פורום פסיכיאטריה

איזה תרופות עשויות להפחית התנהגות נרקיסיסטית חמורה ומסוכנת. והאם יש הפרעות שהם בדיוק הפוכות מנרקיסיסטיות ואיזה תרופות עשויות לטפל בהם ?

ליסמין שלום, אין תרופה מיוחדת להפרעת אישיות נרקיסיסטית. צריך לראות את כל האדם ואז לחשוב אם בכלל יש מקום לטיפול תרופתי, גם טיפול פסיכותרפי לא כל כך מועיל כיוון שהם מרוכזים בעצמם וקשה להם לראות את מה שהם עושים לאחרים. ביי הידש

איך קוראים לבעיה של אדם שבה כמה שתרצה אותו כמה שתתן לו תעניק לו והכל הוא לא ירגיש אותך חלק ממנו. גם אם תהיה הבן שלו שתמיד נמצא איתו ועוזר הוא ימשיך לראות באחרים כאילו הם שלו וכאילו הוא מחוייב להם. למשל אם אתה הבן שלו ותמיד עוזר לו והוא יודע את זה שרק אתה עוזר לו ורק אתה אוהב אותו והוא יודע גם שהאחים שלו (שאותם הוא מרגיש כאילו הם חלק ממנו)אפילו לא מתיחסים אליו, והוא בכל זאת ממשיך להרגיש אותם כחלק ממנו ודואג להם כאילו הם מבשרו ולעומת זאת אתה שאתה אח אחר (או הבן שלו או האבא שלו או גם מישהו מבשר בשרו)למרות הכל הוא לא מרגיש אותך כחלק ממנו כמו שאותם הוא מרגיש חלק ממנו ולכן אפילו אם תיתן לו את כל נשמתך הוא עדיין לא ידאג לך באמת אלא רק יעשה את עצמו לידך כאילו הוא דואג לך שהרי הוא יודע שרק אתה באמת אוהב אותו ורק אתה באמת עוזר לו אבל למרות כל המודעות שלו הוא עדיין לא מרגיש אותך כחלק ממנו. ברצוני לדעת אם תופעה כזו מחמירה ומפריעה לתפקודיומיומי של הבנאדם הזה, אז איך קוראים לתופעה הזאת כאשר היא מוגזמת ומהווה בעיה -באיזה הפרעות נפש בעיה כזו יותר שכיחה ?

לדגנית שלום, לא כל התנהגות אנושית נכנסת לאבחון והפרעות הנפשיות. יתכן שמדובר על דבר תרבותי, יתכן שקיימים כעסים רבים על האמא כך שישנה התנכרות לבן למרות התלות בבן וכך הלאה. אני לא חושב שמדובר על הפרעה נפשית, אבל בודאי שישנו כאן דפוס של התנהגות שמאוד מקשה על החיים, את תורמת ועוזרת ומצד שני לא מקבלים תמורה או מלת תודה כפי שמצפים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נתתי סתם דוגמא אבל התכוונתי לשאול איך קוראים להתנהגות כזו כאשר היא 1:היא סתם ללא סיבה זאת אומרת אין לא שום סיבה לכעוס על מישהו והוא יודע את זה 2:העניין הזה שהוא לא מרגיש אותך חלק ממנו ולא נותן תמורה למי שמגיע לו (העדפה לא צודקת ללא שום סיבה). 3:כאשר ההתנהגות הזאת חורגת מגבול הנורמה ומזיקה לעצמו. כיצד קוראים להתנהגות כזו כשמתקיימים בה התנאים האלה

רגש : דחיה אני עברתי ילדות של התעללות פיזית ונפשית ויחד עם זאת הייתי שנה וחצי בטיפיל הפנוטי אצל פסיכולוג ידוע אני הייתי מעצבת פנים וציירתי על קירות ותמיד כל עבודה שלי הסתיימה במריבה ותקשורת שלילית וכמובן שהזמנות והמלצות לא קבלתי ולאט לאט הרגשתי דחייה נוראית בכל מקום שהייתי כולל הגירושים ועולל התחושות שלי אפיול לפעמים עם ילדי אני קראתי את הכתבה הזו וזה עשה לי משהו כיוון שאני חולמת שאני לו רק יכולתי לקבל כח שוב להאמין בעצמי אז הייתי דוחפת את עצמי שוב אבל היות והרגשת הדחייה כל כך עוצמית בנשמה שלי שאני ישר אפילו שאני מנסה דוחים אותי אני ישר מסתגרת אני לוקחת חצי כדור של סרוקסט כיוון שאני ממש מגישה דיכאון כאילו פיספסתי את חיי נולדתי לתוך דחייה ואני ממש מרגישה כמו וואן גוך כאילו שאני מפספסת את כל החיים כי אני לוזרית עם פוטנציטל השאלה שלי אם יש דרך לעשות סדר ברגשות הללו ולהתחזק מול הרגישות של הדחייה מהסביבה ואיך להאמין בעצמי כי זאת הפרנסה היחידה שאני כולה לעשות ואם לא זה אין לי כלום אני גם לא עובדת הרבה זמן וניסיתי עבודות אחרות שהגעתי למצבים של השפלות ממש כמו סינדרלה יש אפשרות לקבל כיוון לעזור בתודה מראש דנה

לדנה שלום, קשה מאוד להתמודד עם הרגשות של דחיה, אנשים שרגישים לכל רמז של דחיה עלולים לחוות תחושות אלו שוב ושוב ואז הרגישות עולה וחוזר חלילה. ההמלצה היא כמובן שיחות ואולי להעלות במינון הסרוקסט אם ישנו מרכיב של דיכאון. עצתי לך פשוטה ונכונה, בכל התקשרות עם אנשים, אם בעבודה או התקשרות זוגית ישנו סיכון. כל התקשרות עלולה להגמר בכעס ובדחיה. לכן באופן תיאורטי הדרך היחידה למנוע דחיה היא לא להתקשר לאף אחד וזו אפשרות שכמובן לא מקובלת עליך. לכן, אם מראש תקחי בחשבון שיתכן ותהיה דחיה ואי נעימות, יתכן שמתי שהדחיה תגיע את תהיי מוכנה אליה יותר ותסבלי פחות. תמיד כדאי להסתכן בדחיה כי אולי בכל זאת תרוויחי ויהיה לך קשר טוב. אף פעם אי אפשר לדעת מראש. שיהיה רק טוב והרבה אומץ דר' גיורא הידש

שלום רב, יש לי תקופה מאד ארוכה פחדים מכל מיני דברים. אמרו לי שאני היפוכונדר, אמרו לי שיש לי פוביות, אבל אף פעם לא פניתי לטיפול פסיכולוגי. מישהי סיפרה לי שנרפאה ממצב דומה לשלי בטיפול אחד אצל רופא בחיפה, אבל אני לא רואה אותה יותר ואין לי הטלפון שלה, אז אני פונה אליכם שתעזרו לי. מישהו שמע על הרופא החיפאי הזה או על שיטת הטיפול הקצרה שלו? בבקשה תעזרו לי, אם יש למישהו המספר טלפון של הרופא או הכתובת או משהו. תודה מראש יוסף

אנשים פה רוצים לעזור ולא כולם כמו "מישהי". קודם כל זה מצויין שאתה מוכן לעזור לעצמך ולגשת לטיפול! זה התקדמות מצויינת! לגבי טיפול במפגש אחד.. אני בספק אם זה יכול להיות, ואם זה מתאים לכל אחד.. אם כבר החלטת שאתה הולך בכיוון זה של עזרה פסיכולוגית או פסיכאטרית, אל תבנה על טיפול "אינסטנט" בין רגע, אלא תהיה מוכן לקבל ולהבין שזה יכול לקחת קצת זמן. אם כסף הוא הבעיה והמניע, אז דע לך שקופות החולים מממנות גם סוג כזה של רופאים. לגבי שמות של רופאים.. אין אנו נוהגים כאן לתת שמות אבל בהחלט אפשר לפנות לקופת חולים ולנסות רופא מטעמם, או מתוך דפי זהב, אולי לפנות לרופא המשפחה שימליץ. אני מקווה שבהחלט תמצא דרך לעזור לעצמך, ואני חושבת שזה יתקיים רק אם תבין שאין כזה דבר פתרונות מהירים! הם בדרך כלל פתרונות לטווח קצר. בהצלחה, תעדכן אותנו.. ליאה.

לד"ר הידש כיצד ניתן להגיע למרפאה שלך בקריות

http://www.icallisrael.com/

הקישור למכון בקריות עם מספרי טלפון: http://www21.brinkster.com/krayotmachon/GoalsContentFrm.htm

דר' הידש שלום! בשנה האחרונה עברתי איזשהו תהליך שינוי בעזרת סדנא למודעות אישית והמון זמן הרגשתי טוב.לפני כמה חודשים נפרדתי מחבר וגם את הפרידה עברתי יחסית בסדר. אני בת 35 ומאחורי המון שנות נסיון עם גברים, דיאטה (עליה וירידה במשקל) ומצבי רוח.לפני כמה חודשים החלטתי שאני רוצה לפגוש בחורים על מנת שיהיה לי קשר עם מישהו רציני שיוביל לחתונה ובאמת פעלתי בנושא,אבל בשבועות האחרונות נכנסתי לאפאטיות התחלתי להשמין,אני פוחדת לפגוש בחורים שמא לא ירצו אותי כי אני שמנה.וכל מיני קטעים של חוסר בטחון.אני מאוד חברותית ויש לי המון חברים ומשפחה טובה ואני לא לבד לא פיזית ולא נפשית אבל אני מרגישה בהמון רגעים בדידות.בחקירה שלי עם עצמי התחלתי לחשוב שאולי אני מפחדת מקשר, אולי אין לי יכולת זוגית,אולי אני לא מסוגלת להיות אמא ואולי פשוט העולם גדול עליי.אבל דווקא בקשר האחרון שהיה בעייתי במיוחד כי הבחור סבל ממאניה דיפרסיה ומשפיכה מוקדמת תפקדתי ממש 10.אני מיואשת ודי עייפה ותשושה בשבועיים האחרונים.ניסיתי לתקוף את בעיית ההשמנה מכל הכיוונים האפשריים ואין לי ספק שיש לי בעיה של אכילה כפייתית.הימים עוברים ואני מתבגרת.אני פוחדת מצד אחד לאבד את החופש ומצד שני להתחתן ולהיות אחראית לבעל ולשני ילדים.כמו שאתה מבין אני מבולבלת.אנא ייעץ לי מה לעשות על-מנת להחזיר את האנרגיות החיוביות שיחסית מאוד אופייניות לי בדר"כ.הרבה מאוד אנשים אוהבים להתייעץ איתי למרות שהיום אני הרבה פחות "טיפולית" מבעבר ואני כבר לא מתנדבת לעזור כמו בפעם מאחר וזה לוקח ממני המון.מחכה לתשובה מהירה תודה תמרי

לתמרי שלום, כנראה שאת עוברת תהליך נפשי בזמן האחרון. פעמים רבות אנחנו רואים מצב של ירידה לפני העליה. אפשר להסביר זאת בכך שקודם כל הנפש צריכה להתרוקן ולעזוב את העבר ורק אחר כך אפשר למלא אותה בדברים חדשים. כמובן שבתקופה של ירידה באנרגיות מרגישים לא טוב ולא נהנים מהחיים ואינך נהנית מעצמך. בכוונה כתבתי ירידה באנרגיות ולא דיכאון, כדי לאבחן דיכאון חייבים לראות את כל התמונה ואיני ממהר לכתוב דיכאון. לכן, יתכן מאוד שאת עוברת כעת תהליך טבעי של חשבון נפש שתצאי ממנו מחוזקת יותר. כמובן כדי לזרז את התהליך וכדי להגיע למסקנות שיותר מתאימות לך אפשר להעזר בשיחות-פסיכותרפיה אצל מטפל מתאים. שיהיה רק טוב והרבה אושר דר' גיורא הידש

לפני מספר חודשים שמעתי מהחלון בחדרי קולות והייתי בטוח שהייתי עד למעשה רצח. מרוב הפחד נרדמתי מייד אחר כך (הייתי במיטה באותו זמן). כעת אני נוטה להאמין שלא קרה דבר. עם זאת, אני לא מרגיש שאם יקרה מקרה דומה בעתיד אני אוכל להתמודד אתו בצורה טובה יותר. מה ניתן לעשות?

שלום רב, אני מקווה שלא יהיה דבר אשר יגרום לך לחשוב שנעשה בקירבתך רצח. אם אתה מאוד דואג ואינך יכול להיות בטוח והמחשבה מטרידה אותך, כדאי לשתפנה לייעוץ של איש מקצוע. בברכה דר' גיורא הידש

אולי תבדוק בעיתונות אם אכן בוצע רצח באזור? או אפילו תתקשר למשטרה לברר בעילום שם מטלפון ציבורי.

התרופה התחילה לפעול, כך אני מרגיש כבר כמה ימים. יש יותר שקט פנימי, פחות חרדות ופחות הרגשה שאני לא יכול להשתלט על רגשותי, אבל לא לגמרי. מחר יש לי פגישה עם הפסיכיאטר, אני לוקח כדור רסיטל אחד ליום (20 מ"ג), האם כדאי לי לבקש שיוסיפו לי כדור? אני מפחד שיקרו מקרים כמו שקרו לי השבוע, מצד שני התחלתי טיפול פסיכולוגי שעוזר מאד, ואני רוצה להיות בטוח שאני אהיה רגוע הכי שאפשר כדי לטפל בכל הנושאים שעולים, מצד שני לא לקחת "סתם" עוד כדור ביום. מצטער אם יצא לי מבולגן, אשמח לתגובות.

הי ערן אני שמחה לשמוע שאתה חש יותר טוב. לא כל כך הבנתי מדוע אם יש שיפור אתה רוצה להוסיף כדור או להגדיל מינון? אם אתה חש טוב כנראה שאתה בדרך לאיזון ולא נראה לי שצריך להפר אותו. טוב שאתה בטיפול פסיכותרפי ואני מאמינה שהדברים רק ילכו וישתפרו תמשיך לעדכן אותנו תרגיש טוב, אריאל

אריאל, תודה על התגובה. השבוע קרו לי לפחות שני מקרים שהרגשתי אותו דבר כמו לפני כן. זה מפחיד אותי כי אני חש שאין לי שליטה. ועם זאת התכיפות היא פחותה. לכן שאלתי לגבי הגדלת הכמות. לא רוצה לפחד יותר, רוצה שקט מלא. האם צריך לחכות עד שהתרופה תתאזן כמו שכתבת? או האם כדאי לבקש להעלות כמות כדי שלא יהיו מקרים כמו שצינתי קודם? אריאל, מה שלומך את היום? אשמח לשמוע

מהו הטיפול המומלץ לבורדליין? איזה כדורים יש ליטול?

לאירית שלום, אין טיפול אחד מומלץ להפרעת אישיות גבולית. לעתים משתמשים בנוגדי פסיכוזה מהסוג החדש, רספרידל פעמים רבות ולעתים בנוגדי דיכאון. צריך להתאים את התרופה לאדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מאניה דיפרסיה היא תורשתית? האם אפשר "לראות" אותה בד.נ.א? איפה יש חומר טוב על הנושא של מאניה דיפרסיה ותורשה? בתודה מראש

לשמש שלום, ישנו מרכיב תורשתי בהפרעה דו-קוטבית. אבל תורשה היא רק חלק מהסיבות להתפרצות המחלה. כיום ישנה התקדמות רבה בחיפוש הגורמים התורשתיים אבל הדברים עדיין לא מוגדרים מספיק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם בא לך לכתוב לי. הייתי רוצה לדבר עם מישהו על הנושא ואני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד מסביבתי הקרובה. בקשר לשאלתך אני יודעת שנעשים מחקרים ע"מ שיוכלו לבדוק ע"י בדיקת דם האם אדם מסויים חולה במחלה.

הי ד"ר הידש, השבוע בצ'אט דיברנו על כל מיני הגדרות פסיכיאטריות וממש התחלנו להתבלבל... נשמח אם תסביר לנו במילים הכי פשוטות מה הכוונה ומה זה אומר על אותם האנשים בחיי היומיום, ע"מ שנבין וזה יעזור לנו גם להכיר את החבר'ה בצ'אט שלא סובלים מחרדה ומדיכאון... * סכיזופרניה * סכיזואפקטיביות * אישיות מרובת פנים * הפרעה דיסוציאטיבית * פיצול אישיות

היי חמודה זו אני שמחה -בת דודה של ששון- קפצתי לבקר אותך !!!! אני שמחה שטוב לך ושאת עושה שעורי בית אני אפפעם לא עשיתי שעורים !!!! אני בתמיכה !!!!!!!!!!!!!!!

מה שלומך? מה חדש? מה את עושה פה? אני מקווה שהכל בסדר איתך ושאת ממשיכה לבדר ולצחוק על כל העולם! לילה טוב, יפעת.

ליפעת שלום, אני שמח שאתם מתעניינים בנושאים הללו, אני מקווה שלא כל אחד מאבחן את עצמו בכל הדברים.... אחת הסיבות לבילבול היא כנראה השימוש במונחים לא מתאימים, כמו פיצול האישיות למשל-פיצול האישיות אינה סכיזופרניה אלא אדם אשר מהווה אישיות שלמה במצב אחד ואחר כך אישיות אחרת, כמו 21 פנים לחווה או מסטר גקל ומסטר הייד. אני חושב שהכוונה באישיות מרובת פנים לאותו הדבר, כיוון שכיום כבר אין אבחנה תחת השם הזה. הפרעה דיסוציאטיבית היא מצב קיצוני של חרדה שבה ישנה התנתקות מהמציאות וכעין התעלפות כמו שרואים בסרטים. סכיזופרניה זו מחלה קשה פסיכוטית עם פגיעה וצמצום האישיות במשך השנים. סכיזואפקטיבית זו הפרעה מקבוצת הסכיזופרניה אבל עם תנודות רגשיות בולטות בין פעילות יתר ודיכאון כמו בדו-קוטבי, מעין הגדרת ביניים בין סכיזופרניה ודו-קוטבי. אני מקווה שהצלחתי להבהיר בתמצית את הדברים. ביי הידש

תודה רבה!!! עשיתי לי סדר בראש :-)) מרוב הגדרות כבר התבלבלתי.... והמשך ערב נפלא, יפעת.

דר. הידש שלום רב, רק רציתי להודות לך על תמיכתך כאן בפורום. בעבר כתבתי לך שאלה וקיבלתי מענה כל כך תומך ונעים.... אני בטוחה שאינני היחידה שחושבת כך. הערכתי המלאה, ומבלי להישמע מתחמפת (כי אין לי אינטרס...:-) שולה

לשולה שלום, תמיד נעים לשמוע מילים חמות, תודה לך. הידש

לאריאל אינני מכיר את בעיתך הבנתי רק שמדובר בסוג של חרדות! בכול אופן אשמח לשמוע יותר ואז אולי רק אולי אוכל לעזור לך עד אז היי חזקה ודעיי שאינך לבד

התרגשתי מאוד מהרצון שלך לעזור- תודה! הבעיה שלי היא חרדות מעצבנות שלא עוזבות אותי ומשנות את פניהם כל הזמן מה שגורר אחריו דיכאון. הבעיה גם משולבת בבעיה פיזית כך שהסיפור לא פשוט. אריאל

לאריאל שלום, מה שלומך היום? הידש

שלום לכולם. אשמח לקבל חוות דעת פסיכיאטר בנושא הבא: בני, בן 22, סוכרתי טייפ 1 מזה 8 שנים, החל לסבול מהתכווצויות שרירים בידיים וברגליים, בייחוד לאחר מאמץ גופני. לאחר בירור נוירולוגי - אין כל ממצאים. בירור במע' הסכרת הובהר שהוא אמנם לא מאוזן אך ללא כל פגיעות בעצבים. בדיקת קרקעית העין תקינה לחלוטין. הנוירולוג המליץ על קלונקס מידי ערב. שאלתי - ביודעי את מידת התלות בקלונקס - מה דעת מומחה פסיכיאטרי בענין? בתודה מראש.

אם הנוירולוג המליץ למה את לא סומכת על שיקול דעתו? את החשש מתלות בתרופה אתם צריכים להעלות בפני הנוירולוג שהמליץ עליה. פסיכיאטר לא מתמצא בתרופה שהזכרת יותר מנוירולוג ואת יכולה לשמוע דעות סותרות ממומחים שונים. המלצתי לקבל טיפול מנוירולוג שסומכים עליו ואם יש שאלות או חששות להעלות את זה בפניו.

לחדווה שלום, לפני שנכנסים להתלבטויות לגבי התלות ושימוש בקלונקס באופן עקרוני, אני חושב שכדאי לנסות פעם או פעמיים ולראות את השפעת הקלונקס, האם באמת הקלונקס עוזר לתופעות שבגללן הוא ניתן. אם הקלונקס יעזור אז תהיה התלבטות אמיתית האם ליטול עם הסיכון שבו או לא. אם הקלונקס לא יעזור אז בטח שאין התלבטות. לכן הצעתי היא שתנסי קודם ואחר כך נחשוב, מהתנסות מספר פעמים לא עלול להגרם נזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אולי לפני שבנך יתחיל בנטילת הקלוקנס (תרופת בעלת פוטנציאל להתמכרות לא מבוטל) תשקלי להפנותו לראומטולוג. כן...לראומטולוג בהעדר ממצאים ממשיים התמונה מזכירה פיברומילגיה (מתנצל שאני מעז לשער ללא ידע רפואי נרחב ). במידה ואכן מדובר בפיברומילגיה קרוב בוודאי שימליצו על אלטרולט שהינה תרופה שאינה ממכרת במיוחד או שאינה ממכרת כלל ( במקור מיועדת לטיפול בילדים הסובלים מדכאון ). אינפורמציה נוספת תוכלי למצאו בפורומים לפיברומילגיה בוואלה . היתי ממליץ לך לפנות ישירות פרופ' פוסקילה מומחה בעל שם עולמי בתחום הפיברומילגיה (עובד בסורוקה ומקבל בקליניקה פרטית ). הצעתי (מנסיון מר של התמכרות לבנזודיאזפינים ) תשקלו היטב לפני תחילת נטילת קלונקס. אנימדבר ,כאמור מנסיוני המר. כל טוב בהצלחה והרבה בריאות לבנך

לכל המשיבים להודעה תודות מקרב לב, הארתם לי כיונים נוספים בחשיבה. בריאות לכולם.

האם יש בעיות נפשיות שעושות שלבנאדם יהיה אגו יותר מידי גבוה שהוא חושב שבחיים הוא לא יהיה לו גם את הבעיות האנושיות שיש לכל הבני האדם ולכן הוא מרשה לעצמו לנהוג בבני אדם ברשעות. האם יש מצבים נפשיים שיכולים לגרום לטיפשות כזו ?

מגלומניה. פסיכוזה. לא שייך לגובה של האגו. שייך לתפיסה מעוותת של המציאות. זו גם לא טיפשות, אלא בעיה אמיתית.

לקורל שלום, בודאי שאי אפשר לאבחן אדם או כל תופעה מתכונה אחת. אבל יתכן שאת מדברת על נרקיסיסטיות (אגואיסטיות בעברית פשוטה), רבה מדי. כל אדם חייב להיות נרקיסיסט במידה, אבל יש אנשים שהם חושבים על עצמם במידה רבה מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לקחת גם "אויפור"(תוסף ויטמין A לטיפול בבעיות עור),כאשר לוקחים גם סרוקסט ואדרונקס?האם אין אינטרקציה בין תגובתית?

לאלמונית שלום, אפשר ואין בעיה מיוחדת. עם זאת תופעת לוואי די שכיחה עם סרוקסט זו הזעה, האם אצלך ישנם שינויים בעור מאז הטיפול עם סרוקסט? ביי הידש

האם אני יכולה לשתות משקה אלכהולי בזמן טיפול בכדורי פריזמה? תודה על תשובתך.

לדינה שלום, התשובה היא לא. בכוונה לא עניתי על שאלתך והמבין יבין. ביי דר' גיורא הידש

אני נוטלת תרופת אנטומין מזה כ-10 שנים , מתוכן 7 שנים (במינון 40 מ"ג בלבד ) אני יציבה נפשית ללא הפרעות פסיכוטיות. שאלתי: האם אני יכולה להפסיק כיום את התרופה ואם לא , האם אוכל ליטול את התרופה הנ"ל במהלך הריון? האם תרופה זו מסכנת את העובר?והאם יש תחליף לתרופה זו בהריון? שאלה נוספת : האם כבר קיימות בדיקות גנטיות בתחום הפסיכיאטרי?

לשירה שלום, אין בדיקות גנטיות בתחום הפסיכיאטרי. בקשר לאיטומין, לפי ידיעתי אין סכנה להריון ולעובר עם איטומין. אולם הידע שלי קצת מיושן מפני שעבר זמן רב מאז שבדקתי אותו לגבי תרופה זו. כאשר לי ישנה מטופלת עם תרופות והריון אני מתעדכן בספרות ובמכון הטרטולוגי בהדסה ירושלים, הם הכי מעודכנים. איני חושב אבל אולי ישנם דברים חדשים מאז שאני התעדכנתי. כמובן שאת נוטלת את התרופה הרבה זמן ויש מקום לחשוב על הפסקתה בזמן ההריון. תמיד עדיף הריון ללא תרופות מאשר עם, למרות שלעתים צריך לקחת. כדי לקבל תשובה אינדיווידואלית עליך להתייעץ עם הרופא שמכיר אותך. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכולם שמי גולן, אני בן 35, אקדמאי,גר בתל אביב, סובל מספר שנים מהתקפי פניקה,חרדות ומדיכאון.כתוצאה מהחרדות, התפקוד שלי הצטמצם הן במישור התעסוקתי והן במישור החברתי. אני מחפש כול אינפורמציה שתעזור לי, הן מבחינה חברתית, כמו קבוצות תמיכה לאנשים שסובלים מבעיות דומות (עם יועץ או בלעדיו),מפגשים חברתיים,פעילויות טיפוליות מגוונות,המלצות על פסיכולוגים מיומנים ומנוסים ובכלל טיפים לאנשים שעברו או עדיין עוברים חוויות דומות אשמח לקבל תגובות לאימייל האישי בברכת כול טוב ורק בריאות גולן

שלום גולן. אני לא יודע אם שמעת על כך, אבל יש צ'אט תמיכה לסובלים מחרדות או דיכאון, וזה יכול להיות התחלה מצוינת עבורך לטעמי. שי לב להודעות ולתזכורות לגבי הצ'אט כאן בפורום. כל טוב, אייל

האם שנאה תהומית כלפי בני אדם מסויימים, עד כדי רצון עז שיהיה להם רע בחייהם בתחומים שונים מוגדרת באחת מחלות הנפש? אני שואלת שאלה זו בפורום זה כי הנני מוגדרת כבעלת אישיות גבולית וישנם מספר אנשים שאני כל כך שונאת אותם שאני כל הזמן עסוקה בצורה אובססיבית בהם איך לקוות שיהיה להם רע, וכשנודע לי כי טוב להם זה פשוט "משגע" אותי עד כדי טירוף. אולי אחדים יטענו כי זו קינאה, אבל אני מרגישה שזה כבר הרבה מעבר לזה, שזו שנאה גדולה מאד שבסופו של דבר אוכלת אותי ופוגעת בי. כיצד להתמודד? שיחות לא עזרו. תודה, אירית

השנאה שאת מתארת אופיינית לבורדרליין; קיימת הבעיה של אידאליזציה מול דבואליזציה. ואז כששונאים מישהו, זה עד הסוף ומכל הלב. את בטיפול?

לאירית שלום, אני מסכים עם התגובה הקודמת שמדובר בתכונה אופיינית לבעלי אישיות גבולית. גם בנושא של האידאליזציה וגם בראית העולם בשחור ולבן, מי ששחור הוא שחור משחור. שיהיה רק טוב ובלי שחור הידש

שלום אני סובלת מפעילות יתר של בלוטת התריס אני מחכה לטיפול של יוד ראדיואקטיבי עכשיו האם מותר לי לקחת כדורים פסיכאטרים לא ממכרים לתקופה זו תודה

ללאה שלום, איני יודע על אלו תרופות את כותבת, עדיף היה שתצייני שם של תרופה ואז אוכל להתייחס בדיוק. קשה לתת תשובה גורפת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הצורך לכחכך כל הזמן חזר ובגדול. בעצם זה לא עזב אותי מאז אבל היה בתדירות נמוכה והצלחתי לא להתייחס לזה אבל בכמה ימים האחרונים זה פשוט נורא. זה כל הזמן ללא הפוגה ורק הולך ומחמיר. אפילו בלימודים כשהייתי עסוקה זה לא עבר וזה מאוד מדאיג אותי כי בדרך כלל שאני עסוקה אז אני לא שמה לב לזה . אני יושבת עכשו עם דמעות בעיינים. כבר אין לי כוח ואני מאוד מודאגת. מה זה? למה זה לא מניח לי? האם ההתנהגות שלי עד כדי כך אובססיבית? אני כבר מרימה ידיים נשבר לי אריאל, העצובה מאוד

כתבתי לך מייל ארוך והאימייל שלי נתקע.... היו שלושה ימי חופשה בהם לא היית עסוקה אז יתכן שזו הסיבה לכך שהכיחכוח הזה חזר ובגדול. אולי ספורט כלשהו כמו הליכה מהירה יכול לעזור? אני משערת שאת לא אוהבת את זה , אבל אין ברירה. גם אני לא אהבתי לצעוד או ללכת בהתחלה אך אילצתי את עצמי. את חייבת להתחזק ולמצוא מוצא, למלא את הזמן כך שלא יגיע הכיחכוח המעצבן הזה. אולי תוכלי למצוא משהו שאת אוהבת לעשות, לשכוח ממנו, כך שהוא "ישכח" ממך. דרך אגב - אני זמינה עכשיו ובמקרה בבית, אם תרצי את מוזמנת להתקשר...נוכל ביחד להתגבר על הכיחכוח.....:-)))))) בעוד כחצי שעה אני יוצאת לצעוד, דווקא בחום הזה כי בערב לא יהיה לי זמן... מחזיקה לך אצבעות:-)

מה שמפחיד אותי הוא שגם שאני עסוקה זה נמצא ואני לא יכולה להתעלם מזה מה שלא היה בעבר ( שאז בלימודים ובעבודה זה היה עוזב אותי). נמאס לי כבר להתמודד עם זה ואין לי כוחות. כשאני חושבת על זה אני כבר למעלה מחודש עם הסימפטום החדש הזה של הכיחכחוך והוא לא עוזב אותי אלה רק מתגבר. כבר התייאשתי

אני מבין שעובר עליך זמן לא קל עכשיו. אני לא מבין בנושא עצמו אבל רוצה לשלוח לך חיבוק ולהגיד לך שאת לא לבד. תכתבי ותוציאי כל מה שאת מרגישה ושעובר עליך, תעשי דברים שאת אוהבת ואל תשארי לבד.

היי מתוקה. אני כל כך רוצה לעזור ולא יודעת איך.אני עצמי סובלת מהתנהגות אובססיבית ולא יודעת איך להיפטר ממנה,לכן החלטתי שזה מה יש וכך אני ממשיכה. גם כשלקחתי כדורים זה לא עזר,אז באמת לא נותר לי הרבה מה לעשות אלא להשלים עם זה ואולי זה יעבור. דרך אגב-עבר עליי יום קשה.אני מקווה שזה סימפטומים של יום א' ומקווה שמחר זה יעבור. שיהיה לך ערב ניפלא ותרגישי טוב שגב

תודה רבה על התמיכה נחמד מצידך

שלום, אני גרוש בן 40, מצליח בעיסוקי, ובימים רגילים אני מאושר ומסופק מחיי באופן סביר. בעייתי היא שאני לוקח כל דבר בפרופורציות מוגזמות (Over Reacted) ותמיד חושב על הגרוע מכל. בעת כניסה למצב חרדה או כעס אני לא מצליח לי לשלוט על הפחדים באמצעות הרציונאל, ובאופן בלתי מוסבר החלק המפוחד והלחוץ שבי מגייס את ההיגיון כדי להוכיח לי שבאמת יש סכנה. הדבר בא לידי ביטוי ביחסיי עם כל גורם אשר מסוגל להכניס אותי למתח. זה יכול להיות גרושתי אשר מספיק ותפלוט הערה כמו "אתבע אותך" ואז אני נכנס למתח וחרדה ולא יכול לתפקד באופן סביר (אני מתוח, לחוץ, עצבני,חסר תיאבון וחסר סבלנות) כמו גם קבלת דואר רשום אשר מכניסה אותי לחרדות ופחדים, עד למצבי קנאה עם בנות זוג (מספיק שאראה את חברתי נוגעת נגיעה חברית בגבר אחר וכבר אני מדמיין שמא יש בינהם משהו והדבר מטריף אותי. כמו גם שבבית הספר של ילדיי יספרו לי על בעיות וכבר אני בוכה ומשתגע. אני מרגיש שלעיתים אני כמו עצם חשופה, כל נגיעה הכי קטנה - והדבר חורט בי פצע. תופעות אלו מלוות אותי זמן רב והן נשנות במחזוריות של בערך שבועיים של מועקות-פחדים-רגיעה וחוזר חלילה. עד כה התמודדתי (חשבתי שאני פשוט רגיש מידי או יותר מאחרים) וסבלתי ,וגם הסביבה שלי סובלת (ילדיי הטובים ומשפחתי החמה) המשותף להם שהם מקבלים אותי כפי שאני. אלא שכיום הדבר מפריע לי מאוד. אני מנסה לבנות זוגיות עם אשה שהכרתי ויש לנו יחסים מצויינים. לעיתים במריבות רגילות של בני זוג אני נכנס לאטרף ומגיב בצורה קיצונית. (במיוחד בנושא קנאה) . אני מרגיש כמו בדה-ז'ה-וו שהייתי כבר בסרט הזה (נישואיי הראשונים) וגם שם היה קטע של Over Reacted עד שהדבר נמאס לה ויחסנו התקלקלו. (כתוצאה ממילים קשות שהייתי פולט תוך כדי האטרף של הוויכוח). אני מרגיש שבמו ידיי אני הורס קשר שיכול להיות אוטופי. אני מכניס את בת זוגי לחרדה כתוצאה מהתגובות הקיצוניות שלי. היא אומרת לי במילותיה "אתה צריך לכוונן את הרגש" וזה כל כך נכון. אבל אין לי את הכוחות הנפשיים לשלוט בכך. רופא ידיד המליץ לי על סרוקסט. שאלותיי : 1. האם קיימת תרופה אשר בעת התרגשות של מועקה - ניתן לקחת אותה באופן זמני ? (פרוזאק אינסטנט...) ולא להזדקק לתרופה באופן תמידי ? 2. האם אכן אני זקוק לטיפול תרופתי והאם אכן סרוקסט מתאים לי ? 3. האם קיים טיפול אלטרנטיבי בסימפטומים שהעליתי ? מה עושים כי זה כואב ואני כועס על עצמי. במיוחד שאני מודע לכך שבמו ידי אני הורס אבל אין לי את היכולת העצמית לעצור את עצמי. תודה מראש.

יותם שלום, אתה מתאר מצב של רגישות יתר, כאילו ואין לך עור וכל דבר נוגע בעצבים החשופים,פוצע, אין מעטה שיגן עליך. טוב, אז אני לא פסיכיאטרית כפי שאתה משער, ולא יודעת מה המינוח המקצועי לתופעה הזו, אבל מכירה מספר אנשים שסובלים מאותה בעיה. קודם כל אתה לא לבד ויש עוד בני אדם כאלה, השניים שאני מכירה קרייריסטים, ונבונים במיוחד, יתכן וזה צירוף מקרים בלבד.... לעניות דעתי כדאי לך להתיעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג לפי בחירתך. מהכרותי האישית עם הסרוקסאט זה כדור טוב שיעניק לך שלווה ורוגע, לא ישנה את אישיותך אך יגרום לך לקחת את הדברים בפרופורציה. אבל כל תרופה, אם בכלל, צריכה להיות מותאמת לך אישית על ידי פסיכיאטר. קח בחשבון תופעת לואי אחת שפסיכיאטרים מסוימים נוטים להפחית מערכה, תיתכן בעיה בתיפקוד המיני או ביצר המיני עם לקיחת תרופה זו. יחד עם זאת חבל שהקשר החדש שבנית יהרס בגלל ההתנהגות הבלתי נשלטת שלך. ישנן תרופות הרגעה מקבוצה אחרת שמשפיעות נקודתית במקרה של מתח או לחץ אך הן לא מומלצות לאורך זמן מכיוון שהן ממכרות. מדיטציה, יוגה ואולי שיאצו יכולים להקל עליך, להרגיע וזה בתנאי שאתה מתחבר לשיטות האלטרנטיביות. תרגיש טוב:-)

ליותם שלום, קראתי את מכתבך בעיון והתרשמתי מהכאב. אני חושב שהחרדה שלך מוצדקת, לא כדאי לבסס מערכת יחסים ולחזור על אותם דפוסי התנהגות שגרמו לגירושין הראשונים. לכן ההמלצה היא להגיע לטיפול, קודם כל שיחות ואז לשקול גם תוספת של תרופות. אני מצטרף לכל דבריה של נטע שכפי שהיא כותבת היא אינה פסיכיאטרית אבל דבריה טובים ונכונים ויוצאים מהלב. הייתי מוסיף רק שאלה אחת, תופעות שאתה מתאר יכולים להיות אחרי טראומה, האם עברת טראומה? מדובר על תאונה, צבא, מחלה קשה, טראומה מינית או כל טראומה אחרת? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נטע, אני מודה לך על ההתייחסות. אני חושב שאין לי את הפריבלגיה שלא לקבל טיפול, שכן הדבר משפיע על כל מהלך חיי. זה כל כך מכעיס אותי שאני רוצה להכות את עצמי על חוסר השליטה הכל כך לא חכם. לפעמים יש לי מחשבות שאני חייב לפרוק אותם ואין לי את היכולת לשלוט ולהתאפק (כמו טורט אבל במינון לא קליני). כמו לדוגמא מחשבות של קנאה. שוב תודה על ההתייחסות הכנה. יותם שמרגיש יתום.

שלום, בני הוא בן חמש וחצי ונתקע בדיבור (מגמגם) כמעט שלוש שנים. אנו מטופלים במכון להתפתחות הילד, ושם הוא היה בטיפול פזיוטרפי וגם ריפוי בעיסוק, וקלינאית תקשורת (לסרוגין) כמובן שהכל בפיקוח של נוירולוגית. בני לא שיתף פעולה כמעט באף אחד מהתחומים, וכיום בהפוגה. בשיחת סיכום עם הנוירולוגית היא אמרה כי יתכן והוא סובל מחרדה ומבעיות רגשיות המונעות ממנו להסכים לשתף פעולה בטיפול. והפנתה אותי לפסיכיאטרית של ילדים. אני רוצה לציין שכל המצב נמשך קרוב לשלוש שנים ואני ובעלי מרגישים כי אולי הוא טופל מדי ונמאס לו, למרות זאת עדיין לא פניתי לפסיכיאטר משום שאני ובעלי החלטנו לקחת פסק זמן מרופאים בדיקות ואבחונים שונים. (הבן שלי עבר הרבה כאלה, כולל נוירולוג מומחה לקביעה של בעיית קשב וריכוז ללא היפראקטיביות, שקבע שכן יש לו ADD) אני רוצה לציין שאנו משפחה חמה תומכת ואוהבת ללא קשיים משפחתיים כלכליים וללא משברים שונים ונמאס לי שכל הזמן דנים במשפחה שלנו כאילו שאנו אחראים. (אין לי בעיה עם אחריות זהו בני, אבל נמאס לנו מההצמדות לנושא) אני מקווה שהבנת אותי למרות הבילבול,כי כך אני חשה אני מקווה שאני לא מעבירה זאת לבני האהוב סך הכל פנינו להתפתחות הילד בגלל הגימגום והתחלנו במסע ארוך ולא ברור. אודה לך על תשובתך מה עליי לעשות מכאן?? לאן להמשיך?? איך אפשר לברר באופן חד משמעי מה עלינו כמשפחה לעשות????? תודה מירב

למירב שלום, אני מבין שאתם בפרשת דרכים והתלבטות לא קלה. מצד אחד הייתם בטיפולים רבים כפי שהמליצו לכם והטיפולים לא עזרו ולכן החלטתם לעשות פסק זמן, מצד שני החלטה על פסק זמן אינה קלה ולכן את שואלת האם יש דבר נוסף שאפשר לעשות.... במקצועי איני פסיכיטר של ילדים לכן איני נוהג להמליץ בפורום לגבי ילדים, אבל באופן כללי אני נותן חשיבות רבה להפרעת הקשב ויתכן שהיא הסיבה שהטיפולים הקודמים לא עזרו. כדאי לך להתעניין יותר בנושא של הפרעת קשב אצל ילדים. תוכלי להתחיל ב www.icallisrael.co.il שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני שואלת שאלה בשם אח של חבר שלי. הפרש הגילאים בינהם הוא שנתיים, וכאשר חבר שלי היה מאוד קטן, מלידתו ועד גיל שלוש לערך הוא היה חולה מאוד במחלות שונות אשר הצריכו טיפולים רבים ותשומת לב רבה, כמו גם אשפוזים לא קצרים בבתיהחולים. כמובן שפועל יוצא מכך האח הגדול קיבל פחות תשומת לב. כיום, כשהוא כבר בן 26, התנהגות האח היא בלתי נסבלת. לאורך שנים הם חיו בחדר אחד, כאשר לאח הגדול יש "קריזות" לא נורמליות, בהן הוא פשוט יוצא מדעתו בעצבים על כל המשפחה, לעיתים ללא סיבה כאשר רוב החיצים היו לכיוון חבר שלי. כמו כן בתקופת התיכון לא היה יוצא הרבה מהבית ומתחבר לאנשים אלא שקוע במחשב כל היום. כעת חבר שלי עזב את הבית לטובת דירה שכורה אך הבעיה נותרה בעינה, והחצים מופנים כעת כלפי האח שלישי (הפרש של 10 שנים מהאח הבכור, 8 מחבר שלי). ההתפרצויות הן לעיתים מאוד לא מוצדקות כמו למשל מריבה על שלט הטלויזיה שהסתיימה בשבירת חפצים ומכות. כמו כן דבר שהוא עושה הרבה זה לנקום בשאר המשפחה על ידי לקיחת מתנות שנתן להם בעבר כעונש. כתוצאה מהתפרצויות אלו הוא גם נוטה מאוד בסיומן לקבל מיגרנה נוראית. הבעיה כיום היא שהאח הצעיר ביותר "לומד" מאחיו הבכור ומתפרץ כך אף הוא. בחודש האחרון המצב הסלים מאוד, לאחר ריב מאוד גדול בו נשברו חפצים, טלפון נייד חדש הושלך לאסלה, ומכות (האח הצעיר טוען "הוא ניסה להרוג אותי"), האח הצעיר לא מדבר עם אף אחד מחברי המשפחה למעט חבר שלי שבעצם נמצא די מחוץ לעסק כי הוא גר בשכירות (מאז ומתמיד הם גם היו הכי קרובים כי יש להם תחומי התענינות משותפים). השאלה שלי היא כזאת: א. האם ייתכן שהשנים הראשונות האלו השפיעו במידה כזו עד היום והן הגורם להתפרצויות? ב. האם יש איזשהו סוג של טיפול פסיכיאטרי היכול לעזור לאח הגדול? או שמא רק טיפול פסיכולוגי? אני טוענת שרק פסיכולוגי אך יש ביני לבין חבר שלי אי הסכמה. אם כן אנא פרט אילו תרופות למשל.

אני חושבת שיהיה טוב לו יגש האח לאיבחון פסיכאטרי. התפרציות הזעם וההתנהגות שלו נובעות כנראה מאיזה שהם משקעים שאותם הוא צריך לברר. כל ההתנהגות משדרת מצוקה והוא צריך לקבל עזרה בהצלחה אריאל

לטל שלום, אין ספק שישנה בעיה והבעיה חמורה כיוון שהיא משפיעה על כל המשפחה. לכן חשוב ביותר לטפל וכדאי לטפל כדי למנוע נזקים בעתיד. כמובן ששיחות עשיות לעזור, לעתים במצבים כאלו האדם אינו מוכן ואינו פתוח להגיע לטיפול. ישנם גם טיפולים תרופתיים שעשויים לעזור. אבל כפי שאריאל כתבה הדבר החשוב ביותר הוא אבחון ומכאן להתקדם. הסיבות למצב פחות חשובות מה שחשוב יותר הוא מה ניתן ומה צריך לעשות כדי לשפר את העתיד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי שבהיפנוזה צריך קשר חזק למטופל. איך מטפל משיג קשר כזה של אמון ותלות עם המטופל ?

לחלי שלום, זה כל הרעיון של ההיפנוזה, ישנן טכניקות שונות להשיג קשר כזה וגם המטוטלת ופטנטים דומים בהיפנוזה עוזרים להשיג קשר חזק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני יודעת שבחקירות יש "הטוב והרע" והמטרה של הטוב היא להשיג קשר כזה עם הנחקר. האם חוץ מהיפנוזה ומחקירות, יש עוד מסגרות שהמטרה בהן היא להשיג קשר עם עם אדם וכיצד בדברים אחרים עושים את זה ? והאם יש משהו משותף לכל הטכניקות האלה ?

הן מחלות נפש? או הפרעות נפשיות קבועות? האם אני צריכה להסיק שבעייתי לא ניתנת לריפוי במידה ושיחות במשך שנה וטיפול תרופתי בן מס. שנים לא עזרו לי? קבעתי תור לרופא כי אני סובלת. אבל הוא יוכל לפגוש אותי רק בעוד חודש...גם אם ארצה לחזור לטפל בעצמי, (לא בטוח כלל שהוא יסכים, כי כבר טופלתי ולא היו תוצאות, אז למה שעכשיו יהיה שינוי?), מניסיון אצטרך להמתין מס. חודשים עד שיתפנה מקום. למי אני יכולה לפנות כדי להתחיל בטיפול? אין לי את מי לשאול, לרופא משפחה אין מושג, ואין לי שום מקור אחר להמלצות (גם הרופא בקופה במלהנ"ש לא ידע להמליץ על מישהו בזמנו כששאלתי..אני בספק אם הפעם תיהיה לו תשובה בשבילי). למה אין דרך מסודרת שבה ניתן למצוא רשימת פסיכיאטרים לפי מקום מגורים? מדוע הקופה לא עובדת עם מטפלים נוספים מעבר לאלו שבמרפאות, לכל אותם אנשים שאין להם מקום...

שלום רב, לרוב ההפרעות הנפשיות יש טיפול ויש שיפור במצב ולחלקן אף החלמה. איני יודע מאיזו הפרעה את סובלת ומה הקשיים אולם אני מבין שכעת ישנה ירידה במצבך הנפשי ואת סובלת. אז ראשית תמיד אפשר לפנות בדחיפות לחדר מיון והמלצתי היא לחדר מיון בבית חולים כללי. לפסיכיאטריה אין צורך בהתחייבות כספית (אם את פונה לבית חולים ממשלתי), ולכן אפשר לפנות עם מכתב הפניה של רופא קופת החולים ואף ללא מכתב. לצערי פסיכיאטרייה עדיין אינה כלולה בחוק הבריאות שנכנס לפני שנים, לכן הקשיים הרבים וזו התשובה לשאלותיך האחרונות, למעשה לפי החוק קופות החולים אינן מחוייבות לתת את השירותים של בריאות הנפש אלא הממשלה. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

צר לי לשמוע על הרעה במצבך. לפי מיטב ידיעתי חרדה ודיכאון הן הפרעות ציר אחד ואין הפרעות אישיות (הפרעות אישות הן אלו הקבועות- כמו OCD). אנימ קווה שהמצב לא יהיה כזה שתצטרכי להגיע למיון, ושתחזיקי מעמד עד התור לרופא. המצלה שלי- תקבעי כבר עכשיו תור לחודש אחרי הביקור הקרוב. מבחינת הטיפול, יש כל הזמן תרופות חדשות ויכול להיות שיש משהו שעוד לא ניסית ויכול עזור. אם את יכולה להרשות לעצמך כלכלית, אולי כדאי לפנו למישהו פרטי? זה באמת חבל שאין מספיק רופאים פסיכיאטרים וצריך לחכות המון לכל תור.. היית גם בטיפול בשיחות?

שאלת הרבה שאלות ואני אנסה להשיב: 1. הקופה לא עובדת עם מטופלים נוספים מטעמים כספיים וגם אם המטפולים שיש לה היא מתקשה להתמודד. השיקולים הם אנוכיים בלבד ומה יכניס רווח או הפסד לקופת הקופה. 2. דיכאון וחרדה הם מצביםשבהחלט יכולים לחלוף. יש כאלה שזה נמשך אצלם לתקופה יותר ממושכת ויש שלפחות אך אסור אף פעם להגיד נואש. לא כל כך הבנתי כשאמרת שהרופאה לא יודעת מה לעשות איתך. למה היא למדה רפואה? היא אמורה לספק לך את התשובות ואת אמורה לדרוש אותן. זה שלא הצליח טיפול אחד לא אומר שהאחר סופו לכישלון. היום יש קשת רחבה של תרופות אנטי דכאוניות וצריך ואפשר להתאים לך את הטיפול הנכון. אפשר לגשת לטיפול פסיכאטרי באופן פרטי ואז את בוחרת את הפסיכאטר, המועד והתדירות. צריך אבל לקחת בחשבון שהעסק די יקר וזה עוד ללא התרופות שאותם את קונה באופן פרטי שיכולות להסתכם בכמה מאות שקלים בחודש גשי לרופאת המשפחה. דברי איתה פנים מול פנים ובקשי הפנייה לפסיכאטר. איבחון הוא הצעד הראשון בהצלחה אריאל

היי. אז ככה , יש לי בעייה כנראה ואין לי מושג איך להתמודד איתה, במהלך השינה אני קמה מהמיטה בצעקות לא ברורות תוך ניסיון היסטרי לפתןח חלונות ודלתות בחר - אם כי הם לא נעולים לפי התיאור של הורי אני ממש צועקת בהיסטרייה ומאוד אגריסיבית בניסיון לפתוח את החלון אני כמובן לא זוכרת כלום למעט הסיטואציות בהן מעירים אותי ואני ישר ניכנסת למיטה ... התופעה כבר קרתה בעבר לפני מספר שנים ולאחרונה היא שוב חוזרת על עצמה ניסיתי לחשוב ושמתי לב שהדבר לא קרה לי מעולם כשישנתי עם בן זוג הוא עם עוד מישהו בחדר. אני ממש מוטרדת מהעיניין , מה יכול להיות הסבר לתופעה למי עלי לפנות אני בת 27 כרגע גרה לבד. תודה

ללימור שלום, הדברים שאת מתארת עלולים להתאים לבעיה של מהלך השינה, יתכן מאוד שהם קשורים להפרעות בשינה ואין להן קשר ואינן מעידות על בעיה נפשית, כדי להגיע לאבחון מדוייק כמובן צריך להפגש עם פסיכיאטר או לבצע בדיקות במעבדת שינה כדי לדעת מתי במשך השינה התופעות הללו מתרחשות. שיהיה רק טוב ולילה טוב דר' גיורא הידש

שלום , רציתי לברר לגבי מהות התרופה " ביטא בלוקרס. מה השפעתה על הגוף ? מה בדיוק פעולתה? האם יש לה כדי לסייע בבעיות של "חרדת קהל"? חג שמח , רוני

ממה שאני יודעת על תרופה זו, היא ניתנת לרוב לחולי לב (ראה דוגמא אבא שלי) ומטרתה להוריד את לחץ הדם ואת קצב דפיקות הלב. מסיפורים של אבא שלי לגבי תקופת הלימודים שלו באוניברסיטה, הוא מספר שמשאת נפשו של כל סטונדט היה להשיג "ביתא בלוקרס" לתקופת הבחינות משום שהיא למעשה מורידה את מידת הלחץ שלך מהמבחנים, ולכן כולם קינאו בסטודנטים לרפואה להם הייתה גישה לזה :) אולם יש סכנה בהם משום שהם עלולים להוריד את הדופק לרמות נמוכות מדי. לגבי שאר השאלות, ותשובות יותר מלומדות תצטרך לחכות שד"ר הידש יגיע לכאן הערב.. שיהיה רק טוב, ליאה.

לרוני שלום, כפי שליאה כתבה אלו תרופות של הפנימאים אשר משפיעות על לחץ הדם והדופק. לכן גם כאשר הדופק איטי יותר ישנה רגיעה נפשית והורדה של החרדה. לדעתי כדי לקבל את ההשפעה הנפשית יש צורך במינונים די גבוהים שאותם הפסיכיאטרים פוחדים לתת, וכאשר משתמשים במינונים נמוכים אז אין כמעט תועלת בתרופה למרות שאין גם תופעות לוואי. מניסיוני אין בתרופות הללו תועלת רבה. עם זאת זהו טיפול מקובל הכתוב בכל ספר ובהחלט יש מקום לנסות אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני יוצאת עם מישהו כחודש , הוא בן 26, כשהיה אצלי אמר שהוא הולך לרגע והתברר לי שהלך להשתין באזור מחץ לבית (בגן הציבורי) לטענתו עשה זאת משום שלא רצה להעיר את ההורים שלי מה פשר הדבר והאם יש בכך איזו הפרעה כלשהי? תודה

לסיגל שלום, חייבים לברר יותר, האם זהו מנהג קבוע, האם יקרה יותר מפעם אחת, ומה המניע שעומד מאחורי המעשה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כבר סיפרתי פה בעבר שאני לוקחת תרופות כמה שנים, כיום לוקחת גם לוסטראל (100 מ"ג) וגם פאקסט (30 מ"ג) מזה כ4 חודשים. בשבועיים האחרונים החלו לי התקפי פאניקה דיי תכופים שמלווים בבכי ממש לא רצוני, כמעט כל יום, אפילו כמה פעמים ביום, זה לא דבר שהיה לי בעבר, אובחנתי בדיכאון קליני - לפני 8 שנים. בכל מקרה ניסיתי מייד ליצור קשר עם הרופאה שלי, אך היא נסעה לחול ותחזור עוד שבוע, היא השאירה מספר של רופאה מחליפה, התקשרתי אליה דיי בהיסטריה ואחרי שיחה קצרה (היא טענה שאין צורך לראות אותי), היא אמרה שהיא לא יכולה לעזור. בינתיים אני לא יודעת מה לעשות בעבודה, ההתקפים באים לי כל פעם שאני צריכה לפגוש אנשים, ניסיתי להשתמש בלוריוון והוא מרדים אותי (ועוזר מעט). אני מרגישה שממש הרופאות ממש הפקירו אותי ואני כל כך פגועה ומפוחדת, את הלוריוון אני לוקחת על דעת עצמי, אבל אני מרגישה שאני שאני לא יודעת מה לעשות???

האם את רוצה המלצה על רופא? (פרטי)?

אני ממש מבינה את כאבך, ובמקומך הייתי מתעקשת על תור כי אין דבר כזה שהרופאה לא יכולה לעזור! תפקידה לעזור או לפחות לנסות לעזור. מה בדיוק קורה לך כשאת צריכה לפגוש אנשים? דרך אגב זה נראה לפי פוביה חברתית וכאחת שמשתמשת בפאקסט שנה הוא אמור לעזור ולעשות לך מצב רוח טוב ולא דכאוני. אם זה כזו הרגשה ואובחנת כדכאונית נראה שהטיפול אינו מתאים לך, לבינתיים תיהי חזקה ואל תישברי ואת תגיעי לטיפול המתאים - אני מאחלת לך. תרגישי טוב ובהצלחה, מיכל

שלום לך אני מיכל הוותיקה כאן וכפי הניראה את היצטרפת לארונה בשם מיכל וזה יכול להטעות. אחד משננו צריך לשנות את השם. הבחירה בידך מה את אומרת? שבוע טוב מיכל

אורית היקרה מה זאת אומרת שהרופאה אומרת לך אין מה לעשות?????????זה כל כך מרתיח אותי חוסר האכפתיות הזו. ועכשו תקשיבי לי, גשי לקופת החולים ותדרשי לראות את הרופאה פנים מול פנים. הסבירי לה את המצב ותבקשי הפנייה לפסיכאטר כמה שיותר מהר. אני לא יודעת אם את כבר מטופלת על ידי אחד אבל אם לא אז זהו הצעד הראשון שאת צריכה לעשות. אם הרופאה מסרבת לקבל אותך בקשי להיבדק על ידי רופא אחר ואפילו גשי למיון אם צריך הרגישי טוב ואנא עדכני אותנו אריאל

במידה והמצב בילתי נסבל את יכולה לפנות למיון של בית חולים פסיכיארטי או לפנות למחלקה פסיכיאטרית באחד מבתי חולים באזור מגוריך. את לא לבד!!!!!!!!!!!!!!!!

הרופאה שלך חוזרת הרי עוד שבוע. אפשר להמתין בסבלנות גם אם קשה. אגב למה את לוקחת גם פאקסט וגם לוסטרל? לדעתי את יכולה לוותר על הפקסט. אם 100 מ"ג לוסטרל לא מספיקים אז אפשר להעלות ל-150 מ"ג ולהפסיק עם הפקסט. תחכי לפגישה עוד שבוע ובינתיים יש לך לוריבן להרגעה. אפשר באמת לקחת כמה כדורים גם אם זה מרדים. זה יכול להקל עליך בינתיים. אם זה לא מצב חירום אין צורך לפנות למיון או לרופאים אחרים.

לאורית שלום, כתבתי לך שהטיפול התרופתי שאת מקבלת הוא חריג, יתכן והוא מוצדק אבל צריך להיות לו הסבר.... אולי זו הזדמנות לקבל חוות דעת נוספת על הטיפול שמתאים לך, אפשר כמובן לפנות בתשלום לפסיכיאטרים המובילים בארץ או פתרון פחות טוב אבל בחינם בחדר מיון של בית חולים כללי, רצוי להגיע לשם ביום חול לפני הצהרים. אבל המלצתי העקרית היא שתקבלי חוות דעת נוספת לגבי הטיפול שאת נוטלת. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

שלום לכולם, אני בת 28 ומשתמשת בפאקסט כבר שנה, חייבת לציין שאני מרגישה בנאדם אחר מבחינת איכות חיים, מבחינה גופנית שגם התחילה להפגע מהלחצים בחיים,מבחינת מצב רוח .... היום לאחר שנה קורה שאני מרגישה יותר טוב בשעות שהפאקסט כבר לא משפיע (אחרי 20 שעות בערך), רצוי לציין שסבלתי מחרדה והייתי ממש בפאניקה וחוסר תפקוד במשך כל שעות היום ולא הייתי מודעת לכדורים במשך בערך חמש שנים יותר מידי!!! שבהם הפסדתי הרבה בחיי!!! לא הייתי מסוגלת לצאת עם גברים , לא הייתי יכולה לתפקד בקיצור מחוץ לבועות שיצרתי לעצמי (בית..) והיום אחרי הכל אני מרגישה הרבה יותר טוב אך לאחרונה כמו שציינתי אני מרגישה שוב את הפגיעות ואת החשיפה. האם זה קורה? שאחרי שנה הכדור כבר לא משפיע? ומה יכול הפסיכיאטר שלי לתת לי במקום, וכמה זמן עד שאני ארגיש שוב חזקה מחדש. אודה על התייחסות. בריאות לכולם

למיכל, אני שמח לשמוע שחזרת לפעילות ואת מרגישה טוב. עושה רושם שטיפול תרופתי אכן מועיל לנפש ואף משפר תכונות קוגניטיביות כמו ריכוז וחשיבה מופשטת, ואני כסטודנט לביולוגיה בטכניון צריך אותן במיוחד. לצערי, בחודשיים האחרונים אינני מסוגל ללמוד - אני קורא שורה מתרגיל או ממאמר וחושב לאחר מכן על כל הדברים האחרים. בנוסף, אני מרגיש שההרצאות "חולפות" על פני ואני לא מסוגל לקלוט את מה שנאמר בהן. במעבדות אני "מרחף" ונאלץ להיעזר בשותפי כדי לפעול. אני כבר לא נהנה מהלימודים כמו פעם, וחושש מתקופת הבחינות. אני חושב שמדובר בהפרעה דכאונית שגורמת לי להסתגר סביב עצמי ולראות את עצמי כתלוי באנשים אחרים. הוזמנתי לבדיקה ע"י רופא פסיכיאטר במרב"ך ליד ביתי במטרה לקבל טיפול תרופתי. אני מקווה שהטיפול יעזור, אחרת זה לא יהיה טוב.

תודה דני על ההתייחסות ובהצלחה בלימודים. אני לא הלכתי ללמוד גם כתוצאה מהפחדים והחששות ולא הייתי מודעת לטיפולים האלה. כל הבעיות שציינת מראות שאכן ... משהו השתנה אצלך והנך צריך טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי אכן עוזר , לי בכל אופן בבעיות שציינת - ריכוז וכדומה ואני משתמשת בפאקסט 30 מ"ג כל יום כדור, כמובן שלוקח זמן להתרגל לכדור. - חודש משהו כזה הכי חשוב שתגיד לפסיכיאטר מה אתה מרגיש כי מטרתו היא להתאים לך תרופה לתופעות שלך. לצערי בעולמנו המודרני יותר ויותר אנשים "משתמשים" ולא יכולים לתפקד ללא עזרה בחברה התובענית הזו, והפגיעים הם האנשים הרגישים בדרך כלל. נקווה שלכולם תהיה עזרה ושנרגיש טוב.

אני מאחלת לך בהצלחה ואם תוכל תעדכן אותנו אריאל

כן, מיכל מנסיוני, זה אכן קרה לי, אבל לפעמים תוספת במינון יכולה לשנות. יש גם אפשרות להחלפת תרופה מאותה המשפחה. ולפעמים גם החלפה לסרוקסט (המקור האמיתי) עוזרת. בקיצור ללכת לרופא, תמיד כדאי...

קראתי בפורום על רגש, ופעם קראתי משפט שאמר: אדם הוא יצור רגיש ולכן הוא צריך חופש. מפה משתמע שכל הבעיות הנפשיות נגרמות כתוצאה מחוסר חופש בחברה המודרנית. כי חופש ממשי אין לנו, צריך לקום לעבודה "מודרנית" והכל כבר כל כך מתקדם ללא התייחסות לאיך שהאדם בנוי מבחינה פסיכולוגית - נפשית והעיקר הקידמה. מה דעתכם?

מיכל המקסימה אני שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב ומחוזקת יותר אם זאת אל תלחצי מנפילות אם ישנם כל עוד אלה לא נמשכות תקופה ארוכה. את צריכה לבחון האם ההרגשה הרעה נמשכת מזה זמן או שמדי פעם זה בא והולך. אני גם השגתי איזון עם הרמרון אחרי גיהנום נוראי ועדיין יש לי נפילות פה ושם אבל הם פה ושם ועל זה הדגש. עקבי אחר הדברים ונסי לא להיכנס ללחץ. אני מאמינה שיהיה בסדר וגם אם צריך להחליף כדור או להעלות מניון היום ישנם הרבה דרכים ואת תמצאי את הטיפול שמתאים לך תעדכני אותנו טוב? שלך, אריאל

למיכל ודני ולכולם, שמחתי לשמוע שאתם מרגישים טוב יותר וישנה תועלת רבה בטיפול שאתם נוטלים. כמו כן שניכם כתבתם שאתם נוטלים טיפול תרופתי ללא פסיכותרפיה, שיחות תמיד אפשר להוסיף. בקשר לשאלה הכללית. נוטלים טיפול במשך מספר חודשים, הטיפול עוזר ואחר כך ישנה ירידה במצב. זו שאלה קשה מאוד לכל רופא מפני שההתלבטויות במצב זה הן רבות. אבל לפני שאענה אז הערה כללית נוספת. למזלנו ושמחתינו התרופות הן תרופות עדינות, ולכן אי אפשר לצפות שהן ישנו את האדם מקצה אל הקצה (ברוך השם), ולכן אם קורה משהו מעציב, יתכן ותהיה ירידה במצב הנפשי למרות הטיפול התרופתי. השאלה מורכבת מאוד מפני שהאפשרויות העומדות בפני הרופא אינן פשוטות. לא תמיד עליה במינון או אם מחכים קצת אז יש שיפור. כעת צריכים לשקול החלפת הטיפול התרופתי. בכל החלפה יש סיכוי לשיפור במצב, אבל יש גם סיכון שהתרופה החדשה לא תתאים ואז תהיה ירידה. לכן רק אם ישנה ירידה חמורה במצב הנפשי אני ממליץ על החלפת התרופה. אבל כמובן שכל אדם לגופו ולפי ההיסטוריה שלו ולפי המצב שלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מועדי הצ'אט של הפורום - * ימי שלישי ב- 21:00 . * ימי שבת ב- 22:00 -------------------------> היום!!! * בכל ערב הצ'אט יהיה פתוח משעה 24:00 לאנשים עם נדנודי שינה... להזכירכם - הצ'אט מתקיים בצ'אט *הבסיסי* של נענע http://chat.nana.co.il/ בחדר 'אני חרד'. הצ'אט פתוח גם למשתתפים חדשים ו/או סמווים, אז נא לא להתבייש - אתם מוזמנים!!!

אנחנו בפורום מנהלים כרגע דיון מעניין לגבי מה זה סכיזופרניה, הפרעות אקטיביות ושאר סוגיות. אולי תבוא גם????

אני כבר בערך 4 שנים על כדור סרוקסט ליום.אני סובל מהפרעת פאניקה כיום בסדר, ההתקפים לא באים, לפעמים התקפונים, ושאני מרגיש על הפנים אני לוקח כדור לוריוון ונרגע תוך כמה דקות. לפני שבוע הורדתי את המינון לחצי כדור במגמה להפסיקו כליל.............. מה אתה אומר, איך להפסיק? כמה זמן להמשיך עוד עם החצי כדור ואחרי זה מה לעשות? תודה רבה יניב

בוקר טוב אני שמחה לשמוע שאתה מרגיש יותר טוב זה נפלא. אני לא רופאה, אך אני מניחה שאם ישנה הטבה שנמשכת תקופה מסוימת המטרה היא בהחלט להוריד במינון ואף להפסיק. אם זאת, אני חושבת שכדאי שתעשה זאת עם יעוץ ותמיכה של הרופא המטפל שלך בהצלחה, אריאל

בני בן ה-5.5 שנים סובל ממספר בעיות התפתחותיות (מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, התפתחות רגשית, וכד'). חלק מבעיותיו נובעות מן העובדה שהוא חרד ("פחדן") באופן מיוחד ועל כן אינו נפתח ואינו מאפשר לעצמו להתקדם הלאה. לאחרונה עשינו לו אבחון של בעיות "קשב וריכוז" ונמצא שכפי הנראה הוא אינו סובל מבעיה זו ועלינו לפתור תחילה את הבעיות ההתפתחותיות . אחד הפתרונות שהוצע לנו הוא שימוש בפרוזאק כדי לעזור לו להתגבר על בעיות החרדה שלו ובכך הוא יוכל להתקדם יותר בשאר התחומים. שאלתי היא: האם נהוג לתת לילדים את תרופת הפרוזאק. האם יש לה תופעות לוואי. האם האבחון שניתן הוא נכון (או הגיוני). אני מאד מוטרדת מן הנושא של מתן תרופות שכאלה לילדי. האם חששותי נכונים.

לאמא שלום, כיום ישנן שתי התמחויות בפסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד ומתבגרים ופסיכיאטרייה של מבוגרים, אני מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים לכן כמובן איני יכול לענות לך תשובה מוסמכת לגבי בנך. לדעתי חשוב שאתם דואגים לילד ועשיתם את הבדיקות והאבחונים הנדרשים, זהו שלב ראשון וחשוב להתקדמות. בקשר לפרוזק תצטרכי להיתייעץ עם פסיכיאטר של ילדים או בפורום מתאים. מצטער אבל זה המצב, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לבתי בעיות דומות. היא אמנם בת 12, והחרדות שלה קצת יותר רציניות, אך גם לה קשיים מוטוריים ואחרים. היא מטופלת מזה כשנה ב"רסיטל", (ממשםחת הפרוזק), עם שיפור רב בתפקוד. אני מכירה את המצב, שלילד יש בעיה מוטורית, ואז קשה לו יותר לתפקד, והוא גם פוחד להעיז בגלל כשלונות העבר, ופוחד ליפול או להיפגע, מה שגורם לתגובה של הימנעות. כך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו. אני יכולה להעיד שאצל בתי חל שינוי חיובי בכל התחומים. כמובן שהיא בטיפול ובמעקב של פסיכיאטר ילדים. בהצלחה טלי

לטלי או לאמא הדואגת אשמח לקבל הפניה למי לפנות עם ילד הן חמש וחצי ובעיות דומות תודה מירב

תודה לך טלי. את תיארת את התופעות בצורה מאד מדויקת, ועזרת לי להפיג את חששותי.

ד"ר גיורא הידש שלום, ראשית כל ברצוני להתנצל אם השאלות שלי לא קשורות לפורום ,אין ברצוני להפריע לטיפול באנשים עם בעיות רצניות יותר שזקוקים ליעוץ השאלות הם מתוך סקרנות ואשמח אם תוכל לענות אלהם סיימתי לקרא שני ספרים של ד"ר מייקל ניוטון "מסע הנשמות" ו"גורלן של נשמות" , הסופר הוא פסיכולוג אמרקאי שמטפל דרך היפנוזה בריגרסיה לחיים קודמים (ובין החיים) "היפנוטרפיה רוחנית" רציתי לדעת האם נתקלת בתופעה זו ,כמה נכון לפי דעתך הספרים האלה (גם אם לא קראת ,לפי תוכן הספרים או שנתקלת בתופעות אלו) ? במידה וניתקלת בתופעה האם היא ממולצת , האם גם אתה מטפל כך? האם קיימת האופציה שהכותב חיבר את הספר על מנת לעודד אנשים (מתאבלים,שהמוות לא כל כך נורא)בלי קשר למחקר כלשהו והתופאה אינה קיימת כלל וגם מהצד הרווח סכום מכובד של כסף? קראתי את האמנה להיפנוט בישראל ורציתי לדעת מה כל כך מסוכן בהיפנוט מצד אחד כתוב שאי אפשר להשפיע על המהופנט לעשות דברים בניגוד לרצונו ,אבל מצד שני יש כל כך הרבה איסורים לעסוק בזה ולמעשה הותר רק לשלש סוגי רופאים לעסוק (פסיכולוג ,מנתח מרדים,ורופא שיניים) , אם זה לא מסוכן אז למה יש כל כך הרבה הגבלות באמנה ? כמו כן רציתי לדעת האם הוכח קשר כלשהו טלפתי בין מטופל למטפל בהיפנוזה כי קראתי מחקרים רוסיים מתקופת המלחמה הקרה של חוקרים פראפסיכולוגים או שזה היה חלק מהמלחמה הפסיכולגית להפחיד את המערב (מחקרים מתוך הספר של חנן אברהם "לוחמה על חושית") קישורים לספרים http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=40228 http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=120828 http://www.oryada.com/on-shifrin.htm http://www.bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?category=&id=6638 אשמח לשמוע את דעתך המקצועית ואף את דעתך האישית בנושאים בתודה מראש, חי

לחי שלום, תודה על השאלה, הפנוזה הוא נושא מאוד רציני וכלי חזק בטיפול בנפש. תוכל להכנס בסרגל הכלים ל"חיפוש" ולראות שאלות נוספות הקשורות בהיפנוזה מהעבר הלא רחוק. היפנוזה היא כלי חזק, לכן חייבים להשתמש בה בזהירות ועם ידע. זו הסיבה שהיא אסורה במופעים ובבידור כיוון שעלולים לקרות נזקים. אני איני מאמין בחיים קודמים וכך הלאה, כמובן ששמועות וכתבות בעתונים יש הרבה מפני שהנושא מסקרן. לפי ידיעתי יש מטפלת בחיפה אשר מטפלת עם החזרה לחיים קודמים אבל איני זוכר את שמה. באופן עקרוני בהפנוזה מורידים את ההגנות של האדם ומביאים אותו לפעול או להשתכנע לדברים שבעירות הוא יתקשה לבצע אותם. לכן היתרונות של ההיפנוזה וגם החסרונות. במצב היפנוטי קיים קשר מאוד חזק ומיוחד בין המטפל והמטופל ולכן גם יש השפעה רבה של המטפל על המטופל. מכאן גם רצים לאמונות על הקשר העל חושי. בקשר למאמרים ולחומר האחר, מי שרוצה יכול להאמין בהם. שיהיה רק טוב ובזהירות דר' גיורא הידש

תודה רבה על התשובה המהירה באמת נושא מעניין ומרתק ,אגב הספרים של דר ניוטון יותר בתחום הנשמה ומשמעות החיים (החיים בין הגלגולים) מאד מומלץ לתת לקרוא לאנשים הסובלים מדכאון (כדאי שתקרא בעצמך ,הרי אני מסופק שתמליץ למשהו ספר שאתה לא קראת) ובמידה ותקרא מאד אשמח לשמוע את חוות דעתך אגב האם למטפלת מחיפה קוראים בריג'יט קשטן ? אם יש פה מאין הוצאת לשון הרע מפרסום השם שלה אבקש כמובן למחוק את ההודעה בכבוד רב, חי

ערב טוב, האם יכול להיות שאני באמת מרגישה טוב? לפני שבוע וחצי,הפסקתי לגמרי עם הסרוקסאט,ואני פוחדת להגיד שאני מרגישה בסדר גמור. אני מקווה שזה לא זמני כפי שהפסיכיאטרית רמזה לי. בקשר לדיאטה,תורידו לי יומיים,כי בשבועות לא עושים דיאטה,פשוט לא אנושי.הכנתי כל כך הרבה מטעמים,שפשוט לא יכולתי שלא לטעום מהם וגם כמובן מהעוגה שהייתה ברמה גבוהה מאוד. שיהיה לילה טוב, שגב

שגב ערב טוב, שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב, כנראה שזה יכול להיות.... הפסקתי היום לגמרי עם הסרוקסאט ו.....אני מרגישה טוב, מעט תחושת מתח, אבל גם הרגשה של נצחון שאני מקווה שלא תתפוגג ותעלם... הפסיכיאטרית יכולה לרמוז לך מה שהיא רוצה, העיקר ההרגשה הטובה שלך. אנחנו שסבלנו מהתקפי חרדה קשים שוכחים שגם בני האדם "הרגילים" נתקפים בפחדים וחרדות מידי פעם. השתמשנו בקביים, הכדור, ועכשיו צריך ללכת הלאה. בכל מקרה אצלי יש לוריואן זמין ליתר בטחון. לילה טוב:-)

נטע המקסימה בהצלחה. אני סמוכה ובטוחה שאת יודעת מה שאת עושה ומה שטוב לך. הלוואי ולי היה את האומץ להפסיק עם הטיפול אוהבת, אריאל

היי, מאחלת לך בהצלחה,כניראה שזה באמת אפשרי. וגם לי יש את הכדור לכל מקרה שלא יהיה-הקלונקס בכבודו ובעצמו. שיהיה ערב נעים שגב

לשגב היקרה, לא חשוב מה תגידי חשוב שאת מרגישה בטוב ועוד מעט השעה 24.00 ועדיין לא הלכת לישון...אנחנו יודעים שאת מהמקדימים. את מרגישה בטוב ותמשיכי כך, תקומי כל בוקר מחדש, תגידי את הברכות הנחוצות ותרגישי טוב במשך כל היום. מותר לך להרגיש בטוב, תעברי כל יום בביטחון ומחר יש יום חדש עוד יותר טוב, שיהיה רק טוב וביטחון הידש

ערב טוב, תודה על הכל. שגב

שגב המקסימה אילו חדשות טובותתתתתתתתתתתת על הבוקר. אני מאושרת בשבילך ושתרגישי רק בטוב מקסימה. לגבי הדיאטה, לא נורא תמיד יש את מחר ובכלל " אכול כי מחר נמות......". מאכלי שבעות הם באמת טעמים ומפתים. אולי תשלחי לי פרוסת עוגה ווירטואלית? נשמע כי אפית משהו מיוחד אוהבת, אריאל

אפיתי גם אפיתי.שלושה ימים עבדתי במטבח בחריצות.לא זכור לי מתי לקחתי את חג השבועות כל כך ברצינות.אבל השנה,השקעתי ומכל הלב. ובקשר לעוגה-נסי לדמיין-עוגת גבינה ללא תחתית בצק ועליה קצפת עם פודינג ומעט מעט שוקולד. עכשיו כל מה שנותר-זה לקחת ביס. אם את אוהבת לאפות-אני אוכל לעזור לך עם מתכונים בצ'ט. בתיאבון שגב

שלום ד"ר הידש, שמעתי על מחקר חדש בתרופות ממשפחת ה-SSRI ושם נאמר שבלקיחת תרופות אלה יש סיכון לשטפי דם במיעיים. אבקש את חוות הדעת שלך. תודה.

היי הדברים הללו לא חדשים. התברר שהתרופות הללו פועלות כמו אספירין, כלומר מאיטים מעט את הקרישה. יש לכך יתרונות בכך שמאריכים את החיים, כמו שאספירין מאריך את החיים ומונע את הסתיידות כלי הדם. החסרון הוא שלעתים מי שסובל מאולכוס או בעיות במעיים עלול להיות דימום קטן בגלל האטת הקרישה. מניסיוני אין לתופעה זו משמעות רבה מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני מקווה שזה הפורום המתאים לשאלה,במידה ולא אשמח אם תוכלו להפנות אותי לפורום המתאים אני בן 29 ואני סובל לאחרונה (מספר שנים) ממחסום פסיכולוגי כאשר אני צריך להתיל שתן הבעיה היא שאני לא מסוגל להוציא שתן (ולא חשוב כמה שזה דחוף) שאנשים בסביבה או שאני מרגיש שיש אנשים בסביבה שלי,מאין מחסום פסיכולוגי (למשל אפילו שיש אצלי אורחים בדירה אני לא מסוגל ללכת לשירותים,אם אני הולך אני פשוט נעמד מול השירותים ולא יוצא כלום) ראשית רציתי לדעת אם הבעיה הזאת היא בעיה ידועה (או אפילו שכיחה )? כיצד אפשר לטפל בה ?האם טיפול היפנוטי יכול ? ושאלה נוספת בנוגע לטיפול הפנוטי האם ניתן לטפל בטיפול היפנוטי באסטמה ובאכילה כפייתית (דיאטה) ?

לזיו שלום, התשובות כמעט לכל שאלותיך הן חיוביות. הדברים קשורים למתח וגם לקונפליקטים פנימיים, לכן טיפול בפסיכותרפיה - שיחות או בהיפנוזה עשוים לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, תודה רבה על המענה המהיר מאד,באותה הזדמנות להודות לך ולומר שאני מאד מעריך מה שאתה עושה פה הפורום דבר נוסף האם יש איזשהו רופא שאתה ממליץ באיזור חיפה? כמו כן האם אפשר לשלב תהליך/טיפול זה ע"י קופת החולים(מכבי)? בכבוד רב ובתודה מראש, זיו

אנחנו רוצים שתגיב, בבקשה, לשירשור שהיה פה לפני כמה ימים לגבי מחשבות ורגשות - מה בא קודם. http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=128110&t=128110 תודה רבה וחג שמח!!!

ברור שרגשות באים לפני המחשבות. זה לא חדש. פרויד אמר את זה לפני יותר ממאה שנים. לדוגמה- את חושבת איך להתחיל עם בחור במסיבה כי את מרגישה משיכה מינית אליו. אם לא היית מרגישה אליו כלום לא היית מתחילה לחשוב איך להתחיל איתו. כמובן שניתן לאלף אנשים באמצעות מחשבות אבל בסופו של דבר הרגש הוא הדבר הכי בסיסי.

למה אתה מרגיש משיכה מינית ל-A ולא ל-B למשל? בגלל המחשבות שלך: אתה חושב שבחורה עם שיער בלונדי יותר יפה, ולזאת במסיבה יש שיער בלונדיני, והצחוק שלה מוצא חן בעיניך ואתה חושב שהיא הטיפוס שלך ולכן אתה נמשך אליה!!! בואו נקח לדוגמה הרגשה של לחץ במבחן: מה בא קודם? הלחץ או המחשבה שאולי תכשלו? ברור שקודם חושבים - אולי אני אכשל, אני לא אזכור כלום בזמן המבחן, המומצע שלי ירד, שום דבר לא הולך לי וכו'.... וזה יוצר לחץ! דוגמה נוספת - נגיד אח קטן שובר לכם משהו. אתם מתעצבנים. סתם באים העצבים? לא! מיד עולה המחשבה שהדבר היה חשוב לכם, שאהבתם אותו, שעלה לכם המון כסף, או שיש לו ערך ריגשי, שהאח נודניק וכל הזמן נוגע בדברים של אחרים. כל המחשבות האלה גורמות לעצבים! מציאות --> מחשבות --> רגש.

שלום לכולם, לצערי הרב נמאסו עלי כל הגסויות והויכוחים סביב אישיותה של נילי או יפעת, בימים הקרובים אני אמחק מבלי לקרוא את ההודעות, אני אמחק את כל ההודעות בעלות אופי אישי מכל סוג שהוא. אני חוזר ומבקש בכל לשון של בקשה. לגלות בגרות ולהתעלם מכל הודעה שאינה לעניין, גם אם משהו הרגיש פגוע הוא מתבקש לא להגיב. די כועס דר' גיורא הידש

זה מקובל כך בכל הפורומים, למחוק הודעות שאינן עינייניות. אותם אנשים שחוזרים ופוגעים בפורומים מכונים ברשת כ"טרולים" זו תופעה ידועה כ"כ שהמציאו לה שם... ישנן שתי דרכים לפתרון הבעיה. האחת התעלמות, אבל במקרה זה קשה להשיגה מצד כל חברי הפורום. והשנייה היא מחיקת ההודעות הפוגעות, עד שאותם מטרידים יתיאשו... יכול ליהיות שכל ההודעות נכתבות בכלל ע"י אותו גולש בכינויים שונים... אני בכל מקרה מדלגת על ההודעות האלו ונכנסת להודעות שמעניינות אותי

ואני מאוד אשתדל לא לענות ולהגיב למה שנכתב פה עליי בעקיפין. כי באמת כיף לי פה ואני רוצה שגם לאחרים יהיה כיף ולכן אני אעשה הכל כדי למנוע את הויכוחים המטופשים האלה, ואם זה אומר שצריך להתעלם אני אתעלם מעכשיו! סליחה שהכעסנו אותך :-(

אני מאוד מרוצה מהתפתחות אחרונה זו, ואני מאוד שמחה שכבר פתחת במלאכת מחיקת ההודעות. יישר כוח ומי ייתן שמהיום והלאה יהיה יותר כיף להיות פה!

פעם שאלתי מישהו למה אדם עצלן והוא אמר לי שבגלל דיכאון בנאדם נהפך לעצלן . האם יש עצלנות חזקה וקיצונית שמפריעה לאדם בתיפקוד היומיומי שלא קשורה לדיכאון או שכל עצלנות כזו קשורה לדיכאון ? ואם עצלנות לא קשורה בהכרח לדיכאון אז לאיזה עוד סיבות עצלנות כזו[שבה אדם לא מסוגל לתפקד בכלל]יכולה להיות קשורה ?

שלום רב, עצלנות היא תכונה שלילית כאשר האדם יכול לתפקד אבל הוא לא מעוניין או אינו מוכן להתאמץ. בדיכאון יש חוסר תפקוד או ירידה בתפקוד, כאשר האדם רוצה לתפקד ומרגיש שהמיטה מושכת אותו והוא לא מסוגל לקום או לתפקד. מכאן ברור שעצלנות אינה קשורה לדיכאון, בודאי שלא כל חוסר תפקוד קשור לדיכאון. גם מי ששבר רגל ונמצא במיטה אינו מתפקד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני חושבת שצריך לבדוק אם התכונה הזו נלוות לעוד דברים שהם אופיינים לדיכאון, כמו ערך עצמי נמוך, חוסר חקש לעשות דברים, בעיות בתפיקוד וכו'. אם כן סביר להניח שחוסר החשק לעשות הוא חלק אינטגרלי מהדיכאון. אם אין שום סימפטומים אחרים , יתכן שזה פשוט האופי. אם זה מפריע בהחלט שווה ללכת לאיבחון לובדוק זאת בהצלחה

המילה "בהכרח" בשאלה שלך לא במקום. ניתן למצוא הרבה סיבות לעצלנות. מה שחשוב כאן הוא להבדיל בין חוסר תיפקוד בגלל חולי נפשי לבין עצלנות. שני דברים שונים לגמרי. לעיתים החברה מפעילה לחצים מיותרים על אנשים חולים כי בטעות הם נתפסים כעצלנים ואז אפשר לבוא אליהם בטענות. סכיזופרניה ודיכאון הן דוגמאות קלאסיות לכך.

האם יש נסיבות מסוימות שבהן יש סיכוי גבוה יותר שאדם יאבד שליטה ויגיד דברים שבתנאים רגילים הוא לא היה אומר ? איזה תנאים וגורמים יגרמו לכך שאדם מרגיש פתאום נוח לספר דברים ולאבד שליטה על פיו כאשר בתנאים רגילים הוא לא היה מרגיש נוח ולא היה מספר עם אותו אדם שנמצא בסביבתו ?

ליסמין שלום, תודה על השאלה המעניינת. אם הבנתי נכון אז מדובר על הגנות שהאדם מגן על עצמו ביומיום ולמשל גם במקום העבודה, כאשר נמצאים בסביבה שאנחנו מרגישים שהיא אוהדת אותנו ומבינה ורמת החרדה יורדת אז אנחנו יותר פתוחים ומדברים יותר. כמובן שחומרים שונים ובעיקר אלכוהול עלולים להביא למצב של ירידה בהגנות ובשיפוט ואז מדברים יותר. לעתים כאשר הלחץ הפנימי גדול מאוד אז לא חשוב מה הסביבה ואנשים מדברים יותר או אומרים דברים שבתנאים אחרים הם לא היו אומרים. מצבים אחרים הם כמובן מצבים נפשיים שונים או בעיקר מצב של פעילות יתר-מאניה שבו יש הרגשה שאנחנו אוהבים את כולם וכולם אוהבים אותנו כך שאין מה לפחד ולהתגונן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש, אני חולת מניה דיפרסיה ולוקחת כדורים לאיזון מצב הרוח (טגרטול) מזה חצי שנה. הבעייה היא שאני מרגישה שכול הקסם שלי אבד. אני מרגישה משעממת (את עצמי ואת הסביבה) וכאילו שכל מה שהיה לי פעם להציע, שהיה מהול בהמון מקוריות וצ'ארם בלתי נדלה, הלך לעולמו והותיר אחריו מסה נבובה של זכרונות ושתיקה. הייתי פעם אדם מלא עניין שמושך אליו את כול הסביבה וגם את עצמו. למרות שהרבה פעמים ה"דמות" הצבעונית הזו הייתה גורעת ממני הרבה כוחות, היא הייתה מספקת לי כוחות מסוג אחר. מעניין לדעת שחבריי דווקא נהנים ממני החדשה, אומרים שסוף סוף אפשר לדבר איתי, שאני קשובה ואני פתוחה לאנשים ולמה שיש בהם, שאני כבר לא "אחוזת תזזית" לדבריהם. אני שואלת אותם- אז למה הייתם חברים שלי פעם? והם עונים תשובות כמו- היית שוס, סוג של קסם אבל תמיד היה ברור שמתחת לכול זה היה בן אדם נפלא. אני מרגישה קצת אחרת בקשר לעצמי, אני מתגעגעת לבועות הפנימיות האלו שחיו בתוכי ותססו בקצב מסחרר, היום אני מרגישה (ואני חושבת שכך אני גם ניראית לאנשים מבחוץ) פשוטה, לא מיוחדת ובעיקר נטולת כול ערך מוסף לתרום. אין לי יותר מה לתרום בשיחות או איך לשעשע אנשים סביבי ואת עצמי. זה מתסכל- אני במערכת יחסים חדשה עם אדם מאוד מיוחד בעצמו ואני מרגישה שהוא מתבעס ממני, מזה שאין לי צבע להוסיף ליחסים- אני יכולה להבטיח לך שאני בפירוש מרגישה בחסרונו של הצבע. אולי זו האנלוגיה הטובה ביותר- פעם אדום היה אדום וצהוב צהוב, היום הכול נראה קצת אפור. אני מתפתה להפסיק לקחת את התרופות למרות שאני מכירה את התוצאות. מה לעשות? האם אני שהיכרתי הייתה המחלה ואני בעצם בן אדם משעמם ואפרורי? האם בגיל 30 אני אמורה "למצוא את עצמי"? כאילו אף פעם לא ממש הייתי? אודה לתשובה ואני מתנצלת על ההודעה הארוכה.

שלום רב, דווקא הודעתך בכלל לא משעממת והיא נוגעת במידה רבה ללב של התחושה של מאניה דפרסיה. ישנה אימרה שיטחית האומרת שכאשר האדם במאניה הוא מאושר וכל העולם סביבו בוכה, כאשר האדם בדיכאון הוא בוכה והעולם יותר שקט. לעצם העניין, כאשר אדם בפעילות יתר הוא שמח ומרכז החברה, אבל יש כאן משהו מאוד מרוכז בעצמו ונרקיסיסטי, לכן למרות התחושה שלך שאת מרכז החברה ומוסיפה למערכת היחסים, לעתים את מרוכזת מדי בעצמך, ולכן כעת החברים שלך אומרים שאת יותר פתוחה ויותר קשובה. צריך להבדיל בין ההרגשה הפנימית וגם לשמוע את ההדים והתגובות של החברה, האם למרות ההרגשה הפנימית שלך שאת משעממת אלו גם התגובות של החברה ושל החבר שלך? או אולי זו הרגשתך והם חושבים אחרת? גם עם טגרטול ישנן עליות וירידות במצב הרוח, כך יתכן שתהיי עליזה יותר מעכשיו עם הטגרטול או עצובה יותר. טגרטול הוא מייצב מצב רוח אבל אינו מכניס לדיכאון, להיפך, הוא מייצב ומונע דיכאון. אני מקווה שלא תתפתי להפסיק את הטגרטול ולא "תמציאי" רציונליזציות להפסקתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. שמתי לב שאנשים, חברים, קרובי משפחה, במהלך שיחה מעלים רעיונות מאוד יפים על החיים על פתרון מצבים חברתיים אבל אחר כך כולנו שוכחים את הרעיונות ולפעמים אני אומר חבל שאין לי עט ודף לכתוב משהו. אתמול במהלך שיחה עם חברים בלילה הגענו לדבר על משהו מעניין אחד מהם [שאני תומך בו] שהכל גורל ויש דברים שלמדנו להאמין שיש לנו עלינו שליטה עליהם אבל זה רמאות כי הכל גורל. השני אמר שהכל בחירה הויכוח ביניהם היה בערך 6 שעות עד לפנות בוקר. במהלך השיחה כל אחד שאל אחד את השני שאלות שיכשילו את השני כדי להוכיח שהוא צודק . הדברים היו מאוד מעניינם לעוד אנשים שהצטרפו לשמוע[נערים ונערות]. אני הצעתי שלא הכל גורל ולא הכל בחירה אלא שרוב הדברים הם גורל ומעט הם בחירה. ואז הצרפו בעדי חברים אבל זה שטען שהכל גורל ניצח כי שאלו אותו שאלות כדי להוכיח שהוא טועה[להוכיח לו שיש בחירה] למשל שאלו אותו למה אתה כאן? [כדי להוכיח לו שהוא בחר לבוא] ואז הוא אמר "אבל יש סיבה למה בחרתי כך והסיבה הזאת היא התגלגלה מסיבות אחרות ואם לך היה מכונית לא הייתה בא לכאן אתה חושב שיש לך בחירה אבל יש סיבות ". וההוא [בעד הבחירה] אמר טוב אני אעמוד על הכביש על הספסל עד הבוקר זה גורל? אז הוא[בעד גורל] אמר אתה רוצה להגיד שלי שזה בחירה ברור שלו בשביל מה אתה בוחר לעמוד כאן כי יש סיבה לא סתם אתה רוצה לעמוד כאן והסיבה היא שאתה רוצה שאנחנו מדברים ואתה רוצה להוכיח לי שאתה צודק ואם בכלל לא היינו נפגשים לא היית בוחר לעמוד כאן נו אז אתה רואה שאתה תלוי בסיבה. צעיר בן 20 קיבל דום לב כי זה גורל אין לנו שליטה על זה . ובחירה יש סיבה מדוע בחרת את זה ולא משהו אחר והסיבה עברה גילגולים שרשרת של סיבות וזה מוכיח שזה לא בחירה אלא גורל. אותי עניינה השאלה לאיזה מסקנה מגיעים אנשים מבוגרים בעלי ניסיון ואנשים שעוסקים בטיפול בנפש האם למסקנה שרוב הדברים הם גורל או שבאמת יש בחירה . בשיחה עלו משפטים חכמים כמו אכול ושתה כי מחר נמות וכדומההאם אתה . לאיזה מסקנות מגיעים זקנים לגבי השאלה האם יש לנו שליטה על החיים ועל החיים בכלל.?

לאבי שלום, הייתי מבקש שאנשים נוספים יקראו וישתתפו בדיון. לכן אני אוסיף מספר שאלות. מה ההבדל בין סיבה וגורל? אם לדבר יש סיבה סימן שאין זה גורל? גורל מוגדר כמשהו מקרי לחלוטין? האם אפשר להבדיל בין החלטות שיש לנו שליטה עליהן לבין החלטות שאין לנו שליטה עליהן. או מעשים שנעשו בשליטה, ומעשים ללא שליטה אפילו שיש להן סיבה או הסבר? האם כל הסבר הוא סיבה? שיהיה רק טוב ומעניין דר' גיורא הידש

מצאתי שכל מה שבני אדם עשו או עושים נובע או מצורך או מפחד. אלה הדברים המובילים אותנו. משום כך ,לדעתי, הנושא של "גורל" כלל איננו רלוונטי. הוא,כמו גם המיתוסים הקדומים, הומצא ע"י בני אדם שחרדו- בעיקר מפני אי ההבנות שלהם, וחיפשו "גורם חיצוני" להיאחז בו.

מאחר ואני מגיעה מתחום הפיזיקה, חשיבתי היא מאוד רציונלית. ההסבר שלי לנושא: כידוע גם מחשבות, ורגשות (שהם סוג של מחשבה) הם למעשה תגובה אלקטרו-כימית של עצבים במוח (או כל ניסוח אחר שתבחרו בו). זה למעשה תנועה של אלקטרונים, כמו כל דבר ודבר ביקום שלנו. אנשים דגולים כמו קולומב, איינשטין וניוטון (הרשימה עוד ארוכה מאוד) הצליחו לנסח חוקים אלו בצורה הניתנת לחישוב - כל תנודה קטנטנה של אלקטרון משפיעה מידית על החלקיקים הקרובים עליו ואלה על הקרובים להם וכו'. לכן, ברגע המפץ הגדול, ברגע בו נוצר היקום ואלקטרונים החלו "לעוף" לכל עבר - כבר ברגע זה נקבע כל המשך היקום, עד לתנודה הקטנה ביותר. זהו סוג של גורל!! אם כי בלתי ידוע ובלתי ניתן לניבוי: חישוב של דברים כאלו הוא בלתי אפשרי הן בשל העובדה שזהו מספר אינסופי של אלקטרונים ותנועות שלהם וגם בגלל שעד היום לא הצליח האדם לפענח את מהות המחשבה - כיצד אנו שולטים בחלקיקים אלו על מנת ליצור מחשבה זו או אחרת. זהו היסוד לתורת הכאוס, ומי שזוכר מ- פארק היורה" (השחקן ג'ף גודלבלום): תנודת כנפיים של פרפר בניו יורק, יכולה לגרום להורדת גשם ביפן... לסיכום, דעתי היא שכל מה שנעשה בעבר, הווה ועתיד הוא למעשה קבוע מראש ע"י הפיזיקה והכימיה, אולם אין אנו מסוגלים לראות קדימה או לבצע כל סוג של ניבוי. זאת אומרת, זה תלוי בנו בדרך הישירה אבל למעשה הבחירה נעשתה עבורנו באופן עקיף. תחשבו על זה. אם מישהו חושב שההסבר היה מעניין אבל ממש לא מבין בפיזיקה או כימיה ("מה זה לעזאזל אלקטרון?!?!") ורוצה לשאול או להבין עוד.. אני אהיה מחר בערב בצ'אט. מקווה שלא שיעממתי אתכם (ניסיתי מאוד שלא). ליאה.

תודה. אני מודה לכם על העצות של הזיכרון. ד"ר הידש נתת עצה טובה שכדאי לי לשים את הכסף שאני מאבד בתיק . זה רעיון טוב אבל הבעיה שלפעמים אני שוכח את התיק עצמו בכל מיני מקומות שאני הולך אחיהם עם התיק . בתשובתך גם שמתי לב לדאגה שאולי אני לא יוצא מהבית וזה סימן לא טוב. זה נכון שאני לא יוצא מהבית אבל אני לא יוצא מהבית בגלל שאני מפחד לאבד דברים כמו בכל פעם שאני יוצא הבית. הדבר מפריע לתפקוד שלי . התעניינתי על גילי אני בן 26. אני יכול לשמח אותך שאתמול יצאתי עם חברים עד שעה 4 לפנות בוקר ישבנו בגן ציבורי ודיברנו על החיים והייתי מת לשאול אותך שאלה באותו זמן כי הנושא היה מרתק מאוד אני בטוח שאם השיחה הייתה כתובה בכל פורום שיהיה אז היה לפורום ההוא רייטינג עצום. אני אספר לך את השיחה ואשאל את השאלה בהודעה חדשה.

לאבי שלום, אני מאוד שמח שיצאת מהבית והרגשת טוב עם החברים. לכן עולה בדעתי מחשבה נוספת, אולי תתן את הכסף לחבר שלך כאשר אתם יוצאים.... אני חושב שמאוד חשוב שתהיה כמה שפחות בבית ותהיה פעיל בלימודים או בעבודה. לגבי נושאי השיחה עניתי לך כבר, אני עובר על השאלות מהמאוחר אל המוקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

במידה ונטילת סרוקסט גורמת לסיוטים, האם עם הפסקת לקיחת התרופה הסיוטים יעלמו, או שזה עלול להזיק ולגרום לסיוטים בלילה להופיע גם לאחר הטיפול התרופתי?

מדובר בטיפול ממושך

לאפרת שלום, היתרון של הסרוקסט שלא נגרם נזק, כלומר גם כאשר ישנן תופעות לוואי, ואצלך סיוטים, התופעות נעלמות עם הפסקת הטיפול וגם טיפול ממושך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

את בטוחה שהסיוטים הן כתוצאה מהסרוקסט? אף פעם לא שמעתי על תגובה כזאת וגם אני לוקחת סרוקסט ולמזלי זה דווקא העלים את הסיוטים ואני ישנה מצוין. האם באמת יש קשר בין הסיוטים לנטילת סרוקסט?

אני מאחל לך חג שמח . תאכל הרבה מוצרי חלב זה בריא מאוד שיהיה שלום בית אצל כולם המון בריאות והצלחה וכל טוב לך ולכולם. שנראה רק אור בחיים. חג שבועות שמח ממני אריק{אגב בעוד כמה ימים אמשיך בעניין הבנה}. חג שמח נשמות טהורות

לאריק שלום, חג שמח והמון אושר, חסרת לי ואני עדיין מצפה להמשך הדיון על הבנה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש שיטה של גישה לאדם שנמצא בהתקף פסיכוטי שנותנת לגשת לתקשר איתו אפילו אם זה כרוך בלהיכנס לשיגעון שלו(לראש שלו) ופשוט לפתח איתו קשר חברות ?

אם יש דבר שאת לא רוצה לעשות, זה להיכנס לראש של אדם בהתקף פסיכוטי.

אדם שנמצא במצב פסיכוטי,בדרך כלל לא מודע בצורה רציונלית לסובב אותו.מדוע הרצון "להכנס לראש שלו"?

לרוויטל שלום, מצב פסיכוטי הוא לא מצב של הכל או לא כלום, גם אדם במצב פסיכוטי יכול לתפקד ולהתנהג בתחומים שונים כרגיל, נכון שישנם מקרים שבהם המצב הפסיכוטי קיצוני ואז קשה מאוד לתקשר עם האדם. כאשר אדם נמצא במצב פסיכוטי הוא פוחד מאוד ומרגיש מאוד מאויים, כך למשל אדם הסובל מפרנויה ובטוח שרודפים אותו מתנהג באופן לא הגיוני אבל פוחד מאוד. לכן כל כך חשוב ליצור אתו קשר ולתת לו ביטחון. אני עדיין לא מצאתי שיטה אחת שטובה לכולם. צריך ללכת על חוט דק של הבנה אבל גם לא הסכמה להכל. חוט דק שאני מבין כיצד אתה מרגיש, אני בטוח שאתה מרגיש וחושב כך אבל אני חושב אחרת.... כלומר מסכימים שישנה אי הסכמה. שאלתך מאוד חשובה ולצערי לעתים קשה מאוד להיות בקשר של הבנה ואמון עם אדם פסיכוטי. אבל תמיד חייבים לנסות, האדם הפסיכוטי נמצא במצוקה ומחפש את הקשר גם במצבים הקשים ביותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איך משפרים משמעת עצמית האם יש עיסוק שמשפר את משמעת העצמית כך שהעוסקים בו הם יותר מושמעים לעצמם ?

למשה שלום, אני חושב שאתה מתכוון לחינוך.... חינוך בבית הספר או בצבא. אם ישנן סיבות פסיכולוגיות לכך שאין אפשרות למשמעת אז אפשר בטיפול פסיכולוגי. גם לילדים או מבוגרים עם הפרעת קשב יכולה להיות בעיה של משמעת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש