פורום פסיכיאטריה

ד"ר שלום. אמרת שאסור לשתות אלכוהול אם לוקחים רסיטל. אסור בכלל? ז"א שאם אני חצי שנה או יותר בטיפול אזי אצטרך להתנזר מאלכוהול כל התקופה? או שאולי אפשר כמה שעות אחרי נטילת הכדור? ואם יום אחד אני לא לוקח,מותר? עד כמה חמור הסיכון? מה כבר יקרה? בעלון לא מוזכר בכלל האיסור. שמע...אני מתנזר ממין בבגלל הכדור הזה,עכשיו גם מאלכוהול,זו אחלה דרך להפוך את החרדה לדיכאון,זה הרעיון פה?

במקום דיון תיאורטי- תנסה לשתות קצת ותראה איך זה משפיע. בסה"כ אלכוהול הוא סם מדכא וממכר והוא מפריע לפעולה של תרופות נגד דיכאון. אם הוא עושה לך טוב- אז אין בעיה מיוחדת- כל עוד השתיה לא מופרזת ולא לעיתים קרובות מדי. כמו שתי פחיות בירה של 330 מ"ל, או שתי כוסיות יין, או משקה אחד של אלכוהול חזק, בתדירות של פעם בשבוע לכל היותר. כמובן אסור לנהוג לפחות 3 שעות אחרי השתיה. במיוחד כשאתה על כדורים לשים לב שתיתכן פגיעה בעירנות ובכושר השיפוט תחת השפעת הסם.

לאחרונה סבלתי מעצירות של 12 יום ולא עזר לי שום טיפול (נרות, חוקנים קטנים, פירות יבשים, מיץ "פגלקס") ולכן הגעתי למיון שם עשו לי חוקן רציני ואמרו לי לאחר בדיקות נרחבות שכנראה העצירות נובעת מהרסיטל שאני נוטלת מזה כחצי שנה (40 מ"ג ליום). לא ראיתי שזה כתוב בעלון הרפואי של רסיטל ואני מוטרדת מאד מהנושא. האם זה ייתכן? כמו כן, בחודשים האחרונים מאז שאני נוטלת את הרסיטל, יש לי ירידה משמעותית בתפקוד המיני ובחשק המיני. האם זה קשור? מה אפשר לעשות? תרופות אחרות לא עזרו לי לחרדות תודה מראש!

לפרח אכן הירידה בתפקוד המיני כנראה שקשורה לרסיטל, אני לא שמעתי על עצירות בחומרה כזו מרסיטל, להיפך, פעמים רבות היא גורמת ליציאות רכות. כדאי לבדוק את רמת הנתרן בדם, יתכן שהרסיטל מורידה את הנתרן, אבל זאת חייבים לבדוק. שבוע טוב דר' גיורא הידש

בעקבות עלייה במישקל (ונסיון לרדת בדיאטה והתעמלות ללא הצלחה)הפסקתי לקחת פרוזק- וירדתי את כל שלוש הקילו שעליתי אך לצערי גם ההתנהגות הכפייתית חזרה המחשבות האובססיביות חזרו והרגשת הריקנות... האם איקסל היא תרופה מומלצת לדיכאון ו OCD? מה המינון המינימלי המומלץ? וכמה היא עולה? הבנתי שהיא לא בסל הבריאות. תודה רבה! (ודרך אגב אני קוראת קבועה ולעיתים כותבת ואני אישית מעדיפה פורום פתוח)

איקסל לא מיועדת נגד OCD, אלא נגד דיכאון וכנראה גם הפרעות חרדה אחרות. האיקסל לא אושר לשימוש בארה"ב אלא רק בצרפת ומס' מדינות נוספות ולכן יש עליו הרבה פחות מידע. המינון שלו הוא 100-200 מ"ג ליום, מחולק לפעמיים ביום. פרוזק בד"כ לא גורם לעליה במשקל. להיפך- לעיתים הוא גורם לאנורקסיה. התרופה המומלצת ל-OCD היא עדיין פרוזק בגלל מיעוט תופעות לוואי והאפשרות להגיע למינון גבוה (עד 80 מ"ג ליום). תרופה מסוג SNRI שיכולה להתאים לדיכאון+OCD היא אפקסור והיא נמצאת בסל התרופות של כל קופות החולים. תיתכן עליה מתונה במשקל.

אז זהו שכן השמנתי מהכדור! מילא להשמין מאוכל אבל להשמין מכדור? בחודש וחצי הראשונים לא השמנתי אבל פתאום עליתי 4 וחצי קילו למעשה (לא שלוש בעצם) בבת אחת מצאתי את עצמי במשך כחודש בדיאטת הרעבה!! דבר לא בריא בכלל ורק עליתי במישקל. הבנתי שאני חייבת להפסיק עם ההרעבה הזאת מייד (כדי לא לחזור למצב שהייתי בו לפני שנה) והפסקתי לקחת את הפרוזק כשהפסקתי 3 קילו ירדו מעצמם על אף שחזרתי לתפריט של 2000 קלוריות! אבל עכשיו אני סובלת כל כך- שוב מסתכלת במראה כל שנייה כשחודש וחצי היה נפלא- אפילו חזרתי ללמד (ועכשיו אני שוב לא יודעת איך אצליח לעמוד מול כיתה של 72 איש שבוע הבא עם כל הפגמים האלו בפנים). אני כל כך מתוסכלת

שלום בתי בת 11, בשנה אחרונה מתעסקת בצורה אבססיבית עם המשקל שלה ואיך היא נראת. משקל שלה תקין לחלוטין. יש לה עליות וירידות במצבי רוח, היא מסתכלת על עצמה בראי ובוכה. יכול להיות מצב שהיא בוכה כמה ימים רצוף ואחר כך המצב משתפר. היא לא נמנעת מאוכל, מה שהיא אוהבת היא אוכלת, הבעיה שהיא אוהבת מספר דברים מאוד מצומצם. היינו בטיפול אצל פסיכולוג, אבל לא ראינו שתורם למשהו ולכן הפסקנו. כרקע, אני רוצה להוסיף שילדה לומדת טוב, עוסקת ברצינות במספר תחומים נוספים (לימוד שפות, נגינה בפסנתר). מאוד ביישנית, כמעט ואין לה חברות והיא גם לא מרגישה שום צורך בחברה. אני רוצה לפנות לפסיכיאטר ילדים, למרות שבעלי עדיין מסתייג מזה. האם הטיפול במקרה כזה הוא טיפול תרופתי? האם אתה יכול לכוון אותי לכיוונים נוספים לטיפול בבעיה? האם תוכל להמליץ לי על פסיכיאטר ילדים טוב במרכז הארץ (לפניה באופן פרטי)? תודה

שלום לך , אני מכיר בנות רבות בגיל 11 שכבר מסתכלות ומתעסקות עם המשקל . אמנם גיל 11 זה מעט מוקדם , אבל זה קיים . אני לא בטוח אם לרוץ לפסיכיאטר זה טוב , אולי זה חיפגע בדימוי של הילדה שכבר היא מטופלת בטיפולים פסיכיאטרים . אני גם לא בטוח שפסיכיאטר ימהר לתת לה טיפול תרופתי . אני דווקא הייתי הולך על חיזוק הקשר שלכם איתה , תמיכה רגשית להבין את עולמה ורגשותייה . אין לי כאמור כיוון פלא , אבל מה שבטוח הוא שךעהתחיל להפנים לילדה שמשהו אינו תקין אצלה להערכתי עשוי יותר להזיק מאשר להועיל . כך שאני בכיוון של בעלך בנושא הזה . הכיוון הטיפולי ביי גילבר - משתתף בפורום

התייבש לנו הגרון מלדבר ולהסביר ולחזק. בן אדם רזה עומד מול ראי ואומר שהוא שמן. אני לא יכולה להבין את זה גם אם אני מאוד מתאמצת ואני אכן מתאמצת. מכאן הייאוש ופחד שמצב הדרדר והיא תפסיק לאכול.

הנני נוטל אנפרניל במינון 150 מ"ג ליום במשך כשישה שבועות. לפני שבוע התחלתי להרגיש בהשפעה הטובה של התרופה למשך כיומיים -שלושה ואז ההרגשה הטובה חלפה. שאלתי - האם זה טבעי שיהיו עליות וירידות בתקופה הזו או שיש צורך להעלות את המינון ? שאלה נוספת - תוך כמה זמן תהיה התייצבות ? תודה.

צפויה הטבה נוספת בהמשך אבל זה לא סותר את הצורך לעלות במינון. ההשפעה של התרופה מגיעה לשיא אחרי 3 חודשים.

לנדב תודה לדור, אכן עדיין עלולות להיות ירידות ועליות, ההשפעה המלאה תהיה כעבור כשלושה חודשים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום אני לוקח כבר אולי שנה או יותר 150-מ"ג פאבוקסיל ביום (שלושה כדורים). אף פעם לא הרגשתי שזה משפיע לטובה או לרעה, אני לא בטוח. לקחתי לפני כן כדורים אחרים מאותה משפחה וגם לגביהם זה היה אותו דבר. הרבה זמן לא ראיתי את הפסיכיאטר שרשם לי את הכדורים מכיוון שהרגשתי שאין ממש טעם מאחר והפגישות שלנו חוזרות על עצמן בלי שום מידע מיוחד מעבר לקבלת מרשם ובתקופה האחרונה אני פשוט מקבל מרשמים מרופאת המשפחה שלי שקיבלה ממנו אישור לכך. בעבר כאשר התייעצתי איתו הוא אמר שהשיקול האם להמשיך בטיפול או להפסיק נתון בידיי. לאחרונה חשבתי שאולי הגיע הזמן להפסיק. האם הורדה של רבע כדור על יומיים היא דרך טובה להפסיק?

לנחמן אכן, גם אני איני רואה טעם ליטול תרופה שאינה עוזרת. בכל זאת כדאי לשאול אנשים המכירים אותך? אולי הם רואים שנוי או השפעה, לעתים הסובבים רואים טוב יותר מהאדם עצמו. השיטה היא להוריד לאט לאט ואין "מרשם" מדוייק להורדה. תנסה לרדת בחצי כדור כל חמישה ימים או שבוע. זה יוצא פחות או יותר כפי שאתה תכננת שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני בת 25 ונוטלת כבר כמה שנים רסיטל - 60 מ"ג ביום (3 כדורים!) בגין OCD - הפרעה כפייתית אובססיבית, לחץ, ונטיה לדיכאון. הכדור בסה"כ משפיע עלי בצורה טובה אך לצערי כמעט ואין לי חשק מיני והבנתי שזה כנראה תוצאה של הכדור. אני נשואה טריה לבן זוג שאיתי כבר 4.5 שנים האם ייתכן שהירידה בחשק המיני זה תהליך טבעי לאחר מערכת יחסים ארוכה או שזה בהכרח נובע מהכדורים? ומה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה? תודה מראש

לסוזי באופן עקרוני הדברים ברורים אבל השאלה מה קורה אצלך? אם הירידה בחשק המיני הייתה מתחילת השמוש ברסיטל אז "האשם" הוא כנראה הרסיטל. אם החשק המיני היה רגיל וישנה ירידה בתקופה האחרונה אז אין קשר לנטילת הרסיטל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם קראתי את כל התגובות וההתרשמות שלי הייתה שאתם מעדיפים את הפורום במתכונת הסגורה, אולם איני בטוח שהבנתי בדיוק. אשמח אם תכתבו בקצרה מה המתכונת המועדפת עליכם. במיוחד אבקש מהמשתתפים הקבועים לציין את העדפה שלכם ולפי ההארות שלכם נחליט. תודה הידש

אני מעדיף את הפורום במתכונת הפתוחה.

אני כותבת קצת יותר מפעם או משתדלת לעשות את זה עד כמה שאני יכולה. אני קראתי את הפורום הרבה זמן כולל חלק גדול מהסערות שהיו כאן בעבר וגם לא מזמן. באופן אישי אני מעדיפה פורום סגור - משהו נותן תחושה של הגנה ולא מאפשר או מקטין את היכולת לייצר פורענות וסערות. יש הרבה אנשים כאן שמחפשים את היציבות והשלווה ופורום פתוח הוא פתח לפורענות גם אם הוא מנסה במקביל לבדוק אם אנחנו יכולים להתמודד ולהתגבר גם במצבי סערה ואי וודאות. אני בפורום כדי להרגיש בטוחה ויציבה ולא כדי לעשות בדיקות, רוצה להרגיש מקום בטוח. רוצה לדעת שיש מקום שייגן עלי. אני מבינה שזה ייצור ויוצר עלייך עומס גדול דר' הידש, ולכן אם הדבר מאד מקשה עלייך אני אבין אם יוחלט אחרת.

סגור. רק סגור. אבל אני אבין אם זה מקשה עלייך ותרצה להוריד ממך את העול של לבדוק אותנו כל הזמן. כי נראה לי שבגלל זה אץה רוצה לפתוח אותו. מיקי

סגור. רוצים פורום סגור

למרות שהרוב דוואי יודעים לשמור על כללי ההגינות של השתתפות בפורום, אני מעדיפה שהפורום יהיה סגור. מאד לא נעים לקרוא דברים פוגעים או מזלזלים או משתלחים... שבת שלום. מיכלי

שלום כולם, עמכם הסליחה - זו לא הודעה קצרה וגם אין בה מסקנה. אני מקווה שזה בסדר לנצל את הפורום ולרשום. זו בינתיים תגובתי הראשונה והיחידה לעניין זה. קודם כל, רוצה לומר שכתבתי פה פעם מזמן. הכניסה שלי היום לפורום בעיקר כדי לעבור לפעמים על כמה הודעות ופחות לכתוב. עכשיו נכנסתי שוב, אם כי מבלי להזדהות. מפאת החששות. וחבל לי. הבעייה העיקרית מבחינתי הן ההתחזויות. כשמישהו משתמש בזדון בכינוי שבחרתי לעצמי. זה לא דבר שניתן למנוע גם כשהפורום סגור. כביכול נשלחת הודעה איומה ש"אני" רשמתי, בשמי, אבל מישהו אחר שלח. כשהפורום סגור אין לי אפשרות לדעת אפילו שעשו דבר כזה. הפחד הוא שבאמת יחשבו ששלחתי משהו כזה. גם כשהפורום פתוח, לפעמים נמחקות הודעות עוד בטרם מספיקים לראות, כך שזה אותו הדבר, והרי אי אפשר לשבת ולשמור על הפורום כל היום וכל הלילה. אפילו אדם מאד חרדן כמוני. בקיצור, זה חסרון שאם לא מצליחים לחיות איתו, אז כנראה שצריך לוותר. כתבתי פה פעם. היום, אולי יש הודעה אחת ממני פעם בחצי שנה - שנה. מפחיד עד אימה להיות כאן. אין לי רעיון מוצלח, אבל לפעמים, בימים קשים של לבד, נשארת פה גם הודעה שלי.

עדיף פורום סגור בגלל הרגישות של הנושאים שנידונים בפורום. אבל זה תלוי גם בנכונות שלך להמשיך במתכונת זאת שגוזלת זמן בסינון הודעות. בסה"כ פורום במתכונת הנוכחית הוא יתרון כדי לשמור על איכות הדיבור והדיונים.

שלום אני בעד פורום פתוח, אבל זה לא קריטי עבורי. מיכאל

אין לי עדיפות מיוחדת. מה שהרוב יחליט טוב גם לי. שבת שלום תמי.

בתור ותיק שפעם היה פעיל והיום בעיקר צופה ומשתתף מעט,אני יכול להגיד ש"בביג טיים",היה כיף יותר ומלא שיתוף פעולה ועזרה ON_LINE בימים ההם,ולא שמישהו שאל על משהו שהוא חש באותו רגע אבל קיבלת תשובה לאחר כמה שעות. היום הרבה יגידו תשאיר סגור כי זה מה שהכירו מההתחלה שלהם,וכפי שאנו יודעים בני אדם חוששים משנויים,ביחוד אנשים חרדתיים (גם אני לפני שתקפצו עליייי :) ,בקיצור אני בעד פתוח. סיסמתי-פתוח כי לסגור תמיד אפשר

היי, אם שואלים אותי איזה פורום אני מעדיפה, אני באופן טיבעי אענה שאני מעדיפה פורום פתוח לחלוטין. ועם זאת לתת לך כמנהל הפורום את המערכת הבקרה וכן את האפשרות לסנן תכנים לא ראויים. אז בואו נתקדם, ואני מקווה שהקצב יהיה יותר מהר שבוע טוב לכולםםםםם מיכל

אני הולך להירדם ובום אני מקבל צריבה חזקה מאוד באיזור החזה מה אני עושה יש לי הרגשה שאני ניחנק

שלום לך , מוןמלץ כצעד ראשון לפנות לרופא המשפחה שלך בקופ"ח . הרי הוא מכיר אותך ואת ההסטוריה הרפואית שלך היטב . יתכן שמדובר בהפרעה שמקורה בעיה בריאותית פיזית , אבל במידה והבדיקות הפיזיות שליליות יתכן שמדובר בבעיה שמקורה נפשי - בד,כ מופיע במצבי חרדה פחדים , לחצים נפשיים שונים . ביי גילבר - משתתף בפורום

תודה לגילבר שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, לפני כחודש נפרדתי מבחורה שיצאתי איתה לתקופה בת ארבעה חודשים. נכנסתי לקשר מבלי לדעת יותר מידי מהי משמעותה של מחלת המאניה דיפרסיה, שבה חברתי חלתה. יש לציין שהיא בת 23, אחרי ניסיון התאבדות. בהתחלה הייתה בינינו כימיה, צחקנו והיה נחמד. היה לה דחף מיני מוגבר, הסקס היה מצויין (אך היא הדביקה אותי במחלת מין בגלל שהייתה עם גברים שלא ממש הכירה (זו גם תופעה מוכרת הקשורה למחלה, לא?), מה שיצר בינינו את המחסום הראשון) לאחר מכן החלו מריבות שנוצרו כתוצאה מנסיבות שונות שלא מצאו חן בעיניי כגון - חוסר ההיגיינה שלה, לא שומרת על עצמה, לוקחת הכל בקלות ולא נותנת חשיבות לדברים מסוכנים כמו מחלות מין, את התרופות למחלה לא לקחה בצורה סדירה - פעם בבוקר, פעם בערב, וכדומה. מנגד, לה התחילו להציק הרבה דברים בי שלא בצדק. עם חלוף הזמן, התחלתי להבחין בתנודתיות נוספת במצב רוחה. זה החל כתוצאה מכך שרציתי לעזוב אותה, היא לא נתנה לי והחלה לבכות, מה שהפחיד אותי כי ייתכן ותיכנס לדיכאון עמוק ותפגע בעצמה. נשארתי איתה, לא כי ריחמתי עלייה, כי באמת אהבתי אותה ושוכנעתי כי כדאי והכרחי לתת לקשר צ'אנס נוסף. בהמשך היא נעשתה פחות ופחות תלותית בי, והחלו תופעות כגון רגזנות יתר, כל "פיפס" או גירוי היה מעצבן, היא הייתה רוקעת ברגליים, כועסת, זועמת, מכחישה שמשהו לא בסדר, בוכה וכולי. ימים אחדים לפני שנפרדנו, היא שקעה במועקה רצינית בגלל הקשר, הופיעו תופעות כמו ירידה באנרגיה, עייפות והאטה מוטורית, וכפי שאמרתי קודם לכן - הרגשתי שהבחורה החלה לאבד בי עניין, לא בגלל שעשיתי משהו רע. היא החלה להיות חסרת סבלנות כלפיי, ולא הסכימה עם כלום. בקיצור, לאחר שנפרדנו התחלתי להעמיק בנושא ובמאפייני המחלה והבנתי שהיא ככל הנראה הייתה שרויה במצבי רוח שונים ומשונים שנבעו כתוצאה מן ההפרעה הביפולארית ושלא יכלתי לשלוט בזה. שאלתי היא - האם מסקנתי נכונה הרי שבסופו של דבר היא בעצמה הייתה מודעת למצבה ואמרה שהיא איננה יציבה וכמו כן אמרה שהיא יודעת שהיא השורש כמעט לכל המריבות. שאלה נוספת - עכשיו אנחנו בקשר מידי פעם. האם כדאי לי לשמור איתה על קשר שכן בסופו של דבר תתייצב כי תבין שהשיפוט שלה כלפיי הפרידה היה לקוי ואז נחזור להיות ביחד? או שכדאי לי להתנתק ולתת לאסימון ליפול לבד? אני שואל זאת משום שאמרה שהיא מעוניינת להיפרד בגלל עצמה ולא בגללי, ושהיא יודעת שלא תשיג מישהו כמוני שיהיה מוכן להתמודד עם הבעיה. אז זה קצת מוזר שנפרדנו. אשמח לתשובות מעמיקות לשאלותיי. היא מאוד חשובה לי, ולדבריה גם אני חשוב לה. תודה. ניב.

ד"ר שלום, מידי פעם (לפעמים פחות לפעמים יותר) אני מרגיש כאילו נגמר לי האויר, אני מנסה לקחת אויר אבל מרגיש כאילו שיש איזה שהוא פקק שלא מאפשר לאויר לעבור (במידה ואני נשכב על המיטה התופעה עוברת). כפי שהבנתי מרופאים זו איננה בעיה פיזית (עשו לי בדיקה של חמצן בזמן שזה קורה והיה לי 100 אחוז חמצן). ממה דבר כזה יכול לנבוע? מה אפשר לעשות לגבי זה? תודה מראש,

שלום לך , לעיתים הבעייה הזו של חוסר נשימה נובעת מחרדות / פחדים . ישנם הפרעות נפשיות השייכות למה שקרוי - הפרעות פסיכוסומטיות . אילו הפרעות שמקורם נפשי אבל הביטוי שלהם פיזי . בכל מקרה אני ממליץ לך להתייעץ עם רופא המשפחה , ולאחר מכן להחליט על הכיוון של טיפול נפשי . בד"כ הכיוון הנפשי במקרה זה מתבסס על שיחות , ואולי תרופת להפחתת חרדה . ביי גילבר - משתתף בפורום

אם אתה לוקח ראקוטאן יתכן שהוא גורם לרמת החומציות בבטן לעלות וזה משהוא שמשפיע על הנשימה גם אם אינך לוקח ראקוטאן מומלץ להתיעץ אם הרופא אם זה קשור לרמת החומציות בבטן ליפני שאתה ניגש ליבדוק אם זה ענין של חרדה כותבת מיתוך ניסיון קרן 2

למשה תודה למשיבים, אם נשללה בעיה גופנית אז התופעה שתיארת בהחלט עלולה להתאים לחרדה. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום , אימי סובלת מזה חודשיים מתופעות דיכאון וחרדה. לפני כחודש נטלה כשבוע פאקסט ,וכעבור שבוע הפסיקה עקב תופעות הלוואי של התרופה (ההמלצה נינתנה ע"י רופא המשפחה) השבוע החלה ליטול בהמלצת פסיכיאטר את ה ציפרלקס לפני כשלושה ימים . (חצי כדור ביום עד אמש ..והיום כדור שלם) . כחלק מתופעות הלוואי היא חשה עליה ברמת המתח ..ואף מדברת על הגברת תחושת היאוש . כיצד ניתן לדעת מהם גבולות תופעות הלוואי (והאם מקורן בתרופה בזמן כ"כ קצר ? ) האם הציפרלקס מיעד לניטרול מחשבות כפייתיות בנוסף לחרדה ודיכאון ? תודה מראש

לערן למזלנו הצפרלקס מעוררת ולכן בתחילת הטיפול החרדה עלולה להתגבר אבל עם הזמן התופעה הזו חולפת. אפשר לשלב תרופות הרגעה בתחילת הטיפול לפי הצורך ולפי ההרגשה של אמך. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני יודעת שריספרדל מונע לפעמים את המחזור בגלל שהוא מעלה את רמת הפרולקטין. אבל - 1.האם גם במינון של 1מ"ג ליום זה יכול להיות? 2.אם זה לא בגלל הריספרדל איך אני יכולה לבדוק את ההורמונים ואת הבעיה שאין לי מחזור כבר חודשיים וחצי,האם בדיקות הורמונליות רגילות נחשבות מהימנות בזמן נטילת ריספרדל? 3.איך אפשר להיכנס להיריון עם ריספרדל?מצד אחד אסור להיות בהיריון עם מייצבים ומצד שני אי אפשר להיכנס להיריון עם הריספרדל.(בשבילי 1 מ"ג מספיק אז אני מעדיפה את זה ממייצבים,וזה עוזר לי ככה).תודה למי שיודע.

לא רשמת בת כמה את. בהנחה שאת צעירה סביר שזאת תופעת לוואי של הריספרדל ולכן מומלץ להחליף תרופה. תרופות אנטיפסיכוטיות אחרות גורמות לכך בשכיחות הרבה יותר נמוכה. ניתן לבדוק פרולקטין בבדיקת דם.

לתמרה תודה לדור ואכן צריך לבדוק את רמת הפרולקטין בדם. אם את מתכננת הריון אז אין ברירה אלא להחליף את הרספרידל לתרופה שלא תעלה את הפרולקטין. שבוע טוב דר' גיורא הידש

שתי שאלות בהמשך לתשובתכם: 1.אם כן מקבלים את המחזור תוך נטילת ריספרדל,האם אז אין בעיה להיכנס להיריון? 2.איזה תרופה חלופית לריספרדל יש ,שלא מעלה פרולקטין ואפשר להיכנס איתה להיריון? תודה מראש.

שלום רב, אני עורך עבודה סמנריונית בהקשר של חוק טיפול חולי הנםש 1991 וחוק זכויות החולה 1996. אני מחפש חומר לגבי עמדת איגודים מקצועים (פסכיאטריה, פסכולגים...) לגבי הצורך בחוק נפרד בתחום ? מישהוא יודע על דפי עמדה, מדיניות בתחום ? תודה יקי סינגר

החוק שתוקן ב-1991 היה בתיאום עם הפסיכיאטרים. תוכל לעיין בחוק שקדם לו ולהשוות ביניהם. בנושאים מסויימים יש התנגשות עם חוק זכויות החולה-1996. כאשר ישנה התנגשות רק בית משפט יכול להכריע, למשל- הזכות של חולה לעיין בתיק הרפואי שלו. קיימת הצעה של איגוד הפסיכיאטריה בישראל שאישפוז כפוי יהיה חייב באישור של שופט (בדומה לרוב המדינות הדמוקרטיות בעולם), אך משרד הבריאות ומשרד המשפטים מתנגדים להצעה. לא ניתן לבטל את החוק לטיפול בחולי נפש-1991 בגלל הנושא של אישפוז כפוי- כיום כ-50% מהאישפוזים בפסיכיאטריה נעשים בכפיה.

תנסה לשאול את צביאל רופא, ממל"מ. בכל הקשור לחוקי בריאות הנפש, הוא מאד מעורה. אתה יכול להגיע אליו דרך פורום של אנוש, או של מל"מ, או דרך האתר פסיכולוגיה עברית בפורום פסיכולוגיה ויהדות- שם הוא משתתף. זה פורום הפתוח לקהל הרחב. אם לא תצליח למצוא אותו תגיד לי ואני אפנה אותו לכאן, או שאולי בינתיים מישהו אחר ייתן לך הפניות מתאימות. בהצלחה תמי.

ליעקב איני מכיר התייחסות לשאלה המדוייקת ששאלת, חומר על פסיכיאטריה ומשפט תוכל למצוא גם בעתון "הרפואה". כל ניירות העמדה של החברה הפסיכיאטרית הישראלית קובץ וחולק לפסיכיאטרים, איני זוכר שיש שם נייר עמדה בנושא ששאלת ואיני חושב שעדיין מחלקים את הקובץ של ניירות העמדה. בכל אופן אפשר לפנות למזכירות של החברה הפסיכיאטרית הישראלית ולשאול על ניירות עמדה, יש לא מעט כאלו. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני אנסה לשלוח לך מאמר שכתבתי בנושא "הסכמה מדעת" (סעיף 13 ו-14) בתחום ברה"נ בישראל. במאמר שפורסם באינטרנט אני טוען שיש חוסר התאמה בין המקצוע לבין החוק. בברכה, צביאל

hj

דר הידש שלום רב, ולמי שיודע גם.. קיבלתי מרשם של אדרונקס מהרופא המטפל, הייתי שמחה לשמוע האם ידוע לכם על תופעת לוואי של השמנה בעקבות נטילת הכדור? ( ע"י הגברת תאבון או ע"י סיבות מלחיצות אחרות.?) והאם סטרסה יעילה גם בטפול נגד דיכאון? מצפה בכליון עיניים לתשובתכם

לא יודעת לגבי התרופות ששאלת אבל אהבתי את הדרך בה הצגת את השאלה- והתשובה היא להיות, תמיד להיות, גם כשלא קל. שיהיה יותר קל. תמי.

שלום, האדרונקס אינה גורמת לעליה בתיאבון ולא לעליה במשקל. כך גם לגבי הסטרטרה שהיא מקבילה של אדרונקס אבל אינה מיובאת לארץ, תרופה אמריקאית. כל טוב דר' גיורא הידש

מה יכול לגרום לי לדחף לפצוע את עצמי? האם זה מצב פסיכוטי? לא משהו שגובל בסכנה ממש.ממש סתם ומטומטם. אני מיואשת ומתביישת בעצמי.מזל שזה חורף והולכים עם שרוול ארוך. כדאי במצב הזה לקחת ריספרדל נוסף לזה שאני לוקחת פעם ביום? (1 מ"ג) אני מתביישת אפילו לספר את זה לרופא שמטפל בי.

פציעה עצמית אינה פסיכוזה. מדובר בכאב נפשי מאד גדול, שהפגיעה הגופנית משחררת אותו קצת. לא יודעת לגבי תרופות. מקווה שיוקל לך. תמי.

לא. פציעה עצמית היא סמפטום, כלומר חלק מהפרעה כללית יותר ובטח שאינה מאבחנת מצב פסיכוטי. חשוב לספר את זה לרופא המטפל ואין מה להתבייש בכך, מדובר במצבים של מצוקה קשה וכאב. לעתים הכאב הפיזי קל יותר מהכאב הנפשי.... כל טוב דר' גיורא הידש

האם כדורים לדיכאון ואבססיה יכולים ליפגוע בזיכרון? והאם אחת התופעות של הרטלין זה חשיבה איטית שמיתבטת בדיבור איטי כדי להגביר את הריכוז

לקרן2 התרופות נגד דיכאון אינן פוגעות בזיכרון, כך גם ריטלין אינו גורם לכך. לעתים מצבים נפשיים עלולים לגרום לירידה בזיכרון ובריכוז. כל טוב דר' גיורא הידש

זאת אומרת שהחשיבה האיטית שיש לאחותי כולל הדיבור לא בא בעיקבות הרטלין?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3321698,00.html

כל הכבוד לצופית גרנט :-) תמיד אהבתי את התעוזה שלה , את זה שהיא תמיד אומרת ועושה מה שבא לה ... גם עכשיו - אפשר לסמוך עליה שיהיה לה (ולאחיה כמובן) את האומץ לאמר בראש חוצות את מה שהרבה מאיתנו (בפורום הזה) חושבים או ליתר דיוק - יודעים. נ.

כן, כל הכבוד לה. לפני כשנה היה ראיון מאוד רגיש ומיוחד עם אחיה. אם יהיה שידור חוזר אז שווה לצפות שוב. שבוע טוב דר' גיורא הידש

הייתי לוקח זיפרקסה 5 מ"ג יחד עם ציפרלקס 10 מ"ג במשך כמה שנים ולפני כחודשיים הפסקתי לקחת את התרופות. אינני מרגיש שינויים נפשיים אולם לאחרונה הופיעו אצלי מעין סחרחורות וציפצופים באוזניים. יש קשר בין זה לבין זה שהפסקתי ליטול את התרופות?

אין קשר לדעתי בלוג http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ympr

שלום, עברו חודשיים מאז הפסקת התרופות ולכן איני חושב שיש קשר בין הדברים. כדאי קודם כל לפנות לרופא ולברר את המצב הגופני כל טוב דר' גיורא הידש

בת 28,סובלת מהפרעת חרדה מטופלת ברסיטל,בלקיחה חוזרת אחרי שהפסקתי חצי שנה,ע"מ לנסות להיכנס להריון ללא התרופות,כמו כן סובלת מבעיות בעניים רואה טוב רק בעין אחת,לאחרונה אחרי ארוע טראומתי שקשור לעניים חזרו ההתקפים,והרופא החזיר לי את הרסיטל,יש לי פלוטרס(זבובים מטיילים בכעניים)שמפריעות למהלך התקין של חיי,אני מרגישה שאני מישתגעת,ומרגישה עוד יותר גרוע שאין לזה פיתרון רפואי,יש לציין שאני מישתדלת לתפקד(עובדת...)אבל רצה באופן כפייתי לרופא עניים,כל יום.מתי ישפיע הרסיטל?האם יעזור לי כמו שעזר לי פעם?איך לצאת מהיאוש?ולמה דוקא לי זה מגיע?

לוקח לכדור כ 6 שבועות עד שהרסיטל מתחיל להשפיע וההשפעה המרבית כעבור 3 חודשים , במידה ואין שום שיפור כלל כעבור 6 שבועות צריך לשקול החלפת תרופה , במקרי חרדה יש צורך לעיתים במינון גבוהה יותר 2-3 כדורים ביום. אל יאוש גם אם הכדור לא יעזור ישנם כדורים אחרים , אפשר גם בנתיים אם הסבל גדול לבקש כדור נוגד חרדה מיידי כגון וובן קלונקס וכו' לתקופת הבניים עד שהרסיטל יתחיל לעבוד.

לדנדי תודה לדורון ואני מצטרף לדבריו. אני מקווה שעם הזמן ימצאו גם פתרון לבעית העיניים כל טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מלחץ דם גבוה שנים רבות אך מאוזנת עם כדורים. נוטלת נורווסק 5 מג וקרדילוק 5 מג בנוסף 1.5 מג לוריוואן, האם ישנו סיכון לקחת עם התרופות הנ"ל פלוטין? תודה, דינה

כנראה שלא , אבל יתכן שלא תצטרכי את לוריבן כי הפלוטין יעשה את העבודה.

תודה דורון

שלום רב. אני בת 57, בריאה בדרכ. מזה שנתיים אני חווה ארועי חום והזעה. כל ארוע נמשך מס' שעות ומתיש אותי מאוד. כל הבדיקות שעשיתי היו תקינות והרופאים החליטו שמדובר במצב נפשי ורשמו לי ציפרולקס שהוחלף סימבלטה. אני לא בטוחה שזה הטיפול הנכון כי הארועים ממשיכים לחזור. בנוסף , אני לוקחת אסטרוגל במריחה. כל עיצה תתקבל בברכה. אני ממש נואשת כבר. תודה. שרה

לשרה חשוב מאוד שהבירור הגופני יהיה שלם, יתכן שמדובר על תופעות של גיל המעבר ויתכן שתופעות של הפרעה אחרת שנקראת carcinoid syndrom, אבל חייבים להיות בטוחים לגבי המצב הגופני. יתכן שהרופאים אבחנו מצבים של פאניקה, במצבים אלו מקובל לתת טיפול כפי שציינת וישנן גם תרופות אחרות שיכולות לעזור. בכל מקרה צריך לחכות כשישה עד שמונה שבועות לפני שמחליטים שתרופה מסויימת אינה מתאימה ואינה עוזרת לך. אי תגובה לטיפול תרופתי אינה שוללת את האבחנה של פאניקה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום אני משתמש ב"אנפרניל" ו"קסנקס" בגלל התקפי פאניקה "אגורופוביה" 100 מ"ג "אנפרניל" וממוצע של 3 כדורי "קסנקס" 0.5 מ"ג . מאתמול יש לי אי שקט שנמשך שעות ולא מגיע להתקף. מוזר לי כי אני די מאוזן עם המינון הנוכחי ובימים מתוחים במיוחד אני מגיע ל-4 "קסנקס". האם יכול להיות שסתם קורה שיש ימים כאלה? שאלה מוזרה האם יכול להיות ש"קסנקס" שכל כך מרגיע אותי יכול לעשות אחרי שנים של לקיחה "אי שקט" ??? הוא שזה מה שאומרים שיש התרגלות לתרופה ואז מעלים במינונים ? תודה תודה

כן, הקסנקס תרופה ממכרת מאד מאד. יש אמנם אנשים שמצליחים לא לעלות במינון לתקופות ארוכות אבל הסיכון של יעילות פוחתת תמיד קיים עם תכשיר מסוג זה. אפשר לעלות למס' ימים ואח"כ לרדת בחזרה. יהיה לך קצת קשה אבל אפשרי.

ליאיר הקסנקס אינה גורמת לאי שקט גם אחרי שימוש ממושך. לפעמים "יש ימים כאלו" ויתכן שישנה גם הרעה במצב. אפשר באופן זמני לעלות בקסנקס, כמו כן הייתי חושב על מעבר לאנפרניל SR שהוא בעל משך פעולה ארוך וכנראה גם יעיל יותר נגד חרדות. כל טוב דר' גיורא הידש

יש לי שכנה שהיא כל הזמן צועקת לעיתים גם מעבה את קולה , בנותיי שהן בנות 10 פוחדות מהצעקות ובמיוחד בלילות היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד (גם לא משפחתה)אני לא יודע מה לעשות . אנא עזרתך. בתודה מראש

למשה- אתה יכול לפנות בתלונה למשטרה. צעקות "כל היום" הם בהחלט הפרעה לסדר הציבורי ומטרד לשכנים. מגיע לך שקט בבית שלך ללא הפרעות משכנים. אם יש לאישה עבר פסיכיאטרי השוטרים יוכלו להציע לה בדיקה (מרצון או בכפיה) לצורך אישפוז במקום חקירה משטרתית והעמדה לדין פלילי. שתי האופציות- העמדה לדין פלילי או אישפוז פסיכיאטרי כפוי- אפשריות, בכפוף לנסיבות.

למשה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם, אם נראה לך שהאשה עצמה במצוקה והיא צועקת מתוך מצוקתה כדאי ואפשר לפנות ללשכת הרווחה שתבדוק מה קורה. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה על התגובות, המשפחה גרה במושב ליד ראשלצ אז אם אפשרי להמליץ לי על פסיכיאטר שמומחה לנוער באיזור אשמח מאוד, הדס

להדס- פנו למרפאות חוץ לילדים ונוער בבית חולים הפסיכיאטרי בנס ציונה. שם תוכלו לקבל טיפול כוללני כולל אפשרות של אישפוז או אישפוז יום.

להדס מסיבות מובנות איני ממליץ על רופאים...., מצטער כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על עזרתכם על השאלה ששאלתי בקשר לרספירידל לפני כמה ימים אכן, כמו שאמר ד'ר הירש, כניראה הפסקת הרספירידל בצורה יותר חדה גרמה לי לדופק גבוה במיוחד ותחושת אי-מנוחה. כעת הרופא שלי אמר לי שעלי לחזור למינון של 1 מ"ג , מכיוון שמקודם ירדתי לחצי והירידה הזאת עשתה לי רע. אני קיבלתי ריספירידל בפעם הראשונה בגלל פרנויה שנגרמה מעישון ג'ארס בהודו. זה קרה לפני כחודשיים ומאז קיבלתי את התרופה ולאט לאט ירדתי במינון. שאלתי היא כמה זמן אחרי הפסקת התרופה אני אמור להרגיש טוב יותר? ואיך בדיוק עובר התהליך הזה, אם מוכרים לכם מקרים דומים. אשמח לקבל כל אינפורמציה אפשרית, כי אני מרגיש מבולבל מאוד עם זה

אחרי ביקור אצל פסיכיאטרית ניתן לי כדור רסיטל 20 מ"ג( כרבע כדור אני אמורה לקחת חמישה ימים ,בהמשך חצי כדור, ואחרי שבועיים להתחיל כדור שלם במידה ולא תהיה השפעה.)הכדור ניתן לי כטיפול להפרעות אכילה(שאצלי זה כנראה כתוצאה מהפרעה אובססיבית)וכדי להרגיע את הלחץ שאני מרגישה לפעמים( אני טיפוס נורא לחוץ).כרגע אני לוקחת את הכדורים כשבועיים(בנתיים בחצי כדור). ואני לא מרגישה שום השפעה.(חוץ מכאביראש לפעמים). תוך כמה זמן הכדור אמור להשפיע? והאם מה שניתן לי מתאים לסוג הבעיה? האם צריך לקחת את הרסיטל בשעה קבועה?

הכדור יכול להתאים אבל להפרעות אכילה או כפיתיות המינון הוא יותר גבוה מחצי כדור או כדור אחד.

הכדור מתחיל להשפיע כעבור כ 6 שבועות של מינון מלא ,והשפעה מירבית עד כ 3 חודשים ואח"כ ישנה התייצבות. רצוי לקחת את הכדור בבוקר אחרי האוכל .

להילה תודה למשיבים ואני מצטרף לדבריהם כל טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בגיל 33 ולפני כ 3 שנים במהלך הריוני הראשון נכנסתי לדכאון,אשר הצריך טיפול תרופתי.התרופה שקיבלתי היתה לוסטרל ונטלתי תרופה זו במינון של 200 מ"ג לאורך שנתיים והרגשתי טוב.לאחר שנתיים הורדתי את המינון ל 50 מ"ג למשך שנה והרגשתי טוב. לפני כחצי שנה נכנסתי להריון והיתה לי הפלה טבעית וכעבור כשלושה חודשים התחלתי לעבוד במקום עבודה חדש (בחו"ל-אני ב RELOCATION עם בעלי כבר למעלה משנה)החל מצב רוחי שוב להתדרדר עד כדי דכאון,העלתי את המינון שוב עד 200 מ"ג,חל שיפור אך לא חזרתי למיטבי ,בביקורי בארץ (לפני כשבוע)הלכתי לפסיכאטר שטיפל בי ועדכנתי אותו שכבר עברו 6 שבועות מאז הגעתי למינון המקסימלי ועדין אין יציבות במצבי,יש יום שהמצב רוח בסדר ויש יום שבדכאון-הפסיכיאטר המליץ להפסיק בהדרגה את הלוסטרל ולהתחיל בהדרגה סיפרלקס. השבוע חזרתי לחו"ל וכדי לקחת מרשם,פניתי לפסיכיאטר מקומי,אשר טען כי לדעתו יש חשש שאם הלוסטרל כבר לא עוזר,גם הסיפרלקס שהוא מאותה משפחה עלול לא לעזור. הוא המליץ על סימבלטה. אני חסרת אונים-אנא סיועכם,האם כדאי להתחיל עם הסימבלטה או אם הסיפרלקס?-תודה רבה

לטליה שלום, דבריו של הרופא השני לא מדוייקים. כישלון טיפולי עם לוסטרל לא אומר דבר על ההשפעה של הציפרלקס עליך. ניתן לנסות את הציפרלקס תחילה במינון של 10 מ"ג ליום ואחרי 3 שבועות אם השיפור חלקי לעלות ל-20 מ"ג ליום. בארץ הסימבלטה לא כלולה בביטוחים הרפואיים. בחו"ל תצטרכי לבדוק מול הביטוח הרפואי שיש לך שם אם הם מכסים תרופה זאת. בכל מקרה, תצטרכי למצוא רופא מטפל שאת יכולה לתת אמון בהמלצותיו. בברכת בריאות, דור.

אי אפשר לדעת זה לא מדע מדוייק בכל אופן שני הכדורים מאותה משפחה אבל כל אחד בעל חומר פעיל שונה ,לדעתי יתכן שציפרלקס כן יעזור ויתכן שלא כמו כל כדור שמנסים בפעם הראשונה.

לטליה תודה למשיבים וכולם צודקים, הציפרלקס והלוסטרל פועלים במנגנון דומה אבל יתכן שתגיבי לציפרלקס, מניסיוני בדרך כלל כאשר תרופה אחת לא עוזרת במנגנון מסויים אני נוהג לעבור לתרופה מקבוצה שניה כמו סימבלטה או אפקסור. כך שצריך גם קצת מזל, לא חשוב איזו תרופה תחליטי ליטול, העיקר שיהיה לך קצת מזל והתרופה תתאים לך ותגיבי לתרופה. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, מה ההבדל בין דיכאון להפרעה דו קוטבית, נאמר כאן שפורום שמי מסובל מבעיה דו קוטבית ונוטל כדורים נוגדי דכאון אז זה לא טוב ויכול ליצור מאניה, אני סובלת מדכאון, לפעמייים אני במצב רוח טוב מאוד , אני גם סובלת לעיתים מ-ocd , אלו כדורים היית ממליץ לי לקחת, תודה

לקרני ישנן הגדרות מדוייקות להפרעה דו-קוטבית ולמצב של מאניה, תקופות קצרות של מצב רוח טוב עדיין אינן מעידות על מאניה. בקיצור, דיכאון בלבד היא הפרעה חד-קוטבית. אם פעם בחיים היה לאדם מאניה (לפי הגדרה רפואית) אז האבחנה היא דו-קוטבית. במצבים של דיכאון אצל אדם הסובל מהפרעה דו-קוטבית אפשר לטפל עם נוגדי דיכאון אבל מקובל להוסיף תכשיר מייצב מצב רוח (מלשון יציב) שישמור מפני מאניה. תכשירים כמו ליטיום, דפלפט או למיקטל ועוד. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך הקודמת, אך חסרים לי עוד מספר תשובות על מנת להתקדם הלאה. אז ברשותך, אודה לך אם תקדיש לי את מלוא תשומת הלב והרצינות עלנות לי... הייתי רוצה לדעת , האם הנזקים של פוסט- פסיכוזה הם גלויים ומודעים לאדם? כלומר, מהם הנזקים עליהם כל הזמן מדברים, באופן ספציפי? האם הפאסיביות שלי, וחוסר המוטיבצייה והמיקוד קשורים הן לנזקים, או שמא אני חוששת שהם סימנים שליליים של סכיזופרניה (אף על פי שלא אובחנתי במחלה). אני חשה שיש לי מחשבה דיפוזית, חוסר דרבון עצמי, אין מוטיבצייה כלל, פאסיביות ...האם הם כל אלו לדעתך, נזקים? והאם הם הפיכים? אני מבינה שאני צריכה להתמקד בעשייה ולא בשאילת שאלות שהרופא שלי נראה לי מגשש בערפל ואינו יודע לענות לי. אך גם חוסר הודאות לגבי המצב שלי+ התקיעות וחוסר היכולת לנןע קדימה...משאירים אותי מאוד מתוסכלת ומיואשת. תודה

לאורנית את שואלת אותי שאלות לגבי האבחנה אצלך ולא שאלות כלליות, ועל כך קשה לי לענות ספציפית לך ובודאי שצריך להזהר באבחון ברשת. נכון שהתופעות שאת מתארת עלולות להיות סמנים שליליים של סכיזופרניה אבל הם עלולים להיות גם סמנים של דיכאון וגם הפרעות נפשיות אחרות. אין ברירה אלא להתייעץ עם הרופא המכיר אותך. אפשרות נוספת היא לפנות לרופא נוסף לחוות דעת שניה לגבי מצבך. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובל מהפרעות שינה מזה כמה שנים, כשאבחנת הפסיכיאטר היא הפרעת חרדה כללית (GAD). זה כ-3 שנים אני לוקח תרופות אנטידיכאוניות למניעת ספיגת סרוטונין, שמלבד תופעות הלוואי עוזרות בעיקרון בעניין החרדה, אך לאחר תקופה כזו או אחרת עם כל תרופה אני שוב מגיע למצב של התעוררות מוקדמת בלילה, שינה גרועה, עייפות ומעגל קסמים הידוע. השאלה היא אם יש שיטות אלטרנטיביות יעילות במקום תרופות פסיכיאטריות, שיכולות לעזור בנושא השינה והחרדה. קראתי על טיפולים אור-קוליים הגורמים למוח להסתנכרן אליהם ולהגיע כך למצב הרפייה, וכן על מכשירים המיועדים להסדרת קצב הלב באמצעות נשימות וכך להשרות רגיעה (כגון מכשירי חברת HeartMath ו-Helicor, שאינו משווק בארץ). אשמח אם אוכל לקבל רעיונות כדי לצאת ממעגל הקסמים הנ"ל ולישון טוב יותר.

המצב הנפשי שלי ממש לא טוב... אבל אני מתפקדת דווקא (לפחות בשנה האחרונה), אני לוקחת ציפרלקס חצי שנה ולפני זה לקחתי שנה וחצי פבוקסיל. עכשיו אני בת 19, כשהייתי בת 14 בערך הייתי במצוקה נפשית ממש חמורה, כאילו גם לפני זה המצב הנפשי שלי לא היה מזהיר אבל אז החלטתי שנמאס לי... כי הרגשתי חוסר שליטה מטורפת... ופשוט הכל התפוצץ... היה לי פשוט נורא והתחילו לקפוץ עלי כל מיני דברים... דיכאון... OCD שהיה בערך שנתיים ועבר למזלי... ועוד משו' ממש מוזר ומלחיץ! ת'אמת שאני ממש מתפדחת אפילו בזהות בדויה לכתוב על העניין... אבל אני חייבת כי אני ממש מוטרדת מהעניין... גם ככה אני מרגישה פסיכית לגמרי... ואני רוצה שתקראו ותנסו להסביר לי מה התופעה הזאת היתה אמורה להיות מחלת נפש ממש?? (אאאאאממממממממאאאאאאאא) בעיקרון יש לי בעיות של חרדה ודיכאון כרגע... אבל אני מרגישה ממש פסיכית ושונה... הייתי כל כך במתח ולחץ שהייתי ממש מנותקת (היו לי גם בעיות של ניתוקים, נראה לי שהיום כבר לא, לפחות לא הרבה ולא ברמה רצינית מידי...) הקיצור מתישהו החלטתי שחתולים ג'ינג'ים עוקבים אחרי... הייתי ממש משוכנעת בעניין (אני חייבת לציין שהחתולים האלה היו קיימים באמת ולא דימינתי אותם רק את השאר, אנשים אחרים גם ראו אותם) אני בעיקרון דתיה... אז הייתי באובססיה דתית בגלל המצב שלי... (וגם יש בקבלה עניין עם חתולות אומרים שיש בהם גילגולים...) אז חשבתי שהם באו לפקח עלי ועל מה שאני עושה... כל מקום שהלכתי איכשהו נתקלתי באחת... והיא הלכה אחרי, וכשברחתי מלא פעמים התחול רץ אחרי וכולי הייתי בהיסטריה... ברחתי למקום אחד, אז היא הופיעה לי פתאום בצד השני משומקום... (מה שהאמנתי זה שהם יכולות להעלם ממקום אחד ובאותו רגע להגיע למקום אחר שהן רוצות...) הייתי פשוט בהיסטריה פחדתי לצאת מהבית, בחושך בכלל לא העזתי, רק עם ליווי... היה נראה לי שהם מסתכלים עלי במבט מוכיח... במיוחד כשהרגשתי שעשיתי משהו רע... הייתי בטוחה שהם יודעות כל מה שהולך לי בראש וכשחשבתי משהו רע או שהיה נראה לי לא בסדר ישר נתקלתי באחת... שהסתכלה עלי במבטים מלחיצים ומוכיחים, חשבתי שה' שלח אותם לפקח עלי משומה... ושהם מעבירים דברים עלי אחד לשני... מה אני עשיתי, וללכת אחרי, להפחיד אותי, להתריע בי... ת'אמת שכולם ידעו על זה (רק על זה שאני חושבת שהחתולים עוקבים אחרי... לא על כל השאר, עד כאן...), כי הייתי בטוחה שזה נכון, אז סיפרתי... וכל הזמן הייתי בהיסטריות... וקצת עשו מזה צחוק... ההורים שלי אמרו שזה מוזר, אמא שלי אמרה לי "השתגעת לגמרי" "את לא בסדר?" וכל מיני דברים כאלה... והם אמרו לי שהם לא יסכימו לי לקרוא הארי פוטר יותר, כי זה בטוח בהשפעתו, כי זה פשוט לא הגיוני... (באותה תקופה הייתי ממש מכורה לסדרה...) הייתי ממש פרנואדית... מכל רחש קפצתי והסתובבתי במהירות... לא היתה לא מנוחה... וזה היה ממש מלחיץ... אני זוכרת שפעם אחת חזרתי מחברה וירדתי באיזשהי ירידה וראיתי לאורך הירידה חתולים במרווחים שונים... הלכתי בחשש, וכשעברתי ליד אחד הוא הלך לשני והשני הלך לשלישי וכו' ואז האחרון קם והלך לאיפשהו וחזר עם החתול שממנו פחדתי, שיש התחיל לרוץ אחרי... היו אומרים לי מה את פוחדת זה בסה"כ חתול, מה הוא כבר יכול לעשות לך? אז מה אם הוא הולך אחריך ורודף אחרייך... לפעמים גם הייתי רואה חתול אחר מסתכל עלי בפנים חשדניות ומלחיצות, ואז הוא היה הולך וחוזר עם החתול המפחיד שהיה תוקע בי מבטים מאשימים, ומלא פעמים רודף אחרי במהירות, ואני הייתי רצה בהיסטריה... ד"א - היתה לי עוד חברה שקרה לה אותו דבר רק פחות בהיסטריה.... ובאותה תקופה גם אני וגם היא שמענו על עוד מקרים כאלו, ודווקא עם חתול ג'ינג'י... (אבל אצלם היה רק את הקטע שהם אמרו שהחתולים הולכים אחריהם, עוקבים אחריהם אבל בלי המחשבות "הנחמדות" המטורפות והמשונות הנלוות...) אז תמיד היינו לפעמים משוות ומספרות מקרים שקרו לנו ולאחרים, אז בגלל שהיו עוד אנשים כאלה לא חשבתי שזה חריג... חשבתי שאם עוד אנשים אומרים שגם להם זה קורה, כנראה שזה לא כזה נורא ומשונה... _________________________________________________ ומה עכשיו? זה כבר עבר ממזמן... לא זוכרת בדיוק כמה זמן אבל זה נמשך בערך חצי שנה או שנה... ואין שום זכר... ועכשיו אני חושבת על זה וכל כך נלחצת... ולא מבינה מה נסגר איתי... ומה השתבש... איזה רעיונות!! מה נדפק!?!? מפחיד אותי כי כבר אין לי כאלה דברים, ואני ממש מרגישה סתומה שהיה לי את זה... זה מעיד על מחלת נפש חמורה? (למרות שאני תמיד טוענת שאני שיא הפסיכית, לא ממש שמים לב לזה... כי אני לא סיפרתי על כל הדברים האלה לפסיכולוגים שהייתי אצלם ולפסיכיאטרית שלי... אני בקושי מדברת... כך שמה שהם יודעים זה רק מה שהם רואים מהסתכלות בערך... שזה כלום... אנשים שלא הכי מכירים אותי חושבים שאני פשוט מאוד מופנמת ולפעמים קצת מוזרה... (פעם זה לא היה קצת)) ממש חשוב לי לדעת מה זה היה, והאם אני ממש חולת נפש? זה שזה עבר זה משנה? או שכזה דבר לא יכול לעבור לגמרי וזה עדיין מצביע על משהו? תודה מראש...

נערה יקרה בפסיכיאטרית קוראים למה שאת חווית מחשבות יחס. כלומר- תחושה שמבט של חתול, שיר ברדיו, שלט ברחוב- קשור אליך ולמחשבותיך, ואינו מקרי. הפסיכיאטריה אכן רואה בכך את אחד הסימנים של פסיכוזה- איבוד בוחן המציאות. השאלה היא מהי המציאות הזאת. האם המציאות שלנו היא רק גשמית. האם אין השגחה פרטית. האם את מאמינה שאלוהים לפעמים נמצא במגע עם בני אדם- דרך חלומות, דרך מחשבות, דרך אנרגיות בגוף, ואולי גם דרך חתולים ג'ינג'ים? יש מתקשרים שאומרים שחיות בית הן אכן גילגולים של נשמות אנושיות שרוצות "לנוח" קצת מגילגולים של בני אדם. לפעמים באמת אני חושבת שקל יותר בעולמינו להיות כלב צפוני מתל אביב... נותנים לו לאכול מפנקים אותו יש אנשים שאפילו לוקחים אותו למספרה... גם חתולים לעיתים זוכים לפינוק יתר ולהאכלה. אבל אולי לא חתולים ג'ינג'ים? אולי הנשמה של החתולים האלה קוראת לך, שתתני להם לאכול, תפנקי אותם, משהו כזה? ביהדות לפעמים אומרים- בנסתר ממך אל תחקור. אבל מצד שני היום מקובלים מדברים על זה שאנחנו בימות המשיח וניתן היום לחשוף סודות. את לא מתוסבכת. אני מציעה לך לשנות כיוון וללכת לדבר דווקא עם רב מקובל או רבנית. לפעמים יש להם כל מיני כלים להסביר תופעות לא ברורות ואף מפחידות, כי תופעות כאלה קיימות. המחשבה שלך שאת מתוסבכת ופסיכית אינה נעימה והיא גורמת לך סבל. אני לא חושבת שאת פסיכית. לא יותר ממני לפחות. טוב, גם אני קצת פסיכית... כשאני שומעת שיר ברדיו אני מקשיבה למילים וחושבת שהן קשורות גם אלי. ואני דווקא אוהבת את צירופי המקרים המיסטיים של החיים. לחשוב שיש קשר ביני לבין חתול ברחוב. שהוא נשלח להגיד לי משהו. זה נשמע פסיכוטי, אבל אם אני לא צועקת את זה בכל מקום , זכותי להאמין במה שמתאים לי כל עוד אני לא פוגעת באחרים. כאן במקום פסיכיאטרי תופעות כפי שאת מתארת מתוייגות כמחלה. דווקא אנשים מאמינים פחות מתייחסים לנסתר ולמשונה כאל תיסבוך או מחלה, אלא יכולים להביא בחשבון אופצייה שיש כאן פשוט משהו שאיננו מבינים. למה הדבר דומה? לחייזר שמגיע לכדור הארץ מצורת חיים פחות מפותחת, ונכנס לסלון בית, רואה ילד מחזיק שלט ופותח איתו את הטלוויזיה. הוא חוזר, נרגש למקום מגוריו ומספר איך בכדור הארץ לילדים יש כוחות מיוחדים והם מדליקים מסך טלוויזיה בלי לגעת בו, רק על ידי לחיצת כפתור של שלט. איך זה יכול להיות? האם אנרגייה שלא רואים אינה קיימת? האם דברים שהמדע עדיין לא למד להסביר בהכרח אינם מציאות קיימת? מה אנחנו מבינים כבר על גילגול נשמות, על מהות האלוהות, על מחלות נפש, על נבואה? מעט מאד, עדיין. אבל אני מאמינה שאחרית הימים הם אותם הימים בהם המדע והדת יפגשו. ואז לא תרגישי פסיכית כלל ועיקר. אולי את יכולה לתקשר דרך חתולים ג'ינג'ים? תיכף יבואו חברי לפורום ויגידו לי שאני משוגעת ומוזרה. אולי הם צודקים. אבל נעים לי עם המוזרות הזאת שלי. אם את רוצה לדבר איתי את יכולה לכתוב לי גם למייל. יום טוב תמי.

לא היה בזה שמץ של אמת והיגיון... עדיף לא להתעסק בדברים כאלה (קבלה מיסטיקה תקשורים וכל זה) אין שום סיבה שה' יעשה כזה דבר... לשלוח לי פיקוח של חתולים?? שהוא ידבר עם חתולים עלי ושהם יעבירו עלי מידע בניהם והוראות מה לעשות איתי?? לא, ממש לא... אני בכלל יצאתי מהסרט הזה... זה היה לפני 5 שנים ואין לי כבר שום תופעות כאלה... ואני עושה שירות לאומי בבי"ס של מחלקת ילדים פסיכיאטרית... שימו לב לאבסורד... |קורץ|

אני חושב שאת מאוד מרתקת - הסיפור ואופן הכתיבה מאוד יפים ומרתקים

|בשוק| זה הדבר האחרון שציפיתי שיגיבו להודעה שלי... מה נסגר??!

אני לוקחת כדורים ונלה 75 פעמיים ביום. ולמיקטל. 4 ביום . אני כל מיני ניסיתי. פשוט מיום ליום אני שוחכת דברים שאני עושה מעמצים אדירים לתפקד כאימא. ואני שוחכת דברים מהרגע להרגע. או שומעת איך להיתנהג. מה לעשות אחרי כמה ימים כאילו לא אמרו כלום. הראש לא חושב.אתם יכולים להגיד לי ממה זה נובע. אני לוקחת כבר 5 שנים כדורים

למיקטל עשוי לפגוע בזיכרון לטווח קצר. האפקסור לא פוגע בזיכרון. בעיות בזיכרון יכולות להיות גם כתוצאה מהמצב הנפשי ללא קשר לתרופות.

שלום, תודה לדור, אם את נוטלת את התרופות אז אין מדובר בהשפעה של התרופות, כנראה מדובר על המצב הנפשי שמשתנה. מצבים נפשיים רבים עלולים לפגוע בריכוז ובזיכרון ובראש ובראשונה דיכאון. כל טוב דר' גיורא הידש

רציתי לשאול, האם לפלוטין יש השפעות שליליות... כי בד"כ תרופות גם מזיקות לתווך הארוך.. לא? האם נטילת פלוטין תשנה משהו בי לרעה בתווך הארוך? האם יש אתרים ומקורות שנותנים פרטים על התרופה... מה היא עושה.. וכ'ו? תודה רבה.. קרן..

פלוטין=פרוזק נמצאת בשימוש רפואי כבר 18 שנה ומליוני אנשים בעולם לוקחים אותה. איננה גורמת לנזק גופני בשימוש ממושך.

לקרן תודה לדור, תוכלי למצוא המון המון חומר על פרוזק ברשת. כל טוב דר' גיורא הידש

שלום בשעה טובה ומוצלחת, לאחר כ - 4 שנים של טיפול פסיכולוגי ותרופתי נגד דיכאון ומחשבות אובססיביות אני נמצאת לקראת סיום הטיפולים. משכתי את הזמן ולא הלכתי לפסיכיאטר (מכל מיני סיבות) כדי להתחיל תהליך הפסקת התרופות (לוסטרל 150 מ"ג). מצאתי את עצמי במצב שהפסקתי את התרופה ללא הפסיכיאטר ומזה שבועיים ומספר ימים אני ללא התרופה. אני מרגישה די בסדר. היו לי נפילות קטנות שהצלחתי להתגבר עליהם.יש לי תור לפסיכיאטר בעוד שבוע (והוא בטח יכעס עליי נורא...). השאלה שלי האם הפסקת הטיפול בבד אחת יכולה לגרום לאיזשהו נזק לגוף? והאם ניתן להסיק עפ"י תקופה של שבועיים וקצת אם אני מגיבה טוב או לא טוב להפסקת התרופה? תודה

הלוסטרל איננה תרופה ממכרת וניתן להפסיק אותה. הבעיה היחידה שאחרי מס' חודשים הסימפטומים יכולים לחזור. ייתכן שאצלך הסימפטומים לא יחזרו בחודשים הקרובים. צריך לחכות ולראות בערך 3 חודשים. פגישה עם פסיכיאטר שאת סומכת עליו יכולה להרגיע אותך.

לנטלי תודה למשיבים, ואכן אין סכנה גופנית בהפסקת התרופה. יתכן שבזמן הראשון תרגישי טוב בלי הלוסטרל (העלמות תופעות הלוואי אם היו), אבל אם הפסקת את הלוסטרל מוקדם מדי אז החרדות עלולות לחזור אחרי מספר חודשים. זהירות... כל טוב דר' גיורא הידש

אני מזכירה לכל מי שמעוניין !! ביום שלישי 21.11.06 בשעה 20:30 תיערך הצגת יחיד "המניה שלי" בבית ציוני אמריקה בת"א.

שלום מרי. תוכלי לתת בבקשה עוד פרטים על ההצגה? מי כתב,מי היא השחקנית וכו. סליחה על הבורות.

ההצגה היא הצגת יחיד של השחקנית שרית גרניברג שסבלה ממניה . לפני כשלושה שבועות הכתבה שלה פורסמה בעיתון לאישה .

שלום האם הומופטיה פותרת בעיות נפשיות למטופלים שמשתמשים בתרופות שנתיים? והאם בכלל כדאי? מותר לשלב בין השניים? או יכולה לשפר לעזור?במה שרספרדל לא הצליח? תודה

שלום רב אני סובלת מהפרעה זו המון זמן ומטופלת בפלוטין , כל מאמצי להסתדר לא הטיפול התרופתי נכשלו , במאמרים שקראתי נאמר שהבעיה נאורולוגית שקשורה בליקוי בבלוטה שנמצאת במח באונה הקידמית האם הבעיה אם כך היא אורגנית ולכן מצריכה טיפול קבוע . תודה מראש

שלום, אני בטוח שיש יסוד אורגני לבעיה, אבל OCD היא בעיה עקשנית וטורדנית לכן הטיפול בה ממושך ולעתים יש צורך במינונים גבוהים של התרופות. כל טוב דר' גיורא הידש

מותר לקחת זיפרקסה וקלונקס ביחד?

כן כל טוב דר' גיורא הידש

שלום פורום.... חבר שלי המליץ לי לקחת כדורי אומגה 3'...מה אתם אומרים? שווה להשקיע את הכסף בזה? יש סיכוי שזה יעזור במשהו גם אם אני לא בדיכאון עכשיו...כלומר, זה גם מונע דיכאון? מישהו כאן נוטל אומגה 3', יש הוכחות מחקריות שזה יעיל? מה אתם אומרים? בתודה מראש מיכאל

אומגה 3 זה תוסף תזונה שנועד לפצות על תזונה המערבית החסרה בחומצות שומן שיש באומגה 3 יש מלא מחקרים בנושא אתה יכול לחפש בגוגל , אם אתה אוכל מזון שמכיל את חומצות השומן שיש באומגה 3 אתה לא צריך לקחת את התוסף, החומר נמצא באופן טבעי בדגי ים ממים עמוקים כגון טונה ,סרדינים ,מקרלים ,סלמון בזרעי פישתן שמן פשתן אגוזי מלך. כמו שנאמר שיהיו מזונותיך תרופותיך ותרופותיך מזונותיך .

מיכאל אני לוקחת אומגה 3 ולי זה עוזר. יש גם מחקרים שממליצים. זו אינה תרופה אלא תוסף תזונה- שמן דגים, שבריא להרבה דברים. גם לא נורא יקר. לדעתי כדאי לך. תמי.

ייתכן שזה יעיל למקרים קלים אבל לא למקרים קשים או מורכבים. לדעתי עדיף שלא תקח את האומגה 3 כי אין מספיק מידע מחקרי על האינטראקציה שלו עם זיפרקסה וליתיום (התרופות שאתה לוקח למיטב זכרוני). אני יודע שקיימת אינטראקציה מסויימת וייתכן שזה יפריע לטיפול התרופתי שאתה לוקח. כאמור התוסף יעיל למקרים קלים בלבד.

תודה למשיבים הידש

דור האם תוכל להפנות אותי למאמר המדבר על אינטראקצייה שלילית בין אומגה 3 לתרופות שהזכרת? מוזר לי שיש אינטראקציה כזאת, כי אומגה 3 הוא תוסף תזונה- שמן דגים, ולא ראיתי באף עלון של תרופה פסיכיאטרית הזהרה על אכילת דגים בזמן לקיחת התרופה ועל אינטראקציה כזאת. יום טוב תמי.

לקרן יום אחד לא הייתי כאן וכבר נעלמתי? אני מקווה שהדברים הסתדרו כל טוב דר' גיורא הידש

ראיתה מזה?! ניראה לי שאני מיתמכרת לפורום כתחליף לכילוף חצקונים למרות שזה קצת מתחיל לעיף האמת לאמיתה

אני בת 32, יש לי חבר מקסים בן גילי ואנחנו מאוד מאוהבים ואף חושבים לקחת צעד קדימה במערכת היחסים שלנו. הבעיה היא שהוא חולה במאניה דיפרסיה ואני חוששת לגבי העתיד. אני פוחדת שהמחלה תעבור לילדים (במידה ונתחתן), שהוא לא יתפקד בתקופות מסויימות ואצטרך בעתיד לקחת את כל עול הבית והמשפחה על כתפיי הצרות. הוא היה מאושפז בעבר אבל כיוון שהיינו חוזרים ונפרדים בלי סוף (כבר 3 שנים), אף פעם לא "זכיתי" לראות אותו ממש בהתקפה, תמיד ראיתי אותו רק אחרי האשפוז . כרגע, ההשלכות של המחלה הן שהוא לא עובד, או לפחות לא יציב בעבודה מסודרת, תמיד מתפזר עם עצמו לכל מיני כיוונים שמתכנן לעשות אבל אף פעם זה לא יוצא לפועל, ישן המון בגלל הכדורים וכו'. כשהוא עירני או שפוי הוא הכי מקסים ומדהים בעולם אבל הפחדים שלי לא נותנים לי מנוח ואני מאוד מתלבטת. מה עושים?

שלום לכולם, אני בת 28 ויש לי אח בן 15 וחצי שכבר שנה ויותר כל הזמן מאיים שהוא הולך להתאבד, הוא לא הולך לבית ספר כבר שנתיים, יש לו הפרעות קשב וריכוז דבר שפגע בערך העצמי שלו , אין לו חברים והוא משתמש בכל תירוץ אפשרי כדי להשאר בבית ולא לצאת ולראות אנשים.. ניסינו במשפחה לתאם לו פגישה עם פסיכיאטר, הוא לא היה מוכן ללכת, הוא הפך לפסיבי לגמרי אפילו אם מדובר בארועים שהוא מאוד אוהב כמו הופעה או סרט הוא מעדיף להשאר בבית, ניסינו לעודד בכל דרך אפשרית, ניסינו תרופות טבעיות כמו פרחי באך אבל הוא לא מוכן לכלום, הוא רק רוצה להשאר בחדר שלו כל היום..מה לעשות? אנחנו אובדי עצות..אנחנו משפחה תומכת חשוב להדגיש אך הוא לא רוצה שום עזרה ..האם אפשר להביא פסיכולוג הביתה? כי הוא פשוט לא מוכן לצאת מהבית ..ואני חושבת שאין ברירה והוא צריך לקחת כדורים אנטי דכאוניים, האם יש פסיכיאטרים שמגיעים לבתים של אנשים, כי נראה לי שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות , תוכלו להמליץ לי על פסיכיאטרים כאלו ? .. אודה לכם מאוד מאוד אם תוכלו לעזור לנו..

היכן ההורים של הילד? בגיל הזה מאד חשובה דווקא עמדתם ופעולתם של ההורים. טוב שאת דואגת לאח שלך אבל האחריות (גם משפטית) היא של ההורים. כלומר ההורים אחראים שהוא ילך לבית ספר (עפ"י חוק) והם גם אחראים שיקבל טיפול רפואי ונפשי כנדרש. גם אם הילד מתנגד ההורים צריכים להפעיל את סמכותם.

שלום, אני בן 18,מאובחן כביפולרי (וכך גם אבי ואחותי). סובל בעיקר מדכאון קשה כשפעמיים הגעתי למצב היפומאני רק אחרי טיפול נוגד דכאון (לכאורה אין מצב של מאניה "טבעית" - ללא נוגדי דכאון). אחרי חוסר יעילות של ליתיום ודפלפט התחלתי למיקטל וכרגע "לאומית" שבה אני חבר לא מאשרת מימון של התרופה בטענה שלמיקטל לא מוכרת כתרופה ממומנת לאבחנה ביפולרית. הפסיכיאטר שלי הופתע מאוד וטוען שלמיקטל אמור להיות ממומן ע"י קופ"ח עם אבחון ביפולרי, האם יש מימון כזה בקופות חולים אחרות?

1.אתה יכול להסביר לי בבקשה את ההבדל בין אפקסור לאפקסור XR? 2.מה הוא המינון המקסימלי שניתן לקחת מהאפקסור XR? 3.האם ידוע אם יש הבדל בין האפקסור XR לתרופות הגנריות תוצרת הארץ? אני מקווה שכמה שאבין יותר את המחלה שלי ואת התרופות שאני לוקחת אוכל לשלוט במה שקורה לי. תודה מראש למשיבים, א.

1. באפקסור XR יש שיחרור איטי של החומר הפעיל (venlafaxine) ולכן השפעתו ממושכת יותר והרמה של התרופה בדם קבועה לאורך כל היום. הוא נלקח פעם ביום. באפקסור הרגיל זמן ההשפעה קצר יותר ולכן יש לקחת אותו 2-3 פעמים ביום. כמו כן, באפקסור XR נצפים פחות תופעות לוואי והשפעה יותר טובה נגד חרדה. שניהם יעילים נגד דיכאון באותה מידה אך רק אפקסור XR קיבל אישור לטיפול נגד הפרעות חרדה. 2. המינון המקסימלי נקבע ע"י היצרן והוא 375 מ"ג ליום. 3. לא אמור להיות הבדל בין המקור לגנריקה. תרופות גנריות עוברות בדיקה של משרד הבריאות לפני שיווקן כדי להבטיח שהשפעתן זהה למקור. ובכל זאת יש שטוענים שיש הבדלים בין המקור לגנריקה אבל זה לא משהו שמוכח אלא התרשמות בלבד.

תודה רבה,דור. הידע שלך בתחום ראוי להערצה. :-) )-: א.

אני סובל מחרדה שבעבר בגללה ישבתי בבית כשנתיים .זה היה לפני כ 3 שנים.כיום עובד מטופל בסרוקסט וחוץ מלעמים תחושות לא נעימות אין לי תלונות. העניין הוא כזה... אני מתחתן בקרוב ואת ירח הדבש האישה שאיתי רוצה לחגוג בתאילנד.החששות מציפים אותי כל פעם שאני חושב על זה (על הטיסה על השהייה במקום מרוחק מאוד מהבית)אבל אני מאוד רוצה לעשות את הטיול.הייתי רוצה לשאול את הדוקטור ואנשים נוספים שחוו דברים כאלו האם להתגבר על הכל ולנסוע(סה"כ שבועיים).אני יודע שאם לא אסע אצטער על כך אבל מצד שני האם שווה לקחת את הסיכון?

מהו המושג העברי הפורמלי של הפרעה זאת? כמו כן, עד כמה ההפרעה נחשבת ל"פסיכוטית יותר" מbody dysmorphic disorder?

ליגאל הקוד של האבחנה שרשמת הוא F22.9 ובעברית - הפרעה דלוזיונלית מתמדת, לא מסוייגת- לפי הספר -הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי icd-10. הפרעה דיסמורפית היא אבחנה שונה לגמרי הקשורה לדימוי הגוף למרות שגם כאן ישנה הפרעה בשיפוט. כל טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לשתות אלכוהול אם נוטלים רסיטל?

אסור הידש

אסור בכלל? ז"א שאם אני חצי שנה או יותר בטיפול אזי אצטרך להתנזר מאלכוהול כל התקופה? שמע...אני מתנזר ממין בבגלל הכדור הזה,עכשיו גם מאלכוהול,זו אחלה דרך להפוך את החרדה לדיכאון,זה הרעיון פה?

האם ניתן לשלב בין שתי התרופות הללו?

לסתווית ניתן, מקובל ואין סתירה בין שתי התרופות. למרות זאת אני מעדיף תרופה אחת שתעשה את כל העבודה אם אפשר, מאשר שילובים. כל טוב דר' גיורא הידש

מהי אי שפיות זמנית , כיצד ועל סמך מה היא מאובחנת , ומי רשאי לאבחן תופעה זאת ? תודה .

שלום לך , מדובר במצב נפשי שעל פיו האדם לא שולט במעשיו , מנותק מהמציאות עושה מעשים בלתי רציונלים בפרק זמן מוגדר ומוגבל בחייו בלבד . למעשה טיעון זה משמש בהרבה מקרים באירועים משפטים , ורק רופא פסיכיאר מוסמך רשאי ויכול לאבחן אדם כבלתי שפוי באופן זמני . לעיתים קרובות נעזרים בטסטים פסיכולוגים המבוססים על מבחני השלכה ועוד. על מנת לאמת את האבחנה ולעמוד על אידיות האדם . ביי גילבר- משתתף בפורום

לדינה תודה לגילבר ודבריו מדוייקים, רציתי רק להוסיף שאבחנה זו בעייתית מאוד, כיוון שמדובר על מצב פסיכוטי המוגבל מאוד בזמן. לכן מומלץ להמעיט בשימוש של אבחנה זו ככול האפשר. כל טוב דר' גיורא הידש