פורום פסיכיאטריה

אני לוקח בבוקר לוסטרל 50 מ"ג ובערב קלונקס בשביל לישון בלילה. בהתחלה קיבלתי 2 מ"ג אבל זה גדל ל-4 מ"ג ואח"כ 6 מ"ג ועכשיו גם זה לא עוזר לי להירדם. כוס מים עוזרת לי יותר. השאלה מה לעשות עם עניין השינה? לאיזה תרופה לעבור? אני לא רוצה לוותר על הלוסטרל כי היא שיפרה אותי מאד. האמת היא שאני מפחד שלא אצליח להסתדר בלי הקלונקס אבל מוכן לנסות משהו במקום או בנוסף. תודה על טיפולך.

לסביון שלום, הלוסטרל אינו ממכר ולכן תמשיך אתו כרגיל. הבעיה עם הקלונקס שהוא ממכר וזו הסיבה שאתה זקוק למינון גבוה יותר וגם הוא מפסיק לעזור עם הזמן. באופן עקרוני צריך להפסיק עם הקלונקס ולאט לאט. הפסקה פתאומית תגרום לבעיות שינה חמורות. ישנן תרופות לשינה שאינן ממכרות מסוג הנוקטורנו. בכל הנושא כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל שידריך אותך בפרטים כיצד לבצע את השינויים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום, יש לי כמה שאלות על חרדה חברתית שנכתבו כבר אתמול, אשמח אם תענה 1.האם ייתכן שחרדה חברתית תיגרם אך ורק משרשרת אירועים טראומטיים , רמת הסרוטונין במוח והשפעות הסביבה ללא גורם תורשתי? 2. מה טווח הזמנים האפשרי לגמילה מסרוקסט/פקסט ואפקסור מהרגע שאני מתחיל לצמצם את המינון - במקרה שלי 2 כדורי פקסט ביממה ? 3.איך ייתכן שעברתי שירות ביחידה קרבית שכלל שירות במקומות כמו מחסומים ומוצבים בשטחים , שרות בגבול הצפון כולל השתתפות בשיירות שעלו ללבנון ,לינה עם 4-11 איש בממוצע בחדרים/אוהלים בממוצע במשך הסדיר וסיטואציות מסוכנות נוספות ובכל זאת החרדה החברתית ממשיכה ללוות אותי לצערי הרב גם אחרי למרות שבדיעבד במבט לאחור אולי אופי השירות בלם במידה מסויימת הדוגמאות שציינתי בהחלט הפחידו אותי ודרשו ממני כוחות נפשיים כדי להתמודד אבל עדיין הרבה פחות מאשר ההתמודדות הקשה שנמשכת עם החרדה החברתית היומיומית אציין שגם כשאני יוצא למילואים עוצמת החרדה החברתית מתמתנת- האם קיימת סיבה כלשהי לכך? 4. איך אני מפרק את חומות ההגנה שבנויות סביבי ושחוסמות אותי מליצור קשר אינטימי עם בחורה- אני בן 25 ואף לא היתה לי חברה, נושא שמאוד כואב לי מבחינה רגשית ? 5. איך אני מנתב לפחות חלק מהאנרגיות שמושקעות ב"לשים מסכות" ולנסות להסתיר ולהסוות את הבעיה של החרדה החברתית- אני רואה את זה כמשהו הכרחי כי לצערי עד עכשיו במסגרות השונות שעברתי לא קיבלו אותי כמו שאני כולל צעקות וויכוחים עם טונים גבוהים.- הכוונה לנסות להשקיע אנרגיות בדברים אחרים ההתעקשות להישאר ביחידה קרבית היתה מבחינתי לטעום איזשהו ניצחון קטן בשרשרת ארוכה מאוד של הפסדים וכשלונות שאני לא רואה כרגע מתי זה ייגמר 6. עד כמה יעיל טיפול בהיפנוזה לטיפול בחרדה חברתית ואם זה אינדיבדואלי לכל אחד? האם לפי הכללים כאן יש מגבלה על כמות השאלות או אורך המסרים מבחינת כמות המלל שניתן לכתוב בהודעה יחידה? במידה וכן עד כמה קיימת מגבלה מכיון שאני מעוניין לא להפר את הכללים בהערכה רבה, ח"ח 25

ל ח"ח ,מקווה שלא אכפת לך שאני עונה .. תרגיש חופשי לכתוב כמה שאתה רוצה , ולשאול שאלות . כל הכבוד שאתה מודע לבעיות שלך ומטפל בצד הפסיכיאטרי של הבעיה,שאני מקווה שיקל עליך , אולי כדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל וללבן את כל הנושאים שהעליתה פה, במילואים החרדה פוחתת אולי בגלל שכולם "שווים" כולם במדים ויש איזו אחווה,ומטרה משותפת ואולי פחות בדידות. לי לא נראה שטיפול בהיפנוזה יעזור לך , לדוגמא הבעיה שחוסמת אותך ליצור קשר אינטימי היא בעיה מורכבת , שכוללת גם חוסר נסיון ואת זה היפנוזה לא תפתור. תאמין לי הייתי בסרט הזה , אין פתרונות קסם, רק "עבודה " קשה על עצמך. מקווה שעזרתי במקצת. דורון.

שלום, אין מגבלה לאורך השאלות והתשובות, אבל אולי יש מגבלה לכוחות שלי. בכל אופן אנסה לענות כמיטב יכולתי ואם שכחתי משהו אתה בודאי מוזמן לשאול שוב. תחילה לשאלות שהתשובות קצרות. טיפול בהפנוזה עשוי לעזור, ובהחלט ברור שאירועים טראומתיים לא הטיבו את המצב הנפשי ואפילו היו גורמים לחרדה. בהחלט יכולים להיות גורמים חיצוניים בלבד ללא כל תורשה. הכל אפשרי. הגמילה המסרוקסט היא אינדיבידואלית, בעבר לא פעם הפסקתי סרוקסט באופן חד ולא קרה דבר, כיום מקובל להפסיק באופן הדרגתי, אין לכך כללים ברורים. תנסה להוריד כל שבוע בחצי כדור, אם זה מהר מדי תוכל להאט, אם הדברים זורמים אז מה טוב. החרדה עלולה לנבוע מגורמים חיצוניים או פנימיים=תוך נפשיים. כנראה אצלך מדובר על גורמים פסיכולוגיים תוך נפשיים ולכן כאשר המציאות החיצונית דורשת את כל תשומת הלב שלך אז אתה פנוי פחות לנפש שלך ואתה עסוק בענייני צבא או כל דבר אחר. ולכן בצבא הצלחת וכל הכבוד לך. אנשים שלא עברו את מה שאתה מרגיש אינם יודעים את גודל המאמץ אשר נדרש ממך! כל הכבוד! כיוון שמדובר בגורמים או בלשון הפסיכולוגיה קונפליקטים תוך נפשיים וחרדות קיימים גם הקשיים בקשרים של קירבה. לכן ההמלצה לפנות לשיחות חשובה מאוד מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם, אני יוצאת כבר תקופה ממושכת עם בחור נחמד שלא יודע כלום על הטפול הפסכיאטרי שלי. לא יודעת עד כמה זה קרוב..אבל אני לחוצה מהסטואציה בה אני אצטרך לספר לו, לדבר איתו על זה.. אני חוששת מהתגובה שלו. יש לכם איזה רעיון איך מדברים איתו על זה בצורה הכי טובה? ומה דעתכם איזה טווח של תגובות צריך להתקבל אצלי בהבנה (מ "אני צריך לחשוב על זה.." עד "יקירתי, זה לא מפריע לי" דרך "נעבוד על זה יחד.." ) ועל איזו תגובה אני צריכה לזרוק אותו ( אם הוא לא יזרוק אותי קודם.. :) )

1. האם מדובר בטלי שהיא דו קוטבית ? 2. אם את נמצאת בקטע הדיפרסיבי כרגע את צריכה לספר לו שכמו שרואים עלייך את נמצאת במצב רוח לא טוב וכדי לא לסבול סבל מיותר פנית לרופא המשפחה שהיפנה אותך למומחה והמומחה המליץ בפנייך על טיפול בתרופות. ספרי שבמאה ה 21 שימוש בפרוזק או סרוקסט הפך לדבר מקובל שאול

הי, אני סובלת מדכאון. אבל אין לי שום בעיה ל"שחק אותה" שהכל בסדר. כך שאם אני לא מספרת ,אי אפשר לדעת עלי כלום.

שאול בוקר טוב. סתם להשכלה כללית. מי שסובל מהפרעה דו קוטבית לא משתמש בפרוזאק או סרוקסט.

בוקר טוב. אני חושב שכל 1 מאיתנו מתחבט בשאלה. האם לספר מההתחלה,לתת לזמן קצת לעבור, כדי שבן הזוג יכיר אותי.אני הגעתי למסקנה שמי שרוצה להיות איתי בקשר,צריך לקבל אותי אייך שאני והופתעתי לטובה.

היי אני הייתי ממליץ לך בשלב זה לא לספר . את סיפרת שאתם יוצאים תקופה ממושכת, ז"א שהוא לא הרגיש שאת עוברת משהו (אולי כן), אבל הוא לא יודע על הטיפול הפסיכאטרי. ההרגשה שלי אומרת שאת מרגישה יותר טוב ולכן את רוצה לשתף אותו במה שאת עוברת. באיזה אופן זה מראה על התקדמות וחשיבה בריאה מצידך, זה נהדר! את בוודאי אוהבת אותו מאד ואת חוששת לספר לו שמא הוא יעזוב אותך,אז לדעתי אל תקחי בשלב זה החלטות, כשאת תרגישי מספיק חזקה ובריאה לקבל כל תגובה שתהיה אז תעשי זאת. מחזיק לך אצבעות בכל החלטה שתבחרי בה!

לדעתי, השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם מדובר מבחינתך בקשר שעשוי להיות קשר רציני. אם מדובר בסתם "פלירט" אני לא חושבת שיש טעם שתספרי לו. מצד שני, אם מדובר בקשר שעשוי לדעתך להפוך לקשר רציני יותר, את חייבת לספר. קשר, לדעתי, לא יכול להיות בנוי על שקרים וסודות אפלים. אני נוטה להוציא את כל השלדים האפלים שלי בשלב יחסית מוקדם (כמובן שלא בשיחה הראשונה, שניה או חמישית), אבל לפני שאני מפתחת רגשות כלשהן. אני מעדיפה שידע עלי את כל הדברים הנוראים לפני שפיתחתי רגשות כלפיו, כך שאם יחליט מסיבה זו או אחרת שאני מפחידה לו מידי - לפחות הפגיעה שלי תהיה קטנה יותר.

אני מצטרף לדעתה של סתם אחת. אם הקשר רציני,עדיף לספר כבר עכשיו. מי שבאמת ירצה אותך,יקבל אותך כמו שאת.

טלי היקרה אני כל כך מבינה לליבך משום שאצלי יחד עם הבעיה הפסיכאטרית מתווסף הצורך לספר על מחלה פיזית וזה לא פשוט. אני לא חושבת שיש חוקים לזה : מתי לספר.כל אחד עושה את השיקולים שלו אבל אני לא רואה טעם בלמשוך את זה כי בסוף שני הצדדים יכולים להפגע. טלי, מי שלא יקבל אותך בגלל הפגיעה הנפשית שלך אינו ראוי לך . דיכאון היא מחלה כמו כל מחלה אחרת ואין טעם לראות בה משהו פסול. עם זאת, לא כולם מסכימים להתמודד עם זה וזה לגיטימי לכן אני חושבת שצריך לספר די בהתחלה ואחרי שיצא לבנאדם קצת להכיר אותך ולעמוד על אופייך . בהצלחה

לטלי שלום, שאלתך מאוד חשובה ורבים מתלבטים בה. כמובן שלכל אחד ואחת ולכל זוג התשובה מעט שונה ואישית אבל הייתי רוצה להאיר על עקרון מסויים. העיקרון הוא לא הכל או לא כלום, כלומר לא לספר בכלל, או לקחת אותו לשיחה ולספר לו הכל. העיקרון הוא הדרגתיות. את יכולה לאמר יום אחד שאין לך מצב רוח, להגיע שהיו לך מספר ימים של דיכאון, להגיד שחשבת להגיע לטיפול בדיכאון, לשאול אותו לאט האם הוא מכיר אנשים שהיו בדיכאון, אחר כך לשאול האם היו במשפחתו או לו עצמו (יתכן שתהיה לך הפתעה כאן, דיכאון מאוד שכיח). אחר כך להתקדם עם הדברים ולראות את התגובות שלו. ישנם זוגות שלפני חתונה מגיעים לשיחה משותפת אצל פסיכיאטר. כך שהכל הדרגתי שיהיה רק טוב והמון אושר הידש

בזמן האחרון אני לוקחת חצי כדור של 0.5 מיליגרם פעמיים עד שלוש ביוםשל קלונקס. בנוסף אני לוקחת פלוטין אחת ליום. מהי הדרך המהירה והיעילה ביותר להיגמל מתרופות אלה , אני מתחילה לחוש תלות במיוחד בשימוש בקלונקס? צתודה מראש

מדובר בכמות קטנה של קלונקס.האם עד כדי כך זה מפריע לך? בכל מקרה תתיעצי עם הרופא המטפל שלך. אני למשל לוקח כדור 1 של 2מ"ג ואני לא מרגיש תלות.

היי את משתמשת בכמות קטנה וכנראה זמן לא ממושך (להערכתי שבועיים שלושה), כך שהגמילה לא צריכה להיות קשה. לפלוטין אין התמכרות. תנסי באופן טבעי להפחית בלקיחה. כלומר כאשר את מרגישה שאין צורך אל תקחי, אם אפשר חצי כדור אז תסתפקי בכך, ולאט לאט תפסיקי. שיהיה רק טוב הידש

שלום ד"ר הירש האם אתה יכול להמליץ על שיטת טיפול מסויימת (קוגניטיבית וכד') , לטיפול בהתקפי פניקה ולתהליך גמילה מקלונקס? תודה

לנועה שלום, את כותבת על טיפול קוגניטיבי והוא בהחלט מומלץ. כיום בארה"ב זה הטיפול המקובל -קוגניטיבי התנהגותי. בארץ ישנם מטפלים מעטים שמכירים ועובדים בדרך זו אבל אפשר למצוא, תלוי באזור המגורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נועה אני עברתי טיפול התנהגותי, של 5 פגישות שעזרו לי מאוד, אם תרצי אתן לך את שם הפסיכולוג, הוא פסיכולוג קליני

שלום לכולם בפורום של דוקטורס נמתחה ביקורת על הפיכתו של פורום הפסיכיאטריה לפורום תמיכה הדדית .לביקורת הזו אין אחיזה במציאות משום שמי שזקוק לשירותי הפסיכיאטריה זקוק מעבר לתרופות ולמטפלים מקצועיים גם לחברים שאיתם אפשר להחליף רשמים על חוויות טיפוליות ועל חוויות שנובעות מהמחלה. ביחסי עם חברתי בולטת העובדה שאני לא יכול לשוחח עם בני משפחתי הגרעינית על חוויותי כחולה והיא לא יכולה לשוחח על כך עם בני משפחתה. שנינו משוחחים על כך אחד עם השניה. בתחום המצומצם יותר של הפרעה דו קוטבית אני משוחח עם ידידה אחרת על החוויות של "רוח השטות" שנוחתת עלינו מידי פעם וגם בנושא הדו קוטביות אני לא יכול לשוחח עם מי שבכרוניקה שלו "רק" חרדות או דיכאון חד קוטבי. יש משתתפים שאינם יכולים לשוחח עם משתתפים אחרים דרך תוכנות מסרים כמו איי סי קיו בגלל שבן הזוג מטחל וטו או בגלל חוסר התמצאות בתפעול תוכנות. במקרים מסויימים האפשרות היחידה של החלפת חוויות עם משתתף אחר היא הפורום שאול שאול שאול שאול

אני חושבת בדיוק כמו שאול. יש גם בעיה לעשות הפרדה בין שאלות רק על תרופות ושאלות בכלל. הרי ד"ר הידש מכיר כבר כמעט כל אחד ואחד פה ואת הבעיה שלו כך שאני למשל מרגישה בנוח לשאול דברים שהם לא רק על תרופות אלא הבעיה בכלל. חוץ מזה תחום הפסיכותרפיה לא כולל אך ורק תרופות. גם הפסיכיאטר לפעמים מעודד ותומך. ואני יכולה להעיד על עצמי שבלי התמיכה שלכם לא הייתי מצליחה כלום!

אני חושבת שהחופשיות שמרגישים כאן מעניינת יש קונוטציות טובות אחד עם השני בקשר להפרעות ולמחלות של כל אחד, ויש מי שמפקח על הכל. יש פעמים שרוצים לדבר על דברים רגילים עם חברים ,אנשים רגילים ללא המחלות ויש לפעמים הצורך לדסקס להבין ולהחליף מידע עם אנשים פחות או יותר ,כמונו .

לפי ההגיון שלך לא צריך פורום פסיכולוגיה או פורום טראומה כי הרי הכל הוא חלק מבריאות הנפש. זאת גישה שיכולה להתאים כאשר החשיפה של האתר היא נמוכה. כאשר נכנסים לאתר הרבה משתתפים אי אפשר להעמיס על פורום אחד יותר מדי ולכן יש צורך בחלוקה. נושאים הקשורים לטיפול בשיחות אמורים לידון בפורום פסיכולוגיה או פורום פסיכותרפיה, נושאים הקשורים למחלות נפש וטיפולים תרופתיים בפורום פסיכיאטריה וכך הלאה. בהחלט יש מקום לפורום תמיכה הדדית בפיקוח מקצועי אבל כאמור כל דבר במקום שלו. השיטה הזאת קיימת בכל הפורטלים האחרים- למשל קהילת ברה"ן של YNET מחולקת לעשרות פורומים שונים כאשר ישנה חפיפה מסויימת ביניהם אבל לכל פורום ייחוד משלו. בפורומים בחו"ל החלוקה היא הרבה יותר נוקשה ו"שיחה חופשית" בין הגולשים לבין עצמם זה דבר שלא יעלה על הדעת בפורום רפואי ייעוצי.

שלום רב, לפני שלושה חודשים התאשפז אחי בן 41 בטירה לאחר שנתפס בשוויץ כשהוא תחת התקף פסיכוטי. לפני 6 שנים היה לו התקף ראשון אשר אחריו התאשפז למשך 3 חודשים. לפני 21 שנים נפצע בלבנון במלחמת של"ג והוכר כנכה צה"ל על פגימה באוזן 10%. במהלך האישפוז הראשון (בהתקף הפסיכוטי...) הובחן כסכיזופרן. החלטנו להתחיל מהלך של תביעה נגד משרד הביטחון שיכירו בו כנכה צה"ל הסובל מהלם קרב כי לדעתנו מה שיש לו זה הלם קרב ולא סכיזופרניה. הסיבה שלא הגשנו תביעה עד היום היא מפני שלא ידענו איך עושים זאת ולאחי לא הייתה המודעות לכך. הוא נקלע לחובות כבדים, אין לו בית, לא אוטו, לא משפחה, הוא חייב לשלם מזונות עבור שני ילדים. מנסיונך הרבה, מה הסיכוי שיכירו בו כנכה צה"ל הלום קרב, והאם יש צורך שנקבל חוות דעת מפסיכיאטר לצורך התביעה ?! בתודה, אורי.

אם לאריק שרון אושרה נכות רטרואקטיבית 50 שנה אחורה,אני לא רואה כל סיבה למה ידחו אותכם.התהליך הוא לא מהיר,צריך הרבה סובלנות.כמו כן יש ועדה בשם "ל",שהיא ועדת חריגים שבראשותה יושב שופט מחוזי.

אם לאריק שרון אושרה נכות רטרואקטיבית 50 שנה אחורה,אני לא רואה כל סיבה למה ידחו אותכם.התהליך הוא לא מהיר,צריך הרבה סובלנות.כמו כן יש ועדה בשם "ל",שהיא ועדת חריגים שבראשותה יושב שופט מחוזי.

אם לאריק שרון אושרה נכות רטרואקטיבית 50 שנה אחורה,אני לא רואה כל סיבה למה ידחו אותכם.התהליך הוא לא מהיר,צריך הרבה סובלנות.כמו כן יש ועדה בשם "ל",שהיא ועדת חריגים שבראשותה יושב שופט מחוזי.

לאורי שלום, בעיה קשה, בדרך כלל בתביעות כנגד משרד הביטחון ישנה התיישנות של שבע שנים. כלומר אם לא הוגשה תביעה אז הנושא סגור. אולם ישנם חריגים. ראשית אחיך כבר הוכר כנכה כאשר נפצע אבל אין הכרה במצב הנפשי, כיוון שהוא הוכר כנכה אז יש סיכוי לחבר בין הדברים. גורם מעודד שני הוא שבתביעות נפשיות לעתים מסכימים שההתיישנות אינה מתאימה ומקבלים תביעות למרות שעברו השבע שנים. האבחנה מבחינתכם פחות חשובה, לעתים גם סכיזורפניה פורצת בגלל טראומה בשירות ומכירים בסכיזופרניה שפרצה בגלל תנאי השירות. משרד הביטחון בדרך כלל מאוד קשה, לכן הסיכויים לא גבוהים ויתכן מאוד שתזדקקו לעורך דין טוב. בכל אופן אפשר לנסות לתבוע ללא עורך דין וללא חוות דעת ואז במידה ותקבלו דחיה לפנות לעורך דין. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

לא עולה לי ודווקא עד שכתבתי הודעה כ"כ ארוכה :(((((((((( לא מצליחה לישון, לא מצליחה להשאיר הודעה.. נמאס!

לסתם אחת.. גם אני לא נרדמת. אם את רוצה להפגש בצ'אט אז תכתבי לי תגובה עכשיו ואני אגיע ביי ליאה.

http://www.icallisrael.com/..מקווה שתצליחי,,כתבי עוד פעם אל תתיאשי.

אם יש לך אייסיקיו אשמח להיות איתך בקשר, ולא רק בלילות לבנים... את יכולה לשלוח את מספר האייסיקיו שלך לאמייל שלי שמופיע.

אני רוצה להודות לכם מכל הלב על המכתבים שהגבתם זה מאד ריגש אותי כשקראתי את המכתבים של כל אחד ואחת מכם נתתם לי להרגיש שאני באמת לא לבד ... וזה כבר נותן הרגשה טובה שיש עם מי לדבר ויש מי שמבין אותי תודה תודה תודה ושהשם ייברך אתכם - אמן בשורות טובות מכל הלב גניפר

היי ברוכה גם את, גניפר.

הי גניפר אין בעד מה. כמו שכבר אמרת- כלונו היינו שם וחלקנו עדיין שם לצערנו. יהיה בסדר שלך, אריאל

שלום, היה לי יום מלא לחץ וחרדה, ולקחתי 4 כדורי קסנקס 0.5 מ"ג , אחד כל כמה שעות. בדר"כ אני מסתפק באחד ליום וגם זה לפעמים לא. עכשיו אני מרגיש מותש ועדיין חרד. שאלתי- עד כמה כדורים מותר לקחת ביום במצב כזה? מה עלי לעשות? אני פוחד מנזק לגוף. ובאותה מידה למערכת העצבים. אודה על תשובתכם. אורי.

לא יקרה שום נזק. קיימים הרי גם כדורים של 2 מ"ג. אז תחשוב שלקחת כדור אחד של 2 מ"ג. אגב, קסנקס לא מתאים למינונים גבוהים. אמנם יש כאלה שלוקחים גם 6 מ"ג, אבל עדיין, לדעתי, אם אתה צריך מינונים גבוהים עדיף קלונקס שיש לו השפעה לכל היום ולא רק לכמה שעות. קלונקס אפשר לקחת 20 מ"ג לכל היותר. יש כאלה שלוקחים 30 מ"ג, אבל זה כבר ממש מוגזם. תעבור לקלונקס- הוא הרבה יותר חזק ואפשר לקחת מינונים יותר גבוהים (בד"כ עד 10 כדורים ליום של 2 מ"ג).

תודה אלכסנדרה. אפשר לקבל עוד מידע על הקלונקס? כלומר, מה ההבדל העיקרי בינו לבין האחרים מלבד משך ההשפעה? ומתי מעדיפים לתת אותו ולא אחר? שוב תודה אורי.

הי אורי כדורי הרגעה אומנם עוזרים אך לטווח המיידי וקצר. אם החרדות הם עסק מתמשך אצלך רצוי שתפנה לייעוץ פסיכאטרי לקבל טיפול תומך ממושך ונכון. משחקים עם כדורי הרגעה ולקיחת מינונים גדולים יכולה לגרום לתלות בכדור וחבל. לעומת זאת, טיפול אנטי חרדתי ממושך הוא יעיל ואינו ממכר. הבחנה היא הצעד הראשון בהצלחה

לד"ר הידש-שאלה נוספת האם קיים הבדל בין אלפרליד לקסאנאגיס?

ההבדל היחיד הוא במחיר של התרופה. לחרדה חברתית עדיף קלונקס. קלונקס יותר חזק ומשפיע לכל היום ולא רק לכמה שעות. מינון מקסימלי לקלונקס- 20 מ"ג, אבל אפשר להסתפק בהרבה פחות. בד"כ נותנים גם SSRI .

שלום רב, מדובר באותה התרופה אולם מבתי חרושת שונים. כמו אקמול ודקסמול שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי על מה אתא מדבר? אולי תעדכן אותנו. ביי וערב טוב

התחלתי בדיוק בתוכנית כזו שמשלבת פסיכולוגיה ביולוגיה (יש גם בת"א ובבר אילן) 59, לשאלתך, זה סתם תוצאה של שוטטות רבה בצ'אטים. הרבה אנשים מוסיפים את ה"גיל" שלהם ואח"כ מתגלים כבני 14- למרות שאני חייבת להוסיף פה כדי לא להעליב את נועה 47 שאני משערת שאצלה זה באמת הגיל...

מעניין ונעים להכיר. למה עזבת את הביולוגיה , כי השילוב נשמע מעניין מאד.

היה לי מעניים בהתחלה אבל הגעתי למסקנה אחרי שנ וחצי שפסיכולוגיה זה יותר התחום שלי.

טיפול בעזרת בעלי חיים בבעיות / הפרעות נפשיות בכלל ובחרדה בפרט - אני ממש ממש אוהבת בעלי חיים ויצא לי לקרוא המון באינטרנט על טיפול בעזרת בעלי חיים. אני מאמינה שזה מרגיע ועוזר לטיפול גם בחרדה. מאחר ואני לא גרה לבדי אלא עם משפחתי אני מנסה לשכנע אותם שאם נביא כלב זה יעזור לי להתגבר על החרדה. כפי שכבר סיפרתי כאן בפורום התחלתי להתגבר על החרדה שלי (אגורפוביה) ואני כבר יוצאת כמה פעמים בשבוע מהבית ואפילו מאוד נהנית אבל מאמינה שעם כלב אני אצא יותר. אבל הם אומרים שאחרי שאני אצא אני אקבל כלב - כמו צ'ופר. מה דעתך ד"ר הידש, ודעתם של המשתתפים האחרים, לגבי טיפול בעזרת בעלי חיים? האם לפי דעתכם זה באמת עוזר? (אני מתכוונת בנוסף לטיפול תרופתי ושיחות ולא במקום).

איך עוזר? כלב: הוא מוציא אותך מהבית-חשוב לצאת פוגשת ומכירה באמצעותו אנשים חדשים מטפלת בו ונותנת אהבה - חשוב גם לתת והוא מחזיר אהבה ללא תנאי חתול: תלוי... הרגדולים לא שורטים ונותנים לך לאהוב אותם עד לשמים אם את מחפשת לפנק ייצור קטן ושעיר

אבל זו אחריות גדולה מאד לקחת כלב. צריך לשקול עד הסוף אם זה מתאים. ראיתי הרבה אנשים שלקחו כלבים ואין להם מושג איך מטפלים בהם כמו שצריך. צריך לדאוג לכל צרכיו לא לשכוח ולא להזניח בשום אופן: גם הפיסיולוגיים: אוכל, וטרינר, טיפול נגד טפילים וגם הפסיכולוגיים: לצאת איתו מספיק פעמים ביום למספיק זמן, לא להשאיר אותו יותר מידי לבד בבית, לשחק איתו, ולאהוב לאהוב לאהוב

גם אני סובל מאגרופוביה,אשמח לדעת איזה טיפול תרופתי עזר לך?? תודה-אודי דרך אגב איך התחילה אצלך האגרופוביה???

הם אומנם לא כלבים אבל לי יש 3 ואני כל כך נהנית. יש להם תחושה כשמישהו חולה או יש מצב רוח רע, הם ישר באים ומתלטפים , לא צריך לטייל איתם והם מתרחצים לבד. כיף גדול!!

הכרתי פה המון אנשים עם חרדה אבל לא אגורפוביה, אז נעים מאוד! אני מקבלת טיפול תרופתי שלא עזר לי לחרדה אלא יותר למצח הרוח - "סרוקסט". נתן לי כוח לצאת מהמיטה, לעשות דברים כל היום, ליהנות ממה שאני עושה, לצחוק. הטיפול שלפי דעתי יותר עזר לי היה טיפול שקיבלתי מפסיכותרפיסט (שהוא גם הפסיכאטר שלי) - 10 פגישות שבהם הוא לימד אותי לשנות את קו המחשבה שלי - לתקן מחשבות שליליות, להבין מחשבות שמונעות ממני להתקדם (תרתי משמע) ולדעת ליישם את זה לבד. אני מאוד מאמינה בזה שכל רגש שלנו נובע ממחשבה מסויימת. כלומר אם אנחנו חרדים זה נובע ממחשבות שגורמות לנו להיות חרדים, ברגע שנשנה אותם החרדה תחלוף. אחת המחשבות המפחידות ביותר שהיו לי זה שהרגליים שלי יתקעו לי בחוץ. בעזרת הפסיכותרפיסט נברתי בזיכרון שלי והבנתי שדווקא כל פעם שהייתי בחרדה דווקא הרגליים שלי היו כמו של צבי :-)) מהר מאוד הצלחתי לברוח, אז למה שעכשיו הם יתקעו?! אולי אני מציגה את זה בקלות אבל זה לא. זאת עבודה קשה אבל עובדה שלי זה עוזר. אני אמנם רק בחודשיים האחרונים מצליחה להתקדם אבל יש לי עוד דרך ארוכה ואני מאמינה שיהיה טוב בסופו של דבר! מקווה שגם אצלך :-) אתה שואל איך התחילה האגורפוביה - זאת שאלה מאוד טובה ומסובכת... ואני גם לא חושבת שכדאי לדון בה. צריך בחיים להמשיך הלאה מבלי לנבור בעבר כי זה רק גורם למחשבות יתר, שהשליליות שבהן רק מתרבות עם הזמן. מה שיותר חשוב זה לחשוב איך לצאת מזה! בהצלחה ומקווה שגם אתה יום אחד תדווח פה על התקדמות :-)

הטיפול בעזרת בעלי חיים מיושם במספר מחלקות בבית החולים אברבנאל,עם תוצאות די טובות.אין ספק שברגע שיהיה לך בבית כלב תצטרכי לצאת איתו,רמת החרדות ירדו ותוכלי להתמודד עם האגורופוביה בצורה טובה יותר. בהצלחה

רוצה לעזור לי לשכנע את המשפחה שלי? ;-)))

יפעת המקסימה אני כמובן בעד. יש לי כלב בבית ואני לא יודעת אם הייתי עוברת את התקופות הקשות בלעדיו כמ שעברתי . הוא הבייבי שלי ובעצם רוב עולמי. העניין בבעלי החיים הוא שהם משרים אווירת רוגע וביטחון משום שהם לא ישפטו אותך לרגע ולא משנה איך תראי באותו היום ומה תעשי. כלבים בעיקר יודעים להעניק אהבה וזה משהו שכולנו צריכים ובמיוחד אלה הסובלים מדיכאון וחרדה שזקוקים לחיזוקים והפגנת חיבה. חבל לי שההורים שלך מציבים גבולות כי זה קצת פוגם בעניין. זה כמו להגיד לילד שרוצה ללמוד לנגן על פסנתר כתחביב: "ניקח לך שיעורים אבל רק אם תתאמן שלוש שעות ביום" הרי זה פוגם בתחביב. אבל מצד שני אולי זה הדרך שלהם לדרבן אותך לצאת ואני בטוחה שהם רוצים בטובתך. יפעתוש', אני חושבת שזה רעיון מצוין ושכל הצדדים ירוויחו. את תרוויחי חבר לחיים והכלב ירוויח בעלים מקסימים ומטפלת נפלאה ומסורה אוהבת, אריאל

בוקר טוב יפעת, תקופת החרדות שלי היתה כנראה עוברת אחרת לולא גיזמו, החתול שלנו. הוא פשוט נתן לי הרגשה כאילו הוא שומר עלי. בלילות בהם התקשיתי להירדם היה שם את ראשו לידי, ער לכל תנועה שלי, הולך אחרי לפנות בוקר למטבח כשהכנתי לי משהו חם לשתות, יושב על צג המחשב כשניסיתי לכתוב משהו בשעות הדמיוניות והקרות של החורף, באשמורת השלישית. כשהתחלתי לצאת מהבית כדי ללכת בשכונה, היה הולך לידי, מלווה אותי כל הדרך. מעולם לא שרט, לא גרם לשום נזקים בבית, איפשר ללטפו ולחבקו. הוא איפשר לי רגעים של שמחה בין ובתוך הדמעות והקל מאד על הבדידות והכאב שחוויתי. מאליו יובן שאני ממליצה...:-) מייאו..מייאאאוווו...

תודה רבה על התשובה :-) המשפחה שלי ממש לא מונעת ממני לקבל כלב אלא מנסים לדרבן אותי, בעיצתה של העובדת הסוציאלית, הם אומרים שברגע שאני אצא כל יום אני אקבל במתנה כלב. הם חושבים שזה יעזור לי לרצות לצאת המון. אני חושבת דווקא להיפך - שאם אני אקבל כלב הוא יעזור לי לצאת המון - גם כי אני אצטרך לדאוג לצרכיו וגם כי יהיה לי עם מי לצאת כל יום וגם כי יהיה לי 'חבר' פרוותי, מתוק ומרגיע :-))) השאלה מה בא קודם הביצה או התרנגולת או במקרה שלי - הכלב ואז להתגבר על החרדה או להתגבר על החרדה ואז לקבל כלב :-))

לא נכנסתי לפה מאתמול ובטח יקח לי שעות להשלים את כל מה שכתבתם היום אז אני בסה"כ רוצה לדעת מה קורה עם הפורום החדש לחבר'ה? עברתם לשם כבר? אני כבר אעשה בדיקה לרות אם קרה פה משהו מעניין היום אבל לגבי הבעיה של אריאל עם ה-java - אולי ד"ר הידש יוכל לעזור לך כי גם לו הייתה את אותה בעיה אבל עכשיו זה בסדר. חבל שלא באת אתמול היה ממש כיף ודווקא שאלתי איפה את ולא הבנתי למה לא הגעת! אתמול פרוזי העלתה את ההצעה לפתוח בפורום החדש גם צ'ט וכך לא כל אחד יוכל להיכנס לשם בקלות. נקווה שזה אולי יעזור לך. פרוזי אמרה שתשאל את ד"ר הידש אם דבר כזה אפשרי. ערב נפלא לכולם!!!

אריאל, אני כותבת לך הודעה בפורום תמיכה תכנסי לשם רגע כדי לקרוא.

איך אני מגיעה לפורום החדש?

איך את מרגישה היום? יותר טוב? אוהבת, אריאל

היי אני מרגישה בסדר.אני חייבת לציין שכשלקחתי את הכדורים במינון של כל יום כדור,הרגשתי רע יותר ולכן החלטתי להפסיק.כל התופעות המוזרות שהזכרתי,היו גם כשלקחתי את הכדורים במינון הקודם,כך שלא ניראה לי שכדאי להפסיק את תהליך הגמילה. אני תמיד לוקחת בחשבון,שיכול להיות ואני ארגיש רע ואצטרך לחזור ולקחת כדורים,מה שבטוח לא את הסרוקסאט.אני מקווה שלא אצטרך,אבל החיים כבר הפתיעו אותי ולכן אני מוכנה לכל מכה שתגיע. אני הרבה יותר חזקה נפשית מאז המקרה (הלידה הטארומטית).אני חושבת שדי השתניתי.חבל שצריך לקבל מכה כל כך חזקה,על מנת להבין שאנחנו בסך הכל אורחים בעולם הזה.ולכן,צריך להנות מכל רגע ורגע.לא לקחת דברים יותר מידי ללב ובכלל ,להירגע,ולהירגע מהכל.לקחת דברים בפרופורציות.אני חייבת לציין,שאת זה לא ידעתי לעשות לפני כן.היום אני מרגישה חזקה יותר לגבי הכל.אז כניראה שזו הדרך שאלוהים בחר בשבילי כדי ללמוד את החיים ו....נקווה שהצלחתי לעמוד במשימה שהציב לי. תודה על הכל, שגב

אני בטוחה שאת יודעת מה טוב לך וכל שנשאר לי לעשות הוא לחזק אותך ולאחל לך המון בהצלחה. אני מחזיקה לך אצבעות. גם אני מרגישה בנאדם אחר לחלוטין ממה שהייתי לפני שהחרדות התחילו ואני באמת מאמינה שמה שצריל לקרות קורה. כנראה שהיינו צריכות את הפוש המסיבי והקשה הזה בכדי לגלות דברים על עצמנו ועל העולם שאולי לא היינו מגלות ללא החרדות. הנה, דרך חיובית להיסתכל על הדברים תרגישי טוב מקסימה ותמשיכי לעדכן אוהבת, אריאל

אחרי דיון ארוך עם הפסיכיאטרית של כמעט שעה הוחלט לנסות IXEL כדי שסוף סוף אני אוכל אולי לרדת במשקל. בהתחלה היא חשבה לתת לי זיבאן, אבל משום מה חזרה בה. למישהו יש מידע עדכני על התרופה? הבנתי מד"ר הידש שהיא עוד לא קיבלה את אישור ה-FDA ולכן הוא לא ממהר לתת אותה.

מעט מידע על התרופה http://www.infomed.co.il/questions/q_072502_2.htm כאן כתוב שלא אושר עדיין ע"י ה FDA http://www.healthandage.com/Home/gm%3D6!gid6=807

שלום רציתי לשאול אני סובלת מחרדה מדופק מהיר אי שקט סחרחורות עכשיו הרופא נתן לי אלטרולט עכשיו רשום שהתופעות לוואי הם סחרחורות ואי שקט האם בהתחלה זה יגביר לי את הסחרחורות והאי שקט ואת הדופק המהיר אני פשוט מפחדת לקחת את הכדור האם אני יכולה להרגיש יותר גרוע ממה שאני מרגישה עכשיו ואחרי כמה זמן אמור לעבור התופעות לוואי הללו הוא נתן לי מינון 10 מילגרם ואמר לי לקחת חצי כדור במשך שבועיים ואחר כך לעלות לכדור שלם האם המינון הזה הוא מינון נמוך ? אני מצטערת על השאלות פשוט אני די בורה בנושא ודי מפחיד אותי לקחת כדורים שמשפיעים על המוח האם תוכל להסביר לי ולהרגיע אותי קצת מה הכדור עושה ואחרי כמה זמן יש השפעה ? תודה

ושוב השאלה שלי, מדוע ממשיכים לתת את התרופות הישנות האלה. עם תופעות הלוואי שלהן.

מיכל תופעות הלוואי של הכדורים הללו אמורות לחלוף לאחר תקופה ראשונית של הסתגלות לכדור. מצד שני, יש כיום תרופות חדישות יותר, וכפי שכתבתי למטה קשה לי כל פעם מחדש להבין מדוע ממשיכים להשתמש בתרופות הישנות, שיש להן תופעות לוואי קשות יותר, ועושות אותה פעולה, לפחות. נילי.

כל המחקרים מראים שהתרופות הישנות (טריציקלים ו-MAOI) יותר יעילות מהתרופות החדשות (פרוזאק ואילך). יש יותר תופעות לוואי אבל במקרים קשים הן עובדות יותר טוב. יש גם את העניין הכלכלי- התרופות הישנות הרבה יותר זולות מהחדשות וכידוע רופאים לוקחים גם את זה בחשבון. למרות הכל- עדיין משתמשים בחדשות ברוב המקרים.

שלום לכולם היועץ שלי המליץ לי לפנות לפסיכאטר כדי לקבל עזרה בתרופות. אני די חוששת כי אין לי מושג בכלל על כדורים ופסיכיאטריה. רציתי לשאול כאן את מי שכבר התנסה בטיפול מעין זה באילו כדורים מדובר (משהו התחלתי , לא מדובר על מחלת נפש) אילו סוגים? ומה תפקידם? האם יש כדורים ספציפיים שעוזרים נגד העייפות הנפשית, הקושי לבטא את עצמך ולהשיג מטרות? האם זה עזר לכם?? כמה זמן לקח עד שהרגשתם טוב יותר?? והאם זה לא מסוכן? התמכרות ונזקים פיזיים? אני גם אודה לד"ר אם יכול לענות לי (בעצם להרגיע אותי) :))) תודה לכל מי שיענה לי! נ.ב. אם תרצו להפנות אותי למאמרים בנושא אשמח.

אומרים ש-IXEL טוב לתשישות כרונית וגם להפרעות חרדה. יש כמובן תרופות נוספות כמו אדרונקס או לוסטרל. קשה להגיד מה התרופה הכי טובה כי זה מאד אינדיבידואלי ותלוי הרבה גם בניסיון של הרופא. מדובר על תרופות פסיכיאטריות ולכן השלב הראשון הוא איבחון פסיכיאטרי. אפשר באופן פרטי או דרך המרפאות לבריאות הנפש. בהצלחה.

להודיה שלום, השלב הראשון הוא לא לפחד ולהגיע לאבחון. יתכן שאת מדברת על תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש שהפרוזק היה הנציג הראשון במשפחה זו. מדובר בתרופות שאינן ממכרות ולא גורמות נזקים לאברים השונים של הגוף . את יכולה לקרוא ולקבל אינפו. רבה בשאלות השונות בפורום. אם יהיו לך שאלות ספציפיות יותר אשמח לעזור שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

לדר הידש אני מקבלת את האותיות שם הפוכות באותו פורום מה עושים?

תלחצי view encoding Hebrew (windows

אני אדם מבוגר{ "זקן"}מותי צפוי לי ואני מחפש לקרא ספר או סיפורים או משהו כזה העיקר שיש בו מידע שישפיע עלי להשלים עם המוות, להשלים יותר נכון עם הכאב הפיזי ועם מה שלפני כך שאוכל לעשות שימוש מושכל עם הניסיון שיש לי{איבדתי המון אנשים בחיי}ולגייס ולפתח בעצמי מחשבות חכמות של אדם שהיה כבר בסרט הזה להסתכל עליו מאחור ולהגיד זה היה נורא ואיום או משהו כזה. הייתי מבקש ממך אם אתה יכול להפנות אותי לפתגמים חכמים או לספרים מסויימים או לכל מקור מידע שיש בו ידע שיכול לעזור לי להשלים עם הסוף ולפקוח את ניסיוני ואת הבנתי. אני אודה לך מאוד .

לאבי שלום, צר לי לשמוע על מצוקתך, התרשמתי מהתמודדותך ורצונך להבין את המשמעות של התהליך שאתה עובר. קראתי לא מזמן ספר אשר קרוב מאוד לדעתך, מדובר על מטפל אשר נפגש עם המורה שלו הסובל ממחלה קשה ועומד למות. הספר נקרא "ימי שלישי עם מורי"-איש זקן, איש צעיר ומשמעות החיים. מאת מיץ' אלבום. אשמח "לשוחח" על כך הרבה בריאות דר' גיורא הידש

האם אתה מתכוון לספר בתרגומה של הפסיכולוגית ניצה אייל ? זה ספר נחמד האם אתה מכיר עוד ספרים או פתגמים שקשורים לעניין ?

שלום, רציתי לברר בקשר לחצי כדור אדרונקס שאותו לקחתי יחד עםכדור פרוזק , נראה לי שהוא גרם לי לרעידות משמעותיות בכל הגוף,.זה בולט בעיקר בתפקוד של הידיים.. לפני שלשה ימים עברתי לטפול באפקסור (במקום בצרוף הנ"ל) הרעידות לא פוסקות. האם זה קשור לכדור מסוים? לשילוב מסוים? האם שמוש באפקסור יגרום לרעד באותה מידה ואם כן איך אפשר לטפל בתופעת לוואי זו?? מחכה לתשובה, בחיל ורעדה... :) טלי

לטלי שלום, אני מקווה ש"החיל והרעדה" יפסקו... בכל אופן אני תמיד מעדיף טיפול עם תרופה אחת מאשר עם שילוב בדיוק בנקודה הזו. אם נוטלים תרופה אחת אז אפשר לראות מה קורה והדברים פחות מבלבלים. באופן עקרוני כל התרופות הללו עלולות לגרום לרעד. כיוון שהרעד היה עוד לפני האפקסור והחשוד העיקרי הוא האדרונקס אז הייתי מחכה לפחות עוד שבוע כדי שתתנקי מהתרופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולם ולד"ר גיורא הידש! האם מישהו מכם היה פעם באשפוז פסיכיאטרי? אפשר לענות בעילום שם.. אני פשוט חושבת להתאפז כי כלום לא עוזר לי. איך אפשר לעשות את זה? לא יודעת אם אני רוצה דרך הפסיכיאטרית שלי. אודה לכם על התגובות! רצוי באזור המרכז. תודה ענת.

הייתי, אבל לא בכפוי. "נמלטתי" משם אחרי 24 שעות. זה לא היה בשבילי. אני טיפוס של פרטיות - אין את זה שם.

ל nobody איך הגעת לאשפוז? איפה היית מאושפזת? מה נתנו לך שם? אנא ספר\י לי זה מאוד חשוב תודה תודה ענת.

מה את מצפה להשיג באשפוז? האם הפסיכיאטרית שלך חושבת שאת זקוקה לאשפוז? מעבר לאשפוז יש גם מעון יום שאת נמצאת שם עד הצהריים. המסר שלך הוא נורא כללי.

לענת שלום, אני מבין שאת במצוקה וקשה לך. אשפוז בפסיכיאטרייה הוא דבר יחסי ואם המצוקה גדולה אז לעתים סביבה תומכת ומנוחה ערכם רב. עם זאת כמובן שישנם חסרונות לאשפוז ולכן צריך למצוא את הדבר המתאים לך אישית. באופן כללי, עדיף להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי, בבתי חולים רבים ישנן גם מחלקות פסיכיאטריות. הדרך הפשוטה ביותר להתאשפז היא כמו בכל בעיה, להגיע לחדר מיון ואם הרופא התורן רואה צורך הוא יאשפז. אפשר להגיע לחדר מיון בנושא פסיכיאטרי גם ללא מכתב הפניה. תשמרי על קשר דר' גיורא הידשד

צהריים טובים ברצוני לומר לך מספר דברים , קבעתי תור אצל פסיכיאטר לעוד שבועיים ובמקביל פניתי לרופא המשפחה שלי שייתן לי כדורים מרגיעים הוא נתן לי לוריוון פעם ביום , את האמת אני חוששת מלקחת אותם מכיוון שאני לא רוצה להיות תלוייה בהם. האם אתה חושב שהם יוכלו לעזור ממתינה לתשובתך גניפר

הי גניפר. כדורי הרגעה הם כמו אקמול אם נעשה פה אנלוגיה. הם אמורים להקל על סימפטומי החרדה הקלה רגעית ומהירה. אך, כמו אקמול שמשכך כאבים אך לא משמיד את הזיהום גם הכדורים הנ"ל הם פיתרון זמני ובהחלט לא כדאי שקבוע. טוב שאת הולכת לפסיכאטר וטיפול ממושך ונכון יהיה הדבר הנכון לעשות. בנתיים אין סיבה שבמינון שאת לוקחת ובתדירות שאת לוקחת את הכדור הרגעה זה ימכר אותך כך שלא נראה לי שיש לך ממה לחשוש. סך הכל כדורי ההרגעה בהחלט עוזרים ואם צריך לקחת אז כדאי תרגישי טוב ותמשיכי לעדכן אותנו אריאל

אני מסכים עם כל מילה של אריאל, ובכל זאת הייתי ממליץ לך לנסות משהו טבעי ולראות אם זה ישפיע עלייך טוב (להזיק זה לא יכול), וזאת בהנחה שלא ניסית זאת עדיין. אני, מנסיון, הייתי ממליץ לך על קלמנרבין. הוא בהחלט מרגיע, ניתן לרכוש אותו ללא מרשם, ואין סיכון של התמכרות (כפי שאמרתי, הוא טבעי). תרגישי טוב, אייל

שלום לך מה שלומך?. קראתי את הודעתך האחרונה ובה ביקשת שאפרט כדי שתוכל לעזור לי בניסוח השאלה .למעשה כמו שאמרת האם ישנה אפשרות מעשית להתנסות ולהכיר תהליכים{לאוו דווקא חברתיים} כך שאפשר יהיה להשתמש בידע ובהבנה בחיים המעשיים אבל על ידי זה שנסדר לנו לשם כך סביבה לימודית שתדמה לנו תהליכים שאנו ניתקל בהם והסביבה הלימודית שנכין אותה אותה תכיל את העקרונות לתהליכים שאנו רוצים להתנסות בהם בסימולציה ואז בעתיד כשניתקל במאורעות או תהליכים שנגזרים מהעקרונות שלהם שהתנסנו בהם מהסימולציה אז כבר תהיה לנו ההבנה של המאורע והתהליך כאילו זה כבר מוכר וברור יותר. אני אנסה להמשיל את זה לאדם שצריך לעבור מכשולים בחייו מסוגים שונים לכל המכשולים מסוג aיש פיתרון מתאים ולכל מכשולים מסוגb יש פיתרון מסוג מתאים אחר ויש סוגים שונים של מכשולים{מסוג c d e f g h I lu y m n b v וכדומה}שלכל אחד מהם יש פיתרון אחר. המכשול יכול להיות בעיה משפטית מסויימת בנסיבות מסויימות, שאלה מסויימת,או כל משהו אחר שהוא כמו מבוך . ואם לאדם מסויים צפוי נניח 200 סוגים כאלה של מבוכים בחייו{שרק לאחר מותו נדע שזה מאתיים}שהוא התנסה בהם בעל כורחו באופן אקראי מבלי שהם מאורגנים בסידור מסויים ובהתראה מוקדמת {ולכן גם בהרבה מהם ניכשל}... נאמר שזה ספורטאי שצריך לרוץ במסלול שיכול להיות של 10 קיולמטר{ריצה מהירה או איטית זה לא משנה וגם לא משנה תוך כמה זמן יסיים אותו} אבל במסלול שלו יש מכשולים{מבוכים}מסוגים מסויימים{נניח 50 סוגים ויש לו 800 מבוכים}. לפני שהספורטאי הזה התחיל ,הוא קרא קצת על חלק מהמבוכים ושמע עליהם סיפורים מספורטאים שפגש וסיפרו לו חוויות מניסיונם האישי. הדבר קצת עזר לו אבל בגלל שהוא לא ידע מראש איזה עוד סוגים של מכשולים צפויים לו אז הוא גם לא ידע בכלל מאיפה להתחיל לשאול ולחפש את המידע שיתן לו מושג איזה סוגים של מכשולים צפויים לו.ואז הגיע הזמן שלו להתחיל להיכנס למסלול הזה ובמהלך המסלול הוא עובר חלק מהמבוכים בתחילת המסלול הוא ניפגש עם הרבה מכשולים מסוגf אחר כך הוא ניתקל במכשול מסוגb רק פעם אחת ולכן לא צבר ניסיון במכשול מסוגb וכך באופן אקראי הוא ניתקל רק בחלק מסוגים שונים של מכשולים עוד בטרם ילמד את העיקרון לפיתרון לנגזרות אחרות של מכשולים שהם מסוג של אותו עיקרון של מכשול שהייתה לו היזדמנות להתנסות. כי המכשולים מסודרים באופן אקראי מבלי שהם מאורגנים בסידור מסויים כך שפתאום לקראת סוף המסלול שליכאורה ניראה כאילו הוא כבר מנוסה פיתאום הוא נתקל במכשולים מסוגים מסויימים שהמתכנן של המסלול שם אותם רק לקראת סוף המסלול אחרי שכבר הספורטאי עבר הרבה מכשולים ועבר הרבה זמן מההתחלה. אז אני מתכוון שאם המכשולים על סוגיהם השונים מפוזרים על פני 10 קילומטר{כלומר על פני זמן ארוך מסויים} אז היינו יכולים לתכנן "סביבה לימודית" שבה נעשה מסלול של קילומטר אחד בימקום עשר קילומטר ואל המסלול הזה "נאסוף" את כל הסוגים של המכשולים שהוא צפוי להיתקל בהם במסלול הגדול{הגדול של ה10 קילומטר}. כך שאם אמרנו שבמסלול הגדול של ה10 קילומטר יש 800 מכשולים שמורכבים מ50 סוגים שונים שמסודרים באקראי, אז אנחנו נשים במסלול הקצר {"המדמה"}את 50 מכשולים שיכסו את ה50 סוגים של המכשולים שהוא צפוי להתנסות איתם במסלול הגדול. ניתן לו להתנסות בזה עוד לפני שיתחיל במסלול הגדול וכשהוא יגיע למסלול הגדול כבר לא תהיה את הבעיה שרק לקראת סוף המסלול הוא ניתקל במכשול שהוא לא ניתקל בו בכל מהלך המסלול. לזה אני קורה לסדר לבנאדם סביבה לימודית מלאכותית שתכיל את העקרונות של הבעיות והמאורעות שהוא עתיד להיתקל בהם. זה בערך כוונתי ועל זה הייתי רוצה שתעזור לי לנסח את הדברים .

לאריק שלום, קראתי בעיון את מה שכתבת, אתה מתאר את הדברים המעסיקים אותך ואת הידע בנושא. עם זאת לא ברורה לי כוונתך. האם ברצונך להבין טוב יותר באופן תיאורטי מה זו הבנה. או האם ברצונך לשאול היכן ניתן לטפל ולשפר את המיומנויות הללו ומי עוסק בכך. ביי דר' גיורא הידש

כוונתי לסגנן את השאלה באופן תאורטי כך שאוכל לשאול מרצים מאוניברסיטאות על תאוריות ומודלים אך שכאשר אשאל אותם אז יהיו לי המושגים שהם משתמשים בכדי שאוכל לשאול אותם בצורה קצרה יותר שאלה שתביא אותם לתת לי רעיונות תאורטיים כיצד בונים לאנשים שהפסידו מיומנויות בתחום מסויים{כי למשל אין להם היזדמנות ללמוד מהניסיון שבו הדברים באים באקראי או כי הם "הפסידו חומר"} ויש צורך לבנות להם סביבה מאלכותית שתיתן להם להתנסות ולרכוש את המיומנויות בצורה מכוונת} באותו אופן שתיארתי בתיאורים הקודמים אבל קשה לי מאוד להתבטאות או להוסיף משהו שיטעה אותך ולכן אני אומר שהכוונה שלי היא תאורטית ואפשר להבין אותה אם עושים הצלבה בין כל התיאורים שתיארתי ומוצאים את המכנה המשותף .לי ניראה שהצלחתי לתאר את העיקרון לכוונה שלי בתחאור האחרון. הכוונה היא אחר כך שיפנו אותי למאמרים בנושא כלומר תיאורטית.

שלום רציתי לשאול איך תרופות נגד דיכאון עוזרות גם לנגד חרדה ? הרי לדיכאון צריך לעורר את מערכת העצבים ולחרדה צריך להרגיע את מערכת העצבים האם התרופה עושה את שני הפעולות תודה

למאיה שלום, שאלה מצויינת ואין תשובה חד משמעית. אנסה טיפה להרחיב את הנושא. חרדה ודיכאון תמיד מופיעים יחדיו, עוד לא ראיתי אדם חרד שמח וגם לא דיכאון בלי חרדה. השאלה מי דומיננטי יותר ומי מהם בולט יותר. תרופות הרגעה כמו הוואליום מרגיעים וגורמים לדיכאון. כך שהם עובדים לפי מה שאת תיארת. דיכאון הוא דבר מסובך, אפשר לתת תרופות למצב רוח כמו אלכוהול וסמים (אלכוהול גם מרגיע וגורם למצב רוח), אבל הם לא פועלים ממש על הדיכאון, על השורש של הדיכאון, אלא משנים את מצב הרוח באופן זמני. היחוד של התרופות נוגדות הדיכאון הוא שהן פועלות על שורש הדיכאון ולכן גם השפעתן באה לידי ביטוי כשלושה שבועות אחרי תחילת הנטילה. אני יודע שתשובתי אינה מלאה, ואולי עוררתי שאלות נוספות במקום לענות, אבל אשמח לפתח את הדיון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

פתחתי הודעה נפרדת כדי לא להפריע לשאלתך שהופנתה כמובן לד"ר הידש. במקרה, גם אני נגמלת מסרוקסאט ואני הייתי באותו מקום בו את נמצאת היום. מכיוון שאני לא פסיכיאטרית, אני יכולה רק לעודד אותך ולומר לך מנסיון שזה עובר! התופעות שתארת הציקו לי עד לפני חודש וחלפו כלעומת שבאו. נשארתי בחיים, בינתיים ,והעולם נראה טוב גם עם רבע סרוקסאט. תרגישי טוב, וזו סתם הודעת תמיכה ממישהי שהיא לא פסיכיאטרית, אלא אישה עם הפרעת חרדה שנפלה עליה ככה פתאום באמצע החיים:-)))

תראי, אני מבינה שזה נורא מתסכל לראות שכאן בפורום למשל לא מתאפשר מה שבעבודה, לנהל אנשים, הציווי ההוא שלך "פנו לי את הפורום" עוד מהדהד, זה לא עבד כאן ויצר אצלך תיסכולים כנראה מכאן ועד להכפשת אנשים שאין לך מושג קלוש לגביהם המרחק גדול וזריקת דברי הבל ורעות רוח חסרי שחר היא חסרת אחריות ומעידה על רוע לשמו.

היי אין חכם כבעל ניסיון.ואני בטוחה שזה יעבור,רק צריכה חיזוקים כפי ששמת לב.גם עליי זה נפל ביום בהיר. כמה זמן נטלת את הכדור הנ"ל? כמה זמן את בגמילה?ואיך הייתה ההדרגה? אני לא מתייעצת עם הפסיכיאטרית שלי,יותר נוח לי כאן.למרות שהיא פסיכיאטרית מעולה,אבל יש לי בעייה עם זה,שאני יושבת אצל פסיכיאטרית.מה לעשות זה מציק לי. תודה, שגב

נטלתי כמות של כדור אחד משך שנה וחצי. הפחתתי לשלושת רבעי מידי יום משך כחודש ואחר כך חדשיים 10 מ"ג, חצי כדור בלבד. לפני יומיים התחלתי במינון של רבע כדור. בתהליך הגמילה לא התיעצתי עם פסיכיאטר, עשיתי זאת על דעת עצמי ולפי הכרותי עם הגוף שלי...והתחושות... לא הייתי ממליצה לאף אחד לעשות את זה לבד, עדיף תוך כדי ליווי של הפסיכיאטר. ההרגשה שלי טובה אחרי שסבלתי משך כחדשיים מאותן תופעות שאת סובלת מהן היום. זה מאוד הציק לי, חזרו הפחדים ממוות ומחלות. אבל החלטתי שאני אעבור את זה וכל הזמן שיננתי לעצמי שאילו "רק" חרדות... לא ניגשתי לפסיכיאטרית מכיוון שלפני כשנה היא נסתה כל הזמן לשכנע אותי לקחת תרופה אחרת. בכנות, לא אוהבת ללכת לרופאים.... אם הפסיכאטר שלי היה ד"ר הידש אין ספק שהייתי מרגישה אחרת:-))) ודרך אגב - למדתי להתעלם מכל מיני מציקים למינהם, גם במציאות וגם בעולם הוירטואלי...

שלום רב אישתי בהריון ובאחת מבדיקות התקבלה חוות דעת כי העובר פגום בשלב זה אנו נמצאים במרוץ של בדיקות האורכות זמן ממושך, כוחה הנפשי אינו עומד בכך ומלווה בדברים די קיצונים. אבקש המלצה לפסיכיאטר אשר מטפל בחרדות רצויי דרך מכבי. בתודה מראש

ערב טוב. לכל קופה יש את רשימת הרופאים איתה היא עובדת,כולל פסיכיאטרים

היי דר' הידש, כרגע אני בבית,לקחתי לי חופש לצורך סידורים.רציתי לשתף אותך במה שקורה לי. אז ככה,אני לא מרגישה הבדל משמעותי מאז שהפסקתי (לא לגמרי)את הסרוקסאט.אני מרגישה דברים מוזרים שאפילו קשה לי להעלות אותם על הכתב.מין תחושה של זרמים בראש,ואת זה הרשגתי גם בהתחלה כשרק התחלתי עם הכדור הנ"ל.יש עוד כמה תופעות מוזרות,כמו כריות הידיים רדומות כמעה.והכי הכי מפריע זו התחושה של כמה שניות של מן סחרחורת ריגעית כזו שמהלך השניות הנ"ל אני מרגישה שאני מאבדת יציבות ולא פעם אמרתי בבהלה "אמאלה",לא הבנתי מה קורה.אבל אמרתי לעצמי כניראה שזה בגלל הכדורים ופשוט המשכתי הלאה. יש עוד הרגשה מוזרה והיא,המוח לא נקי כאילו אני צריכה כפתור שיעזור לי לפקס אותו ולנקות אותו.מן הרגשה שהראש כבד ולא נקי.אני מרגישה שיש משהו שמפריע לי שם.אני צריכה כפתור כמו שמחדדים פוקוס ובהירות-משהו כזה.אני יודעת שזה נישמע מוזר אבל תאמין לי,מי שמרגיש את זה מרגיש מוזר כפליים. בכל זאת,אני ממשיכה ורוצה אף לרדת עוד במינון עד להפסקה מוחלטת.האם זה הזמן או לחכות עוד קצת?האם השלב הבא יהיה לרדת לחצי כדור כל יומיים? אודה על תשובתך. דרך אגב-אין לי דרך להשיג אותך כמו שרציתי ב-4 עיניים ולו רק לומר תודה.את מספר הטלפון שלך בבית,יש לי,אבל אני לא רוצה להטריד אותך.אני מאוד רוצה שתקדיש לי 5 דקות מזמנך היקר ואין לי בעייה לבוא לקליניקה.רק חבל שאין לי מושג איפה זה. אם לא תתייחס לסוף מכתבי,אני בהחלט אבין.אני מבינה שאסור לך לפרסם את כתובתך,אז איך למען השם אוכל לומר תודה?ואני לא מתכוונת לוותר. :-) שגב

שגב המקסימה טוב שאת מעדכנת אותנו ותודה שאת עושה זאת כי יש פה כאלה שבאמת דואגים לך. אני עדיין מאמינה שאת ההורדה בכדור צריךלעשות בעזרת ליווי ויעוץ מקצועי ולא על דעת עצמך ובמיוחד עם יש לך את התופעות הנ"ל שציינת. אני לא מכירה את התופעות הללו ואני מקווה שתקבלי את התשובות מד"ר הידש. בכל אופן, תשמרי על עצמך שגב ועשי רק מה שטוב לך. לא צריך למהר ולרוץ לשום מקום- תמיד אפשר לרדת במינון אוהבת, אריאל

אני לא מבין אותך יש לך פסיכיאטרית ואת מטופלת אז מה את עוד רוצה? בנוסף את נשואה+ 3 ילדים הבנו שאת רוצה לומר לו תודה אבל בבקשה לא להיסחף יותר מידי כנראה שאת רוצה משהו מעבר לתודה ותדאגי שבעלך יספק אותך. למה ניראה לי זאת הבעיה אצלך

לשגב שלום, המעניין הוא שכאשר מפסיקים את התרופה-סרוקסט תופעות הלוואי של ההפסקה דומות לתופעות של החרדה שהיו לפני נטילת הכדור. כך שאפשר לחכות, עדיף היה שלא תתני משקל רב מדי לכל התחושות הללו ותחשבי על דברים אחרים. אני יודע קל להגיד והרבה יותר קשה לבצע. לגבי הירידה במינון, תנסי בסוף שבוע לא ליטול את הסרוקסט פעם או פעמיים ואז תראי מה קורה כאשר את עוברת לטיפול פעם ביומיים. דרך אגב, אין שום איסור לפרסם את פרטי הקלינקה בפורום, ראיתי אנשים שעושים זאת. אני חושב שבבחירה שלי הדברים יותר נקיים ואני נהנה יותר כאשר אני משוחרר מאינטרסים שהם זרים לפורום. זו הייתה החלטה שלי ואני חושב שעד היום היא מאוד הצדיקה את עצמה. שיהיה רק טוב הידש

שגב היא בחורה צעירה . ודר' הידש סבא.

לפני מספר לילות ישבתי ושברתי את הראש למה מתכוון אריק בשאלתו. שאלתי אותך בסוף התגובה שלי ובסיום הדיון שהיה, מה דעתך, האם גילינו "הבנה". חזרתי על השאלה אליך שלוש פעמים. משום מה בחרת לדלג ולא להתייחס לדיון הלילי שהתקיים כאן בעניינו, מה שמעט צרם לי. מה שלא מאפיין אותך בד"כ. טעיתי? (נכון שהגבת לאריק, אך התגובה שלךלמעשה לא כללה תשובה לשאלתו, כך שלא יכולנו לדעת האם צדקנו). לא צריך להזכיר שוב כתמיד שגם אני ככולם כאן מעריכה אותך ודווקא במיוחד על האמפתיה, לכן היה לי מוזר. פחות עקרוני כבר תוכן הדברים (מאחר שממילא הבחור נעלם) אלא יותר רציתי להביא את הרגשתי לגבי מה שהיה, נכון יותר - מה שלא היה. בקר טוב. ו

לנילי שלום, צר לי על הרגשתך ולא הייתה לי כוונה כזו. אנסה להסביר מעט את הדברים בתקווה שהדברים יתבהרו. שאלתו של אריק מורכבת, השאלה מאוד מעניינת אבל איני יודע אם יש תשובה מדעית עליה ובנוסף היא נמצאת מחוץ לתחומי הידע שבהם אני מעמיק. לכן גם פניתי והתייעצתי עם מי שמומחה לנושא. הסיבה שלא הגבתי היא שלדעתי הנושא עדיין פתוח, אני חושב שאריק יכנס בקרוב לפורום ואז תהיה התקדמות בנושא. פשוט מאוד מבחינתי הדברים עדיין אינם סגורים ולכן אפשרתי המשך תגובות לפני שאני אגיב. אני מסכים אתך שהדברים נשארו פתוחים, אני מקווה שאריק ימשיך את הדברים ואז בודאי שכולנו נתייחס וננסה להבין טוב יותר את הדברים. בכל אופן תודה על ההערה, תמשיכי לשמור על הנושא "חי" הוא מאוד מעניין. חוץ מזה את מוזמנת כמובן להתכתבויות בפורום היותר אינטימי שאליו פונים האנשים הקבועים פה. כוונתנו היא להעביר את השיחות היותר אישיות לשם. שיהיה יום טוב הידש

תוכל לפרט יותר באיזה פורום מדובר? ותודה על ההזמנה. אגב , איך אנשים ידעו להגיע לשם, כי זה לא פורסם כאן. האם דרך הצ'ט?

שלום לך נילי . תמיד אני לא מתערב ומפריע במה שכותבים אחרים כי אולי הנושא חשוב להם מאוד אבל היות והדברים קצת קשורים אלי אז אני כותב לך כאן את תגובתי אליך. הנושא ששאלתי מעניין ומטריד אותי הרבה זמן ד"ר הידש הוא אדם מקסים עם אמפטיה ומאוד חכם .את יודעת שאם הייתי שואל אחרים הם לא היו מבינים בכלל מה אני רוצה. אבל הוא הבין את הדברים בצורה מדוייקת ממש מכיר את הדברים. את יודעת שאם הייתי הולך לשיחות תרפייה אז למרות הניסיון להבין את השאלה לא היו מבינים אותה וזה שד"הידש מבין אותה ואנחנו מעבדים אותה בכדי שאוכל לשאול אותה בפשטות יותר זה. העזרה של ד"ר הידש בשאלה שלי על הבנה נותנת לי תקווה שאני לא לבד שאני יכול לחשוב ביחד . את יודעת מה זה בשבילי שד"ר הידש מתכתב איתי ? זה נותן לי להרגיש להעריך את עצמי זה דבר אדיר בשבילי כי ד"ר הידש מבין ויודע הוא אפילו מרצה לפסיכיאטריה אני מאוד את ד"ר הידש הוא מעשה דברים יפים. הפורום הזה הוא פורום חשוב נמשיך לשמוך על עזרה הדדית ואהבת חינם נעודד אחד את השני\ה יהיה מאוד נעים אז אני מעודד ומאחל לך כל טוב הרבה בריאות אני אוהב את כולם. כל טוב ואני מצטער אם פגעתי בך או באחרים בכל צורה שהיא בשאלה שכתבתי לד"ר הידש הנושא מאוד חשוב לי אני כל הזמן חושב על זה וסוף סוף יש לי מומחה שאני משתף אותו בנושא. אז לכל הקוראים ולנילי שיהיה לכם כל טוב וביחד נשכיל ונשתפר יותר מיום ליום אז כמו שד"ר הידש אומר שיהיה רק טוב

לאריק ונילי שלום, בוא ונמשיך לברר את השאלות והנושא. אחרי הדברים שנכתבו לפני מספר ימים, תנסה אתה לסכם אותם ולנסות להגדיר שוב את הדברים כפי שאתה רואה אותם, גם אנחנו נעזור ונתקדם מכאן. תקדם בבקשה את השאלה בעמודי הפורום כדי שלא נחמיץ בטעות. שיהיה רק טוב הידש

שלום לכולם, לאור האירועים האחרונים השאלה של אופי הפורום והיכן גבולות הפסיכיאטרייה אקטואלית יותר מאי פעם. האם התעייפתם? אני עדיין מחכה להמשך הדיון. לתגובותיכם אודה הידש

שלום לכולם. לדעתי, יש למצוא את האיזון הנכון בין ענייניות- מענה על שאלות הנוגעות לתחום, לבין תמיכה. - דו שיח פנימי בין המשתתפים. מה שקרה בחודשים האחרונים שהפורום הפך יותר ויותר דומה לפורום תמיכה הדדית ואף עלה עליו, נעשה פה נורא דביק, יותר מדי התמרחויות הדדיות, וסוף פורום כזה לא להחזיק מעמד הרבה זמן, יעידו מבינים בעניין, והנה זה ממש קורה נגד עינינו. זו הייתה רק שאלה של זמן מתי כל זה יתפוצץ. אני חולקת עליך לגבי כך ש"ריב"בין חברי הפורום זהה לתופעת הפרעת המתחזים למיניהם וכל מה שהשתולל פה בימים האחרונים. ולדעתי אין לגזור גזירה שווה. בהתייחס לתופעות הללו, של המתחזים למיניהם ומנבלי הפה, לדעתי בעניין זה אם לא תנהג ביד רמה סופו של הפורום הזה להיות מה שהפך הפורום של וואלה בזמנו. זה מתחיל במחיקת תמונות שלא לעניין, פרטים אישיים כמו מייל שמפורסמים כאן על האחר, דברים שעד כה נמנעת מלהתערב בהם, ולא פעם זה צרם.

בוקר טוב ד"ר הידש ושאר חברי הפורום. אני משתתפת לא קבועה בפורום הזה, אך יצא לי לא פעם להתבונן בהודעות של אנשים וגם לחלוק את מצוקותיי. אני מוצאת שהפורום הזה מצד אחד מאד אנושי ותומך, אך יחד עם זאת מאפשר לדמויות דומיננטיות מחברי הפורום לגיטימציה לעזור לאנשים. לדעתי העדר מקצועיותם פוגמת במידה מסויימת בטיב התשובות שניתנות לאנשים. יש שיגידו שבכדי לעזור למישהו אתה לא צריך להיות פסיכולוג או פסיכיאטר, אך כשאני פוגשת הודעות שנמסרות מחברי הפורום איך ליטול כדורים או מתי אפשר לשנות כדור אז אני פשוט נדהמת והמומה מאיך שאתה, ד"ר הידש נותן יד לכך. בעיניי זה סוג של שתלטנות, שלי אישית גרמה לברוח לפעמים מהפורום הזה. ישנו פורום שממש מיועד לתמיכה הדדית, וכל שאר הפורומים אמורים לשמור על צביון מקצועי נטו !!!! איני חושבת שאקח ברצינות את עזרתה של מישהי שבעיותיה האישיות או הנפשיות גדולות. ואני מקווה שגם אחרים לא לוקחים את אותה אחת יותר מדי ברצינות. הייתי רוצה לפתוח את הפורום הזה שהוא בהחלט חשוב, ולראות רק, אבל רק את תשובותיו של הד"ר הנכבד, מר הידש. כל שאר העיצות שניתנות כאן כבר עברו את גבול הטעם הטוב, הן הפכו למתישות ואין חשק להכנס לפורום שהשירשורים הארוכים של תומכים למינהם פשוט מפריעים לשאר החברים לקרוא תשובות ענייניות. ולסיכום - לדעתי האישית צריך לשנות את התופעה הזו, ואני מזמינה אתכם להכנס לפורומים רפואיים שבהם לא קיים מצב כזה שמישהו ( למעט מנהל הפורום) לוקח על עצמו את הפיקוד על הנעשה בפורום ומחלק תשובות לכל עבר. אני באופן אישי, צופה בתשובותיו העינייניות של מנהל הפורום ולמדה המון. הייתי רוצה שכולנו נאמץ בשתי ידיים את אפשרות הצפייה וניתן במקרה הזה לפסיכיאטר המכובד לעשות את עבודתו. תודה והמשך יום נעים

כפי שכבר אמרתי בדיון הקודם, אני חושבת שצריך לשלב בין פורום תמיכה לפורום פסיכיאטרייה, כלומר - מצד אחד ד"ר הידש יענה על שאלות מהפן המקצועי ומצד שני המשתתפים בפורום יוכלו לתמוך ולהיתמך ע"י שאר המשתתפים. דבר נוסף זה שעולם הפסיכיאטרייה לא כולל בתוכו אך ורק תרופות כך שאני מאוד אשמח אם נוכל לשאול פה שאלות לאו דווקא על תרופות, כפי שהיה פה עד כה. לסיכום - אני בעד להמשיך באותה מתכונת כמו עכשיו. רק שאם מישהו כותב פרטים אישיים, טלפון ומייל - ד"ר הידש ימחוק את זה. ואם מישהו יעבור את הגבול המותר - ד"ר הידש יזהיר אותו ואם גם זה לא יעזור אותו אחד יתבקש לעזוב או רק לכתוב הודעות אינפורמטיביות בלבד.

האם אפשר לפרט "הסבר המחלה"והדרך לטיפולים. תודה רבה. bipolar disorder

למושה שלום, יש המון חומר ויש לי גם חוברת יפה שאפשר להעביר. בכל אופן יש הרבה מאוד חומר ברשת גם בעברית וגם באנגלית. תתחיל מהאתר של ZARUT, אני מקווה שאייתי נכון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך אם אתה קורא זאת עוד הערב.. אני מאוד צריכה לדבר עם מישהו מקצועי, אולי איתך.. אבל יותר פרטי, אם תגיע לצ'אט אנחנו עדיין שם. ארשום לך פה הודעה כאשר אעזוב את הצ'אט.. תודה רבה! צריכה עזרה :( ליאה.

לד"ר הידש אתה ממש אדם מקסים אני ממש מעריכה אותך ואפילו לא פגשתי אותך! תודה רבה מכל הלב, אתה ממש מלאך משמיים. ליאה.

מצטרפת לכל מילה שנאמרה! מאחלת לך רק טוב!

אני סטודנטית לפסיכולוגיה ויש לי קורס בו אני אמורה להגיש הצעה למחקר באחד התחומים שסופקו ע"י המרצה. אני (וחברתי) בחרנו להתמקד בניסוי תוך שימוש במודל בעלי חיים. המחקר הוא דימיוני- כלומר עלינו להמציא ניסוי תוך שימוש בלתי מוגבל במשאבים . בקיצור, בחרנו לבדוק מנגנון שקשור לדיכאון ול-ocd., ואני מקווה שאוכל להסביר אותו כמו שצריך. ידוע שאבנורמליות במנגנון ה-HPA axis קשור בדיכאון ומופיע ב-30–50% מן המקרים. אחד הרגולטורים במנגנון הוא פפטיד שנקרא( vasopressin (AVP . מצאו שהזרקה של הפפטיד הזה לתוך ה- anterior hypothalamus באוגרים גרמה להופעה התנהגות קומפולסיבית שכללה נקיון- בדומה לתופעות שמופיעות בהפרעת OCD אצל בני אדם. שימוש ב- fluoxetine, clomipramine גורם להפחתת ההתנהגות. רצינו לבדוק האם שימוש באנטגוניסט ל-AVP עשוי להביא להפחתה בהתנהגות קומפולסיבית בחיות (ואולי מאוחר יותר גם להפחתה באובססיות בבני אדם). מה דעתך??

אני אישית לא סומכת על הניסויים האלו כי לדעתי אי אפשר לצפות התנהגות קומפולסיבית אובססיבית במכרסמים אבל זו דעתי. מה שכן את יכולה לראות שעפ המאמר שציינת Fluoxetine השפיע על הסמפטומים של אותם אוגרים בעוד שבבני אדם ההשפעה שלו על התנהגות כפייתית יחסית מועטה. כך שלא בהכרח אפשר להקביל אותנו לאוגרים . מעבר לכך האם בדקתם על מה עוד משפיע Vassopresin לפני שאתם נותנים אנטגוניסט ?

ככה בדיוק אבל מצאו שSSRI משפיע על חלק מהסובלים מ-OCD. כך בעצם מוצאים את הטיפול לכל התרופות.... מודלים בבע"ח זו הדרך החידה שאני מכירה למצוא תרופות חדשות. לא בדקתי על מה עוד משפיע הפפטיד הזה, אבל נתת לי רעיון ואני הולכת לחפש.

האם הפורום הזה הוא צאט?כי אתם מדברים אחד עם השני סתם ולא על השאלות שאנשים מציגים בפורום אז באמת עם זה לא שייך לפורום אל תפריעו כי זה נראה לי מפריע לד"ר או לפחות זה מפריע לי האתר הזה נהפך ללא רציני האם מישהו מסכים איתי הרי זה פורום פסיכאטריה והרופא צריך לענות ואין לי בעיה שאתם גם עוזרים לאנשים עם הבעיות שלהם זה יפה וטוב מאוד שאתם עוזרים לאנשים מנסיונכם אבל סתם לדבר בשביל זה יש צאט להכיר אחד את השני זה לדעתי מוגזם

הפורם הוא לא צ'אט , אבל יש פה אנשים שנמצאים כמעט כל יום וכבר מכירים זה את זה, לכן אי אפשר להשאיר אותו רק עם הודעות יעוציות. עם ההכרות הקצרה שלי עם ד"ר הידש, אני בספק אם זה מפריע לו.. להיפך. מה שיפה בפורומים זה שלאט לאט הן נהפכים לקהילות. כלומר, חוץ מזה שרובינו נכנסו לפה כדי לשאול שאלה ולקבל עצה, חשוב לנו גם לשוחח אחד עם השני כדי לראות שאנחנו לא לבד. זה שבשבועות האחרונים היו כל מיני שרשורים לא נעימים כל כך , זה עניין אחר. גם לדעתי זה נראה רדוד, לא רציני ומיותר בתכלית. אבל זו תופעה ידועה בפורומים אחרים. בגלל שזה פורום של כולנו, של ד"ר הידש ושל כל מי ששואל שאלות ומציג בעיות, אי אפשר לומר מה יותר חשוב ומה פחות חשוב. מה שנראה לא חשוב בענייך, יכול להית מאוד חשוב עבור הזולת, ולהיפך... נראה לי שיותר בריא להתייחס בסובלנות או פשוט לא להתייחס לכל מה שלא נראה לך. כך אני עושה. ד"ר הידש מופלא ביכולתו לחפש את ההודעות שהופיעו ביממה האחרונה ולא נענו , גם אם הן כבר נדדו שני דפים אחורה. אני מקווה שדברי לא נשמעים קשים מדי, ז לא הכוונה. רק רציתי להראות נקודת מבט אחרת

את כותבת: "יש פה אנשים שנמצאים כמעט כל יום" התיקון הוא: "יש פה אנשים שנמצאים כמעט_כל_היום" אנשים משועממים שרק מאוננים מול המחשב לכו תמצאו לכם חיים עלובי נפש

השאלה לד"ר הידש: מדוע הרוקחים תמיד מבקשים מספר ת.ז. כאשר אני רוצה לקנות תרופה פסיכיאטרית? הרי מה הרעיון בללכת לפסיכיאטר באופן פרטי ולא דרך קופ"ח אם לא השמירה על הפרטיות? איך אני יכולה להיות בטוחה ולדעת שהפרטיות והסודיות נשמרות?

נתנו לי תרופה כזו עבור סבתי ובקשו ממני את תעודת הזהות שלי ולא שלה. האם זה רק לצורך הפיקוח של משרד הבריאות על בתי המרקחת והרוקחים?

שלום, איני מכיר את כל הנהלים והחוקים של הרוקחים, אבל בסך הכל אין הם מדווחים למקורות חשובים, כל האינפו. נשארת ברמת בתי המרקחת, אינה עוברת לצה"ל, משטרה או משרד הבריאות. כך שאיני רואה חשיבות רבה מדי לעובדה הזו. לפי ידיעתי גם במרשם לאנטיביוטיקה יש צורך במספר ת.ז. בכל מרשם המספר כתוב... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בימים האחרונים המצב שלי ממש רע, מה שגרם להורים שלי ואחותי להיות מאוד מודאגים בגללי (הם כל הזמן מתקשרים, מבקשים שאני אתקשר, באים לבקר) מרגישה כל כך אשמה על זה שגרמתי להם להיות מודאגים, (מה גם שאני בכלל לא שווה את הדאגה הזו) עוד מישהו הרגיש כזו אשמה?

אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. זה רק גורם להרגיש יותר זוועה, שגם אני לא שווה את זה, וגם אני גורמת לזה, ואני רק רוצה שיניחו לי. זה גורם לרצות לא להרגיש בכלל כלום- שום דבר שהוא. אולי לא כל אחד יסכים איתי- אבל אני התחלתי לטפל בעצמי, וגם אם עדיין אי אפשר לומר שהגעתי למצב אידיאלי- ההרגשה משתפרת לאט לאט ובהדרגה ( אני מקווה שרק ימשיך ככה... ) אם את לא מטפלת בעצמך בעזרת פסיכולוג/פסיכיאטר- אני חושבת שכדאי לך לשקול לנסות את זה.

הי את, כל כך מבינה אותך גם אני מרגישה אשמה בכל דבר גם אני רוצה שרק יניחו לי ושיהיה שקט רק שקט כמו מי שכתבה לפניי התחלתי לטפל בעצמי וזה צעד עצום קדימה גם אם עדיין השיפור לא ממש מורגש והכל קורה לאט ממש כדאי לשקול ברצינות טיפול בשיחות אז היי טובה לעצמך קצת פעם שתתעודדי

אני כל כך מבינה לליבך אך את צריכה להבין שאת לא אשמה בכלום ושאת לא עושהת את הדברים בזדון. אני זוכרת שכשכל עניין החרדות התחיל אצלי אישפזו אותי כי חשבו שזה משהו על רקע אורגני. ביום החמישי לאישפוז ראיתי את אמא שלי בפעם הראשונה בוכה בכי היסטרי . היא ניסתה להסתיר זאת ממני אך אני ראיתי וליבי נשבר. עד היום אני לא שוכחת את התמונה הזו וכנראה שגם לא אשכח לעולם. נסי לא להאשים את עצמך. אני בטוחה שמשפחתך מבינה אותך ולא שופטת אותך. ולגבי ההערה האחרונה שלך- את שווה המון ותזכרי זאת תמיד!!!! שלך, אריאל

לפני שאתם מזלזלים בקישור תנו צ'אנס לברר במה מדובר. מאחל לכם הרבה שקט נפשי, שלווה,אנרגיה ובריאות http://ahava.netfirms.com/Beacons_jan03.htm

http://ahava.netfirma.com/Doreen_Virtue_Angels.htm#למעלה

נסיתי לבדוק עכשו אם אני יכולה להיכנס לצאט של נענע מכיוון שזה עשה לי בעיות והיה רשום לי שאני צריכה להוריד משהו מסוים. לחצתי אישור להורדה אך המחשב רשם שהוא לא מאתר את הקובץ ובקיצור אני לא יכולה להיכנס לצאט. מישהו יודע מה אני צריכה לעשות? אני רוצה להיות בצאט היום

הי גם לי זה קרה כשניסיתי. אבל תאמת אני די שמחה שלא נכנסתי , לא נראה לי שיש כאן קבוצת אנשים תומכת משהו. בניגוד לפורמי תמיכה אחרים .

מה היה כתוב שאת צריכה להוריד? נסי להכנס שוב ורישמי את הקובץ שמבקש ממך להוריד.

תורידי את תוכנת ג'אוה ותוכלי להכנס לצ'אט. מצורף קישור http://java.sun.com/ את צריכה להוריד את התוכנה המתאימה לחלונות שלך. יש לך WINDOWS XP?

כי גם לו זה קרה אבל בסוף הוא סידר את זה! סליחה שרק עכשיו אני עונה לך , לא נכנסתי לפורום מהבוקר

היי נטע פתרה לי את הבעיה עם ה JAVA הידש

לד"ר הידש היקר! האם כדורים מקבוצת SNRI עלולים לגרום להזדקנות העור, האם יש קשר?

לדורית שלום, לא שמעתי על כך... אולי דווקא להיפך, הדיכאון גורם לתחושה של זיקנה וירידה במשקל... אני אנסה לבדוק שוב, תמיד ישנם דברים חדשים או דברים שאיני מכיר. אם אמצא משהו חדש אכתוב לך. אולי תעזרי לי ותנסי לפרט כיצד הגעת למחשבה זו והאם את מכירה בסיס תיאורטי לכך? הידש

אני סובלת מאובססיה מסויימת שהיא כנראה חלק ממחלת הנפש שלי. אני מרגישה צורך כל הזמן לשתף אנשים, אפילו כאלה שרק היכרתי ושלא התפתחה שום מערכת יחסים עמוקה, בבעיות הכי אישיות שלי. חשבתי כבר על כך, ונראה לי שזה נובע מתוך רצון להתחבר ולהתקרב לאנשים האלה באמצעות זה שאני מספרת להם את הדברים הכי אישיים שלי. הבעיה היא שאני בעצם משיגה את ההפך כיוון שבהתנהגות זו אני מפגינה התנהגות בלתי מקובלת וגם הסיפורים עצמם לא מוסיפים לי כבוד. בנוסף, לאחר זמן ה"חברות" פגה ואז אני מרגישה שלאנשים האלה יש "נשק" נגדי, ואני מרגישה פגועה ופגיעה יותר. עקרונית, אני מבינה שזו התנהגות לא מקובלת ושפוגעת בי בסופו של דבר, אבל הבעיה שכשאני נמצאת בסיטואציה עצמה- בשיחה, אני לא יכולה להתגבר על הדחף לספר דברים אישיים. מה עלי לעשות? תודה, שירה

הי שירה נראה לי כי צריך לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזו. יתכן ואת עושה זאת בתת מודע במתכוון מתוך מטרה לפגוע בעצמך ( כי אמרת שאנשים מתרחקים כששמועים את הסיפורים) משום שאת לא מקבלת את עצמך. יתכן וזה נובע מתוך רצון עז ליחס ותשומת לב ,יתכן וזה פשוט אופייך- להיות פתוחה ולספר לאחרים פרטים אישיים. את הסיבות תוכלי לגלות בטיפול פסיכותרפי והייתי ממליצה לך אם זה פוגע בך ולא נוח עם זה לגשת לטיפול. שיהיה המון בהצלחה

Shira IF you feel that you are being pushed to talk or need to take out your feelings Is very common as long as it does not hurt you. .Mayby if you feel a little unbalanced by it you can make yourself a little rule , Before You talk to anyone or say anything count slowly to ten and breath you will find it strange and hard at first but it might give you more control to say what you want ,if you want and always try to leave some information out ,like a secret , people ,like mystery , It leaves a sense of wonder, YOU WILL BE FINE

לשירה שלום, איני בטוח שמדובר באובססיה ולא ברור לי שיש לך מחלת נפש... אבל בהחלט מדובר בהתנהגות שאינה מקובלת ואת נפגעת מכך אחרי זמן מה. כנראה ישנה הצפה של רגשות קשים וצורך עז בקירבה וחום.. דברים טבעיים שכולנו רוצים. החשוב ביותר הוא שאת כבר מודעת לכך שמדובר בדפוס אשר פוגע בך ולכן צריך לשנות את הדברים. מכאן לטיפול מעמיק יותר אשר עשוי להיות מהיר בגלל המודעות הגבוהה הדרך קצרה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קראתי את כל מה שהלך כאן הלילה, ורציתי לומר לך שאני כל כך מזדהה עם תחושותיך, כל כך מבינה מה עבר עליך וכואב לי על הרשעים שלעגו לך במקום לנסות לעזור. גם אני אובחנתי על ידי אחד הפסיכיאטרים כסובלת ממאניה דיפרסיה. בכל מקרה עכשיו אני בשלב הדיפרסיה, לא מסוגלת לתפקד, מרגישה כל הזמן צורך לבכות ומזניחה עצמי חיצונית. אני מקווה שהכל בסדר איתך ורוצה לאחל לך שתרגיש טוב.

טלי שלום משום מה יש תחושה שטוב לנו להיות בהתקף מאני או היפומאני ואנחנו הופכים לליצני החצר. יש חוסר הבנה לכך שסערה מאנית מביאה אותנו בדרך כלל להתרסקות ושהשהיה בשחקים גם כרוכה בסבל. מה שכואב לי שמי שלועג לאנשים בפורום הוא מישהו מתוך הקהילה שגם יודע מה זה סבל נפשי . השיא היה בחשיפת הפרטים בכל מקרה טוב לדעת שלמרות הפצת דברי השטות טלי,סתם אחת ויפעת תומכות בי ועומדות מאחורי שאול

לשאול שלום, עדיין לא הספקתי לקרוא את כל הדברים, עברתי רק על מה שנכתב אתמול. כנראה באמת הרגשת לא טוב ואיבדת שליטה. עם זאת איני מאשים אותך ואני מקווה שתרגיש טוב. כאן זהו פורום פסיכיאטריה, לא רק פורום חרדה ודיכאון כפי שזה היה במידה רבה בתקופה האחרונה. גם אנשים עם מאניה דפרסיה או סכיזופרניה מוזמנים להכנס. נשדל לתמוך בך וגם אם נגרמים נזקים נקווה שהמצב ישתפר במהרה והדברים יחזרו לסדר. מדובר פה על חלק ממחלה ולא גסות רוח... חשוב לזכור זאת. שיהיה לך רק טוב הידש

שלום רב!!! אני נוטלת כמעט שנה כדור בשם לוסטרל.בתקופה האחרונה העלתי במשקל ונראה כאילו הבטן התנפחה מאוד.יש לציין כי אני עושה פעילות ספורטיבית יום יומית וכי אני נמצאת בדיאטה.לפני מספר ימים בהמלצת הפסיכיאטרית שלי הפסקתי לנטול את הכדור(המינון היה חצי כדור פעם ביומיים).שאלתי היא :כמה זמן בממוצע מהפסקת הכדורים המשקל יחזור להיות כמו לפני נטילת הכדור??? שאלתי היא די בהולה מכיוון שאני מתחתנת בעוד שבועיים....!! בתודה מראש

תראי , תשמעי הרבה אנשים מתלוננים שכדורים מהסוג שתארת גורמים להשמנה. ההשמנה כנראה נובעת לא בגלל שהכדור עצמו גורם לעליה במשקל אלא בגלל הגברת התיאבון אוכלים יותר וכמו כל אחד אחר במקרה דומה עולים במשקל. כך שאם את לוקחת את הכדורים וכן שומרת על דיאטה דלת קלוריות אין סיבה לעליה במשקל. חוצמיזה ירידה משמעותית במשקל תוך שבועיים לא ככ ריאלית. אלא אם כן את מכירה את דיאטת 7 הימים או בשמה השני דיאטת מרק הכרוב המפורסמת. שמאפשרת לאבד בין 5 ל7 קג' בשבוע. מומלץ בחום. דא' המינון בין כה נמוך קשה לי להאמין שזה מה שמשמין אבל מי יודע?

ההבדל בין מאניה ודיספרסיה, לפחות מבחינת הפורום, הוא שאנשים בדיפרסיה לא מקללים אנשים אחרים, לא מאיימים עליהם ולא ממלאים את הפורום בדפים שלמים של.. כלום. אז כן, הפורום הזה הוא מקום להפרעות פסיכיאטריות באשר הן אבל הוא גם מקום לשמור על כבודם של המשתתפים האחרים, ונימוס בסיסי, ועל זה אתה לא שמרת. לא, אנחנו לא רוצים שתלך להתפרע בכבישים או במקומות ציבוריים אבל אתה יכול למשל להוציא את האגרסיות האלו במשחקי מחשב פעלתניים (מכות, יריות וכו', לא חסר). אתה יכול גם לקחת כדור שינה אם לא ישנת הרבה שעות. הנקודה היא שהפורום לא צריך דפים שלמים של מלל שלך בלבד. אנחנו תומכים ודואגים, ומאוד כועסים כמוך על מי שפרסם את הכתובת והטלפון ואני חושבת שדר הידש צריך למחוק הודעה זו, אבל גם מאוד רוצים שהפורום הזה לא יהפוך למגרש משחקים. מקווה שאתה מרגיש יותר טוב, ושלא תיפול לדיפרסיה כי היא אכן פחות נעימה. בהצלחה, ותהנה מהחיים! איכפת לנו. נ.ב לדנה - לא היית צריכה לשתף פעולה, זה היה מאוד מיותר.

1. לא היו שום מילות פגיעה ועלבונות מצידי במשתתפים קבועים בפורום היתה חגיגה למסתלבטים שניצלו את ההתקף כדי להפיק קטע "בידורי". 2. אני לא יודע מי כותב מאחורי השם דנה אבל בסופו של דבר בלטו שני דברים לעין שאנשים לא הכירו 2.1 מהותו של התקף היפומני שהוא חלק ממיכלול של הפרעות ופה מדובר במנדורה מינורית של מאניה 2.2 מסירת פרטים אישיים שנלקחו מ 144 כי בפורומים אחרים אני מזדהה בשמי הפרטי שהוא יחיד בארץ אני לא מתבייש כי במחלה לא מתביישים ואם תוקף אותי התקף היפומני עדיף שזה יהיה בכבישים ההודעה של "איכפתית" בלא לדעת אם ההתקף שיכול להימשך גם 4 ימים חלף או לא והדין ודברים שהיא מנהלת איתי מיותרים ולא במקום שאול

זה לא משנה את מי קיללת או על מי הוצאת את האגרסיות - בין אם הוא קבוע או מזדמן או מסתלבט. כולנו חלק מהפורום וכולנו קוראים את זה ולכולנו זה צורם. אני באמת מקווה שתרגיש יותר טוב! דואגת ותומכת כי איכפת לנו.

באהבה ממני

התאריך 2002.10 הוא התאריך האחרון לשיווק ולא תאריך היצור בבית מרקחת החליפו לי והתאריך עכשיו 2004.8 , איזה נזק יכול להגרם מלקיחת 14 הכדורים יום יום שפג תוקפם?

לירון שלום, איני חושב שעלול להגרם נזק כפי שכתבתי לך. אפשר להרגע. בית המרקחת זה כבר סיפור אחר... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לוקחת כדורי שינה (זודורם) בערך חודש (אולי קצת פחות), אבל נראה שהיום הכדור בכלל לא השפיע עלי! יכול להיות שהתרגלתי לכדור והוא לא יעזור לי יותר?? מה יהיה??? אני לא אשן יותר?? אני לא מסוגלת לישון :((((((((((

הי לא מכירה אישית את הזודורום, אבל מה שאת מתארת קרה לי , ויוצאים מזה, אל תדאגי אוליי בינתיים דרך אחת היא להחליף , לקחת משהו אחר, וככה לא תתרגלי (לשנות מדי פעם את הכדורים). אבל בעיקרון כדאי לך לחשוב על פתרון אחר לבעיות שכן כדורי שינה זאת בעייה. כמו שאת רואה אי אפשר לבנות על זה שכן הם ממכרים,

לאחר שהתמכרתי לכדורי קסנקס לא היתי מוכן להסתכן בנטילת כדורים אחרים. בעקבות מצב פוסטראומטי סבלתי מנדודי שינה מספר חודשים הבעיה חלפה בעצמה ללא טיפול תרופתי. מה שכן מידי פעם אולי כדאי ליטול כדור בודד אבל מאוד לא מומלץ להרגיל את הגוף להתנית הרדמות בנטילת כדורי שינה.

שלום, הזודרם אינו ממכר וזה יתרונו, הוא אינו שייך לקבוצת הבנזודיאזפינים הממכרים. לילה אחד אינו אומר דבר, יתכן שאת מתוחה יותר מהרגיל או שהמצב הנפשי השתנה או כל סיבה אחרת. עוד קצת סבלנות.... שיהיה רק טוב הידש

שלום לכולם בימים האחרונים אני נתון באפיזודה היפומנית שביטאת אותה בפורום בעץ שלמטה. אני לא מתבייש במחלתי לכך נועד הפורום רק שבדרך כלל נרשמות בפורום הודעת בעלות תוכן דיפרסיווי ולא תוכן מאני. בכל מקרה היפומניה עדיפה על דיפרסיה. מישהו פירסם הודעה בשם "הפסיכיאטר המחוזי" שאנינו אלא מתחזה . לפי סעיף 42 לחוק לטיפול בחולי נפש לא מוסרים מידע על מי שאושפז בטח שלא הפסיכיאטר המחוזי האמיתי. חמור במיוחד שפרטי המזהים שאפשר להשיג בקלות ב 144 מככבים בפורום שאול

לשאול, תשמור על עצמך ואנחנו נשמור על הפורום, תשתדל לא לעשות דברים שעלולים לפגוע בך בהווה או בעתיד. חשוב שתשמור על עצמך גם במצבים אלו. שיהיה רק טוב הידש

אני מפרק דחפים מאניים בפורום ואני מקווה שלא תראו בי דפוק

דנה דולב מ YNET נמצאת בפורום ?