פורום פסיכיאטריה

אני רואה שהצטרפו הרבה חברים חדשים לפורום אבל ראיתי גם כמה פנים מוכרות ;-) מה שלומכם? איך אתם מרגישים? יש התקדמות? שמתי לב גם שד"ר הידש ואריאל דואגים לכם יפה, כרגיל :-) אני רק מקווה שאריאל'וש זוכרת לדאוג גם לעצמה... אצלי הכל בסדר. יוצאת פעמיים בשבוע מהבית בערך. מפעם לפעם המצב רק משתפר. השבוע הייתי בקניון וכשעברתי ליד המעלית נתקפתי בחרדה. עצרתי מיד וקצת היה לי קשה לדבר אבל מיד התעשתתי ואמרתי לזה שהיה איתי 'בוא נעבור מהצד השני, לא ליד המעליות' וכך עשינו והחרדה עברה לי אחרי שנייה. מסתבר שהרגליים לא נתקעו לי במקום כפי שתמיד חששתי, דווקא הייתי ממש קלת רגליים :-) ברגע של החרדה זה נראה כאילו זה נמשך שנה אבל בעצם זאת רק שנייה. היא עוברת ומרגישים אח"כ טוב. תמיד פחדתי מהשנייה הזאת אבל עובדה שהסתדרתי ואפילו נהנתי מאוד אחר-כך. תאמינו לי שבדימיון זה יותר מפחיד ממה שזה אחר-כך במציאות. לכן כדאי לנסות ואז תראו שזה לא מפחיד כפי שחשבתם ודימיינתם לעצמכם. מהרגע ש'מכירים' את החרדה אין דרך חזרה. זה משהו שתמיד ילווה אותנו אבל אפשר להפחית את עוצמתה ולהתגבר אליה. להתיידד איתה אבל להראות לה מי כאן הבוס :-) אני מקווה שמה שאני מספרת עכשיו ייתן לאנשים כוח להמשיך ולהילחם בחרדה כי יש לה פתרון. יש חיים אחרי החרדה!!! גילוי מדהים, אה? מה עם לידיה? פרוזי? אחת מיוחדת במינה? גיא? יעל? נטע? וליאה שלי חזרה במקרה? ונירה??????? התגעגעתי גם לד"ר הידש :-) ואני מאחלת לו הרבה אור ואהבה...

מתוקה, איזה כיף לראות אותך פה ועוד יותר לשמוע שאת בסדר. תודה על העידוד שאת נותנת לנו- זה חשוב מאוד. אני מאוד שמחה בשבילך על ההתקדמות- זה נפלא! אני בסדר. די עסוקה בכל מיני פעיליות ועוד מעט נגמר לי החופש ( אוףףףףףףףףף). היש סיכוי שתשארי עימנו פה? שאר האנשים קצת נטשו ובאמת שמסקרן לשמוע מה עם נטע, שגב, וכל שאר ה"קבועים". שמרי על עמצך וכתבי לאימל אם בך לך אריאל

כמה טוב לשמוע ממך. אני שמחה שאת בסדר ואת עסוקה. זאת הדרך הנכונה! אני מקווה שגם את מתקדמת. אני יודעת שההקדמות שלנו איטית אבל עדיף מכלום. גם אני די עסוקה ולכן אין לי הרבה זמן להיכנס לפה. מתגעגעת לכולם ומקווה שכולם בסדר. אני אשלח לך אימייל בהזדמנות הראשונה. סוף שבוע נהדר ורגוע. יפעת.

ד"ר שלום, לפני כשבוע הפסקתי באופן עצמאי לקחת "רסיטל" (20 מ"ג), אותה לקחתי פעם ביום לאורך חצי שנה, בעקבות אבחון מקצועי של תופעות פסיכוסומטיות. בנוסף, לפני כשבוע וחצי חזרתי משהייה בת כחודש בצפון הודו ומיד עם חזרתי התחילו לי שילשולים ועם הפסקת הרסיטל התחילו לי גם סחרחורות, בחילות וחולשה. בשל סמיכות האירועים אני לא יודעת מה לשייך למה. תודה, ליאת

לליאת שלום, גם לי קשה לאבחן מרחוק, ודאי שכל הדברים אפשרים. זהום במערכת העיכול מהודו, הפסקת הרסיטל, או חזרה של תופעות החרדה. תצטרכי קצת לחכות ולראות, בכל אופן הייתי ממליץ לשלול את הסיבה הזיהומית ולבצע בדיקות בקשר לזיהום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אודה על תשובתך ד'ר הידש היקר - האם יתכן שהשאלה ותשובה נימחקו ? פשוט בני (י. )היה מוטרד ניכנס ושאל ,אתה ענית - וכעת השרשור נעלם. האם יש אפשרות להחזירו?בבקשה,, http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=161636&t=160658 תודות ורדה

לורדה שלום, למרות ההפרעות שיש כפי שאת רואה, שאלתו של בנך ותשובתי לא נמחקו. הבן שאל פעמיים, כך שפעם היית במקום הנכון ובפעם השניה היית היכן שכמובן לא חזרתי על תשובתי. הקשור הוא http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=161846&t=161644 בודאי שאשמח להוסיף אם ישנן שאלות נוספות לילה טוב דר' גיורא הידש

איזה בעיות נפשיות או מצבים נפשיים שנגרמים בעקבות בעיות אוביקטיביות,עשויות לגרום אצל בן אדם (ואפילו אצל פסיכופט) להבין שהוא בסך הכל בנאדם ולהתנהגות שבה הוא ישתדל להיות אדם טוב לב שעונה לציפיות של האחרים ולירידה באגו ובהגנות של האגו שהוא נוטש את המזימות שלו לעשות רע לאחרים כמו שהיה רגיל עד עכשיו ?

לאיילה שלום, אני חושב שכבר שאלת פעם שאלה דומה. בכל אופן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית זקוקה לקהל, לאנשים שאפשר לדבר אתם ואפשר למנפל אותם. לכן בידוד והתרחקות הם העונש הקשה ביותר בשבילו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קלונקס או אפיקסר מחבר: משה תאריך: 20-08-2003 15:25 רופא המשפחה שלי החליט להפסיק את הטיפול בקלונקס שאיתו אני חי מ1996 עם הפסקות ספונטניות ארוכות האחרונה כימעט 3 שנים לאחרונה חזרתי לשימוש בקלונקס וזאת עקב הפרעות חרדה שתוקפות אותי בעיקר לפניי יציאה ארוכה מהבית (נופש בבית מלון בארץ או טיול בחו"ל) ההתקפים האחרונים החלו לפניי כחודש עם הכנותי לטיול בחו"ל וכמובן שהשתמשתי בקלונקס 0.5 מ"ג פעמיים ביום ותוך כדיי הטיול עליתי ל1 מ"ג פעמיים ביום. עם חזרתי ארצה פניתי לרופא המשפחה שיעץ לי לעבור לאפיקסר 0.35 מ,ג פעמיים ביום. בליל שבת האחרון לקחתי את הכדור הראשון של האפיקסר וחטפתי התקף חרדה חריף ביותר שלא חוויתי אף פעם מלווה בצמרמורות ורעידות יובש בגרון עד כדי קשיים בבליעה. התקשרתי לרופא המשפחה שאמר לא לקחת יותר אפיקסר ובמקום זה לקחת מיד קלונקס שבאמת עזר לי והרגיע אותי כעבור שעה בערך. שאלתי היא מה עלי לעשות כעת להמשיך בקלונקס הממכר או לנסות שוב את האפיקסר ? או האם יש דרך טיפול או פעולה אחרת . תודה מראש משה

היי עניתי לשאלה היכן שנשאלה בפעם הראשונה. דר' גיורא הידש

שלום לך ד"ר הידש. ראשית ,תבורך על היותך אדם כל כך מקסים ,סבלני ונעים הליכות, אין לך מושג כמה טוב לדעת שיש אדם כמוך בפורום זה שכולנו זקוקים לו כל כך.... לשאלתי : לפני גיוסי - בערך לפני 14 שנה ,עבדתי במשרד כלשהוא באופן זמני,ושם "חטפתי"את התקף החרדה הראשון שלי ,ההתקף הגיע בעקבות העובדה שהבוסים שלי לא רצו לשלם לי משכורת , ואני ,כנערה תמימה, די נאכלתי , עד כדי כך שהגוף הגיב בצורה כזו. מיותר לציין שפחדתי מהתקף לב,שחשבתי שמותי קרוב ,וכל התסמינים המוכרים של התקפי חרדה. עד לגיוסי היו לי עוד כמה התקפי חרדה שעליהם התגברתי בעזרת טיפול פסיכולוגי. אני חושבת שבעקבות כך גם פיתחתי פחד מהמוות - פשוט,כל הזמן אני חושבת על כך שהחיים פה למעשה הם זמניים ,שהכל הבל הבלים מכיוון שממילא נמות,הרעיון שיום אחד נהיה שלד פשוט מחריד אותי,אני מרבה לחשוב על אנשים שנפטרו ואיך עכשיו הם פשוט שוכבים כשלד בקברם. נורא בשבילי לחשוב שכל יום שחולף רק מקרב אותנו אל המוות... אני יודעת שלכולנו כבני אנוש יש פחד מסויים מהבלתי נודע ,מהמוות , אולם , כשזה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממחשבותיך במשך היום וכל היום ,אז זה הופך להיות הפרעת חרדה. יש לציין שבתקופה ההיא ,הפסיכולוג שלי שאני רואה אותו פשוט כמלאך , ישב איתי באמצע היום ,בתוך בית קברות , כן כן , פשוט התניע את המכונית ואמר לי - עכשיו הולכים לבית קברות - כדרך להתמודדות עם הפוביה , אני זוכרת איך פשוט ישבתי איתו על ספסל בבית קברות ,והוא התחיל לשוחח איתי,ולהסביר לי שבמחקרים ובבדיקות EEG שעשו לאנשים שנפטרו , מכשיר המוניטור הראה קו ישר - ללא חשיבה וכו,,, יש לציין שמאז התגייסתי ,התחתנתי ,ילדתי שני ילדים ,התגרשתי,ובכל זאת ,המחשבות הללו מלוות אותי רוב הימים , מה גם שהיום בדיעבד אני נזכרת שכמה ימים לפני שהכל קרה ,ראיתי אדם שמת מהתקף-לב ממש מולי ,וכיסו אותו וכו,,, וכל זה לידי. מה שעוד קרה באותו יום ארור הוא שמאז ועד היום ,אני מרגישה מן מוזרות נוראית, כאילו שאני רואה את העולם דרך מסך ערפל,מן ניתוק בלתי מוסבר מהרצף של חיי עד לאותו יום. אני מחלקת את חיי ללפני ואחרי אותו יום . יש לציין שאני היום בת 32 ,אשה נאורה,עובדת במשרה מכובדת ,מגדלת לבדי את ילדיי ואף אחד לא יודע מה אני עוברת . אינני לוקחת תרופות, כי אני עדיין חושבת שניתן לפתור זאת בלי תרופות. האם התופעות המוזרות שאני מרגישה הן נורמליות?, האם כל הנושא הוא רברסיאלי , כלומר, האם אי פעם אוכל להמשיך מהנקודה שחיי "נעצרו? אני מצטערת על אריכות השאלה , ואני מקווה שהקוראים יבינו את מצוקתי . תודה יפית

ליפית שלום, הדברים שאת כותבת הם נכונים, כל יום מקרב אותנו אל המוות וכך הלאה, כמובן שאף אחד אינו יודע מה מצפה לו ובטח לא מתי. כבר נאמר "כל החיים כולם הם גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל", אולי כתבו את השיר עליך אבל אני בטוח שלא. הסיבה שאני מצטט את השיר היא כדי להראות לך שהדברים הם "נורמליים" או בשפה שלנו שכיחים וישנם אצל אנשים רבים אשר מסתובבים ברחובות ולא רואים שהם מוטרדים או שיש להם בעיה. את כותבת שהחרדה החלה כאשר ראית שאדם נפטר מהתקף לב, אני חושב שאת מתכוונת לתקופה שלפני הגיוס אבל יתכן שאת מדברת על משהו לאחרונה, לא ציינת במכתבך. בכל אופן איך את מתמודדת עם חוסר הוודאות של תקופתינו והפיגועים התכופים והאיומים? יתכן וגם הם תורמים למצבך. לעתים פסיכולוגים מדגישים משפט אחד חשוב. המשפט החשוב שלך הוא שאת מרגישה שהחיים שלך נעצרו, אבל את כותבת, שנישאת, יש לך שני ילדים ועבודה טובה, זה לא מסתדר עם חיים שנעצרו. עם זאת מדובר על תחושה שהחיים נעצרו, זו הנקודה למחשבה ואולי לטיפול פסיכולוגי. בקשר לתרופות. מאוד תלוי מה השאלה ששואלים, לשאלות שונות יש תשובות שונות. אם השאלה היא האם את חייבת בטיפול תרופתי, כמובן שהתשובה היא שלילית, את חיה חיים טובים, מתפקדת ומתקדמת למרות המחשבה הטורדנית שלעתים לא נותנת מנוח. יתכן מאוד שהמחשבות הללו יחלפו מבלי לעשות שום פעולה מיוחדת וללא טיפול. אבל אם השאלה האם תרופות עשויות לשפר את איכות חייך והמחשבות הללו יעלמו מהר יותר עם הטיפול התרופתי, התשובה היא שסביר מאוד שכן. כך שאת יכולה לבחור איזו שאלה לשאול. כמובן שמבחוץ המצב נראה פשוט יותר וקל יותר. עם זאת אני מתרשם מהכוחות שלך, ואני יודע שלמרות שהמחשבות על מוות מלוות אותך כבר שנים רבות, יתכן מאוד שהם יחלפו, במיוחד עם טיפול (שיחות או תרופות או שילוב של שניהם). הטיפול בהחלט עשוי לזרז את העלמות המחשבות החרדתיות לגבי מוות. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

הי יפית כמו שציינת, הבלתי נודע הוא תמיד מפחיד ומאיים ולכן מוות ומחשבות על המוות מרתיעות ואני לא חושבת שיש מישהו שמחשבה על מוות לא חלפה במוחו במהלך חיו. אולם, אם המחשבה על המוות הופכת לאובססיבית ומטרידה יש צורך בטיפול. לא ציינת אם אחרי הארוע שראית חזרת אל הטיפול הפסיגולוגי? אני חושבת שכדאי לעשות את זה כי אין ספק שאת צריכה לדבר על הטראומה שחווית ולהתמודד איתה בהצלחה אריאל

הייתי רוצה לדעת מדוע חל איסור בפרוספקט של הרמרון על שתיית אלכוהול? האם האיסור הוא כמו על כל תרופה או מיוחד לתרופות נגד חרדות ודיכאון? ומה יכל לקרות אם מידי פעם אשתה משקאות אלכוהוליים-בחברה תודה מראש

שלום, אני מקווה שאתה לא בן 12 כי אז בכל מקרה אסור לשתות אלכוהול.... לעצם הענין, כל התרופות בבריאות הנפש פועלות כמובן על המוח או הנפש, כך גם אלכוהול. לכן אי אפשר לצפות מה יקרה בשילוב של השניים. לכן יש איסור על שתיית אלכוהול ותרופות. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני בן 25, מטופל מזה 8 חודשים באפקסור, שהחליף ציפראמיל לאחר שזה לא השפיע. המינון הקבוע היה 225מ"ג. לפני כשבועיים פניתי לפסיכיאטרית אחרת מזו שנתנה לי אפקסור (לאחר שלא ראיתי פסיכיאטר 3 חודשים) שהציעה לי להפסיק הטיפול באפקסור בפרט ובאנטי דיכאוניים בכלל, לראות איך אני בלי האנטי דפרסיביים מתוך השערה שחוסר האנרגיה שאני חש, העצבות, ושאר ראיה פסימית על החיים נובעים מבעיות אחרות. ואולי לאחר מכן כדאי לעבור לטפל ב- כך היא התרשמה - אי שקט מסויים שלי, באנטי פסיכוטיים במינונים קטנטנים. (אך זאת לאחר שאסיים האפקסור כמובן). (בחרתי ללכת בעיתוי המסויים ההוא לפסיכיאטר כי הפסיכולוגית שלי הציעה כך - לבדוק אם כדאי להתערב תרופתית ב -אי שקט (חרדה?) שאני חש בשבועות האחרונים.) עוד ראוי לציין כי היא (הפסיכולוגית) הסתייגה אז לפני שנה כאשר בכרתי לקבל טיפול תרופתי. (מי ששרד את ההקדמה הקצרה זו..) שאלותי הן: א. מה דעתכם/ן על הטיפול באנטי פסיכוטיים (זיפרקסה וחבריו) במצבי אי שקט (כמו שתיארתי לה - חוסר סדר במחשבות בראש) ? ב. סיימתי את הורדת המינון אתמול. חשתי כבר מההתחלה מעין תחושה של "בזזז" - מן קצר כזה, כאילו התמונה זזה , מעין סחרחורת לאלפית השנייה. מה אתם אומרים? הפסיכיאטרית בחופשה, ואשמח לעזרתכם.. ברווזוני.

שלום, אני שמח שאתה מרגיש בטוב וסיום הטיפול היה בלי קשיים מיוחדים. היתרון של שימוש בנוגדי פסיכוזה במצבים של חרדה הוא שנוגדי פסיכוזה אינם ממכרים בהבדל מהבנזודיאזפינים. הטיפול בנוגדי פסיכוזה אינו מקובל וחרדה אינה נמצאת בהתוויה של נוגדי פסיכוזה. לנוגדי פסיכוזה כולל הזיפרקסה יש תופעות לוואי רבות ולעתים חמורות. לכן ככלל איני ממליץ על דרך זו. ישנם מקרים חריגים של טיפול בחרדה בנוגדי פסיכוזה כמו הזיפרקסה (מהדור החדש), במצבים קשים של חרדה כמו בהפרעה פוסט טראומתית קשה. לעתים הם עוזרים, אבל לחרדה קלה אני לא ממליץ על טיפול זה. אני חושב שכדאי לראות כיצד אתה מרגיש אחרי סיום הטיפול עם אפקסור, לחכות קצת ויתכן שתרגיש בטוב ללא שום טיפולים תרופתיים.... תשמור על קשר ותעדכן דר' גיורא הידש

ברצוני לדעת האם בכדור יש חומר המנפח את הגוף והאם גורם לכאבים בחזה בצד שמאל? האם תוכל להגיד לי איזה תרופה טובה להתקפי חרדה בלבד...

ליעל שלום, התופעות שאת מתארת סביר להניח שאינן קשורות לציפרלקס. השאלה החשובה ביותר היא כמה זמן את נוטלת את התרופה. אם מדובר על זמן קצר של ימים, אז כדאי לחכות ולראות, סביר להניח שהתופעות יחלפו. ציפרלקס היא תרופה נוגדת דיכאון, לעתים קרובות נותנים אותה גם במצבי חרדה כיוון שחרדה ודיכאון קשורים אלו לאלו. פעמים רבות אנו מעדיפים תרופות נוגדות דיכאון מפני שהתרופות בקבוצה זו אינן ממכרות בהבדל מהתרופות נוגדות חרדה שרובן מקבוצת התרופות הבנזודיאזפינים (וואליום, וואבן, לוריוון, קלונקס, קסנקס), שלכולן פוטנציאל ממכר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בהריון מתקדם. לאחר 2 לידות קודמות סבלתי ממשבר נפשי שעיקרו חרדות קשות +מרכיב דכאוני. בפעם הראשונה יצאתי מזה לבד ולאחר לידה שניה- נעזרתי בסרוקסט שהשפיע היטב גם במינון נמוך (3/4 כדורלתקופה של כ-4 חוד'). שאלתי: האם יש אפשרות לקחת סרוקסט במינון נמוך עוד לפני הלידה על מנת להקטין הסיכויים למשבר גם לאחר הלידה הזו, או שאין אפשרות כזו בפרוטוקולים? כמובן שאין הכרח שגם הפעם... אבל הסטטיסטיקה לא בעדי וגם לא הגנטיקה. רוב תודות מראש. דפי.

דפי שלום- אני חושבת שאת אחותי התאומה. אני הייתי בהריון מתקדם עם דיכאון וחרדות. לצערי הרב, חשבתי שמצבי חריג ומסוכן והפסקתי את ההריון. העובר שלי מת כמובן. לא ידעתי שאני זקוקה לטיפול וכשהתברר לי שכן משפחתי התנגדה מחשש לנזק שייגרם לעובר. היום אני יותר ויותר מודעת לכך שהתופעה שלי היא מוכרת ולא חריגה. אך היום כבר מאוחר ואת הגלגל לא ניתן להחזיר לאחור. בדיעבד מתברר לי שכן, ניתן לקחת סרוקסט או כל תרופה אחרת במהלך ההריון וזה כן עשוי למנוע דיכאון לידה או להפחית את העוצמה במידת מה. מעניין אותי לדעת איך מתבטאת אצלך החרדה? אני ניכנסתי לאפטיה מוחלטת, כמעט ולא תיקשרתי עם הסביבה, חשבו שאני משתגעת.. האמת שגם אני חשבתי שאיבדתי את השפיות. היום, לאחר הפסקת ההריון, ניכנסתי לדיכאון קליני קשה מאוד. מטופלת בתרופות כמובן. לצערי, גם הגנטיקה שלי פועלת נגדי והנטיה לפתח דיכאון חזקה מאוד.. אשמח אם תכתבי לי, אולי אוכל להעזר בך לקראת ההריון הבא שיבוא עלי לרעה.. מאחלת לך כל טוב ושקט נפשי !!!!!

לדפי שלום, את צודקת במאה אחוזים ושאלתך במקום. בהחלט אפשר ליטול סרוקסט כמניע של דיכאון ואין שום הכרח שתעברי את הסיוט של דיכאון פעם נוספת. בדרך כלל מתחילים ליטול בסוף ההריון בשליש השלישי, מפסיקים מספר ימים לפני הלידה הצפויה ומחדשים את הטיפול אחרי הלידה. כל תרופה מסוכנת פחות לעובר ככול שמתקדמים בהריון, למרות שמקובל שסרוקסט בטוחה בהריון ואפשר להשתמש בה. לכן התשובה הפשוטה היא שכדאי מאוד ליטול טיפול מונע. שאלה אחרת היא לגבי הנקה. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

מודה לך מקרב לב על תגובתך המהירה כתמיד. והזיכרון הפנומנלי.......אכן חודש וחצי מאז ההפלה/לידה המצערת. סליחה שהכנסתי לעצמי פסיכוזות לראש, פשוט אינני מצליחה כבר להבין מה קורה איתי. חוסר ריכוז, קהות חושים, עירפול, איבוד זיכרון - האם גם אלה סימפטומים של דיכאון? אינני זוכרת למה הפסקתי את ההריון, מתקשה לזכור את שירי של לפני חודש וחצי. הצדק עימך, הפבוקסיל אינו עושה את עבודתו כנדרש. הוצע לי להחליף לסרוקסט אך לאחר שקראתי על מיני תופעות קשות שהוא גורם, חששתי מלהתחיל טיפול. אשמח מאוד ליצור עימך קשר כפי שהצעת. אודה לך באם תשלח לי שוב את הקישור לאתר. באהבה, שירי.

היי שירי, בהתחשב בעובדה שאת מתלוננת על בילבול, מכתבך מאורגן היטב. בכל זאת www.icallisrael.com לילה טוב דר' גיורא הידש

רופא המשפחה שלי החליט להפסיק את הטיפול בקלונקס שאיתו אני חי מ1996 עם הפסקות ספונטניות ארוכות האחרונה כימעט 3 שנים לאחרונה חזרתי לשימוש בקלונקס וזאת עקב הפרעות חרדה שתוקפות אותי בעיקר לפניי יציאה ארוכה מהבית (נופש בבית מלון בארץ או טיול בחו"ל) ההתקפים האחרונים החלו לפניי כחודש עם הכנותי לטיול בחו"ל וכמובן שהשתמשתי בקלונקס 0.5 מ"ג פעמיים ביום ותוך כדיי הטיול עליתי ל1 מ"ג פעמיים ביום. עם חזרתי ארצה פניתי לרופא המשפחה שיעץ לי לעבור לאפיקסר 0.35 מ,ג פעמיים ביום. בליל שבת האחרון לקחתי את הכדור הראשון של האפיקסר וחטפתי התקף חרדה חריף ביותר שלא חוויתי אף פעם מלווה בצמרמורות ורעידות יובש בגרון עד כדי קשיים בבליעה. התקשרתי לרופא המשפחה שאמר לא לקחת יותר אפיקסר ובמקום זה לקחת מיד קלונקס שבאמת עזר לי והרגיע אותי כעבור שעה בערך. שאלתי היא מה עלי לעשות כעת להמשיך בקלונקס הממכר או לנסות שוב את האפיקסר ? או האם יש דרך טיפול או פעולה אחרת . תודה מראש משה

למשה שלום, באופן עקרוני חשיבתו של רופא המשפחה נכונה. אני מעדיף תרופות נוגדות דיכאון על פני תרופות ההרגעה כיוון שהתרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכרות והתוצאות טובות יותר לטווח ארוך. נראה לי שהתקף החרדה שעברת הוא תוצאה של הפסקת הקלונקס ולא מהאפקסור וזו הבעיה עם הקלונקס, צריך להפסיקו באופן הדרגתי, גם אם התחלת עם אפקסור. למרות העיקרון שצויין איני מבין מדוע יש צורך בטיפול? חזרת לארץ, הגורם שגורם לחרדה חלף ואתה אמור להרגיש כעת בטוב ויש ביכולתך להפסיק את הקלונקס, אז מדוע בכלל להמשיך בטיפול כלשהו? האם היית בטיפול בשיחות פסיכותרפיה? לא חייבים לרוץ לתרופות במיוחד אם מדובר בחרדות על רקע בטחון עצמי וקשיי פרידה. כדי לבדוק האם יש מקום לטיפול עם נוגדי דיכאון הייתי ממליץ על אבחון אצל פסיכיאטר כדי שיאמר לך מה מצבך באופן אינדיבידואלי ועל המלצה מתאימה. אחר כך אפשר להמשיך בטיפול אצל רופא המשפחה. נראה לי שהוא מתמצא בתחום של בריאות הנפש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אבקש דעתך על התרופה זודורם. רופא משפחה טוען שהוא לא רשאי לרשום אותה בלי הערכה פסיכיאטרית כי היא מופיעה אצלו כתרופה פסיכוטרופית שגורמת להתמכרות. האם הוא צודק?

רופא המשפחה לא יכול הכל, לצערנו (ובטח גם לצערו) הוא רשאי לרשום מרשמים לתרופות נרקוטיות, ועבור רוב התרופות הפסיכיאטריות הוא זקוק להמלצה של רופא מומחה (כלומר - פסיכיאטר, נוירולוג וכו'). אחרי המפגש הראשון עם רופא מומחה, רופא המשפחה יכול להמשיך לרשום את המרשמים לתרופה בהמלצת הרופא המומחה. בהצלחה

הפסיכיאטרית יצאה לחופש. ונגמרו לי הכדורים באמצע. אני מודעת לכך שלא הייתי כ"כ אחראית, אבל עכשיו אני שבוע בלי הפלוטין שלי, וזה הורס לי את הרצף. התחלתי שוב לחתוך את עצמי ולהיכנס לדיכאונות ואני לא יודעת מה לעשות. יש לה מחליפה והיא נמצאת ממש בקצה השני של הארץ. מה עושים??..

ומסבירים לו את המצב,חוץ מזה הוא יכול לראות בתיק הרפואי שלך בקופ"ח שאת משתמשת בכדורים האלה ולכן לא צריכה להיות אף בעיה.

ניסיתי ולא נתנו לי. לא היו מורשים פשוט. :\ ופסיכיאטרים אחרים - "לא מטפלים בבני נוער".

כדאי לגשת לרופאת המשפחה או אפילו למיון פסיכאטרי ולבקש טיפול חלופי עד שהרופא תחזור תרגישי טוב אריאל

אם יש לך אצלך מכתב או כל מסמך כתוב אחר מהרופאה שלך, שבו רשום שאת לוקחת את התרופות באופן קבוע - כל רופא משפחה יוכל לעזור לך ולהוציא לך מרשם. אם אין - אולי תנסי לפנות לתחנה לבריאות הנפש ולבקש פגישה דחופה עם פסיכיאטר? הם בוודאי יוכלו לעזור לך. תרגישי טוב.

בחלק מקופות החולים יש פסיכיאטרים עצמאיים שאפשר להגיע אליהם בלי הפניה ולפעמים אפילו בלי לקבוע תור מראש רק להגיע בשעות הקבלה של הרופא. גם אם הפסיכיאטרית הפנתה אותכם למחליף שהוא מאד רחוק אפשר לנסות מישהו אחר באיזור שלך. אם לא מוצאים מישהו קרוב אז עולים על האוטובוס ועושים טיול קטן. יש מיזוג באוטובוסים ואפשר לנסוע קצת בשביל לקבל את התרופות.

היי אני חושב שהרעיון הטוב ביותר הוא לגשת לחדר מיון, אפשר לכל בית חולים כללי, יש שם רופא פסיכיאטר תורן, לפי אזור מגוריך אפשר לכוון אותך. אני חושב שבחדר מיון תקבלי את העזרה המהירה ביותר ויתכן שאפילו מרשם. דרך אגב, לחברי הכללית ביקור בחדר מיון מסיבה של בריאות הנפש גם ללא מכתב מרופא המשפחה אינו עולה כסף... בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכולם. האם מישהו חוה עליות וירידות במצב הדיכאון והחרדה באופן של יום אחד קל ויום אחד קשה, ממש אחד על אחד, וכל זאת כשנוטלים את התרופה במשך שבועיים? מודה מאד על ההתיחסויות האדיבות של כולם.

שלום נוית, לפי מה שאני יודעת אם את מטופלת בתרופה שמתאימה לך זה לא אמור להיות ככה. הרופא שלי אמר לי לא להסתפק בשיפור אלא שננסה עד שאני ארגיש לגמרי "כמו חדשה". האמת אני אפילו מרגישה טוב מלפני שהדיכאון פרץ. לי אפקסור עזר אבל ניסיתי המון תרופות קודם שרק שיפרו אבל היה חסר מין תוספת קטנה שהאפקסור נתן. ככה היה אצלי.

צריך לזכור שלוקח זמן לתרופות להשפיע ולכן ישנם עליות וירידות במצב רוח ובחרדה כי הגוף לא מאוזן . אני יודעת שזה קשה, אך נסי להיתאזר בסבלנות ולתת לתרופות לעשות את שלהם- זה לוקח זמן שלך, אריאל

ושוב תודה.

אתמול התחלתי טיפול בפלוטין במינון של 20 מ"ג. תוך כמה זמן אני אמורה להרגיש שיפור? ויש לי עוד שאלה לד"ר אם אפשר, מדובר בטיפול בדיסטמיה. האם בכלל אפשר למדוד שיפור במצבים כאלה? כבר התרגלתי לסבול, כך שנראה לי שלא ארגיש כלום במילא. תודה

לוקח שלושה שבועות בערך עד שזה מתחיל להשפיע.. מניסיון..

לגל שלום, בדרך כלל ישנה תקופת חביון של שלושה ארבעה שבועות אבל ראיתי לא מעט אנשים שחשו בשיפור מוקדם יותר. כאשר תרגישי בשיפור לא תשאלי את השאלה של מה עשוי להיות וכיצד תדעי. פשוט תרגישי יותר טוב ומשוחררת. תעדכני לגבי המצב ובהצלחה דר' גיורא הידש

שאלה לד"ר הידש, אני לוקח לוסטראל מזה כ 3 חודשים. הלוסטראל החזיר אותי לתפקוד ומבחינה נפשית אני מרגיש טוב. לפני כשבועיים העלו לי את המינון מכדור אחד ליום לשני כדורים. בעקבות הגדלת המינון התחלתי לסבול משלשולים, גזים ולפעמים טשטוש בראיה (פעם בעין אחת ופעם בשניה..). המטפל שלי משוכנע שתופעות הלוואי הן בגלל הלוסטראל וממליץ להפסיק את השימוש בו ולהחליפו בכדור מדור ישן יותר (לא ממשפחת SSRI) בשם T Deprexem. הוא מאמין שלכדור הזה לא יהיו תופעות לוואי. מאחר והלוסטראל הצליח לנטרל את הדכאון אצלי ואני מתפקד היום היטב, אני מפחד להפסיק עם הכדור המנצח-לוסטראל, ולהתחיל ייסורי הסתגלות לכדור חדש, מה עוד שלא ברור לי אם הכדור החדש יצליח לנטרל את הדכאון כמו שעושה בהצלחה הלוסטראל. שאלתי אליך ד"ר הידש : מה טיבו של הכדור המומלץ ? איפה אני יכול לקרוא חומר עליו ? איך אפשר להשאר עם הלוסטראל ולהפחית את השפעות תופעות הלוואי , כמו שלשולים וגזים ? האם גם אתה ממליץ להחליף את הכדור ? בתודה על עזרתך, יצחק

ליצחק שלום, אתה כותב שהלוסטרל השפיע לטובה ופתר את הבעיות, אז מדוע להעלות את המינון? בכל אופן אם העלת את המינון אז כדאי לעשות זאת באופן הדרגתי יותר ואז גם תופעות הלוואי יהיו פחותות. נכון שלדפרקסן יש מעט תופעות לוואי, עם זאת אני ממעט להשתמש בתרופות מהדור הישן. תוכל לקרוא על התרופה בכל אינדקס תרופות כמו שיש בדוקטורס או בוואלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, הרופא המטפל החליט על הגדלת המינון של הלוסטראל מכדור אחד לשניים בכדי לאפשר את הירידה המוחלטת מהקסנקס. אני מנסה כעת להוריד את המינון של הלוסטראל לכדור וחצי ליום במקום שניים ולראות את האפקט. בהקשר זה יש לי שאלות אליך: 1) תוך כמה זמן אני אמור להבחין בהשפעה של המינון המופחת? 2) האם יש הבדל בין לקיחת 3 חצאי כדור , בבוקר בצהריים ובערב בהשוואה לכדור אחד בבוקר וחצי בערב ? 3) האם עדיף לקחת את הלוסטראל יחד עם ארוחה ? בתודה על עזרתך, יצחק

שלום, אני בן 50 ולפני כחצי שנה גילו שאני סובל מ - ADD. מאז - חיי השתנו . גם בעבר אבל עוד יותר כיום - אני חושש שאחד מהורי סובל מכך גם כן.(בעבר תופעות כמו חוסר ריכוז , "קופצנות דעת" ועוד ניראו לי אצלי ושם כדומות\זהות) . אני מבקש לשאולהאם יש כיום תפיסה חדשה בנושא ADD - לא רק למבוגרים - לקשישים (כבני 80 בריאים גופנית לחלוטין) , מה הוא כולל ומי מתמחה בתחום זה. כ"כ אשמח לקבל הפניות לאתרים העוסקים בכך (אפשר גם באנגלית). בתודה מראש. דוד .

תוכל להכנס לתפוז ww.tapuz.co.il הקש קהילות ותקבל שורת אותיות א-ת. הקש ת וכנס ל תמיכה נפשית למבוגרים ADHD . בפורום זה נכנסים בעלי ענין בתחום. תוכל לקרא תשובות לשאלות וגם להציג שאלות משלך ולהמתין לתשובה.

בקר באתר של ביו-קשב http://www.ghi.org.il/biokeshev/ טיפול מדעי מיוחד של ידי צוות מוביל במחקר מוח

צלצל 6369573-04

האם הפיכת החרדה הלא מבוססת למציאותית ואמיתית זאת תופעה שכיחה בקרב האנשים הסובלים מימנה? יש לי חרדה (שאני חושבת שאני באמת מהמועטים שבכלל יפחדו מדבר כזה ברמה כזאת), מלהפוך לבן אדם אחר ,חרדה שהאישיות שלי תשתנה ולפעמים החרדה מאוד חזקה שאני ממש מרגישה שאני בן אדם אחר,מתנהגת כמו בן אדם אחר ,מגיבה כמו בן אדם אחר חושבת כמו בן אדם אחר וכול"י

היי לעתים ישנן חרדות מהסוג הזה כאשר יש חוסר בטחון עצמי ובגיל שעדין האישיות לא התגבשה. אשמח אם תוסיפי פרטים וכמו כן את גילך ואז אוכל להרחיב יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני צעירה אבל בוגרת לגילי ,והאישיות שלי אכן התגבשה מזמן הפחד הוא שכשאר אני חווה שינויים בחיי ,שינויים למשל של תקופות חסרות יציבות כמו חופשים אני מתחילה לאבד את השלמות העצמית שלי ואז כל דבר משפיע על האישיות שלי ואז נוצרת החרדה משינוי האישיות שלי. אני בת 16

טופלתי בציפרמיל,פריזמה,אפקסור,אך לצערי ללא תוצאות. האם תוכל בבקשה להמליץ על תרופה?או מה אתה חושב ???

לשמעון שלום, טופלת בתרופות אשר פועלות על הסרוטונין, אפקסור במינונים מעל 150 מג' ביום משפיע גם על הנוראדרנלין ולכן הייתי מגיע למסקנות לגבי האפקסור רק אם היית במינון גבוה מעל 150 ביום. מסיבות אלו כדאי לפנות לתרופות הפועלות במנגנון שונה, למשל אדרונקס אשר פועל רק על הנוראדרנלין או רמרון שפעולתו שונה. אפשרות אחרת היא להשתמש בתרופות אשר תומכות בתרופות נוגדות הדיכאון ומעודדות את פעילותן, כמו ליטיום או דפלפט. השילוב מביא להשפעה רבה יותר של התרופות נוגדות הדיכאון. בהצלחה וכל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום תודה על התשובות המהירות לשאלות הקודמות . ברצוני לשאול לגבי הפסקת ציפרמיל . הייתי מטופל בציפרמיל למשך תקופה של שנתיים והפסקתי לפני שבועיים בעקבות תופעות לוואי שהחמירו ( חוסר שינה ועלייה במשקל) . רציתי לדעת כמה זמן לוקח עד שההשפעה של התרופה עוברת כי אני עדיין מרגיש את אפקט התרופה (חדות חושים...) .

ערב טוב, למעשה מבחינת הכימיה התרופה כבר אינה נמצאת בדם ואת נקיה ממנה. אולם מבחינת ההשפעה הדברים יותר מורכבים, לוקח הרבה יותר זמן עד שהסרוטונין במוח חוזר לשיווי משקל רגיל ללא השפעה הציפרמיל. לעתים משך ההשפעה יכול להיות מעל חודש ימים. כל טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

התחלתי לקבל קלונקס 2 מ"ג חצי כדור ביום וחצי בלילה מיזה שלשה שבועות עקב חרדה . אך קיבלתי תופעות לווי כמו אי זיקפה ולעיתים אפילו אני לא מקבל זיקפת בוקר. כשכבר אני מקבל זיקפה היא חלשה ותוך כיום המגע אני מאבד אותה או שאיני מגיע לסיפוק (גמירה) כלל. שאלתי האם זה מהטיפול ? האם זה יחלוף? או שעלי להפסיק את הטיפול. תודה

למשה שלום, קלונקס אינו גורם להפרעות בתפקוד המיני. עם זאת מדובר על תרופה העלולה לגרום להתמכרות ולכן אני ממליץ להזהר אתה וכעבור שבוע להתייעץ שוב עם הרופא שרשם אותה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הסקס מדאיד אותך??אתה אט אט מיתמכר לרעל וזה מה שמפריע לך???

אני לקחתי כמה שנים טובות 6 מ"ג קלונקס יום יום וזיינתי כמו נמר. הקלונקס אם כבר עוזר למין כי הוא מוריד עכבות (בדומה לאלכוהול). כל מי שמבין בתרופות יודע שאתה סתם מחרטט. איך אנשים פה ממציאים סיפורים שזה לא ייאמן!!

אני בת 38 , אם לשני ילדים. מזה כשנתיים אני מטופלת בציפרמיל ופסיכותראפיה בעקבות דיכאון שכפי הנראה פרץ בעיקר עקב סיבות גנטיות. עם 30 מ"ג ציפרמיל אני מרגישה מצויין. כל נסיונותי לרדת במינון לא היו טובים. כמובן שאתייעץ גם עם הפסיכיאטר עימו אני בקשר אך חשוב לי לשמוי דעה נוספת. אני שוקלת בזהירות הריון ורוצה לשאול: 1. האם ניתן לקחת ציפרמיל בזמן הריון? מה אומרים המחקרים? 2. אם נצא מנקודת הנחה שמבחינה פסיכולוגית אני מטופלת ומצבי טוב האם למרות שאקח תרופות בהריון אני בסיכון גבוה לדיכאון אחרי לידה?(שינויים הורמונלים - כימים)? תודה מיכל

למיכל שלום, לפי הידוע לי ציפרמיל בטוח בהריון, הנקודה היא שתמיד צריך להתעדכן כיוון שבנושא זה יש דברים חדשים, ולכן כדאי להתעדכן לפני שאת מתכננת להכנס להריון או אם נכנסת להריון בתחילת ההריון. לפי הידע של הפעם האחרונה שבדקתי הכל בסדר, ציפרמיל לא מעלה את הסיכון לבעיה אצל העובר. בקשר למצב הנפשי, בדרך כלל בזמן ההריון המצב הנפשי יותר יציב וטוב (בדרך כלל לא תמיד), ולכן דווקא בהריון איני צופה לבעיות בהפסקת הציפרמיל, במיוחד אם יש ליווי של שיחות. באופן כללי הסיכון לעובר מתרופות גבוה בתחילת ההריון-שליש ראשון ויורד עם התקדמות ההריון. כך גם אדם שעבר דיכאון בחייו הסיכון לדיכאון אחרי לידה גדול יותר מאצל אישה שלא עברה דיכאון. הסיכון גדול יותר בהריון ראשון וקטן בהריונות הבאים. אבל כמובן טיפול, תרופות ושיחות מורידות את הסיכון לדיכאון אחר לידה. בהצלחה וכל טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר ברצוני לדעת האם ציפרלקס מכיל קורטיזון? תודה

ציפראלקס מכיל scitalopram בלבד.

לרומי שלום, תודה לשירה היקרה וכרגיל אני מצטרף לתשובתה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מהי סכיזופרניה ? האם מי שסובל מדכאון סובל גם מסכיזופרניה ?

אודות המחלה: סכיזופרניה הנה מחלת נפש מגבילה, יקרה וקשה לטיפול. על פי נתוני עמותת "אנוש", המחלה תוקפת כ- 1% מהאוכלוסייה ומופיעה, בדרך כלל, בגיל ההתבגרות והבגרות הצעירה- עד גיל 30 לערך. בישראל חיים כ- 60,000- 70,000 חולי סכיזופרניה. ביטוי המחלה: המחלה מתבטאת בשתי קבוצות עיקריות של תסמינים. - התסמינים החיוביים (אקטיביים)- הזיות, מחשבות שווא, נטייה להתפרצויות אלימות וכיו"ב. אלה הם סימניו האקטיביים של "השיגעון". - התסמינים השליליים (פסיביים)- אפתיה, הסתגרות, התבודדות, תפקוד חברתי לקוי. כאשר חולה לוקה בהתקף חריף של המחלה (התסמינים האקטיביים) דורש הדבר טיפול פסיכיאטרי, אשפוז ואיזון. סכיזופרניה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות "תמהונית", מה שמכונה אדם "מעופף". אחד מביטויי המחלה הנו ניפוח של אירוע בודד לממדים ענק, התייחסות אליו בלבד והתעלמות מכל לוגיקה בסיסית. הבעייתיות הנעוצה בטיפול בחולי סכיזופרניה: כמו בכל מחלה אחרת, ההיענות לקבלת טיפול תרופתי על בסיס קבוע בקרב חולי סכיזופרניה נעה סביב 50%. "יש מין תחושה כזו שאם איני לוקח תרופות אז אני לא חולה" זאת בנוסף לתופעות הלוואי- ריור, תנועות גוף אופייניות לפרקינסון, הבעת פנים אפטית, ירידה בתפקוד החברתי- שיוצרות למטופל תעודת זהות של חולה ומקשות על השתלבותו בחיי היום יום. הימנעות מנטילת התרופות וממעקב רפואי עשויה להנחיל שוב את המחלה. כיום, יש בשוק קבוצת תרופות יעילה לטיפול במחלה, המאפשרת טיפול בסכיזופרניה במצבי חירום, וכן מתן טיפול תרופתי ארוך טווח ללא תופעות הלוואי הקשות. ברם, חלק מתרופת אלה אסור לשימוש בחולים שעברו התקף לב לאחרונה, חולים שסובלים מאי ספיקת לב שלא אוזנה תרופתית וחולים המטופלים בתרופות להפרעת קצב. עובדות ומספרים אודות סכיזופרניה 1. סכיזופרניה היא מחלה של גברים ונשים כאחד, ושל כל הגזעים והתרבויות. 2. סכיזופרניה תוקפת 1% מכלל האוכלוסייה. 3. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי סכיזופרניה היא אחת מ - 10 המחלות המגבילות ביותר. 4. תוחלת חייהם של חולי סכיזופרניה קצרה ב - 20% בהשוואה לכלל האוכלוסייה. 5. כ - 10% מחולי הסכיזופרניה מתאבדים. 6. ההוצאות הישירות והעקיפות בטיפול בחולי סכיזופרניה נאמדות ב - 104 מיליארד דולר בארה"ב בשנה. 7. רק 1% - 5% מסכום זה מופנה לטיפול תרופתי. 8. לפחות 30% מחולי הסכיזופרניה אינם מגיבים היטב לטיפול התרופתי. 9. כ - 50% מחולי הסכיזופרניה יסבלו מהתפרצות מחודשת של המחלה בתוך שנה משחרורם מבית החולים. 80% מהחולים יאושפזו שוב תוך שנתיים. 10. למעלה מ- 40% מחולי הסכיזופרניה סובלים מהשמנת יתר, בהשוואה ל - %27 באוכלוסייה. 11. כ - 70 - 80% מחולי הסכיזופרניה מעשנים, בהשוואה ל - 25% באוכלוסייה.

למשה ודיקלה שלום, תודה רבה על התשובה המפורטת והנכונה אני בטוח שתועיל. רציתי להוסיף שכמו בכל המקצועות ברפואה גם בפסיכיאטריה ישנן מחלות רבות ושונות זו מזו. דיכאון אינו סכיזופרניה ובודאי לא כל מי שסובל מדיכאון סובל מסכיזופרניה. אנשים החולים בסכיזופרניה עלולים לסבול מדיכאון כמו כל אדם אחר או כחלק ממחלת הסכיזופרניה. שיהיה רק טוב, ושוב תודה רבה דר' גיורא הידש

מאיפה הנתונים האלה?

שלום רב, קרובת משפחה שלי אישה מבוגרת (50) סובלת כמה חודשים מהתקפי חרדה, בהם היא מדמיינת כי קבוצת אנשים רודפת אחריה, שורקת לה דרך החלון, מקללת אותה, עורבת לה מתחת לבניין וכן שאותה קבוצה משבשת לה את שידורי הטלויזיה. היא נוהגת להתקשר למשמר האזרחי ולמשטרה ולהתלונן בנדון עד כי הדבר הפך למטרד והמשטרה התלוננה בפני המשפחה על המטרד. האישה ביום יום נשמעת צלולה והגיונית אם כי מזה שנים דכאונית תמיד ומתלוננת לרוב על מצבה העגום וקשייה בחיים. בשל מצב אורטופדי ברגלה היא נאלצה להתאשפז בבית חולים סיעודי שם גם אובחן מצבה על ידי פסיכולוגים במקום ושם היא אובחנה במצב דכאוני מתקדם. בבית החולים הוחלט על טיפול חדשני בתרופה בשם : RISPERDOL .T 2 MG במינון של 1 בבוקר 1 בצהריים ו2 בערב שאלותי הן: 1. מהי תרופה .(על מה היא פועלת, איך היא משפיעה) 2. תוך כמה זמן פועלת התרופה 3. לאחר שבוע טיפול מעוניינים לשחררה מבית החולים לביתה שם היא אמורה לקחת בעצמה את הכדורים (למרות שכל היום היא מתנגדת וצועקת שהיא לא משוגעתוכן רוצה לצאת הביתה ) האם זה נכון לשחררה? מודה מראש על התשובה

לדורית שלום, התופעות שאת מתארת יכולות להיות מחשבות שווא, בהגדרתן אלו מחשבות לא נכונות ולא ניתן לשכנע את האדם שאינן נכונות על ידי הגיון. מצב זה נקרא מצב פסיכוטי ורספרידל היא תרופה נגד מחשבות שווא כלומר "מסירה" או מפסיקה את מחשבות השווא. עם זאת למחשבות שווא יכולות להיות סיבות רבות, כפי שאת מתארת יתכן מצב גופני או מחלה שיגרמו להפרעה הנפשית, תרופות שונות, או מצב נפשי וגם דיכאון. אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא בדיקה ואבחון של פסיכיאטר שהוא המומחה לנושא זה. הנקודה השניה היא כנראה לשכנע אותה ליטול את הטיפול המתאים, לעתים זו משימה לא קלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש היקר, ראשית, ברצוני להביע את הערכתי לאופן האנושי והמסור בו אתה מנהל פורום זה. זהו המקום בו רואים את מעלותיו של האינטרנט... אמי,ניצולת שואה בת 79, עברה לפני מספר חדשים ניתוח להחלפת דלף בגין החמרה של הידרוצפלוס. יש עימה מטפלת פיליפינית צמודה עשרים וארבע שעות ביממה. כיום, מצבה של אמי ירוד למדי מבחינה תפקודית - הולכת בקושי עם הליכון, וכן ירוד גם מצבה הנפשי. אמי נוטלת סרוקסט, כדור וחצי, מזה מספר חדשים. מבחינה קוגניטיבית יש לה מספר בעיות; היא סובלת מבעיות זכרון ותופעה אחת מטרידה במיוחד: היא בטוחה שיש לה מספר מטפלות פיליפיניות בבית ולא אחת בלבד(!) ולא משנה אם נאמר לה אחרת. כמו כן גם מחשבות פרנואידליות כגון "שהמטפלות השונות בבית גונבות" ממנה חפצי ערך ותרופות. לקחנו אותה לבדיקה נוירולוגית והרופא לא יכול היה להסביר תופעות אלה. החלטנו לקחת אותה בקרוב לנוירו-פסיכוגריאטר על מנת לראות מה עוד ניתן לעשות. לפני שנגיע אליו/ה רציתי לשאול מה דעתך על תופעות אלה והאם מקובל לטפל במצבים כאלה ברספרידל או תרופה אחרת? קשה לה ולנו להשלים עם הדרדרותה. תודה מקרב לב.

לחגלה שלום, תקראי גם את תשובתי למכתב שמעליך יש דברים דומים בשתי השאלות. כך גם כאן האבחנה המבדלת לגבי הסיבה למחשבות הללו. האם מדובר ביתר לחץ תוך גולגתי שגרם להחמרת מצבה הנפשי או שאין קשר בין הדברים? זו שאלה שצריך לענות עליה. בנוסף גם סרוקסט יכול לגרום למחשבות שווא, ונראה לי שהמינון מעט גבוה לגיל. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי הפחתה במינון הסרוקסט. כיוון שהסרוקסט לא עוזר אולי יש מקום להחליף אותו? לסיכום, המצב לא טוב ואת דואגת, לצערי אני רואה את הסיבות שאת דואגת בגללן, עם זאת התשובה אינה פשוטה ולכן לדעתי כדאי להבדק באופן מלא, לדון בשאלות שהעלתי ומכאן להתקדם. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום ד"ר היידש, בתשובה לשאלתך, אני מעדיף את הנירבקסל יחד עם הדרלין על אפקסור בגלל תופעות הלוואי שיש לאפקסור והקושי להגמל ממנו. אבל האם אתה חושב ששילוב זה הוא רק מטפל בסיפטומים לעומת אפקסור שיכול לטפל בשורש הבעיה? האם אפקסור מטפל באמת בשורש הבעיה? תודה רבה,

לגדי שלום, התשובה היא כן, אחרי טיפול באפקסור פעמים רבות החרדות או הדיכאון אינם חוזרים. עם זאת גם הזמן רופא טוב, ואם השילוב שציינת מונע את ההתקפים ואתה מוכן ליטול אותו מספר חודשים, יתכן שעבורך זו הדרך הנכונה. אני חושב שבסופו של דבר על המטופל להחליט מה טוב ביותר עבורו! כל טוב דר' גיורא הידש

כתבתי הודעה שתי עמודים קודם ולא מספיק שההודעה לא עברה לדף הראשון, היא גם נמחקה מה שעשיתי קודם זה היה הקישור זה היה בקשר למה שורדה רשמה על נושא הרמרון למזלי העתקתי את זה לוורד הנה מה שכתבתי שלום אני חושב שהייתי הרבה פעמים במצב פסיכוטי מהו מצב פסיכוטי? האם מדובר במצב של איבוד הנשמה ולכן ברור שאין גם אנרגיות? כתבת שאין אנרגיות אחרי המצב הפסיכוטי אבל לא כתבת אם בזמן המצב הפסיכוטי? אם חוסר אנרגיות זה בזמן המצב הפסיכוטי(או אחרי) אז יכול להיות שכשיוצאים מהמצב הפסיכוטי אז מגיעות קצת אנרגיות שלא משתלבות אם דרישות הסביבה לכן האנרגיות הם שליליות ויורדות כלפי מעטה כל פעם שעולים למעלה האם פרוש הדבר שאין סיכוי שאתמיד פעם ויהיו לי אנרגיות חיוביות ופרוש הדבר שאין סיכוי שאוכל להתרכז במשהו חיובי אם זה ככה ברור שעדיף לי להתאבד האם אפשר לצאת מ PPD? מחכה לתשובה ביי

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=161636&t=160658

שלום, מצטער שהחמצתי את שאלתך, כנראה בגלל הלחץ של השאלות לעתים אני מחמיץ שאלה ללא כוונה רעה. בכל אופן טוב ששאלת שוב. כדי להבהיר את הדברים. במצב פסיכוטי פעמים רבות ישנה ערנות רבה, עם מחשבות רבות ומתרוצצות או חרדות ואז האנרגיות מאוד גבוהות, לעתים גם היצירתיות עולה למרות שלא תמיד יש את הכוחות לארגן את היצירתיות לפסים פרודוקטיביים. אחרי העליה הגבוה באנרגיות והוצאת האנרגיות בפסיכוזה עלול להיות מצב של התרוקנות וזה הדיכאון. עם הזמן תוך כמה חודשים האנרגיות חוזרות באופן טבעי והאדם מתחזק וחוזר למצבו הרגיל. עם זאת הדימוי של אנרגיות הוא מטפורי במידה רבה, אבל התהליך הוא אותו התהליך. במצב פסיכוטי ישנה פעילות רבה, חשיבתית וגם התנהגותית, ואחר כך מצב של מעין התרוקנות ושוב חזרה למצב הרגיל עם מצב רוח רגיל וכוחות. אני מקווה שהדברים כעת יותר ברורים, ושוב, מתנצל על שנאלצת לשאול פעמיים. בברכה הידש

ד"רהידש שלום אתמול העברתי שאלה בפורום והבוקר בדקתי באם ענית ולהפתעתי ההודעה נעלמה. אודה לך באם תענה לשאלתי האם צירוף שני הכדורים סרוקסט ורילרלט (שהוא כדור נוגד מיגרנה) עלול לפגוע בהשפעה של הסרוקסט עלי. אני נוטלת את הסרוקסט רק 4 ימים ולכן אבקש לדעת האם קיימות תרופות או תוספי מזון שאין לקחת אותם ביחד עם הסרוקסט מקווה לתשובה תמר

לתמר שלום, נבהלתי לרגע וחשבתי שיש משהו שמוחק הודעות ויש לנו מחבלים... בכל אופן גם אני בדקתי ומצאתי את שאלתך מאתמול וגם את תשובתי מאתמול. כך שאפשר להרגע http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=161156&t=161156 כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה

מה הבעיה עם דיבור עצמי? לדבר אל עצמך זה לנהל דיאלוג עם עצמך. אני אישית עושה את זה כל חיי, ומקפידה שאין לידי אנשים. כי זה נראה מוזר. אבל זה בסדר, אין עם זה שום בעייתיות. תזכרו שאם אין אני לא מי לי?

לדניאלה שלום, זו בדיוק הנקודה, לעתים מדובר על תופעה נורמלית לחלוטין כאשר האדם מודע לה ומבדיל בין דימיון ומציאות או יודע שמדובר בדמיון ולא במציאות. להבדיל מאדם אשר מדבר עם דמויות שאנשים אחרים לא רואים והוא בטוח שהם עומדים לידו והוא אינו מבין שהוא מדבר עם בדימיונו. לכן ודאי שאין זה מאבחן סכיזופרניה, אבל כאשר הדימיון משתלט כדאי להבדק אצל פסיכיאטר. תמשיכי להיות בריאה וחזקה דר' גיורא הידש

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=161574&t=161081 ואם האדם מדבר לעצמו מאז שהיה ילד קטן ועד עכשיו? וזה כולל "דמיונות" שיש עוד אנשים בחדר למרות שהוא מודע לזה שלא, ו"השתתפות" ב"שיחה" איתם, שעות ע"ג שעות?

היי תקראי גם את תשובתי לשאלה למעלה, היא באותו הנושא. כל זמן שמבדלים בין דימיון למציאות הדברים בסדר. אני רק מקווה שהשיחה עם הדמויות הדימיוניות אינה הופכת להתמכרות או חיים במקום המציאות, אולי גם באינטרנט אנחנו מדברים עם דמויות דימיוניות? אולי התמכרנו לרשת? טוב, קצת הומור לא מזיק, שיהיה רק טוב, וחברה טוב דר' גיורא הידש

למרות מה שאכתוב בהמשך אני רוצה לציין את הגישה החיובית והמאד חומלת של המשתתפים בפורום ובמיוחד של מנהל הפורום.. בתור אחת שנקלעה להיכרות עם נושא זה בפעם הראשונה אני מתרשמת מכך שהפסכיאטרים אינם בטוחים בידע שלהם לגבי אף תרופה ורק הזמן והמטופל יכולים לדעת מה טוב להם אם בכלל. לפחות לגבי אני יכולה לומר שמצב זה גורם לי לחוסר אונים. נכנסתי לפורום עם המון תקווה, נתקלתי בהמון דיעות ותגובות סותרות וכיום אני מאד מבולבלת ואפילו נואשת. ושוב חשוב לי להוסיף, התרשמתי שלרב המשתתפים ובמיוחד למנהל הפורום יש כוונות טובות שמחממות את הלב ועל כך תודתי.

היי נוית נורא חבל לי שהפכת למבולבלת ונואשת - לפי הגדרתך - בגלל הפורום. קשה להגיב מבלי לדעת בדיוק למה את מתכוונת ומה השאלה הספציפית עליה קיבלת תגובות כל כך סותרות, אבל באופן כללי, נדמה לי שיש איזו בדיחה שאומרת משהו על זה שכשיש 2 ישראלים שמתווכחים זה עם זה, תמיד יהיו 3 דיעות סותרות לפחות... ולפעמים נדמה שהפורום הזה הופך קצת ל"תחרות" של: "לי יש יותר ניסיון והתשובה שאני עונה היא הכי נכונה". ואני מסכימה איתך שזה מצב שעלול לגרום להרבה בלבול וחוסר אונים. לפי דעתי, הכי חשוב שתזכרי שהמקום הזה נועד להחלפת דיעות וחוויות אישיות (מלבד התשובות הרפואיות העובדתיות שמשיב הרופא), וגם אם תשעה אנשים מתוך עשרה אומרים לך דבר מסויים לגבי ההתנסות האישית שלהם - זה עדיין לא אומר שהניסיון שלך לא ידמה דווקא לשל האדם העשירי. "הרוב קובע" לא משחק כאן תפקיד. כל אחד עם הניסיון שלו. במידה ואת מרגישה שאת זקוקה לטיפול תרופתי - חשוב מאוד לדעתי שתמצאי לך רופא שאת סומכת עליו ובוטחת בו. לגבי העצות של משתתפי הפורום (וגם שלי כמובן) - תתייחסי אליהן בגדר המלצה בלבד, שום דבר כאן הוא לא תורה מסיני. אל תיבהלי מעשרים תשובות סותרות, הגיוון רק הופך את החיים למעניינים יותר, לא ?... בהצלחה !

לעיתים אנו שוכחים שרופאים, ובכללם גם פסיכאטרים הם רק בני אדם ואין להם יכולת ניבוי. לצערנו, ברפואה הרבה נעשה על דרך של ניסוי ותהיה. נעשים מחקרים, נאספים עובדות ובהתאם לכך מצטבר ידע. אבל, מיד ישנו את הכלל ואת היוצא מהכלל וגוף האדם שונה מאחד למישנהו ולכן גם מגיב בצורה שונה לטיפול מסוים. כשמתחילים טיפול, מובן שהוא מותאם לבעיה אך אי אפשר לנבע את תוצאותיו מראש אלה רק " לקוות". ולכן, ברגע שיש תופעות לוואי רבות או שהכדור לא מועיל מחליפים את הטיפול. בהצלחה אריאל

לנוית שלום, לשמחתינו או לצערנו פסיכיאטרייה כמו כל הרפואה אינה מדע מדוייק, לעתים לאותה שאלה יש מספר אפשרויות ומספר תשובות נכונות. הבלבול והיכולת לשאול שאלות זו התחלת הדרך ללמוד ולדעת יותר. שיהיה רק טוב, והרבה בריאות, ושלא נצטרך את הרופאים (ועדיף גם בלי עורכי דין..) בתנ"ך נכתב "השמר מרע" למה הכוונה ברע? רע משמעותו-רופאים ועורכי דין, כאשר מרגישים טוב והכל בסדר לא מגיעים לרופאים ולא לעורכי דין. המון בריאות ואושר דר' גיורא הידש

עצוב פה בלעדייך :(((((((((((((((((((((((

יפעת רק תכתבי איזה מילה שנדע שהכל בסדר כי כבר מתחיל מאוד להדאיג.. להעלם קצת כדי להרגע זה בסדר אבל כבר כמה, חודשיים??? מקווים שהכל טוב ואת יוצאת לטיולים נחמדים ואולי יש לך כלב כבר????? אנחנו מתים כבר לדעת אנא כתבי לנו

אני לא כותב פה הרבה, רק קורא ומכל האנשים תפסה את תשומת לבי יפעת, עם הלב החם והמילים הטובות שיש לה לכל אדם בצרה שכותב כאן בפורום (גם לי בפעמים הספורות שכתבתי). בזמן האחרון היא באמת נעלמה, האם מישהו יודע מה עלה בגורלה? אכן חסרת לנו יקירתי.

לאור המצב שאינו משתפר בכלום הרופא מציע להוסיף סרוקסט לרמרון. האם מישהו ניסה פעם צירוף שכזה. אשמח לשמוע פרטים מהמשתתפים וגם מהרופא. תודה

פסיכיאטר בקופ"ח הציע לי בפגישה הראשונה לקחת רמרון בערב וסרוקסט בבוקר. בסוף החלטתי להתגבר על הבעיות שלי בלי סמים פסיכיאטרים. אני לא צריכה בנוסף לחרדות גם בעיית התמכרות לסמים. אני מצליחה לתפקד ולעשות הכל בלי כדורים.

לנוית שלום, אין לי נסיון עם צרוף כזה ואיני מכיר ספרות מקצועית בנושאים אלו. בדרך כלל עדיף תרופה אחת אבל אצל אמך הדברים מורכבים והיו כבר ניסיונות טיפוליים שונים. באופן עקרוני יש הגיון בצירוף כזה כיוון ששתי התרופות פועלות במנגנונים שונים. גם לכלל שכתבתי על תרופה אחת יש יוצאים מהכלל. כל טוב הידש

האם מוכרת התופעה של רתיעה מכפתורים (כמו של בגדים או מצעים) והאם קיים חומר בנושא? בתודה חנה

לחנה שלום, אישית לא הכרתי אבל הגיוני שיש וישנם תאורים. תנסי לחפש ברשת האינטרנט ובטח תמצאי. תחפשי לגבי הימנעות בכפתורים או פוביה. באופן עקרוני אין הבדל בין כפתורים לכל הימנעות ורתיעה מדבר אחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לבני מזה שנים יש רתיעה מכפתורים,, לא חיפשתי חומר כי חשבתי שזה קשור אולי לאו.ס.ד. מגיל 10 הוא לא מתקרב או מסוגל להיסתכל לגעת ללבוש משהו עם כפתורים ממש מדהים ורדה

שלום, כשמעלים מינון של תרופה אנטי דיכאונית, האם לוקח כמה שבועות עד שחשים בהשפעה של התוספת, גם כשכבר נוטלים באופן קבוע את התרופה? תודה.

לטלי שלום, איני מכיר עבודות שבדקו את הנקודה הזו, מניסיון מדובר על תהליך יותר קצר ומהיר. בהצלחה דר' גיורא הידש

ממה שידוע לי ומנסיוני האישי לקח לי שבועיים עד שהתחלתי להרגיש בשינוי לרמרון

כנראה שכן על כל פנים כך זה היה אצלי כל פעם שהעליתי מינון קיבלתי את תופעות הלוואי מחדש ותוך מספר ימים הם חלפו. תרגישי טוב!

סליחה את העיקר לא רשמתי... ולאחר מספר שבועות בד"כ שבועיים חל שיפור בהרגשה או שפשוט מדובר בהרגשה שמשתפרת ככל שחולף הזמן עם או בלי תוספת במינון.

שלום רב. אני מטופלת זמן לא רב באפקסור. התחלתי ב37.5 מ"ג, עליתי ל 75, ועכשיו אני מעלה ל 75+37.5. והשאלה : את האפקסור עפ"י הוראת הרופא אני נוטלת בבוקר. כרגע רגיל ולא XR. האם בהעלאת המינון אני צריכה להמשיך ליטול את כל המינון בבוקר, או לחלק לבוקר+ערב, או לחילופין לעבור ל 75XR+ 37.5 רגיל? כשהייתי אצל הרופא שלי, שכחתי לשאול, ומאז אני פשוט לא משיגה אותו. אשמח לחוות דעתך. י.

ליערה שלום, את האפקסור הרגיל כדאי לחלק במשך היום לשלוש, את העיקר לא כתבת, מה שלומך? הידש

כדאי לך לעבור ל XR כי אז יש פחות תופעות לוואי וגם לוקחים פעם ביום. אני התחלתי באפקסור הרגיל ולקחתי בוקר וערב ואז עברתי ל XR רק בבוקר. אותי התרופה הזו הוציאה (אחרי שעברתי כמעט את כל התרופות שקיימות ללא הטבה) מהחושך לאור. בהצלחה

דבורית ,כמה זמן לקחת עד שהתחיל להשפיע , אילו תופעות לוואי היו בהתחלה ותוך כמה זמן הם חלפו ? התחלתי היום ויש לי בחילה נוראית וחוסר פוקוס מוחלט .

פעם הבאה תחשוב טוב לפני שאתה מוחק הודעות!! כי אני אגרום לך להתחיל להישתמש הרבה..בקלונקס

שלום, תודה על ההערה. אל תשכח שהפורום נועד לאנשים ולעזור לאנשים, זה הכלל שעומד לפני. אין חשיבות להרגשותי ולויכוחים לא ענייניים. כך שלמען הציבור כדאי להשאר ענייניים. דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.גופי.אודה על תשובתך המהירה.תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. 13 שנה אם שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרע שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.ה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודש שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מורי שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.ד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.ים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני שלום! שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

שלום, אני חושב שעניתי על שאלה זו, ואין צורך לכתוב אותה מספר פעמים. דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

guybl guybl guybl

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

אני נודניק

אני במשבר עקב ארוע מצער במשפחה.אני מתפקדת כרגיל אך אין לי מצב רוח המטפלת שלי הציעה ציפרומיל. רציתי לשאול האם זה מתאים למצבי ואם כן, מהן תופעות הלואי. כמ כן, הבנתי שהתרופה משפיעה רק לאחר מספר שבועות. אשמח מאוד לקבל מידע.

לאלמונית שלום, ציפרמיל היא תרופה נוגדת דיכאון, אני מקווה שרופאה המליצה על התרופה ולא פסיכולוגית או עו"ס. בכל אופן בודאי שאיני יכול להשיב תשובה רצינית על שאלתך בנוגע להתאמה ותצטרכי לסמוך על הרופאה המכירה אותך הרבה יותר טוב ממני. ציפרמיל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון המשפיעים על הסרוטונין ולכן נקראים SSRI. התרופות הללו אינן ממכרות ורובן מתחילות להשפיע אחרי כשלושה שבועות. על ההשפעה המדוייקת ותופעות לוואי תוכלי לקרוא בכל אינדקס תרופות כמו שיש בדוקטורס ובוואלה. אם יהיו שאלות נוספות אשמח לעזור דר' גיורא הידש

אלמונית יקרה. אני משתמשת בציפרמיל בשנה האחרונה והוא מאד יעיל לי. יש לציין שרק אחרי כחמישה - ששה שבועות הרגשתי הקלה כך שחייבים אורך רוח.(זה עלול ליאש כשאין השפעה ובכל זאת חשוב להמשיך). גם המינון הוא אישי. אני למשל "מכוסה" רק עם כדור וחצי. גם לי היה משבר שבעקבותיו בא הדיכאון. אני זוכרת כמה ההתחלה היתה מבהילה. עם התרופות + טיפול פסיכולוגי אני ממש מרגישה טוב. בהצלחה מיכל

מה המינון המקובל? קיבלתי מרשם של כדור אחד ביום (20 מג') האם זה המינון הרגיל שנותנים לרוב המשתמשים?ץץץ זה לא הרבה מדי? תודה מראש!

לנועה שלום, המינון הרגיל ביותר של רסיטל=ציפרמיל הוא 20 מג', אין טעם ליטול פחות. ציפרלקס מכיל רק את החומר הפעיל של ציפרמיל ולכן המינון הרגיל הוא בדיוק החצי עשרה מג'. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היידש ולכולם הבעיה שלי של חרדה ושלשולים ממעי עבני כבר ידועה לך ואני עדיין מנסה לפתור אותה בעצמי לפני חזרה לטפיול. רציתי בבקשה שתבהיר לי כמה דברים: א. האם זה שהפסקתי את האפקסור אחרי ששה חודשים אכן גרם לחרדות שלי לחזור למרות שהן לא חזרו באופן מידי? ב. אני פוחד מהאפקסור כי לא היה לי קל בכלל להפסיק אותו בנוסף לתופעות הלוואי שלו. האם אולי שווה לנסות סרוקסט במקום למרות שאני סובל משלשולים והסרוקסט יכול להחמיר את בעית השלשולים? ג. האם קימות תרופות אחרות עם פחות תופעות לוואי שאפשר לקחת? ד. אי עדיין לוקח נרבקסל 3 פעמים ביום והוספתי לו דרלין פעמים 10 מ"ג ואני רואה שזה עזר לי והקל עלי ואני מתפקד 70% נורמלי. האם כדאי להמשיך כך אולי זה ישתפר יותר או בכל זאת לחזור לתרופות האנטי דכאוניות? תודה רבה,

לגדי שלום, כמובן שאיני מכיר אותך מספיק טוב ולכן אני יכול לציין את עקרונות הטיפול ולא לייעץ במדוייק. בדרך כלל אני נוטה להמשיך בתרופה אשר עזרה, או לחדש תרופה אשר עזרה בעבר, יתכן שתרופה חדשה תתאים ואפילו תהיה טובה יותר אבל יתכן שיהיה גם הפוך. עד שלא תנסה לא נדע. בדרך כלל לתרופות נוגדות הדיכאון אותו פרופיל של תופעות לוואי אבל כמובן אצל כל אדם מסויים תופעות הלוואי יכולות להיות שונות לתרופות שונות. בדרך כלל אני מעדיף תרופה אחת על פני שילוב של תרופות. איני מבין מדוע אתה מעדיף נירווקסל ודרלין על פני אפקסור שעזר לך? שיהיה רק טוב דר גיורא הידש

שלום דוקטור, ( אודה לך מאד על התייחסות המהירה למכתבי) אני אם המודאגת מאד - בני בן ה- 23 לערך - רצה מאד לרדת במשקל משקלו היה בערך 78-80 ק"ג. התחיל דיאטה לפני כ- 4 חודשים . בדרך כלל לפני הדיאטה אכל מכל הבא ליד ומספר פעמים ביום, בנוסף היה עוסק גם בפעילות ספורטיבית ומכון כושר. בזמן הדיאטה הקפיד לאכול פעמיים ביום - ירקות ביצים גבינות, ארוחה חמה ( בישול בשרים עוף ירקות אורז וכדומה) מרבה בשתיית מים וגם לצערי, עישון. לקראת ערב עסק בפעילות ספורטיבית - הליכה , ריצה, משקולות, הליכה ומאמץ - בעזרת הליכון. בדרך כלל בני תמיד בריא שופע צחוק בידור מצב רוח נהדר נעים לסביבה ומקף חברים חברות וטלפונים. וכמובן מקפיד לעבוד וברדך ללימודים באוניברסיטה בעוד כ- חודש. במשך כ- חודשיים ירד במשקל בערך 12-13 ק"ג והגיע למשקל של 67-66 ק"ג גובה אני חושבת 1.80 בערך. בקשר למשקל הרגיש נהדר אנחנו ( ההורים והמשפחה חשבנו אחרת שהוא לא כל כך נראה טוב קצת חיוור ורזה יתר על המידה) ביקשנו שיפסיק את ה"אובססיה" של הדיאטה. כעת אני שמתי לב, שמצב רוחו השתנה אין לו חשק לכל מה שאהב, טרוד, מצבי רוח, שאלתי מה קורה, - והוא פרץ בבכי - מה שלא מתאים לו וסיפר שתוקפות אותו מחשבות טורדניות הכל מעוות, אין לו חשק לעשות דברים כבעבר, מידי פעם בוכה, ישן הרבה, סיפר שיש לו ימים טובים וימים אל כל כך. יתכן שיש לו מועקה וחרדה ואינו יודע להסביר לי את העניין. ואני אמא חרדה וחוששת - אולי הוא בדיכאון? אולי הוא פגע בנפשו עקב הדיאטה? מה קורה לו ? כל כך לא מתאים לגבר כמוהו להתנהג בצורה כזו. הוא מסתגר בתוך עצמו ישן הרבה( עובד חלק מהיום - כי לדעתי הו יודע ההוא חייב לעבוד ) אבל מה שלא חייבים - לא עושה. האם אלו תופעות של אנורקסיה? אני אובדת עצות ואבקש אם תוכל להנחות אותי מה עושים? אודה לך מאד על תשובתך המהירה. תודה לך מאד - שולמית אמא מודאגת.

אינני רופא או דיאטן. נראה לי שחשוב שתמסרי מידע נוסף כדי להרחיב את הבנת מצבו האם הוא סבל מדכאון/חרדה בעיות רגשיות כלשהן בטרם התחלת הדיאטה. האם כיום מנסה לחזור למשטר תזונה נורמאלי המכיל את כל אבות המזון, מינרלית ויטאמינים, פחממות -סוכרים ? .מה הניע אותו -בחור בן 23 משקל תקין לגובהו לרדת במשקל ? האם עבר בדיקות רפואיות כלליות ?

לשולמית שלום, צר לי אבל אני חייב לציין שדאגתך במקום והדברים שאת כותבת דורשים התייחסות. איני יודע אם הסיבה היא דיאטה או גורמים נוספים הקיימים שלא ציינת (לימודים, בת-זוג, עבודה וכדומה), אם משך הדיכאון הוא כשבועיים שלושה אז כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון מקיף ולראות כיצד מתקדמים מכאן. החלק המעודד יותר הוא שדיכאון הוא מצב חולף ואפשר לטפל בו בקלות יחסית. כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב, לפני יומיים התחלתי טיפול בסרוקסט, ויומיים אני סובלת מכאבי ראש - לא מיגרנה. מאחר ואני בדרך כלל כן סובלת ממגרנות ומטופלת ברילרט, אבקש לדעת האם במקרה של התקף מיגרנה עלולה להיות התנגשות בין הכדורים, האם קיים חשש שהסרוקסט לא יהיה אפקטיבי בגלל הרילרט? ושאלה נוספת האם יש סוג מסויים של תרופהאו תוסף מזון שאותו אסור לקחת עם הסרוקסט? מצטערת על מתקפת השאלות, כמו שאמרתי אני טירונית בשדה הסרוקסט. תודה מראש, תמר

לתמר שלום, טוב ששאלת, לשאלותיך התשובה פשוטה, אין התנגשות או הפרעה בין התרופות ואין בעיה עם סוגי מזון והסרוקסט. תופעת לוואי לא שכיחה של הסרוקסט הם כאבי ראש ולעתים כאבי ראש חמורים. כיוון שכאבי הראש החלו עם נטילת הסרוקסט ואת כותבת שמדובר בכאבי ראש שונים מהרגיל, יתכן ומדובר בכאבי ראש מהסרוקסט. אם הכאבים ימשכו עוד מספר ימים (בדרך כלל הם חולפים), כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש

האם יש הבדל בין חרדה ואי שקט בדיכאון או שזה אותו דבר? תודה.

לשיר שלום, בדרך כלל בדיכאון יש מרכיב של חרדה ועדיין לא ראיתי משהו חרד עם מצב רוח טוב.... בכל אופן יש מצב של דיכאון רוגש עם אי שקט גם נפשי וגם גופני, שהוא חלק מהדיכאון ונוסף לחרדה והוא בעצמו גורם לחרדה. קצת מורכב, אבל כאלו הם הדברים. דר' גיורא הידש

שאלה לרופא, האם קיים טיפול לדיכאון אגטטיבי ועל מה אתה היית ממליץ. תודה.

לשיר שלום, מדובר על דיכאון רוגש ולכן מטפלים עם תכשירים נוגדי דיכאון בתוספת תרופות נוגדות חרדה-הרגעה. כיוון שזהו מצב חריף, אני מעדיף להשתמש בתרופה המתחילה לפעול מהר ופועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין כמו האפקסור. כל טוב דר' גיורא הידש

שלח הודעה לחבר | גרסה להדפסה | למעבד תמלילים מחבר: נוית תאריך: 18-08-2003 14:17 האם לרמרון יש השפעה מהירה יותר מיתר תרופות נוגדי דיכאון? הכונה אם אמורים להבחין לפחות בשיפור קטן או חלקי לפני תום שישה שבועות?

לנוית שלום, חבל לחזור על השאלה מספר פעמים. מתחילים להרגיש את השפעת הרמרון אחרי שלושה ארבעה שבועות. ואין לו השפעה מהירה יותר משאר התרופות כל טוב דר' גיורא הידש

אני ניסיתי את התרופה הזו וישנתי 4 ימים. הייתי סמרטוט. לא הצלחתי אפילו להגיע למצב לחשוב על זה שזה עוזר לי. קראתי גם שהיא גורמת להשמנה.

גם אני הייתי רדומה וסמרטוטית במשך 4 ימים וחשבתי להפסיק, אבל ביום החמישי, הפסיקה התחושב הזו וחשתי הקלה של ממש. אחרי שבועיים כבר היה ממש שיפור. אני נעזרת בתרופה עד היום ומאוד מודה על קיומה!

האם דיבור עצמי יכול להשתייך לכל סוג של מחלה פסיכיאטרית או שמא רק לפיצול אישיות וסכיזופרניה?

דיבור עצמי הכוונה היא דיבור בקול עם עוד משהו כאילו קיים ואולי כניסת מחשבות, אבל תמיד כאילו מישהו עוזר ומייעץ, עוזר להחליט ופותר בעיות.

לאלי שלום, נכון שאם מדובר באדם צעיר צריך לחשוב קודם כל על סכיזופרניה. אבל תופעה זו יכולה להיות גם בהפרעות חרדה ובטח גם מהשפעת סמים ועוד הפרעות נפשיות אחרות. אין אף תופעה כולל דיבור עצמי שאופיינית לסכיזופרניה. לכן האבחנה של סכיזופרניה מורכבת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש