פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
03/08/2003 | 16:08 | מאת: דני

מה ההבדל בין אדראל לריטלין ? ולמי זה מתאים יותר אני סובל מהפרעות קשב וריכוז בן 35 והריטלין עובד אבל חלש ןלפעמים

03/08/2003 | 17:22 | מאת:

לדני שלום, לא הבנתי את השם השני שרשמת בנוסף לריטלין. כדי למנוע טעות אודה לך אם תרשום את השם בלועזית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/08/2003 | 18:00 | מאת: דני

אדראל זהה לדקסדרין

03/08/2003 | 15:44 | מאת: קובי

שלום רב, אני בן 18, כבר מספר שנים אני סובל מחרדה, בעצם ממתי שאני זוכר את עצמי, אבל ברמות שונות... הייתי מטופל כ 8 חודשים בחצי כדור סרוקסאטר ולאחר מכן המינון ירד לרבע הכדור עזר לי אבל הוחלט בעצת הפסיכיאטר להפסיק את הכדור, שאני ינסה להתמודד לבד, גם יש צבא עוד מספר חודשים. כיום אני לא על כדורים בכלל, ויש ימים טובים יותר וטובים פחות, אבל עדיין יש לי את החששות שהיו לי פעם, אין לי את הסימפטומים של פעם כמו נשימות מהירות, דפיקות לב מואצות אבל יש לי לפעמים את הרגשת התשישות מהמחשבות והפחד שאני ישתגע, אני מפחד שפתאום אני יחטוף איזה מחלת נפש או משהו בסגנון ואני לא יהיה בשליטה, אין לי רקע של מחלות נפש במשפחה או משהו כזה, אבל אם בלי סיבה נראית לעין חיי מלווים בחרדה אז אני לא רואה סיבה שאני לא יחטוף מחלת נפש ו"ישתגע", גם לפעמים יש לי טישטוש בעיניים, אני מפחד שפתאום אני יפסיק לראות בגלל זה, אני כבר לא יודע מה יש לי... הודה לך אם תתייחס לדבריי, תודה מראש ויום נעים!

03/08/2003 | 17:38 | מאת:

לקובי שלום, לא הבנתי למה להתייחס בדיוק אבל אנסה לקלוע לשאלתך. התופעות שאתה מתאר כנראה מוכרות לך והן תופעות של חרדה, אדם הסובל מחרדה חושש וחרד שהוא ישתגע אבל זה לא יקרה ואלו בעיקר חרדות. אני שמח שהסרוקסט עזר לך, ותדע שתמיד יש דרך מילוט וגם בעתיד הסרוקסט יעזור לך. מצב שני, יתכן וההפסקה הייתה מוקדמת מדי. לכן אני ממליץ לחזור לרופא המטפל ולבדוק האם כדאי לחדש את הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 15:29 | מאת: פרוק ואלצהיימר

) יכול לגרום לפריצת/התפתחות מחלת האלצהיימר?

שלום, אין נתונים מחקריים אשר מאשרים את החשש שלך, כלומר התשובה היא שלילית. ישנן מחשבות שבדיוק ההיפך. הפרוזק פועל במידה מסויימת כמו אספירין על טסיות הדם (מדלל דם בלשון עממית), ולכן הוא מונע מחלות של כלי הדם, גם הפעולה נוגדת דיכאון יש לה משמעות נגד אלצהיימר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 19:50 | מאת: פרוזק ואלצ

תודה

03/08/2003 | 12:05 | מאת: רחלי

לד"ר הידש שלום האם כדי לקבל פרוזאק עקב בעיה הורמונלית יש לפנות לפסיכיאטר לגניקולוג, לרופא משפחה או לרופא אחר. תודה על תשובה רחלי

03/08/2003 | 14:17 | מאת: רחלי

המשך להודעה ראשונה, הסיפור במלואו כולל תשובתך בעמוד 592

03/08/2003 | 17:43 | מאת:

לרחלי שלום, קראתי גם את שאלתך הקודמת. באופן עקרוני כל הרופאים המטפלים בך צריכים להכיר את התמונה הכללית. רופא המשפחה הוא האמון ביותר על התמונה הכללית, מה מותר לך ומה אסור. באופן עקרוני כל רופא יכול לרשום פרוזק, כדי להבין טוב יותר את מצבך ולהמליץ על תרופה המתאימה ביותר אני מציע שתעברי אבחון אצל פסיכיאטר שיש לו ידע גם על מצבים גופניים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 10:07 | מאת: אנה

שלום רב אני מטופלת בכדורי הפריזמה, אני חיה בחו"ל האם אין בעיה לקנות את כדורי הפרוזק? האם באמת אין הבדל בכלל?

03/08/2003 | 17:44 | מאת:

לאנה שלום, הפריזמה והפרוזק הן אותה התרופה, אותה המולקולה רק מבתי חרושת שונים. יתכן שבמדינה שאת נמצאת בה בחו"ל יש בית חרושת נוסף.... אבל באופן עקרוני כל תרופה המכילה את החומר הפעיל של הפרוזק טובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 09:11 | מאת: השואל

שלום דר הידש, בתוכנית הבוקר של אודטה(ערוץ 10) הופיע סקסולוג וייעץ לזוג מסויים להתחלק בכדור הויאגרה חצי חצי בטענה שזה עוזר גם לנשים... רציתי לדעת אם זה יכול לעזור לחברתי שלוקחת לוסטראל מזה שנה וחצי. האם זה יכול לעזור? האם זה לא מסוכן יחד עם לוסטראל? ממש בחודש האחרון חברתי ירדה לכמות של חצי כדור ביום ועדיין "אין לה חשק" אנחנו מצפים בכליון עינים ליום שתפסיק לקחת את הכדור (היא אמורה לרדת כל כמה שבועות בחצי כדור כך שזה עוד בערך 21 שבועות) בתודה השואל

03/08/2003 | 17:49 | מאת:

שלום, מצטער אבל ויאגרה אינה עוזרת לגברים שיש להם ירידה ברצון המיני עקב לוסטרל ולא שמעתי שהויאגרה עוזרת לנשים..... כך שאיני רואה טעם בניסוי כזה. עם זאת הבעיה היא מאוד לוחצת וקשה, הייתי ממליץ בהתייעץ שוב עם הרופא המטפל ולחשוב על ירידה מהירה יותר בלוסטרל והפסקה מוקדמת יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 21:54 | מאת: "אור

אם התרופות כמו לוסטראל אפקסור סרוקסט וכו לא ממכרות כהגדרתך מדוע צריך כמה חודשים טובים בשביל לההפסיק איתם??? אפילו מבנזואפינים לא לוקח כל כך הרבה זמן להיגמל... למה אתם הרופאים מיתעללים בחולים???

03/08/2003 | 22:30 | מאת: גיא

אני הפסקתי כמה פעמים במכה תרופות כמו פקסט לאחר שימוש של 11 חודשים ,ותסמיני הגמילה היחידים היו קצת כאבי ראש והרגשה כללית לא טובה במיוחד וכל זה נמשך בערך יום וחצי. אם הייתי מפסיק לפי הספר וע"פ כל העצות ומוריד את המינון לאט לאט אולי לא היה קורה לי גם זה. חוץ מזה דיברנו על זה פעם? מה יש לך נגד רופאים? מטרתם לעזור לנו!!! וחבל שאתה מלבין את פניו של ד"ר הידש ברבים ואומר " למה אתם הרופאים מתעללים בנו החולים.... " הרי ד"ר הידש מבזבז פה זמן יקר כדי לעזור לנו אז לפחות אותו אל תכניס לתוך הקטוגוריה של "כל הרופאים" שגם כאמור קטגוריה זו מיותרת. אגב למה אתה שונא רופאים? גיא

03/08/2003 | 05:13 | מאת: נועה

אני רוצה להוסיף שהרופא משפחה הציע לי זייבן להפסקת עישון ואני מאוד מעוניינת בזה, אך השאלה אם זה יעשה לי טוב או להיפך. כמו כן הוא הציע לי שיחות עם פסיכולוג- איני מעוניינת בזה.

03/08/2003 | 17:52 | מאת:

לנועה שלום, לפי התיאור יתכן מאוד שאת סובלת מדיכאון, לא מדיכאון חמור ועמוק אבל כן מדיכאון ממושך, יתכן מאוד שהטיפול שאת זקוקה לו הוא שיחות או טיפול זוגי/משפחתי אבל את כותבת שאינך מעוניינת בכך. הזיבן עשוי לשפר את מצב רוחך והרגשתך, אבל קודם הייתי מציע לפנות לאבחון אצל פסיכיאטר ואולי התרופות נוגדות הדיכאון מתאימות יותר. אנשים ונשים רבות סובלות מתופעות דומות של דיכאון ממושך (שנה שנתיים ויותר) בגיל הזה. כדאי לפנות לעזרה כיוון שהמצב יכול להיות הרבה יותר טוב ומדובר כאן על איכות חיים ואיכות החיים של ילדיך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 01:33 | מאת: קנדשוב

לד"ר הירש שלום שאלתי היא: כיצד ניתן לקבל המלצות בקשר לרופא פסיכיאטר טוב אם הצלחות בפרט עם מטופלים בגיל ההתבגרות. אני מודע לבעיתיות אשר נובעת מצינעת הפרט ומחוסר הרצון של אנשים לחשוף את עצמם.או לחילופין לעשות פרסום כזה או אחר בפורומים,אנחנו נכבנו מרופא שאישית לא נתן יחס אנושי מה שנראה חשוב דוקא בתחום הזה, כאשר אנחנו הולכים לקנות דבר מה לא תמיד יקר במיוחד אנחנו עושים סקר שווקים קל וחומר כאשר מדובר בבריאות יקירנו, האם קיים איזה שהוא פתרון לדבר למרות המיגבלות שציינתי. בנוגע לכתובת שלי שלחתי לך כבר פעמיים איימיל עם הכתובת יתכן שהאימיל לא היגיע מהסיבה שלא דייקתי עם כתובת האימיל כי לא שמעתי ברור בטלפון. אם הדבר אכן כך אנסה שוב עם כתובת חדשה בברכה יעקב

03/08/2003 | 13:30 | מאת: תום

זו בדיוק השאלה שהתכוונתי לשאול!! בגלל אותה בעיה! מחפש את הפסיכיאטר/ים המומלצ/ים לטיפול במאניה דיפרסיה קלינית למתבגרת שכבר עברה הרבה פסיכיאטרים שלא הצליחו לעזור לה. בארץ או בחו"ל.

03/08/2003 | 17:56 | מאת:

שלום, לכל רופא יש מטופלים אתם הוא הצליח וישנם כאלו שלא הצליח. אין סטטיסטיקות על הרופאים.... אני חושב, ש"הרגשת הבטן" והגישות של הרופא הם המבחן שבו אתה יכול להשתמש, כמובן שלשם כך צריך להפגש עם הרופא... מצטער אבל אין לי תשובה טובה יותר.... אשמח לשמוע ממך, לא קבלתי את כתובתך, אתה יכול לנסות ליצור אתי קשר דרך האתר www.icallisrael.com . שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 18:49 | מאת: לתום וקנדשוב

למרות שלא נהוג להמליץ בפורום פרופ' אברהם וייצמן (מנהל מחלקת המחקר בגהה) בעל שם בינלאומי בפסיכיאטריה כללית ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר המטופלים שלו (ילדים, נוער ומבוגרים) מאד מרוצים ממנו

03/08/2003 | 00:28 | מאת: דליה

שלום רב, אני בת 27.5 והיום בדיוק מזה חודשיים אני לוקחת לוסטארל פעם ביום. עד לנקודה זו אני לא מרגישה תופעות לוואי של הכדור כמו: השמנה, עייפות, ירידה בתפקוד המיני. כמו כן, כל בערך שבועיים-שלושה יש יום בו אני מרגישה נפילה ואני שוב חוזרת לבכי ומצב של חרדה ודיכאון (בד"כ בסוף השבוע/ יום שבת.). שאלתי, האם המצב בו אני נמצאת כרגע הוא נורמלי- לא הגיע הזמן שכדור כבר משפיע? האם יש סיכוי שתופעות הלוואי של הכדור יופיעו בעתיד? (ירידה בתפקוד המיני השמנה וכו'?) אני אמורה לקחת את הכדור במשך שנה ברציפות..... מחכה לתשובתך, דליה

03/08/2003 | 17:58 | מאת:

לדליה שלום, ההשפעה של הלוסטרל מתגברת ומתחזקת עד בערך כארבעה חודשים מתחילת הנטילה. אחר כך יש התייצבות. תופעות הלוואי בדרך כלל מופיעות בהתחלה ואם אינך סובלת מתופעות לוואי (יופי לך), לא צפוי שהן יופיעו. לכן עדיין יתכנו "נפילות" וימים לא טובים אבל הם ילכו ויתרחקו עם הזמן. שיהיה רק טוב, עוד קצת סבלנות דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 23:58 | מאת: mandini

לד"ר גיורא הידש שלום, מה ההבדל בין קלונקס לבין לוריבל? (ככדור הרגעה למצבי לחץ וחרדה כתוצאה מדיכאון) בתודה מראש על תשובתך.

03/08/2003 | 01:53 | מאת: מיקי

03/08/2003 | 18:10 | מאת:

למנדיני שלום, קלונקס ולוריוון הן שתי תרופות מאותה הקבוצה. קבוצת התרופות נוגדות החרדה ונקראות בנזודיאזפינים-זה השם הכימי. לכן המשותף ביניהן רב מההבדלים. ההבדלים הם בעיקר בחומר הפעיל, משך ההשפעה וכך הלאה. עבורך הן דומות כאשר הלוריוון מעט עדיפה כיוון שהיא ממכרת פחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=154699&t=153838

אני מסכים אתך. כנראה שההודעה שכתבתי נעשתה ללא מחשבה מרובה אלה בשליפה ואני מצר על כך מאוד. הנושא פשוט קרוב ללבי ולכן הגבתי כך,אך כאמור זה לא היה במקום.

02/08/2003 | 22:39 | מאת: מאיר..

אני מעוניין בקשר .....עם אנשים אשר להם בן או בת זוג אשר חולים בסכיזופרניה או כל מחלת נפש אחרת.זאת בכדיי להחליף או לשתף אחד את השני\יה באינפורמציה טיפולית כזאת או אחרת.אני נשוי לחולת סכיזופרניה ואני יודע שישנם עוד כמותי, שגם מעונינים ......אבקש רק שיחה רצינית ועינינית .אני מאוד אוהב את אישתי והעשה הכל למען יהיה לנו רק טוב.

02/08/2003 | 23:50 | מאת:

למאיר שלום, אני שמח לשמוע את דעגתך הכנה ואהבתך לאשתך. אין ספק שאתם מתמודדים יחדיו עם החיים ועם המחלה הזו. אני מקווה שאנשים יגיבו למכתבך. בנוסף כדאי לפנות לסניף "אנוש" הקרוב למקום מגוריך. באנוש יש טיפולים וקשרים של בני משפחה, בדרך כלל מדובר על הורים אבל ישנם גם בני זוג. המון בריאות ואושר דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 13:31 | מאת: עמי

מאיר שלום רב, אני נשוי לחולת סכיזופרניה גם כן. אשמח לשתף אותך בפרטים. עמי

02/08/2003 | 16:45 | מאת: הדס

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=322699 ד"ר הידש- מה דעתך על השיטה שמתוארת בכתבה? אתה ממליץ ליישם אותה גם במקומות אחרים? הדס

02/08/2003 | 23:52 | מאת:

להדס שלום, לא הצלחתי להכנס לקישור כיוון שצריך להיות רשומים לעתון. מתי התפרסמה הכתבה ומה הכותרת? אולי אצליח למצוא את הכתבה בעיתון מנייר. שבוע טוב דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 15:15 | מאת: א.ג

אני לוקחת סרוקסט/לוסטרל מזה שנה ושלושה חודשים ועומדת להפסיק. זה אכן עזר עם הדיכאון והחרדה אבל פגע לחלוטין בתפקוד וההנאה המינית. שאלתי: בהנחה בלבד, "שהכל יהיה בסדר" גם בלי הכדורים, איך זה שהדיכאון והחרדה לא יחזרו ואילו ההנאה המינית כן תחזור?

02/08/2003 | 23:54 | מאת:

היי אין מדובר על אותו הדבר. הכדורים מדכאים את ההנאה המינית על ידי השפעה במוח, וכאשר "ההורמונים " חוזרים לרגיל גם ההנאה המינית. דיכאון וחרדה הם תופעות שחולפות מטבען, כלומר גם דיכאון וגם חרדה חולפים ללא טיפול... לתרופות יש מספר תפקידים, ראשית להקל על עומק הדיכאון, לקצר את משך הדיכאוון ואחר כך גם למנוע - כמו חיסון את חזרת הדיכאון. כלומר היום אתה רחוק מהדיכאון ואם הטיפול שלם מירב הסיכויים שהדיכאון לא יחזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 09:05 | מאת: מתי

לנילי שלום, תודה שכתבת לי אבל אשאל גם אותך האם הכדור גם מרגיע ביום או כדאי לקחת כדור אחר נוסף גם ביום. תודה מתי.

02/08/2003 | 09:36 | מאת: נילי

היי מתי, עניתי לך בפרטי.

02/08/2003 | 20:03 | מאת: מתי

תודה נילי, תגידי לי מהיכן הידע? ביי מתי.

02/08/2003 | 01:35 | מאת: אני

למה משמשות תרופה בשם לפונקס, ותרופה בשם ווטרקסיה? (ייתכן שכתבתי את השם משובש) האם הסימפטומים להם משמשות תרופות אלה גנטיים בהכרח? תודה.

02/08/2003 | 13:37 | מאת:

שלום, לפונקס בודאי שאינה תרופה לסימפטומים גנטיים. מדובר בתרופה לטיפול בסכיזופרניה, אשר משפיעה גם על הסימנים החיוביים של המחלה כמו מחשבות שווא והזיות וגם משפרת את הסמנים השליליים כמו חוסר אנרגיה, חוסר יוזמה, אדישות, ומיעוט אסוציאציות. את שם התרופה השניה לא הבנתי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 15:17 | מאת: אני

בשאלתי התכוונתי לכך: האם המחלות בהן מטפלים בלפונקס הינן תורשתיות? (והאם לפונקס משמשת רק לטיפול בסכיזופרניה? ) האם כאשר ידוע על מקרה כזה במשפחה - יש טעם לחשוש מהבאת ילדים לעולם? מה הסיכוי שהמחלה תופיע באדם נוסף? תודה.

02/08/2003 | 01:19 | מאת: תומר

שלום ד"ר גיורא הידש,יש לי פחד לא נורמלי ממקומות הומי אדם ובכלל פחד קהל. אני פוחד לפנות לפסיכיאטר בגלל הסטיגמה ובגלל שאני לא מאמין שהוא יעזור לי. כבר הייתי בטיפול וקיבלתי תרופות שהזיקו לי מאוד וכיום אני לא לוקח אותן ויותר קל לי. יש צמחי מרפא או פתרון שיכול לעזור לי. אני מאוד פגוע מהרופאים הפסיכיאטרים ולמזלי נגמלתי מהם אבל אני זקוק לעזרה בכל מקרה וכאן אני מקווה למצוא את הפתרון.אני לא ילד כבר וסבלתי מספיק. החרדה זה אסון בשבילי ואני פשוט משותק,לא זז לשום מקום.אני נכנס ללחץ אטומי כאשר אנשים זרים בסביבתי. תודה.

תומר שלום בחרדה יש את התופעה הזו של לחץ ואי יכולת להיות במקום הומה או עם אנשים זרים. כיום יש תרופות מצוינות לחרדה ואפשר לשלב טיפול פסיכולוגי ועם הזמן זה משתפר אז לא להתייאש ולמצוא את הרופא המתאים. תרגיש טוב.

היי מוזמן לפורום חרדה חברתית בהייד פארק.

לתומר שלום, אתה צודק בדבר העיקרי-חבל לסבול ואיכות החיים מאוד נפגעת מהחרדות הללו. כדאי לפנות לטיפול וטיפול עשוי לעזור לך ולהקל על התופעות שמהן אתה סובל. לצערי אני מכיר רק את הטיפולים והגישות של הפסיכיאטריה. איני מתמצא בטיפולים אלטרנטיביים. שבת שלום דר' גיורא הידש

האם התרופות הפסיכיאטריות המודרניות האם הן יכולות לשבש את הכימיכלים במוח

לדנה שלום, איני בטוח שהבנתי את שאלתך, בכל אופן התרופות בבריאות הנפש משפיעות על המוח, הן אינן משבשות אלא מתקנות ומשפרות את התיפקוד של המוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חברתי באיתנים והפסיקו לה את הטגרטול ואת הצפרמיל כשהיא לקחה את התרופה היתה לה הרגשה של: תופעות לוואי של טישטוש, עירפול, דיכאון של אוטיזים, ריחוק מהאנשים, ובנוסף לכך הרגשה שאין דחפים בריאים והרגשה של אי עשיה ולא מחוברת לעצמי ההרגשות האלה נשארו גם אחרי שהיפסיקו לה את הכדורים מדוע זה לא עובר?

שלום, כנראה קיימת בעיה בסיסית שבגללה החברה מאושפזת. לעתים קשה להפריד ולדעת אם הסימפטומים קשורים למחלה או שהן תופעות לוואי של התרופות. לכן כנראה לא הייתה ברירה והרופאים העריכו שהרגשות הללו הן תופעות לוואי של התרופות וכנראה שאין זה כך. אפשרות שניה היא שרוצים להחליף את הטיפול שאינו מועיל וחברתך נמצאת כעת בשלב ביניים של הפסקת התרופות הקודמות ועדיין לא התחילו בתרופה חדשה שאני מקווה שתעזור לה יותר ותשפר את מצבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 19:55 | מאת: אבא ג.

בני כיום בן 21.5 אושפז בעבר עקב התקף פסיכוטי. כיום המצב מאוד יציב. הוא מתפקד היטב. מטופל בתרופות ונמצא במעקב חודשי. כבר בגיל יחסית צעיר שמתי לב לקשייו ליצור קשרים חברתיים. אותה תופעה קיימת גם היום ולטענת הרופאים להתקף יש בכך חלק לא מבוטל. מאחר, וכפי שציינתי, התופעה הייתה קיימת הרבה לפני ההתקף, ברצוני לשאול: א. האם יהיה נכון להשאר במעקב אצל פסיכיאטר ולטפל בבעיה החברתית אצל פסיכולוג? ב. האם זה בכלל נכון ומקובל במקרים כאלה? ג. מה סוגי הטיפול המקובלים במקרים אלה? האם פסיכודרמה יכולה לסייע? ד. איך אוכל לתמוך בו בצורה אפקטיבית יותר על מנת שבסופו של דבר תשתפר יכולתו ליצור קשרים חברתיים? על תשובתכם אודה מקרב לב.

01/08/2003 | 23:36 | מאת:

שלום, למעשה כל מה שכתבת הוא נכון, תרופות חשובות, פסיכולוג לקשר וטיפול אישי חשובים וגם פסיכודרמה שנעשאת בקבוצות עשויה להועיל בתנאי שהקבוצה תהיה עדינה ותומכת. אתה בהחלט יכול לתמוך בו, ראשית להמנע מביקורתיות שלך ושל אנשים נוספים בני המשפחה ככול הניתן. ולאט לאט לקדם אותו לקראת עצמאות בתחומי החיים, לימודים-עבודה, מגורים לבד, חיי חברה ובת זוג וכך הלאה. אבל תמיד לזכור שאלו תהליכים איטיים ולא לצפות ולא לדחוף להתקדמות מהירה מדי. צריך המון סבלנות אבל בהחלט אפשר לנצח. המון בריאות ואושר דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 10:32 | מאת: אבא ג.

תודה על תשובתך. כיצד והיכן מחפשים קבוצה מתאימה לפסיכודרמה? איזה עוד שיטות טיפול יכולות לסייע?

01/08/2003 | 19:45 | מאת: רויטל

האם סרוקוול כתרופה אטיפית, מתאימה לטיפול בסכיזופרניה? שמעתי שיש לה תופעות לוואי מועטות, האם יש אמת בדבר? תודה עבור תשובתך

01/08/2003 | 23:37 | מאת:

לרויטל שלום, בהחלט כן, זו תרופה מהדור החדש הפועלת על הסמנים החיוביים והשליליים של המחלה עם תופעות לוואי מועטות יחסית. המון בריאות דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 18:13 | מאת: נעמי

כבר כתבתי לך בעבר על בני בן ה-26 שמטופל ע"י ריספרידל 3,וליפני שבועיים ניתן לו כדור בנוסף לריספרידל-סורקס.הוא נוטל חצי כדור לבינתיים,ובהמשך יצטרך להעלות את המינון.בשיחותינו איתו הוא מסביר לנו שהקשיים והתחושות שלו לא השתנו:הריקנות,חוסר היכולת והחשק לעשות דברים שהוא אוהב. לעיתים קרובות הוא טוען שלא מרגיש חלקים בגוף שלו לא את הפה לא האוזניים מרגיש כאילו מייתרי הקול השתנו לו וכאילו שיש לו בעיה בשמיעה.כמובן שהוא מדבר יופי ושומע טוב מאוד,אבל אלה תחושותיו.בשעות הערב שמנו לב לכבדות בשפתיים ובלשון,שקצת מקשות לו על הדיבור,ותזוזה קטנה מאוד מצד לצד בלסת, וזה מאז שהוא התחיל ליטול את הסורקס.האם יש קשר? האם יש עוד משהו שאנו יכולים לעשות , חוץ מנטילת התרופות , על מנת לקדם את התהליך של הריפוי,האם יש קבוצת שיקום מתאימה לאנשים במצבו?או שאני צריכה לחכות שהמצב ייהיה יותר טוב,כשאני לא יודעת מתי זה יקרה. בבקשה ממך אם יש קבוצות שיקום כאלה,אודה לך אם תוכל להמליץ לי או לפחות להנחות אותי היכן לחפש . הרופאים הציבוריים לא מייעצים מעבר לתרופות ,וזה נותן תחושה שבאמת זה כל מה שניתן לעזור.... אודה מאוד לתשובתך נעמי

01/08/2003 | 23:40 | מאת:

לנעמי שלום, עמותת "אנוש" הוקמה על ידי הורים שילדהם חולים בסכיזופרניה. העמותה עוסקת בפעילות חברתית, מגורים ושקום מקצועי. ישנם מספר סניפים חזקים ומצויינים בארץ, יש להם אתר באינטרנט ותוכלי למצוא את הכתובת של הסניף הקרוב לאזור מגוריך. אם את מתקשה בשמחה אעזור לך אם תכתבי את אזור המגורים. בקשר לתרופה, איני בטוח בתרופה כפי שכתבת בעברית, כדי למנוע טעות אשמח אם תכתבי את השם בלועזית ואז אשלים את תשובתי. שיהיה רק טוב שבת שלום דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 16:14 | מאת: נעמי

ד"ר הירש שלום השם המדויק של התרופה "סרוקסט".ואיזור מגוריי הוא ביקעת אונו. מודה לך מאוד נעמי

01/08/2003 | 17:59 | מאת: גיא-האמיתי

שוב זה חוזר! בשנה וחצי האחרונות בהם אני כותב בפורום זה ישנו גל פעם בכמה חודשים של זיופים וחיקויים של שמות של משתמשים קבועים בפורום (בעיקר טובים ומוכרים,אחרת מה זה שווה....) בעיקר על מנת להכפיש את שמם הטוב,הדבר נעשה בדרך כשאלה חדשה ומוזרה שבא המזייף מגלה פרטים מחיו של הכנוי עליו החליט להלבש . כמו כן נעשה אותו הדבר ע"י תשובה לשאלה של שואל תמים ושם בא הדבר ליידי בטוי בכך שהתשובה שעונה המזייף בשם "האדם האמיתי" היא בדר"כ ברוטלית או שנאמרת שם אמרה כל שהיא ע"מ להביך את שם הכנוי שבחר לזייף. במקרה שלי אני ישר מתקן ואומר מהי הודעה מקורית ומה לא ואז בדר"כ המטריד עובר לשם אחר או... ממתין כמה חודשים. יש לי 2 שאלות: למתחזה-חוץ מהשבוע וחצי האחרון לא כתבתי כאן למעלה מחודשיים למה לא זייפת אז? לפחות זה היה נראה אמיתי........ ולד"ר הידש-האם יש מחלה לאדם שמתחזה לאחרים ב 1:30 בלילה או שזה סתם אדם משועמם או רשע? בכל מקרה שיהיה שבת שלום גיא-האמיתי

לגיא מצטער, אבל זה אחד החסרונות הבולטים של האינטרנט שבת שלום, הידש

02/08/2003 | 17:34 | מאת: עמליה

גיא, למה אתה חושב על מתחזים? האם אתה סבור שאתה ה"גיא" היחידי בארץ. אם כן, יש לי חדשות בשבילך: תצטרך להשלים עם העובדה שהשם שלך די נדוש, ומה לעשות שאתה לא היחיד? אם קשה לך, בשביל זה יש לנו את ד"ר הידש. כל טוב

01/08/2003 | 17:50 | מאת: י'

רציתי לדעת ממה נובעת תופעה של אדם מאוד נבון אך גם מאוד תמים באופן שממש מזיק לו, ואיך "נגמלים" מתמימות ונאיביות??אולי מישהו יודע?

02/08/2003 | 03:10 | מאת: "

אם מישהו מאד נאיבי אבל גם מאד נבון סביר להניח שבאיזשהו שלב הוא יתפקח ויבין שהחיים קשים והאנשים אכזריים. אחרי שהוא יתפקח הנאיביות תתחלף בחשדנות. הרבה אנשים שהם מאד חשדניים אפילו בדרגה קיצונית בהתחלה דווקא היו מאד נאיבים עד שנפל להם האסימון. תני לזמן לעשות את שלו ותראי שהנאיביות תעבור.

01/08/2003 | 17:00 | מאת: רונית

שלום לך אח שלי חולה נפש כנראה סוג של סכיזופרניה ומעולם לא היה בטיפול פסיכיאטרי מאחר והוא מסרב לכל טיפול שאני מציעים לו או עזרה , כאשר מציעים לו עזרה הוא חושב שאנו עושים לו רע,ואומר שאינו חולה הסימנים למחלתו הם : שמיעת קולות משדים , ראית שדים , עליה לבתי קברות ועשית כישופים , עושה פרצופים לכןלם ןמדבר לעצמו , מקלל את כולם , לפעמים גם אלים מילולית , הולך הרבה לערבים לביצוע כישופים מה עלינו לעשות דר הוא אינו רוצה עזרה וצורח עלינו כאשר מציעים לו עזרה מצבו מתדרדר מיום ליום איננו יודעים בדיוק כיצד לטפל כי אנו גם פוחדים ממנו בעבר היה אלים מאוד, וההורים מבוגרים והוא גורם להם סבל רב יש לציין שהוא גר בקרבה להורים, כיצד נטפל בבעיה , ללא רצונו המוחלט לקבל עזרה וטיפול, מה עושים דר בבקשה תן לנו תשובה מה לעשות אנו אובדי עצות ומרגישים מפוחדים ואין מי שיעזור לנו

לרונית שלום, שאלתך קשה וגם המצב כנראה קשה. לצערי אין פתרון קל. הפתרונות האפשריים הם למצוא אדם הקרוב אל אחיך - אח, חבר, דוד או כל קרוב משפחהה אחר שיכול להשפיע עליו ולאח יש אמון מינימלי כלפיו. במידה ואחיך אינו מסוכן או אלים אי אפשר לעשות הרבה פרט מלנסות ולהשפיע עליו. אם הוא אלים וישנה סכנה ואת פוחדת אפשר ללכת לכיוון של טיפול כפוי. להזמין את רופא המשפחה הבייתה שיפנה לפסיכיאטר המחוזי ויבקש הוראה לטיפול כפוי. מצטער אבל שאלה כזו חוזרת לעתים קרובות ולא תמיד יש תשובה טובה. שיהיה רק טוב שבת שלום, דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 16:22 | מאת: סתיו

לפני כמה זמן הייתי בטיפול פסיכולוגי מקופת חולים בגלל דכאון, וכשהתחלתי להרגיש יותר טוב- עזבתי, עכשיו הדכאון חוזר ואני מרגישה שאני נעלמת ונאלמת בתוך בור שחור, הרופא משפחה הציע לי לנסות טיפול תרופתי- דבר שמפחיד אותי נורא, אבל חשבתי אולי לנסות טיפול פסיכולוגי פרטי(כי הציבורי לא היה הצלחה גדולה)חשבתי שאולי מישהו יכול להמליץ על פסיכולוגית באיזור מרכז-צפון תל אביב????????????? אם כן-תודה מראש

10/08/2003 | 08:39 | מאת: גילי

היי סתו, כעקרון למטפלים דרך קופ"ח למרביתם יש גם קלינקות פרטיות כשיכול להיות שפשוט לא היתה לך כימיה טובה עם אותה מטפלת (זה קרה גם לי ) אבל עדיין העלות של הטיפול דרך קופ"ח היא כמחצית הסכום מטיפול פרטי. אני מכירה מטפלת טובה מת"א בשם:ליאורה ניסים מצפון ת"א. אם בכל זאת תחליטי ללכת דרך קופ"ח פשוט תתקשרי לסניף המרכזי בעיר בה את גרה ותבקשי המלצות לשמות פסיכולוגים דרך הקופה. בהצלחה

01/08/2003 | 15:40 | מאת: לד"ר הידש

דר הידש שלום שאלתי את השאלה הזאת פעם אחת בלבד. לפני יותר משבוע. מאחר ולא ענית לא ראיתי טעם לשאול שוב. מישהו כנראה השתמש בשמי בכל מקרה זו לא שאלה מגונה. אני חושבת שזו שאלה רלוונטית. גם במקרה שלך. עמליה.

01/08/2003 | 17:46 | מאת: יערה

היי עמליה! גם אני חושבת שזו לא שאלה מגונה אלא שאלה רלוונטית.לפני כמה זמן התפרסם ראיון בעיתון עם אחד מגדולי הפסיכיאטרים בעולם וגם הוא נשאל שם את השאלה הזו ואף השיב עליה.התשובה שלו היתה שלא סבל מעולם מדיכאון ואם כבר הוא סבל ממשהו אז זה חרדה. אכן הפרעה כ"כ פסיכיאטרית נפוצה ,שהגיוני שגם פסיכיאטרים סובלים ממנה לפעמים... הלא ידענו מראש שהתשובה של ד"ר הידש לא תהיה "או.סי.די" או משהו בסגנון ,אבל אולי קצת יותר פתיחות ושיתוף לא היו מזיקים. בכל אופן כמובן שזכותו של ד"ר הידש לא להשיב אך אני לא חושבת ששאלתה של עמליה היתה "מוגזמת"

01/08/2003 | 18:11 | מאת: מישהי

01/08/2003 | 00:48 | מאת: veg

בבקשה תענו לי אני רוצה לדעת אחרי כמה זמן שמפסיקים תרופה פסיכיאטרית היא יוצאת מהדם?

01/08/2003 | 23:48 | מאת:

שלום, תלוי איזו תרופה. לרוב התרופות זמן מחצית החיים ליציאה מהגוף היא מעל ליממה, הפרוזק אפילו שבוע. אם זמן מחצית חיים של תרופה היא 24 שעות, אז כעבור יום יש חצי מהכמות של התרופה, כעבור יומיים רבע, כעבור שלושה ימים שמינית וכך הלאה. לכן תלוי איזו תרופה ואתה יכול לעשות את החשבון לבד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 20:33 | מאת: ס

האם יתכן שבגלל הפסקה של תרופה באופן לא מבוקר יהיו לי הקאות בלתי פוסקות ובחילות וכן איך נגמלים מה- סרוקוול

31/07/2003 | 23:11 | מאת: שאלה

שלום מדובר בנערה כבת 15 בסך הכל נערה אינטלגנטית וחמודה אבל- יש לה חרדות והתנהגויות מוזרות אנו ממתינים לתור לפסיכאטר לבדיקה שאלתי היא-לגבי התנהגות מסויימת מוזרה שלה היא אוספת ושומרת את תחבושות המחזור שלה האם זכותי לזרוק אותם או שזה יגרום לה נזק המוטרדת

01/08/2003 | 00:45 | מאת:

שלום, כדאי לנסות ולברר מה הסיבה ומה המחשבה מאחורי המעשה, אחר כך לנסות לדבר ולשכנע אותה לוותר על האיסוף. אני חושב שחשוב וטוב שפניתם לאבחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

31/07/2003 | 23:07 | מאת: עמליה

שלום לך ד"ר הידש, רציתי לשאול אותך האם אתה מגדיר את עצמך נורמלי? האם אתה "נקי" מהפרעות נפשיות? סליחה על השאלה החודרנית, אתה לא חייב לענות. עמליה

01/08/2003 | 00:45 | מאת: גיא

זה שהד"ר בנוסף להיותו מקצועי ואמין גם חברמן,זה לא אומר בהכרח שאתיכולה לשאול שאלה מסוג כזה. גם ההתניה לא במקומה!! אני אשאל אותך ,אתהייתי שואלת שאלה כזו את הפסיכאטר שלך?לא, נכון! אז למה פה כן כי אין לך את המפגש של הפנים מול פנים והמבוכה? גיא

02/08/2003 | 13:07 | מאת: בנימין

גיא, האינטרנט הוא לא כמו פנים מול פנים. אפשר להעיז לשאול ולהגיד דברים שלא היו נאמרים. זה המדיום ואם לא נראה לך, אתה מוזמן להפסיק להשתמש בו. ותפסיק להטיף למישהו ששואל שאלה שלא נראית לך. עמליה, ברור שהוא לא יגיד לך אבל אין אדם ללא הפרעה מסוימת. אבל צריך להסתייג ולהגדיר מה זה הפרעה ומה זה נורמלי. אני מניח שיש לו (כמו לכל אדם) הפרעות מסויימות, שבחלקן הוא טיפל ובחלקן לא. לגבי הנורמליות, אז מי נורמלי? תני לי דוגמה של אדם שהיית מגדירה "נורמלי"? אני מסתייג מעצם ההגדרה של "נורמלי".

01/08/2003 | 00:46 | מאת:

לעמליה שלום, אני רואה שהשאלה שלך חוזרת כל כמה זמן, מה את חושבת? ביי הידש

01/08/2003 | 01:03 | מאת: גיא

01/08/2003 | 17:40 | מאת: טלי

31/07/2003 | 22:32 | מאת: "אור

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2655474,00.html

01/08/2003 | 00:07 | מאת: ו.

תקראו שם גם את התגובות.

31/07/2003 | 21:00 | מאת: מתי

שלום ד"ר גיורא, רציתי לשאול אותך האם stilnox בשבילי לשינה והרגעה הוא כדור טוב והאם יש לו תופעות לווי. האם בנוסף אני יכול לקחת קלמנרבין? בתודה מתי

01/08/2003 | 00:48 | מאת:

למתי שלום, מדובר ב"כדור טוב" משתי סיבות, הראשונה והחשובה שהכדור אינו גורם להתמכרות. הסיבה השניה השפעתו מסתיימת בשעות הלילה וישנה עירנות מלאה במשך היום. לילה טוב דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 01:07 | מאת: גיא

בשבילי זה דווקא חיסרון..כי אז אני עצבני בשעות היום...אני מעדיף כדור שירגיע אותי גם בלילה וגם ביום!

31/07/2003 | 17:43 | מאת: חנה

ד"ר הירש שלום, בזמנו התכתבנו ומאז עברתי התקף מאני כתוצאה מכדורי פריון. אני מוגדרת כסכיזופרנית (סכיזואפקטיבית), ודי חוששת מההריון ומה שאחריו שכן אני יודעת שיש סיכון בהחמרה במצב הנפשי אחרי הלידה וכן אפילו מצב פסיכוטי אחרי הלידה. מטופלת בריספרדל 2MG . איך אוכל להפחית למינימום את הסיכויים לקבלת התקף. זו האחריות של הפסיכיאטר או הגניקולוג ? תודה רבה

01/08/2003 | 00:51 | מאת:

לחנה שלום, האחריות היא של הפסיכיאטר והגניקולוג יחדיו ורצוי שיהיו בקשר. כמובן שהפסיכיאטר מומחה בחלק הנפשי. באופן כללי בכל ההריון וכשנה אחרי הלידה כדאי להיות במעקב תכוף יותר אצל הפסיכיאטר, אפילו אם הכל בסדר. כפי שכתבת הסיכון העיקרי הוא אחרי לידה. בזמן ההריון בדרך כלל המצב הנפשי יציב ואחרי הלידה מסיבות שונות המצב הנפשי פחות יציב, אז גם חשוב המעקב. בדרך כלל אני מתחיל טיפול מיד אחרי הלידה עם תרופות כמו הרספרידל עם המלצה לא להיניק. שיהיה בהצלחה והמון אושר דר' גיורא הידש

02/08/2003 | 19:46 | מאת: חנה

ד"ר הירש , אני לוקחת ריספרדל 2mg כל הזמן, כולל כניסתי להריון (לכשיהיה) . אני לא אמורה להפסיק את נטילת הכדור. האם זה משנה ?

31/07/2003 | 16:05 | מאת: שאלה לדר' ולכל מי שמתעניין

פעם קראתי שכתבת שבשביל לאשפז אדם צריכים להתקיים מספר תנאים: 1. האדם במצב פסיכוטי2. יש סכנה שיפגע בעצמו או באחרים3. לא מוכן להבדק על ידי פסיכיאטר. ושצריכים להתקיים כל השלושה. האם אדם שמחליט להתאבד בהכרח עונה על חוק מספר אחת שהוא פסיכוטי? כלומר אם אדם מנסה להתאבד ולרוע מזלו הוא נכשל במשימה ומגיע לבי"הח , האם בהכרח יאשפזו אותו במחלקה פסיכיאטרית? ואם כן לאיזו תקופה? כלומר מהי התקופה המינימלית . ועוד שאלה אם אדם מצהיר על כוונותיו לפגוע בעצמו האם זה בהכרח מוכיח שהוא פסיכוטי. מי קובע את זה ??? כל השאלות מתייחסות לאדם מבוגר שאינו קטין. ועוד שאלה : אם אדם שאינו רופא יודע בוודאת על אדם שמתכוון להתאבד ולא מדווח על זה האם זו עבירה על החוק? תודה וסליחה על השאלה הארוכה. אבל אני משוכנע שהנושא מעניין הרבה מהכותבים בפורום אז אשמח אם תפתחו דיון בנושא

31/07/2003 | 19:05 | מאת: עדי

מה שאתה אומר בכלל לא מדוייק. לפני אישפוז יש בדיקה ורק עפ"י תוצאות הבדיקה מחליטים מה הלאה. כעיקרון כל רופא שהוא מומחה בפסיכיאטריה רשאי לבצע את הבדיקה ויכול לאחר מכן להוציא הוראה של אישפוז כפוי במחלקה סגורה. את הסמכות לכך הוא מקבל מהפסיכיאטר המחוזי ואחרי התייעצות איתו. פסיכיאטר מחוזי רשאי במקרים מסויימים לשלול מפסיכיאטר מסויים את הסמכות הזאת. אם קיימת סכנה מיידית לחיי אדם כתוצאה ממחלת נפש אז יש סיבה מוצדקת (עפ"י החוק) לאישפוז כפוי. אם אין מחלת נפש אין בכלל עילה לבדיקה כפויה (כמו במקרה של הפרעות אכילה). אם מתברר בבדיקה שאין סכנה מיידית אז אין עילה לאישפוז כפוי גם אם מדובר בחולה נפש.

31/07/2003 | 19:33 | מאת: גילי

לשאלתך האם מי שיודע בוודאות על מישהו שמתכוון להתאבד ולא מדווח. ראשית, רוב המתאבדים דווקא לא מאיימים אלא עושים את האקט כפעולה צבאית לכל דבר, בשקט ובדיסקרטיות. בין אלה שמאיימים להתאבד ומשתפים אחרים בכוונתם זו, אצל חלקם הגדול זה פשוט אקט של זעקה לעזרה מכל צורה וסוג (בדידות, דכאון, פיטורין, גירושין, מחלקה ממארת, רצון בתשומת לב). אדם המשתף אחרים בכוונה זו - עושה זאת בתת מודע על-מנת שמישהו יעצור אותו, שמישהו יתמוך בו ויעזור לו לא ליפול לתהום אלא להישאר במסלול. קשה מאד לדעת איפה עובר הקו המפריד בין איום לכוונה אמיתית. וחוץ מזה, האם מישהו שיודע על אלימות במשפחה (אצל השכנים, הקרובים וכו') ולא מדווח, האין הוא עבריין העובר על החוק?

01/08/2003 | 00:49 | מאת: גיא

למה אדם רציני שבאמת רוצה לשים קץ לחייו יכשל במשימה? מה כל כך קשה בכך?

שלום, אדם החושב על התאבדות אינו בהכרח פסיכוטי או "חולה נפש". להיפך, רוב המקרים הם של אנשים עם מצוקות מסויימות, כמובן שקיים מרכיב של דיכאון. כמעט בכל יום מגיע אדם לחדר מיון בבית חולים כללי אחר ניסיון אובדני ובטח שלא מאשפזים את רובם. עם זאת כולם עוברים בדיקה של פסיכיאטר. למצב פסיכוטי צריכים להיות סמנים נוספים. כלומר ההבדל הוא בין אדם הגיוני שמאס בחייו ובין אדם שהרג עצמו בגלל שחייזרים או שקיבל הוראות מהטלוויזיה לפגוע בעצמו. אלו מקרים שונים לחלוטין וגם החוק מתייחס אליהם באופן שונה. לגיא - תזהר בנושא רגיש זה, חיים ומוות ביד הלשון והכתיבה. אנא בזהירות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 13:08 | מאת: אין לך מושג

ואני מדברת אחרי 3 נסיונות כושלים.

05/08/2003 | 04:49 | מאת: ריקי

בחור בן 22נאה מצליח בריא בית חם ואוהב איך מגיע למצב ןמנשה להתאבד ?..ץ

31/07/2003 | 15:45 | מאת: etan

היכן אוכל למצוא מחקרים בעברית בנושא המקורות והסיבות להתפתחות אוריינטציה הומוסקסואלית?

31/07/2003 | 22:46 | מאת: שירי

איתן, לדעתי נולדים עם זה.. וזה בסדר גמור. כל טוב שירי

31/07/2003 | 14:18 | מאת: דורית

שלום רב יש לי חברה אשר חולה במחלתפאניק דיס אודר מה המשמעות ומאפיניו של המחלה הנ"ל

01/08/2003 | 00:57 | מאת:

לדורית שלום, מדובר בהפרעות של פאניקה, או בעברית ביעוטים. התקף קצר וחד של פחד חזק מאוד. בין ההתקפים יכולה להיות רמה גבוהה של חרדה. אין מדובר ב"מחלת נפש" למרות שפסיכיאטרים ופסיכולוגים מטפלים באנשים הסובלים מהפרעה זו. תוכלי למצוא חומר רב על כך ברשת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/08/2003 | 18:37 | מאת: דורית

תודה על התמיכה מאוד עזרה אני מחפשת חומר בעברית כמו כן מה שיטות הטיפול ולאיזה תחום לשייך? מה המשמעות של התרופה פאקסט שאני לא מוצאת באף אחד מהפורמים לתרופות את הפעילות שלו.

את יכולה לפרט קצת יותר בבקשה? איפה ב YNET? הרי אין ל YNET צ'ט

http://chat.ynet.co.il/chatapplet.html חדר "חרדה חברתית" בשעה 22:00 כל יום

31/07/2003 | 13:09 | מאת: רינת

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ונוטלת גאודון במינון 120 מ"ג מזה חצי שנה והכדור עדיין לא השפיע עלי לגמרי, אני עדיין לא במיטבי נפשית והקהות הרגשית עדיין לא נעלמה . 1)ד"ר הידש,אתה כתבת לי שאחרי חצי שנה רואים כבר את כל השפעת התרופה ושיפור נוסף יכול להיות עם שינויים במינון,אבל משום מה עברה כבר חצי שנה והכדור עדיין לא השפיע עלי בצורה מלאה . אין לי דמיונות , מהבחינה הזו אני מרגישה טוב , אבל אני מתעצבנת מאוד מהר והקהות הרגשית חזקה מאוד וזה נורא מפריע-מה הסיבה שהכדור עדיין לא השפיע עלי באופן מלא אחרי כל כך הרבה זמן?האם זה אומר שצריך לעלות במינון?(עם 120 מ"ג אין לי דמיונות ואני בסדר מבחינת הסמפטומים החיוביים)או שמא לכדור הזה לוקח יותר מחצי שנה להשפיע?מה אתה מציע לעשות?האם יש להעלות במינון בכדי שהכדור ישפיע יותר מהר? 2)האם הכדור אמור להשפיע בהדרגתיות או בבת אחת? מהו אופן השפעת הכדור?(חשוב לי לדעת כדי לדעת אם יהיו סימנים מקדימים להשפעה המלאה או שאין סימנים מקדימים וההשפעה היא בבת אחת ,זאת על מנת להסיר דאגה מליבי,שאם אין סימן כלשהו זה לא אומר שזה לא קרוב להשפיע לגמרי ). בתודה מראש , רינת.

01/08/2003 | 00:53 | מאת: גיא

31/07/2003 | 12:28 | מאת: נמרוד

אני לא יכול להפסיק להסתכל עלי במראה אם זה לפני שאני צריך לצאת,להתארגן ואם זאת שאני ברחוב ובמקומות שונים ואני עובר ע"י מראות,"שמשות שקופות וכ'ו....אני מסכל במראה ובוחן את בכל מיני זויות שונות,כשאני צריך להתארגן לפני יציאה ,אני עובר ממראה למראה בביתי ומשקיע על ההסתכלות על עצמי זמן רב ,איך קוראים לתופעה זאת???ולמה זה??האם סרוקסט יעזור במקרה זה??

31/07/2003 | 13:53 | מאת: רותם

נמרוד, התופעה נובעת בדרך כלל מדימוי עצמי ירוד וחוסר ביטחון עצמי, כלומר אתה אף פעם לא בטוח שאתה נראה בסדר ומוכרח לבדוק את המראה שלך עשרות פעמים כדי להיות בטוח. כדי להשתחרר מהתופעה אתה חייב לתקוף את הבעיה בשני מישורים. מישור אחד לזרוק את המראות הרבות מהבית ולהשאיר אחת קטנה באמבטיה, לנסות ולהחזיק מעמד יום, יומיים שלוש בלי להביט במראה, זכוכית שקופה וכו', או לצמצם את זה לחצי, ובמקביל במישור השני לעבוד על עצמך כדי לחזק לך את הביטחון העצמי . המון רצון והמון אמונה בעצמך הם התשובה לבעיה, לא כדורים.

לנמרוד שלום, אני חושב שאתה יודע את התשובה, אתה יודע שהדבר אינו תקין וכדאי לקבל טיפול והקלה. הטיפול כמובן הוא בשיחות בשילוב של תרופות. בכל אופן לפחות בהתחלה כדאי להגיע לפסיכיאטר לאבחון מלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

09/08/2003 | 00:00 | מאת: 78

יש לי בעיה דומה לשלך אשמח אם תוכל להגיד לי מה עוזר לך או מה אתה עושה לטפל בכך ת תודה..

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2235-13781-4625295,00.html

31/07/2003 | 15:35 | מאת: שאול

http://grm.m.walla.co.il/community/2003/7/31/8302461/h-26580.mht

31/07/2003 | 11:21 | מאת: שמחה

ד" יקר! לפני כמה ימים כתבתי לך שהתחלתי לקחת פקסט והרזיתי כי בתחילה היו לי בחילות אבל עכשיו כבר אין לי ואני עדיין מרזה (אני נוטלת 20 מ"ג ) האם המחשבות הרעות שלי מרזות אותי האם דאגה מרזה את הגוף האם מתח מרזה מה יכולה להיות הסיבה אני חושבת על הגרוע ביותר כמו סרטן, גידולים וכ"ו אנא תשובתךהמהירה תודה

01/08/2003 | 01:07 | מאת:

לשמחה שלום, אני מאמין שעברת בירור גופני ובדיקות שגרתיות לפני התחלת הטיפול בפקסט. לכן אין מה לדאוג מסרטן או כל דבר הדומה לכך. כאשר תחזרי לאכילה רגילה גם הירידה במשקל תפסק ויתכן שתעלי במשקל. עוד קצת סבלנות דר' גיורא הידש

31/07/2003 | 11:17 | מאת: חגלה

שלום ד"ר הידש, בהזדמנות זו אני מבקשת להביע את הערכתי אליך על האופן האנושי והמסור בו אתה מנהל את הפורום. ולשאלתי: אני רוצה לעבור מפרוזק (פריזמה) 20 מ"ג ביום לציפראמיל. איך עושים זאת? האם אפשר כבר למחרת הפרוזק להתחיל בציפראמיל? תודה.

31/07/2003 | 14:55 | מאת: שירה 59

הרופאה שלי תמיד אומרת לי לא לקחת יום אחד כדי "להתנקות" ואח"כ מתחיליפם עם חצי כדור ואחרי מספר ימים עולים לכדור. בעיקרון שתיהן שיכות לSSRI כך שלא אמורות להיות תגובות בין תרופתיות.

01/08/2003 | 01:08 | מאת:

לחגלה שלום, כפי ששירה כתבה, שתי התרופות פועלות באותו המנגנון ואין צורך להכנות מיוחדות להחלפה. אפשר להחליף מיום אחד לשני וגם לעשות הפסקה של יום לא תהווה בעיה. שיהיה בהצלחה והמון בריאות דר' גיורא הידש

31/07/2003 | 11:07 | מאת: שרון

אני ואמי מאוד מודאגות ולכן אנו פונות אליך בתקווה שאולי תסביר לנו על השינוי הקיצוני שקרה לקרובת משפחה. האשה היא בת 63 היתה עד לפני 10 שנים אשה נורמלית לחלוטין עבדה במשרה בכירה, היתה מתלבשת יפה, נראתה טוב וכו'. לאט לאט עם השנים היא התחילה להשתנות לובשת בגדים מרושלים, השמינה מאוד, נועלת מגפיים בקיץ וכששואלים אותה מדוע היא טוענת שהיא מפחדת שיכנסו לה זכוכיות לרגליים כל מיני דברים משונים ו"לא נורמלים". כל המראה שלה הוא לא נורמלי והיא נראית ממש כמו "משוגעת". אנחנו מאוד דואגים לה ולא מבינים איך פתאום חל שינוי כזה באשה שהיתה כל כך נורמלית. רצינו לדעת ממה יכול לנבוע השינוי הנ"ל ובאיזה דרך אנחנו יכולים לעזור לה. אנחנו מאוד מודאגים לתשובתך המהירה נודה.

01/08/2003 | 01:10 | מאת:

לשרון שלום, שינויים קיצוניים הם בהחלט מקור לדאגה. בכל אופן בגיל הזה כדאי קודם כל לברר האם יש סיבה גופנית לשינויים הנפשיים. כדאי לבצע בדיקות אצל רופא המשפחה, ורק אחר כך להגיע לפסיכיאטר לאבחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

31/07/2003 | 10:26 | מאת: ערן

אליכם. ד"ר הידש כשרק התחלתי לקחת רסיטל עלו מספר שאלות שהצגתי כאן, ואתה ביקשת שלא אדון בהם, והמלצת לחכות. אז עשיתי כמו שאמרת ואין ספק שאתה צודק. אז לא היתי מספיק מוכן. לאחרונה רכשתי את הספר LISTENING TO PROZAC יש שם התיחסות מענינת מאד בקשר לשאלה, האם אדם שלוקח תרופה מגיע למקום שזה הוא האמיתי או לא. הקריאה בספר, שהיא איטית הודות לכך שהוא כתוב באנגלית, פותחת בפני שאלות רבות, ומרגשת אותי מאד. אני מרגיש שיש לי זכות כרגע, בעודי לוקח את התרופה להתבוננות אל תוכי באופן שלא יכולתי לעשות קודם לכן. אני רוצה להודות לכולכם שאתם כאן, ולך ד"ר הידש על הרגישות וההכוונה. אגב, אם תרצו לפתוח דיון על השאלה הזו זה בטח יהיה מענין. שאלה אחת אם אפשר: אני סובל מכאבי ראש מטרידים כבר שבוע האם זה יכול להיות קשור לתרופה? ערן ששמח לחזור לכאן

01/08/2003 | 01:15 | מאת:

לערן שלום, טוב לשמוע ממך וטוב לשמוע דברים טובים. אני חושב שכאב הראש אינו קשור לתרופה, אתה כבר מכיר את התרופה ואין ציפיה שהתרופה תגרום לתופעות לוואי חדשות שלא היו בחודשים הראשונים, כעת אתה כמו כל אדם עם כאבי ראש עם או בלי בעיות אחרות. מאוד אהבתי את הספר, הוא מתאר היטב את אופן הפעולה של הפרוזק ועוסק בשאלות העקרוניות והפילוסופיות של השימוש בתרופות אלו. דרך אגב הספר תורגם לעברית בשם "פרוזק התרופה של שנות התשעים" עדיין אפשר למצוא אותו אם מחפשים היטב. המחבר עוסק רבות בשאלה, מה פרוזק עושה לאנשים בריאים, כיום אתה למעשה בריא, אז מה הפרוזק עושה לך? דיון מעניין. בנוסף הפרוזק כפי שהיה צפוי היא התרופה הראשונה בתחום, כבר כיום ובטח בעתיד הלא רחוק יהיו עוד תרופות רבות ועוד יותר מדוייקות לטיפול בכל מיני תכונות נפשיות, האם מדובר בהנדסה נפשית, מלשון הנדסה גנטית? מה דעתכם? ביי הידש

01/08/2003 | 20:25 | מאת: ערן

חבל שאני לא משיג את הספר בעברית, המושגים מאד לא קלים לקריאה. אבל זה מה שיש. אם ההבחנה היא היום שאני בריא, אז אם אפסיק את התרופה האם זה אומר שאהיה חולה? זו שאלה מענינת, מה קורה עם אנשים שמפסיקים, והאם עכשיו אנחנו בריאים או לפני כן. ענין אותי לקרוא את השינוי שקורה לאנשים בספר. השינוים שהם עוברים מבחינת ההסתכלות שלהם על עצמם ושלהם על החברה ולהיפך. אני מבין מהספר שההתלבטות היא כפי שתיארת שינוי התכונות. זה משהו שקשה לי לתפוס, אם האני המקורי שלי, נגיד הוא טיפוס עצבני, או לחוץ, אם לא היתי נקלע לצרה שהובילה אותי לקחת תרופה זה היה נשאר הטבע שלי. ומעבר לכך, אם נקח את זה קצת לקיצוניות האם פסיכיאטר רושם תרופה כזו למישהו שמגיע אליו ורוצה לשנות את טבעו. האם אחרי לקיחת התרופה זהו הטבע האמיתי או לא. התחושה הכי פנימית שלי היא של חזרה לטבע האמיתי שלי, לא ממש משתלב עם הספר, כמובן שאני עדין בעיצומה של הקריאה. מה אתה חושב? אגב, האם ישנה אפשרות לכתוב לך מייל, חשוב לי להסביר לך דבר מה?

31/07/2003 | 08:38 | מאת: איתמר

ד"ר שלום, לאחר שנתיים וחצי של תרופות נוגדות דיכאון (ומתוכן שנה וחצי באפקסור במינון של 75-225 מ"ג) החלטתי להפסיק. הרגשתי הרבה יותר טוב, לא בהכרח בגלל הכדור אלא בגלל נסיבות שהשתנו. את ההפסקה עשיתי בהדרגה ובהתייעצות עם הרופא. תופעות הלוואי היו נוראיות! בימים הראשונים סבלתי מתופעות משונות בראש (רעש, לחץ, כאב הן חלק מהסימפטומים.) הבעיה - כבר עברו שבועיים ותופעות הלוואי ממשיכות. אומנם בעצימות נמוכה יותר אבל הן קיימות. מנסיונך, כמה זמן זה יכול להימשך? אני קצת מתבייש להגיד אבל אני חושש מנזק בלתי הפיך ושהתופעות (או בחלקן) יישארו לתמיד. תודה מראש, איתמר.

31/07/2003 | 12:59 | מאת: טלי

מפחיד. מזה בדיוק אני חוששת, אך השאלה מה הברירה.

01/08/2003 | 01:19 | מאת:

לאיתמר שלום, רק כדי שאנשים ירגעו, לעתים אנחנו רואים תופעות כאלו בזמן ההפסקה, אבל אנשים רבים מפסיקים טיפול ואפילו בבת אחת ללא כל תופעות לוואי. לשאלתך, אפשרות אחת היא להפסיק בהדרגה איטית יותר, פשוט לחזור למינון מינימלי ולהפסיק לאט, אפשרות נוספת היא להשתמש במינונים נמוכים של תרופות נוגדות חרדה כגון לוריוון או וואבן. יש הנוטלים פרוזק במינון נמוך, כיוון שלפרוזק אורך חיים ארוך מאוד, תופעות ההפסקה מעטות מפני שבאופן טבעי ההפסקה הדרגתית-עד שרוב התרופה יוצאת מהגוף. עם זאת כיוון שעברו כבר שבועיים, אני חושב שהקשה ביותר כבר מאחוריך ולכן המלצתי היא לנסות להעזר בלוריוון ואני בטוח שתוך זמן קצר תרגיש בטוב. כל טוב, ויופי שסיימת טיפול דר' גיורא הידש

31/07/2003 | 03:27 | מאת: ורד

שלום רב ד'ר יקר מתעניינת בנושא קלפטומניה- קרה לי מקרה במישפחה ואני חייבת לעזור ולפתור את הבעייה כמה שיותר מהר .וברשותך אשאל כמה שאלות . 1. האם יש הבדל בן קלפטומניה לבין גניבה ? .הבחור מודה בפניי וטוען שהוא נאלץ בלית ברירה לקחת דברים שהוא צריך ,מחנויות בדרך כלל דיברי מאכל , שאם אין ממה לחיות יש לקחת לבד.הוא כועס על עצמו ומאשים את הוריו הגרושים שהרסו את חייו שהיתדרדרות מצבו הכלכלי ביגללם ועל שהוא נאלץ לעשות זאת. הוא צועק וזועק לעזרה .תצילי אותי תשימי גבולות. תראי מה קורה לי לאן היגעתי.! ואמרתי שאני רואה את זה בחומרה רבה וביקשתי שיפסיק.- אך לא ניראה שזה עוזר. ואני רוצה להרכיב גישת היתמודדות לשנינו. רוצה לעזור לו .ולא יודעת איך? מכוון שרק לי הוא מספר למרות שאני אימו והאשמה העיקרית במצבו .! הוא פתוח עם העיניין איתי .וזאת הזדמנות להשיג משהו ולתקן את המצב ,ומה גם שהוא בשום אופן לא ילך לטיפול. בדרך כלל הוא עדין רגיש והגון מאד. ובעל מצפון אמיתי. הוא נעשה תוקפני אקטיבי , כשלא רואה את עתידו. והוא נימצא במין דיכאון כזה-אך ממשיך לתפקד כי הוא עומד להינשא בחודשים הקרובים.. הוא גם מאד אחראי ואנטלגנטי מאד. יש לו עבר עם בית פתלוגי סכיזופרני ואלים. .הוא לכאורה יצא בסדר אך דפוק מהבחינה הכלכלית ושורד את החיים בקושי רב,כשהוא בחור בן 26 מפוטר כבר שנה וחולה גופנית במערכת החיסון . באיזה צורה יש לשים ההדגש על הגבולות ?איך להביא אותו לידי החלטה להפסיק ? . הרי התועלת בהווה יותר חזקה כרגע מבחינתו כי אין לו ברירה. -זה נישמע נורא. או ללכת בכוון הדינמי ולהבין את עברו והתפתחותו התקינה בשימוש במושג סופר אגו? איך לדעתך אוכל לעזור לו? במצוקתו הקשה הוא כל הזמן חוזר ומדגיש שאם המצב הכלכלי לא היה הורס אותו הוא לא היה מגיע למצבים הרסנים כאלה. ומה גם שלא רואה שום קצה של אור בעתיד ליציאה מהמצב. כי אף פעם לא יהיה לו כסף ןחיים ,לא בית לא ילדים ולא עבודה. הוא סגר לעצמו את הגולל. איך מסתדר הדיכאון עם המצפון עם הדחף עם הדברים הדרושים רק לצרכיו ? סליחה על האורך,,מקווה של סיבכתי את העיניין ומה אפשר לעשות ואיך? אודה מקרב לב על תשובתך המלומדה ורד

01/08/2003 | 01:26 | מאת:

לורד היקרה, ההבדל בין קלפטומניה וגניבה הוא שבקלפטומניה הגניבות הן ללא הגיון וצורך, אדם יכול לגנוב דברים אבסורדיים לגמרי שאין לו כל צורך בהם.... למרות שאלתך הארוכה התשובה היא קצרה, כיום יש חשיבות לסיבות שהביאו למצב הזה רק כדי להבין, שאלה הרבה יותר חשובה היא מה עושים ומה צריך לעשות כדי שהמצב ישתפר. אני מסכים שלתנאים כיום ישנה השפעה משמעותית על המצב הנפשי, אבל את המצב הכלכלי קשה מאוד לשנות, אפשר לחזק את האדם שיתמודד טוב יותר עם הקשיים ויסבול פחות. את הדברים הללו אפשר לעשות בשיחות ובעזרת תרופות. בודאי שבנך אינו אשם וכנראה שגם לך היו חיים קשים, ובטח שאינכם אשמים, למצוא את האשמים ואת הסיבות שגרמו, זה רק חלק מהתמונה. מה שחשוב זה לנסות ולשפר את המצב. הבעיה היא שהמצב הכללי והכלכלי גורמים לירידה במצב הרוח, כאשר לאדם מצב רוח ירוד, הסיכויים שיצליח למצוא עבודה או להתמיד בעבודה חדשה נמוכים יותר, כלומר יש כאן מעגל סגור, ולכן חשוב לנסות ולחזק את האדם כדי שגם המצב הכללי ישתפר. כך שיפור יביא לשיפור. איני חושב שאת כאמו יכולה להיות גם המטפלת שלו, חשוב לשכנע אותו להגיע לטיפול מסודר במרפאה לבריאות הנפש. לעתים דווקא אצל אנשים צעירים זה קשה, אבל הסבלנות תשתלם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

01/08/2003 | 11:21 | מאת: ורד

תודה ד'ר יקר קצת נירגעתי בראותי את הצורך לחזק אותו (ולא להיות המטפלת שלו) שיתמודד טוב יותר עם הקשיים למרות המצב ולהביא לשיפור בכל דרך . מקווה שיהיו לי הכוחות והתובנות לתרום לו . שוב מודה מכל הלב ו.

30/07/2003 | 23:11 | מאת: נטלי

אריאל היקרה, תודה לך על התייחסותך. אני שמחה לשתף אותך במה שעובר עלי משום שמה שכתבת נגע לליבי, ואני שותפה לסבל האיום של הטורדנות. אני סובלת כבר שנים רבות ממחשבה ספציפית שחוזרת על עצמה כל הזמן. במשך השנים היא חוזרת שוב ושוב. לפני חודשיים המחשבה חזרה ומאז אני חסרת שקט נפשי ומאוד סובלת. מדובר במחשבה מוזרה, לטעמי בכל אופן, אני חושבת כל הזמן על פעילות העפעפיים שלי. למרות שאני מודעת לתפקוד הפונקציונלי שלהן, איני יכולה לסבול את הוויתן. זה נראה לי פסיכי לחלוטין. המצב מתדרדר כל הזמן עד כדי תחושת עצבות נוראית. אני מבינה שאין צורך לחשוב על תפקודי הגוף אבל זה בלתי נשלט ואובססיבי לחלוטין עד כי אני מרגישה חוסר חיוניות ואף דיכאון. לאחרונה התחלתי להעזר בסרוקסט, אני מקווה שזה ישפיע לטובה. אני כל הזמן עצובה, מוטרדת ומרגישה לא שפויה. ולכן אני מתביישת לספר על המחשבה הזאת לאנשים שקרובים לי שמא יחשבו שאני מטורפת לחלוטין. זה אמנם נשמע לא רציני אבל זה גורם לי סבל. משום מה. מה שכתבת על הכחכוך נגע ללבי, משום שלפני כ עשר שנים הרגשתי בדיוק אותו דבר, וזה עבר מאליו. אם את מתעניינת בתופעות אובססיביות תקראי את הספר "הילד שלא הצליח להפסיק להתרחץ" מאת ג'ודית רפפורט, הוא מדבר על תופעות כאלה, ויש שם מקרים זהים למה שסיפרת בנוגע למנגינות. אשמח אם תכתבי לי את דעתך לגבי מה שכתבתי כאן. שיהייה לך רק טוב, נטלי

01/08/2003 | 01:27 | מאת:

לנטלי שלום, אני חושב שאריאל כבר מבלה בחו"ל, היא בודאי תחזור בריאה ושלימה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

30/07/2003 | 15:13 | מאת: יצחק

מה זה מחשבות טורדניות????אבקש לקבל הסבר מפורט ומספר דוגמאות למחשבות טורדניות.....תודה

30/07/2003 | 16:47 | מאת: ענבר

מחשבות טורדניות, אם אתה מתכוון לאוסידי מנטאלי, זה מחשבות או חרדות שהן מוגזמות ובלתי ניתנות לשליטה.. כמו מחשבה נוראית ש"רודפת" אותך ואין ביכולתך להפסיק לחשוב עליה.

30/07/2003 | 17:55 | מאת: ליצחק

הסימנים הבאים הנם הנפוצים להפרעה כפייתית אולם, כל אחד יכול לחוות סימפטומים בצורה שונה. הסימנים יכולים לכלול: עיסוק וטרדה מוגזמים בנוגע ללכלוך, חיידקים או זיהום. ספקות חוזרים ונשנים (למשל באם הדלת נעולה) השקעת זמן רב בנגיעה בחפצים, ספירה, בחשיבה על מספרים וסדרות. עיסוק וטרדה בסדר, בסמטריה או בדיוק מחשבות עיקשות על ביצוע מין אסור או ביצוע מעשים שבגדר טאבו. טרדה במחשבות שנוגדות את האמונה הדתית האישית צורך מוגזם לדעת או לזכור דברים טריוויאלים. תשומת לב מוגזמת לפרטים דאגה מוגזמת לגבי אסון שיקרה· מחשבות ו\או התנהגות תוקפניות מחשבות טורדניות וחוזרות לגבי אלימות, פגיעה או הריגה או פגיעה עצמית התנהגות קומפלסיבית הטקסים החוזרים, המשמשים להורדת החרדה מהכפייתיות) יכולים להיעשות קיצוניים, גוזלי זמן ועלולים להפריע לניהול פעילויות יומיומיות וקשרים.

30/07/2003 | 14:30 | מאת: צוקר ש.

אודה מאוד על מידע לגבי תרופה זו. בעיקר מינון טיפולי תופעות לוואי ופוטנציאל להתמכרות.

30/07/2003 | 15:22 | מאת: הנה

כאשר אני הגעתי פעם ראשונה לפסיכיאטר בגלל מתח וחרדה בתקופת בחינות באוניברסיטה הוא אמר לי לקחת 3 כדורים ביום של 2 מ"ג. הכדור הראשון הרדים אותי בעמידה. איך שבלעתי את הכדור העיניים שלי נעצמו וזרקתי את עצמי על איזה מיטה לישון. היום אחרי כמה שנים טובות אני יכול לקחת גם 5 כדורים בבת אחת בלי להירדם כי זה משפיע עלי כמו כוס מים. המינון המקסימלי לפי הספרים הוא 20 מ"ג ליום אבל נדיר שמישהו יקבל מפסיכיאטר כזה מינון. אפשר להיגמל אבל זה כרוך בהרבה סבל וייסורים. מי שלוקח יותר מחודש כבר נחשב למכור לתרופה למרות שאתה מרגיש את ההתמכרות רק אחרי חצי שנה בממוצע.

30/07/2003 | 23:32 | מאת:

לצוקר שלום, מדובר על תרופה מקבוצת תרופות נוגדות החרדה, ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו וואליום, וואבן ולוריוון. גם תופעות הלוואי וההשפעה דומות, לכל התרופות הללו פוטנציאל ממכר-כלומר, הן ממכרות בשימוש קבוע לאורך זמן. הסמנים להתמכרות הם הצורך להגדיל את המינון כדי לקבל את אותה ההשפעה, או סימנים של חסר כאשר חסרים את התרופה. פרטים נוספים תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

30/07/2003 | 13:59 | מאת: טלי

ד"ר הידש שלום רב, לפני כ- 5 חודשים אחי בן ה- 27 היקר והאהוב מכל נהרג בתאונת אופנוע מחרידה. ככל שחולף הזמן מצבה של אמי הנפשי והפיזי הולך ומתדרדר ואני עומדת חסרת אונים ללא יכולת לעזור לה. איך אפשר בכלל לעזור לאם שאיבדה בן? בקושי אני מחזיקה את עצמי. רופא המשפחה נתן לה טיפול תרופתי את הכדור שהוא המקבילית הישראלית לפרוזק ובנוסף גם קלונקס. לאחר פעמיים בלבד שהיא לקחה את הכדורים (חצי כדור מתחליף הפרוזק וכדור 1 של קולנקס) היא בקושי עמדה על הרגליים מעייפות נוראית, כמעט ולא תפקדה. מה שגרם לה לא לרצות לקחת את הכדורים שוב. ולפי דעתי הטיפול התרופתי אולי הדבר היחידי שיכול להקל עליה מעט. יש לי 2 שאלות: בוודאי לא כל כדור כזה מעייף בצורה כזאת ואולי לא בהכרח חייבים לקחת את 2 סוגי הכדורים ביחד? 2. בגלל מצבה הקשה אני מחפשת נואשות אחר פסיכיאטר טוב מאזור השרון להפנות אותה אליו. אולי אינך נוהג להמליץ אך קשה לי מאוד למצוא ולדעת גם מי טוב ומצבה פשוט כל כך קשה וזה מפחיד!!! אני חסרת אונים!!! אודה לך על עזרתך. טלי.

30/07/2003 | 14:19 | מאת: אריאל

הי טלי צר לי לשמוע על מה שאתם נאלצים לעבור. לאמא שלך יש מזל שיש לה בת כה תומכת שבשעות הקשות יודעת להיות שם בשבילה . אני מניחה שזה קשה מאוד גם בשבילך ותדעי שאת תמיד יכולה לכתוב פה ולמצוא את התמיכה שאת צריכה. אני לא יודעת מה מעבר לזה ניתן לעזור תרגישו טוב ושלא תדעו עוד צער אריאל

30/07/2003 | 19:32 | מאת: טלי

אני מודה לך. With all my heart

30/07/2003 | 14:20 | מאת: יצחק

אם אין לך רופא ספציפי, אולי כדאי שתפני איתה למרפאה לבריאות הנפש באזור מגורייך. למרות הסטיגמה הנלוות לטיפול במקום כזה, נראה לי שבמצב שאת מתארת אין ברירה אלא להגיע לשם. אם את באזור המרכז, יש מרפאה כזו ברמת חן שיכת לקופת חולים כללית. מכיון שלא מקובל להמליץ דרך הפורום על רופאים לא נראה לי שתקבלי תשובה מספקת כאן.

30/07/2003 | 19:33 | מאת: טלי

תודה לך.

30/07/2003 | 22:48 | מאת: סתם אחת

פעם מישהו/י נתנו את הקישור הזה לעשרת הפסיכיאטרים המומלצים על פי מעריב. http://images.maariv.co.il/channels/12/ART/464/973.html

30/07/2003 | 23:10 | מאת: נטע

אני מכירה פסיכיאטר מעולה ואנושי מאיזור השרון. אם תצרפי את המייל שלך אשלח לך את כל הפרטים הנחוצים.

30/07/2003 | 23:35 | מאת:

היי נטע, מה שלומך? טוב לראות אותך כאן מדי פעם... והיום בדיוק חשבתי עליך הבוקר.. כיוון שהמחשב שלי עבר פורמט "קל" השבוע, אשמח אם תשלחי לי שוב את הקישור של ה JAVA כדי שאוכל להתקין מחדש. תודה הידש

31/07/2003 | 12:13 | מאת: טלי

נטע היקרה, האימייל שלי הוא: [email protected] אני מודה לך מכך הלב. טלי.

30/07/2003 | 23:38 | מאת:

לטלי שלום, את צודקת בכל מה שאמרת, אי אפשר להבין באופן הגיוני ואי אפשר להסביר אבדה כזו. הדבר היחיד שאפשר לנסות הוא לחזק את אמא שלך, בשביל עצמה ובשביל כל המשפחה. אפשר כמובן בשיחות ובתרופות. אני מסכים אתך שלא כדאי להתחיל בשתי תרופות, עדיף תרופה אחת ואז יודעים איזו תרופה גרמה לתופעות הלוואי. אצל אמך אני חושב שהקלונקס "הפיל" אותה לעייפות. לכן יש טעם לנסות שוב את הפרוזק או תוצרת הארץ אם עדיין יש לכם בבית. כמובן ששיחות ופניה לפסיכיאטר הם הכיוון הנכון. שתהיו חזקים ושלא תדעו יותר מצער דר' גיורא הידש