פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
18/07/2003 | 20:29 | מאת: שגב

היי ניראה לי שהרבה לא מכירים אותי אבל בכל זאת רציתי לאחל ערב טוב והרבה בריאות. אריאל-את שמך ראיתי בפורום ורציתי שתדעי שאני מתגעגעת ורוצה מאוד לשמוע שאת מסתדרת בחופש . דר' הידש-מיתגעגעתתתתתתתתתתתת הרבה הרבה.אני מרגישה בסדר גמור וההכנות למסיבה בעיצומן.אני די מתרגשת וקצת קשה לקלוט שיש ילדה בגיל מצווה.ניראה שבכל זאת נגד הזמן אין מה לעשות.אני גאה להיות אמא לילדה כל כך גדולה ובוגרת. עכשיו,לאחר כמעט חודשיים ללא כדורים אני יכולה לומר שאני מרגישה טוב מאוד.ישנם רגעים שכשאני ממש עייפה ומוטשת אז קצת קשה,אבל אני לא מתלוננת,מה זה לעומת מלחמה יום יומית בחרדה? אשמח לשמוע מכם. אריאל-מה קורה עם יונית?ואת שרונה אני לא רואה בפורום.אני מקווה שהיא הצליחה להתגבר . שיהיה לכם ערב ניפלא. שגב

19/07/2003 | 00:42 | מאת: מיכל

שגב שלום אין לך קשיים בבישנות או, בחוסר ביטחון עצמי. מכך גם אפשר להבין, שהתגברת יפה מאוד על החרדה.למרות שאת עייפה ומותשת לפעמים.אני מקווה שמיסיבות טובות, את עייפה.תקני אותי אם אני.טועה. בכל אופן שמחה בשבילך שהיתגברת על החרדה ללא תרופות. וגם אם את לוקחת מידי פעם זה לא נורא. העיקר שתרגישיטוב. את יכולה להבין בעצמך,שככל שאת עוסקת בדברים חיצוניים, את פחות זקוקה לכדורים כלומר את יותר עסוקה, יותר רגועה, פחות חרדה.נכון? . חוץ מזה, אי אפשר שלא להכיר בחורה מקסימה כמוך עם המון מוטיבציה. בחורה חמה ורגישה. תחזיקי מעמד עם התרפות. שיהיה לך הרבה שמחות שבת שלום מיכל

19/07/2003 | 00:59 | מאת:

לשגב שלום, אני חושב שאני חוזר על עצמי אבל אומר שוב, כיף לשמוע ממך וכיף לשמוע דברים טובים. אז המון מזל טוב בריאות ואושר לך ולמשפחתך וכמובן לכלת הבת מצווה. הידש

19/07/2003 | 19:00 | מאת: אריאל

שגב המקסימההההההההההההההההה איך אני גאה בך- אין לך מושג. שגב, אני נורא שמחה לשמוע שטוב לך ושאת מסתדרת. איזה כיף והלוואי שימשיך כך. מזל טוב לביתך ושיהיה רק אושר ובריאות. אני בסדר יחסית. דווקא מבחינה נפשית קצת יותר טוב ומבחינה פיזית פחות. הלופוס שלי החליט קצל לשגע אותי בזמן האחרון אך אני שומרת אותו על אש קטנה. כנראה שאסע לחו"ל בסוף החודש ואני מאוד מתרגשת. יחד עם זה יש חשש גדול של מה היה אם..... אך אני מנסה למגר אותו. אני מדברת עם יונית כמעט כל יום בטלפון. היא עדיין רחוקה מלהיות בסדר ועוברת תקופה מאוד קשה בחיים שלה אך בהשוואה ללפני חודש וחודשיים המצב קצת הישתפר. אני מקווה שלאט לאט היא תצא מזה שולחת לך חיבוק גדול ושוב רוצה להגיד לך- אני מאוד גאה בך שלך, אריאל

18/07/2003 | 19:01 | מאת: אור-נט

ד"ר הירש אם היית קורא את מה שכתבתי בשאלה שלי אליך היית מבין שאני דואגת ומקפידה היטב שחוקי הפיסיקה ושימור האנרגיה בדיאטה שלי לא מופרים ונשמרים בקפדנות רבה ביותר. מדוע קשה לכם הרופאים להודות שיש עם התרופה בעיה והיא גורמת לעליה במשקל ואין לזה שום קשר לחוקי פיסיקה ושימור אנרגיה ולנסות ולמצוא פתרון או לפחות ברגע שתודו אולי אלו שרקחו אותה ימציאו אותה תרופה נחמדה עם פחות תוצאות לוואי הרי בין כה וכה עובדים על התרופות האלו כל הזמן אז לא לא לספר להם?

19/07/2003 | 01:02 | מאת:

לאור-נט היקרה איני יודע במה להודות, אבל אשמח לקבל הסבר מכל פיזיקאי או כימאי דיאטנית או כל אדם אחר שבמקצועו הוא קשור למדעי הטבע והוא נוטל סרוקסט. אם תשכנעי אותי אשמח להבין. אני מבין את הבעיה ואת הכאב, צר לי שזו תשובתי אבל אין בכך זילזול או לגלוג, הדברים שכתבת שכיחים ואני רואה אותם הרבה, ובאמת הכאב עם העליה במשקל רב והדברים לא תמיד ברורים. אלו הדברים שאני יודע, אם ישנם דברים נוספים שאיני יודע אותם אשמח ללמוד, ובשתי הפסקאות האחרונות אני מאוד רציני. שבת שלום הידש

18/07/2003 | 18:53 | מאת: ק

היי הציעו לי טיפול בסרוקסט , מאחר שאני בדיכאון עמוק,הפרעת חרדה ומחשבות טורדניות כל השנים הצלחתי להתגבר על הכל לבד ,בלי עזרה כלשהי של תרופות. אבל כנראה שבאמת הגעתי לנקודה שאני חייבת להיעזר בזה. אני מתלבטת בכל זאת אם לקחת התרופה , אני לא בטוחה שאני יודעת מה אני רוצה כרגע ואיזה סוג של עזרה התרופה תתן. רציתי לשאול אנשים שהתנסו בתרופה , שבבקשה ישתפו אותי בניסיונותיהם אם התרופה הזאת.

18/07/2003 | 19:51 | מאת: אריאל

אני חושבת שההחלטה אם לקחת את התרופה או לא היא שלך בלבד. כדאי לעשות השוואה ולראות איך המצב היום ואיך הוא היה בעבר. ציינת אומנם שהתגברת לבד אך השאלה היא באיזה מחיר? האם את רוצה לשפר את אייכות חייך אול להמשיך במצב הנתון? אלו הם שאלות שצריכות להישאל. סך הכל, סרוקסט אינה תרופה ממכרת ויש עליה הרבה מידע . אם המליצו לך על התרופה אז כנראה שאת צריכה זאת כרגע ואולי אין טעם להילחם. אבל שוב, ההחלטה הסופית היא אך ורק שלך תרגישי טוב אריאל

18/07/2003 | 23:36 | מאת: AS

ל- K שלום כמו כל תרופה יש דברים טובים ויש תופעות נילוות אתה תמיד יכול לקחת ולגלות לבד מה משפיע עליך ההשפעה משתנה מאדם לאדם רפואה ותרופות הם לא מתמטיקה. מנסיוני האישי היא גורמת לעליה במשקל והחשק הוא לא כמו פעם אך לעומת זאת באות ההטבות הנפשיות.

19/07/2003 | 16:34 | מאת: ק'

האם סרוקסט גורם לכם לחשוב בצלילות ? זאת אומרת האם זה אפקטיבי לגבי מחשבות טורדניות.

20/07/2003 | 17:53 | מאת: חגית

שלום ק, קראתי את מה שכתבת ומאוד הזדהתי. גם אני מרגישה כמוך. אני סובלת כבר המון שנים ממחשבות אובססיביות שמשתלטות על כל התודעה שלי. אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי לפעמים. במשך השנים היו הפוגות אבל זה תמיד חוזר. לאחרונה אני מרגישה שזה מחמיר ואני מאוד מדוכאת. ניסיתי השבוע טיפול בסרוקסט רק כדי להושיט לעצמי יד ולעזור, לעשות את המקסימום. יש לי הרבה דברים להגיד ואשמח מאוד להתייעץ איתך, אם תרצי תוכלי לכתוב לי אימייל [email protected] אני אשמח מאוד אם תכתבי, ואני מאחלת לך מכל ליבי שתרגישי טוב חגית

18/07/2003 | 18:25 | מאת: dani

Styrene, acrylonitrile butadiene polymer, polyethylene, and lustran - Can these chemicals make someone very paranoid and depressed. I have a brother who's sick with these symptoms and worked in a factory for 10 years his. Girlfriend worked their too and she is sick also. thanks

לדני שלום, לצערי האנגלית יצאה מבולבלת, באופן עקרוני חומרים כימיים בעיקר נדיפים יכולים להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ועל המצב הנפשי, לשאלה בקשר לחומר ספציפי כדאי לשאול רופאים המומחים ברפואה תעסוקתית והם מכירים את הספרות של חומרי תעשיה ותופעות הלוואי שלהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 18:14 | מאת: ג'ין

מזה שלוש שנים אני מטופלת בפבוקסיל, ולאחרונה הוחלפה לי התרופה לאפקסול. האם נגזר עלי לחיות על תרופות כל חיי כדי לצאת מדיכאון ? הדיכאון שלי הוא כתוצאה מילדות קשה וחיים לא קלים אבל תמיד חייתי חיים רגילים עד שלפני שלוש שנים התחלתי להרגיש קלסטופוביה במקומות סגורים, ולאחר שיחות עם הפסיכיאטר הומלץ לי להמשיך עם הכדורים ושיחות טרפיה. השיחות הוציאו ממני הרבה דברים חבויים שתמיד רציתי לשכוח והשאלה . סוף אני לא רואה ורק אני לומדת לחייות עם העבר למרות כל הקושי, אני מתפקדת בעבודה וכאמא, אבל אם יום אחד אני לא שותה כדור, מיד כואב לי הראש והמצב רוח משתנה. ניסיתי להפסיק לבד וזה בלתי אפשרי כי מיד אני נכנסת לדיכאון ובוכה בלי הפסקה ומתחילות שוב המחשבות העובדניות. למה זה כך? אין תרופה לתרפא אותי וזהו? אני יודעת שכיום יש לי את כל הסיבות להיות מאושרת. יש לי בעל טוב, ילדים טובים ובריאים, עבודה, בית חובות כמו לכולם אז מה מונע ממני להיות מאושרת? כמה זמן עוד אני אצתרך לקחת כדורים? למה כל פעם הדיכאונות? מודה מכל הלב. ג'ין

19/07/2003 | 01:20 | מאת:

לג'ין שלום, כפי שאת מתארת עברת את כל הדברים החשובים להרגיש בטוב, גם טיפול תרופתי וגם פסיכותרפיה וכעת המצב המשפחתי והכללי טובים. את כותבת שאת מרגישה לא טוב מיד, יום אחרי הפסקת הטיפול. לכן יתכן שמדובר בתופעות של הפסקת התרופה ולא בתופעות של חרדה בסיסית כפי שאת חוששת. מדובר על תופעות שאנו רואים לעתים כאשר מפסיקים תרופות מהקבוצה של נוגדי דיכאון. התופעות דומות לחרדה כמו שהיה לפני תחילת הטיפול. לכן מומלץ על הפסקה הדרגתית של התרופות. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ויתכן שתוכלי להפסיק את הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 17:21 | מאת: המשורר

יש בשיר הזה משהו שמסביר את הבעיות של רבים מאיתנו כאן,אשמח לשמוע תגובותיכם. המשורר משהו קטן וטוב-משינה-שיר האיחוד לא מוצא עכשיו את האור, מחפש אותו בנרות משוטט בכל האזור, בנקודה... בנקודה... כמו תקליט שרוט וישן, כמו אביר על סוס לבן הולך באפס מעשה, הכול מעצמו יעשה ונדמה שזה טוב, ככה הוא צריך לאהוב ונדמה שזה קרוב, משהו קטן וטוב... לא תוכל אותו לאחוז, אם תחפש אותו יאבד בן אדם צריך לעבוד, בנקודה... בנקודה... עמוק בלב האפלה, משהו בא והולך האור שעל העצב נשחף, בצער ובאושר שוכב ונדמה שזה טוב, ככה הוא צריך לאהוב ונדמה שזה קרוב, משהו קטן וטוב... לא מוצא עכשיו את האור, מחפש אותו בנרות משוטט בכל האזור, בנקודה... בנקודה... אהההה אהההה אהההה אוווווווווו ונדמה שזה טוב, ככה הוא צריך לאהוב ונדמה שזה קרוב, משהו קטן וטוב...

19/07/2003 | 01:21 | מאת:

היי השיר מאוד עדין, מנסה לתפוס את הניצוץ. תודה לך הידש

18/07/2003 | 17:06 | מאת: מאני

לאחרונה שמעתי מכמה אנשים ששהו במחלקה סגורה על תנאי החיים שם. חוסר פרטיות , תנאים הלקוחים מתרנגולות בלול, מריבות בין המאושפזים ועוד. הטיפול הניתן מאידך כולל במקרה הטוב שיחה של רבע שעה פעם ביום כמובן בתוספת כדורים המנטרלים כל תחושה , רגש ורצון, תוך מטרה להפוך את החולה לזומבי לפי הבנתי. רציתי לשאול מהי מטרת כליאה זו? האם רק לנטרל את המחלה או שמא יש לה גם תוצר לוואי טיפולי לטווח ארוך. כלומר מטרה תראפית. או אולי המחלקה מהווה בכלל הליך הרתעתי, על מנת שהחולים יקבלו טיפול כאשר הם אינם בבי"ח.

18/07/2003 | 23:13 | מאת: alice in wonderland

למחלקות הסגורות יש מטרות כה נשגבות... רק מי שמנהל אותן יודע באמת מהן. המטרה הראשונית היא לשמור על המטופל מפני עצמו ולכן חוסר הפרטיות והסימום המאסיבי בכל מיני תרופות אנטי פסיכוטיות ומרגיענים למיניהם. המעבר למחלקה הפתוחה מגיע רק כאשר החולה מתוכנת היטב דהיינו - כבר אין סיכון ממשי לפגיעה עצמית ואובדנות. כשמטופל מועמס בכזו כמות של תרופות, אז מה הטעם בשיחות? החולה בקושי מסוגל לתקשר.

19/07/2003 | 00:35 | מאת: דפי

מאני שלום בד"כ הכליאה במוסד סגור זה כשיש חשש שהחולה עלול לפגוע בעצמו או באחרים. המקרים שאין חשש כזה יש מקומות אישפוז פתוחים כמו ברמב"ם. גם אני שמעתי שהטיפול במקומות אלו לא הכי אבל זו הבעיה בבעיות נפשיות. רוב המטפלים בחולים אלה מתייחסים אליהם כפסיכים שאין מה להתייחס יותר מדי למה שהם אומרים או מתלוננים כי הם מדברים שטויות (וזה לא נכון)והיחס בהתאם וחבל.

19/07/2003 | 01:24 | מאת:

למאני שלום, אתה צודק בהרבה דברים שאתה כותב, עם זאת האשפוז במחלקה סגורה הוא רק כאשר אין ברירה וקיימת סכנה לאדם. לגבי התנאים... יש לי יותר מדי מה להגיד לכן אשתוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/07/2003 | 02:56 | מאת: ורדה

זה שערורייה מה שקורה שם. המטרה היא לא לנטרל את המחלה,לא מטרה תרפוייטית,ולא הליך הרתעתי. זוהי מחלקת הענישה ,לימוד לקח והפגנת כח על חולה מתוסכל שכל רצונו הוא שישמיעו ויעזרו לו יותר .אם הוא הגיע כבר לטיפול בב'יח הזה,הוא צריך פרק זמן להיסתגל למקום לצוות לאנשים -ולא תמיד הוא יכול כי הוא חולה בראש,,,אז למה לא ללכת לקראתו ולעזור לו? במקום זה להזריק לו מים שיתוק ויהי ה רגוע ולא יפריע . הם לוקחים לך את הכבוד העצמי ,את אנושיותך במטלה של שמירה עליך מפני עצמך. והכל שם אלימות אחת גדולה. קשיחות אטימות וקרירות. אין חום ואמפטייה.(ושלא לדבר על שחיתות)) צריך להגביר את שרות הפסיכולוגים והטיפול ההתנהגותי במידה מסיבית ויום יומית למטופלים השוהים שם כפי שמתבקש , . נכון שיש מקרים יוצאים מן הכלל של פסיכוזות ואי שליטה אך אפשר לפתור את זה על ידי מחלקה מיוחדת להם. ומי שעבר את זה מקווה שישכח במהרה מה שקורה שם. שלכם העלתי כניראה,, באוב נישכחות .שרבצו עלי. ורדה.

18/07/2003 | 14:40 | מאת: המתלבטת

הייתי מטופלת בסירוקסט שנתיים והרגשתי מצויין. בשלב מסויים החלו להופיע התקפי דיכאון מלווים באיבוד קשר עם המציאות. הרופא נתן לי פרפנאן שהיתה לי גרועה מאוד וכעת עברנו לטיפול משולב סרוקסט-רספירידל. רציתי לדעת עוד קצת על התרופה הזאת - במיוחד תופעות לוואי ומדוע אינה בסל התרופות.

18/07/2003 | 23:15 | מאת: alice in wonderland

תלוי באיזו קופה את.

19/07/2003 | 01:26 | מאת:

היי תשובה מקפת תוכלי כמובן לקבל בכל אינדקס תרופות, בדוקטורס או בוואלה לדוגמא. בכל אופן רספרידל היא תרופה מהדור החדש שיש לה פחות תופעות לוואי. רספרידל בסל הבריאות לסכיזופרניה ולא לדיכאון ולכן קופות החולים חוסכות בסעיף זה. אם הן אינן חייבות אז הן נמנעות מלממן את הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 12:52 | מאת: מלי

שלום ד"ר הירש, ראשית, אני רוצה לברך אותך על הפורום. אני חושבת שיש פה המון נחמה, וזה מעודד. שנית, אני רוצה לשתף אותך במה שעובר עלי, ומקווה לקבל את התייחסותך. אני סובלת כבר זמן רב מדיכאון קשה המלווה במחשבות אובססיביות שמשתלטות על כל התודעה שלי, הן מוזרות לטעמי ולרוב אני מרגישה בושה לשתף אנשים אחרים. אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי, וכל הזמן חווה התקפי בכי בלתי נשלטים וגם במקומות ציבוריים. הלכתי למיון פסיכיאטרי וקיבלתי טיפול בסרוקסט 60 מ"ג וגם בקלונקס. מטבעי אני אדם נורא נירוטי. תופעות הלוואי מאוד מאיימות עלי, שמעתי שזה גם גורם להתפרצויות אלימות בקרב צעירים (אני בת 28) אני במצוקה אדירה ולא יודעת מה לעשות. שאלה נוספת היא איך סרוקסט מרפא מחשבות אובססיביות, האם הוא משנה לי את התודעה? אודה לך מאוד על התייחסותך.

19/07/2003 | 01:29 | מאת:

למלי שלום, קראתי את מכתבך ומצד אחד שמחתי שפנית לטיפול ואני מקווה שתתחילי בו. הסרוקסט מרפא עם הזמן מחשבות טורדניות ואינו משנה את התודעה ולא יהפוך אותך לאדם אחר. הייתי נזהר מטיפול דרך חדר מיון. במיון בדרך כלל ישנו מתמחה אשר יראה אותך רק פעם אחת. לכן הייתי מעדיף שתתחילי טיפול מסודר במרפאה לבריאות הנפש עם מעקב של אותו הרופא שמתחיל בטיפול והוא יכיר אותך טוב יותר. העיקר שסוף סוף פנית ותתחילי בטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 00:10 | מאת: הסקרן

כתבת שאת סובלת מ OCD ומדכאון משולב בתופעות חרדה ,אני קורא פורום זה מזה כשנה אך האמת זוהי הפעם הראשונה שאני נתקל בבעיה מסוג זה בד"כ לאנשים יש או חרדה או דכאון או אוסידי ואצלך הכל משולב,נשמע קשה לחיות כך? איך כל זה בא ליידי בטוי בגלל החרדה והOCD את נכנסת לדכאון או בגלל האוסידי נתקלת בחרדות שהובילו לדכאון? האם רופא אבחן אותך על זה? הבשורה הטובה שאני יכול להגיד לך היא ש.... את כל שלושת הבעיות פותרים כדורים כמו רסיטל פקסט ועוד שאר החברים מקבוצת הSSRI וזה כבר מעודד וצריך לגרום לך לחיוך! אשמח אם תעני לי ושבת שלום

18/07/2003 | 01:18 | מאת: חגלה

נדמה לי שנפלה טעות בהבנת דברי, או שמא אני לא הייתי בהירה בהצגת דברי. דיברתי על דכאון ועל תופעת חרדה, במקרה שלי הכוונה ל-OCD. לפי מיטב הבנתי OCD נחשבת לסוג של חרדה, האם אני טועה? ולשאלתך, נראה לי שה-OCD קדם לדכאון והווה סיבה. אבל אולי אני מדוכדכת מטבעי... הפרוזק פתר לי את שתי הבעיות, אך יצר בעיה חדשה, וההמשך ידוע. חן חן על העידוד. ומה אדוני עושה בפורום?

18/07/2003 | 01:46 | מאת: הסקרן

אדוני סובל כמו כולם,בעיקר מדכאון שלא מרפה כבר כמה שנים או איך הפלאת לומר"אולי אני מדוכדך מטבעי"... ???? מעניין

17/07/2003 | 23:05 | מאת: דולי

אני מטופלת בסרוקסט כדור ליום האם מותר לקחת כדורים נגד כאבים כמו נורופן ואחרים ללא חשש מתגובות בין תרופתיות תודה מראש.

18/07/2003 | 00:35 | מאת:

לדולי שלום, התשובה קצרה - כן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 23:03 | מאת: רון

שאלתי היא כזאת : כל פעם שאני נלחץ, נבוך, מתבייש וכו... אני מתחיל להזיע כמו מטורף אפילו בשיחה פשוטה עם הבוס. מה ניתן לעשות ? ממה זה נובע?

18/07/2003 | 00:58 | מאת:

לרון שלום, הזעה עלולה להיות בטוי של חרדה, פעמים רבות שיחה עם גורם סמכותי (בוס) עלולה לגרום לחרדות. אם התופעה מאוד מפריעה לך, ניתן לפנות לשיחות ולברר את השורש של הדברים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 21:02 | מאת: לאה

האם יש תופעות לואי וקונטרה-אינדיקציות למתן ריטלין למבוגרים הסובלים מ-ADD אני נוטלת קרטיה 100 מ"ג , נורמיטן 100 מ"ג , וגלוקופג 3 פעמים ביום. תודה מראש

18/07/2003 | 01:00 | מאת:

ללאה שלום, שאלתך חשובה מאוד, לא כתבת מדוע את חושבת ליטול ריטלין? בגלל איזה קושי? בארץ עדיין מקובלת הדעה שהפרעות קשב נעלמות עם הגיל ולכן אין הפרעות קשב אצל מבוגרים. דבר שהוכח כלא נכון אבל עדיין ריטלין אינה רשומה לטיפול בהפרעת קשב אצל מבוגרים . כך שבאופן עקרוני אין מקום לנתינת ריטלין למבוגרים. המציאות לעתים שונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 19:19 | מאת: לאה

אני בטוחה שהתפקוד שלי לוקה בחסר.הפער בין היכולות האינטלקטואליות לבין ההשגים בשטח,הוא גבוה.במשך כל תקופת לימודי בתיכון ובאוניברסיטה לא הצלחתי מעולם להקשיב ,מחשבותי נדדו למרחקים,ונאלצתי ללמוד רק מחומר כתוב. לאחרונה נתקלתי בכמה מאמרים בנושא, כך שיכולתי להסביר לעצמי כמה נושאים לא פתורים.לפי דעתי,הבעיה בריכוז קיימת אצלי במובהק בתפקוד הקשב,אך לא בקריאה או בתפיסה חזותית.קליטה ועיבוד של חומר כתוב היא מהירה מאוד.הקשבה לעומת זאת מלווה בהתנתקות גם בשיחה רגילה וקלה להבנה. תודה על התייחסותך.

17/07/2003 | 18:19 | מאת: לידיה

האם בכל מקרה של ADHD נטיות אובדניות או מניה דפרסיה הם נחשבות כחלק? ז"א, אדם יכול להיות בעל ADHD וללא כל נטייה אובדנית או מצבי דיכאון? או שזה נחשב כ"חובה"? יש לי ספר על ADHD כתוב שם שזה חלק מזה, ועוד שאלה, כיצד אפשר בעצם להגדיר מהו דיכאון "פשוט" או "נורמלי" כביכול לבין מה שנחשב דיכאון קליני או מניה דיפרסיה? פעם כתבתי פה שהיתה לי תופעה משונה מאוד של הופעת דיכאון שנמשך 3 ימים שבו לא הרגשתי כלום מלבד כך שראיתי הכל צבוע בשחור והרגשתי מרוקנת, ושבעבר היו לי קצת דיכאונות פה ושם אבל מאותו הרגע שחוויתי את החוויה השחורה ההיא (שבה ניסיתי להתאבד) זה קרה לי עוד כמה פעמים, ורציתי לדעת איך אפשר להגדיר את התופעה הזו, והאם מניה דפרסיה יכולה להופיע גם בגיל מבוגר יחסית, אני ממש אעדיף לשמוע חוות דעת איזית ולא לקרוא מאמרים ולינקים , שכן כבר קראתי הרבה מאוד בתחום הזה

18/07/2003 | 01:06 | מאת:

ללידיה שלום, שאלות רבות ואשתדל לענות על כולן. הפרעות נפשיות הן שכיחות אצל מי שסובל מהפרעת קשב אבל אין חובה שיהיו הפרעות נפשיות. כלומר בהחלט ישנם אנשים וילדים הסובלים מהפרעות קשב ללא הפרעות רגשיות או נפשיות. עם זאת השכיחות של קשיים רגשיים והפרעות נפשיות גבוהה יותר אצל מי שסובל מהפרעת קשב. המטרה של הרופאים היא לטפל בחריג, לכן כדי שדיכאון יוגדר כהפרעה פסיכיאטרית או בלשונך דיכאון חריג הוא חייב להיות חמור אבל גם ממושך, כלומר לפחות שבועיים. כך שמה שאת מתארת הוא דיכאון אבל לא בחומרה של אבחנה פסיכיאטרית. מבחינת עוצמת הדיכאון הוא כנראה היה חמור אבל המשך היה קצר מכדי להגיע לפסיכיאטר. יתכן שמדובר במצב תגובתי לאירוע או אסון שקרה לך ולכן התגובה הרגשית שהיא טבעית. מאניה דפרסיה מופיעה בדרך כלל סביבות גיל השלושים, למרות שישנם כמובן אנשים שאצלם ההפרעה מופיעה בגיל צעיר יותר וישנם כאלו שבגיל מבוגר יותר. אני מקווה שאינך מנסה לאבחן את עצמך, לאדם קשה מאוד לאבחן את עצמו... גם רופאים פונים לחברים כדי שיאבחנו אותם... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/07/2003 | 03:22 | מאת: לידיה

אולי רק קצת..... אחרי הכל אני לא יכולה להסביר את זה וגם אין לי יותר מידי תשובות ברורות מכל המומחים והאבחונים הפסיכיאטריים שנטלתי בהם חלק. שהחלק הזה הוא בעצם כל החיים שלי.

17/07/2003 | 17:52 | מאת: מאיה

רציתי לשאול האם משהו נתקל במחשבות אובססיביות על תפקודי הגוף שלו? כלומר, האם למישהו אי פעם הפריעו מצמוצי העיניים או הנשימות? ומה אפשר לעשות במקרה שזה תוקף את כל התודעה? בבקשה תענו לי.

17/07/2003 | 19:26 | מאת: לידיה

לפי מה שאני יודעת מה שקורה לך בעיניים זה תיקים וזה נובע בד"כ או מעייפות או מלחץ או חרדות, לי לדוגמא יש ADHD וזה מאוד נפוץ הקטע הזה עם התיקים למי שיש לו את זה, הקטע עם הנשימות - גם אני רציתי תמיד לדעת למה זה קורה, כי גם לי יש את זה...

19/07/2003 | 00:39 | מאת: דפי

ללידיה שלום, תוכלי להסביר לי בקצרה מה זה ADHD ? אני מקווה שאת מרגישה טוב. דפי

17/07/2003 | 17:35 | מאת: רונן

רציתי לדעת האם יש ללוסטרול תופעות לואי הפוגעות בתיפקוד המיני??

לרונן שלום, ללוסטרל עלולה להיות תופעת לוואי של פגיעה בתפקוד המיני, עלול להיות מצב של ירידה ברצון למין וגם קושי והשהיה באורגזמה. אבל כמו כל תופעת לוואי היא קיימת אבל לא אצל כולם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 17:17 | מאת: יערה

לד"ר גיורא הידש שלום רציתי לדעת אם אפשר לקחת כדורים מסוג SSRI ביחד עם גלולות נגד הריון? אני בת 35

18/07/2003 | 01:09 | מאת:

ליערה שלום, בהחלט אפשר התרופות לא מפריעות זו לזו. רק שיהיה הרבה חשק ובן זוג מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 15:58 | מאת: מיכה

אני סובל שנים רבות מדיסטוניה ופרקינסוניזם,אני מטופל בתרופות למחלת פרקינסון, ואולם אינני מאובחן כחולה פרקינסון קלאסי.התרופות שאני מקבל כיום ושקיבלתי בעבר כגון: לוופר,דופיקר,ארטן,פ.ק.מרץ ואחרות אינן מועלות לי ואין אני מגיב להם בחיוב,למעט תרופה אחת שקיבלתי בעבר ושהיתה לה השפעה מאוד חיובית למצבי:פריזיום.!!!!! הרקע להיתפרצות הדיסטוניה{בפנים,בצוור,בלסתות,בידיים וברגליים,הפרעות בדיבור ובבליעה} היה במצב מתמשך וארוך של מתח נפשי,חרדות די קשות,על רקע של אבדן אח,אבדן של מקום עבודה ולחצים שונים.הנוירולוגים שלי אובדי עצות לגבי מצבי,ואני סובל מאוד.אני תוהה שמא אני זקוק לטיפול פסיכיאטרי. בעבר לפני שנים רבות טופלתי בשיחות עם פסיכולוגית במשך מספר שנים ,ללא הועיל. מה דעתך,האם יש מקום לשינוי כוון?

17/07/2003 | 16:18 | מאת: לילי

לפעמים יש בילבול גם אצל אנשי מקצוע בין התופעות הפיזיולוגיות שתיארת לבין פסיכוזה. אם תקבל תרופות נוגדות פסיכוזה הרי זה רק יחמיר את מצבך (אם האבחנה היא מה שרשמת). אם מדובר בבעיה נפשית אז תרופות פסיכיאטריות (נוגדות פסיכוזה) דווקא יכולות לעזור. חשוב לדעת קודם כל מה האבחנה המבדלת.

17/07/2003 | 16:29 | מאת: מיכה

נכון להיום אין אבחנה מכל סוג שהו.לא ברור לי למה את מתכוונת במונח "אבחנה מבדלת"? תודה על תגובתך!

17/07/2003 | 15:39 | מאת: חגית

ד"ר שלום, רציתי לשאול האם סרוקסט מטפל במחשבות אובסיסיביות? האם יש תרופה אחרת שמטפלת באופן ספציפי בהפרעת הטורדנות? והאם 60 מ"ג הוא מינון גבוה מדי, שעלול לגרום להשמנה או להתמכרות. אני מודה לך על ההתייחסות. ומקווה לקבל תשובה מהירה מפני שאני במצוקה. תודה

מינון מקסימלי של סרוקסט הוא 50 מ"ג ליום (אפשר לבדוק בספרות עדכנית). בפרוזק וציפרמיל המינון המקסימלי הוא 80 מ"ג ליום ונחשב ליותר מתאים לטיפול בהפרעה ממנה את סובלת. כדאי לעבור לתרופה שבה אפשר להעלות את המינון לרמה אפקטיבית.

לילי, תודה רבה על התייחסותך חגית.

17/07/2003 | 14:58 | מאת: ערן

היי זה שוב אני, תודה על התשובה מאתמול. רציתי רק להבין - אתה אומר שבדרך כלל נותנים את התרופה לשנה כדי שהתופעות לא יחזרו, אז מדוע הרופא הפסיק לי אותם לאחר 7 חודשים? אני מבין ממך שיש סיכוי גדול שהתופעות יחזרו? תודה שוב..

18/07/2003 | 01:17 | מאת:

לערן שלום, איני יודע מדוע הרופא המטפל הסתפק בשבעה חודשים של טיפול. יתכן והייתה לו סיבה והוא צודק, אני ממילץ בדרך כלל על טיפול של עשרה עד 12 חודשים מהסיבות שציינתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 14:03 | מאת: אור-נט

ד"ר שלום בתשובתך אתה מסביר לי כי העליה במשקל היא מאוכל, ובכן אני שייכת לקבוצת דיאטה בבי"ח כבר 3 חודשים ולמרות שאני אוכלת פחות קלוריות ממה שהדיאטנית מתירה (הקלוריות היקרות נספרות אחת אחת) יש עליה במשקל (כבר עשיתי דיאטה בעבר לפני לקיחת הסרוקסט והמצב לא היה כמו היום) אני מבינה מהתלונות הרבות בפורום בנושא סרוקסט ועליה במשקל שאני לא היחידה כך שכנראה יש בכל זאת קשר אני פשוט רוצה לקבל הסבר למה ??? ואם אפשר לא לאכול מאכלים מסויימים מה שיעזור לירידה במשקל ? תודה רבה.

18/07/2003 | 01:19 | מאת:

לאור-נט שלום, אני מבין את השאלה והיא נשאלת פעמים רבות, הסבל בספירת הקלוריות לא קטן... בכל אופן, חוקי הפיזיקה וחוק שימור האנרגיה שלמדנו בתיכון עדיין נשמרים גם בפסיכיאטריה. אם מכניסים יותר קלוריות מאשר מוציאים אז עולים במשקל.... אפשר לאכול פחות ואפשר לעסוק יותר בפעילות במקרה זה העיקר להיות באוברדרפט... בהצלחה דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 13:47 | מאת: אסף

שלום, אני בן 37, בריא ומטופל באפקסור XR 150 מ"ג. עקב פגיעה בתפקוד מיני (מסתבר שיש לי רגישות למרות שתופעות אלה פחות שכיחות באפקסור לעומת סרוקסאט בו טופלתי בעבר) קיבלתי סורבון על מנת להתגבר על חוסר תפקוד מיני כתוצאה מאפקסור אך זה לא עזר. מדובר בחוסר תפקוד ממשי, חוסר זיקפה, חוסר חשק וחוסר יכולת שפיכה. התרופה פשוט מסרסת ושמעתי מאנשים שמטופלים בזייבאן שאין בעיה כזאת. למרות שזייבאן מאושרת בארץ להפסקת עישון, משתמשים בה בארה"ב כנוגד דכאון. אני שוקל לעבור לזייבאן. רציתי לדעת אם נדרשת הפסקה בנטילת אפקסור לפני מעבר לזייבאן ומה אורכה. תודה

18/07/2003 | 00:18 | מאת: המהמר-לא רופא

לפי דעתי הלא מקצועית כלל נראה על פניו כי בעייתך המינית לא נובעת מהתרופות אלה ממרכיב פסיכולוגי, בכל מקרה זייבן לא יעזור לך לבעיות כמו דכאון או חרדה (שאולי מהם אתה סובל?!) אבל אם בכל זאת אתה רוצה לעבור יש לעשות זאת בהדרגה ולהפחית את המינון של האפקסור ורק אח"כ לאחר זמן מה לעבור לזייבן. אגב אתה מעשן.... :-) סוף ההימור

18/07/2003 | 01:23 | מאת:

לאסף שלום, אתה צודק במה שאתה כותב, הזיבן מקובלת בארה"ב ובארץ ממעטים להשתמש בה חוץ מאשר עבור הפסקת עישון. מהתרופות נגודות הדיכאון אפשר להשתמש גם באדרונקס וברמרון אשר אינן פועלות על הסרוטונין ולכן אינן פוגעות בתפקוד המיני. כך שזיבן אינה האופציה היחידה. למרות שאין קושי במעבר בין התרופות כיוון שהן פועלות במנגנונים נפרדים בכל זאת הייתי ממליץ להפסיק את האפקסור בהדרגה. אבל הרופא שלך בודאי שיתן הנחיות מדוייקות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 12:40 | מאת: חמניה גדולה

ככה - בזמן האחרון אני מרגישה שמשתלטות עליי מחשבות על כאב ואובדן. לפני חודש שיחקתי עם סכין ובדקתי עד כמה אני יכולה להזיק לעצמי ואיפושהו אני מרגישה שאני מסוכנת קצת לעצמי. אני אציין שאני נשואה טרייה(חודשיים) בפעם הזו בעלי גילה את החתך (הקל) וקיבל שוק ולא ידע איך להגיב ואמר שאם זה יחזור על עצמו הוא חושב שאני לא ראויה להיות אישתו..ואני הבטחתי לו שזה היה רגעי ולא יחזור על עצמו כי באמת כך הרגשתי אבל מאז המחשבות הללו צפות ועולות מידי פעם ואתמול שוב שיחקתי עם הסכין(אני קוראת לזה לשחק כי אני לא ממש מתכוונת לכך זה כאילו משתלט עליי) אני מפחדת שבעלי יגלה כי אני מפחדת מההשלכה מצד שני אני מרגישה שאני לא אוכל להסתיר ממנו ואולי הכי בוגר מצידי זה לבוא אליו ולומר לו שאולי באמת אני לא ראויה לו בשלב זה עם כל הקושי שבכך.. מה עושים?

17/07/2003 | 16:05 | מאת: ליה

שלום לך, לדעתי, קודם כל את מוכרחה לברר את הסיבה לרצון שלך לפגוע בעצמך. האם עברת לאחרונה משבר, אירוע טראומתי וכו' שגורם לך לחשוב מחשבות על כאב ואובדן. זה נראה תמוה עוד יותר לאור העובדה שציינת את נישואייך לפני חודשיים (אירוע משמח לכל הדעות) ויכול להיות שהתחושות קשורות ליחס שלך אל בעלך. ואולי זו רק דרישה (אמנם קצת קיצונית) לתשומת לב? ככה או ככה, את חייבת לגשת לעזרה מקצועית כדי לבדוק איפה להתחיל לתקן את הטעון תיקון. בהצלחה

17/07/2003 | 17:56 | מאת: אריאל

אני חושבת שהנכון לעשות זה לפנות לייעוץ פסיכאטרי וזה ניתן לעשות גם דרך קופת החולים. פציעה עצמית או מחשבה אובססיבת על כך אינם צחוק ומפריעים מאוד לתפקוד. כדאי לערב את הבעל בזה לוגשת יחד איתו לייעוץ. חבל להסתיר דברים או להמשיך את הסבל. יתכן ובזה שתשתפי אותי ותראי לו שאת מעוניינת לטפל בבעיה הוא ירגיש שהוא שותף בתהליך ולא מחוץ לתמונה תרגישי טוב אריאל

18/07/2003 | 01:26 | מאת:

היי אני מקווה שבעלך דיבר בצורה כזו רק כדי להפחיד אותך ולהרתיע אותך כיוון שהוא נבהל ולא ידע כיצד להתמודד עם הדברים. בדרך כלל התופעה מעידה על כאב עמוק (טראומה קודמת?), הגישה הבוגרת היא לגשת לטיפול ולהעזר באיש מקצוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 11:32 | מאת: דני

שלום רב, כבר כמעט שנה שאני חולה בטורדנות כפייתית קיצונית משולבת בהפוכונדריה, אני נוטל פבוקסיל, השיפור די משמעותי אך רציתי לדעת אם אפשר באמצעות היפנוזה לגמור את המחלה הנפשית הזו לגמרי בבבת אחת ולתמיד?! תודה דני!!!

לדני שלום, היפנוזה היא כלי כמו תרופות או טיפול פסיכותרפי. באופן עקרוני היפנוזה מתאימה להפרעות חרדה כולל OCD אבל לגבי התוצאות ותוצאות מלאות צריך לראות את המצב שלך באופן מפורט, כלומר צריך קודם כל אבחון אצל אדם המורשה להיפנוזה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 10:11 | מאת: שלמה גיא

האם יש תקדימים לקבלת אבדן כושר עבודה בגלל נזק נפשי בועדה רפואית של מבטחים כל מידע בנושא יעזור

18/07/2003 | 01:32 | מאת:

לשלמה שלום, בודאי שכן, מחלות נפשיות חמורות עלולות לגרום לאובדן מלא של כושר העבודה. מה "שמקובל היום" הוא להוסיף עוד כמה אחוזים לפנסיה בגלל מצב בריאותי כאשר מדובר על חרדה או דיכאון. כיום מורים רבים בסביבות גיל חמישים מחפשים את הכיוון הזה ומדברים על שחיקה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 03:32 | מאת: נעמה

היי מהיום שהתחלתי לנטול סרוקסאט העליתי כ- 15 קילו בערך בשנה! לפני כן מעולם לא עליתי עלייה כזו דראסטית ולא הוגדרתי כשמנה- כיום כן. שאלתי היא, כרגע אני עושה דיאטה וזה לא קל. הירידה מאוד איטית. מישהו הצליחלעשות דיאטה במקביל לנטילה של סרוקסט? שמעתי שיש חומר בכדור הזה שגורם לפחמימות להישאר בגוף פחמימות או משהו כזה... בקיצור חומר שגורם לא רק לתיאבון מוגבר, אלא גם לספיגה מהירה של השומנים והפחמימות. עיצות, או כל מידע אחר על עניין ההרזייה בזמן טיפול בסרוקסט התקבלו בברכה. נעמה

17/07/2003 | 16:02 | מאת: חגית

שלום נעמה, רציתי לשאול אותך כמה מינון את לוקחת ביום? אני לוקחת 60 מ"ג ביום, ואני נורא חוששת לעלות במשקל. בבקשה תכתבי לי חזרה חגית.

18/07/2003 | 00:48 | מאת: נעמה

היי אני נוטלת 20 מיליגרם ליום. אבל רק שתהי רגועה- לא אצל כולם חלה עלייה במשקל. זו תופעת לוואי שלא קיימת אצל כולם. בהצלחה נעמה

17/07/2003 | 01:25 | מאת: דפי

לכולם ולד"ר הידאש שלום אני נתקלת פה הרבה במושג OCD. האם מישהו יכול להסביר לי בקצרה מה זה? תודה

17/07/2003 | 03:42 | מאת: ורדה

הנה קישור -לאו.ס.ד http://www.amalnet.k12.il/schools/petah/pina/biotp/biopt07.htm

17/07/2003 | 16:07 | מאת: לידיה

שזה כאילו גרוע יותר :)

17/07/2003 | 20:59 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 20:59 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 20:59 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 20:59 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 21:00 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 21:00 | מאת: דפי

ד"ר הידאש שלום לי יש מצב שבו כשאני חושבת על משהו ומגיעה למסקנה אני חייבת לשחזר את כל מה שהביא אותי למסקנה זו את התהליך כלומר כמה פעמים עד שאני זוכרת אותו היטב ורק אז אני יכולה לעזוב את זה. אני מנסה להבין למה אני עושה זאת ונראה לי שאני אצליח להתגבר על זה כי אני מוצאת לזה סיבות. האם זה OCD ?

17/07/2003 | 21:02 | מאת: דפי

לא יודעת למה הדפיס כל כך הרבה מצטערת אני חדשה באינטרנט

17/07/2003 | 00:41 | מאת: חנה

שלום, אימי היא אישה בת 60, אשר נוטה להיות בדכאונות לעיתים קרובות. מאז היותה פנסיונרית, המצב הלך והחמיר וישנם יותר ימים שהיא בדכאון מאשר לא. אימי נהגה ליטול המון כדורים והמון פעמים על דעת עצמה, כאשר רופא המשפחה שלה מספק לה כל עת שנדרש. לפני כשבוע וחצי לערך היא ביקשה להתאשפז במרכז בריאות הנפש לב השרון (פרדסיה), אך כעבור 3 ימים היא בקשה להשתחרר בגלל תת התנאים ששררו במקום (היא קצת חולת ניקיון), במסגרת שהותה במקום החליפו לה את הכדורים. נכון להיום היא מנסה להתרגל לכדורים החדשים, היא בדכאון נוראי ומנסה בכל כוחה להתגבר. כיום היא אינה מטופלת אצל שום רופא, האם מישהו מוכן להמליץ על פסיכיאטר באיזור השרון? ככל שעוברים הימים אנו נעשים יותר ויותר מודאגים, היא כבר אינה מעוניינת לחיות. ממתינה להמלצות.

17/07/2003 | 00:43 | מאת:

לחנה שלום, איני נוהג להמליץ על רופאים ברשת. בכל אופן, אם אמך אושפזה סימן שבאמת המצב קשה וגם הרופאים בבית החולים המליצו על אשפוז. לכן הייתי חושב בכל זאת על אשפוז, אולי במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי כמו תל-השומר או במחלקה פסיכיאטרית אחרת. שיהיה רק טוב והמון בריאות דר' גיורא הידש

17/07/2003 | 01:03 | מאת: דפי

חנה שלום אינני מכירה את אמך ומצב בריאותה ומעבר לטיפול כרגע בבעיה רפואית שאני נמנעת מלהתייחס אליה כי אינני רופאה, אם וכאשר אמך תחלים את טוענת שהיא סובלת מדכאונות וכדו'. אמך די צעירה וגיל 60 הוא בהחלט צעיר יתכן ורצוי אם וכאשר תחזור לאיתנה למצוא לה איזה מועדון לגילה או איזו התנדבות שהיא יכולה לעשות. המגע עם אנשים וההרגשה שהיא מועילה או עושה דברים (במועדון היא יכולה לעשות דברים לנכדים) בהחלט יכולים לתרום להרגשה. להשאר בבית ולהרגיש שאין טעם לכלום יכול לתרום להרגשה הרעה.וכרגע אם היא תתאשפז תעודדו אותה לעשות דברים לנכדים ברפוי ועיסוק שיש שם ואולי גם חברת האנשים תועיל ולכשתבוא הביתה מיצאו מסגרת אליה תוכל לצאת. שתרגיש טוב

16/07/2003 | 23:29 | מאת: אלמונית

למה טוענים שכדור זה לא ממכר? יש לי תופעות גמילה קשות, התאבנויות הידיים והראש, תחושת מתח חזקה בשרירי הלסתות וזאת אחרי שנגמלתי בהדרגה לפי עצת הפסיכיאטר. למה לא מספרים לנו את זה כשמתחילים לקחת תרופות? אולי לא הייתי לוקחת ולא הייתי מתמכרת.

16/07/2003 | 23:48 | מאת: אמיר

לא מספרים לנו את זה משום שמדובר באנשים ללא יושר. האים כבר הצלחת להגמל? וכמה זמן את כבר ללא כדורים?

17/07/2003 | 00:31 | מאת:

היי עלולות להיות תופעות הדומות לתופעות של חרדה בזמן הפסקת הטיפול. לדעתי אין אלו תופעות של גמילה ואין התמכרות אבל מדובר על הגדרות. היו על כך מספר דיונים בפורום ותוכלי למצוא אותם אם תכנסי ל"חיפוש" בסרגל הכלים למעלה. בכל אופן מדובר על תופעות שקיימות וחלוקי הדיעות הן על הגדרות. ביי הידש

16/07/2003 | 23:17 | מאת: דן

מתנצל על החשיפה מישאינו מעוניין לקרוא שימשיך הלאה להודעה אחרת. לפעמים לשילוב אומלל של נסיבות חיים קשות השפעות הרסניות. ד"ר הידש כפי שהשיתפי אותכם לצד בעיותי גם הזדמנויות רבות המדירות שינה מעיני, אך גם מאבקים בעבודה מטישים אותי לאחורנה . וכן סמפטומים פסיכיאטרים ביזאריים (מנקודת מבטי הסוביקטיבית ). בנוסף לכך, במהלך שלשה שבועות האחרונים, אישתי עברה ניתוח וכיום הודיעו לי שעלות טיפולרפואי לו זקוק ביתי ביתי יעלה לי 40000 דולר (סכום דימיוני ובילתי מושג מבחינתי ) במידה והקופה לא יכסה אותו וגם בני במצב שאפילו לא מסוגל להעלותו על הכתב.איכשהו דחסתי פנימה את מכלול הלחצים האלה.. חזרתי הביתה מוקדם מהעבודה במטרה להרגע כשקמתי פשוט חשתי שהמציאות אינה ריאלית.. קשה להסביר זאת. הכי גרוע לא יכולתי להתרכז מנטאלית (קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון , קושי להתבטא ) וזה מוציא אותי מהכלים..אני (הייתי כשהייתי מאוזן) אדם שכלתני וקשיי היגויי מנטאליים מטריפים אותי. במהלך השבוע שתתי וויסקי ויין כדי להרגע אך פסלתי המשך השתיה ממניעים מובנים. לפני זמן מה לקחתי קסנקס כדי להרגע(מעבר למינון בו אני מתמיד שנים רבות) ועכשיו מתחיל לחזור לעצמי. משגע אותי שהסביבה מחוץ לבית אינה רואה את המצוקה שלי וככל הנראה אני לא מסוגל להוציא אותה אחוצה בעוצמתה ומימדיה הגולמיים. דווקא מצאתי בפורום אמצעי לביטוי אנונימי ומשחחר.מצד שני לא רוצה להעיק על אחרים אבל זה מחשרר אותי קצת. החלטתי דווקא מחר לקחת יום חופש אקח את הילדה לגן חיות ואתרים מעניינים אחרים .מקווה שהיא תהנה .נראה שאין כאב עמוק יותר מכאב על מצוקה של אדם יקר ובעיקר ילד מישלך . מתנצל על החשיפה ועל הבילבול מוח. מרגיש מגוחך שמתבכיין ומקטר על מצוקתי כאדם בוגר אך התהליךמחשרר אותי כאמור, במידת מה.היום אני למטה. עוד אתעשת. המסר שלי בהודעה זו . היבט אחר של נטילת תרופות פסיכאטריות. לצד הנזק או תופעות לוואי (במקרה של קסקנס ) יש בהן כמובן תועלת עובדה שכעת אני מסוגל לכתוב הודעהבפורום לפני שעה היתי ממוטת לחלוטין. לילה טוב

לדן שלום, אני מבין שעוברים עליך דברים קשים וטוב שאתה מוצא את הפורום כמקום אשר בו אתה יכול להיות טבעי וללא העמדות פנים. מדובר על מצוקות רבות הקשורות בעיקר לבריאות של הבת. לכן כנראה אתה עושה מחר את הדבר הנכון ביותר ונותן לשניכם יום חופש ותוכלי להרגע. טיול עם הבת יותר טוב מקסנקס ובטח יותר טוב מאלכוהול, גם בשבילה וגם בשבילך. על איזו מחלה מדובר? האם כואב לילדה? האם היא סובלת? אולי ישנם חברים שיוכלו לייעץ או לשתף מדברים דומים שהם מכירים? המון בריאות ואושר הידש

16/07/2003 | 22:48 | מאת: ערן

שלום, לקחתי פקסט במשך שבעה חודשים כתוצאה מחרדות וכרגע אני בתהליך של הורדת המינון לחצי כדור ביום. אני מרגיש ממש בסדר ובקרוב המינון ירד לרבע. רציתי לדעת אם לאחר הפסקת הכדור לא עלולות לחזור התופעות? כמו כן במשך הטיפול לא נגעתי באלכוהול בכלל ואני אדם שאוהב פעם ב.., ביציאות (לא באופן קבוע) לשתות אלכוהול, רציתי לדעת אם אחרי הפסקת הכדור לגמרי אפשר לחזור לשתות לפעמים והאם עלולה ליהיות השפעה רעה כתוצאה מכך שלקחתי פקסט . תודה רבה..

17/07/2003 | 00:39 | מאת:

לערן שלום, שאלתך חשובה מאוד. בדיוק לפי אותו ההגיון אנחנו מחלקים את הזמן של הטיפול בפקסט לשניים. השלב הראשון הוא השיפור והחזרה להרגשה הטובה. השלב השני הוא טיפול מייצב ומניעתי כדי שהתופעות של דיכאון וחרדה לא יחזרו. התופעות הללו עלולות לחזור ולכן בדרך כלל ממשיכים בטיפול בערך כשנה. ככול שממשיכים זמן רב יותר הביטחון שהתופעות לא יחזרו רב יותר. אין בעיה עם אלכוהול אחרי הפסקת הפקסט. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 22:27 | מאת: יעל

האם נוגדי דיכאון(נגד OCD ) יכולים לגרום לפצעונים?

17/07/2003 | 00:41 | מאת:

ליעל שלום, באופן ישיר לא, אבל לעתים ישנה תופעת לוואי של הזעת יתר ואז ישנם גם "פצעונים". לעתים אני רואה דווקא דברים הפוכים. ידוע שפצעי בגרות קשורים למצב הנפשי, ולכן כאשר המצב הנפשי משתפר אז גם המראה משתפר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 21:50 | מאת: אסתר

שלום בת 15 טוענת שהיא מאוהבת באשה מסויימת אני מוטרדת בשל זהותה המינית בנוסף יש לה מוזרויות כמו טקסים לפני השינה ואיסוף אובססיבי וכן חרדות מנסיעות איך ניתן לעזור תודה מראש

16/07/2003 | 22:37 | מאת: אריאל

גיל הנעורים ( 15) הוא הגיל בו המתבגרים בודקים את זהותם המינית. אני לא חושבת שעצם העובדה שהיא טוענת שהיא מאוהבת בבחורה מעיד על בעיה נפשית. זו נטיה ותו לא ובגיל הזה אהבה הוא עדיין מושג לא מגובש וברור. לגבי הטקסים והחרדה מהנסיעות, כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכאטר ולקבל את הטיפול הנכון בהצלחה אריאל

17/07/2003 | 01:13 | מאת: דפי

לאסתר אני מחזקת את דבריו של אריאל שזה גיל שבו בודקים זהות מינית וזה עוד לא אומר. אבל נניח שהיא טוענת שזה כך אצלה השאלה אם זו בעייה בשבילה. אם לא עליכם לתמוך בה בדרך שהיא הולכת (אם אתם יכולים) כי זו הנטיה הטבעית אצלה). לגבי המוזרויות זה לאבחון פסיכיאטרי כי יש כדורים שעוזרים להתנהגות כפייתית. יתכן ובבעיות שתוארו יש צורך בהתערבות של פסיכולוג לייעוץ ואת זה ינחה אתכם הפסיכיאטר. כל טוב.

16/07/2003 | 21:04 | מאת: מודאגת

ברצוני לשאול אם הפרעת ה - o.c.d עלולה לגרום לעיכוב או הפסקת התפתחותו של המוח אצל נערה מתבגרת,או לגרום לשיבושים אחרים בתהליכו. ואם אכן כן ,תרופות יעזרו למניעת מצב זה?

17/07/2003 | 00:45 | מאת:

למודאגת שלום, ההפרעה והתרופות אינן גורמות לנזקים למוח או להפרעה בהתפתחות. הבעיות וההפרעות הן רגשיות ולכן כדאי לטפל בשיחות ובתרופות לפי המצב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 19:38 | מאת: יניב

לרופא שלום האורולוג נתן לי בדיקות דם ,היות והתלוננתי על בעיות בתפקוד המיני. אני מטופל בדיכאון בתרופות נוגדי דיכאון. אלה התוצאות : 234 prolactine 6.2 Hormone Luteinizing 4.7 FSH 11.2 testosterone השאלה ? 1. על מה התוצאות מצביעים 2. האים התוצאות קשורות לתרופות, או לבעייה הנפשית,או למשהוא אחר

17/07/2003 | 00:47 | מאת:

ליניב שלום, לעתים מעבדות שונות נותנות ערכים שונים לפי סקלות שונות. לכן כדאי שתציין את הערכים הנורמליים=תקינים לפי המעבדה שביצעה את הבדיקות, אחר כך אוכל להתייחס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 16:15 | מאת: שירן

אני מקבלת 1/2 כדור סרוקסט ביום ואובחנתי לא מזמן כסובלת מפיברומיאלגיה והומלץ לקחת גם 25 מק"ג אלטרולט לפני השינה האם יכולה להיווצר בעיה ?

17/07/2003 | 00:48 | מאת:

לשירן שלום, בעיה לא עלולה להיוצר והתרופות אינן סותרות זו את זו. עם זאת כמדיניות אני אוהב להשתמש בתרופה אחת לאדם אחד, רק לעתים רחוקות כאשר ישנה סיבה מיוחדת אני משלב תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 15:19 | מאת: רינה

האם יש קשר בין מחלת הזאבת לדיכאון ?

16/07/2003 | 16:04 | מאת: אריאל

הודעתך תפסה את עיניי משום שלי יש זאבת ( לופוס). אם תרצי לדבר איתי באופן פרטי אשמח לעשות זאת. באופן כללי אני בהחלט יכולה להגיד לך שיש קשר הדוק בין לופוס לדיכאון אריאל

16/07/2003 | 15:18 | מאת: יעל

קראתי באיזה מקום שסרוקסט יכול לגרום לאנשים להיות אלימים. האם זה נכון ?

17/07/2003 | 00:49 | מאת:

ליעל שלום, ישנן שמועות רבות על מקרים נדירים כאלו. הדבר לא הוכח וכעת ישנה ועדה באנגליה שבודקת את הדבר. כאשר יתפרסמו המסקנות נתעדכן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 15:05 | מאת: גילי

מישהו מכיר את הפבוקסיל (קבוצת SSRI) ? ואת תופעות הלוואי? יש לי רעד בגוף ונדודי שינה קשים. אני עוד לא מרגישה שיפור מכיוון שאני נוטלת רק שבועיים וחצי. מקווה שיעזור כי הדיכאון רק מחמיר בינתיים. תודה לכל מי שיודע

17/07/2003 | 00:51 | מאת:

לגילי שלום, כנראה מדובר על תופעות לוואי של הפבוקסיל. בינתיים עוד מוקדם מדי לצפות לשיפור במצב, בדרך כלל מתחילים להרגיש את השיפור כשלושה ארבעה שבועות מתחילת הנטילה. לתופעות הלוואי הגוף מסתגל והן בדרך כלל נעשות קלות יותר ואף חולפות. בהצלחה דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 13:23 | מאת: חגלה

שלום לכולם ולד"ר הידש, מהי התרופה שפוגעת הכי מעט במיניות? אכן, ידוע לי שיש תגובות אינדיבידואליות לתרופות, אולם בכל זאת ניתן להגיע למסקנות כלליות. לקחתי פרוזק (פריזמה, פלוטין) שעזר לי מאד אך נתן מכת מוות למיניות שלי. כלומר- חוסר חשק וגם חוסר יכולת להגיע לאורגזמה. בקיצור, פתר דכאון אחד אך הביא דכאון אחר. אנא דרגו את התרופות (אפקסור,איקסל,זייבן,סרוקסט וכו') מבחינת הפגיעה בתיפקוד המיני. תודה, תשובתכם חשובה לי מאד.

16/07/2003 | 18:20 | מאת: שירן

כעקרון, כל התרופות שציינת, מי פחות ומי יותר, גורמים למכת מוות למיניות. שלא לדבר על תופעות הלוואי שנגרמים בתחומים נוספים וחמורים באותה מידה. אין מה לעשות, ישנן כנראה תקופות בחיים שצריך להבריא חלק אחד בגוף על חשבון משהו אחר. והעיקר - שתגיעי כמה שיותר מהר לרגע בו לא תזדקקי יותר לתרופות אלה ותתנקי מכל הרעלים.

16/07/2003 | 20:01 | מאת: חגלה

שירן שלום, בכל זאת יש הבדל בין התרופות בהשפעה על המיניות. הלוואי ולא הייתי נזקקת לתרופות אך אינני צופה מצב כזה בטווח הקרוב. למיניות חלק חשוב מאד בחיי וגדיעת חלק זה משפיעה באופן שלילי מאד עלי ועל חיי המשפחה שלי.

16/07/2003 | 21:56 | מאת: ורדית

מכירה את הבעיה מקרוב עם כל התרופות האלו... בגלל זה הרופא נתן לי את הרמרון כי הוא נחשב להכי מעט פוגע במיניות מבחינת האחוזים. מומולץ בחום! (בכלל היא תרופה טובה!) בהצלחה ומקווה שתחזירי לתפקוד מיני מלא ותקין בהקדם!

16/07/2003 | 23:24 | מאת: האריס

יש הרבה תרופות שלא פוגעות כמעט בכלל במין אבל השאלה היא לשם מה את זקוקה לתרופות מהסוג הזה. דיכאון מאג'ורי? OCD? התקפי פאניקה? חרדה חברתית? דיסתימיה? אם תספרי קצת על עצמך, איזה בעיה יש לך (מהי האבחנה), איזה תרופות ניסית עד היום ואיך הגבת אליהם וכיוצ"ב אז ניתן יהיה להתייחס לשאלה יותר ברצינות. באופן כללי אפשר להגיד שפרוזק וסרוקסט נחשבות להכי בעייתיות מהבחינה של תופעות לוואי מיניות אך יש עוד עשרות רבות של תרופות אחרות (ישנות וחדשות) שאולי יכולות להתאים לך, הכל תלוי באינפורמציה הנוספת שלא כתבת כאן.

האינסופי שאני יסכמו במשפט אחד לפני שבאמת יהפוך לדיון. "מה עדיף מיניות\אורגזמה מעוכבת על בעיות יותר קשות כמו התמודדות עם דיכאון או חרדה ,ויש שיומרו שלמי שהקטע המיני מפריע כנראה לא סובל דיו מדכאון או חרדה.נקודה."

17/07/2003 | 00:29 | מאת: חגלה

תשובה להאריס: אני סובלת מדכאון משולב בתופעות חרדה OCD.

17/07/2003 | 01:21 | מאת: דפי

אני חושבת שההשפעל על המיניות היא לא רק מהכדור כי אם מהמצב הנפשי. כשאתה בדכאון או בחרדות ובמצב נפשי שמתיש אותך אין חשק והכדור עוד קצת גורע, אבל לאחר זמן הכדור כבר לא משפיע על זה זה איך אנו מרגישים

16/07/2003 | 12:05 | מאת: אור-נט

האם סרוקסט משמין אם לוקחים 1/2 כדור ביום

17/07/2003 | 00:54 | מאת:

היי לעתים בשמוש ממושך ישנה עליה במשקל עם הזמן. התופעה הזו כבר מוכרת למרות שבעבר חשבנו שאינה קיימת. עם זאת חצי כדור הוא מינון נמוך. בכל אופן צריך לזכור שהעליה במשקל היא מאוכל ועל דיאטה ומשטר קלוריות כדאי לשמור ולהמנע מעליה במשקל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 10:34 | מאת: סיגל

שלום רב ! רציתי לשאול למה לתרופות אנטי דיכאוניות יש הרבה תופעות לוואי ? מה הסיבה ? למה לתרופות אחרות שאנשים לוקחים יש פחות תופעות לוואי ?

16/07/2003 | 11:19 | מאת: אריאל

הי סיגל לכל תרופה בעצם יש תופעות לוואי כאשר יש תרופות שבהם תופעות להוואי הם מרובות ויש תרופות בהם תופעות הלוואי מינוריות. עוצמת התופעות והופעתן תלוית גם באדם עצמו וגופו. לא כולם מגיבים באופן שווה לאותו כדור ולוואי דווקא שיהיה לך תופעות לוואי. אם תופעות הלוואי ממשיכות ובילתי נסבלות כדאי אולי לשקול החלפת טיפול אריאל

16/07/2003 | 13:13 | מאת: תשובה

ריבוי השאלות בפורום הזה (יחסית לפורומים רפואיים אחרים בדוקטורס) מעיד על כך שיש בעייתיות רבה עם תרופות פסיכיאטריות ולא רק לגבי נוגדי דיכאון אלא כלל התרופות והטיפולים האחרים שקשורים לפסיכיאטריה.

17/07/2003 | 01:00 | מאת:

לסיגל שלום, אני חושב שתופעות הלוואי של התרופות בפסיכיאטרייה אינן רבות יותר מאלו של המקצועות האחרים, פשוט אנשים רגישים לכך יותר וגם המחשבה היא שאם מדובר בסך הכל על קושי נפשי אין סיבה לסבול מתופעות לוואי. כך גם לאנטיביוטיקה יש תופעות לוואי רבות, תרופות נגד לחץ דם וכך הלאה. כיום מוסכם שמבין כל האשפוזים בבתי החולים כללים לפחות 10% הם בגלל תופעות לוואי של תרופות וישנן עבודות אשר מגיעות אפילו ל 30% אבל המודעות לכך פחותה. מעניין.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/07/2003 | 10:20 | מאת: פ

היי אני לא יודעת איך להסביר את מה שעובר עלי אבל אני יודעת שמשהו לא בסדר כרגע אצלי בראש. התופעה התחילה כאשר שמתי לב שאני לא יכולה לחיות את הרגע , כל הזמן הייתי שקועה בזכרונות כדי לנסות לחיות. התעסקתי בזכרונות ובניסיון להרגיש הרגשה מסוימת באובססיביות, כאילו שהאישיות שלי או המחשבות שלי באותו רגע לא היו מספיק טובות, עכשיו זה ממש התדרדר ,כל יום שאני קמה אני לא זוכרת כלום ,איבדתי את האישיות שלי לגמרי. זה הפך ממחשבות טורדניות בקשר להרגשה מסוימת לכך שאני כבר לא יודעת מה אני מרגישה אני לא מבינה מה הטעם לחיות כשאתה לא מבין מי אתה ,ושמן מחשבות משתלטות גורמות לך לעשות דברים שאתה לא רוצה. אם רק תוכל לעזור לי להבין מה יש לי זה מאוד יקל עלי. זה יותר קל לי לכתוב את זה מאשר ללכת לפסיכיאטר ולהגיד לו את זה.

16/07/2003 | 17:55 | מאת: ורדה

פ,יקרה האם לא איבחנו אצלך או.ס.ד ?כי את משתמשת במילים טורדנות ומחשבות כפייתיות זה מזכיר לי את המחשבות של אובדן האישיות , מבני גם לו הכל היה נעלם ,ואין אפשרות לחיות את הרגע רק ההתעסקות בעבר יש. טיפול תרופתי ופסיכולוגי התהגותי אשר יעזרו מאד לחיזוק . יש גם פורום בתפוז מיוחד לאו.ס.ד ובו תמצאי אנשים עם בעיות דומות. כל טוב ורדה

17/07/2003 | 01:02 | מאת:

היי חסרים פרטים רבים כדי שאוכל להבין ולחשוב על אבחנה מסויימת. לצערי איני יכול להגיד שהכל בסדר וגם לא ההיפך. כך שבכל זאת הייתי מציע להגיע לאבחון ואם לא אצל פסיכיאטר אז אצל פסיכולוג. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אחי כבן 38 מטופל שנים רבות בטיפול תרופתי מגוון סרוקסט , קלונקס , טגרטול, דרלין, סורוקוול...... עקב מצב מעורער , נוצר מצב שאנו המשפחה נאלצים לאשפזו במסגרת פסיכיאטית (הוא עבר שני אישפוזים חוזרים בבי"ח אברבנל) כעת אנו המשפחה מחפשים מוסד פסיכיאטרי אלטרנטיבי -יותר קל , בשל האובססיה ומשום שהוא עבר ארוע של שבר ברגל והוא עדיין אם גבס ברגל ובית החולים שהזכרתי מידי קשה בשביל מצבו הנוכחי האם תוכל לעזור לנו המשפחה ?(אנו מגוש דן) . בברכה ותודה אביב.

לאביב שלום, בגוש דן בבית החולים הכללי של תל-השומר יש מחלקה פסיכיאטרית, בבית חולים כללי אפשר לטפל גם ברגל וגם בנפש. פעמים רבות כאשר ישנו שלוב של תחלואה גופנית ונפשית המקום המתאים ביותר הוא בבית חולים כללי עם מחלקה פסיכיאטרית. גם גהה קרוב ועובד בשיתוף פעולה עם בילינסון וכך גם בבית החולים קפלן. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

כדאי להמשיך בטיפול עם הצוות שמכיר כבר את ההסיטוריה הרפואית של אחיך, כלומר באברבנל. גם באברבנל יש מחלקה פנימית שמטפלת בבעיות גופניות. אם תרצה לעבור מאברבנל לבי"ח אחר זה יכול להיות בעייתי בגלל מצוקת מקום. כדאי לדבר עם מנהל המחלקה באברבנל כדי שיבדוק עבורכם אם יש מקום לאישפוז במחלקה בבית חולים אחר שאליו אתם רוצים לעבור ואם המעבר אפשרי. רוב בתי החולים מאד עמוסים ומעבר מאחד לשני לא דבר פשוט.

תל- השומר -עולם אחר -מומלץ

15/07/2003 | 20:19 | מאת: פיני

לד"ר הירש שלום רב. שמי פיני, ואני בן 23. מזה 5 שנים אני מטופל בכדורים מסוג פלוטין (פלואוקסטין) בשל OCD. אני לוקח 4 כדורים ביום, 20 מ"ג כ"א. אני מעוניין לטוס לדרום אמריקה, אך חושש מאוד מערבוב של סמים יחד עם התרופה. אינני מתכוון חלילה לקחת סמים, אני חושש מסמים שיגיעו אלי במשקה או באוכל, ללא ידיעתי. לכן, אני מעוניין להפסיק את הכדורים. אציין שכבר הפסקתי את הכדורים לתקופות של חודשים מספר בעבר, ולא היתה לזה השפעה קיצונית. חשוב לי לשאול: 1. האם הכדורים אכן יצאו מהמערכת אחרי שבועיים שלושה, כך שבמידה ויתנו לי סמים, האם הם ישפיעו עלי בצורה כלשהי? 2. איך הסמים יכולים להשפיע עלי בכלל, כחולה ב- OCD שאינו על תרופות? בתודה מראש, פיני

15/07/2003 | 23:48 | מאת:

לפיני שלום, כמובן שהדבר הטוב ביותר הוא להמנע מסמים. אני לא חושב שכדאי להפסיק עם הטיפול בגלל הסיכון שאולי ללא ידיעתך יסממו אותך..... איני בטוח שיש מי שרוצה כל כך לבזבז את כספו וסתם להכניס סמים לאדם זר. נראה לי שהחשש קצת מוגזם אבל אני עצמי לא הייתי אף פעם בדרום אמריקה. תהנה מהטיול ותחזור בריא ושלם דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 18:59 | מאת: בונגי

שלום, רציתי לברר האם יש ערך מוסף להיפנוזה / אוטוסוגסציה בפתרון להשתקת גירוי עור אנטומי ? תודה

15/07/2003 | 19:40 | מאת:

לבונגי שלום, היפנוזה הוא כלי וכלי מאוד חזק. את אינך מפרטת את שאלתך אבל אני חושב שכדאי לשאול את המומחה שעשוי לטפל בך בהפנוזה. הפנוזה מאוד יעילה להפרעות שבהן יש קשר בין גוף לנפש. בהצלחה דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 18:08 | מאת: שירי

ד"ר הידש רוב שלומות, ברצוני להמשיך ולעדכן אותך לגבי מצבי. ובכן, מבחינה פיסית אני מתאוששת אך נפשית המצב קשה מנשוא. רגשות האשם, החרטה, הכאב והצער מלווים אותי 24 שעות ביממה. הבכי כמעט ולא פוסק, אפילו תוך כדי שינה. אני קמה בלילות ומחפשת את תינוקי כאילו שהוא באמת קיים. טוענים שאני לא באמת משוגעת אלא מבטאת את האבל שלי בצורה דרמטית ביותר. תרופתית, אני נוטלת 200 מ"ג פבוקסיל ביום. האם אתה סבור כי זוהי התרופה שמתאימה למצבי? האם המינון נכון? והאם יש תופעות לוואי נוספות פרט לבחילות וירידה בחשק המיני? (מקווה שהתרופה לא גורמת להשמנה!). מצפה לשמוע ממך. כל טוב !

15/07/2003 | 19:46 | מאת:

לשירי שלום, עם התאוששות הגוף תבוא גם התאוששות הנפש. את מבטאת את האבל בצורה המתאימה לך, ולאף אחד אין זכות לבקר אותך ואין טעם להתייחס לדברי אחרים. את צריכה לנהוג בדרך המתאימה לך ביותר. לגבי הפבוקסיל, רמזתי לך שלי יש ספקות לגבי התרופה. טוב שהעלו במינון עד 200, אם את נוטלת את הפבוקסיל מעל לחודש ימים אז כבר צריכים להרגיש את ההשפעה שלו. בהתרשמותי מרחוק אין לו כל כך הרבה השפעה אבל כמובן שיתכן ואני טועה. אישית הייתי מעדיף לנסות אפקסור שהוא פועל על הדיכאון משני כיוונים אבל תקבלי את המלצתי בזהירות ותבררי עם הרופא המטפל. תני לעצמך את הזמן, ביי הידש

15/07/2003 | 17:21 | מאת: מתי.

אני לוקחת מזה כמה חודשים את התרופה זיפרקסה ,שאלתי היא האם ישנם עוד אנשים שלוקחים תרופה זו והצליחו שלא להשמין? האם יש תרופה נגד ההשמנה שהי חלק מתופעות הלאוי של הזיפרקסה?

15/07/2003 | 19:48 | מאת:

למתי שלום, מדובר על תופעת לוואי שכיחה אבל לא כל מי שנוטל זיפרקסה עולה במשקל, פעמים רבות עולים מספר קג' ואחר כך העליה נעצרת, כלומר צריך לחכות ולראות מה יהיה אצלך. בדרך כלל איני ממליץ להוסיף עוד תרופות. ביי דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 21:01 | מאת: מתי.

15/07/2003 | 23:31 | מאת: karlos

אני עליתי 20 קילו. וזה רק עולה ועולה.

15/07/2003 | 23:53 | מאת:

לקרלוס שלום, חבל שתופעת הלוואי של העליה במשקל כל כך משמעותית אצלך. בהחלט ישנם אנשים אשר סובלים באופן קיצוני מתופעת לוואי זו. ישנם אחרים שאינם עולים כלל במשקל, בכל אופן זה אינדיווידואלי אבל גם בעיה חמורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 15:01 | מאת: אני

שלום, אני סובלת מדכאון קל והתחלתי לפני שבוע להשתמש בתרופה, עדיין לא מרגישה שום השפעה. יש לי 2 שאלות: 1. אני שומעת הרבה שהתרופה גורמת להפרעות בשינה , אבל המצב הנפשי שבשבילו אני לוקחת את התרופה הוא שגורם לי הפרעות בשינה, אז איך התרופה עוזרת לזה? 2. מה קורה אם אני שותה אלכוהול (לא הרבה) ומעשנת סמים (לא הרבה) תוך כדי נטילת התרופה? אודה אם תענו לי בהקדם.. אני

15/07/2003 | 16:14 | מאת: דורון

אלכוהול וסמים אסורים עם תרופות ..!! תני לתרופות צ'אנס ואל תשתי או תעשני סמים גם בכמויות קטנות, לא ידוע לי שהתרופה גורמת להפרעות בשינה אולי רק בימים הראשונים עד שהגוף מתרגל לכדורים, תרגישי טוב, דורון.

15/07/2003 | 19:51 | מאת:

היי התשובה מעט מורכבת. לעתים הפרעות בשינה נגרמות בגלל המצב הנפשי ולכן כאשר הסרוקסט או כל תרופה אחרת משפרות את המצב הנפשי אז גם השינה משתפרת. למזלנו התרופות מקבוצה זו מעוררות ואינן מרדימות. (תתארי לעצמך שכל היום היית עייפה או רדומה), ולכן לעתים גם השינה יותר קלה או קשה יותר להרדם. צריך לחכות ולראות מה קורה אצלך. ישנם אנשים שהתרופה דווקא מעייפת אותם והם ישנים טוב יותר ולכן הם נוטלים את הסרוקסט בערב. כך שתראי כיצד את מגיבה לתרופה. אלכוהול וסמים אסורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 09:16 | מאת: יוסי

רציתי לשאול האם אדם שנמצא במצב נכות קשה בגלל עקירת ריאה ועוד מחלות אחרות יכול לקבל נכות נפשית כתוצאה מכך?

15/07/2003 | 19:52 | מאת:

ליוסי שלום, ודאי שנכות ומחלה קשה משפיעים על המצב הנפשי. אם ישנם שינויים נפשיים וגם אם הם משניים לנכות הגופנית "אפשר לקבל נכות עליהם" כלשונך. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

15/07/2003 | 20:44 | מאת: אריאל

לא סתם נאמר המשפט " נפש בריאה בגוף בריא". מצב פיזי ירוד בהחלט יכול להוביל למצב נפשי ירוד. דרכי ההתמודדות עם מחלה כרונית או נכות הם לא פשוטים אך אפשריים. כדאי להגיע לאבחון ושיחות ולקבל דרכים להתמודדות עם המצב החדש בהצלחה אריאל