פורום פסיכיאטריה

שלום וברכה, אני שוב זקוקה לעזרתך מאחר ומצבי לא ממש משתפר ואף חלה נסיגה. לפני הפסקת ההריון התריע בפני אחד הרופאים כי אני עשויה ללקות בפסיכוזה וחוששני שאכן מדובר במצב של פוסט פסיכוזה. הדבר מתבטא בתשישות נפשית וגופנית, העדר אנרגיות, קהות ריגשית, אפטיה, התנתקות מהסביבה, ייאוש וחוסר תיפקוד. עדיין מטופלת בנוגדי דיכאון אך אינני חשה בשיפור. יתכן והכדורים מקלים על הסבל שבמחלת הדיכאון אך אינם פותרים את צרור הבעיות שציינתי לעיל. ד"ר הידש, איך ניתן לצאת מהמצב הבלתי נסבל הזה? מעבר לרגשות האשמה הכבדים, הצער והיגון - אני מאוד חוששת שמא אמשיך לחיות בנכות ריגשית שכזאת. - האם זה עובר? בתקווה שהתשובה חיובית - כמה זמן נדרש להחלמה? אנא עזרתך.........:-((

לשירי שלום, צר לי שאינך מרגישה בטוב עדיין אבל לא צריך להפחיד את עצמך, מהכרותי איתך אין היום ולא היו סמנים לפסיכוזה, זה דבר שונה לחלוטין ולא צריך להוסיף, הדיכאון הוא דבר מספיק קשה. לפי זכרוני עברו בערך כחודש חודש וחצי מאז ההפלה, זה מספיק זמן כדי להבין שהפבוקסיל אינו עושה את כל העבודה. הייתי מחליף את התרופה וכדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל. אוכל להרחיב יותר בשיחה אתך. תשמרי על עצמך ותרגישי טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

היי שירי אין לי שום דבר לתרום לך מבחינת אינפורמציה, סתם הרגשתי צורך לכתוב כדי להגיד לך שההודעה שלך נגעה מאוד ללבי ואני מקווה שתהיי חזקה ותרגישי טוב. מחזיקה לך אצבעות.

אבישג תודה לך. עשיתי טעות גורלית ואני משלמת מחיר מאוד מאוד מאוד כבד היום. הרגתי את התינוק שלי בתחילת חודש שישי והכל בגלל חרדה, קשה אמנם. אין לך ולאף אחד מושג מה עובר עלי. כל בוקר שאני מתעוררת זהו נס. המצב הנפשי שלי מתדרדר והאמת שעקב רגשות האשמה הקשים אינני עושה דבר ע"מ לעצור את הרכבת שדוהרת לתהום. אני יודעת שאני לא נמצאת בעמדת שיפוט אובייקטיבית אך מאידך קשה לי מאוד להאמין שאני מקצינה בתגובה הרגשית שלי לאירוע הטראומתי שעברתי. אינני זקוקה יותר לאינפורמציה וגם מילות העידוד כבר בקושי מחלחלות לתודעה, אם בכלל. אז שוב תודה על הניסיון לפחות.. אני מאחלת לך רק טוב ושלא תדעי צער. שירי.

בוקר טוב האם פקסט גורם להשמנה? אנא ענו לי בדחיפות תודה

כן, גורם להשמנה, משנה את חילוף החמרים בגוף וגורם לתיאבון יתר.

מלחיץ אותי מאד! ואין מה לעשות ?

היי, אני סובלת ממחשבה טורדנית המלווה אותי כבר מספר שנים. אני חושבת שאולי אני לסבית. אף שלא היה לי כל ניסיון מיני עם נשים ואפילו לא פנטזיה או רצון , אני ממשיכה לחשוב את המחשבה הזאת. לעיתים הנושא ממש משתלט על חיי ואני צריכה להשקיע הרבה מאוד אנרגיה על מנת לתפקד. הייתי בעבר בטיפול פסיכולוגי בעקבות משבר שעברתי, ולאחר מספר שנים חזרתי שוב (בימים האחרונים) לטיפול. הנושא לא מהווה מוטיב מרכזי בטיפול אלא דווקא חרדותי מהיותי אם לעתיד (אני בחודשים מתקדמים של ההריון). אני נשואה באושר לבן זוג שאוהב אותי ואני אותו וכמובן יש בינינו משיכה וקרבה. ההיסטוריה הרומנטית שלי היתה מאוד לא פשוטה וכללה מערכות יחסים לא בריאות כבר מגיל צעיר. באופן עקרוני אני נגד תרופות וכן מנסה להתמודד בכל דרך אפשרית. שאלתי היא כיצד ניתן לטפל בזה.

שלום, מדובר במחשבות הקשורות לחרדות, החרדות מופיעות בכל מיני צורות ואם הנושא של הלסביות מפחיד אותך אז כמובן שהחרדות "יתלבשו" על נושא זה. את בהריון ולכן עדיף להמנע מתרופות, כדאי להעלות נושא זה למרכז בפסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שוב שלום, אוטוטו ומחר לפנות בוקר הטיסה למרכז אמריקה (מקסיקו סיטי) אני מרגיש כאילו אני מכניס את עצמי לסיוט במקום שאשמח כבר לעשות את הטיול הזה. להזכירך דברתי איתך על זה שאני נוסע למעשה לבד לגמרי ללא ידיעת השפה וזה טיול תרמילאי ראשון שלי....... מחשבות של בדידות איומה בארץ זרה ולעיתים אף מסוכנת גורמים לי לחרדות קשות..... מנסה לשרוד את הימים האלה ומחכה שזה יהיה מאחורי.... הפחד הגדול שלי באמת הוא מהבחינה החברתית (אף שאני בן אדם נחמד ואוהב את החיים) שלא אצליח להתחבר למטיילים אחרים ואז באמת אשאר לבדי........... מבקש עזרה אחרונה......................... נ.ב. מטופל בפבוקסיל כבר כמעט 8 חודשים על רקע טורדנות כפייתית והפוכונדריה

לרני שלום, אני מאמין ומאחל לך שיהיה לך טיול נעים, אני בטוח שתוכל ליצור קשרים עם חברים לטיולים משותפים ואם תיצור קשר יותר משמעותי עם בחורה אז בטח הרווחת. אני שמח שאתה חרד מעט, החרדה והפחד תפקידם לשמור עלינו כדי שנהיה זהירים כמה שיותר. במקומות אלו תמיד כדאי להיות זהירים. תעדכן כל פעם שאתה יכול, בהצלחה ושיהיה בכיף הידש

אני מקווה שאני לא מפספסת אותך. קראתי את ההודעך שלך וזה עשה לי צביטבה בלב משום שלפני שניים עברתי בדיוק משהו דומה. זה יהיה בקיץ ואני היייתי בשיא התקפי החרדה שלי ובעקבות כך גם המצב רוח היה ירוד מאוד. הייתי אמורה לנסוע לארצות הברית לשלושה חודשים לשליחות מטעם הסוכנות היהודית. רק אלוהים יודע כמה חששתי לפני הנסיעה הזו. מה יהיה עם התקפי החרדה, איך אסתדר וכו'. אני רוצה להגיד לך שאיך שעליתי למטוס הכל עבר והרגשתי שם כל כך מצוין כמו שלא הרגשתי כבר הרבה זמן. אולי האימרה : " משנה מקום משנה מזל" נכונה. רני, הפחד שלך מובן ולגיטמי אך אתה צריך לזכור שזה רק טיול ואם תראה שלא הולך תמיד אפשר לחזור בחזרה. אני בטוחה שאתה תהנה ואחר כך במבט לאחור תראה שהחשש היה לא מוצדק. כך איתך ביטוח בריאות טוב לכל מקרה שלא יהיה ואת הכדורים שלך. אני מאחלת לך שתהנה ובהצחלה אנחנו כבר מחכים לשמוע מה קורה ואיך זה שם.......... אריאל

לרני אתה עומד לבקר באחד האזורים היפים ביותר בעולם - איזה כיף לך !!! תנסה להתמקד בדברים החיוביים שעומדים לקרות לך בטיול הזה: אתה תראה נופים מדהימים ביופיים, תחווה תרבות אחרת, מזג אוויר שונה, אוכל מיוחד וטעים, ובסך הכל - אתה מגדיר את עצמך כטיפוס שאוהב את החיים, ומה יכול להיות כיף יותר מאשר לחוות את החיים דרך טיולים במקומות מיוחדים? אני לגמרי מבינה את הפחדים שלך, וההתרגשות הזו שאתה מדבר עליה מוכרת לי, אבל אני מאמינה לגמרי שמהר מאוד תגלה שהחשש העיקרי שלך (שלא תצליח ליצור קשר עם מטיילים אחרים ותישאר לבד) הוא רחוק מלהיות מציאותי. דווקא בטיולים בחו"ל נורא קל להתחבר עם שאר המטיילים, כי הם מחפשים את הקרבה האחד של השני, וגם אם לא תתחיל ליצור שיחה בעצמך - תמיד יהיה מישהו שיפתח בשיחה איתך. רק תחייך ותהיה חברותי והכל כבר יקרה מעצמו. אם אתה דובר אנגלית אז בכלל לא תהיה שום בעיה, ותוכל גם להרחיב את מעגל ההיכרויות לאנשים מכל העולם - חוויה כיפית בפני עצמה! הכי חשוב בחיים זה לנסות, ואני מסכימה עם מה שאמרה אריאל - במקרה הכי "גרוע" תמיד תוכל לחזור אם לא תיהנה. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד, חוץ מאשר לעצמך, ורק אתה קובע מתי אתה חוזר. סע תיהנה ותעשה חיים גם בשביל אלה מאיתנו שנשארים כאן !

שלום ד"ר האם סרוקסט גורם לעצירות? תודה

לדניאלה שלום, בדרך כלל גורם ליציאות מעט רכות, אבל יש יוצאים מהכלל ועלול לגרום לעצירות. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

חד משמעית כן לפני הטיפול לא היו לי בעיות ומרגע שהתחלתי אני סובלת מעצירויות

בקרוב אצטרך כנראה לעבור תחקיר בטחוני בגלל שאני הולכת לעבוד במשרד ממשלתי. ברור לי שאצטרך להצהיר על הטיפול כי הוא דרך קופת חולים, השאלה היא איך כדאי להציג את עניין הטיפול ואת מצבינפשי בעבר לעומת כעת, איך להראות שהוא באמת השתנה ללא היכ ועכשו אני בסדר? למישהו יש ניסיון עם הנ"ל? האם דיבור בפתיחות וכנות פשוט מספיק ו ששואלים שאלות נוקבות ואני צריכה להתכונן לכך נפשית?

תלוי איזה תפקיד ותלוי גם מה דרגת הסיווג הביטחוני שנדרשת לאותו תפקיד- בהצלחה

באופן כללי. אני לא רוצה למסור פרטים ברשת...

שאלה, האם לאחר שנוטלים קסאנקס במשך שלושה שבועות במינון של 1-1.5 , האם אפשר להוריד בבת אחת או בהדרגה? לפי דברי הרופא כדאי לקחת רק בשעת הצורך. השילוב הוא עם רמרון ובונדורמין בלילה. תודה.

לנוית שלום, לפי דעתי אפשר אבל אם יהיו תופעות של חרדה אז לחזור וליטול לפי הצורך ולא באופן קבוע. כל טוב דר' גיורא הידש

בהודעות הקודמות כתבת קלונקס. חשוב לדעת שגם קלונקס גם בונדורמין וגם רמרון הן תרופות בעלות השפעה מרדימה וירידה בקלונקס תוריד את האפקט המרדים הכולל של שאר התרופות. אם מדובר בקסנקס אז הירידה פחות תורגש.

קלונקס לא ממש מרדים.

ערב טוב , מזמן לא קישקשנו ואני מתגעגעת.שמחתי לשמוע שטסת לחו"ל בסופו של דבר לאחר המון התלבטויות ומקווה שנהנית.מה שלומך,איך החופש?האם את מצליחה להעסיק את עצמך כפי שדיברנו? ומה בקשר אליי?אז ככה. עמוסה מאוד מאוד בעבודה וכרגע מראיינת עוד עובדים לצוות שלי,אחרת אני אגיע למצב שאני אפילו לא רוצה לדבר עליו.חבל שאת לא גרה בסביבה,כי אחד הקריטריונים לעבודה אצלינו הוא-אנגלית ברמה גבוהה ועד כמה שאני זוכרת את חזקה בעניין הזה. בנובמבר-בעזרת השם,אני טסה שוב והפעם כניראה לארה"ב.זו נסיעה קשה ומעייפת וממש לא בא לי.לחלק מהאנשים זה נישמע כייף ואפילו מעורר קינאה,אבל לכי תספרי להם מה זה עושה לי וכמה הייתי מוכנה לוותר על זה. ספרי לי מה קורה איתך. שגב

מתוקה, כמה כיף לשמוע ממך. בהחלט כדאי להשיג עזרה- שלא תתמוטטי לנו פה. תזכירי לי שוב במה את עובדת? אני די בסדר. בימים האחרונים עניין הכיחכוך שב להופיע אך בינתיים אני לא נותת לו להישטלת עלי ודי מדחיקה את הנושא. הטיול היה מדהים מכל הבחינות. נהנתי מאוד והכי חשוב הרגשתי נפלא. עכשו אני סתם מעבירה את הימים במפגשים עם חברים והתכוננות לשנת הלימודים הקרובה. הולכת להיות לי שנה לא קלה מבחינת עומס ואני מקווה שאעמוד בציפיות של עצמי. אני שמחה נורא לשמוע ממך ועוד יותר לדעת שאת בסדר אוהבת, אריאל

שלום רב. האם צריכת תרופות "ליקרדיום" 300 מ"ג 4 פעמים ביום ו"קלופסיקול" 2 מ"ג 4פעמים בשבוע עלולה לגרום לנטייה להשמנה או לעיכוב בהפחתת משקל? (בהנחה שכתבתי נכון את שמות התרופות). תודה - אביגדור שור.

לאביגדור שלום, איני יודע למה התכבנת בליקרדיום? יתכן ואין מדובר בתרופה שקשורה לבריאות הנפש. אני מוכן לברר אבל בבקשה תכתוב את השם בלועזית ואז אוכל לדייק בתשובתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הכוונה כנראה לליקרביום שהוא השם המסחרי של הליתיום.

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

לאביגדור שלום, הקלופיקסול גורם להגברת התיאבון וכך גם לעליה במשקל למי שאוכל יותר. המינון שרשמת נמוך ולכן אני חושב שבסך הכל לא צפויה עליה במשקל שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד'ר הידש היקר שלום האם האפקסור שבני לוקח במינון 225מ'ג לא פועל עליו מספיק טוב כי עדיין אין שינוי בריכוז, בפעילות היום יומית ,על היציאה החוצה, והתרכזות בפרטים לא חשובים , רוגז ושינוי מצבי רוח חוסר תקווה וכו' אולי תהיה לרמרון או לאיקסל השפעה יותר טובה? (כאמור לוקח גאודון וריספרידל) תודה על תשובתך ורדה

לורדה שלום, יתכן ויתכן שלא, קיימת בעיה עקרונית ואשמח להסביר אותה. אחרי מצב פסיכוטי ישנה התרוקנות של האנרגיות, מעין תשישות של הרגש, הדבר דומה מעט לדיכאון מבחינת חוסר התיפקוד והחשק אבל אין זה דיכאון ממש. למרות זאת השם הרפואי הוא post psychotic depression, לדיכאון מהסוג הזה, תרופות נוגדות דיכאון אינן עוזרות הרבה, לכן גם המגבלה של האפקסור. אם מדובר במצב זה והאפקסור עזר אפילו במידה הייתי ממליץ לא לשנות אותו. אי אפשר לצפות לשינויים גדולים ב PPD. אם מדובר בדיכאון "רגיל" אז אפשר לחשוב על שינוי בתרופות. עם זאת כפי שאני מכיר את הדברים שאת כותבת אין מדובר בדיכאון רגיל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני חושב שהייתי הרבה פעמים במצב פסיכוטי מהו מצב פסיכוטי? האם מדובר במצב של איבוד הנשמה ולכן ברור שאין גם אנרגיות? כתבת שאין אנרגיות אחרי המצב הפסיכוטי אבל לא כתבת אם בזמן המצב הפסיכוטי? אם חוסר אנרגיות זה בזמן המצב הפסיכוטי(או אחרי) אז יכול להיות שכשיוצאים מהמצב הפסיכוטי אז מגיעות קצת אנרגיות שלא משתלבות אם דרישות הסביבה לכן האנרגיות הם שליליות ויורדות כלפי מעטה כל פעם שעולים למעלה האם פרוש הדבר שאין סיכוי שאתמיד פעם ויהיו לי אנרגיות חיוביות ופרוש הדבר שאין סיכוי שאוכל להתרכז במשהו חיובי אם זה ככה ברור שעדיף לי להתאבד האם אפשר לצאת מ PPD? מחכה לתשובה ביי

אני סובל מדכאון קליני מאז ומתמיד שמתעורר כל פעם מחדש ועובד אחרי זמן מסויים. הפעם החלטתי לטפל בכך אולם הבנתי שדרך הרפואה הציבורית אצטרך לחכות הרבה זמן והתור שנקבע לי לא יהיה רלבנטי כבר. קיבלתי דרך רופא המשפחה מרשם לפרוזק. שאלתי היא האם כדאי לקחת את זה במשך חודש ואז לראות אם זה הועיל? או לאחר חודש לקחת שוב מרשם חדש. בתודה מראש

לאייל שלום, איני בטוח שהצלחתי להבין את דבריך כיוון שאתה מצמצם בכתיבה. לכן בשלב הזה תשובתי היא שכדאי לחכות שישה שבועות לפני שמחליטים אם הפרוזק מתאים לך או לא. בדרך כלל ישנה תקופת חביון של כשלושה שבועות ואחר כך מתחילים להרגיש את ההשפעה של התרופה נוגדת הדיכאון. ומומלץ לחכות שישה שבועות לפני שמחליטים שהתרופה אינה עוזרת. אם יש לך שאלות נוספות, תוסיף פרטים ואשמח לענות בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה על התשובה, כוונתי היתה האם לאחר כחודש כשאני רואה שהתרופה עוזרת, רצוי להפסיק ואז להתמודד עם המצב לבד ללא תרופה. אני יודע שבדר"כ אני "יוצא" מזה בעצמי לאחר תקופה מסויימת ולכן אם תחול הקלה אני מניח שאוכל כבר לתפקד רגיל. אינני רוצה להתמכר לתרופה. בברכה, אייל

האם לרמרון יש השפעה מהירה יותר מיתר תרופות נוגדי דיכאון? הכונה אם אמורים להבחין לפחות בשיפור קטן או חלקי לפני תום שישה שבועות? תודה.

תודה על עזרתכם בשאלותי הקודמןת. האם רמרון מטפל גם בדיכאון שמלווה נמחשבות טורדניות? תודה.

הי שיר אני לא יודעת במה מתבטאים אצלך המחשבות הטורדניות אך אני גם סובלת ממחשבות ולעיתים אף התנהגות טורדנית \ אובססיבית שהובילה אותי לדכאון ורמרון בהחלט עזר לי ואף היה בגדר מציל חיים בהצלחה ואם יש לך עוד שאלות אשמח לעזור אריאל

מה זאת אומרת מחשבות טורדניות ?תסבירי קצת.

האם תרופת לוסטרל גורמת להשמנה ?

לחגית שלום, ללוסטרל ישנה תופעת לוואי של עליה במשקל בשימוש של מספר חודשים, כיוון שמדובר בתופעת לוואי לא כולם סובלים ממנה אלא אחוזים בודדים מכלל הנוטלים. צריך גם מזל לא לסבול מתופעות לוואי. לכן התשובה היא שלא לכולם ולא תמיד, לעתים כן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למה לתרופות אנטי דיכאוניות- יש השפעה על החשק המיני ? למה התרופות הללו פוגעות במיניות ? זה קשור למה שהן מכילות ?

לדנה שלום, התרופות פועלות על הסרוטונין במוח שגם הוא קשור לדחף המיני ולתפקוד המיני. בעמוד הקודם הרחבתי בנושא ותנסי למצוא את השאלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

היי לצערי אני חושב שאתה שוגה. אין תופעות גמילה לליטיום שהוא מלח פשוט הדומה למלח השולחני הרגיל. כנראה מדובר בתופעות של החמרה במצב הנפשי ולכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל האם הפסקת הליטיום היא צעד נכון? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

http://images.maariv.co.il/channels/1/ART/525/433.html

האם לדעתך ציבור המטופלים נמצא בסכנה וכיצד זה יכול להשפיע על קבלת שירות כאשר הרופא הוא מכור?

היי זו אכן בעיה קשה, לרופאים יש בעיות נפשיות, דרך אגב יש במשרד הבריאות מנגנון שלם המטפל ובודק בעיות נפשיות וגם גופניות אצל רופאים (לאו דווקא פסיכיאטרים, למשל כירורג עם רעד). בארה"ב הבעיה קשה יותר כיוון שאלכוהול וסמים הם הרבה יותר זמינים וכנראה גם מקובלים... האלכוהול מקובל יותר בעליות מסויימות... בנוסף ידוע שרופאים מרדימים, רופאי עיניים ופסיכיאטרים נמצאים בסיכון גבוה יותר ושכיחות ההתאבדויות אצלם רב יותר. אין ספק שזה אסור וצריך להקפיד ולנסות למנוע את התופעה ככול הניתן, אני אישית מכור לשני דברים - לאישתי היקרה ולאינטרנט, אבל אין זה מפריע על השיפוט שלי.... שלא נדע מצרות דר' גיורא הידש

האם התרופה "פרפנן", יכולה לגרום לתופעות הלוואי הבאות? 1. אובדן זיכרון לטווח קצר 2. קטיעה לא רצונית ברצץ הדיבור 3.לשון יבשה 4. נפיחות בעיניים 5. רעידות בגוף 6. מחנק 7. עצירות קשה האם זה משנה אם בדיעבד התברר שהאדם לא היה צריך לקבל "פרפנן" מלכתחילה? תודה מראש,

בלי להיות רופא אפשר לומר לך שרוב התופעות שרשמת אינן מופיעות בלקיחת פרפנאן. חלק מהתופעות שכן מופיעות, נעלמות במשך הזמן כאשר הגוף מסתגל לתרופה. יחד עם זאת, תופעות לווי הן דבר אישי, כלומר יכולות להופיע אצל אדם אחד ואצל אחר לא.

לגיא שלום, פרפנן שייכת לקבוצת נוגדי הפסיכוזה הישנים-הטיפוסיים ותופעות הלוואי של יובש בפה, עייפות, עצירות, ורעידות עלולות להיות ממנה, התופעות ידועות אבל לא שכיחות. עם זאת אין לכך קשר לגבי נחיצות הטיפול כפי ששאלת. הזיכרון והמחנק לא שייכות לפרפנן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נוטלת פקסט מזה חודש, וקוראת הרבה בפורום הזה. הבנתי שפקסט זה כמו סרוקסט, ורציתי לדעת האם אני יכולה להסיק שמה שנאמר פה לגבי סרוקסט נכון גם לגבי פקסט. תודה

שלום, סרוקסט הוא תוצרת חוץ והחומר הפעיל (המולקולה) זהה בשתי התרופות, רק שני בתי חרושת שונים כאשר הפקסט הוא תוצרת הארץ. כך שהתרופות זהות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

שלום, ברצוני לומר שהפורום הזה מאד מעניין ועוזר לי מאד, והתשובות של הד"ר מעניינות תודה

תודה לך וטוב לשמוע מילים חמות. המון אושר ובריאות דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, מזה 2.5 חודשים אני לוקחת לוסטראל כדור 1 ביום, בד"כ בבוקר+ 2 קפסולות של אומגה 3. עד היום לא עליתי במשקל, להיפך, ירדתי 1.5 ק"ג, אבל יש לי הרגשה שהתנפחתי (בכל מקרה, אמא שלי טוענת כך) האם הלוסטראל מנפח כמו תרופות אנטי דיכאוניות דומות. חשטב לי לדעת אינפורמציה זו דליה):

היי. תסבירי- מה זאת אומרת התנפחת -השמנת ? את סובלת מדכאון בינוני ? האם אפשר לקחת רק כמוסות אומגה 3 במקום תרופה ? חשוב לי לשאול את השאלות- כי כנראה גם אני אצטרך לקחת לוסטרל.

יקירתי, אני לא יודעת אם אפשר לקחת 3 כמוסות במקום כדור אחד. אני לא השמנתי במשקל להיפך, הורדתי 1.5 ק"ג..... אבל יש ךי תחושה שהתנפחתי מבחינת היקפים. יכול להיות שאני פרנואידית וסתם מדמיינת אבל יש לי הרגשה שזה קורה..... דליה

האם מותר לקחת חומצה פולית יחד עם רסיטל?

לערן שלום, תשובה פשוטה - כן ושיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה *איקון של קריצה*

האם דיכאון עמוק שנימשך שנים עם עליות וירידות שנימשך כבר שנים יכול לגרום לפריחות בגוף על רקע תרופות . האם ידוע דבר מאין זה בספרות הרפואית וביכלל . בתודה מראש אברהם

לאברהם שלום, שאלתך מאוד כללית ולכן גם תשובתי תהיה כללית. יש קשר בין גוף ונפש ולעתים מצב נפשי לא טוב קשור להתפתחות פריחה בעור. התרופות נוגדות הדיכאון מקבוצת הפרוזק SSRI עלולות לגרום במקרים נדירים לפריחה, כלומר מדובר על תגובה עורית אלרגית. מקווה שעניתי לשאלתך הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

שאלתי היא מה ההבדל בין פיצול אישיות וסכיזופרניה? והאם הדברים יכולים לעבור במהלך השנים באופן טבעי? ומה הקשר בין OCD לבין אחת ההפרעות? (אולי להרגעת החרדה/חוסר שלמות עצמית שמביא לחרדה ולבטים).

הגדרות לחלק הראשון של שאלתך מתוך האתר של זרות: אישיות מרובת פנים (multiple personality) - הפרעה, די נדירה בימינו, שבה קיימות מספר אישיויות באדם אחד. המעבר מזהות אחת לאחרת נעשה תוך כדי אמנזיה (שכחה) והדחקה של האישיויות האחרות, בזמן שאישיות מסוימת נמצאת במודע. לעיתים אנו עדים (בעיקר בארה"ב הגדולה) למעבר של האדם מאזור גאוגרפי אחד לאחר עם החלפת הזהות כדי להימנע מהמבוכה החברתית העלולה להיגרם לו ע"י זיהוי האישיויות השונות שלו ע"י אותה סביבה. מבחינה פסיכואנליטית, מדובר בצורה של היסטריה כתוצאה מקיבעון בשלב הפאלי. עם המודעות הגוברת לניצול מיני בילדות בימינו, יש המקשרים בין שתי התופעות, אך העדות המחקרית לכך רופפת. סכיזופרניה - קבוצת הפרעות המייצגת במובנים רבים את שיא ההתמוטטות הנפשית. הפרעות אלה כוללות כמה מן ההתנהגויות האנושיות הקיצוניות ביותר, ששיאן פסיכוזה, מונח שפירושו אובדן מתמיד של הקשר עם המציאות. התסמינים האופייניים לסכיזופרניה הם הרהורי-שווא (דלוזיות) , הזיות (הלוצינציות) , דיבור לא מאורגן (כגון אובדן קשר תכוף או דיבור סתום), התנהגות מאוד לא-מאורגנת או קטטונית, ותסמינים שליליים כגון רידוד רגשות, דיבור מועט, או מיעוט תוכן רעיוני בדיבור, או היעדר ריצייה. כן אפייניים ליקוי משמעותי ליקוי תפקוד חברתי ותעסוקתי. בין סוגי הסכיזופרניה ניתן למנות סכיזופרניה תהליכית, המתפתחת בהדרגה לאורך זמן, שלא בתגובה לגורמי דחק ספציפיים וברורים, סכיזופרניה תגובתית, שבה לא ניתן לאתר מאפייני אישיות שהיו קיימים טרם הופעת ההפרעה,וסכיזופרניה אקטוית או חריפה , בה התסמינים עשויים להיעלם תוך שבועות, אף שבמקרים מסוימים אירוע חריף מבשר דפוס כרוני יותר. כשלושה רבעים מכל מקרי ההתפרצות הראשונה של סכיזופרניה חלים בין הגילים 15 ל-45 וגיל ההתפרצות אצל גברים נוטה להיות צעיר יותר (ראשית שנות העשרים עד אמצע שנות העשרים לעומת סוף שנות העשרים אצל נשים) ורמתן חמורה יותר בקרבם.

לאבי שלום, שאלה מאוד רחבה ואפשר לכתוב כאן חצי ספר פסיכיאטרייה. אבל בקיצור. נוטים לבלבל בין שני המושגים של אישיות מרובת פנים או פיצול האישיות ששייכת לקבוצת ההפרעות של חרדה. סכיזופרניה שייכת לקבוצת הפרעות שונות לחלוטין, המחלות הפסיכוטיות שבהן קיימת הפרעה בשיפוט המציאות. כך שמדובר בשתי אבחנות שונות לחלוטין מקבוצות שונות ואסור להתבלבל. אבל, OCD יכולה להיות אבחנה מקבוצת ההפרעות של חרדה. אבל יתכן ותהיה גם סימפטום ממחלות אחרות כמו אנורקסיה או סכיזופרניה ויש נוספות. כלומר יתכנו סימפטומים של חזרה על דברים ועשיה כפייתית של מעשים כחלק מסכיזופרניה. כאן הדברים הרבה יותר מורכבים. אם יש לך שאלות נוספות אשמח להרחיב דר' גיורא הידש

שאלתי את זה כבר פעמיים ועדיין אך אחד לא ענה לי!!!!!!! אוף איזה מעצבן!!!!! התעלמות מוחלטת!!!! שאלתי , מזה ליתיום, ומה ההשפעות שלו על הגוף ועל המוח, ושהידע היחידי שלי מה"תרופה" (?) הזו הוא שראיתי מרוב צפייה בערוצים כמו הולמרק וכדומה, שכוכבות קולנוע התמכרו אליו ומתו. עכשיו בבקשה!!!!!!!! תודה!! זה פשוט מרגיז שיש שאלות שאתם מתעלמים מהם בשיטתיות..... ואפשר לחשוב כבר מה שאלתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ושאלה שניה, אם כבר אז כבר, אבסינת - נחשב כסם? למה יש בארים שמוכרים אותו כמשקה, אך עדיין בעקרון , אסור למכור את המשקה הזה בארץ והוא מוגדר כאסור על פי החוק?

חבל לכעוס כל כך כשאפשר להיכנס למנוע חיפוש כמו "גוגל", לכתוב שם "ליתיום" ו"אבסינת" ולקבל מבחר תשובות.. למה לצפות מדר' הידש לתת תשובות אנציקלופדיות ?!

שלום, לגבי הליטיום, לפי זכרוני עניתי לך, תכנס ל"חפש" בסרגל הכלים, תכתוב את שמך ותקבל את התשובה. לגבי אבסינט, אני חושב שאתה מתכוון ליין צרפתי בשם זה. המשקה הזה פוגע במוח וגורם נזקים, ישנה מחשבה שהאבסינט גרם להפרעות נפשיות קשות אצל וואן גוך והאבסינט הוא הגורם לאשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי והתאבדותו. אם מדובר באותו המשקה אז הסיבה שאסרו את מכירתו היא הנזקים שהוא גורם. לפי ידיעתי (ואיני מומחה במשקאות אלו), מכירתו אסורה גם בצרפת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול- מי שסובל מדיכאון בינוני- יכול לקחת במקום תרופה- כמוסות שמן דגים ? האם זה יכול לעזור ? ועוד שאלה- מי שלוקח לוסטרל- יש איזשהו מאכל או משקה שאסור לו לאכול או לשתות ?

למירי שלום, בקשר לדגים או אומגה שלוש איני מתמצא בתחום. אין בעיה לאכול את כל הדברים עם לוסטרל ואין שום מגבלה. עם זאת כדאי לשמור על משקל קבוע וכרגיל לא להגזים, בלי קשר ללוסטרל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שבוע טוב שאלה קצת תאורטית הפעם... מסקרן אותי לדעת האם הנטייה לאפיזודות דיכאוניות אצל אדם היא משהו מולד/גנטי? אני שואלת כיוון שגם אני וגם אחי מטופלים כרגע בכדורים אנטי-דיכאוניים. תודה על תשובתך ושבוע מוצלח לכל משתתפי הפורום.

לאבישג שלום, דיכאון הוא צירוף של נטיה מולדת (תורשה) ונסיבות חיים. כמובן שאצל אחים הגניטיקה יכולה להיות דומה או שונה, וכך גם תנאי החיים והמשפחה בה הם גדלים יכולים להיות דומים בין האחים ולעתים ישנם הבדלים גדולים. בכל אופן כלל ידוע הוא שיש נטיה לדיכאון במשפחות ופעמים רבות ישנם מספר קרובי משפחה הסובלים מדיכאון ולכן אני אומרים שיש מרכיב תורשתי ומרכיב של הסביבה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. שלום! שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. שלום! אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה. אני נמצא מזה 13 שנה אם תרופות מכל המינים על רקע קביעות שגויות של בעיתי ,שכיום ידוע כי מדובר בהפרעה אישיותית .מזה 3 חודשים אני עובר תהליך קשה ביותר של גמילה ,כיום אני מצוי במצב של גמילה מליטיום ,מוריד 150 מ"ג מדי 3 שבועות ,וסובל מבעיה קשה של כעס ,זעם ,עצבים ,צעקות ,הורס את עצמי וסביבתי ,ידוע לע כי יש לי רגישות גופנית ונפשית קשה ,אך אני מבקש מאד לדעת האם ידוע על תופעות אלו ,כמה זמן אני אסבול כך ,ומה ניתן לעשות להפחתת הסבל כאשר אני נחוש לנקות את גופי.אודה על תשובתך המהירה.

צרכנות? צרכנות היא מחלה חברתית הגורמת להפרעות נפשיות קשות, ולעתים אף להפרעות פיזיות, פסיכוסומטיות או אחרות. בקווים כלליים ניתן להגדירה כאורח חיים שבמרכזו קנייה כרונית של מוצרים, מבלי לחשוב על האם יש לנו צורך אמיתי כלשהו בהם, ומבלי להתייחס לגורמים מהותיים אחרים כמו למשל איכותם האמיתית ושרידותם, אופן ייצורם, או ההשלכות הסביבתיות של רכישתם והפיכתם לאשפה מיד בתום השימוש. מחלת הצרכנות פוגעת בבריאותה של החברה ע"י יצירתם של דפוסים כלכליים-חברתיים אשר, במקום לעודד אותנו (או אף לאפשר לנו) לספק את הצרכים האמיתיים והבסיסיים שלנו באופן פשוט, טבעי וישיר, דוחפים אותנו באמצעות עולם הפרסום להתמקד במרדף חסר סיכוי וללא-סוף אחרי סחורות, מוצרים וחפצים המתיימרים להוות תחליף נאות למה שלמעשה הם צרכים רגשיים. היות וחומרנות (אחת מתוצאותיה של הצרכנות) אינה מסוגלת מעצם הגדרתה לספק צרכים רגשיים כגון אהבה, בטחון, תחושת שייכות, חופש, הנאה, ריגוש וכדומה, אנו מוצאים את עצמנו בחברה בה אורח-החיים המקובל הוא לבזבז כשליש מן החיים בעבודה שנואה על-מנת שנוכל לממן מרדף מתסכל ואבוד מראש אחר מוצרים שאין לנו אפילו צורך ממשי בהם. ככל שבריאותנו הרגשית מדרדרת, כך אנו מתאמצים יותר ויותר לעודד את עצמנו ע"י קניית מוצרים, וככל שאנו מקיפים את עצמנו בעוד ועוד חפצים, כך בריאותנו הרגשית מדרדרת. מה גורם לצרכנות? מחלת הצרכנות נגרמת, או שמא נאמר מונעת (במכוון), ע"י תעשיות ותאגידים המבזבזים סכומי-עתק יום יום, שעה שעה ובכל מקום אפשרי, על פרסום שתלטני, מתמרן ואגרסיבי בכדי "לשכנע" אותנו לקנות את סחורתם. מטרתו של עולם הפרסום היא לגרום לנו (בדרכים מחוכמות, עקיפות וסמויות, כמובן) להרגיש מכוערים, לא מקובלים, כושלים או לקויים בכל דרך אחרת, על מנת שהוא יוכל באותה נשימה להציע מוצר זה או אחר כפתרון אשר יגרום לנו להרגיש טוב יותר. זו הסיבה שעולם הפרסום לעולם לא יאמר לנו, למשל, שאנו פשוט בסדר כפי שאנחנו. במלים אחרות, היות ורובם המכריע של המוצרים בעולם המערבי אינם באים כלל לספק צורך אנושי בסיסי כלשהו (אלא אך ורק לגרוף כסף לידי יצרניהם), הרי שזהו למעשה הכרח קיומי עבור התעשיות והתאגידים השונים להמציא עבורנו "צרכים" חדשים ולגלות בנו "בעיות" חדשות. ככלות הכל, אדם המרגיש טוב עם עצמו הנו צרכן רע. כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהעולם המערבי המתועש מוציא מאות מיליארדי דולרים מדי שנה על פרסומות – הרבה יותר מאשר על חינוך ובתי-ספר – היקף השפעתה של מחלת הצרכנות על אופיינו ואורח-חיינו אינה מפתיעה כלל (במדינת הדגם של החברה הצרכנית, ארה"ב, אנשים נחשפים לכמיליון פרסומות עד הגעתם לגיל 20!). אלו אוכלוסיות סובלות ממנה? היות וההגיון של משרדי הפרסום (כמו זה של סוחרי סמים), גורס כי על התאגידים והחברות השונות "לתפוס אותנו בעודנו צעירים", בני נוער נמצאים כמובן ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. אולם כל מי שחי בעולם המערבי סובל מחולי הצרכנות: מבוגרים, פעוטים, נשים וגברים. גם אלו מאתנו המשוכנעים שהציניות או האדישות שלהם עושה אותם "חסינים" כביכול לתמרוני הפרסומות. אפילו מי שאינם חיים בעולם המערבי/צרכני – רוב אוכלוסיית העולם, למעשה – סובלים מעצם קיומה של מחלת הצרכנות, ואף קשה יותר מאלו הלוקים בה. אחוזים גדולים (ההולכים וגדלים, הודות לאותו תהליך המכונה "גלובליזציה") מן הסחורות הנמכרות במערב מיוצרות בזול, ללא פיקוח על זיהום, בתנאי עבודה מחפירים ובשכר-רעב על ידי תושבי המדינות העניות ("העולם השלישי"), הגוועים מרעב מפני שאוצרות הטבע, אדמותיהם ומשאביהם מנוצלים או נרכשים ע"י תאגידי המדינות העשירות בכדי למלא את מדפי הסופרמרקטים במערב ולספק את הדחף הצרכני שלנו. כדור הארץ גם הוא, כמובן, סובל מן המעמסה הכבדה מנשוא שהחברה התעשייתית-צרכנית מעמיסה עליו. כולנו מודעים כבר במידה זו או אחרת לזיהומי האוויר, המים והיבשה; לאובדן יערות הגשם, לאפקט החממה, לחור באוזון, לגשם החומצי, להכחדת המינים. כל אלו לא רק שאינם תוצר-לוואי הכרחי של קיומו של המין האנושי, אלא מהווים סכנה קיומית ממדרגה ראשונה עבורו. והם מתרחשים לא מפני שהם הכרח לחיים טובים, מספקים ובריאים, אלא מפני שעיוורון מחלת הצרכנות גורם לנו לרצות, לייצר, לצרוך ולהשליך הרבה מעבר למה שכדה"א מסוגל לספק או לעכל. הצרכנות מתגלמת כמובן גם ביחסנו הרה האסון לבעלי החיים האחרים בעולם, שאותם אנו מורגלים לראות כסחורות ומוצרים, במקום כיצורים חיים הזכאים לחיות חופשיים כמונו. החברה המערבית כולאת מיליארדי בעלי חיים במשקים מתועשים, בצפיפות ומחנק, בתנאים נוראיים, ומנצלת את גופם ואת חייהם כאילו לא היו מסוגלים לחוש סבל בדיוק כמו בני האדם. בשרם ומוצרי הלוואי האחרים של ניצולם והריגתם נמכרים לנו בחנויות בעטיפות, קופסאות ותחת שמות אחרים, מנותקים לכאורה מן הסבל האיום הכרוך בייצורם. כיצד מטפלים במחלה זו? ישנם דברים רבים ובעלי ערך שביכולתנו לעשות כיחידים, מבלי שנצטרך לחכות עד לזריחתו של עולם חדש וטוב יותר. ההתחסנות מפני מחלת הצרכנות מחייבת אותנו ללמד את עצמנו לזהות את הדרכים בהן עולם הפרסום והצרכנות ככלל פוגעים בנו, ולהתנגד להן בחיינו הפרטיים והציבוריים גם-יחד. כצעד ראשון, עלינו להכיר בנטל שאורח חיינו מהווה עבור הטבע, בעלי החיים ותושבי המדינות העניות (כמו גם עבור עצמנו), ולהפנים שעלינו לקנות רק את מה שאנחנו באמת צריכים; לנסות לחיות פשוט, כדי שאחרים יוכלו פשוט לחיות. זה לא רק יקל על כדה"א, אלא גם ישאיר בידנו יותר כסף וכמובן גם זמן שהיה אחרת מבוזבז על שעות העבודה הרבות הדרושות למימון צריכה כרונית. וכאשר אנו קונים דברים (והרי לא ניתן להימנע מזה...), חשוב שנתעניין וניידע את עצמנו לגבם, מפני שידע הוא בסיס כוחנו. צעד התחלתי טוב במישור זה יהיה להשתדל לקנות מוצרים שייצורם אינו כרוך – או כרוך פחות מכל השאר – בהרס, הרג או ניצול מאסיבי של בני אדם, בעלי חיים או טבע. מעבר אל תזונה צמחונית, לדוגמה, ייטיב עם בעלי החיים, עם בריאותך ועם כדה"א, אשר תעשיית הבשר גורמת לו נזקים כבדים ביותר. החרמת תאגידים גדולים (אותם מותגים הידועים לכולנו) ונתינת כספנו לעסקים קטנים ומקומיים היא דוגמה נוספת לצעד נכון. אך צרכנות ירוקה ומוסרית הנה עדיין צרכנות: דרך לצמצם את מידת הנזק בלבד, ולא פתרון אמיתי. על-כן אסור לנו להסתפק בה. עלינו לשאוף ולפעול לבנייתו של עולם אחר על ידי יצירת ערכים, מוסכמות, תרבויות וקהילות המהוות חלופה לחברה ההתאבדותית בה אנו חיים.

לריי שלום, כיום נזהרים מאוד בפסיכיאטרייה, לא כל תופעה חברתית ואפילו יש לה בסיס פסיכולוגי נהפכת להפרעה פסיכיאטרית. אני חושב שבצדק הפסיכיאטרייה נזהרת מאוד במיוחד אחרי שנים חשוכות בברית המועצות ומדינות נוספות בהן קידשו את הנורמה ואשפזו את החריג. כך שאנחנו שומרים ולא מאבחנים תופעות והתנהגויות חברתיות אפילו אם הן נראות מוטעות או חריגות. זהירות ועדינות חשובות ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לאחר טיפול מוצלח בסרוקסט (6 חודשים - כדור ביום) ללא כל תופעות לוואי פרט לעצירות ירדתי לחצי כדור במשך שבועיים, ולפני מספר ימים הפסקתי כליל. בימים האחרונים אני מרגיש תחושות של ורטיגו (סחרחורת), בחילות וחולשה כללית. אני בדרך כלל מאוד פעיל (גם תעסוקתית וגם ספורטיבית) ובימם האחרונים מאוד קשה לי לתפקד. האם אלו תופעות לוואי ידועות של הפסקת התרופה, ואם כן מתי הן אמורות להיפסק ומה אפשר לעשות ביינתיים. הרופא שלי בחו"ל כרגע ולכן אודה לתשובה מהירה. תודה עמיתי

בדקת חום ? ברר האם לא מדובר בוירוס ללא קשר להפסקת התרופה. תרגיש טוב

עמיתי שלום אם נתעלם לרגע מהצורה הבוטה והמגעילה שהשיב לך האדם שקדם לי, בהחלט יכול להיות שבלי שום קשר להפסקת התרופה יש לך איזה שהוא וירוס שמתבטא בתופעות שהזכרת, גם אם אין לך חום. לקחתי סרוקסט בסך הכל 4 ימים לפני שעברתי לתרופה אחרת כך שאני לא יכולה לעזור לך מניסיוני האישי לגבי התופעות של הפסקת השימוש. אני כן יכולה להגיד לך שהרגשתי רע מאוד כשעשיתי הפסקה של כמה ימים בשימוש באפקסור, התרופה שאני לוקחת כרגע, ולמעשה התחושות היו דומות מאוד למה שאתה מתאר: ורטיגו כל כך חזק שלא יכולתי להרים את הראש מהכרית, בחילות ורצון לישון כל הזמן. אין לי מושג אם גם בסרוקסט קיימת אפשרות לתופעות כאלה כשמפסיקים לקחת את הכדורים, אבל בכל מקרה - כבר הצלחת לעבור כמה ימים, אז תחזיק מעמד כי זה לא יימשך לנצח וזה אמור לחלוף תוך כמה ימים מקסימום עד כמה שידוע לי. תרגיש טוב ובהצלחה !

לעמיתי שלום, נכון שיתכן שמדובר במחלה גופנית אבל בכל מקרה אני ממליץ לחזור לחצי כדור למשך כשבועיים נוספים ואחר כך להוריד לשבועיים לרבע כדור. הפסקה הדרגתית תמנע את תופעות הלוואי. אם אתה בין האמיצים ניתן לחכות והתופעות הללו יחלפו מעצמן. למרות מה שכתבתי למעלה, בדרך כלל הטיפול נוגד הדיכאון הוא כעשרה חודשים, האם אתה הפסקת את הטיפול בייעוץ עם הפסיכיאטר? כתבת שהוא בחו"ל? הסכנה בהפסקה מוקדמת מדי היא חזרה של הדיכאון והחרדה, חבל.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

אשמח לדעת מה זה... תודה.

היי מדובר בדיכאון הנקרא בעברית רוגש, האדם נמצא באי שקט מתמיד, לחץ של מחשבות וחרדה עם אי שקט גם נפשי וגם גופני. הסבל גדול מאוד. שבוע טוב והמון בריאות דר' גיורא הידש

מדוע שלא יהיה ניתן לעשות כאן רישום קטן , שכל אחד יקח בילעדיות על הכינוי שלו, וכמובן תנתן אופצייה לכתוב בכינוי שלא תחת רישום מסודר, אבל לפחות לא יהיה כאן כפל כינויים, כי מה שהולך בחודשים האחרונים בפורומים זה פשוט מפלצתי.

לדעתי ההצעה הזאת היא לא ריאלית. משום שאין כאן רק משתתפים קבועים, יש כל הזמן נוספים, ויש תחלופה, לכן זה ממש לא מעשי לדעתי.

לפי דעתי יש דברים יותר מפלצתיים מכינויים כפולים. אז יועצת יקרה, קחי דברים בפורפורציות...

ואגב אוליי גם בחיים, נחליף את השמות שלנו , כדי שלכל אחד יהיהשם ייחודי משלו? מה דעתך? חשבת על זה?

למה להתעסק בשטויות כולנו בצרות

נראה לך שנילי ארביב תוותר על היכולת לשנות את השם שלה כל הזמן לטלי , מיכל , סיגל וכל השאר ? זה יהרוג אותה משעמום היא חיה מזה

שלום ד"ר הידש, רציתי לשאול אותך מהי הפרעה אובססיבית עם מאפיינים סומטיים? והאם תוכל לתת מספר דוגמאות. אשמח לקבל גם התייחסות ממשתתפי הפורום. תודה מראש, דניאלה

לדניאלה שלום, אין אבחנה כזו ולכן אני יכול רק לנחש את הכוונה. אולי הכוונה היא בעיסוק חוזר וכפייתי בנושאי בריאות או מחושים גופניים? או בהפרעה אובססיבית שבנוסף ישנה חרדה ודאגה רבה לבריאות הגופנית. לתשובה יותר מדוייקת תצטרכי להוסיף פרטים במה מדובר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אשמח לקבל פרטים בקשר לדיכאון שמלווה באי שקט ודאגנות אצל מבוגרים ( בשנות השבעים) תודהץ

לשיר שלום, כמה שאלות למעלה עניתי על שאלה זו ל"שואלת". שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היידש בעקבות שיחה שלי עם פסיכיאטר הוא הבחין אצלי חרדה כללית והמליץ להתחיל טיפול לטווח ארוך באפקסור 150 מ"ג ואם זה לא עוזר לעבור לסרוקסט. בנוסף לקסנגס במקרה הצורך. רציתי תבהיר לי כמה דברים בבקשה: א. מה ההבדל בין אפקסור לסרוקסט? ב. מה הוא אורך הטיפול המומלץ בתרופות אלו? ג. השאלה החשבה ביותר האם תרופות אלו ממכרות? למרות שאני קראתי על זה שהן לא וזה גם מה שספר לי הרופא אני רואה כי בפועל כמו שהרבה אנשים בפורום מספרים כי קשה עד בלתי אפשרי להפסיק את הטיפול אפילו אם זה נעשה בהדרגה. בנוסף, קימות הרבה תופעות לוואי מפחידות כמו זרימת חשמל בגוף, עליה במשקל, ירידה בתפקוד המיני ועוד. ד. האם התופעה של חרדה עלולה לחזור אחרי הפסקת הטיפול? בקיצור אני מאוד מפחדת ומרגישה חסרת אונים וכי נקלעתי למבוי סתום. אנא תענה לי מנסיונך האישי ולא ממה שכתוב בספרים. תודה רבה

הי תמי אומנם שאלת את דר הידש אך אני אכתוב לך מניסיוני לעיתים ניסיון המטופלים לא פחות משמעותי האפקסור עולה על הסרוקסט בכך שהיא מרגיעה יותר, ואף פועלת מבחינת ההרגעה באופן מיידי כלומר לא תצטרכי להמתין שלושה שבועות להרגיש את האפקט האנטי חרדתי שלה. וזה פלוס גדול. המעבר בין שתי התרופות הוא ישיר, התרופות הללו בתיאוריה אינן ממכרות. אני יכולה לספר לך שנגמלתי מפבוקסיל ללא שום בעייה, בתנאי שאת עושה את זה כמובן באופן הדרגתי אני מודה שאני קצת מודאגת יותר במקרה של האפקסור כי גם אני כמוך קראתי את דברי האנשים שמדווחים על סיוט בניסיון ההורדה אך בכל מקרה השאלה מה האלטרנטיבה תמיד ניתן באותו שלב להיעזר כפי שהבנתי בתרופה אחרת, לצורך ההורדה, במקרה של בעייה (פרוזאק) האפקסור תרופה מאוד טובה לגבי תופעות הלוואי שציינת עליה במשקל והפרעה בנושא הנוסף שציינת כן זו בעייה אלו הן תופעות שלא חולפות במהלך תקופת נטילת התרופה והן המחיר שכנראה יש לשלם עד שימציאו תרופות שאין להן את הבאגים האלה יש , לפי מה שהבנתי, מעט תרופות כאלה, אך בהן יש צרות אחרות. ביי ובהצלחה טלי.

תמי, גם לי יש להוסיף מנסיוני האישי, גם לי היו חרדות רופא משפחה נתן לי סרוקסט, השבוע הפסקתי לקחת את הכדור אחרי ירידה בהדרגה. אומנם לוקח לתרופה קצת זמן להשפיע אבל אפילו אחרי כמה ימים מרגישים שיפור אני העדפתי לא לקחת שום תרופה אחרת שתוריד את החרדה מייד כדי לא להתמכר (הסרוקסט לא ממכר בכלל) חוץ מתרופה צריך לעשות סוויץ בראש וכל פעם שבאה מחשבה רעה לשנות אותה לאחת שהיא טובה אני יודעת שזה קשה אבל תחשבי שזאת רק מחשבה שום דבר לא קורה באמת קשה לראות את זה עכשיו אבל תתאמני עם הזמן זה יותר קל גם היום אני עושה את זה צריך ללמוד להרגע ופשוט לחיות תיבדקי שאת נושמת עמוק ושאת לא מקווצת ופשוט תרגעי ואם באה פתאום איזה חרדה אז תחשבי מה? מי מה אני מפחדת? וזה עוזר. הצלחתי הרבה פעמים להפסיק בצורה כזאת התקף חרדה עוד דבר קטן, כשתתחילי להוריד במינון יתכן ותרגישי חרדות קטנות לא כמו שיש לך עכשיו זה רק בגלל שאת מורידה במינון והגוף צריך להסתגל זה לוקח יום יומיים בערך. לי לא היו שום תופעות לוואי חוץ מזה שבהתחלה הייתי עייפה קצת יותר וזהו ובקשר לזה שאם זה חוזר אני חושבת שאם לומדים לשנות את דרך החיים להרגע קצת ולזרום -לא להתקע על קטנות הכל מסתדר בסוף (ככה זה, זה דרך הטבע) אז זה לא יחזור ועוד כמה שנים התקופה הזאת תהיה רק זיכרון קטן

כל התרופות ממכרות מכולן קשה להפסיק כל הרופאים שקרנים הייתי מזריק לכולם אפקסור..שירגישו מה זה "לא ממכר" כהגדרתם

ארי, זה לא נכון עובדה שהפסקתי. אם עושים את זה נכון ומורידים לאט לאט בקצב שלך ולא בבום אז הכל בסדר

שלום, שמי נטע, אני בשנות העשרים לחיי, ואני רקדנית. בגלל שיש לי נטיה להשמנה, אני שומרת על דיאטה שקיבלתי מדיאטנית שמתמחה ברקדנים. באופן כללי אני מצליחה לשמור עליה. אבל בגלל שמטבעי אני מאוד אוהבת לאכול ובעיקר מתוק, אני "נשברת" בערך פעם בשבוע (בזמן האחרון זו התדירות) ויש לי התקפה שבה אני לא מצליחה להפסיק לאכול עד שאני כמעט מתפוצצת. אני לא מקיאה, וההתקפה כוללת בעיקר אוכל מתוק. לפעמים אני מצליחה "לשלוט" במה שאני אוכלת, ומשתדלת שזה יהיה לפחות דברים בריאים (פירות ולא שוקולד, או לחם עם דבש ולא עוגיות וכו'), אבל לפעמים אני לגמרי מתפרעת. למרות שבזמן ההתקפה אני מודעת לכל ההשלכות שלה (השמנה, פגיעה במערכת העיכול, מצב הרוח הרע שיהיה ל למחרת...) פשוט לא מעניין אותי כלום, רק סיפוק המנצ'יז.. האם זו הפרעת אכילה שמצריכה טיפול מקצועי? אתמול ראיתי טלויזיה בערב ובאחת התוכניות היה אלכוהוליסט שנגמל, שסיפר מה עבר עליו כשהיתה לו נפילה פעם אחת... ומה שהוא תאר זה בדיוק מה שעובר עלי בזמן התקפה. אבל ההבדל הוא שאי אפשר להכריז שאתה מכור לאוכל ומעכשיו אתה לא אוכל וזהו. אוף... אין איזה כישוף או מילת קסם שפשוט יהפכו אותי למישהי שלא אוהבת לאכול????

כשיש התקפות רעב רצוי לאכול פחמימות מורכבות ולא סוכרים דהיינו, לחם רצוי מקמח מלא, פסטה, אורז מלא וכיו"ב דבש הוא כמו סוכר ולא ממש יותר אפקטיבי מבחינה זו מאשר עוגיות כשאת אוכלת יותר פחמימות מורכבות רמת הסרוטונין אצלך לא משתנה באופן קיצוני (לא עולה מהר ולא יורדת מהר) ולכן הכמיהה למתוק קטנה. לא מכירה דרך לעצור את התקפות הרעב, אם כי יש חומרים שעושים זאת, ואל תשתמשי בשום דבר כזה על דעת עצמך, במיוחד אם יש לך בעייה עם רמת הסוכר בדם, וזה דבר שאת צריכה לבדוק. השתדלי להימנע מסוכרים כמה שיותר, גם מסוכר פירות חפשי חומר על אינדקס גליקמי ברשת, אולי זה יעזור לך אם יש לך הרגשה שהתקפות הרעב יסודן בבעייה נפשית אולי כדאי שתתייעצי עם איש מקצוע בהצלחה

קודם כל תודה על השיתוף. העניין הוא שאני לא יכולה לקרוא לזה התקפות רעב. כי אני לגמרי לא רעבה. ההיפך, כשאני רעבה אני אוכלת מה שצריך. הבעיה מתחילה כשאני כבר לא רעבה, ובכל זאת יש לי מין דחף כזה... ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו וכל מה שאני רוצה זה לספק את הדחף... אין לי בעיות סוכר בדם. אני מבינה למה עדיף פחממות מורכבות , אבל ההבנה הזאת לא תמיד עוזרת. כי אם בא לי שוקולד, לפעמים לא משנה כמה לחם אני אוכל, זה לא יפסיק עד שאני אוכל שוקולד. ולפעמי ם לא יפסיק גם אז. ולגבי המשפט האחרון. אני לא חושבת שהבעיה הן תוצאה של בעיה נפשית, אבל מצד שני אני לא מצליחה לגרום להן להפסיק. בגלל זה שלחתי את ההודעה, לשאול את המומחים מה הם חושבים שכדאי לי לעשות...

אם אפשר לקבל אנפורמציה בעניין. חברה הסובלת מהפרעות אכילה קיבלה כחלק מהטיפול פקסט. הייתי רוצה לדעת כיצד זה משפיע על הגוף, ומה הקשר. לפי מה שראיתי בפורום, מדובר על תרופה נוגדת דיכאון.

לשירה שלום, הפקסט מקובל לטיפול באנורקסיה. תוכלי למצוא חומר על הפקסט בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

מהן תופעות הלוואי של גאודון, באיזו שכיחות הן מופיעות והאם הן יכולות להיות בלתי הפיכות?

לגל שלום, לגאודון יש תופעות לוואי אבל הן הפיכות ואין תופעות לוואי בלתי הפיכות. הרשימה ארוכה בעיקר בקבוצה של תופעות לוואי נדירות. תוכל לקרוא על כל התופעות בכל אינדקס תרופות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני בן 21 כבר חצי שנ אמי מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי ואני לקחתי את זה נורא קשה ואבא שלי בוגד באמא שלי כבר שנתיים וזה גורם מרכזי למה שקרה לאמא שלי :ש היא ניהיתה בדיכאון והמצב בבית מאוד מקשה עלי ומעציב אותי. וגם יש לי לחץ מהחברה שלי שאני לא מסתדר איתה ולחץ מהמדינה עם כל הפיגועים והדברים האלה שאני לוקח אותם נורא קשה וללב ובחצי שנה האחרונה יש לי חולשה כללית לפעמים והזעות ועכשיו אני בתקופה של מבחנים סופיים וזה מאוד מלחיץ אותי וב5 ימים האחרונים המצב התדרדר נורא קמתי בבוקר לפני חמישה ימים על הפנים והרגשתי תחושה של חנק והקאתי באותו יום 4 פעמים נוזלים כל מה שאני אוכל אני מקיא אין לי חשק לאכול וגם בחצי שנה האחרונה יש לי ירידה משמעותית בתפקוד המיני שנובעת מלחצים פסיכולוגיים וב5 ימים האחרונים זה ממש גובר עלי אני לא יכול לישון ולא לתפקד לא ללמוד שלשום הלכתי מיוזמתי לפסיכיאטרית שטיפלה באמא שלי והיא ייעצה לי לקחת תרופה ציפרלקס אבל אני לא יודע מה לעשות אני מנסה לצאת מזה בעצמי בלנסות לשמוח ולשמוע שירים אבל בזמן האחרון זה לא עובד אני מפחד לקחת את התרופה הזאת כי קראתי באינטרנט שאיזה פרופסור כתב שתרופות אנטי דיכאוניות פוגעות בתפקוד המיני ואני גם ככה פגוע בתפקוד ואני סך הכול ן 21 אני לא רוצה להיפגע עוד יותר בתחום הזה ואני גם מפחד שהתרופה תסובב לי את כל הראש ואני אח"כ כל הזמן יהיה תלוי בתרופות ואני לא יוכל לחזור למצב נורמלי כי אני ב"כ בחור בריא אני לא יודע מה לעשות אתמול הייתי בהדסה עין כרם כי כבר לר יכלתי להמשיך ונתנו לי שני אינפוזיות וכדורי הרגעה עד יום ראשון שביום ראשון אני ילך לפסיכאטרית ויקח תרופות מה לעשות????? אודה לכם אם תענו לי בהקדם יוסי

שלום רב לך, קראתי בעיון את בעייתך ואת המצב בו אתה נמצא. באמת כואב ומצער לשמוע על המקרה של אמא שלך שהביא גם אותך למצוקה. לדעתי במצבך אין לך ברירה , אתה חייב עזרה רפואית. יש תרופות פסיכיאטריות שאינן מדכאות את היצר המיני וכדאי שתשאל על התרופות שמציעים לך. אמך בודאי תחלים במשך הזמן ותחזור הביתה ובמקבילחשוב שתדאג לעצמך. אם לא תטפל גם מצבך עלול להדרדר ולהקשות עליך בתפקוד היום יומי.

צר היה לי לקרוא על המצוקות שלך אבל חשוב שתדע שיש לכך טיפול. אתה נמצא במצב מלחץ ובסיטואציה קשה ולכן טבעי שתרגיש כמו שאתה חש. אם זאת, אתה מציין שזה פוגע בתפקוד היומי שלך ובתפקוד המיני ואז זה מצריך טיפול. אני לא יודעת מה קראת על תרופות אנטי דכאוניות, אך כיום הם די בטוחות ואף אינם ממכרות. אני חושבת שהמסקנה שאליה הגעת של טיפול פסיכאטרי היא נכונה. אתה צריך לגשת לאיבחון ראשוני ולראות מהי דרך הטיפול המתאימה לך. אל תלחץ אם תצטרך לקחת תרופות. אלה יכולות לעזור לך להיתייצב ואחר כך בהדרגה תוכל להפסיק איתם. אבל, הכי חשוב עכשו זה שתיגש לאבחון ראשוני. בהצלחה ותעדכן ותנו אם תוכל אריאל

ליוסי שלום, אתה כותב שישנן סיבות רבות להרגשתך, תחושה של מתח וחרדה. נראה שכיום החרדה פוגעת בתיפקוד שלך במספר משורים וזה הזמן להגיע לטיפול. הטיפול כולל שיחות ותרופות ולעתים קרובות שני המרכיבים ביחד. לכל תרופה יש תופעות לוואי אבל מציפרלקס לא נגרמים נזקים ושום איבר בגוף לא נפגע. לפי התיאור אני רואה הצדקה מלאה להתחיל בטיפול וטובה שעה אחת קודם כדי למנוע את הסבל שאתה חש כיום. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני מסכימה אם דפי לגבי תחושת איבוד האני העצמי כשמשהו לא מתאים לו במראה החיצוני , אך רציתי לשאול האם שינוי היחס של משפחתך כלפיך נובע בגלל ההתנהגות שלך או שהם התיחסו אליך ככה רק כתוצאה ממראך החיצוני? ש\ה מעיד על מערכת יחסים שדורשת בירור ככל האפשר.. אני בטוחה שאם תיצרי לעצמך מראה שיותר תואם לעצמך או מי שאת מאלחת לעצמך להיות את תוכלי גם יותר להאמין שאת עצמך לא התשתנת לא משנה מהו מראך. ואת זה את צריכה לזכור,ואם תאמיני בעצמך ולא במראה שום דבר לא יוכל להפריד ביניך לבין עצמך.

ל ק, אצלי כניראה שהשינוי משמעותי ונכון שאני זה אני אבל זה שונה את לו יכולה להמשיך בפוזה העדינת נפש והשברירית כשאת מרגישה גסה ולא נשית הילדים שלי היו מיתלהבים מהמראה שלי ניראתי כמו ילדה קטנה הם היו מחמיאים לי כול הזמן ופיתאום הכול הפסיק

אולי את צריכה ללמוד להיות עצמך בלי לעשות "פזות" כמו שאת כותבת, אם קשה לך להיות עדינה ושברירית פתאום כנראה שזה לא באמת חלק ממך, או שאם זה כן חלק ממך את תדעי שזה עדיין בתוכך, זה נכון שאנו רואים את עצמנו על פי איך שהסובבים אותנו רואים אותנו ,ואם הסביבה רואה אותך כגסה את תרגישי ככה ,אך עליך לזכור מי את,ולדעת שזו רק אשליה למראית עין,ושאת עדין יכולה להיות את או מי שאת רוצה להיות. אין לי משהו אחר להגיד לך... אם זה לא מספיק כנראה שכדאי לך לפנות לטיפול.

סמדר היי בדף הקודם רשמתי לך משהו חדש תקראי אולי זה ידבר אלייך. ביי דפי

חברים ערב טוב, אני אמור להתחיל לקחת סרוקסט לטיפול בדיכאון הייתי שמח לשמוע מכם כל מה שתוכלו לספר לי על תופעות הלוואי, איזה מינון לקחתם, וכמה זמן לוקח לתרופה להשפיע. אל תפנו אותי לכתבות וכאלה, אני רוצה לשמוע ממקור ראשון . תודה רבה מאוד ושבת שלום

אני לוקח סרוקסט כבר חודשיים, הרגשתי שיפור קטן מדי שבוע והייתי אומר שתוך 6 שבועות כבר הרגשתי מצויין !! תופעת הלוואי היחידה שחשתי היא עייפות וכבדות בחודש הראשון (מה שעזר לי לישון טוב יותר) אך כיום אין שום תופעות לוואי מיוחדות..

את תחילת הטיפול שלי עשיתי עם הסרוקסט אותו לקחתי בערך כשנה במינון של 40 מ"ג אם אני לא טועה. לא היו לי תופעות לוואי מיוחדות חוץ מעייפות בהתחלה ועליה במשקל בהצלחה בטיפול אריאל

אם אתה מתחיל לקחת סרוקסאט תקנה לאישתך ויבראטור או שתביא לה מישהו שיעשה לה טוב בלילה. תחשוב גם עליה.

היי התחלתי ממינון של רבע כל ארבע ה ימים מעלים הגעתי לכדור של עשרים מג שזהו המינון המקובל ואפשר גם להגיע לשני כדורים במקרים מסויימים בימים הראשונים קשה להירדם אך ניתן לצורך זה להיעזר בכדור אחר יש מעט יובש בפה וקצת מתיחיויות בגוף כל זה עובר אחרי כמה ימים אני התחלתי להרגיש את השיפור כעבור כשבוע עשרה ימים ואחרי שבועיים ממש הרגשתי שיפור ניכר. מהידוע לי התרופה גורמת להשמנה ולירידה בחשק המיני , ואלה תופעות לוואי שלא חולפות. לי אישית היא לא הספיקה לצורך הרגעת החרדות ולכן עברתי, ישירות, לאפקסור. טלי.

ולא קנית ויברטור????

תופעת הלוואי הידועה והפרדוקסלית ביותר של הסרוקסט ודומיו, הן אבדן החשק המיני. יש בכך לא מעט אירוניה אכזרית, שדווקא התרופה שמחזירה את טעם החיים והיכולת לתת ולקבל אהבה, מדכאת את הביטוי העילאי ביותר שלה- המין והיצר. זה עצוב, זה לא פייר, אבל לעת עתה זה המצב. צריך לקוות שחברות התרופות יתעוררו, ויתחילו לעבוד במרץ על פיתוח תרופות מהסוג הזה (SSRI) שיהיו הרבה יותר מדוייקות למלחמה בדיכאון ושלא ילחמו ויביסו בו זמנית בו זמנית גם את יצר המין- יצר הקיום וטעם החיים. לו יהי

האם ייתכן שבמניה דיפרסיה תהיה רק מאניה. נכתב רבות שהמאניה היא מתנה למקבליה האם ניתן לטפל במשהו כשהו במאניה אם אינו רוצה- וכמה זמן יכולה להימשך המניה לכל היותר באיזה שלב מבין האדם שהוא חולה! מצפה לתשובות

לאליהו שלום, לא שכיח אבל קיימת הפרעה דו-קוטבית אשר מתבטאת במאניה בלבד, גם אם ישנה מאניה בלבד אז מדובר על הפרעה דו-קוטבית ולא חד קוטבית. כפי שנאמר במאניה האדם מאושר והסביבה סובלת, בדכאון האדם סובל והסביבה שקטה.... לשאלות האחרות שלך אין כללים ברורים ואצל כל אדם זה אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת כבר 13 שנה סרוקסט - שאלתי האם הכדור עדיין משפיע עליי? לאחרונה התגברו החרדות ואני שוקלת לבקש מהרופא כדור חדש ששמעתי עליו הציפרלקס. האם אפשר לקבל עוד מידע על כדור זה ועל ההבדל בינו לבין הדרוקסט. תודה

שלום רינה רציתי לשאול אותך באיזה מינון את נוטלת סרוקסט, והאם שימוש ממושך גרם לך להשמנה? או לתופעות לוואי אחרות. תודה לך, שלומית

לרינה שלום, הציפרלקס והסרוקסט שייכות לאותה הקבוצה SSRI כיוון שהן פועלות על אותו החומר במוח על הסרוטונין. את יכולה לקרוא על ציפרמיל שיש עליו חומר רב, הציפרלקס הוא למעשה החומר הפעיל בציפרמיל. בדרך כלל אני מעדיף להחליף לתרופה אחרת שפועלת במנגנון שונה כמו אפקסור או רמרון. אבל מדוע את נוטלת סרוקסט כל כך הרבה שנים, מה עם תוספת של שיחות? טיפול זוגי/משפחתי וכלים דומים? שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידאש שלום בחודשים האחרונים אני נתקלת בבעיה. בבוקר אני לא מצליחה להתעורר לגמרי גם אם מעירים אותי כי יש משהו בחלום שתופס אותי כמו מחשבה מטרידה וזה יכול לקחת כשעתיים עד שאני מתעוררת פתאום לגמרי וזה נעלם. התופעה הזו של מחשבות מטרידות הייתה קיימת גם בערות אך בערות הצלחתי להתמודד אתה כיום כמעט לגמרי. במצב של חולמת למחצה אין לי שליטה על זה וזה מאד מפריע לי. והיות וכשאני מתעוררת אני כבר לא זוכרת מה היה גם קשה לי לתקוף את הבעייה. האם המצב הזה מוכר? האם יש למישהו רעיון מה לעשות? תודה.

שלום דפי, אמרת שאת סובלת ממחשבות טורדניות ביום, אך ציינת שהצלחת להתמודד איתן כמעט לגמרי במהלך היום. רציתי לשאול אותך איך הן טורדניות אם הצלחת להתמודד איתן? תרגישי טוב, שלומית

לדפי שלום, המצב של מחשבות/דימיונות בין שינה לעירות מוכר. תנסי למצוא כלים שיעזרו לך לקום, כמו כוס מים ליד המיטה, משהו לאכול, לקום לשרותים וכך הלאה. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלומית שלום התכוונתי שהיו לי מחשבות טורדניות פעם במידה רבה בערות והצלחתי להתמודד איתן כי כל הזמן שאלתי למה אני מרגישה כך עליתי על הבעיה וניטרלתי אותה. כיום זה מעט מאד בערות.ביי דפי

ד"ר שלום, האם ריספרידל גורם להשמנה? תודה מראש גילה.

לגילה שלום, בדרך כלל לא. עם זאת ישנם מטופלים אשר אצלם התיאבון מתגבר, הם אוכלים יותר ועולים במשקל. לא שכיח אבל קיים. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום ד"ר שמעתי בשמחה שהגיעה תרופה חדשה. ברצוני לדעת מה השפעתה על החשק המיני והאם ניתן להגיע לאורגזמה עם תרופה זו? אודה להתיחסותך טרם נטילתה.

לאביה שלום, הציפרלקס שייכת לקבוצת SSRI ופועלת על הסרוטונין ולכן גם תופעות הלוואי דומות כולל הפגיעה ברצון המיני. כל מה שכתוב על ציפרמיל נכון גם לגבי ציפרלקס. עם זאת צריך לזכור שתופעות לוואי אינן קיימות אצל כולם, ויתכן שעם תרופה אחת יהיו תופעות לוואי מסויימות ועם תרופה אחרת לא יהיו כלל תופעות לוואי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, שמי נוי ואני בת 21.6, אני מאוד מתעניינת בתחומי הרפואה השונים בכלל ובפסיכיאטריה בפרט.הייתי מעוניינת לדבר עם איש מקצוע בתחום או לבקר במחלקות פסיכיאטריות שונות בכדח לקבל יותר מידע על התחום .היני אמורה להירשם בחודשים הקרובים ללימודים והכיוון הוא לימודי רפואה. אודה על כל עזרה בתחום בתודה מראש נוי

לנויה שלום, מניסיוני בכל מחלקה פסיכיאטרית ישמחו לארח אותך ולשוחח איתך, כך עשיתי כאשר עבדתי במחלקה. עם זאת עליך לסיים תחילה את לימודי הרפואה....במשך לימודי הרפואה ואפשר גם בסטג' תלמדי ותעבדי במחלקה פסיכיאטרית. בהצלחה דר' גיורא הידש

בבתי חולים שונים במחלקות פסיכיארטיות מעסיקים לפעמים סטודנטים וגם מתנדבים. נסי להתקשר למחלקות ולשאול...

קראתי בספר שתוסף המזון DLPA עשוי לעזור במקרי דכאון. האם הדבר הוכח במחקר? אחרי כמה זמן זה אמור לעזור (האם גם יש לחכות מספר שבועות כמו עם התרופות הרגילות?)? מה המינון המומלץ? האם מומלץ לשלב אותו עם עוד משהו?

לבראלה שלום, איני מתמצא ברפואה אלטרנטיבית או בתוספי מזון, יתכן ולמשתתפים אחרים בפורום יש ניסיון והם יוכלו לסייע. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני נוטלת סרוקסט מזה 8 חודשים, כעת אני מעוניינת לסיים את הטיפול. רציתי לדעת מהו משך הזמן המקובל לטיפול? בהמלצת הרופא הופחת בהדרגה המינון, אך כעת אני מרגישה תופעת גופניות קלות כמו רעד קל. כיצד אוכל להגמל מהתרופה ולחזור למה שהייתי קודם? האם ישנה אפשרות שאהיה תלויה פסיכולוגית בכדור ולא אוכל להפסיק את השימוש? נאמר לי ע"י הרופא שהתרופה לא ממכרת אך בפועל אני רואה שהגוף שלי לא יכול לתפקד יותר בלי הכדור, מצב שלא היה לי קודם. אשמח לקבל את תשובתך. בברכה, נטלי

לי נאמר שמשך הטיפול הוא כשנה. בכל מקרה, גם אני הורדתי לאחרונה מינון. אצלי הדבר לווה בבחילות, כאבי ראש וירידה במצב הרוח. חשבתי לחזור ולהעלות מינון, אך התופעות נעלמו והמצב התייצב. אני שוב מרגישה מצויין. אשמח אם ד"ר הידש יוכל להתייחס לשאלת תופעות הלוואי ב"גמילה" מסרוקסט, שכן אני מקווה להפסיק עם התרופה בקרוב. תודה טלי

שמתי לב שיש עוד טלי... אז למען הסדר הטוב, אקרא לעצמי טלי ב'...

אני בת 25 נשואה עים שלושה ילדים עד ליפני שלושה חודשים הייתי האמא והאישה הטובה ביותר מבינה רכה עדינה יפה עים תלתלים ארוכים עים בעל שנותן לך להרגיש מלכה עשיתי טעות והלכתי לספר שקרע לי את השיער גזר הרבה מידי ואיבדתי הכול הפכתי זרה לי לילדים ולבעלי היחס של כולם שונה אלי ואני מרגישה שונה ולא יפה שבא לי למות אני אפילו כבר לו מצליחה לתפקד כמו קודם מה עושים?האים בעיה זו מוכרת?

1. למה את בת 25 עם 3 ילדים? 2.למה נתת לספר לעשוות את שעשה?

היתחתנתי צעירה והספר לאשאל ואני לו שמתי לב כלכך בקיצור החלתי אותה בגדול

סמדר שלום לפעמים כשעושעם שינוי גדול במראה חיצוני צבע או תספורת אתה מרגיש אדם אחר ואם זה לא בדיוק מתאים לאני שלך זה באמת עושה הרגשה לא טובה אבל את נשארת אותה אחת והשיער יגדל ודי מהר. בינתיים את כבר תתרגלי לשינוי ויהיה בסדר. ביי דפי

לדפי טוב ליראות מישהוא שקצת מבין והמילים שלך באמת תומכות ועוזרות אבל הייתי נותנת הכול לחזור שוב לאותו יום ולא לעשות את הטעות הזאת

התיאור שלך הוא של מישהי שהדמוי העצמי שלה נפגע אבל סמדר את צריכה לבחון האם רק התיספורת הביא לירידה בדימוי העצמי או שיש גם דברים אחרים. לפי מה שציינת בעלך והילדים שלך מעריכים אותך על מי שאת ולא על איך שאת נראת. נסי לדבר איתם ולראות ביחד איך מתגברים על המכשול הזה בהצלחה אריאל

לסמדר שלום, אפשר לחשוב שעם הזמן תתרגלי ותחזרי להיות מה שהיית קודם ואפילו יותר טוב, אבל כפי שהבנתי כבר חלפו שלושה חודשים....גם השיער גדל קצת אבל השינויים בדימוי העצמי ובמצב הרוח עדיין קיימים ולא חזרת להיות סמדר הרגילה. שלושה חודשים זה הרבה זמן, ולכן אפשר להתחיל לחשוב על טיפול, אם בשיחות או בתרופות אחרי יעוץ עם פסיכיאטר. אבל לפני שהולכים לצעד זה הייתי מציע פתרון שיתכן ויעזור. הייתי מציע שתעשי שינוי בשיער, תעשי שינוי נוסף שאת חושבת שימצא חן בעינייך ותאהבי אותו. צבע אחר, תסרוקת אחרת, תסתפרי קצת אחרת או כל שינוי שיהיה לך טוב אתו. אני מאמין שאם את תזמי ותעשי שינוי שתרצי השליטה תחזור אליך ואת תתעודדי. תמשיכי לעדכן שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מדיכאון לידה אני בת 25 ויש לי שלושה ילדים כרגע אני נימצאת מחוץ לבית מרצוני מכיוון שאני לא מצליחה לתפקד בבית אני שנה וחצי אחרי לידה כרגע אני שוב בהריון וזה רק מחמיר כמוון שאינני רוצה לאבד את מישפחתי אבל יש בי צורך לבדידות

לשני שלום את חייבת לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, קודם כל בשביל עצמך ובוודאי שגם בשביל שלושת הילדים שהבאת לעולם ותלויים בך. לא כתבת מי מטפל בהם עכשיו והאם הם רואים אותך או לא, אבל אין לי ספק שהמצב הזה הוא טראומתי גם עבורם ותפקידך לעשות כל מה שאת יכולה כדי להבריא, למענך ולמענם. אם יש בעיה כלכלית לפנות לטיפול פסיכולוגי - את יכולה לעשות זאת דרך קופת חולים או התחנה לבריאות הנפש, אבל בכל דרך שתבחרי - הכי חשוב שתקבלי עזרה. המון בהצלחה ותרגישי טוב.

לאבישג הילדים בבית עים אבא שלהם ואני רואה אותם בכול יום ומדברת איתם כול הזמן אבל זה עדיין קשה לכולנו והמצב מסוכן

בעקבות תאונה פיזית חלה חבר קרוב (בן שלושים) במאניה דיפרסיה (אובחן על ידיד פסיכיאטר) , ההתקף נמשך כבר שלושה חודשים ולא נראה כי הוא עומד להסתיים. למרות שהוא נוטל ליטיום וקלונקס הוא עדיין במאניה. חשוב לציין שהיה בהיפו מאניה הסימפטומים של המאניה קיימים- חוסר שינה, דיבור יתר, בזבזנות, תחושת כל יכול וכו' ולא ניראה כי הוא מעוניין לטפל בעצמו! מה עושים? יש לו ילדים קטנים והם ממש לא מעניינים אותו כרגע איך אפשר לעזור? שאלה נוספת- כמה זמן יכול להמשך התקף מאניה, האם ייתכן שלא תגיע דפרסיה? ליבי

לליבי שלום, המאניה תחלוף קשה לנבא לגבי הזמן. עם זאת לא תמיד יש דיכאון אחרי המאניה למרות שלעתים יש. ישנן תרופות חדשות אשר יכולות לעזור במצב של פעילות יתר, בעבודות אחרונות בעיקר זיפרקסה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש