פורום פסיכיאטריה

שלום לכם, קרובת משפחה שלי נמצאת במצב רוח ירוד, אין לה "חשק" ו"כוח" לשום-דבר, מתקשה להירדם בלילות, אוכלת מעט ו"כבדה" בהתנהלותה במהלך היום. הצלחתי לשכנע אותה לפנות לפסיכיאטר (הבטחתי לה שאעשה עבורה את כל הסידורים הנדרשים). היא הציבה בפניי כמה "תנאים": מטפלת (אישה) המקבלת באופן פרטי, מבוגרת ממנה (בת 48-65), משלבת פסיכותרפיה בטיפול, והמרפאה נמצאת ברמה"ש, הרצליה או רעננה. מאחר שאיני מאזור השרון ואיני מכיר רופאים-פסיכיאטרים, אודה לכם אם מי מכם המכיר מהתנסות אישית שלו/ של בן משפחתו מישהי טובה (באמת!) ומקצועית, העונה ל"תנאים" שפירטתי, יוכל להמליץ ולתת לי את פרטיה. מודה לכם מאוד, אורן.

שכחתי לכתוב בהודעה: אודה לכם אם תוכלו לשלוח לי שמות מטפלות דרך הפורום (אם אפשרי) או לאי-מייל שלי: [email protected] תודה.

הייתי מציעה לך לבדוק את מס. שלוש ברשימה, למרות שמס. הטלפון הוא איזור חיוג ת"א.

נילי, לא הצלחתי להבין את מה שכתבת. מי זאת מספר 3 ברשימה? ייתכן כי "צינזרו" את התשובה ששלחת לי בפורום. אודה לך אם תוכלי לשלוח לי תשובה נוספת ואולי כדאי שישר תכתבי לי ישר לאי-מייל: [email protected] תודה לך, אורן.

שלום ד"ר הידש, אנו מתכוננות לבחינה בפסיכופתולוגיה. באחד מהמקורות הביבליוגרפיים (מבוא לפסיכו'; האוני' הפתוחה) נכתב כי הפרעת אישיות היסטריונית נמצאת בתפוצה רבה יותר אצל נשים, והמצב הפוך לגבי הפרעת אישיות פרנואידית - היא שכיחה ורווחת בקרב גברים. שאלתנו (אין על כך מידע במקורות שבידינו, והמרצה שלנו בחו"ל...) - האם יש הסבר/ים סיבתיים (ביולוגיים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים או אחרים) המסבירים מדוע הפרעה זו שכיחה יותר אצל גברים. ואם אין הסברים - האם לאור ניסיונך תוכל להעלות סברה/השערה לטענה זו ? תודה לך, מירב ומיטל

למירב ומיטל היקרות, ישנם הסברים רבים אבל נלך להסבר הראשון של פרויד לגבי הפרנויה (המקרה המפורסם של דר' שרייבר). פרנויה קשורה למנגנון הגנה של השלכות, משליכים את האמונות שלנו על אחרים. הדבר בעייתי במיוחד בהומוסקסואליות חבויה ולכן יש מנגנון נוסף של היפוך במקום אהבה שנאה. כלומר דרך חשיבתו של הפרנואיד. אני אוהב אותו בהשלכה-הוא אוהב אותי, עדיין מחשבה זו בלתי נסבלת ולכן הוא שונא אותי. לצערי מעט מסובך אבל אני מקווה שהבהרתי קצת. לגבי ההיסטריוני. עד פרויד היה מקובל שההפרעה נמצאת רק בנשים-היסטרוס=רחם. מקובל שמדובר על עכבות מיניות במנגנונים של הכחשה ובידוד, פרויד הבין שהבעיה נמצאת גם אצל גברים ועל כך גורש מהאוניברסיטה ובנה את כל התיאוריה הפסיכואנליטית. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום דוקטור. אינני מתפקד בכלל. אני בן 62,ואינני מסוגל לתפקד.חליתי בסכרת נעורים לפני 01 שנים,ואינני מצליח לחיות עם המחלה הזאת,בעיקר בשנה האחרונה. זאת מחלה ארורה,והתחילה להפוך אותי לעיוור. רע לי ומר לי מאוד.אינני גם הולך לרופא עיניים מרוב דכאון. בשנה האחרונה,אני מרגיש שנעלמו לי דחפים שהיו לי,ללמוד,לעבוד.התסכול גובר והולך. בדידות מושלמת, לבד לגמרי, ויש אנשים בתוך משפחתי עצמה שמפנים לי עורף,כל אחד וסיבתו. אם זה ימשיך ככה,אני לא יודע מה יהיה כי המצב הולך ומחמיר.אני מתפוצץ מתסכול.כן זאת המילה, מ ת פ ו צ ץ מתסכול. ואין מי שעוזר.אני לא לוקח טיפול פסיכ'(חוץ מכדורים למחלה וזריקות בלי סוף כמובן) אבל רע לי כמובן מכל הסיבות שציינתי. אני פשוט לא מסוגל לחיות עם הסכרת הזאת, זה מוציא אותי מדעתי!! אני אשתגע מזה. כל היום זריקות וכדורים,ו ז ה ל א ע ו ב ר !!!!!,כידוע.לא רק לא עובר אלא רק מחמיר. ואם תשלח אותי לטיפול פסיכולוגי מאיפה אני אממן את זה? מאיפה אני לוקל 003 שקל לפגישה ,בערך 0052 שקל לחודש??? זה לא ריאלי בכלל. אני בכלל לא עובד,וכמו שאמרתי באופן מוזר כבר נעלם לי החשק לתפקד (בשנה האחרונה). כל התכניות שהיו לי התרסקו. בא לי להיעלם מהעולם המסריח הזה. ועוד לא התחלתי להזכיר את פרידת הורי לאחרונה,העוני של משפחתנו,וגם שלי בגלל שלא עבדתי בשנה האחרונה והיו לי רק הוצאות.אני בסוף אמות מצער. אני לא זוכר שחייכתי ב כ ל ל,בשום מקרה, בשנה האחרונה. רק תיסכול וסבל. איזה עולם מסריח.

כמובן שבהודעה הקודמת המספרים התהפכו... אני בן עשרים ושש וכן הלאה..

איך הגעת לאלפיים חמש מאות לחודש?

הי אריק צר לי לשמוע איך אתה מרגיש ומחלת הסכרת היא אכן לא מחלה נעימה אך אם מטפלים בה היטב אפשר לחיות איתה טוב . אני אומרת את זה מנסיון משום שאבי הוא ולה סכרת. אני חושבת שטיפול פסיכותרפי יוכל לעזור לך להתמודד עם המחלה. לא חייב לעשות זאת באופן פרטי ואפשר לקבל זאת דרך קופת החולים בחינם. גש לרופא המשפחה שלך וספר לו על המצוקות הנפשיות שלך והוא ידע לאן להפנות אותך. ישנם גם פורומים במחשב של תמיכה בחולי סוכרת ( אני יודעת על אחד שמתנהל בתפוז). אל תתן למלחה לייאש אותך כי בימנו אפשר לרסן אותה תרגיש טוב אריאל

תודה לאריאל או "אריאל"( כאן אי אפשר לדעת.)

אחי בן 34 רווק אינו עובד בעבודה קבועה מס' שנים בשנים האחרונות היה עצמאי וכשל, לאחרונה בקושי עובד ואינו מראה נכונות לעבודה לא נראה שבנוי למסגרת של שעות עבודה ולא מראה שום מאמץ ,אין לו מהיכן להתפרנס הוא מוצא כל מיני "חלטורות" אבל עד מתי??? דבר זה משפיע כל כל בני המשפחה, הוא רוצה לחזור לגור אצל ההורים מה לעשות? למי לפנות?

לשלי שלום, השאלה היא האם מדובר על עצלנות ואופי או שמדובר בבעיה נפשית? ממכתבך איני בטוח שמדובר בבעיה נפשית. אם מדובר בנושא חינוכי התנהגותי אז הכלים הם לאו דווקא של בריאות הנפש. אם מדובר על דיכאון או מצוקה נפשית אחרת כדאי לחשוב לכיוון של בריאות הנפש. כל טוב דר' גיורא הידש

שלי שלום אני מתארת לי שהמצב לא קל מבחינתו ומבחינתכם ומורכב אבל אולי כדאי להציע לו שיחד המשפחה תממן איזו השתלמות מקצועית שמעניינת אותו שלאחריה יוכל לעבוד במשהו מהנה וקבוע?

היי, איך אתה מסביר את זה ש-25 מ"ל של לוסטרל כל יום (כבר שנה וקצת) פשוט הצילו את חיי ממעגל של חרדה בו הייתי?? מינון כזה נמוך יכול כלכך להשפיע על חרדה עצומה שהייתי בה?? אני בת 26. זה התחיל לפני שנה וקצת עם התקף חרדה שבעקבותיו הגעתי למיון.(חשבתי שיש לי מאין התקף בעת או התקף לב.). שוחררתי עוד באותו הלילה לאחר מספר בדיקות (האמת שעד היום אני לא יודעת אם חוויתי התקף חרדה או משהו בריאותי כי בבית חולים עשו לי רק א.ק.ג ובדיקת שתן..). אחרי ששוחררתי הביתה היה לי חודש וחצי הכי קשה בחיים שלי.הייתי מתעוררת בפחד באמצע הלילה,לא יכלתי לישון,לאכול,כל הזמן הרגשתי פחד ולחץ ורעידות..ואמרתי לחבר שלי שנגמרו לי החיים ובחיים לא יהיה לי טוב יותר.הלכתי לפסיכ' והוא נתן לי לוסטרל.הוא אמר לי להתחיל עם חצי כדור(זה 25 מ"ל) ובשבועיים הראשונים לקחתי גם אלפרליד עלמנת שאוכל לתפקד.אחרי כ-שבועיים הפסקתי את האלפלריד ונשארתי רק עם הלוסטרל.בחודש הראשון הרגשתי פחות את ההשפעה שלו.התקשרתי לפסיכ' ושאלתי אותו אם הוא בטוח שזה יעזור ואם אי פעם אני ארגיש טוב.הוא אמר לי "אם זה לא יעזור אני מחזיר את הרישיון".עברו עוד מספר ימים והתחלתי להרגיש טוב.לאחר כחצי שנה כשהרגשתי שכל הסיוט מאחורי ושחיי חזרו (ואפילו היו יותר טובים) הפסקתי עם הלוסטרל לא תאמינו אבל שבוע בלי הכדור והתקפי חרדה נוספים נחתו עליי.(רק שתדעו אני סטודנטית טובה,יש לי חבר מקסים ועבודה מצוינת ואין לי סיבה להיות בחרדות אבל בכל זאת נפלתי למעגל של החרדה.) אחרי שהחרדה חזרה התחלתי שוב לקחת את החצי כדור לוסטרל. מאז אני מאושרת,ללא חרדה,והכל בסדר.(אם יש לי פעם ב התקפון קטנטן הוא עובר מהר ואני לא מתיחסת אליו). תתעודדו-אם אני יצאתי מזה(בינתיים) אז כל אחד יכול כי עברתי גיהנום ולא האמנתי שיש פיתרון. עכשיו-שאלה לדוקטור(המקסים). איך 25 מ"ל של לוסטרל(זה המינון שאני לוקחת שנה וקצת ואף פעם לא העלתי אותו),יכול ככה להשפיע ולעזור?(לעזור במצב שהיה ממש גרוע). בנוסף-עד מתי להמשיך ולקחת את הכדור?הלוואי והיה אפשר כל החיים.

הי לי, קראתי את מכתבך והזדהיתי עם מה שעברת. אני מאוד שמחה לשמוע שהלוסטרל עזר וממשיך לעזור לך. אני מניחה שקיבלת את המירשם מפסיכיאטר באזור מגורייך, אם כך לא שאלת אותו כמה זמן אפשר ליטול את התרופה? ועוד דבר, הם הרי טוענים שאין התמכרות לכדורים האלה, אבל עובדה היא שניסית להפסיק וזה עלה לך בהתקפי חרדה נוספים. זאת נקודה שכדאי לך מאוד לברר כי הרי אף אחד מאיתנו לא רוצה ללכת על "קביים" כל החיים. גם אני נוטלת נוגדי דיכאון כתוצאה מחרדה מתמשכת ודיכאון. גם אני הובהלתי לחדר מיון מחשש לבעיות בלב או משהו אחר. כשזה קורה בפעם הראשונה זה פשוט סוף העולם. ההרגשה היא זוועתית. אני כבר חשבתי לכתוב צוואה לאחר ההתקף... האם ניסית לחקור את המניע לחרדה? אולי לחץ מתמשך בלימודים? כדאי לך לפנות לשיחות אצל פסיכולוג במקביל, הטיפול עשוי להוביל אותך להבין את המניעים לחרדות. תחזיקי מעמד!

היי שירי, שאלתי כמובן את הרופא מתי אפשר להפסיק. אני פשוט רוצה להתיעץ גם עם דוקטור הידש ולשמוע עוד דיעה. לגבי סוף העולם-אני חשבתי שעוד רגע אני מתה..זה היה ממש ככה. לגבי פסיכולוג-אני לא כלכך מאמינה בפסיכולוגים.שיחה עם אדם שמבין (כמו הפסיכיאטר או אפילו אבא שלי) יכולה לדעתי להיות יותר טובה מאשר עם פסיכולוג בעל תואר. דרך אגב-חקרתי את נושא החרדה וקראתי כל מיני ספרים.אחרי הרבה זמן שניסיתי להבין למה זה בא,הגעתי למסקנה שפשוט זה משהו ביולוגי ועד היום אין מסקנות ברורות ממה זה בא.עדיף לדעת איך להתמודד מאשר לשבור את הראש בשאלה-למה זה הגיע אליי.. לא נראה לי שע"י שיחה אפשר עצור התקף חרדה.יש מצבים שטיפה כימי מסדר הכל-אין מה לעשות.יש כאלה שיש להם סכרת ולוקחים תרופות כל החיים,אחרים סובלים מלחץ דם ובעיות בלב..ואני מחרדה.(בינתיים).אני לומדת לחיות עם זה.

ראשית,אני רוצה להודות לך על תשובתך המהירה עזרת לי מאוד,אני אכתוב מספר פרטים שהחסרתי בפעם הקודמת ואחר כך אשאל את השאלות שהתעוררו בעקבות התגובה שלך: שאלת מדוע הרופאים החליטו להשתמש במינון גבוה של תרופות ובכן המטרה היתה לטפל במחשבות הטורדניות ובאובססיות שלי,אני הבנתי שב OCD משתמשים במינון גבוה האם זה נכון? או שגם מינון נמוך יכול להועיל? אני שואל את זה משום שכאשר ביקשתי מינון נמוך יותר של הסרוקסט היא אמרה לי שזה לא יעזור למחשבות הטורדניות שלי... השתמשתי בבנזודיאזפינים הנ"ל:ואבן,קלונקס,קסנקס התרופות לא עזרו במיוחד ואני חושש להשתמש בהם לזמן ארוך בגלל בעיית ההתמכרות שאלה נוספת: איך הטגרטול או הדפלפט יוכלו להועיל לי? גם כאן נוצרת בעיה משום שתרופות אלה מאופינות בתופעות לואי רבות ואני חושש מהם דבר נוסף: ממש לא הבנתי מדוע נעשה שימוש בריספרדל אם אין לי תופעות פסיכוטיות לטענת הרופאה זה היה אמור להרגיע אותי ואת המחשבות שלי על עצמי מה דעתך? האם אתה מתרשם שהפרוזאק יוכל להועיל לי? (את זה עדיין לא ניסיתי) בתודה רבה מראש אלמוג

לאלמוג שלום, אכן כפי שכתבת ב OCD מקובלים מינונים גבוהים והם לא תמיד עוזרים. גם האפקסור עשוי לעזור ל OCD. כאשר הטיפול עם נוגדי דיכאון אינו משפר את המצב מקובל להוסיף טיפול תומך (אוגמנטציה) אשר מגביר את השפעת התרופות נוגדות דיכאון. רספרידל הוכיח את עצמו במספר עבודות (למרות שאין מדובר במצב פסיכוטי), לדפלפט וטגרטול (מאותה הסיבה) עשויה להיות השפעה טובה, פעמים רבות אין להן תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. אני בת 30 ,ויש לי חבר כבר 4 שנים ,שמתוכן בשלוש שנים האחרונות הוא פשוט מתעלל בי נפשית וממרר את חיי - עוזב אותי ,חוזר אליי,צועק עליי לפני אנשים ,הייתה פעם אחת שהוא הכה אותי,מזלזל בי בצורה נוראית ,והיריעה עוד קצרה מלתאר את תלאות הנפש והמתחים הרבים שאני עוברת איתו. אינני מסוגלת להפרד ממנו , אני כל הזמן עושה רגרסיה לתקופה הטובה שלנו, וגם לרגעים היפים שלנו ביחד ,ופשוט אין לי את היכולת לחשוב שחיי יתנהלו בלעדיו. כל פעם שאנחנו נפרדים אני לא ישנה בלילות - דפיקות הלב גוברות , אני מתקשרת אליו ללא הפסקה ,רודפת אחריו, יש לציין שאני כל כך טובה אליו ,ואני יודעת בוודאות שאני אשמה בכל המצב שנתתי לו להרשות לעצמו להתייחס אליי כך. לפני יומיים ,הוא קבע איתי באיזשהוא מקום כדי שאאסוף אותו עם הרכב שלי(שלו מושבת) וזה קרה לאחר מריבה בטיול - וכשהגעתי עד אליו -מרחק של כמה קילומטרים - הוא פשוט אמר לי - הבאתי אותך עד לפה כדי שתביני שאני לא רוצה קשר איתך יותר וכו,,, התחלתי לבכות ולהתחנן כמו ילדה קטנה (ואני אמא לילדים בעצמי)- אני חושבת שלא הרגשתי מה אני עושה - התחלתי לרוץ אחריו שיבוא אליי הלילה , שאלתי למה הוא מתעלל בי ,בכיתי כמו מטורפת ,צעקתי,התחלתי להרגיש לא טוב ,,,, כל חברותיי ומי ומכריי מכירים את הסיפור , כולם לוחצים עליי לעזוב אותו, אך ניסיתי גם אנשי מקצוע ואני לא יכולה . הסיבה שאני כותבת לך היא כדי לדעת היא האם ייתכן שכל המצב הזה גורם לי לתחושת דכאון ?- אני כבר לא מסוגלת לחוש רגש כלשהוא - מן אדישות נוראית,מתח נוראי חרדות שלא פוסקות- אני לא מסוגלת למשל להתרגש משום דבר ,להתלהב, אני כל הזמן טרודה והראש לא מפסיק לעבוד,אני לא מרוכזת ,מבולבלת , אני עובדת ומתפקדת ויכולה לקום מהמיטה ולנהוג ,ולאכול - ולכאורה הכל בסדר , רק שבתוך הנשמה - סערת נפש ,,, אני יודעת שתאמר לי שאני קודם כל צריכה להפטר ממנו , אך האם התופעות שתיארתי אופיניות למצב בו אני נמצאת ? צר לי - כתבתי את הדברים מתוך סערת רגשות ,וסליחה על האריכות . מיטל

מיטל היקרה דברייך צורמים וכואבים אך נראה לי שבין השורות גם את הבנת מה את צריכה לעשות. האהבה שלכם היא לא בריאה משום שהיא חד צדדית ( הצד שלך) ואין ספק כי מה שאת חשה כלפיו אין הוא חש כלפייך. מיטל, את לא צריכה לקבל השפלות והעלבות מאף אחד ובטח שלא התנהגות אלימה. מגיע לך הרבה יותר ואת ראויה לזה. אני לא רופאה או אשת מקצוע אך נראה לי ששיחות יכולות לעזור לך להבין מדוע את נאחזת בקשר הקשה הזה ואיך את יוצאת מהמצב הזה. אני מאחלת לך ימים קלים יותר ואנא- האמני שמגיע לך יותר! שלך, אריאל

מיטל עולה מדברייך כי את בעלת אישיות תלותית ובנקודה זו אני מיזדהה איתך. גם אני נמצאת בקשר מספר שנים, קשר שהוא רק מזיק לי ולבריאות הנפש שלי. הבעיה עם אנשים תלותיים היא שהם מוכנים לסבול ולהיות מושפלים רק כדי לא להתנתק מהקשר שאליו הם פיתחו תלות כל כך חזקה. זה בדיוק מה שקורה לי ותשמעי, אני משלמת מחיר כבד מאוד. גם אותי הקשר הוביל לדיכאון ולחרדות. יש לך מודעות שיכלית למצבך, זה גם מה שקורה אצלי, אך בכדי להצליח לנתק את הקשר שמאמלל אותנו, אנו זקוקות להבנה חוויתית, למודעות מסוג אחר. לכן אין מנוס מטיפול פסיכולוגי.. נכון לעכשיו וכל עוד את לא מסוגלת להשתחרר ממנו (ואני מבינה אותך), אולי תפני לרופא מתחום בריאות הנפש שימליץ לך על כדורי הרגעה ו/או נוגדי דיכאון/חרדה. זאת כמובן עד שתרגישי שהטיפול עוזר לך לקבל החלטות אחרות וטובות יותר. גם אני בתחילתו של מסע דומה... שיהיה לך רק טוב!!!

שירי במה זה מתבטא אצלך ? האם גם בהתעללות נפשית מצידו ? איך מתבטאות החרדות? אשמח אם תעני תודה

שירי ראי את מה שכתבתי למיטל ותקבלי משם כח.

מיטל כך כך הרבה פעמים אנחנו מפנים שאלות לאחרים, כשבעצם את התשובה אנחנו יודעים כבר בעצמנו בפנים. את מתארת תמונה עגומה מאוד של התעללות נפשית, וגם פיזית (ציינת שהוא היכה אותך פעם אחת ומבחינתי - זו פעם אחת יותר מדי). בוודאי שמצב כל כך מתמשך של סבל עלול לגרום לך להופעת חרדות ובהמשך גם דיכאון. אני לא אחדש לך כלום כשאומר לך שזו לא אהבה בריאה, אלא יותר כמו סוג של התמכרות. את מכורה אליו, בדומה למישהו שמכור לסמים, יודע שהם מזיקים לו ולבריאותו, ובכל זאת מרגיש שאינו יכול לחיות בלעדיהם. בכוונה כתבתי "מרגיש" שאינו יכול לחיות בלעדיהם, כי המציאות היא כמובן שונה - אפשר לנצח התמכרויות, אפשר להיגמל ויש חיים אחרי. כתבת שאת בת 30, ואני מניחה שהיו לך מערכות יחסים לפני הגבר המדובר. הניחוש שלי הוא שגם מערכות היחסים הקודמות התאפיינו בהתעללות כזו או אחרת. יתכן שאני טועה, אבל אני מרשה לעצמי לשער שאם נשארת עם הגבר הזה 4 שנים תמימות למרות הסבל וההשפלה שהוא גורם לך, שורש הבעיה הינו דימוי עצמי נמוך שלך. מיטל, את חייבת לומר לעצמך שוב ושוב - מגיע לי יותר. לכל אחד מגיע מישהו שיתייחס אליו בכבוד והערכה, ולא כפי שאת מתארת. שלא יהיה לך ספק - מגיע לך יותר, הרבה יותר. סיפרת שהסביבה הקרובה שלך מעורבת בסיפור וזה מצוין לדעתי, כי הם יוכלו לשמש לך כמצוף בכל פעם שתרגישי שאת טובעת בעצב או יאוש - אחרי שתיפרדי ממנו. את לא תעברי את זה לבד, יהיה לך אותם, אנשים שבאמת דואגים לך ורוצים בטובתך. רצוי לדעתי שתפני לפסיכולוג כדי שיתמוך בך גם בתקופה הסוערת הזו, והוא גם יחליט אם להפנות אותך לפסיכיאטר כדי להיעזר בתרופות או שאולי לא יהיה צורך. הכי חשוב - להיפרד ממנו, וכמה שיותר מהר. את חזקה הרבה יותר ממה שאת חושבת, תני לעצמך קרדיט. הרבה הצלחה ואהבה אמיתית. אבישג.

למיטל שלום, את שואלת האם את בדיכאון? ובכן אני חושב שכל המצב הזה אינו גורם לך למצב רוח טוב! אני חושב שמאוד טבעי שיהיו מרכיבים של דיכאון וחרדה במצבך. לעצם העינין, דווקא בגלל המודעות שלך והקושי להפרד את צריכה עזרה ותמיכה שיעזרו לך לבצע את מה שאת רוצה ואת יודעת מה טוב בשבילך אבל אינך מסוגלת להגיע לזה. לצערי הרב למרות שברור מה צריך לעשות ישנן נשים רבות שלא מסוגלות להפרד מבן הזוג שגורם להן להרגיש רע עם עצמן. במקרה זה היו לי לא מעט הצלחות בשילוב של טיפול תרופתי ושיחות. תקשיבי פחות להטפות המוסר של הסביבה. הטפות המוסר הללו פוגעות בביטחון העצמי ומקשות עליך להפרד ממנו. את זקוקה למשהו שיבין אותך ויחזק אותך. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

מיטל שלום, בתי בת 23 כיום יצאה גם עם בחור 7 שנים שפשוט מירר לה את החיים מגיל 15 היא היתה איתו החבר הראשון שלה והוא פגע לה בנפש פשוט התעלל לה בנפש וכל מה שעשינו לא צלח. ותארי לך שאני אמא שלה רואה את זה ולא יכולה להושיע. והיא בחורה יפיפיה מוכשרת חכמה ומה לא אבל פשוט היתה אובססיבית אליו. אני רק התפללתי בשבילה שיבוא יום וכל מה שהיא עוברת יעבור אליו ושהיא תצא ממנו ותכיר בחור חדש שיפתח לה דרך חדשה בחיים. ואכן ישועת השם כהרף עין הגיעה וכיום ברוך השם היא יוצאת עם בחור חדש מקסים שמפנק אותה בלי סוף ומרעיף עליה אהבה וחום דבר שלא היה לה קודם ואף הציעה לה נישואים כעבור 9 חודשים של חברות. תתפלאי אבל יש ניסים. ולגבי הבחור הראשון שהיא יצאה איתו שמענו ממקור מוסמך שהוא פשוט בדכאון, אוכל את עצמו, לא מאמין שזה קרה לו ושהוא הפסיד אותה בגדול וכך גם משפחתו שניסתה כל העת להחזיר ביניהם ברגע ששמעו שסוף סוף היא יוצאת עם מישהו חדש דבר שהיא לא העזה לעשות קודם לכן. פשוט תקומי בבוקר, תכניסי את הראש לברז עם מים קרים ותנערי את הראש טוב טוב ותגידי מכאן אני מתחילה התחלה חדשה. תכתבי על דף ברסטול גדול את כל הסבל שאת עברת איתו מיום היכרותכם ותתלי את זה מעל המיטה שלך כך שבכל בוקר שתקומי תקראי את זה וכך תפתחי אליו סלידה. ותאמיני אבל תאמיני שיבוא יום ותראי את האור בקצה המנהרה ושהגלגל התהפך ותדעי שהשם משפיל, אף מרומם תזכרי את זה טוב טוב ואני מאחלת לך הצלחה ודרך חיים חדשה ואותו תשלחי לקיבימימט ובטוח שתמצאי מישהו ששווה אותו פי אלף. המנוול פשוט הוריד לך את הבטחון העצמי והדימוי העצמי תעזרי לעצמך בכל הכח ולא תאמיני כמה כח יש לנו להתמודד עם מצבים בחיים כל שנותר לי הוא לאחל לך ברכה והצלחה אמן.

לא יודעת למי להפנות את השאלה הזאת, אך מכיוון שזה אקוטי, נראה לי שזה עניין פסיכאטרי. אינני מצליחה לעצור את בזבוז הזמן הזה. אני מיואשת מעצמי ולא מצליחה לעשות עם עצמי דבר בעל טעם. אינני יודעת מה בדיוק יפסיק את תחושת חוסר התכלית. מן הסתם תמליצו לי לפנות לפסיכולוג, אבל כשאני רק מדמה לעצמי ישיבה מול אדם אחר ודיבור על בזבוז הזמן שלי, ושוב אני חשה את תחושת בזבוז הזמן (הכסף). אני חוששת שאשתגע מרוב תסכול. דוקטור , האם יש לכך תרופה? אני רצינית לגמרי.

גברת יקרה, את שואלת למי להפנות את השאלה הזאת, ובכן - לעצמך ולעצמך בלבד. החיים שלך זה לא סרט קולנוע או הצגת תיאטרון בה אחרים אמורים לשעשע אותך כי אחרת תשתגעי מחוסר תכלית ושעמום. רק את יודעת מה את רוצה לעשות או לעסוק בו בחיים וזה נוגע לכל התחומים: תחביבים, אמנות, קריירה, לימודים, וכו'. עד שלא תעני לעצמך בכנות על השאלה מה את רוצה / מצפה / שואפת לעשות עם החיים שלך ולהשיג מהם ומה את חייבת לעשות כי אחרת אין טעם לקיום שלך ומהו הדבר שממלא לך את החיים ועושה אותך מסופקת ומאושרת - כל מה שתעשי אכן יתמצה בחוסר תכלית ובזבוז זמן. וכשתמצאי תשובות - ויהיה לך קצה חוט, תיווכחי לדעת שגם 24 שעות ביממה לא מספיקות לך.

בכל מקרה, תודה על תשובתך!

אני חושבת שאת לא מספרת על עצמך מספיק פרטים כדי שממש ניתן יהיה להתייחס. בכל מקרה את מדברת כנראה על תחושת ריקנות, וכדי להגיע לשורשים של העניין את כנראה בכל זאת צריכה לשקול פנייה לטיפול ולהתגבר על המחשבה שישיבה שם גם היא ביזבוז זמן אוליי זוהי פשוט הדרך שלך להתנגד למציאת פתרון לבעייה ייתכן שיש לך עם הכל הרבה נוחיות במצב שלך ואת מפחדת לגלות שם בעומק כל מיני דברים מפחידים אז מצאת לך מן תירוץ לעצמך לא לפנות לטיפול.

למבוזבזת למרות שחסרים המון פרטים בשאלתך (מצבך המשפחתי למשל, גילך, האם עברת משבר לאחרונה שגרם להופעת תחושת הבזבוז הזו וכן הלאה), אשיב לך באותו אופן שכבר השבתי כאן בעבר. אם את מרגישה שאת מבזבזת את חייך או חשה שהם ריקים מתוכן - זה תלוי בך למלא אותם בתוכן, והאפשרויות הן רבות. את יכולה, למשל, להתנדב בעשרות (אם לא מאות) האגודות שמסייעות לזולת, וכך "תהרגי שתי ציפורים במכה אחת" - גם תתרמי לקהילה וגם תעשירי את חייך ותרגישי סיפוק (למרות שבאופן אישי ביותר, אני לא בעד הריגת ציפורים לשום מטרה שהיא...) יש הוסטלים למיניהם שישמחו למתנדבים, כנ"ל בתי חולים, צער בעלי חיים והרשימה ארוכה מאוד. תופתעי לגלות איזה הבדל את עשויה להרגיש כאשר תתחייבי לעזור למישהו - פתאום תביני כמה את כן חשובה, כמה חייך אינם מבוזבזים וכמה יש בך לתרום. בהצלחה אבישג

ונכון לא כתבתי בהודעה ההיא כלום על עצמי, כי זאת היתה זעקה של לילה, (מקווה שתסלחו לי על אי-הנימוס והפטתיות) כשאת לא יודעת עוד מה לעשות עם עצמך, ומתחילה, פשוט כמשמעו, לנשוך את בשרך. אני בת 44, רווקה, בריאה בגופי ובשכלי וגם האדם המבוזבז ביותר שפגשתי אי פעם. הבאתי את זה לדרגת אמנות, כפי שכתבה בהקשר אחר משוררת אחת: "(....) זה אמנות, כמו כל דבר אחר, אני עושה זאת טוב במיוחד". אז לא שאני גאה בכך שאני עושה זאת טוב במיוחד, אני בושה ונכלמת בכל סנטימטר של קיומי, ולא פחות מכך אני ניצבת משתאה מול חיי הנוזלים מבין אצבעותי. אני תוהה כמה אנשים חווים תחושה חיים כזאת. ברור שאפשר לשנות. אבל כל הדברים הרגילים, כמו ללמוד, לעבוד, כבר לא יכולים למלא את ים החוסר . אגב, עשיתי בעבר עבודה התנדבותית מן הסוג שהיצעת, אבישג, ומצאתי בזה סיפוק מסוים בזמנו. לפעמים אני חושבת שנולדתי ללא תוכנה הכרחית, שרוב האנשים מגיעים מצוידים בה. מן הסתם אני צריכה להמציא אותה. לילה טוב.

גברת שלום בעולם המודרני שלנו לצערי רבים שבויים בהרגשה שחייבים לנצל כל רגע למשהו "חשוב" אחרת זה בזבוז זמן ובמילה חשוב מתכוונים לדברים הרי גורל. אבל כל דבר שאנו עושים הוא חשוב. לבשל לבית ולגרום שמחה למשפחה זה חשוב כי את מגדלת ילדים שיהיו טובים לחברה, לנוח זה חשוב כי זה הטבע וטבע זה דבר חשוב, לקרוא זה דבר חשוב כי זה מפתח אותך ועוד ועוד. כל דבר שאנו רוצים לעשות תורם לנו ולפיכך הוא חשוב - זה בעיקרון. יתכן ואת מרגישה שאת רוצה להתפתח וללמוד ואולי לעבוד אם כן קחי איזה קורס ותשלבי אותו בחייך או איזו עשייה או התנדבות אבל תצאי מתוך הנחה שגם כיום את עושה דברים חשובים את אולי רק רוצה לעשות דברים אחרים וזה יופי. בהצלחה.

שלום רב, התלבטתי אם להוסיף, מפני שרוב הדברים נכתבו. עם זאת אני חושב שיש לך קושי להגיע לטיפול. יתכן שהשאלה שאת שואלת את עצמך היא האם יתכן שמשהו יתעניין בך כאשר את לא מתעניינת ולא מעריכה את עצמך.... נכון שאיש מקצוע מרוחק ומשלמים לו על הטיפול, אבל מאחורי כל איש מקצוע יושב גם אדם. אז אולי כדאי בכל זאת להסתכן ולנסות קשר עם איש מקצוע כשלב ביניים לפני שתצרי קשרים בעולם האמיתי? המון אושר ובריאות ובעיקר אהבה דר' גיורא הידש

אני סובל מOCD והתסמינים שלי הם דאגנות יתר, תמיד משהו מטריד, בהרגשה של שלמות אני חש היפרי שמחפש מה עוד חסר, כמו כן תסמינים סומטיים של הזעה מרובה גלי חום ודימוי לא טוב (מעיין מצב של דיכאון קל וחרדות/דאגות מרובות), כיום אני מטופל בסרוקסט 20 מ"ג ואני מרגיש שזה לא ממש פותר את הרגשנות יתר שלי, בעבר טופלתי בפריזמה 20 מ"ג שעזר. שאלתי היא איזה תרופות מומלצות למצב של OCD ? האם הפריזמה נחשבת כתרופה טובה לOCD? תודה רוני

לרוני שלום גם הסרוקסט וגם הפריזמה הוכיחו את יעלותם ב OCD . עם זאת לעתים יש צורך במינונים גבוהים יותר. לעתים מגיעים אפילו עד 80 מג' ביום! כך שלפני שמחליפים הייתי ממליץ לנסות ולהעלות במינון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ומה לגבי אפקסור? האם גם הוא ניתן להפרעה זו?

לפני שנה התחילה לי תקופה של התקפי חרדה לא פוסקים. השתמשתי פה ושם בקלונקס לעזור לי לישון אבל התנגדתי לכדורים לטווח ארוך. מאז אותה תקופה החרדות פסקו ויש אף שבועות שאני לא מקבל בכלל התקפים. אך מאותו התקף חרדה ראשון עוד משהו קרה. ישנן תקופות שאני מרגיש כאילו העולם רחוק ממני, מעין חלום (דריאליזציה, או משהו כזה) והמחשבה הזאת ממש מפחידה אותי לפעמים, ישנם לילות שאני לא נרדם ומקבל התקפי חרדה ודיכאון עמוק רק מהמחשבה הזאת, מהרגשת הבדידות הזאתי. על החרדות סיפרתי לאנשים הקרובים לי והם עזרו לי, אך לאחר שהתקופה הראשונה עברה והפסקתי ללכת לפסיכיאטר הפסקתי לדבר עם אנשים וכרגע אני מקבל לפעמים ימים שלמים שאני ממש מפחד מהסוגייה הזאת ומההרגשה הזאתי. ניסיתי לשים את האצבע על מה גורם לתופעה (חוסר שינה, תזונה) אך לא הצלחתי ... אודה לכם אם תוכלו לעזור לי בבעיה כי אני ממש סובל ... דרך אגב אני בן 18. בתודה אני.

שלום לך . אני רוצה להרגיע אותך,ולומר שגם אני - היום בת 32 , חוויתי בגילך -לפני הגיוס התקף חרדה אחד גדול - שהרס אותי (אני פשוט מחלקת את חיי ללפני ההתקף ואחריו) ולאחריו , התקפים יותר קטנים ,שפשוט חשבתי שאני הולכת להשתגע- ותבין שהייתי אמורה להתגייס חודשיים אחרי . גם אני מאז ההתקף הראשון הרגשתי מן נתק מהעולם , כאילו אני רואה את הכל דרך מסך ערפל ,כאילו כולם ממשיכים בחייהם ורק אני חשה את התחושה הזו של ניתוק , חוסר מציאות , מן חוסר טבעיות שכזה ,,,אני יודעת בדיוק למה אתה מתכוון , ואגב , זוהי תוצאה של החרדה הגדולה שעברת , והמוח "כאילו" - יצא לחופשה ,,,,, זו דרכו להתמודד עם החרדה. רק היום = (אבל זה לא אומר שגם אתה תרגיש ככה)- חזרה לי תחושת המציאות . פתאום הכל נראה יותר בהיר ,הזכרון מתחיל להתסתדר, החיים כאילו שבו והמשיכו מאותה נקודת זמן ארורה . יש לציין שהתמודדתי עם זה בלי תרופות - אך עשיתי המון תרגילי הרפייה שפסיכולוג נתן לי קלטת ועבדתי איתה כשקולו ברקע... ובמהלך התקופה התגייסתי,התחתנתי , יש לי ילדים . אתה תראה שהכל ייסתדר על הצד הטוב ביותר - לסיכום - אתה לא משתגע - אתה אדם נורמלי לחלוטין שכך מגיב גופך לחרדה הגדולה שעברת ,,, מקווה שעזרתי לך מעט שיהיה לך רק טוב ענת

ענת את אומרת שההתקף הראשון שלך היה בגיל 18 ורק היום (32) את חוזרת לתחושת המציאות. את רוצה להגיד שכל השנים הללו היית תחת אותו ערפל מוכר?? זה נשמע נורא מייאש. גם אני הייתי בחרדה מתמשכת וסבלתי מהתקפי חרדה (עד היום) והתחושה הזאת של ניתוק מהמציאות ואיבוד חלקי של הזיכרון אופפת גם אותי. נורא הפחיד אותי לקרוא את דברייך, כביכול שזה לוקח כל כך הרבה זמן עד שזה עובר... מדוע לא נעזרת בתרופות? אני כן מטופלת בנוגדי דיכאון אך התחושות עצמן לא משתנות. כלומר, אין שיפור בולט במצב שתיארתי. איך הצלחת לשרוד הריונות במצב כזה? אצלי החרדה הופיעה בהריון ועברתי הפסקת הריון מאוחרת כי חששו למצבי. עגום מאוד!! אודה לך אם תחזרי אלי..

תודה ענת ... באמת עודדת אותי ... זה דיי מייאש כל הקטע הזה לפעמים כבר אין כוח לסחוב

התחושות של ניתוק שאתה מתאר מאוד אופיניות לדיכאון. אני חושבת שכדאי שתחזור לטיפול הפסיכאטרי- זה יכול לעזור בהצלחה, אריאל

לג'וני שלום, מה שמדאיג אותי במכתבך אינו החרדה אלא שאתה מתכנס בעצמך ומתרחק מאחרים, מאוד חבל שהזמן עובר בגיל 18 כאשר יש זמן וכוח להנות מהחיים. לכן המלצתי היא לחזור לטיפול ולהרגיש כמה שמהר יותר טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש אינני יודעת אם זכור לך שפניתי אליך בעבר, אך עצתך הועילה לי בזמנו. בכל אופן, לאחר תלאות רבות שעברתי עקב מחלתי, הצלחתי להתאושש ולשקם את חיי, עם עזרה מהמשפחה. אני מתגוררת כרגע באזור המרכז ורוצה להתחיל בטיפולי פוריות. לצערי הרב הרופא הממונה על נושא טיפולי הפוריות מתנה את התחלת הטיפולים בקבלת אישור פסיכיאטרי, שאותו אני חוששת שלא אקבל, מאחר ובעבר אמר לי הפסיכיאטר כי טיפולי פוריות גוררים מתח נפשי שעלול לדרדר שוב את מצבי הנפשי. אני ממש אובדת עצות. אני מאוד רוצה להכנס להריון, ולי עצמי לקח המון זמן לגבש עם עצמי את ההחלטה שאני מוכנה להכנס לתהליך, על כל הכרוך בו, כי השעון הביולוגי שלי די מוגבל. כמו-כן, הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד האם ניתן להמשיך וליטול סרוקסט בזמן הריון. בתודה מראש. ש.

רק בנוגע לסרוקסט בהריון - מניסיוני אוכל לומר לך שהסרוקסט בטוח יותר לשימוש החל מהשליש השני של ההריון ובקיצור - כמה שיותר מאוחר.. אני מניחה שזאת התשובה שתקבלי מד"ר הידש המקסים!

שלום רב, אני חושב שכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר שאת סומכת עליו ולקבל את דעתו ברצינות. במידה והוא יחשוב שאת יכולה לעבור את ההריון אבל בעיקר לגדל את הילד (זו משימה הרבה יותר גדולה מהריון), אני מאמין שהוא יתן לך את המכתב הנכסף. במידה ודעתו שונה הייתי מייעץ לחשוב הייטב הייטב ולשקול שוב את הנושא. גידול ילדים הוא משימה לפחות ל 20 שנים, וגם אחר כך זה לא פשוט. אני חושב שהנושא של השעון הביולוגי ברור גם לפסיכיאטר והוא בודאי יקח זאת בחשבון. בכל אופן ההחלטה בסופו של דבר היא בידיך ולא בידי הרופאים. אנחנו יכולים רק להעריך את הסיכויים והסיכונים. לגבי הסרוקט מה ששירי כתבה הוא בודאי נכון, לפי ידיעתי גם בשליש הראשון הוא בטוח, אבל תמיד כדאי להתעדכן במרכז טרטולוגי כמו בהדסה ולקבל אינפורמציה מעודכנת ליום השאלה. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. אני מקבל כשלושה חודשים "טרנקסל 5" הומלץ לי ע"י הרופא לקחת שני כדורים ביום.(panic attack במצב "קל") קראתי בעלון המצורף שלא רצוי לקחת זמן ארוך. שאלתי, כמה זמן זה זמן ארוך ? האם אפשרי לקחת זאת רצוף שנה?, (הרופא אמר לי שהתופעה יכולה להמשך זמן ארוך. ובלתי ידוע...) שאלה שניה, האם יש משמעות רפואית לכך שאני משתדל לקחת רק כדור אחד ביום. האם בזאת אני "מקטין את נזק" בלקיחת התרופה, או אין זה משנה בעצם אם לקחתי שנים ביום או אחד. תודה על תשובתך.

לדון שלום, טרנקסל הוא כדור בטוח ואינו מזיק. הסיכון העקרי הוא תופעת ההתמכרות. כמו כל התרופות בקבוצתו (בנזודיאזפינים-קלונקס, וואבן, לוריוון, ואליום) התרופה עלולה לגרום להתמכרות. ההתמכרות מתחילה בשימוש של כשלושה ארבעה שבועות בטח בזמן הקצר משנה. עם זאת ההתמכרות בדרך כלל אינה קשה וניתן להגמל. קיימים טיפולים נוספים להפרעת פאניקה שאינם ממכרים וכדאי שתתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדוקטור ולמשתמשים מנוסים כמה זמן כדאי להתמיד בשימוש ברימרון עד שמגיעים להבנה שהיא אינה יעילה? מאחר והסימנים בין דיכאון ובין התחלה של דימנציה הם מאד דומים כיצד באמת אפשר להבדיל ביניהן אצל אנשים מבוגרים והאם כשמטפלים בדיכאון שהוא נלוה לדמנציה באופן תרופתי הטיפול יכול לעזור. מודה על התשובות

לשיר שלום, בדרך כלל מקובל לחכות כשישה שבועות, אם מדובר באדם מבוגר אפשר לחכות כחודשיים ואז להחליט שהרמרון אינה מתאימה לאותו האדם. תודה על השאלה בקשר לדכאון ודימנציה, זו שאלה חשובה שרבים מתלבטים בה. התופעות דומות ולעתים לא ניתן להבדיל ביניהן. עם זאת מבחינת האדם ההבדל הוא עצום. דיכאון הוא מצב הפיך והתופעות יעלמו והאדם יחזור לעצמו, דימנציה היא תהליך חד סטרי - בלתי הפיך. לכן מוסכם היום שבכל מקרה כדאי לעשות ניסיון טיפולי נוגד דיכאון, הנזק מכך עלול להיות קטן והרווח גדול. כפי שציינת גם אדם הסובל מדימנציה עלול לסבול מדיכאון....אם נטפל בדיכאון ונוריד את המרכיב הזה יהיה שיפור במצב של האדם אולם כמובן שהנזקים של הדימנציה לא ייעלמו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בת 17, עם המון בעיות ואני רוצה ללכת לפסיכיאטר ולנסות לקחת כדורים... (אני מעדיפה שלא לפרט אך אלו בעיות ממשיות וקיימות שכבר שאלתי פעם בפורום ופירטתי והומלץ לי על נטילת כדורים) השאלה שלי האם אני יכולה ללכת על דעת עצמי לפסיכיאטר לאיבחון וכל השאר ? אני גרה במשפחתון של משרד הרווחה, ויש עובדת סוציאלית שאני אמורה לדבר איתה על הכל אבל זה לא עובד - אני מתביישת לספר לה דברים ואין בינינו קשר טוב, או "כימיה". אני חברה בקופת חולים כללית. הא יש דרך בה אוכל לקבל הפנייה לפסיכיאטר בלי שאף אחד יידע ? איך אני עושה את זה ? (איך בכלל מקבלים הפניה לפסיכיאטר ?) והאם זה יעלה לי כסף ? בתודה מראש, אני

אני לא יודעת לגבי הגיל, את קטינה, אבל שווה לנסות. תתקשרי לקופ"ח כללית, ותבקשי את מספר הטלפון של תחנת בריאות-הנפש בעיר בה את מתגוררת כרגע. תתקשרי אליהם ותקבעי תור, זה עולה משהו כמו 20 שקל לרבעון (אני מניחה שגם הכסף הוא בעיה בשבילך, אז זה פתרון טוב גם מהבחינה הזו). בזמן הזמנת התור הם יבקשו פרטים שלך כמו ת"ז, תאריך לידה או גיל ואז יתברר אם יש איזו בעיה בגלל הגיל שלך. בכל מקרה העסק ייקח רק כמה דקות לברר. הרופאים בתחנות בריאות הנפש הם טובים, אני לא יודעת אם מספר הפגישות מוגבל אבל אני חושבת שאם את לא מסתדרת עם רופא מסויים את יכולה לעבור לאחד אחר. עוד דבר אחד, לדעתי אם את פונה לשירות בריאות הנפש לטיפול, יש סבירות כלשהי שהמידע על קיום הפגישות יגיע לעובדת הסוצילית (חס וחלילה לא על תוכנן, אבל עצם קיומן בלבד) , וכאן יעזרו לי חברי הפורום כי אני מעולם לא טופלתי ע"י עו"סית ולכן אני לא מוסמכת לומר דברים כאלו. אגב - קופ"ח כללית נותנת רק פגישות עם פסיכולוגים (מוגבל לבערך 25 כאלו בשנה קלנדרית), על מנת להשיג פגישה עם פסיכיאטר את צריכה לעשות הכל לבד. את יכולה גם לגשת לרופא משפחה (יש לך כזה?) ואולי הוא יפנה אותך למישהו שהוא מכיר, אולי לתחנת בריאות-הנפש גם. אפשר גם לבדוק בדפי זהב (לא מומלץ). בהצלחה ושאי ברכה!

מתחת לגיל 18 יש לפנות למרפאה פסיכיאטרית לילדים ומתבגרים. כיום זאת התמחות נפרדת בפסיכיאטריה. בנוסף בגיל הזה יש צורך באישור של הורה או אפוטרופוס בשביל להתחיל טיפול. אין מה להתבייש לפני העובדת הסוציאלית. היא בוודאי שלא תמנע ממך לקבל טיפול פסיכיאטרי. כדאי להתחיל מפניה ישירה לרופא כללי של קופ"ח.

אפשר לגשת לרופא\ רופאת המשפחה ולבקש הפנייה בכתב לפסיכאטר של קופת החולים. ניתן גם לגשת למרפאות החוץ הפסיכאטריות בבתי החולים ולבקש לראות פסיכאטר. בהצלחה

תלכי לרופא המשפחה שלך ותבקשי הפנייה לפסיכיאטר של קופת חולים או שעובד עם קופת חולים, לדעתי הוא חייב לתת לך ואסור לו לגלות לאיש , אני מקווה שאני לא טועה ואני חושב שאני לא טועה. תבדקי עם עצמך אם את לא עוברת על חוקי המשפחתון ואם את לא עלולה להחמיר את מצבך אם לא, לדעתי את צריכה לגשת לרופא. אולי בכל זאת את יכולה לטפל בעצמך במסלול המקובל ולעבור קודם דרך העו"ס של המשפחתון. את את גרה באזור מרכז אז יש כמה מרפאות לבריאות הנפש : ראשון לציון : שיכון המזרח רחוב יעקב 62 תל אביב דרום : מרפאת יפו , פלורנטין רחוב הרבי מבכרך תל אביב מרכז וצפון : מרפאת רמת חן , רחוב הצבי 9 ת"א פנייה שמאלה מרחוב עודד ליד כביש הטייסים.

מתחת לגיל 18 יש לפנות למרפאה פסיכיאטרית לילדים ומתבגרים. כיום זאת התמחות נפרדת בפסיכיאטריה. בנוסף בגיל הזה יש צורך באישור של הורה או אפוטרופוס בשביל להתחיל טיפול. אין מה להתבייש לפני העובדת הסוציאלית. היא בוודאי שלא תמנע ממך לקבל טיפול פסיכיאטרי. כדאי להתחיל מפניה ישירה לרופא כללי של קופ"ח.

שלום רב, נאמרו דברים נכונים ואני אעשה קצת סדר. עד גיל 18 מטופלים במרפאה לילדים ונוער. רופא משפחה יכול להפנות אותך למרפאה המתאימה אבל מרפאות רבות מקבלות גם פניות עצמיות, פשוט תבררי או תכתבי לנו מהו אזור מגוריך ונפנה אותך למרפאה הקרובה. הטיפול במרפאה אינו כרוך בתשלום. בגלל המצב המורכב של היותך במשפחתון כדאי לשתף את אחד המטפלים במקום או עו"ס או לעתים ישנו גם פסיכולוג. פניה ישירה והסבר שאת מתביישת יפתחו לך את הדלתות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, אמי לאחר התקף לב. בהמלצת פסיכיאטר שאבחן חרדה קלה עקב תופעות גופניות של חולשה ורעדה כ-9 חודשים לאחר ההתקף ובנוסף תלות המליץ על טיפול בציפרמיל. היכן אוכל לקבל אינפורמציה על התרופה, מחקרים, תופעות לוואי ועוד. האם תרופה זו מומלצת? תודה.

למיכל שלום, התרופה מוכרת, שייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון ועוזרת גם נגד חרדות, פועלת על הסרוטונין במוח כמו הפרוזק ואינה ממכרת. תוכלי לקבל אינפו. בכל אינדקס תרופות בוואלה או בדוקטורס. אם יהיו שאלות נוספות אשמח לעזור. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רציתי לדעת מה המונח המיקצועי ל "מחשבות שווא" , אני מנסה לאתר מידע בנושא ממידענות רפואית. בנוסף יש לי גם שאלה, אם אדם מקבל טיפול פסיכיאטרי הכרוך במתן תרופות שונות, הרופא המטפל מחוייב לידע בכך את המעסיקים של המטופל במקום עבודתו? או שקיימת חסינות רפואית גם בטיפול תרופתי והמעסיקים של המטופל יכולים לא לדעת על כך דבר?

לאילנית שלום, מחשבת שווא מוגדרת כמחשבה לא הגיונית ולא נכונה שאי אפשר לשכנע את האדם באופן הגיוני שאינה נכונה. כלומר אם אני בטוח שמדברים עלי בטלוויזיה ואין זה נכון ולא ניתן לשכנע אותי שדיברו על דברים אחרים שאינם קשורים אלי. הרופא חייב לדווח רק על אדם המסוכן בנהיגתו או בנשיאת נשק. פרט לכך הסודיות הרפואית מלאה ובטח שאין דיווח למעביד. הדיווחים שציינתי הם רק למשרד הבריאות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת מחרדה המופיעה כאשר אני מתרחקת מביתי מעבר למרחק מסוים (עלי לציין שכאשר אימי נמצאת עימי, לא חשוב המרחק, אני לא סובלת מתסמינים כלשהם כלל. זה מס' שנים שאני נוטלת כדור סרוקסט (20MG) ליום אשר עוזר לי אך לא מונע את הופעת החרדה לחלוטין (אם כי אני מניחה שמפחית את התופעות). יחד עם כל זאת, אני משתדלת שלא לוותר לעצמי ולנסוע ולהגביל עצמי כמה שפחות, למרות שאני "יודעת" שהחרדה תבוא... וגם תחלוף. בקרוב מאד יש לי חתונה של חברה קרובה בירושלים ואני מאד רוצה לנסוע עם חברי אולם מפחדת מבוא החרדה (הוא אינו יודע על כך דבר) ולמרות שאני משכנעת עצמי שנסיעה זו "קטנה עלי" והרי תמיד בסוף לאחר שאני נוסעת אני מרגישה מצוין, איני מצליחה "ללמוד" מכל המקרים הקודמים שכן הסובלים מחרדה יודעים שזה אינו בהכרח רציונלי ונשלט. אשמח לעצה כיצד להתמודד ואולי אף להנות מהמחשבה על החתונה הקרבה. בברכה

שלום רב, כמובן שאפשר לנסות ולהתכונן לנסיעה, על ידי מחשבות חיוביות, דמיון מודרך-לדמיין את הנסיעה וההרגשה הטובה בזמן הנסיעה. אפשרות נוספת היא ליטול באופן חד פעמי כדור הרגעה כמו וואבן או לוריוון - זה יכול רק לעזור. בהצלחה ובקרוב אצלך דר' גיורא הידש

שלום דר' הירש, האם וואבן לא מתנגש עם סרוקסט וגורם לתופעות לוואי כלשהם?

האם ישנם ויטמינים כ שנלקחים לטווח ארוך שאסור ליטול כאשר נוטלים זיפרקסה? האם ישנם תרופות אלטרנטיבים שאסורים יחדיו עם זיפרקסה? מהו הזמן המתאים במשך היום לנטילת זיפרקסה? בזמן הריון,מה התחליף לזיפרקסה? בתודה מראש. יום קסום.

לאיילת שלום, עם ויטמינים אין בעיה, בקשר לתרופות אלטנטיביות איני יודע כי איני מומחה בנושא. בדרך כלל ההמלצה היא ליטול את הזיפרקסה בערב כיוון שהיא עלולה לעייף מעט ואז עדיף שאלו יהיו שעות הלילה. כיוון שהזיפרקסה פועלת 24 שעות מהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמן הנטילה. עדיין הידע לגבי זיפרקסה בהריון הוא מועט יחסית מפני שזו תרופה חדשה. התרופות הנוגדות פסיכוזה מהדור הישן מוכרות הרבה יותר, הניסיון איתן רב והן בטוחות בהריון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קבלתי מרופאת המשפחה שלי כדורים כאשר אמרתי לה שאני סובל מהתקפי חרדה (לפני שפניתי לפסיכיאטר) בכל מקרה היא הביאה לי מרשם וקניתי את התרופה. התרופה הגיעה בקופסת פלסטיק שקופה עם לוגו בית המרקחת ועליה נרשם בעט את סוג התרופה, הרופא וכו'. בתוך קופסת הפלסטיק השקופה היו סה"כ 6 קפסולות בצבע חצי ורוד וחצי צהוב. מאוד מסקרן אותי מה הרופאה נתנה לי, מישהו מכיר??? נ.ב. על המדבקה ב"שם התרופה" רשם הרוקח משהו כמו: "T?azxal " או משהו כזה אבל לא מצאתי אף תרופה שדומה לשם הזה...

נשמע מוזר. אוליי פלאסבו? (תרופת דמה?) זה נשמע כמו טרנאקסל , לפי השם, אבל נשמע לא פחות כמו באמת תרופת דמי.

שלום רב, אולי הרופאה רשמה תרופה אלטרנטיבית. תרופות שקבלו אישור ממשרד הבריאות חייבות לבוא בקופסא ועם דף הסבר כרגיל. הייתי בודק שוב במה מדובר.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! לאחר נטילת אפקסור 75 כחודשיים ואח"כ 75 XR למשך חודש ואז חזרתי לקחת 75 רגיל למשך כעשרה ימים ואז החלו תופעות של חוסר שיווי משקל (כמו סחרחורת אבל לא בדיוק) יקיצה באמצע הלילה הייתה מהתחלת השימוש כמעט, תחושת לחץ שנוצרה מחוסר שיווי המשקל. את ה75 הרגיל נטלתי בבוקר ובערב בשני חצאים ועד לפני כשבועיים לא הייתה כמעט בעייה. התופעות יורדות בעוצמתן אחרי ארוחה וחוזרות במלוא עוצמתן כעבור שעתיים שלוש (אני אוכל טוב ברוך השם). אני לא מצליח להתרכז על מנת לנהוג ולבצע מטלות בעבודה. חזרתי לפני כשבוע ל75 XR ואפקט החרדה נעלם אבל אני מרגיש כאילו אני עומד ליפול מחוסר שיווי משקל. במהלך החודש האחרון לשימוש התחלתי לעשות התעמלות בוקר למשך 20 דקות ומזה כשבוע אני במנוחה. האם זו בעיה עם המינון? האם התרופה לא מתאימה, איך ייתכן שלאחר 3 חודשים אני אסבול כל כך עד כדי קושי להתרכז ולעבוד? הייתה לי תקופה נפלאה איתה דווקא אחרי זמן קצר... מה המשמעות של האכילה ותופעות הלוואי?? לתשובתך אודה יום נעים יובל

יובל קודם כל מינון של שבעים וחמישה מג אפקסור הוא לכל הדיעות מינון נמוך מאוד ממש מינימאלי, המינון המקובל הוא לפחות כפול. איני מוצאת קשר לאוכל למעט העובדה שחשוב לקחת את הכדור עם האוכל לגבי שיווי המשקל הייתי מציעה לך לגשת לבדיקות מתאימות. אוליי זה כלל אינו קשור לאפקסור. אגב מדוע חוסר היציבות הזה בין האקס אר לבין הרגיל, מדוע שלא תתקבע על סוג אחד ותשמור על יציבות.

לכותבת האלמונית שלום! א. מי את ומה מקור הסמכות בידע שאת מפיצה בתגובה לשאלתי? לפחות תני שם בדוי ב. קשר לאוכל - אולי חוסר בסוכר (סכרתי או משהו כזה)? למרות שרופא בדק אותי פעמיים. ג. שיווי משקל - מה שיכול להיות אתם מסווגים כסחרחורת...?! ד. שאלתי את השאלה את הפסיכיאטר שלי שעוד בחופשה עדיין והוא אמר שאין הבדל בנטילה מזה ומזה ובמעבר מהם. ה. יש גם אנשים שאפילו קצת זה מספיק כדי לשפר מצב רוח וגם מספיק כדי לקלקל עם תופעות לוואי. ו. יום נעים יובל

שלום לכולם.... יש לי היסטוריה של חרדות כלליות בעיקר ולא בהכרח ספציפיות... בעבר הייתי מטופל אצל פסיכולוג + קבוצת תמיכה, בקיצור מצבי עדיין לא "מזהיר" ואני רוצה להתחיל טיפול תרופתי, הבעיה היא שקשה לי למצוא פסיכיאטר טוב או פסיכיאטר בכלל... האם מישהו מכיר אתר אינטרנט או מקום שבו ניתן לראות רשימת פסיכאטרים וסוג התמחות? נ.ב. ניסיתי דרך קופ"ח אבל לצערי משום מה אין מרפאה באיזור מגורי (מרכז) אלא רק אצל ערים שכנות והם לא מקבלים מאזור מגוריי... בתודה מראש משיגאנע

אם תגיד איפה אתה גר ולאיזה קופ"ח אתה שייך אני אוכל לכוון אותך לאן לפנות.

כבר ציינתי שפניתי לקופ"ח אולם ישנו רק מקום אחד שאוכל ללכת עליו ואני לא מעוניין בו. מבחנתי אפשרי ללכת למקום פרטי ולאו דווקא דרך קופ"ח, השאלה היא איפה ניתן למצוא מידע על מקומות ורופאים פרטיים... אני מניח שיש איזה התאחדות או איגוד שבו רשומים הרופאים הללו, השאלה אם יש מישהו שמכיר אתר אינטרנט או מקור מידע אחר שבו אפשר לבדוק ולמצוא פסיכיאטר... תודה

הי האם פקסט גורם לתאבון מוגבר והשמנה? אנא ענה לי בהקדם זה ממש מבאס אותי תודות

למירי שלום, פעם חשבנו שהתשובה היא שלילית. כיום התברר שבשימוש של מספר חודשים התופעה הזו של תיאבון מוגבר קיימת. כך שאל תאשימי את עצמך, אפשר להאשים את הפקסט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בשעה טובה אחי פנה לפסיכייאטר וקיבל תרופות יש לנו שאלה חשובה התרופה ניקראת - PAXXET ורצינו לשמוע קצת על מי שמכיר את התרופה, תופעות לווי, השפעות לטווח ארוך ולטווח המידי ובכלל פלוסים ומינוסים של התרופה ומה טווח השימוש בה אשמח לתגובה מהירה כי הוא צריך להתחיל כבר היום לקחת אותה דרך אגב טיפול בשיחות יתחיל רק בעוד כחודש

הי, לוקחת מזה חודש וחצי והרגשתי ממש השתפרה! אין כמעט תופעות לוואי למעט תיאבון והרגשה טובה!!!! בהצלחה

לשואלת שלום, פקסט היא סרוקסט seroxat ותוכלי למצוא אינפורמציה בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. מדובר על תרופה השייכת לקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון, היא אינה ממכרת ופועלת על הסרוטונין במוח. בהצלחה דר' גיורא הידש

היכן אני יכולה לקרוא על הפדופילה כמחלה או הפרעה? באינטרנט או ספרים בעברית. תודה מראש דגנית

באינטרנט יש מידע. תעשי חיפוש בגוגל על pedophilia+research

לכבוד ד"ר גיורא אני בת 55 , לוקחת כדורי זיפרקסה של 5 מ"ג באופן קבוע, את הכדורים הללו אינני לוקחת בגלל מחלת הסכיזופרניה ,שבעצם עבור מחלה זו הם מיועדים. הרופא ידע שאינני סובלת ממחלה זו ובכל זאת נתן לי אותם בגלל שבזמנו לא יכולתי להירדם בלילות, הרופא לא ידע כבר מה לתת לי והוא נתן לי כדורים אלו, רק מהסיבה שהם עושים שינה, מאז אני מנסה להתפטר מהם ואיני יכולה, ניסיתי להוריד אותם בעיצת הרופא לאט לאט וזה גם לא מצליח, אני מתחילה לחוש תופעות של גמילה קשות, ברגע שאני מתחילה להוריד אותם, ולכן כל פעם אני חוזרת אליהם מחדש. שאלותיי הן : 1. אני סובלת מתופעה של משקל יתר, האם יתכן וכדור זה גורם להשמנה ? 2. שמעתי שהכדורים מסוג דומה עלולים לגרום לגידולים בגלל פרולקטין יתר שאלתי כמה רופאים שאלות אלו, אבל אף אחד לא ענה לי באופן חד משמעי, ולכל אחד יש דיעה אחרת לגבי הענין, אני מבקשת את דעתך בנושא שמדיר שינה מעיני.

חנה מאיר כתב/ה: > > לכבוד ד"ר גיורא > > אני בת 55 , לוקחת כדורי זיפרקסה של 5 מ"ג באופן קבוע, את הכדורים > הללו אינני לוקחת בגלל מחלת הסכיזופרניה ,שבעצם עבור מחלה זו הם > מיועדים. הרופא ידע שאינני סובלת ממחלה זו ובכל זאת נתן לי אותם > בגלל שבזמנו לא יכולתי להירדם בלילות, הרופא לא ידע כבר מה לתת לי > והוא נתן לי כדורים אלו, רק מהסיבה שהם עושים שינה, מאז אני מנסה > להתפטר מהם ואיני יכולה, ניסיתי להוריד אותם בעיצת הרופא לאט לאט > וזה גם לא מצליח, אני מתחילה לחוש תופעות של גמילה קשות, ברגע > שאני מתחילה להוריד אותם, ולכן כל פעם אני חוזרת אליהם מחדש. > שאלותיי הן : > 1. אני סובלת מתופעה של משקל יתר, האם יתכן וכדור זה גורם להשמנה ? > 2. שמעתי שהכדורים מסוג דומה עלולים לגרום לגידולים בגלל פרולקטין > יתר > שאלתי כמה רופאים שאלות אלו, אבל אף אחד לא ענה לי באופן חד > משמעי, ולכל אחד יש דיעה אחרת לגבי הענין, אני מבקשת את דעתך > בנושא שמדיר שינה מעיני.

אים אפשר לדעת מאיזה תופעות גמילה את סובלת? תודה

עצבנות וחוסר שקט

שלום, התחלתי לקחת פקסט לפני כחודש וחצי. שמתי לב לאחרונה שבמהלך השינה אני חורקת שיניים נורא חזק. בן זוגי העיר לי על כך, ולפעמים אני קמה עם לסת כואבת מעט. האם יש קשר? (אולי לא) אודה על תשובתך בהקדם ותודה על הפורום המעניין

שלום רב, אומנם מדובר בתופעת לוואי נדירה אבל קיימת. התופעה קשורה גם למתח וגם להשפעה המעוררת של הסרוקסט. ראשית הייתי ממליץ ליטול סרוקסט בבוקר ולהקפיד על כך. בנוסף אם התופעה של חריקת שיניים אינה חולפת ומטרידה מאוד אפשר ליטול חצי כדור הרגעה בערב כמו לוריוון או וואבן. לא כתבת האם הסרוקסט שיפר את המצב הנפשי? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, תודה על התגובה המהירה!! הפקסט עזר לי מאד, אני מרגישה הרבה יותר טוב, וקצת חוששת ממה שיהיה כשאפסיק... אני לוקחת חצי כדור לפני השינה, האם עדיף לקחת בבוקר??? נראה לי חשוב לציין שאין לי כלל הפרעות בשינה מאז שאני לוקחת. שוב תודה!!

האם ילדה שהיתה בודדה בבית הספר, מאוד דחויה- והיתה רב הזמן בודדה- אך לא היה אירוע טראומתי בחייה או אובדן .. האם יכול להתפתח אצלה דכאון ? האם מדבר כזה יכול להיות שהיא תסבול מדכאון ?

דיכאון יכול להתפתח גם ללא סיבה חיצונית נראית לעין ולא כל אירוע טראומטי מהווה טריגר להופעת דיכאון. לפעמים הסיבה היא נטיה תורשתית או מבנה אישיות. אם יש חשש לדיכאון שווה ללכת להתיעצות עם פסיכיאטר.

שלום רב, נכון שדיכאון עלול להופיע אצל כל אחד גם ללא סיבה חיצונית. עם זאת נשים (מצטער על הקיפוח), ואנשים מופנמים עלולים לפתח דיכאון בשיכחות גבוהה יותר הרבה בריאות, דר' גיורא הידש

תחושה של בדידות וניכור בהחלט יכולים להוביל לרגשות שיעוררו דיכאון כמו דימוי עצמי נמוך. אם זה ממשיך צריך לברר מדוע הילד מסתגר- אולי הוא משדר מצוקה. הבירור צריך להעשות בצורה עדינה ולא שתלחיץ את הילד או תגרום לו להרגיש שונה ואשם במצב. אריאל

שלום. לפני כ-20 שנה אובחנתי כסובלת מחרדות. טופלתי בתרופות אנטיחרדתיות שונות, כולל סרוקסט. הבעיה היא שאחרי זמן לאחר לקיחת התרופות , הופיעו אצלי הפרעות בכבד. נאלצתי להפסיק את השימוש בהן ולעבור לתרופות (תוספי מזון) טבעיות. אני לוקחת כעת ex-trs am ,ex-trs pm. מה ידוע לך על יעילותן? מה ההמלצות שלכם? בתודה. גיתית

לגיתית שלום, סרוקסט אינו פוגע בכבד ולפי ידיעתי גם אנשים הסובלים מדלקות כבד קשות והכבד כמעט אינו מתפקד מותר להם ליטול סרוקסט. לצערי לגבי התשכשירים מרפואה משלימה אין לי ידע כך שאיני יכול לענות לשאלותיך. אני מקווה שאנשים בפורום המכירים את התכישירים שאת נוטלת יענו לך. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום. תודה על תשובתך. מה תפקידם של האנטידיפרסנטים, כגון, סרוקסט אם ידוע לי שגם תוך כדי נטילתם, חוזרים מדי פעם התקפי החרדה? כמו כן מה דעתך על התרופה xanes? באיזה מקרים היא מומלצת כטיפול בחרדות? מה הבדל בינה לסרוקסט. ידוע לי שסרוקסט "אהוב" יותר על הרופאים. תודה. גיתית

תודה רבה לפורום,למתיחסים ועכשיו אפרט ע"מ שיהייה ברורה יותר,בעיית השינה נוצרה לי לאחר הלידה הראשונה,המצב הרגשי שלי השתנה אז ועד היום אינני יכולה לישון טוב בכלל,אינני יודעת אם לשייך את זה למקרה הלידה ועצם היותי אמא,אבל משם זה התחיל,במשך השניםבזכות הכדורים יכולתי לעבוד,לטפל בילדים,לשמור על נישואיי,ניסיתי הרבה פעמיים להפסיק עם התרופות וללא הצלחה,אני כבת ארבעים וניראת טוב לגילי,מטופחת,אוהבת חברה והרבה מפרגנים לי עם אישיותי ומראה חיצוני,הטיפולים שקיבלתי עד היום שכללו הוצעות כספיות גדולות,פסיכיטריה,פסיכולוגיה,הומופטיה,אלטרנטיבי(שיצו,רפלקסולוגיה,מחטים ועוד...)הלכתי לרופאים פרטיים בארץ ומחו"ל לטיפול ייחודי וללא הצלחה,ביגלל המצב שהולך ומחמיר עם הזמן הגעתי לסוף כוחותיי,היום אני ללא כוחות וצריכה לשכנע את עצמי ע"מ לעשות דברים,יש לציין שאני ברמה מקצועית בתחום הספורט ועוסקת בזה על בסיס יומי והדבר נותן לי את הכוחות להמשיך,עד היום כל רופא טוען שיכול לעזור,הפסיכאטר שלי טוען שיש לי דיכאון קל אבל הסיפטומים הם כאבי ראש כרוניים,חוסר ריכוז,תשישות נפשית,התמכרות לכדורים ולמרות כל זאת הרופא אומר במשך עשרים שנים "אין בעיה את תשני" תודה לכל המתייחסים...

נ"ב שכחתי לציין בהודעה הקודמת שניבדקתי במכון השינה וטענו שהבעיה היא נפשית

לדניאלה שלום, את אומרת שהיית במשך עשרים שנים אצל רופאים רבים וטובים ואת מקווה למצוא כאן פתרון, אז זה מחמיא לי וכמובן לפורום. יתכן שניסיונו של אדם שעבר דבר דומה עדיף מרופא.... כאמור צריך לקבל פירוט רב לגבי מצבך והטיפולים שעברת. אני מניח שרוב הדברים שאציע הם דברים שכבר נעשו או נוסו בעבר. כולל טיפולים התנהגותיים, נוגדי דיכאון, תרופות שינה והרגעה. הייתי בודק מתי היית במעבדת שינה. ישנה התקדמות רבה בנושא ובמידה שעברו מספר שנים מהבדיקה הקודמת אפשר לחזור על הבדיקה. אני אציע רק גישה טיפולית. לדעתי כדאי לנסות להפסיק את כל התרופות שאת נוטלת כעת, "לנקות" את הגוף במשך מספר ימים ואז להתחיל עם תרופות נוגדות דיכאון שגם מרדימות כמו רממרון, בונסרין או אלטרול. הגישה באפשר לטפל בבעית השינה היא נכונה, פעמים רבות אנו יכולים לעזור ולכן למרות השנים הרבות גם אני בדיעה שיש פתרון לבעיה כאובה זו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אובחנתי שסובלת מחרדה, אך לא הרחבתי בנושא של מה גורם לי להרגיש חרדה,ואני חושבת שמדובר בעוד הפרעות יש לי רצון תמיד לרצות את כולם,להגיד את הדבר הנכון,לעזור בדרך הכי טובה וכ"ו, גם לא אמרתי את זה לפסיכיאטר כי יש לי מן רצון להסתיר את זה מכולם ,שלא ידעו שאולי זאת הפרעה. גם כל דבר שאני עושה יש לי צורך שהוא יהיה מושלם. גם יש לי בעיה של זהות עצמית אני חושבת ,יש לי תקופות שאני לא מסתכלת במראה חודשים אולי מפחדת שמה שיש לי בפנים יוקרן החוצה. האם זה יותר מחרדה? תודה.

מה שכתבת מאוד מוכר לי באופן אישי. החשוב הוא שאת בטיפול פסיכאטרי\ פסיכולוגי ואני מאמינה שאם תתמידי בטיפול יגיע מצב שתרגישי בנוח לדבר על זה. הרצון לרצות את כולם יכול לנבוע מדימוי עצמי נמוך או חוסר ביטחון אך יכול לנבוע גם מסיבות אחרות כמו גדילה בסביבה לוחצת ודורשת ואלה רק דוגמאות. השורה התחתחונה היא שחשוב לברר מאיפה זה בא ולטפל בזה בהצלחה אריאל

שלום רב, כנראה יש לך גם חרדה לספר את הדברים החרדתיים לפסיכיאטר. גם זו סוג של חרדה. אבל בדברים שכתבת אין שום דבר "יותר" מחרדה. או במילים אחרות אינך סובלת ממחלת נפש. יש כאן דוגמא טובה לקושי שיש בפסיכיאטריה, את סובלת מחרדות ובגלל החרדות אינך יכולה לספר את הדברים והמחשבות החרדתיות, - מסובך... הדבר החשוב ביותר הוא שהגעת לפסיכיאטר ותתחילי טיפול. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

ס' שלום לא יכולתי שלא להגיב, השאלה שלך היא האם זה יותר מחרדה... לי יש חרדות דומות מאוד ואני בטוחה שהרבה מאוד אנשים היו רוצים שכולם מסביב יאהבו אותם , ושהחיים יתהלכו במסלול המושלם , כולם שואפים לשלמות !! השאלה היא עד כמה את נהיית עצובה פגועה מאוכזבת ומיואשת מהחיים כשאת מגלה פעם אחרי פעם שלא הכל מושלם ושיש הרבה "חרא" מסביב , שהאנשים שאת מנסה לרצות מפנים לך גב ,או פוגעים בך ... השאלה היא עד כמה את רגישה... אני מאוד רגישה , ונמצאת כבר שנים בדיכאון, במצב כזה חשוב מאוד ללכת לטיפול גם בשיחות וגם בכדורים , ואם את כמוני , אז שיחות זה הדבר הכי קשה שתצטרכי לעשות, אבל רק זה יביא את החיים שלך למסלול שאת מחפשת. אם את כמוני אז זה יותר מחרדה, זה הפרעה , וזה יפריע לך עד שתלכי לטפל בזה. עצה קטנה , ברגע שתתחילי לכבד את עצמך ולאהוב את עמך , לטפח ולטפל בעצמך , אנשים מבחוץ יראו את זה יכבדו ויאהבו אותך גם .

אבל היום הפקדתי את ההלוואה שקיבלתי ההורים שלי וגם עברתי התלמדות ראשונה בעבודה החדשה. האנשים שם מאוד נחמדים, והמקום חמוד, והתנאים טובים. זה 100 מטר מהבית שלי ככה שלוקח לי 2 דקות להגיע. הייתה לי תחושה כל הזמן שאני נורא מתאמצת להיות נחמדה כי אחרת לא יאהבו אותי- זו עבודה שנמצאים כל הזמן בקשר עם אנשים, ועבדתי במטבח עם עוד מישהו שבמקרה למד איתי בשכבה בתיכון. היה מאוד נחמד. כאילו פיתחתי איזה חדה חברתית. אני עובדת כל יום עכשו עד יום א' כי אני והבחור ההוא היחידים שעברנו התלמדות ונצטרך ללמד את השניים האחרים, לכן עד שהם ילמדו רק אנחנו עובדים. שזה טוב- כי זה יותר כסף, וגם יותר תעסוקה כי כבר ממש שיעמם לי בבית. ירדתי לחצי פריזמה ואני חשה בהטבה קלה- אני פחות עייפה במהלך היום, אבל עכשו יש לי בעיה עם השעון- כי התרגלתי ללכת לישון מאוחר, ועכשו אני הולכת לישון אפילו יותר מאוחר- 4 בבוקר נגיד... ומתעוררת ב-10 . זה די מעט שעות, אבל אני לא עייפה, שזה טוב.

נשמע כי הדברים מתחילים להיסתדר בשבילך ואני ממש מאושרת בשבילך וגאה בך. תמשיכי כך ילדה! שלך, אריאל

טפו טפו טפו איזה כיף לקרוא פה מדי פעם גם דברים טובים ואופטימיים! שיהיה רק טוב אבישג

מזה כעשרים וחמש שנים אני סובלת מאי יכולת לישון וזקוקה לתרופות הרגעה ושינה שהשפעתם הולכת ופוחתת,מצב זה מוריד לי אנרגיות לעשות דברים ומשבש לי ת'חיים מה שרשמתי למעלה זה "על קצה המזלג" אם מישהו מיזדהה עם בעייתי אשמח לשוחח עימו ולקבל עיצות וטיפים לחיים טובים יותר...

האם בדקת את הבעיה במעבדת שינה? לעתים ישנם גורמים פזיולוגים שמפריעים לשינה וללואי דווקא נפשיים. אריאל

בעיות שינה יכולות להיות לעיתים רחוקות בגלל בעיה גופנית אבל התמכרות היא תמיד גם בעיה נפשית. אחרי 25 שנה מדובר על הפרעת תלות בבנזודיאזפינים (כדורי שינה). כמו שיש הפרעת תלות באופייטים (מורפין, קודאין) להבדיל שהם חומרים מאד ממכרים. בנזודיאזפינים וחלק מהאופייטים הם סמים של בית מרקחת.

פחות מידי אינפורמציה.למה את לא יכולה לישון? למה כל כך הרבה זמן? ולמה את לא משלימה עם דברים שקיימים ואי אפשר להיפטר מהם?עצתי לך להתלונן פחות ולהיות פחות תלותית ויותר עצמאית.אם את לא תעזרי לעצמך גם כל העולם ואשתו לא יעזרו לך. בכלל לכל החולים כאן יש משהו משותף,הם בטוחים שאחרים יעזרו להם. וכל מי שאמור לעזור, בטוח שהוא זקוק לעזרה..... כל התשובות- בפנים. אף אחד מבחוץ (חוץ מאיש מקצוע במקרה הצורך) לא יכול לעזור. דרך אגב, זאת ממש חצי מההבראה להבין את זה ולנהל ל ב ד את העיניינים. התלות הנירפית הזאת משגעת אותי. גם אני חולה נפש אבל קיבלתי את העובדה המחורבנת הזאת ואף אחד בעולם לא "יתקן" אותי. צריך לחיות עם זה לבד,עצמאי,כמו עם גיבנת. זה מה יש. למה מה אם מישהו יגיד לי מיליארד פעם,לא מיליון אלא מיליארד פעם פוצי מוצי גוצי שמוצי זה יעלים לי את ההזיות שאני בסטרס????? לא!!!!!!!!! אז חאלאס! שכולם ילמדו לחיות עם מה שלא ניתן לפיתרון כמו שאני למדתי. החיים הם לאנשים מסוימים,די מחורבנים. יש בעולם רעבים,יש הומלסים,ויש גם חולים. הסבל בעולם הוא אדיר וזאת המציאות.אם אלהים החליט משהו אנחנו קטנים מאוד לשנות דברים מסוימים. לטוב ולרע. יש כלכך הרבה חוסר יעילות בפורום הזה שזה ממש משגע אותי.

דניאלה שלום אני מסכימה עם דבריה של אריאל בדבר הצורך לשלול קודם כל גורמים גופניים שעלולים להשפיע על איכות השינה. באמת חבל שהמשכת לסבול כל כך הרבה שנים לפני שרופא המשפחה שלך הפנה אותך למעבדת שינה (אולי כדאי לשקול מעבר לרופא אחר...? נקודה למחשבה). בד בבד, רק את יודעת את התשובה האם משהו נפשי מטריד אותך ומונע ממך להיות שקטה מספיק כדי להירדם. תנסי לחשוב ולמצוא את הסיבות, ואולי תיעזרי בגורם מקצועי שיוכל לברר איתך את העניין באמצעות שיחות. בניגוד מוחלט לרפי, בשום אופן איני חושבת שאנחנו צריכים להתמודד "עם מה שיש". כלומר, אם אנחנו חיים בשלום עם מה שיש - זה כבר עניין אחר, ולבריאות. אבל ברגע שמישהו מתלונן על פגיעה משמעותית באיכות החיים - בוודאי ובוודאי שעליו לנסות לאתר את מקור הבעיה ולפתור אותה! עד שלא יוכח אחרת - אנחנו חיים רק פעם אחת, ומי אם לא אנחנו נוכל לעשות הכל כדי להפיק מהחיים האלה את המיטב? ואם אנחנו זקוקים לעזרה מבחוץ כדי להגיע לזה - למה לא ??? האם זו בושה או פחיתות כבוד להיעזר בגורמים חיצוניים ? אני סבורה שלא. רפי, צר לי שאתה כל כך בטוח שהפורום הזה לוקה בחוסר יעילות. אבל על פי דבריך - אנחנו לא אמורים לשנות את הדברים מסביבנו או בעצמנו, אלא פשוט לקבל אותם כמו שהם וזהו, לא ? המשך ערב נעים לכולם אבישג

הגישה שלך מאוד דטרנימסטית ואני חייבת לציין שאינני מסכימה עם רובה. זה נכון שצריך להשלים עם העובדה שאנו סובלים ממשהו אך בהחלט לא לקבל אותה! האם כשיש לך פנצר בגלג אתה אומר : טוב העולם מחורבן, ויש כאלה שיש להם אוטו טוב ויש כאלה שלא אז אני אשאר תקוע פה? האם כשיש לך חור בשן אתה אומר : טוב, יש כאלה שיש להם שיניים דפוקות אז שהחור ישאר? אני מניחה שלא ואותו הדבר פה. אין בושה בלפנות לטיפול פסיכאטרי או פסיכולוגי ולהיפך- זה מראה שלאדם יש נכונות לפתור את מצוקותיו ושהוא דואג לעצמו. אני לא חושבת שהפסיכולוג או הפסיכאטר מניף מטה קסמים והופ כל הבעיות נעלמות. זהו תהליך שהמטופל עובר בעצמו בעזרת הנחיית המטפל ואם כרגע עייני סגורות וקשה לי לראות אני בהחלט לא אתבייש לפנות למישהו שיורה לי את הדרך ויכוון אותי- זה עדיף מללכת לאיבוד...............

לדניאלה שלום כפי שנאמר יתכנו סיבות רבות להפרעה בשינה, חשוב לציין גם מה הגיל. יתכן שמדובר במחלה גופנית במשך שנים רבות, הפרעה ראשונית בשינה שאותה מאבחנים במעבדת שינה, וגם כמובן סיבות נפשיות שונות. בכל המקרים כדאי לטפל במקור במיוחד אם מדובר בהפרעה נפשית כלשהי כמו חרדה או דיכאון. ואז אפשר יהיה להפחית או להפסיק את תרופות השינה. שיהיה רק טוב ולילה טוב דר' גיורא הידש

אולי תבקש ממנה לחזור לרופא ילדים או לטיפת חלב.

הטיפ היחידי שאני יכול לתת לך הוא להיגמל מהתרופות. אחרי הפסקת שימוש ממושך בבנזודיאזפינים המחשבה משתפרת, הראייה משתפרת, מצב הרוח משתפר ואפילו השינה משתפרת. תלות בחומרים פסיכואקטיביים זה מתכון להרס עצמי גם אם הם ניתנים לך עם מירשם. הגוף לא מבדיל בין סם שיצא מבית מרקחת לבין סם שנמכר ברחוב.

אני בן 19 סובל מ CP, לפני כ 6 ימים השתחררתי מביה"ח לאחר אישפוז לא קצר (חודש וחצי) עקב חרדה חריפה ודיכאון (ועכשיו מתברר שאני סובל גם מ OCD) אני לא מפסיק לחשוב שאני חולה,אני כל הזמן קורא על מחלות פסיכוטיות ומחלות אחרות ומכניס לעצמי שהן קימות אצלי כשבעצם הן לא קיימות כלל.. ובכלל אני סובל ממצב חרדתי קשה, העניין הוא שניסיתי המון כדורים במשך הזמן (סרוקסט,אדרונקס,אפקסור,לוסטראל,ציפראמיל,רמרון ואיקסל) ואפילו רספרידל למרות שאני לא סובל מסכיזופרניה (בניגוד למה שאני חושב, אבל חששתי לקחת את התרופה לאורך הזמן כי פחדתי מ "תנועות לא רצוניות של הענים הפנים והלשון) בכל אופן,האיקסל עזר במידה זו או אחרת אבל הופיעו תופעות של אקומודציה (נטייה לסינוור), ועכשיו חזרתי לאפקסור שגם הוא כבר הפסיק להשפיע מזמן,כמו כן עדיין מופיעות תחושות סינוור וטשטוש הפסיכיאטרית בבית החולים הציעה לתת לי סרוקסאט במינון מאוד גבוה של 80 מ"ג,הגענו ל 60 ולא יכולתי לסבול את זה עוד,הופיעו רעידות בידיים,בשפתיים,ובכל הגוף.. לאחר מכן היא הציעה טיפול משולב של ציפראמיל עם רספרידל (2 מ"ג) שסרבתי לקחת כלומר לקחתי את זה רק לכמה ימים, ואחר כך היה מצב שלא יכולתי אפילו לעמוד על רגליי וקישרתי את זה לרספרידל הרופאה טוענת שמדובר בחרדה רציתי לשאול את דעתך בקשר למס' דברים: 1. האם לדעתך אכן מדובר רק בחרדה? כי הגעתי למצב שאני ממש מתקשה בהליכה,הרבה יותר מפעם,ממש קשה לי לעלות במדרגות,היו רעידות בידיים שפסקו לרעידות בשפתיים שעדיין לא פסקו,קושי בנשימה,לחצים בחזה וכדומה... כמו שכתבתי שם טענו שמדובר רק בחרדה מה דעתך? 2. כמו כן ישנה תופעה מוזרה שלא היתה קודם לכן,צלליות של דברים מפריעים לי,לדוגמא,הצל שלי,או כל צל של כל דבר אחר ממש מטריד אותי בצורה קיצונית האם נתקלת בתופעה מעין זו האם היא ממקור חרדתי או בגלל האקומודציה 3. הרופאה החזירה אותי חזרה לאפקסור משום שביקשתי,אבל היא טענה שזה לא יעזור למחשבות הטורדניות שלי,ואכן אני רואה שאין שיפור במצב,העניין הוא מה כבר יכול לעזור ניסיתי כ"כ הרבה כדורים... ושם בכלל אמרו לי שאני לא צריך כדורים,והסיבה שממשיכים את הכדורים זה רק בגלל שהתחלתי כבר קודם,אבל אני תוהה איך בכלל אפשר לומר לי דבר כזה כשהחרדה שלי היא כ"כ כרונית האם אתה יכול להמליץ על טיפול מסויים אחר,שלא ניסיתי? אני כבר ממש מיואש,אני לא רואה שום תקווה המצב הזה נמשך כברכ למעלה מחצי שנה האם יש לי עוד תקווה? סליחה על אורך המכתב בתודה רבה מראשו,אלמוג

לאלמוג שלום, צר לי לשמוע על החרדות הקשות שאתה סובל מהן וגם העובדה שעדיין לא נמצא טיפול מתאים. בכל אופן אנסה לעזור מניסיוני. כל הסמנים שתארתי מדברים על חרדה, גם OCD היא תסמונת השייכת לקבוצת הפרעות החרדה, בדברים שכתבת אין רמז להפרעה אחרת מאשר חרדה. מניסיוני אנשים עם בעיה אורגנית כמו CP רגישים מאוד לתרופות, בדרך כלל אני משתמש במינונים נמוכים של התרופות, כאשר במינונים גבוהים יש תופעות לוואי רבות ללא תועלת טיפולית. יתכן ולרופאים ישנן סיבות רבות להשתמש במינונים גבוהים אצלך אבל לא כתבת לי על סיבות אלו. ישנן קבוצות נוספות של תרופות שלא ציינת שהשתמשת בהן. כך תרופות ההרגעה כמו בנזודיאזפינים-וואבן, לוריוון וכך הלאה עוזרות בחרדה ואם אין ברירה אז משתמשים בהן. מדובר על תרופות יעילות שחסרונן הוא שהן עלולות לגרום להתמכרות. אפשרות נוספת היא טיפול או תוספת של תרופות כמו טגרטול או דפלפט אשר עוזרות לתרופות נוגדות החרדה וגם מתאימות לבעיות אורגניות. המון בריאות ושלווה דר' גיורא הידש

אלמוג היקר. אפשר לשאול אותך שאלה? אתה רוצה להיות בריא? נניח שיש לך שפעת וחום. אתה מנסה להחליף תרופות לבד? כן או לא? או אם היתה לך צהבת -גם כן היית בוחן תרופות ושואל על כל תרופה? אתה לא תבריא אם א. לא ת ת מ י ד בטיפול א ח ד ,אצל רופא א ח ד שאתה מאמין בו. ב. לא תעשה מה שהוא אומר לך ב ל י להיות חכם יותר ממנו. אני חושב גם שבינתיים לא היה לך מזל ולא מצאת רופא טוב. תמצא רופא חזק(גם הידש נכלל בזה), ותתמיד.ומניסיון- לא רופאה אלא רופא. (ושכולם יקפצו לי.) ולא רופא אלא רופא חזק. אתה תבריא ב0001 אחוז לא במאה אם תעשה את זה. תאמין לי יש מספיק תרופות טובות ומעולות למצב שלך- מניסיון. ועוד דבר: אין שלמות. גם לי היתה את התופעה של סינוור אז מה???????? מה עדיף החרדה או הסינוור? ואגב זה עובר עם הזמן.רופא טוב לא היה משנה לך את התרופות לבקשתך..... איזה שרלטנות.אני בשוק. "לבקשתי היא החזירה לי את התרופה...." למה לא ביקשת גם את המשכורת שלה אולי גם את זה היא היתה נותנת לך.נשים נשים .הרופא שלי לא התייעץ איתי איזה תרופות לקחת...ובגלל זה מצבי השתפר מאוד כי[ אז לא בדיוק ידעתי מה טוב בשבילי.אני מודה בזה! תעשה את זה בשבילי לפחות. ושלא תחשוב שאני לא מבין אותך וגם מרחם עליך. אני מאמין לך שאתה סובל ואני מזדהה עם הסבל הזה. הדברים נאמרו כאן בלשון כזו כי אני רוצה להקטין את הסבל בעולם-מאוד.

ממה מסתנורים????

אובחנה אצלי סכיזופרניה מזה כ:12 שנה עקב מצבים פסיכוטיים, טופלתי כל השנים בסטלזין, מזה כ:3 שנים,מטופלת בזיפרקסה, מזה כשנתיים,בבדיקות הדם,הערכים לבלוטת התריס לא היו תקינים,עליי לציין,שעברתי, וחזרתי על הבדיקות במשך השנים עד היום, שלא הראו כל הטבה, האנדו קרינ ולוג , לא הימליץ לי על שום תרופה או טיפול בבעיה זו, אני יודעת שיכול להיות קשר בין שני המחלות, אינני יודעת להיכן לשייך את תופעות הלואי או הסימנים למחלות שממנו אני סבלתי כל השנים ועדיין סובלת,כמו: תשישות,שינה מרובה,עלייה במשקל,נשירת שיער,עצבנות יתר,אדישות,ועוד,בזמן האחרון יש לי קושי בבליעה, יש לציין ששנים קודמות נמנעתי מלבצע בדיקות דם או ספציפית לבלוטת התריס, השאלה שלי:האם הטיפול התרופתי שאקבל ,אם בכלל,לבלוטת התריס, יכול להקל או למנוע את התופעות של הסכיזופרניה,את המצבים הפסיכוטיים,?

לנתי שלום, לא ציינת איזו בעיה אובחנה בבלוטת התריס אולם בכל מקרה הקשר בין בלוטת התריס וסכיזופרניה מועט אם בכלל. איני חושב שהתופעות שאת מתארת קשורות לבלוטת התריס והתשובה לשאלתך האם יש קשר בין בלוטת התריס וסכיזופרניה היא שלילית לצערי. העליה במשקל והעייפות יכולות להיות תוצאה של הטיפול בתרופתי אבל התשישות וחוסר האנרגיה הם גם סמנים של סכיזופרניה. לצערי כך הם הדברים, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אפשר לשלב בין נטילת אפקסור לנטילת מולטי ויטמין?

למה לא? אם לא כתוב בעלון הרפואי שאסור בטח שמותר כי שם הם כבר דואגים לכסות את עצמם מכל הכיוונים. אם את חושבת שזה יציל אותך ממשהו עדיף לשכוח מזה.הויטמינים האלה זה רק למי שחסרים לו אותם או למבוגרים. 002 שקל לקופסא בדרך כלל.בשביל מה את בתור אדם לא בריא כנראה צריכה לפרנס את המליונרים של סולגאר?אבל זו דעתי בלבד//

ליערה שלום, לא צריכה להיות בעיה מיוחדת. המון בריאות דר' גיורא הידש

אני נוטה להסכים עם ש, למרות שלא זאת הייתה השאלה לא מזמן התפרסם מחקר גדול שנעשה לאורך זמן והקיף אלפי אנשים ומצא כי אין שום ממש בויטמינים הללו אבל ממש כלום. בנוסף אמר רופא באחת התוכניות כי מי שצורך וויטמינים בסך הכל מדובר אצלו בשתן יקר מאוד ותו לא. (הכוונה- הרבה מאוד מזה מופרש למעשה מהגוף).

לאחר כחודש שאיני חשה בטוב- קושי לנשום, כאבי גב וחרדה ערכתי בדיקות מקיפות- בדיקות דם (3 פעמים), צילומי חזה ,דופלר גפיים, מיפוי ריאות, אגק, אקו לב, מיפוי עצמות ועוד..הכל נמצא תקין וע"י כל רופא שבדק אותי כולל פסיכיאטר ופסיכולוגית אובחנה חרדה. הפסיכאטר רשם לי קלונקס וסרוקסט- קלונקס לשלושה שבועות וסרוקסט לחצי שנה. אני חוששת מנזק לכבד ולכליות- הייתי רוצה לדעת מה מידת הסיכון ותוך כמה זמן מנטילת התרופות עליי לערוך בדיקות דם לביקורת. עד כה בדיקות הדם בסדר. מעבר לכך, הייתי רוצה לדעת מה הן תופעות הלוואי של כל אחת מהתרופות- חוץ ממה שכתוב על העטיפה, כי אני סובלת גם מכאבי ראש עם נטילת הקלונקס. לתשובתך המהירה אודה.

שלום רב, קודם כל להרגע.... סרוקסט וקלונקס הן תרופות בטוחות, אינן גורמות לנזק לגוף, לא לכליות לא לכבד ולא לשום איבר אחר בגוף. לכן אין צורך לבצע בדיקות בזמן הטיפול בתרופות אלו!!! אפשר להרגע. תופעות לוואי שכיחות אפשר למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. עם זאת איני ממליץ לחפש אותן, אם תרגישי משהו חריג ותרצי לשאול אשמח לענות לך, אבל לא כדאי לציין רשימות של תופעות לוואי. העלון שבתרופה חשוב, אבל צריך לזכור שכתבו אותו עורכי דין ולא רופאים. כלומר כל מה שכתוב שם נכון, אבל..... כמו כל חוזה שחתמנו עליו צריך להבדיל בין עיקר ובין החלק המשפטי. כדאי לקרוא מה שרופאים כותבים על תרופות, הדברים נשמעים אחרת... תחכי בסבלנות, אין סיבה ללחץ והעיקר שהטיפול יעזור ללא תופעות לוואי. דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש! אני חייבת את עזרתך. קודם כל הקדמה.אני סובלת מהתקפי חרדה במשך 5 שנים.לפני 3 שנים התחלתי טיפול טרופתי עם פאקסט.חזרתי לחיים מלאים.לפני שנה וחצי הכל חזר.ומאז לא עוזר לי שום דבר.גם החליפו לי טרופות,גם ניסיתי שיחות עם פסיכולוג-אין התקדמות.כרגע שבוע אני לוקחת ציפרלקס,מצבי מחמיר. יש לך איזה שהוא רעיון מה לעשות עם זה?כי הרופא שלי נראה לי לא כל כך מבין מה לעשות איתי עכשיו.ועוד שאלה (מאוד אופיינית לחולי חרדות) האם יש סיכויי גדול שאני אחזור לחיים נורמליים בלי סבל? תודה רבה.

שלום רב, אני מבין שאת כבר מנוסה בענייני חרדה. מה שלא ברור לי האם התקפי החרדה חזרו תחת הטיפול בפקסט לפני כשנה וחצי? האם היה אירוע חיצוני, משבר - משפחה, עבודה וכך הלאה שגרם לחזרת החרדה. אם ישנו אירוע חיצוני בודאי שכדאי אם אפשר לסיים את המשבר. פעמים רבות חרדה היא תוצאה של בעיות בזוגיות? בקשר לתרופות. במידה והטיפולים עם התרופות החדשות לא עוזרים צריך לנסות תרופות מהדור הישן יותר שהן יותר מרגיעות כמו אנפרניל למשל. בנוסף מקובל להוסיף תרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו דפלפט או טגרטול. בסך הכל אני מאמין שתמצא התרופה הנכונה ויחד עם שיחות תרגישי טוב יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מעדיף לחזור ולשתות ולעשן מאשר לקחת אותם ושלא היה לי חשק במיטה או שיקח לי שעות לגמור אין משהו חדש של חברת פייזר מנוגדי דיכאון חרדות שלא פוגע בביצועים?

Wellcome to the club.

קודם כל זה עניין זמני. דבר שני זה נורא מעצבן ומטריד ואני מבינה את זה לחלוטיון- אין חשק, כשכבר יש חשק אי אפשר לגמור וזה מתסכל נורא. אין כל כך מה לעשות, יש תרופה אחתשהיא לא SSRI שלא אמורה להשפיע כל כך על הדחף המיני והתפקוד, בל לא זכור לי שמה, אולי ד"ר הידש?? בכל מקרה, לא כל תרופה משפיעה אותו דבר, לכן אפשר לנסות להחליף לאחת אחרת מאותה משפחה, לפעמים יש הטבה. ואם כלו כל הקיצין, ךגברים יש לפחות ויאגרה... גם פה הבנות מופלות לרעה.

ד"ר הידש שלום הפסקתי לפני כמה שבועות לקחת את התרופה ציפרמיל( נלקחה למשך שנתיים) . נאלצתי להפסיק בעקבות תופעות לוואי שהחמירו - בעיות שינה תשישות ועלייה במשקל. התרופה מאוד עזרה פרט לתופעות לוואי.. ברצוני לשאול איזה כדורים ,למרות שזה עניין אינדיוידואלי ,אתה יודע עליהם או ממליץ עליהם שאינם גורמים לתופעות לוואי כמו עלייה במשקל ותשישות? . הפסיכיאטר שלי טוען שאפשר למצוא ולהתאים . הוא נמצא כרגע בחופשה וחוזר בסוף שבוע . רציתי בכל זאת להתייעץ עם איש מקצוע נוסף. למרות שאני רוצה לקחת פסק זמן ולראות איך העניינים יסתדרו בלי הכדור .אני נמצא בלהקה אשר מופיעה מול קהל וזה בכל זאת מקשה עלי להתרגל להיות בלי..

היי אחרי שנתיים של טיפול באמת יש מקום לנסות ולהפסיק והייתי ממליץ לנסות ולהתגבר על הקשיים ולא לחזור לתרופה אם אין סיבה ברורה. כמובן שאפשר גם עם שיחות. כפי שציינת אפשר לנסות תרופה אחרת מקבוצה זו בתקווה שההשפעה הטובה תהיה ללא תופעות לוואי, אפשר להתאים לך טיפול כזה, אבל רק כאשר מנסים יודעים את השפעת התרופה עליך.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר, אני מטופלת בזיפרקה 10 מיליגרם,התרופה עוזרת לי נגד ההתקפים הפסיכוטיים,במילה אחרת,סכיזופרניה. אני סובלת גם מהתקפיי חרדה,פאניקה . שאלתי היא: כל טיפול תרופתי בנוסף,או אחר שנטלתי לא השפיעו על ההתקפי החרדה הללו להיפך חלקם אף גרעו, נאמר לי,שהתרופות המיועדות להתקפים האלו עלולות לעורר , לגרום להתקפיי הפסיכוזה,הן סותרות את השפעתן החיובית של התרופות האנטי פסיכוטיות,את התופעות האלו הרגשתי על בשרי, כלומר ,בפעמים שההתקפי החרדה נעלמו,הופיעו ההתקפים הפסיכוטים או להיפך, עלי לציין שמשניהם אני סובלת בו זמנית הרבה שנים, האין מזור? בתודה מראש , ממתינה למענה,

טעון תיקון: זיפרקסה,ולא זיפרקה

לטל שלום, השאלה אינה מוזרה ואת מתארת תופעה שכיחה. כל הדברים שכתבת הם נכונים לכן בדרך כלל אני מעדיף להעלות במינון הזיפרקסה לפני שמוסיפים תרופות אחרות. אפשר להעלות ל 15 מג' אז גם מונעים פסיכוזה ויהיו פחות חרדות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני רוצה לדעת בבקשה על כדור להרגעה כמו קסנקס רק שלא מרדים, האם יש כדור כזה אולי קלונקס? (הכוונה לכדור נגד חרדות, כדור שאפשר לקחת אותו בזמן שיש חרדה ושהוא לא ירדים)

לשגית שלום, כל התרופות הללו באופן עקרוני הם שייכות לקבוצת תרופות ההרגעה ולא תרופות מרדימות. לעתים נוטלים אותם לפני השינה כיוון שכאשר אנחנו רגועים אז אפשר להרדם ולישון טוב יותר אבל אין אלו תרופות לשינה. עם זאת העייפות או הרדמות הן תופעות לוואי של התרופות, לעתים הן קיימות אצל אדם מסויים ולעתים לא. יתכן שקסנקס מתאימה לך מהבחינה שהתרופה תרגיע ולא תרדים ויתכן שקלונקס או כל תרופה אחרת מקבוצה זו כמו וואבן או לוריוון. באופן כללי אני נוהג להמליץ על וואבן או לוריוון ולא על התרופות שציינת. עם זאת כולן מאותה המשפחה והן דומות באופן עקרוני. לכל התרופות הללו פוטנציאל ממכר ולכן מומלץ ליטול אותן רק בשעת הצורך ולא באופן קבוע לפרק זמן של שבוע שבועיים. שיהיה לכולנו טוב ורגוע דר' גיורא הידש

קלונקס פחות מרדים מקסנקס.

האם יש נוגדי חרדה שאינם ממכרים? עד כמה לוריוואן ממכר? האם שימוש בקלונקס בין 0.5עד1 מיליגרם יכול לפעעמים לגרום לתופעות של דיכאון ואי שקט? האם רימרון יכול לגרום לכך? ושאלה אחרונה , האם בשלבים הראשונים של טיפול ברימרון ( כשבועיים וחצי) עדיין יכולים להיות תנודות קיצוניות במצב הרוח, בחרדה ובבלבול? מקווה שלא הטרחתי יתר על המידה ותודה מראש על התשובות.

לנועה שלום, אתחיל משאלתך האחרונה, הרמרון עדיין מתחיל בהשפעתו ולכן יתכנו תנודות במצב הרוח ואפילו קיצוניות. צריך עדיין לחכות. לא סביר שהקלונקס יגרום לאי שקט וחרדה. התרופה שאינה ממכרת ואני נוהג להשתמש בה להרגעה היא הפנרגן או בשמה השני פרומטזין. זו תרופה עדינה ויש לה בנוסף גם מרכיב אנטי היסטמיני והיא "עדינה". לכן לעתים נותנים אותם גם לילדים הסובלים מאסטמה ואינם רגועים. שיהיה רק טוב, עוד קצת סבלנות דר' גיורא הידש

אני מודה לרופא ולכולם. האם פנרגן ישפיע אחרי שימוש בנוגדי חרדה ממכרים? ואם כן האם אפשר להמיר אחד בשני?

לנועה. שימוש ממושך בקלונקס מניסיוני הוא בעייתי. תרופת הרגעה נוספת שאינה ממכרת היא מודאל. לוריוואן ממכר אך יחסית לקסנקס למשל, -פחות. (ועדיין ממכר ). נילי.

יש תרופה שלא ניסית?

שלום לד"ר הירש, אני נוטלת זיפרקסה 5 מ"ג מזה כחודשיים בגלל סכיזופרניה. לאחר כשבועיים מיום נטילת הזיפרקסה העפעפיים של העיניים התנפחו קצת וגם בלחיים מתחת לעיניים. מעין תופעה של בצקת קטנה. האם ידועה תופעת לוואי כזו והאם עלי להפסיק ליטול את התרופה ולקחת תרופה אחרת? בתודה מראש, אורית

בהמשך לשאלתי הקודמת: האם למרות תופעת הלוואי אפשר להמשיך לקחת את הזיפרקסה? אורית

לאורית שלום, איני מכיר תופעת לוואי כזו. עם זאת כדאי להבדק אצל רופא המשפחה ובעיקר לבדוק את תפקוד הכליות. אם יש בעיה בכליות היא אינה קשורה לזיפרקסה. כלומר יתכן שבמקרה ישנן שתי בעיות באותו הזמן שאינן קשורות זו לזו. האם עלית במשקל באופן כללי? אולי מדובר בעליה במשקל ולא בבצקת? את נוטלת מינון נמוך של זיפרקסה ולכן אני חושב שאפשר לחכות ואין סכנה במצב במידה והבדיקות הגופניות תקינות. שיהיה רק טוב, ותמשיכי לעדכן דר' גיורא הידש

האם אפקסור xr מכיל קורטיזון והם הוא מפריע לתפקוד וההנאה ממין.

לאירית שלום, אפקסור לא מכיל קורטיזון וגם לא בגירסת ה XR, אפקסור עלול לפגוע ברצון למין והיכולת להגיע לאורגזמה אבל השכיחות של בעיה זו עם אפקסור נמוכה יותר מאשר עם התכשירים הפועלים על הסרוטונין בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

זאת הפעם השלישית שהדכאון והחרדה חזרו יש לציין שבין האפיזודות הפסקתי את הטיפול התרופתי והפסיכולוגי האם ניתן למנוע דכאון חוזר ? האם טיפול תרופתי מתמיד מונע את התפתחות המחלה? אנא עיזרו

לדניאל מנסיון של כמעט 7 שנים , הדיכאון לא ילך לבד , אל תנסה לשכנע את עצמך שהכל בסדר, כי ברגע שהדיכאון חזר שוב זה אומר שיש משהו שדורש טיפול, משהו לא בסדר , והתרופות למרות שהם משפרות את ההרגשה לא פותרות כלום לבד , צריך לסבול את הטיפול הפסיכולוגי המון זמן. הפסיכיאטר שלי אומר שאם לוקחים טיפול תרופתי מתאים , ומרגישים טוב איתו במשך שנתיים שלמות . רק אז אפשר להגיד שנרפאת. מיטל

לדניאל שלום, אין מה לעשות, צריך ליטול טיפול תרופתי לאורך זמן וגם הטיפול הפסיכולוגי חשוב. מקובל שבהתקף שלישי של דיכאון מינימום הטיפול הוא שנתיים. יש המחמירים וממליצים על חמש שנים של טיפול מונע. הרבה בריאות וזהירות דר' גיורא הידש

תודה לד"ר הירש ומיטל בע"ה שכולנו נהיה בריאים

שלום לכולם!!! בוקר טוב ושבוע טוב!!! מה שלומכם? ומה שלומך ד"ר הידש? אני מקוה שאתה זוכר אותי. רציתי לספר לכם שמצבי השתפר מאוד ואני ממש מרגיש מצוין. נשאר כאן מישהו מהימים הטובים? אם כן - ספרו איך אתם מתקדמים. ביי ביינתיים, אייל

היי אייל, אני דווקא לא זוכרת אותך ואני כאן די הרבה זמן...ספר מתי זה היה וממה סבלת? שמחה לשמוע שאתה מרגיש כ"כ טוב! ביי, יערה

כנראה שאת לא כאן מספיק זמן....... אני מדבר על ימי הצ'אט בנענע אם מישהו זוכר. בכל אופן, יערה, נעים מאוד. אני אייל, סובל מהתקפי חרדה ומטופל באפקסור. מצבי בהחלט השתפר מאוד בזכות האפקסור וחזרתי לתפקוד כמעט מלא. ביי ביינתיים, אייל

כיף לשמוע בשורות כאלה ותודה שעדכנת אותנו. בהצלחה בהמשך אריאל

לאייל שלום, טוב לשמוע ממך המון אושר ואהבה דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, האם יש אפשרות ליצור איתך קשר במייל על מנת לקבל המלצה על פסיכו-נוירוגריאטר באזור המרכז\שפלה? מדובר באמי הקשישה. התור שנקבע לה בקופ"ח מאד רחוק ולא ניתן להקדימו. אני אובדת עצות. תודה.

שלום חגלה, שלחתי לך המלצה למייל. רק בריאות ושלווה, נטע

תודה לך נטע.

ד"ר שלום ברצוני לתאר בפניך מקרה שאירע ביום שבת האחרונה לפני כחודש חבר סיפר לי שהוא רואה פסיכיאטר שנתן לו כדורי paxat ואבחן אותו כבעל נטיות אובססיביות כפייתיות. במשך החודש האחרון הוא נוטל את הכדורים על פי הוראות הרופא המטפל ואף תיאר בפני כיצד מצב רוחו משתפר. עלי לציין כי הוא וגם אני צורכים מריחואנה באופן קבוע ( תדירות שימוש יומיומית) בשבת בבוקר הלכתי איתו לבריכה לשחות כאשר היה כ30 מעלות ושמש חזקה. כשסיימנו חזרנו לביתי והתחלנו לעשן. חברי עישן ראש ורכן לאחור וסגר את עיניו. בשלב זה טרם התייחסתי משום שכך מתנהג בדרך כלל. לפתע החל לרעוד בידיים וכשלא ענה לי התחלתי לחשוש. הוא החל לנשום בקצב מהיר ועמוק והחל לפרפר , להריק ולנסות להקיא בחזקה( wretching ) . צעקתי לו שיקיא וחשבתי שנתקע לו עצם בגרון ושהוא נחנק אך לפתע פתח את עיניו הסדיר את נשימתו וחייך, הניח את המצית ואת הבנג על השולחן וצחק והחל לומר שלכמה רגעים הוא לא ידע אם מי הוא נמצא בחדר הוא לא זיהה את הקולות שלנו ובנוסף לא הבין איפה הוא נמצא. לבסוף הראתי לו את הבלגן שנהיה בחדר וכששאל איך זה קרה סיפרתי לו על מה שקרה לו והוא הופתע לשמוע משום שלדבריו הוא רק זוכר שהוא נשם עמוק ופתאום " התנתק מהמציאות באופן גורף" כל האירוע ערך כשלוש דקות כשלאחר מכן לקח לו 5 דקות נוספות להרגע ואז כאילו כלום לא קרה בעבר זכורים לי מקרים שהחבר סיפר על מצבים דומים של מעין התנתקות כללית שמלווה בדיסאוריינטציה. אני פונה אליך למרות שהוא רואה פסיכיאטר היות שלהערכתי יש מקום להתערבות יותר כוללנית מרופא שרואה אותו פעם בשבוע בכדי לבצע מעקב על התרופות בתודה , דוד

חמור ביותר! לערבב סמים ותרופות פסיכיאטריות ולראיה ההוכחות הנ"ל עליו להגיע אל הרופא הפסיכיאטר המטפל בו במיידי ולדווח לו על הסמים שהוא צורך ועל המקרה שקרה.

לדוד שלום, לא בדיוק הבנתי מה השאלה. בכל אופן יערה צודקת אלו שני חומרים המשפיעים על המוח וקשה לדעת מה יתן הצירוף שלהם. בנוסף יתכן והדיכאון הוא תוצאה של השימוש הקבוע במריחואנה. כל טוב דר' גיורא הידש

מטופל במשך כ8 חודשים ברספירדל37.5 ורמירון ופרוזק יש שיפור אבל עדין יש חרדות שאלתי האם הטיפול הטוב ביותר ועד מתי יש להמשיך יש לזה סוף

לאבי שלום, לתשובה יותר מפורטת אתה חייב לפרט יותר. בכל אופן אין מינון של רספרידל 37.5 ואולי התכוונת לאפקסור? אתה נוטל תרופות רבות נוגדות דיכאון. בדרך כלל אני מעדיף לנסות ולטפל בתרופה אחת ואז התמונה יותר ברורה. לעתים ישנם מקרים מיוחדים שמשתמשים בשילוב של תרופות, צריך לשאול את הרופא המטפל מדוע הטיפול הוא שילוב של שלוש תרופות? מאחל לך יציבות דר' גיורא הידש

RISPERDAL CONSTA יש במינון של 37.5 מ"ג

לפני כ10 ימים עברתי לציפרלקס מצפרומל עקב תופעות לואי. לדברי היבואן תרופה זו פועלת תוך זמן קצר ביותר. שאלתי היא ,לאחר כמה זמן היא פועלת? והאם היא חסרת תופעות לואי? כמו כן ברצוני לדעת היכן אוכל למצא חומר אודות תרופה זו בתודה שימי

בכל אינדקס תרופות ברשת,בוואלה,MSN , או YNET למשל אפשר למצוא חומר על תרופות. הציפרלקס היא בעלת תופעות לוואי מועטות יותר מהציפרמיל עקב היותה נגזרת מדוייקת יותר של אותו החומר הפעיל .מנסיוני בציפרמיל תופעות הלוואי חלפו תוך שבועיים. נסה להתאזר בסבלנות ולתת לתרופה מספיק זמן לפעול.בהצלחה!

לפי היצרן ציפרלקס מתחיל לפעול אחרי 7 ימים לעומת הציפרמיל שמתחיל לפעול אחרי 21 ימים (בדומה לנוגדי דיכאון אחרים). לציפרלקס יש זמן מחצית חיים ארוך דבר שמאפשר סיום טיפול ללא תופעות לוואי. ציפרמיל מכיל תערובת של שני חומרים דומים מאוד מבחינה כימית (אננטיומרים R ו-S) שאחד מהם פעיל ואילו השני כלל לא. ציפרלקס מכיל רק את האננטיומר הפעיל, מה שאמור להוביל ליעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי. ציפרלקס לא כלול בסל הבריאות.

לשימי שלום, הדברים שנכתבו נכונים בעיקרון ורק אוסיף ואדייק. חומר נוסף על ציפרלקס תוכל למצוא בפורום, תכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים ותמצא הסבר מפורט על הדומה והשווה בין שתי התרופות. כמובן גם כל אינדקס תרופות אם הוא מעודכן. הדברים שנכתבו מבחינת תחילת זמן ההשפעה נכונים למי שמתחיל בטיפול. אם אתה עובר בציפרמיל לציפרלקס אז אין הרבה ניסיון וכנראה שתוך מספר ימים. בשתי התרופות החומר הפעיל הוא אותו החומר, התרופות זהות מבחינת תופעות הלוואי (ואני שמח שאצל יערה זה אחרת), וגם ההשפעה היא אותה ההשפעה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש