פורום פסיכיאטריה

יכול להיות שירידה במינון תגביר תחושות כמו חוסר ביטחון עצמי ופחד נטישה?

לאלמוני שלום, יתכן שהורדה במינון עלולה לגרום לתופעות של חרדה כפי שהיה לפני התחלת הטיפול. לכן כדאי לרדת באופן מתון ביותר ואם ישנן תופעות של חרדה לחזור למינון הגבוה, לחכות ושוב לנסות לרדת במינון. מדובר בתופעה של התרופה הגורמת לחרדה ולא תופעה פסיכולוגית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלה לדוקטור. אמי נוטלת רימרון מזה 6 ימים בתוספת קסאנקס 0.5 וכן חצי כדור בונדורמין יחד עם הרימרון בלילה. האם יכול להיות שלמרות העייפות הנוראה עדיין יש אי שקט שמלווה בדאגה רבה .לא תמיד הקסאנקס מצליח להרגיע אותה. עלי לציין שאמי בת 69. לפני הרימרון ניסתה ציפראמיל כחודש ימים ולא היתה הטבה כל שהיא בדיכאון .עקב כך היא חווה תסכול רב ונראה על פניו שהדיכאון והחרדה גוברים אם כי יש איים של הטבה פה ושם. אוסיף ואציין שלמרות התמונה המתוארת הבעיות הגופניות כמו צרבת נשימה כבדה דפיקות לב טשטוש בעיניים כאבי קיבה שהיו לפני התחלת הטיפול התרופתי נעלמו. כרגע יש דיכאון עמוק , עייפות חזקה דאגנות רבה ואי שקט. אודה לך אם תתיחס. תודה.

הי שיר ממה שידוע לי, הזמן הממוצע שלוקח לתרופה להשפיע על החולה היא שבועיים בערך כאשר הטבה ממשית מושגת לאחר חודש ולעיתים אף יותר. שישה ימים הם אינם מדד מספיק בכדי לדעת אם התרופה יעילה או לא. צריך להיתאזר בסבלנות. בהצלחה אריאל

לשיר ואריאל. נכון, אין ברירה אלא לחכות ולראות את השפעת התרופה, נראה שהדברים הולכים בכיוון הנכון אבל אי אפשר עדיין להסיק מסקנות ולכן צריך לחכות וליטול את התרופה כשישה שבועות. שיהיה בהצלחה והמון בריאות דר' גיורא הידש

האם ניתן לעשות משהו נגד מכת הפרסומות האלה במיוחד הקופצות זה נהיה בלתי נסבל ממש.

ואי אפשר להעיף אותן

היי קראתם את מחשבותי, תכתבו כולם למנהל הפורום, כיוון שאני עובר בין כל ההודעות אני מתחיל לאבד את הסבלנות. ברגע מסויים אפילו חשבתי לעזוב את הפורום עד אשר הפירסומות הללו יפסקו. אבל כנראה לא אעשה זאת . שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ניתן להשאיר את הפרסומת פתוחה ולצמצם את האיקון ( על ידי המינוס בסרגל) כך היא כביכול נשארת פתוחה ולא קופצת על המסך , אך בעצם לא מפריעה.

יש לי קרוב משפחה בן 18 עם בעיה לא ברורה.. מזה מספר שנים הוא לאיוצר קשרים חברתיים ומאבד בקצב מהיר את הקשר עם בני משפחתו הקרובים. כבר כשהתחיל המצב הוא נבדק אצל פסיכולוגים שונים כאשר היתה הסכמה שישנה בעיה אך ללא הסכמה לגבי מה טיבה ואיך לטפל בה. אחד הפסיכולגים איבחן את התופעה כ-'תסמונת אספרגר' ואחר חלק עליו כיוון שחלק מהתסמינים תואמים אך אחרים בכלל לא. לאחר מפגשים רבים אצל פסיכולוג (מפגשים שלא עזרו) הוא הועבר לטיפול אצל פסיכיאטר שניסה תרופות שונות (אינני יודע אילו). כבר שנה הבחור על פרוזאק. מצבו לא משתפר לדעתי ומאופיין גם בתופעות של מעין עוויתות (מכות על שולחן או ארון, כיסא וכו') או צעקות קצרות של מילים שונות. (התופעה מחמירה ונחלשת מדי פעם) העוויתות מגיעות בד"כ לאחר רעש בעוצמה משתנה מתוך הבית (דלת נטרקת, טלויזיה רועשת מעט, גרירת כיסא..) ישנו חוסר תקשורת כמעט מוחלט איתו ולכן אי אפשר לדעת מה חושב/ מרגיש / רוצה שאלה ראשונה היא האם יכול להיות שהפרוזאק גורם לרגישות יתר לרעשים או שהתרופה גורמת להחמרה בעוויתות? מה התופעות שנגרמות עקב תרופה שניתנת ללא צורך? האם התרופה יכולה להזיק או לשנות את התפקוד היומיומי של אדם "נורמלי" או של אדם שלא זקוק לתרופה זו? דבר נוסף - מה אני עושה כאשר כבר נואשתי מהמטפלים שטיפלו בו (למרות שהם בעלי המלצות רבות), אינני יודע למי לפנות, מי יוכל לעזור לו ולמי תהיה הסבלנוות וההתמדה לטפל בו.. בבקשה עזרה

לגיורא שלום, צר לי אבל אחת המגבלות הקשות של האינטרנט הוא בנושא של אבחנה. איני יכול להגיע ולייעץ לגבי האבחנה מהאינפורמציה שנתת, יש צורך לאבחון מלא של הבחור ולעתים האבחון נמשך זמן ממושך והרשת אינה יכולה למלא תפקיד זה בעיקר במקרים מורכבים. לכן הצעתי היא לחזור ולאבחן ולקבל חוות דעת נוספת מאחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ. מקובל לקבל חוות דעת שניה ואפילו שלישית כאשר המצב מורכב. כך הדברים בפסיכיאטריה כמו בכל תחום אחר ברפואה. מצטער אבל זו העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת. בהצלחה דר' גיורא הידש

האם תוכל להפנות אותי לפסיכיאטר המתמחה בתחום, או למקום אובייקטיבי בו יוכלו להפנות אותי לכזה (מלבד קופת החולים). ושוב תודה

דר' היגש שלום ! אני מטופלת באפקסור 75 (כדור ליום) מזה חצי שנה, מרוצה מאוד מההשפעה החיובית על מצבי הנפשי אבל די מיואשת מתופעות הלוואי הגופניות. אני מתקשה להירדם, מתעוררת לעתים תכופות במשך הלילה והחלומות שלי הפכו להיות מוזרים ומאוד מוחשיים. בנוסף, אני מוטרדת מההשפעה המעיקה של התרופה הזו על יכולת ההנאה המינית והתופעה שמפריעה יותר מכל - עייפות, מעין חוסר אנרגיה תמידי. האם אתה סבור שלאחר חצי שנה של שימוש קבוע בתרופה, יש עדיין אפשרות שהתופעות שתיארתי יחלפו, ואם לאו - האם אתה יכול להמליץ על תרופה אחרת במקומה שתתאים לי יותר? תודה מראש

לי זה נשמע יותר שהמינון נמוך המינון המקובל הוא לפחות מאה וחמישים מג אפקסור דווקא עוזר לשינה יותר טובה חוץ מאשר בכמה ימים ראשונים.

לאבישג שלום, שאלתך היא מהסוג של השאלות הקשות ביותר, התרופה עוזרת ותופעות הלוואי מציקות. אז ראשית בדרך כלל הטיפול הוא כעשרה חודשים ולכן נראה שאת לקראת הסיום וכדאי אולי לחכות. עצה יותר מעשית היא לנסות אולי האפקסור XR ישפיע לטובה עם פחות תופעות לוואי... מדובר על אותה מולקולה פעילה אבל עם משך פעולה ארוך יותר לכן הרמה של התרופה בדם יותר יציבה וקבוע ויתכן שיהיו פחות תופעות לוואי. ה XR נמצאת בכל קופות החולים פרט לכללית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם הסארטלין מצטבר. משמע שצריכה של מינון נמוך פשוט יקח יותר זמן עד שהדכאון יחלוף ? האם אפקט ההצלחה של מינון נמוך לאחר תקופת זמן ארוכה תוכל לתת מענה כפי שאדם אחר צורך את אותה תרופה במינון גבוהה בתקופה קצרה יותר ? משמע שצריכה של מינון נמוך פשוט יקח יותר זמן עד שהדכאון יחלוף ?

לדניאל שלום, הדברים שאתה חושב לא הוכחו. לכל אדם יש את המינון המתאים לו וקצב ההחלמה שלו. גם לפצע שנתפר לוקח עשרה ימים עד שאפשר להוריד את התפרים ולעתים הריפוי נמשך יותר זמן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום רב, הרבה זמן לא השתתפתי באופן פעיל בפורום, כי המצב שלי השתפר פלאים בזכות אלטרול, אך אני מבקרת לעיתים קרובות באופן פסיבי בפורום ומתעדכנת בנושאים שונים. הסיבה שפניתי כעת , כי חסרו לי התופעות שהביאו אותי לנטילת התרופות והם נדודי שינה, חרדות, חוסר שקט וכד.(בשל כך התחלתי לקחת סיטילנוקס) התופעות הנ"ל חזרו לי לאחר שהתחלתי חפיסה חדשה של אלטרול. ולאחר מחשבה הגעתי למסקנה שאולי התרופות נהרסו היות ולאחר שרכשתי אותם השארתי אותם במכונית שלי למשך שלושה ימים כאשר המכונית הייתה חשופה לשמש. האם יתכן כי התרופות התקלקלו עקב החשיפה לשמש ובגלל זה הם לא עוזרות לי ? מה דעתך בנושא ? אני בכל מקרה, רציתי היום לבית מרקחת לקנות תרופות חדשות. (להזכירך -המינון שלי גבוה 150 מ"ג ליום). אודה על תשובתך

היי אני שמח שפחות קשה לך והמצב השתפר. יתכן מאוד שהחום הכבד (שעלול להגיע ל 60 מעלות ) במכונית הרסו את התרופות. בסך הכל מדובר על מולקולות אורגניות המפרקות בחום. המסקנה שלך נכונה וטוב שקנית חדשות. המינון של 150 מג' הוא מינון טוב ואינו גבוה במיוחד. בערך ציון 8 בציוני בית ספר. כל טוב ותשמר על קשר דר' גיורא הידש

קיבלתי את התרופה הנ"ל מרופא במרפאת גסטרו לטיפול בגזים, אילו השפעות נוספות יש לה והאם בתור אישה בריאה בת 25 כדאי לנטול אותן?

מעלה את רמת הפרולקטין בגוף (ההורמון האחראי על הפרשת החלב) (ולכן יש לה השפעה על המחזור). בקיצור- שיבושים הורמונאליים.

לתום שלום, המודל היא תרופה עדינה והגסטרואנטרולוגים נוטים לתת מינונים נמוכים כך שצפויים מעט מאוד תופעות לוואי אם בכלל. מה שטלי כתבה הוא נכון אבל התופעה די נדירה ובטח במינונים נמוכים. מניסיוני בדרך כלל משתמשים בקפסולות של 50 המג'. ישנם גם כדורים של 200 מג'...כך שאני חושב שהמליצו לך על מינון נמוך ואת יכולה להיות בטוחה מתופעות לוואי. שוב, מדובר על כדור עדין שאינו ממכר. בהצלחה דר' גיורא הידש

סובל שנה מכאב רקטלי המתחיל אחרי יציאה וממשיך כל היום. הכאב מוקרן גם לעכוזים. בדיקות מקיפות מאד בכל התחומים לא מצאו דבר ואין הסבר לכאב אלא השערה כגון פרוקטלגיה פוגקס (לא קלאסית). אחד הפרוקטולוגים יעץ לי להתייעץ גם עם פסיכיאטר שמא הכאב המוגבר נובע ממקור של מתח. אין לי סיבה מיוחדת לחשוב על מתח מוגבר. השאלה: האמנם יכול להיות כי הכאב הספיציפי והדי ממוקד קשור לפסיכוסומטיקה ומה אפשר לעשות? בתודה, אביב, בן 59

קשה לומר מה נכון ומה לא במצבים כאלה. האם סתירת הטענות על ידך מקובלת עליו ? כלומר האם הוא משתכנע מדבריך שהמציאות אינה כה קודרת כפי שהוא רואה אותה. ? אם התשובה חיובית אז אתה כנראה בכיוון הנכון. אך אם למשל, נסיונותיך לסתור את דבריו גורמים לו לכעס, עצבנות ורוגז , שגם אלו תגובות העשויות לנבוע מן הדיכאון, אזי צריך כנראה למצוא דרך תגובה אחרת , שרק אתה, מתוך נסיון והכרת תגובותיו של אביך, תוכל למצא ולהחליט עליה.

לאביב שלום, במידה ונשללה כל סיבה גופנית התשובה היא שבהחלט כן. ה"פטנט" של תופעות פסיכוסומטיות הוא שבמקום להרגיש חרדה מרגישים תופעה גופנית וכך החרדה אינה מציקה. לכן אם אינך מרגיש חרדה יתכן והנקודה היא שישנה הפרעה כאלו גופנית. אני מקווה שתשובתי ברורה למרות שהרעיון מעט מסובך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אבי סובל מדיכאון קליני מאובחן כבר כמה שנים ומטופל בנושא. הדיכאון בא והולך בהתאם לתקופות השנה ולתנאי סביבה שונים המשפיעים עליו. כאשר אנחנו מדברים ומגיעים לשיחות נפש (לא קורה הרבה, התדירות גדלה בתקופות דיכאון), אני יכול לסתור בהגיון טענות שונות על כך שהכל רע, הכל יהיה רע וכו'. האם זו הדרך הנכונה לתגובה לטענות כאלה? האם יש דרכים אחרות מומלצות (מעבר לסתירת הטענה בטענות הגיוניות) לתגובה לטענות דיכאוניות של "יהיה רע" וכו' (הטענות הפרטניות נוגעות בעיקר למחסור עתידי בכסף, למרות מצבנו האמיד יחסית). תודה על ההתיחסות.

סליחה טעות. התשובה לשאלה הקודמת על כאבים פסיכוסומטיים מיועדת בעצם לשאלה זו.

לרוב הוא מעלה ישר טענות נוספות, שגם אותן אני מנסה לסתור. השיחה מסתיימת בזה שהוא לא משתכנע, אבל לא מופיעות תגובות של כעס. תודה על התשובה.

הסוגיה היא באמת מורכבת משום שמצך ומצד המתבונן בחולה אין דרך אחרת לעזור מלבד להגיד שיהיה בסדר ושזה לא סוף העולם. זה הנסיון לעזור וזה מובן. מצד שני, לאדם הסובל מדיכאון המשפט " יהיה בסדר" הוא לא רלוונטי משום שבשבילו שום דבר לא בסדר והכל באמת נראה שחור ומאיים. קשה לו להיזדהות אם התחושות האלה ובטח שלהבין אותם ולכן הנסיון לשכנע אותו בכך הוא מיותר ויתסכל את הצד המדוכא. צריך כם להראות שאתה איתו ומבין את מצבו מבלי לשפוט ושהוא יכול לקבל ממך את התמיכה שלה הוא כה זקוק אריאל

לבלוט שלום, הרעיון הוא טוב, שיטת הטיפול שתארת נקראת טיפול קוגניטיבי והוא הטיפול המומלץ בדיכאון יחד עם התרופות. לכן כדאי לפנות למטפל אשר מומחה בשיטת טיפול זו ולא להסתפק בלהיות המטפל של עצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני מבקשת לדעת אם יש קשר בין שימוש בפרוזק לבין לקיחת גלולות למניעת הריון. אני משתמשת בפרוזק כבר כמה שנים וכבר השתמשתי בגלולות "יסמין" באותו זמן והכל היה בסדר. עכשיו אני במצב קצת מעורער בגלל בעיות בזוגיות והתחלתי לקחת מחדש את הגלולות לפני כתשעה ימים. את הפרוזק אני לוקחת בערך פעם ביום.(לא לקחתי כ"כ קבוע בזמן האחרון ואני אלך בכל מקרה לפסיכיאטר שיגיד לי אם להמשיך או לא). אני לא יודעת אם לקשר את מצב הרוח המאוד חרדתי ודכאוני בזמן האחרון לגלולות ו/או לשימוש בפרוזק במקביל. נדמה לי שמאז שהתחלתי בגלולות אז המצב החמיר, אבל אני לא בטוחה אם לשייך את זה ב 100 אחוז לגלולות. אודה על תשובה מהירה. האם כדאי להפסיק את הגלולות?

לבילבי שלום, איני חושב שיש קשר למצבך ובין הפרוזק שאת נוטלת. הפרוזק הוא קבוע ולא צפויות הפתעות חדשות עם השימוש. יתכן ומדובר בשינויים במצבך הנפשי על רקע היחסים עם בן הזוג ולמרות הפרוזק את מגיבה ומרגישה שהמצב מתוח (ברוך השם שאינך אדישה), או שהקשר הוא לגלולות למניעת הריון וזה ההסבר הסביר יותר. כנראה יש צורך בתקופה של הסתגלות לגלולות. אני מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר דר' גיורא הידש

שלום רב. 1)תזכורת:אני לוקחת גאודון במשך חצי שנה והתרופה עדיין לא השפיעה עלי לגמרי ,בעקבות זאת הרופאה המטפלת בי העלתה לי במינון ל-160 מ"ג (מ-120 מ"ג)-כמה זמן ייקח לגאודון להשפיע עכשיו כשהעלתי למינון זה? 2)איזה תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות מהדור החדש קיימות חוץ מריספרדל,גאודון, לפונקס, סרוקוול וזיפרקסה? האם תרופות אלה (שאתה מציין) טובות? איזה יותר? 3)איזה תרופה יותר טובה- זיפרקסה או לפונקס? 4) ידוע לי כי התרופה זיפרקסה מאוד משמינה- האם ניתן לשלוט בהשמנה זו? כלומר: האם התיאבון המוגבר הוא שגורם להשמנה או שברגע שלוקחים את התרופה משמינים כי היא אולי מעלה רמות שומנים בגוף?ממה נגרמת ההשמנה בתרופה זו והאם היא ניתנת לשליטה? 5)האם התרופה סוליאן( amisulpride) והתרופה אביליפי (aripiprazole ) נמצאות בארץ?האם הן תרופות טובות? איזה יותר טובה? 6)האם התרופה סרוקוול היא תרופה טובה? (באינטרנט כתוב שכן אך הרופאה שלי אמרה שזו לא תרופה טובה ושיש לה נסיון לא טוב איתה- מה דעתך? האם יש לך נסיון עם התרופה הזו?) בברכה, רינת.

לרינת שלום, הלפונקס היא עדיין התרופה הטובה ביותר בין כולן והתרופות החדשות מנסות להדמות לה ללא תופעת הלוואי החמורה של הפגיעה בכדוריות הדם. זיפרקסה עלולה לגרום לתיאבון והשמנה, כך שניתן לשלוט בעליה במשקל, בדרך כלל עולים כחמישה שישה ק"ג ואז העליה נעצרת. מצד שני ישנם גם חריגים עם עליות רציניות במשקל אבל רבים גם להיפך שאינם עולים כלל במשקל. היום ראיתי בחור שהוא די רזה, נוטל כארבע שנים זיפרקסה ולא עלה במשקל כלל.... לצערה של אמו. כלומר הדברים הם אינדיווידואליים כמו כל תופעת לוואי. סרוקוול היא תרופה טובה כאשר התרופות הקודמות נכשלות והיא תרופת קו שני בין התרופות הא-טיפיות. כלומר קודם זיפרקסה או רספרידל ואחר כך ניתן לנסות את היתר. סוליאן נמצאת כבר כמה חודשים בארץ אבל כנראה שעדיין לא נכנסה כל כך למערכת, אביליפי עדיין לא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כהרגלי, מקווה ששלומך טוב. הצורך שלי לכתוב לך הוא כמעט בלתי נשלט... הטיפול התרופתי נותן את אותותיו אך אני בספק רב שזה "המשיח שיביא את הגאולה". ממשיכה בשיחות. נכון להיום כמעין זריקת הרגעה/עידוד לכל היותר. מצבי קשה אך יציב :-( מצטערת נואשות על הצעד האווילי שעשיתי ומשלמת מחיר כבד מנשוא. נפלתי לתהום עמוקה והדרך החוצה ארוכה ומלווה בדם, יזע ודמעות... קשה לי מאוד עם תחושות האובדן ובייחוד עם תחושות האשמה. אני לא מרפה מהן. כל הכדורים שאני לוקחת כולל השיחות הם מעין אקמול (ואפילו לא פורטה) ביחס למצבי. רבים וטובים מנסים לעזור אך מתייאשים לנוכח חוסר הרצון שלי לעזור לעצמי. סליחה שאני כותבת דברים ללא מטרה ו/או שאלה. רק רציתי להמשיך ולעדכן אותך. באהבה והערכה רבה !!!!!!!!!!

היי שירי טוב לשמוע ממך ולמרות שאת מקצרת בדבריך. בין השורות אני קורא שישנו שיפור ניכר במצבך אבל עדיין קשיים רבים, לדעתי עם הזמן ועם הרגעות ההורמונים והזמן תרגישי טוב יותר ותחזרי לעצמך, אין ספק שעברת טראומה, גם במצב הנפשי וגם הגופני ולכן ישנה חשיבות רבה לשיחות, את חייבת לעבד את הדברים. אני בטוח שתרצי בהריון נוסף וילד ולכן כדאי לעבד את הדברים כדי לסיים אותם כאן ולא למשוך אותם להריון הבא. כך שלשיחות יש ערך של השקעה לטווח ארוך. אין ספק שאת בדרך הנכונה, חשוב להבין שאין דרך חזרה אלא רק קדימה, את אינך אשמה, הדברים היו די סוערים ומבולבלים. כעת כדאי להתארגן כדי לחזור לשגרה ואחר כך להחליט לגבי העתיד. יש לך את הכוחות וכאשר תפעלי בצורה מסודרת תוכלי לעשות את כל מה שאת רוצה. המון אושר הידש

ד"ר נכבד! היום הייתי לראשונה אצל רופא, וזה בזכות התכתבות איתך, דרך הפורום הנהדר הזה. הייתי רוצה לשאול שאלה לגבי התרופות. הרופא קבע כי לפי מה שתיארתי בפניו, אני סובלת מדיכאון בדרגה קלה עד בינונית, ולהלן התרופות: ציפרמיל- להתחיל עם רבע כדור ליום בשלושה ימים ראשונים, לאחר מכן חצי כדור לשלושה ימים נוספים, (חצי כדור ליום כמובן) ולאחר מכן לעבור לכדור ליום. כמו כן, תרופה בשם קלונקס- כדור ליום. שאלותי הן: תוך כמה זמן אמור להתחולל שינוי בתחושותיי? לגבי הקלונקס- הרופא קבע שאני אחליט על מינון של הכדור, לפי הצורך. האם הכוונה לכדור שנועד להרגעה? לחרדות? לעצבנות? פשוט אני לא רוצה לעבור את המינון , ולכן אני מעוניינת לדעת האם יש לכדור זה תופעות לוואי? יש לציין שטרם התחלתי בכדורים, כנראה שמחר. בתודה רבה, נועה

לנועה, כל הכבוד וכעת את צריכה לקפוץ למיים ולראות שהמים לא קרים מדי ואת תרגישי בטוב. את הצעד הקשה ביותר של לפנות לטיפול כבר עשית, כעת לא נותר אלא לחכות שתרגישי בטוב. הציפרמיל מתחיל לפעול בערך כשבועיים שלושה אחרי תחילת הטיפול אבל לעתים כבר קודם. לשם הסבר, הציפרמיל הוא כמו אנטיביוטיקה שצריך לקחת קבוע. הקלונקס הוא כמו אקמול, נוטלים אקמול כאשר יש כאבי ראש או כאשר יש חום. אם אין צורך לא נוטלים. וכמובן כאשר הציפרמיל ישפיע לטובה אז לא יהיה צורך בקלונקס. הציפרמיל אינו ממכר, וניתן באופן קבוע כל יום. הקלונקס ממכר מעט (בשימוש של כחודש) ולכן כדי לא להתמכר השיטה הטובה ביותר היא ליטול לא באופן קבוע אלא רק כאשר מרגישים לא טוב. תנסי מחר בערב ליטול חצי כדור של קלונקס רק כדי להכיר אותו ולראות כיצד הוא משפיע עליך. במקרה הגרוע ביותר תלכי לישון ותישני טוב. הקלונקס אינו מזיק ואינו מסוכן ולכן איננו נותנים מינון מקסימלי, אבל לא כדאי לעלות ולדעתי לא יהיה צורך ביותר משנים שלושה כדורים ביום. וגם זה לא בטוח. השיטה היא לא ליטול פחות מדי ולא יותר מדי. מעט להתאפק, לא לרוץ מיד לקלונקס אבל אם את רואה שאת במתח או חרדה לא להתאפק יותר מדי וליטול. צריך למצוא את שביל הזהב שמתאים לך. שיהיה בהצלחה ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

אמרת שלא לעלות ליותר מ2 או 3 כדורים ליום ,איזה כדורים של 0.5 מ"ג או 2 מ"ג את ההבדל אני לא צריך לפרט.... כי 3 כדורים של 2 מ"ג שקולים ל12 כדורים של 0.5 מ"ג.

בהצלחה בטיפול ואני בטוחה שאת בדרך הנכונה. נשמח תמיד אם תוכלי לעדכן אותנו מחזיקה לך אצבעות, אריאל

המון תודה

אני אשה בת 49. נשואה + 3. פנייתי אליכם היא כדי לקבל כמה שיותר אינפורמציה לגבי תרופות מסוג פרוזאק. בעייתי היא כזו: מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כביישנית וחסרת בטחון. מלבד זאת אני מאד פאסיבית ולא נוהגת ליזום דברים. התחושות שלי נעות מסתם "בלי מצב רוח" "בלי כוח" "בלי חשק" ועד ימים שאני ממש מרגישה עצבות וכל מטלה ולו הקטנה ביותר, כמו עבודות בית או ירידה למכולת, נראית לי משימה קשה מנשוא. למראית עין אני טיפוס חביב ונעים ויש לי קשרים עם הרבה אנשים שמחפשים את קרבתי וגם לי נעים בקרבתם אך זה הכל. אינני יוזמת מפגשים איתם, אינני מבלה איתם או מתרועעת איתם ממש וגם זאת מתוך תחושה של פאסיביות וחוסר בטחון. אני נראית טוב לגילי, זוכה למחמאות, מצטיינת בכל תחום בו אני נוגעת ולמראית עין, ספק אם מישהו יעיד כי אני סובלת מבעיה פסיכית כלשהי. חיי המשפחה שלי גם טובים ובכלל אינני יכולה לשים את האצבע על משהו שגורם לכל זה ויחד עם זאת, אני מרגישה כי החיים עוברים לידי, אינני ממצה אותם, אני רוב הזמן בדלת אמותי וגם בתוכם אין לי חשק לעשות הרבה. אני מוכרחה לציין, כי גם אם בשנים האחרונות אינני עובדת מחוץ לביתי, הרי אותן תחושות ליוו אותי גם כשעבדתי ואולי אפילו יותר. אני מלקה את עצמי על כי אינני דינמית יותר, יוזמת יותר חיה יותר. ויחד עם זאת שואלת אולי אני בעצם מבקשת יותר מדי? אולי זה בסדר לחיות כך אם אין הפרעה נפשית של ממש? האם אין מצב כמו שלי תוצאה של גנטיקה? אבי ממש דומה לי, יותרנכון אני לו בהתנהגות וכמו כן אחד מילדי. האם התנהגות כזו איננה תוצאה של מבנה מוחי מסוים? האם נבון להתערב במה שיצר הטבע? הייתי מתחילה ברצון טיפול פסיכותרפי אך אין משאבים כלכליים לכך. וכאן באה שאלתי לגבי התרופות מסוג פרוזאק: מתוך קריאה ושמיעה התברר לי כי התרופות האלה עוזרות לא רק במצבים של דכאון עמוק כי אם גם במקרים, נאמר, של התנהגות אובססיבית, במקרי ביישנות וחוסר בטחון, חוסר יוזמה. האם זה נכון? והאם יתכן, כי יחד עם ההתלהבות לחיים עלולה תרופה כזו לגרום אולי לאי שקט, חרדה, כעס ואפילו תוקפנות? האם התרופה ממכרת במובן שאצטרך להגדיל את המינון או להזדקק לתרופה אחרת חזקה יותר מהמשפחה? מה לגבי תופעות לוואי אחרות: האם משמינים ממנה? האם הן פוגעות באיכות השינה או משפרות אותה (אני סובלת שנים רבות מקשיי שינה). האם נכון שהתרופה מורידה את החשק המיני? דבר חשוב אחרון: האם בפנותי לפסיכיאטר פרטי אוכל לבקש ממנו שירשום לי את התרופה ללא התנגדות מצידו, כי כבר תיארתי שבפגישות איתי קשה להתרשם שאני סובלת מבעיה כשלהי, להיפך אני מתקשרת, זורמת וכו'? אודה לכל מי שינדב לי אינפורמציה מנסיונו לגבי התרופות הללו, גולשים ואני מקצוע. תודה.

שלום דורית אוכל לעזור לך אך ורק מנסיוני האישי שהרי איני רופאה. אני הגעתי לרופא פסיכיאטר לראשונה היום, ותיארתי בפניו את הלך חיי. הוא המליץ לי על תרופות מסויימות וכו וכו. פרוזאק היא רק אחת מני רבות של תרופות. כל שעלייך לעשות זה לפנות לפסיכיאטר והנ"ל , על פי סיפורך ותיאור מצבך, יתאים לך תרופות שונות. שהרי לדיכאון יש פנים רבות. לפעמים הוא מלווה בחרדות, פחדים וכו. מה שאני מציעה לך זה לפנות לרופא ולהתחיל בתהליך. מקווה שעזרתי נועה

דורית - את אכן נשמעת כאישה נורמלית ונעימת הליכות.. יישר כוח ! לגבי שאלותייך, גם אני אנסה לסייע עד כמה שאוכל, כמובן שאינני סמכות מקצועית. ראשית, עליך לגשת לאיבחון מקצועי ולספר על כל תחושותייך, אורח חייך וכד'. ערכתי מחקר מקיף בנושא התרופות ומצאתי שאחוז גבוה של אנשים נוטלים אותן, אם לתקופה קצובה ואם ליותר מכך. אני בעצמי התחלתי טיפול תרופתי לדיכאון לפני כחודשיים. מגוון התרופות הוא רחב ומשתייך בעיקר לשתי קבוצות שונות אך דומות בהשפעתן על המוח. התרופות האנטי דיכאוניות מעלות את רמת הסרטונין במוח וע"י כך למצב רוח מרומם יותר. לגבי תופעות הלוואי - לכל תרופה יש תופעות משלה אך באופן כללי הן מסתכמות בבחילות, נדודי שינה, שינויים במשקל הגוף, ירידה בחשק המיני. תופעות אלה חולפות עם הזמן. לי באופן אישי היו תופעות נוספות שדרשו התייחסות אך כיום (לאחר חודשיים) הגוף כבר די הסתגל וניכר שיפור בהרגשה. מותר לציין כי אני עדיין סובלת מבעיות שינה. שמעתי כי בעיקר הסרוקסט + רמרון גורמות לעליה ניכרת במשקל (אך גם זה אינדיווידואלי). גם אני מאוד חששתי מנושא זה ולכן התאימו לי תרופה שלא גורמת להשמנה. עד כמה שידוע לי, רופאים לא ממליצים על טיפול תרופתי במצבים של מצבי רוח חולפים. ד"ר הידש הוא פסיכיאטר משכמו ומעלה, אני מאמינה שהוא יענה לשאלותייך ויתן לך מענה מקצועי, מוסמך ומסודר. אני בכל אופן מקווה שעזרתי קצת. במידה ותרצי לשאול שאלות נוספות, את מוזמנת לכתוב אלי לכתובת האי-מייל שמצויינת לעיל. כל טוב !

לדורית שלום, את כותבת כנראה כפי שאת חיה, מאוד בעדינות.... שאלותיך מאוד במקום ורבים שואלים את אותן השאלות. רק כדי לא לשכוח תחילה התשובה הפשוטה, התרופות מסוג הפרוזק אינן ממכרות כפי שציינת והדברים שנכתבו על ידי נועה ושירי טובים ונכונים ולכן לא אחזור עליהן. הנקודה העיקרית היא כיצד שואלים את השאלה. אם השאלה היא האם דורית חייבת ליטול טיפול נוגד דיכאון אז התשובה היא שלילית, את לא חייבת וחייך יפים גם ללא התרופות. אם תשאלי, האם התרופות הללו עשויות לשפר את איכות חיי? התשובה היא כנראה חיובית. מכאן קצרה הדרך לשאול, מה התרופות הללו עושות לאדם בריא, אם אדם בריא נוטל את התרופה מה קורה לו? בדרך כלל התרופות מחזקות את הביטחון העצמי, האדם נעשה מעט יותר פתוח לסביבה, ועם מצב רוח יותר טוב ממה שהוא רגיל. לגבי התורשה זו שאלה מורכבת, אין ספק שקיים מרכיב תורשתי אולם את התורשה אננו יכולים לשנות. מצד שני ישנו מרכיב של לימוד/חיקוי כאשר הילד לומד מהוריו. לכן אפשר לומר שאם את תשני את דפוסי ההתנהגות שלך לאדם יותר פתוח ומוחצן יתכן שגם הבן ילמד ויתנהג מעט אחרת.... אולי אנשים מוכנים לשתף ולספר כיצד הם מרגישים את השפעת התרופות על מצב הרוח וההרגשה הכללית או על "האופי" שלהם כאשר הדיכאון והחרדה כבר חלפו? הדיון מאוד מעניין ואשמח להרחיב ולהוסיף נקודות נוספות יחד אתכם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום בעלי סובל מסחרחורות המלוות בניתוק מהסביבה הנירולוג טען שזאת יכולה להיות אפילפסיה (למרות שכל הבדיקות תקינות) והמליץ על כדורים. רציתי לדעת האם יתכן כי סיבות מסוימות נפשיות יכולות לגרום לתופעות הללו לדוגמא בעלי חושב שכולם מנסים לשים לו רגל ולהיות נגדו ומצד שני הוא חושב שלילי על כל דבר הראיה שלו על החיים היא שלילית הוא יכול ללכת לסופר ואם הוא ישאל משהו את המנהל והתשובה לא תמצא חן בעינו הוא יכול להשאיר את העגלה וללכת ויש עוד אלפי דוגמאות הוא מצד שני לדעתי עם בטחון עצמי נמוך הוא מחכה שיגידו לו את השלום ולא הוא גם אם מדובר באנשים מבוגרים(בעלי בן29) רציתי לדעת האם יש קשר בין הסחרחורות והניתוק מהסביבה לתופעות הללו ולאן כדאי לו לפנות תודה

לאור שלום, התופעות שתיארת גורמות לקשיים בחיי היום יום גם ללא קשר לסחרחורות, לכן נראה לי שכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר לגבי אבחון מקיף והערכת מצב. גם הסחרחורת יכולה להיות ביטוי של מתח ולחץ נפשיים, אבל גם אפילפסיה (בהבדל מדעת הנאורולוגים) עלולה להיות קשורה למצב נפשי.... כך שבכל מקרה כדאי לטפל במצב הנפשי. בעלך אדם צעיר, איני יודע אם יש לכם ילדים אבל אם יש הם כנראה קטנים, לכן יש טעם לטיפול נפשי מכל הבחינות. איכות החיים של בעלך ושל משפחתכם עשויה להשתפר מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב! אני סובלת הרבה שנים מהפרעת חרדה ויש לי כמה שאלות לאיש מקצועי. 1) מה הבדל בין Paxil ל-Paxil CR. האם אחד מהם יותר מתאים לבעיות חרדה? 2) אני לוקחת פאקסט 60 מ"ג .לפני כמה זמן ,בגלל סיבות מסויימות, לא לקחתי פאקטס 5 ימים. כמובן ,אחרי זה התחילו לי התקפים חזקים מאוד ומצב כללי (נפשי) מאוד ירד.השאלה היא : האם כדאי להמשיך עם פאקסט,למרות ההפסקה,או שהוא כבר לא יעזור. 3) השאלה כללית.הרבה מאוד זמן אני עוקבת אחרי חדשות בריאיות,אבל אף פעם לא ראיתי חדשות או לפחות מה שהוא טוב על התקדמויות בנושא חרדות. תודה.

לחני שלום, לצערי הפרעות חרדה מאוד שכיחות אבל פחות "זוהרות" כך שהבעיות קיימות, יש הרבה מאוד חידושים בנושא, למשל הסרוקסט CR אבל ממעיטים לכתוב על כך, זו אחת המטרות של הפורום לדבר על הדברים הללו. בפורום כאן תמצאי המון חידושים ודברים מעניינים בנושא. אני חושב שאם הגעת למינון של 60 מג' אז כנראה הסרוקסט (פקסיל) לא כל כך עוזר לך והייתי שוקל עם הפסיכיאטר המטפל בכל מקרה את האפשרות של החלפת התרופה. ה CR היא אותה התרופה אבל עם משך פעולה ארוך יותר ולכן היא משפיעה מעט יותר טוב אבל אין הבדל עקרוני בין הפקסיל וה CR שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני חייל משוחרר וכרגע אין לי עיסוק ממשי בחיי,בעייתי היא כזאתי שאני נמצא עם חברתי כ8 9 חודשים בערך,במהלך חודשים הללו נקשרתי אליה באופן ממש קיצוני,[זכור לי שתמיד הייתי נקשר לבחורות שאני יוצא איתם,אך קשר זה הוא הכי ארוך..]וכל הזמן אני חושב עליה ,ונראה לי שאני ממש אובססי אליה,שהחלטנו לקחת קצת ספייס אחד מהשני נחרדתי והרגשתי רע עם עצמי כלכך עד שהשתתקתי לגמרי [השיתוק היה בפרידה הזמנית שהייתה לנו..] ןואמרתי לה שאינני יכול לחיות בלעדיה.,הבעיה הממשית היא שבנסוף לכל זה אינני מפרגן לה,ומקנא לה אני רבות בדרכים מסוימות שהיא נוהגת [האישיות שלה בעצם..]כמו החברתיות המרובה שלה,שזה מתבטא באנשים רבים שמדברים איתה ודבר זה צורם מאוד ללבי ,ואוכל אותי מבפנים...ידוע לי כי דבר זה לא רציונלי ואני צריך להתגבר על הדברים המעוותים הללו שאני חש ,בנסוף לכך סובל אני מחרדה חברתית אשר בולטת באי נוחות בחברו'ת אנשים מסוימים,מטופל אני בתרופה סרוקסט [20 מילגרם ליום..]האם יש קשר בין השניים התלות הגדולה בחברה שלי ,האם זאת אהבה או שזה כבר אובססיה לגביה,האם התרופה יכולה לעזור בכפייה שלי אליה.,ממש רע לי ואני לא מתפקד כמו שהייתי רוצה לתפקד,

ליובב שלום, אתה מתאר דפוס של יחסים וקשרים אשר חוזר על עצמו. הסרוקסט עשוי לעזור אבל חשוב יותר לברר את הנושא בשיחות-פסיכותרפיה, ואז לבחון באופן עדין וממושך את טיב הקשרים עם חברתך, האם מדובר מחרדות שלך להפרד ממנה או מדובר על אהבה אמיתית. לנושא זה אין פתרונות קלים וכדאי לפנות לשיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. אני נשואה מזה 28 שנים עם ילדים מקסימים, מחונכים ומחוננים. מרגע שנישאתי לבעלי בגיל מאד צעיר ציפיתי שהשתנה, כי חשבתי לתומי שאנשים לעיתים משתנים ולקחתי סיכון עצום. היום כשהילדים מתחילים לפרוח מהקן, אני מרגישה עד כמה שחיי אומללים ומרגישה דחייה ומחנק לצד בעלי ואני אינני מסוגלת מכל הבחינות לפרק משפחה, אך אולי הרופא יוכל לעזור לי משהו מנסיונו הרב. יש משהו נקודתי שמפריע לי מבעלי ואינני יודעת מימה זה נובע ואיך להתמודד עם התנהגות דוחה וכואבת זו ואם זה אפשרי בכלל לשנות. ובכן: אסור אצלו לטעות, לא לדעת מה שהוא יודע, לשגות, אסור לשאול פעם שנייה כי ישר הוא תוקף ואומר: כבר אמרתי לך , אז תקשיבי, וממשיך לפגוע, אסור אצלו לא להבין (כי הוא הבין...), כל מה שהוא יודע אני חייבת לדעת, כל הזמן אני חייבת לרצותו ואסור לי לא להבין או לטעות - כי מייד אחרי זה יבוא: ירידה, פגיעה ורמיסה. הסברתי לו שכולנו בני אדם ומותר לנו לא להבין, לטעות, להפיל משהו בלי כוונה ועוד- הוא ישר מקרין: כעס. זועף. או במילים מילוליות או פניו מקרינים כעס- היום שאני מתקרבת ל-50- יש לי פתאום סלידה ממנו, אלרגית אפילו לקולו. חוץ מזה הוא בעל ואבא טוב, מפרנס, עוזר בכל. מימה נובעת תופעה זו, לאן לפנות ואיך לשנותו. אני נמנעת להיות במחיצתו בכד למנוע פגיעה בי (מילולית...). נכנסתי לדיכאון עצום שזה מתבטא בהפסקת אכילה, עצבות ועדישות מירבית כלפיו. מה עושים , מה הסיבה ולאן לפנות? (זה היה מאז ומתמיד, ומשום מה לאחרונה זה יותר מפריע לי בצורה קיצונית). - בתודה, וסליחה על האריכות - שרית.

לשרית שלום, את מתארת מצב שבו הבעיה והגורם הוא בעלך כאשר את והילדים שלמתם במשך השנים את המחיר. התשובה הנכונה ביותר היא להפנות אותו לשיחות וטיפול אולם השאלה כמובן איך עושים זאת והאם הוא יסכים. אפשרות שניה לא פחות טובה היא טיפול זוגי, שניכם ביחד כדי לפתור את הבעיה. למרות הנישואין שאינם קצרים עדיין יש לכם עוד 70 שנים לחיות ביחד - עד 120..... בכל אופן הרבה שנים, לכן כדאי לעשות משהו בנידון. איני מכיר את בעלך אבל פעמים רבות קשה מאוד להביא את הבעל לטיפול, הרי לפי הרגשתו הוא בסדר וכולם טועים... במצב זה אין ברירה והאפשרות הפחות טובה היא שאת תגשי לטיפול כדי לחזק את עצמך ואת יכולתך להתמודד עם הקשיים שהוא מציב. למרות כל מה שכתבתי, יתכן והמצב יותר מורכב, וגם לך יש חלק בהתנהגותו והוא מגיב אליך, לכן חשוב ששניכם תפנו לטיפול משפחתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

סיפור קצר על המשפחה שלי - אבא שלי ואמא שלי (הנישואים הכי סוריאליסטים שראיתי חוץ מ"נישואים פלוס") התחתנו אי שם באמצע שנות השבעים, והתגרשו לפני כמעט 13 שנים. כל אחד מהם אומר עד היום (וזה מכל צד, לחוד כמובן.. אף אחד הרי לא חושב בכלל מה השני אומר): היא - "כשהתחתנתי איתו, חשבתי שהוא ישתנה". הוא - "כשהתחתנתי איתה, חשבתי שהיא תשתנה". בשיא הרצינות. לא מתחתנים אם לא בטוחים. מילא להתחתן אבל להקים משפחה בידיעה שאתם לא שלמים עם הבנזוג, זה סוג של הרס עצמי!!!!

לד"ר שלום בדיקת הורמונים ,ובדיקת זיקפה לילית תקינות. השאלות ? 1. האים הבעיות בתפקוד המיני הם בגלל הדיכאון והחרדות שאני מטופל בהם ? 2. האים קיימת נכות על אין אונות במיקרה כזה .

ישנן תרופות נוגדות דיכאון שתופעת לווי שלהן היא ירידה בחשק המיני ואין אונות . תלוי באיזה תרופה מדובר והכי מומלץ לשאול את הרופא המטפל. בעניין נכות , לא הבנתי את השאלה. האם אתה רוצה להיות מוכר כנכה בגלל התופעה ??????

ליניב שלום, הבדיקות התקינות משמעותן שהסיבה לאין אונות היא נפשית ולא גופניית ולא תרופתית. לכן גם כאשר הדיכאון יחלוף עם הטיפול המצב ישתפר. יתכן שגם ויאגרה תעזור. איני מכיר את החוקים של הביטוח הלאומי לגבי הנקודה של האין אונות, בכל מקרה גם אם התופעה מוכרת כנכות אחוזי הנכות בודאי מאוד נמוכים מפני שאין בכך הפרעה בעבודה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר הירש שלום אודה לך אם תענה על שאלתי המופיעה בעמ' 608 ומהווה המשך לשאלה קודמת שעליה ענית. כותרת השאלה: מחשבות טורדניות. תודה, ורדה ב'

לורדה שלום, כן, קראתי את שאלתך ואני שמח לתקן, אענה לך כאן כדי שלא נחזור יותר מדי אחורנית. בתשובה לשאלה של בן זוגך, המטרה היא להרגיע, כך שראשית לא להתרגז כאשר את חוקרת, אם הוא יקבל את הדברים בחיוך, יספר היכן היה, כאשר את שואלת וגם ישתמש בהומור אז תרגעי הרבה יותר. הבעיה היא שכאשר את שואלת היכן היה ומה קרה הוא מתרגז, זה מיד מחשיד מפני שאם אין לו מה להסתיר אז מדוע הוא מתרגז. ברגע שבן זוגך יבין שאינך רוצה להצר את צעדיו אלא את רוצה יותר ביטחון בגלל קשיים שלך, אז גישתו תשתנה וכך גם הגישה שלך. כמובן שאין בעיה שיראה לך את סדר יומו אולם אני חושב שאת אינך מעונינת בכך ואיני בטוח שזה מעניין אותך, ובמיוחד כיוון שאין בעיה לשנות את סדר היום. המטרה היא שהוא ישנה את גישתו, גישתו צריכה להיות מרגיעה ותומכת ולא קצרת רוח ומרוגזת, אני מאמין שאז הדברים יהיו הרבה יותר פשוטים משני הצדדים, מצדך ומצידו. תנסו ותשמרו על קשר הידש

דר הירש תודה רבה תשובתך ממש קלעה וירדת לסוף דעתי אני מקוה שבן זוגי יפנים את תשובתך ואני מקוה שלא ירחק היום שבו יחזור האמון שלי - לא רק בכך שהוא אינו בוגד בי פיזית - דבר שאני בטוחה בו אלא שגם רגשית הוא מסור רק לי כפי שהוא כל הזמן חוזר וטוען ומדגים (..) ושרגשותיו כלפי הגברת אינם בכלל בכיוון שממנו אני חוששת אלא יחסי עבודה וידידות בלבד תודה

אריאל שלום, בעמוד 103 למטה כתבתי לך מכתב. בבקשה קראי אותו. אשמח לקבל את תגובתך כל טוב, נטלי

מצאתי את המכתב שלך ותודה ששיתפת אותי בו. אני מבינה את הפחד שלך מלחשוב שאחרים יחשבו כי אנו משוגעים. אני לא מסוגלת לספר על הכיחכוך אפילו לאמא שלי. האם הסרוקסט עוזר לך? אני אחפש את הספר שהמצלת לי. הסבל הזה הוא באמת בלתי יאמן ואני לא מאחלת את זה לאף אחד. מקוה שתרגישי טוב שלך, אריאל

אני בקשר עם גבר 4 שנים ,ואני מוצאת את עצמי מדי שבועיים לערך ,רבה איתו ,אולם לא מריבה "בטוב טעם" מה שנקרא , כי אם אני ממש נכנסת להתקף זעם נוראי- אני מזיעה ויש לי דפיקות לב ,אני מנבלת את פי (למרות שאני בד"כ מאוד מאופקת),אני ממש מסוגלת לרצוח באותו רגע - כמובן בהגזמה , אינני מסוגלת להפסיק זאת כש"הדם עולה למוח". התנהגות זו בשעת התקף זעם ,די מרחיקה אותו ממני,והוא כמובן איננו מסוגל לשאת זאת. יש לציין שבאותה מהירות שאני "נדלקת" מה שנקרא , אני אח"כ לא מאמינה שזו אני שאמרתי את כל הדברים שיוצאים משליטה (אני בד"כ מטילה את כל צרותיי עליו). גם על ילדי אני לפעמים מתפרצת ללא שום קשר להתנהגותו ,וללא כל פרופורציה למעשיו באותו רגע. עליי לציין שאני משתמשת בהרומוני "דיאנה " למניעת הריון ,וניסיתי לבדוק קשר בין המקרים ,אולם אני ממש לא יודעת עד כמה יש קשר. מיותר לציין ,שהנושא גורם לי עוגמת נפש גם מצד החבר ,שאיננו מוכן ,ובצדק, לסבול השפלות וניבולי פה כלפיו ,וגם קשה לי אישית עם העובדה שאינני מסוגלת להשתלט על עצמי , אם הדבר שאני רוצה שייקרה לא יתבצע באותו רגע , אני ממש מסוגלת להשתגע. יש לי כמובן מלחמות פנימיות עם עצמי ,כמו שכל אדם ,ועל אחת כמה וכמה אישה חד הורית שכל נטל העולם על כתפיה ,אבל בטח שהדבר לא מצדיק התקפי זעם מסוג זה . מה אתה מציע כפתרון ? סליחה על האריכות אוסנת

לאוסנת שלום, כמובן שאין הצדקה להתקפי הזעם וכפי שאת כותבת הם פוגעים בך בסופו של דבר ויש רק להצטער על כך. עם זאת התקפים כאלו מעידים על מצוקה קשה ביותר (ההגנה הטובה ביותר היא התקפה), תיסכול רב והרגשה שאין אפשרות לשנות דברים ולכן התיסכול עוד גדל. יתכן שאת שומרת על הרגשות הקשים והתיסכולים עד אשר העומס גדול מדי ובמקום לצאת באופן מבוקר הוא יוצא בהתפרצות לא נשלטת. לכן הצעתי היא לברר מה מקור התיסכול והתחושה שאין אפשרות לשנות, כאשר תדעי מה קשה לך, ובמה את נלחמת אז גם המלחמה או האפשרות לשנות תהיה קלה יותר ומבוקרת יותר. (מלשון בקרה קונטרול ולא מלשון ביקורת). המון אושר דר' גיורא הידש

לאן נעלם הפורום השני?

לאחת ויחידה, כעת נכנסתי ללא כל בעיה, מה שלומך? הידש

שלום אני בת 51 ובשנה האחרונה נטלתי במשך כ-7 חודשים פלוטין שנרשם לי על ידי רופא המשפחה. התרופה השפיעה עלי בצורה מאד טובה, אך לא רציתי להמשיך לקחת כיוון שחששתי מתוצאות ארוכות תווך. לאחר שהפסקתי, חזרו התופעות של חרדות ודכדוך ביתר שאת. כמו כן, בזמן נטילת התרופה שמנתי מאד. (כ-5 ק"ג). כרגע, אני מאד מתלבטת באיזו דרך לבחור לשיפור איכות החיים: האם לבחור ברפואה משלימה, לחזור לפולטין, או לבחור בטיפול פסיכולוגי. כמו כן, אם לחזור לטיפול בפולטין, הייתי רוצה הפניה למחקרים המתארים את ההשפעות של שימוש לאורך זמן בתרופה. (לדוגמה: האם יכולה להיות השפעה על בלוטת הטריס?) תודה, kleo

לקליאו שלום, צר לי שהפסקת קצת מוקדם מדי, בדרך כלל אני ממליץ על טיפול מינימלי בסביבות עשרה חודשים +/- כיוון שאם מפסיקים קודם אז התופעות עלולות לחזור. למעשה כל הטיפולים עשויים להועיל לך, גם פסיכותרפיה, גם רפואה אלטרנטיבית וגם פלוטין או תרופה אחרת מקבוצה זו של נוגדי הדיכאון. הפרוזק (פלוטין) נמצא בשימוש מאז 1989 בארה"ב ובארץ כשנה אחרי. נטלו אותו עשרות מליונים של אנשים כך שהניסיון אתו רב מאוד. דווקא ידוע שהוא פועל כאספירין למניעת "הסתיידות עורקים". משהי צטטה אתמול מאמר שמצא שהפלוטין מעודד גידול של תאי עצב, אבל אצל עכברים.... בכל אופן נזקים לטווח ארוך, פרט לעליה במשקל לא מוכרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה ד"ר הידש. רציתי רק לברר אם הבנתי נכון תשובתך בנושא המצבים הטריוויאליים (כלומר האם מה שאני רואה מולי פיסית גם אחרים רואים זאת;האם מה שאני שומעת גם אחרים שומעים אותו הדבר וכד') ודעתך היא שככל הנראה גם הבלבול במצבים האלה נובע מחרדה ולא מדובר באיבוד שפיות. תודה מראש ושיהיה רק טוב לכולנו

היי גם השאלה החוזרת מעידה על חוסר בטחון וחרדה. ותשובתי קצרה, הבנת נכון, כל התופעות הללו הן ביטויים של ח ר ד ה שיהיה רק טוב ובטחון הידש

ד"ר גיורא הידש שלום 1. האם ניתן לקבל אצל רופא המשפחה מרשם לריבוטריל או שרק פסיכיאטר יכול לתת מרשם לתרופא זו? (התרופה נלקחת כעת רק ברגעים קשים של בכי בלתי פוסק, אשר לאחרונה התרבו) 2. האם חובה לדווח לרופא השינים או לרופא מטפל אחר על לקיחת תרופות כמו לוסטרל וריבוטריל? 3. מה ניתן לעשות כשהפסיכולוגית המטפלת בחופשה ארוכה (מעל שלושה שבועות, כשעברו רק 10 ימים) וכל כך קשה בלי ולפסיכיאטרית מותר להתקשר רק כשממש חייבים. בתודה מראש גליה

לגליה שלום, רופא המשפחה יכול לרשום ריבוטריל (קלונקס), וצריך ליידע את רופא השיניים לגבי כל התרופות שאת נוטלת. הבעיה עם הפסיכולוגית יותר קשה, כמובן אפשר להעזר בפורום ובמשתתפים הנוספים כאן, גם חבר או חברה או משהו מהמשפחה יכולים לעזור, ואם אין ברירה אז להוסיף בריבוטריל. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם ידוע לך - מהספרות ו/או מניסיונך המקצועי - האם יש קשר בין התכונות מניפולטיביות/ערמומיות לבין רמת האינטיליגנציה של האדם. כלומר - האם לאדם מניפולטיבי, ערמומי וחד-לשון, המצליח לשקר ולתמרן אנשים מסביבו (גם אנשים מוכשרים וחכמים), יש אינטיליגנציה מפותחת/ גבוהה. אני מתכוונת בשאלתי ל"אדם (ערמומי) מן השורה" ולא לנוכלים, פושעים או פוליטיקאים... :-) תודה מראש על תשובתך.

שלום, גם אני חושב שלא אתייחס לפוליטיקאים, שם דווקא האינטליגנציה אינה גבוהה במיוחד. בכל אופן רק אדם אינטליגנטי או יותר נכון בעל אינטליגנציה טבעית בעל יכולות לקלוט אנשים ולזכור את תשובותיו ומעשיו יכול להיות מניפולטיבי, אחרת יתפסו אותו בקלות והוא יוכרז כשקרן.... דר' גיורא הידש

רציתי לשאול האם מישהו מכיר מקום שעושים שם קבוצות ועוזרים לאנשים עם הפרעות חרדה? יש לי חרדה ממפגש עם גברים, אני בת 29 וזה מונע ממני להגיע לזוגיות רציתי תשובה לגבי מפגשים שעוזרים בתופעות כמו שלי תודה

טיפול פסיכולוגי ממושך המבוסס על שיחות יכול להועיל לך. שם יהיה לך מקום לבדוק ממה נובעים הפחדים ולקבל כלים להתמודד איתם בהצלחה אריאל

למודאגת שלום, אני חושב שטוב שהחלטת להגיע לטיפול ולשפר את איכות החיים שלך. בכל אופן קבוצות טיפוליות וטיפולים קשורים לאזור המגורים. כך שאם תצייני את האיזור נוכל לכוון אותך טוב יותר למרפאות באזור. העיקר שתתחילי טיפול, יכול להיות הרבה יותר טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לשאול יש לי התקפי אכילה בלילה אני אוכלת בסדר במשך היום אבל בלילה אני נעשית עצבנית אני לא יכולה לישון ואני אוכלת כל הלילה ואני גם מעלה במשקל וזה מייאש אותי מה עליי לעשות

ללימור שלום, חשוב מה הרקע לאכילה המוגזמת, אולי מתוך שעמום? אולי מסיבה אחרת. בכלל מדוע אינך ישנה בלילה? מתי את ישנה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב ! אני הייתי בדכאון והרופא רשם לי לוסטרל ולא מהרתי לקחת את התרופה והיום אני שמחה כי מצבי השתפר בגלל תרופה הומאופטית שלקחתי. אמנם סבלתי מהדכאון אך לפחות לא היו לי תופעות לוואי. אל תמהרו לקחת תרופות ! יש עוד דרכים לטיפול בדכאון. כמובן שמישהו שיש לו דכאון קשה- עדיף שיקח תרופה.

תוכלי לשתף אותנו איזו תרופה לקחת?

התשובה לא תעזור לך. כי היא לא לדכאון- היא לליחה ולעוד בעיות כלליות. אם את רוצה- אני יכולה לספר לך.

שלום רב, הנני משתמש בתרופה מזה 25 יום . 10 ימים ראשונים 10 מ"ג לפני השינה . לאחר 10 ימים 20 מ"ג בבוקר . לפנות בוקר סובל מכאבי בטן עזים ( 04:30 בבוקר ) וכן מרעידות בידיים במשך בבוקר עד הצהריים . האם אלו תופעות לוואי נורמליות של התרופה . תודה

לדוד שלום, לא ציינת את שם התרופה... אחר כך אשמח לעזור דר' גיורא הידש

שם התרופה ציפרמיל

אני סטודנט לתואר ראשון, בתחום ה - HI_TECH . לקראת בחינות סוף הסמסטר נתקלתי במצבים של חוסר ריכוז ניכר, וחוסר מוטיבציה ללמוד. באופן טבעי הדבר פגע מאד בציונים שלי, ובמצב הרוח שלי. ייתכן שלמצב הקשה בשוק העבודה יש השפעה על העניין. חוץ מזה (וזה בוודאי קשור) אני סופל מתופעה של תלישת זיפים מהזקן (בימים בהם אני לא מגולח), זו מעין תופעה הדומה לקסיסת ציפורניים וקשה לשלוט בזה. בימים בהם אני מגולח, התופעה מתחלפת בהרגשת לחץ בשיניים (על בסיס פסיכוסומטי ולא רפואי). האם אני זקוק לאבחון פסיכולוגי? האם לאיבחון פסיכיאטרי? אולי עלי לגשת לרופא המשפחה? האם יש אפשרות לקחת למשך מספר חודשים טיפול תרופתי אנטי דיכאוני על מנת לשפר את הגישה שלי לקראת מועדי ב'? תודה מראש. ערן.

לערן שלום, אתה מתאר שתי בעיות הקשורות למצב נפשי - האחת החרדה והדיכאון והשניה תלישת השערות מהזקן. בכל אופן המצב הנפשי פוגע בתפקוד ובתוצאות של הבחינות, לכן כדאי להגיע לאבחון. אתה שוקל טיפול תרופתי ולכן כדאי לפנות לפסיכיאטר. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום הפסיכולוגית שלי המליצה על שילוב טיפול תרופתי בנוסף לשיחות שלנו. היות ואני עובדת במערכת ציבורית, אני רוצה ללכת ליעוץ פרטי. למישהו יש מושג כמה יכול לעלות יעוץ כזה בערך? והאם כדאי ללכת פרטי או להשאר בשירות קופת חולים? אודה מאוד לכל מי שיודע ויוכל לעזור. גלית

אני מטופלת אצל פסיכולוג ופסיכיאטר מזה 7 חודשים בערך. גם אני עובדת בשירות ציבורי וגם רציתי לעשות את זה באופן פרטי. העניין הוא שלהתייעץ את יכולה באופן פרטי אך במידה ותצטרכי את התרופה, קניית התרופה באופן פרטי עולה מאוד יקר (מה שאני מקבלת בסדר גודל 600 ש"ח לחבילה). אני מבינה מאוד את החששות שלך מכך שהעניין ייודע בעבודה, אך תעשי את החשבון מה יותר חשוב הבריאות שלך או העבודה,מה גם שלא נראה לי שייעשו מזה עניין בעבודה. לגבי שאלת המחיר - אני משלמת לפסיכיאטר שלי 300 ש"ח לאחר הנחה כי אני סטודנטית. אבל הפגישות איתו הן פעם בחודש ולעתים אפילו יותר מזה.המטרה היא להיות אצלו במעקב.לפגישות יותר תכופות יש לי את הפסיכולוג. באיזה איזור את גרה ואולי אוכל להמליץ לך על הפסיכיאטר שלי. אשמח לעזור ושיהיה רק טוב ותרגישי טוב

אם יש לך מושלם ואת בקופת חולים כללית את יכולה לפנות לרופא שלי שהוא סגן מנהל מחלקה ו 3 פעמים בשנה תוכלי לקבל החזר של 80% מהעלות. אני מטפל אצל הרופא דרך מכבי והוא מצויין. אני לא רוצה לנצל את הפורום לפרסומת לכן אם תשלחי לי את כתובת המייל שלך ל [email protected] אעביר לך את פירטי הרופא שאול

כדאי לבקש מהפסיכולוגית שאת נמצאת אצלה בטיפול שמות של פסיכיאטרים שנחשבים לטובים ושהיא ממליצה עליהם. עפ"י הצורך שיתוף פעולה בין הפסיכולוגית לפסיכיאטר יכולים להיות חשובים ולכן כדאי לבקש ממנה המלצה למי לפנות. המחירים משתנים עפ"י הכישורים של המטפל, ההסמכות שיש לו, הניסיון, המוניטין וכיוצ"ב. אם יש בעיה כלכלית אז עדיפות לרפואה הציבורית ואז תוכלי גם לקבל את התרופות במחיר מינימלי וזהו חיסכון כפול.

באופן עקרוני אין הבדל בין טיפול פסיכאטרי ציבורי ופרטי מלבד העלות. צריך לקחת בחשבון שטיפול פרטי מסתכם בכמה מאות שקלים בחודש. מפגש של שעה עומד בבמצוע על 250 ש"ח ומעלה. לזה תוסיפי את הטיפול התרופתי שגם הוא מסתכם בכמה מאות בחודש והרי שהעסק יקר מאוד. אם את מרוצה מהמטפל בקופת החולים כדאי לשקול את הדברים שוב תרגישי טוב, אריאל

ייעוץ פרטי עולה 400-800 ש"ח בממוצע לכל פגישה. פגישה ראשונה יכולה לעלות 50% יותר מפגישה רגילה. 250 ש"ח? אולי רופא סוג ד' שעובד בלי קבלות...

היי יש לי שאלה שמטרידה אותי אותי כבר כשבוע וחצי וביומיים האחרונים מצבי הוחמר בעקבות כך אי לכך הנני זקוקה לייעוץ (פסיכיאטר ופסיכולוג שלי בחו"ל והשאירו אותי ללא מחליף.חוסר אחריות לשמה!!! לכן אנסה להיעזר בפורום. אני אובחנתי כסובלת מדיכאון ברמה בינונית לפני כ-7 חודשים.מקבלת לוסטרל 100 מ"ג והולכת גם לטיפול פסיכולוגי.בסה"כ נראה כי ז עוזר לי.הנני מרגישה כי לא חשה יותר את העצב העמוק שעבר עליי,לעתים דכדוך, אך אני מניחה שהדבר קורה גם לאנשים באופן כללי,הרי לא תמיד אנו מאושרים.לאחרונה התחלתי להיות עסוקה במחשבות על העתיד שלי, כלומר כיצד יראה עתידי לאור ההפרעה שאני לוקה בה כעת ואפילו שהיא תחלוף לחלוטין בהמשך והאם יהיה מצב שהיא תחלוף לגמרי.כיצד אוכל לקשור קשר זוגי עם מישהו כשידע שאני סובלת/סבלתי מדיכאון ונטלתי כדורים נוגדי דיכאון,מה יהיה מצבי בריאותי בעקבות הדיכאון (יש לציין כי מדי פעם אני מרגישה חולשות בעקבות המצב הנפשי) וכד'.לפני כחודשיים שמתי לב שכמעט כל שבר שאני אומרת או כל דבר שכרוך בהבעת דעה, בטחוני נוטה להתערער ואני חשה מן תחושה שאני לא יודעת מי צודק אני או אחרים ואני כאילו הולכת לאבד את שפיותי.בשיחה עם הפסיכולוג שלי התחלתי להבין כי מדובר בתופעות שאופייניות לגיל ההתבגרות ולתחושת אי וודאות שמאפיינת אי גיבוש זהות.לאחר מחשבות רבות הבנתי כי אכן זהו המצב, כנראה שאני עוברת תהליך התבגרות מאוחר (לצערי.כיום אני כמעט בת 26) ויחסית נרגעתי (לפחות לא מדובר במצב פסיכוטי).מה שעוד שיכנע אותי שמדובר בתהליך התבגרות מאוחר ולא משהו חמור יותר הוא העובדה שהפסיכולוג שלי אמר כי הרי את לא מרגישה אי וודאות לגבי דברים כמו אם משהו עומד מולך את שואלת את עצמך האם הוא באמת עומד שם או רק אני רואה אותו ואחרים לא.זאת אומרת שהבלבול מופיע במצבים של הבעת עמדה ולא במצבים טריוויאליים כגון זה.אך לאחרונה אני מרגישה שהבלבול מתחיל גם במצבים כמו האם מה שאני רואה בטלוויזיה גם אחרים רואים,האם מה שאני שומעת זה באמת קורה או שאני מדמיינת וכד'.אני מפחדת מאוד מזה ולא מבינה מה קורה לי.האם אני בדרך למצב פסיכוטי (הרהורי שווא לדוג') או שאני בחרדה מהמצב הדכאוני ומההשלכות שלו וזה גורם לי לחרדות למיניהן או למחשבות אובססיביות.יש לציין כי כשאני מרגישה מבולבלת במצבים הטריוויאליים אני די נוטה להבין שאני תופסת את המציאות כמו אחרים, אך לכמה שניות יש לי הבזקים שאולי זה לא כך. מצטערת על השאלה הארוכה אך אני באמת זקוקה לעזרה ובהקדם. תודה מראש

היי נראה לי שמדובר בחוסר ביטחון עצמי אשר יכול להיות חלק מהאופי שלך אבל גם קשור לדיכאון. כך השאלות הראשונות לגבי הקשר הזוגי והדיכאון, וגם השאלות הבאות הן ביטוי של חרדה. מבלי לראות אותך אני חושב שאין חשש למצב פסיכוטי ולא זאת הנקודה. הנקודה העקרית היא הבטחון העצמי והדימוי העצמי אשר יורדים למטה....בדיכאון. רבים סובלים מדיכאון והדיכאון הוא דבר חולף, יתכן מאוד שבמשך כל חייך לא תסבלי יותר מדיכאון, אבל יתכן גם אחרת, בכל מקרה כדאי לחכות שהדיכאון יחלוף ואז תראי את הדברים באור שונה. שיהיה רק טוב ונקווה שהמטפלים יחזרו במהרה. דר' גיורא הידש

יש לי שלושה שאלות: האם מחלות הנפש נגרמות כתוצאה מטרואמה נפשית עד גיל 12 ? האם יכול להיות רצף טראומות נפשיות המשפיעות על נפש האדם או שיש טראומה נפשית אחת שהיא גדולה מהשאר ? האם מי שהחלים ממחלת נפש אחרי גיל 20 יכול לחלות שוב ?

מצטער על שגיאות הכתיב אבל לא קיבלתי שום תשובה בני כתב/ה: > > יש לי שלוש שאלות: > > האם מחלות הנפש נגרמות כתוצאה מטרואמה נפשית עד גיל 12 ? > האם יכול להיות רצף טראומות נפשיות המשפיעות על נפש האדם או שיש > טראומה נפשית אחת שהיא גדולה מהשאר ? > האם מי שהחלים ממחלת נפש אחרי גיל 20 יכול לחלות שוב ?

שלום, אני יוצאת עם בחור כמעט שנה לאחרונה החלטנו להתחתן. אמש הוא החליט לספר לי שבשנים האחרונות הוא טופל פעמיים באופן אינטנסיבי אצל פסיכולוג ופסיכאטר ואף נטל כדורי פרוזאק ואחרים במשך תקופות של 7- 8 חודשים בכל אחת מהפעמים. יש לציין כי הוא פנה לטיפול (בשניי המקרים) לאחר פרידה מקשר שנמשך שנים כשחש שאיבד את הרצון לחיות. מזה כארבע שנים הוא אינו מטופל ולוא לוקח כדורים. שאלתי היא האם זה אמור להדליק אצלי נורה אדומה? האם יכול להיות מצב שבו שוב יאבד את הרצון לחיות (שהתופעות מהעבר יחזרו על עצמן)? חברי הוא אדם שקט ומסוגר. אנו עומדים להתחתן ואני אובדת עצות מחשש שאם אי פעם דברים לא יסתדרו ביננו הוא עלול לפגוע בעצמו או אולי אפילו בי? לתשובתך אודה

לגילי שלום, איני יכול לאמר בביטחון אם הוא עלול להגיע לדיכאון בעתיד. בכל אופן אנשים מסוגרים ועדינים אינם פוגעים באחרים. אם את מאוד מתלבטת וחוששת, תנסי לבקש ממנו לפנות ביחד לפסיכיאטר שמכיר אותו ולדבר על הדברים ביחד. חשוב לדבר על הדברים הללו, אחרת החרדות והחששות עלולים לכרסם ביחסים ביניכם. שיהיה במזל טוב והמון אושר דר' גיורא הידש

שאלה . הבן שלי משתמש בסמים מסוג גראס מריחואנה וחשיש. הפסיכיאטר נתן לו מרשם לפרוזאק.איזה סכנות יש בשימוש של פרוזק עם הסמים הנ"ל ועם צריכת אלכוהול?

שלום, כל השילובים הללו אסורים וכדאי להפסיק את הסמים והאלכוהול מסיבות רבות. האם הפסיכיאטר יודע על השימוש בסמים? דר' גיורא הידש

שלום, אין צורך לחזור ולקדם את השאלות מעמודים קודמים, בדרך כלל אני "עושה סיבוב" ועונה על המשכים ושירשורים. כך שכבר עניתי על השאלות החוזרות במקומן המקורי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דר הירש שלום לא ענית על שאלתי בענין מחשבות טורדניות - המשך אודה אם תענה לי

לורדה שלום, צר לי אבל יתכן שבטעות ובגלל העומס החמצתי את שאלתך. חפשתי כעת ולא מצאתי, כך שאם תכווני אותי אשמח לענות. מה הלינק או באיזה עמוד נמצאת שאלתך. דר' גיורא הידש

הי, כתבתי כבר לפני כמה ימים ל משיכתי לגרביים של נשים. חשוב לי לציין שהבעיה ממש פוגעת בי בכל תחום. לדוגמא במקום העבודה שלי אני מסתכל לבחורות לרגליהן כל הזמן לראות איזה גרביים הן גורבות מידי פעם אני נוגע כאילו לא במתכוון בגרביהן כשהן יושבות לידי, רק מכיון שזה גורם לי לגירוי מיני רב. אני חושש שזה עלול לגרום לי לבעיות נוספות. (כבר יצא לגנוב גרביים מאחיות של חברים שלי) אגב, אני שולח בעיה זאת למס' פורומים כדי לקבל את מירב התגובות, מה גם שאינני יודע בדיוק לאיזה פורום היא מתאימה. מאוד עצוב לי שיש אנשים שמזלזלים בבעיה הזאת וסתם מקניטים. יובי

יובי שלום אני מבינה שעניין זה מציק לך ומטריד אותך, ואני לא חושבת שיש מקום להקניט. כל דבר שמפריע לאדם ומטריד את שלוותו הוא רציני מספיק. אגב, אינני סבורה שמדובר בבעיה נפשית, או סטיה. נכון שאין זה קונבנציונלי, לכן הייתי מציעה לך לקבל את המשיכה שלך כלגיטימית, ולקוות שאולי פעם תכיר מישהי שתמצא את זה חינני. אגב, אנשים רבים נמשכים לדברים שונים ומשונים. אין כל רע בלהמשך לגרבי נשים כל עוד לא מדובר בעניין פלילי. באשר ל"לקיחת " הגרביים מאחיות של חברים, הייתי ממליצה לך להפסיק ופשוט לקנות גרבי נשים בחנות. (תמיד תוכל לטעון שמדובר במתנה). אל תחשוב שאתה פסיכי כי אתה לא. ואולי פעם תצליח אפילו להתיידד עם המשיכה הזאת, ולראות בה לגיטימית. וחוץ מזה תמיד אפשר להעזר בפסיכולוג שיבהיר לך שמשיכה לגרבי נשים הם לא שד גדול שצריך להבהל ממנו. נטלי

לדר הידש שלום. האם ניתן לשלב קלונקס 0.50 פעמיים ביום עם רמרון 0.35. שאלה נוספת. אימי בת 69 ונוטלת את הרמרוןעם בונדורמין מכיון שהיא לא נרדמת. את הבונדורמין היא לקחה במשך שנים לפני שהופיע הדיכאון. האם יתכן שהיא צריכה לקחת את הרמרול שעה או שעתיים לפני השינה ואןלי זה ישפיע? אודה לך מאד על התשובה.

לנוית שלום, כנראה שההפרעות בשינה הן תוצאה של המצב הנפשי וכאשר המצב הנפשי ישתפר אז גם השינה תהיה כמו קודם. ניתן לשלב בונדורמין וקלונקס עם הטיפול ברמרון. את הרמרון כדאי ליטול כשעה שעתיים לפני שעת השינה. כיוון שכל התרופות הללו מרדימות כדאי להשגיח שלא להגזים במינון ולבדוק לפני השילוב כדי לא לתת יותר מדי תרופות. אם הרמרון מספיק אז אין צורך להוסיף תרופות נוספות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר' הירש שלום בהמשך להתכתבות ביננו מיום שבת שעברה בקשר לאחי שהוא כנראה חולה בסכיזופרניה אנו לא יודעים מה לעשות איתו מכיוון שהוא לא רוצה לבוא לטיפול וכל כך קשה לנו לעשות זאת בכפייה אני ממש מתחננת בפניך לתת לי יעוץ הולם איך לעשות זאת בדרך נעימה ולאלץ אותו לבוא מרצונו לטיפול בגלל שמצבו מחמיר מואד ואדה לך אים תיתן לי רופא פרטי שיוכל לעשות בשבילנו את כל הפרוצדורה שצריך בשיתוף איתנו ולתת לנו יעוץ כמה שיותר מהר לפני שיקרה לנו אסון כי הוא מתחיל להיות אלים מילולית וכבר לא מעניין אותו כלום דרך אגב אני האחות הכי קרובה אליו וגם אותי הוא לא רואה כבר ממטר כמו שנאמר תודה רבה לך ואני מחכה לתשובה בזמן הקרוב ואים יש לך טלפון אשמח לקבל אותו

רונית כתב/ה: > > לדר' הירש שלום > בהמשך להתכתבות ביננו מיום שבת שעברה בקשר לאחי שהוא כנראה חולה > בסכיזופרניה אנו לא יודעים מה לעשות איתו מכיוון שהוא לא רוצה > לבוא לטיפול וכל כך קשה לנו לעשות זאת בכפייה אני ממש מתחננת > בפניך לתת לי יעוץ הולם איך לעשות זאת בדרך נעימה ולאלץ אותו לבוא > מרצונו לטיפול בגלל שמצבו מחמיר מואד ואדה לך אים תיתן לי רופא > פרטי שיוכל לעשות בשבילנו את כל הפרוצדורה שצריך בשיתוף איתנו > ולתת לנו יעוץ כמה שיותר מהר לפני שיקרה לנו אסון כי הוא מתחיל > להיות אלים מילולית וכבר לא מעניין אותו כלום דרך אגב אני האחות > הכי קרובה אליו וגם אותי הוא לא רואה כבר ממטר כמו שנאמר תודה רבה > לך ואני מחכה לתשובה בזמן הקרוב ואים יש לך טלפון אשמח לקבל אותו

לרונית שלום, צר לי לשמוע שמצבו של אחיך מחמיר, עם זאת לצערי אין תרופת פלא או שיטה שתשפר את מצבו באופן המהיר ביותר. אני חושב שכדאי להזמין מחר את רופא המשפחה להערכת מצב ואולי הוא יצליח לשכנע את אחיך להתחיל בטיפול. תתענייני בקשר לרופא פסיכיאטר באזור מגוריך,. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

פלוטין פקסט צפרמיל אפקסור זייבן שתיתי ושותה תרופות אלו ומצב רוחי לא משתנה... עדיין במצב רוח ירוד מאד המלווה בדיכאון האם לרופא יש מה להציע? ולמה תרופות אלו לא עוזרות לי? תודה מראש ושבת שלום אהרון

צר לי לשמוע שעדיין לא מצאת תרופה שעוזרת לך. אני יכולה להבין כמה זה מייאש לנסות כדור אחרי כדור שהוא לא ישפיע. האם ניסית במקביל גם טיפול בשיחות? זה יכול להועיל לך באופן כללי ובוודאי שלהתמודד עם חוסר יעילות התרופות והתסכול מהטיפול התרופתי. זה לא ישמע נורא אופטימי, אבל יש עוד תרופות שעוד לא ניסיתי. יכול להיות שהבאה תהיה זו שתעזור לך...

לאהרון שלום, אכן ניסית מספר תרופות ומקבוצות שונות, אני מניח שניסית אותן גם מספיק זמן כדי לראות את ההשפעה ובמינון מתאים. לא כתבת לשם מה אתה נוטל את התרופות, מה האבחנה, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שיתכן וישנם קשיים שהתרופות אינן יכולות לפתור, כך יתכנו קשיים בחיי הנישואין, משפחה, עבודה או כל גורם אחר אשר גורם לך למתח ודיכאון. כמובן שניתן גם להעזר בשיחות. לעתים כאשר תרופות לא עוזרות מנסים "לתמוך" בתרופה על ידי תרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח כמו ליטיום או דפלפט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

"שנתיים של טיפול כבר לא עוזרות...."

שלום לך ! לעתים אני חש שנקלע למערבולת של ארועים מכבידים. מעין טלנובלה.מזה כשבוע אני מתרוצץ בין הבית לבית החולים. אני בן 79 חש ברע. לא עייף אותך\כם בפרטים. סופו של דבר עבר ניתוח בדחיפות וניצל. אני היחיד בין האחים שסעד אותו והרגיע את אימי. כהרגלי פעלתי בקור רוחו באופן ענייני. וכפישקורה לי בדרך כלל אני חוטף את תוצאות העומס הרגשי \נפשי לאחר שהארוע המלחיץ מאחרורי. אבא היה שסכנת מוות אמיתית וניצל. עכשיו כשכולם רגועים ושלווים , אני מתעורר בלילה , נתקף בהתקפי פאניקה. הכי גרוע וקרה לי לפני שנה בגלל הנהיגה הממושכת (אסור לי לנהוג יתר על המידה בגין פגיעה צווארית) חלה החמרה במצב הצוואר המתבטאת גם בטשטוש ראיה (תסמונת צרויקאלית ). בעבר נאמר לי שיתכן וטשטוש ראיה או התחושה של טשטוש ראיה מועצמת בגים מצב נפשי(אפרט בהמשך ). אני כנראה לקחתי על עצמי יותר מדי , התקבלתי ללימודים במאסטר יוקרתי (נרשמתי בעיקר מנת לבדוק איכן אני נמצא מבחינת הכישורים האקדמיים שלי לאור התחושה של ירידה קוגניטיבית ) כמו כן, אני מצוי בתהליך של הקמת חברה למתן שירותים מיוחדים (אשר אינם ניתנים בארץ ) נמאס לי לעבוד כשכיר . כללית , אני נע מתפקוד מעולה ברמות גבוהות לירידה תפקודית פאניקה וחרדה משתקת. פתאום הגבולות שלי אינם ברורים לי. לפחות קופת חולים מכסה את עלות התרופה לביתי (40000 דולר) מקווה שהיא תעזור. נמנעתי בהצלחה מהדחף להגדיל את מינון הקסנקס. החרדה גדלה לנוכח העובדה שבעוד כחודש אני טס לחו"ל (דרומאמריקה ) לתקופה של שלשה שבועות עם המשפחה וחשוב לי לחוש באופן סביר.האם טשטוש ראיה מוכר לך כסמפטום נלווה לחרדה ?. יש הסוברים שלסמפטומים מסוימים משמעות סמבולית . טשטוש ראיה כביטוי לרצון לטשטש את תפיסת המציאות המאיימת ? בי תודה דן

לדן היקר, שמח לשמוע ממך, אני חושב שאתה מודע לכל מה שעובר עליך ואני מסכים עם דבריך. היכולות שלך גבוהות וגם הציפיות מעצמך וטוב שכך, עם זאת היכולות הגבוהות אינן אומרות בהכרח שהחיים יותר קלים.... כפי שכתבת, אתה דואג לאביך וכנראה הצלת את חייו. תנסה לתת קרדיט לדברים הטובים שאתה עושה ומצליח ולא רק ביקורת על החרדות ועל מה שאתה לא מספיק.... אני מקווה שהמצב של הבת ישתפר וגם תצליח בתוכניותיך, שבוע טוב הידש

אני נוטל מובמיד כבר 3 חודשים כ 2 כדורים ביום אבל לא מרגיש כל כך שזה עוזר לי. זהו הכדור היחידי שלא היו לו תופעות לוואי והצלחתי להסתגל אליו אני סובל מדיכאון מתמשך. אנא התיחסותך.

ליוסי שלום, המובמיד היא תרופה טובה המשפיעה נגד דיכאון בפעולה על הנוראפינפרין. אפשר להעלות את המינון עד 300 מג' ביום וכמובן להוסיף גם שיחות. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

אפשר עד 600 בכייף, למרות שזה באמת לא כדור שתמיד הכי חזק

שלום אני כחצי שנה אחרי תאונת דרכים ואחרי פגישה ואבחון אצל פסיכיאטר הוא אמר שיש לי PTSD וגם דיכאון. קיבלתי מרשם לסרוקסט, ואני די חושש לקחת אותו. אני רוצה להבין איזה תופעות לוואי עלולות להיות מנטילת תרופה זו? מאוד אשמח אם גם קוראים אחרים שנטלו את התרופה יענו לי מניסיונם האישי, שאלה לרופא: מה זה PTSD' האם זה יעבור, אם כן תוך כמה זמן וכו' כל תשובה שלכם תתקבל בברכה יום טוב לכולם

לנדב שלום, PTSD היא תסמונת נפשית המתפתחת אחרי טראומה. הטראומה יכולה להיות מכל סוג, בצבא, תקיפה מינית וכמובן תאונת דרכים, אבל באופן עקרוני כל דבר החורג מאירועים צפויים. מדובר על טראומה שלנפש קשה לקבל ולעבד אותה, ולכן ישנם סיוטי לילה, לעתים דבר שמזכיר את הטראומה (כמו נהיגה אצלך), עלול לגרום לחרדה, שינויים במצב רוח, התכנסות בעצמך, התרחקות מחברה וכדומה. פעמים רבות ההפרעה חולפת אבל כפי שידוע לעתים כאשר הטראומה קשה במיוחד נשארות תופעות נפשיות המלוות את האדם שנים רבות, כיוון שהסבל הוא רב, פעמים רבות נעזרים בטיפול תרופתי בנוסף לשיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי נדב! חוויתי מס' טראומות רצופות. אחרי כל אחת המשכתי להיות "גיבורה". חשבתי שאסתדר ולא לקחתי תרופות. עד שיום אחד החלטתי (גם בעקבות הקריאה בספר: "סערת נפש", מומלץ), שהגיע הזמן. זה קרה לפני שנה. תוך שבועיים שלושה התחלתי להרגיש בשינוי. קודם כל, חזרתי לישון בלילה. חוץ מזה, קיבלתי את כוחות הנפש שלי מחדש. הדברים, שנראו לי קשים ובלתי אפשריים, נראו פתאום קלים יותר וברי פתרון. הפסקתי לבכות ולהילחץ מכל דבר, התחלתי לחייך יותר, ובאורח פלא האנשים בסביבה, שקשה להם לקבל בסביבתם אדם מדוכא וחרד, חזרו והתקרבו אלי. לפני חודשיים הורדתי את המינון לחצי כדור ביום, ואני בסדר גמור. נראה לי שבקרוב, אוריד את התרופה לגמרי. מבחינת תופעות לוואי, היו קצת כאבי ראש ובחילה בתקופת ההסתגלות, אבל לא משהו רציני. זה חלף עם ההסתגלות לתרופה. ו....כן, זה פוגע תחום המין. לא בחשק המיני, אלא במשך הזמן שנדרש להגיע לאורגזמה, אבל בעיני זה זניח לעומת הרווח, וזה גם הפיך. השיקול הסופי הוא שלך, אך הדיווחים מכל מי שמשתמש והתרופה מתאימה לו זהים. בהצלחה ושיהיה רק טוב. טלי

חומרים נוגדי דיכאון מעודדים צמיחת תאי מח,,,, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2720375,00.html

לורדה היקרה תודה לך, נקווה שלפחות בתחום הזה אנו דומים לעכברים... שבוע טוב הידש

בנופש האחרון שלי באמסטרדם עישנתי חצי גויינט בלבד אחרי 3כוסות של יין במהלך ארוחת הערב. הגעתי לחדר מיון בעיקבות התקף פאניקה\חרדה שלא חוותי מעולם בחיי .גם כשעישנתי המון גראס לפני כמה שנים.והרגשתי מצויין .דאז... בבית החולם באמסטרדם רגילים לתופעות אלו .אפילו הרופאה שבדקה אותי סיפרה לי שחוותה אותו הדבר בשנות העשרים לחייה.קיבלתי 10מ"ג ואליום וכד מלא פטל מתוק לשתיה. האם יכול להיות שלעובדה שאני נוטלת פלאקוניל 200מ"ג(בעקבות מחלת הלופוס הקל -לדברי הרופאה) יש קשר למקרהמצער זה.בתודה מראש ,רוני.

לרוני שלום, איני מכיר את התרופה שציינת. כדי שאבדוק ואוכל לענות במדוייק אנא רשמי את שם התרופה באנגלית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני מטופלת בפרוזאק כ- 4 שנים. סיבת הטיפול היא חרדה שהייתה לי בנושא מסויים. הפסקתי לשנה והחרדה חזרה ושוב חזרתי ליטול את התרופה. שאלתי היא האם אין תופעות לוואי לטווח ארוך בשימוש ממושך בתרופה זו? בנוסף, מאד היה לי חשוב לדעת האם ישנם אנשים שלא מוגדרים כ"חולים" שמטופלים בתרופה. המטפלת שלי אמרה שכן. אני רוצה להאמין שאני לא חולה (זה מה שהיא אומרת) ושזו "רק הפרעה". מה דעתך? תודה מראש

ליעל שלום, חרדה אינה מחלת נפש למרות שכמובן מדובר בבעיה נפשית/רגשית. הפרוזק נמצאת בשימוש בארה"ב משנת 89 ובארץ כשנה אחר כך. כך שיש לנו ניסיון רב עם התרופה והיא אינה גורמת לנזקים בשמוש לטווח ארוך. להיפך, כבר הוכח שהיא פועלת כאספירין בדם (מדללת את הדם כפי שמקובל להגיד), ויש כתבה למעלה שאפילו מעודדת חידוש תאי מוח (?!). כמובן שאפשר להוסיף שיחות ולבדוק את מקורות החרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אני מטופל בציפרמיל מזה שנתיים . הכדור מאוד עזר לי אך מזה חצי שנה אחרונה אני לא נרדם בלילה וסובל מתופעות לוואי של עייפות . אני בנוסף עליתי במשקל אך איני אוכל הרבה בכלל . יש לי הרבה דברים לשאול ואני עובר כרגע תקופה די קשה אשמח אם תוכל לעזור לי. לא אוכל לכתוב את הכל אבל אנסה לתמצת . הבנתי שאין מה לעשות בקשר למשקל אך אין לי רצון יותר להתפשר על כך . הפסיכיאטר שלי אמר שיש להחליף כדור . אני בסיום שנה א (סטודנט) ורציתי להפסיק את הציפרמיל אך נאלצתי להמשיך כי פשוט לא יכולתי להתרכז למבחנים.( אימובן - ניתן על ידי הפסיכיאטר להפרעת השינה רק לחודשים האחרונים) כרגע אני הולך לקחת פסק זמן ולנסות להיגמל או להחליף, קשה לי מאוד עם ההפסקה אני סובל מחוסר ריכוז ,הרגשה פשוט שונה אשר מתבטאת בהרבה אופנים. אני לא יודע מה לעשות . קשה לי להגיע להחלטה(בקשר להחליף כדור או להפסיק לגמרי) במיוחד כאשר אני ניצב לפני המשך הלימודים . אני גם לא יודע אם שנתיים זה תקופה ארוכה לציפרמיל. יש לי עוד הרבה דברים לשאול אך בכדי לתמצת אכתוב בפעם הבאה תודה

ערב טוב, כפי שכתבתי בעבר זו השאלה הקשה ביותר, קשה להחליט אם להחליף תרופה שהשפיעה באופן חלקי. מצד אחד מרגישים את ההשפעה הטובה אבל רואים גם את החסרונות, מצד שני אין בטחון שהתרופה השניה תתאים לך יותר. בכל אופן נטלת את התרופה שנתיים, זה בהחלט זמן מספיק כדי להכיר את התרופה, בדרך כלל בדיכאון ראשון הטיפול הוא למשך כשנה ויש המחמירים לשנתיים, כך שנראה שנטלת את התרופה מספיק זמן. בנוסף, אתה מציין תופעות לוואי של עייפות ועליה במשקל, אני מייחס את העליה במשקל לתרופה אבל כנראה שהעייפות קשורה למצב הכללי שלך ולא לציפרמיל כיוון שבדרך כלל אנחנו רואים תופעת לוואי זו בתחילת טיפול ולא אחרי מספר חודשים של טיפול. הטיפול השלם הוא שיחות ותרופות, האם היית בפסיכותרפיה? כדאי אולי לנצל את החופש להתחיל בפסיכותרפיה? אחרי שנתיים של טיפול כאשר הציפרמיל לא פתר את כל הבעיה, צריך לחשוב באופן רציני על החלפת הטיפול כפי שהרופא ייעץ לך. שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה לך על התשובה. בהקשר לדבריך כן אני מטופל בשיחות וגם בציפרמיל ,למרות שלא הרגשתי צורך להרבות בשיחות בזמן האחרון. נעזרתי בציפרמיל והמשכתי כרגיל . בנוסף רציתי לשאול על כאבים בחזה ,לאחרונה(תחושה כבדה) האם זה יכול לבוא מציפרמיל ? . בהתייחס לדבריך ובאופן כללי יש סיכון משימוש ממושךבציפרמיל ?או כל תרופה פסיכיאטרית אחרת . הפסיכיאטר שלי אמר שיש אנשים שלוקחים שנים .