פורום פסיכיאטריה

קראתי באתר באינטרנט על ציקלומה- או משהו דומה. שזה תלוי איך האדם מתעורר בבוקר.[ במצב רוח טוב או לא] תוכלו להסביר לי על זה ?

ליעל שלום, ציקלוטמיה היא הפרעה דו-קוטבית בין דיכאון ופעילות יתר אבל במידה מתונה, גם הדיכאון וגם פעילות היתר מתונים יותר ונמשכים זמן קצר יותר. אבל אין מדובר במשהו רגיל בכל זאת הדברים די חמורים ומגיעים לתשומת לב של פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי חוק שימור האנרגיה למדנו שכשאנחנו מדליקים ומכבים את האור אותם אלקטרונים נשארים והאנרגיה החשמלית לא בורחת מהמעגל שבין המתג המקור והמנורה אלא הכל נשאר. אנרגיה לא פוחתת ולא נעלמת אלא רק משנה צורה. רציתי לדעת האם לאן הולכת הפעילות המוחית וההכרה שלו אחרי שהוא נפטר והמוח מפסיק לתפקד לגמרי ?

הפעילות המוחית היא כשתאים יוצרים מצב של הבדל מתחים בין חוץ התא לפנים התא וזאת ע"י מעבר של יונים. המצב הרגיל נשמר ע"י השקעת אנרגיה, כך שבמצב של מוות, אין השקעת אנרגיה , ואז משתווים לחצים בין פנים התא לחוץ התא ולא יכולה להיות העברת סיגנלים

ייתכן והאנרגיה כן משתחררת בתור אנרגית חום כמו כל אנרגיה שמתבזבזת.

המעברים אינם קורים עוד, כי אין אנרגיה חיצונית שמקיימת אותם, המכונה לא עובדת יותר, הכל נעצר ופשוט הופך להיות סתם חומרים כימיים. חומרים כימיים - או שהם נשארים שם או שהם מתפרקים ומפיקים אנרגיית חום, למשל, או שכל מיני יצורים נחמדים מפרקים אותם ואז החומרים הכימיים שמכילים אותנו (גם אנחנו וגם הכימיה שהייתה קודם בראש) משמשים אנרגיה לצורך קיום יצורים אחרים. בסוף הכל הופך לאדמה "כי מעפר באת ואל העפר תשוב"

שלום אני בחורה שלא מסוגלת לבנות הרגלי חיים. אני רוצה להתחיל במשימה שאני רוצה מאוד ואני אף פעם לא עומדת בזה ואז אחרי ניסיונות כושלים של כן לעשות את המשימה אני מתחילה המרץ ובהתלהבות אבל אחר כך מפסיקה והבעיה חוזרת עוד יותר בגדול למשך זמן ארוך יותר ממקודם של חוסר עשייה. קשה לי מאוד לקחת מטלות שאני מאוד רוצה לעשות ולהפנים אותם כך שהן יהפכו להרגל ואני קשה לי מאוד לבנות הרגלי חיים. למשל אני מתה להוריד במשקל כבר שנים רבות אבל הבעיה היא שכל פעם אחרי שאני מצליחה להוריד 2 קילו אני מעלה אחר כך כפול ממה שירדתי. וזה קורה לי אותו דבר בכל הפעולויות החשובות ביותר וגם ביומיומיות. זה מאוד מדכא אותי ומדאיג אותי בכל פעם שאני רואה את עצמי רוצה להפנים משהו להרגלי חיים ולא מצליחה. אני בדרך כלל בריאה פיזית ונפשית. איך בונים כח רצון ואיך הופכים דברים להרגלי חיים ?

שרון שלום, הכל פונקציה של עד כמה דברים מפריעים לנו או באיזו עוצמה אנחנו שואפים למטרה ורוצים להשיג אותה. וכמו שידוע, רוב הרגלי החיים נוצרים מכורח הנסיבות. למשל, לתלמיד בבי"ס נקבעת מסגרת ע"י ההורים / המורים / המדריך בתנועה וכו'. בצבא - פחות או יותר אותו דבר, יש מסגרת שחייבים לעמוד בה ואיכשהו להסתדר. אחר כך, כשצריכים להחליט לבד - לפעמים יש בעיה. מה רוצים לעשות בחיים, לאיזה כיוון לפנות (לימודים, עבודה, אומנות וכו') ואז מתחיל הבלגן כי צריך להציב יעדים ולעשות הכל כדי להגיע אליהם. אותו הדבר בקשר להשמנה. אם העניין באמת מפריע לך וממש חשוב אז את צריכה לראות אותו כיעד מספר אחד, וכמו מבצע צבאי - לתכנן, להחליט ולבצע. פשוט לא לוותר לעצמך. אבל באמת רק אם זה ממש משמעותי לך. נכון שצריך המון משמעת, הרבה עבודה עצמית, ואמונה בעצמך וביכולותייך אבל תאמיני לי שכשתתתחילי לראות שזה באמת עובד ואחרי שתשיגי יעד אחד או צעד אחד קדימה, העסק יתחיל לרוץ, והשמיים הם הגבול ובעצם תוכלי לעשות / להיות כל מה שתרצי. המון הצלחה

מבקש מידע דחוף בנושא טיפול במכות חשמל כדרך לריפוי על פי המלצת הפסיכאטר מומלץ מאוד אני פוחדת רוצה ליקרוא ולילמוד את הנושא אם אפשר להפנות למקומות אשר אפשר לקבל חומר בתחום כל עזרה תתקבל בברכה לצערי יכולה רק בעיברית

לאניטה שלום, זהו טיפול המומלץ לדיכאון שאינו מגיב לתרופות. לפני מספר ימים ערכנו דיון מקיף בנושא. תוכלי להכנס ל"חיפוש" בסרגל הכלים למעלה ולמצוא את השאלות הרלוונטיות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

באדיבותו של דורון http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/electric.htm

אני מאוד מודה לך מקרב לב תבורך בכל מעשה ידיך

שלום. ישנם אנשים שבכל סטטוס שהם יהיו הם יפלו אנשים אחרים בסביבתם לטובת אחרים הן בתור ילדים בבית ספר ואחר כך גם בסטטוס של מפקד בצבא הוא יהיה מפקד מפלה, גם אחר כך כשהם יהיו הורים הם יפלו את התינוקות שלהם ויפלו ביניהם כשהם בוגרים כבר וכדומה. זאת אומרת יש אנשים שכל הזמן מפלים. רציתי לדעת אם האפליה הזאת היא דבר מוגזם שמקיף את כל תחומי החיים של האדם והוא סובל ממנו וזה מפריע לאדם המפלה שהוא מפלה באיזה בעיות נפש או הפרעות אישיות יש יותר את הבעיה הזאת שהבנאדם מפלה כל הזמן

ליעל שלום, איני בטוח שירדתי לסוף דעתך, אולי לאנשים אחרים יש מחשבות על הנושא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שיקולים- יותר מהפן הפסיכולוגי ולא איזו הפרעה נפשית. בן אדם כזה יכול להיות שלא היה לו דמות לחקות בעניינים של שיקולי כדאיות, אינטרסים והעדפה או אפליה. זה יכול לנבוע מביטחון עצמי נמוך וצורך שיהיה קומץ אנשים שיעריך אותו בגלל ההעדפות שלו, וכמובן יכולים להיות עוד הסברים. קצת קשה אבל להבי מהדברים למה בדיוק התכוונת.

אחותי מנצלת את אימי ובעלה משפיל אותה מילולית אימי תלויה רגשית בה כדי שיתנו לה לראות הנכדים. אחותי היא מהסוג של האנשים שככל שקרובים אליה היא יותר מרשה לעצמה להפגין את תכונתה העיקרית שהיא לנצל את מי שקרוה אליה. במצב זה הכי בריא זה להרחיק את אימי מהזוג הזה משום שהם מוציאים לה את כל הכסף שהיא עבדה בשבילו את כל החיסכונות לא אכפת להם ממנה והם גם לא דואגים לה כשצריך לדאוג לה. היא יודעת את הנזקים ואת החומרה של המעשים שהם עושים לה ומתעלמת לא בגלל שהיא נהנת אלא בגלל שהיא תלויה בהם רגשית לראות את הנכדים. המצב גרוע ויש צורך ליצור מצב שבו הם יאלצו להתרחק כי זה בריא. השאלה שלי מה לדעתך צריך לקרות כדי שהם יתרחקו זה מזה ומה אדם שלישי יכול לעשות {בלי שידעו}כדי להאיץ התרחקות ביניהם ?

לדגנית שלום, קשה לשפוט אנשים ולא כדאי להחליט במקומם. כדאי לדבר עם אמך ולחשוב ביחד אתה על מה שקורה אתה. אולי אחר כך היא תרצה/תסכים לפנות לטיפול נפשי. בכל אופן לא הייתי מחליט לגבי אנשים אחרים ללא ידיעתם במיוחד אם מדובר על ההורים. אני מבין שכוונותיך טובות אולם לא הייתי עושה זאת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם לדעתך יש טיעונים בין אנשים כמו תורת המשחקים ?

לורד שלום, לא הבנתי את שאלתך דר' גיורא הידש

ישנם גברים רבים שחשים צורך להשתלט על רכוש לרשום על שמם על הדלת. זה מזכיר לי כלבים שמסמנים את הטריטוריה שלהם. אז לפי השערתי שנובעת מזה אני משער שהטסטוסרון קשור בהתנהגות הזאת של הגברים שמעורבת בצורך שלהם לסמן את הטריטוריה שלהם ולהיות רכושניים מאוד ולקפח את הנשים שלהם. ולכן מעניין אותי לדעת האם אנשים שעברו סירוס באופן מלאכותי או באופן טבעי זה לא משנה אבל איך זה משפיע על הגישה שלהם לרכוש. זאת אומרת האם זה משנה את הרכושניות והשתלטנות שלהם ומוריד את זה . מה את יכולה להגיד על זה ?

לכוכבא שלום, ישנם דפוסי התנהגות שמקובל שהם של גברים בחברות ותרבויות שונות. כמובן שיש מרכיב ביולוגי להתנהגויות הללו (כולל טסטוסטרון), מרכיב פסיכולוגי, ומרכיב חברתי תרבותי כפי שהם חושבים שמצפים מהם לפעול בחברה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום יש לי הפרעת חרדה וקיבלתי מרשם לציפרלקס רציתי לשאול אם זה אפשרי לקחת רק חצי כדור 5 מ"ג כל יום? לפי מה שהבנתי ותתקן אותי אם זה לא נכון בהשפעה של הכדור מדובר יותר ללקיחת הכדור לטווח ארוך וזה לא משנה המינון ? תודה

לנירית שלום, המינון המקובל של ציפרלקס הוא עשרה מג'. העבודות והמחקרים שבוצעו עם התרופה נעשו כולם עם מינון זה. כך שכדאי להשאר על המינון של עשרה מג'. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אחרי כמה זמן מגיע האפקסור להשפעה מלאה ואחרי כמה זמן ניתן להוריד את הקלונקס 0.25 מ"ג בינתיים אני מקווה לנסוע עוד הקייץ לטיול בחו"ל .

לניר שלום, האפקסור מתחיל להשפיע מוקדם, בערך שבוע עד עשרה ימים מתחילת הטיפול. עם זאת הדגש הוא על מתחיל.... אחרי ההתחלה ישנו שיפור והשפעה רבה יותר, כלומר ההשפעה עולה במשך כשלושה חודשים מתחילת הנטילה ואחר כך מתייצבת. לקלונקס אין חוקים כלליים, נטילת הקלונקס מומלצתת לפי הצורך שיהיה רק טוב ונסיעה טובה דר' גיורא הידש

אני מטופל בסרוקסט אני מרגיל מעולה שום דבר לא מטריד אותי אני שמח ומאושר אבל יש לי דקירות בחזה זה 100 אחוז פסיכוסומטי ולא שריר או משהו מה עושים אין טעם לעשות הפיה או לחשוב חיובי כי אני לא בחרה או דיכאון אז מה יכול להעלים לי את זה ? אני לא רוצה לקחת כדורי הרגעה כי אני כבר נקי כמה חודשים מזה (קלונקס חצי)

תמיר- אני גם חושב לפי דברך שמדובר בכאב פסיכסומטי. אבל לעניות דעתי עדיף . לאשש את הדבר בבדיקה של א.ק.ג . האם כשאתה עולה במדרגות הכאב מתגבר. או קוצר נשימה. שתהיה לנו בריא

לתמיר שלום, כדאי להבדק אצל רופא המשפחה ולראות ולהחליט לפיו. אם מדובר על כאבים בחזה שאינם קשורים ללב, בדרך כלל מדובר על התכווצות בשרירים, מסג' או אקמול יכולים להועיל יותר מתרופות הרגעה. אני מסכים אתך שלא כדאי לחזור לתרופות נוגדות החרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחשיבה כפיתית, לא מהסוג של האם שחכתי לנעול את הדלת... אלא חשיבה על כל הדברים שמטרידים אותי לגבי החיים שלי. עד כדי כך שהדבר פוגע בריכוז שלי , אני יכול לדוגמא לשבת בהרצאות ובגלל שהראש שלי שקוע במחשבות לא להבין כלום. או לדוגמא לקרוא משהו לבצע את פעולת הקריאה אבל לא להבין כלום כי אני חושב על משהו אחר , חוסר ריכוז מוחלט האם ישנם כדורים שיכולים לעזור להרגיע את המחשבות ולהחזיר את הריכוז או סוג טיפול אחר שיוכל לעזור לי, האם התפועה מוכרת ? תודה על העזרה בר

התופעה נקראת כמו הכותרת שנתת ישנם כדורים שמקלים מאד מאד ומשפרים את אכות החיים ואני חושבת שאתה צריך לעשות צעדים וללכת לראות פסיכיאטר שרק הוא יכול על ידי איבחון לקבוע את מצבך לאשורו. יש את הכדורי מהדור החדש, ריספרידל ,זיפרקסה ,וגאודון. בהצלחה אפשר לנסות גם דרך למידה עם פסיכולוג היתנהגותי קוגנטיבי שיכול לעזור ורדה

לבר שלום, התופעה שאתה מתאר היא יותר תופעה של חרדה, למרות שהאבחנה המבדלת אינה משמעותית כל כך, גם הפרעה כפייתית (ויתכן שמדובר על מחשבות חודרניות וטורדניות) קשורה לחרדה וגם חרדות ללא מקור ברור. בכל אופן, כדאי לגשת לאבחון מקיף. ישנם טיפולים יעילים נגד חרדה וגם נגד מחשבות טורדניות, טיפולים פסיכולוגיים וגם תרופתיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גם אני סובלת מבעיה זו ומקבלת זיפרקסה שעוזרת מאד. יחד עם זה כשזה קורה שאלי את עצמך למה את חייבת לחשוב על זה ולנסות לנטרל מהשורש. יחד זה עובד יפה ומפחית את המחשבות הטורדניות. בהצלחה.

שלום לד"ר הירש, מה עושים כשנוטלים זיפרקסה ויש עצירות? אני נוטלת כמות מעטה מאוד של זיפרקסה ובכל זאת יש לי עצירות. אם אפסיק ליטול את התרופה, ארגיש לא טוב. בתודה, ארנה

לאכול המון פרות וירקות גרנולה עם דברי חלב מים של שזיפים מיובשים מושרים ללילה פחות אורז לבן(או קצת אוז חום) המון נוזלים והכי חשוב הכל יהיה בסדר,, אל נא תדאגי. ורדה

לאורנה שלום, את צודקת שאסור להפסיק את הזיפרקסה. כדאי לנסות את כל הדברים הנכונים שורדה כתבה, כיום זו עונת הפירות והרבה אנשים סובלים מיציאות רכות בגללן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אוסיף למה שורדה כתבה: לשתות הרבה לעסוק בפעילות גופנית אם אפשר (זה תמיד טוב, אבל להשתדל בבוקר מוקדם או בערב ולא בחום הגדול) זרעי פשתן בתוספת יוגורט - מצויין ירקות מבושלים מזונות עתירי סיבים (רק בתוספת המון שתיה) ולא להגזים מיצוי מימי של שזיפים מיובשים אפשר לקנות בסופרמרקט מוכן השתדלי מאד להימנע ממשלשלים למינהם, כל מיני תה ואבקות שמכילות סנה. המשלשלים גורמים לגוף לאבד מינרלים חיוניים, ומשנים גם מאזנים אחרים. אבילאק שמוכרים ללא מרשם לפעמים גורם לעוויותות במעי, לא תמיד מומלץ. הדבר הטבעי המומלץ ביותר הוא הפסיליום (מטמוציל) - זו אבקת אצות כמדומני. שוב, צריך לשתות המון ביחד. זה לא ממכר, ולא מתרגלים לחומר. ברור בכל מקרה שהתרופה שאת לוקחת יותר חשובה.

מה ההבדל בין פאקסט לבין קלונקס?? ההשפעות שלהן והתועלת

לנמרוד שלום, מדובר בשתי תרופות שונות משתי קבוצות שונות. הפקסט=סרוקסט מקבוצת נוגדי הדיכאון הפועלים על הסרוטונין. התרופה אינה ממכרת, אינה עוזרת מיד, ופועלת על הדיכאון או החרדות משורש הדברים. הקלונקס היא מקבוצת נוגדי החרדה, בנזודיאזפינים כמו לוריוון, וואבן וואליום, עוזרת מיד נגד החרדה, מעט ממכרת, ואחרי סיום ההשפעה החרדה עלולה לחזור. כך ששתי התרופות משלימות זו את זו וניתן בתחילת טיפול ליטול אותן יחדיו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היה אמור להיות השבוע פגישה עם הפסיכיאטר. הוא התקשר וביקש לשנות את מועד הפגישה, לא יכולתי בימים שהוא הציע וקבענו לשבוע הבא לא שאל אותי מה שלומי, איך אני מרגיש, הוא יודע שאני כבר בקופסא השניה של התרופה ועוד לא נפגשנו. אני כועס. הוא נחשב לאחד מהטובים

חבל שהוא לא שאל באמת, אם הוא כבר התקשר, למרות שגם כל רופא אחר שהיה מתקשר כדי לדחות את התור לא היה שואל.... הוא גם הפסיכותראפיסט שלך? בעולם אידאלי היה לרופא זמן לשוחח איתך מעט בטלפון כדי לבדוק מה מצבך, אבל הוא יודע שתיפגשו עוד שבוע, וכנראה הוא קצת קמצן בזמן. זה שהוא דיאגנוזיסט טוב לא אומר שהוא בן אדם נחמד.... אל תיקח את זה קשה מדי, לא כל הרופאים הפסיכיאטרים רגישים, ולכן לא צריך לקחת יות מדי ללב את היבשושיות שלהם. חוץ זה, מה שלומך? איך מתקדם הטיפול?

הוא לא הפסיכולוג שלי. שלומי סך הכל טוב. הכל רגוע ואין כרגע חרדות. אני לא יכול להגיד שלא היו כמה ימים של חרדות קשות אבל אני מניח שזה יקרה עד שהתרופה תתאזן. היחסים עם החברה לשעבר מקבלים צביון אחר, או שנמאס לי מהמשחקים שלה או שנמאס לי מהתגובות שלי לידה. אני מרגיש שיעבור עוד זמן עד שאני אפתור את הדברים, זה יקרה בעזרת הפסיכולוגית שלי. אני מודה לך על ההתענינות שלך, מה שלומך?

הי ערן זה באמת לא בסדר. האם אתה נפגש איתו גם לשיחות ?ם כן אני חושבת שבמהלך הפגישה הבאה שלכם כדאי שתגיד לו על התחושות שלך . חשוב שיהיה קשר טוב ואמון בין המטפל למטופל תרגיש טוב

טוב לשמוע מכם, ולאט אבל בטוח המצב משתפר, ומה שלום אריאל שעוזרת ותומכת בכולם וגם בי? הידש

אני אגיד לו. אני משלם יותר מידי כסף ואני רוצה להיות איתו כנה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2674793,00.html לא הוסיפו בכתבה: המחירים היקרים *מאוד* של תרופות הקו הראשון! ממש בושה וחרפה. ובאותו הקשר: האם מישהו יודע אם קופ"ח כללית מספקת כחלק ממערך הרופאים המקצועיים שלה גם שירותים פסיכאטריים (לא פסיכולוגיים) ? כשהתקשרתי הפנו אותי לתחנת בריאות הנפש של אזור מגוריי ואמרו שאין כזה שירות אולם בכתבה הם כותבים בפירוש "הפסיכיאטרים של קופ"ח כללית".

הן של הממשלה וכל אחד יכול לקבל שם שירות. לכללית יש מרפאות בבתי החולים שלה (סבתא שלי מטופלת שם), אני לא חושבת שיש במרפאות מקצועיות פסיכיאטרים. אבל מרפאות חוץ כמו במרפאות חוץ, זה חתיכת טררם להגיע לטיפול. אני יכולה לתת לךדוגמא מתחום אחר. למי שצריך מדרסים (כמוני) ויש לו ביטוח משלים, ישלם עבור 4 זוגות מדרסים בשנתיים(הם מחזיקים בערך חצי שנה), ישלם בכללית (עם מושלם) כ- 500 ש"ח יותר ממש שישלם מי שיש לו עדיף של מאוחדת. למה? בכללית אנשים פחות שוחקים את המדרסים? אין סיבה. אני עזבתי את הופה ישר כשיכולתי. לפי דעתי היא פשוט מזעזעת מכל הבחינות.

באזור המרכז..

החידוש העיקרי הוא בפיסקה הבאה מתוך הכתבה: "בשבוע שעבר קיבלו הרופאים הפסיכיאטרים של שירותי בריאות כללית חוזר, ולפיו אסור להם להנפיק תרופות מסוימות ללא אישורו של בקר חיצוני. מדובר בריספרידל וזיפרקסה (תרופות אנטי פסיכוטיות, שגם קודם נדרש עבורן אישור), וכן אפקסור, אדרונקס, סרוקסט, ציפרמיל, רמרון – כולן תרופות נוגדות דיכאון..." מי שצריך נוגדי דיכאון יכול לקבל עדיין פבוקסיל ופריזמה (התחליף לפרוזק) או תרופות יותר ישנות (טריציקלים). לגבי כל השאר לא יתנו אם אין כישלון בתרופות קודמות ואישור מיוחד של בקר חיצוני/מחוזי. בקופות אחרות (כמו מכבי או מאוחדת) אפשר לקבל גם סרוקסט, ציפרמיל ולוסטרל כתרופה ראשונה ללא שום בעיה או אישורים מיוחדים. מי שזקוק לתרופות האלה שיסיק מסקנות בעצמו. גם חולי סכיזופרניה יכולים לקבל בקופות אחרות גיאודון וסרוקוול כאשר בכללית רק ריספרידל וזיפרקסה (במקרה הטוב) או את התרופות הטיפיות הישנות (במקרה הפחות טוב).

בחלק ממרפאות החוץ של קו"ח כללית הטיפולים "הפסיכיאטריים" ניתנים ע"י עובדים סוציאלים שעם כל הכבוד להכשרה שלהם אינם כשרים לעסוק בפסיכיאטריה (כם אם עברו הכשה בפסיכוטרפיה ). לצערי אני יודע על מה אני מדבר .

היי הדברים שנכתבו חמורים ותמיד צריך להזכיר אותם שוב. הדבר החשוב ביותר הוא שמדברים על כך.... ביי הידש

שלום רב, אני נוטלת סרוקסט אחד ביום (20MG) זה מס' שנים עקב חרדה ומנהלת אורח חיים נורמלי ותקין. זה מס' חודשים שאני יוצאת עם בחור נחמד ואני מרגישה שאי שיתופו גם מקשה עלי מבחינה זו שלעיתים עצם כך ששותפך יודע על חרדתך, מונע את הופעת החרדה עצמה וגם ע"י כך שאני מרגישה שאני "מרמה" אותו בכך שאיני מספרת לו על כך. איני יודעת כיצד לספר לו, הוא בחור מאוד "ריאלי" ולמרות שכבר מכיר את יתרונותי איני יודעת כיצד יקבל זאת וגם איני רוצה להציג עצמי כ"נחותה" בעקבות השימוש בכדור. בברכה

שלום לך, כתבת שהבחור מכיר את יתרונותיך לדעתי עליך לקחת סיכון ולספר, הן בגלל שהוא חבר שלך ואת רוצה לשתף אותו ברבדים הכי עמוקים שבחייך והן בגלל ששיתופו יעזור למניעת החרדה עצמה. איך לספר? תלוי בך. אני אישית באתי בראש זקוף ללא תחושת נחיתות כלשהי וספרתי לחבר שלי על הפרעת החרדה שלי ועל הסרוקסאט. אני משתמשת בהומור ואין לי בעיה לצחוק על עצמי, היפוכונדריה או חרדות , אפשר לספר עליהן כ"הפרעה חיננית" שלוקים בה אנשים חכמים ויצירתיים ובכלל זו תקופה בה קוראים על אנשים "מוצלחים" שלקו בהפרעה זו פעם או פעמיים בחייהם. השורה התחתונה היא להגיע אליו עם הסיפור ממקום של בטחון והערכה עצמית, סנטר זקוף וללא רחמים עצמיים וכך גם הוא יקבל אותך ואם הוא אוהב הוא ימשיך לאהוב.... ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!

נטע הי, ראשית תודה רבה על מילות העידוד והתמיכה. כפי שהנך ודאי יודעת, "צרה חיננית" זו נוחתת לרוב על אנשים רגישים לזולת. כמו כן שמתי לב שאנשים אלה (אנחנו) מקבלים בקלות והבנה רבה אי-שלמות מסויימת בזולת אך כאשר אנו מסתכלים על עצמינו, אזי הקבלה הרבה יותר נוקשית. כמה את צודקת שכל צורת הצגת הנושא צריכה לבוא ממקום של ביטחון ושלמות עצמית ועלי לעבוד על כך. העניין הוא שבעבר ניסיתי לספר לחברי אודות מקרה דומה (כמובן בעילום שם וללא כל פרטים מזהים) והוא הסתכל על כך כלא נורמלי. האם אפשר לשאול, ושוב, הרגישי חופשי לא לענות, מאילו חרדות הנך סובלת? בברכת יום נעים ותודה רבה

קודם אני רוצה לנחם אותך שסרוקסט זה לא אומר שאת משוגעת אלא זה בסך הכל כמעט ואין בעיה זאת אומרת אין לך בעיה חמורה ואפילו לא בינונית אלא בקושי קלה. אני כגבר יכול לומר לך שזוגיות בנויה מהרבה רגעים שבכל רגע יש מידה של הבנה של אחד השני למשל כשרבים ומגלים דברים שליליים אחד על השני אז יש נטיה לחפש את זה ולהשתמש בדברים "השליליים" כקלף מיקוח כי באותו רגע עלוב יש שנאה ומרחק ביניכם שגורמת שלא תקבלו בהבנה אחד את השני. אבל בכלל בין אנשים יש הרבה רגעים כאלה. אבל מה ששונה מקשר רגיל הקשר שלכם זה שיש בנוסף לזה גם יחסי מין. ויחסי מין גורמים לנהנים ביחד להבין אחד את שני ולקבל זה את זה בצורה של הבנה ואפילו להבין את הדברים השליליים כדברים חיובים. אני כגבר יכול להגיד שהרגעים שאקבל את כל הדברים(ויהיו הכי מוזרים או שליליים) דווקא ברגעים שנזדיין). לכן אם את שואלת איך כדאי אז הכי טוב לספר לו ברגע שאת מביאה לו ביד ומוצצת לו. אז באותם רגעים מהירים שהוא מקבל אותך וזקוק לך מאוד מאוד מאוד כדי לגמור הוא רואה כל דבר בך וכל דבר שהוא שומע במשקפיים ורודות. אך תעשי את זה כבד כלומר אל תספרי לו בקול מדכא ומפחיד שאת הולכת להגיד לו סוד וכדומה אלא פשוט תגידי לו במהלך הפעילות המינית שבה את מוצצת לו תזרקי בצורה קלילה ביותר (ולא כבדה) את המילים "ואוו נכון היום אני מוצצת טוב בלי שיניים ? ידעתי שהסרוקסט יעזור לי לענג אותך יותר טוב. בלי סרוקסא לא הייתי יכולה בכלל להזדיין איתך היום" הוא ישמע את הדברים ביזמן שהוא לא שופט את הדברים שאת אומרת לו בצורה ביקורתית ואז אוטומטית הוא יקבל את העובדה באהבה ובהבנה. נתתי לך מתכון ספציצפי שאף אחד גם אם יודע לא יטרח לכתוב לך אותו. אני מקווה שתצליחי אבל התודה שלך לי תהיה רק אם תכתבי האם המתכון הזה הצליח ומה היה ? בהצלחה לך. ולך ד"ר הידש אני מבקש את דעתך על הרעיון (המתכון המדוייק ) שנתתי לגברת השואלת

אני חושבת שאם את מתביישת שאת נוטלת תרופות אז יראו עליך שזה לא בסדר ואז יש סיכוי גדול יותר לשלחבר שלך יהיה אכפת. את תהייה נחותה רק אם תחשבי שאת כזו, לא בגלל שהוא יתייחס אליך כך. אין סיבה הרי לחשוב שמשהו לא בסדר איתך בגלל הסוקסט. את בוודאי זוכרת איך הרגשת לפני שהתחלת לקחת אותו וכמה הוא שיפר ת המצבך. אי אפשר לדעת הרי אם הוא שייך לפלח באוכלוסיה שמבין שהפרעות נפש הן בסה"כ מחלה שאפשר לפטפל בה או שהוא שייך לפלח שחושב שכולנן פה משוגעים. את צריכה להגיש בנוח עם עצמך ואפילו גאה על כך שאת מסוגלת להודות בכך שיש לך בעיה ולטפל בה, ומי שלא יהיה מוכן להישאר רק בגלל כדוראחד קטן, כנראה גם לא שווה את זה... אני בטחה שאם תספרי לו על חששותיך מאיך שהוא יראה אותך, ועל הרגשות שלו כלפיך, ותסבירי לו מה הכדורים האלו עושים, הוא אמור לקבל זאת בהבנה. שיהיה בהצלחה.

ראשית חשוב שאת תדעי ותרגישי שאינך נחותה בעקבות לקיחת הכדור כי באמת אינך נחותה. ציינת שאת יוצאת איתו כבר כמה חודשים וזה חשוב כי אני מניחה שבפרק הזמן הזה הוא למד להכיר אותך ואת כל הטוב שבך. אני חושבת שאת צריכה לחשוף אותו לזה בהדרגה. בהתחלה ספרי לו על התקפי החרדה ותשאלי אותו אם הוא יודע מה זה והאם שמע על עך. אחר כך תוכלי לספר לו שאת נוטלת טיפול לשם כך ולהסביר לו את ההשלכות. אני חושבת שאם הוא אוהב אותך באמת הוא יבין. סך הכל את עושה צעד לשפר את מצבך וכן איכפת לך וכך את צריכה להיסתכל על זה. אם את תשדרי שאין בך שום פסול אז אני מאמינה שהוא יראה את הדברים אחרת. המון בהצלחה לך ואם תוכלי תעדכני אותנו אריאל

ביחוד לאור העובדה שלא כתבתי כאן זמן רב אבקש את סליחת החברים אך אשאל שאלה אחרת וקצת צהובה. האם חברך לא שם לב שאת לא מגיעה לאורגזמה בעיקבות נטילת הכדור? כי אם את כן מגיעה לאורגזמה אזי הקשר טוב !!!!! באמת. ואז אולי באמת אל תספפרי לא עדיין. שיהיה בהצלחה, גיא

הי ממש הפחדתם אותי בקשר לקסנקס. אני נוטלת יום כן יום לא בערך מאוחר בלילה כאשר אניפשוט לא יכולה להרדם, אני ממש תופסת שינה אחרי 3 בלילה וגם אז זה רק נמנום , חוץ מכדור סרוקסט שאני לוקחת בבקר. רופאת המשפחה לא רוצה לתת לי כדורי שינה והיא אומרת שאחר כך נדאג להתמכרות. אז שאלתי היא מה לעשות האם אני מכורה? מתי זה מתחיל להחשב להתמכרות? זה פשוט עוזר לי לישון בלילה בצורה רגועה יותר .אז מה אתה ממליץ ד"ר? בתודה מראש אסתר

לאסתר שלום, המלצתי היא ליטול לפי הצורך, אם את נוטלת לסרוגין, יום כן ויום לא אז סביר שאין התמכרות. בכל אופן רציתי להסביר דבר נוסף. הקסנקס הוא כדור נוגד דיכאון וחרדה ואינה תרופה המשרה שינה. כאשר חרדים קשה להרדם, כאשר רגועים אז נרדמים. איני מבין מדוע לא להשתמש בתרופות לשינה במיוחד כאשר ישנן תרופות שאינן ממכרות כמו נוקטורנו שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

> > שלום ד"ר היידש > תודה על תשובתך על שאלותי. אך לחלק מהשאלות לא ענית לי לכן אני מעלה אותם שוב ואודה לך מאוד אם תתיחס אליהם. האם הפסקת טיפול באפקסור וחזרתם של התקפי החרדה (אומנם לא מיד אחרי ההפסקה) מעידים על אי יכולת יותר להתמודד עם הלחצים והתמכרות (או תלות) בטיפול תרופתי? האם דרלין 20 מ"ג ביום יכול להרגיע ולמנוע התקפי חרדה בינוניים? אם טיפול ממושך במינון כזה גורם נזק לגוף? כיצד אפשר להתמודד עם חרדה שלדעתי נובעת מסיומה של תקופת "שקט" כלכלי ומעבר למצב של חוסר וודאות לגבי העתיד (תוסיף לזה שהתחתנתי לא מזמן)? תודה על תשובתך.

לגדי שלום, אין תלות באפקסור, ואם הפסקת את התרופה אין סיבה שיש קשר בין החרדה והתרופה. כפי שאתה כותב ישנן סיבות כלכליות ומשפחתיות שגורמות ללחצים וחרדות, כמובן שאני ממליץ גם על פסיכותרפיה. הייתי שמח אלו היית נמנע מהמלים "אי יכולת" שהן שיפוטיות מדי ולדעתי אין להן מקום בבעיות רפואיות.... הדרלין עשוי להקל, עם זאת מניסיוני אין בו תועלת רבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, רציתי לדעת האם לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה - SSRI's יש השפעה על קרישת הדם (כגון: האטה בקרישת הדם)? כדי לחפש חומר ברשת האם מישהו יודע מהו המונחים באנגלית עבור "קרישת דם" "כשל בקרישת דם" "נוגד קרישת דם" "האטה בקרישת דם" תודה מראש

נסה\ נסי pt, ptt

שלום רב, פורסם מחקר בעתון CIRCULATION שלפרוזק ישנה השפעה הדומה לאספירין על קרישת הדם ולכן הוא עשוי למונע התקפי לב. אתה יכול לחפש ANTI COAGULANT שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אתם בטח זוכרים שלקחתי פאקסט ולוסטראל ביחד... אז, מאז שכתבתי כאן בפעם האחרונה, הרופאה שלי חזרה מחול (מסתבר שהיא היתה בניתוח פלסטי). בכל מקרה המצב המשיך להרע, ולמרות שלפני שבוע היא הפסיקה לי את הלוסטראל והעלתה את מינון הפאקסט, אני עדיין במצב יחסית מאוד לא טוב של דיכאון (אובחנתי בדיכאון קליני), הכפייתיות קצת נעצרה, למרות שאני עדיין פוצעת את עצמי ומאוד מאוד עצבנית וחסרת שליטה.. מה אספר, ההדרדרות היתה דיי חמורה ועכשיו צריך להתחיל מחדש... וכל יום הוא בעצם התחלה חדשה, וכל פעם אחרי בכי יש התחלה חדשה, בקיצור אני מנסה לגייס הרבה כוחות, הכי קשה לי זה לישון (אבל קיבלתי איזשהו כדור שינה), הרופאה בינתיים מחפשת שוב לשלב לי עוד כדור. בקיצור מנסה להחזיק מעמד ומודה לכן על התמיכה. ולכל מי שצריך..אני מוסרת תתחזקו ותמשיכו לחזק

אורית היקרה אני מקווה שאם הטיפול החדש יבוא גם השיפור. עוד קצת סבלנות ותראי שהדברים יראו אחרת. תודה שעדכנת אותנו ואנחנו פה תמיד- זכרי שאת לא לבד אריאל

אריאל, המון תודה, אני עדיין צריכה להתחזק ומתנדנדת בין ייאוש לתקווה אבל מחכה בסבלנות שיהיה בסדר.

שלום, אני נוטל סרוקסט זה כשלושה שבועות במינון של כדור ליום (20 מ"ג) בשעה 9 בבוקר. בשעה 15:00 אני מתחיל להרגיש עייפות נוראית. שאלתי האם ניתן ליטול את התרופה בלילה ע"מ שתחושת העייפות תופיע בזמן בו אני ישן ? תודה - גל.

גל, הייתי מסיקה שאם העייפות היא בשעה 15:00 לא הסרוקסט גורם לה, כי אתה טוען שאתה לוקח אותו בבוקר. אבל בהחלט הייתי מציעה לך לחצות את הכדור ולקחת חצי בבוקר וחצי בערך ב- 14:00, (עדיף לנסות בסוף השבוע בהתחלה), עפ"י ידיעתי ונסיוני הוא קצת מעורר. בקיצור כדאי לנסות. בהצלחה.

אני לוקח מיד עם השכמתי בדרך כלל בשעה 6:00 בבוקר 20 מ"ג גם אני מרגיש עיפות במשך היום. הרופא שלי אמר לי לא לקחת בערב מפני השפעת התרופה על ההירדמות (לילה לבן)

לגל שלום, באופן עקרוני השפעת הסרוקסט היא מעל 24 שעות כך שמהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמן הלקיחה. בדרך כלל סרוקסט מעורר לכן רצוי ליטול בבוקר למרות ששמעתי גם על תגובות שונות. בכל אופן כפי שאתה מתאר את הדברים כדאי לנסות לחלק לבוקר ולשעה 16.00. אבל באופן עקרוני כל פתרון שנראה ומתאים לך הוא טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי אני שואלת כי אני לא בטוחה שזה משהו שלא דורש טיפול אני רוב הזמן לבד עם עצמי , עצם כל חיי העדפתי להיות לבד, בזמן האחרון אני מתחילה לדמיין שרוחות יושבות ליידי ומסתכלות עליי, המוח שלי משתכנע שיש איתי מישהו ואני ממש מתחילה להאמין בזה , למרות שאני יודעת שזה לא נכון. זאת בעיה נפשית שעליי לטפל בה? תודה.

שלום רב, דימיון אינה בעיה נפשית, וטוב שיש דמיון. מצב דני בדידות היא בעיה קיומית. כדאי לחשוב כיצד לשנות את המצב ואולי כדאי לפנות לפסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הנכבד, שכחת לענות לי על פנייה זו אליך. אני מעביר לך שוב את נוסח שאלותיי אליך מדובר באשה מבוגרת שמזה כיותר משנה בעלת תופעה של חזרה על אותה מילה או אותן מילים (כל פעם מילים אחרות) כמו playback ללא הפסקה המלווה באי שקט רעשני של אמירת מילים בקול רם. מעין "קריז" אשר בעת שזה מתרחש החולה מנותקת מהסביבה .לא רואה ולא שומעת מה שמסביבה ונמצאת רק עם עצמה. דיבורים אליה ונסיון להרגיעה לא ממש עוזרים. הנ"ל, חולה בדמנציה ו-lewy . מבקש לדעת, מה הם דרכי הטיפול? האם זהו חלק מתופעות המאפיינות את המחלות שלעיל והאם ישנם דרכים לאיבחון הבעייה ואת הגורם לה? האם ישנם תרופות יותר "ידידותיות" מאשר זיפרקסה, רספירדל,איטומין ודומה להם מה עוד שאינם עוזרים במיוחד. האם יש תרופות שלא מומלץ לתת לחולה מסוג זה מהי הכתובת הנכונה ביותר לטיפול בבעיה מסוג זו (פסיכיאטר,גריאטר,נוירולוג )? האם ניתן לאזן באמצעות אישפוז? ואם כן, בבית חולים רגיל או פסיכיאטרי? שאלתי הרבה שאלות בנושא אך מאוד חשוב לי לקבל תשובה

לדורון שלום, צר לי שלא עניתי, כנראה החמצתי בגלל העומס את שאלתך וטוב ששאלת בשנית. לפי התרופות שאתה רשמת כנראה שהרופאים אבחנו מצבים של פסיכוזה או אי שקט פסיכומוטורי אצל האשה. בדרך כלל הטיפול המועדף הוא בנוגדי פסיכוזה כפי שציינת ועדיף מטיפול עם תרופות הרגעה מסוג הבנזודיאזפינים. במידה ולא חלה הטבה ניתן לנסות טיפול בתרופות מקבוצה שונה. לעתים גם הממוריט עוזר לאי שקט (ולא לגבי הדימציה), לעתים מודל בכמויות בינוניות, או תמיד כדאי לנסות נוגדי דיכאון. דיכאון בגיל המבוגר מופיע בצורה מאוד לא אופיינית ולכן תמיד יש לשקול ניסיון טיפולי עם נוגדי דיכאון. מקווה שעזרתי דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום אני בת 35 קיבלתי מרשם לציפרלקס רציתי לדעת מהנסיון שלך עם יש לכדור הזה תופעות לוואי? והאם הוא יעיל לטיפול בOCD ובחרדות? קראתי כבר שרשמת שהתופעות לוואי הם כמו הציפרמיל אבל בכל זאת אולי תצליח להרגיע אותי בקשר לתופעות לוואי תודה

למירי שלום, אם קראת לגבי הציפרמיל אז את מכירה את כל הרשימה של תופעות לוואי. תופעות לוואי הן תופעות שעלולות להיות בזמן הטיפול, כלומר לא חייבות להיות אלא עלולות, כל תופעת לוואי נמצאת בשכיחות מסויימת, התופעות השכיחות הן בסביבות 10% והנדירות יותר בסביבות אחוז אחד. לכן ישנם אנשים רבים עם קצת מזל שנוטלים את הציפרמיל או הציפרלקס ללא תופעות לוואי כלל. כמובן שהתרופה אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים. חשוב לזכור שכל הדיון הוא תיאורטי, כיצד פועל הציפרלקס אצל מירי נוכל לדעת רק מהניסיון, אין דרך אחרת לדעת. ובכלל צריך קצת מזל ואז לא תסבלי מתופעות לואי כלל. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

סורבון או זייבן? עכשיו אני בשלב שצריך לבחור את מי לנסות ראשונה. רציתי לדעת נימוקים באיזו כדאי לי להתחיל (כמובן בתקווה שהניסיון יצליח ולא אצטרך לנסות תרופה שניה) אני יודעת שזה אינדיבידואלי, אבל לכן אני שואלת מהניסיון שלך עם מטופלים, כדי לקבל מושג על ההסתברויות.

אם את מחפשת תרופה להורדת החשק המיני, לכי על סרוקסאט.התוצאות לא יאחרו להגיע.

בחשק המיני, כתוצאה מנטילת פרוזק. זה פשוט נמחק. הכוונה היא לירידה בכל שלבי מעגל התגובה המינית- חשק, התעוררות, אורגזמה.

אני שמעתי שלרסיטל יש פחות תופעות לוואי שפוגעות בלבידו. בכל מקרה עדיף לברר עם הרופא המטפל. בהצלחה

רמרון! מנסיוני האישי רמרון אינו פוגע בחשק המיני - ואולי אפילו משפר קצת... :-)

לנטע היקרה, לפי זכרוני וכפי שאני מכיר אותך, אני חושב שאת יודעת את כל מה שצריך לדעת על התרופות ואיני יכול להוסיף לך הרבה. לצערי אינך מרגישה כל כך טוב ולכן אין לך ברירה והחלטת להתחיל בניסיון טיפולי נוסף. אז שיהיה בהצלחה. בקשר לשאלותיך, אני חושב שאת יודעת את התשובה, אישית לא טיפלתי מספיק בשתי התרופות כדי לספר על ניסיוני. שיהיה לך עם המון הצלחה והמון בריאות הידש

אני לוקח רסיטל, ואין לזה שום השפעה, לפחות ממה שאני רואה כרגע

נכון להיום כל הבנזודיאזפינים מופיעים ברשימת התרופות הפסיכותרופיות ולא ברשימת התרופות הממכרות (נרקוטיות), למעט היפנודורם ורוהיפנול שהוכנסו לרשימת התרופות הממכרות לא בגלל שהן יותר ממכרות מבנזודיאזפנים אחרים אלא בגלל אילוצים לגאליים. קשה לי לראות תביעה על רשלנות רפואית בנוגע לקסנקס. קודם כל תמצא פסיכיאטר שיסכים להעיד בבית המשפט ולשכנע את השופט שמדובר בתרופה ממכרת למרות שהיא לעולם לא הוגדרה כך ע"י משרד הבריאות. אם תגיש את התביעה נגד קופ"ח כמובן שכל התיק הרפואי שלך יעמוד למבחן ובסוף השופט יקבע שאתה סתם "דפוק" או "פסיכי" שמבזבז את זמן בית המשפט ותצטרך עוד לשלם להם וזה לא יהיה מעט. ברור שרופאים מכחישים התמכרות לבנזו. רופא יסכים להודות שהוא בעצם מחלק סמים חוקיים? גם עם כל המחקרים מראים שגמילה מבנזו יותר קשה מגמילה מהירואין זה לא משהו שאומרים למטופלים כי זה בעצם לכרות את הענף שממנו הם מתפרנסים.

אתה שם לב שמה שאתה אומר חמור מאוד( ונכון מאוד גם). יש אולי שני דרכים לחשוף את האמת: 1 רופא רצוי בכיר שמצפונו יעיק עליו( סיכוי קלוש מאוד) 2 אם תוכיח שאלפי אנשים נמצאים באותו מצב בגלל אותה סיבה כשעומדים מאחוריך אלפי אנשי צודקים האמת תהיה יותר ברורה

לגבי רשלנות רופאים אני יכול להגיד לך שלמזלך אתה לפחות לא מכור לאנטי דכאוניים שהם בעייתים בהרבה.

SSRI יותר ממכרים מהבנזודיאזפינים ??

דגים לבריאות הנפשית. אמנם כתבתי כבר שלא אוסיף לכתוב- אבל רק אזכיר שלדעתי זה טוב גם נגד תסמונת התשישות הכרונית.

אבל דגים זה מגעיל! שישחו להם באגם - למה בסיר?

דר' הידש שלום! יש לי אח בן 39 נשוי ואב לשני בנים קטנים הבכור בן שנתיים ותינוק בן 4 חודשים.הבחור התחתן בגיל 35 עם בחורה מקסימה.קצת רגע עליו:ילד שהרגיש דחוי, קיבל מכות נמרצות עוד בעודו ילד, טיפוס של מנהיג בשנות העשרה שסוחף אחריו המון נערים ונערות מדריך בצופים, שחקן כדורסל אהוד על הבנות חתיך מאוד.לצבא התגייס לסיירת צנחנים כשבמהלך מלחמת שלום הגליל נפגע מרסיסים וחבר טוב שלו נהרג לנגד עיניו.מערכת יחסים רצינית עם בחורה בגיל 22 במשך שנתיים כשלאחר מכן מערכות יחסים מאוד קצרות עד לחתונה. בדידות מאוד גדולה באותם שנים.לעומת עצמאות מגורים לבד עבודה.מכמה עבודות פיטרו אותו עד שנהיה עצמאי ועושה הרבה מאוד כסף.אהבה ענקית לכסף.אח שלי ואני סבלנו ממנו מכות שהיינו קטנים ושנינו לא מעונינים היום בקשר איתו מאחר והוא מתנהג איתנו בגסות (העלבות קללות,בוטות) ואת אמא שלי הוא משפיל בלי סוף למרות שהיא עוזרת לו עם הילדים בלי סוף.בקיצור הרס עצמי מוחלט.קצת לאחר החתונה עם אשתו התחיל ל"הראות" את פרצופו האמיתי.התחיל להעליב אותה להשפיל אותה, לא ידוע לי על מכות.היא מצידה נראית לפעמים מיואשת.הוא לא מתנהג יפה לאף אחד בסביבתו כלומר אף אחד לא סובל אותו. שאלתי היא מה לעשות? לטיפול הוא לא מסכים ללכת.הוא לא מבין שהוא בבעיה רצינית. אנחנו מפחדים שהוא יעשה משהו לילדים למרות שהוא מטורף עליהם וטוען כי הם הדבר שהוא הכי אוהב בעולם.אשתו מיואשת לגמרי. בתודה על תשובה מהירה.

לאורית שלום, בעיה קשה ולצערי גם שכיחה, יתכן ואחיך סובל ממצוקה קשה ויתכן שכפי שאת רומזת הדבר קשור לטראומות מהעבר, אבל הוא נוטה להשליך את בעיותיו על אחרים וכל הסביבה סובלת. הפתרון המעשי ביותר הוא לחפש אדם קרוב אליו, יתכן חבר שיוכל לאט לאט לדבר אל ליבו. אני מבין שאין אדם כזה ולכן האפשרויות מצטמצמות, אולי אפשר יהיה לכתוב לו מכתב אישי, כאשר הכוונה לעזור לו ובשום פנים ואופן לא לתקוף אותו. יתכן שהוא מתפרץ על הילדים למרות שהוא אוהב אותם, או מתפרץ על אשתו לפני הילדים. במצבים כאלו לפעמים ניתן להגיע לאנשים בשם הילדים או למען הילדים. אם הדברים הללו לא עוזרים, אז צריך לחכות להזדמנות של פיצוץ או שיקרה דבר מה ואז תהיה הזדמנות מתאימה לדבר על הסבל של הילדים ואשתו ולראות מה קורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מגע משאיר כתם. מגע פיזי מגע רגשי אסור לגעת. ויש בפנים ילדה ויש בפנים ליצן ויש בפנים מפלצת - היא בכלל לא מכאן.

השיר כל כך מקסים ונוגע ללב שאני לא יכולה להספיק לקרוא אותו. הכאב והסבל פורץ בין השורות כישרון גדול אריאל

אפקסור ותופעות לוואי האם תופעות של הזעת יתר בשימוש באפקסור היא תוצאת לוואי או חרדה?

לניר שלום, אתה צודק שהזעה עלולה להיות מחרדה ועלולה להיות גם תופעת לוואי של אפקסור. אם מדובר על חרדה אז ההזעה החלה עוד לפני הטיפול, אם ההזעה מתחילה אחרי הטיפול עם אפקסור אז כנראה מדובר בת. לוואי. בנוסף הזעה רבה מאוד ללא שום קשר למצב חיצוני רומזת לגבי תופעת לוואי של אפקסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר היידש האם טיפול באפקסור נחוץ במקרים מסוימים ליותר משנה? אם כן, איזה נזק עלולה התרופה לגרום בגוף? האם הפסקת טיפול באפקסור וחזרתם של התקפי החרדה (אומנם לא מיד אחרי ההפסקה) מעידים על אי יכולת יותר להתמודד עם הלחצים והתמכרות (או תלות) בטיפול תרופתי? האם דרלין 20 מ"ג ביום יכול להרגיע ולמנוע התקפי חרדה בינוניים? האם טיפול ממושך במינון כזה גורם נזק לגוף? תודה על תשובתך.

לגדי שלום, אפקסור לפי ידיעתנו אינו גורם לנזק, נזק אני מגדיר כפגיעה בלתי הפיכה בגוף כגון כבד, כליות, מוח או כל איבר אחר, שגם אחרי הפסקת התרופה עדיין האיבר נשאר פגוע. אפקסור נמצאת בשימוש כבר כשבע שמונה שנים בארץ. בדרך כלל הטיפול כפי שכתבת הוא שנה, אבל ישנן סיבות שעלולות להאריך את משך הטיפול. קודם כל סיבות חיצוניות כמו לדגומא - אנשים שסובלים מבעיה הגורמת להם לחרדה כמו חוסר תעסוקה ומצב כלכלי לא טוב, למרות הטיפול בחרדה המצב עצמו גורם לחרדה. בעיות ביחסים הבין אישיים או במשפחה, בעיות נפשיות תוך נפשיות, קונפליקטים פסיכולוגיים אשר יכולים לבוא לפתרון רק על ידי פסיכותרפיה. כלומר יתכן והסיבות לחרדה עדיין קיימות ואז יש צורך בטיפול ארוך יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

במידה ומישהו זקוק לעזרה פסיכיטרית אך הוא אינו מקבל אותה מסיבה כלשהי (והוא מסרב לקבל את העובדה שהוא זקוק לה), ובמקום זאת הוא מנסה לשקם את עצמו באמצעות חזרה לשגרה והתמודדות עם בעיות היום, יום- האם יש סיכוי שיתרפא לחלוטין?

סביר להניח שאם אדם אובחן כסובל מבעיה פסיכיאטרית, שום-דבר לא ייעלם לבד, אלא רק יחמיר עם הזמן. אז במקרה הזה הזמן עושה את שלו - אבל בכיוון ההפוך מהרצוי.

לאבי שלום, שאלתך כללית מאוד אבל בהחלט ישנן הפרעות נפשיות שחולפות ואנשים מבריאים עם הזמן. כך גם דלקת ריאות חולפת ללא טיפול, התקף לב וכדומה. אולם ברור לכל אחד עם דלקת ראות שעדיף ליטול אנטיביוטיקה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

חברתי החלה לפתח תופעות שאני מכירה כמניה היא קונה ללא הפסק דברים קטנים ושטותיים במאות שקלים היא כל הזמן מדברת כל הזמן שומעת מוסיקה ולא ישנה בלילות יש לה ילדה קטנה ואני פוחדת שזה יכול להשפיע על הילדה אולי צרי לקחת אותה לאישפוז כמובן שהחולה טוענת שהכל בסדר איתה והיא בסדר גמור כלומר לא מעוניינת לשתף פעולה מה עליי לעשות? ואיך אבחין בין סתם עודף אנרגטיות ובזבזנות למניה?.? דחוף את עזרתך

אשפוז אדם נגד רצונו יכול להתבצע ע"י פניה לפסיכיאטר המחוזי. וזאת רק במצבים שהחולה בסכנת גרימת נזק לעצמו או לסביבתו. בכל מצב אחר כדאי להתיעץ עם אנשים נוספים הקרובים אליה ( בעל, הורים), מה ניתן לעשות כדי להביא אותה או אליה רופא לצורך אבחון וטיפול.

לדנה שלום, אכן לא תמיד ניתן להבדיל מתי הדברים מוגדרים כמאניה ומתי רק פעילות יתר ומצב רוח טוב. אבל בהחלט כדאי להיות עם היד על הדופק לגבי מסוכנות ומעשים בלתי אחראיים עם הבת. כמובן לשתף את בעלה בדאגותיך. כמובן שהדברים שנכתבו על ידי גרינשטיין טובים ונכונים. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום רציתי לדעת אם אפשר לקחת את הכדורים מסוג SSRIS כאשר נמצאים בתת משקל האם זה אפקטיבי ? בתודה מראש

לאלקטרה שלום, אין קשר בין תת משקל והתרופות, למרות שלעתים בתחילת הטיפול התיאבון עלול לרדת ואז יש ירידה נוספת במשקל. לעתים בגלל המשקל הנמוך מינון נמוך יותר של התרופה יספיק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני עוד מעט בת 25 אמא שלי ואחי חולים במחלת הסכיזורפניה. רציתי לדעת מה הסיכויים שהצאצאים שלי יחלו במחלה זו, כי הבנתי שהמחלה תורשתית ולמרות שאני לא חולה אני עדין יכולה לשאת את הגן הזה. והאם יש בדיקה גנטית כלשהי שתאפשר לי לדעת זאת בוודאות. כמו כן רציתי לקבל כל חומר שקשור בשאלותיו , העניין הזה חשוב לי מאוד העתיד שלי תלוי בזה תודה מראש.

לשרית שלום, ראשית עדיין אין בדיקה גנטית למחלת הסכיזופרניה, יש על כך מחקרים רבים והתקדמות רבה אבל עדיין לא אבחנו גן האחראי על המחלה. אני חושב שאת מבינה שהסיכון שאחד הילדים שלך יחלה הוא גבוה יותר משל אמא שאין לה קרובים חולים, כיוון שיש מרכיב תורשתי בסכיזופרניה. אבל ככול שהמרחק גדול יותר אז הסיכוי קטן יותר. כלומר לאם חולה הסיכון שלילדיה תהיה מחלה הוא סביבות 10%, אם מדובר על דודות הסיכוי נמוך ביותר מחצי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כמו שכתבתי לך לאימי ולאחי יש את מחלת הסכיזופרניה . לי היה חבר כבר 4 שנים נפרדנו לא מזמן בגלל הפחד שלו שהצאצאים שלנו ירשו את המחלה , הפרידה קשה לשנינו. אני עדיין מחפשת קצה אור שאני יוכל להגיד לו בבטחה שהכל יהיה בסדר, ושאנחנו יכולים להגשים את חלומנו ולבנות משפחה בריאה ללא פחד. כמו-כן בעקבות המחלה שיש לאחי ולאמא שלי ישנה הדרדרות במשפחה במשך שנים ואין סימן שיכול להעיד שהמצב ישתנה. אני שואלת אותך אם אתה יכול להפנות אותנו לגורם שיכול לעזור לתמוך ולטפל במחלה, כי אנחנו כבר לא יודעים מה ניתן לעשות. אם לא תוכל אז תיתן אז שהוא קצה של חוט שנוכל אולי לעשות משהו. מחכה לתשובה בהקדם שרית.

ד"ר הידש היקר, כתבתי לך לפני מספר חודשים, ובגלל תגובתך האמפטית אני חוזרת וכותבת. אני רווקה בת 37, סובלת מחרדות ודכאון, ומטופלת מזה חצי שנה באפקסור, 300 מ"ג ליום. הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך שנה וחצי אצל הפסיכיאטר שלי, איש סימפטי, שלדעתי כשל כשלון מוחלט בטיפול הפסיכולוגי בי, שכן לא יכול היה להכיל את כעסי, תסכולי ועוד. לעת עתה הפסקתי את הטיפול הפסיכולוגי שכן נואשתי ממנו ואני ממשיכה את הטיפול התרופתי. נראה לי שהחרדות שככו אולם הדכאון לא. בעייתי הגדולה היא שאיני יכולה לשאת עוד את הבדידות שבה אני חיה, לכן לאחר שנים של חוסר עשייה ניסיתי לפרוץ אותה. אולם דווקא הנסיונות הוכיחו לי עד כמה קשה בגילי למצוא בן זוג אמין ופנוי רגשית או פיזית לקשר רציני. לאחרונה, כשכבר חשבתי שמצאתי מישהו עם סיכויי התאמה כלשהם בינינו, שנפרד מאשתו לאחר 20 שנות נישואין, גיליתי בכאב שהוא לא פנוי רגשית לבנות קשר עם מישהי אחרת. אני לא מצליחה לגייס תקווה, ומביטה בעיניים כלות בחיים שחולפים לידי. אני מרגישה עצב תהומי, לא מתעניינת בדבר, באה מהעבודה הביתה, לא מעוניינת לדבר עם חברותי, מסתגרת בתוך כאבי ומיואשת מכל המצב, שנראה לי חסר מוצא. כולם מסביב אומרים שבן זוג זה לא הכל, אבל הנשמה שלי כמהה לקשר זוגי, שמעולם לא היה לי, מנסים לעודד אותי בקלישאות חסרות ערך, אבל אני איני מוצאת טעם כמעט בכלום. קשה לי להנות מהדברים שאני אוהבת כשאין לי עם מי לחלוק אותם, אני מרגישה כמו אשה זקנה בת 70, גלמודה וערירית. בטח גם כאן אקבל הודעות לא לרחם על עצמי, אבל מה לעשות עם התחושות הקשות שלא מרפות? האם יש טיפול שיכול לסייע לי? האם עלי להחליף תרופה? תודה

ליעל שלום, צר לי לשמוע על הקשיים שלך ואשתדל להסביר מעט ולהקל. הטיפולים הנפשיים (שיחות או תרופות), מטרתן לאפשר לצאת וליצור קשרים ולחיות כרגיל, אבל התרופות אינן "הולכות" במקומך. עליך לצאת ולהפגש ולנסות להנות מהחיים. התרופות מאפשרות לך לצאת ומקלות על המחשבות אבל הן לא יביאו בן זוג. הבדידות קשה, ובודאי אינה מביאה למצב רוח טוב, לכן חשוב לא להתייאש, לעתים צריך להכיר עשרה או יותר גברים, כל פעם לבוא עם תקווה חדשה ולנסות להגיע לקשר, אפשר ליפול מאה פעמים, אבל מספיק להצליח פעם אחת... לכן חשוב לנסות שוב ושוב. כפי שאת כותבת קשר רגשי חשוב לך ביותר ואת זקוקה לו, לכן הדבר הנכון ביותר הוא למצוא תמיד כוחות ולנסות שוב ושוב, עד אשר תמצאי את מזלך.... תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

יעל! מה שכתבת נוגע ללב ומרגש אבל דעי שדר' הידש כתב ואני מוסיפה.הרבה פעמים בחיינו אנחנו כאילו "מרוויחים" משהו כתוצאה ממצבנו.ובמקרה שלך תבדקי טוב את הרווחים שלך מהרחמים העצמיים, את הרווח מלא לצאת ולפגוש וכמה שיותר על-מנת להגדיל את הסיכויים. אני רווקה בת 35 , לא נטלתי כדורים בחיים אבל גם לי יש את הנטייה למצבי רוח.לפני שנה וחצי הלכתי לסדנא של הפורום של חברת לנדמרק איוקיישן ובמקום הזה השתנו חיי.קיבלתי את חיים במתנה.אם תרצי לשמוע פרטים רשמי לי דרך הודעה זאת את הטלפון שלך ואסביר לך מה הסדנא הזאת.עשרות ואלפי אנשים בעולם עשו את הסדנא וקיבלו מתנות מדהימות בעקבות הקורס הזה.קורס בן 3 ימים, את לא חייבת להיפתח לפני כולם ולדבר.אבל את תראי שחייך ייראו ממש שונים מכפי שחיית עד היום.את בחורה אינטיליגנטית, מרגישים לפני צורת הכתיבה והרגש תיצרי קשר עם חברת לנדמרק 03-6882020 בת"א ובבקשי לשמוע פרטים.תהיי חזקה כי בני אדם ניחנו בכוחות ענקיים על-מנת שיוכלו להתגבר על דברים, צאי לים עם ספר טוב, תשתזפי, אל תתחמקי מחברים-חברות כי הם כמו מלאכים שמעמידים אותנו על הרגליים בכל פעם שהכנפיים שלנו לא זוכרות לעוף.דבר חשוב נוסף, הפנימי שאלוהים נתן חיים במתנה ואת צריכה לחיות אותם הכי טוב שאת יכולה. ליבי ליבי אלייך תמר.

יעל היקרה אני לא חושבת שאת מרחמת על עמצך להיפך- את רוצה לפתור את המצב ולצאת ממנו וזו צריכה להיות נקודת האור שלך עכשו. אני מניחה שאת מנסה אתרי הכירויות דרך המחשב ואם לא אני ממליצה לך לעשות כן. אין לך מה להפסיד ואולי משם תכירי מישהו נחמד. יש גם כל מיני ערבי הכרויות וערבי פנאי לגילאי ה 30 פלוס ואפשר לברר על כך. יעל, אסור לך להתייאש. יש לאמא שלי מכירהמורה- אשא נפלאה שעכשו בגיל 40 התחתנה והיא מאושרת. אני מאמינה שאם תאמיני בעצמך ועם סבלנות את תשיגי את מבוקשך. אני חושבת שאת חזקה מאוד ומאחלת לך המון בהצלחה אריאל

הי דר' הידש! אני בחורה בת 35 רווקה.יש לי תקופות שאני ממש בהיי של מצב רוח ופתאום אני יכולה ליפול ליומיים שלושה של מצב רוח רוח ורצון לישון.ייאמר לזכותי שאני קמה מהר על רגליי ומרימה את הראש מעל לפני המים.שאלתי האם במצב כזה הפסיכיאטר היה ממליץ לקחת כדורים.האם זה מאניה דיפרסיה? יש לציין שאין לי התקפות של קניות מטורפות כשאני במצב רוח טוב ואין לי רצון למות כשאני לא במצב רוח טוב. תודה מקרב לי

לדורי שלום, אכן הגבולות לא תמיד ברורים לגמרי, למרות שההתרשמות מהדברים שכתבת אינה של מאניה דפרסיה כיוון שהתופעות מתונות יחסית. ישנה גם אבחנה של היפו מאניה שהיא פחות ממאניה, וישנה גם אבחנה של אישיות ציקלוטימית, כאשר מבנה האישיות הוא כזה שישנן עליות וירידות במצב הרוח אבל בחומרה קלה יותר מאשר של מאניה דפרסיה. בקיצור הדברים מעט מורכבים, לכן כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש שלום, לצערי לא קיבלתי תשובה למסר שלי מאתמול. התלוננתי על חוסר יכולת לקום מהמיטה. אתה ייחסת זאת לתופעת הדכאון והמלצת שאדבר עם הפסיכיאטר שלי על אפשרות הגברת המינון של הלוסטראל. בינתיים חל שינוי במצבי. מצד אחד אני מצליח לקום בבוקר ולהעמד על הרגליים, וזה שיפור עצום. אבל מאידך אני סובל מרגליים חלשות או כפי שעמיתים אחרים כותבים "רגלי ג'לי" וגם מהתרגשות פנימית גדולה , משהו כמו רעד, של הרגליים הידיים והכתפיים, עובדה המקשה על קיום חיים סדירים ואני מוצא עצמי יושב כל הזמן על כורסא או כסא. אני חושש שמדובר בתופעת לוואי של הלוסטראל. אם אני צודק, ניתן לעשות משהו להקל על התופעה ? נ.ב. ניסיתי ליצור קשר עם הפסיכיאטר שמטפל בי במרפאות החוץ, אבל כפי שחששתי הדבר כמעט בלתי אפשרי. אודה לך על עזרתך, בברכה, יצחק

לד"ר גיורא הידש שלום, לצערי לא קיבלתי תשובה למסר שלי מאתמול. התלוננתי על חוסר יכולת לקום מהמיטה. אתה ייחסת זאת לתופעת הדכאון והמלצת שאדבר עם הפסיכיאטר שלי על אפשרות הגברת המינון של הלוסטראל. בינתיים חל שינוי במצבי. מצד אחד אני מצליח לקום בבוקר ולהעמד על הרגליים, וזה שיפור עצום. אבל מאידך אני סובל מרגליים חלשות או כפי שעמיתים אחרים כותבים "רגלי ג'לי" וגם מהתרגשות פנימית גדולה , משהו כמו רעד, של הרגליים הידיים והכתפיים, עובדה המקשה על קיום חיים סדירים ואני מוצא עצמי יושב כל הזמן על כורסא או כסא. אני חושש שמדובר בתופעת לוואי של הלוסטראל. אם אני צודק, ניתן לעשות משהו להקל על התופעה ? נ.ב. ניסיתי ליצור קשר עם הפסיכיאטר שמטפל בי במרפאות החוץ, אבל כפי שחששתי הדבר כמעט בלתי אפשרי. אודה לך על עזרתך, בברכה, יצחק

ליצחק שלום, אתה נמצא בתקופה של מעבר, התחלת השפעת הלוסטרל ועדיין ישנן תופעות של דיכאון. לא תמיד ניתן להבחין באופן חד משמעי מהן תופעות הלוואי ומה קשור לדיכאון. באופן כללי תופעות שהיו לפני הלוסטרל שייכות לדיכאון ותופעות חדשות ללוסטרל, כדי לשפר את המצב אפשר לעשות שני דברים. ראשית ליטול את עיקר המינון של הלוסטרל בערב כך שיהיו פחות תופעות לוואי במשך היום ויותר בלילה. ושנית לנסות להעזר בנוגדי חרדה כמו וואבן או לוריוון לפי הצורך. תופעות הלוואי יפחתו ככול שהגוף יסתגל ללוסטרל. תראה גם את תשובתה של נועה47 שעברה את הדברים הללו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש, תודה על המענה המהיר. אתה מזכיר שתי תרופות : וואבן ולווריון. אני לוקח בנוסף ללוסטראל גם חצי כדור 0.5 קסנקס כל 4 שעות. אני הבנתי שגם הקסנקס הוא נוגד חרדות. האם יש לדעתך צורך לשקול את החלפת הקסנקס באחד מהכדורים שהזכרת ? בתודה , יצחק

פחחחחחחחח באמת? או שאתה סתם צוחק...

שלום רב! רציתי לדעת האם לקיחת פרוזק במשך 20 ימים אמורה לשנות את ההתנהגות? כלומר אני מרגישה שאני עצבנית וכעוסה יותר ומצד שני אדישה כמו דג למבחנים ולהערות שהיו יכולות להוציא אותי מידעתי בתקופה אחרת.

אחרי הניסיון האחרון שלי עם כודרים, גיליתי שלפעמים הכל יכול להיות. לפעמים קורה שמגלים חוסר שקט ועצבנות, ולפעמים התופעות נובעות דווקא ממחשבות על הטיפול והמצב הנפשי באופן כללי ולא באופן "ישיר" מהטיפול התרופתי. את יכולה להביא דוגמא מתי את מגלה אדישות ומתי את מגלה עצבנות? לאיזה סוג של מצבים? המלצתי היא שאם תת מרגישה שההתנהגות משונה וזו לא את, תרימי טלפון לרופא שנתן לך את הכדורים, ותשאלי אם זה תקין. אם אני לא טועה שינוי במצב רוח (שאינו שיפור בסימפטומים הדיכאוניים או החרדתיים) הוא משהו שבהחלט כדאי לתת את הדעת עליו. האם חוץ מהתופעות האלו את מרגישה הטבה במצבך?

לנועם שלום, אי שקט פנימי, חוסר מנוחה ועצבנות יכולים להיות תופעות לוואי של פרוזק. בנתיים כדאי לחכות קצת, אלו תופעות לוואי והן תחלופנה כאשר הגוף יתרגל לתרופה. לעתים נעזרים בנוגדי חרדה כדי להפחית את תופעות הלוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' שבוע טוב הנני נוטל כדור לוסטרל במשך כשנה עקב חרדה. כיום מרגיש ברוך השם מצוין, למעט יציאות רכות עד פעם אחת ביום . הפסיכיאטר טוען שאלו הם שרידים אחרונים של החרדה וזה יחלוף. בפגישה האחרונה לפני כחודשיים העליתי בפניו את הפסקת הטיפול והוא לא היה מוכן להתחייב על זמן סיום. "אל תלחץ עלי בנושא זה " אמר לי . השבוע יש לי פגישה איתו ושאלתי אליך דר' האם עלי להעלות שוב את הנושא ? או לחכות שהפסיכיאטר יגיד לי מתי להפסיק ? או לקחת אחריות ולהפסיק על דעתי ?שהרי מדובר בגוף שלי. מה היתרון בהמשך הטיפול לעומת הסיכון בהפסקתו? האם בטיפול מונע עסקינן? כיצד מפסיקים את הטיפול בהדרגה? תודה

בוקר טוב. אני חושב שעדיף לתת לרופא המטפל להחליט לגבי הפסקת התרופה,או אפילו ירידה במינון. מנסיון אישי,הפסקתי פעם לקחת את התרופה,כמובן בפיקוח של הרופא המטפל ותוך 3 שבועות מצבי החמיר. אם התרופה עוזרת אז למה להפסיק?

לדני שלום, אתה צודק ברוב הדברים שאתה כותב ואנסה לנסח אותם במילים קצת אחרות. תמיד הטיפול והחלטה הם שלך, הרופא מייעץ, מסביר, מייעץ אבל ההחלטה שלך. חשוב לעשות את סיום הטיפול בזמן הנכון, הסיכון הוא שתופעות החרדה יחזרו ולכן צריך ליטול את הטיפול עד שיהיה בטחון שהחרדה לא תחזור. לכל אחד ההתאמה היא אישית אבל בהתקף ראשון של חרדה הטיפול הוא בסביבות שנה. לכן חשוב לעשות מאזן של תוצאות הטיפול ויתרונות מול תופעות לוואי וחסרונות ולפי המאזן להחליט מתי לסיים טיפול. ההחלטה צריכה לבוא בשיחה שלך עם הרופא, בהחלט יש מקום שתעלה את הנושא לדיון ואפילו תלחץ קצת אם אתה נוטל טיפול מעל לשנה. לא צריך להתבייש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בנענע ( חדר- "אני חרד") מקווה לראות אותכם שם אריאל

לא מצאתי!!!!!!!!!!!!11 הפכתי את כל נענע ולא מצאתי!!

http://chat.nana.co.il/ מצד ימין למטה תלחצו על "צאט' בסיסי" ואחרי שתכנסו לצ'אט תבחרו להיכנס לחדר "אני חרד"

למי שמעריך שהתמכר לתרופות פסיכיאטריות בגין רשלנות רפואית כתבה מעניינית ב: http://www.szmc.co.il/index/rashla.htm כמו כן, ניתן לפנות במייל : לארגון למאבק ברשלנות רפואית שערי צדק בישראל מייל: webmstr&netvision.net.il

תקרא את השאלות של האנשים בפורום ותבין כמה הרשלנות היא גדולה בתחום הזה. אנשים משלמים מאות שקלים לפגישה עם רופא מקבלים טיפול (שהיעילות שלו מעולם לא הוכחה-ההיפך) ואין להם מושג אילו תופעות לוואי קיימות סכנה להתמכרות ועוד.

לבן שלום: למרות שאישית נפגעתי קשות מרשלנות רפואית של רופא משפחה ופסיכיאטר (בשלב מאוחר יותר) מנסה שלא להכליל. ישנם הצלחות רבות בתחום הפסיכיאטריה ורופאים אמינים ומקצועיים. אלפי מחקרים לאורך שנים רבות מוכיחים את יעילות המטודה. מאידך, הבעיה היא שכבשאר ענפי רפואה גם בתחום זה ישנם רופאים רשלנים. חלקם מתנערים מהנזק אשר גרמו למטופלים על ידי מתן מרשמים של תרופות פסיכיאטריות (לעתים שלא לצורך) אשר גרמו התמכרותם המיותרת. הנושא אינו הגיע לתודעה הציבורית באופן בולט ואינו מעורר עדים חברתיים או תהארגנויות מכוונות למציאת תפרונות לטווח הקצר או הבינוני. קיים קשר של שתיקה סביב התופעה כשהאשמים העיקרים הינם המכורים עצמם אשר מפאת תחושות של בושה (נטילת תרופות פסיכיאטריות נתפס כסטיגמטי ולא נורמטיבי ) נמנעים מלהשמיע את זעקתם בפורומים הרלוונטים. לא ערכתי מחקר רציני (או לא רציני) בנושא אך נראה לי שבאוכלוסיה הנוטלת תרופות הרגעה ו/או נוגדות דכאון (ברמות שתופעות אלה אינן חמורות) ישנו ייצוג יתר או ייצוג נכבד ביותר של אנשים שתדמיתם החברתי הנורמטיבי והמתפקד חשוב להם ועל כן מצניעים את השתייכותם לאוכלוסיה זו. יתרה מכך נוטלים את התרופות על מנת שלא להפלט מגדר הנורמטיביות. נראה לי שאין ברירה , בדרך זו או אחרת נצטרך לצאת מהארון לרווחתנו ,לרווחת המכורים שבדרך וכדי לצמצם את היקף התמכרותם בעתיד של מטופלים נוספים. החשש שלי להחשף ברבים הוא גדול. חוץ מאשתי אף אחד לא יודע שאני נוטל בנזו מכוח התמכרות ונגד רצוני. אני שהייתי אדם עם כוח רצון אדיר מרגיש משועבד לחומר הזה וזה די משפיל ופוגע בדימוי העצמי. זהו כעת אין לי כוחות להכנס לתהליך של תביעה נגד הקופה בה אני חבר אבל איני פוסל זאת על הסף.

על איזו רשלנות רפואית בדיוק אתה מדבר? האם כרתו לנו חלק מהאונה כדי להבריא אותנו? תתאר לך מה יקרה שאדם נמצא במצב פסיכוטי או דכאוני ומסרבים לתת לו טיפול,מחשש לרשלנות רפואית.

אני שמח לשמוע שאתה לא בין המכורים אחרת היית מתייחס אחרת לנושא.

אני בעד להפעיל לחץ על שר הבריאות כדי שיגדיר את כל הבנזודיאזפינים כתרופות ממכרות (נרקוטיות). עכשיו הבנזודיאזפינים מופיעים ברשימת הסמים הפסיכותרופיים וצריך רק להעביר אותם לרשימת הסמים המסוכנים. זה נעשה כבר בעבר לגבי ריטלין וגם לגבי היפנודורם כאשר בתי המרקחת בארץ היו מוצפים במירשמים מזויפים לתרופות האלה. ברגע שהצעד הטכני הזה יתבצע זה ימנע התמכרות של אלפי אנשים נוספים. לגבי מי שכבר מכור כנראה שזה אבוד. הגוף התרגל לחומר ובשביל לתפקד אתה צריך לקחת את הכדורים. יש את המדריך של פרופ' אשטון לגמילה מבנזו שמופיע ברשת באנגלית. מי שרוצה להיגמל צריך פשוט ללמוד את המדריך וגם למצוא רופא שיסכים לעבוד איתו עפ"י המדריך כי זאת השיטה היחידה שעובדת. לגבי תביעה על רשלנות רפואית צריך להתייעץ עם עו"ד שמבין בתחום כדי שיעריך מה הסיכוי שלך לנצח בתיק. אני משער שהסיכוי לא גבוה כל עוד משרד הבריאות לא הגדיר את התרופות האלה כתרופות ממכרות. נכון להיום יש רק אזהרה לפיתוח תלות אחרי שימוש ממושך. לא ברור אם הרופא צריך להזהיר אותך וגם לא ברור אם מותר לו להגיד שזה לא ממכר כשבעלון כתוב בדיוק להיפך.

האם תיתכן ירידה בתיפקוד המיני למטופלת בציפראמיל?

לפי מה שרשום בתופעות לוואי,אז לא. אל תשכח שמצב נפשי גורם לירידה בתפקוד המיני.

הרופאה שלי אומרת שהכל טוב ויפה אבל התרופות שאנחנו לוקחים לא קוראות את הספרים שאנחנו כותבים ולפעמים הן לא יודעות שהן לא אמורות לפגום בתפקוד המיני. אני חויתי ירידה בחשק וקושי רציני בלהגיע לאורגזמה, אחרי כמה חודשים החשק מעט עלה(אולי בגלל שגם עברו כמה חודשים מאז הפעם האחרונה), ואת הקושי עוד לא ממש יצא לבדוק... מצד שני כמו שנאמר כבר, עצם הדיכאון פוגע בתפקוד ובחשק, ככה שקשה לומר כמה אחוזים זה מהתרופות וכמה מהמצב הנפשי. בכל מקרה, קצת סבלנות, והרבה תמיכה ותשומת לב יכולים לפי דעתי למלא את החסר . זו בסה"כ תקופה קצובה בזמן, ולמי שסובל מדיכאון רע מספיק מבלי להצטרך לחשוב כל הזמן איך המחלה שלו משפיעה על חיי המין שלו ושל בן הזוג. עדיף לתמוך בהתחלה , עד שמשתפר המצב ויש יציבות במצב הרוח, ואז לחשוב על מה אפשר לעשות עם בעיית התפקוד המיני. לפעמים החלפת הכדור יכולה לעזור.

האם קיים חשש להתמכרות לכדורים מסוג של ציפרומיל. כמו כן - האם אין כל בעיה בשילוב טיפול הומאופטי יחד עם לקיחת ציפרומיל?

שלום רב, ציפרמיל אינה ממכרת, איני יודע לגבי טיפול הומאופאטי איני מתמצא בטיפול זה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום כתבתי גם בפורומים אחרים , אני מבינה כי זהו פורום פסיכיאטריה אבל רציתי לברר משהו בנוגע לתרופה מסוימת , שכרגע תחת השפעתה אני מעריכה כי ניתן לשייך אותה אולי לתרופות הפסיכיאטריות (?) עקב היותה מרגיעה , ו"ממסטלת" ולהלן הבעיה והשלכותיה (לאחר קריאת המסמך הנ"ל - אשמח לשמוע חוו"ד רפואית וכן מאנשים שניסו את התרופה הנ"ל) לפני כמעט שבוע התנפחה לי האוזן הימנית, לא היה לי זמן לטפל בזה והנפיחות ירדה, חשבתי שיש לי אולי דלקת אוזנים אבל הנחתי לזה כאשר יומיים לאחר מכן התחילו כאבים באוזן השמאלית, וכרגיל לא היה לי זמן לטפל בזה והכאבים החמירו, כעת קצת רקע - קשה לי לומר סובלת כי אני לא יודעת אם זה משהו רפואי, אבל אני "סובלת" מטיקים באוזנים זה מכבר כמה חודשים או אפילו שנים, זה מתאפיין בזה שכשאני אוכלת או שותה מים או בולעת מזון כל שהוא ויש את ה"טיקים" האלו, בנוסף לפני כמה שנים כשהיתי בתיכון הסתובבתי כ-3 שנים עם אוזניות , בווליום הגבוה ביותר, כולל ללכת לישון לעיתים עם אוזניות.... אני מודעת למצב הקיים שכתוצאה מכך לפי דעתי השמיעה התדרדרה לי, אבל הפסקתי עם זה, ואני חושבת אולי שהדלקת התפתחה גם משום שיש לי מים באוזנים (?) האם שאיבת מים מהאוזן יכולה לשפר את שמיעתי - מאחר ומעולם לא הוציאו לי מים אבל הבנתי שבשלב מסוים זה מכביד על השמיעה.... בכל אופן, אתמול לקחתי תרופה מסוג : Vioxx בעלון כתוב כי זוהי "תרופה מקבוצה חדשה של תרופות הנקראות Coxibs , - תכשיר אנטי דלקתי ומשכך כאבים הפועל ע"י עיכובחומר בגוף הקרוי COX-2 ." עד כמה שידוע לי זאת תרופה חדשה , הנתנת רק ע"י אישור רפואי, אבי קיבל אותה עקב כאבי גב, והיא עזרה לו מאוד, כעקרון לקחתי אותה אתמול אבל אני מרגישה כעת כאילו אני אחרי משקאות אלכוהולים או כאילו מדובר בסם כלשהו, מאחר וזו תרופה חדשה אין לי מידע עליה ואשמח לשמוע פרטים לגבי התרופה ואו לגבי הסיפור הארוך שכתבתי כאן בנוגע למצב המדרדר של שמיעתי וכן הלאה תודה

מדובר בתרופה מעולה עם מעט תופעות לוואי או נזקים (למערכת העיכול ) בהשוואה לתרופות אנטידלקטיות אחרות. אישית, נטלתי את התרופה ברצף כחצי שנה ללא תופעות לוואי. מצד שני תופעות הלוואי שאת מתארת הן מוכרות וידועות לא מתממכרים לתרופה וניתן להפסיק את נטילתה ללא קושי בכפוף להוראת רופא.

למה נטלת אותה חצי שנה? גם אתה הרגשת "מסטול"?

זאת תרופה אנטי דלקתית בעיקרה + אפקט אנלגטי כמו כל משכך כאבים שאת מכירה רק יותר ספציפי לאלימנציה של דלקת . היא לא ממסטלת ואיננה תרופה פסיכיאטרית. אם את מתכוונת לסחרחורות - ייתכן והמקור בדלקת אזניים תתייעצי עם א.א.ג

שלום לכולם, רק תוספת קטנה, כאב הוא תמיד דבר נפשי! הסיבות והגורמים לכאבים עלולים להיות גופניים או נפשיים, בדרך כלל הסיבה לכאב היא גופנית, אבל תחושת הכאב והבנתה הוא תמיד תהליך נפשי! לכן רוב התרופות נגד כאבים פועלות על המוח-מערכת העצבים המרכזית, כך זה גם עם אקמול (הורדת החום של אקמול, גם דרך המרכז לוויסות חום במוח), ותרופות אחרות, כך שאיני יודע מה ההגדרה לתרופות פסיכאטריות, אבל בהחלט מדובר על תרופות הפועלות על המוח. מה דעתכם? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום מזה כארבע שבועות אני לוקחת שני כדורים של 50 מ"ג ביום (לאחר עליה מתונה שלקחה בגלל תופעות הלוואי כארבעה חודשיים, לפני כן לקחתי כחודשיים פאקסט). מרגישה עצובה, כאובה, עייפה, לאות כבדה, אני פשוט מותשת, הגפיים כבדות כמו לא רוצות לזוז לפקודה, ואני עדיין בוכה. פשוט מרגישה לא טוב. איך יודעים האם זה מהתרופה או שזה מה"דיכאון"? תודה

יכול להיות שעדיין לא הגעת למינון אשר אמור להתאים לך.

גליה שלום, לפני כ-5 ימים התחלתי לקחת לוסטראל 50 מ"ג , כדור אחד כל בוקר. בנוסף אני לוקח חצי כדור 0.5 קסנקס כל 4 שעות. לפני כחצי שנה היה לי נסיון רע מאוד עם כדורי סרוקסט. כבר בשבוע הנסיון הראשון כל הגוף שלי רעד וקיבלתי דופק לב מהיר מאוד ונאלצתי להפסיק אחרי שבוע. עכשיו, ביומיים הראשונים של הלוסטראל לא יכולתי לקום מהמטה בבוקר. פשוט לא יכולתי. קמתי אחרי 10 בבוקר ואחר כך כל היום הייתי על כורסא או בתנוחת ישיבה אחרת ורק לפנות ערב התחלתי להרגיש טוב ויכולתי לצאת לצעדת לילה רגלית. ביומיים האחרונים אני לוקח את כדור הלוסטראל מיד עם היקיצה (בערך ב-6) ואני מצליח לקום מהמיטה ללא קשיים מיוחדים. אבל אחר כך היום "על הפנים". אני מרגיש מה שאת מתארת כמו לאות בכל הגוף, גפיים כבדות ורועדות וחוסר שקט פנימי. רק לקראת 6 בערב המצב נהיה טוב. גליה, רציתי להיעזר בנסיונך ולשאול אותך באיזה מינון של לוסטראל התחלת, מתי את לוקחת את הכדורים, מה היו תופעות הלוואי שלך ומתי הם חלפו? איך את מתגברת על תופעות כמו רעד בגפיים וחוסר שקט פנימי. האם יש לך בעיות של חוסר תיאבון ובחילה קלה ? האם את לוקחת כדורים נוספים על הלוסטראל ? בתודה , יצחק

שלום גליה, את התופעות שאת מתארת חוויתי גם אני בתחילת הדרך. קיבלתי אז 100 מ"ג לוסטרל, כמוך. אלא שהן נבעו מן הדיכאון ולא מהתרופות. בדרך כלל -כך למדתי- הלוסטרל אמור להשפיע תוך כ-4 שבועות. אצלי זה לקח בערך 6 שבועות, כך שאני מניחה שזה די אישי. הזמן שעבר מתחילת נטילת התרופה ועד שהורגשה הטבה, היה מאד מתסכל. (אולי מפני שהתרגלתי לכך שאופטלגין ואקמול משפיעים תוך זמן קצר יחסית..ואנטיביוטיקה תוך יומיים-שלושה :-) בכל מקרה, אני מניחה שבתוך פרק זמן לא ארוך תרגישי הרבה יותר טוב, בלי "רגלי ג'לי" ,דמעות ושאר המזיקים. (בנתיים, לפי מרשם של פסיכיאטר אפשר להיעזר בקלונקס, רק לפי הצורך, לא באופן קבוע.) עוד מעט..עוד קצת..יהיה טוב יותר.

לגליה שלום, בדרך כלל תופעות שהיו לפני התחלת הלוסטרל קשורות לדיכאון ותופעות חדשות ללוסטרל אבל אין הדברים מוחלטים. תיעזרי בתשובה של נועה או בתשובתי ליצחק בראש העמוד. נקווה שהלוסטרל היא התרופה שמתאימה לך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה למשיבים

אני צעיר בן 20 שעבר טראומה כתוצאה מהתחשמלות ממתח גבוה שנעשתה תוך כדי קלות דעת וחוסר חשיבה לאחר שהייתי בסביבה מבודדת קודם לכן לפני האירוע. התופעות שאני סובל מהן היא חרדה וקשיי שינה קשים. אני חש חרטה עקב מעשי החפוזים ורגשות אשם אשר לא מקילים את הרגשתי. אני אודה לך עם תוכל לעזור לי לפתור את הבעיה כדי ששוב אוכל להיות שלם עם עצמי ולא חסר שקט ולא ננוח.

הי משה הארוע שעברת באמת טרואמטי ולא נעים. אני חושבת שכדאי שתפנה לייעוץ פסיכולוגי. שיחות על המצב וקבלת כלים להתמודד עם המצוקה יוכלו לעזור לך תרגיש טוב אריאל

עצם העובדה כי השארת הודעה בפורום. התחלה טובה לשם טיפל במצוקה בה אתה שרוי. גם אני חושב שאתה צריך רק שיחה עם פסיכולוג בהצלחה

למשה שלום, החרדה מובנית ויש לה סיבה, לא הייתי ממהר לאבחן זאת כהפרעה פוסט טראומתית. החרדה תעבור עם הזמן אולם חבל לחכות וכדאי לשפר את איכות החיים ולכן מומלץ להקדים וללכת לטיפול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, הייתי מעוניינת לדעת: כאשר מנסים מספר תרופות במינונים שונים אצל אדם מסויים הנמצא בדכאון, ואין רואים שינוי משמעותי תוך פרק זמן צפוי (ובהנחה שהטיפול נעשה בשילוב עם פסיכותרפיה) האם: * התרופות לא מצליחות לשנות את רמת הסרוטונין / נוראפינפרין / ניורוטרנסמיטורים אחרים, כלומר אינן מצליחות לשנות את המאזן הכימי במוח? או * הן עושות את העבודה, אבל בכ"ז יש משהו שמשאיר שם את הדכאון? זאת אומרת, האם יכול להיות מצב בו מאוזנים מבחינה כימית, ועדיין נמצאים בדיכאון? או שהתרופות מאזנות כימית ומשהו פנימי אחר מקלקל את האיזון ואז אנו חוזרים לדיכאון? האם יש תוצאות מחקרים שמעידות על סיבות "כימיות" אחרות, שעדיין לא מצאו להן פתרונות? תודה מראש

שאלה מעניינת.........

מחקרים הוכיחו ש - 25% מהאוכלוסיה לא מגיבים לטיפול באנטי-דכאוניים!!!!