פורום פסיכיאטריה

מעדיף לקבל ECT ולהישאר רק עם המאניה

דיפרסיה מזמן לא היית בביקור תסתלקי לי מהעיניים רוצה רק מאניההההההההההההההההההההההההההההההההההה להיות או לא להיות זאת השאלה כי מה נעלה יותר חיצי גורל אכזר או פגז מרגמותיו תשובה להיות במאניהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מה נעלה ? קלונקס ואבן ליתיום קסאנקס גראס מריחוואנה אקסטזי ויסקי רק לישון רק לישון רק לישון תחת השמש לא תחת השמש אלא בחדר ממוזג לקבל קיצבה ולא לעבוד

תוותר על האונה הימנית במוח הקטן שלך ואז לא יהיה לך לא מאניה ולא דפרסיה תחשוב על זה -:)

ללגלג על מי שנמצא בהתקף אשמח אם נתאשפז ביחד

תחשוב על וויסקי והיפנודורם זה השילוב הכי טוב

שם קצוץ עליך על WALLA ושכל מה שנקרא הנהלת הקהילות של YNET לי כבר אין מה להפסיד הוועדה המחוזית מתכנסת ומוציאה לי הוראה לטיפול מרפאתי כפוי לא מפחד ממך מה תגיד שאני משוגע ? אני משוגע תגיד שאני הומו ? אם זה היה נכון לא הייתי מתבייש אני חיב לך כסף ? לך להוצאה לפועל תבוא לאישפוז אני מכסח לך את הצורה לרישעות שלך יש תרופה שתחטוף מכות רצח

אתם הורסים לכולם.. קחו את למקום אחר בבקשה, אולי פורום תמיכה או שתפסיקו וזהו.

ואני לא מסוגל לישון לא תרצה שאני אשתולל בכבישים

אנשים מתבכיינים על דיכאונות וכולם מנשקים אותם גם מאניה זה מחלה

האם קינאה הגורמת לדיכאון מצד אחד ומצד שני רצון עז לפגוע במושא הקינאה וכן תקווה שיקרו לו דברים שליליים נחשבת כסוג של מחלה או הפרעה נפשית? מה הטיפול במקרה כזה? תודה, שיר

לשיר שלום, בהחלט לא, אבל אנחנו לא אוהבים את עצמנו כאשר אנחנו מקנאים.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי שיר, קנאה היא רגש נפוץ שקיים אצל כולנו במינונים שונים. צייינת שהיא גורמת לדכאון- זה כבר סיפור אחר. כיוון שדכאון הינו תוצר של תיסכול גדול. ויש לטפל בו באופן נקודתי. 'נקמה' במושא הקינאה היא גם "פנטזיה" של רבים ממנו. צריך לבחון אם הרצון 'לנקום' לא הופך לאובססיה, שעלולה להתממש בפועל, כי אז אכן מדובר בסוג של הפרעה....( לא בקיא בהגדרות...) בדר"כ מאד מומלץ לדבר על הדברים עם איש מקצוע, במידה והנושא מטריד ואינו חולף מעצמו. שיחות יכולות לעזור. להתראות ארתור.

האם אתה חושב שאפקסור במינון המתאים,יכול להיות אפקטיבי יותר *נגד חרדה* מ-40 מ"ג סרוקסט ו-2 כדורי אדרונקס?(הסבר:ה-40 מ"ג סרוקסט בפירוש לא הספיקו,ואז הוסיפה לי הפסיכיאטרית את אדרונקס,ששיפר לי את המצב רוח,אבל הוא מיועד נגד דיכאון ולא נגד חרדה.ואני מרגישה שהפרעת החרדה הכוללנית נמשכת גם כעת)מה דעתך?

ליערה שלום, ישנו הגיון תיאורטי לשלב בין אדרונקס וסרוקסט אולם לפי ידיעתי אין לכך ביסוס מחקרי מפני שפשוט לא עשו זאת. אישית איני אוהב שילובים של תרופות וכאשר אפשר אני נמנע מכך. עם אפקסור כתרופה יחידה יש הרבה ניסיון והיא עשויה לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גם אפקסור וגם איקסל יכולים להיות אלטרנטיבה. השאלה היא איך את מרגישה עם השילוב הנוכחי. אם מרגישים טוב אז עדיף לא להחליף תרופות. איקסל לא רשומה בארה"ב אבל גם אדרונקס לא רשומה בארה"ב אז זאת לא סיבה לפסול תרופה שיכולה לעזור. איקסל דומה לאדרונקס יותר מהאפקסור.

לד"ר גיורא הידש שלום. איני יודע איך אפשר להודות לך על העזרה הרבה והמקצועית שהיגשת לי , בעת שפניתי אליך כאשר הייתי בבעיה . אני מתלבט כבר המון זמן איך אפשר להודות לך וכנראה שאבוא אליך למרפאה להודות לך באופן אישי . בגדול אני נכה צה"ל עם הלם קרב ופציעה נוספת מורכבת בעבר הייתי אצלך , וברוב מומחיותך עזרת לי בצורה מקצועית מספר פעמים. תמיד אזכור אותך כרופא מומחה בתחום קשה זה פססיכיאטריה. תודה, כי כל המוסיף גורע , דני

לדן שלום, תודה על המילים החמות שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מכירה את התחושה כל כך טוב כיוון שכל חיי חשבתי שאני רק צריכה לרדת 5 קילו ורק לצבוע את השיער, ורק להרויח יותר כסף כדי לקנות את הבגדים שבאופנה, ורק ורק ורק.. בסופו של דבר, שום דבר שעשיתי לא גרם לי להרגיש טוב. זה לא שאני חתיכה או מלכת היופי, אבל אני בהחלט נראית טוב, גם הום עם כל העודף משקל שלא יורד ממני. הכי מצחיק אותי היום זה כשהייתי רזה ומדוכאת, לא משנה מה עשיתי הרגשתי רע עם איך שאני נראית, התביישתי ממש במראה שלי, לא הצלחתי לקבל מחמאות, היו אומרים לי שאני יפה והייתי מתחילה לבכות כי זה נורא פגע בי שמשקרים לי. אם היו מחמיאים לי תמיד הרגשתי שזה מרחמים. היה לי חבר שתחילת נאוםהפרידה שלו ממני היה שהוא כבר לא נמשך אלי בגלל ששמנתי- וזה היה שבוע אחרי שהלכתי לפסיכיאטרית בפעם ה-1, ורק התחלתי לקחת תרופות, הן אפילו עוד לא השפיעו. היום אני שוקלת 17 קילו יותר ממה ששקלתי לפני הדיכאון, ואני לא מצליחה לרדת בגלל הציפראמיל, אבל מה, ה-17 קילו האלה מפריעים לי פחות ממה שהפריעו לי ה-2 קילו עודף שסחבתי איתי כל החיים. ולמה?! כי אני חושבת שזו אחת התקופות הכי מוצלחות בחיים שלי, יש לי חברות שהתקרבתי אליהן מאוד והן אלי בעקבות המחלה. גיליתי כמה הן יקרות לי, גיליתי כמה זה לא משנה מה אחרים חושבים עליך. גיליתי שכל דימוי שיש לך בראש שצריך לפעול לפיו, הוא לא תמיד נכון לך. והכי חשוב זה שגיליתי שאם מרגישים טוב מבפנים, מחייכים, מקבלים את הכל בעצמך- את היתרונות ואת החסרונות, אפשר להיראות הרבה יותר זוהרים מכל דוגמנית שדופה . פגשתי ביום העצמאות חברה של חברה שלא ראיתי כמעט שנתיים והמשפט הראשון שהיא הוציאה מהפה שלה היה :" וואו!! את ממש זוהרת!!". וזו בחורה שראתה אותי בתקופה הכי רזה וספורטיבית שלי בפעם האחרונה. לא הייתי מאופרת ולבשתי טריינייג וחולצה מוכתמת מבישולים, ולמרות זו היא ממש התפעלה. ואני הפתעתי את עצמי בזה שלא הייתי מופתעת מזה שהיא רואה את איך שאני מגישה. לא הרגשתי צורך להתנצל על מה שאני לובשת או להתגמד לעומת המחמאות. והכי חשוב זה שאני כבר כמה חודשים לא מחזיקה את הבטן בפנים! מה שאני רוצה להגיד לך, מניסיון אישי ומר, זה שאם מישהו לא רוצה לצאת איתך בגלל כמה קילו עודפים שיש לך, אז זה לטובה!! כל פעם שאת במצב רוח רע תזכירי לעצמך את כל התכונות הטובות שלך, את כל ההוכחות להצלחה שלך, את כל הדברים שטובים שקורים לך בזכות עצמך. וגם אני ממליצה שתקראי את הספר "ילדות גדולות אינן בוכות". שום צמיג על המותניים לא יכול למחוק את האישיות המקסימה שלך . הפסיכולוגית שלי אומרת לי תמיד לנסות לא לתת כל כך הרבה משקל למשקל. תנסי להסתכל סביבך ולראות איך גם לבנות שיש להן עודף משקל יש חיים, יש שמחת חיים, יש בן זוג, אהבה, חיים מלאים ומספקים, איך הן לא עושות שום דבר חריג חוץ מלתפוס קצת יותר נפח.

שירה המקסימה תודה רבה על כל העיידוד ועל כך ששיתפת אותי במה שעובר עלייך. אני האחרונה שחושבת שצריך לשפוט מישהו על פי מראה חיצוני משום שמראה חיצוני בא והולך אבל לא האישיות שבפנים אבל כשאתה רואה מסביב שחברות נועצות מבטים ולא נעים להם להגיד שהפנים שלך נפוחות או שהשנת וכשאתה מקבל סירוב מהמין השני בגלל אותה בעיה ספציפית אז זה מאוד חורה. את יודעת, היום הייתי עם אמא שלי בקניון ועברתי לייד קסטרו שזו הייתה בעבר החנות האהובה עלי והיום אין שם בגד שמתאים לי והלב שלי נצבת. אולי אני צריכה לייחס פחות חשיבות לנושא אבל מה אני יעשה שחורה לי?

ברור לי שלוקח זמן עד שמפנימים את התחושות. גם אני בהתחלה הרגשתי שאני צריכה להסביר לכולם למה שמנתי. מי שחשוב לי יודע גם ככה כי הוא מעורה בכל הבעיות שלי, ומי שלא, לא אכפת לי. קסטרו? מי צריך? יש לי אחות שתופרת לי בגדים . מכנסיים שאפילו לא כתובה עליהם המידה אז אני יכולה להתעלם מהעובדה שאני מידה 47... יש דבכים להיראות טוב גם בלי ללבוש מכנסיים נמוכים וחולצות יפניות שגם ככה יצאו עוד חצי שנה מהאופנה. אני מקווה שתוכלי להפסיק עם הסטרואידים בקרוב, ותוכלי לקבל את עצמך כמו שאת. באהבה רבה שירה 59

יש לי פחדים איומים מהמוות. נדמה לי שכל רגע הוא עומד לקחת אותי מדום לב או איזה ארוע פתאומי אחר . בדרך כלל זה מתחזק אחרי שאני שומעת על מקרה כזה אצל אנשים צעירים יחסית שנפטרו פתאום מארוע כזה. אני בדרך כלל בריאה פיזית ואולי אין סיבה לחשוש אבל בכל זאת זה לא מרפה. מה לעשות ?. תודה.

הי ש הדבר הנכון לעשות יהיה להגיע לאבחון פסיכולוגי\פסיכאטרי. אם הפחד משתלט עלייך ומפריע לך ישנם דרכים למגר אותו ואת הכלים הללו את יכולה למצוא בטיפול בהצלחה, אריאל

היי מצטרף לדבריה של אריאל, ישנם גורמים רבים החשובים לאבחנה ואפילו דברים פשוטים כמו גיל ומצב משפחתי... לכן כדאי לפנות לאבחון וייעוץ. ביי הידש

שאלה שהייתי רוצה לשאול את כולם היא: למה אתם בדיכאון? כל אחד והתשובה האישית והלגמרי סובייקטיבית שלו...(כמובן מי שרוצה לשתף) ואני ראשונה: הדיכאון שלי הוא בגלל החיים!תקראו לי תמימה אבל אני "ילדה טובה" שמאמינה באנשים ולאנשים ...ובחיים מתברר שאנשים מאוד לא הוגנים זה לזה ועושים רע לאנשים אחרים-אנשים רעים!לצערי אני נוכחת בהרבה הרבה יותר מידי מקרים של רוע לב לשמו,וניצול,ואכזריות-גם אליי וגם לאחרים...אני שופטת את עצמי מאוד לחומרה ולעולם לא אעז לעשות רע למישהו אחר בכוונה.למה יש אנשים כאלו רעים שדווקא מצליחים מאוד בחיים ואנחנו הטובים נאלצים לסבול, מדיכאון?למה אין סוף טוב כמו בטלנובלות? טוב,ועכשיו אתם...

כמובן שבגלל הרבה סיבות. ההתחלה נובעת מההורים שלי, שהם לא אנשים רעים, אבל ממש לא הבינו אותי. הייתי ידלה מאוד רגישה ורגשנית והם לא שמו לב לזה ואפילו עשו דברים שהיו על גבול ההתעללות (יחסית לאשיות שלי). כל זה הוביל לכל מיני מחשבות על עצמי, דימוי עצמי נמוך, בחירת בן זוג לא מתאים, חשיבה הרסנית וזהו.

אני בדיכאון כי: אני פוחדת מהמוות. במיוחד אם הוא יגיע בפתאומיות. יש לך איזו עצה בשבילי ?

אני בדיכאון כי: אני פוחדת מהמוות. במיוחד אם הוא יגיע בפתאומיות. יש לך איזו עצה בשבילי ?

היא קצת מסובכת. הכל החל לפני שנתיים בעקבות התקפי חרדה קשים. החרדה נמשכה יום ייום שעה שעה מה שהוביל אותי לדיכאון. סיבה נוספת אפשרית היא בעקבות מחלה פיזית שאני תמודדת איתה שיכולה היא בעצמה לגרום לדיכאון( בעקבות פגיעה במערכת העצבים) או לגרום בעקיפין לדיכאון בעקבות ההתמודדות עם מחלה. בכל אופן, אין לי מושג מה בא קודם הביצה או התרנגולת.

ליערה שלום, דבריך מצאו חן בעיני. גם אני התלבטתי בשאלה זו ובסוף אמרתי שאני כנראה לא אשתנה ולא אשנה את העולם אבל אני יכול לשנות את ההתייחסות שלי לדברים. אני אומנם נחשב לפרייר אבל לפחות פרייר גאה! טוב לי לא לעשות רע ולהיות ישר ולהסתכל לכל אחד בגובה העיניים ולנסות לעזור. ושישרפו בקנאתם הקנאים. אני פרייר גאה, ושנהיה כולנו בריאים ביי הידש

אני מטופל בתרופה רמרון, ובבית מרקחת נתנו לי את הכדורים רק היום שמתי לב לעובדה שהתאריך האחרון לשיווקה היה באוקטובר 2002, איזה נזק יכול להגרם לי?

אני לא רוקח , אבל לא נראה לי שיכול להגרם נזק מכדור אחד שפג תוקפו לפני חצי שנה בערך,( חברות התרופות לוקחות בטח מקדם בטחון לשווק התרופה) בכל מקרה תחליף מחר את התרופה בבית המרקחת שקנית אותה.

השאלה היא כמה כדורים לקחת? אם אתה חש שלא בטוב כדאי מייד לגשת לבדיקה ולא לקחת סיכונים.

לירון שלום, נזק לא נגרם ואתה יכול להיות רגוע כי חברות התרופות לוקחות מקדם ביטחון גדול מאוד. כלומר הם כותבות תאריך שהוא מקדים בהרבה את הזמן שבאמת פג התוקף של התרופה. תבדוק שוב, האם הסתכלת על תאריך היצור או תאריך של התוקף. צריכים להיות שני תאריכים וגם מספר האצווה. לדעתי הסתכלת על תאריך הייצור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפני מספר חודשים הומלץ לי על פסיכיאטר מסויים מאיזור ת"א. לאחר זמן מה נתקלתי בו בתכנית אירוח בערוץ 2. ברצוני לאמץ את ההמלצה, אך איני זוכר את השם. האם מידהו יודע למי הכוונה? האם יש מדריך פסיכיאטרים ברשת? תודה

האם אתה זוכר באיזו תוכנית הוא התארח, ובאיזה נושא?

שלום דר' קליאן מירושלים התראיין אצל דוב אלבויים לפי זכרוני. הוא מירושלים שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אוליי דר חגי חרמש? באותה תוכנית שהזכיר דר הידש, בנושא חרדות.

תודה. לצערי אף שם אינו מוכר לי. נדמה לי שזה היה בתכנית של ורדה רזיאל. איני יודע, כי נתקלתי בזה תוך כדי המתנה במקום פומבי. הטלפון שנתנו לי היה באזור ת"א ונדמה לי שהשם היה קצר (3 אותיות).

תודה. לצערי לא. לדעתי זה היה שם ספרדי...

אנא!

בפורומים ובצ'טים של "סהר" שפועלים בתפוז מי שכותב כי הוא הולך להתאבד תוך 10 דקות דופקים לו בדלת. הם עובדים עם בזק ועם המשטרה ומאתרים במהירות שיא כל מקרה שיש בו חשד לסיכון מיידי- כנ"ל גם בשיחות טלפוניות עם ער"ן. לא צריך כתובת אימייל. נכון שיש כאלה שהם מתוחכמים ואותם לא ניתן לאתר. בסה"כ המשטרה מטפלת במתאבדים פוטנציאלים כמו במחבלים פוטנציאלים- בשני המקרים מדובר על הצלת חיי אדם. לא פוגעים בפרטיות במי שאומר שהוא רוצה למות אבל מי שכותב שהרגע בלע אלף כדורים ומכבה את המחשב מהר מאד מישהו יגיע אליו ויקח אותו לבית חולים. אם מדובר במתחזה (ויש גם כאלה) אז יועמד לדין פלילי. חובת דיווח וטיפול בכאלה מקרים הם לפי החוק בישראל.

שלום, תודה על האינפורמציה, אני איני מבין בפרטים הללו, (לא לשכוח שאני פסיכיאטר....). בפעמים הקודמות שהיו חששות התקשרתי למנהלי האתר של דוקטורס ואז נמסר לי שהם אינם יכולים לעשות דבר? אולי אתה יכול לשלוח להם שאלה יותר מקצועית דרך "צרו קשר" שבסרגל שבראש הדף? אשמח לכל מי שיכול לעזור בכיוון זה. תודה וערב טוב דר' גיורא הידש

זה קצת חוסר אחראיות מצידם שאין להם שום אפשרות לעשות משהו. לפעמים אנשים נכנסים לפה בכוחות האחרונים שיש להם כותבים הודעה קיצונית מאוד בתקווה שאולי יצילו אותם ואם לא נציל אותם מי כן יציל? עדיף לדאוג לזה לפני שיקרה אסון חס וחלילה!!!

עכשיו סיימתי לקרוא את הספר "בוחרים להרגיש טוב" מאת דיוויד ברנס ,ואני ממליצה עליו לכולם.רציתי גם לשאול אם מישהו מכיר מטפל/ת קוגניטיבי ?(בארץ לצערי השיטה לא כ" כ נפוצה...)

וקראתי אותו בשקיקה. למי שאוהב להעצים את הידע הטיפולי שלו זוהי שיטה שלא מתיחסת לעבר -קוגנטיבית לא מתאימה לכל אחד. לא מכירה פסיכולוג כזה,,

תודה, תודה. הנושא מאוד חשוב והוא לא כל כך מקובל בארץ. אנחנו עוד יותר מדי דינמיים. אני גם אחפש ואקרא אותו. הידש

לאיזה סוג בעיות הטיפול הקוגניטיבי מתאים יותר? ומה עושים בו?

שלום מה זה LAMOCTAL איפה . תחת איזה שם ניתן למצוא פרטים עליו בתודה

שלום לראובן האם אתה מתכוון לתרופה LAMICTAL=LAMOTRIGINE תנסה באינדקס התרופות של דוקטורס או וואלה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

הבעיה שלי היא כזו: לאחר מספר פניות למיון הגדירו את המחלה שלי כהפרעת אישיות גבולית. לעומת זאת הפסיכיאטר שמטפל בי טוען שיש לי מאניה דיפרסיה. קראתי הרבה על הפרעת האישיות הגבולית ונראה לי שבאמת אני סובלת מזה. בסופו של דבר הפסיכיאטר הוא זה שמטפל בי ונותן לי את התרופות, אבל אם הוא לא אבחן נכון את המחלה אז הוא עלול למעשה להזיק לי. מה עלי לעשות?

הי יעל, לא בטוחה שהבנתי- כתבת "הגדירו את המחלה שלי כהפרעת אשיות גבולית"- מי הגדיר? אחרים, לא הפסיכיאטר שלך? הייתי מציעה לך לקרוא גם על מניה דפרסיה יותר. וכמובן - לעלות את השאלה הזאת לפסכיאטר שלך. זה בסדר-הוא רק רוצה לעזור לך.

ליעל שלום, את צודקת בשאלתך אבל התשובה אינה קלה. הרבה פעמים ברפואה קשה להגיע לאבחנה מדוייקת גם ברפואת הגוף וגם ברפואת הנפש. לכן כדאי להזהר כפי שאת נוהגת. השאלה היא עד כמה יש לך אמון ברופא שמטפל בך? אפשרות נוספת היא ללכת להתייעצות אצל אחד הפסיכיאטרים המובילים בארץ ולשאול את דעתו. בדרך כלל אפשר לקבל החזר על ההוצאות מביטוח המושלם... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צהריים טובים כשעניתי להודעה של טלי עלה במוחי רעיון. אנחנו מתכתבים פה על בסיס די קבוע ( לפחות חלקנו) מבלי שאנו בעצם יודעים הרבה פרטים על מי שכותב מהעבר השני וחשבתי שיהיה נחמד לו כל אחד יציג את עצמו ( כמובן לא חייבים עם חשיפה של שם או פרטים אישיים) . אני אתחיל: אני אריאל בת 24. אני סטודנטית לאנגלית שנה ג'.. אני אוהבת לכתוב שירים, לצייר , להאזין למוסיקה ( בעיקר קלאסית), ולטייל. יש לי אחות שגדולה ממני , אח בצבא וכלב מקסים ומתוק. מקווה להכיר פה את כולם. אנא שרשרו את הודעתכם להודעה זו אוהבת, אריאל

קודם כל תודה על קבלת הפנים החמה. אני טלי, בת 22 וחצי , עובדת בהייטק.אני דתיה. יש לי ששה אחים ואחיות ועוד חתול מופרע . האמת, שזו פעם ראשונה שאנשים אחלו לי "החלמה מהירה" לגבי "המחלה" שלי. ואני עדיין לא בטוחה שאני מסכימה עם הרעיון שאני חולה. בדכאון. יש לי תפיסת עולם דטרמינסטית. שלילית. אני לא יודעת אם זה משהו שישתנה ..

אני לא בטוחה שלתפוס את הדיכאון שלך כמשהו שהוא לא מחלה זה רע כל כך. אומנם זה לא בו שה לסבול מדיכאון, אך להיתסכל על זה כהפרעה או בעיה מאשר מחלה או משהו קבוע נראה לי יותר נכון.בכל אופן, אני מניחה שכל אחד מאמץ את הגישה שלו ואם זה מה שעוזר לך אז למה לא?

...והמשך לשרשרת: גיל מופלג, ארבעה ילדים, שני חתולים,משכנתא אחת. מלמדת ספרות,הסטוריה ואזרחות (ובלתי-מורתית לגמרי :-) כותבת, מצטיינת בבישול ובאטימת סדקים בקרמיקה שבאמבטיה. מנסה לחיות בירושלים (ענין מורכב ,כידוע) ועוברת כל יום בגשר הגבעה הצרפתית. ומפני שכך- אובחן אצלי דיכאון עם תסמונות חרדתיות משמעותיות. דוברת עברית,אנגלית והולנדית. כל היודע דבר..וגו'. (וצוחקת מבין הדמעות,על עצמי בעיקר.)

נועה היקרה אניל ומדת אנגלית ( ובין השאר סיפורת אנגלית) כך שיש לנו קווים משותפים. כרגע אני קוראת את "Alice in Wonderlland" של לואיס קרול- סיפור מדהים!!!

אני בן 26 מאז הצבא הפסקתי לתפקד אני בבית לא מסוגל ללכת לשירותים לסדר את החדר ואפילו הזכיתי כמה פעמים בפייס{סכומים קטנים של מאתיים שקעד 4000 שקל}לא קרה שהלכתי לקחת את הכסף וכל התיישן.אם אני צריך לעשות משהו בשביל עצמי הגוף שלי נירדם חסר מרץ ויש לי ריגשי אשמה בלב {חרדה}למה אני לא עושה ומרות זאת אני לא עושה אפילו שזה מציק לי . למשל אני לא מסוגל לישון עם אור דלוק ואז אני אומר לעצמי אני אקום לסגור את האור ואני החרדה למה אני לא מסוגל לסגור את האור וכך זה נמשך כל הלילה לא נירדם. או למשל כשיש לי צורך ללכת לשירותים אני לא מסןגל ללכת למרות שזה מטריד אותי לא רק שזה מצטבר לי אלא גם למה אני אדם כזה שאפילו זה אני לא מסוגל לעשות . אני רוצה לומר לך שלעולם לא הודתי בבעיה שלי והמחשב הוא חדש וזו הפעם הראשונה שאני כותב את זה למרות שאני רציתי לכתוב את זה כבר מהיום הראשון של המחשב אבל לא הייתי מסוגל. אני חייב לומר שזה לא קורה לי לגבי דברים של אחרים זאת אומרת אם אני אצל דודה אז אני בקלות מסדר לה את הבית ואז לא מאמינים לי שיש לי בעיה.אותו דבר לגבי סידורים ועזרה של אחרים תמיד כשזה של אחרים אני בקלות יוזם לעזור ולסדר דברים שלא קשורים אלי אבל כשאני צריך עזרה לעצמי אני לא מסוגל לתפקד פתאום אין לי כח כל השרירירים משתתקים. למשל כשאני רק חושב על זה שעכשיו או עוד מעט אני אסדר את החדר קרה שאיבדתי את ההכרה מרוב חולשה בכל הגוף. איך אתה מסביר את זה ?

אני לא רופאה ולא מבינה גדולה... אבל זה נשמע שאתה צריך יעוץ..בטח חשבת על אופציה של פסיכותרפיה..לא?! בהצלחה

הי אמיר הדבר הנכון ביותר לעשות יהיה לפי דעתי ( ואני מדגישה שזו דעתי) זה לגשת לאבחון פסיכאטרי. יתכן ואתה מרגיש רגשי אשם או כעס על עצמך ולכן לא מרשה לעצמך להנות או לעשות משהו שמועיל לך אבל כשאתה נדרש לעשות זאת בשביל אחרים אין בעיה. את כל הסיבות אתה תוכל לבדוק בטיפול פסיכותרפי שמושתת על שיחות. פסיביות וחוסר חשק הם מהסימנים של דיכאון יש לזה טיפול אך צריך להגיע לאבחון ראשוני בהצלחה ואל תתיאש. אריאל

היי אמיר אני מסכימה עם מה שאמרה אריאל גם לפי דעתי אתה צריך לבדוק למה אתה לא מוכן לעשות דברים למען עצמך כי אולי באמת אתה לא אוהב את עצמך ובגלל זה אין לך חשק לעשות כלום למען עצמך האם שאתה עושה דברים למען אחרים אתה מרגיש טוב כי אנשים אחרים צריכים אותך ואתה מרגיש אולי שעם אתה עוזר לאנשים אחרים אז הם מעריכים אותך האם אתה לא מעריך את עצמך ?

שלום לכולכם, רציתי ללמוד קצת על התרופה החדשה שהד"ר שלי רשמה לי.. ונתקלתי בפורום הזה. אני שמחה לראות שיש כאן אנשים מקשיבים, שאפשר לדבר איתם, ולצפות להבנה קרובה יותר, מכאלו שחיים את זה גם כן. אז אני אשתדל להשאר קרוב..

הי טלי וברוכה הבאה. שמחה שמצאת אותנו ומקווה שאכן תישארי עמנו . בנתיים נשמח לשמוע פרטים עלייך ( רק אםתא רוצה כמובן) גיל,ממה את סובלת וכו שלך, אריאל

ברוכה הבאה! אני שמחה שמצאת אותנו. זה מקל לדעת שיש עוד שסובלים ולשוחח איתם. את מוזמנת לשאול כל מה שבא לך אותנו או את ד"ר הידש. ואת כמובן גם מוזמנת לצ'אט של משתתפי הפורום - בכל יום ג' ב-21:00. שימי לב לפרסומים שלי בפורום. בהצלחה והחלמה מהירה!

מעוניינת בהמלצתך לטפול תרופתי עבור נערה מתבגרת שמתקשה לישון מחוץ לבית והתסכול בא לידי ביטוי בעיקר בטיולים כתתיים. לא השתמשה בתרופות. מעוניינת בתרופה שתתאים לאותם ימים בהם היא מעוניינת ללון מחוץ לבית. תודה מראש.

לאיריס שלום, תאגתך לחברתך יפה ומכובדת. הייתי ממליץ שחברתך תפנה לרופא המשפחה אשר יאבחן את המצב ולפי המלצתו ירשום תרופת הרגעה. כדאי לנסות את התרופה פעם או פעמיים כדי לבדוק את השפעת התרופה על האדם לפני שמגיעים למבחן המציאותי. עם זאת חברה טובה, עידוד וחום טובים פי אלף מהתרופות.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת 20 מ"ג סרוקסט כבר 3 שנים ומעוניינת להפסיק. ניסיתי בעבר לרדת למינון של 10 מ"ג והיה קשה בעיקר מן "זרמים בראש" , עיפות וחרדה לאחר שבועיים חזרתי למינון של 20 מ"ג. האם מישהו יכול לתת לי טיפים כיצד לעשות זאת? והאם התופעות עוברות לאחר שלב הגמילה. למישהו עברו הזרמים בראש לאחר שהוא נגמל? תודה

אני מקבל Seroxat כבר כמעט שנה הוא שיפר את חיי. רציתי לראות מה קורה עם אני מספיק לקחת אותו למספר ימים. התוצאות היו גרועות. ביום הראשון הכול היה בסדר ביום השני הייתי עצבני ולא היה לי חשק לראות אנשים. פשוט אכלתי כמיות גדולות של כדורי שינה כדי לישון ולא להרגיש. ביום השלישי כבר הרגשתי שאני משתגע והדיכאון חזר בעוצמה חזקה ביותר, כמו הרסתי קשר עם בחורה כי צעקתי אליה ואמרתי לה דברים שגרמו לה ללכת. ביום הרביעי כבר לקחתי שוב את הכדור 2 במספר ואני עדיין עצבני ומדוכא אבל זה יורד בהדרגה. הזרמים גם כן הרגשתי אותם אבל אני קראתי להם תנודות ברשת החשמל שלראש שלי.

נטלתי 20 מ"ג סרוקסאט משך שנה וחצי. החלטתי לרדת במינון ובחרתי תקופה בה החיים שלי התנהלו לכאורה על מי מנוחות... לא ממש:-( אבל בערך.... משך חודש בערך לקחתי שלושת רבעי כדור ואחר כך ירדתי במינון לחצי כדור, וכך משך חודשיים. כרגע אני על 10 מ"ג סרוקסאט. היו לי זרמים בראש ועקצוצים והתאבנות של אצבעות הידיים, מחשבות חרדתיות באות והולכות אך למרות הכל נמאס לי מהקביים האלה...בקרוב אנסה לרדת ל רבע כדור, נראה איך תהיה ההרגשה... אין לי הרבה טיפים, לשתות הרבה מים כדי להתנקות מפנים, לעשות ספורט כדי להקל על הגוף ועל הנפש. הכל ענין של בחירה אישית. בחרתי בתקופה הזו לנסות ולהגמל מהכדור אך אין ספק שאם היה תוקף אותי התקף חרדה גדול, הייתי חושבת פעמיים.. בזמן לחץ וחשש שמא שוב זה יקרה אני נעזרת בחצי לוריואן. הדבר מתרחש בערך פעם בשבוע אז נשארת במינון הנמוך. למעשה אני לא דוגמא, לא נעזרת בפסיכיאטר עם הגמילה. עושה את הכל לפי הרגשתי האישית. אולי כדאי שתתיעצי עם פסיכיאטר ויהיה לך קל יותר. בהצלחה!

הזרמים בראש - נעלמו. העקצוצים באצבעות הידיים עדיין שם:-)

יש כתבה ב ynet שחוקרים את התרופות ממשפחת פרוזאק וסרוקסאט כי הן גורמות להתאבדות. אנא ממך ד'ר הידש תתיחס לנושא.

http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=121250&t=120953

אהבתי את הציניות החיובית שלך. אתה חמוד. שיהיה לך יום נפלא!

שיהיה לכם יום מוצלח!

דאגנו לך עד לשמיים ואת כולה היית בעבודה ואפילו לא הודעת לחברים הקרובים שלך כאן. את יודעת איך אנחנו מרגישים עכשיו??? את יודעת בכלל איך אנחנו מרגישים עכשיו??? אכפת לנו ממך, בחייאת, באמת מאד אכפת אבל גם לנו יש לב. חוצמזה לא פחות חשוב: כל הכבוד ליפעת ולמאמציה!!!

נכון שמאוד מאוד נלחצנו ואני כבר התחלתי לפתח סימני חרדה....אבל ליאה לא עשתה שום דבר בכוונה. היא בסה"כ לא חייבת לנו כלום. ואולי היא למדה לקח לפעם הבאה - לא לכתוב מכתב כ"כ קיצוני ואז להילעם אבל יש דרך להסביר לה את זה ולא להלחיץ אותה עוד יותר! אני באמת דואגת לה ומאוד אוהבת אותה, היא בחורה מקסימה! ואני מקווה שהיא תשאר איתנו פה. לא צריף לעשות אף מעשה קיצוני! די, זה עבר. לא צריך לריב בגלל זה. אז מה את אומרת ליאה, נשכח הכל? אני כן רוצה שתשארי איתנו תספרי לנו מה מפריע לך. את אכן רצוייה בפורום הזה!!!!! ואין לך סיבה להיפרד מד"ר הידש כי אני רוצה שתמשיכי להציק לו ;-))))))

... ואני חשבתי שהמפוח שלי שובק... הפחדת אותי שיהיה יום חיובי hoover :-)

קודם כל תודה לכולם על התמיכה והעידוד, אני אוהבת את כולכם. חבל שאין שמות במקום 'התומכת' וכו' אבל זה עדיין מקסים ונוגע ללב. יפעת את המתוקה מכולם פה, עזרת ותמכת ודאגת וחיממת את הלב! תודה לכל השאר שכתבו שאני מלחיצה את כל הפורום, גרמתם לי לרצות עוד פחות לכתוב כאן. אתם צודקים, אתם אנשים טובים ואני לא אעשה לאף אחד נקיפות מצפון, כי אתם לא אשמים ולא קשורים, אתם בסך הכל אנשים מקסימים, ואנשים כמוני שנתקלו במחסום בחיים וצריכים קצת תמיכה כדי לעבור אותו. תודה לדר הידש, ברגעים הקשים אתה ממש צריך פסיכיאטר, היית פה, ועזרת, אתה באמת אדם מדהים ואיש לילה כמוני, תודה תודה תודה אין לי מילים לתאר את העבודה המצויינת שאתה עושה פה. בשבוע שעבר הייתה כתבה על ער"ן ועוד ארגון אחד שיש לו תמיכה מקוונת, אבל עליך לא כתבו והיו צריכים! אני עוד אכתוב אז נתראה, תמשרו על עצמיכם מתוקים שלי. Princess Leia.

קודם כל תודה לכולם על התמיכה והעידוד, אני אוהבת את כולכם. חבל שאין שמות במקום 'התומכת' וכו' אבל זה עדיין מקסים ונוגע ללב. יפעת את המתוקה מכולם פה, עזרת ותמכת ודאגת וחיממת את הלב! תודה לכל השאר שכתבו שאני מלחיצה את כל הפורום, גרמתם לי לרצות עוד פחות לכתוב כאן. אתם צודקים, אתם אנשים טובים ואני לא אעשה לאף אחד נקיפות מצפון, כי אתם לא אשמים ולא קשורים, אתם בסך הכל אנשים מקסימים, ואנשים כמוני שנתקלו במחסום בחיים וצריכים קצת תמיכה כדי לעבור אותו. תודה לדר הידש, ברגעים הקשים אתה ממש צריך פסיכיאטר, היית פה, ועזרת, אתה באמת אדם מדהים ואיש לילה כמוני, תודה תודה תודה אין לי מילים לתאר את העבודה המצויינת שאתה עושה פה. בשבוע שעבר הייתה כתבה על ער"ן ועוד ארגון אחד שיש לו תמיכה מקוונת, אבל עליך לא כתבו והיו צריכים! אני עוד אכתוב אז נתראה, תמשרו על עצמיכם מתוקים שלי. Princess Leia.

ולא זה לא מתחזה זו אני פרוזק עוז הנחמדה והטובה הכחמה והכישרונית זאת שתמיד בסדר זאת שרק רוצה לעזור זאת שהמילים שלה נוגעות וקולעות בול זאת שאתם כל כך אוהבים ואני אני סונאת אותכם על זה שאתם מדברים כל כך הרבה ובעצם לא יודעים כלום אתם בכלל לא מכירים אותי אתם בכלל לא יודעים מה הסיוטים שמלווים אותי בלילה אתם פשוט לא יודעים כלום ואתם יודעים מה נמאס לי נמאס לי מהמשחק העלוב אזה של אנחנו חברים אנחנו תומכים אנחנו אוהבים ואתם יודעים עוד משהו אולי עדיף שלא תדעו אולי עדיף שלא תהייו חלק מהמשחק המחורבן אזה או שבעצם אולי עדיף שאני לא יהיה לא חלק מהמשחק המחורבן אזה ולא בכלל

נכון

פרוזק שלום, לכל מי שנמצא בפורום הזה ישנם קשיים. חלק מאיתנו מנסים להתגבר עליהם גם באמצעות סוג של נתינה לאחרים. לפעמים אולי אנחנו גם מוצאים את עצמנו,קצת, בדבריהם של האחרים וגם העובדה הזו יכולה לפעמים לסייע, לפחות לידיעה שאיננו לבדנו עם הכאב. צר לי שאת מרגישה כלפי המגיבים לדברייך- כפי שביטאת כאן. לפעמים ישנם ימים טובים יותר, לכולנו, ולפעמים פחות. רק טוב לך.

פרוזק בוקר טוב. תחזרי אלינו הביתה לתפוז.

אף אחד לא מתיימר להכיר אותך משום שזה באמת בלתי אפשר מעבר לדפי הפורום אך אני בהחלט חושבת שהתמיכה של החברים פה היא אמיתית וכנה ובאה מתוך רצון טוב לעזור. את יכולה לבחור לקבל את התמיכה הזו או לעבור הלאה ולא להיתייחס אליה. אני אישית לא נפגעתי מדברייך משום שאני מבינה כי הם באים ממצוקה קשה וסבל אך אני חושבת שלשאר אלה שתמכו בך ובאמת רצו בטובתך זה יכולה להיות קצת סטירה על הלחי בכל אופן, אני מאחלת לך שתרגישי רק טוב ושלעולם לא תשנאי אף אחד. שלך, אריאל

מה קרה לך? על מה התעצבנת? על זה שניסו לעודד אותך? את צודקת שאנחנו לא יודעים הכל אבל אנחנו מנסים להבין את הרגשות שלך, להיזדהות איתך, לתמוך בך כי גם את תומכת בנו. צר לי אם הבנת את זה אחרת. ועוד יותר חבל שאת חושבת שזה משחק. הרי אף אחד לא נמצא פה מתוך רצון אבסולוטי. אנחנו נמצאים פה כי גם לננו יש בעיה ואנחנו רוצים לתמוך ולהיתמך. ודווקא פה אני חושבת שאין שום אינטרסים. מה כבר יצא לנו אם נשחק אותה נחמדים אליך? חבל שאת לא מקבלת את אהבתנו אליך ומבינה שהיא אמיתית. אין לנו כל סיבה לזייף אותה! תחשבי על זה ואולי תאמיני למה שאני אומרת לך ואני מקווה שתחזרי להיות איתנו. אוהבת, יפעת.

אתה מכיר הרבה נפשות. יש אנשים רעים רעים שכל הזמן רק חושבים איך למרר את החיים של פלוני כדי שיהיה לו רע. באחת ההודעות קראתי על אחת שבעלה היה שד שטן ואכזר ואז כשהוא התעוור הוא השתנה והתחיל להכיר בזה שאנשים סובלים וצריך להרגיש קצת את הסבל. אני מכירה הרבה אנשים שנעשו חולים ובכל זאת ממשיכים להיות רעים.פעם שמעתי משל על זה שיש אנשים שגם אם תחתוך להם את הידיים ואת הרגליים הם ימשיכו בלי רגליים וידיים לסכסך ולחשוב איך לעשות לך רע.אבל רק אם תשאיר אותם שיבכו הרבה זמן {כי לא תיתן להם למשל אוכל או שתייה-משהו שאם הם לא מקבלים הם בוכים}כדי שיגרום לסבל ממושך רק אז הם יתחילו להיות טובים. כאדם שמכיר הרבה אנשים כפסיכיאטר איזה נקודות חולשה משותפות יש לרוב האנשים. אני לא מדברת על זה שאם תזלזל בהם תשפיל אותם או תטיל חרם חברתי{אלה אנשים טובים שזקוקים לחום מאנשים} אלא אני מדברת על אנשים רעים שלא זקוקים לזה ואפילו אם האנשים הכי קרובים אליהם לא ידברו איתם אותם זה לא מעניין בכלל כי הם רעים רעים. איזה נקודות חולשה יש לנפש האדם ? האם אתה יכול לשער ?

להתמודד....

אז עדיף לשתוק סייג לחוכמה שתיקה!!!

לשירה שלום, כפי שאני מבין בין השורות של מכתבך את מדברת על האנשים שמסביב לאנשים הרעים. כפסיכיאטר אני בדרך כלל לא רואה את האנשים הרעים אלא את אלו הסובלים מהתוצאות של המעשים.... מי שמרגיש טוב עם עצמו ואפילו הוא מאמלל את הסביבה הוא לא מגיע לטיפול.... ככלל אני לא מכיר אנשים רעים ובטח לא ילדים רעים. האמרה "אתה ילד רע" ממש מקוממת אותי! אני מכיר ילדים שעושים לעתים מעשים רעים, אבל לקרוא לילד "ילד רע" זה להרוס לו את הדימוי העצמי! כך אני מעדיף לחשוב על אנשים. ישנם אנשים שעושים מעשים רעים אבל אין אנשים רעים. כמובן שישנם מינונים שונים. יש רעים פעם ביום, יש כאלו שלוש וארבע פעמים ביום ויש הרבה יותר... שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אז מה אתה אומר על סדאם חוסיין למשל?

בהמשך להתכתבות מעמ' 466 - לעיונך ותשובתך בעמ' 469 - עניתי לך בעמ' 469 לתשובתך המלומדה אודה

ליעל שלום, בגלל קצב האירועים בפורום לעתים אני מחמיץ ולא רואה הודעה מסויימת. עם זאת אני חושב שעניתי לך. בכל זאת אם יש בעיה אנא חזרי ואתקן זאת. ביי הידש

הבנה-קשה לי לנסח בקצרה את השאלה , .מובן אחר של הבנה שמעניין אותי ואני אתן בשבילו דוגמא :כל אדם עובר במשך החיים ניסיון חיים. אדם צעיר ללא ניסיון חיים לא כל כך רואה לאן דברים מסוימים{שעדיין לא התנסה בהם}עשויים להוביל כמו שאדם בעל ניסיון רואה. כי בעל ניסיון רואה ומסוגל לראות לאן משהו מסויים יוביל וככל שהוא מנוסה במשהו המסויים הזה אז כך זה ברור לו יותר לאן יובילו בלי לעשות חישובים ולחשוב הרבה. הבעיה היא שכדי להגיע להבנה כזאת במשהו מסויים צריך להתנסות בו הרבה פעמים {להשתמש בו הרבה}ובחיים עצמם הדברים קורים לנו באקראי ולכן יכול לקרות שניתקל במשהו מסויים רק פעם אחת ולא תהיה לנו הזדמנות להתנסות בו ולהבין אותו. ובנוסף לא ניחשף להתנסות בדברים אחרים בכלל. וזאת בעיה. אם אדם היה יכול "לאסוף" ניסיונות של אחרים וכמו שאמרת להפנים אותם אז התוכן של השלושה שלבים שאמרת היה מתמלא במידע הזה שמכיל את כל הניסיונות האלה.ובוא נניח שהניסיונות כוללים בתוכם פעולות להתמודדיות של אנשים עם מכשולים מסוכבכים{כמו להתמודד נגד צווי פינוי נגד קשיים כלכליים משברים עם אנשים וכדומה}אז אדם כזה שאסף כל הרבה מידע יכול להבין אחרת. מצב כזה שבו אדם זקוק להתנסות {אפילו באופן מלאכותי}בכל הדברים בבת אחת{לא באקראי}ובכל דבר הרבה פעמים הוא מצב שנראה לי יכול להיות כשאדם לא נחשף להתמודדיות עם מכשולים הרבה זמן למשל אדם שנחטף ונמצא שבוי בתוך כלוב בלי אנשים במשך שנים רבות או ילדה יתומה שמגיל 3 נמצאת בגונגל ופתאום בגיל 40 היא צריכה ללמוד מה זה בני אדם איך מתמודדים עם ... ... ... אלה דוגמאות מאוד מאוד קיצוניות כדי להמחיש אבל יש מקרים רבים שצריך באופן מלאכותי להכין לאדם סביבה מלאכותית שתכיל את כל ה"מכשולים"שהוא עתיד להיתקל בהם בכדי שישתמש בהם ויתנסה בהם וכך יגיע להבנה בהם. אלה שני מובנים של הבנה שיכולים להיות. אשמח אם תתיחס לדברים האלה .ואיפה אפשר לקרא על שיטות {רעיון}מצב שבו מכינים סביבה מלאכותית שתכיל הרבה שבבת אחת יתנסה . תודה

ניסיתי להתעמק בשאלה האם הכוונה (בסוג הראשון של ההבנה) ללמידה שיוצרת תגובות אוטומטיות? האם הכוונה (בסוג השני של ההבנה) להתחשלות, ובאמת עד כמה ניתן ליצור סביבה מלאכותית "מחשלת"?

אני גם עוקבת אחר השאלה המעניינת של אריק. אבל הם{אריק וד"ר הידש}כבר קיבלו תשובה לגבי המובן הראשון של הבנה שלעשה היה מובן קוגניטבי. טלכן אריק מחק את השאלה לגבי המובן הראשון של הבנה אז מאיפה הסקת מסקנות על המובן הראשון אם בעצם כתוב כאן רק המובן השני של הבנה.{אני מקווה שאת מבינה}. בכל אופן גם אותי השאלה שלו מעניינת מאוד ונחכה לתשובה של ד"ר הידש כמו שאריק מחכה.

לאריק שלום, סוף סוף קבלתי תשובה לשאלתך מדר' תומר מהמרפאה הקוגניטיבית בבית חולים רמב"ם, כתבתי את התשובה ביום חמישי או שישי בשבוע שעבר. אפשר למצוא גם על ידי כניסה ל"חפש" על סרגל הכלים ולכתוב "אריק" כמובן שאפשר להמשיך ולדון בנושא מעניין זה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לך . אני קראתי את התשובה . ואני מאוד מודה לך על העזרה הרבה.אבל אם אתה זוכר שכשביקשת ממנה לכתוב למה אני מתכוון במושג "הבנה" נתתי שני סוגים של הבנה. על הסוג הראשון כפי שכבר אמרנו קיבלנו את התשובה מד"ר תומר. אבל המובן השני של הבנה לא קיבלנו תשובה כנראה כי הניסוח שלי היה ארך ומסורבל. ואני הייתי מבקש ממך אם אתה יכול לעזור לי לנסח את המובן השני של הבנה שעליו לא קיבלנו תשובה בצורה יותר מתומצתת כמו שאומרים"קצר ולעיניין". ולצורך כך העתקתי את מה שכתבתי לך כשביקשת ממני לכתוב לך למה אני מתכוון במושג "הבנה" מעמוד בערך 436העתקתי אותה להודעה חדשה מהשעות האחרונות שהכותרת שלה הבנה{מופיעה בראש השירשור הזה שבעקבותיה השבת כעת} אבל מחקתי ממנה את המובן הראשון כי הוא לא רלוונטי יותר כי כבר קיבלנו תשובה מד"ר תומר .אז כאמור אני צריך את עזרתך בלנסח בקצרה את המובן השני של הבנה. תודה , >

לאריק שלום, לא ברור לי מה שאלתך, האם אתה רוצה לשאול באופן תיאורטי מה הבסיס לקושי להבין ולהשתמש בידע שרכשת, או האם ישנה אפשרות מעשית להתנסות ולהכיר תהליכים חברתיים כך שאפשר יהיה להשתמש בידע ובהבנה בחיים המעשיים. בבקשה תפרט, ותביא את תגובתך קדימה כדי שלא אחמיץ אותה. תודה, הידש

חסרה לי פה קצת התייחסותך לתגובות שלי של ורדה ושל הצופה. תודה נילי.

בכל אופן אם הבנתי נכון בשלב זה אריק ביקש רק הגדרה לדברים , איך לנסח את השאלה, מהי ההגדרה ל"הבנה" שהוא מדבר עליה. ואני חושבת שהצלחנו לענות לו.

לע ךל הדומ ינאו יתוא השגיר דואמ ךלש העדוהה .לכה לע ךל הדומ דואמ ינא. ךל םולש הווקמ ינא זא יתלאש תא ךל ריהבאש תשקיב .םיקוזיחה לעו תואמחמה ,ץוחבמ עדימ תטילק וב שיש ןבומל ןווכתמ ינאש ןכתיש רמול תלחתה : תוטבתהל חילצאש ךרטצי קונית זא 2+2=4 בושיחה תא אמגודל חקינ םא .ותוא םינפהל ףוסבו ,ותרימשו ותדימל ןבומכ תנבומ האצותה יכ בושחל ךירצ אל רגובמ םדא לבא . 4 האצותל עיגהל ליבשב בושחל האצותל עיגהל ידכ הברה בושחל ךירצ אל ינא הבש תאזכ הנבהל ןווכתמ ינאו .וילאמ ינאו יתוא ןיינעמש הנבה לש רחא ןבומ. יתוא ןיינעמש הנבה לש דחא ןבומ הז. המיאתמה םייח ןויסינ אלל ריעצ םדא .םייח ןויסינ םייחה ךשמב רבוע םדא לכ: אמגוד וליבשב ןתא לעב םדאש ומכ ליבוהל םייושע{םהב הסנתה אל ןיידעש}םימיוסמ םירבד ןאל האור ךכ לכ אל אוהש לככו ליבוי םייוסמ והשמ ןאל תוארל לגוסמו האור ןויסינ לעב יכ .האור ןויסינ םיבושיח תושעל ילב וליבוי ןאל רתוי ול רורב הז ךכ זא הזה םייוסמה והשמב הסונמ הברה וב תוסנתהל ךירצ םייוסמ והשמב תאזכ הנבהל עיגהל ידכש איה היעבה .הברה בושחלו לקתינש תורקל לוכי ןכלו יארקאב ונל םירוק םירבדה םמצע םייחבו{הברה וב שמתשהל} םימעפ אל ףסונבו .ותוא ןיבהלו וב תוסנתהל תונמדזה ונל היהת אלו תחא םעפ קר םייוסמ והשמב תונויסינ "ףוסאל" לוכי היה םדא םא .היעב תאזו .ללכב םירחא םירבדב תוסנתהל ףשחינ עדימב אלמתמ היה תרמאש םיבלש השולשה לש ןכותה זא םתוא םינפהל תרמאש ומכו םירחא לש תולועפ םכותב םיללוכ תונויסינהש חיננ אובו.הלאה תונויסינה לכ תא ליכמש הזה םיישק דגנ יוניפ יווצ דגנ דדומתהל ומכ}םיכבכוסמ םילושכמ םע םישנא לש תוידדומתהל בצמ .תרחא ןיבהל לוכי עדימ הברה לכ ףסאש הזכ םדא זא{המודכו םישנא םע םירבשמ םיילכלכ לכבו{יארקאב אל}תחא תבב םירבדה לכב{יתוכאלמ ןפואב וליפא} תוסנתהל קוקז םדא ובש הזכ םילושכמ םע תוידדומתהל ףשחנ אל םדאשכ תויהל לוכי יל הארנש בצמ אוה םימעפ הברה רבד הדלי וא תובר םינש ךשמב םישנא ילב בולכ ךותב יובש אצמנו ףטחנש םדא לשמל ןמז הברה ךיא םדא ינב הז המ דומלל הכירצ איה 40 ליגב םואתפו לגנוגב תאצמנ 3 ליגמש המותי םירקמ שי לבא שיחמהל ידכ תוינוציק דואמ דואמ תואמגוד הלא ... ... ... םע םידדומתמ אוהש"םילושכמ"ה לכ תא ליכתש תיתוכאלמ הביבס םדאל ןיכהל יתוכאלמ ןפואב ךירצש םיבר לש םינבומ ינש הלא .םהב הנבהל עיגי ךכו םהב הסנתיו םהב שמתשיש ידכב םהב לקתיהל דיתע תוטיש לע ארקל רשפא הפיאו. הלאה םירבדל סחיתת םא חמשא .תויהל םילוכיש הנבה הדות . הסנתי תחא תבבש הברה ליכתש תיתוכאלמ הביבס םיניכמ ובש בצמ{ןויער}

שלום לך .אני מאוד מודה לך על הכל. ההודעה שלך מאוד ריגשה אותי ואני מודה לך על המחמאות ועל החיזוקים. ביקשת שאבהיר לך את שאלתי אז אני מקווה שאצליח להתבטות : התחלת לומר שיתכן שאני מתכוון למובן שיש בו קליטת מידע מבחוץ, למידתו ושמירתו, ובסוף להפנים אותו. אם ניקח לדוגמא את החישוב 2+2=4 אז תינוק יצטרך לחשוב בשביל להגיע לתוצאה 4 . אבל אדם מבוגר לא צריך לחשוב כי התוצאה מובנת כמובן מאליו. ואני מתכוון להבנה כזאת שבה אני לא צריך לחשוב הרבה כדי להגיע לתוצאה המתאימה .זה מובן אחד של הבנה שמעניין אותי .מובן אחר של הבנה שמעניין אותי ואני אתן בשבילו דוגמא :כל אדם עובר במשך החיים ניסיון חיים. אדם צעיר ללא ניסיון חיים לא כל כך רואה לאן דברים מסוימים}שעדיין לא התנסה בהם{עשויים להוביל כמו שאדם בעל ניסיון רואה. כי בעל ניסיון רואה ומסוגל לראות לאן משהו מסויים יוביל וככל שהוא מנוסה במשהו המסויים הזה אז כך זה ברור לו יותר לאן יובילו בלי לעשות חישובים ולחשוב הרבה. הבעיה היא שכדי להגיע להבנה כזאת במשהו מסויים צריך להתנסות בו הרבה פעמים }להשתמש בו הרבה{ובחיים עצמם הדברים קורים לנו באקראי ולכן יכול לקרות שניתקל במשהו מסויים רק פעם אחת ולא תהיה לנו הזדמנות להתנסות בו ולהבין אותו. ובנוסף לא ניחשף להתנסות בדברים אחרים בכלל. וזאת בעיה. אם אדם היה יכול "לאסוף" ניסיונות של אחרים וכמו שאמרת להפנים אותם אז התוכן של השלושה שלבים שאמרת היה מתמלא במידע הזה שמכיל את כל הניסיונות האלה.ובוא נניח שהניסיונות כוללים בתוכם פעולות להתמודדיות של אנשים עם מכשולים מסוכבכים}כמו להתמודד נגד צווי פינוי נגד קשיים כלכליים משברים עם אנשים וכדומה{אז אדם כזה שאסף כל הרבה מידע יכול להבין אחרת. מצב כזה שבו אדם זקוק להתנסות }אפילו באופן מלאכותי{בכל הדברים בבת אחת}לא באקראי{ובכל דבר הרבה פעמים הוא מצב שנראה לי יכול להיות כשאדם לא נחשף להתמודדיות עם מכשולים הרבה זמן למשל אדם שנחטף ונמצא שבוי בתוך כלוב בלי אנשים במשך שנים רבות או ילדה יתומה שמגיל 3 נמצאת בגונגל ופתאום בגיל 40 היא צריכה ללמוד מה זה בני אדם איך מתמודדים עם ... ... ... אלה דוגמאות מאוד מאוד קיצוניות כדי להמחיש אבל יש מקרים רבים שצריך באופן מלאכותי להכין לאדם סביבה מלאכותית שתכיל את כל ה"מכשולים"שהוא עתיד להיתקל בהם בכדי שישתמש בהם ויתנסה בהם וכך יגיע להבנה בהם. אלה שני מובנים של הבנה שיכולים להיות. אשמח אם תתיחס לדברים האלה .ואיפה אפשר לקרא על שיטות }רעיון{מצב שבו מכינים סביבה מלאכותית שתכיל הרבה שבבת אחת יתנסה . תודה

שלום לך . חיכינו ביחד לתשובה של המומחים לקוגניטיביות.קראתי את התשובה.אני מרוד מאוד לך על העזרה שעשית מאמץ לשלוח את שאלתי למומחה ובסוף קיבלנו תשובה. אני מאוד מאוד מודה לך. חבל שהם לא התיחסו למובן השני של הבנה אבל אני אשם בזה כי לא הצלחתי להסביר את המובן השני של הבנה בקצרה ומה שכתבתי כנראה מסורבל מידי וקשה לי לנסח אותו בלי לכתוב מגילה. האםתוכל לעזור לי לתכנן ולנסח מחדש את השאלה לגבי המובן השני של הבנה כדי שזה יהיה קצר יותר? אני אנסה להעביר להודעה חדשה את הניסוח הלא מוצלח שלי לגבי המובן השני בהודעה שהכותרת בה תהיה "הבנה"

לאריק שלום, בדרך כלל אני עונה על השאלות מהסוף להתחלה ורק עכשיו הבנתי את כל מה שכתבת, אני אנסה להתרכז ולחזור על כל החומר ואז אכתוב לך שוב. ביי הידש

סיפרתי לך שאני לא מצליחה להשתכר ממשקאות חריפים ואני רוצה קצת לאבד שליטה. ברצוני לומר שיש לי סביבה תומכת ואני מרגישה בנוח. אבל אני רוצה לאבד שליטה ולהיות שיכורה לשעה או שעתיים בחיים לא חוויתי את זה למרות שניסיתי לשתות הרבה משקאות חריפים שרק הרדימו אותי וגרמו לי להקיא. האם יש בפסיכיאטריה בעיות נפשיות שמטפלים בהם באמצעות כדורים שבמינון יתר עשויים קצת לשכר ? ואם כן אז על איזה תרופות או הפרעות מדובר ?

לברבי שלום, איני מכיר תרופות אשר יכולות לענות על שאלתך... SORRY שיהיה רק טוב הידש

אנשים פה מעונייינים להירפא ולהיות תחת שליטה ואת רוצה לאבד שליטה? מוזר לא? חשבי על זה!

אני כל הזמן נמצאת במאבקים פנימיים עם עצמי לגבי דימויי העצמי ולאחרונה אני יוצאת די מובסת כל הזמן. טוב, אז מאז שהתחלתי לקחת תרופות פסיכאטריות עליתי במשקל וכמובן שבתקופות שבהם לקחתי סטרואידים עליתי יותר. לאחרונה אני מרגישה כל כך רע עם הגוף שלי שקשה לי להסתכל במראה ואת הדמות שאני רואה שם אני ממש שונאת. הפנים שלי נפוחות בגלל הסטרואידים ( למרות שזה מינון יחסית נמוך אבל אני לא יודעת למה הוא מנפח אותי) והעלתי לאחרונה די הרבה במשקל. אני כועסת על עצמי שאין לי גם כוח להילחם בזה ולהפחית ונכנסת לתוך מעגל . שלשום יצאתי עם מישהו שפגשתי באינטרנט. התרשמתי ממנו מאוד לטובה ומהשיחות בטלפון נראה שגם הוא. קבענו להיפגש ומאותו רגע שהוא ראה אותי נעלמו עקבותיו וזהו. אין לכם מושג עד כמה זה פגע בי. אני מרגישה שאני לא שווה כלום ושאף פעם לא אמצא מישהו. ובאמת, למה שמישהו ירצה בי? אני פשוט מתעבת את עצמי במלוא מובן המילה ,פשוט שנאה תהומית סליחה אם הכבדתי על מישהו אני פשוט הייתי חייבת להוצא זאת. אני יושבת עכשו עם דמעות בעיניים.

היי אריאל את חייבת לאהוב את עצמך זה שמישהו אחד לא רצה אותך בגלל המראה אז בטח הבן אדם שיטחי והוא לא שווה שתהיה איתו אל תתיאשי תמשיכי לצאת לפגישות מהאינטרנט ואת תיראי שבסוף מישהו כן ירצה אותך בגלל מה שאת ולא יהיה חשוב לו רק מהמראה אריאל את חייבת לאהוב את עצמך ולראות מה את באמת אני בטוחה שיש לך אישיות מדהימה עכשיו אני רוצה שתסתכלי במראה ותסתכלי על הדברים היפים בך לכל בן אדם יש דברים יפים את בטח לא מראה אותם אני בטוחה שיש לך המון דברים יפים את צריכה רק לאהוב את עצמך ולהבין כמה שאת שווה ברגע שתידעי מה את שווה ואיזה דברים נהדרים יש בך ככה גם את תקריני את זה לצד השני ואני בטוחה שהרבה אנשים ירצו אותך את צריכה להבין שאף בן אדם לא מושלם את רק צריכה לדעת להשתמש ביתרונות שלך ולא להסתכל על החסרונות אני בטוחה שהיתרונות עולים על החסרונות אז בהצלחה

תודה על העידוד. כן, אני אמשיך לצאת למרות שאני לא יודעת למה- במילא אף אחד לא ירצה אותי.

היי אריאל, במקום לשבת ולהכנס למאבקים עם עצמך שמנת, לא נוח לך להסתכל במראה, אז קדימה (אני לא יודעת בת כמה את, ומצב בריאותך) כדי לעשות קצת ספורט: הליכה יומית גם שורפת קלויות , גם שורפת את הזמן , גם שוטפת את העיניים , אפשר חדר כושר או אפילו חצי שעה על השטיח בחדר מתיחות,,, אחרי שעה כזו של ספורט את בן-אדם אחר,, מומלץ. ספרי לי אם זה מתאים לך,

היי אריאל, כואב לי לשמוע את מה שכתבת, ואני מלא כעס על הבחור שפגע בך.... ברור שהדברים יסתדרו, ויבוא הבחור שמתאים לך, ועדיף מטומטם אחד שהלך מאשר חס וחלילה שישאר וידבק אליך. אבל זו לא נחמה, אני יודע. נגד הסטרואידים לא עוזר לשמור על דיאטה כי רוב הצבירה היא של נוזלים אשר יורדים עם הפסקת הטיפול. כך שבטוח שתרדי במשקל כאשר תסיימי את הטיפול עם הסטרואידים. לפעמים ספר טוב עוזר בשעות כאלו, או סרט, כאן ישנם רבים שאוהבים ומעריצים אותך באהבה הידש

אני יודעת שאת צודקת אבל "כוח רצון" היא מילת המפתח וזה משהו שממש אין לי עכשו. גם החולשה הכללית והעומס בלימודים ובעבודה לא מוספים. בקיצור, זה לא כל כך פשוט

היא נעלמה. היא גם לא מחוברת לאייסיקיו :-( ליאה, השמיעי קול!!!!!!!!!!

היי מהרגע שקראתי את ההודעה של ליאה הבוקר אני לא מפסיקה לחשוב עליה, אני ממש מודאגת ממצבה. הבחורה החמודה הזאת ממש זועקת לעזרה. אני לא יודעת , אבל לדעתי ד"ר הידש חייב להיכנס לתמונה, לפעול לעשות משהו. אני מקווה שנשמע ממנה בקרוב. ביי

אם את שומעת מליאה באיזושהי דרך בבקשה תודיעי גם לנו

האם עישון סיגריות פוגעים באפקטיביות ובתהליך הההשפעה כשנוטלים כדורים נוגדי דיכאון? תודה

לנועה שלום, התשובה קצרה, לא. התשובה הארוכה היא שעישון פוגע באברים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://news.walla.co.il/?w=/18/391719

לגבי הפרוזאק זה ידוע. לפני כחודש פירסמה הועדה לפיקוח על תרופות בבריטניה,רשימה של 21 כדורים שלגביהם נרשמו תלונות מהנוטלים אותן. במקום הראשון מככב הסרוקסאט.

47 נסיונות מתוך מאות אלפי משתמשים זאת אינדיקציה מספיק טובה?

מסכימה עם הכתבה. קיבלתי פרוזאק בעבר, ובתקופה הזו שקעתי יותר במעמקים. למזלי, הפסיכולוגית שאצלה הייתי מטופלת הבחינה בזה לפני שהיה מאוחר מדי ודיווחה על כך לפסיכיאטר. מסקנה? גלולת האושר יכולה להביא אושר לאחד וצרות לאחר.

ניצלו או השתנו לבלי הכר.... גיא

אני לא יודעת איך לצרף קישור, אבל תכנסו לבאנר "בריאות+", שמופיע בירוק אם אני לא טועה, ותקראו את הכתבה על דכאון אחרי לידה עד הסוף. זו לא הכתבה שהתפרסמה ב"זמנים מודרניים" אבל מופיע בה לפחות עניין הדכאון הנ"ל.

אני לא יודעת למה חלק מגיב באופן מסויים על מצב מסויים וחלק מגיב אחרת. יכולות להיות הרבה סיבות- למשל מצב האם של אותו אדם בזמן ההריון, הגיל שבו היה אותו אדם צמחוני (למשל ייתכן שבגיל הגדילה וההתבגרות יותר חשוב לאכול דגים, כי "לדברי החוקרים המדובר בחומצות המהוות אבן בניין במוח".) יש שוני גנטי , וייתכנו עוד סיבות רבות. חשבתי שאולי כדאי להביא ציטוט של מה שכתוב בווי-נט. אז הנה הכתבה- מחקר חדש: אחת מכל חמש יולדות - בדיכאון תופעת ה'בייבי בלוז', נשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה, ידועה ומוכרת. אולם מחקר חדש חושף את מימדיה הרחבים - קרוב לחמישית מהיולדות, על פי ממצאי המחקר, סובלות מתסמונת דיכאון זו, ורבות מהן לא מדברות על כך. מחקר נוסף מגלה שאכילת דגים עשירים באומגה 3 עשוי במיוחד לסייע לבעיה זו מוטי גל אחת מכל חמש יולדות מראות סימן כלשהו של דיכאון שלאחר לידה, אולם רובן אינן מדברות על הבעיה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת מישיגן בארה"ב, ואשר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת 'Journal of women’s health', שיצא לאור בסוף השבוע. נשים מצויות בסיכון כפול מגברים ללקות בדיכאון, והסימנים לכך מופיעים בשנות הפוריות. הסיכון ללקות בדיכאון עולה באופן משמעותי בתקופת ההריון והלידה. עם זאת, רוב הנשים סבורות כי יחושו בטוב במהלך ההריון ולאחר הלידה. המחקר החדש כלל 3,472 נשים בשבוע ה-25 להריונן בממוצע. מעט יותר מ- 20 אחוזים מהן הראו סימנים ראשוניים של דיכאון על פי מבדקים פסיכולוגיים שעברו. עם זאת, רובן המכריע של הנשים (86%) לא קיבלו כל טיפול - תרופתי או פסיכותרפי. רק כרבע מהנשים אשר דיווחו על תחושת עצבות או דיכאון במהלך ששת החודשים טרם המחקר סיפרו כי טיפלו בתסמיני הדיכאון. מחקרים שנערכו בעבר בבעלי חיים ובבני אדם אישרו כי תסמינים פסיכיאטרים שאינם מטופלים, עלולים לפגום בהתפתחות העובר, לגרום למשקל ירוד, לידה מוקדמת ואף פגיעה בהתפתחות המוחית של הרך הנולד. 28 אחוזים מהנשים שנחקרו סבלו מדיכאון כלשהו לפחות פעם אחת בחייהן. יותר מ-40 אחוזים מהנשים אמרו כי סימני הדיכאון שבו לתקוף במהלך ההריון. למעשה, נשים אלו היו בסיכון גבוה פי 5 ללקות שוב בדיכאון במהלך ההריון, מאשר אלו שלא לקו בדיכאון מעולם. בסיכון לדיכאון נמצאו כלל הנשים, ללא קשר לגילן, מוצאן או דתן. הפתרון: דגים במחקר נוסף שנערך ע"י חוקרים בריטיים נמצא כי דגים, ובמיוחד טונה, הרינג, סלמון וסרדינים, המכילים רמות גבוהות של חומצות שומן "אומגה 3", עשויות למנוע דיכאון בלידה או אחריה. במחקר נבדקו 11,721 נשים בריטיות. החוקרים מצאו כי נשים שצרכו רמות גבוהות יותר של אומגה 3 במהלך הטרימסטר השלישי נמצאו בסיכון נמוך לדיכאון במהלך ההריון ועד שמונה חודשים לאחר הלידה. כיצד מונעות חומצות שומן אומגה 3 את הדיכאון? לדברי החוקרים המדובר בחומצות המהוות אבן בניין במוח. מחקרים קודמים כבר הוכיחו כי רמות נמוכות של אומגה 3 קשורות לרמות נמוכות של המעביר העצבי "סרוטונין". רמות נמוכות שכאלו, גורמות לדיכאון, עובדה שהביאה לפיתוחן של תרופות נוגדות הדיכאון דוגמת "פרוזאק". המחקר פורסם בגליון האחרון של כתב העת 'Psychology today'.

שלום שמי הובר :-) נא להכיר באתי לכאן לשאוב את כל האנרגיות השליליות. אני מתחיל בעבודתי כרגע. אשאב ואשאב ואשאב ואשאב אבל בשקט בשקט אל תדאגו רק ברקע אולי אהיה לעזר שיהיה לכולם יום חיובי הובר :-)

ברוך הבא ונעים מאוד! השם שלך זה על שם השואב אבק HOOVER? כי אם כן אז אחלה! אתה שואב טוב ;-) תשאב את כל האנרגיות השליליות מפה!!! יום נפלא ושקט.

ואני מקווה שאצליח במשימה!!!!! תודה :-))))

פניתי אל רופא נוירולוג על רקע כאבי ראש שתדירותם גברה מאוד לאחרונה, כן אני סובל מזה זמן רב ממגרנות ,קיבה עצבנית (IBS) ועייפות (כנראה בעיית שעון ביולוגי מאוחר- בבדיקה במעבדת שינה). הרופא, שלא היה יכול לספק כל הסבר רפואי לסיבת כאבי הראש רשם Clomipramine במינון הדרגתי עולה של 10 עד 100 מליגרם (למינון הסופי אני צפוי להגיע תוך 5 שבועות). לדבריו מדובר בתרופה ששימשה בעבר למטרות פסיכיאטריות והיום משמשת לטיפול נוירולוגי למרות שלא מצא כל מרכיב פסיכיאטרי (או לפחות לא ציין זאת). יצויין כי נוירולוג אחר שבדק אותי לפני ארבע שנים כאשר כאבי הראש החלו, לא מצא סיבה לכאבי הראש והעייפות ואף הוא ניסה את הכיוון הנ"ל- נתן לי פבוקסיל וקלונקס שגררו תופעות לוואי קשות ביותר (בחילות, תשישות קשה ביותר ועוד) ללא הטבה ועל כן הורה לי להפסיק את הטיפול כעבור פחות משלושה שבועות ונטש כיוון זה. הרופא הנוכחי התעלם מכך למרות שמסרתי לו מידע זה. אבקש לדעת האם Clomipramine הוא אכן טיפול מקובל לבעיית כאבי ראש ממושכים שהרקע אליהם לא ידוע? כמו כן, האם לא נדרש מרופא לעשות בירור מעמיק יותר (ובמיוחד פיכיאטרי) לפני שהוא רושם תרופה שכזו שתופעות הלוואי שלה קשות והיא עשויה להשפיע על תהליכים במוח (ובמיוחד על רקע אי ההצלחה של טיפול דומה בעבר) ? תודה רבה, משה

למשה שלום, זהו טיפול מקובל אצל הנאורולוגים ורבים נוהגים כך. שיהיה רק טוב עם ראש טוב דר' גיורא הידש

למשה שלום אם כוונתך לתרופה מרוניל, אוליי עדיף לך לחפש נויירולוג אחר. לי אישית התרופה הזאת עשתה רע ביותר, והייתי ממליצה לך להשתדל לא לגעת בה. נילי.

שלום רב, יש לי בעיה. אני בת 24 ועליי לעבור טיפולי פוריות בחודש הבא. הבעיה היא שברגע שרופא נשים נוגע בי אני נעשית היסטרית. אני מבינה כמובן שזה רק לדקה-שתים, אבל בגלל ב"התנגדות" הזאת שלי הבדיקה תמיד לוקחת המון זמן, ובסוף הרופא - עצבני (אפשר להבין אותו!) ואני - בוכה. איכשהו הצלחתי לעקוף בדיקות גינקולוגיות: שיקרתי שאני במחזור כל פעם, עד עכשיו לא עשיתי בדיקת פאפ (שצריך לעשות כל חצי שנה)! קיוויתי שזה יעבור לי לבד עם הזמן... כשהייתי בת 17 עברתי ארוע שאפשר להגדיר אותו כאונס. אחרי זה לא יכולתי לקיים יחסי מין עד אחרי החתונה... היה לי ואגיניסמוס (השרירים באותו מקום התכווצו בצורה בלתי רצונית ולא יכולתי לשחרר אותם גם כשרציתי) ולכן גם פעולות של רופאי נשים וגם של בעלי כאבו לי יותר ממה שהיו אמורות. ידעתי שאני זקוקה לטיפול פסיכולוגי, אבל הייתי סטודנטית ולא היה לי כסף. עכשיו אין לי בעיה עם מין - לא כואב ואני די שולטת בשרירים האלה. הבעיה היא שאצל רופא נשים אני "קופצת" כל הזמן ואיך הוא מצליח לבדוק אותי - אלוהים יודע. וטיפול שאני עומדת לעבור מצריך מנוחה מוחלטת, אחרת אלולה להיות פגיעה ברחם. זה מפחיד אותי מאוד כי מצד אחד ברור לי שאני חייבת לעשות את זה ומצד שני - אני מבינה שזאת משימה בלתי אפשרית. וכמה שאני מתקרבת לתאריך - אני מפחדת יותר ויותר. האם יש משהו שאני יכולה לעשות? האם יש תרופת הרגעה (חזקה) שתוכל לעזור לי להשתחרר, שאותה אוכל לקחת כל פעם לפני שאני הולכת לרופא (פעמיים בשבוע - בזמן הקרוב)? עיזרו לי בבקשה!

סבטלנה היקרה אין פלא שאת חשה כך בבדיקה גניקולגות או בסיטאוציות דומות בעקבות הארוע שעברת בעבר והטראומה שזה השאיר. אני ממילצה בחום לספר את החששות והפחדים לרופא המטפל. סביר להניח שלאור העובדה הוא הוא היא ינהגו בך במשנה עדינות ועם המון סבלנות. בכלל, אני חושבת שרצוי שתמצאי רופא- רופאה שהיה לך נוח איתם ושיהיו עם המון סבלנות כי זה תמיד חשוב. תרגישי טוב. שלך, אריאל

לסבטלנה שלום, את מתארת ומבינה היטב את מצבך, את צודקת שישנו קשר בין העבר והטראומה שעברת וההווה. ישנם כדורים להרפיה ולהרגעה כמו וואבן או לוריוון אולם לא הייתי ממליץ עליהם כאשר את חושבת להכנס להריון.... במקרים כאלו פעמים רבות טיפול עם הרפיה או היפנוזה עשויים לעזור. שיהיה רק טוב בחיים דר' גיורא הידש

האם אין לך אפשרות לבצע את הבדיקות הללו אצל רופאה אשה? נילי.

לבעלי ולי יש קשיים כלכליים חמורים מאד. אני נוטלת מזה שנתים רסיטל ולכן שומרת על אופטימיות אולם בעלי החל לאחרונה להראות סימני מצוקה שמדאיגים אותי מאד, כמו למשל להגיד שהוא מבין את אלו שהתאבדו עקב מצוקה כלכלית, או לומר שהוא לא יודע כמה זמן עוד יחזיק מעמד. הוא לא מצליח להרדם ובערך פעמים בשבוע לוקח כדור שינה על מנת להרדם. האם טיפול תרופתי קבוע עד יעבור זעם יועיל לו או שעדיף להמשיך לקחת כדורי שינה כדי לישון יותר טוב? [עלי לציין שאנחנו יחד כבר 30 שנה ומעולם לא ראיתי אותו במצב כזה. תמיד הסתיר את דאגותיו ולא שיתף אותי בהן, ולכן מצבו הנוכחי מטריד אותי מאד] תודה.

הי רותי לפי מה שידוע לי דיכאון אפשר לחלק לכמה סוגים : דיכאון שנובע מחסרים כימיים במוח לדוגמה, ודיכאון שנובע מגורם סביביתי כמו פיטורים וכו. בדיכאון שנובע מסיבות אורכניות טיפול תרפותי מתאים יותר משום שהוא משלים את החסרים הכימיים במוח. בדיכאון שנובע מגורמים סביבתיים הטיפול מושתת על שיחות או שיחות בנוסף לכדורים משום שאף כדור לא יכול להחזיר את העבודה לדוגמה הרי בגלל זה הבנאדם בדיכאון. לפי מה שתארת המצב אצלכם נראה כי נובע יותר מגורמים חיצוניים- סביבתיים. כדאי להגיע לאבחון פסיכאטרי ולראות מה ניתן לעשות בנידון. אפשר לעשות זאת גם דרך קופת החולים. אני מקווה שתמצאו את הטיפול הנכון. בהצלחה, אריאל

לרותי שלום, בהמשך לדברים שאריאל כתבה. כדאי לראות כמה זמן מצב הרוח נמשך ומה חומרתו, אם החומרה קלה יותר אז אפשר להסתפק בכדורי שינה אם מדובר על דברים חמורים יותר בעוצמה או במשך אז כדאי לפנות לאבחון ולשקול טיפול. שיהיה רק טוב דר' גורא הידש

טוב אני לא יודע מאיפה להתחיל. אני שרוי בבלבולים וכעסים ועצב רב. אני כבר מיואש בכול טיפול אפשרי שקיים על פני האדמה. אני סובל מדיכאון ומי חרדה חברתית בצורה שגורמת לשיתוק. כמו כן לא הלך אף קלף בחיים לא בנושא כספי לימודי מיני זוגי ועוד דברים. ניסיתי בעברי להתמודד עם הבעיות שלי על ידי קבוצות תמיכה בהתמודדות עם בעיית התמכרות ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי שלא נתן לי כלום חוץ מלהבין עד כמה אני דפוק ואישיות המסריחה שלי לא ברת תיקון. ועכשיו אני בטיפול תרופת כמעט שנה בשם Seroxat הוא קצת עזר לי בתחושות הפנימיות אבל לא עזר לי לשפר את המצבי בכול תחומי החיים אני עדיין תפרן לא עובד וללא אהבה. כישלונות היו מנת חלקי בחיים והגעתי למסקנה שצריך לסיים את הכול בכבוד ולהחזיר לאלוהים המנייק אם קיים דבר כזה את החבילה. אבל גם לזה אין לי אומץ כי בנוסף לכול הבלגן בראש אני פחדן עלוב.

שלום בחורצ'יק, הייתי במצבך עד לפני זמן לא רב ואני לא ממש רחוקה ממנו גם היום. סובלת בדיוק ממה שאתה סובל גם אני ניתקתי קשר עם הסביבה, ללא עבודה, חברים או אהבה וגם לא בדיוק הצלחתי ללמוד כמו שצריך. אני לא מנסה להתחרות בך אבל חיי רצופי כשלונות יותר ממה שאפשר לחשוב בכלל וגם ניסיתי הרבה טיפולים ויצאתי מהם בדיוק בהרגשה כמו שלך וגם אני פחדנית עלובה. א ב ל בסוף כן הצלחתי להביא את עצמי לטיפול ומצאתי מישהו שעוזר לי. התמזל מזלי למרות שהייתי משוכנעת מעבר לכל ספק שגם שם אנחל כישלון חרוץ. לא, עוד אי אפשר להגיד שהצלחתי, יקח עוד הרבה הרבה זמן. אבל זו התחלה. אתה צריך עזרה מכל הכיוונים. אז בבקשה, שמע לעצתי ונסה שוב למרות הייאוש לחפש מישהו שיעזור וכוונתי גם לאיש מקצוע (גם שיחות) והאנשים בפורום יכולים להיות קבוצת תמיכה בשבילך אז הישאר פה. זה ייקח עוד זמן אין מה לעשות. אני יודעת שאתה לא מאמין לי שיש תקווה אפילו קטנה, וגם לי עדיין קשה להאמין, אבל בוא נשכנע את עצמנו קצת. לימים טובים ולחיים

אני מאוד שמחה בשבילך שאת מתחילה להרגיש בשיפור. הדרך היא אכן ארוכה אבל ההתחלה היא הכי קשה. משם הטיפוס הוא הרבה יותר קל. אני מאחלת לך שתמשיכי להיתשפר ולהרגיש טוב ותודה ששיתפת אותנו אריאל ועוד משהו, את ממש לא מיותרת- ההפך!!!

שלום אני מבינה את מצוקתך אבל תסתכל על הדברים החיוביים כל החיים לפנייך ואתה יכול להחליט מה לעשות בחיים שלך לגבי עבודה ואהבה לזה יש פיתרון אתה יכול להתחיל לאט לאט לחשוב מה אתה רוצה לעשות עם החיים שלך ולחפש עבודה או להתחיל ללמוד משהו שמעניין אותך ולגבי אהבה אני בטוחה שגם תמצא אהבה ברגע שתתחיל לעשות משהו עם החיים שלך אתה גם תרגיש יותר טוב מבחינה נפשית תסתכל על זה שיש אנשיים שחולים שהחיים שלהם נהרסו שלא מאשמתם והם חיים ומתפקדים וממשיכים לחיות ואילו אתה בריא יכול להחליט ולעשות מה שאתה רוצה ואתה בוחר להרוס את חייך למה? החיים כל כך יפים אתה רק צריך לחיות אותם אתה יכול לשנות את חייך במקום לבכות כמה רע נסה לשנות זאת ואתה תראה שלאט לאט הכל יסתדר מעצמו אם יהיה לך בשביל מה לקום בבוקר יהיה לך גם טוב יותר מבחינה נפשית אז תאמין לי שגם אני הייתי במצב שלך ולא סבלתי את עצמי והיום אני מצטערת וצוחקת על עצמי שחשבתי כך סתם ביזבזתי זמן בשינאה עצמית ובלא לעשות כלום והיום אני עובדת יש לי חבר ואני נהנית מהחיים וזה יכול לקרות גם לך הרי אתה רוצה לחיות ולהנות מהחיים ואתה יכול לעשות זאת אז המון בהצלחה ואני פה מקווה שעזרתי קצת ועם אתה תצטרך עזרה כלשהי אני ישמח לעזור

אתה לא דפוק ואין בך שום פסול. אני מבינה את הקשיים שלך אבל אנא אל תרים ידיים. החיים טומנים בותכם הרבה מפולות אבל אף פע אי אפשר לדעת מה יוליד המחר ומתי יבוא השיפור. אני בטוחה שיש אנשים רבים שאתה יקר להם ושרוצים אותך בחברתם. האם שווה לסיים את הכל בן רגע? לגבי הטיפול, אני לא יודעת מה כבר ניסית ומה לא אבל קשת התרופות האנטי דכאוניות הוא רחב היום וצריך להימצא טיפול שמתאים לך. גם לגבי השיחות, יתכן שהפסיכולוג אליו הלכת לא התאים אבל יש עוד מטפלים רבים מקסימים שכן יכולים לעזור. אנא שקול את הדברים שוב- אתה חשוב לנו!!! שלך, אריאל

לפעמים אנחנו שוכחים שהכדור הוא רק חלק מהטיפול.הרבה מעבר לזה תלוי אך ורק ביננו. אתה זה שצריך לקבל את ההחלטה שמחר אתה קם בבוקר והולך לחפש עבודה או לטפל בכל דבר אחר שמציק לך. בקשר לאהבה,כל סחר והמכסה שלו בהצלחה

יש לי פשוט נכות בחשיבה וברגש. אני פשוט חלש מכדי להתמודד עם החיים הללו ואין לי אומץ לסיימם בכבוד הראוי.

הי בחורצ'יק, להגיד לך חשוב למי? חשוב לעצמך! כן, לעצמך! חשבתי בדיוק כמוך, שאני "נכה רגשית" ודפוקה לאללה שאי אפשר בכלל לעזור לי. ואפילו לא חשבתי שאני חשובה להורי או למישהו אחר, ובטח שלא לעצמי. אבל תאמין לי ת א מ י ן לי ב ב ק ש ה !!! אתה צריך מישהו שיראה לך את הדרך, ואתה צריך להתאזר בסבלנות. מה דעתך לנסות עוד פעם אחת? מה אתה אומר? תעשה לעצמך טובה גם בלי להאמין. לך לקבל עזרה כי מישהו אמר לך מכל הלב שזו הדרך להתחיל לנסות לפתור דברים. אנא!

אני החלטתי לא לקחת יותר את התרופה, את הלוסטרל. החלטתי שאני באמת רוצה למות וזו אבן שעומדת בדרכי. אני לא רוצה לחזור לתפקד כי אין כבר דרך חזרה וגם אם המצברוח שלי יהיה מצויין ואני אהיה מאושרת, אין סיכוי שאני אשלים את השנה הזאת, דוחות מעבדה שמתחילת הסמסטר שלא הגשתי, מבחן אחד בסמסטר זה שכבר לא נגשתי. בסמסטר הקודם היו שניים כאלה וגם נכשלתי באחד (עונש שלא הייתי בהרצאות ובתרגולים). אז אני לא מתכוונת לחזור על השנה הזאת ואני לא מתכוונת לעמוד מול יושב ראש ועדת הוראה הנודע לשמצה (והפרופסר הכי מאוס בכל הפקולטה). אני לא רוצה להיות נטל לחבר שלי, אני חושבת שהוא יכול למצוא מישהי הרבה יותר מוצלחת ממני עם הנתונים שלו, אתם עוד תשמעו עליו! אז יכאב לו קצת אבל זה יעבור. עד עכשיו הוא הסיבה היחידה שלא התאבדתי, כי פחדתי לפגוע בו מדי. אבל אני חושבת שזה הכי טוב בשבילנו כרגע, באמת, זה פתרון מצויין. הוא יהיה מדוכא שנה, שנתיים, ויעבור הלאה. הוא יתחיל להשוות את כל הבחורות שלו אליי, אז הוא יבין שהיה נכון שהלכתי. אבל בשביל הבחורות אני מקווה שהן יודעת לכבס, לבשל, לגהץ ולנקות כי הוא לא! רק כלים ולהוריד את הזבל. אתן מוזמנות לעטות על המציאה המאוד מוצלחת שלי. אבא מא? מקסימים (אמא במיוחד, לא יכולתי לבקש אימא טובה יותר) אחיות מקסימות שתומכות וגם אפשר לצחוק איתן. אבל הם לא רואים אותי הרבה , אז יכאב קצת אבל זה יעבור, הם ממילא רואים אותי רק פעם בכמה חודשים ויתרגלו מהר. אז זהו, החלטתי היא סופית ואי אפשר לשנות את דעתי. כתבתי כבר מכתב, הוא אצלי בארנק, וזהו. רק נחכה לרגע מתאים והופ! עוד אכתוב לכם שוב, יש עוד כמה ימים לביצוע הרעיון שלי. אז אל תחששו בנתיים. תשמרו על עצכם! תתעודדו, תחגגו, תבלו במסיבות ואז תלכו לאפטר פארטי שלהן. rock and roll music ohhha לילה טוב, העכבר המת הפיל אותי למיטה, אני פה כותבת אפופה באדי שינה וניחוח עכברוש מת. פרוזי הטיפ שלך עבד, לקחתי סוכריה אחרי וזה עבר כמעט לגמרי אבל עדיין אייחחחחחס. ללילה טוב גם ליפעת שלא הספקתי להגיד לה הערב. לילה טוב ירח, כוכבים, והצפרדעים שמקרקרות לי מתחילת לחלון. לילה טוב!

ליאה בוקר טוב, תכתבי לי למייל, אני רוצה לדבר איתך באופן אישי. גם אני סיימתי תואר ראשון בארבע שנים, ומה קרה???????? מה כל כך מיוחד בזה? היו איתי עוד מספר אנשים כאלה שמסיבות כאילו ואחרות לא עמדו במטלות משך שלוש שנים. ומי שלא סיים? עשה או לא עשה את זה אחר כך..... יש לי הרבה מה לומר לך, נשוחח.

כואב לי על ההחלטה הדטרמיניסטית שלך לסיים את הכל ואני מבינה מאיזו מצוקה היא מגיעה. ליאה, את צריכה להבין שהכדורים יכולים לשפר את כל ההרגשות הללו אבל חייבים לנסות. את בהחלט לא חייבת לחיות עם אותם תחושות for thr rest of your lfe . ההודעה שלך מאוד מדאיגה אותי והאם יש דרך ליצור איתך קשר? אנא ליאה, החיים חוווים בתוכם קשיים לכולנו אבל הפיתרונות הם רבים. כבר אמרתי לך, התאבדות היא אולי אחת הדרכים היותר קלות אבל היא סופית וממנה אין דרך חזרה. את עוד צעירה וכל החיים לפנייך- האם שווה השליך את הכל. מי הבטיח לך שחברך שלא לדבר על משפחתך יתגברו על זה. בשביל אמא- ליאה יש רק אחת ואין לה תחליף .האם כדאי להרוס חיי אחרים? והחבר שלך, אולי הוא אכן ימשיך הלאה אך זו תהיה לו צלקת לכל החיים. ליאה, אנא שקלי שוב את הדברים. דברי עם הפסיכאטר שלך ועשי כל מה שאת יכולה כדי להסיר את המחשבות הללו.. אנחנו פה איתך תמיד שלך, אריאל

ליאה,ליאה, כמה כאב יש במכתב שלך וכמה שהוא הכאיב לי. כואב שאת מוכנה לוותר. מוות הוא מוות הוא מוות. אין משם שום דרך חזרה. לא תהיי בהריון? לא תחבקי תינוק שלך? לא תשאפי את ניחוחו ? הייתי בסרט המחורבן הזה, יקירה, רק לפני כמה חודשים. הלוסטרל גרם לי לבחילות, הקאות, כאבי בטן וראש. התעוררתי בשעות פסיכיות באמצ הלילה והייתי יושבת לבדי בחושך ובוכה בשקט. היו לי התקפי בכי נוראיים וחולשה ברגליים- "רגלי ג'לי", ובעיקר- הייתי לבדי, בלי מישהו שיחבק לפעמים, שימחה את הדמעות, שיזכיר לי שזו מחלה ,שאפשר לרפא. והייתי מוכרחה להסתיר, ככל שיכולתי- מהילדים שלי-כדי שלא להכאיב להם, מהתלמידים שלי- כדי לא לאבד את מקום העבודה. אבל האמנתי שהרופא שלי יודע מה הוא עושה,מאד האמנתי. אחרי כחודש הרגשתי קצת טוב יותר, אחרי כחודשיים העזתי לנהוג למרחק שמעבר לחמישה ק"מ. הנוקטורנו אכן מגעיל, אבל זהו רק כדור אחד טיפשי ולא תקחי אותו יותר. יש פתרונות אחרים, נעימים יותר. בבקשה ממך, אם אינך יכולה להגיע לרופא שלך, פני לחדר מיון, אמרי שקשה לך,שאינך ישנה,שרע לך. יטפלו בך ויעזרו לך. מוות איננו פתרון לדיכאון,הוא טיפשי, הוא יכאיב מאד מאד לאחרים (אני אמא..זה מזעזע אותי לגמרי לחשוב על אמא שלך!), אנא אל תניחי לעצמך לשקוע לשם.

ייתכן שטיפול אמבולטורי לא מתאים לך כעת ואת זקוקה למשהו יותר אינטנסיבי. תפני לבי"ח גהה או אברבנל- אולי זה נשמע מפחיד אבל מה יש לך כבר להפסיד? את עדיין במצב שיכולה להבין שאת צריכה אישפוז ועדיף שיהיה אישפוז מרצון. אין מה למהר במעשים שהם בלתי הפיכים- תפני לאחד מהמרכזים לבריאות הנפש לאישפוז מרצון. באישפוז תוכלי לקבל טיפול אינטנסיבי שמתאים למצבך. זה יהיה חסר אחריות להמשיך להתכתב איתך כאן כאשר את במצב סיכון אובדני. יש בזה גם ניצול ריגשי של שאר המשתתפים בפורום שגם הם לא תמיד במיטבם. דרושה כאן התערבות של ד"ר הידש ואני מקווה שהוא יעשה מה שמוטל עליו בכאלה מקרים.

גרמת לי לבכות. ההודעה שלך כל כך עצובה. אני עכשיו מרגישה חסרת אונים כי לא יודעת איך לעזור לך, איך להציל אותך. אני ממש לא רוצה לאבד אותך. אני חושבת שההחלטה שלך שגוייה ומקווה שזה היה בהשפעת הכדור ושהיית עייפה מידי ושהיום תקומי ותחשבי יותר בצורה בהירה. אני רוצה שתשימי לב במיוחד למה שנועה כתבה לך. היא הייתה במצב שלך (בעצם כולנו רק עם כדור אחר!). אחרי חודש מתחילים להרגיש יותר טוב, אחרי חודשיים מתחילים לפרוח. רק צריך לתת לזה הזדמנות ולא להרים ידיים! כל החיים לפניך, תוכלי לסיים את התואר (גם אם זה יקח לך 4 שנים. אני מכירה כאלו שגם "מרחו" את התואר על גבי 4 שנים ועכשיו הם משגשגים בעבודה ובחיים), תמצאי לך עבודה, תתחתני, תלדי. את באמת רוצה להפסיד את כל זה?! במשך ההתכתבויות איתך, גם פה וגם באייסיקיו גיליתי בחורה מקסימה, מצחיקה, טובת לב, בחורה שאני ממש לא רוצה לאבד! ואני מכירה אותך רק שבוע, אז תחשבי מה המשפחה שלך תרגיש, מה החבר שלך ירגיש, את באמת רוצה לגרום להם סבל ועצב רב? אם הוא נשאר איתך עד עכשיו למרות כל הקשיים סימן שהוא באמת אוהב אותך. מאיפה את כ"כ בטוחה שייקח לו שנה, שנתיים להתגבר? אני יכולה להגיד לך מניסיוני שאין דבר כזה להתגבר על מוות! אולי מפסיקים לבכות כל היום אבל בלב הכל נשאר, הבן אדם חסר בכל דבר שעושים. וגם אם את לא רואה הרבה את המשפחה שלך הם את איתם בלב שלהם. זה מאוד יכאב להם! למה את לא מוכנה לתת לחיים ולכדור הזדמנות? אולי הם יפתיעו אותך? מה כבר יש לך להפסיד? תנסי ותראי! את בסה"כ צריכה לתת לכדור הזה שבועיים שלושה. זהו אח"כ תחשבי שצורה יותר חיובית. תרגישי יותר טוב. תקומי בבוקר עם חיוך אמיתי על השפתיים יהיה לך חשק לצאת מהמיטה לעשות דברים, ללכת לעבודה, ללמוד, לבלות. לא חבל לך לוותר על כל זה? ועוד סתם בגלל דיכאון שנפל עליך ואת יכולה לצאת ממנו בקלות? לי מאוד יהיה חבל להפסיד אותך!!! את יכולה לפתוח דף חדש בחיים שלך. לחכות שהכדור יתחיל להשפיע וזה יוציא אותך מהדיכאון ותוכלי לחיות חיים אמיתיים וטובים. את אכן תחזרי לתפקד כרגיל. ותשלימי את שנת הלימודים הזאת ותקבלי תואר ותמצאי עבודה מכובדת. ליאה, בבקשה תחשבי עוד הפעם על ההחלטה שלך כשאת קמה בבוקר, כשהמחשבות יותר ברורות ולא בלילה כשאת לא מצליחה לישון ובמקום זה את חושבת בצורה שלילית. מה את אומרת? את מוכנה לחכות עוד שבועיים? בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם מאוד מאוד קשה לך אולי תפני לטיפול נוסף של שיחות. לי זה מאוד עזר, לא פחות מהכדורים. לדעתי כדורים ושיחות הם השילוב המנצח. מה דעתך? או שאולי תקלי על עצמך בזה שתספרי לאבא שלך? הוא בטח יבין אותך כי סיפרת שגם לו יש בעיות. אז למה לשמור הכל בבטן? אולי תשתפי מישהו? תכתבי לי, יפעת.

ליאה- את תחסרי לי!

לליאה היקרה שלום, את נמצאת אתנו בפורום זמן קצר אבל כולם התרשמו ואוהבים אותך בגלל מה שאת. דיכאון הוא דבר חולף... את תרגישי טוב ותחזרי לעצמך ולהנות מהחיים. חשוב שתזכרי זאת! חבל שבגלל מצב רוח רע עד כדי דיכאון שחולף תעשי דברים שאינם הפיכים.... תנסי לשתף אנשים נוספים אשר חיים אתך, תנסי לדבר על הדברים. אם אינך יכולה והמחשבה למות אינה מניחה לך אז תפני לפסיכיאטר המטפל או לחדר מיון הקרוב של בית חולים כללי. אם המחשבה היא התאבדות או אשפוז הייתי מעדיף אשפוז ושפור במצב. תשמרי על עצמך, אל תעשי דברים אשר מקורם הוא מהסרטונין במוח, דיכאון חולף מטבעו ואת תרגישי בטוב ותחזרי לעצמך. באהבה הידש

מה התופעות לואי שמספיקים לקחת Seroxat ? לא לקחתי 3 ימים ונראה לי שאני הופך לעצבני ביותר ואני חש שוב דיכאון קל. אולי הדיכאון קשור לאכזבה לקרתה לי עם בחורה או בגלל המחסור בSeroxat. בקשר לבחורה לא היה לי עצבים לשמוע את השטויות שלה וניתקתי אליה את הטלפון.

שלום לאורי הפסקת הסרוקסט גורמת למתח וחרדה אשר דומים לתופעות שבגללן נטלת את הסרוקסט. אחרי מספר ימים התופעות חולפות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני בן 25 והיום אחריי 24 שבועות אני יכול להיות בטוח כמעט ב100% שאיין לי איידס,אך המחשבה על זה עדיין לא יוצאת לי מהראש. באם תוכל לענות על שאלתי אני אשמח... האם רפואית זה מוכח שבן אדם חושב שייש לו מחלה מסוימת יכול לפתח את אותם סימטומים למרות שאין לו את המחלה??? למשל:ידעתי שחולי איידס סובלים מבלוטות לימפה נפוחות ובמשך תקופה מסוימת הייתי מחפש וממשש את בלוטות הלימפה שלי. מבדיקות דם שגרתיות בדיקת הלימפה הראתה 40.1 שהנורמלי הוא 25-40...(כל שאר בדיקות הדם היו בסדר גמור)האם יכול להיות שמעצם המחשבה על בעיות לימפה אכן יראו את זה בתוצאות,רצוי לציין שהלכתי לבדיקות עקב בעיות שלשולים במשך החמישה חודשים האחרונים כנראה מבעיית חרדה כי מבחינת התוצאות דם אין לי כלום... בתודה מראש

שלום רב, באופן כללי הנפש יכולה לחקות כל מצב גופני וכל תופעה גופנית. אני בטוח שעברת את כל הבדיקות הרלוונטיות ואינך סובל מאיידס, אם המצב ממשיך אז לא תהיה לך ברירה אלא לפנות לעזרה נפשית. כיום התופעה של חרדה מאיידס מוכרת ודי שכיחה. פעם פחדו מסרטן, היום זה מאיידס, וכנראה שאם המגיפה תמשך הפחד יהפך לפחד מ SARS. כך שגם בדברים הללו ישנן אופנות וכנראה שאפשר לבחור. שיהיה רק טוב ורגוע דר' גיורא הידש

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2609706,00.html

אני מרגישה כ"כ רע (נפשית כמובן) לא מסוגלת לחשוב על התמודדות עם העבודה מחר לא יכולה לעשות כלום אין לי כוח לכלום לא מסוגלת להתמודד עם האנשים מחר... לא מסוגלת להתמודד עם כלום יש כזה דבר חופשת מחלה בגלל דיכאון, או שרופאת משפחה תצחק לי בפרצוף על עצם הבקשה?

תלכי לרופאה ותגידי לה שאת מרגישה לא טוב, שהקאת או משהו. הם לא עושים בעיות, פשוט נותנים אישור. מנסיון עשיר.. בדוק. תרגישי טוב!!!

אני לא טובה בשקרים.. השאלה שלי היא אם במקרה הזה האמת עובדת? (ומצד שני לא תשלח אותי לאישפוז)

ערב טוב, עצוב לראות לאיזה רמה אדם יכול להגיע,על מנת להכאיב לצד השני.ואני לתומי חשבתי שהפורום הזה הינו מקום חם,שאפשר לשפוך ולספר דברים שחוץ מהאנשים פה,אף אחד לא יודע.חשבתי שאפשר להתלבט,לשתף לעודד...אבל לאחרונה נידמה לי שאני לא במקום הנכון. לא ברור לי איך אותו אדם מסוגל לפגוע בפרוזק,מה לעזאזל עשתה שהייתה צריכה לקבל מכה כזו ועוד מהאנשים הקרובים לה כל כך.דרך אגב,אין לי מושג למה היא כל כך ניפגעה,אבל אני גם לא מעוניינת לדעת.החשוב הוא ,שאותו אדם שעשה את מה שעשה,ידע טוב מאוד שזה עשוי לפגוע בה ועשה זאת בזדון. מגעיל אותי להיות פה,במיוחד שיש פה אנשים עם כל כך הרבה רצון לפגוע באחרים. מבחינתי,אתם אנשים קטנים.בחיים,נאלצתי לפתח עור של פיל.אז,נכון הצלחתי לפחות להיראות כזו ולכן אני כל כך מצליחה בעבודה.מקום מלא תככים ומזימות,כל אחד חושב איך לדפוק את השני ואיך לרמוס את השלישי,על מנת לקבל קידום.אבל פה אנחנו לא בעבודה,אז למה בכל זאת אתם כל כך רעים?משיעמום?מחפשים ריגושים?מצטערת,הגעתם למקום הלא נכון. פרוזק, אישית מציע לך,לרחם על אותם אנשים כי חוץ מעזרה הם לא צריכים כלום.תהיי חזקה,כי בחיים בחוץ יש איכ סה הרבה יותר גדול מזה.אני יכולתי להרגיש את כאבך וניפגעתי איתך יחד. לסיום-אני מבקשת מכל מי שקורא את מה שכתבתי,מהיום לא להתייחס לאף מכתב שאני כותבת כי אני כותבת אותו לדר' הידש בלבד. עם חבריי הקרובים אני כבר אדאג להיות איתם בקשר בצ'ט. תודה רבה לכולכם. שגב

למה אנחנו צריכים לאבד את שגב ואת פרוזי ואנשים אחרים שחשובים לנו בגלל כמה סוטים או אנשים חסרי חיים??? אולי שהם יעזבו את הפורום ולא אתם?! הרי הם הלא בסדר! אוף, נמאס לי כבר!!! זה כמו שבעל מכה את אישתו, היא והילדים צריכים להיות לפחד ממנו ולעזוב את הבית, במקום שאותו ישימו בהסגר ורחוק מהבית! פרוזי ושגב תחזרו אלינו בבקשה. אני ממש מבינה את פרוזי שנפגעה ואני מזדהה איתה אבל עצוב לי לראות שאתם עוזבים! ד"ר הידש בבקשה תעשה משהו בנידון! אנחנו באמת משתדלים להתעלם מכל המטרידים אבל אם זה מגיע למצב שהחברים הקבועים עוזבים בגלל זה, אז מה נשאר? בסוף עוד תשאר פה לבד עם המטריד :-S

למרות שבקשת לא להגיב הרגשתי מחויבת לעשות זאת משום שרגשת אותי מאוד בכתיבתך הנכונה והאמיתית. אני מסכימה עם כל מילה שאמרת וכולי רחמים על אנשים הפוגעים באחרים מתוך מניעים בליתי מובנים וזדוניים. את יודעת, אנשים אלה אומללים משום שהתנהגות זו נובעת מתוך איזה חלל ריק שהם צריכים למלא. כנראה שהם או מאוד משועממים או מרגישים שהם צריכים לדרוס מישהו בכדי להרגיש " מאושרים ומסופקים" ועל כך כולי רחמים עליהם.

שלום, באמת צר לי לשמוע את הדברים, קצת מזכיר לי את הסיפורים מהצבא או בכלל מהחיים. כאשר קובעים ישיבה ורבים מאחרים אז המפקד צועק על אלו שהגיעו בזמן שזה לא בסדר שישנם אנשים שמאחרים.... שיהיה רק טוב הידש

בוקר טוב, את נותנת לאותו אחד כל כך הרבה מקום... אני קוראת את מה שכתבת ומרגישה כאילו הפורום מלא בסוטים ובחורשי מזימות למינהם... ברור שהמצב אינו כזה. הפורום הוא מקום נעים ותומך וחוץ מאחד או שניים שיכולים בשקט להעלם, כל יתר חברי הפורום מכבדים האחד את השני ומעונינים לשמור על המקום למען כולנו. אז כמו בחיים -כשמתעלמים גורמים לאותו אחד (ואין לי ספק שזה גבר) להתפוגג ולהיות קטן, וכשמדברים בלשון רבים, כפי שאת עשית, ההרגשה היא שלכולם יש חלק בדבר...... מי שפגע בפרוזק הוא לא " קרוב אליה" כפי שאת כתבת אלא אדם שזקוק לעזרה וזו הדרך שבה הוא מתקשר. אז בגלל אחד כזה את כועסת על כולם? יום יפה לך:-)

לוקח פאקסט כ-11 יום. 30 מ"ג(כדור וחצי) כדור בבוקר וחצי כדור אחרי הצוהרים. בן 50 לאחר מספר ימים שהיה לי הטבה בחרדה (פאניקה)+דיכאון חזר לי התסמינים היום. של אי שקט. א.האם התופעה מוכרת. או שסימן שהתרופה לא מתאימה לי ב.ביחסי המין לא מצליח לגמור(לא יוצא הזרע) . אבל נוזל הזרע ישנו. יתכן שזה מה שמביא לי דכדוך!!!? לתשובתך ד"ר אודה

שלום רב, עדיין מוקדם לאמר דבר וחצי דבר על הפקסט, צריך לחכות לפחות שלושה שבועות עד חודש כדי לדעת את השפעתו עליך. מצד שני תופעות הלוואי כבר קיימות, ואתה מרגיש אותן בתחום המיני, פעמים רבות עם הזמן התופעות הללו יורדות בהשפעתן והתפקוד המיני חוזר לרגיל. שיהיה רק טוב וסבלנות דר' גיורא הידש

שלום אם אני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס האם כדורים פסיכאטרים יכולים לעזור לי נגד הדיכאון הרי הכדורים הפסיכאטרים משפיעים על המוח וכך גם בלוטת התריס האם כדורים פסיכאטרים יכולים בעצם להחליף את הטיפול באלטרוקסין ? עם אני יקח כדורים פסיכאטרים והם ישפיעו לי על המוח אז יכול להיות מצב שאני לא יהיה בדיכאון למרות שאני בתת פעילות אודה לך על תשובתך

למעיין שלום, שאלה מקורית, בודאי שאין לה תשובה בספרות המקצועית מפני שאיני מבין מדוע לא תקחי את התרופות לפעילות של בלוטת התריס. הסדר הנכון הוא להתחיל בטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס ורק אם יהיה צורך ועדיין תסבלי מדיכאון להוסיף תרופות נגדות דיכאון? שבוע טוב דר' גיורא הידש

לפני כשנתיים נטלתי "סרוקסט" והפסקתי מרצוני. כשרציתי לחזור וליטול שוב התברר לי ש"מכבי" אינה מממנת את הכדור. תחליפו "פקסט" אינו פועל עלי. רציתי לדעת כיצד אוכל לקבל את הכדור (סרוקסט)במחיר מוזל (המלצה מרופא אולי) דרך הקופה (מכבי)?

היי כל הקופות בעיקרון ממנות את הסרוקסאט, פשוט נוח להם לתת לך פקסט שמיוצרת בארץ בעלויות יותר נמוכות.לפי דעתי תנסי להשיג מכתב מפסיכיאטר שאומר שהסרוקסאט הוא הכדור המתאים לך.אני לפעמים רוכש את הסרוקסאט דרך ניו פארם עם מרשם של רופא משפחה.שווה נסיון.

זה תלוי אך ורק בפסיכיאטר המטפל. אם הפסיכיאטר המטפל יכתוב על המירשם לתת סרוקסט בלבד ולא שום תחליף גנרי במקומו ויחתום ליד זה את תקבלי סרוקסט בלי שום בעיה. לידיעתך סרוקסט כלול בסל הבריאות למרות שיש תחליפים יותר זולים. כנ"ל ציפרמיל ורסיטל. פרוזק לא כלול בסל (רק התחליפים הגנריים). בקופ"ח כללית ציפרמיל היא תרופה בקו שלישי בדיוק מהסיבה הזאת. מדובר על משהו שכל רופא מכיר.

יעל, כפי שהציעו לך החבר'ה לפני, תבקשי מהרופא המטפל שיתן לך מרשם שיהיה כתוב עליו - סרוקסט בלבד וקופ"ח תהיה חייבת לספק לך את הכדור הזה! כך אני עשיתי וכל חודש הם מזמינים במיוחד בשבילי את הכדור. לפעמים אני צריכה קצת לצעוק עליהם אבל הם תמיד בסוף מביאים! בהצלחה ושבוע טוב.

שנים אני מסתובבת ברשת כף רגלי דרכה בהרבה פורומים אבל מעולם לא נפגעתי כמו שנפגעתי בפורום אזה לא הירידה של אבשלום חום היא זאת שאפילה אותי לכאלה אני רגילה וזה אפילו לא מזיז לי את האצבע הקטנה ברגל אני מודה לכולכם על התמיכה בי זה אכן מחמם את הלב אבל מה שכן שבר אותי זה הקישור האלוב והדוחה שמאוס פירסם שלפי דעתי רק אדם ממש חולה הולך ומחפס ברשת דברים כאלה ומבחינתי זה על סף אתרדה מינית אני לא יתפלה אם יתברר שאותו מאוס הוא בעצם אבשלום חום ואותו אחד שבבלגאן הקודם השתמש בקינוי שלי של נילי ושל אחרים אבל לצערי נראה שלמערכת ולראשיי האתר בכלל לא עכפת ממה שקורה פה ולך דוקטור הידש אני יודע לך מאוד עם תימחק את אותה אודעה פורנוגרפית ומגעילה מעל דפיי הפורום ותדעג לטפל באותו אדם שפל אל מנת שהוא לא יחזור לפה יותר רק פעם אחת בכל השנים אללו ברשת יצא לי לשבת ולבכות מול המחשב בגלל משהו שהתרכש בפורום וזה היה כאשר נודה לי שחברה שלי מאחד הפורומים התעבדה והיום זו הפעם השניה רבים מכם סביר לאניח לא יכולים בכלל לאתחיל לאבין למה נפגעתי כל כך ולי אין את הכוחות להסביר צר לי אבל למרות החברים והאנשים הטובים שישנם פה הפורום אזה הוא לא משהו שאני רוצה לכחת בו חלק כמו שהוא נראה כיום אז ביי פרוזק עוז

המאוס, הזה לא ראוי בכלל שתפגעי בגללו, הוא טיפש וילדותי ואת חכמה ומקסימה. אנא ממך הישארי איתנו בפורום - את חלק ממנו! ואם בכל זאת תחשבי אחרת אז דעי לך שאת תחסרי לנו מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאזד..................................................................... מאחלת לך ערב נעים!

פרוזק עוז. בכל מקום אשר נהיה בו תמיד נמצא את חלאות האדם הדומים לאוכלי נבלות וניזונים מצרות של אחרים.את יודעת מה,אני מרחם על אנשים בעלי צרות עין ומח בגודל אפונה.

לדעתי-- אבשלום חום זה גיא ומאוס זה יהודה איתם ("אור) לגבי המתחזים- זה אוסף של אנשים. גם יהודה אבל גם שאול ועוד כמה... הם יכחישו אבל השאר יודעים את האמת

אני אולי דפוק בראש אבל לא סוטה מין תתבייש לך...וגם למניאק שפוגע כאן באנשים !!! גועל נפש

כל ההודעות הגסות, תמונות הפורנו, ההתחזויות , הכל זה הוא! אני מכירה את הדפוק הזה, אי אפשר להגיע איתו להסכמים הוא פשוט דפוק!

אני קוראת את ההודעה שלך עם דמעות בעיניים ולב שבור. אין לנו תשובות מדוע אנשים מתנהגים בגסות שכזו וברוע הלב אך אם את עוזבת את בעצם נותת להם לגיטמיצה להמשיך במעשי הזדון שלהם. לא מגיע לך את כל זה. את כל כך מקסימה ותומכת ואני תמיד נהנת לקרוא את ההודעות שלך אבל כנראה שהטרפות בוחרות להיטפל דווקא אל הטובים וענויי הנפש מתוך רוע שטני וחוסר התחשבות ברגשות האחר. פרוזי, אנא הרשי לאלה מאתינו שאיכפת לך להישאר איתך פה בקשר מעל דפי הפורום. אני בטוחה שכמוני עוד רבים פה רוצים בהישתתפותך .אנא אל תעזבי אותנו שלך, אריאל

אני קוראת את ההודעה שלך עם דמעות בעיניים ולב שבור. אין לנו תשובות מדוע אנשים מתנהגים בגסות שכזו וברוע הלב אך אם את עוזבת את בעצם נותת להם לגיטמיצה להמשיך במעשי הזדון שלהם. לא מגיע לך את כל זה. את כל כך מקסימה ותומכת ואני תמיד נהנת לקרוא את ההודעות שלך אבל כנראה שהטרפות בוחרות להיטפל דווקא אל הטובים וענויי הנפש מתוך רוע שטני וחוסר התחשבות ברגשות האחר. פרוזי, אנא הרשי לאלה מאתינו שאיכפת לך להישאר איתך פה בקשר מעל דפי הפורום. אני בטוחה שכמוני עוד רבים פה רוצים בהישתתפותך .אנא אל תעזבי אותנו שלך, אריאל

בריאות זה עניין של גישה. גישה בריאה לחיים היא גישה מאוזנת ואוהדת המלאה בחוויות היופי והטוב. מחלה נוצרת ע"י חוסר איזון בחשיבה וראיית החסר והפגום- שיבוש פנימי שכזה מאפשר למערכת לקרוס בעת מצוקה. כדי להבריא רצוי שנבחר ביסוד היותר פשוט, ברור וחיובי, נוותר על אחיזתינו בדעות קדומות ופחדים ישנים. רפואה באה מהמילה הרפיה- כלומר להרפות מהמחלה. זה מה שאנו צריכים על מנת להכניס רפואה וחיות אל תוך חיינו. לכן, ייטב לנו להשתחרר מכל תפיסות עולם מוטעות אשר אינן נחוצות לנו כלל. ונהייה מוכנים להיכנס מתוך בחירה לנתיב ההצלחה האישי. להיות פתוחים לכל מסר מכוון, מתוך אמון שרק אור ושפע יהיו מנת חלקי מיום זה ואילך. מעתה והלאה מגיעים לי כל האהבה, היופי, השפע והטוב שבעולם. וכל התנסות או חוויה שעברתי בעבר, באה לפתח אותי ולהפוך אותי לאדם שלם ואוהב יותר. הרבה בריאות!

רונית שלום. יש אמת בדברים ,אך לא כל אחד יכול להפנים זאת ולחיות כך גם אם הוא רוצה.

הי הרעיון הוא יפהיפה (ללא ספק יש בו מן הצדק )אבל היישום לחלק מאיתנו, לעלים הוא לעתים בעיתי בשל דרישות וקשיי המציאות ונסיבות אישיות , משפחתיות, כלכליו, מדיניות וכ"ד. שרי הריסון (אם לתת לדוגמא סתמית ) יכולה להתפנות למצוא את עצמה בשלווה, לממן לטיפולים אלטרנטיביים לאתר את היופי שבחיים ולהתחבר אליו. לחלקנו המצוים במאבק השרדות יומיומי קשה יותר להתחבר לטוב ולחיובי. מחוסר ברירה , לעתים מול קושי גם לממן טיפול נשפי ראוי ומכובד נולטים כדורים פסיכיאטרים שיש בהם כדי לאפשר לנו לחצות את היממה מבלי לטבוע בביצת היאוש. שבת שלום ותודה על הכוונות הטובות.

מתוך תוכנית ותיקה "שלושה בסירה אחת": אוטוסוגסטיה היא מצב שבו אדם משכנע את עצמו שבלי אוטו הוא לא יכול לחיות :-) בכל מקרה לחשוב חיובי זה לא מזיק אבל איך מגיעים לזה במיוחד כשאת רחוק משם? הממממ

חבר'ה אני רק רוצה להבהיר שדבריי לא נבעו חלילה מתוך התנשאות . גם אני במצב שלכם ולפעמים האור קצת נכנס לחיים ומאפשר לך לקרוא דברים מהסוג הזה וקצת קצת להאמין שכן אפשר לצפות ולקוות לעתיד טוב יותר. לא?