פורום פסיכיאטריה

שלום רב, קיבלתי מירשם מפסיכיאטר לאפקסור ויש לי 2 שאלות: 1. מהן תופעות הלואי שיכולות להיגרם מהתרופה ומתי הן צריכות להיעלם? 2. האם התרופה כלולה בסל התרופות של קופ"ח כללית, ואם כן האם גם הסוג שלוקחים רק פעם ביום? תודה מראש

היי אפרת תופעות הלוואי בעיקר חוסר יכולת להירדם בימים הראשונים (אפשר להיעזר בכדור הרגעה נוסף או לשינה) כמו כן יובש בפה ייתכנו מעט בחילות. עד שבועיים שלושה זה אמור לחלוף, אצלי זה חלף כעבור מספר ימים. תופעות של עלייה במשקל וירידה בחשק המיני לא יחלפו.

לאפרת שלום, רשימה של כל תופעות הלוואי האפשריות תוכלי לקרוא באינדקס תרופות ברשת. רק תזכרי שתופעות הלוואי מכל תרופה יתכנו שיהיו אצלך ויתכן שלא, תופעות לוואי אינן מופיעות אצל כל האנשים אלא בשכיחות מסויימת אצל אדם מסויים. אפקסור בכללית נמצאת כתרופה בקו שלישי כלומר אחרי ששתי תרופות קודמות נכשלו ורק אחר כך מאשרים אפקסור, מדובר על האפקסור הרגיל ולא בעל הפעולה הממושכת שעדיין לא נמצא בכללית. כל טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר חביב 10 ימים אני נוטלת אפקסור ולא חל שיפור במצבי , החרדה שלי מתבטאת בדפיקות לב, האם תוכל להגיד לי תוך כמה זמן אוכל להפסיק את תרופת הקלונקס המתלווה לאפקסור?

להגר שלום, את הקלונקס כדאי להפסיק כאשר תתחילי להרגיש טוב יותר בהשפעת האפקסור. בינתיים הייתי ממליץ לנסות ליטול את הקלונקס לפי הצורך והרגשתך ולא באופן קבוע כיוון שהתרופה ממכרת. האפקסור מתחיל להשפיע תוך עשרה ימים שבועיים כך שאני מקווה שלא נותר לך הרבה לחכות. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני בן 45, סובל מדכאונות קשים (ללא מחשבות) אובדן) מגיל צעיר. היו גם תקופות יותר קלות, אך בשנים האחרונות המצב החמיר. מה עושים??? נסתי,ביעוץ ושתוף פעולה מלא עם הרופאים,סוגים רבים של תרופות. אך ללא הועיל.

נוה אורי כתב/ה: > >

נוה אורי כתב/ה: > > אני בן 45, סובל מדכאונות קשים (ללא מחשבות) אובדן) > מגיל צעיר. היו גם תקופות יותר קלות, אך בשנים האחרונות המצב > החמיר. מה עושים??? > נסתי,ביעוץ ושתוף פעולה מלא עם הרופאים,סוגים רבים של תרופות. אך > ללא הועיל.

תיזהר ממנה - ליאור פרחי

לאורי שלום, בפסיכיאטרייה הטיפולים המקובלים הם תרופות ושיחות. כיום מקובל על שילוב של תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי. ישנן שיטות נוספות כמו נזעי החשמל שאני חושב שלא תרצה ובצדק, אבל טיפול עם שדה מגנטי שהוא עדין הרבה יותר עשוי לעזור. אני חושב שכעת מתחילים בטיפולים אלו גם באופן אמבולטורי בתל-השומר או ברמב"ם. אם תברר אשמח אם תעדכן אותנו על המצב כיום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' גיורא, רב תודות על תשובתך. כן בבקשה העבר לי מיידע על הטיפולים שהזכרת, ואייך מגיעים לבדיקה וסוג כזה של טיפול. הרבה תודה, מאורי נווה.

שלום לאחרונה איש זקן מזוקן מטריד את מנוחתי. הוא גם אומר שיש לו אקדח ואם אתנקם בו הוא ישתמש בו. בנוסף בניי נחקרים כל הזמן במשטרה ויש חשש שיגישו נגד כולנו כתבי אישום חמורים. כתוצאה מכך עליתי בזמן האחרון כבר ב01 קילו.(אני גם באופן רגיל סובל מעדף משקל) תאר לך,אפילו לאחרונה שייצאתי לתפוס ראש בהודו לא הצלחתי להירגע כי היו בעיות והייתי צריך לחזור מייד לעבודה הדפוקה שלי. אתה יודע מה זה לחזור מהודו בשביל לשבת עם כל החתרנים האלה? הדוגמן, שרת-ההמנון,הגוי השמן והאיראני הקירח? אין לי כבר כוח לכולם. דוקטור,עוץ לי עצה!

Sorry this is not a forum for jokes!!

היי אני מקווה שאחרי הודו כבר הסתגלת לארץ ומרגיש טוב יותר. שבת שלום

שלום, הייתי מאוד שמח לשמוע את תגובתך להודעה שכתבתי בתגובה ל 0000, שהציג בעיה שבה קשה לו לפעמים, לשלוט על כעס,ולאחר מכן חש חרטה ומביע נכונות לשנות את המצב. כתבתי לו הודעה בתגובה, והייתי מבקש לדעת מהי מה אתה חושב עלי, כשאתה יודע ומכיר אותי כבר משאלה שכתבתי לך על השפעת אסטרוגן . אשמח אם גם אחרים יביעו את דעתם עלי חופשי, בלי לדפוק לי חשבון.

אתה צריך לומר איך זה משפיע. ניסית,לא?

אחרי כמה זמן של שימוש של שלוש פעמים בשבוע באסטרוגן, אפשר להשיג שינוי בהתנהגות(לא באישיות שקשה לשנות) ? איזה השפעות מידיות, על ההתנהגות יש ללקיחת אסטרוגן (או אפלו להרעלת אסטרוגן) על ההתנהגות בגברים ?

לאבי שלום, אף פעם לא המלצתי על טיפול כזה, כך שאין לי מושג שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום,זה שוב אני. אם הבנתי אותכם נכון התרופות זה כמו גלגלי עזר לאופנים עד שלאט לאט אתה מסתדר בלי התרופות וחוזר אליך הבטחון העצמי? תודה, גיל

אכן לכך הייתה הכוונה:) בדיוק. מעין קביים, משענת. הבנת נכון.

תודה רבה רבה ,על כל התשובות

אני בן25 , עובד עבודות זמניות, חי כמו כולם עם יתרונות ומגבלות (חסרונות) וקשיים כמו רוב האנשים. כשהייתי ילד,הייתי עם מרץ לעשות כל מה שאני רוצה. הייתי אני. עם הזמן,נראה לי בעקבות גיל הטיפש עשרה,מאז גיל טיפש עשרה (בערך גילאי 11,12,13,14,15,) בהדרגה כמובן,איבדתי את עצמי. כיום,אני חי חיים אבל אני לא מרגיש את עצמי כמו שהייתי פעם. זה לא קשור לביטחון העצמי שלי,כי גם בעליות ובמורדות של הביטחון העצמי אני לא מוצא את עצמי. אומנם,נכון שאני לא מתעסק עם החיפוש הזה,ולא חושב על זה,אבל בתחושה הכללית,אני מרגיש, שאיבדתי את העצמי שלי שהייתי לפני גיל הטיפש עשרה. פעם כשהייתי ילד,הייתי הולך למתקנים בלונה פארק עם משפחתי, נוסע באופניים, מצליח לעשות כל מה שאני רוצה,עם כח סבל והייתי אני עצמי. כיום איבדתי את עצמי. בעבר,פניתי לפסיכולוג, שאמר שהכל בסדר אצלי. רציתי לדעת, האם יש תסמונות נפשיות או הפרעות,שבהם אדם מאבד את העצמי שלו ? והאם לדעתך אפשר להחזיר את העצמי בחזרה ?

מהניסיון שלי, האני שלך שם כל הזמן . בתור אחת עם אני מבולגן ומעורפל אוכל להגיד לך ,שרק לחיות ולעשות טעויות ,שטויות וכל מה שכולם עושים , אבל לנסות לפחות לבדוק נושאים חשובים כמו מצפון , רק לעשות ולעשות ולא לחשוב יותר מדי כי לבעלי אני מבולבל זה רק מפריע. מן הסתם נתנדנד ונסתבך כל החיים אני חושבת שהדרך היחידה לשמור על שפיות זה למצוא שניים שלושה חברים טובים ואמיתיים,זה המבחן האמיתי לדעתי. אם אתה מסןגל לקיים קשר אמיתי עם בן אדם אחד סימן שאתה שם! ואתה בסדר.

לטל ואיריס, אני מצטרף לכל מה שאיריס כתבה, לא יכולתי בעצמי לנסח זאת טוב יותר. תודה, ושבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום. בעקבות משבר שהיה לי לא הייתי מסוגל לצאת מהבית. קראו לרופא ,והוא "החליט " כנראה שאני סכיזופרן ונתנן לי ריספרדל. לקחתי כדור אחד וכמעט התעלפתי. הפסקתי מייד. כמובן שהמשבר חלף, והיום אין לי שום בעיה לצאת מהביית וכדומה. מדוע שרירות האבחנה הזאת? האם ככה הפס' נוהגים? לזרוק כדורים סתם? רציתי לדעת את דעתך.

שלום רב, כמובן שצריכים פרטים נוספים, לא ברור לי מה היה המשבר וכיצד היגבת למשבר והאם התגובה הייתה כה קשה. כמובן שעם מעט פרטים אי אפשר להגיע למסקנה ברורה שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום בשנה שעברה התרוששתי מכל כספי ונותרתי בחובות עצומים. נחתו עלי עוד מכות שונות ומשונות כמו מחלות פיזיות ואיבדתי כל יכולת לתפקד ומכל דבר אני מתעצבן. אני מגיע גם לאלימות כמו סטירה פה ושם ובכל פעם שאני כזה אני סובל ללא הפסקה מרגש אשמה בלתי נסבל. גם מי שמקבל את האלימות סובל . אני מכה שאני בשיא המצוקה ואחר כך אני בעצמי סובל מזה עד טירוף ואף פעם לא מצדיק את זה.אני יודע שאני לא בסדר.מי שאני מכה אותו ממשיך לתפקד,וכל הזמן אומר שברור לו שזה בגלל שאני חולה ,והוא צודק.לכן הוא אומר שהוא גם לא כועס אלא מרחם עלי.בגלל זה הוא גם לא התלונן במשטרה.הדברים ברורים.שוב ,אני מכה לא בגלל דרישה שלא מולאה או משהו , אלא בגלל שאני מגיע למצוקות נוראיות ואז כל דבר קטנטן מעצבן אותי פי מיליון מהנורמה. הדילמה הענקית זה אם להגיע לבית חולים או לא. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני אפסיק עם זה ולא בטוח שאני יצליח.רע לי נורא. ניסיתי לקחת תרופות אבל אמרו לי שזה לא מתאים לי שאני לא צריך תרופות(פסיכולוג קליני) אלא טיפול. האם טיפול בשיחות יכול לעזור לי להפחית את המצוקה הענקית? אני חושש נורא . המצוקה צפויה להחריף בגלל החובות ורדיפתם על ידי מי שאני חייב לו. אני חושב להתאבד בצורה קשה,יש עוד מצוקות שלא הרחבתי עליהין המצב ממש גרוע.

שלום, ברור שאתה במצב קשה, אתה סובל וגם הסובבים אותך. האם פנית לפסיכולוג בלבד? ניסית לפנות לפסיכיאטר? לקחת תרופות אי פעם? לדעתי, טיפול פסיכולוגי לא מספיק אלא חשוב ביותר שתיקח טיפול תרופתי, החיים שלך ישתנו לטובה. יש משהו בתרופות שגורם לבנאדם להיות רגוע, לא עצבני, לקחת את החיים בפרופורציות הנכונות. טפול תרופתי שיתאים לך פסיכיאטר יכול לעזור לך ובכך גם להפוך את החיים במשפחה לנעימים יותר, למרות החובות. אתה תוכל להתמודד יותר בקלות עם המצב הכלכלי, לחשוב באופן צלול ושקט יותר. טיפול תרופתי מתחיל להשפיע אחרי שלושה או ארבעה שבועות, כדאי שתתחיל גם טיפול פסיכולוגי באותו זמן וכך תהיה " מכוסה" מכל הצדדים. תוכל לפנות למרפאה לבריאות הנפש באיזור מגוריך.

הייתי בסרט פעם,אומנם לא אלימות פיזית אלא מילולית וכעס רב. ואכן אחר כך בוכה ומתחרט מאוד ומעניש את עצמי על ידי רעב וסבל. זה היה ממש עד לפני 8 שנים.מאז דברים השתנו,והזמן עשה את שלו. ואני אגיד לך מדוע המצב לא התדרדר: המצב לא התדרדר משום שאני ואתה לא עושים את זה בכוונה,אנחנו לא פסיכופטים. יש לנו (לי בעבר), איזשהו סערה מוחית (מצב פסיכוטי זמני של כעס) זמנית, שנגרמת בעקבות כעס) , והיות ואנחנו לא פסיכופטים ,והתנהגות כזו היא לא אנחנו ,ולא חלק מהאישיות שלנו,אז אנחנו מצטערים ומתחרטים מאוד. אנחנו מתחרטים, כי אנחנו אנשים אנושיים,בריאים בנפשנו(עם מצפון בריא וחזק)ושואפים שהמצפון ימשיך לייסר אותנו כשאנחנו מאבדים שליטה, או גורמים לסבל לאחרים. לכן,במשך זמן רב, גם החרטה שלנו (האישיות שלנו) ,עושה את שלה עם הזמן, ומתקנת אותנו שנחזור לשליטה. עצם הפניה שלך,אומרת שאתה מתחרט,ואתה גם מציין זאת .לפיכך אני קובע שאתה בפירוש לא פסיכופט, אלא שאתה נמצא בהפרעת שליטה בדחפים, כאשר, הדחף שהכי יש לך בו סף נמוך, הוא רגש הכעס. הפרעה ז,ו תוקפת אותך רק לעיתים רחוקות, ולאחריה אתה חש, שלא הצלחת לשלוט על התנהגותך האלימה. אני לא חושב,שכדאי לך לחכות "עד שהזמן ירפא". אני אישית, הייתי חושב מחשבות של חרטה רבות, תוך כדי צום ועונש עצמי חזק, וחקירה מדעית פסיכולוגית, והגעתי למסקנה, שנשים סובלות מאיבוד שליטה על הכעס (והאגרסיה) , הרבה פחות מאשר הגברים,לכן יותר גברים אלימים מנשים. ואז אמרתי לעצמי, שאם אסטרוגן יש בנשים, והן שולטות על עצמן, ולגברים יש טסטוסטרון שקשור לאגרסיה, אז אני אקח אסטרוגן. ואז, התחלתי לקחת שלוש פעמים אסטרוגן , כדי לקחת את המציאות בגמישות כמו שנשים לוקחות, וכך לא לאבד את השילטה על הכעס שלי. לאסטרוגן, צריך מרשם,ולא נותנים לגברים,אני הצלחתי להשיג כזה דרך מישהי בגיל המעבר שמקבלת אסטרוגן בצורת כדורים שנקראים "פרימריל 25". היות ואתה לא תצליח להשיג כדורים כאלה,אני ממליץ לקנות סוייה קלוייה מחנות תבלינים ופיצוחים, ולאכול כל יום סויה. משום שבסויה יש אסטרוגן (פיטואסטורגן). בנוסף לכך,אני ממליץ לך לפנות, בנכונות של מוטיבציה חזקה , לטיפול קוגניטיבי ממוקד כדי לשנות את ההרגלים של תגובות לכעס. ואם זה לא עוזר, אז מיד לפנות ולדרוש מהרופא, כדורים אנטיפסיכוטים נגד אגרסיה . אני מאחל לך שתצליח לשלוט על עצמך, כי זוהי הברכה שהכי טובה לך, משום שאם תצליח להגיע לזה אז בית סוהר וחיים אפלוליים יהיו רחוקים ממך מאוד. מאוד הייתי מבקש שד"ר הידש יגיב להודעתי זו. אז אני מבקש מד"ר הידש להגיב על דבריי .

אתה מודע לכך שהמצב שלך גורר סבל רב לא רק עבורך, אלא גם לסובבים אותך. הצעד הבא ההכרחי זה לאזור אומץ, ועם כל הקושי העצום - לפנות לעזרה מקצועית. כבר ראית שהנושא כבד וגדול מדי מכדי שתוכל להתמודד עמו בעצמך, ולבקש עזרה חיצונית זו לא בושה או פחיתות כבוד. אני מציעה שתפנה בהקדם האפשרי לקופת החולים בה אתה חבר, ותנסה לברר האם הם יכולים להמליץ לך על פסיכולוג שמתמחה בבעיות של התנהגות אלימה. אני יודעת שיש גישות טיפוליות יעילות בנושא של גברים מכים, כך שנראה לי הגיוני שתוכל להגיע למישהו שעוסק בנושא. (ציינת שיש לך נגישות לתרופות - אולי יש לך אפשרות לנצל את הקשרים האלה כדי לקבל המלצות לפסיכולוגים טובים ?) לדעתי, טיפול אינטנסיבי יכול בהחלט לעזור לך ללמוד דרכי התנהגות חדשות בכל פעם כשאתה מרגיש מתוסכל/חסר אונים, ובמקום לנקוט באלימות תרכוש טכניקות אחרות להתמודדות. ובנוסף עצה אישית : לא הייתי ממליצה לך לקבל המלצות כגון נטילת אסטרוגן או הסתמכות על תוספת תזונתית כזו או אחרת לטיפול בבעיתך המורכבת. היעזר באנשי מקצוע שזהו תפקידם, וטפל בעצמך. החיים שלך יכולים להשתנות לגמרי. המון בהצלחה אבישג

נכון. אני מקווה שעם טיפול של פעם בשבוע אני יוכל להסתדר,זה מה שיש לי להשקיע,או יותר נכון אין לי(בערך 0031 ש"ח בחודש,וזה הרבה מאוד,זאת מכה). השאלה היא האם זה יספיק. אם זה יספיק לי "להירגע" ולחזור למצב איתן מצוין, אבל האמת....אינני בטוח בכלל. הלוואי הלוואי .וזה נכון ואין מה לטשטש אני בשוק מעצמי כי אף פעם לא הייתי כזה. ותדעו לכם שאלימות זה מחלה רוצה לומר שכל אחד מכם יכול להגיע לזה!!! לא מאמינים? גם אני לא האמנתי על עצמי.זה עוד שלב בהדרדרות ולא יותר.אני החלטתי שאני הולך חד משמעי לפסיכולוג פעם בשבוע ל מ ר ו ת לחצים כלכלים וגם כאלו מצד בני משפחתי לא לעשות את זה !! לוחצים אותי מאוד(גם ההוריםשלי!) לא ללכת. אני הולך ,למרות המצב שלי וזה בניגוד לדעתם, בפירוש כך,הייתם מאמינים??? (בעיניהם הם נוכלים רעים וכולי וכולי).טוב אני כבר גדול למרות שמרגיש מאוד לא גדול.... אני מרגיש איום ונורא כמו שאמרתי, חובות, פירוק משפחה,מחלות מסוג אחר, חרדות . אין מה לעשות. הסיפור הוא איום ונורא והנזק נגרם לאורך שנים....מה שנים... עשורים!!לא אתחיל כאן לפרט.בינתיים אני כבר קבעתי תור.נראה אם זה יצליח לעזור לי אבל לדעתי זה לא אינטנסיבי מספיק .זה רחוק מלהספיק. ושוב הדילמה- על פניו מבחינה טיפולית -בריאותית גרידא ר ק טיפול אינטנסיבי אני מרגיש שיוכל להקים אותי ,יום יום. כי כל בוקר אני מתעורר עם הבעיות המחמירות .והסיכון שבמידה ואני יעשה את זה אני עלול ב ה ח ל ט מרוב כעס לפגוע חזק מאוד באותה דמות ,או שניים,שאני תופס אותם כאחראים עיקריים למצב שהגעתי לאשפוז.ולכן אני לא עושה את זה בינתיים.תאמינו לי שאם היה לי כסף הייתי הולך לשיחות גם שלוש פעמים בשבוע במצבי הנוכחי. בינתיים אני מדרדר. רציתי לדעת את דעתו של הידש בנוגע לדילמה שלי. יש לציין שרמת הסבל שלי גבוהה מאוד, והאלימות ,נכון שזה נשמע נורא אבל לא גבוהה. כלומר זה בגדר "סטירה" לעיתים רחוקות. בכל אופן לא אשאיר את עצמי לגמרי לא מכוסה . אני מרגיש ממש שגעון רגע אחרי שאני עושה את זה ורגשי אשמה מטריפים אחר כך . אני מוכן לתת את כל מה שנשאר לי כדי שזה לא יחזור על עצמו ושאני ארגיש יותר טוב רוצה לדעת גם מה דעתכם על הדילמה שציינתי .

להזכירך אני נוטל אפקסור 225 מ"ג ליום דיברתי עם הפסיכיאטרית של בית החולים בו אושפזתי ולטענתה העוויתות לא נובעות מנטילת האפקסור משום שכבר נטלתי בעבר אפקסור ולא היו תופעות שכאלה. יחד עם זאת,היא טוענת שהגיוני שיהיו לי עוויתיות בגלל היותי סובל מ CP היא ממליצה לקבוע תור לנירולוג ואולי גם למעבדת שינה אגב,כאשר השתמשתי ברמרון לא היתה כלל בעיה בשינה,אולם רציתי לישון כל היום ומצב רוחי לא השתפר הייתי מעוניין לשמוע את דעתך בנושא ושאלה נוספת: מה הפתרונות שיכולים להציע לי במעבדת שינה פרט לכדורי שינה או בנזודיאזפינים שאני לא מוכן לקחת (עם כדורים אחרים אין לי בעיה) בתודה רבה מראש

לאלמוג שלום, שאלתך מצויינת, הרבה פעמים במעבדת שינה מקבלים אבחנה יפה אבל יש להם פחות אופציות לטיפול בדיוק כפי שכתבת.... הרופאה שלך צודקת בכך שיש הגיון שאם אפקסור לא גרם לעוויתות בעבר פחות סביר להניח שהוא גורם כעת, למרות שעוויתות עלולות להיות תופעת לוואי של אפקסור, ישנן מספר עבודות המצביעות על כך שרמרון מקל על רעידות ויש לי מטופלת שנהנת מהתופעה הזו של הרמרון. אולי כדאי ליטול רבע כדור או חצי כדור של רמרון בערב וזה עשוי לעזור כנגד העוויתות? אולי? תתייעץ עם הרופאה המטפלת. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום האם יש דווח למשרד הבריאות על כ ל אשפוז חלקי או מלא , או במרפאות למשרד הבריאות ולגורמים נוספים או האם זה קורה רק כאשר ישנה סכנה מסוימת? האם מותר לרופא לשקר בתשובה על שאלה ישירה בבית חולים בנושא מספר פעמים הבנתי שיש דווח על כל אשפוז גם חלקי ואפילו במרפאה ובפעמים אחרות הבנתי שרק אם יש סכנה .מה נכון מבין הדברים?

שלום, כל אשפוז מדווח למשרד הבריאות-אשפוז מלא ואשפוז יום. טיפול מרפאתי אינו מדווח פרט למקרים של טיפול מרפאתי כפוי. ישנם אנשים שבמקום אשפוז כפוי מכריחים אותם ליטול טיפול מרפאתי, במקרים כאלו יש דיווח. שבת שלום דר' גיורא הידש

רמרון רק מגביר את התיאבון או שהוא גם גורם להשמנה? עליה במשקל הכרחית אם לוקחים רמרון?

לשירי שלום, שום דבר לא הכרחי, מדברים על תופעות לוואי ושכיחות סטטיסטית שלהן. השאלה תמיד מה קורה לפרט מסויים והאם הוא סובל מתופעת לואי שכיחה יותר או פחות. עד שלא תנסי לא תדעי מה קורה לשירי. עם זאת שתי התופעות שתיארת שכיחות עם רמרון אבל בכל מקרה צריך לעשות את המאזן של תועלת מול תופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר השאלה שלי היתה אם הרמרון גורם רק לעלייה בתאבון (ואז אם לא אוכלים יותר לא עולים במשקל) או שהתרופה גורמת בדרך כלשהי גם לעלייה במשקל (ואז אין חשיבות אם אוכלים יותר)

שלום רב, אני מטופל כשנה בגאודון 140 מ"ג ליום ובנוסף נוטל 2 כדורי קסנקס ליום. לאחרונה המליץ הרופא שלי להוסיף בין 2.5 ל-5 מ"ג זיפרקסה לפני השינה, מאחר ואני סובל מנדודי שינה וחרדות נוספות. חששותי ושאלותי הן: האם השילוב בין התרופות נפוץ? האם אוכל בהדרגה להיגמל מהקסנקס? האם קיימת סכנת השמנה בגלל הזיפרקסה? אודה לך מאוד על תשובותיך, ודעתך על הטיפול הנ"ל. סופשבוע נעים, אוהד. נ.ב החרדות אצלי מתבטאות בהרגשת לחץ/ריקנות בבטן ובפיק בירכיים שבא והולך. ואיני יודע אם אלו סימנים בגלל הקסנקס או חרדות אמיתיות.

לאוהד שלום, השילוב אינו נפוץ כיוון שלא נוהגים לשלב שתי תרופות מאותה המשפחה. עם זאת יש הגיון במה שהרופא הציע כיוון שהקסנקס ממכר וגם אני איני נוהג להמליץ עליה לשימוש ממושך וקבוע. זיפרקסה כפי שכתבת עלולה לגרום לעליה במשקל אבל לא אצל כולם. מקווה שעניתי לכל שאלותיך. כל טוב דר' גיורא הידש

היי אוהד אודה לך על מענה האם אתה סובל מסכיזופרניה? גם בני לוקח גאודון 100 מ'ג עם ריספרידל 2מ'ג -מאותה מישפחה האם במשך אותה שנה שאתה לוקח 140 (שזה מינון לא קטן) החרדות לא נעלמו? לא הבנתי מה זה פיק בירכיים וריקנות בבטן-אלא לא חרדות נפשיות? בעיניין השינה -אין לו בעייה כלל ההפך הוא הנכון- לבני יש חרדות נפשיות ומחשבות כפייתיות כמעט כל יום ומאד קשה לו - הוא דווקא קיווה שהגאודון תעזור לו בעניין החרדות אך ללא הועיל. האם כדאי להעלות את מינום הגאודון או את מינון הריספרידל.(שאיתה לא היו מחשבות כפייתיות בצורה כזאת) רציתי לשאול גם את ד'ר הידש האם רמרון יכולה לעזור כאן במקום האפקסור שהוא לוקח 225 מיג. הרופא שלו לא כל כך שש להחליף -ובכל זאת האם יש טעם -בגלל החרדות ביחוד חרדה חברתית שמתגברת מיום ליום. תודה צראש ו.

שלום, הרמרון מעט יותר מרגיעה אבל לעתים אף גורמת לעייפות ושינה. בעוד אשר כנראה שהאפקסור עזר... בכל המקרים של הצלחה חלקית השאלה קשה ביותר. יתכן שהתרופה החדשה תהיה מתאימה וטובה יותר ויתכן שלא. לכן השאלות הללו הן הקשות ביותר לרופא והמטופל. תמיד שוקלים את הסיכון לעומת התועלת שעשויה לצמוח מההחלפה. רק הרופא שמכיר היטב את המטופל יכול לעזור לבהחלטה כזו. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אחרי הפסקת פריזמה חזרו החרדות והדכאון האם ניתן לקחת שוב והאם עדיין תהייה השפעה? לקחתי פריזמה פורטה 1 ליום. והאם יכול להיות שזה חזר בגלל שהפסקתי בבת אחת?

למיכל שלום, כדי לענות על שאלתך צריך לדעת כמה זמן חלף מהפסקת התרופה. במשך החודש אחרי ההפסקה יתכן שמדובר בתופעות של ההפסקה ולא בחרדה "אמיתית" כך שאפשר להעזר בוואבן או לוריון ואחר כך תרגישי טוב ללא חידוש התרופה. אם עבר יותר מחודש אז כנראה מדובר בחזרה של החרדה ויש לשקול את חידוש הטיפול. בדרך כלל תרופה שעזרה למשהו בעבר תעזור לו גם בעתיד כי ישנה התאמה בין התרופה למטופל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מיכל, פריזמה פורטה מכילה 60 מ"ג. כאשר מפסיקים את השימוש בתרופה חשוב לעשות זאת בהדרגה. פריזה (לא פורטה) מכילה 20 מ"ג. יש לעבור למינון של 40 מ"ג (2 כדורים ליום)למשך כשבועיים עד חודש, ורק אז, אם אין חזרה של הדיכאון ו/או חרדות, להמשיך להפחית ל-20 מ"ג (כדור אחד ביום) וכן הלאה עד הפסקה מלאה. בהצלחה סי

שלום לפני חצי שנה התחלתי בטיפול תרופתי בריספרידל ולפני ארבעה חודשים עברתי לזריקות קלופיקסול דפו מאז עליתי 24 קילו במשקל אני מבינה שזה בעקבות הטיפול שאלתי האם כאשר אפסיק את הטיפול האם אוכל לרדת במשקל 20 קילו בדיאטה רגילה או האם אלו שומנים שלא יורדים בדיאטה? בתודה טלי

שלום טלי, אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל לאחרונה התפרסמו מחקרים בארה"ב שמצאו שהתרופה שאת לוקחת גורמת גם למחלת הסכרת. לידיעתך.

לטלי שלום, הסוכרת שייכת לעליה במשקל ולא באופן ישיר לתרופות. אני חושב שכבר עכשיו כדאי להתחיל בדיאטה, אפשר לרדת במשקל גם עם התרופות אבל זה יותר קשה. בסוף הטיפול התיאבון ירד ותוכלי לרדת במשקל . בהצלחה דר' גיורא הידש

קודם כל תודה על התשובות, אם הבנתי נכון -אין שום מצב לריפוי מוחלט רק על ידי תרופות (במקרה של חרדה חברתית) זאת אומרת שזה לא כמו שאנטיביטיקה מרפאה לדוגמא שפעת לחלוטין? תודה גיל

לגיל שלום שוב, לא ציינת קודם שמדובר בחרדה חברתית. לחרדה חברתית, ראוי כאן להוסיף, הטיפול המומלץ כיום הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (ורצוי קבוצתי) לעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי. מיכל.

וסתם לידע כללי: אנטיביוטיקה לא מרפאת שפעת.... שפעת נגרמת מוירוס, אנטיביוטיקה מיועדת לטיפול בחיידקים. תהיה בריא !

לד"ר ולכל מי שיכול לעזור !!!!!!!!!!! הייתי בהריון 5 חודשים והמצב הנפשי שלי היה קשה (חרדה עמוקה ודיכאון). לאור זאת ועקב הדאגה של בעלי החלטנו על הפסקת הריון בתחילת החודש השישי. עברתי לידה מוקדמת. לאחר מכן ניכנסתי לדיכאון קשה ומצב פסיכוטי אולי (לא קיבלתי איבחון מקצועי). התחלתי מיד לקחת נוגדי דיכאון. היום, חודשיים לאחר הלידה אני מרגישה שזאת לא אני. כלומר, אני מתרחקת מהאני האמיתית שהייתי. אני מתנהגת בצורה מוזרה, מדברת שטויות ללא שליטה, עושה פרצופים משונים. בעלי ובני המשפחה מתנהגים אלי כאל משוגעת. ואני יודעת שכך אני נראית אך אין לי שליטה על אופן ההתנהגות שלי והדברים שאני אומרת. רציתי לדעת, מה זה ההרגשה הזאת של ריחוק מהאני? והאם "חטפתי" פסיכוזה" שלאחר לידה? האם זה בעקבות האובדן או שזה היה קורה גם אחרי לידה אמיתית? אני בוכה כי אני רוצה לחזור לעצמי אך לא מצליחה. מה עושים? מה קורה לי? אני עדיין לוקחת נוגדי דיכאון ויש לציין שאני לא ממש בדיכאון כבר, זה עבר למקום אחר. האם פסיכוזה יכולה להופיע ככה סתם אחרי תקופה ולא מיד אחרי הלידה? זקוקה דחוף לסיוע !!!

SORRY but my PC doesnt write hebrew. Your question was urgent and I answer Urgent (DACHUF). As you describe your feeling it seems that you must go URGENT to a psychiatrist .he will ask you more details about your feeling . and if you need he will give you medication. How do you sleep at night can you sleep? or you have difficulties? Im not a doctor but maybe you are in a post trauma situation and this must be treated by a psychiatrist.

היי דגנית חושבת שאנחנו מכירות למה את לא כותבת? אני.

לדגנית שלום, הטראומה והחרדות והלידה-הפלה המוקדמת כולם הביאו להתערערות המצב הנפשי. את שואלת בצדק האם מדובר בדיכאון או בפסיכוזה שזו הפרעה חמורה הרבה יותר. לא אתיימר לאבחן דרך הרשת וממכתב קצר, אבל התרשמתי שיש צורך בפניה דחופה לרופא לשם אבחון. אם את מתקשה להגיע לבדיקה דחופה באופן מרפאתי תמיד אפשר להגיע לבדיקה דחופה בחדר מיון בבית חולים הקרוב לאזור מגוריך. טוב שכתבת ותגיעי למעקב אצל פסיכיאטר דר' גיורא הידש

שלום. רציתי לשאול על תרופות נגד חרדה : 1.ברגע שמפסיקים אז הכל חוזר? או שבאיזה שהוא שליו מפסיקים את התרופה וגם אין חרדה? 2.יש תופעות לואי? 3.אם לוקחים תרופה, יש טעם בשיחות עם פסיכולוג? 4.במקרה של פוסט טראומה שגרמה לכאבים בילתי פוסקים, יש תרופות שיכולות לעזור? 5.תוך כמה זמן מרגישים שינוי? תודה מראש, גיל

היי גיל. מצב החרדה כשמפסיקים את התרופה תלוי במאמצים שעשית להיפטר מן החרדה במקביל ללקיחת התרופות. דהיינו, האם היית בטיפול פסיכולוגי למשל, או פעלת באיזושהיא צורה אחרת להפחתת החרדה ולשיפור במצב במידה שלא אפשרי מאוד שהכל יחזור. מכאן תבין גם את התשובה לשאלתך השנייה- וודאי שיש טעם בשיחות, כדי להגיע ליום שבו תוכל לוותר על ההישענות על התרופות במקרה של פוסט טראומה- וודאי שיש תרופות, להקלת המצב. השינוי מורגש תיאורטית אחרי כשלושה שבועות אך לעיתים גם קודם לכן. יש תופעות לוואי לתרופות אולם הן קלות יחסית וחולפות תוך מספר שבועות או מספר ימים לפעמים, יש גם מספר תופעות שלא חולפות כמו עלייה במשקל או ירידה בחשק המיני, שמאפיינות את רוב התרופות. (אלו שתי תופעות שרופאים לא ככ נוטים לציין אותן בתחילת הטיפול, ). מקווה שעזרתי, מיכל.

לגיל ולמיכל, אני מצטרף לכל מה שמיכל כתבה ואני מודה לך על העזרה בכלל ובמיוחד ביום עמוס כזה. תודה, תודה דר' גיורא הידש

שלום. רציתי לשאול על תרופות נגד חרדה : 1.ברגע שמפסיקים אז הכל חוזר? או שבאיזה שהוא שליו מפסיקים את התרופה וגם אין חרדה? 2.יש תופעות לואי? 3.אם לוקחים תרופה, יש טעם בשיחות עם פסיכולוג? 4.במקרה של פוסט טראומה שגרמה לכאבים בילתי פוסקים, יש תרופות שיכולות לעזור?

לא ככ ברור לגמריי לגבי השאלה של תופעות הלוואי מן הסתם אתה מתייחס לתרופות בכל אופן אם במקרה התכוונת להפסקת התרופות אז ההפסקה חייבת להיות הדרגתית וכך ייחסכו ממך ,רוב הסיכויים, תופעות שונות מיכל.

שלום ד"ר, 1. האם אלרגיות נשימתיות נחשבות כ'מחלות פסיכוסומטיות' ? האם יש קשר בינן לבין רמת החרדה של הפרט ? 2. אדם המשתמש באופן לא קבוע (אלא ע"פ הצורך בלבד) בתרופות אנטי-היסטמיניות כמו קלרינאז, סינופד, סימביקורט ואינהלציות ונטולין יכול לקחת תרופות ממשפחת ה-SSRI או SNRI.

לדן שלום, אסטמה ואלרגיה נחשבות למחלות שבהן יש קשר למצב הנפשי והמצב הגופני. כלומר המצב הנפשי משפיע על המצב הגופני, מצב נפשי חמור עלול להחמיר את המצב הגופני. עם זאת לא הייתי משייך את כל ההפרעה למצב נפשי בלבד. לכן גם טיפול נפשי עשוי לשפר את המצב הגופני בהפרעות שציינת. אין סתירה או הפרעה בין התרופות שציינת ותרופות נוגדות דיכאון. שיהיה רק טוב והרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, לפני כשנה (בגיל 33) חוויתי התקף חרדה (ביטויו: אובדן תיאבון (אובדן 5 ק"ג בשבוע) וקשיי שינה). רופא-משפחה המליץ על ואבן. לקחתי 1 כדור במשך 5 ימים. הוא הרגיע, אך לא עורר תיאבון. "ליתר ביטחון" פניתי גם לפסיכיאטר. המלצתו: הפסקת הואבן ומעבר לקלונקס 0.5, 1/2 כדור בערב (ובמידת הצורך - גם חצי בבוקר). לקחתי 1/2 כדור קלונקס 3 ימים. התוצאות: התיאבון חזר, אך חשתי כבדות רבה בראש ובכל הגוף. עדכנתי את הפסיכיאטר על כך, ובאותו מפגש אף שטחתי בפניו את משנתי הסדורה: אנטגוניזם חריף לתרופות פסיכיאטריות. אני מאמינה בכוחות הפנימיים שבאדם ולא בחומרים כימיים חיצוניים! בתום השיחה הפסיכיאטר הורה לי להפסיק לקחת קלונקס או כל תרופה אחרת, ולראות מה יתפתח. להפתעתי ולשמחתי, עם הפסקת התרופה החרדה עברה, ותוך מספר חודשים חזרתי לתפקוד מלא. היום, כשאני מסתכלת לאחור, אינני מצליחה להסביר ולהבין את התנהגותי. לכן רציתי לשאול אותך: 1. האם קלונקס במינון שקיבלתי נחשב מינון גבוה/ חזק ? 2. האם ייתכן ש"תופעות הלוואי" של הקלונקס הן בעצם "תגובת התנגדות" או "מחאה" שלי על הצורך לקחת כדורים פסיכיאטרים ? 3. כיצד אפשר להסביר את ההחלמה ? הייתכן כי הפחד מנטילת תרופות גבר/ הכניע/ דחק (ללא מודע?) את החרדה המקורית ? .. אודת על תשובותיך המפורטות, סהר

המינון שלקחת של הקלונקס מאוד נמוך לדעתי ייתכן שפשוט עברת תקופה מסוייימת של לחץ שחלפה בדרך כלל הכדורים האלה שקיבלת לא מקובלים כטיפול קבוע משום היותם ממכרים נראה גם שאפשר שהייתה לך אמונה רבה במטפל שלך, וגם זה השפיע אני חושבת שבאופן רגיל היה מומלץ לך טיפול אחר לא ממכר ואיכשהוא התמזל מזלך שלא עלית על תרופות באורח קבוע והצלחת להחלים גם כך ייתכן שהמטפל שלך קלט אותך האמת שאת גם לא מנדבת מספיק פרטים כדי שניתן יהיה לדעת תגובת הכבדות ממש לא נראית לי כשייכת להתנגדות רציונאלית. ליטל.

לסהר שלום, כפי שנאמר נטלת מינונים נמוכים של התרופות אבל סבלת מתופעות לוואי כמו הכבדות. כיוון ששתי התרופות ממכרות טוב שלא המשכת בהן לתקופה ארוכה. כפי שידוע הגישה וההתייחסות לתרופות משפיעות על התוצאות. כלומר אדם המאמין בתרופה מצבו ישתפר יותר מאשר אדם שאינו מאמין בתרופה או מתנגד לה. לכן החוכמה בכל הרפואה היא לנהוג בכל אדם לפי אופיו ומה שמתאים לפרט האינדיוידואלי המסויים. למזלינו הפרעות חרדה ודיכאון חולפות גם באופן עצמוני (מעצמן ללא טיפול). דרך אגב כך גם דלקת ריאות ומחלות זהומיות אחרות. אבל לא תמיד. למרות שלפני גילוי האנטיביוטיקה דלקות ריאות וזיהומים חלפו ואנשים הבריאו, עדיין אנחנו ממליצים לכל אדם שסובל מדלקת ריאות ליטול אנטיביוטיקה....כך שמהבחינות הללו יש דימיון רב בין הטיפולים הגופניים והנפשיים. את תאמרי בצדק שמבחינת ההשפעה והיחס יש הבדל בין תרופות המשפיעות על הגוף ותרופת המשפיעות על המוח ואני אסכים אתך. אבל שוב, כל אחד לפי אופיו ומה שמתאים לו. סוף טוב הכל טוב ואני שמח אתך דר' גיורא הידש

מאניה דפרסיה.

דוקטור הידש שלום אני בן 25 סובל מבעיות חרדה ומטופל פסיכולגית ובשבוע האחרון התיעצתי איתך בפרום לגבי שימוש בלוסטרל ביחד עם וליום ואמרתי לי שממומלץ ,אתמול היה זה הלילה השני שלא נרדמתי יש לציין שאני עובד במפעל (משמרות)השבוע הזה זהו השבוע הקשה ביותר במצוקה הנפשית שלי זהו הפעם השנייה במהלך השבוע שאני לא הולך לעבודה מאחר שאני לא נרדם ומפחד מהתמטטות נפשית בגלל חוסר שינה ראוי לציין ששנה וחצי אני עובד ובחיים שלי לא התקשרתי לעבודה ונכנעתי לחרדות תמיד הלכתי גם אם זה היה קשה יש לי מספר שאלות אלייך 1:האם יש קשר לזה שאני נוטל לוסטרל יחד עם אסיוול ולא נרדם 2:האם יש קשר לזה שיש לי גלי חום ובחילות בגלל הלוסטראל כי בעבר לא היה לי 3:האם כדאי לי להפסיק את הטיפול התרופה הזאת ולהמשיך רק בולוים 4:האם בגלל שנכנעתי לא ללכת לעבודה אני יפתח תלות ולא הלך עכשיו 5 האם ברגע שהלוסטרל מתחיל להשפיע לאחר כמה שבעות הוא מחליש אותי ועושה אותי חלש ואדיש אשמח לקבל את תשובתך תומר

שימוש בווליום הוא ממכר הייתי מנסה תרופה שמשפיעה גם על הנורדרנאלין וכך מרגיעה אוליי יותר ומאפשרת שינה יותר טובה וכך תחסוך מעצמך את הצורך בשימוש בתרופה נוספת שלך ליטל

לתומר שלום, איני זוכר כמה זמן אתה נוטל לוסטרל, אבל אני חושב שאתה בתחילת הטיפול. כתבתי לך שבתחילה יתכנו תופעות לוואי גם של בחילות וגם של אי שקט והפרעה בשינה כיוון שהלוסטרל מעוררת. וואליום היא בחירה טובה וגם לא הצלחת לישון אז אפשר להוריד במינון של הלוסטרל כדי להסתגל לתרופה לאט יותר או להוסיף בוואליום. אפשר גם לנסות להחליף את הוואליום כדי שתוכל בכל זאת להרגיש בטוב ולהגיע לעבודה. בקשר לשאלות לטווח הארוך יותר, יש להן תשובות אבל אני חושב שעדיין מוקדם מדי לשאול אותן, תחכה קצת שמצבך ישתפר ואז נתקדם עם השאלות. תשמור על עצמך ואני מקווה שביום ראשון תרגיש בטוב ותחזור לעבודה. דר' גיורא הידש

שוב תודה על ההתייחסות, אתה מאד עוזר, אך אני מקווה שאתה מגלה את כל האמת ולא רק מעודד, כי אני במצוקה. אני נוטה להאמין שכל מה שאמרת, יתגשם. היום אני מתחילה לראות אור... למרות שעדיין השרירים תפוסים ויש מתח בגרון... יש לי שתי שאלות: אני כבר מספר ימים עם כאב ראש. האם זה קשור למינון גבוה מדי? (150) אמרתי לך שאני עוסקת בהוראה, עבודה עם עצבים תמידיים, הנוער של היום פחות ממושמע מאי-פעם. האם העבודה במצב כזה מזיקה? או שאם הכל יסתדר, אין לזה חשיבות? הרי אני אוהבת ללמד... תודה מקרב לב

לגיתית שלום, לפחות לשנינו אותה הדעה, שנינו מקווים שאני צודק ותרגישי בטוב... ודווקא עכשיו לתשובה "פחות טובה". התרופה עלולה לגרום לכאבי ראש כתופעת לוואי, כאבי הראש אינן קשורות למינון, פעמים רבות הן חולפות אבל כבר קרה שהם היו סיבה להחלפה ושינוי של התרופה. אני מקווה שבשבועות הקרובים תרגישי טוב, בתרגישי טוב אני מתכוון שמצבך הנפשי יהיה טוב יותר מכפי שהיה כבר חודשים רבים מתקופה האחרונה. כמובן שעבודה או כל מצב של מתח רב ומאמץ אינם מוסיפים לבריאות הנפשית, אבל את תרגישי טוב ותהיה לך את אפשרות הבחירה וחשבון הנפש האם את רוצה/יכולה להמשיך בהוראה. אבל נחכה וקודם באמת תרגישי בטוב בלי כאבי ראש דר' גיורא הידש

שלום ותודה רבה לך, ד"ר הידש. לא יודעת למה, אבל דווקא לך אני נוטה להאמין... מה שמפחיד אותי,איך אני מתפטרת מאותם התחושות הגופניות הבלתי נסבלות, כמו התכווצות שרירים ומתח בגרון שתופסים אותי פתאום "ומשתקים" אותי ? אני 3 שנים הרגשתי מעולה בלי כדורים, עבדתי כמעט 2 משרות וכלום לא קרה ופה בלי סיבה, באמצע טיול בח"ול התחלתי לזייף. בהתחלה לא קישרתי ורק אחרי חודש פניתי לטיפול וכך התפתחה כל התסבוכת.

אני סובל מחרדות תדיריות, אפילו ללא אובססיביות, והרגשה לא חמורה שאנשים מסתכלים עלי, מאיין פרנואידיות, אני סובל מOCD וטופלתי בפריזמה וסרוקסט , אך הם משפיעים על החשיבה על הזכרון, וקשה עם זה, שאלתי היא האם ריספרדאל יכולה במצבי להוות תחליף לתרופות אילו? על מה היא יותר שמה דגש? תודה אורי

לאורי שלום, רספרידל אינה מיועדת לטיפול יחיד ב OCD, משתמשים בה כטיפול תומך יחד עם התרופה נוגדת החרדה כמו סרוקסט ופריזמה. אני הייתי חושב על החלפת התרופה לתרופה נוגדת דיכאון אחרת בתקווה שהיא תשפיע לטובה ללא תופעות לוואי על המרכיבים הקוגניטיביים - זיכרון חשיבה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום,אני מטופלת מזה שנה בלוסטראל דבר שעוזר לי מאד במהלך הטיפול הפסיכולגי שלי...אולם בכל התק ההאחורנה אני מרגישה הרבה יותר חזקה להכיל את כל מה שקורה לי במהלך הטיפול וכמובן בחיי היום יום...התייעצתי עם הפסיכולוגית שלי לגביי ירידה במינון הכדור(אני לוקחת 50 גר ורוצה להוריד בהדרגה מחצי כדור להפסקה מוחלטת),והיא לא הראתה התלהבות מכיוון שעכשיו אנו נוגעות בלב הבעיה בטיפול והיא חשה שזה לא הזמן המתאים לבצע זאת...עוד מספר ימים יש לי פגישה עם הפסיכיאטרית שאני הולכת עליה בשביל מעקב היא בכלל לא מכירה אותי בצורה מעמיקה כמו המטפלת שלי ואם אני אבקש ממנה להוריד היא תסכים איתי ללא בעיה...שאלתי עליך מה לעשות אני רוצה לציין שאני סומכת על המטפלת שלי בעינים עצומות...אבל רוצה ומרגישה בשלה להיות פחות תלויה בכדור הנל ...שכחתי לציין שאני בת 30,ומטופלת כבר 3 שנים אצל אותה פכיכולוגית .תודה על תשומת הלב ומקווה לתשובה...אני.

לדעתי את צריכה ללכת לפי תחושות הבטן שלך ואם זה אומר להפסיק עם הכדור, אז לעשות כך. ייתכן שהמטפלת שלך חושבת שדווקא כשאתן מגיעות למרכז הרגיש של הבעיות, איך להגיד, זו הדרך שלך לברוח, והכל ייתכן, אבל לדעתי עלייך ללכת כאמור לפי תחושותייך הפנימיות. ליטל.

היי אני, אני יודעת שהשאלה שלי לא קשורה למה ששאלת בפורום, ובכל זאת, אשמח עם תעני לי. כתבת שאת מטופלת ע"י פסיכולוג ופסיכיאטר במשולב. האם תוכלי לציין כמה ש"ח את משלמת עבור פגישה אחת עם כל אחד מהם. תודה לך, מישהי שנמצאת במצב דומה ומתקשה לעמוד בתשלומים...

אני משלמת 280ש"ח לטיפול פסיכולוגי,והולכת רק למעקב כל כמה חודשים לפסיכיאטרית,דרך קופת חולים ומשלמת רק לרבעון ....אפילו אין לי מושג כמה מורדים לי (אני חושבת ש15 ש"ח ) מקווה שעזרתי לך.....אני.

שלום, אנסה להכניס מעט סדר בשאלתך. אני חושב שמקובל על כולם שהכיוון הוא לטוב ולהפסיק את הטיפול התרופתי, השאלה היא התיזמון.... אני חושב שכדאי לספר לפסיכיאטר את כל האמת כולל מה שהפסיכולוגית אמרה וחושבת כפי שציינת בפורום, אם תאמרי לו את הדברים הללו כמובן שהוא יתחשב בהם... בכל סיום טיפול תרופתי אני נוהג לעשות את המאזן של השגים ותופעות לוואי וסכנות בסיום טיפול, ולפי מאזן זה אנחנו קובעים את הזמן המתאים לסיום. אני מסכים שהפסיכולוגית מכירה אותך בצורה העמוקה והנכונה ביותר וגם אני נוטה ללכת לפי דעתה אבל כמובן גם דעתך חשובה. חשוב ביותר להדגיש שלא מדובר על השאלה העקרונית האם יש לסיים טיפול או לא, השאלה העומדת לפניך היא מתי.... כל טוב ותמשיכי להרגיש בטוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, במשך שנים ארוכות, מצב הרוח שלי העסיק לא מעט אנשים אך אף פעם לא טרחתי לעצור ולחשוב מה באמת קורה איתי. היום, בניתוח לאחור אני מוצאת שבמשך כל חיי, מצב הרוח שלי היה ועדיין מאוד תנודתי. ואפרט:- ישנן תקופות (חודשיים-שלושה) שבהן אני מרגישה התרוממות רוח, אושר בלתי מוסבר, חשק מיני והעדר צורך בשינה. בתקופה כזאת אני "מתאהבת" בגברים הנמצאים בסביבתי, מתנהגת באימפולסיביות, הביטחון העצמי שלי עולה, אני מרבה בקניות של בגדים וקוסמטיקה, מטפחת את עצמי ונראית נהדר. יש לציין שאני אישה יפה ומושכת כך שבתקופות האלה הכל הולך לי קל ולכן יש היענות מהצד הגברי. ואז בבוקר אחד, ללא כל סיבה נראית לעין, אני מתכנסת בתוך עצמי, מצב הרוח יורד, חוסר חשק מיני, שינה מרובה וחוסר רצון לדאוג לעצמי. תקופה דיכאונית כזאת נימשכת בדרך כלל מספר חודשים ארוכים יותר (חצי שנה ויותר). יש גם השפעה עונתית על מצב הרוח שלי. בחורף אני קודרת בדר"כ ובאביב-קיץ מתחילה תקופה פורחת יותר. האם, לאור הדברים לעיל, אני סובלת מהפרעה כלשהי או שמא מדובר במצבי רוח משתנים הפוקדים כל אדם? כשאני חוקרת ובודקת לעומק את התנהגותי אני מוצאת חוסר יציבות רגשית לאורך זמן ארוך ובעיקר מתקופת הצבא (היום אני בת 30) אשמח מאוד אם תסכים לאבחן את מצבי והאם זה אישיותי או הפרעה נפשית? תודה מראש!!!!!

אני חושבת שכמו שכתבת בראש ההודעה- את מחפשת אבחון וטוב שאת עושה זאת כי זה מראה שאת דואגת לעצמך ומעוניינת לפתור את הבעיה. אני לא יכולה לתת לך דעה מקצועית כמובן אך, תיאורך מזכיר הפרעה בשם מניה- דפרסיה בה יש דפוסים של שינויים קיצוניים במצבי הרוח ותופעות כמו פזרנות, חוסר שינה ומצד שני דיכאון וחוסר חשק. כדאי לפנות לאבחון פסיכאטרי בהקדם האפשרי כי חבל שתסבלי שלך, אריאל

ממליץ לך לקרוא את הכתבה שפודסמה ביום ב' שעבר ב"ידיעות אחרונות" - כתבה על המחלה מאניה-דיפרסיה. הכתבה הופיע במוסף "24 שעות" בעמודים האמצעיים. התיאור שלך נראה כאילו הוא "העתקה" של התיאורים המופיעים בכתבה. תוכלי למצוא אותה גם באתר האינטרנט של ynet.

לאדווה שלום, אני חושב ששאלתך כבר נענתה בעבר, אבל בשעה זו של הלילה אין לי כוח לבדוק האם זו היית את או משהי אחרת עם דברים מאוד דומים. בכל אופן הדברים שאת מתארת בהחלט מאשרים את דבריך שיש צורך מאבחון. אבחון מקיף הוא כמובן בראיון מלא ורשת האינטרנט לא מאפשרת זאת. אני מקווה שהחלטת לבדוק את הדברים ואחרי האבחון תוכלי להתקדם. אשמח אם תעדכני, דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת כמה זמן לאחר לידה עדיין מופיעים הסימנים המעידים על ד.ל.ל. חברתי סובלת מהתקפי זעם-(לא כלפי הילד) כלפי בעלה. לא מתפקדת בבית בכלל למרות שאינה עובדת (עברו כ-7 חודשים מהלידה) בעלה פשוט אומלל. מבקשת עיצה .תודה.

שלום לך יקירה תמליצי לחברתך לקבל טיפול תרופתי דחוף. חבל! כי אפשר לחסוך את הסבל הזה ממנה ומבעלה האומלל. גם לילד זה בטח לא הכי נעים.... 7 חודשים זה המון זמן וכנראה שמדובר בדיכאון לא קל... והתשובה היא: כדורים נוגדי דיכאון כמה שיותר מהר.. בהצלחה

I think that your freind must go to a medical treatment. Usually The depression you were asking about occurs 3 months after birth. But it doesnt say anything about your freind case. If you can help her take her to the doctor.

שלום רב, האבחנה של דיכאון אחר לידה נקבעת לפי זמן התחלת הדיכאון, מקובל שאם הדיכאון מתחיל אחר הלידה עד לתקופה של שלושה חודשים קושרים את הדיכאון ללידה. יש כאלו המרחיבים מאפשרים אבחנה עד חצי שנה. אם הדכאון מתחיל אחר כך אז לא משייכים אותו ללידה. כפי שאני מבין, אצל חברתך הדיכאון התחיל קודם וכיום היא כבר כחצי שנה אחר הלידה ובדיכאון. כדאי להגיע לאבחון וטיפול מתאים. דווקא תקופה זו שצריכה להיות של אושר ושמחה עצובה כל כך אצלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

השתמשתי 3 שנים בפקסט וכל כמה זמן הדיכאון והחרדה חזרו והמינון עלה בסוף הפסקתי לבד ובבת אחת עברו 3 חודשים ועכשיו אני עצוב עצוב עצוב מה עושים?

ציג שלום לא ציינת האם שילבת גם טיפול פסיכולוגי ביחד עם התרופתי. לפעמים התרופות עצמן מספיקות, אבל במקרה שאתה מתאר - הדיכאון והחרדה המשיכו והתגברו, כך שנראה לי שרצוי להתמודד עם הקשיים בשתי החזיתות - גם הנפשית וגם הגופנית. עצתי לך - חפש בהקדם מטפל טוב, ותתחיל בשיחות. יכול להיות שהוא יתרשם שכדאי לשלב גם תרופות, אבל יתכן שהשיחות יספיקו להרים אותך מתוך העצב בו אתה נמצא כרגע. תרגיש טוב אבישג

אתה לא מספק די פרטים, האם למשל אתה נמצא במקביל גם בטיפול שיחתי. כמו כן הפסקה לא הדרגתית של פקסט היא מאוד לא לעניין. (לא כתבת גם איזה מינון לקחת).

לציג שלום, אתה כותב על שתי בעיות. הראשונה היא שהפקסט כנראה לא סיפק את התוצאות הרצויות ולכן היה צורך להעלות במינון. הגישה שלי שונה ואני מעדיף להחליף תרופה שאינה מספיקה ולעבור לתרופה אחרת שתעזור יותר. הבעיה השניה היא חזרת הדיכאון. לעתים רחוקות ישנם אנשים הזקוקים לטיפול ממושך מפני שקיימות סיבות שהדיכאון ימשך. יתכן שמדובר בתורשה כבדה, יתכן שישנם קשיים קיומיים המפריעים מאוד, וכך הלאה. במקרים כאלו הטיפול ממושך לחמש שנים ואפילו יותר. כמובן ששיחות עשויות לעזור למניעת הדיכאון. תרגיש טוב דר' גיורא הידש

ושלום לד"ר הידש האם באיקסל יש פחות תופעות לואי בנושא חשק מיני והאם אף שייך לקבוצה של אפקסור snri תודה ניר

על פי חומר באינטרנט- אכן לאיקסל פחות השפעה על הנושא. מיכל.

לניר שלום, איקסל שייכת לקבוצת ה SNRI כמו האפקסור שבה הוא פועל גם על הנוראדרנלין וגם על הסרוטונין. החברה טוענת שהוא משפיע יותר על הנוראפינפרין ולכן משפיע פחות על המין. לדעתי הדבר לא הוכח מספיק בעבודות. עם זאת כמו כל תופעת לוואי אין מדובר בסטטיסטיקות השאלה מה קורה אצל כל פרט ופרט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איך זה פתאום אדם קם בבוקר ומתחיל להרגיש דפיקות לב , הזעה וחיוורון, לפני כן הכל היה על מי מנוחות, ואז רצים לכל הרופאים הפרטיים , עוברים את כל הבדיקות כולל: דם ולב. ולא נמצאת כל סיבה גופנית ואז מגלים שמדובר בהתקף חרדה וכל החיים משתנים. האם זה קורה פתאום דוקטור???

הדר בוקר טוב, כן, זה קורה פתאום. התקף החרדה הראשון מופיע פתאום לכאורה ללא אזהרה מוקדמת. מפחיד, מרגישים נורא ואיום, חושבים שזה כתוצאה מבעיה גופנית, התקף לב, שבץ ועוד אי אילו מחלות... אם תסתכלי אחורה תראי שיש סיבה לקריסה הזו, חוויה טראומטית, תקופה ארוכה של מאורעות שהתרחשו בנפש או בגוף, רגשות קשים ועוד.... מנסיון של מישהי שהיתה שם... אבל הדר, יש לזה פתרון ויש תקווה. איבחון ראשוני אצל פסיכולוג או פסיכיאטר וטיפול בשיחות בשילוב תרופות. אני נעזרתי בתרופות. ישנם מצבים בהם טיפול פסיכולוגי בלבד יכול לעזור. במצבים מסוימים אי אפשר להמנע מהתרופות. אותי הן הצילו. מאחלת לך שתחזיקי מעמד ותתחילי בטיפול שיוציא אותך במהירות מהמצב הזה. יום נעים:-)))

מחוויותי האישיות גיליתי שאני סובל מהפרעות חרדה ואגורופוביה רק כתוצאה מהתקף חרדה/פאניקה חזק מאוד שקיבלתי לפני ארבע שנים. חשבתי תמיד שזה היה ההתקף החרדה הראשון שלי ולא היה לי מושג מדוע הוא צץ לי ככה פתאום, הרי מעולם לא השתמשתי בסמים למינהם שיכולים לגרום איזושהי הפרעה פסיכוטית. בתקופה שהייתי עושה מדיטציות ניסיתי להגיע לרגיע ולהביא את עצמי למין מצב של היפנוזה עצמית. הצלחתי לשחזר את הפרעות החרדה שלי עוד מגיל 8! מגיל 8 והלאה לפתע נזכרתי במספר גדול מאוד של מצבים שבהם הראתי תכונות חרדתיות ואגרופוביות. למעשה אפילו הצלחתי להיזכר שבילדותי עברתי מספר בדיקות רפואיות שלא היה לי מוסג שעברתי בניסיון להבחן את הבעיה. נזכרתי שבילדותי חשבתי שיש לי אסתמה מכוון שמספר פעמים התלוננתי על חוסר אוויר, התלוננתי על דפיקות בלב ועברתי בדיקה בלב, התלוננתי על כאבי בטן שמעולם הרופא ילדים לא הצליח להסביר ועברתי כילד בדיקות שונות לאולקוס,בעיות מעי,תולעים וכו'. כמובן שכל הבדיקות הראו שאין לי שום בעיה/מחלה רפואית פיזית. רק בזמן המדיטציות הצלחתי לשחזר את אותם הפרטים בילדותי שכיום הצלחתי לאפיין אותם כהפרעות חרדה אגרופוביות. כך שלמרות שחשבתי שהתקף החרדה הראשון שלי הגיע סתם לפתע, גיליתי עכשיו שהתסמינים וההפרעות היו קימות מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי. בנוסף הגעתי למסקנה שכנראה ההפרעה היא גנטית(לפחות במקרה שלי). גיליתי שכל משפחתי מלבד אבי משתמשים בבנזודיאזפינים (בשעת הצורך). אני נוטל קלונקס, גיליתי לא מזמן שאמי נוטלת ואבן, אחותי סיפרה לי שהיא נוטלת וואליום, ואחותי השניה שאלה אותי השבוע אם יש איזשהו כדור שיעזור לה מכוון שהיא סובלת מפחד-במה והיא אמורה לתת הרצאה וסיפרה לי על תסמיני החרדה שלה שדומים מאוד לשלי. כך גיליתי שכנראה שההפרעה היא גנטית ועברה אלינו מאימי. בקיצור למרות שעל פני השטח הדבר נראה כאילו שהחרדה הגיעה בפיתאומיות ומשום מקום אבל אני בטוח שבמקרים רבים יש המון מרכיבים מתחת לפני השטח כפי שאני גיליתי.

לד"ר הידש , ע"פ תשובותייך בנוגע לאפקסור נראה שאתה סוגד לתרופה זו ואני נכנסת מזה לחרדה , ברשותך אחרי 9 ימים , דפיקות הלב הקשורות לחרדה ממשיכות , מה אתה ממליץ?

קוטי שלום ראשית, אני בספק אם דר' הידש "סוגד" לתרופה כזו או אחרת. עובדה אחרת לידיעתך, היא שהתרופה הזו הפכה במהירות רבה לאחת הפופולריות ביותר הן בארה"ב והן בארץ, כך שכפי הנראה בכל זאת יש בה כמה דברים חיוביים, ללא כל קשר ל"סגידה". יתכן שזה קשור להשפעה המהירה יחסית שיש לאפקסור על תחושת דיכאון, בהשוואה לתרופות אחרות. בתחילת השימוש באפקסור, אני יודעת שיש אנשים שחווים דפיקות לב והרגשה חזקה של עצבנות, יכול להיות שאולי זה מה שאת מרגישה ? התופעה הזו אמורה לחלוף תוך שבועיים בערך מתחילת השימוש. חוץ מזה, צריך לזכור שכל אדם שונה, ולכל אחד מתאימה תרופה שונה. לפעמים לוקח יותר מניסיון אחד עם תרופה כדי למצוא את המתאימה. בהצלחה אבישג

ייתכן שאת עדיין על מינון נמוך מדיי שאינו מכסה את החרדה כמו כן לאפקסור לעיתים השפעה על הדופק, (השאלה האם סבלת באותה הצורה לפני שלקחת את התרופה) אין שום רע ב"סגידה " לתרופה מסויימת אם היא טובה ונמצאה יעילה בהרבה יחסית לתרופות אחרות. את מן הסתם עדיין על מינון נמוך הייתי נותנת לתרופה הזאת צ'אנס (תשתי הרבה!)

כולם מרגישים כמוך שהרופא כאן לא אוביקטיבי ומנסה לדחוף לכולם אפקסור

לקוטי שלום, האפקסור היא תרופה טובה וכך גם יתר התרופות, נכון שיש לי ניסיון טוב אתה ואיני מוצא סיבה מדוע לא לחלוק ולשתף גם אתכם בכך. עם זאת "סוגד" זו מילה מאוד סוחפת, לא הייתי מגזים עד כדי כך. בקשר לשאלתך, אני מצטרף למה שנכתב קודם. תרגישי טוב ואשמח אם תעדכני. דר' גיורא הידש

כשאת אומרת "כולם", האם את מדברת בשם כל עם ישראל או שמא בשם האנושות כולה ?? תהיי בריאה

ד"ר הידאש שלום אני מקבלת זיפרקסה ודפלאפט והבעיה שלי היא בעיקר עם מחשבות שחלק מזה הוא בגלל סיבות "סיבתיות" וזה השתפר מאד בגלל הכדורים והעבודה העצמית.בפורום נתקלתי שנאמר שהם לאיזון כנגד בי-קוטביות (מאניה דיפרסיה?) כשאני לא חושבת שיש לי את זה ולקשיים שלי היו בהחלט סיבות כאשר עם הזמן המצב השתפר מצב הרוח השתנה בהתאם ויציב כמו שהיה תמיד. האם כדורים אלה הם גם לתופעה שלי בלי קשר? תודה.

לדפי שלום, האם זו דפי שאני מכיר? האם יתכן שהמצב יציב בזכות הדפלפט שמטרתו לייצב? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם צריך ליטול את האפקסור אחרי הארוחה , או על בטן ריקה? מדוע התרופה פותחת לי את התיאבון, תוך כמה ימים אחוש בשיפור? האם מותר ליטול את התרופה בהריון. מחכה לתשובה דניאל

לדניאל שלום, כדאי ליטול את האפקסור על בטן מלאה, אחרי האוכל כדי למנוע תחושות של בחילה וכאבי בטן. בתחילת הטיפול התיאבון יורד ודווקא יורדים במשקל. יתכן והתיאבון השתפר אצלך כתגובה לשיפור במצב הנפשי ולא כתופעת לוואי של התרופה . בדרך כלל תוך כעשרה ימים מתחילים להרגיש בשיפור, אחר כך המצב הולך והמשתפר. כיום מקובל שאפקסור בטוח בהריון אבל תמיד כדאי להתייעץ לפני התחלת ההריון לגבי מידע עדכני במרכז לטרטולוגיה. הרופא המטפל יכול לעשות זאת עבורך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קחי את התרופה עם האוכל, אחרת לא תחושי טוב. בדוק.

לדוקטור הירש שלום אני בן 24 וסובל מהתקפי חרדה מטופל אצל פסיכולוג התחלתי ליטול לוסטראל ורמת החרדה שלי רק עלתה ויש לי הרגשת בחילה שאלתי האם יש קשר ללוסטראל לעליית רמת החרדה? ואם לדעתך יש להפסיק את הטיפול בלוסטראל או להמשיך איתו לפחות כמה שבעות עד לקבלת האפקט של הכדור בגוף ואם מותר לשלב תרופות יחד אם הלוסטראל כמו ואבן ,ואסיוול כאשר רמת החרדה עולה

לדורו שלום בהחלט ניתן ומומלץ בתחילת טיפול ליטול וואבן או אסיבל יחד עם הלוסטרל. למזלנו הלוסרטל כמו שאר התרופות מעוררת ולכן יתכן שבתחילת הטיפול יש מעט יותר חרדה. אחרי כשלושה שבועות תתחיל להרגיש בשיפור. צריך לחכות כחודש עד שישה שבועות. בהצלחה דר' גיורא הידש

הנה השאלה שלי שנעלמה: "שאלות לרופא אני מחפש לדעת, מה עושה את הנשים כל כך מבינות, וכל כך מסתגלות לחיים, כמו למשל נשים מסתגלות מהר למקום עבודה עם בוסים מיד אחרי שירות צבאי, פחות נשים עוזבות באמצע שירות צבאי מגברים,יותר גברים מסתבכים עם החוק מאשר גברים,בנות יותר חרוצות בבית ספר וכדומה. חשבתי הרבה מה עושה את אותם נשים למסתגלות יותר, וגמישות יותר לחיבור עם המציאות. והחלטתי, לנסות לקחת טבליות של אסטרוגן מידי פעם, כי אם אני לוקח יומיום בהתמדה ,אז יש לי כאבי ראש . אז אני לוקח כל שבוע אחד, או אפילו שלוש פעמים בשבוע אסטרוגן ,שנקרא "פרמריל 25". אני קראתי בפסיכולוגיה, שהטסטוסטרון משפיע על עיצוב המוח, ואולי זה מה שעושה את הגברים לפחות סתגלניים ,וליותר עצבניים. אני לוקח את האסטרוגן, במטרה שהוא יעצב לי את המוח,כך שיהיו לי תכונות אישיות נשיות כמו חוש לסדר,אינטואיציה,שליטה בדחפים,סבלנות,הבנה חברתית,אינטלגנציה רגשית וכל הדברים הטובים. רציתי לשאול, אחרי כמה זמן של שימוש לא קבוע בפרימריל 25,אוכל להשיג שינוי באישיות ?"

אל תשכח לעדכן אותנו איך אתה מרגיש עם הגוף שלך (יותר חלק, פחות שעיר, וכו' וכ'ו)

שלום רב, אני ב 30, בריא באופן כללי, ללא היסטוריה של מחלות מיוחדות וללא עבר אפילפטי (גם לא במשפחה). לאחרונה עברתי תקופה די מתוחה ולחוצה במהלכה היו לי נדודי שינה רבים אולם לפני מס' חודשים חזרתי לשגרה. למרות זאת מאז אני חש ב-2 תופעות מאוד מטרידות : 1. רעידות/קפיצות שרירים - קורה בכל הגוף, שרירים מתחילים לקפוץ פתאום למשך מס' שניות, לא כואב אבל מטריד. קורה בעיקר במנוחה. בעבר הרגשתי בזה אבל לא בתדירות כל כך גבוהה. 2. תנועות לא רצוניות - בעיקר בגפיים אולם גם באזורים אחרים, ב-99% מהזמן זה קורה לי כשאני מנמנם, ומתבטא בתנועה פתאומית ולא רצונית של היד, הרגל, הכתף או אפילו הלסת. בדיקה במעבדת שינה שללה PMLB או RLS. עברתי בדיקה שטחית (ללא EMG) אצל נוירולוג שטען שהכל תקין ותופעות כאלה קורות. האם יתכן כי מדובר באיזשהו תסמין פסיכוסמטי? האם מישהו חווה תופעה כזו בתקופת לחץ? אודה להתייחסות.

למשה שלום, אומנם התופעה אינה שכיחה אבל יתכן שהיא קשורה לחרדות. בכל אופן טוב שביצעת בירור אצל נאורולוג ומעבדת שינה וצריך לסמוך על הרופא שבדק אותך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הרופא המליץ על זיפרקסה לדיכאון וחרדה לאחר שציפרמיל רימרון וסרוקסט לא ממש עזרו. איך זיפרקסה יכולה לעזור כשהיא מיועדת לסכיזופרניה ומהן תופעות הלואי שלה? תודה

לשיר שלום, נכון שזיפרקסה אינה תרופה ישירה לדיכאון, במקרים של דו-קוטביות, ביפורלריות או בדיכאון עמוק אפשר לתת תרופה מקבוצת נוגדי הפסיכוזה כתמיכה לנוגדי הדיכאון. בכל אופן אפשר לנסות את האפקסור הפועל במנגנון שונה מהתרופות שציינת לפני שפונים לזיפרקסה. מקווה שתמצאי את התרופה המתאימה דר' גיורא הידש

לאבי שלום, איני חושב שהשאלה נמחקה מפני שבשבועות האחרונים לא היה צורך ולא שימוש במחיקות. בכל אופן אם אינך מוצא אותה תוכל לחזור עליה ואשמח לענות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מוצא את השאלה רק בחיפוש

כן, ניסיתי אבל זה לא ממש עזר. כרגע זוהי גם בעיה פיזיולוגית לדעתי.

שני את מאוד צעירה, אני לא יודעת אם היית או לא בצבא , אם התנסית בעבודה , אם את יודעת ובטוחה שזה מה שאת רוצה לעשות ...

לשני שלום, קראתי את כל שאלותיך. אני חושב שעדיין מדובר בקונפליקט נפשי ביחסים עם ההורים, המלחמה על עצמאות ותלות בהורים. שיחות עשויות לגעת בנקודה זו כדי שתתחילי לצאת לחיים עצמאיים שלך. כפי שאת כותבת, כעת מצבך אינו טוב ויתכן שישנו מרכיב של דיכאון, הייתי שוקל שוב טיפול תרופתי כדי להתחזק ולחזור למסלול החיים. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

אובחנתי כסובל מOCD וחרדות, לקחתי חודש סרוקסט 20 מ"ג זה הוריד במידה מסויימת את החרדות, אך מחשבותיי היו כל הזמן על בעיותיי, כעת אני בשלב המעבר לפריזמה 20 מ"ג ולוקח בשיתוף עם סרוקסט חצי כדור כל אחד, בערב לפני השינה אני לוקח חצי כדור ריספרדל, הגוף שלי חם ואני סובל במידה מסויימת מגלי חום תדיריים ללא הסברים או אובססיות מיוחדות, אני בעל תכונות של OCPD , הלכתי היום לרופא עור בקשר לתרופה להזעת יתר והוא נתן לי אוטרקס, כדור בלילה למשך שבוע ואח"כ 2 כדורים למשך שבוע ואח"כ 3 כדורים, אני חייב לציין שהשתמשתי באינהידרול פורטה רולר וזה עזר מאוד. שאלותיי הן, האם אני צריך לשלב את האוטרקס שהרופא עור נתן לי או לפסוח עליה? האם גלי החום שתוקפים ללא סיבה מיוחדת, הם תופעה של OCD? כי אולי אני צריך רק תרופות הרגעה ומתח. תודה רוני

לרונן שלום, אני חושב שאתה מתכוון לתרופת הרגעה ישנה וטובה אטרקס שהיא נועדה להוריד את החרדה ואינה ממכרת, אתה יכול לנסות, אם היא תקל עליך אז תשתמש כיוון שמדובר בתרופה עדינה שלא תזיק. גלי חום והזעה יכולים להיות קשורים לחרדה כפי ש OCD היא סוג של הפרעת חרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני בת 19.7 . ויש לי בעיה מאוד קשה בחיים. אני ילדה מאוד חכמה ואינטליגנטית אך החיים שלי נלקחו מימני לאט לאט. זה לקח בערך 7 שנים עד להגעה למצב הנוכחי שבו אני לא מכירה אצ עצמי ולא מסוגלת לעשות כלום וגם מפחדת להתחיל את החיים. הסיפור מתחיל כך : בגיל 13 רזיתי כ-5 ק"ג מ50 ל45 . ההורים שלי נורא דאגו והתחילו לקחת אותי לכל הרופאים האפשריים. חשוב לציין כי הייתי גם ספורטאית. בקיצור העניין עם האוכל הזה הפך לטרגדיה עבורי שכן החיים שלי הפכו להוכחה להם על זה שאני אוכלת. בגיל 15 התחלתי להתאמן באירוביקה אומנותית ונורא אהבתי את זהנ מגיל צעיר תמיד רציתי להיות מתעמלת. זה היה חלק נכבד מחיי ורציתי להשקיע גם בזה וגם להיות תלמידה טובה ולהצליח. אך שכל הזמן היה לי בראש שכשאני בבית אזור לי לפ]תח את עצמי אלא רק להראות להורים שלי שאני אוכלת. הדבר גרם לי כל הזמן לסיכסוכים עם כולם והחיים שדלי התדרדרו לכיווונים שלא רציתי כלל. כל הזמן הייתי צריכה להיות תלויה בהורים שלי ובאוכל ולא היה לי את השקט הנפשי לעשות מה שאני רוצה ולאכול בזמנים שאני רוצה גם אם ההורים שלי לא ראן. כל הזמן פחדתי שאם הם לא יראו אותי אוכלת אז הם לא יתנו לי ללכת להתעמלות. יש לציין כי אני ילדה מאוד אנרגטית וכל מה שרציתי הוא לשמוח ולהנות מכל העולמות לימודים חברים ספורט ובילויים. והאוכלח הרס לי את הכל בגלל שכל הזמן הרגשתי שבוחנים אותי. זה ממש הפך אותי למשוגעת. כיום הוצאתי את עצמי מהחיים והחלטתי שהמצח שלי אסור לו לעשות כלום אסור לי להתפתח לשום כיוון כי כשאני בחיים אני רוצה מאוד להתעמל ובהמשך להיות מדריכה ולהורים שלי זה לא נראה. אני מאוד מבקשת עצה טובה ויעילה. רק בבקשה אל תאמר לי לקחת כדורים כי לקחתי בעבר וזה לא עזר.

שני טיפול בשיחות ניסית??

שוב שלום, היום אני מרגישה גרוע ביותר, הגוף שורף לי ועוד הרבה תופעות אחרות. אני רוצה לישון ואפילו הכדורים לשינה לא עוזרים. אולי בגלל הפיגוע של אתמול. כשנודע לי, כולי התכווצתי.הרי גם לי יש בת חיילת. מה יהיה? מחר בעלי ובתי נוסעים לשבוע לטיול שורשים. אני בעצמי יזמתי את זה כשהרגשתי טוב ובכלל לא חשבתי בכוון שתצנח עלי פתאום כזאת צרה...אני מבינה שגם הוא צריך לנוח ממני, אני משגעת את כולם... אני לא רציתי שהם יבטלו... אבל אולי אני בכל זאת מפחדת ולכן התגברו התחושות בגוף? 11 יום עם אפקסור, מתי יהיה שיפור? אתה יכול להבטיח שהוא יהיה? סבלנות?

לגיתית שלום, אני חושב שטוב מאוד שאפשרת לבעלך ולילדה לנסוע לחו"ל, את מתאמצת ומקדישה למשפחה וכל הכבוד לך. האפקסור כבר פועל וכעת את בדיוק בזמן שגם תתחילי להרגיש את השפעתו. כך שאני חושב שהם נוסעים בזמן טוב מבחינתך ומבחינת האפקסור. בינתיים אפשר להעזר בוואבן או לוריוון לפי הצורך. תשמרי על עצמך ונקווה שלא יהיו פיגועים, הם שיגעו את כולנו הידש

קיבלתי לפני כשנה כדור לוסטרל + קסאנאגיס כדור אחד מכל אחד ליום, זאת בעקבות התקפי חרדה . כיום מצבי השתפר ואני חושבת האם ניתן "להיגמל" מהכדורים הללו או האם זה לכל החיים? כאשר ניסיתי בכוחות עצמי להפחית במינון, מצבי חזר ונאלצתי לחזור לכדורים. אודה לתשובתך

לאדווה אין לך מושג כמה אני מבינה אותך , ולפעמים זה מייאש ומעצבן , אבל מינימום זמן עם הכדורים זה שנתיים כשאת מרגישה טוב , רק אז אפשר להתחיל להוריד את המינון, אבל צריך מעקב וייעוץ חודשי עם רופא . זה עבודה קשה , אבל אל תפסיקי על דעת עצמך כי את יכולה למצוא את עצמך במצבים לא נעימים, בהצלחה...

לאדוה שלום, את צודקת במה שאת כותבת אבל בכל זאת הייתי ממליץ שתתייעצי עם הפסיכיאטר לגבי סיום הטיפול. משני הכדורים הקסנגיס הוא הממכר ולכן קשה להפסיק אותו יותר. כדאי להפסיק אותו ראשון (כי עדיין יש לך כיסוי של הלוסטרל) ומהלוסטרל שאינו ממכר לא תהיה בעיה להפטר. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני נוטלת 8 ימים אפקסור XR ויש לי כאבים בחזה בצד שמאל , האם זאת תופעת לוואי לתרופה.

סביר להניח שהכאבים בחזה נובעים מהחרדה שלך

אפקסור גורם לעלייה בלחץ הדם רצוי לבדוק למי שיש נטייה ללחץ דם גבוה

האם הקלונקס פותחת את התיאבון ומפריעה לתפקוד המיני? תוך כמה זמן אפקסור עוזרת להתקפי חרדה? יום טוב מאיהלה

למאיהלה שלום, אני חושש שהבנת הפוך, קלונקס מתאים להתקפים חריפים של חרדה כאשר האפקסור פועל על השורש של הדברים ובכלל מונע את החרדות, אבל להתקף חריף אין טעם ליטול עוד אפקסור אחד אלא קלונקס. הקלונקס אינו משפיע על התאבון ולא על התפקוד המיני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם רדוקטיל עוזרת להתקפי חרדה? והאם היא מפריעה לתיפקוד המיני?

מצטערת, אך זו אינה שאלה שלי, מישהו משתמש בשמי

שלום רב, לפי דעתי מדובר על תרופה להורדת תיאבון ומשקל? אין לה השפעה על חרדה. במידה ולא הבנתי את השאלה את יכולה לכתוב את שם התרופה בלועזית? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר לפני כשבוע וחצי כתבתי כאן הודעה לגבי פלוטין וחרדות ותחושות איומות שהרגשתי. כתבת לי להעזר בסבלנות, כי התופעות יחלפו. ואכן, התופעות והתחושות האיומות חלפו כלא היו, והתחושה פשוט מדהימה. לראשונה בחיי אני מרגישה פשוט טוב, וקשה לי להאמין שזה קורה! רציתי להודות לך, שאלמלא התשובה שכתבת לי הייתי מן הסתם מפסיקה את הטיפל בפלוטין עוד באותו היום. תודה!!! גל

לגל שלום, תודה על המשוב והעידכון. המון בריאות ואושר דר' גיורא הידש

שלום, האם יש טעם לקחת תרופות ללא טיפול של שיחות? תודה

איך אפשר להתיחס לשאלתך אם אינך מוסר/ת פרטים נוספים. באיזה תרופות מדובר ומה הבעיה שבגללה את/ה מטופל ?

שלום זו שאלה מורכבת, כי לשיחות לעתים לוקח זמן "להשפיע", לעתים המצב הנפשי כל כך מורכב שהדברים שנאמרים בשיחות לא חודרים ממש אל ההכרה בתקופה הראשונית, ורק לאחר פרק זמן מסוים מתחילים להפנים את המשמעויות. תרופות משפיעות מהר יותר, וזה ההבדל המהותי. בנאדם שנמצא בהתקף חרדה קשה, סביר להניח שלאותו הרגע תועיל לו תרופת הרגעה כלשהי, יותר משיחה עם איש מקצוע. לטווח הארוך - סביר שכל אדם יצא מורווח משילוב בין תרופות לשיחות. אבישג

דיכאון קל פקסט. תודה!