פורום פסיכיאטריה

האם חומרים לדיאטה במקרה של הרבלייף עלולים להשפיע לרעה על חולה נפש ולהכניס אותו למצב פסיכוטי

לצביקה שלום, איני יודע מה המרכיבים של הרבלייף, מדרך כלל רוב הדיאטות הן מאוזנות ואם ישנו איזון בדיאטה אז אין סכנה להתפתחות מצב פסיכוטי, דיאטות קיצוניות ולא מאוזנות מסוכנות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

עשנתי לפני שבועים מירחואנה [יש לציין שזאת הפעם הראשונה..]ולפתע לאחר כמה שניות של העישון ,לבי התתחיל לדפוק בחוזקה,חשתי קור,גופי התחיל לרעוד,חשתי איום ונורא מנותק מין המציאות,מבולבל לחלוטין תחושה כי אני עומד להשתגע ואף למות.......לאחר זמן מה זה עבר אך קמתי בבוקר בהרגשה לא טובה ומספר ימים חשתי דכאון אשר לא נבע משום דבר,,,,,,,,,,,,,,,ממה נבעו התופעות הללו ולמה ...????

כבר מזמן שכחתי מה זה, אבל גם לי זה היה בפעם הראשונה, כנראה שהכמות היתה גדולה מידי עבורך. מבלי להכנס למינונים נכונים, האם אתה לא חושב שאפשר להגיע לאותם דברים מבלי לעשן? אני למדתי שזו היתה בריחה עבורי ושניתן להיות שמח ורגוע גם ללא שום חומר שכזה. בהצלחה בכל מה שתבחר ערן.

בגלל השוקו ששתית בבוקר מה אתה לא יודע את התשובה?? קח עוד שכטה ותבדוק...........

מה שתארת דומה יותר להתקף פניקה שמאופיין בהרגשה רעה מאוד עד שחשים אפילו שהולכים למות. ההרגשה הרעה שאתה חש שמלווה לזה יכולה להיות המשך של הפניקה בצורה של חרדה. אם זה ממשיך כדאי להגיע לייעוץ

ידיד של בתי סובל מחרדות איומות,זה התחיל אצלו מספר חודשים ,עד שהגיע לידי זה שכיום כבר שבועיים הוא נוטל כדורים ונמצא ב"שיא" המחלה כפי שאומר הרופא, הוא מאוד לחוץ פוחד לצאת ומוצא את עצמו ברעידות, שאלתי האם מצב זה יעבור?? האם זוהי בעית נפשית שתלווה אותו כל חייו הוא מאוד פוחד וכל הזמן זקוק לחיזוקים שזה יעבור הוא לא ישאר כך מה יהיה??? בתי לא יודעת איך לעזור לו הוא שואל שאלות והיא לא מבינה מה לענות??

שלום אנט, הפרעת חרדה גורמת לסבל קשה מאוד. האם הוא נוטל כדורים לאחר איבחון של פסיכיאטר? אם הוא לוקח כדורים פסיכיאטרים ונמצא במעקב אצל הפסיכיאטר הרי שרוב הסיכויים שמצבו ישתפר. כיום יש כדורים נהדרים שעוזרים מאוד ואם מוסיפים טיפול פסיכולוגי על ידי שיחות הרי שאפשר לצאת מהחרדה. הוא יכול להכנס לפורום שלנו ואנחנו נתמוך בו, כולנו באותה סירה. יש פה מספר אנשים שסבלו מחרדות, בינהם אני, ועם הטיפול איכות החיים משתפרת. לתרופות נדרש פרק זמן של שלושה , ארבעה שבועות עד שהן מתחילות להשפיע. תאמרי לו שהחרדות תחלופנה ועם הטיפול הנכון הוא יצא מזה. ולביתך תגידי שתעניק לו חום, שתקשיב לו, תעודד אותו שבקרוב הוא יצא מזה.

ומאחל הרבה סבלנות ואורח רוח. בהצלחה. ערן

התקפי חרדה יכולים להיות מקרה בודד ויכולים להתמשך לאורך זמן. אם כי, בסופו של דבר לרוב זה נעלם עם הטיפול הנכון. חשוב שהוא בטיפול ועם העידוד והסבלנות של ביתך אני בטוחה שיהיה לו קל יותר. תנו לכדורים זמן להשפיע ותראו שהדברים ישתנו אריאל

הנער ממש מיואש, עכשיו הוא יצא מביתי הוא בא לחצי שעה ושוב ראה מין הזיות כל מיניונכנס ללחץ הוא לוקח את הכדורים וכל הזמן רוצה שנאמר לוזה יעבור ממה זה נובע?? הוא ילד בלי שום משקעים, ואחד שתמיד לא אכפת לו מכלום, אנו מאוד דואגים לו, יש לותופדעות נוראיות ומפחידות האם זהו מחלה נפשית שתוביל לאשפוז?? והאם תופעות הלוואיכמו הזיות רעידות הם בגלל לקיחת הכדורים?? תודה לכם

היום חשבתי על הכדורם שהחלפתי לאחרונה. אני חייבת לספר שהיו לי תופעות הפסקה ל האיקסל, כי הרופאה אמרה לי לא לקחת כלום במשך כמה ימים. הרגשתי כאילו אני שיכור ולא מיין, מן סחרחורת קלה כזו כמו מקבלים אחרי ששותים טיפה יותר מדי, יש איטיות בתגובות, קצת חוסר פוקוס. אבל זה הפסיק כי התחלתי עם הפריזמה. רציתי לדעת מה קורה לחומר הפעיל בגוף. האם הוא מתפרק כמו אלכוהול (בקצב קבוע) או כמו חומר ראדיואקטיבי (זמן מחצית החיים וכאלה) מה קורה כשמחליפים כדורים? האם החומר הקודם, נעלם מיד כשמפסיקים-כי לוקח כמה שבועות עד תחילת ההשפעה של הכדור החדש. מה קורה בינתיים, מרגישים רע? האם העובדה שלחתי קודם כדו אחר מקצרת את משך הזמן שעובר עד שהכדור החדש מתחיל להשפיע. נגיד, במקום 3 שבועות זה קורה אחרי שבע או פחות... אני מקווה ששאלותי ברורות. קצת היה לי קשה להעביר את מחשבותי לנייר הוירטואלי.

לשירה שלום, אני מתייחס אליך כל הזמן בלשון נקבה ואתה כותב בלשון זכר, כנראה טעיתי. רוב התרופות בגוף וגם נוגדי הדיכאון מתפרקים כמו חומר רדיואקטיבי, כלומר מדובר בזמן מחצית חיים, לפרוזק זמן מחצית חיים ארוך ביותר כשבוע, ולסרוקסט כשלושים שעות, לכל התרופות זמן מחצית החיים ארוך מיממה ולכן נוטלים אותן פעם ביום. בארה"ב יש כבר פרוזק שנוטלים פעם בשבוע מפני שזמן מחצית החיים ארוך מאוד. אתה יכול לעשות בעצמך את החשבון מתי רמת התרופה מאוד נמוכה בגוף, כך שאנו אומרים שהגוף נקי מהתרופה. במוח הדברים מעט יותר מורכבים, למרות הורדת התרופה עדיין התהליכים של חזרת רמת הסרוטונין בסינפסה ממושכים יותר, לכן גם יש מעט מאוד אינפו. לגבי המעברים מתרופה לתרופה כמו ששאלת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש שאלתי היא האם הגדרת ההתקף הפסיכוטי נכונה לגבי מצבים שהאדם נמצא בהשפעת סמים,אלכוהול וגורמים אחרים אשר מסייעים לו להרגיש הזוי,לחשוב מחשבות שווא,להתנתק מן המציאות וכ"ו. תודה מראש.

לפי מילון המונחים של אינפומד: הזיה: תפיסה שגויה של דבר שלא קיים במציאות. הזיה יכולה להיות קשורה לכל אחד מן החושים - ראיה, שמיעה, מישוש, טעם או ריח. היא יכולה להופיע כחלק ממחלת נפש (כגון סכיזופרניה) או מחלה מוחית (כגון אפילפסיה של האונה הרקתית או שבץ מוחי), או נטילת סמים. פסיכוזה: מחלה פסיכיאטרית קשה בה החולה מאבד קשר עם המציאות. מופיעות מחשבות שווא והזיות, ועשויים לחול שינויים בתהליכי חשיבה. קיימות פסיכוזות אורגניות, הקשורות לסיבה גופנית, ופסיכוזות תפקודיות, בהן לא נמצא גורם גופני. הפסיכוזות התפקודיות החשובות ביותר הן סכיזופרניה (שסעת) ודיכאון מני. אשליה (אילוזיה): תפיסה מוטעית בגלל פירוש לא נכון של גירויים. לדוגמה, אדם יכול לפרש שיחה של אחרים כקולות של אויבים המתנכלים לו. אשליות יכולות להופיע אצל אנשים בריאים, אשר בדרך-כלל מתקנים מייד את הפירוש למצב. הן עשויות להופיע כמעט בכל תסמונת פסיכיאטרית, במיוחד בדיכאון. מחשבת שווא: אמונה בלתי הגיונית שלא ניתן לסתור אותה בטיעונים הגיוניים. עשויה להיות תסמין של סכיזופרניה, פסיכוזה של דיכאון מאני, או פסיכוזה אורגנית.

שלום רב, המצב בבהחלט מוגדר כהתקף פסיכוטי כיוון שישנו ניתוק מהמציאות. עם זאת פסיכוזות יכולות להגרם על ידי גורם פנימי-נפשי או מגורם חצוני ידוע, חבלה בראש, תרופות שונות, חוסר בויטמינים מסויימים, מחלות גופניות, וכמובן תרופות. מדובר על מצבים פסיכוטיים מסיבות אורגניות ידועות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הודע לך אם תוכל להסביר לי מה ההבדלים ומה יותר מומלץ לחרדה חברתית מבין סרוקסט לקלונקס לאפקטור..???

לקלונקס אל תתקרב

לצחי שלום, סרוקסט ואפקסור הן תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון, יש צורך ליטול אותן באופן קבוע, הן אינן ממכרות ומטפלות בחרדה מה"שורש". קלונקס היא תרופת הרגעה שאפשר לקחת אותה באופן נקודתי לפני הרצאה או טסט נהיגה. היא ממכרתת ואינה פותרת את הבעיה מהשורש אבל בהחלט עוזרת לאותה הרצאה או בחינה. אלו שתי שיטות טיפול, שתיהן מקובלות וכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר מה מתאים לך. כך גם בין התרופות נוגדות הדיכאון, לא חשוב איזו תרופה טובה יותר באופן תיאורטי אלא חשוב להתאים לך את התרופה המתאימה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד'ר שלום.. הבהרתי לי שהתרופות הוכיחו את עצמם בחרדה חברתית,אך לא בדיוק מובן לי ,האומנם ינטול את התרופות אך האם התרופות מסייעות לי לתפיסה שונה במחשבה האומנם יהיה יותר רגוע אבל עדין יהיה פרנואיד למצב הסביבתי ,מה הם עושים בדיוק ואיך זה בה לידי ביטוי בהרגשה שלי האם זה נותן לי מצב של רוגע מין אופריה כזאת שאמצא בסביבה המלחיצה..????.............

לפי המחקרים הדבר הכי יעיל לחרדה חברתית זה טיפול קוגנטיבי-התנהגותי בקבוצה. טיפול קבוצתי שמיועד לאנשים שסובלים מחרדה חברתית. בקרוב נפתחת קבוצה כזאת באיכילוב בת"א. לפעמים נותנים גם תרופות מסוגים שונים או טיפול פרטני עפ"י הצורך. אם אתה מעוניין אז הטלפון שלהם 6973759 אזור חיוג 03.

האים אתה חושב שהכדור זיפרקסה יכול לפגוע בחשיבה ובזיכרון?

karlos שלום רב! אני אנסה לענות על השאלה שלך בכמה מישורים. ראשית כל במישור הנפשי: נניח ויכולותך( חשיבה וזיכרון) או יכולות אינטלקטואליות באופן כללי לא נפגעו כלל (נניח), אבל כיום אחרי המחלה, כאשר באים לעסוק בפעילויות שונות שמצריכות רמות שונות של חשיבה וזיכרון, לדוגמא: צפיה בסרט (שזאת גם פעילות שדורשת יכולות מסויימות עד כמה שזה ישמע מפתיע) אדם חולה נפש עלול למצוא את עצמו קם ועוזב את הסרט באמצע, בניגוד גמור לעובדה שכשהוא היה בריא הוא המשיך וצפה בסרט ללא כל בעיה. במקרה הספציפי של הסרט , (בהנחה שיכולותיו האיטלקטואליות הראשוניות לא נפגעו) הסרט אולי כבר לא גורם לו לריגוש, לא מסקרן אותו, לא גורם לו להנאה, לא מגרה אותו, ואולי לא מפעיל את דימיונו (כי אלו דברים שבטוח נפגעו בעקבות המחלה, אצל כל אחד באופן אינדיבידואלי ויחסי לחומרת מצבו הוא) .וכך יוצא שהחולה לא ראה את הסרט, לא בגלל ירידת יכולתו האינטלקטואלית, אלא בגלל ירידה ביכולתו ה ר ג ש י ת . במקרה יותר קיצוני, נניח חולה שרוצה לרכוש מקצוע (פה היכולות האינטלקטואליות הרבה יותר באות לידי ביטוי), החולה שוב עלול להיכשל במשימתו (למרות שההנחה הראשונה: שאינטלקטואלית הוא לא נפגע, עדיין מיתקיימת) פה לחולה יכול ליהיות אין שוב כוחות נפשיים מספיקים: מתקשה לקום בבוקר, מתקשה להתמיד, לא מסוגל "ליסבול" את הסבל והקושי שכרוך בלימודים, ולא מגלה עניין באופן כללי. שוב הוא הפסיק באמצע ולא סיים. הפעם כי הכוחות ה נ פ ש י י ם קטנו בהרבה יחסית למצבו כשהיה בריא. במישור הפיזי: אין לי כמעט ספק בנושא, שמחלות נפש גורמות לירידה ח ז ק ה ביכולות הפיזיות של הבן אדם חלקית בגלל התרופות( זיפרקסה ספציפית תורמת לזה) וחלקית בגלל העובדה המצערת שמשהוא מאוד קריטי וחשוב נפגע בתוך הראש. ומה לעשות, לפעמים פעילויות חשיבתיות מצריכות גם מאמץ פיזי:ישיבה ממושכת, עבודה בעמידה ולכן אין כוח לעסוק "בפעילות" החשיבתית כי פיזית הגוף לא מאפשר זאת. במישור האישי שלי:כל מה שציינתי לעיל תופס ברמה כזאת או אחרת לגבי ספציפית (יותר עם זיפרקסה אבל גם עם תרופות אחרות) אבל חשוב מאוד מאוד לציין כי אכן יש השפעה של המחלה על הפן האינטלקטואלי של האישיות( לא יצא לי לעשות מבחן פסיכומטרי אחרי המחלה, כך שאיני יודע כמה אבד באחוזים) אבל מתגלים סימנים וקשיים שמעידים הלוך והתגבר על כך שאינטלקטואלית אני מוגבל במובנים מסויימים:קשיים בקריאה (למרות שקריאתי לפני המחלה היתה ללא דופי), מאמץ אינטלקטואלי גורם לכאבים פיזיים בראש, בשנים הראשונות לאחר האישפוז מאמץ אינטלקטואלי גרם מיידית להופעת סימפטומים בולטים וחריפים של המחלה, ואפילו כשאני עוזר לאחי בתיכון בשיעורים במתמטיקה( מקצוע שהיצטיינתי בו) יש תחושה( מוחשית מאוד) מאוד לא נוחה בראש שמבהירה לי שהמצב לא כאתמול שלשום. למרות שאני לא אוהב תרופות, לא הייתי מטיל את האשמה על התרופות והערכתי הזהירה, כפי שמשתמע מהקטע, היא שהנזק בראש הוא הגורם לבעיה הראשית ולא התרופות. נקודה לחשיבה: לא מפריע לי היום שכנראה אני לא יהיה דוקטור לפיסיקה, או בעל תואר שני בביולוגיה או אפילו תואר ראשון בתקשורת. אותי מספק אם אני יוכל רק לצפות בסרט או חדשות או תוכנית אקטואליה ולהנות מהם ולהבינם, או לקרוא כתבה בעיתון או במגזין ולהנות ממנה(כל אחד בהשוואה לנתוני הפתיחה שלו). מבחינה אינטלקטואלית זה מספק אותי די והותר. הבעיה שמטרידה אותי הרבה יותר היא הבעיה ה ח ב ר ת י ת. מה שמדיר שינה מעיניי היא איך אני חוזר חברתית לא למאה אחוזים, אבל יקרה נס אם אני אי פעם אחזור לשמונים אחוזים תפקוד חברתי בהשוואה למצבי הבריא. זה הרבה יותר רלונטי בעיניי לחולה נפש מאשר אם הוא איבד חלק מיכולותיו האינטלקטואליות. בריאות שלמה סימון (שם בדוי )

היי מה שכתבת סופר מעניין....כנראה שאצל כל אחד זה משהוא אחר,אני סיימתי בגרות בצורה לא רעה אבל היום היכולות שלי נפגעו קשה אבל כמו שאמרת בשביל לצפות באיזה כתבה או תוכנית אקטואליה זה יכול להיות מספיק..

שלום רציתי לדעת האם בעיות פסיכיאטריות גורמות להשמנה ?

לבני שלום, קשה לענות על שאלה כל כך כללית. לעתים הבעיה הנפשית עלולה לגרום לתיאבון מוגבר ולעתים התרופות גורמות לתיאבון ועליה במשקל. אולי אתה מתכוון לדיכאון עם תיאבון מוגבר ועליה במשקל ושינה מוגברת, זהו סוג מיוחד של דיכאון וכיוון שהתופעות אינן אופייניות לדיכאון, דיכאון כזה נקרא דיכאון לא אופייני-אטיפי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב!! אני בת 30 וכשנה אני נוטלת סרוקסט חצי ביום כל פעם שניסיתי מבוקר להפסיק ע"י רופא משפחה חזרו לי התופעות שאלתי האם אוכל להמשיך את הכדורים ולהיכנס להריון? אודה לך .

לדורית שלום, הדבר הטוב ביותר הוא לסיים את הטיפול בסרוקסט אם אין בו צורך יותר, גם אם יהיו מספר ימים קשים אז כדאי לסיים את הטיפול אם זה הזמן הנכון. כמובן שהדרגתיות בהפסקה וישנם גם דרכים נוספות יעזרו לסיים את הטיפול עם כמה שפחות תופעות לוואי. באופן עקרוני עדיף הריון ללא סרוקסט, אבל אם מוכרחים אז מהידוע לנו אין סיכון מיוחד בסרוקסט בזמן ההריון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

1-שילוב של לוסטרל +זייבן. 2-שילוב של פלוטין+זייבן. 3-זייבן לבד,מה המינון הרצוי?ותוך כמה זמן זה משפיע? 4-באם צ'פרמיל לא עוזר,האם מומלץ צ'יפרלקס? סליחה על השאלות הרבות אני כבר בבור כבר שנה וחצי ושום דבר לא עוזר לי.......... כבר נואשתי הפתרון יש? תודה ושבת שלום! שלמה אהרון גבעתיים.

לשלמה שלום, באופן עקרוני אני נגד שילוב של מספר תרופות, השילוב רק מבלבל ולא יודעים מי מהתרופות הביאה לשיפור במצב ומי מהתרופות גורמת לתופעות לוואי. בדרך כלל זו הגישה המקובלת ולכן אין אינפורמציה מחקרית על השלובים אשר שאלת. אם תרופות מכיוון מסויים אינן עוזרות אז כדאי לחשוב על תרופות מכיוון אחר. כלומר הפרוזק, סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס, לוסטרל ופלוטין כולן פועלות על הסרוטונין. לכן יש הגיון לחפש תרופות הפועלות במנגנון שונה כמו זיבן או בעיקר אפקסור, האפקסור פועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין. תרופות נוספות העובדות דרך הנוראפינפרין הן אדרונקס ואיקסל. הייתי שוקל טיפול דרך הנוראפינפרין כאשר תרופות המשפיעות על הסרוטונין לא עזרו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש תרופות שמשפיעות רק על הנוראפינפרין באופן ספציבי ללא מעכב סרטונין??

שלום, מייד אסביר את הכותרת המשונה שנתתי לנושא ההודעה. (אינני יודעת מה השם הקליני של התופעה) לפני כעשרה ימים החלקתי בביתי לאחר שיצאתי מהמקלחת. ספגתי חבטה מאוד קשה, החלקתי בצורה סיבובית, לא הדפתי את הרצפה בידי ונפלתי על צד שמאל של הגוף, חטפתי מכה בצד שמאל של הפנים, מכה בראש, שפשוף בפנים. במשך כמה דקות סבלתי מערפול הכרה. כעבור 10 דקות התרוממתי מהרצפה ונסעתי במהירות לבית החולים, הכירורג שבדק, אמר שספגתי מכה קשה מאוד ויש לי מזל ששום דבר לא נשבר, סבלתי ממכות יבשות, (עצם הלחי), סנטר וכו'. לא ביצעו לי סי טי ורק רנטגן פנים. (נורא דאגתי והתרכזתי בפגיעה בפנים) בימים שלאחר מכן סבלתי מכאבי ראש, במיוחד ביום שאחרי. מאז שלשום אני סובלת מתופעה מוזרה ומבעיתה במיוחד, אני יודעת שהדבר דורש בדיקות אך אבקש לקבל מושג כללי כי אני מבוהלת מאוד ויקחו כמה ימים עד שאני אגיע לרופא ואבצע בדיקות. מזה יומיים העפעף התחתון של עין שמאל מקפץ באופן לא רצוני, מין עיוות כזה מזעזע, ביום ררביעי הוא זז די הרבה לאורך כל היום, נכנסתי ללחץ וחשבתי לנסוע לבית חולים. (אך החלטתי לקבוע תור לרופא עיניים, רק בשבוע הבא). אני אנסה לחדד את התופעה, לעפעף יש תזוזות שמאלה (ס"מ-חצי ס"מ) מהירות, העין כאילו "מושכת", שמתי לב שזה קורה כשאני ממצמצת, שוטפת במים את הפנים - כלומר מגע עם מים, עוצמת את העיניים זה ממש "משחק" בצורה רצופה (לא בעקביות). נתונים נוספים: 1) אני עוברת משבר נפשי כרגע בעקבות שינויים בחיי. אני סובלת מלחץ ומתיחות. 2) אני מתקשה לישון לעיתים בלילה. אני נורא מפחדת שהנפילה, שכללה גם מכה בראש/ זעזוע תגרום לי לעיוות, הרעיון הזה גורם לי לפחד ופאניקה. בבקשה תאמר לי האם זה יכול לנבוע מהנפילה והאם יש בכלל טיפול אם כן. אני יודעת שקשה לתת תשובה כשלא מבצעים בדיקה, אבל בכ"ז מבחינה תיאורטית. תודה רבה.

סבלתי מתופעה דומה במצבי לחץ קיצוניים. התופעה חלפה מעצמה. 1. זכותך להבדק אחת לשנה אצל מומחה מחוץ לקופה ולקבל החזר של 70% מהעלות(לפחות בקופת חולים מכבי) . 2. אם אינך סובלת מבעיות ראיה או חבלה תוך עינית אין טעם שתפני לרופא עיניים.אולי לנוירואופטמולוג (רופא עיניים המתמחה בבעיות עיניים על רקע נוירולוגי). 3. מציע לך להבדק אצל נוירוכירורג בכיר ולא אצל נוירולוג (נוריוכירורגים מתמחים גם באבחון תסמינים נוירולוגים המופיעים כתוצאה מארוע תאונתי ,חבלה וכ"ד). סביר להניח שיומר לך שאינך סובלת מבעיה רצינית. 4. העובדה שלא ביצועו סי טי אמורה לעודד אותך. סימן שהרופא המאבחן התרשם שהחבל בכל אופן לא היתה חמורה "די הצורך " באופן שדרשה בירור מעמיק יותר על ידי סי.טי 5 . יתכן שכתוצאה מהתאונה הזעזוע הנפשי היה בעוצמה גבוהה באופן שהמערכת הנפשית שלך הפיקה כתגובה את הסמפטום שיווה את " הקש ששבר את גב הגמל" על רקע המצב של עומס הנפשי הרב אשר קדם לארועכפי שאת מתארת. 6. אין לי השכלה פורמאלית בתחום. אך מרשה לעצמי לקשקש מתוך נסיון אישי של אדם שפיתח תסמינים פסיכוסומטים רבים אשר חלפו בחלקם במשך הזמן כולל התופעה המתוארת על ידך. 7. קארין. תרגעי יהיה בסדר !!!. אל תיכנסי לפאניקה. טוב שאת משתפת אותנו. בינתיים שיהיה לך לילה טוב ונשמח לשמוע ממך. קצת סבלנות ותקבלי יעוץ מקצועי מד",ר הידש. .

לקארין שלום, התופעה שאת מתארת בהחלט יכולה להיות תוצאה של חרדה, התכווצויות של שרירי העפעף מוכרות (גם לראש הממשלה היה דבר כזה, לאחרונה לא כל כך ראיתי אותו), וכדאי לחשוב ולתייעץ בקשר לחרדה ולתקופה הקשה שאת עוברת. עם זאת אסור לשכוח שעבר אירוע של חבלה בראש עם אבוד הכרה קצר. לכן אין טעם לפנות לרופא עיניים אלא לשוב לנאורולוג לביקורת מעקב או לנאורוכירורג. קודם כל לשלול בעיה גופנית הקשורה לחבלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי את תשובתך ואני רוצה לומר שאין לי רצונות מנוגדים כי הבעיה מקיפה תחומים שיש לי רצון חזק לעשות אותם ואכתוב לשאלה בעניין חולשה וירידה בהגנות יש לי בעיה שכל דבר שאני צריך לעשות ורוצה לעשות ברגע שאני בא לעשות הגוף נעשה כבד ויש לי חולשה בגוף ואני משותק למשל לסדר את החדר, לשלוח מכתב, לכתוב את ההודעה הזאת (שהצלחתי רק לאחר הרבה חודשים) ללכת לצחצח שיניים, לקרא דברים שאני צריך לקרא פתאום המוח מחליט שזה לא מעניין אותו וכשאני מאלץ את עצמי לקרא דברים שאני צריך לקרא אז אני נתקף בשיתוק אפילו שאני דוחה למתי שיתחשק לי בחיים לא מתחשק לי וכל מה שמתחשק לי זה הדברים השוליים כמו לראות טלוייזיה אפילו בטלוויזיה אם יש תוכנית שאני מחכה לה בקוצר רוח כבר חודש פתאום כשזה מגיע אני נרדם ןלא יכול לשלוט על העירנות וזה לא בגלל שאני עייף כי אני מתעורר מיד אחרי שהתוכנית נגמרת ויכול להיות עירני עוד הרבה שעות. אבל זאת רק דוגמא יש עוד הרבה דוגמאות שכל מה שמשותף ביניהם הוא שהגוף שלי לא נותן לי לעשות דברים שאני צריך ומתכוון לעשות ומאוד רוצה לעשות .באותו רגע אני כמו אדם משותק שמנסה להניע את עצמו במאמץ רב אבל לא מצליח וזה מאוד מעציב אותי ולפעמים בסיטואציות של אחריות כבדה מאוד מלחיץ אותי ומעורר חרדה. הבעיה גם לובשת צורות גם כאשר מישהו משמיץ אותי או מאשים אותי ואז אני משותק מלהגן על עצמי למרות שאני יודע ובטוח שזה לא נכון אבל בגלל הלחץ אני מסכים. למשל אם שילמתי כבר עבור משהו אפילו שיש לי קבלה עליו אם בא מישהו ואומר בנוכחותי למישהו אחר שאני לא שילמתי והוא נחוש ואני רואה שהאדם ששומע מתחיל להאמין לו אני מרגיש שאין לי כח נפשי להגיד לו שאני כן שילמתי ואני משותק מלהגן על עצמי מההשמצות והאשמות השווא ואני לא אומר כלום ואפילו מצדיק אותו רק שיעזוב אותי לנפשי הדבר קורה גם כאשר יתנו לי קנס או עונש אני לא מסוגל להתמודד מול דברים לא נכונים שאומרים עלי ואני מסכים איתם וחיי בצער את ההתיחסות וההשלכות שנובעות מזה כאילו זה אמיתי. זה קורה הרבה כי אנשים מלבישים חשדות בגלל סטריאוטיפים או סתם בגלל שאולי עברה עליהם שריטה במוח באותו רגע. אבל השיתוק הזה גורם לכך שדווקא דברים שנחוצים לי אני לא עושה למשל כשלמדתי בקורס והמורה כל שבוע היה אומר לנו איזה מאמר לקרא ושעליו ניבחן דווקא על המאמר שאבחן עליו אני נרדם ומאמרים אחרים לא אפילו שמאמר Y עניין אותי כשלא ידעתי שצריך אותו פתאום כשכן אבחן עליו ארדם כאילו הגוף שלי עושה לי דווקא להכשיל אותי. ברצוני לומר שאין לי רצונות מנוגדים כי זה קורה בדברים שאני באמת רוצה למשל ללכת לשירותים אני לא מסוגל ומתענה בלילה ולא נרדם בגלל שיש לי לשירותים ואני מאוד רוצה ללכת אבל הגוף שלי משתק אותי דווקא מללכת לשירותים כי אני כן יכול לקום לפתוח טלויזיה בסלון. רציתי לדעת איך אפשר להסביר את הבעיה שלי ?

לאבי שלום, אתה מתאר בעיה שקיימת בקשת רחבה של פעילויות, מפעולות פשוטות ויומיומיות ועד לפעולות חשובות יותר. יתכן ולתופעה קוראים ACTING OUT, כלומר במקום לדבר על הקושי לעשות דברים, הקושי גורם לעשיה והסחת הדעת. עם זאת הדברים שאתה מתאר נראים חמורים ולכן המלצתי היא שתפנה לבדיקת אבחון וייעוץ. אם ההורים יכולים לעזור לך להגיע לאבחון אז כדאי שתעזר בהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני מאובחן שנים רבות כסובל מדיסטימיה ניסיתי כבר המון סוגי כדורים אצל המון פסיכיאטרים כולל שילוב פסיכותרפיה מישהו אמר לי וקראתי גם באינטרנט שבדיסטימיה מאוד עמידה אפשר לפעמים להגיב לטיפול בחשמל האם זה נכון?

עד כמה שידוע לי,דיסתמיה זה דכאון קל.ב-e.c.t ,נהוג להשתמש שהאדם נמצא בדכאון קשה מאוד.

לגיל שלום, הטיפול בנזעי חשמל אינו מקובל בדיסטימיה ובדרך כלל אין צורך להשתמש בו. עם זאת תמיד ישנם יוצאים מהכלל. כדי לתת תשובה יותר מדוייקת כמובן שצריך להכיר את כל ההיסטוריה האישית והרפואית שלך כולל הניסיונות הטיפולים והשיחות בהם הייתה, מצבך המשפחתי והחברתי, עבודה וכדומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך גם אני מאובחן כסובל מדיסטימיה ואני מאוד מעונין לדעת ולהשוות עים משהוא שסובל מאותה בעיה הייתי שמח אים תספר לי כמה זמן אתה סובל מזה ואיך זה מתבטא אצלך הדואר שלי [email protected]

אני סובל מחרדה חבתית בולטת,אני נתקף בהסמקה,לפעמים הזעה ודפיקות לב שאני נמצא בסביבת חברו'ת שונה,האם טיפול תרופתי מסוג סרקסוט או אפקטור יכול למנוע את ההתקפים ולתת לי הרגשה טבעית לחלוטין שאמצא במקומות שונים אלו...........???

סרוקסט ואפקסור טובים בעיקר לדיכאון. מה שעוזר לחרדה חברתית זה דווקא קלונקס. הבעיה שהוא מאד ממכר.

לצחי שלום, בהחלט, התרופות הללו הוכיחו את יעילותן בחרדה חברתית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ביין התחושות שאני חשה בזמן התקף פאניקה זה תחושה שאני עומדת להתעלף ואז החרדה מתגברת . האם במסגרת התקף פאניקה אפשר להתעלף ? מה ההבדל ביין התקף חרדה להתקף פאניקה ?

לשרון שלום, התקפים הם בדרך כלל פאניקה, אחרי ההתקף נשארת תחושת החרדה. פאניקה הוא אירוע קצר עד כחצי שעה שבו ישנה תחושה שכל העולם נחרב עליך, את עומדת להתעלף, אחרים עומדים למות, ליפול או כל תחושה קטסטרופלית אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום , אני בת 24 , סובלת מ OCD וחרדתיות גבוהה . אני מטופלת מזה שנתיים בטיפול פסיכיאטרי במהלכו החליפו לי סוגי כדורים שונים . בכל מהלך הטיפול לא הרגשתי שיפור ניכר במצבי . בחודש האחרון אני סובלת משילשולים וכאבי בטן חזקים בכל בוקר . ההרגשה מלווה ברעד , פחד שיקרה לי משהו , זעה וחולשה . שאלותיי הן : 1. האם ישנם מקרים בהם כדורים פסיכיאטרים לא עוזרים ? 2.שמעתי על אפשרות שהתופעות בחודש האחרון יכולות לאפיין מצב של המעי הרגיז . אודה לך על קבלת הסבר בגין התופעה 3 . בזמן שאני מאוד בלחץ אני לוקחת כדור קלונקס שמאוד מרגיע אותי . האם הכדור ממכר ? מודה מאוד

חבל שלא ציינת אילו סוגי כדורים ניסית בכל אופן התופעות שאת מתארת אכן נשמעות קשורות לרומות חרדה גבוהות. ייתכן שיש כאן גם עניין מעגלי- את סובלת מתופעות מסויימות ואז נכנסת עוד יותר לחרדה וכו'. אגב ישנן סוגי כדורים שמיוחדים לעניין הרגעת המעי, כמו נירבקסל (מרדים וממכר). הייתי מנסה אותם רק אם באמת מיצית את האפשרויות האחרות. האם ניסית אפקסור? לשאלתך השלישית קלונקס ממכר.

ליעל שלום, OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה, ולעתים ההפרעה עקשנית וקשה להפטר ממנה גם עם טיפול תרופתי ושיחות. אבל בדרך כלל ישנה הקלה רבה וגם מבריאים ממנה. האם ראית את הסרט "הכי טוב שיש"? תסמונת המעי הרגיש היא מצב של שלשולים ופעילות יתר של המעיים והתכווצויות רבות, ולכן יציאות רכות. כנראה שישנם אנשים עם מעיים רגישות ולכן חרדות מתבטאות בפעילות המעיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לקחתי סרוקסט במשך שנה לפני כשנתיים, זה עזר, אבל תופעות לוואי של עייפות לא עברו. זה משפיע עליי תוך יום, אם במשך כמה חודשים לא לקחתי, או אפילו חצי שנה או יותר, ואני לוקח זה משפיע תוך יום, אבל גם יש עייפות, והרגשה מאוד מוזרה שגורמת לי להפסיק לקחת אותו תוך כמה ימים, כי זה נורא. מה אפשר לעשות?

לטום שלום, מה שאני מבין מדבריך שהסרוקסט עזר במידה רבה למרות שלא לגמרי ובנוסף גורם לתופעות לוואי. לכן כדאי לשקול טיפול עם תרופה דומה בתקווה שהיא תתאים לך יותר, תעזור לך יותר עם פחות תופעות לוואי, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני פעיל זה כשמונה שנים בפעילות פרטית (זאת בגלל שאין ארגון או עמותה שתפעל למען ציבור זה) כדי לקדם יוזמות למען ציבור הסובלים מהפרעת ה-OCD-ההתנהגות האוסיסיבית כפייתית. היוזמה שאני מנסה להריץ זה כשנה, היא יוזמה להקמתו של מרכז סיוע מקצועי/ציבורי לחולים בהפרעת OCD ההפרעה ההתנהגותית-כפייתית. ריכזתי רשימה של אנשים פרטיים, ארגוני צדקה ועסקים גדולים שבכוונתי לשלוח להם את מכתב הבקשה לתמיכתם בהקמת מרכז הסיוע. אני מצרף להודעה זו, את הנוסח הכללי והבסיסי של מכתב הבקשה, כדי שתדעו במה אתם תומכים. בקשתי מכם היא לקבל את הסכמתכם להצטרף לתמיכה הרעיונית במה שכתבתי במכתב. כל שם נוסף יתן כובד משקל לבקשה, ויש סיכוי שיתייחסו לבקשה בכובד ראש! הפרטים שאני צריך הם אלה: 1. שם מלא (אמיתי, לא ניק) 2. עיר מגורים (אין צורך בכתובת מלאה!) 3. תואר/מקצוע/עיסוק 4. מס´ טלפון כולל קידומת (ע"מ שאפשר יהיה לברר גם אני וגם מקבל הבקשה לברר שההסכמה אינה מפוברקת) את הפרטים אפשר לשלוח לי לכתובת: [email protected] אני מתחייב בזה שהפרטים שיימסרו לי ישמשו אך ורק לרישומם במכתב הבקשה לעזרה כמצורף, או גם לשם בירור טלפוני על ידי שאכן ההסכמה איננה מפוברקת ע"י מאן דהוא. הנני מודה מאוד לכל מי שייאות להצטרף ולתמוך בברכה רועי משגבי מנהל פורום התנהגות כפייתית ************************************************** כל אחד שיצטרף יעזור מאוד ליוזמה. ************************************************** הנה הקישור להודעה המכילה בתוכה את המכתב http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=242053&Fnumber=100&SunId=0

כל הכבוד על היוזמה- תבורך. הלוואי ויהיו עוד הרבה אנשים טובים כאלה. אשמח לעזור אם אוכל אריאל

לי יש זמן , רוצה לעזור אך חסרת ניסיון . ורדה.

לרועי שלום, כל יוזמה שמקדמת את בריאות הנפש תבורך, זה לא קל "לצאת מהארון" ולחתום על הצהרה כזו אבל אין ברירה. אנחנו חיים בעידן מודרני והסטיגמה על הפרעות נפשיות קיימת אבל נלחמים בה והיא קטנה יותר ויותר. אתה בהחלט יכול לצרף את שמי ותבורך על היוזמה. בהצלחה דר' גיורא הידש

אני בן 20 ואני מכיתה ט אובחנתי כסובל מדיכאון... מאז לקחתי והחלפתי כדורים אצל הפסיכאטר שאני הולך אליו וקיום אני לוקח פאקסט במינון של 50מג' הכל טוב ויפה ואני לוקח את הכדורים כבר שנה.... אבל בשבל מסוים קרה לי אירוע טראומתי בוא הייתי בנסיעה למקום רחוק בלחץ של זמן והרגשתי חסר אונים ולבד ושכל העולם על כתפיי ואני לעומתו כזה קטן... מאותו יום בתהליך לאט לאט אבל בטוח נהייתי בן אדם לחוץ(מאוד לחוץ) ירידה באדרנלין נהייתי פשוט בכל מובן המילה אימפוטנט רגשי קשה לי לקבל ולהביע רגשות , תהליך החשיבה ועיבוד נתונים איטי אך בסתירה לכך אני גם חווה כל רגש פי 5 מהנורמה לטוב ולרע ... וזה בהחלט מפריע לתיפקוד היום יום... ניסיתי לעבור טיפול (שכחתי את שמו) שבו מקישים על הבירכיים עם האצבעות וזה אמור לעורר לך את הטראומה ולהוציא אותה ממך והחדרה משהו חיובי להרגעה... באתי לכמה פגישות ואני מודה הייתי ואני עדיין סקפטי לגביי השיטה שכן היא לא עזרה והפסיכאטר טען שאני לא נפתח.... מה אתה ממליץ לעשות... אני אישית כנראה הולך לניסיון אצל פסיכאטר אחר בקרוב... אבל מה היית טיפול אחר? כדור טבעי להרגעה? אני פשוט פקעת עצבים ולחוץ? איך היית ממליץ לי להרגיע את עצמי במצבים שכאלה( בהתחשב בזה שאני אדם מאוד רגיש ואם זאת מאוד שכלתני עם אינטלגנציה מאוד גבוהה יחסית שלא מקבל דברים כמובן מאליו) בתודה יוני נ.ב סוף שבוע טוב

ליוני שלום, אני חושב שהגעת למסקנה הנכונה, כאשר נמצאים בטיפול ממושך ואין התקדמות כדאי לשמוע חוות דעת נוספת, לעתים רק להתייעצות לעתים להחליף רופא. חוות דעת נוספת יכולה לתת מבט אחר ואולי קולע יותר לבעייתך וכך תוכל להתקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ככשדם נמצא בהכרה לא מלאה והוא מאזין למשהו האם במצב כזה הוא יכול לקלוט את המידע שממושמע לו זאת אומרת האם הוא יכול ללמוד מתוך השינה שהוא נמצא בא ?

לתומר שלום, אין ספק שבזמן השינה ישנה פעילות של המוח, המוח מעבד דברים שקרו ונלמדו במשך היום. שינה היא דבר אקטייבי ולא פסיבי. עם זאת לא הייתי מסתמך על לימוד בזמן השינה כאשר אתה מאזין לקלטת ומקווה שהיא תקלט. בזמן השינה אדם מתכנס בעצמו ומתנתק מהעולם החיצוני והעולם הפנימי בא לידי ביטוי בצורה האמיתית ביותר. לכן יש עיבוד של חומר שנלמד בזמן עירות, הייתי מסתמך פחות על לימוד של חומר חדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אגיד לך למה אני שואל . חבר טוב שלי בעקבות תאונה איבד את ההכרה והוא שוכב כבר שבוע בבית חולים וזה יכול להימשך עוד אפילו כמה חודשים. אבל החלום שלו תמיד היה ללמוד אנגלית והוא חלם להתעורר משינה ולדעת אנגלית. היות ואני והוריו ומשפחתו נמצאים איתו אני לפעמים מקריא לו אוצר מילים ומלמד אותו אנגלית בתקווה שהוא כן מבין רק שאני לא יודע אם אני צריך להקריא לו את כל מילה והפירוש שלה במהירות רגילה בין תשובה לשאלה (רגילה=איך שהוא היה רגיל ללמוד כשהיה בריא) או שאני צריך להקריא לו לאט יותר עם רווחים ממושכים יותר בין תשובה לשאלה (מילה באנגלית לפירוש שלה בעברית)אני עושה זאת מתוך אוצר מילים של ספרים שהיינו צריכים ללמוד אותם בבית ספר אך הוא לא הספיק ללמוד אותם בעקבות התקרית. האם תוכל לומר איך להקריא לו כדי לנצל ולהפעיל את הקליטה והפעילות המוחית המינימלית שלו ? והאם אתה מכיר ספר הדרכה בנושא ?

תמיד מיד לאחר שאני מגיע לאורגזמה אני מרגיש הרגשה של עונג ואני יכול להרדם שינה מתוקה כאילו שתיתי הרבה מאוד שחלב עם דבש ובאותו רגע אני מבין דברים שלפני כן לא הבנתי זאת אומרת כל הפתרונות לשאלות מגיעות אוטומטית כלומר עם התחושה הנפלאה והמרגיעה בעקבות האורגזמה אני מרגיש שגם אני מקבל הבנה חזקה לתת המודע. רציתי לשאול איזה חומרים מופרשים מהאיבר מין אל המוח וגורמים לו לתחושות נפלאות של רגיעה כאילו גם מלטונין מופרש ומרדים. איזה חומרים מופרשים מיד לאחר האורגזמה ?

לאלון שלום, מדובר על אנדורפינים המופרשים במוח, הם גורמים לירידה בחרדה ותחושה של סיפוק ורגיעה. דר' גיורא הידש

קודם תודה על התשובה המיידית והמהירה די הפתעת אותי וזה נפלא. רציתי לדעת איזה תרופות עלולות להיות דומות בהשפעתן לאנדורפינים ולתחושה המרדימה לאחר האורגזמה ?

בהמשך לשאלה הקודמת,האם מוכרים לך הורים או אפילו נערים שעברו התקף פסיכוטי והתמודדו עם החוויה הקשה.שיוכלו לתת כמה עצות מעשיות,לדוגמה בקשרליציאה מהבית ועוד. כמו כן השאלה כמה זמן לוקח לרספרידל להתחיל להשפיע מדובר במינון של 2 מ"ג ליום . אשמח אם תענה על שאלותי בברכה קנדשוב

ערב טוב ואענה על שתי שאלותיך. כמובן שאשמח לעצות ותגובות מניסיון אישי של כל מי שרוצה ויגיב בפורום, ואני מקווה שאנשים יוסיפו. ברשת ישנם אפילו ספרים העונים לשאלותיך המופרטות כיצד להתמודד ומה לעשות עם בחור שעבר התקף פסיכוטי ומה הם תהליכי השיקום. הייתי מציע שתיצור קשר עם עמותת "אנוש" באזור מגוריך. העמותה הוקמה על ידי הורים של ילדים נפגעי נפש והם מטפלים בהורים ובילדיהם, יש קבוצות הורים רבות וגם פעיולויות להורים וכדאי לדעת מה יש באזור מגוריך. רספרידל מתחיל להשפיע אחרי כשבועיים אבל ההשפעה הממשית נוגדת הפסיכוזה היא בין ששה שבועות לשלושה חודשים, תחילה יש רגיעה ואחר כך מתחילה ההשפעה נוגדת הפסיכוזה . אם המצב עדיין חריף אז אולי יהיה צורך להעלות את המינון כיוון ששני מילגרם הם מינון מינימלי ואפשר לעלות לארבע מקסימום ששה מג' שיהיה רק טוב ותשמור על קשר דר' גיורא הידש

היי קנדשוב היי סבלני עם הבן מגיע לו יחס חם. המון תשומת לב ,אמפטייה ,וחיוכים . ועין פקוחה. וכמובן אם יש אפשרות להסח דעת לחוויות טובות ביחד , ,לרגעי צחוק , או הנאה אפילו ממזון טעים או סרט טלווזיה , זה ישפר את המצב בבית. ויתכנו אצלו רגיעה והקלה זמנית ,עד שיעברו בערך שבועיים ימים. יציאה בחוץ עדיף עם השגחה והכל יהי בסדר. בהצלחה ורדה

לורדה שלום! תודה על התמיכה והעידוד זה בהחלט היה במקום ועזר. כמו כן ישנם עליות וירידות במצב כך שאנחנו מתלבטים בנושא המינון ידוע לנו שמינון גבוה גורם לתופעות לואי. האם להישאר במינון של 2מ"ג או לעבור ל3 מ"ג. בברכה קנדשוב

שלום ד"ר, רציתי לעדכן כי תהליך הגמילה מהקסנקס ושאר הבנזו. לא עולה יפה לצערי. בעקבות הורדת המינון לחצי כדור ביום, נחלשתי ועצביי נעשו רגישים יותר. כמו כן הרגשתי תחושת עירפול מוזרה. בלית ברירה נטלתי 2 כדורים היום בגלל מתח גבוה, וחזרתי לתפקוד טוב וחזק. כנראה שהטיפול בגאודון לא מכסה את כל התמונה ואני נזקק לכדורי הרגעה מסוג זה. האם לא נותר לי אלא להשלים עם העניין? ההתמכרות כבר לא מפריעה לי- אני רק רוצה להרגיש טוב. ושאלה נוספת בבקשה- מבין השניים: קסנקס וואבן- על מה היית ממליץ יותר? ובאיזה מינון? אני מאד מודה לך על ההתיחסות והתשובות. איתמר.

לאיתמר שלום, לא קרה שום דבר חריג ותמשיך בתהליך, פשוט מאוד הלכת מהר מדי או היה יום מתוח מדי ולכן נאלצת להוסיף בקלונקס. מחר יום חדש ותמשיך בתוכנית של ההפסקה יותר לאט. המדיניות היא להשתמש בתרופות שפעילות יותר זמן, כלומר וואבן עדיף על קלונקס וקסנקס. המינון פחות או יותר שכדור שקול לכדור. שיהיה רק טוב, לא להתייאש ולהמשיך בתוכנית מעט יותר לאט. דר' גיורא הידש

אין טעם לעבור לוואבן שהיא גם בעלת זמן השפעה קצר. מעבר לכך- כיום אתה לוקח בנזו מאד פוטנטי ובוואבן הפוטנטיות נמוכה. לדוגמה 1 מ"ג קסנקס=40 מ"ג וואבן=20 מ"ג ווליום. אם כבר לעבור אז רק דיאזפם (ווליום/אסיוול) צריכה להיות האופציה כפי שמוסבר בקישור: http://www.benzo.org.uk/ashvtaper.htm השאלה היא למה בכלל נתנו לך את הקסנקס כטיפול כרוני כאשר כל פסיכיאטר יודע שזאת תרופה ממכרת. יש הרי נוגדי פסיכוזה (מה שאתה לוקח מימלא) שהם גם סדטיביים.

שוב שלום היום קיבלתי כדורי פבוקסיל 50, נאמר לי לקחת כדור אחד ביום בשלב התחלתי ולראות במשך הזמן אם וכיצד להעלות את המינון. האם אתה ממליץ על כדור זה באופן כללי? תופעות לוואי? נ.ב. מאחר ואני רק בחודש הרביעי יהא עלי ליטול את הכדורים לתקופה של עד שנה. האם אין סכנת התמכרות? האם בשלב שאפסיק את הכדורים תיתכן דעיכה?? ושוב תודה על כל העזרה והיעוץ החם!

לשירי שלום, הפבוקסיל שייך לקבוצת ה SSRI כמו הפרוזק הסרוקסט, הלוסטרל והציפרמיל, גם היתרונות ותופעות הלוואי הן דומות, השאלה הכללית אינה אלו תופעות לוואי עלולות להיות אלא אלו תופעות לוואי יש אצל שירי. ועל כך רק את יכולה להשיב. הפבוקסיל אינו ממכר, כאשר תגיעי לחודש התשיעי תצטרכו לעשות את השיקול האם להמשיך אחרי הלידה או להפסיק, כמובן שהדבר תלוי גם ברצון להניק. אבל עדיין קצת מוקדם לשאלות הללו, תשאירי שאלות גם לסוף ההריון. אז הנושא בהחלט יהיה אקטואלי. תרגישי טוב והרבה אושר הידש

שלום רב, אני נוטלת כדור סרוקסט ליום עקב חרדה זה מס' שנים. ברצוני לדעת האם ניתן לראות זאת בבדיקת דם רגילה ואם כן, על אלו ערכים בבדיקת הדם נטילת כדור זה משפיעה?

היי הסרוקסט אינו משפיע על מערכת הדם ולכן אין אפשרות לדעת ואין שום שינוי בבדיקות הדם. גם הסרקוסט עצמו אינו מופיע בבדיקות הדם. כך שאפשר להרגע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני חודש הכרתי בחורה יפה רזה דיברה לעניין ובגלל שהיא היתה מדברת לעניין הרגשתי שהיא חכמה והתאהבתי בה מאוד. אבל ברקע כבר מההתחלה היא סיפרה לי שאבא שלה מתערב לה בחיים עם מי היא יוצאת ועם מי היא שוכבת וכדומה. ישנתי אצלה לילה אחד ובאמת הרגשתי לפי המבטים העויינים של אבא שלה שהוא לא אוהב את הסיפור הזה שהבת שלו שוכבת איתי . בהמשך הלילה אבא שלה התחיל להשמיע קללות פה ושם כשאנחנו עושים אהבה. הרגשתי עליה שהיא נבוכה נאוד מאבא שלה וביקשתי ממנה שאולי כדאי שנצא מהבית שלה לטייל קצת בחוץ. אך היא סירבה ורצתה שנמשיך ואז התחילה לספר לי כל גבר שהיא מביאה האבא שלה מתחיל להתעצבן כאילו שהוא לא רוצה שהיא תהנה מהחיים. אחר כך לאחר שאבא שלה כנראה נרדם עברנו אני והיא לסלון הדלת בחדר שלו הייתה פתוחה ובדרך לסלון היא אמרה לי בלחש בוא תראה איך אבא שלי המציק יושן לו בכיף. אני והיא היינו רק עם תחתונים והתביישתי שאבא שלה יתעורר ויראה אותנו אבל היא נורא הייתה ממורמרת על זה שהוא הפריע לנו ועוד לפני שהמשכתי לחשוב ולחשוש שאנחנו כמעט ערומים היא נראה לי השתגעה. היא התחילה לשבת לשכב על אבא שלה כשממש הכוס שלה נוגע בזיין שלו (רק תחתון מפריד) והתחילה להגיד לו "אתה כל כך מקנא שמזיינים אותי בוא אבא תזיין אותי גם בוא תזיין את הבת שלך" והיא ממש גיפפה אותו והוא התעורר והוריד אותה ממנו. אני הייתי המום ממנה ואני לא יודע האם היא בסדר בראש . אחר כך היא ואני יצאנו החוצה ואמרתי לה "תגידי את השתגעת ?" והיא אמרה לי שהוא נמאס עליה נמאס לה שהוא מתערב... אחר כך בהמשך שאלתי אותה בעקיפין כל מיני שאלות על איפה היא למדה כדי לדעת פרטים עליה כי אולי היא למדה בחינוך מיוחד או אולי היא לא בסדר בראש... אבל לפי מה שהבנתי היא למדה בבית ספר עיוני ובחיים לא היו לה בעיות . אני חושש מהמקרה הזה שאולי הבחורה הזאת שהכרתי רק לפני חודש אולי לא בסדר. אני השקעתי בקשר איתה את הכל ואני אוהב אותה וכבר קשור אליה אבל אני רוצה לדעת האם אני צריך להכריח את עצמי לצאת מהקשר איתה או שמא יש כאן משהו שאני לא מבין ואיך אני צריך לפעול עם הבחורה הזאת שאני כבר קשור בה נפשית ואהב אותה. עלי לציין שמכל הבחינות הכל בסדר איתה .אשמח לקבל עצות וחוות דעת

לדעתי זה לא צריך להפריע לך להיות בקשר איתה. רק אולי לנסות לעזור לה אם יחסיה אם אביה , ולהתעניין קצת בעברה.

שלום, אני בת 16 , והנה הגיע החופש הגדול, בזמן ש"החופש הגדול" מעלה לאפשר לומר רוב הילדים/הנוער חיוך על הפנים,לי הוא לא. בית ספר זה המסגרת שלי ,וכשאני ללא מסגרת אני פשוט מתמוטטת. אני נכנסת לדיכאונות עמוקים,מאבדת את עצמי,חסרת שליטה על עצמי והמעשים שלי. אני צריכה מסגרת שתחזיק אותי,שתזכיר לי את המציאות,שלא תיתן לריקנות לשלוט בי. הבטחתי לעצמי שהחופש הזה אני יהיה חזקה ויחזיק את עצמי , אך שאני מגיעה לזה אני רואה שזה בלתי אפשרי. אני לא יודעת מה לעשות,ואני לא רוצה שוב להתדרדר בזמן שזהו שלב שאמור לעשות שינוי מנטאלי לטובה.

א' היקרה לי ולך יש אותה בעיה רק שבשבילי זה לא החופש הגדול ( כבר עברתי את הגיל) אלה כל חופש בכלל. אני מבינה לליבך ואני חושבת שהפיתרון הזמני והמיידי יהיה למצוא תעסוקה לקייץ או בעבודה או בהתנדבות. הליכה לחוגים או בילוי עם חברים גם הם פיתרון. לטווח הרחוק, כדאי אולי לברר בטיפול פסיכולוגי מה מפחיד אותך בחופש ומדוע את צריכה להעסיק כל הזמן את עצמך. אך אני מבינה אותך לחלוטין. אני השבוע יוצאת לחופש ואני מתה מפחד שלך, אריאל

אחרי ששבוע שעבר היה קשה, השבוע הזה כבר נראה אחרת. יום אחד היתה לי נפילה גדולה, עשיתי טעות, אבל הצלחתי לתקנה. אני מרגיש כאילו אני בהיי. תחושה מאד חדשה לי.אני לא מצליח לראות האם האחרים רואים את השינוי שחל בי. אני מצחיק יותר, עובד ביתר מרץ, משהו מוזר שכזה. לפני כמה ימים נבחנתי לתפקיד במכון איבחון. עברתי את הראיון ומאד שמחתי, אבל הם כנראה לקחו את מה שראו בי ושאלו אם אני משתעמם מהר מעבודות. יכול להיות שזו שאלה במקום, אבל זה הצחיק אותי שהתרופות גורמות לי להראות כך. אני עדין בודק אם זה לא מידי. יש לי פגישה עם הפסיכיאטר שבוע הבא. האם צריך לתת עוד זמן לתרופה? האם זה מוגזם תחושת ההיי הזו? בנפילה הרגשתי כל כך רע, לתקופה לא קצרה, האם הקיצוניות במצבי הרוח מראים שצריך להחליף תרופה? ערן, שהיום צוחק מכל דבר.

ערן היקר טוב שאתה צוחק והלוואי שימשיך כך. פעם הפסיכאטרית שלי אמרה לי כשספרתי לה שיש לי עודף מצב רוח ושאני לא יודעת מאיפה זה בא, שאולי זה לא עודף מצב רוח אבל בגלל שכבר הורגלתי להיות במצב רוח רע, שכחתי איך זה להיות שמח. יתכן שאתה במצב רוח טוב כי התרופות עושות את שלהם וזה סימן טוב . תמשיך להתחזק וכמובן ספר פסיכאטר שלך את כל תחושותייך אריאל

לערן שלום, כיף לשמוע שאתה מרגיש טוב יותר, אבל צריך מעט להזהר, חשוב לדעת עד כמה כיף לך ומצב הרוח הוא טוב או מוגזם. כל תרופה נוגדת דיכאון עלולה לגרום לפעילות יתר.... מה שנקרא מאניה, או מאניה קטנה יותר היפומאניה. אם מצב הרוח ממשיך לעלות כדאי להקדים את הפגישה עם הפסיכיאטר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, רציתי לדעת האם דכאון/חרדה כתוצאה מחוסר בסרוטונין עוברת בתורשה. תודה השואל

היי ישנו מרכיב תורשתי בשתי ההפרעות למרות שהוא אינו גדול במיוחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בטיפול של פסיכיאטרית כבר שלוש שנים. עד עתה לא חל שיפור במצבי. אני סובל מדכאון עמוק. התרופות פשוט לא עוזרות. יש למישהו המלצה לפסיכיאטר מוצלח באזור כפר סבא / רעננה / פתח תקווה / רמת גן? אם אתם מעדיפים אי מייל - [email protected]

http://images.maariv.co.il/channels/12/ART/464/973.html

תודה עבור האינפורמציה האם את יודעת איך נכנסים לרשימה המלאה של הרופאים? תודה

הרשימה הורכבה מאינטרסים שונים. (הצצתי גם ברשימות האחרות, וזה הרושם שנוצר אצלי). האם יוכל מישהו להמליץ על פסיכיאטר / ית טוב/ה מנסיון אישי? הרי זו תהיה המלצה הטובה ביותר והאמיתית ביותר. תודה מראש!

שלום,אני בן 27, לקחתי רטאלין על מנת ללמוד לבחינה, ועבד מצוין. אחרי כ-6 שעות, התחילו לי בחילות קשות מלוות בהקאות. הרטאלין שאני לוקח הוא הרגיל ולא ה-SLOW. יש לי סכרת, ואכלתי אוכל חדש לי, כ- 2 לאחר לקיחת הרטאלין.. בהינתן המידע הזה, האם הגיוני שהלרטאלין תופעות לוואי אחרי כמה זמן? לרוב אני ערני ומרוכז מעבר ל- 4 שעות, אבל פעם ראשונה שהגבתי בהקאות ובחילות קשות. האם עלי להוריד מינון? אשמח לשמוע שאין קשר בין הרטאלין לתגובות הפיזיות הלא נעימות. איתי

לאיתי שלום, הבנתי שמדובר על נטילה לא קבועה אלא מדי פעם של הריטלין בזמן בחינות. הייתי מפחית במינון לחצי (בגלל התרופות הנוספות שאתה נוטל) ובודק האם תופעות הלוואי חוזרות או שמדובר באירוע שעלולה להיות בו גם מקריות. אם אתה נוטל ריטלין באופן מזדמן ולעתים רחוקות, אין סכנה של תופעות לוואי קבועות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת מהי התמוטטות עצבים איך היא יכולה להיגרם ומה הסימנים לדעת האם אכן מדובר בהתמוטטות עצבים? תודה על תשובתך.

שלום, התמוטטות עצבים אינה מונח רפואי ולכן איני יכול לדעת למה הכוונה בדיוק. כנראה שהכוונה היא למצב נפשי קיצוני בדרך כלל בגלל אירוע של מתח קיצוני. אבל מהבחינה הפסיכיאטרית עלולות להיות תגובות רבות ושונות ולכן איני יכול להגדיר את הדברים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אנא קיראו את האמור בתשומת לב לפרטים הקטנים כי יש הרבה ניואנסים ומושגים דומים ואל תחששו לחזור ולקרוא מההתחלה. ישנו המשפט המפורסם "דע את עצמך" שלפי דעתי הוא רלונטי לגבי הרבה חולי נפש ואני אסביר. משחר ההיסטוריה היו הרבה אנשים מפורסמים ובעלי יכולות גבוהות מאוד בתחומים שונים ומגוונים (נגני גז מפורסמים ומוכשרים, מרילין מונרו היפיפיה, ואפילו הצייר המפורסם ואן גוך ועוד רבים וטובים) וכולם או ששלחו יד בנפשם או שסיימו את חייהם בדיכאונות ובמחלות נפש שונות ומשונות בבתי חולים לחולי נפש, למרות שאלוהים חנן אותם במתות אל שלא יסולאו בפז. כל אחד בתחומו הוא. איך מסבירים את התופעה שלמרות שבן אדם הוא מוצלח כל כך בתחומו (הרבה יותר מהמון אנשים רגילים) ובכל זאת הוא מסיים את חייו בביזיון מוחלט ובטרגדיה. זאת אומרת שאין קשר הכרחי בין יכולותיו הברורות והמוחלטות של אדם (ולא משנה כמה הן גבוהות) לבין הצלחתו ובריאותו בחיים. יש הרבה חולי נפש רגילים שנחנו בתכונות נהדרות כמו יופי, חוכמה, אומץ, טוב לב, רגישות ועוד במינונים הרבה יותר גדולים מאשר אנשים רגילים אחרים ובכל זאת היום הם נמצאים במצב גרוע( הכונה חולים במחלת נפש. שזה ללא ספק מצב גרוע). אנשים עם יכולות גבוהות בכל תחום שהוא או עם תכונות נעלות שחלו במחלת נפש פשוט היו קיימים במצב של מודעות עצמית נמוכה מאוד. הם לא היו ערים כלל לתכונות שהם נחנו בהם, לחשיבות הרבה של תכונות אלו, ולערך הרב מאוד שאנשים אחרים מייחסים לתכונות וליכולות האלו. אני בטוח שהרבה פעמים יושב מטופל או מטופלת אל מול פסיכיאטר והמחשבה הראשונה שעולה לפסיכיאטר בראש היא: איך נערה כל כך יפה הגיע למצב כל כך טרגי, או איך בחור כל כך חכם הגיע למצב הנוכחי, או איך האדם הכל כך טוב לב והעדין הזה הגיע למצב כל כך חמור. התשובה פשוטה: הם פשוט בעלי דימוי עצמי נמוך מאוד מאוד שנובע ממודעות עצמית נמוכה גם ואת זה הפסיכיאטר יודע כי הוא למד שזה חלק מהמאפיינים שגורמים למחלות נפש רבות כל כך. הסיבות לדימוי עצמי כל כך נמוך ולמודעות עצמית נמוכה ולחוסר יכולת לראות את המציאות האמיתית (שבעצם מדובר באדם שלא חסר לו כלום באופן אובייקטיבי ואפילו יש לו מעבר לממוצע) יכולות לנבוע מהרבה גורמים כגון: תורשה, ילדות לא מוצלחת, התעללות, ואולי תנאים סביבתיים קשים במיוחד. אני מניח (וזה מה שקורה במציאות הרבה פעמים) שאילו הרבה מחולי הנפש הכרוניים והקשים היו מגיעים במקרה רק לטיפול פסיכלוגי מקצועי ומסור(אפילו ללא תרופות כלל) לפני ההתרסקות הטוטאלית, ובטיפול הזה היו מראים להם את הצדדים הכל כך חיוביים שבהם, אין לי ספק שבבתי החולים הפסיכיאטרים היו הרבה פחות חולים ובעולם היו הרבה יותר אנשים מאושרים. אין זה אומר שבעולם כל האנשים הבריאים מודעים לעצמם וליכולות שלהם (אבל בכל זאת הם נשארים בריאים וכלום לא קורה להם). אבל לפי דעתי הדרך הבריאה והרצויה שתביא לחיים טובים ופרודוקטיביים ומספקים מכל הבחינות היא הדרך "דע את עצמך": דע את החסרונות ואת היתרונות שלך(תיהיה ער לכך), תכיר את הנקודות חולשה וגם את הצדדים החיוביים שבך וכך תוכל לנוט את דרכך בעולם באופן הרבה יותר בטוח ובהצלחה יתרה והסיכוים ש"תיפול" פיזית (כי יש אנשים שגם פיזית לא יודעים את הגבולות שלהם) או נפשית יקטנו באופן משמעותי ביותר. הערכה נכונה של בן אדם את עצמו יכולה לנוע בין שתי קצוות ניגודיים בהחלט: מהצד התחתון יש דימוי עצמי נמוך, שנובע ממודעות נמוכה( במקרה ומדובר באדם שהזכרנו לעיל:אדם עם יכולות נורמליות ולפעמים גבוהות מהנורמל) ,שזה דבר חולני שיכול להביא לתוצאות חמורות ביותר( כגון בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות במצב קיצוני) ומהצד העליון יש יוהרה ושחצנות שגם הם בעיות חמורות לא פחות( שבהם האדם בעל מודעות עצמית אבל לא נכונה) וחושב שהוא הכי טוב, שלא צריך להקשיב לאף אחד, שלו זה לא יקרה ועוד כהנה וכהנה ושבסוף גם הוא( השחצן והיוהרה) עלול למצוא את עצמו במפח נפשי או פיזי. בין שתי הקצוות של הערכה עצמית כתוצאה ממודעות האדם לעצמו ולסביבתו נמצא טוח רחב של נורמליות(הערכה עצמית נורמלית) שכל אחד מנצל אותו באופן אינדיבידואלי, יש כאלו שמגלים מיד במה הם חזקים וטובים ומכירים בעובדה ובחשיבות של זה גם לעצמם וגם לאנשים הסובבים אותם ואם זה משהו שהם טובים בו מעל הממוצע כמו דוגמנית עם גוף יפה במיוחד או איש מקצוע שמיצטיין בתחומו הם מפלסים את דרכם בעולם בהצלחה רבה. אבל אם זה אדם רגיל ללא יכולות מעל הממוצע, הערכה עצמית נורמלית מהוה מעין חיסון ומכניסה פורפורציות לחיים: אם רומן מסוים עם בחור או בחורה לא צלח אז חושבים אופטימי: יש עוד הרבה בחורים ובחורות בעולם, אם נכשלים ברכישת מקצוע ספציפי זה לא סוף העולם: אולי הלכתי מעבר ליכולות שלי וכו" ולכן "דע את עצמך" זה משתלם. על החתום סימון( שם בדוי השם האמיתי שלי הרבה יותר יפה)

שלום סימון, לדעתי, ראוי להזכיר, כי מעבר לעובדות שהבאת, אל תשכח שכל האנשים שציינת היו מפורסמים, או מאד מוכרים. כולם נחשפו לסביבה בצורה יוצאת דופן ולא הייתה להם ולו שמץ של פרטיות. לדעתי, גם לעובדה זו יש כדי לתרום למצבם הנפשי, ולתסבוכת הרגשית שלהם. מעבר לכך, אנשים מחוננים רבים עשויים להיות יוצאי דופן בחברה, דבר שעשוי להקשות מאד ולערער את בטחונם. מה דעתך?

קרא בעיון! הכרה עצמית-הכרת ערך עצמו, הערכת אדם את מהותו, כשרונותיו, יכולתו, שאיפותיו ותפקידיו כלפי החברה(מילון אבן שושן) שים מאוד לב לסוף ההגדרה:כלפי החברה. אם אדם עושה את מה שהוא עושה ולא משנה אם הוא מפורסם או לא והוא מרגיש את חשיבות מעשיו בחברה ואת ההוקרה שהחברה מוקירה לו על מעשיו, זה סוג של משוב(feedback) המשוב הזה כשהוא מתקבל ע"י האדם, גורם לאושר ולסיפוק ועושה את האדם מאושר יותר ומרחיק אותו מכל מיני חולאים ומחלות מרחק רב מאוד. זה ההבדל בין מודעות לבין חוסר מודעות

שלום מהוא התקף פסיכוטי?,מאיזה גורמים (שלא קשורים לגנטיקה) הוא נוצר? אני מודעת לכך שהנושא מורחב,אך אודה לך אם תענה לי בכלליות. תודה.

לדיאנה שלום, התקף פסיכוטי הוא מצב שבו יש ניתוק מהמציאות, כאשר החושים מטעים את האדם והוא חש דברים שלא קיימים, או קיימות מחשבות לא מציאותיות הנקראות מחשבות שווא, מחשבות שאנשים אחרים והמציאות כפי שאנו מכירים קובעים שהן לא נכונות. התורשה היא הבסיס, הרקע לדברים. התקף פסיכוטי אינו נגרם בגלל תורשה, התורשה היא הקרקע שעליה נגרמת הפסיכוזה. כך שיתכן שהתורשה חזקה יותר ואז גם משבר קשה לא יגרום לפסיכוזה, ותתכן תורשה חלשה יותר ואז משבר קל יחסית גורם לפסיכוזה. קימים מרכיבים רבים בנוסף למתח, חרדה, תחושה של דחיה, שינוי קצוני בחיים, גיוס לצה"ל, טראומות בשירות הסדיר וכך הלאה. קיימים כמובן דברים פיסיים אשר עלולים לגרום לפסיכוזה, סמים, אלכוהול, תרופות שונות והרשימה ארוכה. לאחרונה התפרסם הלריאם, תרופה נגד מלריה שמטיילים באזורי מלריה לוקחים אותה למניעת מלריה, גם היא עלולה לגרום לפסיכוזה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי בבית ילד בן 17 אשר כנראה עבר התקף פסיכוטי והוא מטופל על ידי רספרידל 2 מ"ג תוך כדי הטיפול הילד לא שקט יש לילות שקשה לו להרדם,במשך היום יש לו פחדים לצאת מהבית וכן פחדים שונים לא הגיונים. שאלתי היא האם יש למי שהוא עצות מעשיות הנובעות לצערו מניסיונו האישי באילו אמצעים אפשר להשתמש כדי לקדם אותו בצורה חיובית מבחינת העסקה ועוד. כמו כן כמה זמן לוקח לתרופת הרספרידל להתחיל להשפיע. בברכה קנדשוב

ערב טוב, לעתים תחילת הטיפול עם רספרידל קשורה לאי שקט, במיוחד כאשר מעלים את המינון. בזמני הביניים מומלץ למשך מספר ימים להשתמש בתרופות הרגעה כמו לוריוון או וואבן באופן זמני. לילה טוב ושקט דר' גיורא הידש

אני בן 72 סובל ממאניה כבר שנים רבות שלא מלווה בדיכאון אף פעם. אומרים לי שתמיד הייתי תמים ורואה את העולם בצורה ורודה . זה נכון שאני רואה את המציאות בצורה ורודה ולא נכונה כי באמת אני עושה כל הזמן טעויות בגלל התמימות שלי . גם כיום לא השתנתי הרבה למרות כל הכשלונות שלי בחיים. המאניה שלי היא מתמשכת בזווית הראיה שלי שאני רואה את העולם וזה גורם לי לחזור על טעויות . הייתי מטופל בליתיום אבל כל התרופות האלה משנות רק את ההרגשה ולא תורמות לשכל דעת לדעת שהחיים לא ורודים . הדבר שכן משפר את השכל זה שמיעת סיפורים עצובים על עובדות החיים אבל סיפורים כאלה אני שמעתי מאוד מעט ברדיו . אני רוצה לשאול אותך האם אתה מכיר ספרים או משהו שיגרום לי לצאת מהמאניה ולא לראות את האנשים בצורה תמימה ומטופשת אלא דברים שיתנו לי דעת

לציון שלום, בנוסף למאניה או לאבחנה הפסיכיאטרית יש לכל אדם אופי והרגלים. הייתי מציע לפנות לטיפול של פסיכותרפיה ולחשוב על הדברים החוזרים ומכשילים אותך בחיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, מודה לך מאוד על העידוד בנוגע לחרדה+דיכאון שיש לי בהריון. כרגע אני נוטלת וואבן (כדור וחצי ביום) ומחר אני אמורה לקבל סרקסט מהפסיכיאטר שפניתי אליו באיזור מגוריי. מאחר ולגבי הוואבן טענת כי הוא עשוי להזיק לעובר, ברצוני לשאול אותך מה לגבי הסרקסט? האם זאת תרופה בטוחה בהריון? האם מפתחת תלות? האם אתה ממליץ על תרופה אחרת? יש לציין כי אין לי שום מושג בנושא הזה מאחר ואני פעם ראשונה בדיכאון שכזה. תודה מראש!

לשירי שלום, בהבדל מהוואבן הסרוקסט אינו מסוכן להריון ולעובר. עם זאת קבלי את דברי טיפה בהסתייגות מפני שאיני מעודכן ותמיד יש דברים חדשים. בדרך כלל כאשר יש לי מטופלת בהריון אני מתעדכן שוב על כל תרופה. אפשר להתעדכן אצל הרופא המטפל ובמרכז הטרטולוגי בהדסה, ישנה כתובת נוספת שהובאה בפורום לפני כשבועיים. כלומר תשובתי שאין סכנה אבל כדי להיות בטוח במאה אחוזים ומעודכן כדאי לבדוק גם כעת שוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר, תודה רבה לך על היעוץ. מאחר ואני נוטלת את הוואבן כבר מס' שבועות (מינון קטן של בערך כדור ביום) הייתי שמחה לדעת (או לא:( מהן ההשפעות של כדור זה על העובר? אני פשוט כעוסה קצת על הרופא שנתן לי כדור זה בביטחון בעוד שאתה משוכנע כי הוא מזיק. שוב תודה מקרב לב.

האם אחת מתופעות הלוואי של רסיטל הינה ירידה בכושר הראיה?

לרותי שלום, לא, אבל לעתים יש מעט יובש בעיניים כמו יובש בפה ומרגישים טשטוש, אולם אין פגיעה בעיניים או בכושר הראיה מרסיטל שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי ,זו יערה ,רציתי לשאול כמה שאלות: 1. בביקור האחרון אצל הפסיכיאטרית שלי ,ביקשתי ממנה משהו יותר חזק בעיקר נגד חרדה.לכן היא החליטה להעלות לי את מינון הסרוקסט ל-60 מ"ג(מ-40 מ"ג,אבל בהדרגתיות),ובנוסף לזה אני גם לוקחת 2 כדורי אדרונקס כל יום. שאלתי אותה אם לא כדאי לעבור לאפקסור במקום לקחת מינונים כ"כ גבוהים והיא אמרה שיש סכנה שאפקסור לא תתאים לי ולכן עדיף קודם כל לנסות להגביר את מינון הסרוקסט.שאליו אני מגיבה היטב. ואם זה לא ייתן את התוצאה המקווה-היא תתן לי אפקסור. להזכירך הבעיה שלי היא: דיסתמיה וחרדות. אני זוכרת שאתה אמרת שהיום המגמה שלהפסיכיאטרים היא להתאים תרופה אחת... האם אני יכולה להיות בטוחה שאני מקבלת את הטיפול המתאים?? 2. מה אתה אומר בקשר לרואקוטן-האם בשלב יותר מאוחר כשאתאזן -אוכל לקחת רואקוטן,בשילוב התרופות הפסיכיאטריות? האם דיכאון(או הגברת דיכאון)שנגרם ע"י רואקוטן נפסק באחת כאשר מפסיקים לקחת אותו? האם ישנם נזקים פרמננטיים למערכת העצבים עקב רואקוטן? האם הוא יכול לגרום או לזרז בעיות פסיכיאטריות אחרות מלבד דיכאון?(כמו חרדה למשל,או אלימות,או סכיזופרניה?) מיותר לציין שגם מצב הפנים שלי לא מוסיף לי הרבה שקט נפשי...:) תודה-יערה.

ליערה שלום, גישתי שונה מזו של הרופאה המטפלת, אבל אין לך מה להפסיד ואולי תרגישי טוב יותר אם תלכי בדרכה. בקשר לראוקוטן, אני מאוד חושש מתופעות הלוואי הנפשיות שלו ועלולות להיות רבות.... ולכן הוא ממש לא מומלץ. אני מאמין שכאשר המצב הנפשי שלך ישתפר אז גם מצב הפנים, שכן יש קשר בין גוף ונפש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה אבל אין סיכוי שמצב הפנים שלי ישתפר מעצמו פתאום...תאמין לי זאת בעייה כרונית שנמשכת כבר שנים.אבל אם אני אקח את הרואקוטן כשאני כבר מרגישה ממש טוב,ופתאום אני אתחיל להרגיש לא טוב,אז אני יכולה פשוט להפסיק לקחת אותו נכון?כלומר,אם אין נזק שנשאר בגוף גם אחרי שמפסיקים לקחת את התרופה כמובן שזו רק שאלה תיאורטית ואין בכוונתי לעשות שום צעד בלי להתייעץ עם הפסיכיאטרית שלי! יערה

לפני שעה נודע לי שד"ר וולצמן ( פסיכיאטר) נפטר. עצוב לי. היתי בן 17 .מדוכא וחסר כיוון. הורי...אנשים טובים אך מנותקים מן המציאות. החלטתי לעשות מעשה. חיפשתי פסיכיאטר. בשעה 21:00 דפקתי בדלת ביתו של ד"ר ווצלמן. הצתגי את עצמי טענתי בפניו שיש לי בעיות ואין לי כסף לשלם לו עבור הטיפול. האיש היה מעט המום אך התעשת והציע לי לבקרו פעם בשבוע לשעת טיפול חינם !!!! במשך שנה עד לגיוס לצהל, כל יום ד' בשעה 14:00 ביקרתי אצלו. ממנו למדתי בין היתר לחוות את ה "כאן ועכשיו " לאהוב את עצמי , לקבל את עצמי כפי שאני ולקבל את הורי. מעבר לכך היווה עבורי מודל לחיקוי דמות הורית סבירה חלופית. אז לא ידעתי מה הם בנזודיאזפינים. פעם כשנתקפתי בחרדה ביקשתי ממנו וואליום. הוא סירב בנימוס" אמר לי שביכולתו לרשום לי תרופת הרגעה אבל אז לא אלמד כלום כי החרדה היא בעצם סמפטום, מנגנון הזעקה . לדעתו באמצעות החרדה הייתי אמור ללמוד משהו על עצמי. וכך היה : התגברתי על תחושות החרדה דאז והתמודדתי עם השירות הצבאי לימודים באוניברסיטה וקשייבוגר צעיר ללא חומרים פסיכואקטיביים ממכרים !!! אדם אציל !!! מי הייתי בשבילו ? למה לא גבה ממני תשלום עבור הטיפול ? אני זוכר אותו מביט על החיים בפרספקטיבה. טען בפני שהוא מתבגר בן 45 כל הזמן לומד ומשתנה. בסוף נפרדו דרכנו וחבל. הוא העתיק את מקום מגוריו לחו"ל ולא ראיתו אותו שוב. אני בטוח שאם היתי ממשיך להיות מטופל אצלו לא הייתי מתמכר לקסנקס. הוא...לא היה מאפשר שאגיע למצב הזה. לי עצוב. אבל אני יודע שחיי חיים כפי שרצה, אינטלקטואל פרו-חברתי, הומניסט אוהב בני אדם ללא הבדל של גזע מין או כל קטגוריה חברתית. וחוץ מזה אדם פיקח וחכם אשר הכיר את החיים שמחוץ לקליניקה. אם קיימים חיים אחרי המוות אני בטוח ששם בגן עדן הוא עוזר ותומך באחרים נהנה בטח מחוויה .אקזיסטנציאליסט בנפשו. יהיה זכרו ברוך

דן, כל כך מרגש!!!! עדי

לדן שלום, תודה על השיתוף, התרגשתי לשמוע את הדברים ושמחתי שישנם רופאים אמיתיים, כמובן חבל והצטערתי שהוא נפטר. יהיי זכרו ברוך. באהבה הידש

שלום, לאחרונה התחילה להתפתח אצלי בעייה שגם קשורה לתזונה וגם להתנהגות,אני מאוד מודעת לבעייה אך לא יודעת איך להתמודד איתה,מה לעשות או איך לפתור אותה... אני נוהגת ונהגתי לשמור על משקלי ולהתעמל בקביעות... מה קרה לי לאחרונה הוא שבגלל הבגרויות התחלתי לאכול הרבה הרבה יותר ואני לא סתם מדברת על אכילה קצת יותר מהרגיל אלא על כמה חבילות שוקולד,המון ממתקים ושטויות אחרות שנזללים על ידי באופן שיטתי ולאחר מיכן אני כמובן סובלת מכאבי בטן וגם מיתר מרץ בשל השוקולד שמעלה משום מה אצלי את הדופק... אני כל הזמן אומרת לעצמי(כי בעיקרון מה שקורה הוא שנוצרת אצלי המחשבה ש"זה רק היום וזהו,מחר כבר אשמור,מחר כבר אעשה הכל טוב יותר,מחר אהיה בשליטה..")וזה מתחיל כיום רגיל,עם אכילה סבירה,ואיכשהו לאחר ארוחת הצהריים זה מתפרץ,פתאום מתחשק לי שוקולד,ואני לוקחת ואומרת לעצמי "אוקיי אז אני לא אוכל ארוחת ערב היום וככה אפצה על "החטא" וכך יצא לי כבר הרבה פעמים לעשות, אני לא יודעת אם זו אכילה כפייתית,כי אני יודעתשהאכילה הזו תגרום לילעלייה במשקל,שלא לדבר על הרס הבריאות העצמי שלי,ואני רוצה להפסיק ולהיות בשבליטה,אני אפילו כותבת מה אני אוכלת,אני מתעמלת ומאוד מודעת לעינייני ביראות וכו,ודווקא במשך שנה הצלחתילאכול בריא וטוב,והתעמלתי ואני לא יודעת למה זה קרה לי... הכל התחיל מפורים,שהיה איזה יום שפוט החלטתי לזלול לי קצת,וכאילו כשאני מתחילה לזלול נוצרת אצלי המחשבה ש"אה כבר אכלתי הרבה היום,כך שזה לא יהיה משנה אם אכניס עוד כמה דברים לפה...מחר יום חדש ואתחיל מחדש.." אבל זה לא קורה! ואני לא יודעת מה לעשות,איך להפסיק את זה אחת ולתמיד, בבקשה,לכל מי שיכול לעזור לי,כל עיצה תתקבל בברכה! (לצורך העינייו אני תלמידה בת 17)

לשירלי שלום, איני פסיכיאטר ילדים ונוער אולם ברור ממכתבך שאת סובלת מהחשיבות הרבה מדי של ההרגלים והעיסוק באוכל ובמשקל, ישנה הגזמה גדולה בעיסוק באוכל בריא, משקל נכון וכו' אם את במתח בגלל הבגרויות וגם נושאים נוספים ואוכלת יותר וגם לא עולה במשקל. תנסי לעסוק בכל הנושא פחות. כדי להיות ברור, איני אומר שלדברים אין חשיבות, יש חשיבות לא להיות שמן ולאכול דברים "בריאים", אבל עיסוק יתר גם כן לא טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שירלי שלום רב! את יודעת שירלי שאת נמצאת בפורום פסיכיאטריה ויש פה אנשים עם בעיות נפשיות מאוד קשות וכשראיתי את הכותרת שלך של המכתב "אני צריכה עזרה דחוף!" כבר חשבתי לעצמי הנה עוד אחת עם בעיות חריפות ואז קראתי את המכתב שלך וצחקתי. צריך להכניס דברים לפורפורציה. קודם כל את לא ציינת במכתב כמה גורמים חשובים: א. האם את שמנה? ב. האם יש לך נטיה להשמנה? ג. האם את משמינה כתוצאה מאכילה מופרזת של דברי מתיקה? ד. או האכילה המופרזת לא גורמת לשום השמנה. קודם כל באופן כללי בגיל העשרה הגוף שלנו שורף הרבה יותר כלוריות בפעילות רגילה מאשר בגילאים יותר מאוחרים. עכשיו לתשובות: אם את שמנה אז לפי דעתי יש מקום לאכילה מבוקרת, להיתייעצות עם דיאטנית ובמקרה הצורך לפעילות ספורטיבית. כי אם המצב יחמיר(ותשקלי הרבה ) זה עלול לגרום בעתיד לבעיות חמורות (בעיקר חברתיות) אבל עלולות להצטרף לזה גם בעיות בריאותיות. אם יש לך נטיה להשמנה תשובתי הראשונה חוזרת על עצמה( דיאטנית,אכילה מבוקרת, פעילות ספורטיבית) אם את משמינה כתוצאה מהאכילה המוגזמת חבל מאוד כי אולי עכשיו אין לך בעיה(את לא שמנה) אבל בעתיד תיהיה לך בעיה קשה ביותר, גם להיפטר מהמשקל העודף וגם בעיה חברתית חמורה ולכן עדיף לשמור קצת על פה סגור ולהראות יפה במראה ולחיות חיים חברתיים מהנים בעיקר בגיל העשרה. אם את כלל לא עולה במשקל אז אין לך ממה לדאוג, הגוף שלך שורף את הכלוריות העודפות אבל את כל הזמן תיצטרכי להישאר עם היד על הדופק ולהישקל תדיר. עכשיו בקשר למזון בריאות ואימונים בגיל צעיר כל כך אני חושב שאם את אוכלת את המזון שאמא שלך מכינה זה בהחלט מספיק (פירה, שניצלים, אורז, עוף, תפ"א, אפונה, בורקס ועוד...) ובמצב הזה אין צורך כלל להיכנס לאובססיה של מזון בריאות זה מיותר לחלוטין ואני בטוח שזה לא מפיק שום תוצאות בהכרח. מה גם, שאם את יוצאת עם החברה וכולם אוכלים פיצה או המבורגר או גלידה האם יהיה לך נחמד להתאפק ולא לאכול איתם למרות שאת רוצה מאוד, וליהיות שונה חברתית מסיבות שהם בעצם לא כל כך חשובות. ותדעי לך דבר חשוב מאוד בקשר לתזונה: הרבה מאוד תלוי בגנים. באופן שבו הגוף שלנו מנצל את המזון שאנחנו אוכלים. יש אנשים שאוכלים כל חייהם מזון בריאות ונראים חיצונית ופיזית הרבה פחות טוב מאנשים שאוכלים לגמרי אוכל רגיל. אפילו מזון אורגני עדיין לא הוכח שהוא בריא יותר ממזון רגיל. מה גם שאם תעקבי אחרי אמצעי התקשורת השונים תראי שמזונות סופר בריאים כגון טופו ועדשי סויה עדיין לא מקבלים פירסום כמזונות מומלצים או בריאים במיוחד. בקשר לאימונים שלך בגיל כל כך צעיר נראה לי שזה אפילו לא בריא(בתנאי שאת לא שמנה) הגוף שלך עדיין מתפתח ואימונים עלולים לפגוע בגדילה. כדאי לשמור את המרץ לגיל יותר מאוחר שבו איזה אימון מתון(כגון הליכה) יכול באמת לעזור לשמור על הבריאות.

יש לי טיפ קטן שאולי יכול לעזור תנסי לאכול בצהרים פחמימות מורכבות כמו תפא' או פסטה. כמובן בלי תוספות שמן אם הבעיה היא עליה במשקל. כי מה שקורה שכשמשתמשים בפחמימות זמינות כמו כאלו שיש בממתקים אז אחרי זמן מאד קצר יש צורך לעוד מתוק בעוד שעמילנים הנמצאים בתפא' לדוגמא מתפרקים יותר לאט ושומרים על תחושת שובע לאורך זמן. מבלי לעורר תשוקה למתוק. לסימון אני לא יודעת אם אתה גבר או אישה אבל אני בהחלט לא מאחלת לך בעיות אכילה מכל סוג שהן בקיצור תחשוב לפני שאתה ממעיט בבעיות אחרים או בקיצור עדיף שתשתוק/י.

שלום לך כבת 15, יש לה התנהגויות מוזרות, מעין טקסים, ולפעמים התנהגות כפייתית בכל מיני דברים, יש לה גם חרדות בעיקר מפרידה או נסיעה מהמשפחה , ולכן נמנעת מנסיעות,חיי חברה מצומצמים,אך יש לה חברה אחת טובה, נערה מופנמת,ויחד עם זאת אינטלגנטית מעל הממוצע. אני מאד חוששת מסימפטומים המעידים על מחלה מה עושים מודאגת, אגי

לאגי שלום, בגיל ההתבגרות ישנן התנהגויות מאוד קיצוניות, לעתים קרובות הן נורמליות ותקינות אבל לעתים כפי שאת חוששת יתכן שמתחת לפני השטח מסתתרת בעיה. לכן כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי אני סובל מחרדות ובעיקר דיכאונות והפרעות כפיתיות, ואני במלכוד הכפיות שלי לא מבוססות על מה שמכירים בדרך כלל כמו הגזמה בניקיון, אצלי זה בא בצורה של דמיונות של כאבים על פני הגוף שלי או על פני דבר כלשהו שחשוב לי, בין אם זה אדם חשוב או משהו קדוש או חשוב לי, ואז אם באים לי הדמיונות של הכאבים, על פניהם, אז אני נאלץ לחזור על אותה התנועה באותה הפוזה ולדמין בחזרה שלא כואב להם. אחרת אני מרגיש כאב ראש וחוסר ריכוז. וחוץ מכאבים תוקפים אותי באותו אופן הדמיונות לא רק בצורת כאבים, הם מתבטאים גם בצורה של מילים רעות, שגם אותם אני צריך לבטל באופן שדומה לכאבים. וכבר קראו לי מקרים שתקף אותי דמיון על פני משהו שלא היתה לי אפשרות לבטל אותו, מכיוון שהדבר היה של אנשים אחרים ובמקום ציבורי, ולא בבית שתהיה לי שליטה לבטל את הדמיונות. ומאז המקרה הראשון שקרה לי אני לא ילך לפרט, ולא היתה לי אפשרות לבטל את הדמיון תקפו אותי כאבי ראש שגוברים ונחלשים וקראו לי עוד מקרים אחרים שלא היתה לי אפשרות לבטל את הדמיונות של הכאבים, וכבר אני סובל בגלל זה שנים מכאבי ראש שגוברים ונחלשים ודכאונות וחרדות. הלכתי לפסיכיאטרית והיא נתנה לי כדורים בשם ציפראמיל, ואני מפחד מתופעות לוואי מכיוון שלפני 23 שנים לקחתי טופרניל, הרופא אמר לי לקחת ביום הראשון כדור אחד ובשני שניים ובשלישי שלוש וזה פשוט הרס אותי!!! ובגלל זה אני מפחד לקחת את הציפראמיל, וזה המלכוד או שאני יסבול צרות שלי או תופעות לוואי אפשריות של הכדורים, ואני חסר אונים. הפסיכיאטרית אמרה שאין לזה תופעות לוואי ובעלון של זה כתוב שכן. אז איך אני ידע מה לעשות??? מישהו מכם מכיר מישהו שלקח את זה? אני רוצה חוות דעת לפני שאני לוקח כי אני מפחד, ובינתיים אני גם סובל. המצב רוח שלי משתנה במשך היום פעם טוב ופעם כאב ראש ודיכאון חוסר ריכוז וחוסר רצון לעשות משהו. ואני סובל מזה שנים רבות ואין לזה סוף, וגם לא נראה לי שיהיה לי פעם טוב.

לשלמה שלום, צר לי לשמוע שכל כך הרבה שנים אתה סובל ממחשבות טורדניות חודרניות וכפייתיות. אני מקווה שעם הטיפול מצבך ישתפר. היתרון של הציפרמיל עם כל התרופות מהדור החדש שיש להן את אותה ההשפעה הטובה כמו לתרופות הישנות אבל עם מיעוט של תופעות לוואי. הרופאה יודעת על תופעות הלוואי אבל ניסתה לעודד אותך, ובאמת אנשים רבים נוטלים ציפרמיל ואינם סובלים מתופעות לוואי כלל. אני מקווה שיענו לך אנשים נוספים והטיפול יצליח שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

והוא גם אמור לטפל בדכאונות שמעת על משהו כזה? ואם כן הוא גם יכול לטפל גם בהפרעה כפיתית?

יש לי הרבה שאלות לד"ר גיורא הידש בבקשה: 1. מהם בעצם נזעי חשמל? התחשמלות מבוקרת? (מה פירוש המילה "נזעי"?) 2. כיצד זה פועל על המוח ואיך הגיעו בכלל לחשוב שטיפול כזה יכול להיות טוב? 3. עד כמה הם יעילים? האם זו יעילות לאורך זמן? 4. האם טיפול זה שכיח, באשפוז או גם מחוץ לבי"ח? 5. האם אתה ממליץ על כך? לחברי הפורום - אתם כולכם נחמדים אבל אנא אני מעונינת בתשובה מקצועית בלבד. אותכם רציתי לשאול האם מישהו התנסה בכך ואם יוכל לספר לי מניסיונו האישי? בתודה.

לשואלת שלום, איני יודע מדוע הטיפול נקרא נזעי, אבל בטח יש לכך סיבה בעברית ואשמח לשמוע את ההסבר. מדובר על מתן זרם חשמלי במוח אשר גורם להתקף אפילפטי (אפילפסיה) וזהו טיפול טוב ועוזר לדיכאון. כמובן שעושים את הטיפול בהרדמה מלאה כך שאין סבל או כאבים בזמן הטיפול. כמו הרבה דברים ברפואה גילו את היעילות לטיפול זה במקרה. הטיפול מוכר עוד משנות השלושים של המאה הקודמת - 1935, אז חשבו שלמי שיש אפילפסיה אין סכיזופרניה ומי שחולה בסכיזופרניה אין אפילפסיה. חשבו שאם יעשו מעין התקף אפילפטי אז יבריאו מסכיזופרניה. התברר שהנחות אלו לא היו נכונות אבל בכל זאת הטיפול בחשמל הועיל מאוד לדיכאון. טיפול זה ניתן רק בבתי חולים בגלל ההרדמה הכללית. כיום מנסים לעשות טיפול דומה עם שדה מגנטי, עם מעט תופעות לוואי וללא הרדמה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא ממש הבנתי עדיין, האם תוכל להכנס יותר לפרטים? 1. למה זרם חשמלי במוח "מבטל" את הדיכאון? 2. האם זהו טיפול לדיכאון בלבד או גם להתקפים פסיכוטיים, סכיזופרניה וכו'? 3. למי נותנים כזה טיפול? כלומר - למי שמבקש, למי שבאשפוז כפוי, למקרים קשים ביותר? 4. האם הטיפול יעיל לאורך זמן? 5. ושוב - האם אתה ממליץ? בתודה רבה.

היי לכולם, ימים מטורפים עוברים עליי.שוב העבודה............ אבל לא חשוב מה היה,עכשיו אני מתארגנת לנסיעה. אני צריכה להכין תיק ועוד כל מיני דברים וכמובן את החבר הצמוד.(כדור הרגעה). ביי בינתיים ותרגישו טוב. שגב

זה הזמן שגב היקרה - לעזוב ולשכוח את העבודה .לצאת להנפש . ולחזור עם מצברים נפשיים טעונים ביונים חיובים. את החבר הצמוד(כדור ההרגעה) קחי איתך. אבל תנסי.לחשוב חיובי ולהנות מהחופש. ולשכוח אותו בתיק מאחל בריאות ממני ואני בטוח מכל החברים בפורום הזה

נסיעה טובה, שקטה ונפלאה. מקווה שתנהי מכל רגע. כשתחזרי אשמח אם תספרי לנו איך היה. ערן שמשועשע מהרעיון שיש לו חברה צמודה ("הגלולה")

הי זהו,התיק מוכן וגם החבר הצמוד. חשבתי אולי כן לקחת חצי כדור לפני הטיסה.אין לי בעייה עם טיסות אבל מאז המקרה אני לא יודעת איך אגיב. בכל מקרה,מודה לך ואעדכן כשאחזור. לילה טוב שגב

זה מדהים עד כמה שהם קשורים האחד בשני ואצלי זה כל כך בולט. כבר יומיים שאני לוקחת מינון גדול יותר של סטרואידים ועצם הלקיחה כמו הצורך לחזור לסטרואידים דיכאו אותי מאוד. איך שהתחלתי שוב עם הסטרואידים לפני יומיים חזר עניין הכיחכוך להציק לי וזה אחרי שבוע של כמעט שקט מוחלט. זה פשוט לא יאמן. האם זה באמת רק נפשי? אני נורא מפחדת כי אני על מינון מקסימילי של הרמרון ואין לי יותר לאן לעלות את המינון ומה יהיה אם זה לא יעבור?

היי כמו שאמרת-הכל קשור האחד בשני. עצם המחשבה שלקחת את הסטרואידים כבר גרמה לך למחשבות של מה יהיה?ומהלחץ מתחילות התופעות שציינת. מציעה לך,פחות לחשוב על כמה לקחת ומה לקחת ותיראי שזה יעבור. בהצלחה שגב

גוף ונפש קשורים אחד בשני. אז המון בריאות. כי מחר יהי טוב יותר.

אריאל, מבין בין השורות שאת מודאגת שהגעת למקסימום בתרופה ומשם לא תוכלי לעלות, ומודאגת מה יקרה אם תצטרכי עוד. אני חושב שקשה מאד עד כדי בלתי אפשרי להפריד בין גוף לנפש. מאחל לך יום שקט. שולח חיבוק חם אגב, האם אפשרי שתעבירי לי איכשהו את המייל שלך? ערן

יש לי בעיה...אני בן 29 וסובל מתופעה שנקראת פסאודו אפילפסיה, כשאני מקבל התקף אני מגיע עד לכדי החייאה ומוצא את עצמי מונשם בטיפול נמרץ.כשאני מגיע למיון וזה קורה לי שם הנוירולוגים חושבים שאני עושה את עצמי ואני ממש לא... הנוירולוגים מביישים אותי במיון לפני כל האנשים בטענה שאני סתם עושה את עצמי לועגים לי בפני רופאים אחיות וחולים... גם שכהגעתי עם יד נפוחה למיון כי קיבלתי מכה, ולצערי חטפתי התקף של התכווצויות הרופאים קראו לנוירולוגים והנוירולוגים אמרו לרופאים שאני עושה את עצמי הרופאים שלחו אותי הביתה עם יד נפוחה כשהתגלה לאחר צילום רנטגן אחרי כמה ימים כסדק! בקופת חולים..... השאלה היא מדוע רופאים חושבים שמי שסובל מפסאודו אפילפסיה עושה הצגות? הייתי רוצה לקבל פרטים נוספים על התופעה הזאת כדי לדעת מדוע הרופאים לועגים לי בכל פעם שזה קורה לי אני נואש ולא יודע מה לעשות אני ממש אומלל מהתופעה הזאת שהורסת לי את החיים אנא עזרו לי

אני לא מכירה את התופעה אבל בהחלט לא מגיע לך או לאף אחד לקבל יחס מזלזל מצד רופאים. אני מקווה שלא תהיה פעם באה אך אם תזדקק לסיוע רפואי שלא תקבל שוב יחס כזה. זה באמת מרתיח ופוגע. בושה להם! אריאל

אתה באמת עושה הצגות!!!!

חוצפה של שירות מצד בית החולים. אני חושב שצריך להתלונן על בית החולים .וצוות בית החולים בכל הפורומים. שתהיה לנו בריא. רק אנחנו מבינים את מה שאתה מספר. ובטוחים שזה לא הצגה.

מסכים עם אריאך ועובר אורח 2003. זו חוצפה. לא מספיק שקשה לך הם מוסיפים עוד קשיים. מאחל לך שתרגיש טוב, אתה לא לבד. ערן.

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה ורציתי לדעת :האם בעיות אכילה (אנורקסיה) הם גם סימפטום של סכיזופרניה? לפני שחליתי בסכיזופרניה חליתי באנורקסיה וכשנתנו לי טיפול נוגד פסיכוזה כשהיה לי התקף פסיכוטי ראשון הכדורים הללו פתרו לי את בעיית האכילה, ובכלל שמתי לב כשאושפזתי בבי"ח שלהרבה חולי סכיזופרניה יש בעיות אכילה (הם מתעסקים כל הזמן כמעט ברצון לרזות, מדברים על זה הרבה, מתעסקים עם האוכל ועם הגוף שלהם יתר על המידה-ממש עם "ראש אנורקטי",ושמתי לב שכמו במצב שלי הרבה חולי סכיזופרניה מגיעים רזים מאוד לבי"ח עם שתי סימפטומים מרכזיים:חוסר רצון לאכול והרבה מחשבות שווא שאצל חלקם גם מלווים בשמיעת קולות. אני קראתי באתרים רבים על סכיזופרניה ולא ראיתי שכתוב שבעיות אכילה הן סימפטום של סכיזופרניה ,אני אישית מאמינה בעקבות נסיוני ובעקבות תצפית על חולים אחרים שסכיזופרניה נגרמת מחוסר איזון במערכת העצבים שנוצר במוח מחוסר באוכל (וקראתי שגם מחוסר שינה),אני מאמינה שבנאדם שלא אוכל הוא לא רק נעשה רעב אלא גם נעשה משוגע- חומרים בסיסיים שבמזון שחיוניים לקיום תהליכים במוח לא מסופקים וכך נוצר חוסר איזון במוח(אני לא מתכוונת למצבים שבהם המחלה עוברת בתורשה-ואז זה בגנים),כידוע חומצות אמינו שבחלבונים שבמזוננו אחראים על תפקוד הורמונים כמו דופמין,ומזונות אחרים על אצטלכולין וסרוטונין,כל אלה שאי תפקוד תקין שלהם יוצר פסיכוזה או מחלת נפש אחרת. מאידך ,לא כל אנורקטית חולה בסכיזופרניה אבל מנסיוני (וגם על חולים אחרים שלא היו אוכלים והיו חולים בסכיזופרניה) תרופות נוגדות פסיכוזה עוזרות מאוד לאכול ,והצורך לרזות באובססיביות נעלם ומוח נעשה "מסודר" מהבחינה הזו. אני כמעט בטוחה שכל סכיזופרניה מקורה באנורקסיה ,אבל מה שכן לא כל אנורקסיה תוביל לסכיזופרניה. מוזר לי שקראתי שלא יודעים עדיין ממה נגרמת סכיזופרניה כי לי זה כמעט מאוד ברור. עוד משהו תמוה- קראתי שמחפשים תרופה לאנורקסיה שתגרום לתאבון אבל חוסר תאבון הוא תוצאה של אנורקסיה ולא הגורם שלה ,אולי אני טועה ,אבל זה נראה לי קצת מגוחך לטפל בתוצאה ולא בגורם(הגורם הוא כמובן הפחד מהשמנה ,מה שגורם לעיסוק אובססיבי בהרזייה) . אשמח לקבל ממך תגובה על מכתבי ולדעת מה שבאמת נכון על המחלה כדי שאוכל להבין טוב יותר ממה סבלתי, ולמה קשורים בעיות האכילה - לאנורקסיה שהיתה בנוסף לסכיזופרניה ? או שבעיות אכילה הן סמפטום של סכיזופרניה? בתודה מראש, רינת.

שלום. לדעתי את טועה.גם אני חולה זכיזופרניה ושקלתי לפני שהתחלתי לקחת כדורים כ-82 והיום אני כבר שוקל 105 אבל המשקל 82 היה סביר ובהתאם לגובה שלי. אים נלך לפי מה שאת אומרת אז רוב חולי הזכיזופרניה צריכים להיות גם חולי אנורקסיה מה שלא נכון.

רינת שלום רב! קודם כל לעובדות. אני חולה סכיזופרניה ובחיים אבל ממש בחיים לא היו לי מחשבות אובססיביות לגבי כמויות האוכל שאני אוכל או שרזה מאוד זה דבר יפה ומושך וזה מה שיגרום לי אושר או קיי. עכשיו בקשר לתזות שלך בנוגע לשינה לא מספיקה שגורמת לסכיזופרניה או חוסר במזון שגם עלול לגרום לסכיזופרניה אני חושב שזה מנותק לחלוטין מהמציאות וצר לי לאכזב אותך. קחי לדוגמא את השואה והגבורה. אנשים לא אכלו שם כמו שצריך במשך שנים ואף אחד לא חלה שם בסכיזופרניה בגלל חוסר במזון, אמת אנשים שם חלו במחלות נפש קשות מאוד אבל זה בגלל המצב הפיזי והנפשי שהם היו שרויים בו(התעללות, עינויים, קור, חום, פחד מתמיד, וחוסר ודאות לגבי העתיד) וזה רק חלק מהרשימה. בקשר לשינה, אני בטוח שחוסר בשינה זה תוצאה של סכיזופרניה (נזק שכבר נגרם במוח) ולא גורם לסכיזופרניה ופה יש לי עוד דוגמא:יש הרבה יחידות קרביות בצה"ל שהאנשים בהם לא יושנים שינה מספקת במשך שבועות ולמרות זאת אף אחד מהם לא חולה בסכיזופרניה.(נכון הם מרגישים קצת מטושטשים אבל לא יותר מזה) תראי רינת, גם בלי להכיר אותך אישית אני מוכן להמר שהגורם הכי בולט (ותחשבי על זה טוב) שאיפיין את התקופה שקדמה לאישפוזך היה ניתוק מוחלט מהחברה ומהסביבה החיצונית( ללא חברים, ללא חברות, ואפילו הדרדרות קשרים בתוך המשפחה) ומיותר לציין ללא כל תעסוקה חברתית מסוימת כגון: עבודה, לימודים וכו" ותתקני אותי אם אני טועה. התפיסה שלך לגבי העולם החיצוני קודם לאישפוז היתה תפיסה מעוותת ולא ריאליסטית שנגרמה מניתוק הדרגתי מהעולם החיצוני, התכנסות פנימה לעצמך וחיפוש משמעויות חדשות(ולא נכונות) לחיים. זאת אומרת שסכיזופרניה היא בעצם קצר בין האדם החולה לבין סביבתו(זאת בכל אופן התוצאה הסופית שלה וגם חלק מהגורמים לה) אדם הוא יצור חברותי שרוצה חום ואהבה(כולם) ממשפחה או\ו מחברים או\ו מבת או בן זוג והוא זקוק לתקשורת חברותית מאחד או מכל הגורמים שציינתי כמו אויר לנשימה. ואם לא מיתקיימת התקשורת הבסיסית הזאת למשך תקופה ארוכה ב ע י ו ת מ ת ח י ל ו ת ,תחילה מינוריות(לדוגמא רק פסיכולוג, בלי תרופות. יש כאלו) ולאחר מכן בעיות אקוטיות לדוגמא:פסיכיאטריות. רינת תדעי לך (ואת זה גדולים ממני אמרו) החברה היא הראי של האדם לבחון את עצמו וניתוק מהחברה או קשיים בהסתגלות לחברה גורמים לבעיות רציניות מאוד. אל תביני אותי לא נכון כאילו בן אדם אמור להסתדר עם כ ל האנשים אבל רצוי מאוד שכל אחד יהיה לו משפחה פחות או יותר תומכת או חברים מספר או בן או בת זוג. רינת אנחנו סבלנו בשלב מסוים בחיינו מכשל חברתי חמור שגרם לנו להמצא במצב הנורא בו אנו נמצאים עכשיו ואולי רק נס יוכל להחזיר את הגלגל לאחור ביום מן הימים. עכשיו רינת בקשר לאנורקסיה ראשית כל אני אקדים ואומר שאני הטרוסקסואל(זאת אומרת שאני מאוד מאוד נמשך לבנות המין השני זאת אומרת לנשים) תדעי לך רינת שגברים לא אוהבים קיצוניות משני הצדדים ז"א לא נשים שמנות אבל בהחלט ממש בהחלט לא נשים שלדים שרואים להן את העצמות של הצלעות או שאין להן חזה או שאין להן ישבן. גברים אוהבים מאוד את מה שאלוהים נתן לאישה (חזה, ישבן ובשר מעל העצמות) תראי בעצמך הרבה נשים הולכות ומשתילות חזה ואם אפשר גם ישבן. אז שבחורה אנורקסית תשחית את מה שאלוהים נתן לה בכונה תחילה זה הפשע הכי גדול והטעות הפטאלית הכי גדולה לבחורה לעשות. אני אישית,ועוד הרבה גברים כמוני בעולם, סולד מהדוגמניות המודרניות בערוץ האופנה. הם לא מושכות אותי! הם רזות מידי. אין להן חזה, אין להן ישבן, יש להם רגליים וידיים רזות מידיי. הבעיה לא טמונה בגוף של בחורה צעירה(כל אחת במה שאלוהים נתן לה: אחת קצת יותר אחת קצת פחות) הבעיה בראש! לא הולך לבחורה עם גברים( מסיבות שלגמרי לא קשורות לגוף שלה) ובחורה מחליטה (בטעות נוראית) שהבעיה היא הגוף. אני שוב מוכן להמר רינת שהיו לך הזדמנויות עם גברים (כמו שלי היו עם נשים) שהיו מוכנים לקבל אותך בשלמות כמו שאת( ואם היית שמנה גם דיאטה צריך לדעת מתי להפסיק ולהבדיל בין ט ו ב ל ר ע בין מ כ ו ע ר ליפה.) אבל את לא ניצלת את ההזדמנויות האלו(כמו שאני לא ניצלתי הזדמנויות עם נשים שהיו לי) לכולם יש הזדמנויות טובות אבל רק מעט שבמעט מנצלים אותם באמת. תכתבי לי אם את רוצה ואם טעיתי לגביך ספציפית תתקני אותי האי-מייל [email protected]

לרינת שלום, את צודקת בדברים רבים, ומיד אפרט, אולם הבעיה היא שסכיזופרניה זה דבר מורכב וישנם כנראה סיבות רבות וסוגים שונים ולכן אנחנו עדיין לא מצאנו את הסיבה היחידה והחשובה ביותר. ולשאלותיך, אנורקסיה בהחלט יכולה להיות סימפטום של סכיזופרניה או חלק מסכיזופרניה, כמובן שיקיים הסוג של אנורקסיה שמדברים עליה הרבה והיא אינה קשורה לסכיזופרניה. אבל גם בסכיזופרניה וגם באנרוקסיה ישנו עיוות בדימוי הפנימי של הגוף, אנשים רזים מאוד יגידו שהם שמנים או שהם צריכים לרדת עוד במשקל, ולכן יתכן שמדובר בדברים על גבול הפסיכוזה. אבל אם קיים התקף פסיכוטי ברור אז האבחנה תהיה לכיוון הסכיזופרניה ולא אנורקסיה רגילה. אנשים שמונעים מהם שינה או יותר נכון שנת חלום עלולים ללקות בפסיכוזה, למרות שזו פסיכוזה שונה ולאו דווקא סכיזופרניה. בנוסף, התרופות נגד פסיכוזה מהדור הישן וגם החדש גורמים לתאבון מוגבר ולעליה במשקל אצל רבים מהאנשים, וזו הסיבה לאכילה. מקווה שעניתי לשאלותיך, ואשמח להרחיב שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת אם יש קשר בין הרגשה פיזית לא טובה של חולשות מידי פעם במשך היום בחילות וסחרחורות לבין התקפי חרדה לדעתו של רופא המשפחה שלי יש קשר התחלתי לקחת גלולות בפעם הראשונה חשבתי שאולי גם זה הגורם (אמרו לי שלא) ואם יש קשר דר' הידש הייתי רוצה שתמליץ לי על מספר פסיכולוגים בטיבעון (גילו לי שאתה משם) תודה רבה שגית

הי שגית החרדה יכולה לחכות כל סימפטום פיזי אפשרי ולכן יתכן שסחרחורות ובחילות הם אכן סימפטום של החרדה. אבל, נראה לי כי כדאי לשלול קודם כל גורם אורגני ע"י בדיקות. אם אלה יוצאות שליליות והכל תקין יש מקום לחשוב על זה כמשהו נפשי תרגישי טוב אריאל

אז אולי את גם יודעת אם הרגשה פיזית רעה בלי הרגשה של פחד כמו שהיה לי לפני שנתיים זה גם התקף חרדה? תודה שגית