אין לה חברים, היא ניתקה קשר עם כולם. רוב הזמן היא לבד. היא עובדת אבל לא מצליחה ליצור שם קשרים, לומדת וגם שם אף אחד לא מספיק טוב, כל הזמן קשה לה, והיא מאד מאד ביקורתית. היא בטוחה שהפתרון הוא למצוא בן זוג ואז הכל יסתדר. מיליון פעם המלצתי לה על עזרה מקצועית כי אני לא יכולה לעזור . ניסיתי לתת לה עצות, אבל זה כבר גדול ממני. אני נשואה ואני לי יכולה להמשיך לצאת איתה כל הזמן לבתי קפה ומסעדות - ואם אני כבר יוצאת איתה היא מצליחה להטריף לי את השכל. פשוט לאף אחד כבר אין כוח אליה כולל למשפחה שלה. בתקופה האחרונה היא חוזרת ואומרת לא פעם שנמאס לה מהחיים והיא רוצה למות והיא הולכת לבלוע כדורים - אני לא יודעת עד כמה היא רצינית אבל זה לא נשמע טוב. היא יושבת ובוכה וכשהיא במין אטרף כזה היא מאד בוטה ואומרת דברים שאחרי זה היא כמובן מאד מצטערת עליהם, וזה עוד גורם שאנשים החלו להתרחק ממנה. אני באמת אוהבת אותה אבל לפעמים היא מביאה אותי למצב שאני עומדת להרים ידיים. היא לא מוכנה לשמוע בשום אופן על עזרה מקצועית ובטוחה שהיא בסדר והבעיה היא לא אצלה! מה עושים? איך משכנעים אותה לגשת לעזרה ???

נגה, אם את באמת באמת חברה טובה, אז תציבי לה אולטימטום. בפעם הבאה שהיא תתחיל בקטע של ה"אטרף" פשוט תבהירי לה שזהו, אין לך כוח יותר ואם היא לא מוכנה לגשת לקבל עזרה מקצועית את כחברה הכי טובה שלה, פשוט לא מוכנה להקשיב לה יותר ולהתראות איתה. במקביל, תבטיחי לה שאת מוכנה להתלוות אליה לפגישה ראשונה (או יותר), לתמוך בה ולהיות איתה לאורך כל הדרך. אם היא תמשיך לסרב - תנתקי את הקשר לתקופה קצרה (לא טלפונים, לא יציאות לבתי קפה וכו') כדי שהיא תבין שאת רצינית. בהצלחה

נגה שלום, בדרך כלל איומים בהתאבדות מצביעים על בדידות, זעקה נואשת לעזרה והכוונה של המאיים לרוב היא להפנות תשומת לב של החברים הקרובים לכך שהוא רוצה עזרה אבל לא יודע איך לקבל אותה. ואם כמו שאת אומרת אין לה חברים, ואת החברה היחידה שנשארה לה, היא בטח לא תרצה לאבד גם אותך. לכן, עלייך לנצל את האמון והתלות שלה בך ולשכנע אותה בכל דרך אפשרית שהיא חייבת לקבל טיפול מקצועי ומהר . אפשר אפילו לספר לה שאנשים אחרים (ממקום העבודה שלה למשל) מתלוננים שהיא בלתי נסבלת וכו'. והכי חשוב אם את רוצה באמת לעזור לה, תסתכלי על הדברים בפרספקטיבה , הכוונה אל תזדהי יותר מדי עם הבעיות שלה (כי אז את עלולה גם להזיק לעצמך וגם לא תוכלי לעזור לה). ובשלב האחרון, אולי אפשר לנסות להפעיל את בני משפחתה, אם שום דבר אחר לא יעזור.

כמובן שאין טעם להפעיל עליה לחץ שרק יוצר התנגדות. אם היא רוצה להשתנות אז היא בוודאי תמצא כבר את הדרך להגיע לטיפול ואז התמיכה שלך בעניין תהיה חשובה. לא כל מי שסובל מתאים או מוכן לטיפול פסיכולוגי וזאת נקודה שלא מודגשת כ"כ בפורום אבל טיפול נפשי הוא עניין מורכב. טיפול תרופתי יותר פשוט בכאלה מקרים.

לנגה שלום, אכן שאלה קשה שחוזרת על עצמה מדי פעם בפורום. העצה שנכונה תמיד היא ליצור קשר עם אנשים אחרים במשפחה אשר יכולים להשפיע, טובים השניים מהאחד ואז אולי הלחץ הכללי עוזר. הבעיה מורכבת במיוחד כיוון שחברתך אינה מרגישה ואינה רואה את חלקה בכל מה שקורה. היא מרגישה טבעית ואינה יודעת שאפשר וצריך להתנהג אחרת. היא אינה מרגישה היכן היא טועה ומה רק לה, ובמיוחד כיצד היא מקשה על עצמה או פוגעת במערכות יחסים שהיא זקוקה להם. אצל אנשים עם תכונה זו קשה מאוד להראות להם שקיימת בעיה. לעתים כאשר הדימוי העצמי נמוך מאוד האדם אינו מסוגל להבין שהוא גורם לחלק מהדברים שקורים לו. כל נטית אחריות כזו פוגעת עוד יותר בדימוי העצמי.... ולכן קשה מאוד להגיע אליהם ולשכנע אותם שצריכים לשנות את ההתנהגות. האמירה שהיא בסדר היא מאוד הגנתית ולכן כל שבירה של הגנות עלולה לגרום להתפרצות או מעשים קיצוניים. לכן כל ביקורת צריכה לבוא לאט לאט וממקום של חום וחיזוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 07:05 | מאת: דפוק

אני מחפש הגדרה פסיכיאטרית למילה "דפוק" ?

אז תסתכל בראי

17/09/2003 | 17:28 | מאת: הדפוק

עכשיו כשאני קורא את ההודעה שלך אני באמת מבין מה ההבדל בין אדם דפוק לבין אדם פסיכופט. אולי אני דפוק אבל בטוח אתה פסיכופט ! עם פסיכופטים ידוע שצריך לחנך אותם. נראה לי שההורים שלך לא מספיק חינכו אותך. הוכחת שאתה שאתה \את פסיכופט\ית , רואים את החוסר ההזדהות שלך עם בעיות של אחרים. אז לכבוד השנה החדשה אני מאחל לך חינוך טוב: שהיה לך הרבה בעיות,שתראה טיפש, שתהיה חולה ושיהיו לך חיים ארוכים עם סבל וצער . אולי שאלוהים סוף סוך יתן לך מכה חזקה ויתן לך מחלה רק אז אולי תבין צער של אחרים ותצער\י על ההתנשאות שלך מעל אנשים שנמצאים בצער בגלל טיפשותם בגלל חוליהם או בגלל כל סיבה אחרת. אלוהים יתן לך כבר לסבול אני לא יודע מי עומד מאחורי הכותב . אבל בכל מה שכתבתי אני מתכוון גם לזכר וגם לנקבה. אז שיהיה לך המון חולי ורק רע ממני הדפוק שלך !

17/09/2003 | 17:30 | מאת: שירי

קודם כל בפסיכיאטריה אין הגדרה למילה "דפוק". יש תופעות שמהן סובלים המטופלים וכל תופעה שמאובחנת מוגדרת בהתאם. ובכלל, למילה "דפוק" יש הרבה הגדרות. תלוי איך מתי ובאיזה עניין. למשל, דפוק יכול להיות מישהו שכולם דורכים עליו, מנצלים אותו ומטרטרים אותו. ובעצם - דפוק זה לא אחד שדופקים אותו?

17/09/2003 | 17:36 | מאת: הדפוק

את שואלת :"דפוק זה לא אחד שדופקים אותו? " מאוד הייתי רוצה להבין למה את מתכוונת, ז"א באיזה מובן דופקים אותו . לאיזה מובן את מתכוונת שדופקים אותו ?

17/09/2003 | 01:56 | מאת: avri2

שאלה לד"ר הידש, או לכל מי שמכיר מנסיונו. אני מעוניין לשמוע כל מידע רלוונטי לגבי הלדול(haldol\haloperidol) תודה

18/09/2003 | 00:21 | מאת:

לאברי שלום, מדובר בתרופה מקבוצת נוגדי הפסיכוזה מהדור הישן, תרופה מאוד פעילה שאינה ממכרת. תוכל למצוא חומר מפורט בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 00:02 | מאת: גיא

אני מאובחן על ידי רופאה פסיכיאטרית שיש לי OCD , אני בעל חום גוף גבוה ולפעמים גלי חום , מצב זה הוא מצב תמידי ללא הפרעה כפייתית, כאשר ישנה הפרעה כפייתית אז אני אולי יותר בעל גלי חום, אך החום גוף בכללי הוא תמידי , ומעט חוסר רוגע, אני אובחנתי כסובל מ OCD משחר ימי כיום אני בין 27, כנראה שזה הצטבר, כאשר אני לוקח תרופות זה מוריד את חום הגוף אך מכהה את הזיכרון ואת חופשיות המחשבה, אולי דברים שהתרגלתי אליהם וקשה לשנות עכשיו, שאלתי היא האם אני יכול להיות מטופל אחרת ? כמו כן, לדעתי אני צריך לקחת חצי כדור פריזמה או סרוקסט וכו' ובנוסף אולי כדורי הרגעה. תודה ולילה טוב גיא

17/09/2003 | 00:17 | מאת:

לגיא שלום, חזרת על שאלתך כבר מספר פעמים.... בכל אופן מטרת הטיפול התרופתי שתרגיש בטוב מכל הבחינות ללא תופעות לוואי. אם יש תופעת לוואי של ירידה בריכוז צריך לשקול את התאמת הטיפול התרופתי עם המטפל שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 21:22 | מאת: רווית

היי!! אני בת 40 בדרך כלל בריאה , פה ושם דברים קטנים שעוברים , אז ככה היום הלכתי לרופא משפחה בשל תחושה צרידות בגרון וקושי בבליעה יש לי הרגשה כמו שחוזרים מטיול שנתי אחרי שירה ורינה ,וברגל שמאל יש לי מין משיכה עד לכף הרגל ומשם זה כואב לכמה שניות ומידי פעם במיפשעה השמאלית כואבת כאילו שמרגישים שהיא קיימת כשאני נוגעת ולוחצת אני מרגישה מין כאב חד אין נפיחות הרופא שאל אם אני מרגישה משהו בלב , למען האמת כן יש לי דופק מהיר וקשה לי לנשום עד הסוף אני לא מעשנת כבר שנה הוא בדק בלוטת התריס, והלימפה ,והלב ,והריאות, לחץ דם,גרון, מבחינתו הכל תקין ברוך השם , אז לטיפול הוא נתן לחזור אליו בעוד 5 שבועות הוא חושד במשהו , אין לי מושג במה הוא חושד לבעלי סיפרתי את כל מה שכתבתי פה ,אז הוא אמר שיש אנשים שיש להם לחץ מחגים והוא ביקש לראות אותי אחרי החגים , האם יש משהו בדברי הבעל? כי אני לא טיפוס שנלחץ מעבודות או חגים ,אני נלחצת אולי מדאגות לילדים ,מפיגועים ,וכמו כל הורים במדינתנו , אני מקווה שתקרא עד הסוףולא תתיאש , וגם לקבל תשובה אני מצפה תודה רבה

16/09/2003 | 23:40 | מאת:

לרוית שלום, לא כל כך ברור לי מה השאלה אבל אנסה להתייחס. בכל המחושים הגופניים תמיד צריך לדעת כמה זמן הם נמשכים. אם מדובר על צרידות של יומיים אז סביר להניח שזה יעבור, אם מדובר על תקופה ארוכה כדאי לפנות לרופא א.א.גרון. בכל אופן, אין אלו תופעות אופייניות לחרדה למרות שחרדה יכולה להופיע בכל צורה שהיא. קודם כל תהיי שקטה לגבי האפשרויות הגופניות ואם יסוכם שהכל בסדר, ורק אם המחושים הללו מפריעים לך לתפקד כדאי לפנות ליעוץ פסיכיאטרי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 16:58 | מאת: רווית

היי!תודה על תשובתך, גם ברגע זה מרגישה כמו צרידות שכל הזמן שורף גם מים קשה לי לבליעה טוב אני מאוד מקווה שזה יעבור מהר , ושוב תודה רבה

16/09/2003 | 21:19 | מאת: שרונה

אני לוקחת כבר כמה שנים את התרופה "סרוקסט". אני לא לוקחת אותה בצורה סדירה אני יכולה לקחת שבוע כן ושבוע לא. התרופה גורמת לי לכמה תופעות לוואי. שמעתי עכשיו שיצאה תרופה חדשה שאושרה עכשיו בקופות החולים שיש לה פחות תופעות לוואי התרופה נקראת: איקסל. רציתי לדעת האם זה נכון. לתשובתך המהירה אודה.

16/09/2003 | 21:32 | מאת: אבישג

שרונה יכול להיות שבגלל שאת לוקחת את התרופה באופן לא רציף - זה מגביר את תופעות הלוואי. אם את לא רוצה לקחת מינון שלם אז אולי אפשר לקחת חצי כדור, אבל נראה לי שחשוב לקחת מדי יום באופן קבוע. תרגישי טוב אבישג

16/09/2003 | 23:43 | מאת:

לשרונה שלום, איקסל אינה תרופה חדשה כל כך (משנת 1996) אבל עכשיו מדברים עליה יותר....היא פועלת במנגנון שונה מסרוקסט, כלומר פועלת גם על הסרוטונין אבל גם על הנוראפינפרין במוח. תופעות לוואי הן דבר אינדיווידואלי ובאופן כללי אין הסכמה כזו. איני מבין מדוע את נוטלת את הסרוקסט בצורה לא רציפה, צריך להחליט, ליטול אותה או לא (כמובן ביעוץ עם המטפל), אולי בכלל אין לך צורך בתרופה? שיהיה רק טוב, וכדאי לעשות סדר בדברים דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 18:43 | מאת: פקו

ביתי בת ה4 היתה מעורבתבתאונת דרכים קטלנית מתעוררת בלילות וגם מספרת דברים על כך הארוע קרה לפני 3 שנים ברצוני לקבל עזרה עבורה מה לעשות ?.?? לאן לפנות?.. לתשובתך אודה אם מודאגת

16/09/2003 | 21:37 | מאת: אבישג

לאמא המודאגת בקשי מרופא הילדים/רופא המשפחה שלכם המלצה והפניה לפסיכולוג ילדים, וקחי את בתך אליו. היא עברה חוויה קשה ורק טבעי שזה ישאיר עקבות. אני בטוחה שטיפול פסיכולוגי מתאים יועיל לה מאוד ויעזור לכם כהורים להתמודד עם הקושי שלה. שיהיה בהצלחה אבישג

16/09/2003 | 23:45 | מאת:

לפקו שלום, כדאי לפנות לפסיכולוג באזור מגוריך. לפי אזור מגוריך תוכלי לפנות למרפאת ילדים ונוער. כל טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 17:54 | מאת: ירדן

שלום, אני בת 16 ורציתי לדעת מהי ההגדרה הרפואית של סינסתזיה ואיך יודעים אם יש לך את זה. תודה!

16/09/2003 | 17:58 | מאת: G

I think you have mistaken in thr exact word. Please chack again what is exactly the word and how to write it.

16/09/2003 | 22:16 | מאת: flexflex

סנסתיזיה היא מצב בו רואים קולות או שומעים צבעים. זהו מצב בו החוטים במח מחוברים הפוך- חוש הראיה מחובר למערכת האחראית על פענוח צלילים ו/או חוש השמיעה מחובר לחמערכת פענוח הראיה. אם אנני טועה שכיחות הסנסתיזיה היא 1 ל-10000 (או אפילו 1 מתוך כמה עשרות אלפים) עד כמה שאני יודע אין פתרון לתופעה זו. אולם, במקרה והתופעות המוזרות האלה התחילות לאחרונה כדאי להיוועץ אם ניורולוג או פסיכיאטר וזאת בכדי לשלול אפשרות של פסיכוזה. דבר נוסף: שימוש בסמי הזיות כמו LSD יכול לגרום לתופעה זו בזמן שהאדם בטריפ.

16/09/2003 | 16:07 | מאת: תומר

שלום ד"ר הידש ברצוני לדעת האם על בקור במיון פסיכיאטרי, שלא הסתיים באשפוז כלשהו, יש דווח למשרד הבריאות, וגם מי מממן מיון פסיכיאטרי אם אדם לא הגיע עם הפניה מקופת חולים. האם המדינה מממנת והאם זה היה כך בשנים האחרונות תודה.

16/09/2003 | 19:11 | מאת: אלי

פניה לחדר מיון בלי טופס 17 עקב בעיה נפשית שאינה מצריכה אישפוז מיידי תחייב אותך בתשלום של 500 ש"ח לפחות- עפ"י חוק בריאות ממלכתי. בעבר נכתב כאן שקופ"ח כללית לא מחייבת בתשלום כפריווילגיה למרות שעפ"י החוק מותר להם לדרוש ממך החזר כספי.

16/09/2003 | 23:49 | מאת:

לתומר שלום, פניה למיון וגם ביקור במרפאה לבריאות הנפש אינה מדווחת למשרד הבריאות, מדווחים רק על אשפוזים. לפי ידיעתי פניות למיון פסיכיאטרי אינן עולות כסף. וזה המצב בשנים האחרונות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 13:41 | מאת: אלה

לד"ר שלום רב! אני בת 40, נשואה + 2, עובדת במשרה חלקית כמזכירה בחודש האחרון אני סובלת מחוסר אנרגיה, שינה מרובה, כאבים (גב, ידיים, ראש לפעמים), מרגישה קצת מרחפת והמחשבה שלי לא מחודדת כתמיד. התפקוד שלי בבית לא כמו שהיה בעבר, פעולה הכי פשוטה נראית לי קשה ואין לי חשק לעשות אותה, אני פשוט מנסה להכריח את עצמי לעשות משהו בבית. אחרי פעולה קטנה אני עוצרת והולכת לנוח, לצפות בטלוויזיה או לאכול משהו בדרך כלל אני גם נרדמת בעקבות ההפסקה הזו. אין לי מצב רוח ואפילו אם מישהו מתקשר אלי אני ממש מכריחה את עצמי לדבר איתו ומשתוקקת לרגע שאני אנתק את השיחה. אני מרגישה שמשהו לא בסדר אתי, פניתי לרופא המשפחה ובינתיים הוא נתן לי המון בדיקות דם, עשיתי ואני מחכה לתשובות בשבוע הבא, האם אני צריכה לפנות מעבר לכך לפסיכיאטר ולברר מה קורה אתי ?

16/09/2003 | 14:26 | מאת: שמעון

שלום רב לך, לדעתי הבלתי מקצועית אם כל הבדיקות הרפואיות יהיו תקינות, כדאי מאוד לפנות ליעוץ ואבחנה אצל פסיכיאטר. רק הוא יוכל לשלול או לאבחן האם אלה תסמיני דיכאון ואם יש מקום לטיפול תרופתי. מה שבטוח זה שלא להזניח את הטיפול כדי שהמצב לא יוחמר. כל טוב והרבה בריאות.

16/09/2003 | 14:55 | מאת: יעל

אלה שלום, אני די מזדהה איתך ולכן החלטתי להגיב. לדעתי חיי השגרה שלנו, ילדים, בית, עבודה, דאגות - לעיתים מכניסים אותנו למצב של מתח, עייפות ושחיקה. לכן לדעתי לפני שניגשים לטיפול תרופתי, צריך לנסות לקחת חופש קצת בשביל לנשום ולצבור אנרגיות חדשות. אם גם אחרי החופש עדיין תרגישי "שמשהו לא בסדר" הייתי ממליצה לך לפנות לפסיכולוג קוגנטיבי-התנהגותי כדי לבחון יחד איתו מה מציק לך אולי בתת מודע. בהצלחה, יעל

16/09/2003 | 18:30 | מאת: אריאל

טוב שעשית בדיקות דם, כי לפני שקובעים שהסימפטומיים הם נפשיים כדאי לשלול כל גורם אורגני. מה שתארת דומה לדכאון אך עדיף לחכות לתוצאות קודם. במידה והכל יצא בסדר כדאי ללכת לייעוץ פסיכאטרי אותו דרך אגב אפשר להשיג גם דרך קופת החולים תרגישי טוב אריאל

17/09/2003 | 00:12 | מאת:

לאלה שלום, אני מסכים עם כל מה שנאמר, גם לגבי הבדיקות הגופניות שהן נחוצות וגם שהתופעות שאת מתארת מראות על ירידה במצב הרוח (אני נזהר מלהשתמש במלה דיכאון), בכל אופן כדאי לחכות עוד. אם אין לך הסטוריה של דיכאון בעבר, צריך לחכות ולראות אולי חופש סוכות יקל עליך או שמצב הרוח יחלוף לבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 13:16 | מאת: רובי

שלום תודה על ההסבר בקשר למודאל. האם תופעה של התאבנות היא נחשב כשלב חמור של סכיזופרניה ? זה מראה על החמרה במצב? האם ניתן לצאת ממנה בעזרת מודאל ? האם ניתן לקחת את מודאל יחד עם פבוקסיל וקלונקס? תודה שוב רובי

17/09/2003 | 00:14 | מאת:

לרובי שלום, לא הבנתי בדיוק על איזו התאבנות אתה מדבר. יתכן ומדובר בתופעת לוואי של התרופות או בתופעה של סכיזופרניה או שאיני מבין למה אתה מתכוון. בכל אופן לתשובה טובה יותר תצטרך לפרט יותר. השילוב התרופתי שאתה מתאר הוא מקובל, בתקווה שהמודל ירגיע ואז לא יהיה צורך בקלונקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 12:29 | מאת: ד

שלום לכולם האם כל ההונגרים הם פסיכיאטרים? ניצחנו את כל הפורומים האחרים. מסתבר שלמשוגעים יש הכי הרבה מה להגיד...

16/09/2003 | 13:03 | מאת: צ.ק.

אם תבדוק טוב תמצא שדוקא יש הרבה מאוד פסיכיאטרים ופסיכולוגים מארחנטינה ובכלל מדרון אמריקה. נשאלת השאלה למה ומדוע, נמק ופרט.

16/09/2003 | 11:24 | מאת: אלמוג

היום ירדתי במינון של האםקסור ל 150 מ"ג תוך כמה זמן אני אמור לחוש שיפור בתופעות הטישטוש והאקומדציה כמו כן האם עליי לצפות להפחתה בעוויתות או שזה לא קשור בהכרח לאפקסור? בתודה רבה מראש

16/09/2003 | 12:34 | מאת:

לאלמוג שלום, איני זוכר איזו סוג של אפקסור. אם האפקסור הרגיל אז כבר תוך יומיים שלושה, האפקסור בעל משך הפעולה הארוך יותר XR עוד כיומיים. על השאלה הקודמת שלך אשיב יותר מאוחר. כל טוב הידש

16/09/2003 | 10:19 | מאת: רובי

שלום ברצוני לדעת מהו שימיש העיקרי של מודאל? מהי מידת היעילות שלו? מהי טווח המינון? האם שימוש ממושך עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ? בתודה רובי

16/09/2003 | 12:44 | מאת:

לרובי שלום, מודל היא תרופה מעניינת. תרופה צרפתית כמו שהצרפתים יודעים לעשות. באופן עקרוני הם חיפשו תרופה שתהיה נגד פסיכוזה כמו כל התרופות הישנות נגד פסיכוזה וקיוו שתהיה בלי תרופעות לוואי. התברר שיש מעט מאוד תופעות לוואי אבל גם הפעילות נגד הפסיכוזה מועטה. לכן כיום משתמשים בה בעיקר נגד חרדות, התברר גם שיש לה פעולה נגד חומציות ולכן גם הגסטרואנטרולוגים משתמשים בה למי שסובל ממתח ומכיב קיבה. למרות שבאופן עקרוני יתכנו כל תופעות הלוואי של נוגדי הפסיכוזה הישנים, באופן מעשי כמעט ואין תופעות לוואי. המינונים גם משתנים. בדרך כלל הרופאים משתמשים בקפסולה של 50 מג' פעמיים עד ארבע פעמים ביום. עם זאת יש גם כדורים של 200 מג' וראיתי כבר מטופלת עם 3000 מג' ביום (זו לא טעות). כך שכיוון שמדובר על תרופה עדינה, טווח הטיפול הוא גדול. לסיכום, מדובר בתרופה עדינה, פעמים רבות אנחנו משתמשים בה כאשר מדובר על מתח וחרדה עם חומציות בקיבה. יש הסוברים שהיא מעוררת וטובה גם לסמנים השליליים של סכיזפרניה ולכן מוסיפים אותה לסכיזופרניה כמו הזיפרקסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 10:02 | מאת: נינה

דר הידש ומשתתפי הפורום היקרים, הייתי שמחה לשמוע תגובות ממשתמשי לוסטרל. מהי ההתרשמות הכללית מהתרופה והאם כתוצאה משימוש בה מעלים במשקל? תודה

16/09/2003 | 23:31 | מאת:

לנינה שלום, לוסטרל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון החדשות SSRI שהפרוזק הייתה הראשונה בהן. התרופה מקובלת מאוד בארה"ב ופחות בארץ למרות שהיא מצויינת. עליה במשקל היא תופעת לוואי אבל שכיחה פחות מאשר בתרופות האחרות מקבוצה זו. התרופה אינה ממכרת. אני מקווה שתקבלי תשובות נוספות. בהצלחה דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 09:16 | מאת: שאלה נוספת לדר' הידש

ראשית, תודה רבה על תשובתך המהירה. ברצוני לשאול האם סביר הדבר כי כתוצאה מסרוקסט לא עליתי במשקל ומלוסטראל כן אעלה. האם לא נכון הוא שבדר"כ ישנו דיכוי של התאבון מהלוסטראל. תודה רבה לך

16/09/2003 | 09:25 | מאת: אלמוג

לא מצאתי ולו מעט חומר על האיקסל באינטרנט האם יש משהו שיודע היכן ניתן למצוא? בתודה רבה מראש

16/09/2003 | 14:03 | מאת: נילי

http://www.infomed.co.il/doSearchSite.asp וכמו כן באתר החרדה. נילי.

16/09/2003 | 18:00 | מאת: אלי

החומר הפעיל באיקסל הוא MILNACIPRAN מדובר בתרופה נגד דיכאון היחידה שיש לה השפעה על הסרוטונין ועל הנורפינפרין בצורה כמעט שווה (יחס של 1:3). באפקסור היחס הוא לטובת הסרוטונין בהרבה (30:1) ולכן ההשפעה של האיקסל שונה מכל התרופות הקודמות (SSRI ואפקסור). נמצאת בתהליכי אישור בארה"ב. מאושרת בארץ כבר מספר חודשים.

לאלמוג שלום, אתה צודק, יש מעט מאוד חומר ברשת. דיברתי היום עם הסוכן של החברה וגם לו לא הייתה תשובה טובה יותר. התרופה היא צרפתית אז אם אתה דובר צרפתית..... בכל אופן הדברים שנכתבו הם נכונים למרות שאני תמיד אומר שאם היה ניסיון טוב בעבר סביר שגם בעתיד התרופה מתאימה לך ואתה מתאים לתרופה.... כל טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 02:12 | מאת: גוגל

דר' גיורא הידש היקר שלום. אם אני כותבת לך, תוכל להסיק שמשהו קרה, ואני לא מרגישה כ"כ טוב...מזל שיש לי למי לפנות ברגעים אלו בזכותך. דווקא התחלתי לחשוב שהטיפול באמת עוזר, שאני מרגישה אולי לא טוב ביום הטיפול, אך באופן כללי, לא סבלתי כ"כ מסיוטים...וגם לפעמים שכחתי מהבעיה שלי, לאחר שכל הזמן הייתי רגילה ליהיות עסוקה בכך בכל רגע, ולהזכיר לעצמי, שאני לא כ"כ נורמלית ע"י כל מיני תחושות לא נעימות וחרדות... אלא שהרגע חוויתי עוד סיוט...כרגיל שעתיים מרגע ההרדמות...והחלום היה קשה, ובסוף התעוררתי בפחד...ברגעים אלו אני מפחדת להזכר על מה היה החלום, למרות שאני יכולה לנסות ולהעלות אותו אל המודעות...כי הם טריים במוחי ואיתם ההרגשה המפחידה והקשה. האם זה רצוי לנסות להבינם בסמוך ליקיצה מהסיוט, או שעדיף לשכוח אותם...כי הם קשים מדי "לעיכול"? אני נמנעת לעשות זאת כאמור מתוך אינסטינקט, מהפחד שאגלה שם משהו שיפחיד אותי גם לאחר שאצליח "לצאת" מהרגשות הקשים/מהחרדה... הפסיכותרפיסטית טענה שלדעתה עברתי טראומה לפי הסבל שאני מתארת. לי לא ידוע על טראומה בעברי, מלבד הימים הקשים בהם נטלתי תרופות והפחדים התעצמו, האם זה יכול להיות? מה זו בעצם טרואמה? התקופות היחידות שבהן הייתי נתונה לאימה גדולה, ורעדתי מפחד, בהנחה שזו התגובה לטראומה, היו בזמן נטילת התרופות. האם יכול ליהיות שהם גרמו לנזק? אני לא רואה שום הסבר אחר למצוקתי...מעולם לא סבלתי מבעיות שינה, עד ליום שבו התחלתי להשתמש בסרוקסט... פעם אחת, אגב, (בתקופה שבה נטלתי את התרופה) היה 2 מקרים שמאוד נבהלתי, האחד שמעתי לידי פיצוץ עז וחשבתי באותו רגע שנקלעתי לזירת פיגוע...מדובר בבהלה למשך שברירי שניה בלבד...וכן עוד מקרה של בהלה עצומה באותו סגנון, אם כי לא קשור לאסוציאצית פיגוע (אני משתדלת לא להיחשף ולכן לא נותנת הרבה מידע). ולשאלה: האם בהלות פתאומיות כאלו עשויות להסביר את הסיוטים? תודה לך, גוגל

16/09/2003 | 10:20 | מאת:

לגוגול שלום, אני חושב שאת מיחסת יותר מדי חשיבות לטיפול התרופתי שנטלת. עם זאת הכוונה בטראומה היא חוויה קשה ובדרך כלל בילדות. יתכן שמדובר במחלה קשה עם אשפוז, ניתוח, מכה קשה ואיבוד הכרה, תאונת דרכים ולצערי דבר שאינו שכיח והוא טראומה מינית בילדות. לעתים טראומות אלו מודחקות והן צצות בחלומות. אני חושב שאת צודקת שאינך מנסה להתמודד לבד עם התכנים של החלומות. ניתוח ופירוש חלומות היא מלאכה מורכבת ויש צורך לעבוד עם איש מקצוע הבקיא בתחום. רק כאשר תעבדי עם איש מקצוע יהיה מקום לרשום את החלומות כאשר את מתעוררת. אני מבין שהטיפול מתאים לך. תשמחי עם העובדה הזו. אפילו שישנן עליות וירידות במצב, ויתכנו כאלו גם בעתיד, טוב לדעת שהטיפול מתאים לך. יעילות הטיפול נמדדת על טווח ארוך ולא מפגישה לפגישה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 12:34 | מאת: גוגל

16/09/2003 | 01:00 | מאת: דפי

לפסיכופת שלום אם אתה בפורום אז כתבתי לך תשובה היכן ששאלתך הופיעה מקווה שיעזור. דפי

18/09/2003 | 00:15 | מאת: הפסיכופט

דפי קראתי את ההודעות שלך . אני מודה לך מאוד. כעת אני קורא לעצמי "דפוק" . את כבר תמצאי שאלה שלי. כל טוב ולילה טוב

16/09/2003 | 00:51 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום רק היום יצא לי לקרוא את תשובתך. אני יודעת שבעיית המחשבות השפיעה על מצב נפשי ומיוצבת יפה בעזרת הזיפרקסה ונפתרת עד כמה שאפשר בעזרת דרכי. אני התכוונתי שמעולם וזו דעתי לא הייתה לי בעייה עם מצבי רוח רגשיים ולכן לדעתי הדפלאפט עוזר לי רק כל עוד איני יכולה לאמר שחיי מלאים ומספקים.השאלה שלי הייתה האם הדפלאפט עוזר גם הוא למחשבות כמו הזיפרקסה ולמצב הזמני(לדעתי) הזה (ואני מקווה שאכן זה יהיה זמני וימצאו הפתרונות המספקים). תודה.

לדפי שלום, לפי זכרוני היו מצבים של מצב רוח מרומם מעט ומוגזם כפי שהיו מצבים של ירידה במצב הרוח ודיכאון. ללא קשר לסיבות למצבים הללו, צריך לטפל בהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/09/2003 | 18:14 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום מעולם לא היו מצבים של מצב רוח מרומם מדי ולעומת זאת קשה. לפעמים היה מעין דכדוך של סבל רק כשהיו מצבי תשישות מהמחשבות וגם אז המון אופטימיות. פעם אחת בכל חיי היה דכדוך עמוק כתוצאה משנות מתח רבות כשלא יכולתי לעשות כלום בבית וגם זה עבר בן יום כשהייתי עם אנשים ותעסוקה באישפוז .מצב רוחי בכלל כל חיי היה מרומם בדרך כלל כמו שאתה מכיר אותי כיום כי אני אדם בטבעי שאינו קנאי תמיד שמח במה שיש לו שרואה בעיקר את הטוב עם המון אהבה בלב וזה הטבעי שלי.ביי דפי

16/09/2003 | 18:14 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום מעולם לא היו מצבים של מצב רוח מרומם מדי ולעומת זאת קשה. לפעמים היה מעין דכדוך של סבל רק כשהיו מצבי תשישות מהמחשבות וגם אז המון אופטימיות. פעם אחת בכל חיי היה דכדוך עמוק כתוצאה משנות מתח רבות כשלא יכולתי לעשות כלום בבית וגם זה עבר בן יום כשהייתי עם אנשים ותעסוקה באישפוז .מצב רוחי בכלל כל חיי היה מרומם בדרך כלל כמו שאתה מכיר אותי כיום כי אני אדם בטבעי שאינו קנאי תמיד שמח במה שיש לו שרואה בעיקר את הטוב עם המון אהבה בלב וזה הטבעי שלי.ביי דפי

15/09/2003 | 23:51 | מאת: דפנה

יש לי ילדה בת שש וחצי ולאחרונה אני בטוחה שהיא צריכה עזרה מסוג כלשהו אבל אני לא יודעת לאיזה כיוון ללכת. מצד אחד, מגיל 5 היא התחילה לדבר על התאבדות ורצון למות, ואז היא התחילה טיפול פסיכולוגי של פעם בשבוע, שנמשך עד היום, ונאמר לנו במסגרת הטיפול, שהיא מודעת מאוד למשמעות של דבריה, היא יודעת מה זה מוות וכולי. בערך בגיל 5 וחצי התחילו לה טיקים שונים, שנעלמו לאחר כמה חודשים. וכעת שוב הטיקים חזרו במלוא עוצמתן, אפילו מוגברים. והיא שוב מדברת על רצון למות והתאבדות. אני לא חושבת שהיא מודעת לטיקים כי היא לעולם לא הזכירה אותם. בבית הספר היא תלמידה מצטיינת מאוד והתנהגותה למופת. לעומת זאת בבית, יש לה לעיתים התנהגויות "מופרעות", אימפולסיביות שלא ניתן לרסן, הצקות לאחיה הקטן, ובכלל, התנהגויות שלא מתאימות לגילה. לעומת זאת, כשהיא יושבת לקרוא, למשל, היא שקטה לגמרי, מרוכזת ויכולה לקרוא שעות. בגלל כל הניגודים האלה קשה לי לדעת מה קורה לה - לפעמים היא מתנהגת ממש כילדה היפראקטיבית ולפעמים (בבית הספר או כשהיא מרוכזת) היא ממש ילדה אחרת. מצד אחד היא מאוד בוגרת בנפשה ושואלת מגיל צעיר מאוד שאלות פילוסופיות על החיים ועל המוות, ומצד שני מבחינה רגשית היא מתנהגת כילדה בת שנתיים. יש לה אלמנט קיצוני של קינאה באחיה הקטן, בן השלוש (הבוגר נפשית ממנה בהרבה). הפסיכולוג שלה סבור שהיא לא צריכה פסיכיאטר מאחר והיא משתפת פעולה בטיפול ולא מתנהגת שם כילדה עם בעיה של היפראקטיביות או משהו כזה. השאלה שלי היא, לאיזה כיוון כדאי לפנות - המשך טיפול פסיכולוגי בלבד, פניה לניורולוג או שמא פניה לפסיכיאטר?

16/09/2003 | 10:43 | מאת:

שלום רב, איני פסיכיאטר ילדים אבל אשתדל לנסות לכוון אותך באופן כללי. אני חושב שאת רוב התשובות הפסיכולוג המטפל בילדה צריך לתת, כעת הוא אחראי על הטיפול בילדה ולכן מעת לעת צריך לעשות הערכת מצב , לעבור על המטרות בטיפול, אלו מטרות הושגו ומה המצב הכללי. אם גם חוות הדעת של המורים בקשר לריכוז ולקשב של הילדה טובים, סביר להניח שאין מדובר בהפרעת קשב. לא כתבת כמה זמן הטיפול הפסיכולוגי והאם את מרוצה ממנו. עם זאת פעמים רבות יש מקום לחוות דעת שניה (בכל נושא מורכב), וכנראה שפניה חד פעמית להערכת מצב והמלצות אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער עשויה לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/09/2003 | 23:33 | מאת: רון

האם קיימות תרופות המיועדות לטיפול בבעיות של כפייתיות או חרדה, אשר אינן מטפלות כמטרה עיקרית או משנית בכאבים ותחושות, פיסיים או רגשיים, בדרך של שליחת כימיקלים, או סיוע בשליחתם לאיזור האמיגדלה, למטרת דיכויים של כאבים ותחושות אלו ומיגורם? רון

16/09/2003 | 10:49 | מאת: דר' גו

16/09/2003 | 10:54 | מאת:

לרון שלום, איני בטוח שהבנתי בדיוק את שאלתך, אבל האם אתה מתכוון לתרופות מקבוצת נוגדי הפסיכוזה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/09/2003 | 23:20 | מאת: רון

תסלח לי, אבל אני לא חושב שאני מכיר את המושג שציינת: "תרופות מקבוצת נוגדי הפסיכוזה". מה אתה יכול לספר לי על תרופות מסוג זה (מהו פשר ההגדרה ומה מאפיין ומייחד תרופות הנכללות בקטגוריה זו?)? תודה על היענותך לשאלתי, רון

15/09/2003 | 22:00 | מאת: קנדשוב יעקב

האם ישנו בן אנשי הפורום המכיר את מכון סאמט מתוך התנסות אישית ומה דעתו על המקום? בברכה יעקב

16/09/2003 | 10:52 | מאת: רובין

שלום לך, אני מכיר את מכון סאמיט טוב מאוד כי הבת שלי נמצאת שם. מסגרת השיקום שם היא ממש מעולה למי שמתאים להשתלב בדרישות. ניתן להתקבל לשם או דרך זכאות לסל שיקום של משרד הבריאות, או בפניה ישירה אליהם עבור פונים שמתחת לגיל 18. יש צורך ביכולת תפקוד וניהול סדר יום. שליטה בדחפים ובהתנהגות. מסגרת שיקום שם היא בת מספר שנים בהם המשתקם מסתגל למסגרת חיים חדשה מחוץ לבית. לומד להיות עצמאי, לתפקד במסגרת תעסוקה שיקומית. אם אתה צריך פרטים נוספים כתוב ואענה לך.

15/09/2003 | 20:16 | מאת: לילך

ד"ר גיורא הידש, שלום רב בעקבות התמודדות נפשית מאוד לא מוצלחת (בלשון המעטה) עם טיפול תרופתי אותו התחלתי לקבל, בזריקות, מדי שבוע (AVONEX לטרשת נפוצה), הופנתי ע"י הרופא המטפל שלי לשיחה עם פסיכיאטר. הנ"ל הקשיב למצוקתי, אשר קשורה, בין היתר, בהתמודדות עם תופעות הלוואי הקשות של התרופה (אשר קשות עבורי יותר מהטרשת עצמה), סוגיית ההזרקה העצמית וכו' . הפסכיאטר הבחין כי אני נסערת, מתוחה, מבוהלת, חשה חוסר אונים וחווה לביליות אמוציונלית. הוא המליץ לי לקחת "ציפרלקס". בתור מישהי שמעולם לא לקחה אפילו אקמול, אוכלת מזון טבעוני אורגני ונמנעת מכימיקלים (אפילו הקוסמטיקה שלי טבעית), מאוד קשה לי נפשית א. להזריק את האינטפרון (גם מטעמים אידאולוגים), אם כי אין לי ברירה ב. ועל אחת כמה וכמה להתחיל לקחת תרופה ממשפחת הפרוזק. זהו "גזר דין" די קשה עבורי. אני מבינה שכלית כי אין לי ברירה, מצבי הנפשי משפיע מאוד על מצבי הפיזי, אם כי ריגשית אני בכלל במקום אחר. אני פונה אליך על מנת לקבל מעט אינפורמציה בנוגע לציפרלקס. כיוון וזו תרופה חדשה, לא הצלחתי למצוא כל אינפורמציה ב"אינדקס תרופות" דרך האינטרנט. ברצוני לדעת האם זו תרופה שנחשבת "קלה" או מיועדת למקרים "קשים"? האם התרופה יוצרת תלות (כלומר-תהייה לי בעיה להפסיק לקחת אותה לאחר תק' של חצי שנה, למשל?)? האם יש לה תופעות לוואי והאם הן קשות? ובכלל, האם לדעתך, התרופה אכן מתאימה למצבי ? בתודה מראש לילך

15/09/2003 | 21:41 | מאת: ערן

בתור אחד שמכיר מישהו קרוב מאד שחולה במחלה, אני מלא התפעלות ממך ומרצונך להרגיש טוב. הלואי וכולם היו מבינים את הקשר בין הפיזי לנפשי. לא היתי מסתכל על לקיחת תרופה מסוג זה כגזר דין אלא להיפך. ממה שאני מכיר תופעות הלואי של כל התרופות והמחלה עצמה (טרשת נפוצה) הן הרבה יותר ואפילו קשה להשוות בכלל בין השתים. גם לי היו דעות קדומות על תרופות פסיכיאטריות, אבל אם זה יעזור לך, ובטוח יקרב אותך ליתר בני משפחתך, אני חושב שזה צעד נבון. מאחל לך שתרגישי רק טוב. ריגשת אותי מאד.

15/09/2003 | 22:23 | מאת:

ללילך שלום, התרשמתי ממכתבך אבל צר לי "לאכזב" אותך אבל יתכן שלא כל כך תתאכזבי. המעבר ממצב של בחורה בריאה הסומכת על עצמה וגופה ובריאה למצב של מחלה מפתיעה ומיוחדת זו אינו פשוט. הגוף וגם הנפש צריכים להסתגל למעבר ולשנוי בדימוי העצמי וללמוד כיצד לחיות עם התרשת. לכן ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר היא לפנות לשיחות ולעבד את הנושא הזה, אאיפה הוא בדיוק נופל אצלך. הציפרלקס היא תרופה מדוייקת ביותר מכל התרופות נוגדות הדיכאון, היא אינה חזקה או חלשה יותר אלא מדוייקת מבחינת השפעתה במוח וזה יתרונה. למעשה היא פתוח של ציפרמיל cipramil ובאופן עקרוני כל מה שתמצאי ברשת ובאינדקס התרופות על ציפרמיל נכון גם לגבי הציפרלקס. הם מכילות את אותו החומר הפעיל אבל הציפרלקס "נקיה יותר". התרופה אינה ממכרת ויתכן שבאופן זמני עד שהשיחות יועילו תהיה בה תועלת, עם זאת ההמלצה העיקרית שלי היא על שיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/09/2003 | 19:49 | מאת: גיא

אני סובל מOCD מגיל צעיר , למדתי לחיות עם זה הסתדרתי בכל מבלי שידעתי שזו הבעיה, כמובן עם המון חיזוקים מאמי, כיום אני בגיל 27 מרגיש צורך ליטול תרופות, אך התרופות מפריעות מאוד לחשוב ולזכור ניסיתי את הסרוקסט את הפריזמה והלוסטראל, אני מעוניין לפתור את בעיית החרדות שלי, אולי עם חצי כדור פריזמה בשילוב תרופה לחרדות , אילו תרופות מומלצותלחרדות, ללא תופעות לוואי של תשישות, פגיעה בעירנות, ישנוניות, ולא ממכרות? אודה לך על התשובה.

15/09/2003 | 22:25 | מאת:

לגיא שלום, רוב התרופות שציינת טובות לחרדות ובדרך כלל מעוררות ואינן פוגעות בזיכרון או בריכוז. אני עדיין ממליץ על התרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון מתוך מחשבה למצוא את התרופה המתאימה לך. במתאימה אני מתכוון, תרופה שמשפרת את המצב, מורידה חרדות, מפחיתה את המחשבות הטורדניות ואינה גורמת או גורמת למינימום של תופעות לוואי כמו עייפות ופגיעה בעירנות. מבין התרופות המרגיעות דווקא תרופה ישנה ועדינה אינה ממכרת. אני מתכוון לפרומטזין=פנרגן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/09/2003 | 19:20 | מאת: הפסיכופט

אני אדם רע מאוד, אני פסיכופט. המצפון שלי הוא חלש מאוד ובכלל לא קובע את המעשים שלי. כל דבר שאני עושה, אומר , הוא בניגוד למצפון שלי. למצפון שלי אין השפעה בכלל על המעשים שלי. אני רוצה לחזק את המצפון שלי כדי שיהיה לו השפעה על המעשים שלי . ואז אני אוכל לקום ולעזור לאנשים בסביבתי. איך מחזקים את המצפון ? ואיך עושים שתהיה לו השפעה על המעשים שלי? ואיך אוכל לשנות את עצמי מאדם רע מאוד לאדם טוב ? אני מוכן לעשות הכל כי להיפך לאדם טוב טוב. בבקשה, תענה לי על השאלות שלי.

לבעל המצפון שלום אני חושבת שברגע שאתה מעוניין לשנות את עצמך ולשפר את התנהגותך - כבר הוכחת שאכן יש לך מצפון. אתה אינך פסיכופט, עובדה שאכפת לך שאתה פוגע באחרים בהתנהגותך. אין לי מושג על איזה מעשים "רעים" אתה מדבר כשאתה מכנה את עצמך אדם רע. יכול להיות שאתה שופט את עצמך בחומרה רבה מדי ? בכל מקרה, בין אם אתה באמת עושה מעשים "רעים" ובין אם רק הדימוי העצמי שלך הוא של "אדם רע" - זה מפריע לך ולכן דורש שינוי. השינוי הזה יוכל להתבצע רק בעזרתו של איש מקצוע. הייתי מציעה לך לפנות בהקדם לעזרה נפשית (פסיכולוג, ובמידת הצורך פסיכיאטר) ולהתאזר בהרבה סבלנות, כי התהליך לעתים ארוך ולא קל. מאחלת לך מצפון נקי אבישג

15/09/2003 | 21:44 | מאת: ערן

אם אתה מרגיש שעשית דברים רעים אז הכינוי שבחרת לעצמך לא משקף את סוג המצוקה הנפשית שממנה אתה סובל. ברור שאתה סובל ולכן כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי.

אני כן פסיכופט. זה שאני לא זוכר דברים רעים שאני עושה זה לא אומר שאני לא עושה אלא כי פשוט אני עושה כל הזמן דברים רעים. אני לא רוצה לחכות לטיפול פסיכולוגי חוץ מזה אני מאמין שאדם יכול גם להתיעץ עם אנשים אחרים . אפילו עם אנשים ברחוב ולקבל עצות מאנשים פשוטים שהם יותר טובות משל פסיכולוג. וחוץ מזה לפעמים אני רואה שאנשים יודעים לתת תשובות באינטרנט פי מיליון יותר טובות מפסיכולוג שנפגשים איתו. ועוד דבר, אני מוכן לחתום איתכם שבדיקה אצל פסיכולוג שנפגשים איתו היא לא אובייקיטיבית כי על הפעם הראשונה הוא קודם כל כמו כל אדם מתרשם מהפרצוף של הנבדק, מהגיל שלו, רואה אם בן או בת... ואז לפי זה חושב עליו מחשבות שאחר כך משפיעות מאוד על האיבחון. הפסיכולוג מושפע גם מהדברים וכל הפרטים שהבנאדם מספר על עצמווזה משפיע על כל האיבחון. אני מאמין שהבידקה נאנמנה ואוביקטיבית היא אצל ד"ר הידש. כי אצלו , אפשר לשאול שאלה בפורום ואז הכיוון הראשוני הוא אובייקטיבי ולכן כשמגיעים אליו כל ההמשך יהיה מבוסס על אבחנה אוביקטיבית . לכן, אני מבקש ממכם עצות מכאן. מה אני יכול לעשות כדי להפוך לאדם טוב ולעשות שהמצפון שלי ישפיע על הגוף יותר חזק ?

לפסיכופט שלום כדי להיות אדם טוב עלייך קודם כל לאהוב את עצמך. גם אם סבלת בחייך עליך לראות עצמך כיצור שאלוהים ברא באהבה כדי שיהיה לו טוב בחיים. ואז תוכל לאהוב אחרים ולגלות כלפיהם חמלה ואכפתיות. אם תתן מעצמך אהבה תרגיש פשוט נהדר ותקבל אהבה מאחרים. קודם כל אל תשפוט את עצמך כרע בכל אדם יש את הניצוץ הטוב נסה להדליק ניצוץ זה והלוואי שתצליח כי אז יהיו חייך יפים וטובים. בהצלחה.

16/09/2003 | 11:52 | מאת: אבישג

לאחר קריאה נוספת של תשובתך למגיבים, נראה לי שאתה נחוש בדעתך לקטלג את עצמך בתוך הקטגוריה המצומצמת מאוד של "פסיכופטים". ממשיך לדבוק בדעתך כי אתה פסיכופט. לדעתי זה קצת מיותר, ההיצמדות לאבחנות עוד בטרם פנית לאיש מקצוע. התווית הזו שאתה מדביק לעצמך תהיה קשה מאוד להסרה, אם תמשיך ותשכנע את עצמך שאתה אכן פסיכופט. האמן לי, לצערי פגשתי והיכרתי מספר אנשים בחיי, שלא היה אכפת להם כלל אם מעשיהם והתנהגותם גרמו סבל רב לסביבתם הקרובה. אתה שונה בכל זאת, אתה רואה את הסבל שמעשיך גורמים ואתה מעוניין לשנות את התנהגותך ! על כך מגיע לך כל הכבוד, קודם כל. אל תבזבז זמן יקר, גש בהקדם לקבל טיפול, ונסה להימנע מלהדביק לעצמך כינויים כאלה או אחרים. אתה בנאדם, בדיוק כמו כולנו. הצלחה ואושר אבישג

סלח לי אתה לא פסיכופ]ת אבל דפוק אתה כן

גם אני לפעמים חושב שאןלי אני בעצם דפוק ולא פסיכופט. אבל השאלה היא איך אני יכול להיות לא דפוק . ובקשר למה שנישהו אמר שאולי עשית דברים חמורים= לא ולא . אני לעולם לא עשיתי דברים פליליים או דברים כאלה . אבל אני חושב שאני רע כי כשיש לוויה אז אני פוחד מאנשים ויושב בבית ואז כולם חושבים שלא אכפת לי. דברים כאלה. עכשיו אני חושב שאולי ההגדרה פסיכופט אולי מוקדמת מידי בעקבות מה שכתבתם. אבל אני חושב יותר שאני דפוק . והשאלה היא האם בפסיכיאטריה יש הגדרה פסיכיאטרית למילה דפוק ?

15/09/2003 | 16:47 | מאת: ערן

אני נוטל 20 מ"ג של רסיטל, בהתחלה עזר, בתקופה האחרונה ממש לא עוזר, הגברתי את הפגישות עם הפסיכולוגית אבל מרגיש שנלחם קשה מידי, אני כבר מותש!! לאיזה תרופה בדרך כלל משנים? האם בתוך קבוצת הפרוזק או משהו אחר? אודה לך באם תוכל לסייע לי.

15/09/2003 | 18:31 | מאת:

לערן שלום, לא ציינת כמה זמן אתה נוטל את הרסיטל, אני מניח שמעל לחודשיים. למזלנו מדובר בתרופות עדינות לכן למרות הטיפול התרופתי עלולות להיות ירידות ועליות במצב ואין מדובר בתרופה שהופכת את האדם לאדיש. בקשר להחלפה. שתי האפשרויות מקובלות ועדיין אין מספיק ידע לגבי אופציה מקובלת. יתכן שתרופה אחרת מקבוצת SSRI תתאים תעזור יותר ולכן מחליפים לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. אני מעדיף תרופה מקבוצת SNRI שפועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין וכך לתפוס שתי צפורים במכה אחת, תרופה כמו האפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/09/2003 | 21:56 | מאת: ערן

דיברתי עם הפסכיאטר והוא המליץ להעלות את המינון ל-30 מיליגרם. הוא חושב שלפני שאני עובר למשהו אחר כדאי לבדוק את האופציה הזו. אני מקוה שזה אכן יעזור, ושהתרופה תפעל מה שיותר מהר. ד"ר הידש אני כל כך מודה לך שאתה כאן, שאתה נותן מכל הלב ושאפשר להעזר בך. אני מעריך את דעתך מאד. מה אתה אומר על העלאת המינון? ואם אפשר שאלה נוספת, איפה אתה מקבל אנשים? (מקוה שלא חרגתי מגבולות המקום)

15/09/2003 | 22:22 | מאת: אבישג

הי ערן שיהיה לך המון הצלחה בטיפול. בזמנך החופשי תן קפיצה ל- www.icallisrael.com רק טוב אבישג

15/09/2003 | 15:34 | מאת: מיכל

האם אפשר להניק עם נטילת רסיטל?

15/09/2003 | 18:34 | מאת:

למיכל שלום, באופן עקרוני אפשר למרות שצריך לזכור שהתרופה עוברת בחלב. ככול שילד גדול יותר כך התרופה עלולה להזיק לו פחות, לא הוכח שנגרם נזק לתינוק, ושוב למרות שהתרופה עוברת בהחלב האם. תמיד צריך לעשות את המאזן של רווח והפסד, אמא בדיכאון אינה טובה לילד, וגם ליטול תרופות לא טוב.... אפשר גם לנסות להוריד את המינון לחצי ואז הכמות העוברת בחלב כמובן שקטנה יותר. אפשרות נוספת, ושוב רק לפי המצב והערכה כללית של המצב הנפשי שלך וההיסטוריה שלך הוא כמובן הפסקת ההנקה עם כל החסרונות שבצעד זה. כל טוב, והמון אושר דר' גיורא הידש

יש לי חבר, ישראלי שמתגורר בחו"ל, שסובל מדיכאון וחרדות, ומדבר על אפשרות של מניה דיפרסיה. זה מספר שנים שהוא סובל מהתופעות המוזכרות ומטופל בפרוזק, ולאחרונה עקב שינוי גדול בחייו (פרידה מהחברה) הוא מרגיש שהמצב מחמיר. לקראת החגים הוא מתכונן לבוא לארץ וביקש שנמצא לו פסיכיאטר טוב. לשאלתי, :למה לא פסיכולוג?" הוא ענה משהו כמו "פסיכולוגים מדברים , פסיכיאטרים מטפלים" . לא שאני יכול לעשות הבחנה , או רוצה, אבל אשמח לעזור לו במציאת פסיכיאטר טוב ומנוסה שיוכל לקבל אותו לטיפול.

פסיכולוגים מדברים , פסיכיאטרים מטפלים"?????????? וואלה הוא צודק..............

15/09/2003 | 22:00 | מאת: ערן

אבל מבין מדוע יש שחושבים כך. אני אישית מעדיף את שניהם ביחד. בהצלחה

15/09/2003 | 14:03 | מאת: אלמוג

היי,הייתי היום בביקורת במחלקה הפסיכיאטרית ברמב"ם בקשר לעוויתות ולבעיית השינה הרופאה ממליצה על וליום,פעמיים ביום בבוקר ובערב וכן בונדורמין ללילה, (אני מסרב לקחת בגלל בעיית ההתמכרות)כמו כן המליצה על ירידה במינון האפקסור ל 150 מ"ג היא לא ממליצה להוסיף רמרון לטיפול בנוסף היא הציעה לעבור לתרופה איקסל בטענה שיש לה פחות תופעות לואי,ופחות תופעות של הפרעות בראייה וכ"ו,ניסיתי אותה במסגרת האישפוז והיא אכן עזרה לי מאוד העניין שהיא אמרה שזו תרופה חלשה יותר מהאפקסור,ואני חושש מזה מה דעתך? מה אתה חושב על המעבר? האם אתה מסכים עם דבריה אגב,סיפרתי לה עליך,והיא רשמה את שמך :-) ביי בינתיים תודה רבה מראש

15/09/2003 | 18:41 | מאת:

לאלמוג שלום, אני רואה הבדלים קטנים בין האיקסל והאפקסור שתיהן פועלות במנגנון דומה וכפי שציינת לעתים התגובה היא אישית. אם איקסל עזרה לך בעבר מדוע לא להמשיך איתה? לגבי שאר האפשרויות של הורדת מינון או בנזודיאזפינים אתה מבין היטב את המשמעות של הדברים, כך שאין לי מה להוסיף. בכל התרופות הללו, התיאוריה חשובה וטובה אבל בסופו של דבר צריך לבדוק את ההשפעה של תרופה מסויימת על אדם מסויים... שיהיה רק טוב הידש

15/09/2003 | 13:45 | מאת: עמית

מאז ילדות אני זוכר את עצמי כילד עם בעיות ריכוז . היום אני מנסה להצטרף למערך לימודים מסודר וטובעני , ברשותך הודה לך עם תוכל להמליץ לי על טיפול . ובנוסף לאחרונה שמעתי על כדור שמכנה אפשרות לשפר ולחדד את בעית הריכוז הודה לך תודה על ההקשבה והטיפול המסור עמית

15/09/2003 | 18:43 | מאת:

לעמית שלום, לא כתבת דברים חשובים כמו בן כמה אתה והאם אובחנת בעבר שאתה סובל מהפרעת קשב? באופן כללי היום אנחנו יותר מודעים לכך שהפרעת הקשב ממשיכה וקיימת גם אצל מבוגרים (כמובן שהיא חייבת להתחיל בילדות לשם אבחנה), הטיפולים המקובלים הם כמו אצל ילדים, התברר שלתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון שהן מעוררות יש השפעה של שיפור הקשב וכמובן שיש תמיד את הריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/09/2003 | 20:20 | מאת: עמית

17/09/2003 | 20:41 | מאת: עמית

לאור תשובתך אני מוסיף כמה פרטים שהחסרתי אנוכי בן 28 מאומתמיד הייתה לי בעיה מסוימת של ריכוז כמו כן הפסקתי את לימודיי התיכוניים בכיתה י . בנוסף נלקחתי על יד י הוריי בזמנו למכון אשר לא מבצע טיפול של הפרעת קשב אלא בכדי לבדוק את רמת ברצון שלי לחזור ללימודים בעתיד חשוב שאציין שבעבר הלא רחוק טופלתי על ידיי רסיטל . כמו כן אבקש ממך המלצה אני מטופל אצל ד"ר נוימן (פסיכיאטר) אחת לכמה זמן קיבלתי ממנו מרשם לריסיטל כמו כן עד הגעתו אליו הייתי בטיפול נגד התמכרויות , מאחר והשתמשתי במריחואנה תקופה לא מעטה קרוב ל10 שנים . בעקבות הטיפול קיבלתי טיפול עםאפקסור רסיטל וואלפוראל אם אינני טועה . אבקש מימך המלצה לגביי חזרה לטיפול מאחר ולאחרונה חזרתי להשתמש , במקביל להפסקתי עם הריסיטל שמר ד"ר נוימן רשם לי. (כמובן שחייבת להיות בעיה כלשהי אשר בגללה העדפתי את האסור על המותר לאחרונה כלומר להפסיק בטיפול התרופתי ולחזור לעשן כמו כן אנוכי כרגע סיים ללמוד שנה א ועובד ברצף כבר שנה וקצת מודה לך על הסבלנות הרבה שיש לך מולי ומול אחרים

15/09/2003 | 13:17 | מאת: דנה לוי

שלום , יש לי בעיה קשה.זה עתה סיימתי מערכת יחסים של למעלה משנה . ידעתי שבמהלך הקשר הוא נפגש עם פסיכולוגית . זה עתה ( לאחר שנפרדנו) הוא החליט לספר לי , שהוא סובל מדיכאוןלמעלה מ-10 שנים (בעקבות חוויות שעבר בילדות) . כעת הוא סיפר לי שבמהלך הקשר בנוסף הוא נפגש עם פסיכיאטרים ואף קיבל כדורים נגד דכאון ושהיה הרבה "משחק והשקעה" בלהסתיר את אשר עובר עליו , למרות שהוא מאוד אוהב אותי . ולשאלה : האם הטיפול התרופתי ( בשילוב עם מפגשים פסיכולוגים)יכול לרפא אותו ואם כן האם יש זמן מוערך לכן ? כמו כן האם אני צריכה לתת לו את המרחב לחשוב את המחשבות שלו או להיות לצידו ולתמוך בו ( הוא בעצמו מאוד מבולבל וגורם גם לי להתבלבל )?

15/09/2003 | 13:29 | מאת: אבישג

הי דנה אני מבינה שאת מאוד מתלבטת. לא ברור לי האם את מתלבטת לגבי המשך הקשר איתו, כי פתחת את המכתב בכך שאמרת שבעצם סיימת את מערכת היחסים איתו. האם את בכל אופן שוקלת לחזור לתוך מערכת היחסים? אין לי מושג האם ההחלטה שלו לשתף אותך בבעיותיו דווקא לאחר שסיימתם את הקשר, קשורה לאיזה ניסיון נואש מצידו להחזיר אותך אליו - אולי מתוך "רחמים" או אמפתיה וכו'. במידה וזה הענין - עצתי האישית היא שאסור לבסס קשר זוגי על סיבות אלה. אל תניחי לעצמך לחוש מבולבלת מהאמפתיה שאת חשה למצבו כרגע, ולטעות בין מושגים כמו "אהבה" לבין "אכפתיות". לגבי השאלות הספציפיות ששאלת: לפי דבריו, הוא סובל מדיכאון קשה במשך 10 שנים. מדובר בפרק זמן ארוך כך שהשאלה שלך - תוך כמה זמן אפשר לרפא אותו- היא מורכבת ואת וודאי יודעת זאת בעצמך. קשה לנבא בנושאים כאלה, מדובר בנפש האדם ולא בחוקים מתמטיים יבשים... נראה לי סביר שאם הוא סוחב איתו עשור שלם של דיכאון וחוויות קשות מילדותו - הגיוני להניח שהטיפול לא יהיה משהו בשיטת הזבנג וגמרנו. לכל אחד יש את הקצב שלו וחשוב לא לזרז תהליכים כאלה, כי זה רק יפגום במקום להועיל. לגבי השאלה האם להיות לצידו או להניח לו זמן לבדו עם מחשבותיו, גם כאן התשובה אינה חד משמעית ותלויה בשניכם: האם הוא רוצה להיות לבד או שהוא מבקש את קרבתך ? האם את מעוניינת להיות בקרבתו או שכרגע את מרגישה שזה לא מיטיב איתך ? אני מאוד מבינה את המצוקה של חברך, אבל הייתי מציעה לך לא לאפשר לו לבצע עליך מניפולציות רגשיות באמצעות מצבו הדיכאוני. כלומר - לא לגרור אותך לתוך זה ביחד איתו. אם שניכם רוצים להיות האחד עם השניה - מצוין אבל אם זה לא מתאים, אפילו רק לאחד מבין שני הצדדים - אז פשוט לא. בהצלחה אבישג

15/09/2003 | 15:31 | מאת: חן

דנה היקרה! הייתי במצבך לפני 10 חודשים בדיוק כשחבר שלי סבל מאותן בעיות ונראה כי דאג להסתיר אותם אבל הרחתי שמשהו לא בסדר.בחקירה נוספת של העניין גילתה לי אימו כי גם היא ואביו ו-2 האחיות שלו לוקחים כדורים והנחתי שזוהי בעיה גנטית משפחתית.לומר לך את האמת את נשמעת צעירה ואילו אני כבר בת 35 ולמרות זאת החלטתי לגמור את הקשר כי לא התאים לי.אולי זה לא יפה אבל זיכרי שבעיות כאלו יחזרו על עצמן בעתיד את בעיית הדכאון לא ניתן לפתור לגמרי.מה לגבי הסקס וההשמנה האם גם מזה הוא סובל? אגב מה גילו היום?בשביל שאוכל לדעת כמה שנים הוא בתוך זה? אשמח לעזור ותהיי בסדר כי ההיגררות לצד שלו היא קלה ביותר. שנה טובה לך חמודה

15/09/2003 | 15:13 | מאת: אריאל

הי דנה קודם כל זה שאת מתעניית ושואלת מראה שאת דואגת לחבר שלך ובאמת אוהבת אותו. דיכאון יכול לאכן לחלוף כאשר מקבלים את הטיפול הנכון ונראה שחברך תחת ההשגחה הנכונה. אם הוא סיפר לך על כך סימן שהוא בוטח בך ומרגיש מספיק נוח לעשות זאת. חשוב שתראי לו שאת תמוכת בו ומבינה אותו בהצלחה לכם אריאל

15/09/2003 | 18:50 | מאת:

לדנה שלום, השאלה שלך מאוד במקום אבל אני חושב שתמיד צריך לראות את התמונה הרחבה. קודם כל איזה אדם הוא וכיצד הקשר ביניכם. הדיכאון הוא רק חלק מהתמונה ולא הכל. אם הקשר ביניכם טוב אז השאלה לאן אתם מתקדמים, עם מדובר על קשר רציני ומחשבה לגבי עתיד משותף אז צריכים כבר לשקול את הדברים באופן יותר מעמיק. בדרך כלל אני רואה את הזוג ביחד, (בהסכמת המטופל-החבר במקרה שלך), ואז פותחים את הקלפים והרופא עונה על השאלות לא באופן כללי אלא באופן פרטי על החבר. כלומר בדרך כלל דיכאון הוא מצב חולף ומבריאים ממנו, אבל שוב תשובות מפורטות ואישיות ניתן לקבל רק מהרופא המטפל. בדרך כלל אנשים הסובלים מדיכאון הם יותר מופנמים והמצפון יותר מפותח, מכאן גם המחשבות שהוא רוצה להתרחק כדי שלא תפגעי.... - הלוואי וכל עם ישראל היה עם מצפון כזה.... בקיצור, אם הקשר ביניהם מעמיק ורציני הייתי חושב שכדאי שישתף אותך והייתי שוקל פגישה משותפת עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/09/2003 | 13:05 | מאת: עמיר

שלום ד"ר הידש אני מקווה שיסגרו לאט לאט את כל הבתי חולים האלה במדינה ואז האנשים המפונקים האלה שם ילכו לעבוד. הרי אתם אומרים שרובם לא מסוכנים. אז את כל מי שלא מסוכן ילך לעבוד כי הוא לא יוכל לחיות על חשבוני יותר. בזה שיש לו אפשרות לא לעבוד ולהיות שם בבית מלון על חשבוני הוא לא עובד. כל מי שלא מסוכן צריך לזרוק אותו משם ואז הוא יעבוד. כמעט כל אלה שהולכים אליכים הם מפונקים אולי לא באשמתם אבל פינקו אותם ואז הם לא עצמאיים. זה פינוק לשבת בבית חולים אם מישהו לא מסוכן. שישב בבית או שילך לעבוד.לשמחתי דעתי מנצחת והולכים לסגור בית חולים כזה.אין לאפשר פינוק! לא בחיים ולא בטיפולים! חינוך לניוון לא טוב.צריך להבין את האנשים האלה אבל לא לאפשר להם להתנוון .כמו שעשו במדינה עם החד הוריות ככה צריך לעשות.מי שהוא חולה נפש לא מסוכן- לשלוח הביתה ולאלץ לעבוד כי אם מישהו יודע שיש לו אפשרות לא לעבוד למה לא?

15/09/2003 | 13:12 | מאת: אבישג

עמיר שלום אם שהות בבית חולים פסיכיאטרי נחשבת בעיניך "פינוק" - - - אז באמת מה כבר אפשר להוסיף....? תהיה בריא ואל תהיה כל כך כועס. חבל. אבישג

15/09/2003 | 18:53 | מאת:

לעמיר שלום, ישנם רבים עם דעות כמו שלך, בדרך כלל מדובר על אנשים אשר רחוקים מהנושא ולא מכירים אנשים עם בעיות נפשיות... אני מאחל לך שלא תכיר ולא תסבול מבעיות כאלו בחייך... בכל אופן הגישה המודרנית היא שמדובר על מחלות או הפרעות נפשיות שהן מחלות לכל דבר כמו מחלות פנימיות או אורטופדיות ולכן יש לטפל ולעזור לאנשים אלו. בגישתך אתה מעוניין רק להגן על החברה ולא לטפל באנשים חולים. נו טוב...גם זו גישה. כל טוב והמון בריאות דר' גיורא הידש