פורום פסיכיאטריה

אני לוקחת 50 מ"ג חצי שנה ועכשיו צריכה להיגמל. איך לבצע את הגמילה? לרדת לחצי כדור? לכמה זמן? תודה

למירב שלום, אין הוראות מדוייקות, אבל הכלל מאוד ברור, לאט לאט.... תנסי כחודש חצי כדור ותראי איך שתרגשי, ותמשיכי להוריד במינון לאט ככול שניתן לחתוך את הכדור. בהצלחה דר' גיורא הידש

מישהו יכול לתת לי יותר מידע על הנושא? כמו למשל - תחת אילו שמות אפשר למצוא תרופות אלו. מישהו פה משתמש בהן?

למיכלי שלום, איני יודע מדוע את מחפשת תרופות אלו? אלו היו התרופות הראשונות הפועלות נגד דיכאון, בגלל בעיה של שילוב התרופות עם מזון המכיל תירוזין הן כמעט ולא היו בשימוש למרות יעילותן. בשנים האחרונות נדיר שמשתמשים בתרופות אלו כיוון שישנן תרופות אחרות הפועלות על אותו המנגנון. כלומר התרופות העובדות דרך הנוראדרנלין שהראשונות היו MAOI כמו נרדיל יצאו משימוש כיוון שישנן תרופות כמו EDRONEX שעובדת רק דרך הנוראדרנלין, אפקסור הפועלת גם על הנוראדרנלין וגם הסרוטונין, MOBEMID שהוא מעכב MAO-A שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עזבי אותך, אלו תרופות מהדור הישן וגם מחייבות אותך להימנע לחלוטין מאכילת גבינה צהובה !!!!

המחשב של דוקטור הידש לא כל כך עמד בדרישות שאיו ממנו ולכן הוא טיפה יצה לחופשה לא מחייבת בכל מקרה נכון לעכשיו דוקטור הידש לא יכול להתחבר לאינטרנט ובגלל זה הוא לא כותב כולנו תקווה שהמחשב יחזור לעצמו כמה שיותר מהר אחרת יהיה לנו פה פסיכיאטר בקריז שלכם פרוזק

דאגתי. טוב שמדובר בתקלה טכנית.

יש כל כך חולי נפש במדינה הזו..השם ירחם

כל דבר שאני רוצה לעשות הגוף עושה לי הפוך. למשל אם אני צריכה לקרא חומר לבחינה אז תמיד אני נרדמת מול הספר אחרי קריאה של חמש דקות אבל לקרא חומר שכבר הייתה לי בחינה עליו ושאני כבר לא צריכה אותו אני לא נרדמת באמצע הקריאה ולמשל אני גולשת באינטרנט ואני נעשת עייפה מאוד ואז כשאני מכבא אותו כדי לישון אני בשום אופן לא מצליחה להירדם אבל אם לא כיביתי את המחשב אז אני נרדמת מיד כשעוד לא הספקתי לעשות איתו כלום והמחשב ישאר דולק ואני יושנת במיטה. ולא חסרות לי דוגמאות למצבים דומים אבל חשוב לי להדגיש שכשאני אומרת נרדמת אני לא מתכוונת לשינה אלא למצב של כמעט שינה זאת אומרת חוסר עירנות כזו שמקשה לי לתפקד מאוד בדבר שאני רוצה או צריכה לעשות אבל אם זה משהו שאני מאוד לא רוצה אז אני נרדמת לשינה עמוקה למשל אם אני משאירה את המחשב דולק כדי להתחיל לעבוד איתו אז דווקא אני נרדמת לשינה ממש עמוקה מול המחשב ואם אני מכבא אותו אז אני בהתחלה קצת עייפה ואז בכלל לא נרדמת למרות שהכנתי הכל כדי להירדם. וכך כדי להירדם אני חייבת להתחיל לתפקד בדבר שאני חייבת לעשות וכשאני מתחילה אני נרדמת. אני קוראת לירידה בעירנות הזאת ממש שינוי בהכרה שלי .כאילו שיש לי ירידה בהכרה (בעירנות) שמשתקת לי את כל הגוף ומשתקת את המאמץ לחשוב על הדבר שאני צריכה לעשות. הבעיה הזאת גורמת לי שאני מאחרת לעבודה ולזה שאני לא מצליחה לתפקד בכלל בהרבה מטלות בסיסיות בחיי שנחוצות לי. המצב מתיש אותי ובמיוחד שאני לא מכירה שיש שם לבעיה כאילו שהבעיה היא נדירה רק אצלי וקשה לי להגדיר אותה כדי לספר לאחרים . האם בכל זאת הבעיה הזאת של "ירידה בהכרה" (ממש נוירולוגית) דווקא בדברים שאני רוצה לעשות היא בעיה מוכרת ? האם יש לבעיה שם ? האם יש לזה רעיונות לטיפול ומרפה

להדס שלום, למרות שהרושם שמדובר בבעיה נפשית הייתי ממליץ לבצע בדיקות גופניות, גם סוכר, בלוטת התריס וגם בדיקה אצל נאורולוג. אני עונה על שני מכתביך. רק אחר כך הייתי פונה להיבט הנפשי, יתכן שמדובר במצב שהלא מודע "מכשיל אותך", כאשר ישנן מחשבות חיוביות ושליליות לאותו הנושא ודחף להכשיל את עצמך יתכנו מצבים כאלו. אבל כאמור הייתי בודק קודם את ההיבט הגופני. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלה על הגוף עושה לי דווקא כל דבר שאני רוצה לעשות הגוף עושה לי הפוך. למשל אם אני צריכה לקרא חומר לבחינה אז תמיד אני נרדמת מול הספר אחרי קראה של מחש דקות אבל לקרא חומר שכבר הייתה לי בחינה עליו ושאני כבר לא צריכה אותו אני לא נרדמת באנמצע הקריאה ולמשל אני גולשת באינטרנט ואני נעשת עייפה מאוד ואז כשאני מכבא אותו כדי לישון אני בשום אופן לא מצליחה להירדם אבל אם לא כיביתי את המחשב אז אני נרדמת מיד כשעוד לא הספקתי לעשות איתו כלום והמחשב ישאר דולק ואני יושנת במיטה. ולא חסרות לי דוגמאות למצבים דומים אבל חשוב לי להדגיש שכשאני אומרת נרדמת אני לא מתכוונת לשינה אלא למצב של כמעט שינה זאת אומרת חוסר עירנות כזו שמקשה לי לתפקד מאוד בדבר שאני רוצה או צריכה לעשות. אני קוראת לירידה בעירנות הזאת ממש שינוי בהכרה שלי .כאילו שיש לי ירידה בהכרה (בעירנות) שמשתקת לי את כל הגוף ומשתקת את המאמץ לחשוב על הדבר שאני צריכה לעשות. הבעיה הזאת גורמת לי שאני מאחרת לעבודה ולזה שאני לא מצליחה לתפקד בכלל בהרבה מטלות בסיסיות בחיי שנחוצות לי. המצב מתיש אותי ובמייוחד שאני לא מכירה שיש שם לבעיה כאילו שהבעיה היא נדירה רק אצלי וקשה לי להגדיר אותה כדי לספר לאחרים . האם בכל זאת הבעיה הזאת של "ירידה בהכרה" (ממש נוירולוגית) דווקא בדברים שאני רוצה לעשות היא בעיה מוכרת ? האם יש לבעיה שם ? האם יש לזה רעיונות לטיפול ומרפה

אולי יש לך אנמיה- חוסר דם. בכל מקרה- עדיף לך להבדק ! את עייפה כל הזמן ולכן עלייך להבדק.

לדעתי ,ואני מנחשת כמובן ,תשאלי את עצמך אם את כועסת על גופך בגלל סיבה כל שהיא?בעבר הרחוק הקרוב או בהווה? אם כן . אז את עושה לו דווקא ולא הוא לך. מקווה שתשלימו - תקחי עצמך בידיים תכנסי לסדר יום קפדני. תתני פקודות למח מתי לקום בבקר מתי לישון בלילה . וכך להמשיך להיות עירנית וחיונית ביום -ועייפה בלילה. זה אפשרי לביצוע ואל תחששי לנסות תצליחי-ורדה

שלום יעל, מהצד אולי נראה שאני עייפה אבל זה לא כך. הבעיה היא שהגוף עושה לי דווקא. זאת אומרת אם באמת הייתי עייפה אז כשאני סוגרת את המחשב הייתי נרדמת כמו כשהמחשב היה דלוק. אם באמת הייתי עייפה אז הייתי ממשיכה להיות עייפה גם אחרי שסגרתי את הספר או את הטלויזיה. כאן זה לא הבעיה שאני חייבת את המחשב דולק כדי להירדם כי אם אין לי משימות לעשות עם המחשב אז אפילו שהוא דולק אני לא ארדם.כנ"ל לגבי טלויזיה אני נרדמת אך ורק אם כעת יש תוכנית שחיכיתי לה שבוע כדי לראות אותה דווקא כשישדרו אותה אז ארדם וכל שניה אלחם בעצמי לא להירדם ואתעורר כל 10 שניות משינה קצרות וכך לא אזכה לראות כלום מהתוכנית שחיכיתי לזה. אבל אם באמת הייתי עייפה אז אחרי שהתוכנית כבר נגמרה (ולא זכיתי לראות ממנה כלום) אז הייתי ממשיכה להיות עייפה אך לא כך הדבר. ומה שקורה הוא שאחרי שהתוכנית נגמרה פתאום הגוף שלי מחזיר אותי לעירנות ולמרץ . כלומר הגוף דווקא ביזמן התוכנית עושה לי שדווקא אהיה עייפה אבל אחר כך אני עירנית . אני יודעת שזה נשמע לך מוזר אבל זאת האמת לצערי וחבל שאני לא יודעת להגדיר את הבעיה או לפחות להביר אותה. אני מקווה שהבעיה הזאת מוכרת. המון בריאות ביי

הרוקח המליץ בלילה. אני יודעת שהתרופה מעוררת, אבל הוא טען שהיא דווקא משרה שינה. מה דעתכם?

יש מי שהכדור מעורר אותו יש מי שדווקא מרדים ולפעמים הוא משנה את טבעו גם אצל אותו בן אדם. אותי בהתחלה הוא עורר ואח"כ הרדים ואז שוב עורר. אם אתה חש שהוא מעורר אותך כשאתה לוקח מאוחר, קח בבוקר, אם הוא מרדים, עדיף לקחת סמוך לשינה. בכל מקרה, אין שעה ספציפת במהלך היום שהיא טובה יותר או טובה פחות, העיקר לקחת באותו חלק של היום.

ליונית שלום, מהבחינה הרפואית היבשה אין לכך חשיבות, הצפרמיל פעיל יותר מעשרים וארבע שעות ולכן בכל שעה שתקחי בתנאי שהשעה קבועה, את מכוסה במשך כל היום. לשמחתנו רוב התרופות בקבוצה וגם הציפרמיל מעוררות ולכן מומלץ ליטול אותן בבוקר עם האוכל, למעטים יש תופעת לוואי של עייפות ואז אנחנו כמובן מעבירים לנטילה בערב. כך שתנסי ותראי מה מתאים לך יותר. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

האם יש כזה דבר דכאון בהריון...זאת אומרת תופעה מוכרת,כמו זו שאחרי הלידה... או חרדה ..אני בהריון חודש שישי,הריון שני...ואת רובו אני מעבירה בבכי...מפחד מלחץ מעצב.. זה נורא קשה לתפקד בצורה הזו...אגב אני הולכת בעקבות זה לטיפול פסיכולוגי..

אני אומנם לא רופאה אך נראה לי שבהחלט יכול להיות דבר כזה. בזמן ההריון ישנם המון שינויים הורמונלים ואם נוסיף לזה את המתח והחרדה הטיבעית מדבר חדש שצפוי אזי שיתכן ויש דיכאון. טוב שאת בטיפול ואני מקווה שהוא יעזור לך תרגישי טוב אריאל

תודה לך , מה שהכי קשה זה שזה אמור להיות תקופה שמחה ובמקום זה אני כל הזמן בוכה ועצובה. ויש לי בבית בן שנתיים שאין לי ספק שמבין שמשהו לא פועל רגיל ולי יש הרבה פחות סבלנות אליו ...זה מצב ממש מייאש שאני לא רוצה אותו...ועכשיו אני מתלבטת לגבי כדורים..

שלום ד"ר הידש, באחת מהודעותיך בעניין ציפרלקס רשמת שהתרופה יותר "נקייה", למה התכוונת? האם הוכח שתרופה זו פוגעת פחות בתפקוד המיני יחסית לציפראמיל? והאם נכון שהיא בולמת תיאבון? אגב, ערכתי חיפוש בפורום לגבי ציפרלקס, כפי שהיצעת לנטע, מצאתי כמה הודעות, אך אף אחת מהן לא ענתה על שאלות אלה. אודה מאוד להתייחסותך. יום טוב, דובל'ה

מצורף קישור לחיפוש בשם הלועזי של התרופה מקווה שתמצא שם את התשובה.. http://doctors.co.il/forums/search.php?f=385&search=lex&match=1&date=0&fldbody=1&fldsubject=1&fldauthor=1

שלום ד"ר הידש ודורון, אכן חיפוש לפי LEX הביא אותי לתשובתו המקורית של ד"ר הידש. בינתיים מצאתי חומר על התרופה באתר פרמקולוגי מקצועי וגיליתי שבמחקרים מבוקרים אחוזי תופעות הלוואי בתחום התפקוד המיני זהים לאלו של ציפראמיל (9% מהגברים סבלו מעיכוב בשפיכה, 3% מהפרעה בזיקפה וכאחוז הזה לא הגיעו כלל לאורגזמה). לא נראה גליק גדול. בכל זאת אשמח לתשובתו של ד"ר הידש. תודה, דובל'ה

שלום לכולם לפני כשבועיים הייתה לי ועדת ערר של ב.לאומי. עוד לפני שנכנסתי כבר הייתה להם "דעה" עלי (בהמשך תראו למה אני מתכוונת). בקיצור לא נתנו לי להגיד מילה והייתי שם בדיוק 2 דקות. שאלו אותי מתי הכל התחיל אצלי - עניתי. מי מטפל בך כרגע - עניתי. ובעבר טופלת ע"י בריאות הנפש - עניתי כן. ואז הם אמרו "את קופצת מדבר לדבר". אמרתי אני רוצה להסביר (רציתי להסביר מה היה בתקופה בין האישפוזים )אז הם ענו אין צורך.קמתי ואמרתי לפחות- יש פה מכתב מרופאים והם ענו אנו נבדוק את הכל וזהו. נשבעת !!!! לכם שככה היה. טוב דחו לי את הערר וזה מטופל ע"י עו"ד. אבל מה שרציתי להגיד שהרתיח אותי היה שהם כתבו כך "בועדה התפרצה הפסיכוזה הסכיזואפקטיבית. היו קיימים סימנים קליניים ברורים שהגבילו את תפקודה בהתאם לסעיף ... - שתי דקות ישבתי שם קצת במתח טבעי אבל רגיל מילה לא נתנו לי להוציא בקושי התייחסו אלי אבל זה מה שהם רשמו (פשוט כי ראו את זה בתיק מהבי"ח כנראה). טוב כבר דברנו על התייחסות של רופאים כאלה. הנה עוד אחד ד"ר קראוס ואני מאחלת לו להיות פעם בצד המטופל ואני לא בן אדם רע.הייתי חייבת לשתף מישהו כי זה כל כל הרגיז אותי.

זה באמת מרתיח לשמוע את זה! לאף אחד לא מגיע לעבור חוויה שכזו ואותם אנשים שהתייחסו אלייך כך צריכים להיתבייש בעצמם ללא כל קשר לתואר אותו הם נושאים. לעיתים כדאי שרופאים מסוימים יחוו ולו לרגע את מה שהמטופלים שלהם מרגישים בכדי לשנות את גישתם . חבל! אריאל

היי אריאל תודה על תשובתך. מחמם את הלב שמישהו מבין. תודה.

אפשר ממש להבין אותך הגעת מלאה ציפיות ועוד לערר ,וועדה שכביכול קובעת, נתנו לך זמן אפסי להביע את עצמך ,,אם בכלל ועוד היה להם טענות שאת עוברת מנושא לנושא ואיזה חוות דעת משונה הם כתבו\לדעתי את חייבת לכתוב להם מכתב בעצמך ,! מכתב מתומצת ועיני יני.חוץ מזה שהעו'ד ינחה אותך כבר מה לעשות. מקווה שתצליחי בפעם הבאה. כי האמת תמיד יוצאת לאור בסוף ומקווה שגם הצדק יעשה איתך. שלך מחזיקה אצבעות ורדה

ורדה היי תודה על העידוד. באמת זו הייתה חוויה לא נעימה. הענין בטיפול עו"ד. אני לא יודעת אם אני יכולה לכתוב להם על כך משהו נדמה לי שזה לא אפשרי. תודה

דפי שלום. התופעה שאת מתארת מוכרת. הן מבחינת תפקוד הוועדות כוועדות והן מבחינת תפקוד הפסיכיאטרים כפסיכיאטרים, המחשיבים עצמם כמתקדמים אבולוציונית. אין דבר קשה מעיק ומתסכל מאשר לדבר עם אדם שלא רואה בך אדם אלא 'אובייקט פסיכיאטרי'. בעוד בשיחה עם בני אדם הם רואים שעומד מולם אדם ומבינים את המצוקה של אדם שמצוי במתח כיוון שהוא בוועדה שתקבע את גורלו, פסיכיאטרים, להבדיל מבני אדם, אינם רואים בתגובות שלך 'אנושיות' אלא סמפטום למחלה זו או אחרת או 'תגובה' של מוצר פסיכיאטרי. לא של בנדם. בכל מקרה עד כאן באשר להיותם פסיכיאטרים, שהתקשורת הבינאישית שלהם, במחילה, מסריחה ( כלומר קשה מאד לתקשר עם מישהו שלא מתקשר איתך אלא מאבחן אותך). באשר לוועדות- את לא לבד בתחושה שלך שוועדות אינן מקשיבות למי שהן עוסקות בעניינו. שורה של פסקי דין מבית המשפט המחוזי קובלת על כך שבוועדות ערר פסיכיאטריות הנוגעות לערעור על אשפוזים בכפייה למאושפז לא ניתנת הזדמנות נאותה להשמיע את דברו- זכות הטיעון שמשום מה לא מתקיימת ברפובליקת הבננות הקטנה של הממסד הפסיכיאטרי. שכן שם אנשים אינם אנשים אלא סמפטומים למחלות , ומדוע שתנתנה להם זכויות אדם? הרי על פי התפיסה הפסיכיאטרית ישנם אנשים ( אלו שבחסדי הפסיכיאטריה קיבלו את תווית ההכשר שהם 'בריאים') ישנם חולים ( כלומר מפרים את זכויות האדם שלהם לטובתם) ויש את אלו שתמצית החכמה האנושית מצויה בכף ידם , והיכולת להחליט מי 'בריא' ( כלומר מגיעות לו הזכויות) ומי 'חולה' ( כלומר ל'טובתו' שנשלול לו את הזכויות). את מוזמנת לפורום שלי - בתפוז 319, לפרוק ( ובצדק ) את העול הלא נעים של התייחסות משפילה. אף אחד מאיתנו אינו אוהב התיחסות משפילה או לא מכבדת, ועל אחת כמה וכמה- כאשר את מתקוממת על התיחסות זו- לקרוא לזה פסיכו אפקט אמו ( לא זוכרת בדיוק את המינוח אבל הוא לא משנה- זה אומר שהם לא מכבדים את רצונך כאדם אלא רואים בו סמפטום). כן- חברתם של בני אדם עדיפה על חברתם של פסיכיאטרים- שכן האחרונים צריכים לעבור סדנת יחסי אנוש לפיה יש לכבד את רצונות האדם שמולם ולא לתייג אותם בתיוגים פסיכיאטרים של אפקט פסיכו- אנ'לא יודעת מה ענבל

שלום ד"ר הידש, אין לך מושג כמה אני מברכת אותך על הקמת האתר הזה. זה כל כך חשוב, ומעודד ומעניק הרבה נחמה. אני מודה לך על התייחסותך לשאלה שלי. רציתי לספר משהו: כשהייתי אצל הפסיכיאטר וסיפרתי לו על המחשבה על המצמוץ שמטרידה אותי כל כך וגורמת לי דיכאון ועצבות רבה, קיבלתי את הרושם שהוא לא מתייחס לדברי ברצינות, והייתה לי הרגשה שעלי להסביר את עצמי ואת הדיכאון שאני מרגישה בגלל השתלטות המחשבה על התודעה שלי. עדיין חשתי שהפסיכיאטר מזלזל במצב שלי. וזה פגע בי. רציתי לשאול אותך האם אתה אי פעם נתקלת באנשים שסובלים ממחשבה כזאת ספציפית. יש לי הרגשה שאני לגמרי פסיכית. וחוץ מזה האם סרוקסט במינון של 60 מ"ג עשוי לעזור לי? האם אני יכולה לפי הצורך להוריד את המינון? והאם קלוניקס גם יכול להקל על חרדה מסוג זה. בבקשה תענה לי על השאלות. שיהייה לך כל טוב, ואני מברכת אותך נטלי.

לנטלי שלום, תודה על המילים החמות, תמיד נעים לשמוע פיידבק. פעמים רבות אני נתקל בתגובה שאת כותבת, ולעתים גם מטופלים שלי. לעתים כאשר אני מנסה לעודד את המטופלים ולאמר להם שהתופעה אינה כל כך חמורה והיא תחלוף-וכל זה בכוונה לעודד, הדברים מתקבלים שאיני מבין אותם, או שאני חס וחלילה מזלזל, כאשר הרופא אומר שהדברים מההבט הרפואי אינם כה חמורים וכוונתו לעודד, הרי המטופל מקבל את הרושם שלא מבינים עד כמה מצבו חמור או עד כמה שהוא סובל. ונכון, אין קשר ישיר בין מידת הסבל והחומרה. לעתים כאבים חזקים שמאוד מציקים דורשים טיפול אבל לא מתים מכך, כך למשל כאבי שיניים, כואבים מאוד אבל בדרך כלל אינם מסוכנים. לעומת זאת התקף לב יכול להיות בלי כאבים בכלל.... אני מקווה שהרופא רצה לעודד אותך ולאמר שהדברים מהבחינה הרפואית אינם מסוכנים ויש להם תרופה ולמרות הסבל שלך, את תחזרי ותרגשי טוב והדברים יסתדרו. אני מקווה לטובתך שאני צודק.... שבת שלום הידש

לד"ר שלום רב, אני בת 50, לפני כ-7 שנים עברתי כריתת רחם+שחלות,טופלתי ב-premaril, לפני כשנה היו לי סמפטומים שהעלו חשד ל-TIA, בבדיקה שיגרתית חצי שנה אח"כ אצל גניקולוג הופסק לי הpremaril,מעכשיו לערכשיו. מאז חיי התהפכו,כלפי חוץ לכאורה הכל בסדר:עובדת משרה מלאה,לומדת במסגרת אקדמאית ומגיעה להישגים לא רעים ואפילו מוצאת לעיתים זמן לתחביב ולמשפחה.אך בפנים אני נמצאית בלחץ עצום.. כל פעם כ-2 דקות לפני גל החום (בערך 10 פעמים ביום), אני נתקפת חרדה מתח עצום ומעין "ספידים" בתוך הגוף אני מנסה להרגיע את עצמי ואמנם אחרי ה"גל" כאילו כלום!. קשה לי מאוד עם החרדות האלו, למעשה כל בעיה קלה הופכת לחרדה-גל חום-רגיעה. מה עושים??? אני רוצה לציין שנאסר עלי לחלוטין לקחת אפילו תרופה אלטרנטיבית. אודה מראש רחלי

לרחלי שלום, כנראה שנכון שאסור ליטול הורמונים. עם זאת תרופות אחרות כגון אספירין את בודאי לוקחת. דווקא הפרוזק יכול לעזור משתי בחינות. ראשית לטפל בתחושות של חוסר ההורמונים שמהם את סובלת. שנית, הוכח שפרוזק פועל כמו אספירין על טסיות (טרומבוציטים) בדם. ( מאמר בעיתון CIRCULATION מאוקטובר לפני שנתיים. כך שלדעתי כדאי לנסות טיפול בפרוזק בגלל שני הבטים אלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי ורדה, מצטער על ה"העלמות" עקב ימים עסוקים במיוחד... שמחתי לשמוע ממך, למרות שאני מבין מדבריך שההתמודדות שלכם לא קלה... הרצון לעצמאות של בנך הוא מוכר, כיוון שזהו חלק מתהליך ההחלמה- היפרדות מהתלות המוחלטת שיש לנו בזמן ההתקף (המחלה) באנשים הקרובים לנו... אני חושב שזה סימן טוב שמראה על התחזקות כללית. לא כך כך ברור לי מדבריך מדוע הרופאים אומרים שלא מומלץ מינון גבוה של גאודון או תרופות אחרות. אם הסימפטומים הקשים עדיין קיימים וחוזרים על עצמם- מן הנדרש, לדעתי האישית, מינון יותר גבוה של התרופות... כאשר אני עצמי הרגשתי לא מספיק איתן עם המינון הראשון, אני והרופא שלי העלנו את המינון וחל שיפור ניכר. אגב, מינון גבוה של גאודון (120 ומעלה) ידוע כנוגד דכאון מעולה בנוסף להיותו נוגד פסיכוזה. (שתי ציפורים....) המלצה נוספת היא להוסיף אומגה 3 לתזונה היומיומית, אשר עשוי מאד לסייע למצב הרוח של בנך ולזרז את ההחלמה. ( מנסיוני האישי...). מקווה לשמוע ממך שוב, להתראות בינתיים, איתי.

להיות עסוק זה יתרון,,,ומאחלת לכל אחד את זה שמחה שגם אתה ראית את הסימן הטוב, של סימפטום ההתנהגות החדש שלו,שמתרחש לנגד עיניי, . עמידה על דעתו שלו ,בתקיפות ובעקביות ,, כמה שיותר להרחיק אותי ולצמצם את עזרתי אליו,, זה נהדר ויש אור בקצה המינהרה. בהחלט חושבת כמוך שהמינון העכשוי לא נותן את אותותיו והטקסים לא נעלמו עדיין ויש מחשבות שלא מרפות מקווה שבפגישה הבאה עם רופאו היו תוצאות מכריעות לטובה ואלי יהיה חופשי יותר וירגיש כמו שאתה תארת על עצמך. גם אני מאמינה באומגה 3 ותודה על ההצעה ,לא יזיק ,קפסולות בליעה וניגמר העיניין. (אפשר לאכול 3 מנות דגים בשבוע -אך לא הכי מתאים לי לבשל אותם) תבקר שוב להת' ונישתמע ורדה

שלום לרופא! בני בן ה-7 מתלונן על שמיעת קולות וכשזה קורה הוא נראה מבוהל מאוד. זה קורה לאחר מחלה כמו שפעת, וירוס קל ואחרי שהוא מקבל אקמולי. קראתי קצת על זה ומה שקראתי מבהיל מאוד. האם יכול להיות שהאקמולי גורם לפעילות מוגברת של דופמין במוח? תודה מראש שרון

לשרון שלום, איני פסיכיאטר ילדים ולכן הידע שלי בתחום מצומצם. בכל אופן את מתארת תופעה הקשורה לחום ומחלות, לעתים ישנם שינויים נפשיים הקשורים למצבים גופניים כמו מחלות. לכן הייתי מציע שהבן יעבור איבחון אצל פסיכיאטר ילדים אשר יקבע בדיוק על מה מדובר מבחינת שמיעת הקולות, בנוסף , בירור גופני אצל רופא הילדים ונאורולוג גם יועילו. שבת שלום דר' גיורא הידש

אני צריך להתחיל טיפול תרופתי בשביל OCD אני יודע על הכדור סרוקסט והוא בעבר עזר לי, אך ההשלמה שלו היא ריספארדל במינון נמוך מאוד של רבע מ"ג שאני מאוד חושש לקחת אותו, את המינונים יש לקחת בצורה מדורגת של הסרוקסט לתקופות שונות ואיתו כל ערב את הריספראדל, שאלתי היא מדוע אני צריך לקחת את הריספארדל בשביל OCD מה זה אומר שיש לי סכיזופרניה או חששות ממחשבות של אנשים?, אני בסך הכל רציתי את הסרוקסט שיעזור לי להשתלב בעבודה באופן חד פעמי ונאמר לי שצריך לקחת אותו עם טיפול פסיכולוגי לתקופה של יותר מחצי שנה, זה לא מוגזם.

לאלי שלום, איני מבין בדיוק את שאלתך, אבל באופן כללי, הסרוקסט הוא הטיפול הראשוני, אחר כך במידה ואין שיפור מספיק אפשר להוסיף רספרידל, בכל אופן אין בכך חובה.. מקווה שעניתי לשאלתך ותרגיש בטוב במהרה דר' גיורא הידש

לד"ר שלום שאלתי היא האם יש צורך בכך לקחת עם הסרוקסט 20 מ"ג , רבע כדור של דיספרדל 1 מ"ג, מה זה אומר? והאם אני חייב לקחת את הדיספרדל בכל יום? , כי הרגשתי הפסיכולוגית קשה בקשר לזה למרות המעט שבזה, האם דיספרדל לוקחים רק חולי סכיזופרניה או שמא להפרעות ריכוז כמו ADHD וכו'?

אני מכורה ק-ש-ו-ת לאתר הזה.... אני נכנסת לכמעט כל פורום אפשרי, פתאום יש לי המון שאלות על כל מיני בעיות וחברה שלי טוענת שאני הפוכונדרית...... בקיצור.... אנ ממש יושבת על האתר הזה כל היום ולפעמים מוותרת על בילויים.. או מאחרת לעבודה אני בכלל מכורה קשות לאנטרנט ולהודעות כמו תוכנות - הודעות או אי מייל וכאלה... והאתר הזה.......

:) אהבתי, כרגיל. :)

גם אני מכור לאתר. אז אולי נעשה מעשה ונצא לבלות אני ואת היום בערב? אני חושב שזו ההיזדמנות להיגמל.מה דעתך?

זה גרוע מאוד שאת מכורה לאתר. תצאי לבלות, תתעמלי, תעשי דברים אחרים חוץ מלשבת כל היום מול המחשב ! זה לא בריא !!!

זה יעבור לך. מנסיון.

גם אני באותו מצב ואפילו יותר גרוע. נילי.

היי גם אני, גם אני. אני מכור לאתר אבל גם לאנשים שאני פוגש ונהנה לשוחח אתם. אבל כמו כל התמכרות יש גם חסרונות. אם האינטרנט הוא במקום טלוויזיה, (ואצלי זה כך ), אני חושב שיש בכך רק יתרונות. אם האינטרנט הוא במקום עבודה, חברים ומשפחה, אז יש כבר בעיה. צרת רבים חצי נחמה.... שבת שלום הידש

הורדתי פרופיל בזמן שירות מילואים על בעיה פסיכיאטרית, לאחר תקופה מסויימת העליתי אותו שוב, ואף חתמתי על חסיון רפואי תוך ציון שמם של מטפליי והבאתי המלצות, שאלתי היא, אם אצטרך בעתיד טיפול האם הם יבדקו דרך הקופה האם טופלתי או אפילו יבדקו האם לקחתי מרשם דרך הקופה ( במקרא שהלכתי לרופא פרטי) ?

גם אני רוצה!!!! היו לך בעיות עם רשיון נהיגה?

לאבי שלום, כאשר אדם חותם על מסמךשל ויתור על סודיות רפואית, למעשה הגורם שביקש את המסמך יכול לפנות לכל מקום ולבקש את התיק. באופן מעשי כמובן שלא פונים לכל הרופאים הפרטיים בארץ.... לכן, מעביד שבודק את הבריאות של עובד, הוא פונה לרופא המשפחה ומבקש את תמצית התיק, מה שכתוב שם זה מה שהוא ידע, לא הולכים הלאה. בתור תרגיל אתה יכול לבקש מרופא המשפחה את תמצית התיק (יוצא אוטומטית מהמחשב) ותראה מה מצויין שם. זו הבדיקה הטובה ביותר, מהשאר אין מה לחשוש שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר תודה על תשובתך מהיום. אני לוקח 300 מ"ג אפקסור,רמרון 1 ביום, 100 מ"ג טגטרול, וכן לוריוון. בבדיקת NPT לא היו זיקפות האים זה בגלל התרופות ?

נו מה....

לארז שלום, מתקבל על הדעת שהאפקסור "אחראי" לבעיה, תתיעץ עם הרופא המטפל לגבי החלפת הטיפול. כאשר תפסיק את האפקסור הדברים יחזרו לקדמותם. אני מתפלא שלא שיתפתה את הפסיכיאטר בבעיה זו שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום אני בחורה צעירה בשנות ה-20 לחיי ונתקלתי בתופעה מאד מדאיגה לאחרונה אני שוכחת מה מדברים איתי ומה עובר לי בידיים באופן חריג. פעם יכולתי לזכור כל מה שהלך סביבי במרחק של שנים והיום אפילו הנחתי 20 ש"ח לידי על השולחן וקראתי למישהי לבוא וכעבור דקה כשהיא באה שכחתי ששמתי אותו לידי מישהו נותן לי מפתח ואני שוכחת שהוא נתן לי.. רק חיפוש שהוא ערך לי במגירות מצא את המפתח אני מנהלת חשבונות בחברה גדולה והמצב משפיע על עבודתי. אני דואגת מאד שמא זה יפגע בי יותר משפגע בי עד עכשיו... אולי זה פסיכולוגי? איך אפשר לפתור דבר כזה?

האים את לוקחת איזה שהם כדורים?

ממש ממש לא

לשיכחה יכולים להיות מספר סיבות ולפני שנכנסים לפניקה כדי לבדוק כמה דברים. ראשית, האם יש עלייך עומס יתר בעבודה עכשו או עייפות מצטברת? לעתים זה גומר לשיכחה ולפיזור דעת. כדאי לגשת לרופא ולספר לו על כך. יתכן והוא\היא יפנו אותך לנוירולוג שיבדוק האם יש בעיה נוירולוגית. יתכן וזה באמת אכן נובע גם ממצב נפשי כמו חרדות ודיכאון שגורמים לירידה בריכוז ובילבול. מה שאני מנסה להגיד הוא שראשית כדאי שתפני לרופא\ רופאת המשפחה וספרי לו על התחושות ומשם תמשיכי בבירור בהצלחה אריאל

ליעל שלום, לאריאל תודה, כמו תמיד יש לי מעט להוסיף לתשובותיך, שיכחה היא סימפטום ואינה מחלה, כפי שאריאל כתבה, עלולות להיות סיבות גופניות או סיבות נפשיות של פיזור דעת בגלל עומס או חרדה, או כסימפטום של דיכאון. שבת שלום דר' גיורא הידש

היי ד"ר! אני מצטרפת לאסתר כמובן בכל המילים הטובות, וחוץ מזה-רציתי לשאול מה ידוע לך על שיטת טיפול בשם IPT - interpersonal psychotherapy , קראתי עליה באתר מחו"ל שעוסק בדיסתימיה.לאן ניתן לפנות כדי לקבל את הטיפול הזה?

ליערה שלום, בעולם ישנן שיטות טטיפול רבות מעבר לפסיכותרפיה הדינמית. לצערי בארץ עדיין הדימנמיות די שלטת ולכן גם מי שרוצה ללמוד שיטות טיפול אחרות קשה לו למצוא מקום טוב ללמודים כמטפל. כפי שהשם אומר ההתרכזות בשיטה זו היא על התקשורת והאינטראקציה הבין אישית אשר משפיעים גם על מצב הרוח והביטחון האישי. איני יודע מי עובד בשיטה זו בארץ. אולי תמצאי ברשת ותעדכני אותנו? תודה ושבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הידאש שלןם אחרי מחשבה בנושא הגעתי למסקנה שאצלי ההתנהגות הכפייתית למחשבות נבעה או במצב של חוסר שליטה או כשהסיבה לכפייתיות נבעה ממושגים מוטעים(למשל הרגשתי שאני רוצה לזכור דברים מסויימים ויש לזה סיבה טובה ואז כדי לזכור "צריך לשנן". אח"כ הבנתי שמה שאני זוכרת רגיל מספיק לאותה סיבה).הכדורים עזרו לי להפחית במידה ניכרת את הסימפטומים של לחץ וכו' אבל הם לא פתרו את שורש הבעייה. ואני מרגישה שככל שעבדתי על עצמי הדברים הולכים ונעלמים והכדורים היו כלי עזר שאוכל "לעבוד" בצורה רגועה. וגם אם יש סיבה פיזיולוגית שלא קשורה וזאת ימים יגידו זה יפריע לי מעט מאד. היום כפי שאמרתי כבר אני רוצה לחדש את הקשר עם הבחוץ ובטוחה שזה יפיג את החרדות שיש לפעמים מתחושת ניתוק. הבנתי גם שאובססיביות לפעמים קשורה בחרדה (נכון?)אז יש עוד סיבה שיהיה טוב וזהו.תודה על ההקשבה.

קראתי מספר הודעות שלך ,ורק רציתי להגיד שאני מאוד מזדהה איתך אני סובלת מדיכאון,חרדה ומחשבות טורדניות מחשבות טורדניות שגורמות לי "לשנן" זיכרון מסוים כדי להתקדם האלה, צריכה את הקשר אם המציאות כדי למצוא את עצמי ,ע"י התחברות לגירויים שבחוץ בכל מקרה אשמח לשוחח איתך על המצב ,אם תרצי עצות או סתם לדבר. ד'

היי ק' ספרי לי קצת יותר איך זה מתבטא אצלך ואז אולי אוכל להגיד לך איך עשיתי למנוע את זה אצלי. בכל אופן אני חושבת שבד"כ מאחורי כל התנהגות יש סיבה. כשאת עושה משהו שאת מרגישה חייבת לעשות שאלי את עצמך למה ומה שיבוא לך בראש ראשון זו הסיהב ותנסי לנטרל אותה. אם תתני לי דוגמא ספציפית אולי אוכל להסביר יותר. תרגישי טוב דפי.

שלום רב ד"ר הידש ברצוני להודות לך על תרומתך לכולנו על רגישותך הרבה ועל העידוד שאתה נותן לכולנו. אין כמוך בתודה אסתר

לד"ר הידאש מסכימה עם אסתר שזהו פורום נהדר. אתה עונה בצורה מאד נעימה וזה גם נותן הרגשה "חברתית" כזו.מצטרפת לתודה של אסתר.

לאסתר ודפי, תמיד נעים לשמוע מילים חמות וכל אחד זקוק לעידוד. כיף להיות אתכם כאן. שבת שלום הידש

לפעמים אני מאחל לעצמי להתפרק לפחות אתייצב בקוטב אחד (כמובן שלא מדובר במשאלה רצינית ). אני מתנדנד מתפקוד תקין ומעבר לכך בעבודה לבין תחושה של התפרקות פנימית שאני מנסה שלא לתת לה ביטוי בבית. אני מוצף בתחושות חרדה פרנוידאליות. בדרכי הביתה ברכבת ניסיתי להתאמץ על מנת לברר לעצמי את מהות החרדות. וחלקם אינם מסובססות. אבל אין לי שליטה כאמור על החרדות. בעבודה מכבדים אותי כי משתלם להם מבחינת תפוקות אבל התנהגותי מתדרדרת. מעולם לא פגעתי והתפרצתי כלפי אנשים כבעבר. היום ביקרתי בבית לוינשטיין אצל נוירוכירוג בדיקת מעקב שיגרתית. הפנה אותי להמשך טיפול אצל נוירופסיכולוג המתמחה בפוסטראומה. האמת היא שאני די חושש לגעת בפצעים שהגלידו כלפי חוץ, 6 שנים אני מתנדנד בין שיקום (מצויין כלפי חוץ ) לבין קושי להודות לעצמי שנפגעתי ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה. "למזלי " לא חסרות בעיות קשות משפחתיות סביבתיות כך שלא איפשרתי לעצמי להודות במצבי האמיתי. אני במעין הלם המאפשר תפקוד ולעתים אפילו מנהל חיי חברה רגילים. אבל הכל כאילו , אני לא נוגע בחיים האמיתיים. הפרויקטים שאני לוקח על עצמי מצילים אותי כי חוסמים התמודדות עם קשיי אך ממוטטים אותי כי הם מהווים עומס נוסף על מערכת הנםשית העמוסה ממילא. כך באופן פרדוקסלי ומטורף התחלתי לתכנן מימוש עסק עם שותף ומשקיע פוטנציאלי. יש לי לעתים רעיונות מבריקים אבל בעצם אני מעריך שבעיתות לחץ עלול להתמוטת ולכן בעצם טומן לעצמי מלכודת. מעגל קסמים כדי לברוח מהלחצים מכניס את עצמי למצבים מעוררי תקווה שבסופו של דבר מעלים לחצים נוספים. כל זאת במצבים מעוררי חרדה ברקע כגון מבצה של הילדה. אגב החלטתי לשתף אחרים וזה מקל עלי. תודה על סבלנותך ונכונותך להתיחס

לדן שלום, תמיד טוב לשמוע ממך גם אם לא תמיד הדברים קלים. אני מבין שאתה אדם יצירתי ומבריק ויתכן שזו הסיבה שתחושת האובדן של הבריאות קשה יותר. ("מה הייתי לפני הפציעה"). לעתים שניה של חוסר תשומת לב משנה את כל מהלך החיים.... מניסיוני עם הזמן הדברים והקשיים נעשים פחות קשים. אני מקווה שגם מצבה של הבת ישתפר המון בריאות ושבת שלום הידש

שלום רב, פסיכיאטרית הורתה לי להתחיל טיפול בלוסטרל 50 מ"ג , חצי כדור ביום למשך שבוע ולאחר מכן כדור שלם ליום. היא הסבירה על תופעות הלוואי וגם קראתי על התרופה באינטרנט. אתמול בבוקר התעוררתי עם בחילה מוזרה והרגשה של חוסר נוחות בבטן, לא היה לי תיאבון במשך כל היום, וכשניסתי לאכול קורנפלקס עם חלב בצהריים, הקעתי את הכל לאחר חצי שעה. עד הערב התפתח לי חום של 40 מעלות ולא הצלחתי לאכול כלום חוץ מקצת ענבים ושזיף אחד, במשך היום השתדלתי לשתות מיים ככל האפשר. היום בבוקר התעוררתי ללא חום, לאחר לילה של זיעה, עדיין עם הרגשה מוזרה בבטן. במשך היום הרגשתי יותר טוב בצורה משמעותית, אבל עכשיו, לעת ערב החום חוזר, וכאבי הבטן מתגברים. אני מודע לכך שאני מתאר תופעות לוואי קלאסיות של לוסטרל , הבעייה היא שעוד לא התחלתי בכלל בטיפול, ואני חושש להתחיל אותו במצבי, פן יחמיר. האם ניתן לקחת לוסטרל במצב שכזה ? נ.ב. הייתי שואל את הפסיכיאטרית שרשמה לי את התרופה, אבל היא רופא צבאית, ומכך נגזר עלי לחכות כמה ימים עד שאני יכול להשיג אותה.

לאבי שלום, בחילות והרגשת מלאות בבטן עלולות להיות מלוסטרל, לוסטרל אינו גורם לחום ולא להקאות. לכן סביר להניח שמדובר במקרה בשתי בעיות, מחלה וירלית מקרית שהחלה גם כאשר התחלת בלוסטרל. לכן הייתי מציע לחכות עם הלוסטרל עד שתבריא ואז להתחיל בצורה מסודרת. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני מקבלת טיפול תרופתי(התחלתי בפריזמה אח"כ עברתי לסרוקסט ופאקסט) זאת לאחר טיפול פסיכולוגי של כ3 שנים שעזר לי מאוד אך בעקבות דיכאון קל אחרי לידה הוצע לי גם טיפול תרופתי שעזר לי מאוד. הסיבות לכך קשורות אחת לשניה ושונות אחת מהשניה בו זמנית:חרדה(גם חרדת מבחנים קשה- אני סטודנטית לתואר שני ),דכאונות קלים המפריעים בתפקוד יומיומי, אובססיביות וכפייתיות(לרבות אכילה כפייתית),והענשה עצמית. בימים אלה אני חושבת על הריון נוסף, ואני מאוד מוטרדת לגבי ההשפעה של הכדורים להריון ובמהלכו, התייעצתי עם רופאת המשפחה שייעצה לי להפסיק (דבר העשוי לגרום לתקופה ארוכה של דכאונות ופגיעה בתפקוד היומיומי) , לעומתה ייעץ לי רופא הנשים שלי להמשיך ללא כל חשש בטענה שיש לו מטופלת בהריון מתקדם הנוטלת את התרופה ללא בעיות מיוחדות. שאלתי היא: האם כדאי להפסיק או לקחת את התרופה בתקופה הקרובה בה אכנס להריון? אם התשובה חיובית, ברצוני לדעת מהן תופעות הלוואי והסיכונים הכרוכים בכך, והאם יש צורך לרדת במינון (כרגע מדובר על מינון של 2 כדורים ביום של 20 מ"ג כל אחד. מאוד מאוד אודה על התייחסותך, וסליחה על האורך המייגע של ההסבר.

לתלתל שלום, אני שמח שאת מרגישה בטוב, הטיפול מועיל וחושבת על הגדלת המשפחה. הרבה מזל טוב. ולשאלתך, לצערי הבחירה כאן היא בין שתי אפשרויות לא טובות, כאשר הכוונה לבחור באפשרות הפחות גרועה. האפשרות הראשונה היא להפסיק תרופות ולהרגיש לא טוב, וההרגשה הרעה עוברת גם לתינוק....כמובן שאינה טובה. ליטול כדורים בזמן ההריון, ברור שעדיף בלי מאשר אם. לפי הסטטיסטיקות התרופות שציינת אינן מעלות את הסיכון לבעיות אצל העובר וההריון. את יכולה להתייעץ ולקבל אינפו. מעודכנת במרכז הטרטולוגי בהדסה. וזו הסיבה שהגניקולוג צדק במה שאמר. לכן השיקול אצל כל אחד אישי, אם קיים סיכון גבוה שלא תרגישי טוב מהבחינה הנפשית אנו ממליצים על תרופות בזמן ההריון כי לפי הידע שלנו כיום אין בהן סיכון. בנוסף, התרופות עלולות להזיק יותר בשליש הראשון של ההריון, ידוע שככול שההריון מתקדם יותר כך העובר חזק ובטוח יותר מנזקים. המון בריאות ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום רב, השאלה שלי היא אילו מאכלים מעלים את רמת הסרוטונין? תודה תמר

שלום תמר מוצרי מזון המכילים פחמימות מעלים את רמת הסרוטונין באופן זמני: יש להבדיל בין פחמימות פשוטות, כגון סוכרים למיניהם לבין פחמימות מורכבות. מוצרים המכילים בעיקר פחמימות מורכבות הינם מוצרים כגון חיטה, אורז, קטניות וכד' פחמימות פשוטות מעלות את רמת הסרוטונין במהירות, אבל גם גורמות לירידה מהירה שלו. לכן, כשאנחנו אוכלים סוכרים, טוב לנו, אבל מהר מאד הכמיהה אליהם חוזרת. מאידך, אכילת פחמימות מורכבות אינה גורמת לשינויים מהירים ברמת הסרוטונין, לא עלייה ולא ירידה מהירות, לכן, רצוי להרבות באכילתן. נסי לחפש חומר על אינדקס גליקמי. אכילת בשר גורמת לירידת הסרוטונין בצורה עקיפה, משום שבשר מכיל חומצות אמינו רבות, המתחרות עם חומצת האמינו הנקראת טריפטופאן (שהיא חומר המוצא של הסרוטונין) על המעבר למוח. חומצת האמינו חודרת לאט יותר, לכן, רמת הסרוטונין מספיקה לרדת. אם שאלת את עצמך מדוע הכמיהה לסוכר גדולה אחרי אכילת בשר - הרי לך התשובה. את יכולה לחפש מידע באתרים העוסקים בתזונה ודיאטה. יש מלא חומר. מקווה שעזרתי

דוגלי

לד"ר הידש תודה על התשובה אבל ברצוני לדעת לגבי זודורם - לאיזו קבוצה הוא שייך? ממכר? נפוץ בשימוש? כלול בסל התרופות? לומינאל - כנ"ל. אנא, חברי הפורום, עיזרו לי ...

זודורם=סטילנוקס התרופה עולה פחות מבונדורמין. 25 ש"ח באופן פרטי. דרך קופ"ח-11-12 ש"ח לקופסא. זודורם מאד נפוץ גם בארץ. בארה"ב זאת תרופת השינה הנמכרת ביותר (שם היא נקראת AMBIEN). התרופה לא גורמת לסבילות- כלומר אין צורך להעלות את המינון בשימוש ממושך. המינון המומלץ הוא 10 מ"ג לפני השינה. היצרן מזהיר מפני תלות (DEPENDENCE) ולכן גם זודורם מיועד לטיפול קצר טווח (עד 4 שבועות). לדעתי את יכולה לקחת את התרופה בלב שלם. היא איננה ממשפחת הבנזודיאזפינים. יש באינטרנט מידע רב עליה- תחפשי לפי השם הגנרי ZOLPIDEM.

תודה רבה!! אתה מאוד עוזר לי. אני פשוט לא רוצה לגשת לפסיכיאטר ולקבל כל מיני תרופות ממכרות ונוראיות. מה לגבי לומינאל?( Phenobarbital או barbiturate , לא הבנתי מה מהם זה השם הגנרי). חוץ משתי (לומינאל וזודורם) אלה כל דבר שבדקתי הגיע בסוף לבנזודיאזפינים.

שלום רב אני נוטלת ציפרמיל כ-9 חודשים ומתכננת להיכנס להריון בעוד כמה חודשים? מה ידוע על השילוב של השניים? איפה אני יכולה לברר עוד פרטים בנושא.... כי אני מרגישה שאני לא יכולה לסמוך על מילה של רופא אחד שאומר לי זה בסדר ואין שום בעיה לקחת את הכדורים בזמן ההריון , עדיין חשוב לי להיות יותר בטוחה תודה

היי לשאלתך יש שני הבטים. ראשית לכמה זמן מתוכנן הטיפול בציפרמיל? בדרך כלל הטיפול כשנה (למרות שלכל אחד משך הטיפול אינדיווידואלי), אבל אם מדובר על שנה אז הדבר הפשוט ביותר הוא לחכות עוד כמה חודשים ולסיים טיפול בצורה מסודרת ואז להתחיל עם ההריון. את צודקת שתמיד צריכים להיות מעודכנים לגבי תרופות והריון. ישנם שני מרכזים העוסקים בכך בארץ. הראשון הוא במרכז לטרטולוגיה בהדסה, והשני הוא לפי ידיעתי באסף הרופא? אבל איני בטוח. הם עונים לכל אחד לא רק לרופאים, כך שאין בעיה שתפני אליהם ישירות. גם אני פונה כאשר מדובר על כל מטופלת שלי, רק כדי להיות מעודכן ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני אתאר הכי מדויק שאני יכולה את מצבי מרגישה שכל יום שאני מתעוררת משהו מתדרדר במוח שלי ,כל יום יותר גרוע מהקודם,ביום הבא אני מנסה לשחזר את היום הקודם כי הוא כביכול היה יותר טוב, כל יום משהו נעלם,פחות מודעות,פחות אינטיליגנציה,פרספקטיבה פחות מקיפה על הכל. פחות מבינה כל יום את משמעותם של הדברים שאני עושה ,רק זיכרון שזה מה שאני צריכה לעשות,כפייתיות של המעשים הללו. מפחדת ללכת לישון מאיך שאני יקום מחר,מה יתדרדר, מפחדת להיות חסרת שליטה על המוח שלי ,לתת לו "לחלום לבד". מרגישה שאני חוזרת אחורה ,,כל דבר שאני חווה כאילו הוא בפעם הראשונה שחוויתי אותו רצון להיות לבד,למצוא את עצמי,שאני אם אחרים אני מרגישה שאני נהיית כמוהם. ואז אני מתרחקת מכולם כדי להפיג את ההשפעה שלהם עלי. נזכרת במצב כלשהו,איך ראיתי את הדברים,מרגישה שאני לא רוצה לראות את זה ככה,אבל המוח לא מאפשר לי לצאת מנקודת הראיה הזאת,שכנוע עצמי שאני באותו זיכרון. *בריחה לשינה כדי לקום ולהרגיש שהטורדניות עברה,אך הרגשה שה"אני" התדרדר שוב. אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית לגבי מה קורה לי .

היי עצתי היא פשוטה ונכונה, למרות ההסוסים כדאי לגשת לבדיקה ואבחון אצל פסיכיאטר. בכל זאת הייתי משנה מעט את נוסח שאלתך. "כל יום אני מרגישה שאני משתנית", כלומר את מרגישה כך אבל אין זה בטוח שגם אובייקטיבית זה כך. מה שבטוח שזו הרגשתך.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי תודה על תגובתך, אך זה יותר נכון שאני מפחדת מלהשתנות ואז המוח "גורם" לי זאת. יש לי מן צד הרסני ,שגורם לי להשתנות לצדדים הכי הרסניים שבי אחרי שבניתי לעצמי את הדרך הכי טובה להרגיש טוב אם עצמי ולהתקדם הלאה.

תודה ד"ר הידש על התשובה בקשר ללקיחה משולבת של רסיטל וfexofenadine .זה נראה לי לא סביר שהרסיטל גרם לפריחה כי אני לוקחת אותו יותר משנה.יכול להיות שלאחר שנה זה יקרה, כשלפני כן לא היתה לי שום פריחה? בכל אופן אני אובדת עצות כי רופא העור לא ידע לומר לי, ואני לא יודעת איך עוד לבדוק...יש לציין שהפסיכיאטר שלי לא מחזיר לי תשובה לאחר שהשארתי לו הודעה בקליניקה - אבל זה כבר נושא אחר. תודה

לשלהבת שלום, את צודקת וחשבתי על כך, אבל מה פתאום בכלל יש לך פריחה כעת? תמיד יש הפתעות ברפואה לכן ציינתי זאת כאפשרות. שבת שלום והמון בריאות דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, זו שוב אני, זו שכותבת מדי פעם לעדכן. צר לי אך גם הפעם המצב רע. בשבוע שעבר הייתי בביקור החודשי אצל הפסיכיאטר שהיה עד לא מזמן גם המטפל שלי ושאלתי אותו מה קורה עם התרופות (אני לוקחת 300 מ"ג אפקסור ו-100 מ"ג טופמקס) כי הדכאון והחרדות חוזרים, (הדכאון בעצם אף פעם לא עזב) והוא די הוסיף לדכאון שלי כי אמר שבעצם אין לו תרופות אחרות להציע לי, כיון שכולן עובדות על אותו עיקרון (או נוירוטרנסמיטר, ליתר דיוק, והוא נחשב למבין בתחום), והן לא ישפיעו טוב יותר, וגם אם קיים סיכוי קלוש שישפיעו אולי טוב יותר, הרי שיהיו להן תופעות לוואי, כולל השמנה, שהיא תופעת לוואי מאוד לא רצוייה עבורי, שכן אני שמנה מאוד. ז"א שנגזר עלי לחיות עם הדכאון לתמיד. בנוסף הוא נסע לחודש וחצי, והציע לי לנסות לפנות למישהי אחרת, לצורך טיפול פסיכולוגי. זו תהיה המטפלת הרביעית שאנסה, וכבר אין לי כוח, לא פיזי ולא נפשי, למה אי אפשר פשוט למצוא לי תרופה שתעזור לי להרגיש יותר טוב????????? אומרים שדכאון זו מחלה, אז למה אצלי היא חשוכת מרפא? האם באמת ייתכן שדבריו של הפסיכיאטר נכונים ושאם אני מגיבה כך לשתי תרופות נוגדות דכאון (פרוזק ואפקסור) אין טעם להמשיך ולנסות אחרות? ואיזה סוג של טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לדכאון כמו שלי, אם בכלל? תודה על ההתייחסות יעל

ליעל שלום, צר לי לשמוע על כך שהמצב לא יותר טוב אבל בכל זאת אנסה לעזור. ראשית לטפול הפסיכולוגי. אני מניח שעברת טיפולים דינמיים ולכן אני מציע לנסות משהו אחר, ובעיקר טיפול קוגניטיבי שהוא מומלץ לדיכאון. בקשר לתרופות. מה שהרופא אמר הוא נכון בקשר לתרופות נוגדות הדיכאון, אבל אנחנו מנסים להוסיף תרופה שתגביר את השפעתן כמו טופמקס או ליטיום. כך שבהחלט יש מה לעשות. הליטיום למרות תופעות הלוואי שלו, מאוד מומלץ. תשמרי על קשר שבת שלום הידש

שלום, שמי נטע. אני בת 26, ואני חושבת שאני רוצה להיות פסיכיאטרית. אבל בגלל שאני יודעת שזה אומר להיכנס למסלול לימודים ארוך מאוד מאוד מאוד, וקשה, ואני לא באמת ממש יודעת מה זה להיות פסיכיאטרית, חשבתי שאולי כדאי לי לשמוע מפסיכיאטר מה זה באמת אומר, ואם זה באמת מה שאני רוצה להיות בחיים. אני אשמח אם תוכל לספר לי. תודה, נטע.

לנטע שלום, שאלה קשה, אני כמובן משוחד ואומר לך שאני נהנה כמעט כל יום מעבודתי ומהאנשים. אבל כאמור אני לא אובייקטיבי. אני חושב שהשאלה הראשונה היא האם את רופאה או עדיין לא התחלת ללמוד רפואה. כל פסיכיאטר מסיים קודם כל את לימודי הרפואה הכללים ורק אחר כך פונה להתמחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

זאת בדיוק הדילמה. אני לא רופאה, ואני יודעת שלהיות פסיכיאטרית מצריך 7 שנים רפואה ועוד 5 שנים התמחות. ועד שאני ממש אשב בכיסא משלי בתור פסיכיאטרית אני בטח אהיה בת 45.

מה אני אמור לעשות אם פסיכיאטר מסתבר כי משוגע נותן לי מרשם לאקסטזי ואומר שזה קצת ממריץ? מה הוא חושב שאני מטומטם? שאני לא יודע מה זה? הוא גם אמר שניתן לקנות את זה רק ממישהו שהוא מכיר... תחזירו תשובה ומהר.

לבנימין שלום, אם משהו רשם לך אקסטזי אז אל תיקח שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת קצת יותר על פרופיל 21 מה קורה אם משתחררים על 21 והאם אחרי שנה בצבא כשמשתחררים על 21 אני מקבל את זכויותיי, במה זה פוגע ובמה זה לא... אשמח אם תחזירו לי תשובה בהקדם, כי לא רק אני רוצה לדעת את התשובה. שלכם סולו.

לסולו שלום, כל מי שמשתחרר מצה"ל בגלל סיבה בראותית משתחרר עם פרופיל 21, גם אם מדובר במצב גופני וגם נפשי. הבעיה אינה בפרופיל אלא בכך שקיימת הפרעה/בעיה נפשית ואז כמובן ישנן מגבלות בנהיגה, נשק, לימודים ועבודה. כיום המגבלות הן יחסיות מאוד ובטח לא אוטומטיות. כלומר רק אם קיימת מסוכנות אז מדווחים בכל הקשור לרשיון נהיגה, ורק אחרי בדיקה נוספת במכון הרפואי לבטיחות בדרכים עלולים לשלול את הרישיון. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

פרופיל 21 הינו פרופיל הטוען שאינך מתאים לצבא, ולכן שוחררת ממנו, זה לא אומר שאתה לא מתאים למקום עבודה או נהיגה וכו' בהצלחה

לפני כחודשיים חוויתי התקף חרדה, ומאז אני במצב בלתי סביל - הרגשה של אי-מציאות, כאילו אני הולך להשתגע, רצון לברוח מהגוף ,חוסר רגש ולפעמים אני מרגיש כאילו אני מחוץ לגוף... אני יודע שזה נשמע מוזר, הלכתי לפסיכיאטר והוא המליץ לי על תרופה חדשה בשם CIPRALEX, שהיא דומה למשפחת הפרוזאק (PAXETT וכאלה) אבל עם פחות השפעות לוואי. רציתי לדעת מה הדיעה המקצועית על תרופה זו, האם קשה להפסיק את השימוש בה,כמה זמן לוקח לתרופה להשפיע ויש לי שאלה נוספת - האם אני באמת יכול להשתגע? דרך אגב, התחלתי גם שיחות לפני חודש עם פסיכולוגית קלינית.

לרותם שלום, ציפרלקס קרובה מאוד לציפרמיל והיא פיתוח שלה. כתבנו בפורום מספר פעמים על התרופה. תכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים למעלה ותמצא אינפורמציה רבה ומדוייקת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר אבא שלי בן 70, עבר לפני שנה ניתוח ארוך וההחלמה שלו איטית. הוא הפך מוגבל מאד בתנועה ובעיות נוספות צצו בעקבות זאת. אחת הבעיות שמשאירות את המשפחה חסרת אונים זה הדכאון ששקע בו. נדמה לי שההחלמה הפיזית שלו תלויה מאד במצב רוחו. ביקורים ספורים אצל פסיכיאטר הניבו תרופות בלבד. חלקן משאירות אותו ער בשעות הלילה ולכן ויתר עליהן. האם אתה יכול להמליץ על כיוון טיפולי נוסף לתרופות? איך גורמים לאדם בן 70 מוגבל בתנועה לעשות משהוא?

לנטע שלום, אני חושב שאת מבינה את הבעיה ואת הצורך בשיחות וטיפול תרופתי מתאים. אדם אחרי ניתוח עובר שני משברים. הראשון הוא הניתוח עצמו ומוכרת התופעה של דיכאון אחרי ניתוח. הדבר השני הוא ההתמודדות עם הנכות והירדה בבריאות אחרי הניתוח. צריכים לעבד בשיחות את הנושאים האלו ואפשר להעזר בתרופות. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם דכאון ועצב עמוק ( עד כדי חוסר חשק לתפקד) יכולים לנבוע מחוסר שביעות רצון ממראה חיצוני. במקרה הנדון ברור לחלוטין כי הדכאון נובע מהמראה החיצוני ולא במגורמים אחרים ( עבודה בסדר, בן זוג בסדר, אופי בסדר , יש כסף,יש שכל). טיפול פסיכולוגי לא עזר. האם תופעה כזו ידועה?

דכאון עמוק יכול לנבוע מכל מיני סיבות וגם ללא כל סיבה חיצונית מוגדרת. מראה חיצוני שלא מוצא חן בעיניך איננו סיבה לדיכאון. בכל מקרה, ללא קשר לסיבה, דיכאון מחייב טיפול רפואי תרופתי ופסיכולוגי. מומלץ לך מאוד לפנות לטיפול ללא דיחוי. דיכאון לא מטופל יכול רק להחמיר וחבל.

אנא תשנה\ תשני את השם משום שאני מזדהה בשם אריאל כבר הרבה זמן פה וזה מבלבל תודה, אריאל המקורית

התשובה היא הפוכה- חוסר שביעות רצון ממראה חיצוני ודימוי עצמי נמוך הוא סימפטום של דיכאון. אם זה מציק לך מאוד כדאי ללכת לאיבחון פסיכולוגי ולטפל במצב בהצלחה אריאל

ישנה הפרעה שנקראת BDD תקראי את הקישור הבא ותראי האם את מזדהה אם מה שכתוב שם.. ניחוש פראי אבל נסי לבדוק אם זה מתאים..תקראי את הכתבה הראשונה בקשר לבד"ד http://www1.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/013008.html דורון.

ןאני כל הזמן חושבת שזה מה שיש לי...תחושת בטן נורא נורא חזקה

שלום ש. אינני יודעת מה הבעייה במראה שלך והאם היא ניתנת לשינוי (דיאטה, ניתוח פלסטי). בכל אופן רציתי להגיד לך מאחת שלכל הדעות נראתה תמיד טוב שגם מראה חיצוני מלבב יש לו מחיר. תמיד מצפים ממך להיות מטופחת ואת יותר מקדישה לזה וזה גם תיק לפעמים.בכל דבר יש פלוס ומינוס. תיהני מעצמך ותביני שגם ליופי יש מחיר.כל טוב

לד"ר הידש שלום, בגלל דכאון וחרדות אני לוקח כבר יותר מחודש כדור אחד לוסטראל ליום (בבוקר) וקסנקס לפי הצורך. הורדתי את המינון של הקסנקס לפי המלצתך והיום אני צורך בממוצע חצי עד שלושת רבעי כדור של 0.5 מ"ג ליום. (במנות של רבעי כדור ) במקום 2-3 כדורים שלמים בהתחלה. אני חושב שברמת הדיכאון מצבי השתפר מאוד, אבל אני חושש שאני סובל מסימפטומים מובהקים של חרדה. מיד לאחר שאני מתעורר בבוקר מתחיל בגוף מין רעד פנימי. כשאני קם מהמיטה הופך הרעד הזה לחולשה של הרגליים והידיים וההתרגשות הפנימית גוברת. השימוש בקסנקס מרגיע קצת את הסימפטומים האלה שנעלמים בהדרגה לקראת אחר הצהריים. משעות הערב ועד הלילה אני מרגיש מצוין. המטפל שלי בחופש ואין לי עם מי להתיעץ. אני חושב שיש צורך בהתאמת המינון של הלוסטראל (אולי להגדיל את המינון) בכדי שיתמודד גם עם החרדות ואפשר יהיה לוותר על הקסנקס ( שמפני התמכרות אליו אני מאוד פוחד) ואולי אפילו להחליף את הקסנקס בקלונקס. מה דעתך ד"ר? בתודה, יצחק

ליצחק שלום, השאלות שאתה שואל הן במקום ועדינות מאוד. טוב שהורדת במינון הקסנקס אבל אם צריך תיקח, אין טעם לעבור מקסנקס לקלונקס מפני שלשתי התרופות אותן יתרונות וחסרונות. הדבר החשוב ביותר הוא שהמצב ילך וישתפר עם הזמן, הלוסטרל פועל וסימן שהתרופה מתאימה לך ולכן צריך להמשיך אתה והשפעתה תלך ותתחזק. בקשר למינון קשה לי לתת תשובה מתאימה מבלי שאני מכיר אותך, עם זאת לא עלול להגרם נזק מהעלאת המינון. טוב לשמוע דברים טובים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני נער בן 17 עוד מעט, לפני כ-3 התחלתי טיפול נפשי , שבמהלכו עברתי סדרה של אישפוזים כ-4 אשפוזים, הייתי אובחנתי במצב פסיכוטי על גבול כניסה למחלה הנפשית סכיזופרניה, קיבלתי טיפול תרופתי ב- ZYPREXA 10 MG, וריספירידון בבית חולים ששמו לא חשוב כרגע, האישפוזים היו בכפייה הרופאה שמטפלת בי כיום ,התנגדה לאישפוזים, אך בני ביתי שלחו רופא פרטי והמציאו סיפור שאני לא בסדר ודרך פניית אותו רופא לפסיכיאטר המחוזי לקחו אותי בכפייה לאישפוז בבית חולים פסיכיאטרי . חשוב לציין שרק אחרי האישפוזים התחלתי טיפול נפשי , האישפוזים היו עקב בעיות בבית שאין טעם שאפרט לעיל זה לא משנה כרגע מי היה אשם בהם ואי טעם לדבר על זה . במהלך האישפוז האחרון שלי כפי שהודרכתי מהרוםפאה שלי פניתי לועדה פסיכיאטרית בנוגע לשהותי בבית-החולים , והורידו לי את המינון של הזיפרקסה ל-5 מ"ג , אך עדייןו היו המון חילוקי דעות בין הרופאה שלי לרופאה שמטפלת בי בקופת חולים שהרופאה שם טוענת שאני במצב פסיכוטי והרופאה שמטפלת בי חושבת שאני סובל מ-OCD , גם אני חושב שבבית החולים טעו בגדול ולא איבחנהו אותי נכון , הם בנוסף טענו שיש לי הפרעות בחשיבה ובאירגונה גם לדעתי זה לא הגיוני הרי אני תלמיד מצטיין בבית הספר וחברותי וקיבלתי טוב מאוד בהתנהגות כולל השנה ורק בבית יש בעיות גם הרופא מבית החולים בנהריה מתורנות נפש ששמה אושפזתי בפעם הראשונה טען שהבעיות שלי התחילו מהבית . דרך אגב השתחררתי לפני חצי שנה מהאישפוז וחזרתי לטיפול אצל הרופאה שלי והיא הורידה לי את הזיפרקסה ואני מטופל עכשו בפבוקסיל 150מ"ג FUVOXAMINE , ואני לפני קבלת צו-גיוס ראשון, אני מאוד רוצה להתגייס ככל חייל רגיל כי אין סיבה שלא התיפקוד שלי תקין בכל התחומים מבחינה חברתית התנהגותית ולימודית אולם יש לי חשש שיגלו שהייתי באישפוז ויחקרו לעומק עניין זה אין לי כוח לענות על העבר במיוחד שהוא לא טוב ונעים, ואולי לא ירצו לגייס אותי בכלל אם הם יגלו שהייתי באישפוז ועוד.......... הרופאה שלי יצאה לחופשה בחו"ל שנת שבתון, ואין לי מושג מה קורה במערכת הצבא וכ"ו , הייתי מעונין לדעת האם תיקים של אישפוז פסיכיאטרי מופעים במסוף של הצבא כיום ומה ניתן לעשות בנוגע לעניין זה. אשמח לקבל גם אינפורמציה מאנשי צבא .ואם תיהנו בהקדם כי זה מטריד אותי מאוד ועוד מעט קוראים לי לזימון של הצו הראשון לצבא. בתודה מראש יואב.

ליואב שלום, כדאי לדווח בלישכת הגיוס על מצבך הבריאותי ולא להסתיר דברים. אם תסתיר אתה עלול להפגע בזמן השירות ומחלתך תחמיר. יש קשר בין משרד הבריאות ולשכת הגיוס כך שהם ידעו על האשפוזים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה מאפיין אנשים נצלניים ?

כוח ....ועוד קצת מכל דבר

לענבל שלום, אין אבחנה של אנשים נצלניים, זו תכונה וצריכים להיות תכונות נוספות של אהבה עצמית ואי ראית האחר והמצוקה של האחר. ברור שקיימים קווים נרקיסיסטיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איזה נסיבות חיים או מצבים שאדם נמצא בהם יכולות לגרום לו להעריך יותר דברים שנותנים לו הרבה יותר מאשר קודם לכן כאשר הוא לא היה במצבים או בנסיבות החיים הללו. ?

להדס שלום, שאלתך קצרה ואני מקווה שהבנתי אותה נכונה. אני חושב שכל אחד שעובר מצבים קשים הן נפשיים, הן גופניים, חברתיים או בעבודה, יודע להעריך את מה שיש לו טוב יותר ולא לקבל הכל כמובן מאליו. "מגיע לי". שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, לצערי עקב תקלה במחשב איני יכול לענות לשאלותכם. אני מקווה שנדגבר על הבעיה בקרוב ואחזור אליכם . כל טוב לכולם ד"ר גיורא הידש.

אני מצטערת על בעייתך, מקווה שתצליח להתגבר עליה במהירות. אני מאחלת לך כל טוב ועבודה חלקה בחיים. ביי+

האם לקיחת גלולות למניעת הריון יכולות להזיק על ההשפעה של הפאקסט על הגוף? או להחליש את השפעתו? חשובה לי ביותר תשובה של איש מקצוע.

לנטע שלום, גלולות ופקסט מתפרקים בשתי דרכים שונות בכבד, לכן אין השפעה זה על זה, ואין בעיה בנטילה בו זמנית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לחברי הפורום, ד"ר הידש: על איזה כדורי שינה אתם ממליצים? חוץ מנוקטרנו שעושה לי טעם נורא בפה. תודה רבה מאוד, אני רוצה לישון כמו שצריך בלי לסבול למחרת כל היום. תודה ענת.

מבדיקה שעשיתי ברשת בכל מיני אתרי תרופות, ראיתי שכמעט כל התרופות הן מסוג הבנזואזדיפינים (ככה כותבים את זה? תסלחו לי בבקשה), שאני לא יודעת איך לכתוב אבל יודעת שזה מאוד ממכר ובאופן כללי מעדיפה להמנע מהם. למעט לומינאל וזודורםף שמורכבות מחומרים אחרים. האם אלו תרופות מקובלות ע"י פסיכיאטרים, האם הן בסל התרופות של הקופות? האם הן טובות? אנא שתפו אותי אני חייבת לישון כמו שצריך ומהר.. :( תודה. ענת

שלום ד"ר לפי המלצתך ביקשתי מרופאת המשפחה שלי נוקטורנו לשינה וקיבלתי. אני קוראת את האזהרות וכתוב שם משהו בקשר לתרופות להרגעה ושאלתי היא : אני מקבלת סרוקסט, לפעמים אני מוסיפה קסנס האם יש איזו סיבה שזה מפריע אחד לשני? בתודה אסתר

לאסתר שלום, ההזהרה היא כללית מאוד ובאה ממקום משפטי. את יכולה ליטול את התרופות הללו ביחד ללא חשש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בן 54 .לפני כ-10 חודשים התחלתי לחוש בעייפות,כבדות,תחושות בחילה קלות וחוסר יציבות.נשלחתי ע"י הרופא לבדיקות כלליות מכף רגל ועד ראש וכל הבדיקות היו תקינות. תחושות אלו נעלמו לאחר תקופה מסויימת. לפני כ- 3 חודשים התחלתי שוב לחוש תחושות של עייפות ורצון לישון,כבדות,חוסר חשק לעשות דברים ולפעמים תחושה שהדם אוזל מגופי. לצערי בתקופה האחרונה תחושות אלו פוקדים אותי לעיתים קרובות ואז אני מרגיש גם חרדה. שאלתי היא: האם אפשרי שתחושות אלו מקורן בבעייה פסיכולוגית? מה ניתן לעשות לשיפור איכות החיים?

אני מניחה שאם עשית בדיקות רפואיות וכולם תקינות אז מדובר במשהו על רקע נפשי. אני חושבת שהטוב בשבילך יהיה לגשת לאבחון פסיכאטרי\ פסיכולוגי. הרצון שלך לפתור את המצב ולשפר את אייכות חייך הוא חשוב מאוד ונצל אותו בכדי לקדם את העיניינים בהצלחה אריאל

ליקי שלום, אני מצטרף לדבריה של איריאל, כדאי מאוד להגיע לאבחון ומכאן להתקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רציתי לדעת אם כדורים נוגדי דיכאון מקלים על התסמונת ? שמעתי על 2 מהם שנמצאו יעילות אפקסור וסרזוניל רצית לדעת לפי הנסיון שלך איזה מהן הכי יעילה ? וגם מבחינת תופעות הלוואי תודה

ליערה שלום, אכן, התרופות נוגדות הדיכאון מקילות על התחושות שלפני המחזור וכך גם בגיל המעבר. בדרך כלל אין העדפה של תרופה זו או אחרת, הכוונה היא להתאים לך את התרופה המתאימה ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11825308&dopt=Abstract חשוב-אשמח אם משהו יתרגם תודה שלכם ורדה

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=PubMed&list_uids=11825308&dopt=Abstract

שלום אני לקוחת מזה שנה רסיטל, לפני כמה חודשים עברתי למינון מקסימלי של 2 קפליות ליום(40מג'). עקב פריחה שהופיעה לי בשבוע שעבר, רופא עור רשם לי כדורים בשם telfast 180 המכילים חומר אנטי היסטמיני fexofenadine HCI. רופא העור לא ידע לומר לי האם ניתן לקחת את הרסיטל ביחד עם הטלפסט, לכן שאלתי היא: האם יש סיכון בשילוב התרופות? תודה רבה , שלהבת

לשלהבת שלום, לצערי אני עונה כעת לא מהמשרד שלי בגלל תקלה במחשבי האישי. לכן איני יכול לחפש לגבי התרופה ששאלת ואיני יודע בעל פה את התשובה. באופן עקרוני כדאי לברר ממה הפריחה כיוון שגם רסיטל עלול לגרום להופעת אלרגיה בעור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

התחלתי טיפול תרופתי נגד דיכאון ומצבי חרדה. שאלתי היא - לאחר הגמילה מהתרופות, האם יש סיכוי שהדיכאון/חרדה יחזרו? היתה לי גם בעיה של מחשבות אובססיביות שהתרופה אמורה לטפל בהן אך האם הטיפול התרופתי מונע את הבעיות גם לאחר שמפסיקים ??? מאוד חשוב לי לדעת, לכל מי שיכול לעזור...........!

היי, התחלתי לענות לך קודם אבל המחשב התחרפן לי פתאום, כמו שהספקתי לכתוב לך (נראה לי) טופלתי כשנתיים בפבוקסיל (כשהמינון משתנה בהתאם למצבי, ועם איזו הפסקה באמצע ), כאמור, לפבוקסיל לקח זמן מה עד שהתחיל להשפיע , אך בשלב מסויים התחלתי להרגע, הן מבחינת הדכאון והן מבחינת האובססיות - אני לא בטוחה מה קדם למה או מה גרם למה, אני רק יודעת שהקשר ביניהם הוא רציף ועקבי(דכאון עמוק- אין סוף למחשבות, וככל שהיתה הקלה בדכאון כך מעט מנוחה לראש),ככל שהשתפר מצבי וחזרתי לחיים, הורדתי את המינון עד שהפסקתי לגמרי, אבל שינויים , מתחים מאוד מלחיצים אותי כך שכשהרגשתי שאני מתחילה ליפול לתהום - לא חיכיתי יותר מדי כי ידעתי שיש מה שיכול לשפר לי את איכות החיים, ואני חושבת שבזה הדילמה אם לקחת תרופות פסיכיאטריות או לא מסתכמת: אם תרופה זו או אחרת יכולה לשפר את איכות חייך לדעתי אל תתלבטי, לפעמים לוקח זמן להתרגל או צריך להחליף טיפול, אבל לדעתי, כמו שקרוב לוודאי לא היית מתלבטת אם ליטול אינסולין כחולת סכרת או תרופות ללב לו היית חולת לב, ככה אין לך מה להתלבט. מקווה שעזרתי לך , ביי

אם זה יכול לחזור- זה קצת כמו להיות נביאה, וקשה לצפות את העתיד אבל עד כמה שאני מבינה (לאחר תחקירים וחקירות אין סופיות) אדם שחלה בדכאון, ככל שמספר הדכאונות רבים ועמוקים יותר, כך הסיכוי שהדכאון יחזור גדול יותר, אז צריך להיות מודעים למצב, עם אצבע על הדופק ולטפל בעצמנו כשיש בכך צורך, ולא לפחד להודות שזו מחלה ככל המחלות. תרגישי טוב!

היי נבי קראתי את מה שכתבת, ורוב הזמן אני מסכימה עם זה.הבעיה, שלפעמים אני מרגישה שהתרופות נוגדות הדכאון הפכו לטבע שני שמסווה את ה"אני" האמיתית. כלומר, הן גרמו לא רק לצמצום הדכאונות אלא גם לשינויים של ממש באופי - הפכתי להיות פתוחה וחברותית יותר, פחות לחוצה מכל דבר קטן, ובאופן כליי נחמדה יותר לאנשים.מכוון שהדכאון לא נעלם לגמרי, אני פחות חוששת מהישנותו לכשאפסיק את התרופות, אלא יותר חוששת שאשתבלל חזרה כמו קודם, ששוב כל מילה לא במקום תפגע בי וארגיש שאני לא יכולה להרגיש בנוח בחברת אנשים.זו התלבטות גדולה - איפה אני מתחילה ונגמרת ואיפה התרופה בכל זה. מה דעתך?

שלום ד"ר הידש, הרבה פעמים שאלתי אבל משום מה לא ענית. הייתי נורא רוצה להבין מה הגורם של המחשבות האובססיביות, למה מחשבה מגוחכת כמו מצמוץ משתלטת על כל החיים שלי מהרגע שאני פוקחת את העיניים ועד הרגע שאני עוצמת אותן. ואיך תרופה כמו סרוקסט יכולה לטפל בזה? איך סרוקסט מטפלת במחשבות? מה כוחה? בבקשה תענה לי. נטלי.

לנטלי שלום, לפי זכרוני עניתי לך אבל יתכן שלא הבנתי את כוונתך בדיוק. אין לנו מידע מדוייק מה הגורמים למחשבות האובססיביות, אבל זה טבען, הן חודרות להכרה ולמחשבות והן משתלטות על החשיבה, לכן מדובר כאן על בעיה נפשית, עלולים להיות גורמים רבים להפרעה זו, תורשתיים, הפרעה בכימיה של המוח, התפתחותיים-פסיכולוגיים ועוד, כל אחד לפי ההיסטוריה והאישיות שלו. בכל אופן הפרעה זו קשורה להפרעות החרדה, מחשבות אלו הן ביטוי של חרדה, לכן הורדת החרדה עם תרופות מסוג הסרוקסט מקילה על הסימפטומים. שוב-המנגנון וההסבר המדוייק עדיין לא ידועים. מקווה שעניתי לשאלתך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש