פורום פסיכיאטריה

האם מודעות והתעניינות יתרה במחלות נפש של נערה הסובלת מדיכאון והפרעות נפש עלולה להיות מסוכנת למצבה הנפשי? תודה.

שלום, כמובן שאי אפשר לתת תשובה גורפת אבל אני חושב שאפשר לראות בכך דבר חיובי, הבחורה מרגישה שמשהו לא בסדר ומנסה להגדיר אותו ואולי לחפש עזרה, כנראה מדובר בשלב ראשון של התחלה וגישה לגורם מקצועי. איני חושב שעלול להיות בכך נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני רווק בן 27 לאחר ניתוח כירורגי במוח. המצב הפיסי שלי נראה בסדר אבל מנטלית אני לא מרגיש אותו בן אדם. בנוסף אני מרגיש הרבה פחות מרוכז. ממש כאילו אאוטסיידר. האם יש בהתערבות כירורגית זו לשנות הרגשה ופרספקטיבה או שזוהי עדיין רק שארית של הטראומה. בכלל, הייתי רוצה לדעת מהן התופעות של אחר ניתוח כירורגי במוח. תודה רבה, u.

שלום, יתכנו שני הדברים לחוד וגם ביחד. כלומר יתכן שמדובר על תגובה נפשית לניתוח, תגובה נפשית אחר ניתוח היא דבר שכיח ומדובר על כל ניתוח בגוף, כל ניתוח הוא טראומה, גם עצם המחלה או שקיימת בעיה היא מחשבה שצריך להתרגל אליה. פעמים רבות אדם עובר מבריאות שלמה להכרה שהוא חולה (סוכרת, מחלת פרקים, כיב, מחלת לב), דורשת הסתגלות והמצב הנפשי יכול להיות לא מאוזן עד שמסתגלים. בניתוח מוח קיימות הפרעות ספציפיות, חשוב מאוד לדעת היכן היה הניתוח ומדוע, והאם נגרם נזק לרקמת המוח. לכן אי אפשר לתת תשובה ספציפית לשאלתך מבלי להיות מצוי בכל הפרטים. עם זאת באופן כללי בהחלט עלולים להיות שינויים נפשיים על רקע של פגיעה/ניתוח במוח. לצערי במקרים דומים יתכנו שינויים גם ספציפיים וגם רגשיים כפי שתיארתי. כדאי לפנות לאבחון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה עושים עם מישהו הזקוק בדחיפות לטיפול אך מסרב ליזום זאת בעצמו?

ליאורה, אפשר לכפות על אדם כלשהו טיפול רק אם הוא מסוכן לעצמו או לחברה. עדי

התשובה תלויה בגיל אותו מישהו ובחומרת מצבו. אם הוא קטין אז אפשר " לכפות" עליו את הטיפול, אם אני לא טועה, או אם מצבו הוא כזה שמסכן חיי אחרים או מסכן את חייו עצמו. בכל מיקרה, כדאי לדבר לליבו של אותו אדם ולהסביר לו את חשיבות הטיפול וכמובן לשמוע ממנו למה הוא אנטי וממה הוא מפחד בהצלחה

לליאורה שלום, השאלה היא מאוד כללית, באופן עקרוני צריך לבדוק האם הוא מסוכן לעצמו או לאחרים. אם אין גורם של סכנה אז אפשר לפעול יותר לאט. כדאי לנסות לערב גורמים נוספים היכולים להשפיע על אותו האדם, לצרף את רופא המשפחה למה שקורה, חברים וקרובי משפחה שיכולים להשפיע וכך הלאה. צריך הרבה סבלנות, לפעמים גישה ברורה שקיימת בעיה וצריך לפנות לטיפול היא הגישה הנכונה ועם הזמן תתן את הפירות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אריאל - נוכחות חובה! ברור? ;-))) בצ'אט הבסיסי של נענע בחדר "אני חרד" http://chat.nana.co.il/.

אני חדש בתחום ולא יודע איך נכנסים לחדר הצ'ט "אני חרד" מישהו יכול לעזור ? יצחק

גם אני ניסיתי להכנס ולא הצלחתי.

יש לי בן בן 26 והוא נוטל ריספרידל כבר שנה וחצי,כעת הרופא החליף לו את התרופה ריספרידל 3 לזיספרקסה מינון 5 . ברצוני לדעת האם כדור הזיפרקסה יעיל יותר מהריספרידל,, והאם ניתן לעבור מכדור ריספרידל מינון 3 ל-כדור זיפרקסה מינון 5, מבלי לרדת במינון של הריספרידל קודם,כדי שהמעבר ייהיה הדרגתי? אודה לתשובתך נעמי

שלום נעמי! האם אפשר לשאול האם את יודעת מדוע הרופא החליט לעבור מריספרדל לזיפרקסה? האם הטיפול בריספרדל לא היה יעיל במידה מספקת? לתשובתך אודה רפואה שלמה!

לנעמי שלום, זיפרקסה ורספרידל הן שתי תרופות טובות, מהמתקדמות, כלומר שייכות לקבוצה של נוגדי פסיכוזה מהדור החדש הלא טיפוסיים א-טיפיים. לעתים כאשר תרופה אחת אינה "עושה את כל העבודה" והשיפור אינו מספיק או שישנן תופעות לוואי עוברים מתרופה אחת לשנייה ומקווים שהתרופה השניה תתאים יותר לאדם מסויים מאשר הראשונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך יעל! הריספרידל עזר ,לטענתו של הבן שלי , לאסוף אותו לסדר לו את המחשבות המבולבלות ועוזר לו לתפקד .אך הבעיה שהוא מרגיש עדיין תקוע קשה לו לתקשר, והוא מרגיש ריקנות, . כמו שד"ר גיורא הירש כתב הריספרידל עשתה חלק מן העבודה וכניראה שאת החלק השני צריכה לעשות הדיפרקסה. מקווה שעזרתי רפואה שלמה גם לך!

רציתי לשאול- קראתי באתר של ידיעות אחרונות שמאניה דיפרסיה- זה התקפי זעם ובזבוז כספים. אם לי יש מצבי רוח - פעם טוב מאוד ופעם גרוע - ואין אצלי בזבוזי כסף גדולים האם זה לא מאניה דיפרסיה ?

ללילך שלום, מאניה דפרסיה היא הפרעה קשה שבה התנודות במצב הרוח הן קיצוניות ולא סתם קצת מצב רוח טוב יותר וקצת פחות כמו אצל כל אדם נורמלי. לכן גם ביזבוזי כספים בסכומים גדולים, יתכנו פעילות מינית אינטנסיבית ביותר, מצב רוח טוב מאוד ואאופוריה וגם מחשבות של גדלות. פעמים רבות החשש והאבחון העצמי גורמות למחשבות ולשאלות כמו שלך.... לכן אני מציע להרגע ואולי לשאול חבר קרוב האם הוא חושב שאת במצב רוח מוגזם, לדיכאון או לפעילות יתר. הדגש הוא על מוגזם... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב. רציתי לדעת :האם קיים חיסון לסכיזופרניה?, אם כן- האם החיסון פותר אותי מנטילת כדורים? (אני נוטלת 120 מ"ג גאודון). האם יש לחיסון תופעות לוואי ואלו? לכמה זמן הוא יעיל? כל כמה זמן צריך לעשות חיסון? האם יש חיסון לכל החיים? האם החיסון בטיחותי ויש מספיק נסיון איתו-האם קיימות סכנות בחיסון? האם אתה ממליץ עליו- מדוע? כמה עולה החיסון ואיפה ניתן לבצעו?אני בת 22- האם יש הגבלת גיל? -אם לא קיים עדיין חיסון-מתי לדעתך צפוי להיות? האם עובדים על זה? אשמח לקבל כמה שיותר פרטים על החיסון, בברכה דינה.

דינה שלום! קראתי את ההודעה שלך וגם אני כמוך מטופל בגאודון. אני לא רופא אבל לעניות דעתי וכמו שאני מבין את המחלה שאנו לוקים בה לא יתכן חיסון כי חיסון זה משהו נגד וירוסים וסכיזופרניה זה לא וירוס זאת מחלת נפש שבה החלק שאחראי על קוי אופי ויחסים בין האדם החולה לבין סביבתו, שנמצא בתוך המוח פשוט נפגע. כמובן שיש זריקות אבל הם לא חיסון הם פשוט תרופה כמו גאודון שניתנות בריכוזים גבוהים ישר לתוך זרם הדם ולכן השפעתן חזקה מאוד. חוץ מזה דינה אני משאיר את המייל שלי כאן אז אם את רוצה תצרי קשר [email protected]

לדינה שלום, גם אני מטופל בגאודון במינון דומה לשלך. אני חושב שסימון צודק בדבריו לגבי מתן חיסון, וגם לי נראה שמדובר יותר במקרים אקוטיים של התקף ולא של טיפול ממושך. אבל כדאי לשמוע יותר פרטים מד"ר הידש. ואם אפשר לשאול: איך את מרגישה עם המינון הנ"ל? אשמח לשמוע ממך, איתמר.

תפסיקו להשאיר כאן מייליים זה לא בטוח

אני רואה שהן תמיד מופיעות ביחד

רסיטל=ציפרמיל האחת מיוצרת בארץ והשניה בחו"ל מצ"ב קישור מאינדקס תרופות http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

ליוגב ודורון תודה, התשובה מדוייקת שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלה :האם ישנם כמה סוגי טיפולים למניה או שרק ע"י זוג כדורים אחד מדובר בבחורה צעירה שאין מקרה תורשה במשפחה בכלל

לטל שלום, בהחלט ישנן מספר אפשרויות טיפוליות. בדרך כלל משתמשים בתרופות מקבוצת מייצבי מצב הרוח (מלשון יציב) כמו ליטיום ודפלפט ואפשר גם מנוגדי הפסיכוזה במיוחד מהדור החדש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מבקש מידע או הפניה למידע בנוגע להשפעות של אישפוז ארוך טווח על סכיזופרנים

לאיזה השפעות אתה מתכוון, באיזה תחום? בתחום האישי כלומר נפשי או בחיים בכלל (עבודה)

לדוד שלום, ישנו מידע עצום על הנזקים של אשפוז לטווח ארוך. באשפוז האדם הופך לתלותי במערכת, עם ירידה ביוזמה ובאנרגיות והתרחקות מכל מסגרת חיים רגילה. כיום מקובל שאשפוז ארוך יוצר בעיות כשלעצמו ולכן המגמה היא להוציא את האנשים מבתי החולים ולאפשר מגורים וטיפול בקהילה ובכך לעתים אפילו לשמור על צלם אנוש. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, אני שאלתי מספר שאלות השבוע ועזרת לי מאוד מאוד. אם מותר לשאול עוד מספר שאלות באותו עניין אני איהיה מאושרת והרבה פחות מבולבלת! ! כעת בעייתי היא זאת: אני ניסיתי כאמור להפסיק בעבר את הרסיטל (עקב עלייה במשקל) בבת אחת וסבלתי בצורה חריפה ביותר (כאבי ראש, הקאות , תחושה של שפעת שאינה עוברת עד שחזרתי לקחת כדור שלם). השבוע המלצת לי לרדת במינון של רבע כדור כל כמה ימים. אני שמעתי שגם בשיטה זו לא ניתן להימנע מגמילה כואבת וממושכת מהרסיטל. האם זה נכון? אני עובדת בעבודה שאיני יכולה להפסיד ימי עבודה..... ואני כ"כ מפחדת להרגיש שוב את מה שהרגשתי בגמילה הקודמת (אני מרגישה שבויה של הכדור הזה!) - ועל כן...האם אתה ממליץ לשלב בין רסיטל (20 MG) וזייבן (300 ליום) - האם מותר/רצי? האם כך ניתן לעצור את העלייה במשקל מהרסיטל? האם צריך להפסיק לחלוטין את הרסיטל לפני שמתחילים לקחת זייבן? סליחה על מליוני השאלות.....ותודה על תשומת הלב! איילת

לאיילת שלום, ראשית ואני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא להבין שאין שום דבר דחוף, אפשר לעשות את המעבר באופן הדרגתי ביותר כיוון שאינך ממהרת לשום מקום, חשוב לשמור על האיזון הנפשי ועל התפקוד בעבודה והתרופות הן עניין משני. חייבים לדעת מה חשוב ומה חשוב יותר. לכן לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על התפקוד בבית ובעבודה ולהרגיש בטוב. התרופות הם דברים חשובים אבל פחות. לכן אני חושב שאפשר להוריד במינון של הרסיטל בהדרגה, לנצל סופי שבוע (אז לעשות את ההפחתה) או חופשות של יומיומיים וחשוב לזכור שכדאי להרגיש בטוב. כאשר תגיעי למינון של פחות מחצי כדור רסיטל תוכלי להוסיף את הזיבאן. שיהיה רק טוב ובסבלנות העיקר להרגיש בטוב, התרופות הן רק כלי-אמצעי להרגיש בטוב הידש

שלום לד"ר הידש אני בן 60. יש לי הסטוריה של נפילה למצבי חרדה קשים וגם דכאוניים עם קשר ישיר לבעיות כלכליות. בעברי 2-3 נפילות נפשיות קשות והרבה גלים קטנים בעיקר של מצבי חרדה. הנפילה הקשה הראשונה , ואולי הטראומטית ביותר היתה לפני כ- 30 שנה. הייתי במשך השנים בטיפולים מכל הסוגים והמינים. לאור ההתפתחות הגדולה בפיתוח תרופות אנטי דכאוניות והתפשטות השימוש בהם, רציתי גם אני למצוא תרופה שתתאים לי ותמנע ממני את החוויה הטראומטית של נפילה לתהום. פניתי לטיפול במרפאת החוץ הפסיכיאטרית של תל השומר. בהמלצת הפסיכיאטר התחלתי ליטול חצאי כדור של סרוקסט ולאחר כשבוע ימים התוצאה היתה איומה. תופעות הלוואי ממש הכריעו אותי והפכו את חיי לבלתי נסבלים. נאלצתי להפסיק את לקיחת הסרוקסט והמשכתי רק בלקיחת קסנגיס ותוך כשבועיים השתפר מצבי מאוד וחיי הפכו לשגרתיים. לפני 3 שבועות , בעקבות משבר כלכלי מאיים ומפחד מתוצאותיו האפשריות, התמוטטתי לחלוטין. הפסיכיאטר במרפאות החוץ המליץ שאקח כמה ימים חצי כדור לוסטרל במינון 50 מ"ג ואחרי כמה ימים לעבור לכדור שלם של 50 מ"ג, וכמו כן 3 פעמים ביום כדור קסנגיס 0.5. הלילה, לפני השינה לקחתי כדור קסנגיס. ישנתי שינה רצופה עד הבוקר (בהשוואה לימים האחרונים בהם התעוררתי בין 4 ל5 בבוקר). מאוד התקשיתי לקום מהמיטה , ורק לקראת השעה 10 הצלחתי לקום. יחד עם ארוחת בוקר(שאכלתי ללא תיאבון וחשק) לקחתי את כדור הלוסטרל הראשון. (מרב טשטוש לקחתי כדור שלם במקום חצי..) כמה בעיות מטרידות אותי ואני מבקש את עזרתך במתן הסברים והנחיות : 1) איך להתגבר על תופעות הלוואי אם וכאשר יופיעו? הבעיות שהכריעו אותי בסרוקסט היו הבחילה , הרעדים בגפיים ודופק מואץ. האם יש אמצעי נגד לשיפור ו/או ניטרול הבחילה ? 2) קראתי בפורום שהלוסטראל עלול לגרום לנדודי שינה? כאשר אני ער בשעות המוקדמות של הבוקר כל המחשבות השחורות והרעות רודפות אותי ולא נותנות לי מנוח. האם יש אמצעים נוגדים(כדורי שינה ?) שמאפשרים שינה עד הבוקר? 3) הקסנגיס במינון הנוכחי גורם לי להיות כמו "זומבי" . מתי אוכל להוריד את המינון של הקסנגיס ? לאיזה מינון ? בתודה על עזרתך יצחק

ליצחק שלום, אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא שהגעת לטיפול ואתה רוצה להעזר. אתה כותב שהמצב הנפשי נגרם עקב משבר כלכלי, אבל גם מצב נפשי לא טוב עלול להשפיע על התפקוד והמצב הכלכלי, לעתים כאשר ישנו מעגל סגור כזה, אין ברירה אלא לשבור אותו עם תרופות. הדבר החשוב ביותר הוא למצוא את הטיפול המתאים לך, יתכן מאוד שעם הלוסטרל לא יהיו לך שום תופעות לוואי אפילו אם היו עם הסרוקסט. תוכל לקרוא תגובות וכיצד אנשים התמודדו עם תחילת הטיפול בלוסטרל בשאלה זהה שהייתה לפני יומיים שלושה. (לפי זכרוני יש שם תשובה של נועה47). בכל אופן הלוסטרל היא תרופה טובה, היא הפופולרית ביותר בין התרופות מקבוצה זו בארה"ב ורצוי ליטול אותה בבוקר עם אוכל כדי למנוע את תופעות הלוואי. השימוש בקסנקס הוא מזדמן לפי הרגשתך, אם תיטול מינון נמוך יותר אז תרגיש יותר ערני, אני תמיד מעדיף טיפול מזדמן לפי הצורך וההרגשה בקסנקס מאשר טיפול קבוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הידש, תודה על התשובה המקצועית ועל העידוד. אני מקבל את גישתך להשתמש בקסנקס באופן מזדמן לפי התחושה ולפי הצורך.כך נהגתי עד היום. אלא שכעת "קיבלתי הוראות" לעבור למינון גבוה יותר בזמנים קבועים, ולכן גם התעורר אצלי הצורך לשאול ולבדוק האם זה נכון לנהוג כך.קיבלתי מתשובתך חיזוק לספקות שהיו לי. יש לי אליך שאלה עקרונית : האם יש הבדל בין לקיחת כדור שלם (שאמור להיות לו טווח השפעה של 8 שעות)פעמיים ביום או ארבעה חצאי כדורים כל 4 שעות?? האם יש לכך השפעה כל שהיא על המצאות החומר במחזור הדם והשפעתו האפקטיבית הקבועה? האם יש שוני בגרף האפקטיביות בין שתי צורות לקיחת הכדורים ? התשובה נותנת כמובן את המאזן בין התועלת המירבית לבין הגמישות של שיטת חצאי הכדורים המאפשרת להפעיל שיקול דעת ולהצמד לשיטת השימוש "המזדמן" שאלה שניה : למרות שבמרשם הפסיכיאטר נרשמו לי כדורי קסנקס, קיבלתי בבית המרקחת, על בסיס מרשם של קופת חולים מכבי, תחליף בשם ALPLARID מתוצרת כצט. אם אני לא טועה יש גם תחליף מתוצרת אגיס המיוצר ברשיון של היצרן המקורי ומסופק לחולי קופת חולים כללית. קיבלתי מידע מידיד שהתחליף ALPPLARID לא השפיע עליו טוב ולאחר מלחמות הסכימו בקופת חולים מכבי לספק לו את הקסנקס המקורי. מה אתה יודע בענין זה ? שאלה שלישית : אתמול התחלתי לקחת את הלוסטראל. המינון שהוכתב לי היה חצי כדור של 50 מ"ג לימים הראשונים, ואח"כ לעבור לכדור שלם. אתמול לקחתי בטעות כדור שלם. האם להמשיך בכדור שלם או להצמד למינון הנמוך בכדי לסייע לגוף להסתגל ? בתודה על עזרתך, יצחק

שלום לד"ר הירש, פניתי אליך בעבר וציינתי שהנני נוטלת זיפרקסה 2.5 מ"ג. כתבת לי שמינון זה טוב למניעת התקף ולכן מומלץ המינון של 5 מ"ג או יותר. כעת ברצוני להוסיף שמשקלי 44 ק"ג וגובהי 1.56 מ'. כלומר, האם יכול להיות שמינון נמוך של 2.5 מ"ג מספיק למשקל כזה או שבכל זאת מומלץ לקחת 5 מ"ג ואז המינון יותר אפקטיבי ויעיל יותר. כמו כן, אני חושבת שתופעת לוואי של זיפרקסה היא גם עצירות.

לד"ר הירש, קראתי באחת התשובות שלך שאם שוברים כדור זיפרקסה לשניים, את החצי השני צריך להרחיק מהאור. אני שמה חצי כדור בקופסה סגורה. האם עלי לשמור את הכדור בתוך האריזה המקורית של כדורי הזיפרקסה? בתודה, ארנה

ארנה שלום רב! אני אינני רופא, למעשה אני חולה. קראתי את את השאלה הראשונה שלך בקשר לכמות של זיפרקסה שאת נוטלת וגם קראתי את תשובתו של הרופא. אכן הכמות שאת נוטלת היא מאוד מאוד קטנה. אבל הדבר החשוב שצריך לתת עליו את הדעת הוא איך את מרגישה עם הכמות הקטנה הזאת. פה צריך ליהיות מאוד מאוד ז ה י ר י ם, מחלות נפש הם בהחלט לא משחק ילדים. וכאן אני אסביר את עצמי: השאלה היא האם את מרגישה טוב ואין סימפטומים בולטים יותר או בולטים פחות עם הכמות הקטנה הזאת. סימפטומים בולטים יכולים ליהיות: קולות, פחדים לא רציונלים, דימיונות שווא, התנתקות מהעולם המציאותי, פחד לא רציונלי מאלוהים, חשדנות לא מבוססת באנשים ואולי עוד תופעות חריגות שלא ציינתי כאן. תופעות בולטות פחות אבל גם מדאיגות יכולות ליהיות: מיעוט בדיבור, הפרעות בשינה וחוסר שינה מוחלט, חוסר פעילות מסוג כלשהו, וחוסר חשק כללי לעסוק בכל דבר פרודוקטיבי ומהנה. ארנה בנוסף לכל הגורמים שציינתי(כמובן יכולים ליהיות נוספים ספציפיים לך יותר) חייבים לציין עוד דבר חשוב חשוב מאוד והוא היכולת שלך להבדיל בכל סוג של סימפטום כשהוא מופיע להבין ולדעת שהוא בא מהחלק החולה שבראש ולדעת לעקוב אחרי הסימפטום ולראות אם זה עקבי או שזה היה תופעה חד-פעמית שלא צריך להתרגש ממנה יתר על המידה. כמו כן ארנה צריך גם לראות את התמונה הרחבה: מה העיסוקים שלך?, האם את עובדת?, איך היחסים שלך עם אנשים אחרים (חברים?, חברות?) ואנשים זרים ובכלליות בנוגע למחלות נפש האם את לדוגמא מעבירה את כל היום בחוסר מעש? את רואה ארנה יש הרבה גורמים שצריך להתחשב בהם כדי לדעת אם כמות של תרופה מספיקה או לא. בבקשה קראי שוב את כל מה שכתבתי בתשומת לב ונסי ליהיות כנה עם עצמך בקשר לכל מה שהזכרתי לעיל. נסי לכתוב לאי-מייל שלי אולי יש לנו מן המשותף ונוכל לדבר. בינתיים בריאות שלמה ולהתראות.

המייל שלי(סימון)[email protected]

לאורנה וסימון שלום, לסימון תשובתך המפורטת מצויינת והיא מציגה את הדברים באור נכון ביותר, תודה לך. לאורנה, קשה לי מאוד לקבוע ולענות תשובה חד משמעית, נכון שבמשקל נמוך מספיקה כמות קטנה יותר של התרופה, אבל 2.5 מג' הם באמת מעט. ישנם גורמים נוספים שצריך לקחת בחשבון, מצבך כאשר התחלת עם זיפרקסה, כמה זמן עבר מההתקף החריף, המצב החברתי והתעסוקתי שלך, גיל, מצב משפחתי וכדומה. לכן כדאי להתייעץ שוב עם הרופא המטפל. בקשר לשאלתך השניה, המטרה היא להרחיק את הזיפרקסה מאור, לכן אני ממליץ לעטוף את החצי בנייר כסף ולשמור בקופסה וארון שאור לא חודר אליהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי את תשובתך בנושא הבזנו בו אמרת שידוע על תופעת ההתמכרות לכדורים מהמשפחה הנ"ל. שאלתי היא האם רופא שנתן לי אותם כדורים ואמר לי במפורשות "שאין שום סיכוי להתמכר " ו "אין שום מקרה של התמכרות לקלונקס קסנקס ולוריבן"(כך המילים במדויק) האם יש כאן עילה לתביעה רופא שגרם נזק בלתי הפיך לחולה??

כולם מקבלים את אותה תשובה שהכדורים לא ממכרים לך עכשו תוכיח ואת מי תתבע?? מי יתן לך חוות דעת?? זאת מאפייה אחת גדולה הייתי קושר את כולם ביער אוכל לזאבים!! מה קרה היתמכרת?? גם לך אמרו קח תכדורים חודש והכל יהיה בסדר?? מכירים את הסרט!!

אור למה האנטיזם הזה למי שמנסה לעזור לך ??????????

כעיקרון כל התרופות ממשפחת הבנזו מיועדות לשימוש של 2-4 שבועות מקסימום ואסור לתת אותן כטיפול בלעדי לאנשים עם דיכאון או פסיכוזות. אני לא יודע אם רופא חייב להזהיר אותך מהתמכרות ורובם לא עושים זאת מימלא אז אולי זה הסימן שהם לא חייבים עפ"י החוק. יש המון רופאים שאומרים במפורש שזה לא ממכר אם מישהו מעיז לשאול אותם וגם כאן לא ברור לי למה לשקר כשיש כ"כ הרבה מחקרים שמראים ההיפך. אם מישהו התמכר הוא חייב ללכת לפסיכיאטר כל החיים? זאת פרנסה לא רעה...אולי זאת הסיבה. סתתתתתם לגבי הסיכוי לנצח במשפט תשאל בפורום הזה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=419

כמי שהגיש תביעה בתחום אחר ונאלץ להגיע לפשרה אני ממליץ לך בחום לרדת מהעניין. לא זו בלבד שהסיכויים שלך כפרט לזכות בתביעה כנגנד ממסד הינם אפסיים (שופטים נוטים לגונן בדך כלל על הממסד למעט מקרים של רשלנות חמורה) אלא שאתה אפילו עלול למצוא את עצמך מותקף ונדרש להתגונן במקרה הקל ובמקרה החמור אתה עלול להדרש לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפטיות וכ"ד. כבתחומי חיים אחרים בארצנו אנחנו כצרכנים (במקרה זה צרכני שירותי בריאות ) יוצאים פריירים נפסדים וחסרי זכויות. בגדול , בעקרון צריך לתבוע את משרד הבריאות בגין רשלנות כרשות ציבורית. בהתאם לפרשנות המשפטית רשות ציבורית היא נאמן של הציבור: הסמכות שבידיה הן בעצם סמכויות של הציבור וחובה עליה להפעיל אותן לטובת הציבור.... וכאן היא פישלה בגדול, העדר פיקוח ציבור גדול התמכר לבנזו. אבל עקרונות לחוד ומציאות לחוד.אולי במקרה שתקום איזו שדולה "למען נפגעי תרופות פסיכיאטריות" שתציב לעצמה כמטרה מאבק למען הכרה בבעיתם וקידום מצבם של הנפגעים ותזכה להכרה מצד הממסד המשפטי אולי אולי..אז יפתח פתח להגיש תביעות אישיות בגיבוי גוף זה... נראה לי שהדבר הטוב ביותר לעשות באם יש לך אמצעים ואפשרות היא לקבל טיפול בחו"ל. בחו"ל קיימות קליניקות לטיפול במכורים לבנזו (העלות מאוד יקרה אבל אם יש לך את האפשרות אל תהסס ).

יש עוד משהו שעולה לפעמים וזה סכומי העתק שמגלגלים חברות התרופות שגם הרופאים נהנים מזה בדרך עקיפה באמצעות הטבות שונות. אז נכון שהבנזו זולים בארץ אבל מדובר בתרופות של "דאון" (מדכאות את מערכת העצבים המרכזית) ולכן אם התמכרת למשהו שגורם לך לדאון בחלק גדול מהמקרים תצטרך לאחר מכן לקחת תרופה אנטי דכאונית (שתעורר את מע' העצבים המרכזית) והן כבר נחשבות בארץ ליקרות. וכמובן גם הפגישות עם הפסיכיאטר יקרות וזה משהו שהוא לכל החיים אם אתה מכור לתרופות ונמצא בטיפול. לחלק גדול מהמכורים לתרופות לא היתה שום בעיה פסיכיאטרית לפני שהתחילו עם הבנזו. הם פשוט לקחו מה שאמרו להם לקחת מסיבות רפואיות שונות ומגוונות שלא קשורות בהכרח לבריאות הנפש.

האים קיימת תרופה לעצב קל - חוסר שימחת חיים אבל בפרוש לא דיכאון. תרופות ללא מירשם רופא כמו קלמנברין, ריגעון וכו' לא עוזרים.

שלום מורן, תלוי כמה זמן את נמצאת במצב הנ"ל , אם יותר משנתיים יכול להיות שמה שאת מתארת זו דיסטמיה (דיכאון קל שנמשך לתקופה של יותר משנתיים) ויש לכך טיפול תרופתי שיכול להקל אבל קודם צריך ללכת לאיבחון אצל פסיכיאטר זה השלב הראשון, גם טיפול פסיכולוגי בשילוב כדורים יכול לעזור. שתרגישי טוב, דורון

אני חושבת ש"התרופה" הטובה ביותר תהיה לברר דרך טיפול פסיכולוגי מדוע אין לך שמחת חיים ומה מעיב עלייך בהצלחה אריאל

מעולם לא שמעתי על המחלה, האם תוכל להסביר מהי? אילו תרופות?

מישהו השתמשכתרופה למה?תוך כמה זמן השפיע?תופעות לוואי?המון תודה ,שי

אני משתמש בתרופה בגלל דיסטמיה מתחיל להשפיע תוך 4 עד 6 שבועות תופעות לוואי הם בהתחלה , יובש בפה כאב ראש , בעיות בשינה , יתכן גם עיקוב אורגזמה ,אבל התופעות חולפות מהר.כל אחד מגיב בצורה שונה ויש כאלה שאין להם תופעות בכלל , בסך הכל תרופה טובה מאוד וגם "נקיה" כפי שהרופאים מגדירים אותה כלומר כמעט ללא תופעות לוואי.. אתה יכול לעשות חיפוש פה בפורום ולראות את ההודעות בקשר לרסיטל, יש לה גם אחות צעירה עוד יותר "נקיה" רק עם החומר הפעיל שיצאה לשוק אבל קופות חולים לא רושמים עדיין אם אתה קונה באופן פרטי אז כדאי לברר . שיהיה בהצלחה ,

לאיזו "אחות" אתה מתכוון?

* בכל יום ג' בשעה 21:00 מתקיים צ'אט תמיכה למשתתפי הפורום, בצ'אט ה*בסיסי* של נענע בחדר 'אני חרד' http://chat.nana.co.il/ . * הצ'אט מתקיים גם בימי שבת בערב בשעה 22:00 * ובכל ערב משעה 24:00 לסובלים מנדודי שינה... כולם מוזמנים!

אצלי הכל בסדר. ממשיכה להתקדם - לאט אבל בטוח :-)) מה שלומכם? מה חדש? יצאתי קצת להפסקה. כי לפעמים זה לא טוב להיות כאן הרבה שעות ביום... מצד אחד הפורום נותן מענה ותמיכה לחדשים אך מצד שני לפעמים לא טוב לקרוא פה כל הודעה והודעה כי אז שוקעים בבעיות עוד יותר, חושבים יותר מידי... אז מידי פעם אני יוצאת להפסקה. גם אני התגעגעתי מאוד וניפגש היום בערב בצ'אט ;-) המשך יום נפלא לכולם!

תודה על מסירותך והתיחסותך העניינית המקצועית ובעיקר האנושית לשאלותנו. תבורך ד"ר הידש

לדן שלום, תודה לך ולכולם, תמיד טוב לשמוע מלים חמות וכל אחד זקוק לכך. זו הזדמנות עבורי להודות לך על השתתפותך בפורום שהיא תורמת ומכובדת ביותר. ביי הידש

שלום ד"ר. עיינתי בפורום, ואני מוכרח לציין לשבח את עזרתך ונכונותך לעזור. בשל כך, יש לי אליך מספר שאלות - ואודה אם תענה עליהן בפירוט כי אני ממש ממש זקוק לעזרה - לפני כן הנה סיפורי: סיפורי מתחיל בשירות הצבאי שלי בו לקיתי בOCD קשה מאוד ביחידה קרבית. לקב"ן סיפרתי שיש לי טראומות כתוצאה ממחבלים שהרגתי, אבל זה לא היה נכון, עשיתי הכל כי הייתי חייב חייב לצאת מהיחידה הקרבית. הOCD התפרץ אצלי לןאחר תקופה של שלושה חודשי דיכאון קשה שלווה בחוסר שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ושאר תסימנים. הקב"ן העביר אותי ליחידה עורפית, והמשכתי לחיות עם הOCD, אפילו פיתחתי שיטות עם הזמן לדעת איך "להרדים" אותו, למרות שלפעמים הוא היה מופיע ומתפרץ. לפני כחצי שנה בעקבות רצון לקבל פטורים משמירות פניתי לקבן שהפנה אותי לפסיכיאטר אצלו אני מטופל עד היום. במהלך תקופת הטיפול חל שיוני לרעה במצבי. התחלתי לסבול שוב מדיכאון והחלו להופיע אצלי התקפי חרדה. "רצתי" בבהלה לפסיכיאטר שהחליט לרשום לי סרוקסט. (אגב, בעבר הוא רשם לי והפסקתי לקחת את התרופות כתוצאה מחוסר יוכלת להשלים עם היותי נוטל תרופות פסיכיאטריות. הדיכאון השני החל אצלי עם נטילת התרופות בפעם הראשונה). לאחר שרשם לי את התרופות החלתי ליטול את הסרוקסט, והתחלתי להרגיש הרבה יותר טוב. הדיכאון נעלם ואיתו הOCD ואיתו החרדות. לפני כשבועיים הOCD חזר להופיע במלוא מירצו, ולפני כשבוע חזרה לה תחושת דיכאון קלה מלווה בחרדה אחת שבאה ונעלמה מיד. אני מטופל בכדור כבר חודשיים. יש לי ברשותך מספר שאלות: 1-האם ישנם תרופות שעשויות להעלים OCD לצמיתות? או האם יש טיפול שמעלים OCD? 2-בOCD שלי, עד כמה שזה ישמע לך מטומטם, הוא בכך שאני רואה אנשים ומדמיין איך אני מנשק אותם. זה משגע אותי. אני יודע שזה לא הגיוני אבל לא שולט בזה. זה משבש לחלוטין את אורכות חיי. האם נתקלת בעבר בOCD מסוג זה? והאם לדעתך זה ניתן לריפוי? 3-כיצד מופיעים אצלי שוב סימני דיכאון אם אני נוטל סרוקסט? 4-האם אני יכול לתבוע את הצבא בגין הנזק הנפשי שנגרם לי בשירות. לפני השירות הייתי בריא נפשית לחלוטין ללא שום דיכאון ושום כלום. 5-אני טס עוד שבוע לטיול בן 4 חודשים עם חברתי בחו"ל. הפסיכיאטר הבטיח שייציד אותי בסרוקסט לטיול, אל מה יקרבה אם יקרה לי שם משהו כגון: עלייה במפלס התסמינים של הדיכאון והחרדות? או שהכדורים ילכו לאיבוד או יגנבו עם התיק לדוגמא? לתשובותך המפורטות אודה מאוד

לחיים שלום, אולי אתחיל מהסוף כי הסוף יותר חשוב, בהחלט כדאי להצטייד במכתב באנגלית מהפסיכיאטר שבו ירשמו הפרטים החשובים והטיפול שאתה מקבל. אני בטוח שיש לך בטוח רפואי לחול וכך אם יהיה צורך תוכל להבדק אצל רופא שם ולקבל את התרופות. במקרה של אובדן וכו' אי אפשר לתת את כל התשובות מראש, אבל כדאי לחשוב על תקשורת עם הפסיכיאטר המטפל בזמן שתהיה בחו"ל, הדרך הנוחה ביותר היא כמובן באינטרנט, אם אין לו אינטרנט תוכל תמיד לפנות לפורום או לאתר שלי אשר מיועד לעזרה לישראלים הנמצאים בחו"ל. WWW.ICALLISRAEL.COM קל לזכור... אני חושב שהשאלות האחרות חשובות, כדי לענות עליהן אני זקוק לתיאור הדברים על ציר הזמן ואת הגיל שלך. אבל האם לא עדיף לחזור אל הדברים כאשר תחזור מחו"ל? בינתיים עדיף להנות מהטיול. אם דעתך שונה כמובן שאענה מחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

זה מה שניתן לי ע"י הפסיכיאטר שלי. האם זה מומלץ? אני סובל מחרדות. תודה שמיל.

לשמיל, אישית אני מעדיף טיפול עם תרופה אחת וכך יודעים את יתרונותיה ותופעות הלוואי, זהו הכלל אבל לעתים יש יוצא מהכלל ויתכן שישנה סיבה מדוע הרופא שלך רשם את השילוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היום הייתי אצל הרופאה והיא החליפה לי את האיקסל ופריזמה. היא טענה שהתופעות לוואי שחויתי הן בטח מאוד לא נעימות והיא מבקשת שפעם הבאה שאני לא אסבול כל כך ואם משהו לא נראה לי שאני אתקשר. אני מקווה שהפריזמה תעשה משהו בעניין ההזעה והירידה במשקל...

לשירה שלום, בשעה טובה, באמת אין טעם להמשיך עם תרופה שתופעות הלוואי שלה רבות מהתועלת. שיהיה בהצלחה המון אור ואהבה הידש

שפה יגמר מסע הצלב שלי ;-) עלתה שוב האופציה להחליף לזיבן אבל מהר הרופאה ירדה ממנה כי היא אומרת שהיא לא סמפטית, מה עוד שהבנתי שעוד לא ידוע על איזה מנגנון היא פועלת... לא קצת משונה?

אני בן 37 לפני כשנתיים וחצי טופלתי בסרוקסט במשך כ 9 חודשים במהלך הטיפול מצבי השתפר מאוד והפסקתי ליטול את הכדור . כיום עברתי משבר נוסף ואני מרגיש מצוקה של דיכאון וחולשה נפשית ושינויי מצב רוח שאלתי אם מותר לקחת שוב את הסרוקסט לטיפול נוסף או יש צורך בסוג אחר של כדור. בתודה אבי

לאבי שלום, בדרך כלל תרופה שמתאימה לאדם מסויים ועזרה לו היא מתאימה גם בעתיד והיא תעזור. עם זאת הייתי ממליץ לחזור לרופא המטפל ולהמשיך אתו ביחד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובלת מעייפות רבה כל היום יש לי שינויים במצבי הרוח הפסיכאטר רוצה לתת לי ליתיום רציתי לקבל קצת פרטים על התרופה והאם באמת אין לה תופעות לוואי והיא לא ממכרת ? תודה

האם זאת את יפעת מירושלים שסובלת מחרדה? בכל אופן ליתיום היא תרופה שיש לה תופעות לוואי רבות וקשות-החל ברעד בידיים וכלה בפגיעה אפשרית בתפקודי כליות וכבד.אני יודעת שהיא ניתנת לרוב כמייצבת מצב רוח בהפרעות דו-קוטביות או בדיכאון חד קוטבי בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לגבי התמכרות אני לא יודעת.

ליפעת שלום, ליטיום היא תרופה מצויינת ואינה ממכרת, הבעיה היא שהיא עלולה לגרום לנזקים... על תופעות הלוואי תוכלי לקרוא בפירוט בכל אינדקס תרופות כמו בדוקטורס או בוואלה. אם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לענות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני שאת מחליטה ליטול ליתיום ממליץ לך לקבל חוות דעת נוספת אולי אצל פסיכולוג קליני או פסיכיאטר מיומן וותיק לבירור האםאכן את סובלת ממחלה בי-פולרית. במסגרת כל הבירורים שלי לגבי אפשרות להגמל לבנזו היציעו לח גם ליתיום וכמובן האבחון היה מוטעה ביסודו (לדעת מאבחנים אחרים) כל טוב

שלום דוקטור תודה על תשובתך האדיבה. בקשת שאשאל אותך שוב בקשר ל Seroquel קראתי באינטרנט שהוא עלול לגרום לקטראקט בעיניים. כמו כן על הדף המצורף לחפישת הכדורים מןמלץ לערוך בדיקת עיניים תקופתית. אני לוקח את הכדור ועורך בדיקת עיניים תקופתית. שאלתי היא הרבה יותר רחבה: 1.האם יש סכנה אמיתית לקטראקט או שהיצרן רק יוצא ידי חובה? 2.האם יתכן שלקיחת הכדורים היום תגרום להחשת קטראקט בעתיד. שאלתי מס רופאי עיניים והם לא ידעו להשיב על השאלה. אני מניח שאין הרבה חומר בנושא וששאלתי קשה. תודה לך על השרות והעזרה שוקי

לשוקי שלום, תודה על התזכורת, אני אשתדל לבדוק זאת היום, טרם הספיקותי.... מצטער הידש

לשוקי תודה, כל החיים הם לימוד. בקשר לשאלתך, התברר שבמינון גבוה ולפרק זמן ארוך הסרוקוול גורם לקטרקט אצל חיות, אצל אנשים התופעה מאוד נדירה או אינה קיימת ולכן עם תרופה חדשה זו עדיין אין מספיק נתונים. לכן ההמלצה היא למשנה זהירות, כפי שלמדנו מחיות יתכן וקיימת סכנה כזו. לכן מומלץ לבצע בדיקת עיניים בתחילת הטיפול ואחר כך לחזור על בדיקת העיניים לקטרקט כל חצי שנה. זו האינפ. הידועה כיום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה דוקטור על התשובה הידע שלי בביולוגיה הוא נמוך לכן רציתי לשאול אותך אם יתכן שבדיקות העיניים יהיו תקינות אך יווצר מצב של הווצרות קטרקט מזורז בגיל מסוים או מצב שבו אפסיק לקחת את הכדור ולאחר מספר שנים יווצר קטרקט כתוצאה מנטילת הכדור? איך זה שנותנים ליצרן למכור תרופה כשהיא עלולה לגרום לבעיה שכזו והוודאות היא עדיין נמוכה? אצל איזה חיות גרם הכדור לקטרקט? האם מצאו סיבה או גורם למה אצל חיות אלה נגרם קטרקט ואצל אדם זה לא אמור לקרות? אודה לך אם תענה לי דוגרי (ואם הדבר לא מסבך אותך)-אם היה לך בן עם בעיות כמו שלי האם היית מאפשר לו לקחת את הכדור או שהיית חושב פעמיים? (מצטער על השאלות המסובכות) שוב תודה על המידע ועל אדיבותך

שלום לד"ר הירש, אני נוטלת זיפרקסה 2.5 מ"ג (כלומר, אני חותכת את הכדור של 5 מ"ג לשניים). ישנה הטבה מסוימת במחלתי. האם יש קשר בין המינון לבין זמן הריפוי מהמחלה? כלומר, האם ישנה חשיבות למינון או שמינון של 2.5 מ"ג יכול לרפא אולי ביותר הרבה זמן? אני מודה לך, ארנה

לארנה שלום, לצערי התשובה היא שלילית, המינון הנמוך אינו מספיק והוא אינו מגן עליך מפני התקף נוסף. לכן אני ממליץ בדרך כלל על מינון של 5 מג' לפחות ואף יותר. כמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל ולכן כדאי שתתייעצי עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי מה שהבנתי אזור לחתוך את הכדור לחצי כי הוא עטוף בכספית כי אסור שיהיה עליו אור

האם o.c.p.d מתבטאת בכך שהאדם אובססיבי לגבי אישיותו ,ותוקפות אותו מחשבות טורדניות לגביה? תודה.

לדי שלום, בשום פנים ואופן לא. מדובר על ההבדל בין נאורוזה טורדנית שבה ישנה תופעה של סדר או חזרה של מעשים או מחשבות והתופעות הללו מפריעות ומציקות לאדם. מצד שני בהפרעת אישיות (ה P) מדובר על אדם מאוד מסודר וקפדן אשר מקדיש תשומת לב לפרטים קטנים כמו לגדולים. היה דיון מפורט בנקודה זו לפני מספר שבועות, תנסה למצוא בעזרת "חפש" בסרגל הכלים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדות ודכאונות. הפסיכיאטר שלי המליץ על טיפול נגד דכאוני בעזרת סרוקסט. חצי כדור ליום ל4 ימים ראשונים ואח"כ כדור שלם. תופעות הלוואי היו כל כך קשות שממש התפרקתי לחתיכות ונאלצתי להפסיק את לקיחת כדורי הסרוקסט חמרות שיעתי שזה לוקח 3-4 שבועות עד שהם משפיעים. היום רשם לי הרופא כדורי לוסטראל.(אני משתמש גם בקסנגיס). האם מישהו מחברי הפורום משתמש בלוסטראל ? איך זה משפיע ? מה תופעות הלוואי? האם יש איזשהו טיפול בכדורים נוגדים בכדי לבטל את תופעות הלוואי ? איך מתגברים על התקופה הקשה של 3 שבועות עד שהכדורים מתחילים להשפיע? תודה מראש על עצה טובה וחיזוק ידיים. יצחק ג.

שלום יצחק, אני משתמשת בלוסטראל כתשעה חודשים, בכמות של 150 מ"ג ליום. (100 בבוקר, 50 אחה"צ) תופעות הלוואי שהיו לי בתחילת התקופה היו מועטות ולא קשות במיוחד. כלל לא הכרחי שגם לך יהיו כאלה. מעט אבדן תיאבון (שחזר אחרי שלושה שבועות לערך), כאבים בבטן העליונה (לא הפריעוני לעבוד)שכרסום של קרקרים הקל עליהם,מעט כאבי ראש שחלפו בעזרת אקמול פשוט. תופעת הלוואי היחידה שהציקה לי היתה עירנות יתר בלילה וקושי "לסחוב" את השינה עד הבוקר. דר' הידש הציע לי לקחת את המנה הגדולה יותר בבוקר ואת השניה אחה"צ- וזה הועיל לענין השינה. מה שכן- ככל שמתקדמות שעות היום, אני נעשית עייפה ו"כבדה" יותר, אבל בדיוק בשביל זה יש מיטות וספות:-) רק טוב לך, שלך באחוות "לוסטראלים"..:-)

נועה אני אסיר תודה על האינפורמציה ששלחת לי. יש לי עוד כמה שאלות, כמו האם מותר לקחת כדורים נוגדי השפעה כמו כדורי שינה , או כדורים נוגדי בחילה וכד' וכמובן לשאול אותך איך את מרגישה היום וכו' אם את מוכנה אנא תצרי איתי קשר ישיר לפי המייל [email protected] בתודה על ההיענות המהירה, יצחק גרוס נ.ב. אני הולך כעת לבית המרקחת לקנות את הכדורים.

אני בת 38 יש לי מקצוע מעצבת פנים ובגרות אבל לפני 4 שנים התגרשתי ואני לא עובדת רק אמא לילדים קטנים עם דימוי עצמי נמוך , טופלתי שנה וחצי בהפנוזה וגיליתי התעללות נפשית ומינית בילדות שלי חלק מהדברים ידעתי אבל מהאונס לא ידעתי , מה שאני שאלתי את הפסיכולוג בזמנו היה אם אוכל ללמודוהוא לא ענה אלא אמר כי הוא מאמין שלכל אדם יש יכולת לרפא את גופו בכל אופן אני לוקחת חצי כדור סרוקסט ואני נמצאת בקבוצה של אירגון נגד אלימות שמבא מעבירים קורסים של השרדות והורות ושיחות וזה עוזר מאוד , לקבוצה אכן יש כוח למדתי להרגיש פחות מאויימת אבל,שאלתי היא בנוגע ללימודים וקליטת ידע אני מגלה לעצמי כי יש לי ותמיד היה לי רגישות יתר, מכל דבר הייתי נפגעת וכל דבר היה קשה ליללמוד ולהתרכז למרות שהכל אני יכולה להבין , השאלה שלי אם יכול להיות שבתורילדה הורי זיהו בי הפרעות קשב שאז לא ידעו לטפל ? ואיך אני יכולה לשפר את היכולת שלי להתרכז ולמוד כי רצון יש אבל אני מוצאת את עצמי עם חוסר שקט פנימי וכאשר אני לומדת חומר או מנסה לקלוט מידע אני מוצאת את עצמי פתאום מנותקת כמו חולמת וזה היה לי תמיד מהילדות איך אנייכולה לעזור לעצמי האם זה קשור למה שעברתי בילדות או שזה גנטקה ומה ניתן לעשות כי אני לוקחת כבר חצי כדור סרוקסט כי היו לי הרבה מצבי רוח בגלל שאני מרגישה שנכשלתי בחיים כמעט בכל תחום למעשה בברכה אנה

לאנה שלום, הפרעת קשב היא הפרעה מילדות ולכן לא ניתן לאבחן אצל מישהו שהפרעת הקשב החלה בבגרות. צריך לקחת את כל ההיסטוריה שלך ולהתרכז בתקופת גן חובה ותחילת הלימודים ושם לבדוק אם הייתה הפרעת קשב. בדרך כלל הפרעת קשב חולפת עם השנים, אבל כיום כבר ידוע שישנם אנשים שממשיכים לסבול מכך גם בגיל מבוגר יותר. הפרעות בקשב יכולות להיות גם בגלל מצב רגשי, את אומרת שעברת חוויות קשות מאוד בילדות, יתכן שחויות אלו גרמו לקשיים בלימודים והחרדה הזו מפריעה לך גם כיום, כך שאם הטיפול כיום עוזר גם היכולת ללמוד ולהתקדם עשויה להשתפר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אנה. קראתי את מה שכתבת והמסר שלי אל תפחדי, לכי ללמוד בקצב שלך דברים שאת אוהבת. גם אני סובלת עדיין מהפרעות קשות של קשב וריכוז, אני בת 44, סוחבת את התואר 8 שנים וכמעט מסיימת בהצלחה רבה, מתרגלים ללמוד, באוניברסיטאות יש המון תמיכה ללקויי למידה, תנסי באו"פ, וטיפ לקריאה מוצלחת אטמי אוזניים. בהצלחה.

מהי מחלת הלופוס ?

הי יעל עניתי לך כבר בדפים קודמים אך אכתוב זאת שוב לופוס היא מחלה שבה הגוף טועה בזיהוי ותוקף את הגוף עצמו מה שיוצר דלקות באיברים שונים ויכול אף לפגוע באברים חיוניים כמו כליות, מעטפת הלב, מערכת העצבים וכו'. מחלת הלופוס נקראת גם " מחלת אלף הפרצופים" בעקבות ריבוי הסימפטומים שלה. יש דרגות חומרה שונות של המחלה והיא נעה בין מחלה פעילה לבין תקופות בהם המחלה רדומה. לופוס היא מחלה כרונית לא פשוטה אך אם מטפלים ועוקבים אחר הסימפטומים אפשר בהחלט לנהל מהלך חיים תקין אריאל

רק רציתי להגיד שאתם כל כך מתוקים אתם עושים לי דמעות בעניים כשאני קוראת תשובות שלכם אחד לשני שיהיה לכם רק טוב אחים שלי

שגית -לא שגית כולם עוזרים אחד לשני . כי לכוליש יום פחות טוב- אבל למחרת השמש זורחת וכולנו מחייכים.

לפני מספר ימים שאלתי על נזקים משימוש ממושך ( 9 שנים) מקלונקס. קיבלתי מספר תשובת, כולל מדר' הידש הנהדר. לפי תשובה שלך , דר' הידש, אם יש קושי להיגמל אין נזק גדול לגוף ולנפש. האם הבנתי נכון? אחותי ( מדובר אליה) מתלוננת על זה ששרירי שלפוחית השתן חלשים. האם זה יכול להיות מרפיון שרישים שקלונקס גורם. בתודה מראש לאה.

רציתי רק להשב את תשומת ליבך שקלונקס לא מומלץ לקשישים. אם הבעיה היא שינה אולי כדאי להשתמש בתרופה ספציפית לשינה במקום כדורי הרגעה. הנזקים ארוכי הטווח הם בעיקר ירידה ביכולת הגונטיבית ודיכאון ולכן לרופאים בד"כ אסור לתת בנזודיאזפינים כטיפול בלעדי לאנשים שיש להם פוטנציאל לפתח דיכאון. ראי גם תשובתי לאיתמר באותו נושא.

את תאכלי הרבה חרא עד שתגמלי אם בכלל מקלונקס!! הרופאים כולם שקרנים.אל תאמינו להם מי שלקח בנזו יותר מחודש אכל אותה ובגדול

איני איש מקצוע אלא מכור מצוי לבנזודיאזפינים. תפדפי אחורה בדקי את הנזקים של התרופת האלה בקישורים אשר צוטטו. לא קראתי ולא לשמעתי על קשר בין נטילת התרופות האלה לתופעות הגופניות שאת מתארת. האם היא נבדקה ע"י אורולוג ?אם כן מה האבחנה ? מציע שתפני במקביל את שאלתך לפורום לאורולוגיה.

אתה רואה..אנשים כבר לא פרייארים!!! מי היה מאמין שרופאים בחלוק לבן ככה יקריבו את החולים ועוד בזמן רגיש שהם כל כך האמינו והיזדקקו לכם!!! יש לי הרגשה שבאפקסור הולך ליהיות הסיפור של הבבנזו אופידינים מס 2!! ימים יגידו!! הלוואי ואתבדה.

כן,

הכל בסדר נועה?

"א" ו"מישהו"- תודה שניסיתם. היה לי לילה קשה במיוחד. לא ראיתי את הודעותיכם , גם המחשב שלי הרגיש רע. ( אבל השמש זרחה הבוקר כרגיל.)

לפני שנה וחצי בקירוב אושפזתי במחלקה סגורה, ואיבחנו אצלי סכיזו אפקטיב. קיבלתי רספרידל, לאחר מכן שינו לי את הטיפול לזיפרקסה. לקחתי את הטיפול בערך 9-10 חודשים. בשלב כלשהוא הפסקתי את התרופות בהדרגה, אך על דעת עצמי, ללא הוראת הפסיכיאטר. מאז עברה כמעט שנה שאני ללא שום טיפול פסיכיאטרי, מצבי נשאר יציב, ואפילו השתפר, כי התחלתי לעבוד. לעומת זאת חברה שלי שאובחנה שהיא סובלת מסכיזו פראנויה, ואושפזה פעמים רבות גם במחלקות פתוחות וגם במחלקות סגורות, אחרי שהיא הפסיקה חודש וחצי לקחת איטומין, מצבה התדרדר, היא התחילה לחשוד שכל אחד רוצה להזיק לה ולעשות לה רע, והיא כעת מאושפזת במחלקה סגורה ב"גהה". איך אפשר להסביר, שאדם מסוים מצבו התדרדר במהירות ויגיע למחלקה סגורה בעקבות הפסקת התרופות הפסיכיאטריות על דעת עצמו, ואילו לאדם שני לא תהיה שום השפעה לרעה עקב הפסקת התרופות ובטווח הקרוב אפילו הטבה, שכן התחלתי לעבוד לפרנסתי ?(בשוק החופשי ולא דרך העבודות שביטוח לאומי מסדר) האם ייתכן מצב שלמרות שקרוב לשנה, אני בלי תרופות ומצבי תקין, שמצבי התדרדר בהמשך הזמן ואהיה חייבת לקחת שוב את התרופות הפסיכיאטריות? במידה וההפרעה הנפשית סכיזו אפקטיב, לא חוזרת לאורך זמן רב יותר, כמו לדוגמא עשרות שנים ואף לכל החיים, אם מצבי ימשיך להיות תקין, ואתפקד כרגיל, אז משמעות הדברים שהבי"ח טעה באבחנה, וזה היה רק אפיזודה פסיכוטית עם מאפיינים של סכיזו אפקטיב? בד"כ סכיזו אפקטיב היא הפרעה נפשית לכל החיים, או שרבים מהסובלים ממנה נרפאים במהלך הזמן? המון תודות על התשובות.

מיכל שלום, קודם כל-אל דאגה, הד"ר ככל הנראה יענה לך היום בלילה. שנית- המקרה שלך ייחודי ומרגש. למרות שהפסקת את התרופה על דעת עצמך (דבר שאין מומלץ לעשותו), החלמת, מצאת עבודה וחזרת לחיים תקינים ובריאים. אוכל רק לומר שאני שמח בשבילך, ומקווה שזו היתה רק אפיזודה קצרה ושלא תזדקקי יותר אף פעם לטיפול תרופתי. כמובן שצריך להיות עם היד על הדופק בגלל העבר, והדברים הם אינדיווידואליים לחלוטין, ולכן זה משתנה מאדם לאדם. להתראות, איתמר.

למיכל שלום, ישנן הרבה מאוד שאלות אתמול והיום כך שלא הספקתי.... בכל אופן בתשובה לשאלתך, לשמחתנו בהבדל ממה שמקובל לחשוב שליש מהאנשים שנפגעים מסכיזופרניה מבריאים! כלומר יש להם התקף אחד בחיים ואחר כך אין התקפים נוספים! אני מאחל לך מכל ליבי להיות בקבוצה זו, אבל כמובן רק הזמן יתן את התשובה האמיתית. מבין כל ההפרעות הסכיזופרניות ההפרעה האפקטיבית היא הנוחה ביותר ובדרך כלל המהלך הוא השפיר ביותר מכולם. זה ההסבר מדוע את מרגישה בטוב למרות שהספקת את התרופות. מצד שני אין כל בטחון לגבי מצבך האינדיווידואלי, ישנם גורמים רבים הקובעים את העתיד וקשה מאוד לצפות לכל פרט מה יהיה גורלי ועד כמה המצב ישתפר. בהחלט תוכלי לשוחח על כך עם הרופא המטפל המכיר אותך טוב ממני. כיוון שאין בטחון בעתיד מקובל לתת טיפול גם אם הכל בסדר, כטיפול מונע, מעין חיסון כך שהמחלה לא תחזור, למרות שהכל בסדר קיים סיכון שהמחלה תחזור כמו שקיים סיכוי שהכל יהיה בסדר ותהיי בריאה עד מאה ועשרים. כיוון שאננו נביאים מקובל לתת את הטיפול המונע ולעשות הכל כדי שלא יהיה התקף נוסף של המחלה. כלומר, הדברים מעט מורכבים אבל אני מקווה שמובנים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מיכל שלום! קראתי את המסר שלך ואני שמח בשבילך אני משאיר פה את המייל שלי נסי ליצור קשר [email protected]

היי אני ממש מיואשת מהחיים ואני לא יודעת אם אני יכולה להמשיך. יש לי הפרעה אובססיבית קומפולסיבית שגורמת לי לעשות דברים שאני לא רוצה כמו לגעת ברכושה של אחותי, היא לא יודעת שיש לי את ההפרעה הזאת,והיא שונאת אותי ועוברת דירה בגללי. אם אמא שלי יש לי פער של זמן שהיא לא הייתה שם בשבילי,ואני לא מסוגלת לדבר איתה ואנחנו רק רבות כי היא לא מבינה למה אני כזאת דיכאונית. אם השנים נהייתי בן אדם מופנם,בודד,אדיש,שלא מדבר הרבה וזה מפריע לאנשים מסביבי,ומונע מימני ליצור קשרי חברות., והאנשים שמנסים להתקרב אלי מרגישים שאני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט,שבעצם אני ממש רוצה שיהיו איתי. אני רק מרגישה שאני גורמת סבל לסובבים אותי,ואפילו אם עצמי אני כבר לא שלמה. אני מוצאת את עצמי יושבת כל יום אם חפיסת כדורים ביד ומתלבטת אם למות או לא.

" אנה מוכשרת המון פוטנציאל , פעם היא תצליח אם ירצה הגורל...."

לאנה שלום, צר היה לי לקרוא את הדברים שכתבת, אין ספק שקשה מאוד כאשר אנשים מתרחקים ממך ואת מתרחקת מאנשים, במיוחד אם את בן אדם צעיר בראשית דרכו. את הדבר החשוב ביותר לא כתבת, האם את בטיפול, האם את מתכוננת להתחיל בטיפול? טיפול נפשי בהחלט עשוי לעזור לך!! אם את רוצה תראי את הסרט "הכי טוב שיש", גם שם השחקן הסובל מהפרעה אובססיבית מתרחק מאנשים, עד שהאהבה משנה את גישתו והוא מתחיל בטיפול... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אנה! קראתי את ההודעה שלך וחבל מאוד שהמצב כזה גרוע אני רוצה לנסות ליצור איתך קשר ואני משאיר את המייל שלי אז תכתבי ונראה [email protected]

הי אנה כואב לי לשמוע על סבלך אך יש מה לעשות בנידון ואת זה את צריכה לזכור. לא ציינת אם את בטיפול פסיכאטרי. אם לא אני חושבת שכדאי שתגיעי כמה שיותר מהר לאיבחון ראשוני אצל פסיכאטר. את סוחבת את הבעיה כבר הרבה זמן ואין טעם שתסבלי. את יכולה לגשת לפסיכאטר דרך רופא המשפחה- אל תזניחי את עצמך. אנה, אני חושבת שכדאי שתיזמי שיחה עם אימך ואחותך ותסבירי להם את מצבך. קודם כל אחותך תבין את פשר ההתנהגות שלך ולא תשפוט אותך ואת תחושי הקלה עצומה ואולי תקבלי את התמיכה שאת כה זקוקה לה. תרגישי טוב, אריאל

אנה'לה יהיה בסדר, את צריכה לזכור שהכל תלוי בך! את יכולה להשתנות בהתחלה זה קשה ומשנים רק קצת, אבל אחר כך מצליחים יותר. את יכולה אפילו להתחיל רק בחיוך קטן אפילו אם לא בא לך לחייך תעשי כאילו תראי איך אנשים מחייכים בחזרה (בדוק) זה עושה הרגשה טובה ותזכרי יש לנו המון שנים לחיות אומרים 120 שנה ומה שאת עוברת עכשיו זה אפילו לא אחוז אחד מכלל החיים שנשארו לך פשוט שום דבר זה חולף הכל יעבור ויהיה בסדר (אבא שלי אמר לי את זה ואבא שלי יודע הכל תסמכי עליו)

יש לו גם עבודה ומשפחה.... ועוד פורוומים שהוא מנהל. אל דאגה הוא מתייחס תמיד לכל השאלות

זה לא מתוך דאגה לתשובה , זה מתוך דאגה להידש הוא בדכ נמצא כאן בשעות האלו.

שמעתי עד עכשו שחי גרסאות בקשר לדרך פעולתה של התרופה 1.התרופה מרגיעה סערות נפש ובלבול כמו כן מחשבות שווא. 2.התרופה מעלה ריכוז מסוים במוח אשר נוצר בו מחסור כדוגמת הסרוטונין במיקרים של דיכאון. אילו משת י הגרסאות מדויקת יותר. כמו כן האם אדם שהחל לקחת רספרידל כ=2 מ"ג ליום יש צורך להניח לו עד שהתרופה תתחיל להשפיע או להתחיל לאתגר אותו במטלות שונות לחיזוק כושרו המנטלי ואישיותו,כגון קריאה יציאה החוצה וכו. בברכה יעקב

ליעקוב שלום, כל מה שכתבת נכון, אשתדל לעשות מעט סדר. הרספרידל עובד על מחשבות השווא על ידי פעולה על חומר הנקרא דופמין, הוא עובד נגד דיכאון או יותר נכון על הסמנים השליליים של המחלה עם הקצה השני של המולקולה הפעילה על הסרוטונין. בסמנים שליליים הכוונה היא חוסר יוזמה, חוסר אנרגיה ומוטיבציה, התרחקות מחברה וכך הלאה. תמיד כדאי לעבוד על הסמנים השליליים או ההתכנסות של האדם בעצמו. אולם תמיד במידה, למשוך אותו קצת קדימה מהיכן שהוא נמצא היום, והדגש הוא על קצת, לא יותר מדי שלא יהיו כשלונות ולא לעמוד במקום, קצת קדימה, חצי צעד לפניו. הרספרידל כפי שהסברתי בהחלט עשוי לשפר את הסמנים השליליים בנוסף לפעולתו על מחשבות השווא, זה יתרונו הגדול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש- תודה על תשובתך לשאלותיי.... אז...אני מעדכן: אתמול לא לקחתי קסנקס בכלל, הרגשתי שאני לא צריך, היום לקחתי חצי כדור, שלא ממש הבחנתי בהשפעתו לכאן או לכאן... אני מרגיש בסדר למעט לחץ קטן בבטן ותחושה יותר "צלולה" באופן כללי. אני רוצה להגיע למצב שאקח כדור זה רק ברגעים הקשים באמת, המלצתך על וואליום ככדור בעל משך השפעה יותר גדול נשמעת טוב. האם כדור זה מרדים? האם הוא יותר חזק מהקסנקס? אשמח לשמוע ממי שיש לו נסיון בעניינים אלה. (להזכירך-אני מטופל בגאודון). שוב תודה, איתמר.

לאיתמר שלום, כל הכבוד על הפסקת הקסנקס ותודה שעדכנת. אין צורך בוואליום אם כבר עשית צעד גדול בהפסקת הקסנקס. בדרך כלל לא כדאי למהר ואם לעתים אתה נוטל את הקסנקס אז זה לא נורא, לאט לאט תוכל להפסיק כליל. במקום הקסנקס הייתי מציע שתשתמש בלוריוון או וואבן לפי הצורך ולא באופן קבוע, אלו התרופות הדומות לקסנקס גם ממכרות אולם פחות. כל הכבוד! הידש

ווליום מרדים לא קראתי את הודעותיך הקודמות אם אתה זקוק לכדור שאינו מרדים, אבל רק ל מדי פעם, אז- קלונקס שגם מרדים- הייתי הולכת על לוריוואן.

להגיד לך לעבור לוואבן או לוריבן או כל תרופה אחרת ע"ג הרשת זאת כמובן רשלנות רפואית שכן אנחנו לא יודעים בכלל מהי הסיבה הרפואית שנתנו לך את הקסנקס. בגמילה חשוב לעקוב אחרי שני דברים עיקריים: 1) שאתה לא מפתח תסמונת גמילה 2) שהסיבה שבגללה ניתן הקסנקס לא חוזרת. את כל זה יכול לעשות רק הפסיכיאטר המטפל במעקב שאתה נמצא אצלו. תדבר עם הפסיכיאטר שלך זאת ההמלצה הכי טובה בשבילך. לידע כללי בלבד: הייחודיות בווליום שזמן מחצית החיים שלו מאד ארוך (200 שעות) ולכן זאת התרופה האידיאלית לגמילה. אין הבדל מהותי בין לוריוון לבין קסנקס שניהם ממכרים באותה מידה פחות או יותר. קלונקס פחות ממכר כי הוא ארוך טווח. וואבן תרופה מאד חלשה, היא נחשבת לבנזו הכי חלש מבין כל התרופות באותה קבוצה.

לשמואל שלום, תודה על המידע והעצות. באופן כללי אני מאד סומך על ד"ר הידש-לא פחות מאשר על הפסיכיאטר שלי. כמובן שד"ר הידש נתן עצתו ע"פ תיאור מפורט של מצבי ו"ההסטוריה" שלי, וכמעט מיותר לציין שכל עצה מכל רופא באם הוא "וירטואלי" או לא, מהווה זוית נוספת בשיקול הדעת שלי. עם זאת, ניכר מדבריך שאתה מכיר את ה"שטח", אם כי אינך רופא. לכן אתייחס לדבריך גם כן. אז תודה ולהתראות, איתמר.

לד"ר היידש שלום רב, האם התקפי חרדה כללית יכולים להעלם עם הזמן אם מצליחים לסבול אותם ללא טיפול תרופותי ואולי לשלב תרגילי הרפיה? במידה ולא, מה ההבדל בין טיפול בבנזודיאזפינים לבין תרופות נוגדות דכאון SSRI? האם זה נכון ששניהם מטםפלים בספםטומים אולם במנגנונים שונים? תודה רבה על תשובתך,

לגדי שלום, הרפיה הוא כלי חזק מאוד ובהחלט חרדה יכולה לחלוף ובמיוחד עם טיפול בהרפיה. בנזודיאזפינים הם נוגדי חרדה, תרוופת טובות אבל ממכרות, נוגדי הדיכאון יעילים גם כנוגדי חרדה והם אינן ממכרות. מצד שני בנזו. אפשר ליטול באופן מזדמן לפי הצורך וכך מונעים את בעית ההתמכרות, נוגדי דיכאון יש ליטול באופן קבוע מספר חודשים. כך שהדברים מעט מורכבים, גם החלטה לגבי אדם מסויים אם להתחיל טיפול עם נוגדי דיכאון או לא מאוד אינדיווידואלית.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי גדי התקפי חרדה , עד כמה שידוע לי, יכולים להעלם עם הזמן גם ללא כל טיפול תרופתי. השאלה היא מהו כוח הסבל של האדם ומהי איכות החיים שהוא \ היא רוצים. יש אנשים שסף הסבל שלהם הוא גבוה והם יכולים לסבול את סימפטומי החרדה גם ללא התערבות תרופתית תרגיש טוב

שלום אחותי חולת טרשת נפוצה מזה 12 שנים. בשבועות האחרונים חלה הערה משמעותית במצבה הגופני והרופאים שטיפלו בה בעצם הרימו ידיים. דם את הטיפול ה"תחזוקתי" (קורטיזון) כבר לא נותנים. הבעיה היא מצבה הנפשי. לדעתנו היא עדיין בהכחשה. אבל היא רבה עם כל העולם במיוחד עם ביתה בת ה 10 ועם בעלה, לא חוכנה לראות אנשים, היא נירגנת כל הזמן, על טיפול מקצועי אין מה לדבר. העניין הוא שאנחנו לא יודעים איך להחזיר לה את המוטיבציה לעשות דברים כמו לצאת לסרט, להרצאה, לקרוא עם בתה ספר, פשוט רצון להפסיק להתמכם לטלנובלות ולהבין שיש לה עוד כמה שנים לחיות וצריך לנצלם. אגב היא עדיין עובדת בחצי משרה. אז אם היא לא רוצה יעוץ מקצועי איך אפשר להחזיר לה את הסקרנות והחשק לצאת שוב לעולם? תודה שמרית

לשמרית שלום, דאגתך לאחותך חשובה במיוחד כאשר אין לה תובנה וראיה של מצבה. עם זאת הדברים מעט מורכבים, קיים קשר בין גוף ונפש והוא חשוב ביותר בטרשת נפוצה. גם קורטיזון יכול להשפיע על המצב הנפשי... את אומרת שאחותך מתפקדת באופן כללי, אז מדוע הרופאים הרימו ידיים? יש היום מספר תרופות חדשות לתרשת נפוצה. בקשר למצבה הנפשי, חשוב שמספר אנשים יכוונו אותה וידברו אתה על הנושא, לא צריך להתייאש, כל הזמן לטפטף שכדאי להגיע לטיפול ועם הטיפול היא תרגיש טוב יותר, אבל צריך לכך סבלנות ומספר אנשים שיכוונו לאותו הכיוון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אל תתיחסי זה בטח מישהי שמוציאה את התיסכולים שלה בפורום ומרגישה יותר טוב אם עצמה ככה...פטתי.. אני מכירה את הרגשתך בנוגע לאהבות נכזבות באינטרנט כי חוויתי אחת , וכמובן שלמדתי את הלקח שזה לא מציאותי, את תמצאי מישהו שיעריך את האישיות שלך גם לא באינטרנט,אל תתני לגבר ששפט אותך על פי מראך החיצוני לדכא אותך,הוא כנראה מאוד שיטחי או בעל בעיה קלה. אז נפלת לאהבה הלא נכונה,זה לא הסוף.

זה בטעות יצא לי הודעה בפני עצמה, זאת תגובה ל"נילי נוי" שכתבה על חוויה טראומתית מאהבה באינטרנט

לי יש בעיה שאני תקוע בחיים ולא מסוגל לזוז ולפעול לדברים שאני צריך לעשות . למשל כשצריך למלא טופס תביעה אני כל היום רוצה למלא וחושב על זה ולא עושה דבר . הדבר מאוד מציק לי ומדכא אותי ומייאש אותי ואז כשאני אומר לעצמי כעת אני אקום למלא את הטופס אני מרגיש טוב נחרצות ונחישות למלא את הטופס ואז אני בא להחזיק את הטופס ופתאום מקבל מקבל חולשה בידיים וברגליים ומשתתק. אבל בגלל זה אני מרגיש מצוקה נפשית ותחושה רעה של מועקה הנשימות הופכות להיות כבדות וארוכות אני מתרגש השערות שלי מסתמרות ןהתחושה היא רעה מאוד וגוברת ומחמירה ככל שאני נחוש יותר לקחת את הטופס לידיים ולמלא אותו והגפיים משתתקות. ואז כשאני לא ממלא את הטופס הגוף שלי מרגיש מצויין אבל בתוך תוכי אני מרגיש רגשי אשמה שאני לא מסוגל למלא את הטופס ושזה יזיק לי מאוד ואז אני מרגיש צער בלב וחרדה על כך שאני לא ממלא את הטופס. עלי לציין שזה לא קורא לי אם אני רוצה להדליק טלויזיה לשמוע רדיו או ללכת לטייל או בשום מקרה אלא אך ורק לגבי פעולות קריטיות שאני צריך מאוד לעשות כדי להתקדם כמו למלא טופס תביעה. רציתי לדעת איך אני יכול לגייס כוחות נפשיים ומשמעת עצמית כדי להתגבר על הבעיה לצורך המטרה של למלא את הטופס. האם מה שתיארתי מרמז על בעיה ספציפית שאתה יכול לנסות לסביר את הסיבות שלה בזמן שזה קורה לי ?

ניראה לי שאתה סובל מאחת מניגזרות של החרדה כיום יש לזה טיפול פשוט של תרופות מוכרות,פנה לרופא המשפחה.או לפסיכיאטר ותראה שהדבר יעזור לך בקלות, בהצלחה יעקב

החרדה שתיארתי היא לא הגורם לחוסר יכולת אלא התוצאה כמו דבר גורר דבר כי אני בטוח שכל אדם שהיה נתקל בבעיה כמו שלי היה חש חרדה וצער על המצב שלו. החרדה באה אחר כך אחרי שאני כבר משותק בגפיים והרבה אנשים שפתאום נכנסים למצב של שיתוק יחושו חרדה יבהלו או יחושו בהלה מהמצב.

לדעתי מה שנכתב לך נכון, למרות ששללת. כן מעורבת כאן חרדה, והיא אינה רק התוצאה, כדבריך. אתה חרד ממשהו. מאחר שלא סיפרת בדיוק באיזה טופס מדובר - בעוד שמצד שני התמקדת בעיקר בו,- קצת קשה לדעתי לכוון אותך יותר מה שברור שאתה חרד ממשהו, זה ללא ספק. אני גם מעזה לשער שאת התשובה נתת בעצמך- פעולות קריטיות שאתה צריך לעשות כדי להתקדם. כדי להתקדם- בהדגשה. כלומר, אוליי כרבים אחרים, אתה מפחד בעצם להתקדם, בדרך ההתקדמות צפויים כישלונות, ואוליי מהם אתה חושש ולעיתים יש החוששים גם מהצלחה. ומעדיפים לדרוך במקום, לחשוב ולדמיין שהם כל יכולים, כדי לא להיתקל במוגבלויותיהם. ככה פחות או יותר אני רואה את הדברים.

לצערי היום ממש כואבים לי הפרקים בידיים וגם החולשה קיצונית. מיום שבת אני בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים. בעבודה אני קצת שוכחת מזה אך רוצה לישון כל הזמן. אני יודעת שאולי זה לא המקום להתלונן על זה אך זה משפיע עלי גם מבחינה נפשית. אני נורא לחוצה שמא אצטרך לחזור למינון סטרואידים גבוה יותר ( כרגע נשאר לי רק עוד שבוע של 5 מ"ג). האם זה סתם פסיכולוגי? אני ממש מיואשת אריאל

לאריאל היקרה, אני מאמין שתקראי את תשובתי כבר מחר בבוקר, אז שיהיה לך יום נפלא ותרגישי טוב וחזקה. חיבוק וירטואלי גדול הידש

תודה על המילים החמות אך אני רחוקה מלהרגיש נפלא. היום בבוקר קמתי עם כאבים בכל הגוף ועם החום הנודניק של 37.5 שעושה הרגשה כללית רעה ועייפות קשה ובצהריים כבר התקשרתי לראומטולוג. לצערי התשובה הייתה מה שחששתי מפניו : לעלות בחזרה את מינון הסטרואידים ולבוא אליו בעוד חודש. המצב רוח מאוד קרבי הן מההרגשה הרעה וגם בגלל הסטרואידים שאני כל כך שונאת

קראתי היום שהתרופה עוזרת לאנשים שסובלים מאובסיטי (לא בא לי לכתוב באנגלית), לרדת במשקל. אני כבר ממש אובדת עצות איך לרדת במשקל. האם זה נכון? יש לי BMI 32, זה יכול להתאים לי גם לטיפול בדיכאון?

שירה, אני אישית נגד שימוש בתרופות להורדה במשקל. אולי המשקל יתר הוא תוצאה של בעיה אחרת (למשל, היפוטירוהידיזם) ואז כן צריך לטפל בבעיה בתרופות. אבל אם התרופה נועדה להרזייה, אז עדיף לדעתי ללמוד ולהפנים הרגלי אכילה בריאים ולא להשתמש בתרופות. עבודה מאוד מאוד קשה, אבל מאוד מאוד כדאית! עדי

ברור לי מדבריך שאת לא מכירה את סיפורי. יש לי סיבה להיעזר בתרופות להרזייה. אם מעניין אותך , תחזרי קצת אחרוה בפורום להודעות קודמות שלי. לילה טוב

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-24635-00.html?tag=20-50-51

מה חדש תחת השמש? הכתבה מדברת על רופאים כלליים/משפחה אבל זה נכון לגבי כלל הרופאים, כולל פסיכיאטריה. מלבד התרופות הכי פשוטות לרופא כללי/משפחה כמעט ואין שיקול דעת איזה תרופות לתת כי הוא בד"כ מסתמך על המלצות של רופאים מומחים. בד"כ הוא רק חותמת גומי למירשמים שההמלצה עליהם ניתנה אצל אחרים. הבעיה קשורה לאתיקה ברפואה שזה נושא נפרד ולא קשור דווקא לפסיכיאטריה.

היי אין בכך כל חדש, בודאי שרופאים מושפעים ממתנות אחרת חברות התרופות לא היו נותנות אותן, חברות התרופות אינן מבזבזות כסף... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, האם נכונה ההנחה שהפרעת אישיות סכיזוטיפלית היא בעצם "סכיזופרניה על אש קטן" ולכן טיפול נפשי לא יכול לעזור כי מדובר בבעיה ביוכימית הקשורה כנראה לעודף פעילות של דופאמין? תודה

התשובה היא שלילית. לאדם עם הפרעת אישיות לא יעזרו תרופות. הטיפול הוא באמצעות שיחות (פסיכותרפיה). נותנים תרופות רק אם מתפתח דיכאון או הפרעה ביוכימית אחרת, כמו פסיכוזה. אבל שום תרופה לא יכולה לשנות את האישיות שהיא הבעיה העיקרית ולכן התיאוריה שלך שגויה. במקום לדבר על תיאוריות אולי תספרי לנו קצת על עצמך. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי.

לאיילת שלום, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית נקראה בעבר simple type schizophrenia, כלומר שייכת לקבוצת הסכיזופרניה אבל ללא פסיכוזה פעילה באף שלב של המחלה. זו גם הסיבה ששינו את ההגדרה והעבירו את האבחנה לקבוצה של הפרעות האישיות. היום עדיין אין מספיק מחקרים האם התרופות נוגדות הפסיכוזה אשר פועלות גם על סמנים שלילים של סכיזופרניה עוזרות בהפרעה זו. לעתים קרובות רופאים משתמשים בהם אבל העזרה אינה רבה. פסיכותרפיה בודאי שמומלצת. ולמדען הצעיר, אתה כותב בדרך כלל דברים נכונים אבל אבקשך מעט זהירות... קצת פחות פסקנות, בפסיכיאטריה הדברים עדיין אינם חד משמעיים .... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איילת שלום! קראתי את ההודעה שלך ואני מעונין להכיר אותך אני משאיר את המייל שלי תצרי קשר [email protected]

שמי אסף אני בן 30 וסובל מבעייה של מחשבות טורדניות. אני מעוניין בקשר עם בחורה עדינה עם בעיות כלשהם כדי שנוכל לתקשר זה עם זו בגובה העיניים לתת תמיכה הדדית וחיזוק הרגשות, אסף 6700769 03

יש פורום שמיועד להיכרויות לנפגעי נפש http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2230-12539,00.html

אוליי תפנה לפורום שעוסק בבעיות אלה, ותפרסם שם.

תודה רבה לשניכם מעומק הלב

אני סובל מבעית מחשבות טורדניות בנושא הבריאות הגופנית. טופלתי במשך שנים בכדורים שונים שרק הרדימו אותי ולא הואילו. לאחרונה התחלתי טיפול ב-seroquel החיים שלי לא נהיו מושלמים אבל פעם ראשונה בחיים שלי שאיזשהו כדור עוזר. קראתי באינטרנט שהכדור עלול לגרום לקטרקט בעיניים, מה דעתך בנושא? אשמח אם לא תסתיר ממני כלום ותיתן לי מידע רחב ככל האפשר בנושא. תודה

לשוקי שלום, איני זוכר שקיימת הפרעה כזו. לא אבדוק זאת בשעה מאוחרת כמו עכשיו אבל אשתדל מחר או מחרתיים. אם אשכח אשמח אם תזכיר לי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי הבטחתי שאני ארגיש טוב,אבללללללללל היום זה קרה שוב.תוך כדי הליכה (בעבודה)הרגשתי שאני מאבדת שיווי משקל,אומנם לשנייה אבל זה מפחיד. אני לא יודעת ממש לתאר את מה שקרה לי,זה מן ניתוק מהכל למשך שניה/ות.ואז אוטומטית אני אומרת,אמא'לה ומקווה שאף אחד לא שם לב. למה זה קורה?והאם יש סיכוי שאחזור לחיים רגילים,כי האמת,זה מוריד את המצב רוח באופן אוטומטי. האם אני צריכה להשלים עם המצב?ולהגיד לעצמי,זה מה יש ועם זה אנצח או שמא יש סיכוי. מעצבן שגב

באיזה כדור את משתמשת?- כי גם לי זה קרה לפחות פעמים!!!!!!!!!! מחר תזרח השמש ואנחנו חוזרים לחייך!!!!!!!!!!!!!!1

היי ביום רביעי הקרוב,אוכל להגיד שאני נקייה מהכדורים כבר חודש. לקחתי 11 חודשים את הסרוקסט,הידוע..... אבל גם כשלקחתי את הכדור התופעה הזו הייתה מתגנבת . אז מה אתה אומר? התופעה הזו הייתה וקיימת עם או בלי כדורים. לפני הטראומה והשימוש בכדורים,לא היה מצב כזה. שגב

היי שגב, תופעה מלחיצה, אבל הסיבה יכולה להיות פשוט ירידה בלחץ דם. אני זוכרת שכתבת לי שיש לך לחץ דם נמוך וזו תופעה ידועה למי שיש לו את זה. בנוסף הרגישות הגבוהה שלך והחשש עם הפסקת הטיפול התרופתי עלולים לגרום ל"מיני חרדות"... דרך אגב - אני עדיין נאחזת ברבע סרוקסאט:-))))) נוטלת אותו פעם ביומיים, מצחיק, הא? כמה נפלא שנגמלת לגמרי!!!!!!!

היי נטע. כן,אני יודעת שלחץ דם נמוך יכול לגרום לנ"ל. אבל אני סובלת מלחץ דם נמוך מאז שאני מכירה את עצמי ואף פעם לא הגעתי למצב כזה. לחזור לכדור שלא עשה לי טוב אין סיכוי וכרגע אין סיכוי בכלל שאחזור לכדורים-למרות הבלאגאן. אני אתן לזמן לעשות את שלו. תודה שגב

שגב, את בחרת ללכת בדרך הקשה של הפסקת כדורים מתוך אמונה עצמית וידיעה שיהיה בסדר ואני באמת מאמינה שכך יהיה. עם זאת, את צריכה לקחת בחשבון שהדרך החוצה רצופה גם בירידות כמו בעליות. היום חווית נפילונת קטנה ומקווה שמחר זה יהיה רק עליה. אל תלחצי מהנפילה ותגידי לעצמך שזה יעבור ושזה לא ימוטט אותך. אני כל כך מבינה את התיסכול אבל אסור לך להילחץ מזה בשום פנים ואופן. זה היה ונגמר ומחר יום חדש מאמינה בך וגאה בך, אריאל

היי אני לא יודעת אם את זוכרת,אבל את התופעה הזו אני מכירה גם מהתקופה שלקחתי כדורים. אין לי מושג מה עושים? שגב

אם את לוקחת עדיין את הקלונקס- גם ובמיוחד באופן לא קבוע- זאת יכולה להיות הסיבה לבעיה. הקלונקס יכול לגרום לחוסר יציבות בתחילת הטיפול. אם לוקחים באופן קבוע אז הבעייה נעלמת תוך ימים ספורים אבל אם לוקחים רק פה ושם זה כבר יותר בעיייתי. שימוש בבנזודיאזפינים באופן מזדמן זה מתכון בדוק לתופעות לוואי. בשימוש כרוני הבעיה העיקרית זה התמכרות בתוספת ירידה בעירנות ובריכוז וגם ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון אקוטי. הגמילה מאד קשה אחרי שימוש ממושך אך עדיף שימוש קבוע משימוש מזדמן כדי להימנע מתופעות לוואי שונות כמו חוסר יציבות בהליכה, דבר שקורה הרבה לקשישים שנעזרים בתרופות האלה.

לשגב שלום, אני רואה את הדברים מעט אחרת, איני חושב שהבעיה היא החולשה הרגעית והאמל'ה שיצאה. זה דבר זניח הקורה לעתים רחוקות ואין לכך חשיבות. חשוב יותר הוא החרדה והפחד שנתקפת בו ומצב הרוח שהתקלקל, במיוחד לפני הטיסה... חשוב לא להחלץ במצבים אלו ומהר מאוד לחשוב על משהו אחר, אין בכך אסון אם משהו ראה אותך, אלו רק החרדות שלך שמשהו יראה. חשוב להתגבר על החרדות שמופיעות אחרי החולשה... ככול שיהיה זמן ארוך יותר בו תרגישי טוב, גם החרדות הללו יפחתו ויחזור אליך הבטחון שהכל בסדר גם אם לעתים מתקרבת חרדה. טיסה נעימה ותחזרי במהרה הידש

היי מאחר ואני לוקחת קלונקס אחת לשבועיים שלושה,וגם אז רק חצי כדור(0.25 מ"ג),קשה לי להאמין שהתופעה ניגרמת בגלל זה. מה דעתך? שגב

ד"ר הידש שלום! שאלתי האחרונה היא - מהוא המינון המומלץ לדיכאון וחרדות? הרי להפסקת עישון המדובר ב 150 פעמיים ביום- - האם זהו גם המינון לדיכאון וחרדה?

לאיילת שלום, כנראה שסבלת מתופעות של הפסקת הרסיטל, חבל שחזרת לכדור שלם, היית יכולה להסתפק בחצי. בכל אופן כדאי להפסיק את הרסיטל באופן הדרגתי, כל מספר ימים להוריד את המינון ברבע כדור. אחר כך להתחיל עם הזיבן במינון של הפסקת העישון ולראות מה קורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

למה אקמול עושה לי מצב רוח טוב? אני בן 22 סובל כבר כ10 שנים מדיכאון (קל עד בנוני).כעת אני חולה מאוד 40 חום,ואני לקוח אקמול (ליתר דיוק 2 אקמלוים בבת אחת), ואני מרגיש שיש לי מצב רוח טוב ברגע שהוא מתחיל להשפיע, ואני נזכר שגם בעבר בגלאי העשרה כאשר לקחתי אקמול הרגשתי טוב מבחינה נפשית. למה זה? האם ייתכן שאני כל הזמן סובל ממחלה כרונית קטנה כלשהיא-שאקמול עוזר לה, ולכן אני בדיכאון? תודה רבה

היי ערן, אני בטוח שתכף ד"ר הירש יגיע ויוכל לעזור, אני מאד מבקש שתשנה את הניק שלך כי אני משתמש באותו אחד. תודה ותרגיש טוב

ידוע לי שנרקומנים נוטלים אקמול כדי להאריך השפעתם של סמים מסוימים. אישית על מנת שלא להעלות את המינון בקסנקס וךנעצים את הדפעתו נטלתי בין היתר אקמול (לא בהגזמה כי נטילה כמות מופרזת עלול לפגוע בתפקוד הכבד ) ואכן פעל בכיוון הרצוי. האם לטענה זו הסבר מדעי או שמא מדובר בהגדה אורבנית המבוססת על שיכנוע עצמי של רבים ? קטונטי. מקווה שד"ר הידש יוכל להאיר את הנקודה.