פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
22/11/2006 | 00:42 | מאת: כינרת

גיורא שלום רב אני סטודנטית , בהיותי בחטיבת ביניים הוכרתי כבעלת ADHD אני לוקחת ריטאלין SR מספר שנים (6 שנים) כאשר מלבד תופעות לוואי כגון חוסר תיאבון קל לא היו לי תופעות לוואי אני לא לוקחת ריטאלין יום יום אלא רק בימים בהם נדרש ממני ריכוז לזמן ארוך. בתקופת המבחנים האחרונה שיניתי את הרגלי ולקחתי כדור כל יום כאשר היו 2 מקרים בהם לקחתי במהלך 24 שעות ,פעמיים (פעם בבוקר ופעם בערב) טעות שלא אחזור עליה ... כעת ,כחודש לאחר תקופת המבחנים ,התחילו תופעות לוואי של כאבי ראש כאשר אני נוטלת את התרופה (חזרתי ללקיחה פעם בכמה ימים) אני מבינה שככל הנראה המעבר ללקיחה יומיומית בתקופת הבחינות יצרה חלק מהבעייה אך איני יודעת מה לעשות כעת להפסיק לחלוטין? להוריד מינון ? מה הגורם לתופעת הלוואי שהחלה פתאום אחרי שנים... אשמח לתשובה תודה

24/11/2006 | 00:11 | מאת:

לכינרת מוזר מאוד ואיני חושב שהדבר קשור לריטלין, לפי זכרוני הייתה שאלה מאוד דומה לפני מספר חודשים, תמיד אפשר ללמוד משהו חדש, אולי תכניסי למעלה בחיפוש את המילה ריטלין ותצליחי למצוא שאלה דומה? אם כן אז אודה לך שתעדכני אותי. כל טוב דר' גיורא הידש

22/11/2006 | 00:07 | מאת: אבי

אני נעזר בתרופה אוראפ במינון של 1 מ"ג (רבע כדור) נגד טיקים. לאחרונה קראתי באתר של היצרן שהתרופה מסרטנת כאשר היא ניתנת לעכברים במינון שהוא פי 15 מהמינון המקסימלי שנותנים לבני אדם. מה משמעות המידע של היצרן? האם בעקבות מידע זה עלי להפסיק את השימוש בתרופה? ORAP may have a tumorigenic potential. Based on studies conducted in mice, it is known that pimozide can produce a dose-related increase in pituitary tumors. The full significance of this finding is not known, but should be taken into consideration in the physician's AND patient's decisions to use this drug product. http://www.rxlist.com/cgi/generic3/orap_wcp.htm

24/11/2006 | 00:09 | מאת:

לאבי לא הכרתי את ההזהרה הזו ותודה לך. הסיפור מזכיר לי את הספור של הסוכרזית. כאשר נתנו סוכרזית במינונים מאוד גבוהים לעכברים הם פתחו סרטן. מאז הבינו שאין זה דומה לאנשים והסוכרזית בטוח בשימוש. בכל מקרה גם היצרן אומר שהחשיבות של המחקר/ממצא הזה אינו ברור ולא יודעים מה חשיבותו ומה המשמעות המעשית. כל טוב דר' גיורא הידש

22/11/2006 | 00:05 | מאת: orma

ד"ר הידש שלום, רציתי לדעת האם שימוש בפרוזק מסוג פריזמה ממכר? מהן תופעות הלוואי? האם נהוג לתת תרופה זו לילד בן 15? אח שלי השתמש בעבר בציפלקס אבל הפסיכאטר שלו אמר שיש מחקרים שלפעמים ציפרלקס גורם למחשבות אובדניות ולכן נתן לו פריזמה. מה דעתך בנושא? אח שלי בן 15 סובל ממאניה דיפרסיה חלשה בגיל ההתבגרות. הוא לקח טגרטול בעבר אבל כל פעם בקיץ הוא הפסיק. מאז יולי האחרון לא לקח כלל כדורים. מזה כמה שבועות הוא בדיכאון והפסיכאטר שלו נתן לו פריזמה. האם זה נהוג להחליף כדורים ככה? זה מדאיג אותי שכל פעם הוא נותן משהו אחר. האם הגוף לא יכול להתמכר לזה? שאלה נוספת- איך אפשר להסביר לילד בן 15 שכדור משפיע על מצב הרוח בצורה הכי פשוטה? אני מאד מעריכה את עזרתך ותשובותיך המקצועיות, תודה מראש

22/11/2006 | 19:15 | מאת: דו?רו?ן

כדורים ממשפחת ה ssri שבהם פרוזק לא ממכרים כלומר אין תלות ואין צורך להעלות מינון בכדי שהכדור ימשיך להשפיע. הכדור מעלה את רמת הסרוטונין במוח וע"י כך משפר את מצב הרוח.

22/11/2006 | 19:56 | מאת: דור

שלום רב, הציפרלקס רשום לטיפול במבוגרים בלבד. לכן החליפו לו לפריזמה/פרוזק כי זאת תרופה (בין היחידות) שרשומה ומאושרת ע"י ה-FDA לטיפול בילדים ונוער. הפרוזק לא ממכר- יעידו על כך מליוני אנשים שמשתמשים בתרופה זאת ברחבי העולם. בפסיכיאטריה של הילד הקריטריון למתן תרופות נגד דיכאון וחרדה הוא הרבה יותר נוקשה מפסיכיאטריה של מבוגרים. פורום זה עוסק במבוגרים בלבד. בברכה

24/11/2006 | 00:07 | מאת:

לאורמה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם. נראה לי שהשאלות שלך נובעים מהיסוס ואולי מחרדות טבעיות של אמא. אם המצב לא מאוזן וטוב אז כדאי לפנות לייעוץ נוסף של פסיכיאטר המומחה בילדים ונוער ולקבל חוות דעת שניה. כל טוב דר' גיורא הידש

11/07/2007 | 09:19 | מאת: lil

בני בן 8 מקבל פריזמה לטיפול באילמות סלקטיבית. האם צפוי שיפור? האם יש סיכונים? הרבה הזהרות FDA!! תודה

אני סובלת ממאניה דפרסיה.היו לי בשנים האחרונות כמה אפיזודות לרוב של דיכאון ושלושה של היפומאניה. 2006 הייתה שנה מאוד קשה בשבילי..גירושין אחרי 16 שנה ועוד (אני לא אתחיל לכתוב על הכל כי הרשימה ארוכה...). כבר בערך חודשיים שאני באפיזודה מעורבת. אני מצליחה לישון לא יותר ממקסימום ארבע שעות וגם זה בעזרת כדורים ולמרות זאת אני עם פול אנרגיות.כמה שעות ביום אני מרגישה גם ממש טוב. יתר הזמן אני דיכאונית ביותר,רגזנית ובוכה הרבה.... אני במקסימום מינון באפקסור XR, לאיזון אני לוקחת טגרטול 200מ"ג פעמיים ביום ועוד 3 כדורים לפחות של אלפרליד 0.5 מ"ג. לפני כשלושה שבועות הפסיכיאטר שמטפל בי הוסיף לי גם ריספרדל 1 מ"ג.לאחר שבשבוע שעבר סבלתי יותר מרגיל ממחשבות אובדניות הוא העלה את המינון ל 2 מ"ג. באמת אין לי מאז מחשבות כאלה אבל ה"נסיעה בקרוסלת הרגשות" ממשיכה. סליחה על הסיפור הארוך...השאלה הרבה יותר קצרה. מתי האפיזודה הזאת כבר תפסיק??? יש לי מספיק טלטלות בחיים בחוץ בלי האלה שבפנים. אשמח לתשובה דחופה. א. manidici

I simply love beeing manic!!!! בוקר טוב ויום מוצלח לכולם. א.

שלום, הרספרידל עשויה להשפיע מהר ולכן תוך שבוע שבועיים כבר תרגישי טוב יותר. אני מקווה. כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 22:17 | מאת: מיכאל

שלום פורום... אז בסוף הלכתי להצגה לבד, ופגשתי כצפוי כל מיני אנשים מפורסמים כמו צביאל ורונן. (לא, אני לא מתוק האחד והיחיד...השם הבדוי שלי הוא מיכאל ואני שומר עליו כשם הבדוי הבלעדי שלי). וגם קיבלתי סטיקר "אם תכירו אותי תשתגעו עלי" שאני שוקל לשים על הקטנוע שלי. הייתה הצגה מאוד יפה ומרגשת, אם כי קצת פרטית במידה מסויימת, שנותנת הרבה תקווה ומעוררת קצת קנאה. אני מניח שזה היה יותר מעניין אלמלא היכרתי את מה שהיא הציגה כל-כך טוב מעצמי במידה מסויימת. אין ספק שהשחקנית מוכשרת, והשירים שהיא חיברה היו מאוד יפים. אפילו כמעט הזלתי דמעה באחד הקטעים בהצגה, שזה לא קורה לי הרבה. תמי וראומה- הפסדתן, אבל אני אשמח לפגוש אתכן בהזדמנות אחרת. בכל מקרה אני מנצל את האירוע כדי לשהות בעיר האורות. בברכה מיכאל או מוטי

22/11/2006 | 06:46 | מאת: תמימי

היי מיכאל- מוטי מה, יצאת מהארון? סתם... אני שמחה שנסעת. שמחה מאד. אני פשוט נשפכתי מעייפות. חבל שלא יכולתי לבוא. בכל מקרה בוודאי שניפגש. ואני כבר משתגעת עליך, אתה בחור משגע...לא אותי כמובן. אני זאת שתפקידי לשגע את כולם... שבוע טוב וחודש טוב תמי.

22/11/2006 | 08:26 | מאת: מרי

גם אני הייתי בהצגה , הצגה מרגשת מאוד , גם אני פגשתי את צביאל , רונן , תמי - חיפשתי אותך חבל שלא הגעת , מרי

22/11/2006 | 15:39 | מאת: תמימי

מרי באמת חבל. מאד רציתי. רק שהייתי מותשת, באותו יום התעוררתי בשתיים לפנות בוקר ולא נרדמתי יותר. יש עכשיו תקופה די מטורפת בעבודה- עם הקסאמים שנופלים בשדרות, הרפורמה במערכת הבריאות שמחייבת אותנו לעבוד במקסימום כדי להוכיח יעילות, ביקורת שיש לנו בעבודה בסוף החודש פלוס הבלגן האישי שלי... אז המתח הצטבר והפריע לי לישון והייתי חייבת קצת לשמור על הכוחות ועל האיזון. רציתי להתקשר אליך להודיע לך שלא אוכל לבוא ולא מצאתי משום מה את הטלפון. שמחה שנהנית. להתראות בזמנים פחות לחוצים תמי.

21/11/2006 | 21:27 | מאת: Mandolina

ד"ר הירש- קודם כל תודה על תשובתך מה- 14/11. 1) האם סטרטרה עוזרת לדכאון? ולדכאון ברמת סימטומים לא גבוהה? 2) האם התרופה פועלת על מנגנון סרטוננגי או נוירואדרנלין? 3) האם אפשר ליטול איתה תרופות סטרוננגיות (אם היא לא סרטוננגית) 4) אילו תרופות יש העובדות הן על הסרטונין והן על הנוירואדרנלין? האם הן נפוצות ומה יעילותן?

למנדולינה הסטרטרה עובדת על הנוראפינפרין בלבד, כך גם האדרונקס. הסטרטרה לא מיובאת לארץ והאדרונקס כן. שתי התרופות יעילות נגד דיכאון, ואפשר ליטול אתן גם תכשיר הפועל על הסרוטונין. את צודקת בגישה שעדיף תרופה אחת דואלית (הפועלת על שני החומרים) מאשר שתי תרופות. התרופות הדואליות SNRI הן האפקסור, איקסל וצימבלטה. ישנן לא מעט עבודות שהאפקסור יעיל גם בהפרעות קשב. כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 20:22 | מאת: פרח

שלום, בעלי החל לקחת סרוקסט לפני כשבוע. בחצי המינון למשך 10 ימים, 10 מ"ל. ולאחר מכן במינון מלא 20 מ"ל. מאמש הוא התחיל להרגיש כאבים בכבד. יש לציין שמאז היותו ילד, הוא רגיש בכבד. (הוא חלה בקטנותו בצהבת). האם יש קשר לכדור? כי הבנתי שהוא מתפרק בכבד. תודה לתשובתך המהירה, פרח

23/11/2006 | 23:56 | מאת:

לפרח סרוקסט אינו גורם לכאבים בכבד, כדאי לפנות לרופא המשפחה שיבדוק אפרויות נוספות. כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 18:58 | מאת: עינב

האם למי שיש כליה אחת מוגדלת ( מום מולד ), ישנה הפרשה פחותה יותר של אדרנל היכוללהוביללמצב דיכאוני?

23/11/2006 | 23:55 | מאת:

לעינב הפרשה מופחתת של הורמוני יתרת הכליה עלולה לגרום לבעיות נפשיות וגם לדיכאון. אבל האם אצלך ישנה בעיה בהורמונים צריך לשאול נפרולוג או אורולוג. כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 18:31 | מאת: צבי

אני בן 26 ומאז ומתמיד היתה לי בעיה להסתדר עם הסביבה היה לי מן פחד ממי שנמצא סביבי. בבית הספר לא יצאתי לטיולים שנתיים ובכלל לא הייתי עושה כמעט שום פעילות שאינה קשורה למטלות ועבודה. כשהיו מארגנים במקום העבודה איזו מסיבה תמיד התחמקתי. אני מרגיש שאני לא נהנה בפעילויות כמו טיולים ומסיבות מנסה כל הזמן להתחמק ובטח שלא יוזם פעיליות כאלו.איזה טיפול תרופתי לדעתכם יכול לעזור לי ? יש לציין שבעבר קיבלתי לוסטרל שעזר מעט אך לא פתר את כל הבעיה. תודה.

21/11/2006 | 23:37 | מאת: דור

שלום רב, הטיפול המומלץ לבעיה שתיארת הוא טיפול קבוצתי בשיטה קוגנטיבית התנהגותית. ישנן תרופות שיכולות לעזור לחרדה חברתית- מלבד לוסטרל גם סרוקסט, ציפרלקס ואפקסור XR. טיפול פסיכולוגי פרטני גם יכול להועיל בחלק מהמקרים. בברכה

לצבי תודה לדור ואני מצטרף לדבריו. בעיקר רציתי להדגיש את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 14:58 | מאת: חיימיקיו

שלום אני סובל מדיכאון מתמשך..אני לא בטוח בכך, כי מדובר על שנים רבות, אבל כשאני משווה את עצמי לבן אדם הממוצע אני מניח שכן ויש לי בעיה מוזרה שפשוט מאוד מאוד לא נח לי להיות ליד אנשים, בני אדם, למרות שאני לרוב מאוד מעוניין בכך, ואני בעצם כבר כמה שנים ממש מתבודד לפני יותר משנתיים התחלתי לקחת ssri וניסיתי כבר סוגים שונים עד שנשארתי עם פבוקסיל, כמה הרבה יותר משנה. הכדורים לא עוזרים לי בכלל, אני חושב. אני לא יודע בוודאות כי הרבה זמן לא הייתי בלעדיהם. אני רוצה להפסיק אבל מפחד מהדרדרות.. ושאלתי היא האם זה נשמע באופן שטחי כאילו אני אסבול מהדרדרות.... הפסיכיאטר שלי כל הזמן אומר שזה תלוי בי האם להפסיק או לא, אך כשאני אומר לו שהוא יביע דעתו הוא מעדיף שאמשיך לקחת. תודה..

21/11/2006 | 17:38 | מאת: גילבר

שלום לך , עצם העובדה שקשה לך להימצא בסביבת אנשים מבטא את הקשיים הרגשים שלך . להתבודד זה קשה ומעיק . נראה שאתה רוצה אך חושש , ואולי חסר בטחון בנושא . בכל מקרה הייתי מציע לך להימצא בחברה של חבר טוב אחד , חבר טוב מקנה בטחון , מעט חברה , ואפשרות לפרוק מתחים ע" שיחות משותפות על עיניינים יום - יומיים ואולי גם התלבטויות שונות . העובדה שהנך נמצא שנים רבות בדיכאון מעידה לדעתי שלא מדובר בבעיה נקודתית , אלא בעיה מעמיקה המצרעכה את הטיפולים התרופתים הניתנים ע"י הרופא הקבוע שלך . זכור - בדידות היא תופעה המאפיינת אנשים רבים , ולעיתים זוהי הרדשה סובייקטיבית . יש אנשים שייש להם מלא חברים ובכל זאת הם חשים בודדים . יש פעולות רבות שניתן לעשות כדי למלא את החלל של הריקנות וחוסר הסיפוק למשל - להתנדב לארגון יעל . בנתיים ביי גילבר - משתתף בפורום

22/11/2006 | 09:27 | מאת: חיימיקיו

תודה רבה על התגובה.. עד לפני שנתיים הייתי מתרועע לרוב עם חברים שלי ופשוט ניתקתי איתם קשר לחלוטין כי הרבה יותר נח לי לבד עד לפני קצת יותר זמן מכך היה לי גם חבר מאוד קרוב שגדלתי איתו וגם איתו ניתקתי את הקשר אני לא באמת יודע להגיד למה אני חושב שנאי לא רוצה חברים מצד שאני אני לא רוצה להיות לבד אני רוצה מישהי להיות איתה, אני חושב אבל בכל מקרה, אני רק להיו בטוח בנוגע להמשך הטיפול שלי עם הכדורים כמובן שלא הבראתי.. אבל אני לא מרגיש שהם עוזרים מצד שני אולי ארגיש כמה הם באמת עזרו אחרי שאפסיק? אני כבר שנתיים לוקח כדורים מי יודע... אולי הם שינו את האישיות שלי לגמריי? אף אחד לא יודע מה הכדורים האלה באמת עושים מה אם אמצא את עצמי לוקח אותם עוד כמה שנים מי יודע עד כמה ואיך הם משפיעים על האישיות שלי...?

21/11/2006 | 11:22 | מאת: שלי

אני מקבלת די הרבה זמן די הרבה כדורים: למיקטל 200 מג' וגם דפלפט 500 (כל אחד פעם ביום) וגם ווליום 5 מג (פעמיים ביום)' וגם דרלין 40 מג' פעמיים ביום בגלל שתי מחלות. הפסיכאטרית שמטפלת בי נותנת לי למיקטל ודפלפט ואת שאר התרוופות אני מקבלת בגלל לחץ דם. העניין הוא שאני עייפה וישנה רוב היום וזה בעיה שהתחילה בשנה האחרונה מה שלא היה קודם. האם זה שייך לכדורים? מה לעשות?

21/11/2006 | 17:30 | מאת: דור

בשלב ראשון את יכולה להפסיק עם הוואליום שבוודאי תורם להרגשת העייפות. עם הוואליום צריך להפחית בהדרגה- כל שבוע פחות 1-2.5 מ"ג ליום. מדוע את נוטלת וואליום באופן קבוע? במקביל לבדוק עם הפסיכיאטרית אם אפשר להסתפק בתרופה מייצבת אחת (למיקטל או דפלפט) במקום שניים.

לשלי יתכן שהעייפות היא מהמצב הנפשי אבל יתכן מאוד שמדובר על התרופות. כפי שדור כתב "החשוד הראשון" הוא הוואליום ונראה שאפשר להוריד במינון ולהפסיק אותו לפי המצב ועם הרופאה שלך. כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 11:04 | מאת: נילי

שלום, אני נוטלת ציפרלקס 20 מ"ג (2 כדורים מדי יום). האם אוכל ליטול אנטיביוטיקה מסוג "זינט" או "אוגמנטין" (לטיפול בסינוסיטיס) ביחד?

23/11/2006 | 23:33 | מאת:

לנילי בהחלט אפשר כל טוב דר' גיורא הידש

21/11/2006 | 04:00 | מאת: אורן

טופלתי בסרוקסט במשך כשנה במינון של 3 כדורים ליום בעקבות התקפי חרדה .בעקבות חוסר הכחדה של התקפי החרדה . לפני כ5 ימים החלפתי בעצת הפסיכאטרית את הכדור לאפקסור.(מעבר ישיר ולא הדרגתי) . שאלתי היא : תוך כמה זמן אתחיל להרגיש השפעת האפקסור ? מתי בדכ תופעות הלוואי חולפות ( אני מאוד חרד מהן למרות שבינתים אין לי) מתי פעולת סרוקסט תפחת ( הבנתי שזמן מחצית חיים שונה מתרופה לתרופה) בימים האחרונים ההרגשה הכללית שלי די רעה כאבי גב ובטן וקצת תחושת שפעת) (דפיקות לב מהירות )אם יכול להיות שאלו תופעות הלוואי או סתם שפעת ? .אודה לתשובתך ( סליחה על רבוי השאלות פשוט שנוי התרופה מעורר בי חרדה רבה ולדעת יותר בדכ עוזר לי להרגע...)

21/11/2006 | 17:47 | מאת: דור

אפקסור מתחיל להשפיע אחרי שבועיים ולפעמים יותר. כדי לא להשאיר אותך בלי כיסוי תרופתי מומלץ שתמשיך עם הסרוקסט עד שהאפקסור יתחיל להשפיע. מדובר על תקופה של חודש ימים לערך. רק אחרי חודש להתחיל להוריד בסרוקסט בהדרגה- כל שבוע להפחית חצי כדור.

23/11/2006 | 23:32 | מאת:

לאורן איני רואה בעיה במעבר חד בין תרופה לתרופה כי לאפקסור ישנה השפעה דומה לסרוקסט (אבל גם השפעה נוספת על הנוראדרנלין), אבל אני מקווה שקיבלת מינון לא נמוך של אפקסור לפחות 150 מג'. אין גם בעיה להפסיק את הסרוקסט בהדרגה ושתי התרופות אינן מפריעות זו לזו. כך ששתי הדרכים עשויות להיות בסדר. התופעות שתיארת עלולות להיות משפעת אבל גם לאפקוסור יש לעתים תופעות לוואי דמויות שפעת, כך שעדיין אי אפשר לדעת מי הגורם. תחילת ההשפעה החיובית היא כעבור שבועיים שלושה בהצלחה דר' גיורא הידש

אני נוטלת כשנתיים פבוקסיל במינון 100 מ"ג עד 200 מ"ג גג! בהתחלה בשל הדיכאון המזורי שהיה לי בו סבלתי מאל תפקוד טוטאלי הגעתי למצב של תיפקוד פחות או יותר והשינוי היה מאד דרמטי ומבורך.התחלתי ללמוד ולאחר חודשים ארוכים בהם המיטה והמוות העסיקו אותי התחלתי לחיות...אחרי תקופה של מספר חודשים עברתי אונס אכזרי שהוסיף לי לארסנל הפרעה של:P.T.S.D ומאז התרופה שאמורה גם לטפל בחרדות לא ממש מטיבה אתי.... לאחרונה עברתי אסונות קשים בעיקר מוות של אנשים קרובים לי ואני מתמודדת עם אובדנים קשים והשינויים הקוטביים במצב הרוח לא מאפשרים לי לתפקד כמעט והנפילות הם דרמטיות עד כדי חידוש ניסיונטות ההתאבדות שלי. בהמלצת הפסיכיאטרית שלי העלתי את מינון הפבוקסיל מלפני שבועיים למינון שיא שמעולם לא הגעתי אליו שהוא 300 מ"ג.......ומלבד חולשה קשה ומחלות גופניות ופסיכוסומטיות מצבי הנפשי לא משתפר.......האם יש טעם שוב בניסוי וטעייה של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה שונות?ממשפחות שונות?או מאותה משפחה שחביבה כל כך על בעלי המקצוע ועל המטופלים? בכדי לסבר את אוזנך: הסיוט הכי גדול שלי בחיים זה ליפול שוב למלתעות הדיכאון המז'ורי שהיה לי.לבור השחור....ליאוש האין סופי ולניסיונות ההתאבדות התכופים.... ואני חוששת שבשלבי הניסויים למציאת תרופה חדשה וכל תקופת ההסתגלות לתופעות הלוואי לא אחזיק מעמד.....מה דעתך? האם להשאר עם תרופה שמטיבה אתי באופן מינורי או לנסות תרופה אחרת ולהסתכן?

שלום, שאלה מאוד קשה כי הפבוקסיל היא תרופה שהתאימה לך ויתכן שבמינון גבוה היא עוד תעזור. כך שבכל מקרה צריך עוד לחכות כחודש כדי להחליט על הפבוקסיל. לצערי אין תרופה יעילה ובטוחה ל PTSD לכן ההחלטה קשה שבעתיים. יתכן שתרופה נוגדת דיכאון מקבוצה אחרת (כמו אפקסור למשל) תשפיע יותר לטובה. העצה הטובה ביותר היא להתחיל גם עם שיחות-פסיכותרפיה. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 23:48 | מאת: הילה

ד"ר הידש שלום, מהי תוחלת החיים של הגאודון מרגע שנוטלים את התרופה? אני יודעת שמומלץ לחלק את המינון לפעמיים ביום. השאלה שלי היא בעצם, עד כמה החלוקה לפעמיים ביום משמעותית? האם ייתכן שבמהלך היום ההשפעה של הכדורים פוחתת, במידה ולוקחים את כל המינון המומלץ בפעם אחת ולא בפעמיים? תודה רבה.

23/11/2006 | 00:12 | מאת:

להילה בהחלט צריך ליטול פעמיים ביום כי "אורך החיים" של הגאודון קצר. אם נוטלים פעם אחת אז הרמה בדם מאוד תנודתית ולא קבועה וזה מצב לא טוב. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 21:23 | מאת: נורה

לד"ר הידש שלום, אני בטיפול פסיכיאטרי לא רצוף כבר כמה שנים. במהלכן ניסיתי טגרטול ולמיקטל כי אני מאובחנת כבורדרליין ויש לי ציקלותמיה שמצבי הרוח משתנים מאד מהר בדרך כלל כך שלא מתפתח מצב רציף של היפו מאניה או דיכאון וגם אם יש אז במהלכם יש הרבה חילופי מצב רוח קצרים. החלק הבעייתי ביותר מבחינתי זה הבלאגן המחשבתי. מאחר שלא הסתדרתי עם הטיפול התרופתי בעבר. הציעה לי פסיכיאטרית לפני כשנה פרפנאן 8 מ"ג לטיפול בחרדות וכמייצב. מה שקרה זה שבאותה תקופה היו לי חרדות די רציניות והפרפנאן אם כי מאד נהניתי מההשפעה שלו על החשיבה שלי ובעיקר מזה שנעשיתי יותר מרוכזת וממוקד לא עזר ממש לחרדות. החליפו לי לאטומין 20-40 מג שלא הצלחתי לקחת יותר מתקופה קצרה כי הוא מאד מרדים ובמקביל החרדות הרציניות חלפו והסתפקתי באסיוולים מידי פעם חפיסה של 10 מג הספיקה לכמה חודשים. אחרי זמן מה ביקשתי מאד לחזור לפרפנאן שעוזר לי מאד מבחינת הריכוז למרות שהוא לא ממש מונע ממני מצבים קיצוניים של חרדות ו או אגרסיה שאז אני לוקחת 20-30 מ"ג אסיוול יוצא פעם בשבועיים בערך. הפסיכיאטרית הקודמת לא הסכימה בטענה שהפרפנאן לא יעיל לחרדות ועל כן יש צורך במשהו חזק יותר וכ"כ שהוא לא מונע את התנודות. אני מחכה כרגע לפגישה עם פסיכיאטרית שהתחלפה ואני לא מכירה את הגישה שלה אבל התחלתי מחדש את הפרפנאן על דעת עצמי מתוך כמעט שתי קופסאות שהיו לי בבית, העזרה לחשיבה ולריכוז היא מדהימה וזה בדיוק המקום שבו לא הסתדרתי עם המייצבים כמו הטגרטול והלמיקטל. השאלה האם להתעקש על התרופה שעוזרת לי ואולי לבקש לשלב אותה עם משהו אחר שכולם יהיו מרוצים או ששימוש קבוע בפרפנאן כאשר פעם בשבועיים יש מצב שבו 20-30 מג אסיוול נדרשים כגיבוי בין אם מדובר בPMS ו/או הצפת חרדה רגילה יכול להיות אפשרות מקובלת אם זה עובד עבורי. צריכה עצה.

21/11/2006 | 17:38 | מאת: דור

שלום רב, פרפנן ואיטומין עובדים במנגנונים דומים. ייתכן שאם תקחי איטומין לא תצטרכי אסיוול. לאיטומין יש השפעה הרגעתית משמעותית. האסיוול ממכר וצריך להיזהר איתו. את מציינת בשאלה שלך מינונים גבוהים של אסיוול. השאלה איזה תרופה בדיוק תלויה עד כמה הסימפטומים חריפים. אם הסימפטומים מתונים יחסית אפשר פרפנן. אם הם יותר חריפים הכיוון הוא איטומין. תתיעצי עם פסיכיאטר פנים אל פנים כי קשה לתת לך תשובה מדוייקת דרך הפורום. בהצלחה

22/11/2006 | 14:15 | מאת: רונה

היתרון הגדול של הפרנאן הוא לא קשור לאפקט האנטי חרדתי שלה כי היא באמת לא מאד יעילה בנושא מבחינתי אלא בזה שהיא עוזרת לי להיות עירנית, מרוכזת וממוקדת כאשר פרט ליומיים שלושה בחודש אין לי צורך בשום דבר נוסף. המעבר לאיטומין אכן פותר את הצורך באסיוול אבל אני רדומה, מדוכאת ולא מסוגלת לחבר שתי מחשבות אחת לשניה כך שאפשר לחזור לטגרטול באותה מידה.

20/11/2006 | 21:02 | מאת: ליאורה

שלום פורום יקר, אני נמצאת בטפול כשנה וחצי. היום, יותר מתמיד, הטיפול מהווה עבורי תמיכה נפשית בלבד. מקום בו אני יכולה להגיד כל דבר בלי שישפטו אותי או יבקרו אותי. מקום בו אני יכולה להרגיש שמזדהים עם הכאב והקושי שלי (לפעמים זה גם יכול לעצבן..) מקום בו אני יכולה להגיד את מה שאי אפשר להגיד לאחרים. מבחינתי, הטיפול לא יכול להפוך את החיים שלי לטובים יותר, לא יכול לגרום לי לקום בבוקר עם מצב רוח טוב, עם חשק לדברים, תחושה של משמעות, עם כוח פנימי ומוטיבציה לעשייה ,לשינוי להגשמה וכד' מצבי הכלכלי מאפשר טיפול מוזל של קופ"ח על ידי הגדלת המינוס בהדרגה ...... מצבי הנפשי מתנדנד לו בין ימים קשים - מאוד לימים פחות קשים ולפעמים ימים סבירים. חוסר רצון לעבוד, קושי רב בתפקוד בעבודה,תיפקוד מינימלי בכל התחומים, ניתוק קשרים חברתיים, ושיעמום מאפיינים מאוד את רוב הזמן . המחשבה על הפסקת הטיפול לא עושה לי תחושה טובה כי אז אשאר לגמרי לבד, אך למרות זאת אני חושבת על זה רבות, אני רוצה להפסיק את הטיפול כי מה הטעם בלהגיע לפגישה,לדבר בכוח כדי לא לשתוק,להתענות מזה וגם לשלם ?? במהלך השנה וחצי, הטפול הופסק פעמיים כאשר הרגשתי טוב. לאחר חודש וחצי בערך, חזרתי לטפול כי ההרגשה הטובה לא החזיקה מעמד והיה לי קשה. אולי אני צריכה ללמוד להסתדר לבד ? איך עושים זאת? מה דעתכם ?

21/11/2006 | 00:01 | מאת: דור

לדעתי כדאי לך להתחיל בטיפול תרופתי מהסוג של פרוזק/אפקסור/ציפרמיל. טיפול תרופתי מסוג כזה יחזק אותך מבחינה נפשית ואז תוכלי גם לסיים את הטיפול הפסיכולוגי בצורה מסודרת. כלומר אחרי שהתרופות ישפיעו (חודש-חודשיים) סביר להניח שלא תרגישי צורך בשיחות הנ"ל ותהיי מספיק חזקה בשביל להתמודד "לבד". הטיפול התרופתי כלול בסל הבריאות ולכן איננו כרוך בתשלום משמעותי.

לליאורה תודה לדור ואכן יש לשקול את האפשרות של טיפול תרופתי אשר ישפר את מצבך. דבר נוסף, במידה רבה האחריות למה שקורה בטיפול שייכת גם לך, אם את תרצי להפיק יותר מהטיפול, יותר מאשר תמיכה בלבד, אלא גם התקדמות ושינוי במצבך אז תוכלי להגיע לכך. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 18:56 | מאת: s

שלום דר' גיורא, אחי בן 34 והיא סובל ככל הנראה מדיכאון קל ומחרדות. הוא היה בטיפול אצל פסיכולוג כשנה. הטיפול לא עזר לו אלא דירדר את מצבו כך שהגיע למחלקת פסיכיאטריה בבית חולים (בלי אישפוז), נטל כשנה תרופות (רסיטל כמדומני) ומצבו השתפר. לאחי אישיות לא חזקה במיוחד ובבית תמיד היו בעיות בין ההורים עד שנפרדו לפני כארבע שנים. אח שלי השקיע המון ממשכורתו על ההוצאות בבית ולא עשה הרבה לעצמו. מאז שנתיים שלוש הוא לא עובד הרבה ומאז חמישה חודשים הוא אינו עובד כלל. לאימא שלי ולאחיותיי נמאס מהמצב הזה ואנו אומרים לו כל הזמן ללכת לחפש עבודה אך ללא מענה, עד שאימי איימה עליו שיעזוב את הבית אם הוא לא מוצא עבודה תוך שבועיים. עברו חודש וחצי מאז מבלי שיילך לעבוד למרות שהוא מצא כמה עבודות. כל מה שהוא עשה וממשיך לעשות זה לשון עד אחרי הצהריים, לאכול, לראות פורנו ולאוננן הרבה (לפי המגזינים שאנו רואים שהוא לא טורח להחביא כמו שצריך). מצבו התחיל להידרדר שוב (חרדות מאנשים שגורמות לו לא לרצות ללכת לעבודה ואפילו ללכת להסתפר מפחיד אותו). אני רוצה לציין שהוא כל הזמן מאשים את זה שהיו לנו בעיות בבית במצב שלו, ובזה שבזבז הרבה כסף על הוצאות הבית (שכ"ד והוצאות נלוות) ובכך לא עשה שום דבר לעצמו. המצב הזה היה יכול להשפיע עליי ועל שתי אחיותיי באופן דומה אבל זה לא קרה למרות שאנו גם השקענו ועדיין משקיעות מכספנו (לא כמו שהוא השקיע בעבר) אך אנו עברנו הלאה. המצב הזה לא נותן לנו לחיות בשקט. מצבו מאוד מכביד על כולנו ומשרה אווירה מאוד לא נעימה בבית. הוא מבזבז את חייו על שטויות במקום שייקח את עצמו בידיים ויתקדם. מה ניתן עוד לעשות? אנו לפעמים מיואשים ממנו ולא יודעים מה לעשות. האם הוא יוכל אי פעם להיות נורמלי או אפילו קצת נורמלי שיוכל לתפקד במינימום דברים כמו לפרנס את עצמו? תודה לך על תשובתך מראש

23/11/2006 | 00:05 | מאת:

שלום, כפי שהבנתי התנהגותו של אחיך הייתה מסויימת ואחרי משבר הוא השתנה, דבר אשר כן מחייב בדיקה וטיפול. לא הבנתי בדיוק מה הקשיים פרט לדיכאון, אבל יש צורך באבחון של פסיכיאטר ומכאן להתקדם לטיפול. איני בטוח שהבעיה העיקרית היא עבודה, יתכן שהבעיה היא רפואית/נפשית ולכן כדאי קודם כל לטפל ומכאן להתקדם. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 17:30 | מאת: צביאל רופא - מל"מ

בערוץ 10 ביום רביעי הקרוב 22/11 בשעה 14:35 שידור חוזר ב- 1:10 בלילה להתראות בטלוויזיה, צביאל

20/11/2006 | 21:01 | מאת: בדס

האם ידובר גם על כדורים נגד דיכאון? תודה.

21/11/2006 | 11:02 | מאת: צביאל

לבדס, התוכנית לא תעסוק בנוגדי דיכאון, אך בין היתר אדבר על נסיוני עם תרופות פסיכיאטריות. בברכה, צביאל

20/11/2006 | 16:58 | מאת: מורן

בהמ בהמ שך למכתבי מ 19.11.26 בעלי סובל מחרדות והוא מטופל כבר שנתיים בליילות הוא מרגיש שהוא נחנק והוא מתעורר בבהלה השאלה מופנת לדר הירש תודה

22/11/2006 | 18:48 | מאת:

למורן אני חושב שעניתי שקודם כל צריך לבדוק את המרכיב הגופני? האם ישנה סיבה גופנית להפסקות הנשימה בשינה, אולי יהיה צורך לבצע בדיקה במעבדת שינה. רק אחרי שלילה של גורם גופני יש לפנות לכיוון הנפשי. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 16:45 | מאת: נדב

קראתי באחת מההודעות למטה שישנם כדורים אשר מעודדים את השפעת תרופות נוגדות הדיכאון. מה שמן של כדורים אלו ? תודה.

21/11/2006 | 00:10 | מאת: דור

עניתי לך בצהריים היכן ששאלת לראשונה.

21/11/2006 | 07:58 | מאת: ללא שם

דור ענה על שאלה כזו באחת מההודעות למטה. הכוונה לתרופות כמו למיקטל.

22/11/2006 | 18:47 | מאת:

לנדב תרופות מקבוצת המייצבים, כמו ליטיום, טגרטול, דפלפט למיקטל ועוד כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 12:23 | מאת: אירינה

שלום רציתי להתייעץ לגבי אימי. לפני כ-6 שנים היא עברה אשפוז בבית חולים באר יעקוב למשך חודש ימים. מאז היא מטופלת אצל פסיכיאטר בקופת חולים בעופן קבוע. במשך כל התקופה הזאת היו עליות וירידות, התקף כמו אז ברוך אשם לא חזר. היא מטופלת בתרופות הבאות: * GEODON 80mg - 2 כדורים ביום * GEODON 20mg - 1 כדור ביום * CLONEX 0.5 mg - 3 כדורים ביום * DEKINET - 2 כדורים ביום התרופות עושות אותה מאד חלשה, רגישה, אפאתית. לפני חצי שנה עובדת סוציאלית שלה סדרה לה עבודה דרך רווחה, והיא פשוט חזרה לחיים חדשים. תופעות לווי נשארו אבל לפחות עכשיו היא מחייכת והולכת כל יום לעבודה בכיף. הדבר שמאד מציק לה זה רעידות רגליים, במשך כל היום רגליים בתנועה בלתי נשלטת. היא לא יכלה לשלוט על תנועות אלו. פעם היו לה תנועות כאלה עם יד אחד עם הזמן זה עבר. ומאד קשה לה עם זה כי רגליים מתייפות מאד. הודע לך מאד עם תוכל לעזור לה כי היא מאד סובלת. תודה מקרב לב בת מודאגת

20/11/2006 | 13:34 | מאת: דור

שלום רב! תנועות שעליהן את מדווחת נקראות אקטיזיה (Akathisia) תוכלי לקרוא הסבר על כך כאן- http://en.wikipedia.org/wiki/Akathisia בקיצור, מדובר באי שקט פנימי שנובע ממינון גבוה של גאודון-תרופה אנטיפסיכוטית- שהיא לוקחת. המינון המקסימלי של גאודון הוא 160 מ"ג ליום ואת רושמת שהיא מקבלת 180 מ"ג ליום ולכן אין פלא שיש תופעות לוואי. בנוסף, כדאי שתשימו לב, שהצירוף של גאודון (תרופה אנטיפסיכוטית) בשילוב דקינט (תרופה אנטיכולינרגית) מגביר את הסיכון לטרדיב דיסקיניזיה (Tardive dyskinesia) בשלב יותר מאוחר שהיא הפרעה קבועה עקב שינויים בלתי הפיכים במוח. מידע- http://en.wikipedia.org/wiki/Tardive_dyskinesia מכיוון שאת מדווחת גם על חולשה ואפאתיות ההמלצה שלי לפנות לרופא פסיכיאטרי לצורך החלפת תרופה. כיום יש מבחר גדול של תרופות אנטיפסיכוטיות וניתן לבחור תרופה אחרת שלא תגרום לתופעות לוואי קשות.

22/11/2006 | 18:45 | מאת:

לאירינה תודה לדור ואכן התנועות הלא רצוניות הללו מחייבות התייחסות של הפסיכיאטר המטפל וכנראה גםשינוי בטיפול. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 11:23 | מאת: א.ד

שלום רב אני מטופלת בטיפול תרופתי זמן רב אך מוטרדת מהמחשבה שהטרופות משפיעות על המח וכמו כן סמים משפיעים על המח ,אם כן מה ההבדל בינהם? תודה מראש וסליחה על הבורות.

20/11/2006 | 13:44 | מאת: דור

שלום רב! תרופות ניתנות לטיפול בבעיות רפואיות ונמצאות תחת בקרה קפדנית וצריכות להוכיח שהן יעילות ובטוחות לשימוש עוד לפני שהן מאושרות לשימוש וכמובן גם אח"כ. סמים נלקחים לצורך הנאה. אין שום פיקוח מה החומר מכיל או מי ייצר אותו. אם מגלים שלסם מסויים יש אפקט רפואי אז מייצרים תרכיב סינטטי לצורך הרפואה. כך שיש את ההרואין והקוקאין הפיראטיים שהם סמים מאד מאד מסוכנים וממכרים. לעומתם יש את המורפיום והריטלין שמיוצרים עבור הרפואה ונמכרים בבתי מרקחת במרשם רופא ואינם מזיקים, כאשר נלקחים עפ"י התוויה רפואית ושימוש נכון. בברכה,

22/11/2006 | 18:44 | מאת:

לא.ד. שאלה טובה, לפני יותר מחמיישם שנים הטיפול בדיכאון היה עם סמים מעוררים. מה שקרה שברגע שהשפעת הסמים חלפה גם הדיכאון חזר. התרופות הפועלות נגד דיכאון, משפיעות על הגורם הגופני (מוחי) לדיכאון ומשפרים אותו. לכן הן מטפלות בבעיה מהשורש וגם כאשר מסיימים טיפול הדיכאון אינו חוזר. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 09:18 | מאת: אריק

שלום רציתי האם ישנה ירידה במצב רוח באופן כללי עם הפסקת נטילת תרופות ssri אני לוקח פבוקסיל כבר הרבה זמן ואני לא יודע להגיד האם הוא השפיע לטובה יכול להיות שבמידה מסויימת כן, אך אני עדיין מרגיש באופן כללי לא טוב אני לא מרגיש ש"הבראתי" אך בכל זאת ברצוני לנסות להפסיק האם צפויה "נפילה" או ירידה במצב הכללי?

20/11/2006 | 13:51 | מאת: דור

יש להפסיק תרופה מסוג זה רק אחרי תקופה של 6 חודשים לפחות, שבה לא היו לך סימפטומיים שקשורים להפרעה שבגינה הטיפול ניתן לך (כפייתיות, דיכאון, חרדה, וכיוצ"ב), אחרת תהיה הדרדרות במצב הנפשי. ההדרדרות איננה מיידית אלא קוראת בטווח של מס' חודשים מאז הפסקת הטיפול. אם ההשפעה של הפבוקסיל חלקית- יש להתיעץ עם רופא פסיכיאטרי על תרופה אחרת במקומה, או שינוי במינון.

22/11/2006 | 18:41 | מאת:

לאריק אם אתה נוטל את הפבוקסיל תקופה ממושכת כשנה, אז אי אפשר לדעת מראש, בדרך כלל שנה זו תקופה מספקת כדי שהדיכאון לא יחזור , אבל לא תמיד. בדרך כלל אני נוהג לייעץ לכל אחד באופן אישי לגבי הזמן המתאים לסיום טיפול כדי שהדיכאון לא יחזור. במידה ולפבוקסיל אין השפעה מלאה, ואתה אפילו לא בטוח שהוא משפיע, ועדיין סמנים של דיכאון או הפרעה אחרת, כדאי לשקול את החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, בעלי בן 29 לומד(לא מאופין בבעל קשיי ריכוז) , ורוצה להיות מרוכז יותר, הוא שמע שיש כאלו שלוקחים ריטלין והשתפרו מאד, האם מומלץ לקחת ריטלין, או אולי משהו אחר? תודה

לתמי ריטלין נוטלים רק אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. כך שקודם כל צריך להגיע לאבחון אם הוא באמת סובל מהפרעת קשב. כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 07:40 | מאת: ארז

שלום ד"ר הידש, אני סבלתי במשך תקופה ארוכה מחרדות.היתה בעיה נורא קשה למצוא לי תרופה אשר תעזור לי, כך שסבלתי מחרדות ומדיכאון נלווה כמובן במשך 3 שנים, עד שקיבלתי את ההרכב המנצח: מרוניל +ליתיום + לוסטרל. השילוב עזר לי המון וחזרתי להרגיש טוב, אפילו נהדר, אך מכיוון שתופעות הלוואי היו לי מאוד קשות(עצירות,יובש בפה,רעידות מחרידות בידיים)נאלצתי להפסיק איתם מיוזמתי,כמובן בתיאום עם הרופא שטיפל בי.הוא כמובן לא המליץ לעשות כן אחרי 9 חודשים, אך הייתי נחרץ בדעתי וכ 3 חודשים אחרי שהפסקתי הבעיה חזרה ושוב הופיעה במימד חזק וקשה יותר. מיד חזרתי לקחת את השילוב שסייע לי אך הפעם לא צלח לי, וחזרתי שוב למעגל הניסויים עד שהתייאשתי ופניתי לפרופ' גרינהאוס שהמליץ בפניי לשקול אפשרות של ECT בשילוב של 3 סוגי תרופות. אכן ביצעתי כ - 17 טיפולי ECT.המצב השתפר וכיום אני נוטל: דיפרקסאן+פרוזק ונעזרתי בהתחלה עד לפני חודשיים בסורבון. המצב שלי כיום הוא טוב יחסית ואפילו בהרבה ממה שהיה לפני הטיפולים, אך הבעיה שהכי קשה לי איתה כיום הוא מצב של חוסר רגש.אני לא מדבר על להיות זומבי,אלא על מצב של לא להרגיש כלום...אני אתן דוגמא שאולי תעזור להבין: כשאנו מצוננים איננו חשים את טעם האוכל, אבל אם נקנח את אפינו במהלך האוכל, לשניה נחוש את טעם האוכל. זה בדיוק מה שקורה לי.אינני חש מאום,אך אם אני מנסה לעלות זכרונות יפים שהיו לי, אני כאילו מקנח את האף וזה כאמור רק לשניה. הייתי רוצה לדעת האם זה קורה מהשילוב התרופתי? האם זה השלכות של טיפולים ב - ECT שחולפות עם הזמן? אני די נואש בעניין ולא יודע איך להחזיר לעצמי את היכולת להרגיש.אילו רק הייתי יודע שזה בעקבות התרופות או בגלל הטיפול בנזעי חשמל, הייתי מקבל ומבין את זה, אך אינני יודע את הסיבה.כשהשילוב עם המרוניל עזר, זה היה אחרי 3 שנים והרגש חזר כאילו לא סבלתי 3 שנים קשות. אשמח אם תוכל לייעץ ולסייע לי בעניין. מצטער על אורך המכתב ותודה מראש,ארז.

21/11/2006 | 01:44 | מאת:

לארז יתכן שהכהות החושים שאתה מרגיש קשורים לפרוזק, שמעתי אנשים שתיארו דברים דומים כאשר הם השתמשו בפרוזק בלבד. אבל יתכן שזו תופעה של דיכאון שלא חלף לגמרי? בכל אופן חשוב שלא תפסיק את הטיפול שמועיל לך לפני הזמן..., צריך ללמוד מהניסיון. כל טוב דר' גיורא הידש

האם הפסקת כדורי אדרונקס בהדרגה מ3 כדורים ל2, מ2 ל-1 ומ1 ל-0 מביא להפרעות קשב וריכוז/ירידה בזיכרון/ירידה בחשק מיני? ומדוע? הפסקתי גם אדרונקס גם פרוזק

לטדי הפסקת האדרונקס או הפרוזק אינה משפיעה על הדברים שציינת, אולי מדובר בהתגברות הדיכאון? כל טוב דר' גיורא הידש

20/11/2006 | 00:27 | מאת: טדי

שאלה האם לקיחת התרופה ברוטיזולאם לערך כדור ללילה מביאה להקהיית החושים ולהורדת הרגשות כמו אהבה וכו`.

21/11/2006 | 01:41 | מאת:

לטדי לא, הברוטיזולם פעיל רק שש שעות, זו תרופה לשינה אשר עלולה לגרום לעייפות אם נטלת את התרופה ולא הלכת לישון. פרט לכך לא צפויות שום תופעות במשך היום. כל טוב דר' גיורא הידש

19/11/2006 | 23:42 | מאת: משה כהן

ד"ר שלום, לפני מספר ימים פירסמתי שאלה לגבי זה שיש לי התקפים כאלו שקשה לי לנסום בהם. הסיבה הגופנית לבעיה נשללה. אתה ענית: "תודה למשיבים, אם נשללה בעיה גופנית אז התופעה שתיארת בהחלט עלולה להתאים לחרדה." מה לדעתך יכול להיות הפתרון לבעיה שלי? כיצד תוכל להציע לי להתמודד איתה בהתחשב בגילי (אני בן 21)? האם טיפות כמו RESCUE או תרופה כמו ציפרלקס יכולות לעזור? תודה מראש,

21/11/2006 | 01:39 | מאת:

למשה אני זוכר את שאלתך אבל איני זוכר אם היית באבחון אצל פסיכיאטר? הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא אבחון מלא ואחר כך לשקול ביחד עם הרופא את האפשרויות הטפוליות. שיחות, תרופות או שילוב של שניהם. אפשר לנסות רסקיו, עד כמה שאני מבין, זה לא יזיק. כל טוב דר' גיורא הידש

19/11/2006 | 15:30 | מאת: דנית והפרוזק

שלום כתבתי פה לא מזמן בעיניין פרוזק ותחושות משתנות של התרוממות רוח קיצונית לעומת עייפות רבה. אני רוצה להמשיך ולשאול ולהדגיש שאני בעיקר עייפה מאוד מאז אני נוטלת את הכדור. ממש נעצמות לי העיינים ואני יכולה לישון כל היום. לעיתים רחוקות, וממש לא מספיק בעיני, אני חווה יום מלא כוח, אנרגיה, שימחה, תקשורתית במיוחד, מלאת רעיונות ושמחת חיים. אבל כאמור, אני נמצאת בעיקר בצד השני של עייפות רבה. זה תופס אותי בבת אחת, כמו נוחתת עליי עייפות ואני מותשת לחלוטין. ישנה, מתעוררת, ישנה, מתעוררת וכו' לאחרונה גם אני מרגישה שתחושות הדיכאון מתחילות לחלחל חזרה, כאילו הדיכאון לאט לאט גובר על השפעת הכדור, הייתכן? לסכום, אבקש להבין את תופעת העייפות המפילה הזו והאם זה אומר שהכדור לא מתאים לי. כמו כן, הייתכן שעם הזמן השפעת הכדור יורדת? אני לוקחת לסירוגין כדור/שני כדורים ביום כשלושה חודשים.. תודה, דנית

20/11/2006 | 14:00 | מאת: דור

לדעתי כדאי לעלות במינון של הפרוזק. את לוקחת מינון נמוך מדי ולכן התופעות שאת מתארת. המינון המקסימלי הוא 80 מ"ג ליום.

לדנית לדעתי התופעות שאת מתארת אינן קשורות לפרוזק אלא למצב שלך והפרוזק שאינו משפיע מספיק. אחרי שלושה חודשים של נטילה מקובל לחשוב על החלפת התרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

19/11/2006 | 09:00 | מאת: אמא של...

שלום שלום. פנה אליכם שוב. מחפשת מאוד את הספר "הצד השני של המראה" של לואיס קארל. המהדורה אזלה ואין למצוא בחנויות הספרים. אם יש בידכם, מעוניינת מאוד לרכוש את הספר עבור בני היקר. זה חשוב לי מאוד. תודה תודה ושבוע קסום, נורית.

19/11/2006 | 20:32 | מאת: מיכל

שלום לך נורית, כדאי לברר טלפונית בחניות הספרים, אם אפשר להזמין את הספר. ביי מיכל

19/11/2006 | 21:34 | מאת: שלי

בימי שישי בשעות הצהריים או אחר הצהריים יש ברשת ב' נדמה לי תוכנית שבה בחור בשם איתמר לוי (לא בטוחה בשם המשפחה) מקבל בקשות ממאזינים ומאתר עבורם ספרים בהצלחה רבה לא משנה אם הספר ישן או חדש, גם אם לא זוכרים מהדורה ולפעמים אפילו לפי תיאור הכריכה שווה לנסות בהצלחה

21/11/2006 | 01:47 | מאת: אמא של...

תודה. המון תודה לכם הידש, מיכאל, מיכל, שלי - רשמתי לפניי ואשתמש בכל הרעיונות. חיממתם לי את הלב שוב... לילה קסום לכולנו :-) נורית

19/11/2006 | 08:26 | מאת: מורן

בבקשה,אני חוזרת על הבקשה...בקשר לאימי....האם שירותי בתי החולים בארץ לבריאות הנפש טובים? או שעדיף ללכת לפרטי? כל מידע יעזור.... אנחנו מאזור המרכז,רוצים לעזור לאמנו ולא יודעים מאיפה להתחיל? היא מתכחשת למצבה,מה עושים????

19/11/2006 | 11:55 | מאת: דור

ניתן לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג קליני בקהילה, דרך קופת החולים שאליה אתם שייכים. פני לקופ"ח ובקשי מידע על פסיכיאטרים ופסיכולוגים. באופן פרטי תוכלי למצוא שמות ב"דפי זהב".

19/11/2006 | 20:24 | מאת: יובל

היי מורן. גשי לבית החולים אסף הרופא. ישנם שם 2 רופאים מדהימים ומקצועיים אשר לא יגבו ממך אגורה ותאמיני או לא, הם פשוט הכי טובים אליהם פניתי. מנהל האגף נקרא ד"ר דרנל והאחר שמו ד"ר קופמן. טלפון: 089779594. אפשרות שניה זה להגיע לפרופסור גרינהאוס, המומחה הכי נחשב כאן בארץ.עלות פגישה עולה 800 ש"ח, אבל שווה

19/11/2006 | 03:19 | מאת: קרן2

אם הרטלין גורם לחוסר תאבון והומלץ לנו לתת לאחותי רטלין שמשפיע יותר מ-4 שעות איך אנחנו אמורים לעשות את זה הרי אי אפשר שלא תאכל כל היום?

20/11/2006 | 23:50 | מאת: הילה

הריטלין גורם לפעמים לחוסר תאבון אם לוקחים אותו על בטן ריקה, ולכן חשוב להקפיד לאכול לפני שלוקחים את הכדור.

21/11/2006 | 00:34 | מאת:

לקרן תודה להילה, ובנוסף, חשוב לראות כיצד הריטלין משפיע על אדם מסויים, לא לכולם יש חוסר תיאבון ורבים נוטלים את התרופה ללא כל תופעות לוואי. כל טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 23:58 | מאת: א

קרוב משפחה בן 17 מקבל הלידול 50 מ"ג בזריקה אחת לכמה שבועות בעקבות מצב פסיכוטי שהיה בו לפני מספר חודשים ויצא ממנו שאלותי א האם יש תחליף טבעי לתרופה זאת? ב האם ניתן לרדת במינון התרופה בצורה הדרגתית? בתודה מראש

19/11/2006 | 11:49 | מאת: דור

1. אין תחליף טבעי. 2. מדובר במינון מאד נמוך (50 מ"ג אחת ל-4 שבועות) ולכן אין צורך בירידה הדרגתית.

21/11/2006 | 00:33 | מאת:

לא. תודה לדור, באמת לא רצוי לחשוב על ירידה אם אין תופעות לוואי משמעותיות. במידה וישנן ת.ל. צריך לחשוב על החלפת הטיפול ולא על הפסקתו. כל טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 22:32 | מאת: מורן

אימי גילתה לפני 3 שנים שאבי בגד בה,מאז היא ירדה במשקל בצורה קיצונית,יש לה מצבי רוח קיצוניים,היא מדמיינת דברים,מחייכת ומדברת לעצמה...וכו'.... אנחנו לא יודעים לאן לפנות וממי לבקש עזרה? אשמח לקבל תשובה...

19/11/2006 | 11:48 | מאת: דוד

אם התופעות נראות קיצוניות ואמך ממש השתנתה ולא מסוגלת לתפקד בגלל התופעות שתארת, הכתובת לפניה היא רופא פסיכיאטר. אפשר גם דרך קופת חולים אבל ההפניה לא מיידית כי יש תור המתנה. אם תבחרו לפנות לפסיכיאטר פרטי, הטיפול מיידי אך הוא כמובן בתשלום של כמה מאות שקלים.

21/11/2006 | 00:22 | מאת:

למורן לצערי אם עברו כבר שלוש שנים אז ממש כדאי ללכת קודם כל לאבחון ואחר כך לטיפול, אפשר דרך קופת החולים, למרפאה לבריאות הנפש של בית חולים הקרוב אליכם או בפרטי כפי שדור כתב כל טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 21:48 | מאת: שירה

אני נוטלת כדורים נגד דיכאון כבר 3 שנים,התחלתי עם סרוקסאט והוחלף לי לפני שנה לונלה שאלתי-קרה שבמשך שלושה ימים לא נטלתי את הכדורים כי הקופסא אבדה לי וביום השלישי כבר ניגשתי עם המרשם לבית מרקחת לקנות חדשים "כמו נקרומנית" הרגשתי מ אוד רע נפשית,עם חרדות ועצבנות ותחושה לא ברורה של לחץ באונות בראש וחוסר שקט האם זה הגיוני שיש קשר להפסקה של 3 ימים בנטילת התרופות?,האם אני מכורה ? ואם כן מדוע טענה הפסיכארטית שלי כי תרופות אלה אינן ממכרות? האם יש קשר בתחושות הנפשיות שלי לבין העומס הרגשי הגדול מאוד אשר אני מתמודדת בתקופה האחרונה? ואולי זו הסיבה ולא 3 ימים בלי ונלה? נראה לי קצת מוזר ומפחיד שאני מכורה...אודה על התייחסות עניינית.

19/11/2006 | 12:04 | מאת: דור

הדבר קשור אכן לגמילה מונלה (אפקסור). הפסקה חדה של ונלה (אפקסור) גורמת לירידה חדה ברמת הסרוטונין במוח ולחוסר שיווי משקל גופני ונפשי. לוקח שבועיים לערך עד שזה מסתדר, או עד שאת משיגה כדורים חדשים. עדיין אין זה עונה להגדרה של חומר ממכר ולכן ברור שאת לא נרקומנית. בחומר "ממכר" יש תחושה של כמיהה (craving), תלות וסבילות. מאפיינים אלה לא קיימים עם ונלה (אפקסור), למרות התיאור הנ"ל.

19/11/2006 | 18:01 | מאת: שירה

תודה רבה על תגובתך ,

18/11/2006 | 19:45 | מאת: קרן2

סוף סוף אני הולכת השבוע לפסיכיאטר בזכות מישהיא טובה שלוקחת אותי לשם האמת שאני כצת חוששת מחקה לעידוד ממכם קרן2

19/11/2006 | 04:06 | מאת: תמימי

קרן2 אני אעודד אותך, וגם את עצמי, כי גם אני אמורה ללכת לפסיכיאטר השבוע, מישהו שעובד איתי, בתור פרסונל, הבטחתי להם שאהיה בשיחות מעקב. לא קל לי גם עם הקטע, במיוחד שהפגישה האחרונה שהיתה לי עם הפסיכיאטרית הקודמת שלי היתה די טראומטית, באתי אליה נסערת ואחרי לילות בלי שינה, והיא רק נאמה לי שאני חייבת תרופות ועוד דקה אני אהיה בדיכאון... הדקות חלפו ואיני בדיכאון וגם לא ממש במאניה, אבל בכל זאת. אז גם אני הולכת לפסיכיאטר, ותחזיקי לי גם את אצבעות... נספר חוויות? שבוע טוב תמי.

19/11/2006 | 18:09 | מאת: קרן2

וואי שיהיה לך בהצלחה אני בהחלת מחזיקה לך עצבעות האמת היא שאצלי זה פעם ראשונה ואני ממש ממש לא יודעת מזה מיפגש אם פסיכיאטר וגם אמרו לי שאני קודם צריכה למלא תפסים אל איזה תפסים מדובר אולי את יודעת?

שלום קרן, קודם כל עליך להגיד לפסיכיאטר איך הגעת אליו (מי הפנה אותך), מה הסיבה שהגעת אליו, וכיצד את מצפה שהוא יוכל להועיל לך. ייתכן שתשובתו תהיה- תקחי תרופה X ותחזרי אלי עוד 2-3 חודשים לביקורת ו/או שהוא יפנה אותך לטיפול פסיכולוגי. בכל מקרה, הבדיקה היא למעשה ראיון, שבמהלכו תישאלי הרבה שאלות שקשורות למצבך כיום, על הילדות שלך, הקשרים שלך עם ההורים, הקשרים שלך עם מטפלים קודמים ועוד. בצורה כזאת הפסיכיאטר ינסה לאתר ולמצוא דפוסים פאתולוגיים שחוזרים על עצמם, שמאפיינים אותך ושאפשר להכניס אותם לתוך תבנית של אבחנה פסיכיאטרית. בהצלחה,

19/11/2006 | 19:53 | מאת: מנוסה...

קרן ממה בעצם את חוששת ? זה בדיוק כמו לגשת לכל רופא אחר. הוא שואל למה באת, את מספרת. הוא שואל קצת שאלות נוספות כדי לאבחן ולהבין, אם צריך הוא ממליץ לך על תרופה ומסביר לך איך לקחת אותה. וזהו. אני ממליצה לך לשאול כל שאלה שעולה בדעתך, לבקש הסברים אם לא תביני משהו. ספרי איך היה ......

21/11/2006 | 00:19 | מאת:

לקרן כפי שאמר סיני זקן. גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד ראשון...., אבל נקווה שהכל לטובה בהצלחה הידש

18/11/2006 | 19:35 | מאת: קרן2

האם לבעיות כגון דיכאון וODO יש שני כדורים ניפרדים או שיש כדור אחד אשר מטפל בשני הבעיות? והאם כדור אשר מטפל בבעית ODO הוא גם נוגד חרדה? והאם מותר לקחת רטלין אם כדורים אשר מטפלים בשני הבעיות אשר כתבתי? תודה מראש קרן2

19/11/2006 | 18:15 | מאת: קרן2

כשכתבתי ODO התכבנתי לבעיה כפיתית אני לא בטוחה אם זה ה-שם הנכון מחקה לתשובה תודה

20/11/2006 | 13:57 | מאת: דור

תרופות כגון פרוזק מטפלות במקביל בכפייתיות, דיכאון וחרדה. תרופה אחת לכל הבעיות הנ"ל. שכן כולם קשורות לרמת סרוטונין נמוכה במוח.

18/11/2006 | 18:24 | מאת: נאור

לפני מספר חודשים הייתה לי נפילה ונכנסתי לדיכאון. הפסיכיאטר רשם לי ויפאקס במינון של 225 מ"ג ביום. לאחר שלא הייתה השפעה הוא הפחית את הויפאקס ל 150 מ"ג והוסיף אנפרניל 150 מ"ג ליום. שאלתי - מה ההגיון להשאיר תרופה שלא עזרה לפני כן ? האם לא עדיף להעלות באנפרניל ?

לנאור שלום, ההגיון היחידי הוא להשאיר אותך עם כיסוי תרופתי בתקופת הביניים עד שהאנפרניל מתחיל להשפיע (לוקח חודש להשפיע). ולכן יש פסיכיאטרים שממליצים להמשיך עם תרופה א' עד שתרופה ב' מתחילה להשפיע. אם עבר חודש-חודשיים- אין טעם להמשיך לקחת את הצירוף שציינת. מה גם שמדובר במינונים חלקיים עם השפעה חלקית. מינון מלא של ויפאקס הוא 375 מ"ג ליום ומינון מלא של אנפרניל הוא 300 מ"ג ליום. במקום שתי תרופות במינון חלקי עדיף תרופה אחת במינון מלא. מומלץ שתקח תרופה אחת מן השניים אבל במינון מלא- אחרי התיעצות ואישור של הרופא המטפל! רפואה שלמה, דור.

לנאור תודה לדור ואכן גם גישתי היא כזו שעדיף תרופה אחת שעובדת מאשר שתיים. אם אני מנסה לחשוב על כוונת הרופא שמטפל בך כנראה שהוא רוצה את האנפרניל אבל חושש ממינונים גבוהים של אנפרניל ולכן הוסיף (השאיר) עם האנפרניל את האפקסור כיוון ששתי התרופות פועלות במנגנון דומה. אפשרות אחרת היא להוסיף תרופה מקבוצת מהייצבים אשר תעודד את השפעת התרופה נוגדת הדיכאון. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 18:06 | מאת: מורן

בעלי כבן 55 סובל לאחרונה לטענתו כי בלילות הוא מרגיש חנק והפסקת נשימה. (לא מעשן). אשמח לקבל לקבל ייעוץ.

18/11/2006 | 19:56 | מאת: דור

על פניו לא נראה שזה קשור לפסיכיאטריה. גם עודף משקל יכול לגרום למה שתיארת ולא רק עישון. פנו לבדיקה במעבדת שינה.

למורן תודה לדור ואכן קודם כל צריך לפנות לרופא המשפחה ולבדוק את האפשרויות לבעיה גופנית ולא לרוץ לחלק הנפשי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

14/06/2007 | 00:40 | מאת: אדם

hello there; i need an answer about a quistion in Psychiatry about the bad influence if there is one, between LEPONEX --> VALUIM ' taken together. thanks raviv P.S. i would like an answer to my email please!!! mail: [email protected]

18/11/2006 | 17:37 | מאת: יעקוב

שלום: שאני הולך ברחוב יש לי מחשבה והרגשה פיזית שאני מענטז או מחשבה והרגשה שהגב שלי כפוף או עוד כול מיני מחשבות דומות בנוסף יש לי מחשבה שאנשים מסתכלים עלי על הדברים שצינתי וזה גורם לי לחרדה רבה עד שאנני מסוגל ללכת ברחוב רציתי לדעת מה ההפרעה הזאת כי כול רופא שהלכתי אלו אמר לי משהו אחר אני מיואש כבר לגמרי

19/11/2006 | 01:00 | מאת:

ליעקב כן, אתה מתאר תופעה שאין ספק שהיא קשורה לחרדות וגם מגבירה את החרדות. הפרעה כזו וחרדה עלולה להופיע במספר הפרעות נפשיות שונות ולכן חשוב שתהיה אבחנה מדוייקת. כמובן שאבחנה מדוייקת מתקבלת מראית האדם כולו ולא לפי תופעה אחת בלבד. האם נבדקת גם אצל פסיכיאטר? שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 17:09 | מאת: אלמוני

שלום רב, אני בן 34 סובל מהפרעה ביפולרית אבל מאוזן כבר 8 שנים בעקבות לקיחת 3.5 כדורי ליתיום ביום. יש לי בעיה שרודפת אותי כבר שנים רבות ולא הצלחתי לפתור אותה עד היום עם הפסיכולוגים שהייתי אצלם. יש לי קשרים קצרים עם בחורות ואני לא מצליח להתמיד בקשר.(אפשר להגיד שמעולם לא התאהבתי בבחורה, אני לא מחשיב התאהבויות בקשרים קצרים עד חודש,בדרך כלל רציתי לכבוש מחדש את הבנות שזרקו אותי) אני לא מחפש קשר למטרה רצינית, לא אוהב שמלחיצים אותי בקשר,חושש ממחוביות וכו" מחפש קשר להנאות הדדיות, לא רק בבית גם בילויים בחוץ ורצוי עם בחורה אחת. חשוב לי לציין שקרה לי שברגע שיצאתי עם בחורה והיא שאלה אותי לגבי מהות הקשר לאן הוא מתפתח, התפקוד המיני שלי ירד פלאים וירד לי החשק, ברגע שיצאתי עם בחורה וידעתי מראש שהקשר לא יהיה רציני ,היה לי הרבה יותר קל לזרום מינית, אבל גם בקשר זה באיזה שוהא שלב אבדתי עיניין, מאחר ואני לא מחפש רק סקס. אני נמצא בקונפליקט. חשוב לי לציין שהחלפתי לא לא פחות מ 5 פסיכולוגים ב 7 שנים. האם שיחות יכולות לפתור בעיות ריגשיות?, או שבגיל 34 זה כבר מאוחר מידי. יכול להיות שיש מצבים כמוני שאין להם פיתרון, כמו שלא ניתן לשנות נטיה מינית בטיפול, למרות שיש עדיין מטפלים שטוענים שיכולים לשנות. (אני אגב סטרייט) אני נמצא בצומת דרכים ומתלבט אם להתחיל שיחות פסיכותרפיה אצל עובדת סוציאולית עם התמחות בטיפול מיני וניסיון רב בתחום, עד היום הלכתי ל 5 פסיכולוגים אז חשבתי לעשות שינוי, מה דעתך? האם יש חשיבות בלכת רק לפסיכולוג או מה שחשוב זאת הכימיה, לפי הפגישה הראשונית התרשמתי מהתרפיסטית. אשמח להתיחסות

19/11/2006 | 00:57 | מאת:

לאלמוני אכן נראה שהקושי הוא בקשר הבין אישי ובדרך כלל הטיפול הוא בשיחות, למרות התיסכול עם הפסיכולוגים שווה לנסות. לדעתי שיטת הטפול של הפסיכולוג חשובה אבל חשובה יותר אישיותו והקשר שנוצר בין המטפל למטופל. אולי כדאי לנסות ולברר גם את התפיסה שלך את ההפרעה הדו-קוטבית וכיצד אתה מרגיש את עצמך עם בעיה זו? שבוע טוב דר' גיורא הידש

19/11/2006 | 01:55 | מאת: אלמוני

אם יש משמעות אם המטפל הוא עובד סוציאלי שלמד פסיכותרפיה, או מומלץ ללכת רק לפסיכולוג קליני, אגב אני החל]תי 5 פסיכולגים ב 7 שנים , בהתחלה האתי כל שבוע, אבל ככל שעבר הזמן אבדתי עיניין ועברתי לפעם בשבועיים ואחר כך בפעם בחודש חודש וחצי, אני חושש שזה עלול לקרות לי גם עם המטפלת הבאה. אגב אני חי בשלום עם ההפרעה הביפולרית ,הליתיום מאזן אותי ואני בסדר גמור, בהחלט יש בעיות בקשר הבין אישי לצערי וזה מלווה אותי שנים. לא רוצה להכנס לזה אבל יתכן שהפרעה אישיותית , כמו שלא מאפשרת לי להתמיד בקשר זוגי אולי לא מאפשרת לי להתמיד במיפגשים עם פסיכולוג. אשמח להתיחסותך

18/11/2006 | 14:08 | מאת: אלי

ד"ר נכבד ברצוני לשאול האם רגיעון יכול לבוא במקום קסנקס להרגעה תודה

19/11/2006 | 00:28 | מאת:

לאלי איני יודע, אבל אין בעיה לנסות, תיקח רגיעון ואם הוא לא יעזור מספיק תמיד תוכל להוסיף את הקסנקס. שבוע טוב דר' גיורא הידש

18/11/2006 | 13:38 | מאת: נרקיס

מקריאה באינטרנט הבנתי שהפרעת אישיות נרקסיסטית אינה ניתנת לטיפול האם אכן כך? איז תרופה יכולה להקל במשהו? אנחנו אמנם נורא מעצבנים את הזולת אבל אנחנו..סובלים נורא תודה

לנרקיס אהבתי את השם. בכל אופן אין תרופה ספציפית להפרעת אישיות. אפשר לטפל בסימפטום שגורם לסבל, דיכאון, חרדות או כעס. בדרך כלל מנסים בכל זאת להתחיל עם נוגדי דיכאון הפועלים על הסרוטונין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

התרופה: הרבה אהבה ותשומת לב... ואולי גם לעזור לאחרים, כי תמיד אוהבים אותנו כשאנחנו נחמדים לאחרים. תמי נרקיסוס... נ.ב. אם תמצאי לי אדם אחד שאין לו קווים נרקציסטיים בארצינו הקטנטונת, אני אזמין לך זר נרקיסים ענק! שבוע טוב.

18/11/2006 | 12:24 | מאת: דוד

סבתי, בת ה-84 מקבלת זריקות מודיקט אשר גורמות לה תופעות לואי (רעידות). היא מסרבת לקחת את הכדורים נגד הרעידות, דקינט. האם יש טיפול חלופי למודיקט, רצוי בזריקה, אחת למספר שבועות?

לדוד כל התרופות שבזריקות עלולות לגרום לרעידות אבל יתכן שהן ישפיעו לטובה על סבתך ולא יגרמו לרעידות. אפשר לחשוב על קלופיקסול דפו או רספרידל קונסטה שהן דומות למודיקט עם פחות תופעות לוואי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/07/2007 | 14:02 | מאת: מירית

אמא שלי לוקחת זריקת מודיקט פעם בחודש כבר מעל ל- 15 שנה והיא מתפקדת כבן אדם רגיל ורגוע האם היא יכולה להפסיק את הזריקה? בלי שום תחליף ,(היא עברה משבר לפני שנים רבות וזה חלף, ומאז קבעו הרופאים שהיא צריכה זריקה).

17/11/2006 | 20:56 | מאת: רוני

ערב טוב ד"ר הידש וגולשי האתר, שמי רוני, אני בת 38, ואני מבקשת לקבל המלצה על רופא/ה פסיכיאטרי/ת פרטי/ת מאזור המרכז, ברצוני לקבל טיפול תרופתי נוגד דיכאון. אודה לכם אם תוכלו לתת לי שם/מספר שמות ופרטי התקשרות של רופאים/ות מתאימים/ות ע"פ המאפיינים הבאים: * מאזור ת"א, רמת-גן, רמה"ש, הרצליה, רעננה, כ"ס * בעל אוריינטציה רפואית, קרי: אינו מתנה מתן טיפול תרופתי נוגד-דיכאון בקבלת עזרה פסיכולוגית/ פסיכותרפית בו-זמנית * מקצועי ומומחה בתחומו (ועם זאת, לא שחצן ומתנשא), קשוב למטופליו, אמין ודיסקרטי אשמח אם תוכלו לשלוח אליי את כל הפרטים לכתובת המייל: [email protected]. אני מודה לכם מראש, רוני

לרוני מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים בפורום, אם משתתפים בפורום ימליצו לך, כמובן שאין לי התנגדות. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/11/2006 | 20:41 | מאת: מיכאל

שלום ד"ר הידש... לא הגבת לגבי הבעיה באינטרקציה האפשרית בין אומגה 3' לזיפרקסה וליתיום. האם יכולה להיות סכנה בתגובות בין התרופות האלה לאומגה 3? למען האמת נראה לי שהאומגה 3 יכול להיות רעיון מאוד מוצלח עבורי וכבר התחלתי לקחת כדור אחד ליום של אומגה 3, אם כי המינון המומלץ הוא פעמיים עד שלוש. (הבעיה היא שצריך לקחת את זה על קיבה מלאה, ואני אוכל בקושי ארוחה אחת ליום...;) אודה לך אם תגיב, כי על פניו הקומון סנס של תמי נראה לי נכון, ומצד שני, גם דור וגם באתר שהוא הביא לנו כתוב אחרת, אם כי האתר הזה מנסה לטעון גם שאומגה 3' אמור להוות תחליף לתרופות פסיכיאטריות, שזו לא כוונתי כרגע. תודה מיכאל

אתה יכול לנסות ולראות- עד 3 כדורים ביום של אומגה 3. במקרה הכי גרוע זה יחמיר קצת את תופעות הלוואי של התרופות ואז תוכל להפסיק. אם זה לא יחמיר את תופעות הלוואי אז אפשר להמשיך. ייתכן שבמקום אומגה 3 כדאי לך "רמוטיב" (היפריקום)- שהיא תרופה צמחית-טבעית נגד דיכאון קל. אבל צריך מרשם של רופא משפחה או פסיכיאטר. אם הדיכאון שלך עמוק- אז מדובר באפשרויות שונות לחלוטין.

18/11/2006 | 16:00 | מאת: מיכאל

שלום דור... הדיכאון שלי לא עמוק, למעשה אני בספק אם אני בכלל בדיכאון, אבל היו לי שני דיכאונות ממש קשים, שבהם גם ניסיתי להתאבד פעמיים ויצאתי ממנו בעזרת תרופות רגילות. המטרה שלי כרגע היא מניעת התפרצותו המחודשת של השד. כלומר, גם כשאני מרגיש סביר, אני מפחד שאיזשהוא התקף אפקטיבי יחזור. מהמאניה אני מרגיש שאני מוגן בעזרת הזיפרקסה והליתיום, אבל מהדיכאון אני בכלל לא מרגיש מוגן, אני מרגיש שהוא נמצא מעבר לפינה מחכה לדרדר אותי למטה. אני חושב שהבעיה כאן יותר עמוקה, ונוגעת בבסיס באיכות החיים שלי: הנה מה שאני חושב שאני צריך לעשות כדי להימנע מדיכאון: 1. להפסיק לעשן, אני שונא את זה שאני מעשן, אני לא נהנה לעשן, אני מרגיש שאני לגמרי מכור בצורה חסרת תקנה 2. להתחיל לאכול יותר ולאכול אוכל סביר, יש איזו שמועה ששמעתי שבני אדם אוכלים שלוש ארוחות מלאות ביום, אחת בבוקר, אחת בצהריים ואחת בערב, הנסיבות היחידות שאני נהגתי ככה, היו כשהייתי במסגרות כמו קיבוץ, צבא, בית חולים פסיכיאטרי- כיום אני אוכל ג'אנק פוד בערך פעם ביומיים, ושאר הזמן קצת מנשנש. (הייתי אומר- אוכל בריא, אבל אני נשאר עם סביר, כי אני לא רוצה להעמיד בפני עצמי משימות שאני לא מסוגל לעמוד בהם) 3. להתחיל לשחות ולעשות פעילות גופנית, שזה מתכון ידוע לשיפור המצב רוח, וגם יחטב את הגוף שלי. 4. לישון פחות. אני ישן המון, למעשה הסיבה היחידה שאני בכל זאת קם היא שאני צריך ללכת לעבודה. ובתור תוספת אני יכול גם לקחת אומגה 3' או היפריקום. האמת שהייתי מוכן גם לקחת תרופות אנטי דיכאוניות למניעה, אבל אני שונא את התופעות לוואי של האנטי דיכאוניים מאוד. כלומר, יש כאן פגיעה חמורה מדי באיכות החיים שלי. ויש בהחלט סכנה אצלי באנטי-דיכאוניים להתפרצות מאנית, בפעם האחרונה שלקחתי סרוקסט, נכנסתי להיפו-מאניה והפסקתי את הסרוקסט בגלל זה. האמת היא שאני לא חסיד במיוחד של "טבעי" לעומת "כימי". אני לא רואה למה לחומר טבעי יש יתרון על חומר כימי. זה הרי חומר. מה ש"טבעי" יכול להיות מאוד מזיק, ומה ש"כימי" יכול מאוד להועיל וההיפך. הרי גם פטריה רעילה היא "טבעית". תודה על העזרה, דור... בברכה מיכאל

17/11/2006 | 18:43 | מאת: daria

שלום ,אני רופאת משפחה ושאלתי היא: בחולה בת 38 עם תסמונת חרדה קשה ללא קוים דכאוניים בולטים , לא מגיבה טוב לSSRI , האם החלפה לSNRI מומלצת או שלאור חוסר תגובה לSSRI יש להניח שהמנגנון הסרוטוניני האו לא הבעיה כאן (הרי למיטב ידיעתי 30% לא מגיבים לSSRI) ולהעדיף קבוצת לגמרי אחרת כמו טריציקליים או אחרים? יש לציין שעיקר התלונות הן חרדה מנושא של מוות הפחדים משגעון , כמובן יש קוים אחרים של חרדה קלסית אך ללא ארועים של התקפי פניקה. אין בעיה של שינה או תאבון. השיקול פה גם כניסה אפשרית של האישה להריון ואני פחות מתלהבת לתת TCA בהריון פותנציאלי כלומר באישה נשואה בגיל הפוריות שגם ''עובדת'' במקביל על ילד נוסף. על איזה קבוצת תרופות הייתם ממליצים? אודה על המלצה על כיוון אפשרי

18/11/2006 | 11:45 | מאת: דור

שלום רב, אם היה כישלון טיפולי עם שתי תרופות מסוג SSRI אז לדעתי להעביר אותה ל-SNRI כמו אפקסור 150 מ"ג ליום (עדיפות ל-XR אבל לא הכרחי) ולהוסיף גם בנזודיאזפין, כמו קלונקס 1-2 מ"ג ליום, עד שמצבה יתייצב. בברכה

18/11/2006 | 23:52 | מאת:

לדאריה תודה לדור ואכן האפקסור מומלצת ובדרך כלל אני ממליץ על ה XR שהשפעתה נגד חרדה הוכחה. כמובן שישנה אפשרות גם של שיחות. האפקסור בטוחה בהריון כך גם הבנזודיאזפינים אבל אני תמיד ממליץ להתייעץ ולהתעדכן במכון הטרטולוגי. שבוע טוב דר' גיורא הידש

17/11/2006 | 16:18 | מאת: נעמה

1. אם אני רוצה לשתות אלכוהול.. בהפרש של כמה זמן מליקחת הכדור צריך לשתות אותו.. כי הרי כדורים ואלכוהול לא באים טוב ביחד..

18/11/2006 | 23:50 | מאת:

לנעמה צריך לחכות שבוע מנטילת הכדור האחרון של הפלוטין...., פרט לכך אסור שבוע טוב דר' גיורא הידש

19/11/2006 | 15:47 | מאת: נעמה :[

אוף. אם אנ יאנסה לשתות קצת מה יקרה? יקרה משהו נוראי?

17/11/2006 | 16:14 | מאת: עידן

שלום ד"ר הידש. הנני נוטל רסיטל מזה כחצי שנה בעקבות התקפי חרדה ואגרופוביה. אמנם התרופה הקלה מאוד על מצבי, אך עדיין ישנם מצבים שבהם אני עדיין נתקף פאניקה במיוחד במקומות הומי אדם. כמו כן אני נתקף לעיתים קרובות בכאבים בלחץ בחזה ובכאבי ראש עזים. הפסיכיאטר אצלו אני מטופל הציע לי לעבור לסרוקסט על אף שאמרתי לו כי בעבר נטלתי פרוזק במשך שבע שנים ולדעתי הוא עזר הרבה יותר מהרסיטל. שאלתי היא מהי הדרך המומלצת ביותר לעבור מכדור אחד למשנהו והאם אולי כדאי שאתעקש דווקא על הפרוזק במקום הסרוקסט. רציתי לשאול אם כדאי לעשות הפסקה מסוימת ורק אז להתחיל להשתמש בסרוקסט או שניתן להתחיל להשתמש ללא הפסקה בכלל. אני חושש מאוד ומבולבל מאוד מהמעבר היות וקראתי שע"פ מחקרים הוכח כי הסרוקסט גורם לעליה ברצון לאובדנות. בתודה נראש עידן

18/11/2006 | 23:44 | מאת:

לעידן הדבר החשוב ביותר הוא להחליף את התרופה שלא פותרת את הבעיה. הדיון לאיזו תרופה הוא תאורטי כל זמן שלא ניסית את התרופה החדשה, לכן עד שלא תנסה ותראה את ההשפעה לא נדע כיצד התרופה משפיעה עליך. אין בעיה לעבור מרסיטל לסרוקסט כיוון שאופן פעולתם זהה, לכן עדיף לעבור מיום אחד לשני ולא לעשות הפסקה, כך תמנע גם מסמני סיום טיפול וגם מתופעות הלוואי של תחילת טיפול. תנסה את הסרוקסט שהרופא המליץ, אם היא לא תפתור את הבעיה אז תמיד אפשר לעבור לפרוזק או לתרופה מקבוצה אחרת כמו האפקסור. בעית האובדנות עם סרוקסט היא תמיד בתחילת הטיפול, אבל כיוון שאתה עובר מרסיטל איני חושב שהחשש הזה חל עליך. שבוע טוב דר' גיורא הידש