פורום פסיכיאטריה

לקחתי 20 מ"ג רסיטל ליום - עשיתי הפסקה של שבוע מבלי לרדת במינון בהדרגה, עבר עכשיו שבוע מאז שאני לוקחת לוסטראל (50 מ"ג ליום) ואני מרגישה רע מאוד - לא מבחינת הסימפטומים הגופניים - אלא מבחינת הדיכאון והדימוי העצמי. א. האם גרמתי לעצמי נזק בכך ש: לא הפסקתי את השימוש ברסיטל בצורה מדורגת? לא התחלתי לקחת את הלוסטראל במינון נמוך אלא ישר לקחתי 50 מ"ג. ב. האם אני אצטרך לחכות שוב תקופה ארוכה עד שהלוסטראל תתחיל להשפיע למרות שהתרופה הקודמת שייכת לאותה משפחה? תודה רבה וסליחה על ריבוי השאלות.

היי נזק לא נגרם. לא במעבר המהיר ולא במינון של הלוסטרל. להיפך, אני חושב שאת על מינון מינימלי של לוסטרל ויתכן שיהיה צורך להעלות במינון. אין עבודות אשר מראות על תקופת החביון במעבר בין שתי תרופות הפועלות על הסרוטונין למרות שסביר להניח כפי שאת אומרת שהפעולה תהיה מהירה יותר. לא כתבת מדוע החלפת את הציפרמיל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' הירש תודה על התשובה והתמיכה. אבל שוב אני מבולבלת אולי כדאי לי לקחת את הציפרמיל במקום הצירפלקס מה ההבדל בין השניים והאם באמת אם אני אפסיק אחרי שבוע בפתאומיות לקחת את הכדורים לא יזיק לי ולא יהיו לי הזיות - מפחדת מאוד מהכדורים - תודה על הסבלנות?

לעירית שלום, אפשר להרגע, לא יהיו לך הזיות והשינויים לא עלולים לגרום לנזקים. התברר שבציפרמיל יש שתי צורות של אותה המולקולה, אחת פעילה והשניה לא. הציפרלקס מכיל את החומר הפעיל בלבד שנמצא בציפרמיל. תכנסי ל"חפש" בסרגל הכלים למעלה, היו מספר שאלות והסברים מפורטים על הציפרלקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר שלום קיבלתח את הכדורים האלה נגד חרדה אני מקווה שכתבתי את השם נכון ורציתי לדעת עלהם יותר, האם מתמכרים אליהם? האם זה מזיק לפעילות אחרת בגוף? מה תופעות הלוואי שלו. אני פוחדת מאד כי זו פעם ראשונה שהמליצו לי על כדורים כאלו המליץ לי רופא המשפחה ולא פסיכיאטר מוסמך תודה רבה נירית

לנירית שלום, יתכן ואת מתכוונת ל haloperidol - אם כן אין זו תרופה נגד חרדות וכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר לפני נטילת תרופה זו. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם חולים במצב קטטוני או החולים במחלה פסיכיאטרית אחרת מגיבים לאור?? זאת אומרת, האם האישונים יתרחבו ויתכווצו בבדיקה נוירולוגית??? תודה

עד כמה שאני יודעת, המצב היחידי בו האישונים לא מגיבים זה כאשר יש פגיעה מוחית. לא נראה לי שאנשים עם מחלות נפש נכללים בקטגוריה הזאת... אבל יתכן שאני טועה!

היי אבישג את צודקת, אנשים במצב קטטוני שומעים הכל ומבינים מה קורה סביבם, הם רק לא מגיבים, לכן צריך להשמר ולא לדבר עליהם כאלו הם אינם נמצאים. כך גם כל הפונקציות הביולוגיות פעילות, הם גם אוכלים ושותים ועשים את הצרכים. מקווה שעניתי לשאלתך הידש

לדר' הידש שלום אני מברכת אותך על חזרתך למרפאה בקרית חיים. אתה היית חסר להרבה אנשים ובטוח ישמחו לשמוע שחזרת. בברכה סינטיה

האמנם זה נכון? ד"ר הידש חזר למרפאת "מרבך" בקרית-חיים?הלוואי!!!הלוואי!!הלוואי!!!

http://www.clalit.org.il/medserv/zoomdoctor.asp?d=3D9A154

לדר הידש בהמשך למכתב שלי מלפני שני עמודים קודם כל סליחה, פשוט לא ניתן היה להבין מדבריך שגם אתה פנית למנהל האתר לגבי אי תשובה להודעה כוונתי הייתה למייל פרטי שלאחר תשובה ראשונית, לא הייתה התייחסות לשאלת המשך גם לאחר שחזרתי עליה פעמיים. לגבי אי תשובה כאן בפורום התכוונתי להודעה שלי שהתייחסה בשנייה לעניין הפרסומות. הערה בונה לדעתי יוצאת מהערה כללית שהנמען מתייחס אליה ויודע להפוך אותה להערה בונה. בכל אופן אני מבטיחה להמשיך להעיר,,, אם יהיה לי מה, ותודה על ההתייחסות טלי.

אהלן טלי אין לי אפשרות להתייחס להערות שלך בנוגע לתשובות של דר' הידש מתקופות "עתיקות" יותר של הפורום, היות ורק בימים האחרונים התוודעתי אל האתר הזה. יחד עם זאת, אני כן רוצה לומר לך כמה דברים בנוגע לביקורת, כפי שאני רואה את הדברים. אני לחלוטין בעד מה שנקרא "ביקורת בונה", שהיא במהותה מיועדת לשפר דברים ולייעל אותם, לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר. אבל (וזה אבל גדול בעיניי), כמו שכבר נאמר לך באחת התגובות - קשה לי מאוד לקבל ביקורת שמופנית למישהו שעושה עבודה התנדבותית לטובת הכלל, כדי לסייע לאנשים שהוא בכלל לא מכיר ולא "חייב" להם שום דבר לפי כל קריטריון הגיוני (אחרי הכל, הוא לא קשור אלינו בשום התחייבות רפואית כלשהי, ובוודאי שלא התחייבות אישית). בעקבות ההודעה הראשונה שלך החלטתי להסתובב קצת בין האתרים והפורומים השונים הקיימים, ולפחות לפי מה שאני ראיתי, אני יכולה בכנות רבה לומר לך שלא נתקלתי באיש מקצוע נוסף, מלבד דר' הידש, שמקפיד להשיב לכל שאלה חדשה שעולה בפורום בזמן שיא של מקסימום יממה. רק זה בלבד ראוי לפי דעתי להערכה ולהוקרה. כפי שאמרתי - האיש לא חייב לנו שום דבר, ואני בטוחה שהשעות שהוא מעביר מדי יום מול המחשב גוזלות מזמנו הפנוי ומונעות ממנו לבצע דברים אחרים שקרוב לוודאי היה שמח לעשות. בוודאי שאת צודקת שקיימת שחיקה, זה נכון לגבי כל מקצוע ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מדברים על עבודה עם אנשים; אני עובדת בתחום של נתינת שירות ללקוחות ותאמיני לי שזה קשה קשה קשה. לו היית מטופלת של דר' הידש, היה לך את מלוא הזכות לצפות ממנו להמשיך ולהעניק לך את הטיפול המקסימלי האפשרי וש"יחביא" ככל שניתן את סימני העייפות והשחיקה. מכיוון שאת לא מטופלת שלו, וכך גם אף אחד מאיתנו, ומכיוון שהאיש משיב דרך המחשב לעשרות שאלות מדי לילה, שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב - נראה לי לא כל כך הוגן או הגיוני למתוח ביקורת על הודעה או שתיים שהתפספסה בדרך ולא הגיעה אליו. נראה לי חשוב שתזכרי, שהאתר הזה אינו מהווה תחליף לרופא-מטפל אישי. התפקיד של דר' הידש להשיב על שאלותינו ככל יכולתו בזמן הפנוי שיש לו, והתפקיד שלנו זה לומר תודה על היחס, לקבל או שלא לקבל את עצתו ולהמשיך הלאה. לא נראה לי שיש לנו מקום להעיר לו הערות אישיות הנוגעות לשחיקה המקצועית שלו.... ובשורה התחתונה - הלא לא מדובר ב"חתונה קתולית", כל אחד רשאי לבחור לעצמו מתוך מגוון הפורומים הקיימים באינטרנט, לא ? שתהיה שבת נעימה ושקטה לכולנו

ד"ר הידש לא מפרסם את המייל שלו וזה ששלחת אליו אימייל זה כבר חריגה שלא קשורה לפורום הציבורי שכן הפורום הציבורי נועד לכולם והאימייל הוא דבר אישי. מישהו אחר היה מוחק את הביקורת הפומבית שלך. דווקא בגלל שאת כבר בקשר במייל גם הביקורת היתה צריכה להיות דרך המייל ולא בצורה פומבית לפני כולם. קודם כל תבדקי אם את בסדר לפני שאת שופטת אחרים.

את יודעת מה, למרות הסגנון הפרוע שלך, אני נוטה לקבל שאת צודקת בכך שהיה עליי בנקודה זו לפנות אליו שוב במייל. אלא שזו לא הייתה הנקודה היחידה שהעליתי. וודאי שמת לב. או שלא.

עכשיו ראיתי הודעה שאומרת שאת בעצם אותה נילי שנכנסת לכל הפורומים ברשת לעשות פרובוקציות ולהתסיס אנשים. ד"ר רובינשטיין כבר לא מפרסם את ההודעות שלך בפורום שלו וגם בתפוז חסמו אותך. זה הפורום היחידי שעוד נותן לך לדבר פה ושם...

ילנה כתב/ה: > > עכשיו ראיתי הודעה שאומרת שאת בעצם אותה נילי שנכנסת לכל הפורומים > ברשת לעשות פרובוקציות ולהתסיס אנשים. ד"ר רובינשטיין כבר לא > מפרסם את ההודעות שלך בפורום שלו וגם בתפוז חסמו אותך. זה > הפורום היחידי שעוד נותן לך לדבר פה ושם...

קישקוש מקושקש.

@!#$ YOU

אגב לדעתי זה בכלל לא גיא.

נילי פתחה שני פורומים לעצמה, היא נמצאת גם בוואלה , גם בויי נט וגם פה , ממש חסרת חיים אנשים נכנסים לפורומים כדי לקבל עזרה ותמיכה, היא נכנסת לפה כי זה החיים שלה אז קודם שתבדוק את עצמה לפני שהיא מעירה לאחרים http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=159071&t=158451

א. מה שמך האמיתי, נולדת בשם אבי? ב. אוליי תעבוד בחברת בילוש?\ ג. אין לי מושג מי זאת נילי. ד. ההערות שלך לא מעניינות איש. ה. ואתה , מה אתה עושהפה? בא לבקר? מת פה? - (על משקל, שאחרים חיים פה). אין לי מוש ג מי אתה מה שכן ברור לי שאתה מסיבה כלשהיא אדם מלא שנאה שמחכות לו עוד שנים של עבודה קשה מאוד על עצמו. ולשם מה נפתחים פורומים, אם לא כדי לתמוך ולעזור לאנשים? קצת כבוד, לאנשים שגדולים עליך בהרבה מידות. אני מרחמת עליך, אתה אדם קטן, משועמם, מתעסק בשטויות, מנהל מעקבים וניסיונות בילוש לא תמיד מוצלחים כל כך האמת אינך ראוי לשום התייחסות אולם לכבוד שבת החלטתי לחרוג ממנהגי ולהביע את דעתי אוליי תסתייע בה. שלך תמיד טלי.

היי אני מקווה שהשירשור הזה לא יגרום לשחיקתי ושחיקה של עוד אנשים אשר מתייחסים ברצינות לפורום. אני מבקש בכל לשון של בקשה, להיות עניינים ומנומסים מ כ ו ל ם. מספיק הידש

שלום ד'ר יקר מצטערת על אי השתתפותי בזמן האחרון ,אני נימצאת כאן תמיד כל הזמן -מידי פעם מגיבה .ואולי יש לי מין חוסר אנרגיות וכוחות שהולכים ואוזלים.. רציתי לשאול בקשר לבני האם אפשר להוסיף -חצי כדור- 'ריספרידל' ?למינון שכבר ישנו והוא לוקח -2מ'ג.(סכיזופרניה קלה ואוסידי-) לוקח גם גאודון 100מ'ג.כבר 3-4 חודשים .(וגם אפקסור מ'ג ליום 275)ומרגיש שהוא חיב להעלות במינון קצת של הריספרידל.מפריעים לו מחשבות אינטנסיביות רבות במשך כל היום דיכאון וחוסר יכולת לפעולה. יש לנו תור רק בעוד חודש במירפאה. מה דעתך ד'ר זה אפשרי?. לפני חצי שנה היה נוטל 6 מג' ריספרידל -ו3 ביום אפקסור. ירד במינון של הריספרידל בכדי להתחיל עם הגאודון. תודה רבה מאד כל טוב ורדה

לורדה שלום, אני תמיד שמח לשמוע ממך למרות שהדברים עדיין לא הסתדרו. כמדיניות אני מעדיף כמה שפחות סוגי תרופות. כך שעדיף להעלות בגאודון מאשר להשתמש בגאודון ורספרידל. עם זאת אני חושב שאת מכירה את בנך היטב וגם הוא מאוד מודע למצבו ולקשיים, לכן במידה רבה אפשר לסמוך עליהם בהכוונת הטיפול. ולשאלתך תוספת של מג' אחד של רספרידל לא תגרום לנזק. שבוע טוב הידש

היי ד"ר הידש וכל הגולשים, רציתי לעדכן שעברתי לאפקסור! הייתי על מינון של 60 מ"ג סרוקסט ו-8 מ"ג אדרונקס ולאור ההרגשה הטובהנ שהשגתי סוף סוף,לאחר תקופה ארוכה שהייתי על 40 מ"ג סרוקסט (ו-8 מ"ג אדרונקס) שמהם חשבתי שרק ארד וחשבתי שחלק מהתופעות שסבלתי מהן הן אישיותיות שלי,והסתבר שהן חלק מהפרעת החרדה שלי,ביקשתי לעלות ל-60 מ"ג והתחלתי להרגיש פשוט מ-ע-ול-ה ! מאז עבר כבר איזה חודש ,חודש וחצי וראיתי שזה עדיין לא מספיק.אני לא רוצה לבזבז את הזמן על לא להרגיש מספיק טוב ורוצה להיות כבר במיטבי אז ביקשתי מהפסיכיאטרית שלי עוד העלאה-אז היא אמרה לי לעבור לאפקסור.הפסקתי עם הסרוקסט בהרדגה:כל 3 ימים להוריד חצי כדור כלומר 10 מ"ג.ואמנם לא היו לי בכלל תופעות של הפסקה .הגעתי ל-20 מ"ג סרוקסט כלומר כדור אחד ואז היא אמרה לי להוסיף אליו את ה-75 מ"ג אפקסור,מחולק לחצי פעמיים ביום.במקביל-להמשיך עם האדרונקס ולא להפסיק. במשך הירידה הרגשתי כמובן ירידה אבל לא קשה כמו שחשבתי,כנראה שגם כדורי האדרונקס מחזיקים אותי ומייצבים אותי.. לקחתי את האפקסור בפעם הראשונה לפני 3 ימים ואני עדיין לא מרגישה שום דבר... תוך כמה זמן הוא אמור להשפיע?(יש לציין שזה האפקסור הרגיל ולא ה-XR), עקרונית אני אמורה ממחר להוריד עוד חצי כדור סרוקסט (כל שלושה ימים מורידה עוד חצי) ולהגיע לחצי כדור בלבד ואני נורא מפחדת להישאר לא מוגנת עד שהאפקסור יתחיל להשפיע, מה לעשות? ומתי אני אמורה להתחיל להוריד את האדרונקס? בעיקרון המינון של האפקסור שאני צריכה להגיע אליו כנראה יהיה 225 מ"ג. מצטערת אם ייגעתי אתכם ואשמח להתייחסותכם

מה נתן לך האדרונקס? כלומר אילו תחושה ואיך זה תרם לך נגד החרדות או הדכאון ולמה זה היה בנוסף לאפקסור או לסרוקסט הרי שניהם נוגדי דיכאון ,למה לשלב 2 נוגדי דכאון יחד. אשמח לשמוע את תשובתך.

האדרונקס היה בנוסף לסרוקסט. מכיון שסרוקסט הוא SSRI כלומר-פועל רק על הסרוטונין במוח,ואדרונקס פועל רק על הנוראפינפרין.האפקסור הוא SNRI כלומר-פועל על הסרוטוןנין ועל הנוראפינפרין כתרופה יחידה. הסיבה שקיבלתי את השילוה הזה במקום להעביר אותי ישר לאפקסור היתה שהסרוקסט הועיל לי מאוד ולא גרם לי לשום תופעות לוואי.אבל לא ניתן ולא מומלץ לקחת מעבר ל-60 מ"ג סרוקסט(עקרונית ניתן גם 80 מ"ג אבל זה לא כ"כ מומלץ...) ולכן עברתי לאפקסור שבו ניתן לקחת גם עד 375 מ"ג. האדרונקס היא תרופה טובה מאוד וגרמה לי ליותר מוטיבציה והרגשה של ערך עצמי יותר גבוה,אני חושבת.בקיצור-היא היתה טובה וגרמה לי להרגיש הרבה יותר טוב.

מזה ליותיום ומהן ההשפעות על הגוף ועל המוח עקב השימוש בתרופה? כל מה שהבנתי על ליתיום - זה עקב צפייה ממושכת בסרטים בהולמרק וכד, על כוכבות קולנוע שהתמכרו לליתיום ומתו. ????

היי ליטיום הוא מלח ולכן אינו ממכר, התרופה מומלצת בעיקר למצבים של מאניה דפרסיה והיא מקבוצת מייצבי מצב הרוח. תוכל להכנס לכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס ובוואלה ולקבל אינפורמציה מדוייקת. אם יהיו שאלות נוספות אשמח להסביר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני נוטלת לוסטרל כבר חצי שנה בערך, רציתי לדעת מה ניתן לעשות כנגד ההפרעות בחשק המיני חוץ מלהחליף את סוג התרופה

לעינת שלום, אין כל כך הרבה מה לעשות, אם אפשר להוריד במינון בהתייעצות עם הרופא, או לחכות לסיום הטיפול. בכל מקרה שום נזק לא נגרם, וכאשר תסיימי טיפול הרצון התפקוד במין יחזרו לרגיל. כל טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, האם זה נכון שבסרוקסט קיים חומר שאינו מפרק פחממות? אני אמורה לקחת מינון של 60 מ"ג, כרגע התחלתי לקחת 40 מ"ג, האם צריך לקחת את שני הכדורים ביחד, או לחוד? האם מינון של 60 מ"ג בהכרח גורם להשמנה? תודה שלומית.

לשלומית שלום, עליה במשקל היא תופעת לוואי של סרוקסט אשר נגרמת מעליה בתיאבון, אין בעיה בפירוק הפחמימות. כיון שמדובר על תופעת לוואי לעתים היא מופיעה ולעתים לא, כלומר יתכן שלא תסבלי מתופעת לוואי זו אבל אי אפשר לדעת מראש. הדבר היעיל ביותר היא לשמור על תזונה מאוזנת ולא להוסיף קלוריות. כל טוב דר' גיורא הידש

בעבר הובחנתי כסובל מ-OCD ולקחתי תקופה של כמה חודשים פרפנן בלילה ופריזמה ביום במינונים הכי נמוכים, וזה ממש הגביל לי את המחשבה, לאחר שלוש שנים לכשסיימתי את הלימודים, אני מרגיש סימפטומים של גלי חום בכל הגוף שמופיע כמעיין תוצר של רגשנות יתר, כאשר אני משיג משהוא שמרצה אותי, או במקרים מסויימים שאני לא רוצה זה מבריח אותי בחרדה וגלי חום, ישנה הרגשה של "התרוממות רוח" התלהבות יתר, אשר מביא אותי למחשבה שהכל אצלי ברגע נתון מעולה, והתופעה היא התלהבות יתר וחוסר רוגע ומהירות, כלומר לא מצליח לשמור על רוגע תמידי ואיטיות בעשייה, אני גם מנתח הרבה בראש, כלומר חושב על כל דבר מכל כיוון, ועקשן. שאלתי היא האם אילו אכן תופעות של OCD? או בעיה אחרת? כמו כן כיום אני מטופל בסרוקסט 20 מ"ג ובלילה ריספרדל 1 מ"ג רבע כדור. ומרגיש פחות גלי חום אך עדיין אין בלימה מלאה, ויש שיפור בהזעת היתר התמידית שהייתה לי.

לרוני שלום, נראה שמדובר בתופעות של חרדה אבל אני מכיר אותך פחות מדי ואני ממליץ להתייעץ עם הרופא המטפל. באופן עקרוני הטיפול עם פרפנן ופריזמה מקביל לטיפול עם סרוקסט ורספרידל, רספרידל בעיקר היא תרופה מדור חדש יותר מפרפנן ולכן היא לא גורמת לאיטיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אמא שלי היא שקרנית פתלוגית, תמיד ממציאה סיפורים ומספרת אותם לאנשים ובסופו של דבר מעמידה אותנו, הילדים שלה במצב לא נעים כשהאמת מתגלה.. השקרים שלה מאוד שטותיים ומאוד סתמיים כאלה שבכלל אין שום סיבה בעולם לשקר עליהם. לאחרונה המצב התדרדר והיא סיפרה לשכנה שצעירה ממנה בכמה שנים טובות (אמא שלי בת 53 והשכנה 32) שיש לה ראיון עבודה בבית חולים (כנראה כאחות או רופאה או לך תדע...) ואני מפחדת שהשכנה תבוא אליה לקבל זריקות (מכיוון שהיא עוברת טיפולי פוריות) ומפחדת שאמא שלי תזריק לה באמת רק בכדי שבאמת תחשוב שהיא אחות (אמא שלי עקרת בית שלעולם לא עבדה) בקיצור, השאלה החשובה היא אם יש טיפול לאנשים כאלה??? תרופתי או מה?! מה צריך לעשות??? אני פוחדת שזה יילך ויחמיר והשקרים שלה יתחילו לעשות נזקים ממשיים! אנא עיזרו לי! כששאלתי את אמא שלי למה היא סיפרה את זה היא כמובן הכחישה ואמרה שלעולם לא אמרה דבר כזה, אני לא יודעת אם היא משקרת במודע או לא... ומיותר לציין שאני מתביישת לספר לשכנה את האמת! מה עושים??? תודה מראש שושי.

לשושי שלום, אכן בעיה קשה, אני מניח שמדובר באשה שמאמינה במה שהיא אומרת וכאשר היא אינה אומרת אמת היא מאמינה בדברים. הסיבה לכך היא בדרך כלל להעלות את הדימוי העצמי ורצון שאנשים יעריכו אותה. כיוון שאינה מודה שיש בעיה ויתכן שהיא באותו הרגע לא מודעת לבעיה, אז גם הרצון לטיפול והאפשרויות הטיפוליות די מוגבלות. באופן עקרוני הטיפול המומלץ הוא שיחות, אבל שוב אם היא כלל לא מודעת לבעייתה אז בשיחות היא לא תעלה בעיה זו ואפילו תכחיש אותה, אז למה השיחות. במידה וקיים מרכיב של דיכאון או חרדה בולטת אז אפשר לנסות טיפול בנוגדי דיכאון אולם גם כאן הסיכויים להקלה אינם רבים. בודאי שאתם צריכים לשים לב שחס וחלילה לא תגרום נזק ולא תתחיל לטפל באנשים או בכל מקרה אחר שלא יגרם נזק. מצטער אבל הדברים מורכבים, חייבים שתהיה מודעות מסויימת כדי להתחיל טיפול... דר' גיורא הידש

שלום כנראה ששוב אני עם החרדות שלי........... האם זה נכון שלאישה שסבלה מדיכאון בעברה, בעת הריון או לאחר לידה יש סיכויים גבוהים לחזרת הדיכאון? תודה

שלום, כל מי שעבר דיכאון או חרדה, הסיכון להתקף שני גדול יותר. עם זאת ככול שמתרחקים מההתקף הראשון כך נמצאים על קרקע יותר בטוחה והסיכון יורד. כמובן שהתקופה אחרי לידה ובמיוחד לידה ראשונה הם גורם סיכון נוסף. לא לשכוח שכאשר מדברים על גורמי סיכון, מדובר על סטטיסטיקה ובמציאות כל אחד הוא יחיד ועולם שלם, כך שבמקרה הפרטי הסטטיסטיקה פעמים רבות משקרת. שיהיה רק טוב ובלי חרדות ודיכאון דר' גיורא הידש

שלום לכל הקוראים,אני סובלת מאוד מחוסר שינה מזה שנים רבות והדבר מוציא אותי מדעתי עד יאוש וחוסר תקווה,ניסיתי לעזור לעצמי בדרכים רבות אך עדיין לא מצאתי פיתרון,התמכרתי לכדורים להורדת מתח,דיכאון,שינה והתרגלתי אליהם והכמויות עלו עם הזמן,היום המצב מתיש וגורם לי לאיכות חיים ירודה וחסרת אנרגיות,ניסיתי טיפולים אלטרנטיבים בכל הצורות שלא עזרו,אני פונה לכל הקוראים בפורום שיש להם מצב דומה לשלי ויכולים לתת לי טיפים ועצות איך לפתור את הבעיה הקשה מאוד......

הי דניאלה לא ציינת אם בדקת פעם את הבעיה לעומק כמו ללכת למעבדת שינה. במעבדת שינה יכולים לעקוב אחר השינה שלך ולראות בדיוק מה היא ההפרעה. אני מקווה שתמצאי מזור לבעיה שלך, אריאל

לדניאלה שלום, קודם כל חייבים להאבחן ולראות מה הבעיה, האם מדובר בהפרעת שינה ראשונית אשר מאובחנת במעבדת שינה, האם מדובר בהפרעה גופנית הגורמת לבעיות בשינה, האם ישנה בעיה נפשית? וכמובן ישנם אנשים הזקוקים לפחות שינה מאשר אחרים מפני שזה הטבע שלהם. בכל מקרה אני ממליץ להפסיק תרופות שאינן עוזרות במיוחד אם יש להם פוטנציאל ממכר. התרופות הממכרות לשינה כאשר אינן מועילות הן אפילו מפריעות.... לכן כדאי באופן הדרגתי לרדת מהן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אילו תרופות הרגעה מאושרות או לא מאושרות ניתן לקנות ללא מרשם רופא? מתוך סקרנות בלבד.

תרופות הרגעה ניתנות אך ורק במרשם רופא בלבד. אפשר לקנות את התרופות על בסיס טבעי ללא מרשם רופא כמו קלמנרבין או רגיעון של הדס אך תרופות לא על בסיס טבעי אינם ניתנות ללא מרשם אריאל

ללידיה שלום, אני מצטרף לתשובתה של אריאל, תודה הידש

אני יודעת זו תרופה חדשה דומה לציפרמין, זו אמורה להיות תרופה חלשה אבל יש לי המון תופעות מפחידות הייתי רוצה לדעת יותר על התרופה ולדעת איך לאבחן שזו תרופה לא מתאימה לי?

לעירית שלום, אכן ציפרלקס מכילה את החומר הפעיל שבציפרמיל ומבחינתך התרופה דומה מאוד לציפרמיל עם אותה ההשפעה ועם אותן תופעות הלוואי. יתכן והתרופה אינה מתאימה לך ויהיה צורך להחליף. אמנם את מרגישה לא טוב אבל תזכרי שכל תופעות הלוואי יחלפו כאשר תפסיקי את התרופה ולא נגרם שום נזק בלתי הפיך. עם זאת לעתים בהתחלה תופעות הלוואי קשות אבל אחר כך הגוף מסתגל לתרופה ומרגישים טוב יותר. אולי כדאי מספר ימים לרדת לחצי כדור ואחר כך לחזור לכדור שלם? אם את יכולה להמשיך למרות הקשיים הייתי ממליץ להתאפק ולסבול אפילו עוד שבוע, יתכן מאוד שתופעות הלוואי יחלפו ואז תהני מההשפעה הטובה של התרופה. סבלנות ונקווה לטוב דר' גיורא הידש

שלום ותודה על תשובתך. אני מטופלת כבר מעט יותר משנה בכדורי פריזמה. שיערי איבד מחיוניותו ונראה שרוף. האם יש קשר בין הטיפול הטרופתי לבין מצב שיערי, ואם כן מה עלי לעשות? תודה.

לתמרה שלום, לא מוכרת לי תופעת לוואי שהפריזמה גורמת ליובש בשיער. לעתים התרופה גורמת להזעה אבל אין לכך קשר לשיער. בכל אופן אחרי כשנה יש מקום לחשוב על סיום הטיפול וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בקשר לשיער, איני יודע כמובן מה הסיבה, אבל הטיפולים הם מסוג הטיפולים שרופאי עור או ספרים יודעים עליהם הרבה יותר ממני. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך, אתה מאוד עוזר בתשובותך. בתשובתך המלצת להפסיק את הטיפול אחרי שנה. ברצוני לשאול מדוע? תודה

לכל מי שבקיע בנושא... אני נוטלת תרופת לוסטרל במשך חצי שנה כבר. לא שמעתי על אנשים אחרים שסובלים מדיכאון ומקבלים את התרופה הזו. איך התרופה הזו פועלת? האם היא טובה? האם היא ממכרת? ובכלל, אם יש מישהו בפורום שנוטל את התרופה הזו ויכול לשתף אותי בהרגשותיו אשמח לשמוע, למרות שאני יודעת שאצל כל אדם התהליך הוא אינדיווידואלי. תודה

היי רותם אני גם מקבלת תרופת לוסטרל מזה שבעה חודשים בערך, 100 מ"ג.סך הכל נראה כי מצבי משתפר,אך עדיין יש נפילות בדרך שלדעתי בעיקר נובעות מהחששות שלי לגבי ההשלכות לעתיד כתוצאה מהדיכאון. אך יחד עם זאת אני משתדלת מאוד להיות חזקה וכמה שיותר אופטימית ורק מקווה שבעתיד הקרוב העניינים יסתדרו. לגבי התרופה עצמה אני לא כל כך יודעת, פה רצוי שד"ר הידש יענה לך. עד כמה שידוע לי התרופה לא ממכרת. בהצלחה

לרותם שלום, התרופה שייכת לקבוצת נוגדי הדכיאון הפועלים על הסרוטונין SSRI . בין התרופות בקבוצה הזו הדימיון רב מאוד והרבה יותר גדול מההבדלים. כל התרופות הללו אינן ממכרות. דרך אגב, כמו שהסרוקסט נמצא בשימוש רב בארץ, בארה"ב הקטנה, התרופה הפופולרית ביותר בקבוצה זו היא הלוסטרל.... שיהיה רק טוב ותרגישי טוב דר' גיורא הידש

שלום, האם זה בסדר לשתות אלכוהול (פעם בשבוע לא הרבה) כשלוקחים פקסט ? אם לא, מדוע? מה זה עושה? תודה

היי כיוון ששני החומרים פועלים על המוח, ההמלצה היא לא לשתות אלכוהול כלל. חג אהבה שמח דר' גיורא הידש

שלום, האם זה בסדר לשתות אלכוהול בזמן שלוקחים פקסט? (לא הרבה, פעם בשבוע בערך) אם לא, מדוע, מה זה עושה? תודה

לי לפחות זה לא הזיק,אבל אחזור שוב לשתותכן , לא להשתכר!!

לא מומלץ לערבב אלכוהול יחד עם SSRI. שים לב שתגובה שלילית של אלכוהול+SSRI יכולה להגיע אחרי מס' ימים ולפעמים אף אחרי מס' שבועות (!!!). תופעות לוואי כמו כאבי ראש, סחרחורות, איבוד שיווי המשקל וכיוצ"ב מאד נפוצות. ושוב- התופעות הנ"ל לא חייבות להגיע מייד אחרי שאתה שותה ויש כאלה שלא מקשרים בין התופעות לבין האלכוהול ששתו לפני כמה ימים או שבועות. יש גם חכי"ם ושרים בממשלה שנמנעים מלשתות אלכוהול באירועים חברתיים (עניין יומיומי) ולהם זה בוודאי יותר קשה.

אני סובלת מהפרעות חרדה ו-ocd והמליצו לי לקחת או ציפראמיל או סרוקסט. קראתי באינטרנט על פורום שלם שהוקם נגד סרוקסט אך למרות זאת אמרו לי כי זו תרופה מעולה. מה ההבדל בין השתיים? מאיזו תרופה קל יותר להיגמל לאחר שלוקחים אותה?

ק. שלום גם אני אמורה להחליט בין שתי התרופות עקב אותן בעיות,האם אפשר לקבל את שם הפורום על סרוקסט? תודה

לק. שלום מנסיוני אני יכולה לספר לך שלקחתי את שתי התרופות לתקופה קצרה, הרגשתי רע מאוד (מאוד!!) עם הסרוקסט, זה היה בלתי נסבל ונאלצתי להפסיק לקחת את הכדורים. עם הציפראמיל היה סה"כ בסדר, למעט מספר תופעות לוואי מציקות. מצד שני, אני מכירה אנשים שלוקחים סרוקסט ומרוצים מאוד. כנ"ל לגבי ציפראמיל. נראה לי שהשיטה היחידה לבדוק מה מתאים לך ורק לך (כי זה מאוד אינדיבידואלי) זה פשוט לנסות ולתת לזה קצת זמן. בהצלחה ותרגישי טוב

לא משנה מה תבחרי וברור שיש הבדל בינהם ועל ההבדלים את יכולה לקרוא בכתובת הבאה www.infomed.co.il למה לא משנה? כי תתחילי עם אחד מהם (נגיד סרוקסט) ואם זה יעבוד טוב,לא יעבוד או לא תאהבי את תופעות הלוואי של התרופה, ישר הרופא המטפל יתן לך את התרופה השניה (ציפרמיל). כך זה עובד בד"כ. אני אגב הייתי מתחיל עם סרוקסט,עניין של טעם.

שלום רב אני בשנות ה 30 לחיי, נשואה + , אקדמאית בעלת משרה טובה. הבעייה שלי התעוררה לאחרונה ואני ממש מודאגת ממנה. כמה פעמים ביום באות לראשי מחשבות שמאוד מציקות. המחשבות באות כקונטרה למשהו שאני עושה. לדוגמה אם אני עוצרת באור אדום ברמזור, אז באה לראשי מחשבה שבוחנת את השפיות שלי כמו "למה את עוצרת עכשיו ולא נוסעת". המחשבה היא רק בגדר מחשבה ואין לי שום התייחסות מעשית אליה. אבל זה בכל זאת מאוד מפחיד. במיוחד כשהמחשבות באות בצורה שיכולה לסכן אחרים. חשוב לי מאוד לציין שהמחשבות התעוררו במיוחד לאחר תקופה בה התנדבתי בבית חולים לחולי נפש וראיתי שם המון אנשים בעלי פסיכוזה או חוסר שליטה עצמית. לאור כך התעוררה בי התהייה מה מבדיל בנינו "האנשים השפוים" לבינם. למה הם עשו דברים בלי לשלוט בהם, ואני שולטת בכל צעד ושעל בחיי. כמו כן לאור הכתבות הרבות בטלויזיה שמראות כיצד אימא רוצחת את בנה בהתקף של חוסר שפיות. הזעזוע שלי מהדברים האלה כל כך עמוק עד שזה משפיע עליי בצורה כזאת. אני לא יודעת אם ולאן עליי לפנות. המחשבה אמנם מאוד מציקה אך אין בי שום רצון/כוונה/יכולת/אפשרות ... לבצעה. מה שכן מפריע לי הוא הימצאות המחשבה בצורה אובססיבית והאפשרות שאולי יום אחד היא תגבר על השליטה. פרט שיכול להיות חשוב הוא שהשנה האחרונה בחיי הייתה מאוד מלחיצה וקשה (כלכלית, בריאותית של ההורים, זוגית... ובכלל המצב המדיני) אולי יש לכך קשר? אני ממש מבקשת התייחסות עדינה היות ואני מרגישה חלשה בכל הנושא הזה. מודה מראש ליה

מה שאת מתארת נשמע כמו מחשבה טודנית כפייתית. אם זה מפריע לך בחיי היום יום , משתלט עלייך באופן שמפריע לתפקד , גם אם אין כוונות ביצוע מאחורי המחשבות, מומלץ מאוד לפנות להתיעצות עם פסיכיאטר. האם ההפרעה הזו קימת גם בנושאים או תחומים נוספים ? האם יש לך מחשבות כאלה גם בתחומים שלא כתבת כאן ? בכל מקרה ההחלטה אם לפנות ליעוץ היא עד כמה זה מפריע לך בחיים.

האם צריך להשתמש בכדורים כי לההפטר ממחשבות מציקות ?

כמו שציינת ברגע שהמחשבה היא אובססיבית היא מפריע לך למהלך החיים התקין ומציקה ולכן יש טעם לטפל בנושא. אולי כדאי לשקול טיפול פסיכולוגי\ פסיכאטרי. אני חושבת שייעוץ ראשוני הוא כדאי בכדי באמת לשפר את איכות חייך בהצלחה אריאל

לליה שלום, ישנם חרדות אשר התעוררו בתקופה האחרונה בגלל הנסיבות שציינת במכתבך. אחת מהפרעות החרדה היא הפרעה אבוססיבית אשר מתבטאת במחשבות טורדניות וחודרניות. חודרניות במשמעות שהן חודרות להכרה וכמובן מטרידות. אין זה קשור לשיגעון או פסיכוזה אלא לחרדות כמו לרבים אחרים. הטיפול הוא כמובן בשיחות, תרופות או שילוב של שניהם. בהחלט אפשר לעזור לך והתופעה המטרידה הזו תעלם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, 1. תודה על התייחסותך ותשובתך המפורטת. 2. מדוע הנוירולוג שלח אותי לפסיכיאטר, כדי לשלול הפרעות אישיות, למרות שלדעתו הסיכוי לכך הוא קלוש ? 3. נאמר לי ע"י הנוירולוג כי ADHD שמתגלה בגילי הוא "מאוד מאוד נדיר" ובדרך כלל זה מלווה עם הפרעות אישיות, יש מי שאומר לי כי הוא צודק ויש מי שאומר לי שאין שום קשר למציאות. 4. אני אמור לפגוש פסיכיאטר מומחה עוד זמן מה, מומחה ל - ADHD, באם האבחנה שלו היא רק ADHD - האם אני יכול בכל זאת לא לדווח ? האם אני אדע מה הדרגה ? מה קורה בדרגה גבוהה, מה הסימנים שלה ומה אני יכול לעשות כדי שלא יירד לי הפרופיל ללא כשיר לקרבי ? האם אני יכול לקחת את הסיכון ולא לספר את זה לגורמי הרפואה בצבא, במיוחד אם הפסיכאטר אומר שאין לי לא הפרעות אישיות והדרגה של ADHD לא גבוהה ? 5. האם ההפרעה מפריעה לי להיות קרבי או להיות בעתיד קצין ? נאמר לי כי יש הרבה קצינים, במיוחד בקרבי שהם ADHD כי הם אוהבים להיות כל הזמן פעילים, עם הרבה מאוד אדרינלין... האם זה נכון ? 6. העובדה שבדיקת EEG תקינה מעדיה על דבר כזה או אחר באשר לנושא עליו אני דן ? 7. האם יש הקלות במבחני דפ"ר למי שאובחן כ - ADHD ? 8. האם ריטאלין יכול לפגוע בי, מבחינת תופעות לוואי או הורדת פרופיל ? האם זו תרופה פסיכיאטרית ? 9. נאמר לי כי יש לי IQ מאוד גבוה, במקביל למכתבי המלצה ממורים ומפקדים, האם זה הופך את האפשרות של הפרעות אישיות לקלושות מאוד או אף בלתי הגיוניות ? 10 שאלה אחרונה - באם אני אדם אובססיבי ונוטה להיות נתון למצבי התפרצות כעס - האם זה קשור גם ל - ADHD או להפרעות אישיות או שמא זה רק קובע את הדרגה של הפרעות אישיות ? תודה רבה מראש על התייחסותך לשאלות אלו. יואב

ליואב שלום, אני חושב שכדאי ללכת צעד אחר צעד. נשלחת לפסיכיאטר אז קודם כל תעבור את האבחון ואחר כך נדבר על השאלות שהעלת. כפי שכתבתי הפרעת קשב במבוגרים יותר שכיחה ממה שחשבו עד לפני שנים מספר והיא כלל לא נדירה. מבחינת הפרופיל הצהלי הפרעת קשב כמעט ואינה מורידה פרופיל כיוון שהקריטריונים מאוד מחמירים והפרופיל יורד במעט. EEG תקין מעיד על כך שאין הפרעה במוח והמצב הגופני טוב. אחרי האבחון נמשיך. דר' גיורא הידש

אמנם ראיתי שלפני כחודשיים היה עיסוק בנושא הטיפול ההכרני ונשאלה השאלה מי בארץ מטפלים בשיטת זו אבל לא ראיתי תשובה. אני תושבת כפר סבא ואשמח לכל הפניה לטיפול מסוג זה באזור

כן

HELLOW AGAIN. I USED TO TAKE MEDICINE IN THE NAME PRADOXIL FOR 6 MOUNTH AND I CANT RICH THIS MEDICINE ANY MORE, CAN U PLEACE TELL ME WICH MEDICINE HAS THE SAME EFFECT IN ISRAEL BECAUSE I'M IN THE MIDDLE OF THE TREATMENT AND I FEEL SHAIM TO STOP NOW, THANK U VERY MUCG FOR YOUR HELP

לבלה שלום, חיפשתי במקורות בחו"ל ולא מצאתי את התרופה. יתכן ואינך בארה"ב ובארץ שאת נמצאת לתרופה יש שם שהוא יחודי ובעולם היא נקראת אחרת. תנסי למצוא בקופסה של התרופה את השם המקורי של התרופה ואז אוכל לעזור יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאחר שנתיים של לקיחת אפקסור כדור ליום 150 מג XR החלטתי שהגיע השעה להיגמל ניסיתי לרדת לכדור 1 של 75 מג XR ומייד הרגשתי רע מאוד כולל כאבי בטן ושלשולים!! כל התסמינים נעלמו אחרי שחזרתי למינון של 150 מג ואני שואל?? כיצד ניתן ומהי הפרוצודורה להיגמל מאפקסור?? כי בתחילת הטיפול נאמר לי שהכדור לא ממכר ואין בעיה להפסיק. מה שכמובן לא עומד במבחן המציאות!! אודה לתשובתך תודה הארי

וואו, זה בדיוק מה שאני חוששת ממנו. גם אני ניסיתי להוריד וזה היה די נורא. אני מנסה להדחיק.... כי כרגע אין לי ברירה, אבל בתחושה שלי יש בעייה עם האפקסור למרות שגם לי נאמר אחרת. פחד. מאנשים שמעתי, שאצל חלקם זה עבר ללא בעייה ואצל אחרים- קשה מאוד. גם הרופא שלי אמר לי שזה לא ממכר... לעיתים ההמלצה של דר הידש היא לעבור לפרוזאק ולהיעזר בו בזמן כזה, שכן הוא נחשב פחות ממכר, בגלל זמן מחצית החיים שלו. אני מניחה שאפשר להיעזר מדי פעם גם בבנזודיאזפנים , כמו ווליום, אבל רק מדי פעם. אולם נחכה כמובן לתשובה מוסמכת.

אם אכן כך הם פני הדברים הפעם אני תובע בבית משפט את כולם את הרופא את קופת החולים ואת המדינה. לי נמאס כבר עברתי גמילה קשה אחת-והתחלתי אם אפקסור לאחר שנאמר לי במפורש שאין בעיה להפסיק!!!!!!!!!

אריאל היקרה תודה לך על התייחסותך למה שכתבתי. דרך אגב, אני חושבת שאת מקסימה, רגישה ונפלאה. הייתי מאוד רוצה לדבר איתך, כמובן אם אין לך התנגדות, אני חושבת שיש לנו המון מהמשותף. השיחה יכולה להיות באיזה אופן שתבחרי. צ'ט או טלפון. אני מאוד אשמח לדבר איתך. אם זה לא נראה לך, אני אבין ואקבל באהבה. בכל מקרה, בבקשה תעני לי ותגידי לי איך אוכל ליצור איתך קשר. שלך בהערכה נטלי.

תודה רבה על המחמאה- גם את חמודה מאוד. אין לי בעיה לדבר איתך אך אני מעדיפה שלא לפרסם פה את כתובת האימל שלי ברבים. אפשר לקבוע שעה בצאט מסוים ושם אני אתן לך את כתובת האיל שלי או שלך אם אין בעיה תשאירי את הכתובת ואני אשלח לך מכתב שלך, אריאל

דר' הידש שלום ראשית, תודה על התייחסותך לשאלתי בנוגע לתופעות הלוואי מאפקסור 75. המלצת לי על XR , ולצערי זה בדיוק הכדור עליו דיברתי, בעל תופעות הלוואי המגוונות... בתשובתך ציינת שמשך הטיפול הוא 10 חודשים. האם תוכל להסביר למה בדיוק התכוונת ? האם אחרי 10 חודשי טיפול עושים הפסקה או עוברים לתרופה אחרת? להזכירך, אני מטופלת באפקסור מזה שישה חודשים, ומרגישה שיפור משמעותי בהרגשה הנפשית. לפני מספר שבועות נאלצתי לעשות הפסקה של כמה ימים והתחושה היתה כמו צניחה חופשית לתהום - מהבחינה הגופנית והנפשית גם יחד. רק לאחר מכן הסתבר לי שהפסקת השימוש באפקסור אמורה להיעשות בשלבים ועל ידי הפחתה זהירה של המינון עד להפסקה מוחלטת. אני שואלת את עצמי (ואותך) איך אדע מתי אני מסוגלת להתמודד גם בלי עזרת הכדורים? כל עוד אני לוקחת אותם, נדמה שהמצב בסדר, החיים זורמים באופן מאוזן, אבל איך אפשר לדעת שלא אחזור למצב בו הייתי לפני כן (מדובר על עצב ודמעות בכמויות מסחריות)? מאז ומעולם הייתי אדם שמסוגל להתמודד עם דברים, גם הקשים ביותר. אני מתייחסת לכדורים כאל קרש הצלה, תמיכה מסייעת בתקופה הנוכחית המסובכת מאוד של חיי, אבל אני לא מעוניינת להפוך את השימוש בהם למשהו קבוע מדי. אשמח לחוות דעתך וחוות דעתו של כל מי שמעוניין להגיב.

אין אפקסור XR של 37.5 מ"ג וזה יכול להיות בעייתי בהתחלת הטיפול, כאשר מעלים את המינון או כשמנסים להפסיק להשתמש בתרופה ואז צריך לצנוח מ-75 ל-0 במכה אחת. יש שלוקחים את התרופה גם 10 שנים (הכוונה לפרוזאק- תרופה דומה) ואפקסור איננה שונה מהבחינה הזאת. אם אחרי חצי שנה יש עדיין תופעות לוואי מטרידות אז כדאי לשקול תרופה אחרת. לאיקסל בד"כ יש פחות תופעות לוואי והיא עובדת בצורה דומה לאפקסור.

הי אבישג הכדורים האנטי דיכאוניים שאנו לוקחים בהחלט לא נועדו להיות לכל החיים. אפשר להמשיל זאת באמת לקביים. כרגע אנו פצועים וקשה לנו לעמוד בכוחות עצמנו ולכן אנו נעזרים " בקביים" הללו בכדי לתפקד. אבל, כמו כל פצוע שלא דרך על הרגל הרבה זמן, ההליכה הראשונה המחודשת ללא הקביים היא תמיד קשה וצולעת ולוקח זמן עד שהרגל מסתגלת להליכה מחדש. גם אנחנו אבישג. הגוף יכול לתפקד ללא האפקסור או כדור אנטי דכאוני אחר אם הושג איזון אך ההיסתגלות לוקחת זמן ולכן יורדים בכדור בהדרגה. אל תוותרי לעצמך ואל תלחצי מהנפילות אם ישנם כאלה. מאחלת לך בהצלחה אריאל

המון תודה על ההתייחסות

דר הידש שלום אני חוששת שלא ככ תאהב את ההודעה הזאת שלי אולם מזה זמן אני חשה כך, ואין לי ברירה אלא לכתוב זאת. נפתח בוואיי נט לפני מספר חודשים פורום תרופות וטיפולים בניהולו של דר מנדלוביץ' סגנון תשובותיו מזכיר לי אותך בתחילת התקופה שלך בפורום אני שואלת את עצמי האם הזמן לא גורם כאן לשחיקה. עדיין אתה מתייחס היטב ועונה כמובן על השאלות, בצורה עניינית, ואפילו קצת מעבר לכך ועם זאת פה ושם אני מבחינה בשוני פניתי אליך אתמול בנושא הפרסומות והפנית אותנו שנכתוב אל עורך הפורומים האם לא יותר פשוט כי אתה תנהל איתו שיחה? והגדלת לעשות בכותבך כי אתה שוקל אפילו לא לכתוב כאן לזמנים מסויימים בגלל הפרסומות ואיכשהוא זה לא נראה לי מתאים אז אני יודעת שעכשו כולם יתנפלו עליי וידברו בשבחך ואני לא חולקת עליהם אבל מאחר שזו רק דוגמא אחת (לא מזמן שאלתי אותך שאלה במייל ולאחר שענית לי שאלתי שאלה נוספת, ולמרות שחזרתי עליה פעמיים, לא זכיתי שוב לכל התייחסות בהמשך). אני עוד זוכרת איך פעם הייתה כאן מישהי שהעזה לבקר, ובאילו תגובות היא נתקלה. הייתי מציעה שלא לדחות את הדברים על הסף כביקורת שלילית אלא לבדוק אוליי בכל זאת יש בה משהו. טלי.

בטוח שהזמן גורם לשחיקה. ד"ר הידש מנהל חוץ מהפורום הזה עוד פורמים בנושא- כולם בחינם וגם עובד למחייתו. אני בכלל לא מעוניינת להתייחס למידת הרצינות בתשובותיו. מבחינתי הוא מציל נפשות ולו בגלל העובדה שהוא זמין, הוא מתייחס לכל שאלה בפורום באופן מלא ומכובד, הוא מתנצל ומודה בטעויות ולא חושב שהוא סגנו של אלוהים. הוא זוכר פרטים מחייהם של המשתתפים בפורום למרות שהם לא מטופליו. אני יכולה גם להבין מדוע א עונה למייל באופן אישי- בגלל זה קיים הפורום. לי קשה עם עצם הביקורת על מישהו שעושה את עבודתו בהתנדבות. מניסיון מר שהיה לי בפורום רפואת נשים פה באתר, ביקורות חוזרות ונישנות על הרופא שגם עשה את עבודתו נאמנה וב-ה-ת-נ-ד-ב-ו-ת גרמה לשבירה אצלו והפסקת ניהול הפורום. כל מי שנכנס לפה הרי יכול גם ללכת לרופא בקופה או לייעוץ פרטי. זה לא אמור להוות תחליף, רק חוות דעת נוספת, תמיכה ובירור. אני חושבת שמגיע לד"ר הידש פרס רק על ההתמדה. כל הכבוד

את כנראה לא הבנת את דבריי. ומוזמנת לקרוא אותם שוב

לא נורא להאזין גם לביקורת מדי פעם לא צריך לחשוש. רצינות? מי פיקפק בה? מיילים? תתפלאי, דר הידש עונה גם למיילים. אני הראשונה בין המעריכים את דר הידש ודווקא לכן צר לי לראות כמי שעוקבת חודשים ארוכים אחר הפורום, שיש סחף מסויים התעלמות מהודעות היא בעייתית קטיעת התכתבות מיילים היא בעייתית. ואלו בין הדברים שהביאו אותי לכתוב מכתב זה. העיסוק הוא אכן בהתנדבות, ואולם שכרו בצידו. ובכל אופן, את מתפרצת לדלת פתוחה, צר לי. אין כאן וויכוח על אישיותו של דר הידש יש כאן שאלה, ותחושה. ואני מודה שנחוצה רגישות יתר כדי להבחין בדברים , וכמובן מעקב מדוקדק. (לא זכור לי שאת היית כאן למן ההתחלה של הפורום בניהולו של דר הידש).

טלי יקרה, כולנו נשחקים. את ואני והמערכת. כל זה באופן טבעי. יש עליות, יש מורדות, יש תקופות רגועות, תקופות סוערות ויש תקופות שפל. לעיתים המערכת עמוסה ומתישה, לעיתים נעימה יותר. הכל גם עניין סובייקטיבי - כל אחד קובע לעצמו אם טוב לו יותר או פחות במצב נתון במקום ובזמן מסויימים. היתרון באינטרנט הוא שיש אפשרויות בחירה רבות וכל אחד מתאים לעצמו את הנוח ביותר בזמן מסויים. לשנות את כל המערכות כך שיתאימו לצרכיו של כל אחד בלתי אפשרי. מטבעו של אדם בעל צורך נתינה כה רב כמו ד"ר הידש, שלעיתים כוחותיו נחלשים. כמו כולם בשעת עומס ויש צורך להתרענן. גם על גבך עומס רב ולכן את אוביקט יותר רגיש במערכת והרגשתך מובנת. אולי יש לך הצעות ייעול?

(ובכן יש לי הרגשה שההודעה נכתבה על ידי דר הידש)?? אם הכוונה במילים בחירה וכו' שאמצא לי מקום אחר אז ממש אין לי כל כוונה כזאת. ממש לא. ושוב, אדם צריך לדעת להיות קשוב גם לביקורת וחבל שזה לא המקרה, ייתכן שלא הגדרתי נכונה את דבריי, ושחיקה היא לא הנושא המרכזי. אוליי אלו דברים שמצטברים אצלי הרבה זמן, שאין להם דווקא קשר לשחיקה.. אדם צריך להיות לדעת קשוב גם לביקורת . אותו סיפור עם אותה בחורה שהזכרתי שהעזה לבקר את המערכת ונתקלה בתגובה מזלזלת מאוד (ואני לא מתייחסת כרגע לתגובות החברים בפורום) וגם זה הפריע לי מאוד בזמנו, עוד בטרם היו סימני שחיקה.... גם עניין ההתייחסות לא תמיד לכל הודעה שעולה כאן, היה מאז ומתמיד ישנם פה ושם דילוגים. נכון שזה נדיר, אולם זה קיים אני חושבת שהמשפט שנכתב בקשר לעניין הפרסומת על מחשבה על עזיבת הפורום לפרקים, אני חושבת שהוא משפט אומלל. ישנן דוגמאות נוספות שאני בוחרת לא להעלות כאן כרגע לא הכל מושלם וצריך שנוכל לומר זאת בצד כל המחמאות הרבות שאני חותמת על כל אחת מהן יש גם דברים שראויים לבדיקה ולמחשבה. מעדות ראשונה של אנשים שביקרו אצל דר הידש אני יודעת עד כמה הוא נפלא, ובעל אישיות מקסימה, עוד יותר ממה שהוא מצטייר כאן. אבל כנראה יחד עם זאת, אף אדם אינו אלוהים, וגם אלוהים בכבודו ובעצמו אינו מושלם. כך מסתבר.

אם כל כך לא טוב לה פה למה היא נשארת ? שתחליט מי היא , נילי ? טלי ? סיגל ? מיכל ? כמה שמות יש לה , היא לא יודעת שמזהים אותה , אז למה להסתתר כל פעם מאחורי כינוי אחר ? חבל שהיא לא נשחקת כבר מהפורומים ועוזבת אותנו לנפשנו ככה דר הידש לא יצטרך לסבול אותה גם במייל

שלום רב, רק עכשיו קראתי את מכתבך. ראשית לשאלה הפשוטה, אם לא עניתי על שאלה או לא עניתי על מייל אז אני חושב שזה בטעות, הפורום די פעיל והסימון של "חדש" לעתים לא עובד באופן תקין (איני יודע מדוע) ולכן קורות טעויות, אבל אלה טעויות שקל לתקן ואני תמיד מוכן לכך. בקשר לבאנרים, אני באמת התרגזתי מפני שלא יכולתי לעבוד בצורה כזו, כמובן שאני כתבתי למנהלי האתר, ובקשתי שגם אתם תכתבו. כמובן שלא הפסקתי לענות למרות שכתבתי מה שכתבתי מתוך כעס. הכעס כמובן לא היה כלפי המשתתפים. בקשר לשחיקה. ישנן עליות וירידות והן קשורות לזמן שיש לי וגם למספר ההודעות והשאלות. תראי מה קורה היום וכמה עמודים מלאנו....הייתי שמח לקבל הערות והארות יותר בונות ולא כלליות. אני חושב שהפורום הוא של כולם ואני שמח שרבים עונים ומשתתפים. לדעתי תשובות של אנשים יכולות להיות מועילות יותר מתשובות של רופאים פעמים רבות. לכן אני קורא את כל ההודעות גם אם איני מגיב. לכן אשמח לשמוע כיצד את או אחרים רוצים לראות את הפורום ואלו שינויים שיפורים אתם רוצים לראות. יותר דברים בונים מאשר הערות כלליות של מחמאות או חוסר שביעות רצון. אבל כמובן כל הערה חשובה כיוון שרק כך אפשר להשתפר. לילה טוב הידש

האם ניתן ליטון ביחד. לאחרונה חש ירידה בחשק המיני. שאלתי היא האם ניתן לנסות ויאגרה או התרופה החדשה (איני זוכר את שמה ) ביחד. העדר חשק מיני פוגם בזוגיות מוריד מצב רוח.

היי השאלה מאוד חשובה. בהחלט ניתן לנסות ויאגרה (אם אין בעיות לבביות) או התרופה החדשה סיאליס בהצלחה דר' גיורא הידש

אין לי חברים החברים מעטים שיש לי הם חברים ממש טובים אבל לפעמים קורה שבא לי נורא לצאת והם לא יכולים ואז אני יושבת לבד ואין לי אלטרנטיבות אחרות ,מה גם שאני לא יכולה סתם ככה לצאת כי אין לי רשיון, ואין כלום מה לעשות בעיר שלי. אין לי אהבה, כי אף אחד לא באמת רוצה אותי, כל מה שאני יודעת ש"הם" רוצים זה לשכב איתי (מנסיון) ומי שהיתי מאוהבת בו פגע בי וכל מי שמתחיל איתי זה כל מיני סוטים. אין לי חיים, אין לי עבודה קבועה, ומעבודות קבועות בד"כ מפטרים אותי עקב חוסר התאמה, כל היום אני יושבת מול המחשב- או מול הטלויזיה ולא עושה כלום, וצריכה לספר שקרים לכולם שכן יש לי חיים ושיש אנשים שרוצים אותי ואת חברתי, אבל האמת היא שאני נהיית אובססיבית לפעמים כלפי בנאדם שאני מאוד רוצה בחברתו, ואני מרגישה מבוכה אח"כ כי אני מרגישה שאני כאילו מציקה לו למרות שהוא לא אומר כלום, אז בקיצור עכשיו לדוגמא נורא רציתי לצאת ועכשיו אני אצטרך ללכת לישון כי אין לי משהו טוב יותר לעשות.

את משדרת מצוקה וכאב וחבל לי עלייך. האם שקלת לגשת פעם לטיפול פסיכאטרי\ פסיכולוגי ולברר מהיכן נובעים הדברים שציינת? מקווה שתשקלי זאת בכובד ראש- זה שווה ת זה ואת יכולה לשפר את אייכות חייך בהצלחה אריאל

אין לי כרגע כסף לזה, יש לי חברים מעולים שתמיד שם בשבילי, אבל בכל זאת מגיעים רגעים שהם לא יכולים ואז אני מרגישה שאני מתעלקת על אחרים

את יכולה למצוא לך חברים ! תצטרפי למועדון הכירויות, לחברה להגנת הטבע או אולי לחוג ריקודי עם או סלסה. כל אחד יכול לבכות על גורלו וכל היום להיות בבית- אך זה לא יתן לך כלום. תצאי מהבית, תבלי, תחפשי חברות ואולי גם תמצאי.

מועדון הכרויות???????? אני לא אישה בת 40 עם שעון ביולוגי מתקתק!!!!! אני בת 20 וקצת.... אני לא מחפשת חתונה! אבל לפחות משהו רציני... ולא איזה חארטה- את יכולה בבקשה לקרוא את אשר כתבתי לד"ר אברהם בלינק הבא: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=428&i=21670&t=21625

נ.ב ואני לא ממש אוהבת לצאת לבלות, אני לא אוהבת מועדונים ובעיקר בגלל שאין לי ממש כסף כרגע להשקיע בחוגים או לצאת לבלות, אין לי רשיון, אין לי כסף לרישיון ואין כלום מה לעשות בעיר שלי - אני חותמת לך על זה. אז לאן אני אצא? לשחק עם החתולים בחוץ? כן זה בטח יביא לי מישהו (אולי אם זה סרט בקולנוע עם סוף אמריקאי)

שלום לכולם, לאחרונה לא נכנסתי כל כך לפורום כימצבי טוב ואין לי שום דבר חדש לספר. אני והפריזמה מסתדרים די בסדר חוץ מזה שאני ישנה מאוד חזק בלילה, ודי הרבה, אבל חופש, ככה שזה לא ממש מפריע לי. אני הולכת כל יום לחדר כושר עם אחותי הקטנה שחזרה הביתה מהאוניברסיטה. המצב בין הורי די גרוע, אבל בעזרת הפסיכולוגית אני מצליחה לא לתת לזה להשפיע לי באופן שלילי. הספ שקראתי "הורים מרעילים" מאוד תרם להבנתי את כל עניין ההורות והשפעת ההורים על חיי ילדיהם.סוף סוף הבנתי הרבה דברים שגרמו לי לתסכול רב במערכת יחסים הקודמת שלי. ההורים של אקס שלי גרמו לו לנזק רב שאני לא יכולתי לתקן. לאחרונה קצת מציק לי שאני לבד בלי זוגיות. שמתי לב, שמאז שאני לוקחת את הפריזמה, ההתעניינות שי במן הגברי ירדה. קודם, עם הציפראמיל, יכולתי לחוש משיכה פיזית או להסתכל בפאבים על בחורים, גם אם לא חשבתי שיש לי סיכוי (בגלל המשקל שלי). לאחרונה, זה כאילו ל מעניין אותי בכלל. מעניין אותי הפן הרגשי שבמערכת יחסים- המחשבות על זוגיות, על תמיכה במן זוג, על שותפות וכו', אבל לא על שום דבר שקשור לחשק ולמין. חשבתי שזה עלול לפגום בסכויי למצוא בן זוג- לא כי זה הופך אותי לפחות שווה, אלא כי אני די אמיצה ומתחילה לרוב עם בנים, אבל אם אין ליחשק ומשיכה, אני גם לא אתחיל עם אף אחד. הסיכוי שמישהו יתחיל איתי הוא די נמוך, אז מה נשאר? האם זו סיבה מספיק טובה לבקש מהרופאה להחליף לי כדור? האם זה הגיוני מה שאני אומרת? חוץ מזה הכל טוב. אני מקווה שגם אצל כולם המצב טוב או לפחות משתפר.

לשירה שלום, לצערי הבעיה שכיחה והיא חשובה. אני חושב שגם כאשר תצרי קשר ויחסי מין יתכן שתגלי שלא רק הרצון נפגע אלא גם התפקוד.... זה הולך ביחד... ההחלטה האם להחליף טיפול זו החלטה שלך, צריך לבחון את היתרונות וההשפעה הטובה לעומת הרצון למין ולקשר זוגי. כמובן שההחלטה להמשיך עם פריזמה אינה סופית, אפשר ללכת גם בדרך ביניים של להמשיך עוד מספר חודשים ואחר כך להחליף. אני מקווה שעניתי לשאלתך ביי הידש

האם הרמרון היא תרופה ממכרת? תודה.

לשיר שלום, התשובה פשוטה לא שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מסיבות ידועות של רצון לשמור על אנונימיות מטעם המשפחה לקח לי זמן ממושך יותר לחזור אליך בקשר לכתובת למשלוח הסיפרון והוא תיבת דאר אשר נמצאת בראשון לציון ומיספרה 3098. בברכה והרבה תודה ושתמשיך לעסוק במלאכת הקדש שלך שהיא עזרה לאנשים יעקב קנדשוב

לקנדשוב שלום, אין בעיה, אני אשתדל להיות בדואר בימים הקרובים ולשלוח לך את הספרון. מקווה שיעזור דר' גיורא הידש

מהי דמנציה

לחגית שלום, דמנציה היא הפרעה נפשית אשר קשורה לירידה ביכולות הקוגניטיביות. שהם יכולות הריכוז, החשיבה, הזיכרון, היכולת לעבד נתונים וכך הלאה. בדרך כלל מדובר על תופעה הקשורה לגיל אבל בגלל סיבות שונות אחרות (חבלות בראש, רעלים), יכולה להופיע גם בגיל צעיר. בכל מקרה אין מדובר על פיגור. בדמנציה הייתה יכולת חשיבה תקינה והיא מתדרדרת עם הזמן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איך מטפלים במחלה והאם ניתן להתגבר עליה?

ד"ר שלום, אני מקווה שיש לך זמן לקרוא את מה שאני כותב, ואם כן אני אשמח כי זה מאוד חשוב. אני בחור כבן 23, השתחררתי כבר מהצבא אחרי ששרתתי רק שנתיים ולא 3 כי הייתה לי בעייה רפואית בבירור (בירור רפואי גופני), כיום, לאחר שפניתי לגורמים בצבא הוחלט לאפר לי לחזור לשירות - להשלמת שירות סדיר ואני קיבלתי פרופיל קרבי. לאחר בירור קצר נתגלה לי כי הקב"א שלי אינה גבוהה, בגלל ציון הדפ"ר הנמוך עד מאוד (מדובר על המבחנים הפסיכוטכניים), לאור זאת פניתי לגורמים הנוגעים בדבר ונעשה מבחן חוזר, כלומר אחרי כ - 7 נים עברתי שוב מבחן מתוך כך שהיו מי שסברו כי עשוי להיות שיפור משמעותי. ציון הבחינה החוזרת העלתה חרס - אותו ציון נשאר, הוא לא עלה והציון הנמוך מאוד נשאר, למרות היותי עם השכלה, שמן הסתם זה כולל גם תעודת בגרות. לאור זאת אני פניתי לאבחון דידקטי. האבחון העלה מספר ממצאים, כמו לקות במתמטיקה, בעיות בראייה מרחבית וגם שיש לי IQ גבוה. הדבר הנוסף נמצא הוא שיש לי כהגדרת המאבחן ADHD. כאשר שאלתי מה החומרה אמרו לי בינוני, אני לא זוכר את עצמי כאדם שהיה לא מרוכז בגן או בבית ספר, אבל כן, בהחלט, היו לי בעיות בלימודים ועל בעיות חברתיות אין מקום להכיר כי גם זה לא היה לי. מעולם לא קיבלתי ריטאלין ואני פניתי לרופא ניורולוג בעניין, הרופא הנוירולוג בבדיקה נוירולוגית לא מצא שום דבר בבדיקתו הגופנית וגם בדיקת ה - EEG וסי. טי. מוח היה תקין. הנוירולוג החליט להפנות אותי לפסיכיאטר משום לדעתו ADHD בגילי הוא דבר "נדיר מאוד מאוד", ולפעמים ה יכול להיות מלווה בעוד דברים, למרות שהוא אישית לא מאמין שיש לי הפרעה או בעייה פסיכיאטרית, אך למען הסר הספק הקלוש ביותר - הוא הפנה אותי לפסיכיאטר בשאלה של "הפרעות אישיות". אין לי רישום פלילי, יש לי מספר המלצות ממפקדי בצבא, ממורים בתיכון על היותי רציני, ממושמע, חברותי, מסור ואדם בעל איכות....ממה שאני הבנתץי רק האמור בשתי שורות אלו סותר את האבחנה המבדלת של "הפרעות אישיות" והופך אותה לבלתי סבירה אך הגורם שאמר לי זאת אינו מוסמך, הוא איננו פסיכיאטר. יש לציין כי לעיתים יש לי התקפי כעס, ואובססיות - נאמר לי כי זה חלק מ - ADHD. לאור כל האמור לעיל להלן שאלותי אליך: 1. האם לדעתך ADHD יכול לפגוע לי בפרופיל ? האם זה יכול לפגוע לי בסיכוי להיות קרבי? מה המשמעות של ADHD בגילי, והאם צודק הנוירולוג באומרו שיש סיכוי "קלוש" שזה "הפרעות אישיות"? 2. האם אני חייב לדווח לצבא על ADHD ? 3. איך מטפלים ב - ADHD ? האם זו בעייה נוירולוגית ? אם לא - איזו בעייה זו? 4. אם מורידים פרופיל על זה - האם זה סעיף רפואי גופני או נפשי ? 5. האם לדעתך עלי לגשת לפסיכיאטר בעניין הזה? 6. האם ADHD מונע ממני סוג מסויים של תעסוקה מסויימת והאם זה פוגע ברישיון נהיגה ? 7. אם הצבא יידע על זה, כהמשך לשאלה 2, האם זה מוריד פרופיל לרמה שהוא לא פרופיל קרבי ? אם ה נתון לדרגות חומרה - על פי מה נקבעת החומרה ? (אני מכיר כי בירור נוירולוגי לא העלה דבר). אני מודה לך מאוד מראש על התייחסותך למכלול השאלות. יואב.

ליואב שלום, שאלת שאלות רבות ואני מקווה שלא אחמיץ חלק מהן. ראשית יש הפרעת קשב אצל מבוגרים. בהבדל מהעבר הלא רחוק כאשר חשבו שהפרעת קשב חולפת בהתבגרות הרי התברר שכשליש עד מחצית מהילדים עם הפרעות קשב ממשיכים עם התופעות גם בהתבגרותם. באופן כללי הפרעת הקשב מוקלת עם השנים. ישנם שני סוגים עקריים של הפרעת קשב. הפרעת קשב ללא פעילות יתר ADD והפרעת קשב עם פעילות יתר ADDH או ADHD כאשר שני הקיצורים האחרונים זהים, הH עומדת בשביל היפראקטיביתי-פעילות יתר. בצה"ל הפרעת קשב נמצאת בקבוצת ההפרעות הנאורולוגיות. עם זאת הקריטריונים הצהליים חמורים מאוד, צריכה להיות הפרעת קשב קשה כדי שהפרופיל יורד באופן משמעותי, כך שלפי התיאור שלך יתכן שלמרות האבחנה לא יורידו כלל את הפרופיל. אין קשר בין הפרעת קשב והפרעת אישיות, תתכן הפרעת קשב עם אישיות תקינה ולהיפך. הפרעת קשב מטופלת לעיתים על ידי נאורולוגים ולעתים על ידי פסיכיאטרים, תלוי אם היא מלווה בקשיים רגשיים או לא. כדאי לדווח על כך לצה"ל ואיני חושב שהדבר יפגע ברשיון הנהיגה או בסיכויי תעסוקתך במידה וההפרעה אינה חמורה מאוד. כדאי שתכנס גם לפורומים אשר מיועדים להפרעות קשב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למה בגיל 23 אתה רוצה להיות קרבי? מזה משנה לך ... אתה כבר מעל לגיל של שירות צבאי... get on with ur life ? נ.ב לד"ר הידש - איפה יש פורומים לבעיות קשב ? כאן????? בדוקטורס???

בשנה האחרונה אני עוברת טיפולי פוריות המלווים בזריקות הורמונליות. לאחרונה אני סובלת מהתקפי חרדה קשים. בעבר היה לי נסיון מוצלח מאד עם ציפראמיל. האם התרופה הספיציפית הזאת עשויה למנוע כניסה להריון או מזיקה בזמן ההריון ?

לשרון שלום, אני מאמין בקשר בין גוף ונפש, לכן מצב נפשי טוב (גם אם מדובר בתוספת של תרופות), עשוי לשפר את הסיכויים להפריה מוצלחת. לפי ידיעתי ציפרמיל אינה מסוכנת לעובר או להריון. עם זאת תמיד יש מידע חדש ומעודכן ולכן כדאי לפנות לאחד המרכזים האוספים נתונים בנושא ולקבל את המידע המעודכן ביותר. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

חברה דיברה עם אחד המרכזים אתמול והם ענו שלגבי רסיטל/ציפרמיל אין בעיה להשתמש בהריון. יש סיכון קטן מאד מאד לקראת סוף ההריון. ממליץ להרים אליהם טלפון. הם יסבירו לך במה מדובר. סה"כ המליצו להמשיך להשתמש בתרופה

דוקטור שלום, יש לי בן בן 16.5 שאובחן לאחרונה כ- ADHD הוא עבר תקופה קשה בחטיבה התרחק חברתית והסתגר בתוך חדרו מול המחשב שעות רבות . במהלך שנת הלימודים בכתה י' החסיר ימים רבים והיה לחוץ ותוקפן, עקב הלחץ הפסקתי את לימודיו ובמהלך החודשים האחרונים ניסיתי למצוא לו מסגרות אחרות . ברוב המקרים אינו משתף פעולה מסתגר בחדר ואיני רוצה לדבר עם אף אחד רצוי לציין שעקב האיבחון קיבל ריטלין. בעבר היה לו קשר טוב עם אביו (אנחנו גרושים) אך לאחרונה הוא מתרחק ואינו מעוניין להפגש עמו. במהלך התקופה האחרונה רמז מספר פעמים שאין טעם לחייו ואני חוששת שינסה להתאבד. ניסינו לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי והא אינו משתף פעולה. לדעתי הוא זקוק לפסיכיאטר ואני לא יכולה לשכנע אותו לקבל טיפול שאלתי היא האם יש מרכז (פרטי) שמאגד בתוכו גם פסיכולוג וגם פסיכיאטר היכולים להנחות אותי כיצד לנהוג אפשרי מקום הנותן טיפול משפחתי ? אשמח לקבל מידע בנושא אשמח לקבל את חוות דעתך האם רצוי לקחת אותו לפסיכיאטר ?

במסגרת בית חולים תל השומר פועל מכון שחר המטפל בצעירים /רות המגלים הפרעות נפשיות אך טרם אושפזו. מנהל המכון הוא ד"ר כספי. מספר הטלפון 5303825 03. את יכולה להתקשר , להסביר בקיצור את הבעיה ויאמרו לך אם המקרה מתאים לטיפולם. יתכן ויוכלו להפנות אותך למקומות אחרים אם הם לא מטפלים במקרים כאלה. שיהיה כל טוב.

לרומי שלום, לצערי את מתארת דברים לא מעטים המעוררים סמני שאלה ובהחלט יש צורך באבחון. כדי למצוא מקום מתאים כדאי לציין את אזור מגוריך וכך יוכלו לעזור לך יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התייחסותך

לד"ר שלום רב שאלה בנוגע למספר ניסיונות התאבדות אצל אשה בשנות העשרים לחייה שסובלת מהתנהגות די קוטבית, שינויי מצב רוח קיצוניים אפ אנד דאון, כאשר האפ הוא רק למראית עין ובחברה פניות לפסיכולוגים לא הועילו, האם כדאי שתופנה לטיפול פסיכיאטרי? האם יתכן ומדובר בסוג מסויים של מחלת נפש שעדין לא הצליחו לחשוף אותה (מניה מסוג מסויים) ? הבעיה התחילה כבר בגיל ההתבגרות, וכעת שינויי המצב רוח הם חדים ביותר בתוספת של מספר ניסיונות התאבדות אשמח לקבל תשובה מפורטת בוריס

אני אומנם לא פסיכאטרית או פסיכולגית אבל הבעיה שאתה מציין נשמעת רצינית למדי ודורשת מעורבות פסיכאטרית דחופה ובעיקר לאור נסיונות ההתאבדות. צריך לזכור שנסיון התאבדות הוא חמור כהתאבדות עצמה רק שזה כשל. מקווה שהיא תרגיש טוב. אנא פנו לטיפול ואל תזניחו את הנושא אריאל

לבוריס שלום, התשובה לשאלתך פשוטה למרות שהביצוע יותר מורכב. לפי התיאור כדאי לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר כפי שאריאל כתבה. בהחלט ניתן לעזור לה ולשפר את המצב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר היידש ולכולם התיעצתי איתך בעבר בקשר למה שעובר עלי, והנה בקצרה עידכון למצבי כרגע שבגללו אני פונה אליך שוב לעיצה. סבלתי בעבר מתסמונת המעי הרגיז שהתבטאה בשלשולים שעם הזמן החריפה וגרמה להתקפי חרדה שגם הם החריפו ויחד איתם השלשולים, מעין מעגל סגור. המצב הגיע עד כדי כך שלא יכולתי לצאת מהבית. טופלתי באפקסור (1.5 מג ליום) למשך כחצי שנה ובחודש הראשון גם בקסנגס. הטיפול עזר לי מאוד והחלטתי להפסיק את האפקסור אחרי חצי שנה (במקום שנה). גם אחרי כשהפסקתי את הטיפול הרגשתי טוב. לאחרונה שוב התחילו אותן בעיות לפני החתונה ואחרי החתונה למרות שאני מאוד שמח ואין בעיות ביני לבין אשתי. אך אני נמצא בלחץ ודאגה מתמדים בגלל שעוד מעט אני אגיע למצב של חוסר עבודה. אולי לחץ זה החזיר את התקפי החרדה והשלשולים אני לא יודע. עד היום החזקתי מעמד עם נרבקסל למרות שלא עוזר לי הרבה, אך היום במיוחד אני מרגיש כי התקפי ההחרדה נעשו יותר חמורים ואחרי כל ארוחה אני חוטף שלשול שנמשך כל היום כמעט. הדבר התחיל להיות בלתי נסבל ואני מרגיש כי זה מגביל אותי שוב. אני מרגיש חנוק ומפחד לצאת מהבית או ללכת למקום שאין בו שרותים. דבר נוסף חדש הוא שדווקא לפני כל ארוע חברתי או פגישה עם זרים התקפי החרדה והשלשולים מחמירים. הרגשה של תסכול וחוסר אונים. חשבתי שעם הזמן מצבי ישתפר אך להפך ואני תוהה האם לחזור שוב לטפול תרופתי. האפקסור אומנם עזר לי אך היו לו תופעות לוואי שאחת מהן ירידה בחשק המיני ופליטת זרע ללא גירוי מיני בד"כ אחרי השתנה. האם נראה לך שאני כן צריך טיפול תרופתי או אולי להתאפק עוד קצת אולי זה יעבור? האם זה שהפסקתי את הטיפול לפני הזמן החזיר לי את המצב הזה (חרדה ושלשולים)? האם יש תרופות מלבד אפקסור אך ישלהן אותה יעילות (האפקסור גורם לעצירות וזה דווקא עזר לי)? תודה רבהת

קודם כלתיקון טעות- רשמת 1.5 מג אפקסור. דבר נוסף- אולי כדאי לך לבדוק לגבי מודאל, במקום נירבקסל, שהוא כשלעצמו גם כדור הרגעה. (אם כי צריך להיות מודעים לתופעות לוואי אפשרויות שלו, כמו לגבי כל כדור).

לגדי שלום, אחד הסיכונים של טיפול קצר מדי הוא שהתופעות עלולות לחזור. עם זאת אין לבכות על חלב שנשפך וצריך להסתכל קדימה. איני יכול לתת לך תשובה מפורטת כי אי אפשר להעביר מספיק אינפורמציה ברשת. עם זאת נראה שיש מקום להתייעצות מקיפה ולמחשבה של התאמה של תרופות. יתכן שתרופה אחרת תשפיע כמו האפקסור ללא תופעות הלוואי. מזל טוב דר' גיורא הידש

האם ציקלוטמיה יכולה לחלוף עם הזמן ? והאם זה שהאדם מרגיש דחוי מאוד ובודד- זה דבר שיכול להוביל לדכאון ??

למירי שלום, התשובה לשתי שאלותיך היא כן. עם זאת תלוי בחומרה, לעתים עדיף לטפל בציקלוטימיה כדי לזרז את ההחלמה וכדי לסבול פחות. בקשר לבדידות, נכון שבדידות עלולה לגרום לדיכאון אבל גם להיפך, דיכאון יכול לגרום להתרחקות מאנשים ולבדידות, בנפש הדברים מורכבים וקשורים זה לזה. שיהיה רק טוב וכדאי שלתגשי לטיפול דר' גיורא הידש

מתקפת הפרסומות ביומיים האחרונים עוברת כל גבול. זה נעשה מעצבן ובלתי אפשרי.

רואים פירסומות רק אלה שנכנסים דרך MSN מי שנכנס דרך דוקטורס ישירות לא רואה פירסומות

.

..

בשביל מה חזרת על ההודעה 3 פעמים ??.

ממש נורא!! אי אפשר לגלוש בלי לסגור חלון כל רגע.

שלום ד"ר הידש הנכבד המלצת לי בעבר על נוקטורנו לשינה ועכשו משקיבלתי את הכדורים ניתן לי מינון של 3.75 והאמת היא שזה לא משפיע עלי כמעט. דברתי עם רופאת המשפחה והיא העלתה לי את המינון ל-7.5 האם לדעתך אני יכולה לקחת את המינון הזה? האם הוא לא גבוה מידי? אני בת 60 ושוקלת כ84-82 ק"ג. בתודה אסתר

לאסתר שלום, היתרון של הנוקטורנו שהוא כדור "עדין" ואינו ממכר. לכן לא נורא אם מינון נמוך לא עוזר, יתכן שהמינון הרגיל של 7.5 מג' יעזור. אין זה מינון גבוה. לילה טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול האם פסיכאטר יכול לרשום תרופה לאדם שהוא לא ראה ולא דיבר איתו אלא ע"י סיפור של קרוב משפחה שלו תודה

לא. הפסיכיאטר חייב לבדוק את החולה. אין דבר כזה לתת תרופה מבלי לבדוק את החולה.

הוא יכול היו דברים מעולם

איזה שטויות !! מאיפה הבאת את זה ??

רציתי לשאול אם ליתיום מומלץ לקחת בבוקר או בערב (האם יש לו השפעה מעוררת או מרדימה)?

לרעות שלום, ליטיום אינה מעוררת ואינה מרדימה. עם זאת משך הפעולה שלה קצר יחסית ולכן צריך לחלק לשלוש פעמים ביום אחרת אין כיסוי ל 24 שעות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה ליתיום ומה ההשפעה שלו על הגוף ועל המוח?

שלום לך אני בחורה צעירה שסבלה במשך מספר שנים מבחילות א י ו מ ו ת. בבדיקות התגלה כי יש לי דלקת רצינית בקיבה ורגישות למס' גורמים. אממה, שום כדור נוגד בחילות לא עזר לדכא אותן, אפילו לא במעט. כולל זופרן לחולי סרטן פראמין, זנטב וכו'. בלית ברירה פניתי לפסיכיאטר לקבל כדורים. קיבלתי את הסרוקסט שלא גורם לי לשום הטבה במצב הרוח או בסגנון החיים (מלבד אולי קצת יותר ביטחון בחברה). אבל! החל מהכדור הראשון חלה הטבה משמעותית ביותר בתחושת הבחילות- הן לא נעלמו כליל מעולם, אבל מאז ועד היום הבחילות ואני חיים בשלווה ולא בלחץ. בערך מזה 8 חדשים שאני נוטלת 20 מיליגרם סרוקסט. וזה דיי מוזר שזה עזר לי מיידית- כי אם הבעיה היתה פסיכיאטרית אזיי פעולת הכדור על הפרשת הסרטונין אמורה היתה לקחת לפחות שבועיים לפני תחושת הקלה- ואילו כאן היתה הטבה מיידית. מכיוון שאין לי כסף לחזור לפסיכיאטר שגובה 500 שח לעשר דקות ייעוץ ומכיוון שאני מתנגדת בתוקף לעבור דרך פסיכיאטר של הקופה. אני מעוניינת להעלות את המינון של הכדור. יש לי מרשם פרטי שתקף לצורך העניין ושאלתי היא האם עליי לצפות לתופעות מיוחדות? תופעות הלוואי היחידות שחוויתי עד עתה היו השמנה יובש בפה, שינה מרובה וסיוטים. מעבר לכך הכל תקין. אני מעוניינת להעלות ל30 מיליגרם ביום, כי לאחרונה הבחילות מתחילות שוב להפציע. תודה בחורה

שלום, הייתי מציע שתתיעצי עם רופא המשפחה, גם הוא יכול לרשום סרוקסט על חשבון קופת החולים. דרך אגב, הסרוקסט תוצרת הארץ נקרא פקסט ויש כדור של 30 מג'. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור!!! עד זמן לא רב כל כך עזרת לי בדילמות קיצוניות שבאו בעקבות תופעת הטורדנות הכפייתית וההפוכונדריה שחליתי בהן בשנה האחרונה. המחלה לוותה בסימפטומים פיזיים רבים ומחידים. התחלתי לקחת פבוקסיל 2 כדורים ליום, וכיום אני מרגיש בשיפור של 75 אחוזים. כתוצאה משורשי וגורמי המחלה והמחלה עצמה לא עשיתי את הטיול הגדול לחו"ל לאחר הצבא (עוד מעט משוחרר 3 שנים) חברים שהיו בפוטנציאל לסוע איתם נסעו כבר. בזמן האחרון ולאור העובדה שאני מתכנן ללמוד באוקטובר הקרוב הכנסתי את עצמי למעין תכנונים של נסיעה ואף קניתי כרטיס למקסיקו לאמצע שבוע הבא (עד אמצע אוקטובר). למרות שאני רוצה לסוע, לראות עולם ולהשתחרר לפני הלימודים או אולי אף לעשות וי על השלב הזה - אני פוחד פחד מוות מנסיעה כזו לב למדינות עולם שלישי ללא הכרת השפה וללא ניסיון בטיול "תרמילאים" אני מתכנן לנחות עם שותפה ושם כנראה נפרד. אני פוחד מהלבד ובעצם ממה מלא? אף שהדבר מקובל אני מרגיש כאילו אני עושה משהו לא הגיוני ושבצם רק אסבול שם (במיוחד לאור העובדה שקשה לי להתחבר עם אנשים מהר) אני חושש שלא אמצא שותפים ראויים או אפילו בכלל ומה אז..... בקיצור אני אמור לעלות על המטוס שבוע הבא ולא מאמין שבכלל אעלה עליו וכולי חרדות קשות ביותר במקום לשמוח........ מקווה לעזרה תודה רבה!!!

היי יש לי חברה שממש אבל ממש חוותה את התופעות אותן אתה מתאר. היא טיפוס חרדתי ואף טופלה ע"י פסיכולוגית טרם נסיעתה. היא השתוקקה לטוס לדרום אמריקה כ- 7 שנים! ודחתה זאת- עד שכבר נמאס לה. אחרי שתיכננה הכל גם עם שותפה לנסיעה, כאשר הן קבעו להתפצל שם כל אחת לדרכה. יש לה חרדת טיסות מטורפת- בטיסה לאילת מתל אביב היא כמעט היתה מתעלפת ובכלל היא תלותית מאוד. בקושי לסופר היא היתה הולכת לבד. בקיצורררר הצורך לבלות גבר על הכל. היא טסה, במטוס נטלה כדור טבעי להרגעה ואיכשהו שרדה את הטיסה. הגיעה לחו"ל- ותוך מספר ימים הבחורה הפכה לאדם אחר! היא בילתה ונהנתה וכמובן שהיו קשיים, אך למי אין? היא לא ידעה את השפה- ויש מעט שיודעים, פחדה פחד מוות מנסיעות, וכו'. אבל באמת שזה היה עניין של ימים ספורים עד שהכירה אנשים שונים, נפתחה, השתחררה ובכל מכתבכתבה שהיא לא רוצה לחזור לארץ. באיזשהו שלב היא והשותפה ניפרדו, דווקא אחרי ריב, והיא שבארץ היתה כל כך רגישה לריבים ולפרידות כמעט ולא התרגשה מכך- אלא המשיכה הלאה לבד ועם אחרים. בקיצור, כל אדם הוא מקרה לגופו ואין הכרח שאתה תחוה את הדברים כמוה. אבל היא אחד האנשים האחרונים ביקום שהייתי מאמינה שתהנה ותסתדר בטיול כזה- ואם היא יכלה-אז גם אתה. אגב, לא הכל היה חלק. היו קשיים פיזיים וקשיים של געגועים מעבר לחרדות הרגילות שלה- אבל בסופו של דבר היו יותר ימים טובים מרעים. והחוויות היו כל כך טובות שהיא חזרה לפני חודש והיא רוצה לטוס שוב בעוד חצי שנה אחרי שתחסוך כסף. בהצלחה ותהנה! בחורה

לרני שלום, כל הכבוד לך שאתה מגשים חלום וקבלת את האומץ לנסוע. אין זה פלא שישנן חרדות ופחדים לפני הנסיעה ואני בטוח שהם יעלמו כאשר תעלה על המטוס..... בכל אופן בתקופת ההמתנה הזו אפשר להעזר בכדור הרגעה אחד או שניים באופן זמני. אני לא הייתי בטיול תרמילאים אבל כפי ששמעתי יש המון אנשים בדרכים והם מתחברים בקלות ונוסעים ביחד ונפרדים. אין צורך בקשר מיוחד כדי לנסוע ביחד, רק יעד משותף. אני מאחל לך שתהנה ותחזור בשלום. כל טוב ותספר איך היה דר' גיורא הידש

עכשיו כשאני חושבת על זה, אז למעשה כל תופעות הלוואי שצויינו כאן בפורום, שנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות שונות, הן בעצם החיים שלי ללא התרופות!!! עייפות, חוסר חשק מיני, עלייה במשקל וכו. כשהרופא המליץ בפניי להתחיל עם קסונקס וקריסטל, הוא ציין בפניי את תופעות הלוואי. ולי עבר בראש: דרגת עייפות מעיקה כמו שלי יש, בלי תרופות, כבר לא תהיה... מה אתם אומרים? אותי זה קצת הצחיק.... על כל מקרה התחלתי בתרופות רק היום... אז אדווח לכם על תופעות לוואי. לכו תדעו, אולי בגלל שתופעות לוואי אלה, הן מנת חלקי בשיגרה, אולי אקבל את ההיפך שלהן...(רעב מיני ועירנות ) מי יודע...נחכה ונראה. נועה

לנועה שלום, ישנם אנשים רבים שנוטלים את התרופות ואינם סובלים מתופעות לוואי כלל. כמובן שישנם גם אחרים. באופן טבעי רבים מהכותבים בפורום הם דווקא אלו שסובלים מתופעות הלוואי.... כמעט כל יום אני שומע משהו שאומר שחיי המין שלו השתפרו מאוד עם הטיפול בסרוקסט?!? נקווה שאצלך התרופות ישפיעו רק לטובה, צריך גם קצת מזל בחיים דר' גיורא הידש

תודה נועה, גרמת לי לחייך! מקווה שהתרופות יעזרו ללא כל תופעות לוואי, שיהיה בהצלחה.

לד"ר הידש שלום, כתבתי לך בעבר על כך שאני נוטל 120 מ"ג גאודון + 2 כדורי קסנקס ליום (עם נטייה ל-3). לאחרונה אני חש מעט יותר חרדות וכביכול "נסיגה" בהשפעת הגאודון. זה אמנם מוזר כיוון שעד לא מזמן הרגשתי ממש טוב עם המינון שלו. בהתייעצות עם הרופא שלי הומלץ לי לעלות ל-140 (60+80), כדי להרגיש יותר טוב. שאלותיי הן: האם העלאת הגאודון יכולה לעזור בהורדת החרדות והמתחים, וכך גם להפחית בקסנקס? האם היית ממליץ "לקפוץ" למינון של 160 מ"ג ליום? אני קצת חושש מכל זה, מכיוון שתופעת העייפות של התרופה יכולה להחריף... אודה לך מאוד על תשובתך ודעתך, ותודה גם על כל העזרה שהענקת בעבר. ג.

שלום, העליה במינון הגאודון עשויים לשפר את המצב. אבל יתכן שהעייפות היא דווקא תוצאה של הקסנקס שהייתי ממליץ להורידו באופן הדרגתי ככול הניתן. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש