פורום פסיכיאטריה

היי אני שרויה אולי 3 שנים או יותר בדיכאון לפני כמה ימים ישבתי מול הטלויזיה והרגשתי שאני לא מבינה מה קורה מסביבי נכנסתי למצב שלא הייתי מודעת לכלום ופשוט בהיתי במסך בהרגשה שהמוח שלי מת. זאת הייתה הרגשה מאוד מוזרה והיא עד עכשיו לא עוברת לי , ואני מוצאת את עמי נמצאת בחרדות בקביעות ביומיום מהמצב הזה,כך שאני לא יודעת אם הוא עבר. אף פעם לא היה לי כזה חוסר שליטה על עצמי ועל הדמעות שלי. למישהו יש ידע או השארה לגבי מה קורה לי עכשיו. תודה.

שלום הרגשה של ניתוק ושאנו נמצאים בעולם אחר ממה שכולם נמצאים זה חלק מהדיכאון. לא ציינת האם את מטופלת תרופתית או פסיכותרפית. אני חושבת שזה מאוד חשוב שתהיי תחת הטיפול הנכון. ההרגשה של הערפל הזה זה סימפטום קלאסי של דיכאון תרגישי טוב אריאל

שלום ותודה על תגובתך אני לא נמצאת בטיפול תרופתי או פסיכותראפי ולגבי תגובתך לנושא , אני חושבת שזה יותר מסימפטום קלאסי של דיכאון, הדיכאון הוא לפי דעתי מה שגרם לי להגיע למצב הזה. קשה לי לחשוב בבירור והמחשבות שלי מונעות מימני להגיע למצב של שקט נפשי. אני חייבת לעשות דברים כדי "להחיות את עצמי" אחרת אני מרגישה שהמוח שולט בי ואני יאבד את עצמי.

אני כבר לוקח סרוקסט 3 ימים האם כבר אני כבר יכול לחוש השפעה..אם זאת בנוגע לדכאון או לחרדה???,כשאני לוקח את הסרוקסט אני חש מין עייפות קלה,האם זאת תופעת לוואי..??

קובי שלום כאחד שגם לוקח את התרופה העייפות נובעת מהשפעה של הכדור אז אם זה כל ההשפעות שלך לתרופה אשריך ושתהיה בריא ההשפעה הטובה תבוא בקרוב חרדות ענין של כחמישה ימים, ודיכאון עד שבועיים ויותר בהצלחה

לקובי שלום, ההשפעה הטובה של הסרוקסט מתחילה להיות מורגשת כעבור כשבועיים שלושה. עם זאת תופעות הלוואי ישנן כבר מההתחלה, כך שכנראה לא יהיו לך תופעות לוואי נוספות. בדרך כלל העייפות חולפת כיוון שהגוף מסתגל אליה, לעתים היא נשארת ואז מומלץ ליטול את הסרוקסט בערב. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

מבלי להכנס לפרוט המרשם , האם ניתן לדעתך לשלב טיפול תרופתי בטיפול שיחתי במצבי אלימות מצד בן הזוג

לנירית שלום, בודאי שאפשר לשלב טיפולים תרופתיים ושיחות. אבל אולי כדאי לעשות צעד יותר משמעותי להפסיק את האלימות? הרבה אומץ הידש

כן

דווקא לא להיפך הדחף אצלי יותר חזק

שלום רב. שאלתי היא, מה המינון המקובל הממוצע ליום של התרופה בונסרין, וכן, האם מדובר למעשה בתרופה סורבון. בתודה מראש גילה.

לגילה שלום, בונסרין אינה סורבון, אלו שתי תרופות שונות. לעתים נותנים את הבונסרין כתרופה יחידה בערב כיוון שהיא עוזרת להרדם, וכך נמנעים מלהשתמש בתרופות לשינה, אפשר להעלות את המינון לשניים או שלושה כדורים ביום אם אין תופעת לוואי של עייפות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מהם תופעות הלוואי של לוסטרל ?

ליעל שלום תופעות הלוואי של לוסטרל דומות לתופעות הלוואי של כל התרופות מקבוצה זו הפועלות על הסרוטונין SSRI, כמו פרוזק וסרוקסט. תוכלי למצוא את כל הרשימה בכל אינדקס תרופות. רק זכרי שתופעות הלוואי אינן חייבות להיות, ישנם רבים הנוטלים את התרופה ואינם סובלים מאף תופעת לוואי, כמובן שישנם גם אחרים. צריך גם מזל בחיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הזמן זוחל או רץ באכזריות יקר לנו ..יקר לנו הזמן לנו הוא הוא הזמן. ואני מבזבז אותו על לא כלום משמעותי. הבוסים חייכו אלי העמיתים גם אבל אני כבר לא שם. לאבד שלשה יקירים בחודש יותר מידי...יותר מידי.. האש הבוערת צורבת את הנפש ללא רחמים..ואני כאוטומאט מחייך חיוך חלול אודות פלאי הכימיה ההורסת ומכרסמת את בשרי עוד נסיעה לחו"ל כבר לא תשנה לא רכב חדש , בגד חדש תואר חדש אישה חדשה ,בית חדש אבל בעצם אני די חי בישביל הרושם עבור הדמויות המשמעותיות המופנמות לתוך הפאזל המתפורר מדוע היתי כזה אידיוט מדוע לא נענתי לצווי הרגש. לכאורה רציונאלי... ראציונאלי אבל לא חכם טיפש מוחלט כבול לכבלי האשמה שנטעה בי אם נוירוטית ואגוצנטרית כבלים שלא הוסרו גן לאחר הנישואין והגעת הילדים וההצלחות הסינטתיות המצרך היקר הוא הזמן שבעתי מ" יש אין " החור השחור בנשמה. מחפש את הבית הפנימי התרופות הקלו זמנית את הדרך אל הלא כלום... אל הטימטום המסע אל איטאקה הבית הפנימי שלי העוגן שיקשור אותי למשמעות האמיתי של ההוויה. איטאקה הוא הבית שנותן משמעות וכיווון למסע אשוט באוקיאנוס של דמעות עד שאצליח להתקרב לחוף בו אולי אתעורר מהסיוט הזה באהבה גדולה אודיסאוס (סילחו לי על הקיטש הייתי חייב להתפרק בדרך כלשהי )

היי תודה על השיתוף, השיר עורר בי מחשבות. ביי הידש

שבועיים אני ללא סרוקסאט ובימים קשים כמו היום מתגעגעת ל"קביים" הרחבים... תוך כדי נהיגה בכביש מהיר האוטו התחיל לקרטע, שוליים צרים מאוד ומכוניות טסות מכל עבר, למזלי אחרי שנעצרתי בעברי על ידי שוטר בגלל נהיגה מעל המהירות המותרת, הפכתי לאזרחית שומרת חוק:-))), נוהגת בנתיב הימני והעגלה מתחילה לעשות סימנים של גסיסה... התחלתי לרעוד בכל הגוף ולחוש עקצוצים וזרמים בידיים, דשדשתי לשוליים ועצרתי.... סיוט! המכוניות חולפות בנהיגה פרועה ואני פותחת מכסה מנוע ובודקת מים.. שמן....לא היה לי רעיון יצירתי יותר מזה:-))), היו מים! הוספתי עוד מים מינרליים, שיהיה....והתפללתי שאף אחד מהנהגים לא ישתפשף בי או במכונית, והם היו כל כך קרובים.... תפילתי נענתה והאוטו התחיל לנסוע, דשדש קלות וכך תוך כדי נהיגה איטית הגעתי הביתה... עד עכשיו הגוף מעקצץ... אם הייתי עטופה בהגנה של הסרוקסאט הייתי מרגישה אחרת. אני יודעת. התקופה שנטלתי את הכדור הייתי יותר בשליטה ולמרות שסיטואציה כזו מלחיצה כל אחד, הכל היה נראה אחרת. ובכלל, היום חשתי מעין התקפון פאניקה קטן בעבודה, השפתיים התחילו לרעוד ותחושות חום הציפו את כל הגוף, לקחתי חצי לוריואן..אבל עד עכשיו הידיים חלשות וחמות ואני מרגישה זיפת. רציתי להתחלק איתכם באחד הימים ה"Nקסימים" השבוע... אני יודעת מה הסיבה לחרדה שפקדה אותי היום. שוב, הקרבה למוות , מישהי, יקרה שאביה יקר לי והוא חלק מחיי. חוששת להמשיך עם הלוריואן, כי בזמנו הייתי מכורה ונגמלתי לבד תוך יסורים. בינתיים לוקחת בממוצע כדור בשבוע, אבל הפיתוי גדול...

התגובה שלך היום בכביש היא מובנת לחלוטין. הסיטואציה הייתה באמת מלחיצה ואני לא יודעת אם הגבת כך רק בגלל שלא היית עם כדור. איך אפשר להגיב אחרת לארוע מפחיד שכזה? נטע יקרה, יש ימים פחות טובים אך את צריכה לזכור שתמיד אחרי הנפילות האלה ישנם עליות ואני מקווה שהשבוע הבא יהיה יותר טוב. קחי לך את סוף השבוע כדי להרגע ולפנק את עצמך. מגיע לך את כל הטוב שבעולם! שולחת לך חיבוק גדול ואנא עדכני אותנו מה קורה איתך אריאל

לנטע שלום, אני מקווה שהשינויים הם זמניים ותחזרי להרגיש רגיל גם בלי הקביים. אני זוכר מדוע הפסקת את הסרוקסט ואני מקווה שהכיף יהיה גדול מההרגשה הפחות טובה ללא הלוריוון. שיהיו רק ימים טובים הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רב רציתי לדעת איזה תרופות לוקחים במקרה של הפרעת טריכוטילומניה?

טריכוטילומניה (מריטת שיער) היא מחלה הקשורה בהפרעה כפייתית. טיפול בטריכוטילומניה הינו בעיקרו התנהגותי למרות שתוארו מקרים שגם טיפול תרופתי יכול לשפר את המצב. הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות נוגדות חרדה כמו תרופות ממשפחת הSSRI's. בכל מקרה מומלץ לפנות לפסיכיאטר. מתוך: http://www.infomed.co.il/questions/q_012101_7.htm

לנילי שלום, לאלו שלא הבינו, טריכוטילומאניה היא הפרעה כפייתית של מריטת השערות. בדרך כלל הטיפול הוא בנוגדי דיכאון מקבוצת ה SSRI. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי חוק שימור האנרגיה למדנו שכשאנחנו מדליקים ומכבים את האור אותם אלקטרונים נשארים והאנרגיה החשמלית לא בורחת מהמעגל שבין המתג המקור והמנורה אלא הכל נשאר. אנרגיה לא פוחתת ולא נעלמת אלא רק משנה צורה. רציתי לדעת האם לאן הולכת הפעילות המוחית וההכרה שלו אחרי שהוא נפטר והמוח מפסיק לתפקד לגמרי ?

לתומר שלום, אין לי תשובה לשאלתך ולכן חבל שתחזור עליה. בכל אופן בחשמל יש לי מעט ידע, וכאשר יש הרקה לאדמה אז החשמל זורם לאדמה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מאמינה שאחרי המוות ההכרה הופכת למעין אנרגיה גלית כמו גלי רדיו למשל. זו דעתי

שלום אני בחורה שלא מסוגלת לבנות הרגלי חיים. אני רוצה להתחיל במשימה שאני רוצה מאוד ואני אף פעם לא עומדת בזה ואז אחרי ניסיונות כושלים של כן לעשות את המשימה אני מתחילה המרץ ובהתלהבות אבל אחר כך מפסיקה והבעיה חוזרת עוד יותר בגדול למשך זמן ארוך יותר ממקודם של חוסר עשייה. קשה לי מאוד לקחת מטלות שאני מאוד רוצה לעשות ולהפנים אותם כך שהן יהפכו להרגל ואני קשה לי מאוד לבנות הרגלי חיים. למשל אני מתה להוריד במשקל כבר שנים רבות אבל הבעיה היא שכל פעם אחרי שאני מצליחה להוריד 2 קילו אני מעלה אחר כך כפול ממה שירדתי. וזה קורה לי אותו דבר בכל הפעולויות החשובות ביותר וגם ביומיומיות. זה מאוד מדכא אותי ומדאיג אותי בכל פעם שאני רואה את עצמי רוצה להפנים משהו להרגלי חיים ולא מצליחה. אני בדרך כלל בריאה פיזית ונפשית. איך בונים כח רצון ואיך הופכים דברים להרגלי חיים ?

לשרון שלום, קראתי את שאלתך וגם את התגובות המעניינות והן נכונות. ההמלצה היא לראות את כל האדם ולחשוב על פסיכותרפיה שעשויה לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אחי נכנס למצב דכאוני וחוזר על כך שהוא רוצה סוף לחיו אבל אינו מתכנן הוא נמצא במחלקה פסיכיאטרית בתל השומר ואינו משתפר אלה מחמיר . מה לעשות

שלום אחיך נמצא בטיפול ותל השומר נחשב למקום טוב. התעזרו בסבלנות ובנתיים עטפו אותו בחום והבנה. מקווה שהטיפול יעזור אריאל

אני מעריכה שיתנו לו טיפול תרופתי מתאים אבל לוקח לזה כשלוזה שבועות להשפיע ממש. בכל אופן חשוב מאד לתמוך בו ולבקר ולעודד. זה לא עוזר אם אומרים לו תראה הכל בסדר כי הוא לא מרגיש שהוא יכול לשאוב כרגע שמחה מחייו. זה עניין של זמןוכשאני רואה את האכפתיות שלך הוא צריך להודות שיש לו אח כזה.שירגיש טוב.

לציון שלום, לעתים האדם שומר על עצמו ומוצא כוחות להתחזק בבית, וכאשר מגיע לאשפוז הוא מרשה לעצמו לנוח ואז נראה שישנה ירידה במצב. אחר כך הדברים מתאזנים ויש שיפור. אחיך נמצא בטיפול בבית חולים טוב ואני מקווה שמצבו ישתפר במהרה. הוא זקוק כעת להרבה תמיכה ועדוד ואני בטוח שאתה והמשפחה תומכים בו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי אני בת 16 ואני כל הזמן בבית חסרת כוח לעשות שום דבר כבר חודש אני בבית במיטה ,לא יוצאת,לא מדברת ובזמן האחרון התחילו לי חרדות ,שאני מרגישה שאני משתגעת אני כבר לא מרגישה כמו עצמי. אני פוחדת שאם אני יתחיל טיפול תרןפתי ,זה ישנה לכולם את הגישה כלפי , שבדיוק הוכחתי להוריי שאני בן אדם עצמאי ויציב. מה לעשות תודה

ק' יקרה, האם להישאר בבית במיטה בלי לדבר ובלי לחצאת או בקיצור לא לעשות כלום, זה מראה על בן אדם עצמאי ויציב? את חייבת טיפול ויפה שעה אחת קודם לפני שיהיה מאוחר.

הי ק חשוב שתתחילי טיפול משום שאין סיבה שתסבלי כמו שאת סובלת עכשו. לקיחת תרופות לא אומרת כלום על האדם וזה כמו שחולה שסובל מיתר לחץ דם לדוגמה יקח את הכדורים שלו. אולי להיפך, זה שאת מטפלת בעצמך ולא מזניחה את המצב מראה שאת אחראית ושאת רוצה לפתור את המצב ואולי ההורים שלך יראו זאת דווקא באור חיובי. משום שאת בת 16 אני מניחה שכדאי כי תגשי יחד עם הורייך לאבחון ראשוני אצל פסיכאטר. שתפי את ההורים שלך במהלך הטיפול ובהחלטות על אופן הטיפול. אני מאחלת לך בהצלחה . תראי שברגע שתעשי את הצעד הראשון לאיבחון, השאר כבר יהיה קל יותר תרגישי טוב אריאל

אני קצת מבולבלת ולא מצליחה לחשוב כלכך בבירור תודה רבה ,עזרתם לי מאוד.

חמודה. קשה לדעת האם את צריכה טיפול תרופתי כי לא הסברת אם הלכת לטיפול. בכל מקרה אל תתני לעצמך לשקוע. אם את צריכה טיפול תרופתי תקחי ותכריחי את עצמך לצאת ולעשות דברים נחמדים עם חברה טובה, למשל ללכת לים כי ההתנתקות מהסביבה במצב דכאוני רק מחריפה את המצב. תרגישי טוב.

חזרתי עכשו ממבחן של שלוש וחצי שעות ואני הרוסה. עכשו רישמית יצאתי לחופש. נגמרו העבודות והמבחנים וצריך להתחיל לחשוב מה לעשות בזמן הפנוי. אני כל כך מפחדת מהשיעמום - מקווה שיהיה בסדר אריאל

מזל טוב על סיום הלמודים!!!!! תתחילי לתכנן את השבוע באופן שלא ישאיר לך יותר מידי זמן פנוי ו...ספורט... ולהיות עם חברים ושפת הים לפנות ערב, איזה רוגע, תענוג...נקיון לנשמה... מאחלת לך ימים יפים ורגועים:-))))

אשתדל

העשוי להקל על מי שסובל מתוקפנות וכעסים ומביאם לידי ביטוי אלים [מילולי] כלפי אשתו ?????????

אני חושבת שכדאי להגיע לייעוץ פסיכולוגי או פסיכאטרי. יתכן והתקפי הזעם נובעים ממצוקה נפשית כל שהיא וצריך לברר את הנושא בהצלחה

שלום נירית אם כבר מישהו סובל זו אשתו. לדעתי צריך לטפל בכך באופן מעשי וללכת לייעוץ מקצועי וזה דורש שיתוף פעולה מצידו. הדברים מעט יותר מורכבים מסתם לתת תרופות וצריך להבין מהיכן הם נובעים לכן כמו שאריאל כתבה יש צורך להגיע לאבחון קודם כל. אין להתעלם גם מאלימות מילולית שיכולה גם היא להיות הרסנית מאד ועם זאת אם הדבר נמשך ומשנה פניו לאלימות רחבה יותר צריך לשקול בשנית את הפתרונות לבעייה. כלומר לנטוש את המערכה או לדווח לגורמים מוסמכים. בתקווה שהדברים יתקדמו לטובה וישתפרו

בכאלה מקרים אני ממליץ על FLUDECATE

אני מבקש בכל לשון של בקשה להחליף את הכינוי, כינוי כזה יש בו כדי להטעות חס וחלילה, אחרת אאלץ למחוק כל הודעה תחת כנוי זה. אנו עוסקים באנשים שנמצאים אחרי השאלות, ואסור להטעות אותם, ביי הידש

לד"ר גיורא הידש שלום אני רוצה לשאול לגביי היעילות של הבוספירון במניעת חרדה ודיכאון ובמה הוא שונה מהסוג של הSSRIS ? ואם אפשר לקחת את הטיפול לטווח ארוך ויום יומי? תודה

מתוך אינדקס תרופות: בוספירון הוא תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאספירונים משפחה חדשה של תרופות נוגדות חרדה. תרופות אלו שונות מבנזודיאזפינים בכך שהן עובדות על קולטנים שונים במוח. תרופה זו פחות מרדימה מתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים. משתמשים בתרופה זו לטיפול בהפרעת חרדה מפושטת (שביטוייה, בין השאר, הם דאגנות יתר, חרדה יומיומית ודיכאון). תופעות הלוואי העיקריות כוללות כאב ראש, בחילה וסחרחורת. לא ידועה ההשפעה של שימוש ממושך בתרופה זו. בוספירון ניתנת לטיפול בחרדה ו/או לדיכאון קל המלווה במצבי חרדה. (תרופה זו אינה משתייכת לקבוצת ה SSRI'S שעובדות גם במקרים של דיכאון לא קל) את יכולה לקרוא כאן עוד http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=52

לבטי שלום, הבוספירון יעיל במניעת חרדה ודיכאון, הוא נמצא בשימוש רב בארה"ב והתוצאות הן טובות. בארץ התרופה פחות מקובלת ללא הצדקה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר היידש לפני כשנתיים הובחנה אצלי תסמונת המעי הרגיז שהלכה והחריפה עד שלא יכולתי לצאת מהבית. כל דבר שהייתי גרם לי לשלשול וכל הזמן ללא קשר לאוכל הרגשתי אי נוחות וכאבים בבטן. המצב גרם לי לחרדה גדולה שבעקבותה טופלתי אצל פסיכאטר. הטיפול היה ע"י אפקסור וקסנגס בהתחלה ואח"כ ע"י אפקסור. הטיפול עזר לי מאוד וחזרתי עם הזמן לתפקד ולחיות חיים נורמלים ללא כמעט בעיות במערכת העיכול. אחרי כשמונה חודשים הפסקתי את הטיפול ועדין הרגשתי טוב לכמה חודשים. לאחרונה שוב פעם התחלתי לסבול התקפי חרדה קלים ושלשולים (הנגרמים מהמעי הרגיז). אומנם זה לא משתק אותי עדין אבל זה מלחיץ אותי ומפחיד אותי כי עוד לא הספקתי לשכוח את הסבל הרב שהיה לי. אני לא יודע מה לעשות. האם לחכות אולי זב יעבור? האם לפנות שוב לפסכיאטר? הבעיה שאני גם סבלתי מתופעות לוואי של האפקסור כמו שפיכה ללא גירוי מיני ותחושה מדי פעם של זרם חשמלי חלש בגוף. מה אתה מציע לי לעשות? תודה רבה על תשובתך ועזרתך.

לשלמה שלום, שאלה קשה והיא חוזרת בוריאציות שונות מדי פעם. באופן עקרוני ישנן שתי אפשרויות או נכון יותר שתי דרכים ושתיהן מקובלות וטובות. הדרך הראשונה אומרת שלא כדאי למהר לתרופות, עדיף לחכות ולראות ואולי המצב ישתפר מעצמו ואז חסכת לך טיפול תרופתי, כלומר להתחיל בטיפול רק אם אין ברירה. הדרך השניה אומרת שחבל לסבול ועדיף להרוג את החרדות כאשר הן עוד קטנות ואז אולי יספיק מינון נמוך יותר של אפקסור... לכל שיטה יש יתורונות וחסרונות וצריך להתאים את הדרך לאדם מסויים. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא שמכיר אותך היטב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום האם רעד קל היא תופעת לואי והאם בהמשך יהיה ניתן לעלות מינון אפקסור ל-225 מ"ג ולגמור עם 0.25 קלונקס . מחכה לתשובה ותודה רבה

ישנם פרטים מעטים בשאלה לכן תשובתי תהיה כללית. הרעד בהחלט עלול להיות תופעת לוואי של אפקסור (למרות שגם חרדה עלולה לגרום לרעד), ניתן להעלות את המינון ל 225 ואין זה מינון ממש גבוה, ומומלץ להעלות במינון כדי שאפשר יהיה להפסיק עם הקסנקס. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב כמובן. אבל אתמול בליילה זה התחיל מאוד רע, לא קרה לי שהגבתי ככה. אני נמנעת לא להכנס לפרטים על מנת שלא יזהו אותי, בכל מקרה, ברור שאני לוקחת קשה הכל. פחדתי בליילה מהמעמד היום, מכך שאאבד שליטה בגלל כל העומס של הרגשות. אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני לא יודעת לאיזה מטפל לפנות. מצד אחד אני מזניחה את עצמי המון זמן, והחרדה רק מתעצמת, כי אני לא מספרת לאף אחד על החרדות שלי, וברור לי שאני צריכה להתחיל בטיפול באופן דחוף! (לא תרופתי, תודה רבה, התרופות השפיעו עליי מאוד רע, והניסיון הזה היה טראומטי מספיק עבורי כדי להבין שעלי לשמור מרחק מהדברים האלו וגם לדעתי אין מספיק מידע על תופעות הלוואי הקשות שהם גורמים לאנשים מסויימים!!! לא משנה מה הרופאים הכי מדופלמים יגידו. אני חוויתי על בשרי ועל נפשי את כל התופעות והם לא). אני גם מעוניינת לשמור על סודיות ולא לפגוש במקרה מכרים במרפאה בבי"ח כפי שקרה לי בעבר (מישהו הגיע עם סבתו החולה...), וזה היה מביך מאוד. מצד שני אני לא יכולה לגייס הון עתק על טיפולים שסופם כסופם של הטיפולים שעברתי (החרדה המשיכה). כך שחשוב לי שהמטפל הבא יהיה מנוסה ומצליח ללא פשרות. אבל לפי החוק אסור לרופא/ער"ן/מנהל פורום וכו' להמליץ על מטפל, כך שאני פשוט ממשיכה לסבול בלשון המעטה. ואני די איבדתי תקווה, אם לומר לכם את האמת. לא יודעת למי לפנות שיכול להפנות אותי ולהמליץ. מה עושים?

גוגל היקרה את יכולה אולי ליצור כתובת אי מייל זמנית בהוטמייל או בוואלה ואז אולי למישהו מהחברים כאן תהיה המלצה טובה בשבילך, וישלח לך אותה

אולי גם זו אפשרות. למרות שלא אידאלית לקבלת המלצות. אבל בכל זאת הוספתי מייל תודה. ואשמח גם לפירוט הסיבות להמלצה

גוגל שלום, אני לא אוהבת להציע הצעות לאדם שאינני מכירה כלל. אני יכולה רק לנסות לתת לך משהו מן הנסיון שלי: כשהסתבר לי- בחדר מיון של בית חולים- שאני חולה ב"דכאון עם תופעות חרדתיות משמעותיות" נבהלתי מעצם ההגדרה. "אני? מה פתאום אני? אני פסיכית? אני-ופסיכיאטריה? אני ותרופות הרגעה?, אני-החזקה והמתמודדת..איך זה יתכן?!". הרגשתי שנפשי השפילה אותי,אם לנסח זאת כך, והיו בי כעסים עצומים. אחרי שלמדתי-בעזרת מידע מהרשת,מדר' הידש ומהפסיכותיראפיסטית שלי-מה בעצם קרה לי- החלטתי,ובהחלט בתחילת הדרך- שכדי לקבל סיוע ותמיכה,אני צריכה לספר מה קורה לי. (ברמת פירוט הולמת ,כמובן.) לא חששתי מסטיגמות, הייתי משוכנעת שעקרונית אני בסדר גמור, אלא שאני עוברת משבר חריף , מה שבהחלט לגיטימי בעיני, לגבי כל אדם. מרגע שהתרתי לעצמי לספר לאנשים- בעבודה למשל- מה קרה לי-הסתבר לי שרבים מאד סבלו מדיכאון,חרדה או שניהם גם יחד, או שהכירו אדם שסבל כך. קבלתי תמיכה ,אבל באופן כלשהוא הרגשתי שבעצם האמירה והדיון-אני גם מאפשרת לאחרים להיתמך. שורה אחרונה: מפני שברור לי שלא הייתי ושאינני אשמה ,לא הרגשתי צורך להסתתר ולהסתיר. אני מניחה שבכך קיצרתי לעצמי את התקופה הקשה ובוודאי שאת הסבל והכאבים. שיהיה לך רק טוב.

קבעתי פגישה עם הרופא במלבה"נ בבי"ח, אבל התור התארך וכשהגיע השעה לתור שלי עדיין כמה אנשים לפני בתור עדיין לא נכנסו, והייתי חייבת לחזור לעבודה. למחרת ניסיתי להתייעץ טלפונית עם הרופא האם הסרוקסט גרם לנזק כגון פגיעה בזיכרון, הפרעות בקצב הלב, וסיוטים שמהם אני סובלת מרגע שהתחלתי ליטול את התרופה ולדעתי תופעות הלוואי הפכו לחלק ממני גם לאחר הפסקת נטילת התרופה. כמובן שהוא אמר שלא, וזהו, לא היה לו זמן אליי יותר, והשיחה הסתיימה מה שאני מנסה לומר זה שאין לי עם מי לדבר, אף אחד לא יכול להמליץ לי על מטפל. במרפאה שטופלתי בה כנראה מאוד עמוס, וסתם לקבוע פגישה קצרה ביותר כי אין לרופא אף פעם זמן מצריך להזמין תור חודש מראש לפחות. וכן לקחת יום חופש במיוחד בשביל זה כי סביר להניח שהתור יתעכב בכמה שעות בגלל העומס. אני גם לא משתפת אף אחד במה שעובר עליי כי במשפחה מיד היו מבטלים את מה שאמרתי וממש לא הבינו על מה אני מדברת. אז ויתרתי. עכשיו נסעתי בפאניקה לבית הוריי לאחר התקף חמור. כמעט חשבתי לעבור דרך הב"יח ולאשפז את עצמי בעצמי. לקחתי קלונס שעוד נשאר לי מהימים שנתנו לי תרופות, ועכשיו אני קצת רדומה ויחסית רגועה. היום קיבלתי החלטה קשה, אך חשובה, אך אני מפחדת מחר להתמודד עם ההצהרה שלה בפני האנשים הרלוונטיים, כך שבאמצע הליילה, (תמיד שעתיים מרגע שאני הולכת לישון מתחילים הסיוטים, מה זה אומר?), התעוררתי. היה לי מאוד חם והזעתי, יפש בפה והגרוע מכל שהרגשתי כאילו רובץ מעלי אסון. אני פשוט מפחדת מהתגובות בעקבות הבשורה שלי מחר. הרגשתי שאני מאבדת שליטה על עצמי ואני אוטוטו עושה לעצמי משהו נורא עם החשבות והרגשות. תחושה של אסון שמרחף מעליי, של משהו נורא שקורה לי, ופשוט לא יכולתי לעמוד בפחד הזה, לקחתי מיד קלונקס כאמור, כי הפעם זה היה ממש מפחיד. הייתי בטוחה שזה יגמר הפעם באישפוז בב"ח כי לא יכולתי להרגע, גם לא היה לי כח אפילו לבלוע רוק מרוב השיתוק מהפחד. הרגשתי את העור שלי שורף אימים בגלל השמש המעטה שנחשפתי אליה היום. כאילו אני נמצאת במודעות האחרת, שבה אני מרגישה כל תא בגוף. עכשיו הפאניקה די עברה. אבל מפחידה אותי התגובה שלי. אני מאוד מודאגת מהסיטואציה מחר. שיתפרצו עליי. ואני מודאגת שאני אהיה לגמרי חולת נפש מכל המועקות ומהצורה שבה הנפש שלי לוקחת הכל בצורה קטסטרופלית. שוב, אתם רואים אין לי עם לי לדבר, אז אני כותבת לכם באינטרנט.כמה פתטי. אולי הגיע הזמן שישנו את החוק ויוכלו להפנות אנשים ולהמליץ על מטפלים באזור, ועדיין לשמור על דיסקרטיות וכבוד האדם, ולתת מענה מיידי למצוקות האנשים. אני לא יודעת מה יהיה איתי, אני לא בטוחה שיהיה טוב. ההזנחה גורמת למצבי ליהיות יותר גרוע. כמעט כמו בתקופה שבה נטלתי סרוקסט. שלא תדעו מצרות. כנראה שבחיים תמיד יכול ליהיות יותר גרוע מאיפה שאתה נמצא. אז מי שיודע על מטפל פסיכולוג/פסיכיאטר (בטיפול ללא תרופות) וריפא!!!!!!!!!!!! אנשים מההפרעה הנוראית הזו שיגיד לי בהקדם.

קודם כל זה לא פטתי שאת כותבת לנו כאן כי אם לא פה אז איפה. לא כל כך הבנתי מה הולך להיות נורא היום? האם החלטת לספר למשפחתך על מה שאת עוברת ואת חוששת מזה? אני מאחלת לך בהצלחה . את כרגע נמצאת במשבר, בירידה אך אני בטוחה שגם תהיה שוב עליה. צריך לתת לטיפול זמן לעשות את שלו . אם את לא יכולה להיפגש עם המטפל הזה חפשי מטפל אחר. זה לא בסדר שאת מחכה יום שלם ובסוף לא נכנסת לתור שלך. אנא, אל תתפשרי על טיפול כי הוא חשוב מאוד תרגישי טוב אריאל

גוגל שלום, מה שקרה לך נשמע כמו התקף חרדה. לא מתים ממנו- אני מתאמצת להזכיר לעצמי כשזה קורה גם לי. עצה פשוטה: לפעמים כשפונים לחדר מיון של בית חולים כללי, מקבלים טיפול מצוין וגם המשך קשר עם פסיכיאטר ואולי גם שיחות. כך קרה לי. למדתי שהחרדה מן החרדה היא קשה מאד. בזמן התקף כזה-קצת קשה לחשוב באופן מסודר ולהזכיר לעצמנו עובדות פשוטות. קלונקס עוזר מיידית, אבל אולי כדאי שתתעקשי לראות פסיכיאטר בכל זאת. טיפת אסרטיביות יכולה להועיל. אגב, מה שלפעמים יכול להקל על התקפי החרדה זה פשוט לצאת מן הבית וללכת קצת בחוץ. שיהיה לך יום טוב.

שלום ד"ר הידש אני חושבת שיש לי הרבה בעיות אבל אני אמקד את הההודעה בנושא ספציפי שנורא מציק לי הבנתי כבר שאני סובלת מחרדה , ממחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית השאלה היא בנוגע למה.. לגבי עצמי אני בחורה אם ערכים ברורים ובעלת אופי חזק אבל הרבה פעמים ,לרוב שאני בדיכאון עד כדי שאני לא זזה ימים מהמיטה ,אני מתחילה לאבד את זהותי וזה משתלט עלי. האם זה יכול להעיד על פיצול אישיות או משהו דומה? מה זה יכול להיות ואיך לטפל בזה.

היי יתכן שבפיצול האישיות את מתכוונת לסכיזופרניה? אלו שתי אבחנות שונות. אבל מעבר לדברים אני חושב שכדאי להגיע לאבחון מקצועי ולא לנסות לאבחן את עצמך, את מרגישה וכותבת שישנה בעיה, חבל להתמודד אתה לבד רק לשם הכבוד, כדאי לפנות לייעוץ ועזרה כיוון שהמצב עשוי להשתפר בהרבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי חוק שימור האנרגיה למדנו שכשאנחנו מדליקים ומכבים את האור אותם אלקטרונים נשארים והאנרגיה החשמלית לא בורחת מהמעגל שבין המתג המקור והמנורה אלא הכל נשאר. אנרגיה לא פוחתת ולא נעלמת אלא רק משנה צורה. רציתי לדעת האם לאן הולכת הפעילות המוחית וההכרה שלו אחרי שהוא נפטר והמוח מפסיק לתפקד לגמרי ?

באמת שאין צורך לשאול כל כמה שעות, השאלות לא נמחקות!!! אני לא חושבת שזו שאלה שד"ר הידש גם יענה עליה, למה אתה שואל פה, זה פורום פסיכאטריה ואין לי מושג מה חשבת לעצמך לשאול פה כמה אנשים ענו לך, תדפדף אחורה. אתה יודע מה אני רואה שאתה קצת מוגבל אז הנה קישור http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=141353&t=141314 לך תנסה בפורום "אנשים חושבים" ב www.hydepark.co.il יש שם המון פורומים לאנשים משועממים כמוך עם שאלות דביליות שלא מסוגלים לדפדף אחורה. בהצלחה.

קראתי בעיתון שאמו של אהוד מנור נפטרה מזה שלקחה שנים רבות כדורי הרגעה ושינה לאחר מות הבן במלחמה. כך היה כתוב. האם לקיחת כדורים פסיכיאטרים שנים יכולה להיות מסוכנת?

לדפי שלום, אני חושב שאפשר להרגע, רוב התרופות אינן פוגעות בגוף ולכן אינן מזיקות, להיפך, דיכאון ממושך (אפילו עם סיבה ברורה) אינו מזיק. יתכן והיא נטלה תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן שיש להן יותר תופעות לוואי. בכל אופן אי אפשר להכניס את כל התרופות לסל אחד ולעשות הכללות, צריך לבדוק בדיוק אלו תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי חוק שימור האנרגיה למדנו שכשאנחנו מדליקים ומכבים את האור אותם אלקטרונים נשארים והאנרגיה החשמלית לא בורחת מהמעגל שבין המתג המקור והמנורה אלא הכל נשאר. אנרגיה לא פוחתת ולא נעלמת אלא רק משנה צורה. רציתי לדעת האם לאן הולכת הפעילות המוחית וההכרה שלו אחרי שהוא נפטר והמוח מפסיק לתפקד לגמרי ?

אנרגיית חום שמתפזרת לסביבה. נראה לי שעברנו על זה כבר?

לד"ר הידש שלום! עד עכשיו לקחתי 40 מ"ג סרוקסט ו-2 כדורי אדרונקס עקב דיסתימיה(קשה יחסית). את הטיפול הפסיכיאטרי התחלתי כבר לפני שנה,התחלתי מ-20 מ"ג סרוקסט,שהשפיע עליי היטב ולאחר מכן נוספו כדורי האדרונקס לשם אוגמנטציה. עקב התלונות שלי על המשך חרדה בעיקר,הפסכיאטרית שלי הורתה לי להוסיף חצי כדור סרוקסט למשך 10 ימים,ואח"כ להוסיף כדור שלם.בדיוק היום הוספתי את הכדור השלם. העניין הוא שמאתמול בערך אני חשה בחזרתו של מצב הרוח הירוד ותחושת חוסר ערך עצמי קשה-ברמה שכמוה לא הרגשתי בזמן האחרון,הרגשה של חוסר תוחלת לעצמי,ייאוש מעצמי... עד כדי מחשבות חוזרות ונשנות על תקווה להיגאל,לא להיות ולא להיאלץ להרגיש את מה שאני מרגישה-התאבדות. אני חוששת שאולי המינון הגבוה של הסרוקסט אולי משפיע עליי לרעה? בנוסף,אני טרודה בבעיות כלכליות ,מובטלת,סגורה בבית,מוטרדת מאוד מהמראה החיצוני שלי ומ(חוסר)הישגיי והצלחותיי בחיים ובחברה(בת 21).לא מצליחה להתמיד בשום דבר,חסרת מוטיבציה... אני מוטרדת גם מהטיפול הפסיכולוגי שלי בקופ"ח-המטפלת לא מועילה לי מספיק- אני תקועה גם בזה,הייתי רוצה להחליף אותה אבל אין לי כסף.. גם בבית המצב לא טוב-לאבא שלי יש גם בעיות מהסוג שלי,כלומר-דיכאון,אבל מכיון שמדובר כנראה גם כן בדיסתימיה הוא לא מודע ואיננו מטופל.יש מתח ואי נוחות רבים בבית. אבא עצבני ועייף רוב הזמן,נתון להתפרצויות, אני מאשימה את עצמי שאינני עושה די להקל על מצבו,אולי עדיף שאנסה לדבר איתו על כך, אבל אני חוששת מאוד מתגובותיו(גם כלפיי וגם התגובות הנפשיות הפנימיות שלו עצמו), אמא שלי יודעת על התרופות והטיפול שאני מקבלת אבל אבא אינו יודע על כך. לא יודעת מה לעשות בקשר לעצמי ובכלל.. אודה לך מאוד על תגובתך לדברים.

ליערה שלום, אני חושב שכבר כתבת בעבר, לפי זכרוני. בכל אופן נראה שהטיפול עדיין לא עוזר לך מספיק וצריך לחשוב על החלפתו. טוב עושה הפסיכיאטרית בכך שהיא משנה ומחפשת את הטיפול המתאים לך. כעת עם ההחמרה במצבך כדאי ליצור אתה קשר (ואם לא ניתן טלפונית אז תשלחי לה פקס עם הדברים או העתק המכתב מכאן), הפקס יחייב אותה להתייחס. את מציינת שהמצב הכללי אינו טוב במשורים רבים, ישנם דברים שיהיה בכוחך לשנות וישנם דברים שאינם תלויים בך, כמו במיוחד מצבו של אביך. את צעירה, אולי עדיין אין לך מספיק כוחות, אבל אני בטוח שעם הזמן תתחזקי ותרכשי ניסיון בחיים ויהיו לך יותר כוחות להתמודד. כמובן שהפסיכותרפיה תעזור. כך שאת צריכה עוד סבלנות..... חשוב מאוד שלא תאשימי את עצמך, לא במצבו של אביך, לא במה שקורה בבית ולא במצבך. עוד קצת סבלנות ותתחילי להרגיש טוב יותר. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

יערה יקרה אני לא רופאה ולא אוכל להמליץ לך מה לעשות במצבך. אני רק רוצה להגיד לך שאני עברתי משבר מאד קשה שארך כמה שנים ויצאתי מזה רק לטובה. טוב יהיה אם תלכי לייעוץ פסיכותראפי דרכו תוכלי להגיע למצב בו תאהבי את עצמך תרגישי שאת מיוחדת ויש לך מה להציע ולא תשוי את עצמך עם אף אחד כי כל אחד מאתנו מיוחד בדרך מסויימת. את צעירה וכל החיים לפנייך ויש להם מה להציע לך. את צריכה להיות חזקה מבפנים ואז תקריני את זה כלפי חוץ ותצליחי יותר בחייך. שיהיה לך רק טוב.

להפסיק. במסגרת הטיפול התרופתי אני מקבל Seroxat שאיתו אין לי בעיה לקחת הרבה זמן. אבל אני מקבל גם כדורי שינה בשם Nocturno לטיפול בהפרעות שינה. הבעיה שהוא ניתן לי כדי לפתור לילות לבנים. אבל התחלתי להשתמש בו כול יום ולאחר מספר ימים אני מתחיל לקחת שנים. ואז נגמר ואני צריך לחכות שבועיים של גהנום עד שאני מקבל את התרופה. איך מפסיקים עם הכדורים ואיך פותרים הפרעות שינה מבלי להזקק לכדורים.

היי אני לא מבינה אותך ואולי כן, מצד אחד אתה לוקח 2 כדורי נוקטורנו ללא הוראת רפא ומצד שני אתה רוצה להפסיק. למרות שאתה טוען ששבועיים בלי כדור זה גהנום. אז אני רוצה להרגיע אותך שנוקטורנו לא ממכר לפי מה שידוע לי והבעיה נימצאת במקום אחר. דבר נוסף, לך תסביר את לרפא או לבית המרקחת שלקחתה מנה כפולה והכדורים ניגמרו לפני הזמן. זה בדיוק הפחד שלהם. מה גם יש להם ביקורת על כדורים פסיכיאטריים. וסביר מאוד להניח שהם לא יאמינו לך. גם אם אתה אומר את האמת.בכל אופן הם סתומים בעניין המעניין הוא שישנם עוד הרבה כדורים, "מסוכנים" כמו אינטביוטיקה ובזה הם לא מחמירים. אני חושבת שכדורים פסיכיאטררים הם כדורים נרקוטיים ובגגל זה מחמירים. מה דעתכם? ומה דעתו של ד"ר הידש. בברכה פרח

היום מאד מחמירים. יש רופאי משפחה שלא נותנים אפילו נוקטורנו בלי מכתב מפורט מפסיכיאטר וגם המכתב עוזר לתקופה מסויימת ואח"כ שוב מתחילים הבעיות. אם במקרה מוצאים רופא שלא עושה בעיות בד"כ גם לא עוזבים אותו.

אני סובל מחרדות בלבד ללא דיכאון האם הטרנקסל יכול לעזור האם לא ממכר האם יש עוד כדורים דומים לטרנקסל ללא תופעות לוואי והתמכרות. את הטרנקסל קיבלתי מפסיכולוג פרטי.

האם בזה שהוא לא מוכר בקופח כללית משהו חשוד בטיפול בו.

טרנקסל גרם לי לקוצר נשימה חריף ביותר אחרי שלקחתי כדור אחד. לקח לי כמה חודשים להתאושש אבל הטראומה מהכדור נשארה. ממליצה לך על קלונקס שממנו אני מאד מרוצה. כל כדורי ההרגעה מהסוג הזה הם ממכרים ולכן עדיף לקחת רק במצבים של SOS .

או במילים אחרות החרדה מהחרדה- אני לא יכולה להישתחרר מזה. חשבנו אני ועוד כמה חברות לעשות טיול מאורגן ליעד מסויים בחו"ל ל- 7 ימים וכנראה שמחר נלך לסגור את זה סופית. הטיול הוא רק בחודש הבא ואני עוד לפני שסגרנו סופית כבר מתה מפחד מזה שכל הטיול אני אסבול מהתקפי חרדה ומה יהיה אם זה יקרה. הסיבה לכך היא הטרואמה הגדולה שיש לי מהתקפי החרדה. הרי כל הסיפור שלי התחיל לפני כשנתיים וחצי בערב יום העצמאות כשעמדתי לנסוע לחברה שלי. אני זוכרת שנסעתי עם החרדה ( אז כמובן לא ידעתי מה זה) וכל הערב סבלתי אימים- זה היה היום הכי שחור בחיי! מאז, כל פעם שאני צריכה לנסוע לחברה לישון אצלה או בכלל לכמה שעות אני מתה מפחד וחוששת ממה יקרה. אז עכשו נסיעה לחו"ל, אני כל כך חוששת שאפילו אינני יכולה לתאר זאת במילים. אני רושמת את זה עם דמעות בעיניים כי במקום לשמוח ולהיות חסרת דאגות אני רק חוששת ממה יהיה ואיך אשרוד את זה . ושלא תבינו לא נכון, אני מאוד רוצה לנסוע אך גם מאוד מאוד מאוד מפחדת אריאל

היי אני חושבת שאליי זה מדבר הכי הרבה.גם לי היו חששות ופחדים אך כמו שעזרת לי להבין שכדאי לעשות זאת למרות הפחד,כך אני אומרת לך והפעם אני מדברת מניסיון. להזכירך בפעם שעברה שנסעתי לחו"ל הייתי עדיין עם הסרוקסאט והיום גם בלעדיו והסתדרתי מצויין. קחי לך כדורי הרגעה ,וסעי. אם תוקפת אותך חרדה קחי כדור ותמשיכי הלאה.במקרה הכי גרוע תעלי לחדר ותנוחי קצת. את יכולה גם לשחות במלון או בקירבתו או ללכת לעשות מסג' ולהירגע. לדעתי הזדמנות מצויינת לצאת מהמעגל שאת נימצאת בו,וחבל לפספס. בינתיים עד לנסיעה אני מציעה לחפש עבודה ועכשיו כשילדי בית הספר בבית יש יותר אפשרויות. כמו למשל להדריך בקייטנה,לתת שיעורים פרטיים באנגלית למלצר ועוד......... תשתדלי להישאר פחות בבית ותיראי כמה קל. אוהבת ומחבקת אותך שגב

היי לך אריאל מתוקה את הרי יודעת שבח'ול אין זמן להרגיש שלילי ,,הכל שם כל כך חיובי,,, את בטח מחכה לחופשה הזאת זמן רב, ותתני לרגשות החיוביות לנצח אך ורק כייף שימחה הנאה תחווי שם .אם יש תקלות או אי אלו בעיות תני לשאר הבנות שיסתדרו ויתקנו את המעוות . תאמיני לי שאני נסעתי לחו'ל עם הבעייה במעיים ואת יודעת כמה זה קשה ולא נעים,ובני גם היה במצב של טיפול ותשומת לב מירבית והכל מתגמד ונעלם בחו'ל . את בטח לא תשארי רגע לבד וזה יותר יתרון מאשר חיסרון מחכה לשמוע שכבר נסעת חזרת ואת רוצה עוד פעם.... שלך בכייף שהיתי מתחבאת ככה בתוך איזה מזוודה איתך ו.

אריאל הפחד מהפחד הוא נושא מאד מאד מוכר לי. מה שאני עשיתי היה לחשוב מה יקרה אם באמת יהיה לי התקף חרדה ולהמשיך ולשאול עד שמגיעים למסקנה שתמיד יש פתרון. כאילו במקרה הכי גרוע תקחי קלונקס ותעלי על המטוס הקרוב הבייתה. ואז הפחד פחת אצלי אולי דרך חשיבה זו תעזור גם לך. תיהני

שלום רב עבדתי במקום עבודה כעובד יחיד בחברה קטנה ונחשפתי לחומרים טוקסיים . אין לדעת אם המעביד ידע שחומר זה מפריש חומרים מסוכנים למרות שגליון הבטיחות של החומר מצביע על כך. נוצר אצלי זעם עצום על עצם המחשבה שנפגעתי גופנית על ידי חומרים טוקסיים שהמעביד ידע על אפשרות זו. הזעם כה רב שאני חושב לקחת רובה סער ולהרוג את המעביד ובנו,הפכתי לשבר כלי עקב בצע כסף של מעביד. איך מתמודדים עם רצון הנקמה ,הכעס והזעם המציפים אותי.

שמא תוכל לומר מה שם החומר שבו מדובר?. אולי אוכל להרגיע אותך עם הידע שלי בחומרים. רק לידיעה כללית, לא בכל מקרה של מגע עם חומר מסוכן או רעיל קיימת סכנת פגיעה. תלוי בסוג החומר ובמשך הזמן שהיית איתו במגע.

שלום שבתאי הפגיעות כבר קיימות נחשפתי לרכיבי גומי על בסיס pvc סובל מטעם פלסטיק בפה ריח תעשייתי מהשיער והשתן עוויתות, נשימות חלשות,חולשה כללית והגרוע מכל פגיעה בכיליה שמאלית בבדיקת איזוטופים תפקוד אבסולוטי ירוד 16% עבדתי גם עם ממיס של בתי דפוס עם הגומי הזה יריעות גומי לדפוס (בלנקטים) זה לא יוצא בקלות מהגוף לדעתי יותר קשה מהרעלה כרונית של מתכת כבדה. לגוף כנראה אין יכולות לפרק רכיבי גומי או pvc .

אלי שלום כדי להתמודד עם הזעם עלייך בהחלט לחוש ולבטא אותו., אך לא במעשה הרסני שיהרוס את חייך. אתה יכול ללכת למעביד ולקלל אותו ולכעוס עליו עד שתירגע. אתה גם יכול ללכת לים בלילה ולצרוח עליו מול הגלים ולשחרר כעס. מעבר לכך תחשוב שאם הוא אדם שמוכן בשביל בצע כסף לסכן חיי אדם הרי שהוא אדם שאין בו הרבה אהבה בלבו ועל אדם כזה אפשר רק לרחם כי הוא זה שמפסיד בחיים. תהיה בריא

היי ד'ר הידש,,מה שלומך? בקשר לסכיזופ' האם יש כדור או כמה חדשים אחרים, חוץ מגאודון זיפרקסה וריספרידל? האם ידוע על מחקר או כדורים כאלה שיכנסו לשוק בקרוב.? תודה לך ויוי

לורדה שלום, סרזוניל כבר נמצא בארץ, ובארה"ב ישנם מספר נוספים אבל עדיין לא למדתי אותם. כל הזמן יש דברים חדשים בקצב מהיר. ביי הידש

היי כייף לחזור הבייתה,אין כמו בבית.תודה לכולכם על הברכות החמות,כייף להיות בחברתכם. חזרתי לעבודה מיד לאחר הנחיתה והיה קשה מאוד.העייפות הרגה אותי,הרגשתי שהעיניים נעצמות לבד והיום קצת יותר טוב. אני מנסה לחזור לשיגרה וזה קצת קשה. אריאל ולכולם,אני עוברת תקופה מאוד קשה בעבודה כפי שכבר הזכרתי אבל כניראה שזוהי התרופה הכי טובה כנגד החרדות.אין זמן לחשוב על כל מיני דברים שלא קשורים לעבודה וכך החרדה נידחקת הצידה. מצד אחד קשה להיות בלחץ העבודה אבל אם תישאלו אותי מה עדיף אז בחרתי בלחץ ולא בחרדה. אז אולי זו הדרך. שנרגיש טוב ושיהיה לכם ערב מקסים שגב

את הגיבורה שלי- אני גאה בך מאוד! אני מסכימה עם עניין העבודה, ובגלל זה אני מפחדת פחד מוות מחופשות כי אז אני לא עסוקה והחרדות והמחשבות חוגגות חיבוק, אריאל

אני בן 17 וסובל מ O.C.D אני מסרב לקבל תרופות. האם יש טיפולים אלטרנטיביים, ולחילופין, האם יש מסגרות לטיפול בנוער, שאינן כוללות בתי חולים פסיכיאטריים?

לרתם שלום, אני חושב כדאי לפנות למרפאות נוער ליד בתי החולים הכלליים או בקופות החולים, מרפאות אלו אינן קשורות לבתי חולים פסיכיאטריים. אתה אדם צעיר וחבל שתסבול מתופעות אלו בשנים היפות ביותר שלך, כדאי לפנות לטיפול מלא. הידש

היום אני מתחיל טיפול בסרוקסט הובהר לי ע"י הפסיכיאטר כי אני אמור להתחיל ברבע כדור [כדור שלם 20 מילגרם...]ליום אחד אחרי ז חצי כדו ר למשך שבוע ואחרי זה כדור שלום,למה ההדרגה הזאת האם עד כדאי כך התופעות לוואי הם משפיעות..,?כמו כן כמה זמן עד שאני יתחיל לחוש את ההשפעה....?

ההדרגה היא על מנת שהגוף יתרגל לתרופה, ואני חושב שגם שתופעות הלוואי לא יהיו קשות מידי. תופעות הלוואי הן אישיות. אצלי למשל רק חלק מהן פעלו וחלק לא. בהצלחה, והרבה סבלנות, לעיתים לוקח כמה שבועות עד שהתרופה מתחילה להשפיע. תכף יגיע ד"ר הידש ויתקן או יוסיף ערן

ליניב שלום, תופעות הלוואי אינן כה קשות ולעתים קרובות אנשים נוטלים סרוקסט ללא תופעות לוואי כלל. בכל אופן כדי לחסוך אותן וכדי לא להתייאש מההתחלה עושים את הדברים בהדרגה, בכלל אין שום דבר דחוף. פעמים רבות התחלתי עם מינון מלא והכל היה בסדר, אם נראה לך, אז גם אתה יכול לנסות במינון מלא של כדור ביום ולא יגרם שום נזקף תמיד תוכל לחזור לשיטה ההדרגתית. כך שאפשר להרגע דר' גיורא הידש

לד" ר הידש שלום רב, אני בת 26 נמצאת בהוסטל שיקומי, מטופלת ע"י פרפנאן ופאבוקסיל. בשנים האחרונות עוד לפני תקופת השיקום יש לי קשיים רציניים לקום בבוקר ולתפקד. המצ"ב הנוכחי הוא שבמסגרת השיקום עלי לקום בשעה 7 ולהתחיל לעבוד בשעה 8 וגם בכך אני מתקשה. אם המצב ימשך, הדבר עלול להביא להפסקת השיקום עקב אי עמידה בתנאים. האם לדעתך יש קשר בין התרופות לקשיי ההשכמה ? האם יש תרופה שיכולה להקל עלי בנושא זה או שהדבר נובע ממצבי הנפשי ללא קשר לתרופות. אוסיף לציין שבדרך כלל אני מתעוררת בשעות הצהריים 2-3 ולעיתים רחוקות אף יותר מאוחר. השינה שלי מאוד עמוקה וההתעוררות איטית. תודה מראש על התיחסותך.

היי נושא מעניין מאוד ובנוסף לשאלות הנ"ל הייתי מוסיפה שאלה דומה, ישנם אנשים רבים שסובלים מקשיים לקום בבוקר בעיקר בשעות המוקדמות של הבוקר. ללא שום קשר לתרפות. וגם כאשר הם הם מתאמצים ובכל זאת קמים מוקדם, הדבר, גורם להם להרגיש עיפים ולחוצים. למה? בברכה גל

לאיריס שלום, זו בעיה קשה, כנראה היא קשורה להפרעה הנפשית הבסיסית ממנה את סובלת. אין הרבה עצות טובות מפני שמדובר בהפרעה במנגונים של שינה וערות. ההצעה הטובה ביותר היא ללכת לישון מוקדם ולבקש עזרה בהתעוררות. כאשר תרכשי את ההרגל של לקום מוקדם אז יהיה לך קל יותר. אם יעזרו לך אז בודאי שתוכלי לקום מוקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לגל שלום, שאלתך קשורה לריטמוסים הביולוגיים. ישנם מחזורים רבים בגוף, כך המחזור החודשי, ומחזור השינה עוררות, הפרשות הורמונים שונים בגוף הם מחזוריים במשך היום, כך הקורטיזול, הורמון הגדילה וחומרים נוספים. ישנם אנשים שאצלם המחזור שונה. בדרך כלל מחזור השינה עוררות קשור לשעות האור והחושך, אבל עם המזגנים והחשמל אנחנו מעט מבולבלים. החיים לאנשים אלו יותר קשים, את רואה שגם אני פה, ער לגמרי בשעות הלילה, תופעה מוכרת וידועה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עברתי משבר קשה בעבודה השנה, ונכנסתי לדכאון שהלך והתגבר. עלי לעשות שינוי במקום עבודה, אך מרגישה שאין לי כוחות להתמודד עם הצורך להוכיח את עצמי מחדש בתנאים הקשים הצפויים (מנהלת תובענית ואכזרית ביחסה אל עובדיה). אין לי אלטרנטיבה בבחירת מקום העבודה כרגע. אני באבל עמוק על אובדן מקום עבודתי הקודם, שם זכיתי להערצה וחברות נהדרת עם כל הצוות (נאלצתי לעזוב מסיבות פוליטיות שאינן קשורות בי). התייעצתי עם רופאת משפחה, והיא רשמה לי אלפרליד, והמליצה על פסיכותרפיה בנוסף. שאלותי: 1. מעולם לא שמעתי על התרופה, וברצוני לקבל מידע נוסף אודותיה. מתי ובאיזה אופן תשפיע? כיצד ארגיש כשאקח אותה? האם יש לה תופעות לוואי? 2. האם יש דרכים נוספות בהן אוכל לשפר את הרגשתי לפחות זמנית, כדי שאוכל לתפקד במשפחתי (יש לי שני ילדים קטנים)? 3. האם מישהו עבר משבר דומה, ויש לכם טיפים, או שתוכלו להציע תקווה שבאמת יהיה טוב יותר מתישהו? 4. האם סביר שבקרוב הרגשתי תשתפר, ואוכל להתמודד עם המטלות והמחוייבויות השונות שבחיי, ואפילו להינות ולמצוא טעם בחיים? תודה על תמיכתכם.

ברוך הבא. צר לי לשמוע לע מצבך אך חשוב שתדע שזה בהחלט יכול להשתנות. הצעד הראשון הוא לגשת לאיבחון ואת זה כבר עשית. טיפול נכון וזמן והדברים יראו אחרת. לגבי התרופה אני לא מכירה אותה כך שאינני יכולה לתת לך פרטים. אני מאמינה בשילוב של טיפול תרופתי שצריך עם פסיכותרפיה כך שאתה על הדרך הנכונה. בשיחות אתה יכול לבנות מחדש את הדימוי העצמי שלך ולקבל כלים כיצד להתמודד עם הקשיים. קוקי, עברת ארוע לא נעים וטבעי שתחוש כמו שאתה חש. מה שחשוב זה שאתה מודע לבעיה ורוצה לפתור אותה וזה הרבה. גש לטיפול, התעזר בסבלונות והכי חשוב זכור שזהו מצב הפיך. אני מאחלת לך בהצלחה במקום העבודה החדש ומי יודע, אולי כל זה היה לטובה? תרגיש טוב אריאל

תודה על העידוד, כרגע קשה לי להאמין שיהיה יותר טוב, אבל אני מבינה שזה חלק מהבעיה. אתחיל לקחת את התרופה, ונראה. קוקי.

לד"ר גיורא הידש שלום, האם תוכל להסביר לי באיזה אופן בדיוק מתבטאים התקפים פסיכוטיים? כלומר - מה "הסימפטומים", איזה אופן התנהגות של אדם היית מגדיר כהתקף פסיכוטי? אם תוכל לפרט ככל האפשר לפחות את הצורות העיקריות. האם יש כאן מישהו בפורום שעבר כאלו התקפים? אם כן אנא שתפו זה מאוד מאוד מאוד חשוב תודה, מיכלי.

היי מיכלי.. אני סימיתי כעת תואר ראשון בפסיכולוגיה. קטונתי, אבל אספר לך... התקפים פסיכוטיים יכולים להיות מלווים במספר דברים- *באובדן התמצאות בזמן, במקום ובסיטואציה. *הרגש איננו תואם את הסיטואציה *ירידה בתפקודים החברתיים *ניתוק חברתי *רצון להתבודד * הזיות (תפיסת גירוי בהעדרו) *מחשבות שווא וישנם עוד הרבה.... אני מקווה שזה מעט יכוון ניצה

האם התקפי זעם ועצבים בלתי נשלטים, כולל גילוי אלימות, שבסופם האדם מרגיש שזה "לא בעצם הוא" עשה את הדברים? שהדבר יצא מכלל פרופורציה והוא אפילו לא יודע איך\למה זה קרה? הוא זוכר הכל והפרטים ואין בעיית התמצאות וכו' אבל מרגיש שזה לא הוא. הסיטואציה קורית רק עם אדם מסויים, בן הזוג, ולא בציבור או עם אנשים אחרים אבל הוא זוכר שגם בילדות היו כאלה התקפים ולפעמים הם היו מכוונים כלפי עצמו, כלומר כעס מאוד גדול וחבטות בחפצים קרובים וגם בעצמו (אולם לא פגיעה פיזית ממשית). בילדות הם היו פחות חמורים. האם זוהי בעיה פסיכוטית ? מה זה??????

שלום האם תרופות אנטי פסיכוטיות כמו פרפנאן או הלידול טובות לסניליות של אשה בת 82 והאם התרופות יכולות להינתן על ידי רופא משפחה ? שאול

לשאול שלום, התרופות הללו עוזרות לבלבול והן פוגעות מעט בעירנות כך שאפשר לתת אותן גם בזיקנה. הדבר החשוב בגיל המבוגר הוא לא להוריד את הערנות, לכן גם במצבים של אי שקט הלידול עדיף על בנזו. מקווה שתרגיש בטוב הידש

http://news.walla.co.il/?w=/18/405808

הוא לא הורשע כך שייתכן שאינו אשם. לדעתי מנצלים את חוק ההטרדה המינית יותר מידי במדינה הזאת.

אים היית טורחת לקרוא היית מבינה שלא מדובר בהטרדה מינית אלא במעשים מגונים ואת כותבת מדעתך שאותה את יכולה לדחוף לתחת שלך עמוק עמוק כי אני כותב לך מנסיון ולא מדעה שמדובר באדם שללא ספק יורשע

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2385473,00.html

http://news.walla.co.il/?w=/18/405808&tb=/i/1356831

מדובר בפסיכיאטר ששמו הלך לפניו אבל מי שהכירו מקרוב ידע שמדובר באדם שפל שמנצל קטינים ופוגע בהם. כנראה אחד מבני משפחתו מנסה להגן עליו

שלום, בודאי שאלו מעשים אסורים בכל מקרה ובטח בבריאות הנפש. עם זאת עדיין האדם לא נמצא אשם.... כך שצריך להזהר בדברים. לפי הבנתי הדיון כעת הוא האם לשלול את הרשיון כאשר הוגשה תלונה ונפתח דיון משפטי? כלומר אם הוא ימצא זכאי נגרם לו כבר נזק.... שאלה לא קלה. הידש

מתפעלת מהסבלנות לענות לכל הפונים ומתשומת- הלב שלךלכל אחד. אתה רופא אמיתי. תודה, תודה , תודה

אני מסכים, ברגעים קשים באמת אתה היית כאן עבורי. וגם אתם. זו הרגשה טובה לדעת שאני יכול לכתוב כאן מה קורה איתי ואיך אני מרגיש ואתם כולכם תדעו על מה אני מדבר

את בכלל לא יודעת את שמו - ד"ר הידש!! hidas

תודה שהארת את עניי לגבי שמו של ד"ר הידש -hidas ובנוסף, התנצלות לד"ר עצמו אוה

ןורש :רבחמ 01-07-2003 00:41 :ךיראת הצור ינאש המישמב ליחתהל הצור ינא .םייח ילגרה תונבל תלגוסמ אלש הרוחב ינא םולש ינא המישמה תא תושעל ןכ לש םילשוכ תונויסינ ירחא זאו הזב תדמוע אל םעפ ףא ינאו דואמ ןמז ךשמל לודגב רתוי דוע תרזוח היעבהו הקיספמ ךכ רחא לבא תובהלתהבו ץרמה הליחתמ תושעל הצור דואמ ינאש תולטמ תחקל דואמ יל השק .היישע רסוח לש םדוקממ רתוי ךורא התמ ינא לשמל .םייח ילגרה תונבל דואמ יל השק ינאו לגרהל וכפהי ןהש ךכ םתוא םינפהלו וליק 2 דירוהל החילצמ ינאש ירחא םעפ לכש איה היעבה לבא תובר םינש רבכ לקשמב דירוהל תובושחה תויולועפה לכב רבד ותוא יל הרוק הזו .יתדריש הממ לופכ ךכ רחא הלעמ ינא ימצע תא האור ינאש םעפ לכב יתוא גיאדמו יתוא אכדמ דואמ הז .תוימוימויב םגו רתויב ךיא .תישפנו תיזיפ האירב ללכ ךרדב ינא .החילצמ אלו םייח ילגרהל והשמ םינפהל הצור ? םייח ילגרהל םירבד םיכפוה ךיאו ןוצר חכ םינוב םדוקה אשונל | אבה אשונל וז העדוהל בשה

מחבר: שרון תאריך: 01-07-2003 00:41 שלום אני בחורה שלא מסוגלת לבנות הרגלי חיים. אני רוצה להתחיל במשימה שאני רוצה מאוד ואני אף פעם לא עומדת בזה ואז אחרי ניסיונות כושלים של כן לעשות את המשימה אני מתחילה המרץ ובהתלהבות אבל אחר כך מפסיקה והבעיה חוזרת עוד יותר בגדול למשך זמן ארוך יותר ממקודם של חוסר עשייה. קשה לי מאוד לקחת מטלות שאני מאוד רוצה לעשות ולהפנים אותם כך שהן יהפכו להרגל ואני קשה לי מאוד לבנות הרגלי חיים. למשל אני מתה להוריד במשקל כבר שנים רבות אבל הבעיה היא שכל פעם אחרי שאני מצליחה להוריד 2 קילו אני מעלה אחר כך כפול ממה שירדתי. וזה קורה לי אותו דבר בכל הפעולויות החשובות ביותר וגם ביומיומיות. זה מאוד מדכא אותי ומדאיג אותי בכל פעם שאני רואה את עצמי רוצה להפנים משהו להרגלי חיים ולא מצליחה. אני בדרך כלל בריאה פיזית ונפשית. איך בונים כח רצון ואיך הופכים דברים להרגלי חיים ?

שלום, באופן עקרוני אני רואה שתי אפשרויות, הראשונה היא האפשרות שאינך רוצה ואני לא חושב שזו התשובה. האפשרות השניה היא שישנם מעצורים או דברים שליליים אשר גורמים לך להכשיל את עצמך, יתכן ומדובר על דימוי עצמי ירוד, יתכן שהיה זה מסר מההורים, ויתכן שמדובר על הפרעת קשב מילדות. כמובן שצריך לזכור שכיחות גבוהה של טראומות למיניהן . כל אלו כמובן באופן תיאורטי. לתשובה יותר אישית כדאי לפנות לאבחון מלא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מהזעה בלתי רגילה האם זו כתוצאה מהטיפול בכדורי SSRI . ואם כן מה ניתן לעשות, התופעה בלתי נסבלת. תודה על תשובתך.

לדניאלה שלום, הזעה תתכן כתופעת לוואי של התרופות נוגדות הדיכאון. צריך כמובן לשלול אפשרות של הזעה בגלל החרדות עצמן. אם התופעה בלתי נסבלת, ולא ניתן להתגבר עליה באמצעים רגילים - דיאודורנטים, מזגנים וכך הלאה. צריך להחליף את התרופה ולקוות שהתרופה השניה תעשה את הפעילות החיובית ללא תופעת הלוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום הפיתרון היחיד שנישאר לי זה להיתאבד אני לא יכול לחכות עוד 10 שנים עד שימציאו תרופה חדשה ניסיתי כבר את כל התרופות האפשריות ואני נישבע שאם יאשפזו אותי אני ירצח את כל הרופאים האחיות והחולים לפחות עד כמה שאוכל יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות בחיי אבל אני לא יכול לעשות כלום כשאני אומר כלום אני מיתכוון לכלום כי אני לא יכול ליצור קשר עם אף אחד ויש לי פחדים מאנשים אף פעם לא יצרתי קשר עם אנשים שרציתי גם בפורום הזה אין אנשים שאפשר ליצור איתם קשר כי אף אחד לא מבין אותי הקשר היחיד שלי הוא עם אימי ואני מדבר איתה כל הזמן רק על כמה שקשה לי והיא לא מבינה אותי אני לא יכול בלעדיה ואני לא יכול לבד ככה שאני כל הזמן צורח והשכנים שומעים ליפעמים אני שובר חפצים גם אפשר לדבר איתי רק על הבעיות שלי אולי קצת על הבעיות של האחר אני לא מסוגל לעשות שום פעילות אפילו לא לסדר את המיטה ויש המון פעילויות מעבר לצרכים בסיסיים שאני רוצה לעשות ולא יכול הכל אמא שלי עושה לא למדתי כמעט שום פעילות עצמאית אפילו לא חשיבה עצמאית את האחרון למדתי בעזרת הפסיכולוג שלי וזה רק בשנתיים האחרונות ואני כבר גדול כל הבעיה שלי שאין לי אמונה בעצמי בכלום ככה שאני לא יכול לפתח שום יכולת להיפך כל היכולות שלי ירדו לאפס היתעללו בי כל הילדות וחליתי בשתי מחלות נפש בהיתבגרות והמון המון שנים לא יכולתי לחשוב ולא יכולתי לחיות עקב המחלות וברגעים שהרגשתי שאני יכול לחיות זה לא היה אמיתי כי שיחקתי כאילו הכל טוב אצלי ונתתי לאנשים לצחוק עליי ולא האמנתי שאני יכול לעמוד על שלי גם ואי אפשר לעשות כלום שכל הזמן אני כפייתי למחשבות שלא עוזבות אותי ואם אני כבר עושה משהו אני עושה משהו אחד כל היום וכל הלילה זה כולל את המחשבות האלה ואני לא יכול להפסיק או לעבור למשהו אחר כי אז אני ייכנס ללחץ גדול אף אחד לא יכול להבין אותי ולעזור לי!!!!!!!!!!!!!!!

שלום, הכאב והקשיים בולטים בכל שורה במכתבך, אין ספק שקשה לך מאוד וכבר ניסית הרבה והיו לך הרבה אכזבות. בכל זאת אני רואה דבר שיש בו גרעין של אופטימיות. אתה כותב שאתה רוצה לעשות הרבה דברים, אתה רוצה להכיר הרבה אנשים, אולי אתה רוצה לפרט את הדברים שאתה רוצה לעשות? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה שענית לי לא יודע מה יצא מזה שאכתוב מה אני רוצה לעשות אך אנסה לראות מה יצא מזה יש לי 2 עבודות עם המחשב 1 ליצרוב דיסקים של מוסיקה לפי נושאים זה עבודה של כמה חודשים 2 להוריד תמונות למחשב 3 יש לי 3 ספרי פסיכולוגיה ליקרוא ועוד ספר כדי לאמן את הזיכרון 4 אני רוצה לילמוד פסיכולוגיה פילוסופיה וביולוגיה ותווים(על פסנתר כי אני רוצה להלחין) 5.אני רוצה להיתרכז בתוכניות טלויזיה כי קשה לי להיתרכז ולהבין 6.יש לי רק 9 שנות לימוד(שכמעט ולא למדתי) ואני רוצה להמשיך ללמוד ובטח שמסביב יש הרבה מה ללמוד אך בשביל כל זה אני צריך קשרים עם אנשים אמונה בעצמי ולא להיות כפייתי

שלום. אני מזדהה עים חלק מדבריך,נסה לשמור על אופטימיות ועצה אחת זה שתנסה ללכת ללכת למועדנים של עמותת אנוש שם אולי תצליח ליצור קשר

וואו, יופי של רשימה. תנסה לבחור ולהתחיל מדבר קטן שאתה חושב שאתה יכול להצליח בו. כמו כן כדאי לעשות זאת עם הטיפול התרופתי או הפסיכולוגי שהמליצו לך. בהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום וברכה! האם חוסר ריכוז חמור ותמידי יכול ליהיות סימפטום לדיכאון קל? א"כ אשמח אם תוכל להסביר לי איך הם חופפים זה לזה, האם מבחינה אורגנית או רגשית??? תודה מראש מני

אם יש לך דיכאון קל אין לך שום סיכוי שתיסבול מחוסר ריכוז חמור ותמידי זה חייב להיות סימפטום של משהו רציני יותר כמו סכיזופרניה אם היית אומר דיכאון קשה מאוד הייתי אומר לך שביגלל שאתה חושב שלילי כל הזמן אז קשה לך להיתרכז

אני חולקת על דעתו של קודמי. כשאני הייתי בקרשים, לא יכולתי להתרכז בכלום, לא יכולתי לשבת בשקט דקה, ולא יכולתי להסתכל על משהויותר מכמה שניות או לחשוב על משהו יותר מרגע בלי שהייתי נודדת למקומות אחרים, בוהה באויר, לא מקשיבה ועוד ועוד. כמובן שיכול להיות שאתה פשוט טרוד ולכן קשה לך להתרכז כמו שאמר קודמי.

שלום לכולם, רציתי לשאול את מנהל הפורום ואת כל מי שנוגע בדבר ויכול לעזור- 1. האם יתכן קשר בין הלם קרב ומאניה דיפרסיה? 2. האם אפשר לחיות חיים נורמליים ותקינים עם אדם החולה במאניה דיפרסיה, ומטופל בכדורים, שכפי הנראה מועילים, בחור מודע לעצמו ומוכן לקבל טיפול וסיוע, או שמא גם עם כל המעלות הללו החיים רחוקים מלהיות "נורמליים"? הכרתי בחור נפלא והתגלה שהוא חולה במאניה דיפרסיה- מטופל בטיפול תרופתי ויציב במס' החודשים האחרונים. האם לברוח כל עוד נפשי בי, או לתת לכך סיכוי, שמא הכל יכול להסתדר בצורה הטובה ביותר? (אני בת 22- האם כדאי להכנס בגיל כזה לקשר כזה???) תודה רבה רבה לכולם!!!

שלום זה תלוי איך החולה מתפקד עם המחלה ואיזה בן אדם הוא מעבר למחלה יש אנשים לא נחמדים שהמחלה עושה אותם עוד יותר לא נחמדים ולא מתפקדים ויש אנשים נחמדים שלא מיתגברים ויש אנשים נחמדים שמיתגברים וזה כאילו שאין להם כלום בכל מקרה עם הוא מקסים זה אומר הכל ולא צריך להיסתכל על המחלה ויכול להיות שמי שעובר הלם קרב הוא מרגיש שהוא לא יכול להיתמודד יותר והוא ניכנס לדיכאון וכשהוא לא יכול לסבול את הדיכאון הוא מפתח מנגנון שהוא רוצה כאן ועכשיו להרגיש טוב וזאת המאניה אבל אני לא רופא ככה שאני לא בדיוק יודע

לחגית שלום, נכון שאחרי טראומה מפתחים בדרך כלל תיסמונת אופיינית הנקראת פוסט-טראומתית, אבל למעשה כל הפרעה נפשית עלולה לפרוץ אחרי טראומה וכמובן גם מאניה דפרסיה. הפרעה זו שנקראת בעיקר הפרעה דו-קוטבית יכולה להתבטא בדרכים רבות ולא כל הפרעה זהה אצל כל האנשים. כמו שישנם אנשים עם אסטמה קלה ואנשים עם אסטמה קשה יותר. לכן צודק (בעל השם המסובך שענה לך), שצריך לראות את האדם ולא רק את האבחנה. אומנים רבים ואף ראשי מדינה סבלו מהפרעה דו-קוטבית. כך שבהחלט אפשר לתפקד באופן רגיל ואף יותר מזה. למרות מה שכתבתי, זו מגבלה ויש צורך ליטול תרופות וכך הלאה, כלומר הקשר הוא עם אדם שיש לו בעיה. העובדה שהוא נוטל תרופות באופן מסודר מעידה שהאדם אחראי ודואג לבריאותו ורוצה להרגיש בטוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדה חברתית [לא ממש חמורה.] ופניתי לטיפול פסיכארי על מנת לקבל טיפול תרופתי ,הפסיכיאטר הבהיר לי שאם הוא ימצא לנכון הוא ידווח לרשויות הצבא [יש לציין שאני על סף שחרור..]לא הייתי רוצה להרוס לי את שירותיי הצבאי ובטח לא בזמן זה שאני אוטוטו משתחרר,,,,,האם בבעיה שלי יש היא עד כדי כך חמורה שיש את ההכרחיות והסיבות לדווח...???

ליואל שלום, באופן עקרוני חייל בסדיר אינו יכול לפנות לרופא מחוץ למסגרת פרט למקרי חרום, אין חובה לדווח לצבא או לכל מקום אחר אלא אם כן הרופא מצא סיבה מיוחדת לכך, כך שתשובתו אינה ברורה לי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד''ר הירש שלום, החלטתי להפסיק טיפול בסרוקסט, למרות שעזר לדיכאון ולחרדות, אך לא למחשבות הטורדניות. הורדתי מינון לחצי כדור,ולאחר 10 ימים הופיעו תסמיני חרדה. האם זוהי תופעת לוואי חולפת או שעלי לחזור למינון של 20 מ"ג?

לאווה שלום, יתכן מאוד שמדובר על חזרה של תופעות החרדה, האבחנה המבדלת היא מסמנים של הפסקה או חזרה של החרדות. אפשר בהחלט לנסות ולהעלות מעט את המינון ולראות מה קורה. בכל אופן למחשבות טורדניות המינון המומלץ הוא עד 60 ואפילו 80 מג' ביום. כדאי לתאם עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, הייתי מעוניינת לדעת אילו תרופות נגד דיכאון בוודאות אינן גורמות להשמנה (לדוגמא, הבנתי שזייבן אינה גורמת להשמנה באופן וודאי). כמו כן, תרופות שרק עשויות לגרום להשמנה, תוך כמה זמן מתחילת נטילתן אוכל לדעת כיצד הן משפיעות עלי? בתודה מראש. עבור שאר חברי הפורום, אשמח מאוד לקבל טיפים בנושא מנסיונכם. תודה

אילה שלום וערב טוב, וודאות של מאה אחוז לא תמצאי. אבל יש תרופות שההסתברות שיעלו את התאבון (ועקב כך תהיה אכילה מרובה והשמנה) יותר גדולה. בעיקר הסרוקסט=פקסט או הרמרון. בכל מקרה זה אינדיבידואלי. יש תרופות שמגבירות את התאבון אצל אחד ומורידות אותו אצל השני. הכל עניין של סטטיסטיקה, ועד שתנסי לא תוכלי לדעת... גם עניין תחילת ההשפעה הוא אישי, וגם תלוי בתרופה ובמינון. ממוצעים תוכלי למצוא באינדקס תרופות: http://www.infomed.co.il/medIndex.asp

לאילה שלום, איני יודע מי החליט לקרוא לעצמו "מחברי הפורום" אבל כנראה מדובר באדם יחיד ואני מצטרף לתשובתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, ראשית, ברכות על התמיכה הגדולה שלך בכל הפונים. שנית, אני נוטלת 20 מ"ג סרוקסט כבר 4 חודשים, בשל אפיזודה של חרדה ודיכאון. פרט לעייפות והתגברות של המשיכה למאכלים מתוקים אין תופעות לוואי נוספות. מתי יודעים אם הגיע הזמן להפסיק את התרופה? אני נמצאת בנוסף, בטיפול פסיכולוגי שמתקדם, לעניות דעתי, יפה. מתי לגשת לפסיכיאטר בכדי להתחיל להוריד את המינון? האם הוא נסמך על תחושתי או על איזה פרק זמן סטנדרטי ושל כמה זמן? תודה רבה, ויישר כח שרית

לשרית שלום, יופי לשמוע שחל שיפור משמעותי במצבך, רק מי שסבל מחרדות יודע על מה מדובר באמת. גם כאשר כבר מרגישים בטוב ישנה סכנה לחזרה של החרדות ולכן יש להמשיך את הטיפול התרופתי כטיפול מונע. כדי להגיע לקרקע יציבה ובטוחה רצוי להמשיך טיפול למשך כעשרה חודשים בסך הכל. עשרה חודשים זה הממוצע כאשר לכל אחד מתאימים באופן אישי את משך הטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב לכולם, חזרתי אתמול בערב. היה קשה ומהנה גם יחד,ולכדור שלי לא ניזקקתי. אני מקווה שכולם מרגישים טוב-אני אישית מאוד היתגעגעתי. אני הולכת לפרק את המזוודה,לא הספקתי עדיין. שיהיה ערב ניפלא שגב

המקסימה שמחה לראות אותך שוב- התגעגתי. תנוחי קצת ואז ספרי חוויות חיבוק, אריאל

שגב זה נפלא- עלי והצלחי

לשגב היקרה, שמחתי שנסעת ועוד יותר שחזרת עם מצב רוח מרומם. עוד משימה עברה בהצלחה, אני בטוח שהבאת מתנות לכל הילדים. שמחים אתך ביחד ביי הידש

נכנסתי לפורום גמילה מעישוןוקראתי הודעות רבות והופתעתי לקרוא על כל מיני תופעות לוואי של הזייבן תרופה אנטי דכאונית שגומלת מעישון. מדובר באנשים שלא סובלים מחרדה ודכאון ומדברים על מתחים נפשיים על חרדות ועל נדודי שינה.

לא הכל ורוד. יש אנשים שתרופות מסוג זה גורמות להם לתופעות לוואי ואז הם צריכים לחשוב מהם היתרונות והחסרונות שיש לכל צד של המטבע. אל תהיה מופתע. אין כזה דבר תרופת פלא, לכל כדור יש מחיר בצידו.

שלום רב! יש לי חרדות לפני שבע שנים הייתי מטופלת בסרוקסט. ואח"כ הפסקתי. היום אני לאחר שבעה חודשים של לידה. אני חושבת שעוד פעם אני בחרדה. החרדה שלי היא בעקר ממחלות ומוות למשל הייתי חולה עכשיו בוירוס של חום עם גרון. מאז אני בודקת כל יום חום שאתמול אפילו היה לי 37 . האם חרדה ופניקה מעלה חום גוף. בכל מקרה עכשיו אני מרגישה שהפנים שלי רותחות. האם זה מלחץ. בד"כ בהתקפי החרדה שלי היה לי תמיד דופק מואץ הרגשה שאני לא יכולה לנשום כאילו אני מתעלפת או מתה חס וחלילה. מה לעשות? אני במצוקה תודה על תשובתך המהירה

קודם כל מזל טוב יש לך צאצא\ית חמודים . אם החרדות הציצו קצת לחייך זה לא אומר שתצטרכי להרשות להם להיכנס. תסדרי לך את הראש כך שתהיי עסוקה כמה שיותר בדברים המהנים של החיים תחשבי רק חיובי,איזה כייף,- איזה יופי/. תמצאי את הבדיחות, והצחוקים בחיים. תאמיני לי שהחרדה תיכנס להקפאה עוד המון שנים או תברח לגמרי. תצליחי ורדה

לנירה שלום, התופעות הללו כולל עלית חום (שאין לך) עלולים להגרם מחרדה. כמובן שצריך לפנות לרופא המשפחה לשלול בעיה גופנית. לגבי הטיפול ישנן שתי גישות ששתיהן מקובלות. הגישה הראשונה היא לנסות ולהתגבר וליטול תרופות רק אם החרדה התגברה ואם אין ברירה. הגישה השניה היא "להרוג את החרדה" כאשר היא עוד קטנה ולא לחכות עד למצב הקריטי. שתי הגישות מקובלות ההחלטה שלך עם הרופא שמכיר אותך. שיהיה במזל טוב ובלי חרדות דר' גיורא הידש