פורום פסיכיאטריה

אני הייתי בדיכאון ולקחתי תרופה הומאופטית .[לטיפול בבעיה אחרת- לא דכאון] והמצב השתפר. רציתי לשאול- האם ציקלותמיה - הוא דיכאון שיכול לחלוף במשך השנים .? או שרק עם טיפול המצב יכול להשתפר.?

ליעל שלום, המצב הנפשי תלוי בגורמים פנימיים (תוך נפשיים) משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים ועוד גורמים נוספים. לכן אם יש שפור באחד התחומים ואת מאושרת יותר בחייך אז גם המצב הנפשי עשוי להשתפר ודיסטימיה עשויה לחלוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה זה דיסטמיה ?

שלום. לאחר כחצי שנה של טיפול בפקסט, והעלאת המינון בהדרגה עד ל2 כדורים ליום, הוחלט שהתרופה אינה יעילה מספיק עבורי, ויש לעבור לתרופה מקבוצה אחרת. על מנת לעשות זאת, אני נאלץ להפסיק בהדרגה את השימוש בפקסט (הורדה של חצי כדור כל 4-5 ימים), עד להפסקה מלאה במשך שבוע, ורק אח"כ התחלת השימוש בתרופה החדשה. בינתיים ירדתי לחצי מהמינון. אבל לצערי, במהלך התקופה אני סובל מסחרחורות איומות, כאבי ראש, והרגשה כללית לא נעימה. יש לציין שגם בהעלאת המינון של הפקסט בזמנו, סבלתי מסחרחורות. האם זו תופעה רגילה, או שיש צורך ליצור קשר עם הפסיכיאטר שלי? האם זה משהו חולף? ובקשר לתרופה החדשה - אפקסור - האם היא בעלת תופעות לוואי דומות? תודה א.

אני עברתי ישירות מהפקסט לאפקסור בלי הירידה הזאת. לא ברור.

סליחה על השאלה- כידוע בפקסט יש בעיה של העיכוב האורגזמה האם גם באפקטור יש את הבעיה הנ"ל כמו כן איזה השפעות לוואי יש לאפקטור תודה

טיפול משלים או רק עצמאי ניתן לעשות באמצעות שמן דגים אומגה 3 גם עוזר לדיכאון וגם לביפולר. נא ליבדוק עם הרופא. אני לקחתי אנטי דפרסנטים במשך 12 שנים ללא יכולת להפסיק ואחרי שבוע עם אומגה-3 זרקתי את כל התרופות ובא לציון גואל!!

אני לוקח תוסף ע"ש same plus עוזר למנוע נפילות לדכאון. אבל לא בטוח שאין גם תופעת פלצבו וגם הסיפור שלך נראה לי שניתן להסבירו מהכיוון הזה( עם כל הכבוד והאמונה לתחושותיך ).

אני לקחתי אקמול והכל עבר

היי. האם שמן דגים עוזר לדכאון בינוני ? האם אפשר לקחת את זה במקום התרופות ? [הטעם בטח מזעזע !]

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2673673,00.html

שלום לכולם אני כחצי שנה אחרי תאונת דרכים ולאחרונה התגברו אצלי פחדים שונים, אני עצבני מאוד, לא ישן בלילה, לחוץ מאוד בזמן נהיגה אבל עוד יותר לחוץ כשאני יושב ליד נהג. מרגיש חסר אונים, צועק לו שיאט, מרגיש דרוך ולא רגוע במכוניות. אני מתרוצץ מרופא לרופא בגלל בעיות רפואיות , קשה לי לתפקד במשפחה כאבא, אני מרגיש שאני כועס וצועק גם ללא סיבה, בלילות לא ישן, קם ובוהה בסלון. קשה לי לחזור לאיזור התאונה, כשאני עובר שם אני מרגיש צביטה חזקה בלב ואכזבה גדולה מעצמי, וישר חושב על אותה קשישה שרכבי התנגש ברכבה. קשה לי מאוד אני מרגיש לכוד במחשבות ובפחדים שלי. אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי או לנסות להסביר לי מה ניתן לעשות לא פניתי עדיין לאף אחד בנושא תודה

הסימפטומים שאתה מתאר די מוכרים בספרות המקצועית כמופיעים אחרי ארוע טראומטי (אני לא איש מקצוע ולכן אינימאפשר לעצמי לציין את שם הסנדרום ). בכל אופן בדרך כלל המצב הלא נעים חולף במשך הזמן . אבל לעתים יש צורך בהתערבות של איש מקצוע רלוונטי (פסיכולוג,פסיכיאטר). הכי חשוב אל תפחד מהמצב אם אינו חולף מעצמו ניתן לטפל בו כאמור בסיוע איש מקצוע. ד"ר הידש לבטח ירחיב ויסביר. כל טוב קלאוס

שלום נדב המצב שאתה מתאר הוא מצב של פוסט-טראומה שמאופיין בעצבנות יתר, בעיות בשינה ושאר הדברים שהזכרת. לתופעה יש טיפול וחבל שתסבול. גש לרופא המשפחה ובקש הפנייה לפסיכאטר. אצל הפסיכאטר תעבור איבחון ראשוני ויותאם לך הטיפול שראוי לך בהצלחה ותרגיש טוב אריאל

לנדב שלום, אני מצטרף לכל מה שנאמר. הדבר החשוב ביותר הוא שהתופעות מוכרות וידועות ואפשר לעזור ולהקל עליהן. פעמים רבות המצב מוקל מעצמו אבל לעתים הזמן דווקא גורם להחמרה. כך שכדאי לפנות לטיפול. באופן כללי אין חשיבות מהיא הטראומה, תתכן ת. דרכים, אלימות לצורותיה או המקרים הידועים יותר כהלם קרב. בכל מצב שבו הייתה סכנה לחיים או לשלמות הגופנית יתכן שהמצב הנפשי ישתנה ויתפתחו תופעות המתאימות להפרעה פוסט-טראומתית. כאמור הדברים החשובים ביותר הם שהתופעות מוכרות ולצערי לא נדירות. אפשר לעזור והמצב עשוי בהחלט להשתפר שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רציתי לדעת האם אנשים צמחוניים הם כאלה בגלל שיש להם בעיה פסיכיאטרית?

היי. ממש לא. הם כאלה מפני שהם לא רוצים לאכול חיות ! זה עקרון אצלם ! הם לא חושבים שצריך להרוג חיות. החיה מתה- והאדם נהנה. הם לא רוצים לאכול חיות- ולכן הם צמחוניים.

בני, ממש-ממש לא. אני צמחונית מטעמי מצפון מאז גיל 8 (היום אני בת 34). לא מוכנה להכניס לפה שום דבר שהיו לו הורים ביולוגיים. פשוט נראה לי אכזרי, ברברי ומרושע לגדל עופות, פרות וכבשים כדי להחזיק אותם בתנאים מזעזעים, להתעלל בהם ולבסוף לאכול אותם. גם לא משתמשת בשום דבר שעשוי מעור אמיתי (או פרווה חס וחלילה!)

הרי באופן טבעי תמיד חולה החולה במחלה פסיכיאטרית יצדיק את עצמו (בלי לפגוע באף אחד). ולכן אני ממתין לתשובת מומחה

נהוג לדבר כאן בהרחבה ובהדגשה על תופעות הלוואי השליליות של התרופות. לפי מה שקראתי, מסתבר שיש להן גם תועלתת בריאותית- יש מחקרים שמדברים על פוטנציאל מגן שלהן מפני סרטן. יש שמשווים את נטילתן לנטילת אספירין, כטיפול מניעתי בפני מחלות שונות. שלא לדבר על כך שחיים עם מתח וחרדה גם הם עצמם בעלי פוטנציאל הרסני לבריאות. חשבתי שמן הראוי להדגיש מדי פעם גם נקודות אלה. נילי.

אילו כתבתי כאן על תופעת לוואי במיוחד בנושא המיניות אואוו איזה שירשור היה מתפתח כאן...

בני מוטרד ומת וסכל כבר כמה ימים טרוד וסגור בחדרו ,ללא יכולת תיפקוד ופעילות רגי לה . על רקע השאלה האם הוא כישלון ?. אם לא -אז מדוע הוא לא יכול לתפקד ואם כן הוא כישלון אז לא כדאי לחיות. הוא סוחב אותי לדיונים ארוכי טווח שעות וימים על הסוגייה הזאת וכל מענה שעניתי לו על דרך ההגיון והניסיון שלי,לא הניח את דעתו. אם אמרתי לדוגמא ,שכולנו ניכשלים בחיינו לפחות פעם אחת או יותר, וכי עצם הכישלון מדרבן קדימה - זה לא השפיע עליו כי אותו הכישלונות רק טירפדו. אם אמרתי, שהאדם השלם מורכב ממיכלול של תכונות כשמתוכן ישנה תכונה אחת או שתיים לא מפותחות מספיק -לא מנוצלות עד הסוף ,והאדם מרגיש שהוא ניכשל בתחום-זה לא אומר שהוא כישלון,,גם תשובה זאת לא סיפקה אותו בטענה-שמספיק כישלון קטן בכדי לגרום למחיקת כל עמלך. אתה לא שווה . גם ההצלחות הקטנות שהיו לו בחייו לא מניחים את דעתו והם משולים לטיפה באוקינוס . הוא מודע שהוא לא יכול להיתמודד עם מצבו הכללי שרצוף כישלונות .ולא יכול להשלים עם זה. איך אני יכולה לתת לו כיוון של תקווה כוון של הנעה קדימה .איזה משפט מחץ שיפריח את התרוץ או מחשבת השווא .' אני כישלון חרוץ לא שווה כלום ולכן אין טעם לחיי. ' קשה לי במיוחד עם המילה הזאת -כישלון-אני באופן אישי יודעת היטב ומנוסה ביותר בכישלונות בחיים מאשר הצלחות . ואני מתמודדת עם המושג הזה על ידי שדוחקת אותו מהלכסיקון שלי ,וממשיכה הלאה מבלי להיסתכל אחורה . אני נופלת וקמה ואין לי בעיה . אך כעת אני מרגישה שכוחותיי עוזבים אותי כי אין לי תשובה בשבילו . יתכן שהוא משפיע עלי,וגם אני מרגישה שהוא אבוד ,כי באמת אין כל דרך לצאת מזה? הכדורים לא עוזרים (גאודון וריספירידל-וגם אפקסור) אולי המינון לא טוב , אין אופטימיות אין תקווה צריך רק להיתאבד,, (סובל מאו.ס.ד -וגם סכיזופ' קלה). מי יכול להסביר לו באופן הגיוני, איך אפשר להיתעלות מעל הרגשת הכישלון של עצמך, המוחקת כל חלקה טובה באישיותך .ולהרגיש קצת אופטימיות וכוחות להמשיך טיפה קדימה. האם צריכים להיתעלם מהשאלה הזאת כמו שאני עושה באופן אישי? או שיש לה פתרון פילוסופי מעשי שאני לא יודעת עליו בכלל .איך אנשים חולים מתמודדים עם שאלת הכישלון בחיים.? תודה-ורדה

לורדה שלום, פעמים רבות אנשים צעירים צריכים להבין ולהשלים עם עובדת מחלתם. לעתים המחלה עצמה נחוות ככשילון ויתכן שישנה הרגשה שהוא איכזב את עצמו ואת ההורים. השלב הזה של מודעות למחלה וההבנה שיתכן והוא לא יהיה כמו כל אדם אחר הוא שלב כואב מאוד. מבחוץ האדם נחווה כדיכאוני ועצוב אבל בפנים ישנו תהליך חשוב מאוד שאנחנו קוראים לו השלמה עם מחלה/מגבלה ולעתים נכות. דרך אגב השלב הזה קיים אצל כל אדם ובמיוחד אדם צעיר. גם אדם שאינו חולה אבל נפגע בתאונה וקיימת נכות, עובר שלב של דיכאון והשלמה עם הנכות. לכן במצב זה אני חושב שכדאי לעודד אותו בדיוק כפי שאת עושה. לחזור ולהגיד שלמרות שקיימת מגבלה ומחלה יש לו המון תכונות טובות ואת העתיד אף אחד לא יכול לחזות. יתכן שבעתיד תמצא תרופה למחלתו ויתכן שמצבו ישתפר ואת מאמינה שיהיו לו חיים פוריים ומאושרים למרות הקשיים. בגלל הקשיים הוא חייב לעבוד קשה יותר מאחרים אבל חייב עשויים להיות מאוד פוריים. צריך להיות חזק ולא להתייאש ממנו כפי שהוא מרגיש, יתכן שהוא מרגיש כעת מיואש מעצמו, למרות שאת מרגישה שאת אינך עוזרת לו, חשוב לו מאוד לשמוע את הדברים שאת אומרת לו ואת העידוד ואסור לך להפסיק. למרות שהוא אינו מראה שהדברים עוזרים בדרך כלל כל מה שנאמר וכל מילת עדוד היא כמו מים חיים עבורו. יתכן שזה המצב כעת ואת זקוקה להמון סבלנות וכוחות. נשמור על קשר הידש

מעיין הכוחות שלי ,ימשיך לנבוע לזרום ולבעבע ,אין ספק ,רק שלפעמים הוא סוטה הצידה,ומזל שיש כאן ,מי שמצליח להסיתו ולהחזירו חזרה. לא יודעת מה עמד לשבור אותי,אולי האינטנסיביות של המחלה ,ללא גבולות יום ולילה . אך כעת הרגשתי הישתפרה יותר , גם במובן של לחוש ולהיתחבר יותר אל הכוחות שלי בכדי לתת גם לו , וגם עצם משובך החם עורר התחזקות ועידוד. תודה ,,ותקווה לטוב ורדה

ורדה שלום ניתן להסביר לבנך שלמעשה אין דבר כזה כשלון. כל דבר בחיים הוא התנסות שלומדים ממנה. לא הבנתי האם הוא חולה נפשית או לא אך אם במידה ויש לו בעיות ניתן להסביר שיש הרבה אנשים עם בעיות רק שאצלם אין כפתור שלוחץ על הבעיה ואצלו כן וזה לטובה כי כל התמודדות מחזקת. זה הרעיון בגדול. תרגישו טוב.

תודה דפי מודה לך ,ואכן את מאששת את מה שחשבתי, זוהי עוד היתנסות מחשלת שהרב מרבים להתיחס ולשקוע בה כלל .ושמחה לשמוע תמיד עוד דעות והיתמודדויות ורעיונות על הנושא הזה . וכן,הוא נקרא חולה .המתמודד כל הזמן במלא העוצמה .הוא לא מוותר לעצמו וחייב להצליח בתאוריות ובניתוחי המצב בכל מחיר. שלך,, ורדה

האם SSRI מגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן? http://depression.about.com/library/weekly/aa032902.htm http://depression.about.com/library/weekly/aa032902.htm

שלום רב, הנושא נבדק כל הזמן וישנו מעקב על כך, אתמול התייחסנו לקשר בין נטילת התרופות וסרטן השד. בקישורים שהבאת מדובר על ניסיונות בחיות שגם לא היו חד משמעיות, מכאן עד למציאת קשר בין התרופות וסרטן אצל בני אדם המרחק הוא רב. כיום ניתן לומר שבודקים את הקשר ועוקבים אחרי הדברים. עם זאת עדיין ברוך השם לא נמצא קשר ברור בין תרופות נוגדות דיכאון וסרטן. דר' גיורא הידש

שלום,רציתי לדעת מה ההבדל בין פרוזק לפריזמה לבין פלוטין.אני שייכת לכללית ואני משתמשת ב20 מ"ג פלוטין -כלומר פרוזק אבל כללית נותנת פלוטין. הפסיכאטר שלי העלה לי את המנון ל30 מ"ג ובכול בתי המרקחת שמכבדות את "כללית" -אין כדור של 10 מ"ג רק של 20-כלומר כדור של פלוטין . מה עלי לעשות??? האם עלי לעבור לכדור אחר -כלומר לחברה אחרת. אני ממש חוששת מהעברה. האם הפסיכאטר לא אמור לדעת?????אם אבקש כפי שהציעו לי בבית מרקחת -לבקש מרופת המשפחה לתת מרשם ולכתוב אורגניל מה אני אקבל????.וכן האם עלי לצפות לתופעות לוואי אחרות במינון שכזה??? תודה...

לשושי שלום, את צודקת, התרופות הללו הן אותה התרופה, כולן פרוזק רק בתי חרושת אחרים. כיום קופת חולים הכללית קונה בעיקר פלוטין אבל לעתים עדיין אפשר למצוא בבתי המרקחת גם פריזמה שניתן לחצות אותה ולכן ניתן ליטול 30 מג' ביום. מקסמום תקחי לסרוגין, יום אחד כדור אחד ויום אחד שניים. כיוון שלפרוזק משך חיים ארוך מאוד הסידור הזה הוא די בסדר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כבר שבועיים לוקח סרוקסט ואני נתקל בבעיה להגיע לפורקן מיני !!,זה דיי מציק לי,למה זאת ומה אפשר לעשות בקשר לכך????

להפסיק סרוקסט/יחסי מין..תבחר

תחליט ממה אתה יותר בדכאון מהבעיה במיניות או הדכאון כי אם הבעיה במיניות חשובה יותר אז .... אין לך בעיית דכאון. בד"כ מי שכ"כ רע לו לא איכפת לו כמעט כלום העיקר לא לסבול! אבל אתה רוצה את כל העוגה וגם שתישאר שלמה. גיא

ליצחק שלום, קודם כל אפשר להרגע, מדובר על תופעת לוואי של הסרוקסט כאשר אצלך הכל בסדר. כאשר תסיים את הטיפול גם התפקוד המיני יחזור לקדמותו. לא נגרם שום נזק. מדובר על תופעת לוואי מוכרת, לעתים היא מוקלת כאשר הגוף מתרגל לכדור, אם התופעה מאוד מפריעה לך, אפשר לנסות להחליף לכדור אחר בתקווה שהכדור השני יבצע את אותה השפעה טובה ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אשמח לדעת כל מי שהשתמש משתמש באפקסור , כל הבעד ונגד

היי תראי, זה תלוי בבעייה שלך, ממה את סובלת, ברגישותך לתרופות ולתופעות הלוואי שלהן. זה לא הולך ככה...... למשל מי שסובלים מבעיות של לחוץ דם או לב עליהם להיזהר מתרופה זו. האם למשל החרדה יותר דומיננטית אצלך או הדכאון? נדרש פירוט רב יותר כדי שניתן יהיה להשיב על השאלה הזו.

נילי , העיקר זה הדכאון , יאוש , פסיביות

ממליץ בחום הכי מתאים לדיכאון ובעיקר לחרדות כדור מעולה ששינה את חיי מקצה לקצה בזמנו נאמר שלא ממכר...היום יש כבר זמירות אחרות!!(לא בדקתי) נוטל אפקסור כשנתיים...ללא תופעות לוואי..למעט הזעות בלילה...והשמנה קלה בהצלחה

איך משפיע במיטה ? אשתך מרוצה ( אם אתה נשוי ) ?

מניסיוני גורם לחרדות תקחי אומגה -3 תבדקי בחנות למזון טבעי.רוב הסיכויים שלא תתצרכי תרופות בכלל

שלום ! יש לי בעיה. הרופא המליץ לי לקחת לוסטרל ואני פוחדת מתופעות הלוואי. האם כדאי לקחת ? מצד אחד אני רוצה לטפל בבעיה ומצד שני- התופעות מפחידות מאוד ! [אני בת 23]

היי. נדמה לי ש"חסכת" מאיתנו את כל הפרטים שלמעשה יכולים לעזור להשיב לך על השאלה. מהי הבעייה ממנה את סובלת, באילו עוצמות את סובלת. עד כמה זה מפריע לך לתיפקוד היומיומי וכו'. לאור מיעוט הפרטים לעניות דעתי קשה לתתלך הכוונה. באופן כללי לתרופות הללו ישנן תופעות לוואי, שרובן חולפות לאחר השבועות הראשונים, יש אנשים רגישים יותר שמגיבים קשה יותר לתופעות אלו ויש שעבורן הן נסבלות לא ניתן לדעת עד שלא מנסים. ובמקרה הצורך- עוברים לתרופה אחרת רק בריאות נילי.

היי. לי יש בעיה של מצבי רוח. מצב רוח טוב נמשך בערך 14 יום ולאחר מכן מגיע המצב רוח הרע שנמשך בערך 17 יום. הייתי אצל רופא והוא המליץ על לוסטרל.

ד"ר הירש שלום, במסגרת הפסקת הטיפול, הורדתי,ע"פ המלצתך,מינון סרוקסט לחצי כדור, במשך חודש, והיום אני אמורה לרדת לרבע כדור,אך לא הצלחתי לחתוך הכדור לרבע, הוא מתפורר. האם להפסיק לגמרי? שאלתי בבית מרקחת , אם קיים סרוקסט במינון נמוך יותר , ונאמר לי שאין מה אתה ממליץ לי? בתודה מראש אווה

לאווה שלום, חבל שלא ציינת אבל בדרך כלל כאשר לא מציינים אז סימן שמרגישים בטוב... אני באמת מקווה שאין שום דבר מיוחד. בכל אופן תנסי לשבור עוד קצת את הכדור, זה לא חייב להיות מדוייק, אם קשה לך, אז מספר ימים אפשר ליטול חצי כדור פעם ביומיים ואחר כך להפסיק כל טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידס, לאחר 10 ימים מאז הפחתת המינון לחצי, חשתי בחילות שחלפו אחרי 10-14 יום ובשבוע האחרון אני מרגישה טוב .

תנסי שוב, בזהירות, זה אפשרי.

יש מכשיר מיוחד לחצית כדורים שטוב שיהיה בבית בכל מקרה ועולה כ 20 שקלים ואין בעיה לחתוך איתו..בכל בית מרקחת ניתן להשיג.

האמת אני לא יודע מאיפה להתחיל ואני לא יודע אם אתם הכתובת הסיפור שלי מאוד מורכב אני בן 25 ושרוי בדכאון נסתר מזה הרבה שנים מגיל 8 נפלתי קורבן להתעללות מינית על יד השכן שלי ( בן 17) זה נמשך במשך 3 שנים ומאז הספקתי לקיים יחסי מין עם גברים מרצון המצב הזה הביא אותי לחוסר זהות מינית , אי השתלבות בחברה וכמובן שזה הסביה שבגללה יצאתי מהצבא אני כל הזמן חושב על הזה מתאר לי הרגעים ה"אינטימים" ברגע האונס מתאר לי את החדר החשוך מאז אני לא מוצא את עצמי, ניסתי מספר פעמים להתאבד יושב בבית בלי חברים ובלי חברה (בת) למרות שאני מאוד רוצה על מנת שיוציא לי מהראש את המשיכה לגברים ( משהו שנכפה עלי) אני חייב לציין שאני כן עובד הדכאון הוא הגבול בשבילי וזה משהו שאני שורד איתו הרבה זמן - אבל לא יודע עד מתי הייתי אצל קבנים בצבא , פסיכולוגים פרטיים אבל זה הרבה כסף ( דרך אגב רועי זה שם בדוי) ומי שיודע על הסיפור הזה זה רק הקבנים והפסיכולוג דאז אנשים מחשיבים אותי כאדם נורמלי - אבל אני לא חושב כך, לפעמים אני חושב וחושב מה עלי לעשות הגעתי לשלב הסופי אולי אני בעצם "החוליה החלשה" אולי אני אשם אני לפעמים מוצא את עצמי נבהל וכול גופי רועד - זה קורה רוב הזמן כשאני חושב על דברים לא טובים היו ולפעמים אני מוצא את עצמי מתאר לי מצבים אם מישהו ידבר איתי - מה תהיה התשובה מראש אני לפעמים מתאר מצבים של דו שיח עם אנשים כאילו מה אנשים יגידו לי כאילו אני מדבר אל עצמי "אני חייב להדגיש אני בן אדם מלומד סיימתי תואר" אבל זה לא אומר כלום.... אולי אני קצת משוגע ? אולי כל מה שעברתי גורם לי לכך אני כבר לא יודע עזרו לי תייעצו לי די כבר אין לי כוחות בבקשה אני רוצה טיפול דיסקרטי לא רוצה ללכת למרפאה אצלנו בישוב - כולם מכירים את כולם

הי רועי קודם כל אני רוצה להגיד לך שכן הגעת למקום הנכון ופה זה בדיוק המקום לפרוק את אותם רגשות קשים שיש לך. רועי, אתה צריך לזכור שאתה נפלת קורבן למעשים נוראיים מצד אותו השכן ואתה לא אשם בכלום. חשוב שתקבל סיוע נפשי מפסיכאטר שיתבסס על שיחות ולא רק על טיפול תרופתי. אתה לא חייב לגשת לפסיכאטר בישוב. אתה יכול להסביר את המצב לרופא המשפחה שמטפל בך ולבקש הפניה לבית חולים ממשלתי שלוואי דווקא נמצא באיזור מגורך, אם יהיה לך קל יותר עם זה. רועי, אתה זקוק לעזרה ואנא פנה לקבל אותה. היציאה החוצה תהיה אולי תהליך ארוך וכואב אך גם משתלם אנחנו פה תמיד אריאל

תודה רבה לכם על התתיחסות סוף סוף אנשים מדברים איתי לא בגלל שהם צריכים אינטרס "רועי בוא תעזור לי בשיעורים, רועי אני צריך עזרה בעבודה שקיבלתי להגשה " לא אתם לא אינטרסינים כמו החברים שחשבתי שמצאתי חברים אבל כולם גילית רק אינטרסנים ואתם אוזן קשבת אני לא מכיר אותכם אתם לא מכירים אותי - והנה אנחנו מקשיבים אחד לשני בתשובה לשני הפונים : כן אני מאוד רוצה חברה וניסו לסדר לי אבל אני תמיד דוחה את ההצעה כי אני פוחד ( למרות שאני יודע שזה מה שיעזור לי להתגבר על מרבית החששות שלי) יהיה טוב אמן

אני מבינה את מה שאתה מרגיש, למרות שלא חוויתי התעללות מינית. הילדות שלי היתה קשה מסיבות אחרות. אני גם מאוד מבינה את ההרגשה של הבושה, והרגשה של חוסר ערך עצמי והבעייתיות בלגשת לטיפול. פעם קרה שזיהיתי מישהו כשיצאתי מהמרפאה דומעת, ועד היום זה מטריד אותי. כי יש סיכוי גדול שהדבר עבר מפה לאוזן, לאור העובדה שמדובר ביישוב בעל קשרים חברתיים מאוד חזקים... כיום בפעמים הבודדות שאני קובעת פגישה עם הרופא (אני ,אגב, מודעת לכך שקשה לי להגיד פסיכיאטר), אני מתה מפחד שמישהו מוכר יראה אותי. חוץ מהזדהות אני לא יכלה לייעץ לך הרבה. גם לי קשה להתמודד עם בעיותיי הנפשיות. עצם העובדה שיש לי בעיה נפשית מטריפה אותי. אני כל הזמן רואה איך הפער גדל ביני לבין חברי בני גילי. שום דבר לא עשיתי בחיי כמו שצריך בגלל החרדה או הדיכאון, או אלוהים יודע מה יש לי. עד הצבא לא היה לבעייתי משקל כבד, אבל עם השנים שלאחר מכן המצב רק התדדר. אני לא מבינה איך אפשר להביא ילדים לעולם אם החיים כ"כ קשים. וכשאני רואה את כל חבריי פתאום מרחיבים את הזוגיות למשפחה, אני מבינה שכנראה החיים לא קשים, אלא רק אצלי בנפש קשה, ולכן הכל נראה בעיניי מפחיד ומדכא. אני בכל אופן נשבעתי שלא אביא ילדים לעולם הזה. בקשר לבעייתך אז שתדע שאתה לא לבד, יש הרבה שמרגישים כמוך, חלקם עברו את מה שאתה עברת וחלקם דברים אחרים. אולי כדאי שתשקיע בלמצוא חברה. אני בטוחה שהחברה שלך לא תיבהל ממה שעברת, ותתמוך בך ותוציא לך את הג'וק הזה שאולי אתה לא בסדר בנטיות המיניות שלך. גם אני זוכרת שהיה לי שלב כזה בחיים, שבגלל חוסר הניסיון שלי בתחום חשבתי שאולי אני לסבית...אבל זה רק עוד ג'וק בראש, ויעבור לך כשתתאהב... גם לגבי מה שכתבת על המחשבות שלך, אני מזדהה. כנראה שזה נובע ממבנה אישיות מסויים. אני חושבת המון מנתחת כל דבר, ומעמידה את עצמי בכל מיני תסריטים שאני ממציאה בראשי. בתקופה קשה, המחשבות הן שליליות. אבל אני מקווה שזה יעבור מתישהו בשביל שנינו, והתסריטים יהיו יום אחד חיוביים....

לרועי שלום, לפעמים צריך להיות רע מאוד כדי להחליט על שינוי ולהתחיל בטיפול, אני מקווה שהגעת למסקנה שהבעיות שאתה כותב עליהן הן מספיק חמורות כדי להתחיל בטיפול. הטיפול בודאי שכולל שיחות ותרופות, אינך מחוייב לפנות למרפאה הקרובה לאזור מגוריך, איני יודע היכן אתה גר אבל למשל באזור חיפה אפשר לפנות לטיפול דרך קופות החולים וגם ברמב"ם וברוטשילד, כך שאתה יכול לבחור במרפאה הרחוקה מאזור מגוריך. אם תציין את אזור המגורים נשתדל לכוון אותך למרפאה שתהיה מספיק רחוקה ומספיק קרובה כך שתתאים לך. אתה מתאר דברים קשים שעברו עליך, הם בודאי שמשפיעים על חייך כיום ולכן כדאי מאוד להתחיל בטיפול כדי שחייך יהיו משוחררים מהקשיים שעברת ותפתח דף חדש. זה בהחלט אפשרי למרות שהדבר דורש עבודה רבה. הדבר החשוב ביותר שאתה צריך לזכור הוא שאתה לא אשם. בכל מה שקרה אתה הקורבן ולא האשם! אתה סובל בגלל סטיות של אדם אחר, הוא פגע בך פגיעה קשה ואתה משלם את המחיר, לכן גם אם ישנן מחשבות של אשמה וגרימה של המצב, המחשבות הללו טבעיות וקיימות אצל רבים שעוברים התעללות אבל בכל זאת אינך אשם שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

אני לא מבין מה הקשר בין החוויה שעברת ....למשיכה שלך לגברים??? היה צריך ליהיות להיפך!!! ובלי שום קשר לדעתי אתה סובל מפוסט טראומה...(P.T.S.D? ??) בערגה המיקצועית!!

הלוואי ואתה צודק אצלי הבעיה היא כזאת בפעמים הראשונות של ההתעללות לא אהבתי את זה כלל , אבל עם הזמן זה מצא חן בעיני. ועם השנים הבנתי שמשהו היה חסר לי וזה היה גברים אולי היום בדיעבד בגלל שלא טיפלתי בזה מהשורש אני משלם את המחיר הכבד אתה מכיר את זה שאתה פוחד ואתה רוצה שמשהו יחבק אותך או מישהו יחבק אותךכדי שיגונן עליך אולי אתה מצאת חברה אולי אתה מצאת הורים שיעשו את זה . אני מצאתי מי ששם עלי יד בפעם הראשונה וזה היה "גבר" הצד החיובי שבי שאני יודע שהמשיכה שלי זה משהו לא טבעי אני לא רוצה את זה ואני מאוד רוצה להוציא את הדיבוק הזה . אני מקווה שעכשיו אתה מבין מאיפה הקשר... ותודה רבה על התתיחסות שלך אלי תודה רבה

??

אתה צריך ללכת לטיפול ואל תחשוש שמישהוא חושב עליך דברים שאינם בסדר. כי כל אחד עסוק באתגריו ובעיותו ואין לו זמן להתעמק בך. אולי כדאי לך לאמץ את הרעיון:" זה לא מה שקורה זה מה שאני ע ושה שעושה את ההבדל"- בהצלחה

שוב שלום. ברצוני להודות לך על מכתבך הקודם וניסיונות העידוד במצבי הנואש. כיום, מס' ימים לאחר ההפלה אני עדיין חשה ברע, רגשות אשם, חרטה עמוקה וחוסר אונים. ממשיכה את הטיפול בפבוקסיל 100מ"ג ביום + וואבן להרגעה. מדומני כי אני מתחילה להרגיש את השפעת הפבוקסיל וכולי צער ויגון על כך שלא המשכתי בהריון. אני מניחה שזה היה עוזר לי וגם לא מזיק לעובר לפי הנאמר. אך החלב כבר נשפך :-((( חשבו שההפלה תעשה לי טוב אך בהשוואה למצבי בהריון אני מרגישה הרבה יותר גרוע. קל היה לי יותר להתמודד עם החרדות מאשר עם דיכאון קשה וחוסר תיפקוד טוטאלי. אני לא עובדת, לא אוכלת, לא מעוניינת לפגוש אנשים וחשה אשמה כל כך כבדה על המעשה הנוראי שעשיתי. אני יודעת שיש סיכוי כי יהיו לי ילדים בעתיד אך כל כך כואב שכבר הייתי בסוף החודש החמידי ואו-טו-טו יכולתי להחזיק תינוק מקסים בידיים..... ההורמונים בגוף משתוללים והבכי לא פוסק. אם יש עוד משהו שניתן לעשות (פרט לתרופות) כדי לצאת מהמשבר הזה, אני אשמח לשמוע. אוהבת אותך.

לשירי היקרה אני תמיד שמח לשמוע ממך למרות הקשיים שאת מתארת. ההורמונים משתוללים וכך גם מצב הרוח, לאט לאט הגוף והנפש ירגעו וגם מצב הרוח יתייצב ועם הזמן ישתפר. אי אפשר לנבא בדיוק את הזמן אבל לדעתי תרגישי רגיל תוך זמן קצר של מספר ימים. כך אני חושב ומקווה. איני מבין מדוע במשך התקופה הזו לא היית בשיחות? או שהיית ואיני זוכר? השיחות הן דבר מאוד קריטי בדברים הקשים שאת עוברת, כדאי להעזר באדם שיכול להיות קרוב אליך וללוות אותך ללא כל "אינטרסים" נוספים. כמו כן אדם קרוב, חבר או קרוב משפחה יכול לעזור, אני הבנתי שמשפחתך מאוד מעורבת אבל האם הם יכולים ללוות אותך גם ברגעיך הקשים? כאשר תתחזקי תתחילי בפעילות גופנית, אפילו אם לא מאמץ הרי כדאי להיות פעילה, לצאת קצת ולראות את השמש..... גם אכילה מסודרת חשובה ביותר, יתכן מאוד שאת זקוקה לתכשירי ברזל, לא אתפלא אם אבדת דם וההמוגלובין ירד. ברזל לא יכול להזיק. מצפה לתשובתך הידש

ד"ר יקר, אני מודה לך מקרב לב על הסבלנות והעזרה הכנה, כולי הערכה. אני אכן בשיחות עם פסיכיאטר שבמקביל מפקח על מינון/השפעת התרופות. בני המשפחה מנסים לסייע אך ללא הועיל. אני סבורה שאתה צודק כי ההורמונים משתוללים בגוף ואני תחת שליטתם. מצב רוחי בשעות הלילה והבוקר הוא ירוד מאוד ומלווה בהתפרצויות בכי איומות, תנועות גוף לא רצוניות ואני אפילו מוצאת את עצמי מדברת אל הקירות וקוראת לתינוק שכבר נתתי לו שם. צר לי להשתפך בפניך אך מצבי באמת עגום ואני חוששת לשקוע ליגון. בהמלצתך אני אתחיל לקחת כדורי ברזל כי אכן איבדתי הרבה דם (עדיין). הייתי משלמת בחיי להחזיר את תינוקי לביטני (עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי..) אילו הייתי יודעת שהפלה מאוחרת גורמת למצב נפשי שכזה הייתי יולדת גם רביעייה. אני יודעת שאין בידך ובידי אף אחד לסייע לי והתקווה היא שהזמן עם התרופות יעשו את שלהם. בני משפחתי שעוקבים אחר מצבי טוענים כי אם לא אגרום לשינוי חיובי אמצא את עצמי מאושפזת בבית חולים לחולי נפש אך הם לא מבינים שאין לי את הכוח והיכולת לחשוב בצורה אופטימית ובטח לא ימים ספורים אחרי האירוע הטראומטי. אשמח להמשיך ולעדכן אותך בהמשך במידה ומכתביי אינם מעיקים מידיי. שלך, שירי.

אני לא יודעת למה אני עושה את זה. מצד אחד אין לי כסף לממן את הטיפולים ואני גם לא רוצה להגיע למרפאה ושכולם יראו אותי מסתובבת במקומות כאלו. הבושה ממש הורגת אותי. חוץ מזה שכל פעם שאני קובעת רק כדי להתייעץ עם הרופא לוקח חודש. כך שהזמן פשוט עובר ואני סובלת. ברגעים שאני מרגישה טוב, אני לא לא חושבת על טיפול ושוב, יוצא שאני ממש מזניחה את המצב. כשאני בחרדה או בהתקף אני לא מבינה איך אני מצליחה לחיות בשפיות עד היום. והכי מייאש אותי שהתרופות בזמנו עשו לי כ"כ רע, וגם השיחות לא עזרו, אז למה שהמצב ישתנה הפעם? הרי זה לא עבר עד היום, אז איך זה יעבור עכשיו? מהתרופות אני כבר נרתעת, ולא רוצה להתקרב לזה אחרי 5 שנים של סבל, שרק זכרונות ממה שעברתי שעולים כל הזמן בראשי גורמים לי לחרדה ודיכאון עוד יותר. אני מצטערת שהתחלתי מלכתחילה עם הטיפול התרופתי. היום אני מרגישה שאני משחזרת את מה שחוויתי עם התרופות. לדעתי הנזק הוא עצום, וכאילו הטמעתי את החוויות במוחי, ואני לא צריכה להשתמש בסרוקסט כדי לשחזר את רמות החרדה ותופעות לוואי של הכדור. החרדות שלי באות לידי ביטוי בהרגשות של בחילות איומות, פחד, עצבנות וסיוטים, ולדעתי זה כתוצאה מהתרופה!!! כנראה התרופה לא התאימה לי ובכל זאת המשיכו לתת לי אותה, וזה הזיק!! ברגעים של החרדה במהלך היום ובעיקר ברגעים של יקיצה פתאומית מתוך שינה בבהלה אטומית, אני כל הזמן מרגישה איך אני מאבדת שליטה על עצמי ואני מחזיקה את עצמי לא להתאשפז מבושה ופחד!! בעיני זה שיגעון!!! כאמור, כשאני מתעוררת בלילה מתוך שינה זה הכי נורא. אני משתדלת להחזיק מעמד שפויה ולשתוק ולא לעשות סצנות לשותפה/משפחה וכו'... מדוע החרדה אצלי כ"כ חזקה? הרי לא היו לי טראומות מיוחדות בילדות, אז מה יש לי? כל התיאורים של אנשים על החרדות שלהם, הם כלום לעומת מה שאני חווה. פעם כתבתי כאן, נדמה לי, באמת כמעט אישפזתי את עצמי, זה היה איום. בעבות איזה שינוי שעשיתי, הרגשתי רע עם עצמי, איבדתי לגמרי פרופורציות, וכמה שהתאפקתי במהלך היום, בליילה התעוררתי בהרגשה שכאילו קרה לי אסון נורא, ולא יכולתי להרגע. בסוף לקחתי קלונקס, ונסעתי כמה קילומטרים עד הבית של ההורים, למקרה שמצבי יחמיר עוד יותר. כמובן שאני לא מספרת להורים ורק מתאפקת, כי שואלים ממה אני מפחדת, ואין לי מושג. זה כבר די מעצבן אותם, בצדק, כי זו התנהגות ממש לא נורמלית, והם גם חוששים שאבהיל את האחים הקטנים שלי. כך שהגעתי הבייתה אבל כרגיל, לא היה עם מי לדבר. אבל הפחד עדיין ממשיך. אני מעוניינת לקבל חוות דעת מקצועית מדר' גיורא הידש. למה אני כבר לא מאמינה לאף אחד שזה עובר? איך אפשר להסביר כזה פחד איום וכזו התנהגות וכאלו רגשות וכו'...ללא איזה קשר לטראומה קשה, או לחילופין מחלת נפש? איך בכל זאת אתמודד עם עצמי ללא כדורים? כאמור, אני לא רוצה לגעת בזה יותר, מצד שני ברגעים רבים, אני מרגישה שרק כדור או זריקת הרגעה יוכלו לעזור. אולי זה דיכאון. והאבחון לחרדה הוא טעות? מה ההבדל בעצם? לא. אני לא בוכה. אבל לא בגלל שלא רע לי, אלא בגלל שהמועקות כ"כ כבדות שאני לא מצליחה להוציא אותם. ואם אני כבר מדברת עליהם. כל הרגשות השליליים חונקים אותי ומציפים אותי, ואין לי כח לדבר או לבכות...האם יש לך עצות מקצועיות בשבילי, מלבד מילים מנחמות ומרגיעות. שהיו יכולות לעזור אולי לפני מס. שנים, אבל היום כנראה, זה כבר לא מספיק. התקשרתי, אגב, לתחנה אחרת, עד שיגיע התור הבא שלי במרפאה בכללית. זה לא זול. אבל מה זה משנה הכסף, ברגעים שאני שוקלת האם להמשיך בחיי.

ההרגשה היא שאני כמו איזה בן אדם מוטרד, במובן קליני... הכל מעצבן אותי. עולות בי מחשבות מעצבנות. אפילו מוזיקה, דיבורים, חדשות, הכל משגע אותי. מה אני אומר, אני בעצמי מפחדת מההתנהגות שלי. והפעם לא הזכרתי את הסימפטומים הפיזיים הרבים...שלאחרונה התווספה להם בעיה רצינית אחרת, כרגיל מעצבנות ולחץ, ואין עליה ממש טיפול. אז מה יהיה איתי?

אני מתנצלת שאני מתכתוות עם עצמי:-) אבל אין לי מנוח. אני כל הזמן מנסה למצוא סיבות ותרונות לבעייתי. האם העובדה שאני לבד רוב הזמן, ואין לי עם לדבר כל היום וכל יום, יכולה לגרום לבעייתי זו? עם השנים נעשיתי מאוד בודדה, חסרת ביטחון ולא חברותית, בעקבות החרדה, (בעיקר בשל העובדה שנזקקתי לטיפול תרופתי, ובשל התופעות הלוואי החמורות שנגרמו לי ובגללם פשוט לא יצאתי מהבית) והבושה מעצמי. כך שגם בהתקף אין לי עם מי לדבר או להתייעץ, האם זו יכולה להיות הסיבה שאני הולכת ומשתגעת יותר ויותר? אני אהיה כאן רק מחר כדי לקרוא את התגובה. מצפה לכך בכליון עניים

שלום רב, מוגדרת כבעלת הפרעה סכיזו-אפקטיבית, סבלתי לאחרונה מהתקף מני, רופאי המליץ לי לעבור מפרפנן לריספרדל 2mgכדי למנוע תופעות לואי מאוחרות יוצר של רעד tardive dyskinesia. מה דעתך על תרופה זו ?

לחנה שלום, רספרידל היא תרופה מהדור החדש לעומת הפרפנן, נכון שפרפנן היא תרופה עדינה אבל בכל מקרה אני ממליץ לעבור מהדור הישן לדור החדש בעיקר בגלל הסיבה שציינת! בהצלחה דר' גיורא הידש

יש לציין שאת ההתקף הנוכחי קבלתי בגלל כדורי פריוןIkaclomin . הריספרדל כמו הפרפנן עובד יותר על הדופמינרגי שמשפיע יותר הורמונלי לעומת תרופות שעובדות יותר על הסרטונין. האם כדאי לעבור לתרופות מהסוג השני עלמנת שאני יוכל ללהכנס להריון ?

ד"ר הידש שלום, תודה על תשובתך, אני מניחה שכתוצאה משתיית היין חשתי (ועדיין חשה) מצבי רוח ודיכאון. מתי זה אמור לעבור? זה יעשה לי נזק? שירלי

לשירלי שלום, אני חושב שעכשיו כאשר אני כותב את תשובתי את כבר מרגישה טוב יותר. התופעות צריכות לחלוף תוך זמן קצר. כוס קפה חזק או אקמול יכולים לשפר את הרגשתך, תשני טוב בלילה ומחר תקומי "כמו חדשה". אפשר להרגע, נזק לא נגרם. כל טוב הידש

אני משתמשת בסרוקסט כבר חצי שנה בתקופה זו עליתי 6 ק"ג. הרגלי התזונה שלי נשארו אותו דבר. האם יתכן שכדור זה גורם להשמנה?

ממה ששמעתי יכול מאוד ליהיות. אע"פ שלי התרופה גרמה לרזון. למרות שלא היה לי תאבון פיטמתי את עצמי ללא הרף, והמשקל ירד. אבל במקרה שלי כנראה התרופה לא התאימה, הרגשתי מותשת, היו לי רעידות , והעצבנות והתקפים היו בשיאם. כך שלא פלא שהכדור הזה סחט ממני כל טיפת אנרגיה...

לקרן שלום, בעבר חשבנו שאין זה כך, אולם בשנתיים האחרונות יש יותר ויותר מטופלים המרגישים כמוך ועולים במשקל. תנסי בכל זאת להפחית את כמות הקלוריות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום האם בהכרח של מי שרצונו למות, סובל מדיכאון ועוד כזה המצריך קבלת תרופות? תודה גליה

דיכאון מאובחן אחרי שסימפטומים מסוימים נמשכים ברציפות בזמן שהוא מינימום שבועיים. הבעת רצון למות בהחלט צריכה להדליק נורה אדומה. סימפטומים נוספים הם חוסר ריכוז, הפרעות בשינה, עצבנות והתפרציות זעם,חוסר חשק לעשות דברים, דימוי עצמי נמוך והאשמה עצמית, ירידה בתיפקוד המיני, ירידה או עליה במשקל וכו'.

לגליה שלום, נכון שלפי סימן אחד לא עושים אבחנה ויתכן שמדובר בהפרעה נפשית או קשיים במישור המשפחתי/תעסוקתי/חברתי שקשורים בכך שאין כוח ואין חשק לחיות. עם זאת אדם שחושב שאין טעם לחיים בדרך כלל מצב רוחו אינו טוב.... שיהיה רק טוב ותשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

שלום! רציתי לדעת מהם המינון ההתחלתי וטיפולי בתרופה THIORIDAZINE במקרה של סכיזופרניה ובמקרה של מצב פסיכוטי קל עד בינוני. תודה יואב

ליואב שלום, כיום מקובל לתת רידזין להרגעה ואז משתמשים במינונים נמוכים בין 100 ל-200 מג'. אם מדובר בטיפול נוגד פסיכוזה יש צורך במינונים גבוהים יותר מעל 300 מג' ביום. (כל המינונים שרשמתי הם ביום). המינון המקסימלי של רידזין הוא 800 מג' ביום, אסור להעלות מעל מינון זה! בדרך כלל במצב פסיכוטי אני ממליץ על טיפולים עם תרופות מהדור החדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, ברצוני לדעת האם ישנם מחקרים, המוכיחים כי נטילה ממושכת של תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים ( קסנקס, ואבן...), גורמת לפגיעה: 1. במוח 2. בכבד 3. במערכת העצבים 4. במערכות אחרות 5. בתוחלת החיים ????? אשמח לתשובות ענייניות ושלא מנסות להפחיד... בקיצור- עובדות!! בתודה גדולה מראש, משה (המכור שנים)

אני לא מכיר מחקרים שמדברים על נזקים. רוב המחקרים מדברים על תופעות לוואי בזמן השימוש. אחרי שנגמלים תופעות הלוואי אמורות לחלוף (?) זה לפחות מה שאני יודע. למי שבאמת מכור תופעות הלוואי בשימוש ממושך מאד מפריעות וזה מספיק בשביל לגרום לו לרצות להיגמל והיוזמה להיגמל לא צריכה לבוא דווקא מהרופא. קישור לסקירה של ה-BBC: http://news.bbc.co.uk/1/hi/programmes/panorama/tranquillisers/1312741.stm קישור למדריך המקוון של פרופ' אשטון: http://www.benzo.org.uk/manual/index.htm

הרשה לי רגע לא להתייחס לשאלתך ולהציג זווית ראייה נוספת פחות מוזכרת אוליי כי היא טריוויאלית. המתח שמן הסתם היית חווה כל השנים הללו, אילולא נטלת את הכדורים, גם הוא הרסני ביותר. אז נסה לזכור גם זאת.

למשה שלום, הבנזודיאזפינים נמצאים בשימוש כבר 40 שנים, משנות השישים של המאה הקודמת. כך שיש אתן ניסיון רב וממושך. כאמור הן אינן גורמות לנזקים באברים שציינת. תופעות לוואי יש כמובן אבל זה דבר אינדיווידואלי. רבים נוטלים את הטיפול ללא תופעות לוואי.... כמובן שתופעת הלוואי של ההתמכרות ידועה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש ושאר החברים בפורום, אפשר לקבל תשובה רצינית ולא התלוצצויות? שירלי

לשירלי שלום, אסור לשתות אלכוהול עם לוסטרל, כמו כן לפעמים עדיף לא לשאול שאלות מסויימות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי, בתקופה האחרונה כיון שנמאס לי מכל הנפילות האלה הדיכאוניות , שקורות לי בעיקר בלילה ובסופי שבוע, פניתי לפסיכיאטר כדי לקבל תרופה. קיבלתי תרופה שנקראת לוסטרל. אני לוקחת אותה 3 שבועות ואני יודעת שעדיין אני לא יכולה להרגיש את האפקט אלא רק אחרי חודש. בכל אופן, חברה סיפרה לי על מישהו שלוקח את התרופה הזו והיא טוענת שהוא אמנם טוב לו עכשיו ודברים מסתדרים לו בחיים, אך הוא מאוד השתנה והפך להיות שטוח שכזה לטענתה, ושכל מי שמכיר אותו חש בשינוי. רציתי לדעת איפה אני יכולה למצוא חומר על התרופה הזו , כי באינטרט חיפשתי דרך גוגל ולא ממש מצאתי. וגם אם הפסיכולוגית יכולה לענות לי- אני יןדעת שיש לי איזשהי בעיה הורמונלית לא רצינית לדברי הרופאת נשים, ואומרים שהתרופה פוגעת בפוריות, מהו הסיכון של השימוש בתרופה כזו, ולכמה זמן צריך/רצוי לקחת אותה? אודה מאוד לכל מי שיכול לעזור לי בנושא. ביי, דנה*

לדנה שלום, הלוסטרל שייכת לקבוצת התרופות הפועלות על הסרוטונין כמו הפרוזק והסרוקסט המוכרות, לכן כל מה שאת קוראת על תרופות אלו נכון בעיקרון גם לגבי הלוסטרל, אני חושב שאת יכולה למצוא אינפו. נוספת באינדקס התרופות של דוקטורס ובוואלה. הלוסטרל היא תרופה נוגדת דיכאון, בד"כ מצב הרוח עולה והיא אינה פוגעת בפוריות. כך שכדאי לחכות ולראות את השפעתה אצלך. משך הטיפול בדרך כלל מספר חודשים בערך כשנה. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

אודה לכם אם תשתפו אותי. :)

תעשי חיפוש בפורום על איקסל

אני עומדת להתחיל את התהליך של כניסה להריון מתרומת זרע. אני לוקחת רסיטל האם אפשר לבצע את הבדיקות לקראת ההזרעה? (כל הבדיקות הגנטיות) אני מעדיפה שלא להגיד בבית החולים או לרופא נשים שאני לוקחת כדורים כדי שזה לא יתועד בתיק הרפואי שלי, האם יש לכך השלכה כל שהיא? האם זה משפיע על הבדיקות? האם את ההזרעה עצמה ניתן לעשות כשאני עם הכדורים? אני מניחה שתוך כמה חודשים אני ארד מהכדורים ובהריון לא אקח אותם.

ליערה שלום, איני מכיר ואיני חושב שיש בספרות הרפואית תשובה לשאלתך על נטילת רסיטל בזמן ההפריה. אני חושב שבכל זאת למרות ההיסוסים עדיף לשתף ולספר לרופא הנשים והוא יעדכן אותך בסיכונים וביתרונות של נטילת התרופה בזמן התחלת ההריון וההריון. בבדיקות לא ימצאו עדות לקיום רסיטל. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

http://www.clinnixpro.net/news/article.php?id=2193 על הקשר בין נוגדי דיכאון לסרטן השד. (לקיחת כדורים אלה נתגלתה כמגדילה את הסיכויים לסרטן השד).

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2235-13781-4420947,00.html

היי המסקנה היא שעדיין התשובה אינה חד משמעית אבל לא מצאו קשר בין נטילת תרופות נוגדות דיכאון וסרטן השד. הנתון המדהים הוא שכ 20% מכלל הנשים נטלו תרופות נוגדות דיכאון!! וואו, ועוד בשנות התשעים של המאה הקודמת! שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

זה אכן נתון לא זניח בכלל!! מה זה אומר בעצם? האם זה הבדידות? המחוייבויות הרבות? אני יודעת שאתה בגישה שכבר בתנ"ך יש רמזים לדיכאון, אבל אני לא מסכימה לגבי האחוזים והכמויות. אני מרגישה לגבי עצמי שאני כבר לא רגועה כמו בילדות/נעורים, ולדעתי זה בגלל כל הלחצים החברתיים, המשפתיים, המחויביות לעבודה, לימודים דירה וכו'... מה דעתך? האם החיים פעם לא היו יותר שלווים? מדוע תמיד כשאני לחוצה אני נמצאת בחרדה או נכנסת להתקף? כנראה שיש קשר. אם הוא ידוע אשמח גם לדעת.

יש לציין כי אנשים הלוקים בסרטן, נוטים לפתח דיכאון, כך שגם זה נתון שיש להתחשב בו.

לרופא שלום אני מטופל בתרופות לדיכאון, ומיתלונן גם על בעיות בתפקוד המיני. קבלתי מהרופא בדיקות לבצע ללא הסבר ,אים תוכל לומר לי לשם מה כל בדיקה ,ומה התוצאות שלהם יכולים להראות. הבדיקות הם: 1,בדיקת דם-פרופיל הורמונלי 2. בדיקת NPT בתודה מראש

ליוני שלום, כנראה שהרופא רוצה להיות בטוח ורוצה להרגיע שהבעיות בתפקוד המיני קשורות רק לתרופות. מדובר על בדיקות של הורמוני המין בסך הכל בדיקות שגרתיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לרופא שלום,, אני נוטלת סרוקסט 20 מג ליום כ 3 חודשים, כי אני סובלת מהתקפי חרדה וקצת דיכאון. התופעה שהכי מפריעה לי זה עיכוב אורגאזמה וגם הזעת יתר. האם כדאי לבקש מהרופא לשנות את התרופה לציפרלקס ? ואם כן, האם ניתן להשתמש מייד ללא הפסקת הסרוקסט קודם ? אודה מאוד לתשובתך.

לאלמונית שלום, כאשר ישנן תופעות לוואי שמאוד מפריעות בהחלט ניתן לשקול מעבר מתרופה נוגדת דיכאון אחת לאחרת. כנראה שלא תהיה בעיה במעבר, צריך רק מזל שלתרופה השניה לא יהיו את תופעות הלוואי מהן את סובלת וגם הן יעזרו לך כמו הסרוקסט, בכל החלפה יש סיכון וסיכוי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לניסן שלום, כן, רק תוצרת אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. רציתי לדעת מהי התרופה-zyprexa ובמה היא מטפלת . אשמח לקבל תשובה בהקדם. תודה מרש פרלה.

://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=2 - תקראי כאן

http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=2

שלום רב, האם מישהו יודע מה זה אפקט דיספורי? השלכותיו אצל הסובל וכל הקשור בזה. תודה, אלון

לאלון שלום, מדובר על תיאור של מצב הרוח, באופן כללי דיס פרושו ברפואה לא תקין, לכן מדובר על אפקט לא תקין כאשר כנראה הכוונה לדיכאוני מעט, זהו תיאור של המצב ולא אבחנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקח סרוקסט כבר קרוב לשנתיים וחצי כיוון שזה התחיל להשפיע על התיפקוד המיני לרעה התחלתי לקחת אותו פעם ב6-7 ימים ואכן זה עוזר והחשק חזר אבל לצערי חלק מהמחשבות הטורדניות חזרו לי בעיקר מחשבות אלימות על מישהו מסוים שמציק לי , {הוא טורק דלתות באמצע ביום ובלילה} מה שגורם להיות עד כדי כך עצבני שאני חושב עם להכות אותו עד מוות, כול טריקת דלת גורמת ללב שלי לפעום לאדרנלין שלי לעלות ולגוף שלי לרעוד מעצבים. עכשיו כיוון שאני עוסק בפיתוח גוף זה דורש ממני פעילות טסטוסטרון גבוהה מהרגיל בשביל זה אני לוקח צמח שנקרא טריבולוס וגם הורמון שנקרא dihydroepiandrosterone הורמון הנעורים {שכחתי להזכיר שאובחנתי אם הפרעה טורדנית כפייתית} אני לא יודע אם יש קשר בין אלימות להפרעה הזאת והאם לקיחת הדברים שהיזכרתי משפיע לרעה על ההפרעה.? בכוונתי להתחיל שימוש בסטירואידים אנאבולים כגון oxandrolone שנחשב דיי בטוח לשימוש אם מעט מאוד תופעות לוואי לא כולל את התופעת לוואי השכיחה שנקראת {roid rage}

שלום, אין טעם בנטילת הסרוקסט פעם בשישה ימים, עדיף להפסיק כיוון שבמינון כזה הוא אינו מביא תועלת וכנראה גם לא גורם לתופעות לוואי. זו הסיבה שהתופעות שבגללן נטלת את הסרוקסט חזרו. גם ההורמונים השונים אינם מועילים למצב הנפשי, הם עלולים להגביר את התוקפנות והדיכאון ולכן לאדם עם קשיים נפשיים ואף לכל אחד עדיף להמנע מנטילתם. אני חושב שאין גם הצדקה רפואית וקיים אפילו איסור על נטילת הורמונים למטרות שאתה נוטל אותן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מבין , אבל ברגע שאני מתחיל לקחת באופן קבוע את הסרוקסט אפילו שאני לוקח הורמונים זה בהחלט מרגיע אותי. האם יש אינטראקציה בין הורמונים לתרופות פסכיאטריות כגון SSRI'S מה שהכי הטריד בסרוקסט זה התופעת לוואי של חוסר תיפקוד מיני ולכן השינויים האלה שעשיתי איזו תרופה הכי מתאימה לאלה שפעילים מינית?

1. האם יכולה להיות טעות באיבחון סכיזופרניה ? כלאמר, שיאובחן אדם כסכיזופרני - כאשר הוא בעצם פגוע סמים ?

שלום, האבחנה המבדלת קשה מאוד, והדבר מורכב עוד יותר כיוון שלעתים אדם יכול להיות פגוע סמים ולסבול מסכיזופרניה ולהיפך, אדם הסובל מסכיזופרניה עלול ליטול סמים.... לעתים, אדם עם נטיה גנטית לסכיזופרניה כאשר הוא יטול סמים, תתפרץ אצלו המחלה שבתנאים אחרים יתכן ולא הייתה פורצת... אם ישנם סמנים פסיכוטיים במשך זמן ממושך ללא קשר לסמים כנראה מדובר בסכיזופרניה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מאוד מודאג. אני יודע שרשמת שאת קצת לוקחת הפסקה לפעמים, אבל זה כבר המון זמן, האם קרה משהו? רק תודיעי שאת קיימת והכל פחות-או-יותר טוב. בבקשה...

אני מדברת עם יפעת והיא בסדר. כמו שציינת, היא החליטה לקחת פסק זמו וזו זכותה. אני אמסור לה את דאגתך אריאל

הוותיקים כולם לקחו אפקסור. ועכשו הם הבריאו תמצא אותם בפורום "סקס והעיר הגדולה"

אני מקווה שהכל בסדר

מי שצריך לדעת יודע ומי שלא יודע סימן שהוא לא צריך לדעת

http://news.bbc.co.uk/olmedia/1310000/video/_1312741_tovey_vi.ram We've discovered that doctors are routinely prescribing drugs that cause addiction http://news.bbc.co.uk/olmedia/1310000/video/_1312741_roche_vi.ram Iain Caldwell became anxious and depressed after being prescribed Mogadon (Numbon)

תודה על המידע החשוב.

איך צופים בזה?

האם לקיחת תרופה פסיכיאטרית ("רסיטל") נגד דיכאון, מדכא את החשק המיני, או את קצב הגמירה? תודה

הינה קישור : http://www.infomed.co.il/questions/q_091502_1.htm

תודה

מישהו יודע מה ההבדל: בין הכדור רסיטל (ציפרמיל) לכדור חדש בשם ציפרלקס (תוצרת דנמרק ?) האם סרוקסאט וציפרלקס הם אותו הכדור ?

לגל שלום, התברר שבציפרמיל ישנו דבר מעניין, אותה המולקולה מופיעה בשתי צורות שונות ורק אחת מהן פעילה. הציפרלקס היא החומר הפעיל בלבד. המדענים שהצליחו להפריד בין שתי המולקולות קיבלו פרס נובל! נתתי כבר הסבר מפורט בפורום, אם ברצונך לקוראו תכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים למעלה. בכל אופן סרוקסט אינו ציפרלקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, הייתי שמחה לשמוע את דעתכם ( אנשים שעברו את הטיפול הנ"ל וכו') בעניין הטיפול בהיפנוזה למחלתי (O.C.D), לאחר ששאר הטיפולים השונים לא הואילו. תודה רבה עדי

תפני לפורום פסיכולוגיה קלינית הסמוך- ד"ר קפלן הוא פסיכולוג שעוסק גם בהיפנוזה .

לעדי שלום, היפנוזה היא כלי טוב היעיל בהפרעות הקשורות לחרדה כמו OCD. לכן באופן עקרוני, אפשר להשתמש בכלי זה אצלך. כמובן רק אצל מי שעבר הכשרה מיוחדת בהיפנוזה ויש לו תעודה לכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מטופל מזה כחודשיים בלוסטרל, אדרונקס וזיפרקסה. לאחרונה פניתי לרופא עור בקשר להתקרחות והוא המליץ לי לקחת פרופסיה. האם יכול להיות כאן קונפליקט בין-תרופתי או פגיעה ביעילות הפרופסיה? אנא התיחסותכם, תודה

לחני שלום, איני יודע. בכל אופן את כבר לוקחת שלוש תרופות, והייתי נזהר מעט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תזהרי לי זה גרם לנשירה חמורה היום אני לובשת פאה נוכרית

שלום, לא הייתי מציע לך להשתמש בפרופציה בגלל תופעות לוואי מרובות הנפוצה ביניהם זה אימפוטנציה יש אלטרנטיבה יותר טובה. לפני כשנתיים פניתי למדען בשם שמואל גונן הוא נתן לי משחות נגד הנשירה ונגד התחלת ההתקרחות שהייתה לי חודש אחר כך נעצרה הנשירה ואחרי בערך 4-5 חודשים התחיל לצמוח שיער חדש המדען הזה הציל לי את השיער תרתע משמע אפילו רופאי עור באים אליו לטיפולים. אני ממליץ עליו בחום. הטיפול ללא שום תופעות לוואי, המשחות 100 אחוז טבעיות . אני אגעתי למצב שכול 3-4 שבועות אני צריך להסתפר מרוב השיער שצומח לי זה המספר טלפון שלו והכתובת של הקליניקה שלו ז'בוטינסקי 4 א', בני ברק {פינת רח' בן גוריון} טל. 03-6165866,03-6165875

האם הזעת יתר נגרמת כתוצאה מלקיחת תרופות מקבוצת SSRI? ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב ? תודה על תשובתך

הזעה יכולה להיות תופעת לוואי של תרופות אך יכולה לנבוע גם מגורם אורגני כמו הפרעה בבלוטה. כדאי לגשת לעשות בדיקות ולראות ממה זה נובע תרגישי טוב אריאל

לדניאלה שלום, הזעת יתר עלולה להיות תופעת לוואי של התרופות מקבוצת ה SSRI , לעתים ההפרעה פוחתת עם הזמן כאשר הגוף מתרגל לתרופה. אם דבר אינו עוזר אז לעתים צריך להחליף את התרופה. למרות שמדובר "בסך הכל בהזעה" שאין בה נזק לגוף, הפרעה זו עלולה להפריע מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך לגבי הלוריוון, רציתי להיות בטוחה : 1). האם כדאי לקחת את בסרוקסט בערב ? כי בבוקר זה עושה לי סחרחורות ובחילות. 2). לוריוון פותר לי בינתיים את הבעיה של התקפי חרדה, האם לדעתך זה יעבור עם ההשפעה של הסרוקסט ? תודה מראש.

היי. א. מומלץ תמיד לקחת את הכדור עם האוכל, כנראה את לוקחת את זה בבקר על בטן ריקה.(נכון?) כן, נסי לקחת את הכדור בערב, ולא לשכוח לאכול יחד עם זה משהו. ב. לדעתי סיכוי סביר שהסרוקסט יעזור מאוד, (אם כי לי אישית הוא לא הספיק, והעדפתי את האפקסור). אגב- לוריוואן לא גורם לך לעייפות? ביי נילי.

אגב עצה נוספת למניעת הבחילות היא לבלוע את הכדור יחד עם משקה עם לימון, כמו לימונדה נגיד. זה יעיל. אבל העובדה שאת מציינת שיש לך גם סחרחורות , מחזקת את זה שאת כנראה לוקחת את הכדור ללא אוכל.

שוב הופיע מתחזה. וגם אני נאלץ לרדת למחתרת בכדי למנוע שיכתוב בשמי ויתפתחו שירשורים דביליים. באם הנ"ל שוב יכתוב בשמך פשוט תתעלמי ממנו. שתיהיה לך שבת נינוחה מלאה שקט נפשי ושלום פנימי.

תודה!!!!!

כתבת לה שהתרופות לטוראט הם סימפטומטיות אתה יכול לתת לי יותר הסבר בבקשה

התרופות היחידות שמאושרות לתסמונת טורט ע"י ה-FDA בארה"ב וגם ע"י משרד הבריאות בארץ הן הלידול ואורפ. יש שמנסים גם ריספרידל או גיאודון אך אין לכך אישור מדעי. מדובר בתרופות פסיכיאטריות עם תופעות לוואי מאד קשות ולכן ב-80% מהמקרים בכלל לא נותנים תרופות או שנותנים אבל אין התמדה בטיפול התרופתי בגלל תופעות הלוואי. לארץ מייבאים את אורפ רק במינון של 4 מ"ג דבר שיוצר בעיה לילדים שבד"כ זקוקים למינון של 0.5-2 מ"ג ליום בלבד. אפשר לחלק את הכדור לרבעים אם יש צורך. להלידול יש פרופיל תופעות לוואי יותר קשה מאורפ אך הוא מוכר יותר לפסיכיאטרים בארץ (כאמצעי טיפול בהפרעות אחרות) ולכן משתמשים בו יותר. מדובר בתסמונת נוירולוגית ולכן גם נוירולוג יכול לטפל בילד עם תסמונת טורט.

לאמא שלום, ההבדל בין תרופות המטפלות בסימפטומים ובין תרופות מבריאות הוא כמו ההבדל בין תרופות המטפלות ביתר לחץ דם ואנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה הורגת את החיידקים ואחר כך מפסיקים את הטיפול והאדם בריא. התרופות נגד לחץ דם גבוה אינן מטפלות בסיבה ולכן לחץ הדם חוזר להיות גבוה כאשר מפסיקים את התרופות ולכן נוטלים את התרופות כל החיים. בינתיים לא מצאו תרופה המרפאת לחץ דם גבוה. כך המצב גם עם תסמונת טורט, התופעות החיצוניות (הסימפטומים), נחלשים או נעלמים אבל חייבים ליטול את התרופות. למזלנו תסמונת טורט מוקלת עם השנים ולעתים חולפת בבגרות. ישנה חשיבות ליטול את התרופות כיוון שילד אשר סובל מהתופעות שהן לעתים קשות של טורט עלול להיות מנודה חברתית והדימוי העצמי שלו עלול להפגע מאוד. כאמור יש לתרופות גם תופעות לוואי שעלולות להיות חמורות. כך שההחלטות אינן קלות וצריכים להתאים את ההחלטה לכל ילד וילד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי לאחרונה אני עסוקה באירגון מסיבת הבת מצווה של ביתי הבכורה. העבודה,הבית הילדים וכל ההתעסקויות לקחו ממני את החרדה ,אפשר להגיד ב-90%. את ה-10% האחרונים אני מתכננת לסלק בקרוב מאוד.:-) מקווה שאתם מרגישים טוב ועסוקים מתמיד. תודה לכולכם ולהזכירכם,אני חודש וחצי ללא כדורים והמצב בסדר גמור. שוב תודה לכולם. ולך דר' הידש-מגיע כל הטוב שיש בעולם הזה,והאמינו לי, יש. שגב

אין לך מושג עד כמה אני גאה בך! את מקור התקווה והאנרגיה שלנו פה. המשיכי כך שלך, אריאל

שמחתי לקרוא בהתרגשות את הבשורה הכפולה תרבי בשמחות כי באמת יש יום חדש ויפה יותר מקודמו

לשגב שלום, טוב לשמוע ממך וטוב לשמוע דברים טובים ושמחות. אני בטוח שהמסיבה תהיה הצלחה והילדה/נערה תהיה מאושרת. (נו, עם אמא כזו...). הצלחה והבראה מחרדה היא תהליך מורכב, ההבראה אינה כאשר אין כבר התקפים של חרדה, הבראה היא כאשר לא זוכרים ולא חוששים מחרדה וסתם מרגישים בטוב ושוחחים לכתוב בפורום כאן. שתחשבי רק על דברים טובים ובכל זאת כיף לשמוע ממך הידש

אמי חולה כבר כמה שנים עם התקפות קשות, בכל התקפה היא זורקת את הכדורים ולא מוכנה להמשיך לקחת אותם. אצל פסיכיאטר הייתה פעם אחרונה לפני ארבע שנים ומאז מסרבת ללכת אליו בטענה שאצלה הכול בסדר.... כולנו ניסינו לשכנע אותה, בדרכים שונות ורבות, ללכת לפגישה אצל פסיכיאטר, ולהתחיל לקחת תרופות באופן קבוע, והיא לא מוכנה!!! מה עושים עם המצב (המצב שלה לא טוב) ואיך לשכנע אותה????????

המצב הזה מוכר לי מהמשפחה היא סובלת אתם סובלים ומה שמפריד הוא הכדורים הגואלים מהסבל הבעיה היא שצריך לשכנע אותה . אולי את בתור בת קרובה יכולה להתחיל למלאכת השיכנוע בעקיפין ולעשות צעדים קטנטנים -בהידוק האמון והמסירות שלך אליה בעדינות מבלי שתרגיש - בהמשך לקראת המטרה את יכולה להראות לה תשובות של אנשים כאן בפורום, שלוקחים כדורים עם אותם סמפטומים כמו שלה ,או או את תשובותיו המרגיעות של ד'ר הידש לגבי תשובות של אנשים שחוששים או סובלים מהמחלה. בשלב אחר תוך כדי שיחה איתה, להביא אותה למצב שתגלה ותוציא מליבה ממה ולמה היא מסרבת ופוחדת כל כך? . (לדעתי היא מבועתת כל כך מכדור שגרם לה לחוויה קשה , ונתפסה באמונה שגויה ששום דבר לא יעזור לה יותר, כי אין .). אך היא לא מעודכנת ולא יודעת מהי כימיה במח ,ומה תפקידם של הכדורים . יש היום כדורים מצויניים שיעזרו לה לחזור לעצמה . יש פסיכיאטרים שילכו לקראתה , תדברי איתה על הדברים האלה בעדינות וסבלנות יום יום עד שתהיא תסתקרן ןתרצה לנסות. מקווה שעזרתי,תצליחי יעל ורדה

ליעל שלום, אפשרות נוספת להזמין את רופא המשפחה לביקור בית. כיוון שאמך אובחנה בעבר וגם הומלץ על טיפול מתאים יתכן מאוד שרופא המשפחה יוכל להתחיל בטיפול התרופתי או אפילו לשכנע אותה להגיע לפסיכיאטר. ישנן מספר תרופות מהדור הישן שניתן לתת אותן בזריקה והן פועלות לטווח ארוך עד כחודש ימים. היתרון הוא כמובן שאין צורך להתווכח כל יום מחדש על התרופות ואת בטוחה שהתרופות נכנסו לגוף. יש כיום זריקה לטווח ארוך גם של רספרידל שהיא תרופה מהדור החדש, הזריקה עדיין לא נכנסה לשימוש בקופות החולים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://2237.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=5463

ערב טוב, כל הכבוד, קבוצת תמיכה לחולי סכיזופרניה כבר מזמן היית חסרה, חבל שלא מגיעים יותר אנשים לכאן, אבל בטח שכל יוזמה ברוכה. בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר שלום כיצד מומלץ להוריד מינון של סרוקסט? האם מורידים מיד לחצי כדור, או שמתחילים: יום - חצי כדור ויום - כדור שלם? תודה טלי

הורדת כדור צריכה להעשות בהדרגה ומומלץ בהוראת רופא בלבד. לפי מה שהבנתי את מורידה את הכדור על דעת עצמך וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בהצלחה, אריאל

לטלי איך קבעת להוריד מינון? עצת רופא או עצתך כמה זמן לקחת את הכדור הזה ומינון יומי בהצלחה באשר תלכי

שאלה מדוע לא לקבל ממוריט אם היא עוזרת ? שלום, אני שנים רבות הייתי במצוקה נפשית ובמהלך כל השנים ניסיתי על עצמי כל מיני כדורים מחברים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים. היו לי בעיות של בילבול, עייפות כרונית,מחסור במרץ, ותסמינים של דיכאון עם ירידה בקוגניטיביות ובזיכרון. לאחר שניסיתי על עצמי כדורים נגד סכיזופרניה, נגד דיכאון, נגד חרדה,ועוד אחרים,כל כדור ניסיתי לפחות שלושה חודשים כדי לתת לכדור הזדמנות לשפר משהו אצלי. אבל כל הכדורים איכזבו אותי ,חוץ מכדור אחד שכן עזר ושמו memorit שההתוויה שלו מיועדת לחולי אלצהיימר כדי להפחית להם את תסמיני השיטיון הפסיכוטי שלפעמים יש להם. כדורים אחרים נגד פסיכוזות (שעובדים על הורדת הדופמין במוח) היו איומים,גרמו לי להתעלף ולהשפעות של סבל . לעומתם הmemorit מפחית שיטיון של פסיכוזות לא על ידי השפעה על דופמין אלא על ידי השפעה על אצטילכולין במוח. הmemorit מעלה את האצטיל כולין במוח וכך משפר אצלי את המצב, בלי ה memorit לא תיפקדתי קודם לכן. לפני חודשיים ניגשתי לרופא פסיכיאטר של קופת חולים והתוודתי על בעיותיי כי חשבתי שאוכל לקבל ממנו מרשם ל memorit וסיפרתי לו בווידוי על בעיותי הנפשיות והוא נתן לי כדורים נגד דיכאון וחרדה אפקסור וזייבן בניגוד לבקשתי לקבל memorit. כתבתי מכתב להנהלת קופת חולים שזה לא הוגן שרק בגלל שה memorit יקרה מאוד הם יתנו אותה רק לאנשים שמתאימים להתוויה שייעד אותה משרד הבריאות (רק לחולי אלצהיימר). והנימוק שלי הוא שאם כל התרופות האחרות לא עזרו לי ורק הmemorit כן עוזרת אז מדוע אף אחד לא מבין שרק היא מתאימה לי ושצריך לתת לי אותה.ואני רוצה להגיד להם דברים כדי להסביר להם את זה ולכן אני שואל על סמך איזה חוק (מבחינה משפטית), או הגיון רפואי(מבחינה רפואית), או מוסר (אתיקה רפואית), או טענות אחרות, אדם במצבי יוכל לבסס את בקשתי לקבל את הכדורים-memorit שכן עוזרים לי ?

לרמי שלום, כל הניסיונות והדברים שתיארתי מעט משונים ומפליאים, ללא אבחון וטיפול אצל פסיכיאטר עברת על כל הכדורים שכתבת? אני חושב שקודם כל צריך להגיע לטיפול מסודר אצל פסיכיאטר. אבל לא אטיף לך מוסר ואנסה לענות על שאלתך. ראשית אין זה חוקי לרשום תרופה שלא להתוויה שלה. כלומר אסור לרשום לך גם אנטיביוטיקה זולה במחיר כתרופה נגד דיכאון, אפילו אם אתה טוען שהיא עוזרת לך. כל תרופה רשומה במשרד הבריאות לגבי התוויה מסויימת, כפי שציינת ואסור לתת אותה למחלה/הפרעה השונה מההתוויה המקורית. זו עבירה על החוק! ישנם חריגים לחוק זה כאשר מבקשים תרופה מסויימת להתוויה שונה לחולה מסויים או לצרכי מחקר ואז מבקשים אשור חריג ממשרד הבריאות על הטופס המוכר 29 ג'. בכל אופן תמיד צריך לקבל אישור של משרד הבריאות. כך שכל הנושא של קופת חולים אינו רלוונטי ואינו קשור למחיר התרופה. לדעתי יש כבר ממוריט תוצרת הארץ שהוא זול יותר מהמקורי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי ,מה שלומך?שאלתי כבר כמה שאלותצ שנוגעות להפרעות אכילה וטיפול בפרוזק.אני כבר חודש על פרוזק(פלוטין) 20מ"ג. והפסיכאטר שלי עזב כי אני במרפאת חוץ באחד מבתי החולים בארץ. והיום ההיתי אצל פסיכאטרית חדשה.היו לי כמה בעיות -היא לא ממש קראה אלא דפדפה בעמודים הראשונים. ואני טענתי שאני קצת אדישה אבל אין שינוי בהפרעות האכילה ושאלתי אותה מה היא חושבת שיש לי והיא אמרה בכנות -או דיכאון או בולמיה או משהו פסיכוטי אחר.ואני אמרתי שאני לא בולמית כי אני לא אוכלת המון בזמן מועט אומנם אני במשקל תקין אבל מתקרבת לגבול של התת. היא אומרת שזה סוג של בולמיה אפילו שאוכלךים כמוני קצת -היא סתם אמרה את זה כי הסתמכה על הפסיכאטר הישן.אף אחד לא מקשיב לי נמאס לי -מאיפה היא הסיקה שאני פסיכוטית??אני כבר לא אקח את הכדורים ונמאס לי שאף פסיכאטר שלא במרכז להפרעות אכילה לא מבין ממש בנושא.אני לא סומכת כבר על אף אחד

ד'ר הידש יחזור רק מחר אני מקוה ועד שהוא יענה לך אוכל להרגעך ולומר לך היי אל תזניחי את הכדורים.! הית סך הכל בפגישה ראשונה איתה. תני לה צ'אנס לפעמים מתחילים ברגל שמאל ,וממשיכים טוב בימין,, כל טוב ,,תשמרי על עצמך שני ורדה

לשני שלום, את צודקת שמגיע לך אבחון מלא במקום שאת מטופלת ורק אחר כך התחלה של טיפול מתאים. ודאי שהרופא/ה המטפלים צריכים להכיר אותך ולהתעמק בדברים מעבר לדפדוף בתיק. עם זאת במערכת הציבורית לעתים קרובות עובדים רופאים צעירים ומתמחים ולעתים קרובות הרופא מתחלף.... זו השיטה לצערי. אמת, עדיף להיות מטופל אצל רופא מומחה ובמרפאה להפרעות אכילה. תשתדלי לעמוד על זכויותיך, מכתב תלונה עשוי לעזור מאוד, אם המכתב יהיה ענייני וצודק אני חושב שיבואו לקראתך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש