פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
19/06/2003 | 15:53 | מאת: -

שלום, הרבה פעמים קורה לי שאני חושבת על משהו שאני לא רוצה לחשוב , ואז המחשבה הזאת לא מסכימה לצאת לי מהראש , המחשבות משתלטות עלי ויכולות לשנות את אישיותי לגמרי. כתוצאה מזה אני נכנסת לדיכאון עמוק ויכולה לשבת שעות ,להיות ריקה לגמרי מבפנים ולא לדעת כלום. פעם אחת נכנסתי להתקף חרדה מזה שחשבתי שאני משתגעת. אני רק רוצה לדעת מה זה יכול להיות ,מחשבות משתלטות,ניסיתי לחפש קצת בנושא מחלות נפש ולא מצאתי משהו תואם. אני מרגישה כלכך לבד. בבקשה תתנו לי כיוון כלשהו.

19/06/2003 | 17:14 | מאת: עובר אורח 2003

זה סימפטום של חרדה- עברתי גם את זה גם אני על תקחי מעמסה זאת על כתפך שתפי בני משפחה או חברים. ופני לרופאת משפחה שתאבחן. באם את צריכה יעוץ פסיכולגי. או פניה לרופא פסכיאטר(על תחששי מסטיגמות) גשי עוד עכשו . וראי כי מחר תחזור השמש לזרוח. ואת לחייך בהצלחה

19/06/2003 | 18:56 | מאת: בחיים הכל עובר

תנסי לחשוב שאת היא הבוס, את המחליטה על המחשבות והרצונות שלך ולא הם עלייך. המחשבה אין לה יישות בפני עצמה, היא חלק ממך, מהאסוציאציות שאת בונה, ומשקפת את הלך רוחך ומחשבותיך. נסי לחשוב מחשבות חיוביות, נעימות וכאלה שאת מרגישה שעושות לך טוב. המון כח רצון (כמו בדיאטה) הרבה אמונה ותראי שאחרי מספר נסיונות תוכלי להשתלט על המחשבות במקום שהן ינהלו אותך. רצון, אמונה וציפייה - ואכן כך יהיה. שאי ברכה,

19/06/2003 | 19:24 | מאת: שגית

אני מבינה מה עובר עליך, גם לי זה קרה מרוב מחשבות לא הייתי ישנה בלילות, אך נתנו לי כדור בשם מודל, ועוד באותו היום כבר נרגעו לי המחשבות, ויכלתי לישון טוב, והמחשבות הפסיקו להטריד אותי, אני מציעה לך ללכת לפסיכיאטר בהקדם ולספר לו מה קורה לך ותיראי שהכל יהיה בסדר, בהצלחה

19/06/2003 | 14:07 | מאת: דן

ד''ר הידש שלום רב. אני סובל מזה מספר שנים מהתקפי חרדה ומטופל לסירוגין בכדורים. הפסיכיאטר שעמו אני נפגש בתדירות של אחת ל8 חודשים לערך גובה ממני מחיר שנראה לי מופרז למדי, ובפעם האחרונה עלה המחיר ל-700 ש''ח למפגש של שעה, האם אלה המחירים?, האם כל רופא יכול לגבות מחירים על דעת עצמו?, איני רוצה לחשוב אפילו על מקרה שהרופא שלי מנצל את רצוני לגשת לטיפולים באופן פרטי. מיותר לציין שאיני מוצא את הכסף על העצים, ולאחר כל מפגש אני מגדיל את "החור" בכיס. תודה מראש דן.

19/06/2003 | 17:15 | מאת: עובר אורח 2003

לעניות דעתי מופקע פראי.כניראה חושב יותר על הכסף

19/06/2003 | 17:29 | מאת: שגב

היי כשפניתי לפסיכיאטרית בפעם הראשונה (מנהלת מחלקה)זה עלה 750 שקלים.כל פגישה נוספת 350 שקלים. בסך הכל ראיתי אותה 4 פעמים-ובאמת שזה גרם לחור בכיס אבל אני מודה לאל שפניתי אליה-אחרת אין לי מושג איפה הייתי היום . בהצלחה שגב

19/06/2003 | 23:41 | מאת: אל

21/06/2003 | 11:40 | מאת: דן

אני מי-ם למה יש הבדלים במחירים בין ערים שונות? דן.

19/06/2003 | 09:29 | מאת: אנבל

שלום ובוקר טוב, עברתי בחיי כמה דיכאונות מלוות בחרדה (רעד, יובש בבפה, חוסר תיאבון מוחלט, קוצר נשימה, דיפיקות לב מואצות וכו..) כל פעם הייתי אולכת לבי"ח מדברת עם הפסיכיאטר מקבלת כדור הרגעה ומחזירים אותי הביתה, כשנכנסתי להיריון הפסיקו לי את הכדורים ילדתי ואחרי הלידה קיבלתי לצערי הרב עוד פעם דיכאון אבל אז קראו לזה דיכאון לידה. ומאז אני לוקחת פאקסט הפסיכיאטרית שלי ניסתה לשנות לי לרסיטל אבל הייתי ישנה 3-4 שעות בלילה מתעוררת בלי שום סיבה עד שהבנתי שזה מהרסיטל וחזרתי לפאקסט שוב. היום כבר שנה שניה ואני לוקחת פאקסט כל יום. השאלות שלי הם: האם אני אי פעם יוכל לסיים את הכדורים האלה ולחיות בלעדיהם? האם כשאני יוצאת לבלות ואני שותה אלכוהול זה יכול לגרום לי לבעיות? מה לעשות לגבי החשק המיני הירוד ביותר? כל הנאות החיים זה מוריד (סקס,שתיה (בבלוי),) אנא עזורו לי לדעת מה לעשות כדי לחיות חיים רגילים כמו כל אדם אחר.... אנבל

20/06/2003 | 00:32 | מאת:

לאנבל שלום, השאלות שלך מאוד במקום. באופן עקרוני וכפי שתיארת את הדברים יש מקום לחשוב על סיום הטיפול עם הסרוקסט, להרגיש טוב ולשכוח את כל הסיפור ותופעות הלוואי. כמובן שחייבים להתייעץ לגבי הפסיכיאטר אשר התחיל ומטפל בך. אבל כעבור כשנה בהחלט יש מקום לשקול את סיום הטיפול. ולחיות כמו כל בן אדם אחר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 08:15 | מאת: קרן

שלום אחייניתי בת השנה וחצי נוטה לבכות עד כדי עילפון. היינו כבר אצל מספר רופאים שלא מצאו מהי הבעייה. אנו חוששים מאד לגורלה מאחר והיא ממש מפסיקה לנשום עקב ואז מתעלפת. מה דעתך? מה עלינו לעשות? אודה על תשובתך המהירה תודה מראש קרן

19/06/2003 | 17:36 | מאת: עובר אורח 2003

תופעה ידועה ברפואה אצל אשתי במשפחה היו מספר ילדים שעברו את זה גם. כיום חלקם חיילים קרביים. סטודנטים באונברסיטה. וכו אני קורא לזה "ניצול פחד הורים למטרה המקדשת

19/06/2003 | 17:59 | מאת: שגב

ערב טוב, שמעתי על התופעה הזו וגם יש לי ספר של ד"ר פנחס שרשבסקי שניקרא את וילדך. שימי לב מה הוא עונה לאמא שמתארת את אשר תיארת: הטיפול: "אם כי ההתקף ניראה מסוכן ומבהיל,הוא אינו מסוכן כלל וכלל ואין כל צורך לטפל בילד בזמן ההתקף.השאירי את הילדבמקום בו קרה ההתקף ןחכי בשקט עד אשר ייגמר.אל תתיזי מים על הילד ואל תטפחי על פניו או על גבו-זה אינו עוזר. קשה מאוד למנוע התקפים אלה כי הסיבות לבכים של תינוקות וילדים בגיל הרך הן רבות מאוד,וההתקף עלול לפקוד את הילד עם כל בכי,אפילו הקל ביותר. מכל מקום רצוי לייצור אוירה נעימה ורגועה סביב הילד-כלומר אוירה נורמאלית.אל תבואי לקראת הילד בכל מצב,בעיקר אם מדובר בילד בן 2-3 שנים. בכל מקרה ילד זה חייב להיבדק ע"י רופא כדי לקבוע בוודאות שאכן מדובר בהתקפים מהסוג הנ"ל. בהצלחה שגב

19/06/2003 | 07:51 | מאת: לאה

בוקר טוב, אני שואלת בשם אחותי. היא לקחת CLONEX כ- 9 שנים בגלל בעת שינה. המינון בין 1 עד 2 מג' לפני שינה. לרוב זה פותר את הבעיה. אם היא לא ישנת - היא נכנסת לחרדה ודיכאון. , לא נראה שיש תפעות לווי. השאלה, כמה מזיק זה שהיא על התרופה תקופה כה ארוכה? האם היא יכולה להמשיך ? היא ניסתה לצאת מי זה ולא הצליחה. בתודה מראש, לאה.

19/06/2003 | 07:54 | מאת: אריאל

המינון הוא יחסית די גבוה והזמן הוא בהחלט ארוך. הבעיה בכדורים האלה הם שהם יוצרים תלות ולא מומלץ לקחת אותם לזמן ממושך. אני חושבת שכדאי שתפנה לרופא המשפחה להתייעץ איתו ולבקשת טיפול אחר לשינה. הגמילה לא תהיה קלה אך אני מניחה שהיא אפשרית שתרגיש טוב, אריאל

19/06/2003 | 09:03 | מאת: שמואל

שלום דיברתי על כך רבות, ראי עמודים קודמים. היא לא הצליחה עד היום כי בוודאי ניסתה להיגמל מהר מדי. ניסיתי להסביר כאן שרק גמילה איטית עובדת אחרי שימוש ממושך (9 שנים זה בהחלט הרבה זמן). גם ההמלצה לעבור לווליום היא בדיוק לאותו עניין: בשביל שזה יצליח זה חייב להיות איטי. יש צורך במעקב פסיכיאטרי צמוד לאורך כל תהליך הגמילה ולכן למצוא רופא מקצועי ואמפטי זה תנאי הכרחי. לפעמים אין תנאים/ משאבים/ רופא מתאים לגמילה ומעדיפים להישאר עם ההתמכרות לבנזודיאזפינים לנצח. למידע נוסף: http://www.benzo.org.uk/manual/index.htm

20/06/2003 | 00:36 | מאת:

ללאה שלום, בהחלט קשה להגמל מהתרופה כיוון שקיימת התמכרות פסיכולוגית וגופנית. עם זאת התרופה מוכרת בערך 40 ואינה גורמת לנזקים באברים של הגוף ולא נזקים נפשיים. כך שאם רוצים להגמל אז לאט לאט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 07:40 | מאת: דני

שלום רב, אני בן 29. יש לי בעייה קשה של טיקים (עויתות) בפנים מזה כשנתיים. התופעה מטרידה אותי מאד וגורמת לי הפרעות בתפקוד היום יומי התקין. אני אדם בעל אופי לחוץ , פרפקציוניסט וכפייתי. אני מניח שתכונות האופי הנ"ל הביאו אותי לחלות במחלת הנפש הנ"ל. אני כל דקה חייב לעשות איזו עווית בפנים כאילו כדי לשחרר משהו מהגוף. האם מדובר בסינדרום טורט? החלטתי לפנות לעזרה מקצועית. לפי עלי לפנות לנוירולוג או לפסיכיאטר? האם התופעה מוכרת למישהו ואם כן האם יש בידי רפואת הנפש יכולת למזער אותה או לבטל אותה לחלוטין. האם אפשר לפנות לפסיכיאטר של קופ"ח בלי להסתכן בכתם בתיק הרפואי שאולי יכול להחשף לכל מיני גורמים כמו מקום עבודה ועוד... אני גם מתבייש ללכת לפסיכיאטר במקום מגוריי כדי לא לפגוש מישהו מוכר בזמן ההמתנה. .

20/06/2003 | 00:38 | מאת:

לדני שלום, יתכן מאוד שמדובר בהפרעת חרדה המתבטאת בטיקים, אבל הייתי ממליץ קודם כל להבדק אצל נאורולוג, רק אחרי הבדיקה שלו כדאי לחשוב על פסיכיאטר והשאלות הנוספות שכתבת. נקודה נוספת שהייתי מתייחס אליה היא האופי שלך כפי שאתה מתאר אותו. אתה אדם צעיר עם אופי שעושה את החיים לא קלים.... האם לא כדאי לפנות לשיחות? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 06:17 | מאת: אביה

האם בכדור עוזר לטיפול בחרדה מהן תופעות הלואי והאם ניתן להגיע לאורגזמה?

20/06/2003 | 00:40 | מאת:

לאביה שלום, התרופה עשויה לעזור לחרדה למרות שבמקורה היא רשומה כנוגדת דיכאון. תופעות הלוואי יכולות להיות רבות, אבל תופעות הלוואי הם נתונים סטטיסטיים, עד שלא תטלי את התרופה לא תדעי מהן תופעות הלוואי שקיימות אצלך, וזו השאלה החשובה, נכון? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 23:50 | מאת: דרור

אני כבר אולי שנה וחצי שבוי באוננות כפייתית. אני מרגיש שזה פוגע בי, משבש את חיי החברה שלי ומובן שיפגע בי בעתיד. אני מנסה להפסיק אם זה או לפחות להקטין משמעותית את מספר הפעמים שאני... מזמן זה כבר איבד את הייחודיות שלו, ואני מרגיש שזה צורך שיגרתי כמו מזון ושינה, וכל רגע שקט (לא תמיד) אני לא עומד בפיתוי. אני מבקש עזרה, אי לא יודע מה לעשות, בבקשה עיזרו לי תודה דרור

19/06/2003 | 01:01 | מאת:

לדרור שלום, ישנם סוגים רבים של התנהגות כפייתית והשכיח ביותר הוא כמובן אכילה. אין נזק ישיר לאוננות אבל כמובן שכאשר הדעת והמחשבה מרוכזים בדבר אחד ומסתובבים סביב אותו הדבר אין זה טוב וכפי שאתה מציין התפקוד במשורים שונים עלול להפגע. לכן כדאי להגיע לאבחון כללי אצל פסיכולוג או פסיכיאטר ומכאן להתקדם. חייבים לראות את האדם השלם ולא רק את הדבר שמפריע לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

26/06/2003 | 22:48 | מאת: סימון

דרור שלום רב! קראתי את מכתבך אבל חסרים בו פרטים חשובים לדוגמא: מה אתה עושה בחייך באופן כללי, עובד או לא עובד? זה חשוב מאוד לדעת, כי אם אתה עובד אז קודם כל יש לך יכולות מסויימות (ולא משנה במה אתה עובד) שהם אינם יכולות מובנות מאליהם כגון:תקשורת בסיסית, יכולת כלכלית מסוימת, יכולת התמדה, משמעת עצמית(אתה שם לב לכיון הכללי:הכל דברים חיוביים) ז"א אם אתה רק עובד אתה כבר עושה הרבה דברים אחרים חוץ מלעסוק בעיסוק האובססיבי שהזכרת במכתבך. אם אתה לא עובד אז אולי אתה נמצא במסגרת אחרת לדוגמא: לימודים. וגם אז אתה עושה דברים אחרים חוץ מלעסוק בעיסוק הנ"ל. דבר שני האם יש לך חברים? אם יש חברים אז אפשר לצאת לפעמים ביחד, זה לא קשה, ואפשר לדבר איתם וגם אז מעבירים זמן מהנה ביחד בלי לעסוק באותה פעילות. דבר שלישי והכי חשוב דרור, האם אתה בריא פיזית ונפשית? גם בעיות פיזיות וגם בעיות נפשיות מקשות מאוד על התקשורת ועל התפקוד הכולל בחברה ובגללן קשה מאוד ליצור קשרים. עכשיו דרור אם אתה בריא ו\או עובד ו\או לומד תחשוב על הפתרון המתבקש:מה דעתך אולי לעשות כמה ניסיונות להכיר את בנות המין השני (בהנחה כמובן שאתה נמשך דוקא אליהן). יש בעולם המודרני את אופציית האינטרנט שהיא מפוצצת באפשרויות להכרויות בין המינים השונים בכל מיני צורות שונות ומשונות. ויש גם את האפשרויות הרגילות להתחיל עם בחורות( מסיבות, בארים, אוטובוסים, קניונים וכו") . נראה לי שכל בחורה תשמח, לאחר שהיא תכיר אותך, לגלות שאתה מאוד פעיל מינית ובעל און גברי רב. ואל תשכח שאולי(לא אולי בטוח) יש בחורות שגם הן עסוקות באותה פעילות אובססיבית כמוך ומחכות שמישהוא יעשה את זה איתן במקום שהן יעשו את זה לעצמן( והמבין יבין) . מאחל לך בהצלחה במשימה( היא לא פשוטה אבל אל תירתע) סימון(שם בדוי)

18/06/2003 | 23:46 | מאת: קנדשוב

אני מעונין לשאול שתי שאלות יש לי ילד בגיל ההתבגרות שסובל מחרדות ומחשבות לא הגיוניים כגון פחד לנסוע במכונית מחשש מתאונת דרכים. שאלתי היא אך להתיחס לביטויי פחד כאלה ומה להשיב לילד. השאלה השניה נוגעת לתרופה ךספרידל האם אדם שהובחן בטעות כסובל מפסיכוזה ומטופל בתרופה זו ,יכול לפתח תסמינים ומחשבות שווא לא הגיוניות. בכבוד רב קנדשוב.

19/06/2003 | 01:04 | מאת:

לקנדשוב שלום רב, אני חושב שאבחון טוב הוא הדבר החשוב ביותר, הדברים שתיארת יכולים להיות ביטוי של חרדה בלבד אבל עלולים להיות בטוי של הפרעה נפשית יותר עמוקה. איני פסיכאטר של ילדים ונוער אבל ההמלצה היא לעבור אבחון אצל פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער. רספרידל היא תרופה נגד מחשבות שווא והזיות, לכן נטילה של התרופה (גם אצל אדם בריא) בודאי שלא תגרום להזיות או מחשבות שווא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 23:01 | מאת: עידו

אני אדם רע . אין לי רגישות ואני לא בוכה ולא עוזר לאנשים בכלל. אני מרגיש שאין לי אדרנלין כדי להתרגש בשביל אנשים. אני רוצה תרופות שישנו אותי . שמעתי שהגוף מפתח עמידות לכל דבר . אני רוצה כאמור להשתנות ולהתרגש נראה לי שאין יל מספיק אדרנלין כי אני אדיש מאוד . אם אקח אדרנלין כדי להיות אדם טוב אז אני מניח שבכל התקופה שאקח אדרנלין אני יהיה טוב אבל אם אצטרך להפסיק אז אגלה שהגוף שלי כבר הפסיק לייצר אדרנלין באופן טבעי ואולי בלוטת יותר הכליה התנוונה כתוצאה משימוש מלאכותי באדרנלין. לכן חשבתי לעצמי שהדרך הטובה ביותר להיות אדם טוב (ולהתרגש הרבה לעזור לאחרים)היא על ידי כך שאקח תרופות שעושות בדיוק ההיפך כלומר תרופות שמורידות את ההתרגשות ואז כשאקח אותם אני אהיה אדיש מאוד אבל כשאני אפסיק לקחת אותם אגלה שהגוף שלי מנסה לייצר אדרנלין בעצמו וכך יהיה לי לכל החיים עודף אדרנלין וכל החיים אתרגש וזה ירפא אותי מהאדישות שלי ומהרעות שלי. רציתי לדעת האם אני צודק בעיקרון שאם לוקחים תרופות שעושות - ואחר מפסיקים אותם אז נרפאים מ - כי מקבלים + ? והאם יש דרך אחרת על ידי תרופות להפוך לאדם טוב שעוזר לאחרים בעת צרה ? ובכלל מה מניע אדם לעזור כדי שאדע מה שורש הבעיה שלי ואוכל לעבוד על שורש הבעיה של חוסר העזרה שלי לאנשים שנמצאים במצבים דחופים ?

18/06/2003 | 23:31 | מאת:

לעידו שלום, הדברים שכתבת הם הגיוניים ומקוריים אבל ברפואה הבעיה היא שהרופאים עובדים לפי ניסיונם ומחקרים על אנשים ולא רק לפי ההגיון. כלומר לעתים התיאוריה יפה אבל לא תמיד היא עוזרת במציאות. לעתים התיאוריה והמציאות הולכים ביחד אבל לא תמיד. אני לא שמעתי שמשהו ניסה את התיאוריה שלך ולכן איני יוכל לחוות דעה עליה. אני חושב שאתה מדבר על רגש שנקרא אמפטיה. אמפטיה משמעותה להרגיש את מה שהשני מרגיש על פי התנסותך והדבר הדומה שהשני מעורר אצלך. כלומר אם משהו בוכה זה מעורר אצלנו רגשות הקשורים לבכי אצלנו ואז אנו יכולים להבין מה עובר על האדם השני ולהשתתף בצערו. אנו יכולים להשתתף בצערו כיוון שאנחנו עברנו משהו דומה. לכן קודם כל אתה חייב להרגיש יותר את החויות הטובות והקשות שעוברות עליך, כאשר תהיה קרוב יותר לעצמך תוכל להיות קרוב יותר לאחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 01:37 | מאת: עידו

אמרת שככל שאהיה קרוב יותר לעצמי אוכל להיות קרוב יותר לאחרים. אבל הבעיה שלי היא שאני יותר מידי אוהב את עצמי ויותר מידי קרוב לעצמי אבל אני לא מסוגל לאהוב ולהיות קרוב לאחרים מבחינה רגשית אני מרגיש שהם לא שייכים לי ושאני לעצמי ואני מרגיש שממש לא אכפת לי מאחרים. ואני מרגיש שרק אני מעניין את עצמי וכל דבר שאחרים זקוקים לו (למשל שאקשיב )נראה לי משעמם חסר תועלת ושאני לא יכול לסבול את זה כאילו זה בזבוז זמן שאין לי סבלנות בכלל בשביל שאהיה אכפת לי מאחרים. מדוע אני כל כך אכזר ? מדוע אני לא מסוגל לתת לאחרים ולשתף אותם ?

18/06/2003 | 22:43 | מאת: משה

שלום רציתי לשאול הלכתי לפסיכאטר אבל משום מה הוא לא כל כך נראה לי איפה אני יכולה לברר עם הוא באמת פסיכאטר? אם התעודה שלו על הקיר אמיתית או שאולי הוא מתחזה האם יש אגודה או איגוד של פסיכאטרים שאולי אני יכול לברר ? תודה

18/06/2003 | 23:37 | מאת:

למשה שלום, יש את האיגוד הישראלי לפסיכאטרייה שבעקרון כל הפסיכיאטרים חברים בו. האתר של הארגון הוא http://www.mentalnet.org.il/ תנסה ליצור את הקשר, אני חושב שאם אתה צודק אז אתה עושה משימה חשובה ביותר עבור אנשים רבים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 21:56 | מאת: מיטל

שלום אני רוצה המלצה של פסיכאטר מאזור תל אביב והמרכז מישהו מכיר רופא כזה שהוא רופא טוב

19/06/2003 | 17:24 | מאת: דיאנה

פסיכיאטריה 1. פרופ' אבי בלייך, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי"ח לב השרון, ראש החוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת ת"א. טל': 09-8981221 2. ד"ר ברכה גאוני, רופאה פסיכיאטרית, פסיכואנלטיקאית, מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של המבוגר. מומחית בהפרעות אישיות. טל': 03-6422727 3. ד"ר חורחה גלסר, מומחה לפסיכיאטריה ולטיפול בהתמכרויות, ספורט טיפולי ושיקום. טל': 02-5703231 4. פרופ' לאון גרינהוז, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ג', שיבא, תל השומר. טל': 03-5303773 5. פרופ' אליעזר ויצטום, מומחה להפרעות חרדה ודכאון, עוסק בטיפול באבל, מנהל קליניקה שעוסקת בטיפול בחולים מהציבור החרדי, אחראי על הוראת הפסיכוטרפיה במרכז לבריאות הנפש, ב"ש. טל': 02-6734150 6. פרופ' שמואל טיאנו, מומחה לפסיכיאטריה כללית ושל הילד והמתבגר ומומחה במנהל רפואי, מנהל בי"ח גהה. 03-9258205 7. פרופ' בני לרר, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה ביולוגית, הדסה, ירושלים. טל': 02-6777111 8. פרופ' חנן מוניץ, מומחה לפסיכיאטריה כללית, גהה. טל': 03-9258205 9. פרופ' משה קוטלר, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי"ח באר יעקב ונס ציונה. טל': 08-9258241 10. ד"ר שמואל קרון, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי"ח שלוותא. טל': 09-7478555

18/06/2003 | 21:16 | מאת: טלי

שלום אני סובלת מחרדה אני התחלתי לקחת סרוקסט זה היום השני שלי עכשיו אני באי שקט נוראי האם אני יכולה לקחת כדורי הרגעה שעוזרים ישר יש לי בבית ואבן האם אני יכולה לקחת או שעליי לחכות לראות עם זה יעבור לי לבד כמה ימים לוקח התופעות לוואי ? מה עליי לעשות בנתיים אני לא יכולה לישון האם להפסיק את הכדור כי אני מרגישה יותר גרוע ממקודם זה כאילו העלה לי את רמת החרדה בגוף

18/06/2003 | 21:48 | מאת: עובר אורח 2003

לטלי היקרה- כאחד שעבר את החרדה(פאניקה) וגם אני לוקח סרוקסט . כדור וחצי ביום. לוקח כחמישה ימים לערך עד שהשפעה החיובית מתחילה .והדיכאון בין שבועים לשש שבועות איזה מינון את מקבלת ? האם רופא פסכיאטר רשם את התרופה או רופא משפחה? אני עברתי יותר תופעות לוואי .ועדין עובר תופעה אחת. ואני מבין שהתופעה היחידה אצלך היא ענין החרדה . לעניות דעתי .כששאלתי את הפסכיאטר שלי הוא אמר שאפשר לקחת כדורים להרגעה כי הם ממשפחה אחרת של חומרים. אז מחזיק לך ידים - כי מחר תזרח השמש . והחיוך יחזור .

18/06/2003 | 22:15 | מאת: שגב

ערב טוב, כשהתחלתי לקחת כדורים(סרוקסט)הפסיכיאטרית אמרה לי שברגעים קשים אפשר לקחת גם כדורי הרגעה .בהתחלה ניזקקתי להם במינון גהוהה וכך עם הזמן המינון ירד והיום לאחר 11 חודש אני כמעט ולא לוקחת כדורי הרגעה. אז אם זה מקל עלייך תקחי,אבל עד כמה שאני יודעת זה ממכר,אז בזהירות ולהיות עם היד על הדופק. תרגישי טוב, שגב

18/06/2003 | 18:57 | מאת: דיאנה

אני בת 31 ונשואה לחולה מניה דיפרסיה (ההתקף הראשון היה בעיקבות שימוש בגראס!!!!!) בעלי חולה כבר 7 שנים בהם היה מאושפז 3 פעמים פעמיים בגלל הפסקת הכדורים בפעם אחרונה הרופא המתפל נתן מינון לא נחון של תרופות (החליף את הליטיום בדיפלפת ואת הפבוקסיל באנפרניל ) דבר שניגמר במאניה ובאישפוז של 3 שבועות במחלקה פתוחה מזה מספר חודשים אנחנו חושבים להביא ילד אך השאלה המתרידה אותנו היא מה הם הסיכויים שהילד יחלה גם? האים המחלה שהחלה בגלל שימוש בגראס יכולה להיות תורשתית?

18/06/2003 | 23:41 | מאת:

לדיאנה שלום, את צודקת בשאלתך כיוון שישנו מרכיב תורשתי בהפרעות מהסוג של מניה דפרסיה, אין קשר לגורם אשר הביא להתפרצות המחלה (גראס). הייתי מעדיף שאת התשובה לשאלה זו תקבלו ביחד מהפסיכיאטר המטפל ולא דרך הרשת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 18:36 | מאת: גלי

אני בת 37 אמורה להתחיל החל ממחר לקחת אפקסור, האם מישהו מכם התנסה עם האפקסור ויוכל לעודד או לתת טיפים? תודה גלי

18/06/2003 | 19:40 | מאת: מישהי

היי כן, זה כדור מצויין מרגיע מאוד, וגם פועל מהר (לא צריך לחכות מספר שבועות להרגיש את ההשפעה אלא ההשפעה נוגדת החרדה היא מיידית) תופעת הלוואי העיקרית בהתחלה היא קושי להירדם בימים הראשונים (ואז אפשר להיעזר בכדור אחר ). טיפים- צריך ורצוי לקחת עם האוכל להיזהר בשילוב כדורים אחרים עם זה (לבדוק תמיד) זהו בערך. בהצלחה.

18/06/2003 | 20:27 | מאת: דורון

18/06/2003 | 18:24 | מאת: טלי

שלום אני בת 18 ואני רוצה ללמוד נהיגה האם העובדה שאנילוקחת כדורים נגד דיכאון יכולה להשפיע על קבלת לימוד נהיגה ורשיון נהיגה ?

18/06/2003 | 23:44 | מאת:

לטלי שלום, כאשר הרופא יציין שאת נוטלת כדורים נגד דיכאון אז תוזמני לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. אם אינך סובלת ממחלת נפש ולא היית מאושפזת ולא היה דיכאון עמוק מדי אז למרות הכדורים מירב הסיכויים שתוכלי להמשיך בלימודי הנהיגה ולקבל רישיון. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 18:10 | מאת: אנונימית

שלום רציתי לשאול אני סובלת מחרדות ולוקחת כדורים נגד דיכאון וחרדה עכשיו אני מנסה להתקבל לעבודה ביטחונית למה חשוב להם לדעת אם אני לוקחת כדורים פסיכאטרים והאם זה יכול להשפיע על אי קבלתי לעבודה בשל לקיחת הכדורים האם זה שאני לוקחת כדורים אומר שאני איזה משוגעת ושאני לא יכולה לתפקד כמו כלאחד אחר תודה

18/06/2003 | 20:49 | מאת: סול

לא הכדורים שאת לוקחת הם הבעיה אלא הסיבה ללקיחתם המעסיק יכול לסבור שאם את סובלת מחרדות אז את לא מתאימה לעבודה בטחונית אולי עבודה מסוג אחר יותר תתאים לך ושם לא תהיה בעיה

18/06/2003 | 23:48 | מאת:

שלום רב, השאלה מורכבת ואין לכך תשובה חד משמעית. כמובן שאינך משוגעת וחרדות אינן סיבה לפסול אותך לעבודה. כמובן תלוי גם בסוג העבודה, אם מדובר על עבודה הקשורה למתח וחרדה אז המעסיק יכול לשקול את התאמתך האישיותית לעבודה זו ללא קשר לכדורים. כיום הגישה היא הפוכה, כאשר אדם סובל מחרדות והוא מטופל, מעריכים זאת יותר מאדם הסובל מחרדות ואינו מטופל ואומר שהכל בסדר. עצם העובדה שאת בטיפול הדבר מעיד על אחריות ומודעות למצבך ורצון לשנות את המצב. לפי ניסיוני גישה מתקדמת זו קיימת גם במשרד הביטחון בתחקירים, וגם לגבי רשיונות נהיגה ונשק. עם זאת בעיה נפשית, וגם בעיה גופנית אינה מהווה מעלה לקבלה לעבודה. יתכן שבגלל הבעיה הנפשית יעדיפו אדם אחר עם כישורים דומים ללא בעיה נפשית.... אבל כך המצב גם עם מחלה גופנית, אם חד הורית או כל קושי אחר. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 17:05 | מאת: שגב

ערב טוב, מודה-המצב הנפשי בהחלט טוב. איך היו הצילומים?האם הצלחת להירגע לפני הצילומים?אם כן,אשמח שתספר לי את השיטה. מחכה לעידכון ממך-מתי משדרים את הכתבה-ערוץ ושעה. תודה שגב

18/06/2003 | 23:56 | מאת:

היי שגב, האמת היא שהייתי די מתוח וכנראה ראו זאת גם בצילומים. הסיבה הייתה שצילמו בערך כשעה וישדרו שעה, כלומר אין עריכה, הכל צריך להיות מאה אחוזים במכה ראשונה.... מדובר על תוכנית על בריאות עם דליק (בלי הכלב) שתשודר בערוץ החיים הטובים, מדובר על סידרה של תוכניות ואני השתתפתי בפרק על שינה, הקרנת הסידרה כנראה תתחיל בסביבות אוגוסט. סתם סיפור בשביל ההומור איך אשתי נצלה ממות בטוח. פנו אליה מהתכנית של יהורם גאון שמטופלת שלי לפני 14 שנים רוצה לפגוש אותי. מדובר על בחורה אנורקטית שהבריאה וכעת היא בהריון. פרט לאנורקסיה יש לה אהבה לתקשורת והיא הופיעה מספר רב של פעמים ברדיו ובטלוויזיה. כל נעשה בסודי סודות כך שאני אופתע לפני המצלמות.... אשתי ברוב חוכמתה סירבה לשתף אתם פעולה למרות שלחצו עליך. היא הבינה שזה ממש לא האופי שלי. אלו הייתה מסכימה אז אני לא הייתי אחראי לתוצאות.... כנראה שמשהו מתחיל אז הדברים רצים, השבוע זה שבוע הטלוויזיה אצלי. ביום ראשון קבעו מערוץ 10 צילומים לתוכנית של ציפי ברנד על אושר-כתבתי על כך בפורום השני. עם זאת אני חושב שאסרב, אני חושש שהיא תהיה יותר מדי תוקפנית לטעמי. ביי הידש

19/06/2003 | 08:05 | מאת: אריאל

אני ממש גאה בך! לא סתם מזמינים אותך לתוכניות טלוויזיה- הם יודעים בדיוק עם איזה בנאדם רם מעלה יש להם עסק. אני מחכה בקוצר רוח לראות את התוכנית. אני בטוחה שהם למדו ממך המון! רק אל תשכח להזמין אותנו לטקס האוסקר טוב? שלך, אריאל

19/06/2003 | 16:59 | מאת: שגב

היי ערוץ החיים הטובים?לא ניראה לי שיש לי את הערוץ הזה.אבל למה אני מתפלא?לבוא לקליניקה לראות אותך לדקה אי אפשר אז לראות אותך בטלוויזיה שעה?למה מגיע לי הכבוד הזה? ערוץ 10 דווקא יש לי-אז אולי תחשוב על זה בכל זאת? עוד שאלה אחרונה-על איזה פורום שני -אנחנו מדברים? שיהיה לך ערב ניפלא שגב

18/06/2003 | 16:44 | מאת: אייל

האם יש פה מישהו שלקח איזשהן תרופות כנגד או סי די? מה עזר ומה פחות?ומה עם תופעות לוואי?

18/06/2003 | 23:57 | מאת:

לאייל שלום, התרופות ל OCD הם מקבוצת נוגדי הדיכאון, כגון אנפרניל או סרוקסט. אני מקווה שתקבל תשובות מקוראים נוספים בפורום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 00:34 | מאת: ורדה

ריספרידל או גאודון.

18/06/2003 | 16:17 | מאת: אריאל

ביום ראשון היה ליפעת יום הולדת ואני רוצה מפה לאחל לה את כל הטוב שבעולם. יפעתי, אני לא מכירה אותך אישית אבל ממה שהספקתי ללמוד פה בפורום את בחורה מקסימה עם לב זהב. חכמה, שנונה וכל כך איכפתית. תמיד נותת כתף לכולם ואף פעם לא מאכזבת. יפעתי, אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. המון בריאות פיזית וגופנית ושתהיי תמיד מאושרת. את נהדרת ואנו פה אוהבים אותך מאוד אנא שרשרו להודעה זו את בירכותכם אוהבת, אריאל

18/06/2003 | 16:41 | מאת: אחת

לא מדוייק, לפעמים מאכזבת. והפורום הזה אינו לוח מודעות.

18/06/2003 | 17:02 | מאת: שגב

שגב, מצטרפת לאיחולים. המון המון מזל טוב ובריאות. דרך אגב,אני מבינה שהייתה לך יום הולדת אבל האם זו סיבה מספיק טובה כדי לדפוק ניפקדות? אני מתכוונת לצ'ט-אני הגעתי ואת לא. מזל טוב שגב

18/06/2003 | 18:31 | מאת: אריאל

את טועה ובגדול. יפעת לא מאכזבת ולהיפך יש לנו הרבה מה ללמוד ממנה על עזרה וטוב לב מה הם. הפורום אומנם אינו לוח מודעות אך אנו נאחל לה מזל טוב במלוא הגרון. אם זה לא מוצא חן בעייניך את יכולה פשוט לא להגיב להודעה שלך, אריאל

19/06/2003 | 13:09 | מאת: מי לא

את לא יודעת לפרגן??? משתתף בצערך!!! הלוואי ושתקבלי צרור קללות ליום הולדת שלך....שבטח גם יהיה מאושר!!!

18/06/2003 | 17:52 | מאת: א

בואו נתפקד, כל מי שיש לו יום הולדת. שיגיד, לי ולך סרוקסט וברכה

18/06/2003 | 21:51 | מאת: עובר אורח 2003

ובהצלחה רבה. בריאות הגוף. ובעיקר בריאות הנפש לכווווווווווווום

18/06/2003 | 23:59 | מאת:

ליפעתי היקרה, מזל טוב, המון בריאות ואושר והמון אהבה הידש

18/06/2003 | 15:33 | מאת: ירון

שלום לדוקטור אשמח אם תוכל בבקשה לסקור את קשת אפשרויות ההתגוננות העומדות בפני הסובל מדיכאון קל. לדוגמא נאמר לי שפעילות גופנית מפיגה לחץ(מה שנכון מאוד כפי שאני יכול להעיד) טכניקה נוספת היא לאכול דגים(אומגה 3) בקשתי היא ולהקטין לחץ. איפה שתסקור ותציג או מוצרי מזון או כל מסלול אחר שמסייע לדכא דיכאון. 2 האם תוכל להפנות אותי למאמר איכותי(או אפילו כמה מאמרים או אפילו ספר בעברית הכתוב בצורה קולחת ובהירה) העוסק בדרכים להפגת דיכאון ממש ממש תודה

18/06/2003 | 16:36 | מאת: נ

שיאצו ויתר סוגי מסאג' מאוד מומלצים נסה את הספר טבע ודכאון.

18/06/2003 | 21:44 | מאת: שירה 59

ספורט - גם מעט, יוגב, דימיון מודרך, מדיטציות, בילוי עם חברים- גם אם זה בכוח!! להיות בשמש-אם נגיד אתה צריך לקרוא משהו- שב בחוץ או בפנים בזגן ליד החלון. תשתדל כמה שפחות לדחות עשייה. נגיד לא ללכת אחר כך לזרוק את הזבל, אלא עכשו. לאללכת מחר לסופר אלא היום וכו'.

18/06/2003 | 13:36 | מאת: רונית

אני בחורה בת 37 ונוטלת כדורים מסוג אפקסור. ברצוני לבצע שינוי אסטטי בפניי שנקרא "ארטיקול"- הוא תערובת סינטטית של כדוריות מיקרוסקופיות ותמיסת קולגן ( חומר בסיס של העור). התייעצתי עם הרופא שמתמחה בהזרקות מסוג זה, האם שילוב של נטילת הכדורים וההזרקה יכולה לגרום לתופעת לוואי כלשהיא? ותשובתו הייתה שאין קשר בין שני הדברים. אשמח מאד אם תוכל לתת את חוות דעתך בעניין? תודה מראש!

19/06/2003 | 00:05 | מאת:

לרונית שלום, איני מכיר את הטכניקה שאת הזכרת ואולי הפלסטיקאי מבין טוב יותר. באופן תיאורטי הייתי מעט נזהר. לאפקסור ישנה תכונה של האטת קרישת הדם כמו לאספירין ולכן הזרקות אסטטיות עלולות לא להצליח מבחינת היופי, אין סכנה רפואית או ממשית בזריקות אבל דימומים קטנים עלולים לפגוע בהצלחת הטיפול מהבחינה האסטטית. אני חושב שלא תהיה בעיה אם תפסיקי את האפקסור אפילו לשבוע לפני הטיפול. יום יומיים אחרי הטיפול אפשר לחדש את האפקסור שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 13:29 | מאת: שירלי או

שלום! כבר תקופה ארוכה שאני נמצאת במצב רוח ירוד, אין לי סבלנות לכלום,אני די מבולבלת והמון פעמים אני מרגישה שאין טעם לחיי ואני חושבת על כל מיני דרכים .

18/06/2003 | 14:27 | מאת: רוני

יקירתי! החיים זה רכבת הרים - פעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה.נסי לזהות האם יש סיבה למצבי רוח האלו כמו: חוסר עבודה, חוסר מעש, פרידה מהחבר,מבעל חוסר אהבה או חוסר תשומת לב האם תמיד היית בתקופות ללא מצבי רוח או שזה פקד אותך לאחרונה.בכל מקרה אני מציעה לך לגשת לפסיכאטר ,יכול להיות שהוא בכלל יאבחן שאת בסדר ושהמצב דורש אולי שיחות[ אצל פסיכולוג.גשי ואל תהססי יש חיים אחרי המצב רוח הלא טוב.וחישבי חיובי, אם מצבך כל-כך למטה והכל נראה כל כך שחור לא יכול להיות יותר גרוע אלא רק יותר טוב. תתעודדי וגשי להתייעץ מבטיחה שיהיה לך יותר טוב.עצם הפניה שלך לפורום הזה מוכיחה שיש בך המון רצון לחיות ולשנות.אז... בלי שטויות אנחנו כאן נדאג לך רוני.לשרותך תמיד.ואם את צריכה לשוחח כתבי לי ואני אתן לך את הטלפון שלי. ביי חמודה ובהצלחה

18/06/2003 | 16:12 | מאת: אריאל

הי שירלי אני חושבת שאת מבינה שעובר עלייך משהו ושאת רוצה להיפטר מאותם תחושות ורצון הוא מילת המפתח. לפי דעתי, כדאי שתגשי לייעוץ ראשוני אצל פסיכאטר או פסיכולוג. את יכולה לעשות זאת דרך הפנייה של רופא המשפחה בקופת החולים. המצב בו את נמצאת הוא הפיך אך את צריכה לקבל את הטיפול המתאים ואין טעם שתמשיכי לסבול אריאל

18/06/2003 | 21:55 | מאת: עובר אורח 2003

היי שירלי כאחד שהיה במקום שלך כמו עשרות אלפים. אחרים. גשי לרופא למה לך לסבול. יתכן שאפשר לעזור לך. הן ע"י פסיכולוג ע"י רופא פסכיאטר.כך שתקבלי תרופה שמשפיע בתוך תקופה קצרה תחזרי להיות מה שהיית קודם. אז כולנו מחזיקים לך יד. כי מחר יהיה טוב יותר. ישנה אפשרות גם שתגשי לחדר מיון. ותבקשי רופא פסכיאטר. שיעזור לך .

18/06/2003 | 10:54 | מאת: מיכל

קראתי כל מיני שאלות ותשובות בפורום וראיתי שכתבו שתרופות אנטי דיכאוניות גורמות להשמנה , למה זה כך ? האם כל מי שנוטל תרופות כאלו משמין ?

19/06/2003 | 00:10 | מאת:

למיכל שלום, מה שקראת נכון בחלקו, תופעת לוואי של עליה במשקל קיימת אצל חלק מהנוטלים את התרופות הפועלות על הסרוטונין. עם זאת התמונה מעט יותר מורכבת. בתחילת הטיפול עלולה להיות מעט בחילה וירידה בתיאבון ואז דווקא יורדים מספר ק"ג במשקל. העליה במשקל היא כעבור מספר חודשים של טיפול. לעתים אנשים בדיכאון אוכלים פחות בגלל ירידה בתיאבון, כאשר הדיכאון חולף אז התיאבון חוזר ועולים במשקל ואין מדובר בהשפעת התרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

19/06/2003 | 13:13 | מאת: קים

הי, זה לא תמיד ככה , אני השמנתי נורא בתקופה שלקחתי סרוקסט-עם עוד מלא תופעות לוואי ועכשיו שאני לוקחת רסיטל- גם יותר טוב לי ובעיקר- אני מרזה!!!

שלום ד"ר, ברצוני לשתף אתכם בהתלבטות שלי האם ליטול סרוקסט. אני מוכר כטיפוס "לחוץ" ורגיש. בעייתי היא אחת, אני לוקח אירועים באופן קשה מידי ונכנס לדיכאון (זמני של יום-יומיים) אח"כ הכל חוזר לקדמותו עד הפעם הבאה. בימים בהם אני לחוץ או מדוכא, אין לי חשק לאכול ואני חושב תמיד על הגרוע מכל. אני מעריך שאם הייתי חי על אי בודד לא הייתי סובל. כוונתי היא שלהערכתי בעייתי איננה קלינית במובן של התפרצות אקראית אלא כתוצאה מאירוע שאני חווה. כלומר התדירות מותנית בתגובה לאירועים סביבתיים. מאחר ותחושת הדיכאון/פחד הנה תגובה לאירוע שאני חווה - הדבר משליך כמעט על כל תחומי החיים שלי, קרי ילדים, זוגיות, עבודה וכד'. השבוע לדוגמא פנו אלי מאגף הגביה של רשות השידור. כתוצאה מהשיחות עמם נכנסתי לחרדה ומתח שעברו באופן הדרגתי לאחר יום - יומיים. (אם כי הדאגה לטיפול בנושא לא נעלמה). כשאני כותב חרדה ומתח כוונתי שאין לי סימפטומים חיצוניים אלא התחושה הפנימית היא של עצב, פחד, ודיכאון. לעיתים במצבים קיצוניים (לא קרובות) אני בוכה. התחושות אינן חזקות מאוד, אם כי הסובבים אותי (בעבודה למשל) מרגישים שמשהו לא בסדר והם מתעניינים לשמוע מה קורה. האם להערכתך ד"ר הידש, אני זקוק לסרוקסט או שבאמצעות שיחות אוכל להתמודד עם הקשיים/פחדים באופן טוב יותר ? תודה.

לאלון שלום, אין תשובה חד משמעית לשאלתך, אני חושב שכדאי לפנות לטיפול למרות שאינך מוגדר כסובל מדיכאון לפי ההגדרות הפסיכיאטריות המקובלות. עם זאת במצבים הקשים ישנה פגיעה בתפקוד ולכן אני חושב שכדאי לחשוב על טיפול. בטיפול אני מתכוון לשיחות או תרופות. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות. פסיכותרפיה היא טיפול מעמיק ופעמים רבות עובדת על השורש של הדברים, עם זאת היא דורשת השקעה רבה של זמן, מאמץ נפשי ולעתים גם כספי. תרופות הן יותר פשוטות אבל כמובן שיש להן תופעות לוואי. העיקרון שאני מאמין בו הוא בחירה חופשית ואישית אחרי שתעבור אבחון מלא אצל פסיכאטר ותתלבט אתו לגבי מה מתאים לך. שיהיה רק טוב ורגוע דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 08:13 | מאת: ניר

שלום, אני נוטל סרוקסט במינון של חצי כדור (10מ"ג) זה שמונה ימים. האם צריך לעבור לכדור שלם ביום ? תודה.

18/06/2003 | 16:14 | מאת: דבור באטרף

האם הרופא המטפל לא הנחה אותך לגבי המינון הסופי,אןתן אתה צריך לקחת?

18/06/2003 | 16:35 | מאת: סול

מי נתן לך סרוקסט? מהי האבחנה? טיפול עצמי יכול לגרום נזק בד"כ מינון אפקטיבי של סרוקסט הוא 20 מ"ג ומעלה

19/06/2003 | 00:17 | מאת:

לניר שלום, אני מצטרף למה שנאמר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 23:54 | מאת: צביה

איך מוסיפים קובץ להודעות ?

18/06/2003 | 13:40 | מאת: שירה 59

זה לא פורום מתקדם במיוחד מבחינה טכנולוגית אם יש לך כונן וירטואלי לשים בו את הקובץ שלך, אז את יכולה פשוט להוסיף לו קישור.

17/06/2003 | 23:36 | מאת: גל

ואז גם נהיה בריאים יותר... מה דעתכם?

18/06/2003 | 00:31 | מאת: דן

מרבה ממון מרבה דאגה (אתמדד עם הדאגה) וכן אור.. אור לבן ,אנרגיה נפשית חברים, אהבה ויין משובח

18/06/2003 | 01:52 | מאת: גל

לדן החמוד! אני מאמינה לך. ושיהיה בכיף. לא צריך יותר מזה. איך הרצל אמר פעם אם תרצו אין זו אגדה. מאחלת לך מה שאני מאחלת לעצמי והרבה יותר מזה באהבה גל

17/06/2003 | 23:16 | מאת: שגית

שלום, אני חדשה בפורום שמי שגית ואני בת 29 היו לי( יש לי קצת קטנות) התקפי חרדה זה התחיל לפני בערך שלוש שנים שנה וחצי ניסיתי להתעלם מזה ובסוף כבר לא יכולתי זה פשוט נהיה כל היום כל יום מהרגע שפותחים את העיניים אמא שלי לקחה אותי בפאניקה לרופא שהרגיע אותי ואותה הוא (רופא המשפחה) נתן לי פקסט 20 מ"ג עכשיו אחרי שנה וחצי הורדתי את המינון בהדרגה ועכשיו אני לוקחת 5 מ"ג בלבד בקרוב הפסיק לגמרי. אבל כל פעם שאני יורדת במינון יש לי קטנים קטנים שאריות של התקפים ואחרי שבוע שבועיים זה עובר. יש לי כמה שאלות שמעתי שצריך לעשות בדיקות מסוימות זה נכון ואם כן איזה? לא הלכתי לפסיכולוג או פסיכיאטר כדי ללכת כדי ללמוד למה זה קרה לי (כדי שלא יקרה עוד פעם)? אם כן אז למי פסיכולוג או פסיכיאטר והאם אתה מכיר משהו שעוסק במיוחד בהתקפי חרדה באיזור של קרית טבעון אני מאד מאד מודה לך שגית

17/06/2003 | 23:57 | מאת:

לשגית שלום, אני שמח שהטיפול עם סרוקסט עזר לך והתקפי החרדה חלפו. תחושות החרדה הקלות בכל פעם שאת יורדת במינון הן תגובה לירידה במינון ואין להן חשיבות עקרונית. במקומך הייתי מתלבט מאוד בקשר לטיפול הפסיכולוגי. נכון שטיפול פסיכולוגי עשוי לעזור ועדיף להעזר בו. עם זאת טיפול פסיכולוגי הוא מחוייבות והשקעה לא קטנים ותחשבי האם מתאים לך כעת בחייך להתחייב לטיפול כזה. במידה ומתאים לך אז בודאי שהטיפול חשוב. בגלל השימוש בתרופות הייתי מציע שאת הערכת המצב והשיקולים בעד ונגד טיפול פסיכולוגי תעשי עם רופא שאת סומכת עליו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

18/06/2003 | 16:52 | מאת: שגית

תודה רבה, דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 21:38 | מאת: רוני

אני בחורה מאומצת, היפוכונדרית גדולה. לאחרונה פתחתי את תיק האימוץ וגיליתי כי ישנה מחלה במשפחה- ניוון שרירים, באותו רגע,התחלתי להרגיש נימול בכפות הרגליים, ידיים, כאבי שרירי צוואר וגרון. דפיקות לב . ניסיתי לעבור על המאמר שלך- בנושא תופעות ונתקלתי כי תופעת נימול הינה מתקשרת לתגובה של פוסט טראומה, האם גם כאן ישנו קשר או שיש לי התמוטטות עצביםץ כמו כן, אני רועדת, בוכה המון בהתקפי פאניקה כאילו מתאבלת. אודה אם תוכל להעניק לי תשובה בנושא, וכמו כן, עצה מה לעשות נגד התחושות הללו. תודה רבה מראש על התשובה.

17/06/2003 | 23:59 | מאת:

לרוני שלום, אם התחלת להרגיש את תופעות הנימול מיד כאשר קראת על מחלת ניוון השרירים אז מתקבל מאוד על הדעת שאלו תופעות של חרדה. תמיד כדאי לראות אל כל האדם, בשלמותו, לפי התיאור שלך יתכן מאוד שטיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לך, וכדאי לפנות לשיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 21:36 | מאת: מיה

מה ידוע על התרופה החדשה לטיפול בהיפראקטיביות "קונסרטה" ומה ההבדל בינה לבין ריטלין?

18/06/2003 | 00:01 | מאת:

למיה שלום, מדובר על אותה תרופה, קונסטרה (מלשון ריכוז באנגלית) זו ריטלין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 21:03 | מאת: אור

שלום ד"ר. אני בן 34 ובשבוע האחרון תוקפים אותי התקפי חרדה עקב חוסר ודאות רפואית. מכיוון שהדבר משבש מאוד את אורך החיים ומכיוון שהדבר קורא לי בפעם הרביעית בששת השנים האחרונות פניתי לפסיכולוג.לדעתו ניתן לטפל בתופעה כרגע רק ע"י טיפול תרופתי כ"עזרה ראשונה" ובהמשך כדי למנוע את הישנות התופעה להסתייע בטיפול תרופתי זמני(כמה חודשים)בשילוב טיפול פסיכולוגי. אני באופן אישי מעדיף מאוד להימנע משימוש התרופות( ולו לפחות לטיפול לאחר שתסתיים תקופת ההתקפים הנוכחית). רציתי לשאול לדעתך בנושא, האם ניתן לטפל בהתקפי חרדה ע"י טיפול פסיכולוגי ללא שימוש בתרופות. *אולי כדאי לציין שהפס' אמר שיש לי תכונה ביקורתית מאוד שמשפיע גם על הנטיה להתקפי חרדה. אודה לך מאוד אם תוכל לייעץ לי.

18/06/2003 | 00:05 | מאת:

לאור שלום, כוונת הפסיכולוג הייתה כנראה ששיחות אינן עוזרות מיד. שיחות חשובות ומועילות אבל כדי שתרגיש טוב יותר מחר השיחות אינן יעילות. לכן לטווח הקצר הוא הציע את התרופות שיכולות לשפר את מצבך ולהקל על החרדה מיד, כאשר תהיה רגיעה ויהיה לך זמן ותרצה לבחון מדוע התקפי החרדה חוזרים וכיצד למנוע אותן אז יש מקום לשיחות. ביקורתיות בדומה לכל תכונה אחרת, כאשר מגזימים בה אז החיים נעשים יותר קשים. לאדם אחראי ובקורתי קשה יותר מאשר לאדם שאינו מיחס משקל רב מדי לאחריות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 19:48 | מאת: שגב

ערב טוב, היום היה יום ניפלא:-) בעבודה לאחרונה יש המון המון לחץ ונוסף על כך,הצליחו לעצבן אותי.חזרתי הבייתה,והילדים הצליחו בשניות להוציא אותי מדעתי ולא מספיק כל זה,אני כניראה לא אצליח להתחמק מהטיסה.תקופה לא טובה לנסיעות,כי בעבודה יש לי המון משימות וגם המצב שלי לא ברור עדיין.(המצב הנפשי!) חוץ מזה הכל ניפלא,הציפורים מצייצות בבוקר,השמש זורחת ושוקעת ו............. אבל כמו שהבטחתי לך,אני באמת בסדר.אין לי זמן לחרדות ,אני יותר מידי עסוקה. מקווה שלך היה יום טוב משלי. שגב

18/06/2003 | 00:08 | מאת:

לשגב שלום, בכל הבלגן דבר אחד ברור, המצב הנפשי שלך....הכל בסדר, אפשר להרגע. המצב הנפשי טוב וימשיך להיות טוב. עוד מעט אני אתחיל לספר את הצרות שלי, אני ממש לחוץ...מחר מצלמים לטלוויזיה פנל של מומחים בנושא השינה. על מועד ההקרנה אעדכן מתי שאדע. בינתיים אני לחוץ... ביי הידש

17/06/2003 | 18:25 | מאת: סיסי

שלום לאחר שקראתי את תגובתו של מ נלחצתי מאד והתקשרתי לפסיכיאטרית שנתנה לי את התרופה ?-על סמך זה שספרתי לה שהנערה חרדה לישון מחוץ לבית. היא אמרה לי שהיא נותנת תרופה זו לילדים קטנים במינון גבוה ובכלל איך זה שאני לא סומכת עליה.-הנערה לא נבדקה. לא חשבתי שיש צורך.. ולשאלה הנוספת הילדה מגיבה יחסית קשה ל2 כדורי רידזין- כאבי ראש כאבים בחזה תחושה מוזרה ברגליים ומבט שונה בעיניים ממש מלחיץ רופא הילדים הציע דרלין האם יתכן שבכל זאת קרה לה משהו עברו יותר מ24 שעות מהכדור האחרון תודה סיסי

18/06/2003 | 00:11 | מאת:

לסיסי שלום, בשלב הזה הייתי מציע רק שתיה מרובה ומעקב, איני חושב שעלול להגרם נזק. והמצב ישתפר מחר או מחרתיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 17:13 | מאת: שני

שלום אני סובלת מחרדה האם באמת כדאי לקחת כדורים לפי הסיפורים שלכם הכדורים באמת עוזרים האם תוכלו לשתף אותי ולהגיד לי איך הכדורים גורמים לכם להרגיש האם עם הכדורים החיים שלכם השתפרו בצורה ניכרת ?האם באמת כדור אחד יכול לפתור את כל הבעיות ואני סתם סובלת אודה לכל מי שמוכן לשתף אותי בהרגשה של לפני לקיחת הכדור ואחרי לקיחת הכדור תודה

17/06/2003 | 17:53 | מאת: אריאל

הי שני אני חושבת שזה לא יהיה אחראי לתת לך תשובה כזו דרך האינטרנט. את צריכה לגשת לאיבחון ראשוני אצל פסיכאטר והוא קובע אם את צריכה טיפול תרופתי או רק פסיכותרפי. אם יוחלט כי תצטרכי טיפול תרופתי אז אני יכולה להגיד לך שהוא בהחלט עוזר. החרדה לא נעלמת מייד וזה תהליך אבל אחרי תקופה של חודש בממוצע צריך להתחיל להרגיש בשיפור. הטיפול הוא כמובן ארוך טווח ולא נשען על כדור אחד בלבד. ישנם גם כדורי הרגעה אותם לוקחים לפי הצורך וההשפעה שלהם היא מיידת אך קצרת טווח אבל זה כמובן לא מענה קבוע כי הכדורים ממכרים. השורה התחתונה היא שאת צריכה להגיע לאבחון ראשוני ולראות מהי הטיפול המתאים לך בהצלחה אריאל

17/06/2003 | 23:20 | מאת: שגית

היי שני, הכדורים באמת באמת עוזרים מימלץ בחום החיים שלך השתנו והיו כמו פעם אני לוקחת פקסט וכבר אחרי כמה ימים הרגשתי הרבה יותר טוב נתנו לי גם כדורים מקומיים להרגעה מיידית כשיש התקף אבל העדפתי לא להשתמש בהם מפני שהם ממכרות אל תפחדי בהצלחה

18/06/2003 | 09:01 | מאת: חני

שני,שלום לך.התרופות כן עוזרות.אני חזרתי לחיים מלאים אחרי שהתחלתי טיפול תרופתי.אבל לצערי לא סיימתי והיום אני מתחילה מחדש .כל טוב ואת לא לבד.

18/06/2003 | 10:01 | מאת: םם

מי שצריך תרופות בד"כ לא שואל אם כדאי. לוקחים תרופות בגלל בעיה רפואית ולא בשביל הכיף. לא כל הפסיכיאטרים נותנים תרופות לכל דיכפין. גם בתחום הזה יש אחראים ויש רשלנים. אם יש ספק אפשר להתייעץ עם כמה אנשי מקצוע מתחומים שונים.

17/06/2003 | 17:01 | מאת: מ

הי במקום שילוב של אפקסור וקלונקס, האם יש תרופה אחת שתעשה את כל העבודה? קלונקס הרי ניתן לקחת רק פה ושם, ואפקסור (מאה וחמישים מג) אינו מספיק. האם הפתרון הוא להעלות את המינון של האפקסור? האם יש תרופה חזקה יותר (לצורך הרגעה וטיפול בחרדה?) בתודה מ.

17/06/2003 | 17:23 | מאת:

שלום, אפקסור וקלונקס שונים זו מזו. התקווה היא שהאפקסור "תעשה את כל העבודה" ולא יהיה צורך בקלונקס. לא כתבת כמה זמן אתה נוטל את האפקסור וזמן הוא גורם מאוד משמעותי מבחינת הפעילות של התרופה, באופן כללי ניתן להעלות את האפקסור למינון של 300 מג' ביום בהמלצת הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 19:08 | מאת: פ

לחרדות רמרון הרבה יותר מרגיעה מאפקסור

17/06/2003 | 16:09 | מאת: אמיר

איפה ביום יום מסתובבים הנרקומנים,האם הם מסתובבים ביננו?האם אנחנו צריכים להסתכל טוב טוב בכל אדם שעובר מולנו או לידנו מחשש להיפגע? הרי יש אלפי נרקומנים בת"א אז הם מסתובבים גם בשכונות נכון? הרי הם לא מתחבאים אז האם צריך להיות עירני כל הזמן? אני שואל זאת כי יש לי חרדה עצומה מאנשים שיש להם אפשרות לפגוע,ולכן אני שואל את דעתכם המקצועית,ואל תגידו לי ללכת לפסיכולוג כי אני הולך כבר ואני רק רוצה לדעת מה אתם חושבים ואיך אני אמור לחשוב ולהתנהג

17/06/2003 | 16:31 | מאת: me

אמיר יקר, אם אתה שומע חדשות וקורא עיתונים אתה בוודאי יודע שצריך לחשוש מכולם כל הזמן. לא רק מנרקומנים. מהבחור הנחמד שמחנה את הרכב בחניה לידך, מהטיפוס שעומד לידך ברמזור, מההוא שמתפרץ ומכה את הרופא בקופ"ח ומהגבר שקודם מכה את אשתו ואח"כ בשקט יכול לרצוח מי שסתם לא מוצא חן בעינו. הסכנות פזורות לצערנו על ימין ועל שמאל, האלימות סביב גואה, אפילו הנוער בימים אלה אלים ומסוכן. פועל יוצא - הישמר לנפשך, כולם חשודים בפוטנציה .

17/06/2003 | 16:42 | מאת: רונית

נרקומן יכול להיות גם השכן שלך שנוסע במכונית BMW ועובד בהייטק ופעם בשבוע הולך לשתות מתאדון בצורה חוקית. זה שהוא מכור לסמים לא הופך אותו למצורע. מספיק עם הסטיגמות. נרקומנים הם אנשים חולים וצריך להתייחס אליהם כאל חולים ולא כאל פושעים. חלק מהם גם פושעים אך רובם הידרדרו לפשע דווקא בגלל אותן סטיגמות שאתה מדבר עליהם. תבדוק עם עצמך מה הם מייצגים עבורך ומדוע אתה משליך עליהם את כל הפחדים שלך.

17/06/2003 | 17:26 | מאת:

לאמיר שלום, אני חושב שאתה לא הובנת טוב על ידי הכותבים הקודמים, אין לך דבר נגד נרקומנים אבל אתה פוחד מהם.... כנראה מדובר על חרדות ספציפיות שלך שבמקרה "התלבשו" על נרקומנים, יש כאלו הפוחדים מאיידס, ישנן חרדות מכלבים וכך הלאה. כדאי לפנות לייעוץ לגבי בעית החרדה שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 15:33 | מאת: יעל

אני נוטלת תרופות נוגדות דיכאון ציפראמיל ואדרונקס . אני מעוניינת להיכנס להריון, ומנסיוני הפסקת הטיפול התרופתי מחזירה אליי את הדיכאון. אנני רוצה לקחת תרופות בזמן הכניסה להריון ובמהמשכו. רציתי לדעת האם הטיפול בזרם חשמל יכול לפתור את המצוקה הזו והאם אין סיכון בטיפול זה בזמן ההריון לעובר. אשמח לתשובתך.

17/06/2003 | 17:28 | מאת:

ליעל שלום, אני חושב שהתכוונת לנזעי חשמל או מה שנקרא בלשון עממית טיפול בחשמל או מכות חשמל. נזעי חשמל ניתנים בהרדמה מלאה וגם כאן ישנם חומרים המוזרקים לגוף, כך שאיני ממליץ על טיפול בנזעי חשמל בהריון. עם זאת לא נמצא שהתרופות שאת מקבלת מזיקות להריון. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 15:27 | מאת: חני

שלום לכולם.שמי חני ואני מאזור המרכז.אני סובלת מהפרעת חרדה+דיכאון כבר 5 שנים. לפני כ-3 שנים אני התחלתי טיפול עם "פאקסט" 30 מ"ג + דפרקסאן.הרגשתי 100% ,הכל היה בסדר.לפני שנה חזרו ההתקפים והם יותר חזקים ממה שהיו.חייבת לציין שבזמן הטיפול עשיתי הרבה דברים טפשיים.כלומר,הייתי יכולה לא לקחת "פאקסת" 3 ימים ואחר כך לקחת שוב.בקיצור עשיתי משחקים.כנראה זו הסיבה שההתקפים חזרו.הלכתי לרופא המטפל שלי והוא החליף לי את הרופה ל"רסיטל" שהוא בעצם "ציפראמיל".זה לא עזר לי בכלל ואחרי חודשיים החלטנו לחזור ל"פאקסת" אך במינון 60 מ"ג + דפרקסאן.היה שיפור מסויים במצבי אך לא עד הסוף.כלומר יש לי פחדים,יש לי דיכאון ואין לי חיים נורמליים. שאלה היא:מה הייתם ממליצים לי?אולי לא היתי צריכה לחזור ל"פאקסת" אלא לקחת תרופה אחרת.כי אני מאוד מבולבלת ולא בטוחה שזה יעבור לי .אני מוכנה להיות כל החיים שלי על תרופות ולהרגיש טוב. ושאלה שניה: האם יש מחקרים והתקדמויות בנושאי חרדה.האם יש תרופות חדשות?איפה אפשר לעקוב אחרי החדשות הנוגעות לחרדה. תודה מכל הלב.

17/06/2003 | 17:30 | מאת:

לחני שלום, כל הזמן ישנן תרופות חדשות נגד דיכאון וחרדה וכדאי לעקוב בפורום אחרי הדברים. עם זאת בדרך כלל תרופה שעזרה למישהו בפעם הקודמת מתאימה לו גם כיום. לכן נראה לי שהטיפול שאת מקבלת מתאים לך ורק צריך לחכות מספיק זמן כדי להרגיש את השיפור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 14:57 | מאת: תהילה

רציתי לשאול בקשר למצבי רוח. נניח שמצב רוחי איננו טוב ולאחר שבועיים הוא משתפר- האם זה חייב להיות מאניה דיפרסיה או שזה אולי משהו אחר ?

17/06/2003 | 17:31 | מאת:

לתהילה שלום, במאניה דפרסיה צריכים להיות מצבים של פעילות יתר, כך ששאלתך יותר מתאימה לדיכאון. דיכאון במובן הפסיכיאטרי חייב להיות עמוק ומשמעותי, משהו מעבר לחוויות הרגילות של החיים, הן בעוצמה של הדיכאון והן במשך הזמן שהדיכאון נמשך. אין מדובר בסתם מצב רוח שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 14:44 | מאת: תמי

שלום ד"ר היידש רציתי לשאול אותך האם טיפול בנרבקסל למעלה משלושה חודשים ועד לשנה יכול להזיק בצורה כל שהיא? קראתי בעלון של התרופה שאסור לקחת אותה ליותר משבועיים. שאלה נוספת, האם כמות הלקטוז בתרופה שנלקחת 3 כדורים ביום יכולה להוות בעיה לאנשים עם רגישות ללקטוז. תודה על תשובתך.

17/06/2003 | 17:33 | מאת:

לתמי שלום, הנרבקסל אינו גורם לנזק ואינו פוגע באברים השונים של הגוף, האזהרה היא כדי למנוע התמכרות. נכון שאפשר להתמכר לנירווקסל אבל זו תרופה שהיכולת הממכרת שלה היא חלשה וכאמור אינה גורמת לנזק. בקשר ללקטוז, איני יודע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 08:54 | מאת: אורן

דןקטור שלום אחי שוכח לקחת תרופות וגם לא רוצה (תלוי במצב רוח)? 1-האם יש תרופות לתקופות ארוכות יותר שיכולות להחליף את הרספירדל היום יומי? 2-האם יש תרופה חדשה שהחליפה את רספרדל? 3-האם גאודון מתאימה יותר אם מדובר רק בהפרעות חשיבה? תודה אורן

17/06/2003 | 11:53 | מאת: ורדה

אורן היי העתקתי את המאמר הנהדר על הגאודון ,שכתב ד'ר הידש היקר ומקווה שזה יעזור לך. גם בני באותו גיל של אחיך .אם אותם סימפטומים מחשבתיים בדיוק כפי שתארת.! לוקח את התרופה גאודון כבר חודשיים לאחר שהפסיק עם הריספרידל עדיין הוא במינון נמוך ואשאל את ד'ר הידש כמה שאלות בקשר לכך בהמשך. דבר נוסף האם איבחנו לאחיך עקב המחשבות גם o.c.d?(מחשבות טורדניות ,ריכוז וקושי בקליטה )יתכן שהוא סובל גם מזה. תרצה לכתוב את האימיל שלך ? אם תראה לאחיך את המאמר על הגאודון או את הניסיון של בני האם הוא יאות לדעתך לקרא לפחות?. מקווה שעזרתי לך גאודון - GEODONE גאודון ( Ziprasidone ) הנה תרופה חדשה השייכת לדור החדש ( א-טיפי ) של הנוירולפטיקה. גאודון מיועדת לטיפול בסכיזופרניה ולטיפול אחזקתי כהמשך טיפול. לגאודון תכונות ייחודיות המבדלות אותה משאר התרופות הקיימות לטיפול במחלה. ההשפעה הייחודית על חלק מהרצפטורים במוח מקנה לגאודון יעילות בסימנים חיוביים , שליליים ותסמיני דיכאון מצד אחד ומעט תופעות לוואי מוטוריות ואחרות מצד שני. בניסויים גאודון הוכחה כיעילה גם בטווח קצר של 6 שבועות וגם לאורך שנה של טיפול. לאורך שנה של טיפול אחוז גבוה של המטופלים ( כ-70%) לא חוו החמרה של המחלה (Relapse) . גאודון מתפרקת ברובה במנגנון ייחודי שבו לא עוברות תרופות אחרות ולכן יכולה להילקח בביטחון עם מרבית התרופות. גאודון נייטרלית מבחינת השפעה על רמות פרולקטין . עלייה ברמות פרולקטין מקושרת בין השאר לפגיעה בתפקוד המיני , הפסקת מחזור , הופעת חלב בשדיים והגדלת חזה אצל גברים. במטופלים שקיבלו גאודון תופעות אלו היו נדירות ביותר. גאודון פחות מרדימה ( פחות סדטיבית ) מתרופות קיימות אחרות דבר שיאפשר למטופל להיות ערני יותר. המטופלים בגאודון והמשפחות דיווחו על שיפור ביכולת לקרוא ולהתמקד. עם גאודון לא נצפו תופעות לוואי אנטי-כולינרגיות כגון פה יבש, עצירות או לחץ דם תנוחתי. להשמנה בעקבות טיפול תרופתי יש משמעויות רבות הן בהשפעה על הנכונות של המטופל להמשיך בטיפול והן בהשפעה על רמות שומנים בדם, רמות כולסטרול והתפתחות מחלות נלוות כגון סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. גאודון לא מקושרת עם עלייה במשקל ואפילו מדווח על ירידה ממוצעת של 1-3 ק"ג למשך שנה. לגאודון פרופיל ייחודי בכל הקשור בגורמי הסיכון לסוכרת מסוג 2. במחקר בו הוחלף לפציינטים טיפול מתרופות א- טיפיות אחרות ( זיפרקסה וריספרדל ) לגאודון נצפתה ירידה ברמות כולסטרול ושומנים וכן ירידה במשקל. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן : ישנוניות , סחרחורת , צרבת ובחילה. התופעות קלות – בינוניות ועוברות במהלך השבועות הראשונים של הטיפול. למי אסור לקבל גאודון : פציינטים שידוע שיש להם הפרעות קצב שנובעות גם מפגם מולד , גם מהתקף לב לאחרונה או עקב נטילת תרופות שמטפלות בהפרעת קצב. הניסיון בעולם : גאודון קפסולות אושרה לשימוש בארה"ב בפברואר 2001 והיא מאושרת ביותר מ-30 מדינות ברחבי העולם. נתונים עדכניים מצביעים על ניסיון בלמעלה מ-200,000 פציינטים בארה"ב בלבד. ישנם פציינטים המקבלים גאודון לתקופה של עד 7 שנים. גאודון זריקות במתן IMאושרה לשיווק בארה"ב בחודש יוני 2002 ובנוסף לארה"ב ביותר מ-15 מדינות נוספות כולל גרמניה, שבדיה , ספרד וברזיל. מה מאושר לשימוש בישראל: גאודון זמינה בקפסולות במינונים שונים ( 20 מ"ג, 40 מ"ג, 60 מ"ג, 80 מ"ג) ולאחרונה אושרה במשרד הבריאות הישראלי למתן בזריקות IM למצבים אקוטיים לשלושת הימים הראשונים של הטיפול. גאודון היא התרופה הא-טיפית הראשונה המאושרת לשימוש בזריקות בארה"ב ובישראל . גאודון IM הראתה שיפור מהיר באגיטציה ובסימפטומים הפסיכוטיים בתוך 30 דקות. התרופה נסבלה היטב עם שכיחות נמוכה של הפרעות מוטוריות. חזרה לאתר

17/06/2003 | 12:22 | מאת: ורדה

היי ד'ר הידש כמה שאלות בקשר למאמר ולגאודון כתוב שהתרופה משפיעה בתקופה קצרה לאחר נטילתה,המינון של בני כרגע עומד על 120מ'ג (לוקח גם אפקסור 225מ'ג)ונישאר עם מינון קטן של הריספרידל (כדור 1). כבר חודשיים ואין סימני הטבה .מבחינת המחשבות יש את ההפיך הוא נוטה יותר לדיכאון ,ללא מצב רוח טוב כלל,נוטה לרגזנות ועצבנות יתר,לאי ערנות ולרבוץ בחדרו במיטה שעות. ויש שיפור מה, בריכוז ויכולת המיקוד והקליטה. האם הניסיון לדעתך עם התרופה ניכשל לאור העובדות והזמן?או שכדאי לחכות לעליה במינון המקסימלי בהדרגה.? בערך בעוד חודש? אציין שהריספרידל היתה טובה אך לא מושלמת עבורו (כי עדיין היה באי יכולת לתפקד)וקיווה בכל מאודו שהגאודון תשחרר אותו יותר. הן מהמחשבות והן לפעילות .(יש לו סכיזו' קלה ואו.ס.ד.)(הו א עדיין ממשיך לקוות ורציתי לדעת אם יש על מה) אני גם מבינה שעל כל אחד זה משפיע אחרת מה פרוש המילה אגיטצייה ? והאם כדאי לנסות את הזריקה ? מודה מאד ורדה.

17/06/2003 | 13:55 | מאת: סול

בנוירולפטיקה ישנן תרופות ארוכות טווח שניתן לקחת פעם בחודש או פעם בשבועיים דבר המבטיח שהחולה מקבל את הטיפול במלואו ומשחרר אותו מנטילה יומיומית של כדורים. התרופות הן באמצעות זריקה ומדובר רק בתרופות הטיפיות (הישנות) שיש להן בד"כ יותר תופעות לוואי מהתרופות האטיפיות כמו ריספרידל או גיאודון.

לאורן שלום, יש חדש במדע. כיום כבר הביאו לארץ את הריספרידל ארוך הטווח והוא מיועד בדיוק לאנשים אשר "שוכחים" ליטול את הטיפול. הזריקה היא רספרידל המשוחררת באופן איטי ולכן היא ניתנת פעם בשבועיים ויש כיסוי לכל הזמן. כיוון שרמת התרופה בדם קבועה ו"אין משחקים" בנטילה גם השפעת הזריקה טובה יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 23:56 | מאת: רחל

האם ניתן למנוע התפרצות של מחלת נפש א צל נוער כאשר יש סימנים של מוזרויות התנהגות כפייתית במידה לא גדולה וחרדות תודה

17/06/2003 | 00:13 | מאת:

לרחל שלום, איני יודע אם תמיד אפשר למנוע את התפרצות המחלה אבל אבחון מוקדם בודאי יביא לכך שהמחלה תהיה קלה יותר ופחות תפריע בחיים. הבעיה העקרית בפסיכיאטריה שמדובר בהפרעות אצל אנשים צעירים ולא בגיל המבוגר כמו במחלות הגופניות. בנוסף לסימפטומים שתיארת הייתי בודק היטב את הקשרים והמעורבות החברתית של הבחור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 23:47 | מאת: סיסי

רידזין ניתן לנערה לקחה 2 כדורים כא 10 מג הסתבר - טעות באבחנה האם 2 כדורי רידזין יש להם איזושהיא השפעה תודה מראש וטוב שיש למי לפנות.

17/06/2003 | 00:14 | מאת:

לסיסי שלום, אני זוכר את שאלתך לפני מספר ימים וקיוויתי שלא תשתמשו ברידזין, האם הנערה כבר חזרה מהטיול? באופן עקרוני לא נגרם נזק מהרידזין, במידה ויש תופעות לוואי לא חמורות הן יחלפו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 16:52 | מאת: מ

חבל שלא נעזרים נכון בפורום.

16/06/2003 | 22:26 | מאת: חניתה

מהי התנהגות פאסיבית אגרסיבית והאם היא יכולה להוביל לאלימות פיזית?

לחניתה שלום, התנהגות פסיבית אגרסיבית היא כשמה. ביטוי של תוקפנות בשביתה או בשתיקה או במעשים שקטים נגד משהו, ההיפך מהתפרצות ואלימות. לכן בכל מקום שיש כעס ואגרסיה יש סכנה לאלימות אבל דווקא מי שמבטא את הכעס שלו ב"אנטי" ללא ויכוחים הסיכון לאלימות קטן יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 20:12 | מאת: דפנה

שלום, אני טיפוס עם הרבה פחדים,טרדות ודאגות.חוסר ביטחון,תחושת חוסר ערך ונחיתות ביחס לזולת,הססנית מאוד,פרפקציוניסטית ומאשימה את עצמי בכל דבר,מחפשת את הרע סביבי ומרגישה לא מרוצה מכל דבר שקורה לי או לסביבתי.מלאת מחשבות "רעות" ופחדים,ממורמרת תמיד על היעדר יחס,היעדר הערכה,מקנאה באחרים שמזלם שפר עליהם, מעריצה אחרים על כוחם ובטחונם אבל איני מעיזה להוציא לפועל את הפוטנציאל הגלום בי,למרות יכולותיי,בגלל תחושת חוסר הערך והנחיתות ביחס לזולת שנמצאת בי.דפוסי חשיבה שליליים.מתעכבת על מאורעות שליליים שקרו בעבר ולא ממשיכה קדימה.אינטואיציה חלשה ,חוסר שקט נפשי,אין ביטחון בקבלת החלטות,תלותיות בעצות אחרים.מטילה ספק בעצמי ומחפשת כל הזמן אישורים מהסביבה ,דעתי משתנה ללא הרף ושומעת לעצות אחרים גם אם זה לרעתי.מחקה אנשים ללא הרף ונמשכת כמו פרפר לאנשים בעלי עוצמה המרשימים אותי עמוקות.לא מחוברת לקול הפנימי שלי ולאינטואיציה ולא מסוגלת לפעול לפי הם.תחושות שליליות כלפי הסביבה וחוסר יכולת למצוא מטרה בחיים.חוסר אנרגיה,עייפות נפשית לנוכח המשימות היומיומיות והשגרתיות.מצבי רוח מתנדנדים בין קיצוניות לקיצוניות,מחשבה מבולבלת ולא ברורה.חוסר ריכוז,שכחה,"אסטרונאוטיות",חולמת בהקיץ וחיה בעתיד,אחיזה קלושה במציאות העכשוית, מרבה מאוד בשינה,זכרון גרוע ,נטיה להתבודדות,זכרון גרוע,דאגנות יתר,כושר ריכוז נמוך, נטיה לדמיין קטסטרופות בעקבות אירועים פעוטים,עקשנות,ווכחנות,חוסר יכולת לראיה אובייקטיבית,פגיעות יתר,הרגשת ריקנות ובדידות ,חוסר אימון ואמונה האדם ובחיים,תחושת גאווה עצמית נמוכה...כל זאת ועוד בין שלל המצבים הנפשיים שלי... *אובחנתי לפני כשנה כבעלת דיסתמיה(קשה יחסית) והתחלתי טיפול בסרוקסט.כיום אני מטופלת ב-40 מ"ג סרוקסט ו-2 כדורי אדרונקס.אני מרגישה שיפור ניכר ביותר ביחס למצבי לפני שהתחלתי בטיפול.אבל עדיין זה ממש לא מספיק.אני לא עובדת,לא מבלה ו"תקועה" מאוד בחיים. אני צעירה יחסית -רק בת 21. האם מעבר לאפקסור -וביחוד האפקסור החדש XR יכול להועיל לי יותר? האם ישנן ,לפי התרשמותך, תרופות נוספות שניתן לשלב?טיפולים נוספים?(אני נמצאת בטיפול פסיכותרפי כבר כחצי שנה-ולהערכתי הוא לא כ"כ יעיל אבל אני ממשיכה בו ולא מתכוונת להפסיק) בתודה וסליחה על אורך הדברים-דפנה

16/06/2003 | 22:39 | מאת:

לדפנה שלום, תחילה לתשובה הפשוטה יותר. ככלל אני מעדיף תרופה אחת ולא שילוב של תרופות, אז יודעים מה עזר ומי גורם לתופעות הלוואי. לכן אפקסור עדיף על השילוב שאת נוטלת. אבל המצב מעט יותר מסובך. אלו היית בתחילת הטיפול לא היה לי ספק שעדיף להתחיל באפקסור, כעת השאלה מעט שונה, האם להחליף את הטיפול, בכל טיפול חדש ישנו סיכון, ולמרות שהאפקסור היא תרופה מצויינת הרי אין בטחון שהיא מתאימה לך. כך שבכל החלפת טיפול יש סיכון וסיכוי אותם תצטרכי לשקול עם הרופא המטפל. לגבי הדברים הרבים שכתבת על עצמך. לדעתי הדבר החשוב ביותר שאת נמצאת בטיפול, את אינך משלימה עם המצב ועם הדברים המקשים עליך בחיים ופוגעים באיכות חייך ואת רוצה חיים יותר טוב. כאשר הרצון ישנו את תמצאי גם את הדרך. זהו הדבר החשוב ביותר וכל הכבוד לך על כך! יש לך יכולת ביטוי מצויינת וזו תכונה טובה. עם זאת כעת את מעט מבולבלת או שישנו לחץ של המחשבות. את מוזמנת כמובן להשאר בפורום ולשתף את החברים האחרים. דבר נוסף שבולט הוא הביקורת העצמית ועד כמה שאינך מרוצה מעצמך, במילים אחרות המצפון..... המצפון עושה את החיים ליותר קשים. לאט לאט את תלמדי לקבל את עצמך, למצוא את הדברים היפים שבך ולסלוח ולקבל את החסרונות, כך מתבגרים. אבל הדבר החשוב ביותר שאת בטיפול תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

17/06/2003 | 21:52 | מאת: דפנה

כן,אני מבינה שקיים סיכוי שהאפקסור לא תתאים לי אבל היתרון הבולט נראה לי של האפקסור הוא שניתן להעלות בו עוד את המינון! נכון? כי את מינון הסרוקסט לא ניתן עוד להעלות,מעבר ל-40 מ"ג .ולגבי האדרונקס אני לא יודעת מה המינון המירבי(אשמח לדעת) אבל הוא לא נוגד חרדה.האפקסור עושה את שניהם בצורה טובה יותר בייחוד כמובן במינון שיתאים לי.מאיזה מינון אפקסור אני צריכה לדעתך להתחיל ,כדי שההתחלה לפחות תהיה שוות ערך מבחינה תרפויטית למה שנטלתי עד עכשיו?(כמובן שהשאלה תיאורטית בלבד ) מאוד מודה לך על עזרתך-דפנה

16/06/2003 | 19:11 | מאת: שמחה

שלום, רציתי קצת פרטים על התרופה נוגדת דכאון "רסיטל", שמעתי מאנשים שנוטלים אותה שהיא מעולה, ללא תופעות לוואי. אם אפשר לדעת קצת יותר, האם זה עוזר גם למצבי חרדה ? ואם לא האם אפשר ליטול עימה תרופות אחרות שנוגדות חרדה. אם יש פרטים באתר אשמח לדעת. בתודה.

16/06/2003 | 19:53 | מאת: דורון

קבלי קישור מאידקס תרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=293

16/06/2003 | 22:40 | מאת:

לשמחה שלום, רסיטל שווה לציפרמיל ותוכלי למצוא עליה פרטים רבים ברשת ובכל אינדקס תרופות. מדובר בתרופה נוגדת דיכאון שמשתמשים בה גם נגד חרדה, היא מהקבוצה אשר פועלת על הסרוטונין, אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים לגוף או למוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 18:53 | מאת: מיואשת

אני בת 28 נשואה ללא ילדים. מדי פעם אני סובלת מתחושות דיכאון ולעיתים הן מלוות אפילו בחוסר רצון לחיות. מעבר לכך אני גם אדם מאוד עצבני. השבוע ממש סבלתי מהתקף שנמשך כשעתיים, בכיתי והרגשתי רע מבלי יכולת להסביר מדוע. אני אפילו לא מגיעה לפתרון ולמה יעשה לי טוב ואני מרגישה שלא קיים דבר כזה. יש לי בעל תומך ומקסים אבל הוא טוען שאיננו יודע מה לעשות....ואני מבינה אותו. אני בטוחה שאני צריכה ללכת לטיפול. כמה שאלות (וסליחה על הבורות): אני אמורה לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ? מה העלויות (בערך) לפנות באופן פרטי ? וזאת מאחר ואינני מעוניינת שיהיה רישום כלשהו. אני מעוניינת להביא ילדים לעולם, במידה וינתן לי טיפול תרופתי, האם זה אפשרי בכלל? במידה ומספרים לרופא המטפל שמדי פעם יש תחושות אובדניות, האם יש לו דרך או אפשרות לגרום לאישפוז כפוי? אני ממש חוששת ואשמח לתגובה בתודה מראש אני

16/06/2003 | 19:14 | מאת: אריאל

ברוכה הבאה ואני מקווה שתמצאי כאן את התשובות. אני אנסה לענות לך ממה שאני יודעת אני חושבת שנכון יהיה שתפני לייעוץ ראשוני אצל פסיכאטר. הבחנה ראשונית היא חשובה ומאוד ומשמעותית וברגע שעשית את הצעד הזה יהיה יותר קל בהמשך. את צריכה לקחת בחשבון שטיפול אצל פסיכאטר פרטי הוא עסק יקר שיכול להסתכם בכמה מאות שקלים בחודש וזה ללא הטיפול התרופתי אותו את קונה באופן פרטי שגם הוא מסתכם בכמה מאות שקלים בחודש . אם זאת הייתרונות בטיפול פרטי הוא כמובן ביכולת שלך לבחור את המטפל ואת תדירות הטיפול. טיפול דרך קופת חולים הוא בחינם והרופאים שם לא פחות טובים. אם כי לפי מה שהבנתי לעיתים צריך לחכות חודשים עד לקבלת תור בעקבות העומס. אני לא חושבת שרישום יפגע בך באיזה שהוא אופן כי על הרופא חלה חובת סודיות רפואית. לגבי נטיות אובדניות, אני לא מומחית אך אני חושבת שזה תלוי באופן בה המטופל מתאר את המצב. רבים פה מאיתנו סובלים או סבלו מדיכאון ולא אחת הביעו רצון למות אך לא כל פעם שמישהו אומר זאת קופצים לאישפוז. המטפל צריך לבחון את הדברים ולראות את התמונה כולה. לראות אם מדובר רק במחשבות פסיביות או שזה תופס פן אקטיבי וכו'. מה שבטוח הוא שמי שחש כך אין ספק כי נמצא במצוקה גדולה וכדאי שיקבל עזרה. מיואשת יקרה, אני רואה מדברייך שאת מודעת למצבך אך יותר מזה, שאת מעוניינת לפתור אותו לשקם עצמך וזה חשוב מאוד. אני מקווה שתתחילי טיפול נכון ושתרגישי טוב המשיכי לעדכן אריאל

16/06/2003 | 19:36 | מאת: עובר אורח 2003

התחלה טובה . של הוצאת בעיותך בפורום הוא התחלה מצוינת. כמוך כמו רבים רבים בפורום. נמצאים פחות או יותר במצבך . הכל ניראה קשה. שחור. ולא מובן.אבל כפי שהבנתי ממך בכתיבה התמיכה בבית חיובית. וגם פה נתמוך בך. ואת תתמכי בנו. יחד נעבור את התקופה הקשה לימים טובים יותר, בשיתוף הדוק של הרופא המנהל את הפורום בימים ובלילות.

17/06/2003 | 01:27 | מאת:

שלום, לדעתי כדאי להתחיל באבחון אצל רופא, אין לך מה לחשוש מהרישום גם במרפאה ציבורית וגם בפרטי, לפי התרשמותי אינך מה שנקרא "חולת נפש", לכן גם אין מה לחשוש מאשפוז כפוי או החרדות השונות שהבעת. גם לא תהיה בעיה עם ההריון. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 18:13 | מאת: דנה

שלום רציתי לשאול אני לוקחת תרופת נוגדת דיכאון וחרדה במשך שנה שלמה אם אני יפסיק את הכדור האם יהיו לי תופעות לוואי או תופעות גמילה ? תודה

16/06/2003 | 22:49 | מאת:

לדנה שלום, תלוי גם בסוג התרופה ובדרך כלל אין תופעות בהפסקת הטיפול (ובכוונה לא כתבתי תופעות גמילה), לעתים עם הירידה במינון ישנן תופעות של חרדה ולכן בכל מקרה אנו ממליצים להפסיק בהדרגה. כל זאת כמובן בתיאום עם הרופא המטפל. דרך אגב, האם את מוכנה לכתוב מדוע קבלת טיפול והאם הוא עזר לך? בהצלחה דר' גיורא הידש

16/06/2003 | 08:38 | מאת: דוד

בן 40 פלוס מטופל מזה כשבועיים בסיפרמיל, מייד עם התחלת הטיפול יש לי עיכוב בהגעה לאורגזמה (שפיכה) עד כדי כך שהדבר "מעייף". אין לי עיניין ליטול גלולה אחרת לשיפור המצב. השאלה אם המנעות מנטילת גלולה אחת ביום קיום יחסי מין יכול לשפר את המצב? או רעיון אחר? בתודה דוד

16/06/2003 | 18:07 | מאת: יודע דבר

א. המנעות מכדור ביום של קיום יחסי מין לא ימנע את הדבר. ב. בלי קשר לא', איך תדע באיזה יום כן ואיזה יום לא??? לא תיקח כדור ואז גם לא יהיה לך חשק \ לאישתך לא יהיה חשק? ולמחרת שוב תרצה אז שוב לא תיקח? חוץ מזה כמה פעמים בשבוע זה יקרה? לא אפקטיבי לוותר על כדור כל כך הרבה פעמים. ג. תן לזה זמן אולי זו תופעת לוואי חולפת, תחשוב על זה שוב בעוד כשבועיים לאחר שהתרופה תתחיל להיות יעילה ולהשפיע. ד. תעלה את השאלה הזו בפני הפסיכיאטר שלך.

16/06/2003 | 22:52 | מאת:

לדוד שלום, קודם כל להרגע, מדובר בתופעת לוואי של הציפרמיל וכאשר תסיים את הטיפול הכל יחזור לקדמותו כך שלא נגרם נזק קבוע. תופעת לוואי זו יכולה לחלוף או לפחות להשתפר במידה רבה, ויאגרה לא כל כך עוזרת למצב ולא הפסקה ליום אחד. לכן צריך לחכות עוד קצת ולראות מה קורה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש