פורום פסיכיאטריה

הכדור הפיל אותי בנוק אאוט לבערך 14 שעות שינה! ישנתי ממש חזק אפילו לא קמתי כשחבר שלי חזר הבייתה, וגם לא כשהוא יצא לעבודה. ואוו! אפילו עכשיו אין טעם מגעיל בפה. פרוזי, אני מצטרפת לקריאות ההלל שלך לכדור. יחי העכבר המת, שהביא לי סופסוף שינה!!

יש לי שאלה אליך: בעברי ניסיתי להתאבד פעמיים, בפעם הראשונה חיתוך הורידים ובפעם השנייה כדורי שינה. אני, בתור הרופא, לאור ממצאים אלו, לא הייתי רושמת לעצמי נוקטרנו, אפילו כשאמרתי לו שהמחשבות על מוות הן פסיביות (והן לא). זו הייתה רק הפגישה השנייה שלנו. האם אתה היית נוהג כמוהו? בתודה, ליאה.

היי ליאה. היחסים בין מטופל למטפל מושתתים על אמינות.לכל אחד מאיתנו יש סוג כזה או אחר של כדורים בבית. תתארי לך שלא היו סומכים עלינו,אזי היינו צריכים לבלות כל הזמן באשפוז. האמון שרוכש לך המטפל שלך מצביע על משהו,לא?

נוקטורנו לא יכול לגרום למנת יתר=OVERDOSE עובדה שאת לא הצלחת להתאבד- סימן שאת לא מבינה הרבה ברעילות של תרופות ועדיף ככה... תסמכי על הרופא שלא היה לוקח סיכונים...היית צריכה ללמוד כימיה אז היו לך פחות שאלות מטומטמות...

בוקר טוב אני שמחה לשמוע שהצלחת לישון -זה מאוד חשוב. ברגע שיש שינה טובה יותר המצב רוח משתפר ואיתו כל ההרגשה הכללית וחוזר חלילה. תרגישי טוב אריאל

שלום לך מתוקה! תודה רבה.. אני מקווה שמצב הרוח שלך השתפר מאד אותו ערב.. כאב לי לקרוא מה שכתבת. אני מצטערת שלא ניסיתי לעודד אותך אבל הייתי במצברוח עוד יותר מחורבן משלך. אפשר לשאול ממה את סובלת? חרדות\דיכאון\אחר ? את באמת מקסימה ועוזרת פה לכולם! ליאה.

כיף לך כ"כ מקנאה בך אפילו עם הכדורי שינה (סטילנוקס) אני לא מצליחה לישון יותר מ 6-7 שעות למרות שאני עייפה מאוד כשאני מתעוררת, ומאוד רוצה להמשיך לישון. הלוואי שהייתי יכולה להיות ב"נוק אאוט" 14 שעות... לא להרגיש או לחשוב כלום. גם אותי מאוד הפתיע שהפסיכיאטר נתן לי כדורי שינה. חשבתי שזה כמו לתת לי אקדח טעון, למרות שעד אתמול לא היו לי מחשבות אקטיביות של התאבדות (לפחות לא בשנים האחרונות).

שלום לכולם, האם מישהו מכיר פסיכיאטר טוב ולא יקר מאיזור המרכז (עד 300 ש"ח) שמטפל בענייני צבא גם וחוות דעת דחוף תנו לי פרטים ואינפורמציה

כתבתי לך לפרטי, חבל שלא התייחסת.

לא קיבלתי כלום לפרטי, את יכולה בבקשה לשלוח שוב???

חמוד שום פסיכיאטר לא יתן לך חוות דעת כוזבת בשביל 300 ש"ח אתה הרי אומר בגלוי שמה שאתה מחפש זה פרופיל 21 תוסיף עוד כמה אפסים ליד הסכום שכתבת ואולי תמצא מישהו אל תשכח שאותו פסיכיאטר מסכן את הרישיון שלו עם כזה מכתב לצבא

קודם כל אני לא מבקש שיביא לי מכתב כוזב, אלא הכל מתבסס על בעיות אמיתיות. שניית תתפלאי לשמוע שדווקא יש פסיכיאטרים שבעבור סכומים יותר נמוכים עושים ועשו זאת בעבר.

אני חסרת ביטחון, (במיוחד בדיבור) טיפוס מאוד חרד,(במיוחד ממוות) סובלת מדימוי עצמי נמוך, ועוד..... שאלתי, האם קיים כדור אחד המקיף את כל הנאמר ויכול לשנות לי את החשיבה? אם כן מהו? ולאן לפנות? לידיעה לא הייתי כזאת בעבר הרחוק.

הי וברוכה הבאה לפי מה שהבנתי אורך חייך כפי שהם מפריע לך ואת רוצה לשנות אותם ובהחלט אפשר. אני חושבת שכדאי שתגשי לאבחון פסיכולוגי/ פסיכאטרי. החרדות אכן יכולות להיות מטופלות בכדורים אך יתכן שתצטרכי רק שיחות בכדי לקבל כלים להעלות את הדימוי העצמי ולשפר את הביטחון. אני מאוד מאמינה בשילוב של טיפול תרפותי כשצריך ושיחות. שיהיה המון בהצלחה תעדכני אותנו שלך, אריאל

אין תרופה לחוסר ביטחון או לדימוי עצמי נמוך אלה דברים שאת צריכה לעבוד עליהם בפסיכותרפיה גם "טיפוס חרד" (להבדיל מחרדה) זה לא בדיוק דבר שניתן לפתור עם כדורים בקיצור לפי ההודעה שלך את צריכה טיפול פסיכולוגי מעמיק וממושך ולא תרופות אבל אם הפסיכולוגית ממליצה על תרופות זה משנה את התשובה ואז כדאי לגשת לייעוץ פסיכיאטרי. מאד חשוב מה הפסיכולוגית חושבת ואח"כ להחליט אם לגשת לפסיכיאטר.

לאריאל שלום, יתכן שמצאתי.... הרמרון עלול לגרום ליובש בפה ובכלי הנשימה העליונים וכך לגירוי אבל אני חושב שישנה תשובה ברורה יותר. רשום על הקונברטין כתופעת לוואי ראשונה - שיעול, אז נכון שאין זה בדיוק שיעול אבל כנראה שהמנגנון דומה. לכן הייתי ממליץ להתייעץ עם הראומטולוג או מי שרשם את התרופה, לבדוקאת האפשרות של הורדת הקונברטין אפילו לפרק זמן קצר ומוגדר ולראות מה קורה. הקישור הואhttp://www.medscape.com/druginfo/SideEffect?id=1-130&name=ENALAPRIL+MALEATE+ORAL&DrugType=1&MenuID=ADE&ClassID=N&GeneralStatement=N שבת שלום, הידש

תודה רבה על התשובה- האכפתיות שלך באמת מדהימה. לגבי הקונברטין, אני לוקחת אותו כבר למעלה משנתיים ולא היו לי סימפטומים כאלה. האם זה הגיוני שאחרי תקופה ממושכת בלי שום סימן שכזה זה פתאום יופיע? ושוב, המון המון תודה

שלום ד"ר הידש! מה זה הפרעה כפייתית? תודה על טיפולך.

לאריאל שלום, איני יודע מדוע את נוטלת קונברטין וגם איני מכיר את התרופה הזו כפי שאני מכיר את התרופות מהתחום שלי. אבל זה נראה לי הדבר ההגיוני ביותר, יתכן שהתופעה מתגברת עם השילוב של התרופות או המינונים. הייתי מנסה להפסיק או לרדת לחצי המינון, כמובן בהתייעצות עם הרופא שרשם. שבוע טוב הידש

האם הפקסט זהה לחלוטין לסרוקסט?

מאת 16:06 :שעה 12/04/2003 :תאריך נשירה ומחזור. שלום רב שאלתי היא איזו גלולה יכולה הן להפחית/לעצור נשירת שיער שמקורה הורמונאלי, (כמו הדיאנה למשל) והן לא להחמיר, (בניגוד לדיאנה) את תופעות המחזור, דהיינו לא לגרום לדימומים וכו'. בתודה

בוקר טוב. יש כאלו שאומרים שיש הבדל בין השניים.כמו הפרוזאק והפלוטין.

נילי תראי, יכול גם להיות שיהיו הבדלים מינוריים ביותר בבאצ'ים (batch = אצווה) שונים של אותה התרופה באותו שם באותו מפעל. *לחלוטין* זה אף פעם לא, כי דיוק זה עניין של הגדרה (אוביקטיבית וסוביקטיבית). וגם אני "עם החרדה" התעסקתי בדקויות האלה, ולמדתי שאולי הן טיפה יותר מידי מציקות לי. אז לצורך העניין התרופה זהה. ובוודאי את מכירה את תשובתו של ד"ר הידש http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=54709&t=54559 מחשבות טובות ויום טוב

לנילי היקרה שלום, פקסט= סרוקסט אבל.... אלו שתי תרופות משני בתי חרושת שונים. הסרוקסט הוא המקורי והפקסט הוא תוצרת הארץ. בטוח שישנם הבדלים בתהליכי היצור ולכן יתכן שישנם הבדלים. ההבדלים אינם בתוצר הסופי בחומר הפעיל. כלומר המולקולות של הסרוקסט זהות. עם זאת החומרים שמסביב, היצור של הכדור והחומר שממנו הכדור עשוי וכך הלאה עלולים לעשות הבדלים מינוריים. כמובן שאף אחד לא חוקר את הדברים עד הסוף, ישנם מספר מבחנים שהפקסט צריך לעמוד בהם אבל אין זה מחקר מעמיק על ההשפעה. כל היתר נתון לניסיון הכללי ולא בדיקה מדעית של כל רופא ורופא. לגבי השאלה ההורמונלית, איני מבין בכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שבת שלום! עניתי לך בעמ' 466 לתגובתך אודה שבת טובה!!!

אם הריספרידל בסירופ תכניסי לה אותו לקפה או למרק או משהו דומה הרי כתבת בעצמך "האמצעים מקדשים את המטרה" אם בכדורים אפשר להגיד שהכדורים למשהו אחר

שבת שלום! תאמין/י לי שחשבתי על הרעיון וכמעט והתפתיתי לו, אך מאחר והיא אינה תינוקת שתלויה בי בארוחותיה, איני יכולה להתחייב שהיא תקבל את התרופה באופן עקבי, ותרופה זאת חייבת להלקח בצורה מסודרת ועקבית. אפשר להצליח להערים פעם אחת, ואם היא לא תסכים לאכול , מה יהיה על התרופה? היא חייבת לקבל אחריות, זה חלק מההחלמה. תודה עבור הרצון לעזור שבת טובה!!!

ליעל היקרה, ראיתי את הודעתך אולם לצערי אתמול הייתי עייף מדי ולא הצלחתי להכנס לפורום ולהתרכז כדי לתת תשובות. בכל אופן נראה לי שהמשימה שלך קשה מאוד ואת חייבת עזרה, לחברה ישנם קשיים רבים והיא כפי שאת כותבת בורחת מכל מגע עם רופא, כנראה היא עדיין לא גורמת לעצמה נזקים- ובנזקים אני מתכוון שאינה מבבזבזת כספים או מקיימת יחסי מין ללא אבחנה וכדומה, אבל המצב אינו טוב. איני בטוח שהטיפול עם רספרידל הוא הטיפול המועדף. הבעיה עם רספרידל שצריך להתחיל במינונים נמוכים כי בתחילה הוא גורם לאי שקט ולאט להעלות במינון. כאשר אין שיתוף פעולה או המצב חמור אז השיטה הזו אינה עובדת. לכן אולי עדיף זיפרקסה או תרופות מהדור הישן יותר שאפשר לתת גם בזריקות. לתת זריקה יומית או זריקה שפועלת במשך חודש ועל זה להוסיף טיפול בכדורים. מה שאני רוצה להגיד שהדברים מורכבים, איני יודעת מה המצב אצלכן אולם ברור לי שאת זקוקה לתמיכה ולמעורבות של אנשים נוספים שיכולים לעזור לך להתמודד עם המצב. עזרתך והמחוייבות שלך ראויים להערכה רבה ביותר ובאמת כל הכבוד לך, אבל לצערי המצב מורכב במידה כזו שאדם יחיד לא מספיק. אנא תחשבי לכיוון של צירוף אנשים נוספים לצוות העוזר לך ולה. שבת שלום הידש

רב תודה עבור תשובתך. סוף השבוע התיש אותי לחלוטין. תאר לעצמך שצויידתי גם במרשם לזיפרקסה, ובלבד שתסכים משהו לקחת. ההחלטה על הריספרידל בסירופ נפלה, כדי לחסוך את המאבק בבליעת התרופה. אני מקבלת את דעתך, שמפאת הזמן הרב שחלף מאז פרוץ המשבר, ואי הטיפול במצב, הטיפול בריספרידל עלול לא להתאים. יש לי כדורי זיפרקסה - שהתאריך שלהם חלף - אצטרך להצטייד בחדשים - בתקווה קלושה ביותר שהיא תשתכנע. מה המינון המומלץ לזיפרקסה? אכן, לא נראה שאצליח לבדי במשימה. אני לא יודעת איך לגייס את האנשים "המתאימים". האסטרטגיה האחרונה שאני מוכנה לנסות, היא ללכת עם רצונה- ולמצוא איזשהו פיסיקאי - שהוא גם פסיכולוג - או פסיכיאטר - ושזה אולי יוכל ליצור איתה קשר, וישכנע אותה . איפה אוכל למצוא אחד שכזה??? תודה רבה עבור עזרתך, שהיא שאלת חיים כרגע. לתשובתך אודה

כמעט כל מי שמשתתף בפורום הזה סבל ממחלה פסיכיאטרית בדרגה כזאת או אחרת מאירועים של סבל נפשי כמו "דיכאון קל" ועד לאישפוז ממושך וניסיון התאבדות . אני מודה יש לי מחלה פסיכיאטרית שקוראים לה הפרעה דו קוטבית והמחלה הזאת דפקה לי את יכולת ההשתכרות ואת היחסים הזוגיים. אם יצוץ משום מקום מישהו וילגלג עלי בגלל מחלתי בפורום שבו אני בדרך כלל מנסה לעזור לאנשים במצוקה לא ברור שמי שמלגלג עלי הוא טיפוס מחליא מתועב ומשוקץ. אני לא מצפה שירחמו עלי אבל שלא יזרו לי מלח על הפצעים ויוסיפו מכאובים למכאובים איתם נולדתי. שגיאות הכתיב היא המגבלה הקלה ביותר בין הרבה בעיות קשות הרבה יותר איתן פרוזי מתמודדת ואתה נכנס לפורום ללגלג ולקנטר את מי שלא פגעה באף אחד ,בבחורה חביבה וסימפטית ,בידידת נפש שלי. בוש והיכלם אתה לא ראוי להיקרא בן אנוש אלא חלאה אנושית שאול

הדבר הכי שפל שיש בעולם זה לרדת על מישהו בגלל חולשתיו או מגבלותיו ועוד דווקא במקום שבו אמורים לקבל תמיכה כמו הפורום הזה!!! הלוואי וכולם בעולם היו חכמים ומתוקים כמו פרוזי. אז מה אם יש לה שגיאות כתיב?! חשבת אולי שיש לה בעיה כלשהי ולכן יש לה טעויות?? ואתה כזה מושלם? בקושי משפט אחד כתבת וגם בו היו לך שגיאות! כן שגיאות! עם א' ולא עם ע' כפי שאתה כתבת!!! הפוסל במומו פוסל! פרוזי מאוד כישרונית בכתיבתה ויצא לי לקרוא דברים שהיא כתבה שממש ריגשו אותי ופגעו בו?ל למה שאני מרגישה ולמרות שיש לה שגיאות היא כותבת בצורה מופלאה ומרתקת. מה גם שהיא חברה שלנו ולא ניתן לאף אחד לפגוע בחברים שלנו. תתבייש לך ותחזור לפה כשתתבגר!!! וגם אחרי שתתנצל בפני פרוזי.

זה בבדיחות הדעת !! התנצלות אמיתית -לא מעושה !!! אף אני סובל מדכאון קל !!!!

אבשלום כתב בחוסר רגישות אבל התגובה שלך אליו היא מאד תוקפנית ולא במקום. זה לא פורום אקטואליה כאן.

אלוהים אדירים התרופה הזאת זה הדבר הכי מגעיל שטעמתי בחיים! בשנייה שזה נכנס לך לפה זה מכה בך! איחחחחחחחחחחחחחחחחחס אבל אולי לפחות אני אישן. (למי שלא מכיר, "עכבר מת" = נוקטרנו) אני חושבת שהיום לא איקח את שני הכדורים הנותרים של הלוסטרל. יש לי הרגשה שאני אקיא עוד פעם, אז אני מעדיפה שלא. אני מקווה שזאת החלטה נכונה. בנתיים אני אלך לישון עם הטעם הנורא הזה בפה, למה אנשים לוקחים את התרופה הזאת?!!? לילה טוב לכולם, ולמי מכם שחוגג בערב שישי - תבלו. ליאה. נ.ב איחס!

מה זו התרופה הזו?

ליאה בוקר טוב לך, כשלקחתי נוקטורנו (רק פעם אחת!) ואמרו לי שיש לו טעם של עכבר מת,צחקתי..כי לא טעמתי אף פעם עכבר חי.. לעצם הענין: לקח לי זמן עד שהבנתי שבעיות השינה שלי נבעו מהדיכאון ולא מהלוסטרל. נעזרתי באותה תקופה ב"זודורם"- בהמלצתו של דר' הידש. הוא לפחות לא השאיר טעם לוואי. (ה"זודורם" כמובן :-). מה שעוד עזר היה קלונקס אחד לפני השינה (להמס מתחת ללשון). לשתי התרופות צריך כמובן מרשם מרופא. לקחתי אותן רק באופן זמני, אח"כ השינה כבר הגיעה במקביל לשיפור בדיכאון. לגבי הלוסטרל, הצעתי לך שלשום או לפני כן לחלק את הכדור לשתי מנות- בבוקר וסביב 16:00 . מצאתי שלי החלוקה הזו הועילה, גם הפחיתה בחילות והקאות. לא בטוח שכדאי לא לקחת את הלוסטרל. התרופה הזו נחשבת יעילה, אלא שתחילת האפקטיביות שלה דורשת זמן. כך שאולי שווה להמתין עוד קצת. בברכת המדוכאים.. :-)

היי.. הרופא באמת אמר לי לחלק את המענות, 50 מג בבוקר ו 100 לפנות ערב. לגבי העכברוש.. מהדיכאון הייתה לי בעיה הפוכה - הייתי ישנה המון, לא קמה מהמיטה ולא יוצאת מהבית רק ישנה וישנה וישנה המווווווון. בעיות בהרדמות מעולם לא היו לי, אפילו לא קצת. ככה שכנראה הבעיה בהרדמות היא באמת מהלוסטרל במקרה שלי. איך עבר עלייך השבוע? ביי.. ליאה. נ.ב אתמול לקחתי רק 50 מג כי פחדתי להקיא.

ליפעת ונילי תודה על העצות פניתי לרופא שלי ביום ד לשנות כדור לאפקסור אולם הוא טען שעדיף להישאר בתרופה מסוימת אפילו שהשיפור הוא איטי למדי מלפני חצי שנה עדין יש לי הזעת יתר וכו.... במה שונה האפקסור מהסירוקסט לילה טוב לכולם ממני

היי ניר. אחרי חצי שנה כבר לא אמורות להיות לך תופעות כאלה, לאחר תקופת זמן כזאת התרופה הייתה אמורה כבר להשפיע היטב האפקסור מרגיע יותר מן הסרוקסט מאחר שפועל על משהו נוסף במוח , השפעתו גם מהירה יותר ואגב המעבר מסרוקסט חלק ולא בעייתי איתו כאמור תוכל לוותר על הקלונקס,

היי אני אודה מאוד על המלצה על פסיכיאטר פרטי במרכז, לא יקר (סביבות 300 400 ש"ח לפגישה). תודה דנה

המרכז זה מקום גדול. באיזה עיר את גרה במרכז?

מנהל מרכז ש.ע.ז.ר ד"ר בלאן סלביו מומלץ ביותר. המרכז נימצא בגבעת שמואל. עלות ביקור לא יקר. נ.ב אני לא יחצן.

I AM THE FLAME THAT BURNS IN THE CORE OF EVERY STAR AND IN THE CORE OF EVERY MAN I AM THE GIVER OF LIFE ,THEREFORE THE KNOWLEDGE OF ME IS THE THE KNOWLEDGE OF DEATH DEATH MEANING THE WISDOM OF LIFE. WHAT CAN LIFE BE IF NOT OUR WILDEST DREAMS ! IT IS THE LIGHT WE FEAR INSIDE THAT WALL WE FEAR TO FALL TO SEE WHATS BEHIND THE VEIL THE MAGIC WE HOLD THE FLOWER INSIDE SHE WANTS TO COME OUT HER COLORS ARE DEAR WE FIGHT TO KEEP IT ALL INSIDE AND THEN LION GROWLS AT NIGHT DOCTER , DOCTER , I'M NOT ALL RIGHT! WE UNDER ESTIMATE OUR OWN POWERS

מייק היקר האם השירים החזקים שאתה מביא לכאן מבטאים גם את רגשותיך שלך? בטח לא חשבת עליהם סתם והם אומרים לך הרבה, או מספרים על מחשבותיך. שיהיה טוב

Dear mike everytime when i come here i wonder if i'll find another poem of your wonderfull collection. If it is not you who write these poems, I would love to know where you take them from keep on sharing these with us yours, Arial

,Thank you for the warm words I am speaking from inside , I want to feel connected I have not found my place in the world , I am in a modern world made by man but it seems to me most people find a away so I am trying to learn by expressing my feelings . so I can fit in without giving up my relationship with my inner being I see sometimes that we feel our inner diamonds are something to be ashamed of who do we work for if not our inner self that has no boundries that wants to share materialy or spiritualy a untuned gituar laying in the attic because we have no time and worse, our inactivity with it gives power to unwanted situations if its taking slowly our totaly free will its a small snow ball that is now a mountain we have a right to live how we feel and I AM weak from trying to change but I KNOW IN ONE SECOND IT CAN BE TURNED ALL AROUND thank you again for showing intrest it gives me strength , without thinking positive or negative to be someone else everyday according to what that day brings free from mental slavery mike

יש לי שאלה קצת מוזרה אולי אני צופה בפורום הזה כבר כמה חודשים ואין לי מושג כיצד מבטאים נכון את שמו של ד"ר הידש שהוא כל כך יקר ונהדר פה לכולם אולי מישהו יכול לעזור לי?

נדמה שכולנו התחבטנו בכך באיזהשהוא שלב.

היי נידמה לי ש- הה' עם חיריק וה-ד עם קמץ. שגב

הי ניראה לי ש- ה-ה- עם חיריק וה-ד עם שווא ביי

כתבתי לך תגובה להודעה בע"מ 464.אשמח לתשובה תודה, אריאל

לאריאל שלום, ראיתי את תשובתך, מדובר על חיפוש במיקרוסקופ אשר לא בטוח שיתן תוצאות. כלומר יתכן שבסוף יתברר שאין קשר. כך שהתהליך לוקח לי זמן אבל אעשה זאת. אתמול והיום ישנם מספר אירועים משפחתיים כך שאני די עסוק לכן אני רק עכשיו בפורום, אבל גם התחלתי את הבדיקה שהבטחתי. אני לא מכיר את התרופה הראשונה שציינת, את יכולה לכתוב את השם בלועזית? תודה ושבת שלום הידש

התרופה היא פלקווניל- plequinell אם אני לא טועה. זו תרופה שבעיקרון היא אנטי-מלרית אבל ניתנת גם כטיפול מנע ללופוס

אחי קיבל את תשובות המעבדה (כימיה בדם) והתוצאות מראות על 226 שהטווח הוא 246-911 לא יודע את היחידות , האם זה משמעותי ? הוא אוכל בשר , האם צריך לעשות עוד בדיקות? להתחיל לקחת תוספי תזונה (ויטמינים)?

תוצאות הבי 12 נמוכות מאוד. הוא צריך לפנות בהקדם לרופא המשפחה ואני מניחה שהוא יקבל זריקות בי 12. ברמה נמוכה כזו בדרך כלל נותנים זריקות ולא תוספי מזון, כי הספיגה שלהן מהירה וטובה יותר. יש אנשים אוכלי בשר שהגוף שלהם לא סופג את הבי 12. כדאי לפנות בהקדם לרופא המשפחה, הזריקות ישפרו במהירות את רמת הבי שלו. בהצלחה.

לפופיי שלום, הערך של B12 הוא גבולי ולא צריך להבהל. אבל כדאי לנסות ולעשות משהו בכיוון. אם מדובר באדם צעיר שאוכל בשר אז יתכן שקיימת בעיה של ספיגה של הויטמין ממערכת העיכול ורופא המשפחה יבדוק זאת. במקרה כזה רק זריקות עוזרות. בכל מקרה כדאי לברר את הדברים, באופן כללי בגלל ש B12 נספג בקושי ממערכת העיכול אני מאמין יותר בזריקות מאשר בכדורים שניתן לקנות. שבת שלום, הידש

תודה , שאלה נוספת האם מצב של מתח או "סטרס" יכול לגרום לחוסר או רמה נמוכה של B12 ? האם במצבים אלו הגוף זקוק יותר ל B12? , בכל מקרה יש לאחי מחר פגישה עם ניורולוג ,(הפניה מרופא פסיכיאר) הצעתי לו להביא לו את תוצאות בדיקות הדם, נהיה חכמים יותר מחר. שבת שלום וכל טוב. popeye

היי רעיון טוב והכרחי להביא את תוצאות הבדיקות לנאורולוג. מתח לא גורם לשינויים ששאלת בויטמין. בדרך עקיפה אם מתח גורם לכיב קיבה אז בהחלט עלולות להיות בעיות בספיגה של הויטמין. מנגנון הספיגה בגוף מורכב ויתכנו בו בעיות. ניתן לאבחן מה הבעיה בדיוק על ידי בדיקות נוספות או להתעלם מכל הסיפור ולקבל טיפול בזריקות. הזריקה עוקפת את הספיגה ממערכת העיכול וכך הבעיה נפתרת. שיהיה רק טוב הידש

אני וחברתי הכרנו לפני חודש במקום עבודתנו,,באופן מסוים ובלתי מודע ונשלט תמיד שהיא בקרבתי ואנחנו בסביבת אנשים...[במקום עבודתנו..] אני נתקף בהסמקה עזה!!! חום בגופי,ולפעמים גם בבחילה וחוסר תאבון.,,,...למה זה קורה הרי טוב לי עם חברתי ולמה האי נוחות הדרסטית הזאת שאני נמצא איתה בקרבת אנשים מסוימים במקום עבודתי.....????[האם זה גם מצביע על פוביה..??] חזור למעלה

ליואל שלום, לא מדובר בבעיה פסיכיאטרית ואני חושב שאין מדובר בבעיה נפשית, בכל אופן ההסמקה קשורה להתרגשות ומופיעה כאשר ישנן רגשות כלפי בן/בת זוג. כאשר הקשר שלכם ימשך זמן ארוך יותר ובעבודה אנשים יכירו בו אז גם המבוכה תעבור... הלוואי על כולנו התרגשויות כאלו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם הקאות היא תופעת לוואי נורמלית ללוסטרל? ואם לא - האם להמשיך לקחת??? מה לעשות?? אני מרגישה נורא!!!

אני מוסיפה שמאוד לא סביר שההקאות נובעות ממשהו שאכלתי, שכן לא אכלתי כלום כ8 שעות לפני ההקאה, ואם תסלחו על הפרטים - הקאתי רק נוזלים.

לליאה שלום, בדרך כלל ישנה הרגשה של בחילה ללא תופעה של הקאה. מומלץ ליטול את הלוסטרל עם האוכל ורצוי לאכול יותר מטוסט.... גם החלוקה של הלוסטרל במשך היום יכולים להקל. אני מקווה שלא הקאת את הלוסטרל.... אני מקווה שתהיה לך עוד סבלנות לעבור את הסבל של תחילת הטיפול. תנסי לחשוב על דברים אשר מעודדים אותך ומרגיעים אותך ועושים לך טוב, שיהיה רק טוב הידש

אני לוקח 30 מ"ג סירוקסט ו 0.5 מ"ג קלונקס התחלתי להוריד ל-0.25 מ"ג לפני 4 ימים האם ניתן להחליף את הקלונקס בנוקטרנו מחכה לתשובה ממך ד"ר הידש

המלצה שלי- תעבור לאפקסור,. במקום סרוקסט ואז תוכל לוותר גם על הקלונקס וגם על נוקטורנו וכו' נוקטורנו- כדור שינה, וזה ממכר (גם קלונקס ממכר) אין ככ קשר, כי הקלונקס הוא להרגעה ואינו כדור שינה

היי, גם אני לוקחת סרוקסט ולקחתי גם כמה פעמים קלונקס. עד כמה שידוע לי נותנים אותו בתחילת הטיפול עד שהסרוקסט מתחיל להשפיע ולכן אני לא מבינה למה אתה רוצה לקחת במקום זה נוקטרנו?! מתחילים לקחת את הקלונקס בתחילת הטיפול ולאט לאט יורדים במינון שלו, עד שמפסיקים לגמרי ומהנקודה הזאת הסרוקסט אמור לעשות את העבודה!!! שים לב לא לקחת את הקלונקס יותר מידי פעמים ברציפות מאחר והוא ממכר, למרות שלפי מה שכתבת אתה לוקח אותו בדיוק כפי שצריך. לי זה עזר, מקווה שגם לך! בהצלחה ושבת שלום, יפעת.

לניר שלום, טוב שהתחלת להוריד בקלונקס, אני מצפה שההורדה גם תשפר את הרגשתך. הנוקטורנו אינו ממכר! הקלונקס הוא כדור הרגעה, אם נוטלים אותו לפני השינה אז יותר רגועים ונרדמים. הנוקטורנו הוא כדור שינה. כך שאלו שתי תרופות מקבוצות שונות ולא בהכרח מחליפות זה את זה. שבת שלום הידש

היי חמודה! סתם שאלה לשם הסקרנות, האם את כבר אחרי כל הבלגן ? כי אם כן ,טפו.טפו,טפו, חמסה חמסה! אז רק שתדעי שאת מאד מחזקת ומעודדת את החברים שמשתתפים בפורום. וכן, אני בהחלט מאשרת לעצמי לדבר בשם כולם. חזקי ואמצי!

אני בהחלט מחזקת את דבריה של המעריצה! ומצטרפת לשאלה, מה קורה איתך.. את כל כך מחזקת פה את כולם ולא מספרת על עצמך, לא נעים לי כבר לדבר רק על עצמי.. אז מה קורה איתך??? לא הלכתי לעבודה, כי התחלתי להקיא לפנות בוקר. ניסיתי לקום אבל לא הייתי מסוגלת, וטוב שכך, כי המשכתי להקיא עוד כמה פעמים. אין שום סיכוי שאוכל משהו בשעות הקרובות, לפי הסימנים שהקיבה שלי שולחת לי, מה שאני אכניס מייד ייצא. אני אכין לי תה קמומיל טוב, שתמיד עוזר לי לבלגנים בבטן. ואנסה לישון עוד. אני אשמח מאוד אם תתני לי את המייל או האיסיקיו, אם זה בסדר מבחנתך (אני לא אעלב אם לא, סה"כ כולם פה נמצאים כי זה יותר נוח, בדיסטנס). אז אם כן, איך תתני לי אותו בלי שכל הפורום יראה ויטריד אותך (במכתבי מעריצים אולי, או שקיות במבה). תודה מתוקה על הכל!! את ממש בנאדם מדהים ומקסים!!! ליאה, החולה..

תודה על המחמאות! מותר לך לדבר על עצמך כרגע כי את זקוקה לתמיכה ואל תדאגי לי! גם כשלי עצוב אני מספרת וכולם תומכים :) מעניין למה את מקיאה. את מקיאה בכוונה? או שאולי זה בכלל בגלל הכדור? אולי תתקשרי לפסיכיאטר שלך? אני גם הקאתי שהתחלתי לקחת את הכדור אבל הרופאה שבדקה אותי אמרה לי שזה וירוס ולא מהכדור. אין לך מושג באיזה לחץ הייתי בגלל זה אבל היא הרגיעה אותי. התה קמומיל לא עזר לך? אין לי בעיה לתת לך את המייל שלי או את האייסקיו אבל אני לא רוצה לכתוב אותם כאן, אם תרצי נקבע בצ'אט מתי שנוח לך, הבמבה עליי! :-)))

ואו! אני ממש מסמיקה. זה כ"כ כיף לדעת שההודעות שלי מעודדות ושאתם קוראים אותם כי אני באמת כותבת את מה שאני מרגישה וחושבת לאנשים פה. אני סובלת מחרדה ולוקחת סרוקסט. אפשר להגיד שבחודשיים האחרונים המצב שלי ממש השתפר ואני מתחילה להתגבר על החרדה וללמוד שהשד לא כ"כ נורא כמו שחשבתי :-)) אני חושבת שמההתחלה הייתי די אופטימית. אף פעם לא חשבתי על מעשים קיצוניים למרות שלא ראיתי את האור שבקצה המנהרה. אחרי שהתחלתי לקחת סרוקסט היו לי יותר כוחות נפשיים לצאת מהמיטה ולעשות המון דברים. אמנם על החרדה לא התגברתי אבל חוץ ממנה הצלחתי לחיות כרגיל. עכשיו אני מתחילה להתקדם ומקווה שבקרוב כל זה יהיה מאחוריי. כשאני התחלתי לקחת את הכדורים הייתי ממש לבד. לא היה לי את מי לשתף חוץ מהמשפחה שלי. עד שהפסיכיאטר המליץ לי להיכנס לפורום הזה ומאז אני פה. כאן אני מרשה לעצמי להגיד הכל בלי לפחד שיחשבו שהשתגעתי, שאני לא נורמלית. כולם כאן מאוד תומכים ואוהבים אז אני משתדלת להחזיר לכולם בחזרה! והכי חשוב - לתמוך בחדשים. כי אני יודעת מה מרגישים כשמתחילים לקחת את התרופה, ורוצים לשאול המון שאלות לפני כן על תופעות לוואי, ומה זה עושה, ואם יראו עליי וכו'. ואני יודעת שכשאנחנו עונים לחדשים זה מעודד אותם, זה מוריד את הסטיגמה הרעה והמפחידה שיש לפסיכאטרייה. אני מאחלת לכולם גם להתקדם ולראות את האור שבקצה המנהרה. ואני מבטיחה להמשיך ולתמוך בכולם כי התמיכה שאתם נותנים לי גרמה לי להתקדם. אוהבת המון, יפעת.

ליפעת היקרה כיף לשמוע ממך ואת מה שאת כותבת. אני עוד זוכר את ההתחלה והמבוכות. אני מצטרף לכל הדברים החמים ובכיף לפרגן. באהבה הידש

שלום לכולם, האם מישהו מכיר פסיכיאטר טוב או פסיכולוג שמטפל בענייני צבא ומילואים???

תלוי באיזה איזור בארץ ?

בעיקרון רצוי באיזור המרכז, אבל אם הוא ממש תותח ויש מצב להשתחרר דרכו, או להעזר בו והוא מכיר ומטפל גם בענייני הצבא אז כל איזור מתקבל בברכה.

קבלתי ושלחתי... שבת מקסימה לך:-)))

בקושי התעוררתי, וכבר אני נפוחה מבכי וזה הצפי להמשך כל הסופ"ש הזה.... צריכה לצאת לקנות כדורי שינה ואפילו לזה אין לי כוח, אין לי כוח לחשוב על זה שאני צריכה לצאת מצד שני המחשבה שאני אהיה במיטה כל היום רק בוכה עוד יותר מפחידה אותי השתעשעתי במחשבה (בניסיון לעודד את עצמי לצאת לקנות) שאני אקח כמה כדורים וככה אשן כל הסופ"ש, לא ארגיש כלום, ולא אחשוב כלום אבל אני פחדנית מידי, בטח לא יהיה לי אומץ נמאס ל לחשוב, להרגיש לא יכולה להתמודד עם עצמי יותר פשוט לא יכולה יותר מצטערת שאני שופכת את זה פה.... אין לי איפה :((((((( כ"כ נמאס לי מהכל

צעקתך נשמעת למרחוק וליבי יוצא אלייך. האם את רוצה לדבר איתי באימל או באופן אישי? אל תתיאשי. אני מבינה היטב את התחושות שלך אך אסור להרים ידיים. את לא לבד וכולנו פה יחד איתך נעבור את זה ביחד החזיקי מעמד שלך, אריאל

הצלחתי להזיז את עצמי לכיוון קופ"ח לקנות את הכדורים.. אבל עכשיו אני תוהה מה לעשות בהם כ"כ מפתה פשוט לקחת 1,2,3... ולישון ולא להרגיש לא יכולה להתמודד עם כלום ולא רוצה להרגיש כלום, או לחשוב חשבתי אולי לקחת לוריוון אחד, אבל אני לא יודעת אם זה בכלל אמור לעזור לי במצב כזה אריאל - תודה על ההצעה שלך, אבל קשה לי מידי לדבר בטלפון (כן, עוד דפיקות שלי. מסוגלת ל"דבר" רק עם מיקלדת), ואמייל איטי מידי. עכשיו שאני חושבת על זה... נראה לי חוצפה שאני כותבת פה ושופכת את המחשבות שלי ומטרידה את כולם זו בעיה שלי שאין לי חברים איתם אני יכולה לדבר... ואתם לא צריכים לשלם את המחיר למרות שאולי לזה הפורום נועד, בין היתר.... אין לי כוח יותר לא יכולה לסבול יותר את ה"רעש" בראש, ורק כדור שינה יכול להשקיט אותו לו רק הייתי פחות פחדנית....

קודם כל אני שמחה שאין לך אומץ לקחת הרבה דורים וללכת לישון כי את באמת לא צריכה את זה. אסור לך להתייאש! את חייבת להחזיק מעמד. עוד כשבועיים הכדור יתחיל להשפיע ותראי שהעולם יראה לך כבר יותר טוב, לא תרגישי צורך לבכות כל הזמן, יהיה לך חשק וכוח לקום מהמיטה, לעשות דברים. אל תתייאשי! אני מקווה שהפעם הכדור אכן יעזור לך בניגוד לקודם אבל זה שהיה לך ניסיון אחד לא טוב לא אומר שהכדור הזה לא יעזור לך. תתני לו צ'אנס לעזור לך! את ממש לא חוצפנית שאת כותבת לנו פה. אם לא נכתוב פה את הדברים האלה אז איפה? הרי פה הכי מבינים אותנו וכולם משתפכים פה ובוכים ולא רק את, אז אל תרגישי לא נעים! אני חושבת שלרובנו אין חברים שנוכל לספר להם על המחשבות והרגשות שלנו כמו שאנחנו מרשים לעצמו לספר פה. את ממש לא מטרידה אותנו ותרגישי חופשי לשפוך את ליבך כאן כי לשם כך הפורום הזה נועד! תנסי להעסיק את עצמך בכמה שיותר דברים. גם אם את לא מצליחה להתרכז, לא נורא, מיד תעברי לדבר הבאה! העיקר אל תתעסקי בכדור, בתופעות לוואי שלו ובמה שיהיה! כל זה רק מדכא אותך. שיהיה לך רק טוב והמון בריאות, יפעת.

מזה די הרבה שנים, חשבתי על התאבדות במובן האקטיבי. הרצון להספיק לחיות היה קיים בי תמיד, אבל לא רציתי להתאבד. פשוט רציתי להפסיק להיות. היום כנראה הגעתי לשפל חדש "השתעשעתי" במחשבות על ממש להתאבד, תהייתי אם 30 כדורי שינה יספיקו "לעשות את העבודה". כי אחד הדברים שיותר מפחידים אותי הוא לנסות להתאבד ולא להצליח... לא יכולתי יותר להתמודד עם הבכי שלא נפסק, לא ידעתי איך להספיק את המחשבות שמביאות לבכי הזה. כבר כתבתי שאני פחדנית, פחדתי לקחת כדור שינה באמצע היום "רק" כדי להשקיט את המחשבות לכמה שעות. אבל אז קיבלתי איזה טלפון, שהביא לבכי בעוצמות הרבה יותר גבוהות, פשוט בלתי נשלט לא יכולתי להתמודד עם זה יותר, כבר לא היה אכפת לי אז לקחתי כדור שינה אחד (יותר מזה לא העזתי... פחדנית שכמוני) ולתדהמתי התעוררתי אחרי שעתיים וחצי בלבד, אומנם עדיין עפופה (או אפופה?) בהשפעת הכדור, אבל לא יכולה להרדם ועכשיו שוב צריכה להתמודד עם המחשבות והתחושות... אני לא יכולה לא יכולה..... רוצה שקט בראש, ושקט בלבד לא לחשוב, לא להרגיש איך עושים את זה??

ממש כואב לי לקרוא את מילותייך אך אנא אל תרימי ידיים. רע לך עכשו אבל זו תקופה וזה יעבור. לא סיפרתאיזה כדור את לוקחת וכמה זמן. האם את נמצאת גם בטיפול פסיכותרפי? אנא אל תתיאשי. אני פה איתך ואת יכולה לדבר איתי מתי שתרצי דואגת, אריאל

שלום יקרה מאד הזדהיתי עם הדברים שכתבת כאן, עם כל הרעש הזה בראש שלא נותן לך לישון. לא נותן לך להירגע. איפה השקט, השקט הנצחי. ההרגשה ממש מטריפה את הדעת. אוווווף!!!!! טוב שאת קצת פחדנית ואת לא עושה שטויות. אני יכולה לומר לך שבדקתי לגבי עצמי והכדורים ויש סיכוי הרבה יותר גבוה להישאר בחיים או להגיע למצב של קומה. את לא רוצה את זה כי משם תתחיל מסכת של בתי חולים ובלגן שיהיה מטורף עוד יותר ויהיה קשה לצאת ממנו אפילו עוד יותר. את לא רוצה את זה! את ממש לא רוצה את זה! זה יותר גרוע ממה שאת לא רוצה עכשיו. כן, בעסה רצינית, הרע במיעוטו. כדאי לך להישאר כאן עם האנשים שהם כל כך עוזרים ושומרים ואיכפתיים ומחבקים והם יכולים לתת לך הרבה מאד ממה שאת צריכה כרגע. ואולי בכל זאת תנסי לקחת כמה נשימות עמוקות, עד כמה שזה נשמע בלתי אפשרי, אבל זה עוזר ואנחנו מזמינים אותך להמשיך לצעוק חזק עד לשמיים, כי כאן זה המקום. שיהיו מחשבות יותר טובות

http://www.gilanmed.com/HaSipur/botton.htm

היי. אני נחשב לאדם עם ראש מאוד פתוח. במשך שנים רבות הייתי מתעסק בפאראפסיכולוגיה ובתורת הקבלה. קראתי בעניין את הכתבה שמופיעה בקישור שלך ומשפט אחד הפריע לי. "הוא ראש השבט שלי",דבר שמזכיר כל מיני כתות למינהן,או לחלופין קומונות.אומנם יש מספר עדויות על "ביקור חוצנים"בארצנו,אבל מפה להקים מרפאות לטיפול בעזרת חוצנים המרחק גדול.אבל,אם זה מה שעושה לך טוב בחיים,תבורכי.

האם נדודי שינה הם תופעה מוכרת הנלוות ללוסטרל? והאם כאבי ראש? (שני אופטלגין לא עזרו) לגבי נוקטרנו - לכמה זמן אני ארדם - האם כדאי לקחת רק בשביל 5 שעות שינה למשל? ומה ההשפעה של זה למחרת, עד כמה זה פוגם בעירנות? מקווה להרדם.. ליאה. נ.ב ליפעת - התכוונתי לתקשר בצורה פרטית יותר..

בעיות בשינה יכולות גם להיות כסימפטום לדיכאון עצמו כך שכשהכדור יתחיל להשפיע זה אמור גם לשפר את מצב השינה. לגבי הנוקטורנו. כשאני לקחתי אותו לקחתי כדור לפני השינה ואחרי חצי שעה עד שעה נרדמתי. ההשפעה אמורה להיות ללילה בלבד וזה בהחלט לא הרדים אותי גם ליום המחרת. הכדור סך הכל עדין ועוזר תרגישי טוב, אריאל

טוב אז בסוף נרדמתי לשעה אבל התעוררתי בשביל להקיא.. להמשיך לקחת את התרופה??? אני אמורה לקחת על הבוקר כדור אחד.

אני מקווה שעכשיו את בעבודה וזה קצת משכיח ממך את הצרות. אל תשכחי לאכול כשאת חוזרת הביתה! לגבי תקשורת יותר אישית - אני יכולה לתת לך את המייל שלי או את האייסיקיו. המשך יום נפלא!

לדעתי את צריכה לפתוח מועדון מעריצים. מה דעתך? לילה טוב! מעריצה.

יפעת נמצאת ? שעה שאני מחפש אותה !!!

כולי מסמיקה, תודה! המשך יום נפלא!!

אני אובדת עצות. כמו שסיפרתי לך, יש הטבות והחמרות נוראיות, במצבה של יקירתי. כרגע, לאחר תקופה קצרה של הפוגה חלקית ספונטנית, שוב החמרה. עד כה נמנעתי מערוב של גורמים חיצוניים. אך מאחר ואני עומדת מול שוקת שבורה - אין ביכולתי לשכנע את יקירתי לקחת את הריספרידל בסירופ,היא טוענת שהבעיה היא חיצונית, ורוצה בכל תוקף שיחקרו את מקור הבעיה, אני שוקלת, אם כדאי לפנות לעו"ס קהילתית, ולערבה בענין. אני חוששת שבערוב זה בעצם נאבד שליטה מחד, ומאידך אני חוששת מהתוצאות לטווח רחוק של החלטה זאת , אך במחשבה שניה, אני לא רואה דרך להתקדם, ומעל הכל אני חוששת מהסלמה. מה דעתך?

ליעל שלום, אני חושב שאת בהחלט זקוקה לעזרה, אני מקווה שעובדת סוציאלית תוכל לעזור, אבל אולי גם רופא המשפחה יהיה מוכן לבוא לביקור בית ולקחת על עצמו חלק מהאחריות. בהחלט כדאי לבקש עזרה מאחים או הורים של חברתך. אפשרות נוספת, באזור חיפה אני מכיר פסיכיאטר פרטי אשר עושה ביקורי בית ונותן את ההשגחה הראשונית בבית כאשר המטופל מסרב לשתף פעולה עם מסגרות טיפוליות. איני יודע אם קיים דבר כזה באזורים אחרים... תשמרי על עצמך ועל חברתך ותשמרי על קשר הידש

רב תודה עבור תשובתך. יקירתי אגוז קשה ביותר. התביעות הקיצוניות שלה מעצמה לשלימות - בעוכריה תרתי משמע (הן במצב כתיקנו, וקל וחומר במצבה הנוכחי). היא אינה מסוגלת להתמודד עם העובדה שיש לה בעיה, וממלכדת את עצמה. היא תובעת בלי סוף לחקור את מקור הבעיה, ורוצה להתקשר עם המומחים השונים(פיסיקאים, מהנדסים, חוקרים, מומחים שונים מחו"ל, ועוד כהנה וכהנה רעיונות) היא טוענת שאני מוצאת פתרון נח - והוא להטיל בה דופי ולסמם אותה. הסברתי לה שכאשר לאדם יש חום גבוה - וזה בעצם סימפטוס - יש לטפל מידית במצב - ולהוריד את החום, ללא כל קשר למהות המחלה. הגוף לא מסוגל לשאת מעבר ל- 38 מעלות חום, כי אז יכול להגרם נזק בלתי הפיך למח. גם אקמול זה סם, ותפקידו לטפל בסימפטום, שהוא החום. יש תרופות שמטרתן לטפל בסימפטומים . ובכן, גם ההשוואה של פעולת הריספרידל לאקמול - לא עזרה ניסיתי להזמין פסיכיאטר, אך היא לא מוכנה לשתף פעולה. כשהיא מרגישה שמישהו עלול להגיע - היא בורחת. הצלחתי בדרך לא דרך לערוך לה איבחון, אך היא מסרבת לקחת את הריספרדל שניתן, ולשתף פעולה עם הפסיכיאטר. אני חושבת שאני חיה באשליות, שאצליח לשכנע אותה ליטול התרופה, בהתחשב בזמן שעבר מפרוץ המשבר. הבעיה הגדולה, היא האמביוולנציה שלי, וחוסר יכולתי לקבל החלטה. מבחינה רציונאלית, אני בטוחה שהקו המנחה חייב להיות - נטילת התרופה - ללא דיחוי - כשהאמצעים מקדשים את המטרה. מאידך, אני חוששת מההשלכות בעתיד, ובמבט נוסף אני לא רואה עתיד אם לא תקח את התרופה לאלתר, כך שבעצם אין מה להפסיד. משהחלטתי, יש בעיה בביצוע. לתשובתך אודה שבת טובה

היי אני כאן, למרות שני המחשבים בבית יש עליהם די לחץ בזמן האחרון.... ביי הידש

אני דואגת לך!!!! לאיפה נעלמת??? מה שלומך? תכתבי לי בבקשה שהכל בסדר!!! מה עשית בסוף עם הקומזיץ והחבר?

אני פה, אני פשוט מרגישה ממש לא טוב, כאב ראש נוראי שאפילו אופטלגין לא דגדג לו. מזל שלא הלכתי למדורה הזאת.. יש לך תזמון טוב בדיוק התכוונתי ללכת לישון אז הצצתי פה. מחר יש לי יום קל בעבודה, אני מקווה שיעבור בשלום. אני מקווה שאצלך הכל בסדר, יש אולי דרך אחרת שנוכל לתקשר חוץ מכאן? לילה טוב, חלומות פז (בתקווה שארדם) ליאה.

אני המפרגן שמציץ מדי פעם את מ-ק-ס-י-מ-ה !!! בת כמה את ????

תודה שכתבת לי כי באמת דאגתי! אני שמחה שמחר יש לך יום קל בעובדה והוא בטח גם קצר יחסית. שיהיה לך יום נפלא!!! אצלי הכל כרגיל. אין שום דבר חדש. תודה על ההתעניינות :-) את תמיד מוזמנת לכתוב לי בפורום תמיכה הדדית השכן. אם תגידי לי שתכתבי לי שם אני אכנס לשם יותר כדי לראות אם כתבת לי. תרגישי טוב, לילה טוב וחלומות פז!

לרופא שלנו שלום, כנראה שזה יום טוב לך ד"ר גיורא. אתא בהחלט זוכה לתשומת לב היום.ואתא ראוי לזה הקסם שלך רב ומסייע. באהבה

זאת אומרת זאת היום הולדת שלו או משהו כזה ??? כי אם כן אז יצאתי ממש פארשית

ג'וליה התכוונה לכך שיש לו יום טוב כי כולם החמיאו לו היום על היחס שלו כלפינו :)))

פרוזק אני שמחה לראות אותך פה שוב . מה שלומך?

ד"ר שלום! האמת שכתבתי לך לפני שבוע על אותו שם לגבי הפעילות של סרוטונין והגברת התיאבון (שם ההודעה-בירור תרופתי)ומצאתי לנכון לומר שאכן נכון הדבר אני צריכה להבחין איך התרופה -רסיטל משפיעה עלי. הוחלט עם הפסיכאטר להעלות את המינון ל40מ"ג .לאחר שהוא ראה שהתווכחתי איתו לגבי תוספת כדור רק לאחר חודש מתחילת הטיפול.אז הוא נתן את זה לשיקולי ואני קבעתי לעוד חודש.ההתלבטות היא בהתחלה בגלל הפחד מההשמנה הוא הציע לי את הרסיטל והוא אמר שזה הכדור שלא גורם להרבה תופעות לוואי אבל עדיין נשאר לי הפחד מההשמנה עד שעלה בדעתי אולי לעבור לכדור אחר .הוא הציע פרוזק או סרוקסט ושם אותם ביחד תחת הקטגוריה של תופעות לוואי -השמנה.כך שבאמת לאחר בירור על הרסיטל הסכמתי ליטול אותו.לשאלתי האם כדיי לעבור עכשיו אחרי חודש וקצת לכדור אחר(מרסיטל לפרוזק) משום שהסיפטומים ורצון לרזות ודימוי הגוף רק עולים מעל פני השטח . או שעדיף להישאר ברסיטל ולעלות את המינון עוד חודש וחצי לאחר הבחינות ואז לצפות לתופעות הלוואי משני כדורים???האמת היא שאני לא יודעת על התופעות של 40 מ"ג רסיטל. אני חייבת לציין שהרצון לפרוזק בה ממקום לא ממש טוב -שזה הדיכאון והשמועה שבכדור הזה יש מרכיבים שמדכים תיאבון.אני לא מצפה ששוב תמנה לי את הסטטיסטיקות בענין מי מקבל ולמה את תופעות הלוואי ויותר מכן אני גם יודעת שהן משתנות ויכולות להיות הפוכות. תודה רבה,

אני לוקח רסיטל 40 מ"ג כבר כמה חודשים , בהתחלה הוא הגביר לי את התאבון אבל עכשיו פחות אני במקביל הלכתי לדיאטנית ושומר על דיאטה וגם הורדתי במשקל , חוץ מזה עושה פעילות גופנית כמה פעמים בשבוע , 40( דקות הליכה מהירה וכו') לפחות אצלי אני מצליח לרדת במשקל עם הכדורים,הכדור לא משמין באופן ישיר אלא מגביר את התאבון ובעקבות כך אם אוכלים יותר ומשמינים .. אז שזה לא מה שיבור אותך יש דרכים להתמודד עם ההשמנה.. דורון.

לשני שלום, לפי זכרוני את פוחדת מעליה במשקל אבל תופעת הלוואי הזו אינה קיימת אצלך.... אז כדאי לחכות ולראות האם היא בכלל תופיע ואז לשקול מה לעשות. כדאי לחכות בערך כחודשיים מתחילת הטיפול ואז לעשות מאזן, האם הרסיטל עוזר לך ומה הן תופעות הלוואי ולשקול האם כדאי להמשיך אתו או לאו. כאמור הדיון אינו תיאורטי אלא לבדוק בדיוק מה קורה אצלך עם הרסיטל. כמדיניות אני לא נוהג להעלות תרופה ל 40 מג', לא פרוזק ולא רסיטל ולא סרוקסט, אם 20 לא עוזרים אז מחליפים. עם זאת המדיניות של הרופא שלך מקובלת, אני בדיעה שונה. מה דעתך? הידש

האם תוכל להסביר לי מהי מאניה? האם תוכל לומר לי האם רסיטל מטפל בחרדה חברתית.

ליובל שלום, שתי שאלות מהקצוות של הקשת. רסיטל עשויה להועיל לחרדה חברתית. מאניה היא מצב של פעילות יתר ללא שליטה, ביזבוז כספים עם קניות ללא הגבלה וללא צורך, פעילות רבה עם שטף של דיבור ושטף של מחשבה, והמון רעיונות מקוריים אבל בדרך כלל לא מעשיים, עשיית מעשים של גדלות ללא התאמה למציאות ואני חושב שאתה יכול לדמיין את ההמשך... תנסה לכנס לאתר של ZARUT ישנם שם מאמרים על הנושאים השונים, בטח תמצא משהו מעניין ורלוונטי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי, כבר הרבה זמן שאני מתלבטת איך לעשות את הדבר הבא. רוצה לומר לדר' הידש הניפלא תודה בארבע עיניים ואולי יותר.אני יודעת שהוא עובד במרפאת זבולון בקריית ביאליק,ולא פעם בא לי לקחת את כל משפחתי,להגיע לשם,לדפוק לו בדלת ולומר תודה ממני ומכל משפחתי. אבל,אתם כבר מכירים אותי.אני לא ממש רוצה שייראו אותי במחלקה הזו,אני ,מה לעשות "מתביישת". האם למישהו יש רעיון,איך אפשר לומר תודה ולא רק דרך הפורום. תודה שגב

ערב טוב, אריאל-איך שזה מתחיל (הצורך לכחכך),אוטומטית המצב רוח שלך בקרשים.ולמה?חשבת למה זה כל כך מפריע לך?אולי בגלל שאת חושבת שאת הולכת להשתגע?כי בסך הכל הצורך הזה,הוא משהו אובססיבי שגורם לך למחשבות...........שכאלה. אל תשקיעי יותר מידי מחשבה בצורך הזה.אם את מרגישה שאין לך שליטה,פשוט תני לזה לקרות ועם הזמן זה ייעלם וגם אם לא-לא מתים מזה. ואם לא מתים מזה-כניראה שמתחזקים מזה.אני מתכוונת לכל מה שקורה לנו .כניראה אלוהים שלנו מנסה אותנו.אני לא אישה דתייה,אבל מאוד מאוד מאמינה,שיש שם מישהו למעלה. תהיי חזקה,אנחנו פה. ופעם אחרונה שאת מבריזה לי בימי ג'.האמיני לי עשיתי מאמצים להגיע,לעבור להגיד שלום,אבל כמעט ולא היכרתי אף אחד. ניפגש, שגב

שגב המקסימה אני מניחה שזה מציק לי מאוד כי זה אובססיבי ולכן זה מפריע. אני באמת חושבת לפעמים שאני הולכת להישתגע וכנראה שהפחד מזה חזק ממני. לפעמים אני נותת לעצמי לכחכך כל הזמן אבל אז אני מתאכזבת שנתתי לעצמי ושלא הצלחתי להיתאפק ( כלומר שאבדתי שליטה) כך שזה נבלה וזו טריפה.... הנה, גם הבוקר התעוררתי עם אותם התחושות ולא יודעת איך אעביר את היום ככה. תודה על הכל- את מקסמה שלך, אריאל

כנסו ל- http://www.alternativit.co.il/Boium5.htm

SORRY אבל מיסטיקה ואני לא הולכים ביחד ממש לא איש באמונתו יחיה

טעיתי בקישור -אל תתיחסו. לא היה מדובר במיסטיקה אלא ברפואה אלטרנטיבית.

שלום.איזה מכות עשויות להפיל רוע של אדם שכל הזמן עושה רע לאנשים עם אכזריות קשה כל הזמן. אני אגיד לך אני מכיר משיהו {זיכרונו לברכה}שכל הזמן הרוע שלו היה מופנה לאשתו הצדיקה בלי שום סיבה וכמה שהיא היתה טובה אליו הוא היה אכזר חיפש כל הזמן איך לגרום לה ונזק ולצער הוא היה ממש שד שמתנשא כאילו אף פעם הוא לא ימות כאילו אף פעם הוא לא יהיה מתחת לה שלט בכל הנכסים והיה רע אליה בכוונה כל הזמן התעסק באיך לגרום לאשתו לסבל. והיא היתה טובה אליו כמו אל כולם. כך זה נמשך הרבה שנים. לאחר מכן הבנאדם הזה חלה במחלה שגרמה לו לעיוורון ואז הוא פתאום השתנה נהפך לטוב עם נשמה החזיר לה דברים שהיו שלה נתן מעצמו וכל כולו היה תלוי בה הוא אהב אותה עד כלות נישמתו התגאה בה והכל . והיא טיפלה בו הם היו ביחד 24 שעות כי היא טיפלה בו הוא היה כל הזמן בוכה שהוא אוהב אותה. אני שואלת איך אתה מסביר שהמכה הזאת {המכה בבריאות}גרמה לבנאדם לרדת מהעץ הגבוה ומהרוע האכזרי ביותר לרדת על הברכיים בשביל לכבד ולאהוב אותה ?

לרוויטל שלום, מכתבך גורם לי להאמין באנשים ובשינוי. בטח שאיני יכול לתת תשובה מדוייקת בלי להכיר את האנשים, אבל יתכן שאדם שחשב שהכל אפשרי והוא שולט בכל והתברר לו שהוא אנושי כמו כולנו הצליח להבין ולשנות את דרכיו. אפילו שהדברים היו קיצוניים. הלוואי ונבין ונשנה בלי אסונות ומחלות, אבל העיקר ששינוי ושינוי לטובה אפשרי... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כמו שכתבתי השבועיים האחרונים דווקא היו בסימן שיפור אצלי . המצב רוח עלה עם כל הרגשת הכיחכוך ( בעצם הרצון להשמיע את הקול כי לא מרגישה גולה או משהו) והצלחתי להתעלם מזה די טוב. תפקדתי, חייכתי ואפשר להגיד שכלל לא הרגשתי בכיחכוך הזה למרות שהוא היה כל הזמן ברקע ולא עזב אותי לשנייה. היום זה שוב שב לשלוט בי. אני מנסה להשים זאת בצד ולא לחשוב על זה אך אני לא מצליחה. אני מרגישה שכל רגע אני חייבת לכחכך- כל הזמן ואם לא אני משתגעת. האם אני באמת מאבדת את עצמי לדעת? בנוסף חזרה המועקה האיומה ואי שקט נוראי. אני מרגישה כאילו משהו כבד יושב לי על החזה- משהו שבא לי לעקור אך אני לא מצליחה. אני לא מוצאת את עצמי ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני באמת מנסה לא לחשוב על זה אבל הנה עכשו ההרגשה\ מחשבה אובססיבית הזו הישתלטה עלי ואני פשוט לא מצליחה למגר אותה. למה זה קורה? כבר די נמאס לי ואני לא רוצה את המחלמות התמידיות האלה יותר- הגיעו מיים עד נפש!!!! אריאל, בערב קשה ......

אוף, מה אגיד לך? כל כך קשה לך ואני לא יודעת מה לכתוב... מה עם התרופות? לא זוכרת מה את נוטלת, אבל למה זה לא עוזר? לא מבינה, אולי פיתחת סבילות לתרופה ואולי צריך להעלות מינון. אני רוצה שלא תסבלי כל כך, אם תרצי כתבי לי למייל ונוכל לשוחח. את עושה הרפיה? מנסה דמיון מודרך? או שזה לא עובד עליך? אני פה בשבילך והמייל שלי זמין. חושבת עליך שהימים הקשים הללו יהיו מאחוריך.

היי אריאל מצטער שאני רואה את מכתבך מאוחר ואני מקווה שנרגעת והלכת לישון ותקראי רק בבוקר... את כבר מכירה היטב את עצמך שיש עליות וירידות ואחרי הירידה באה עליה! עוד קצת סבלנות וכוחות, אני משער שמחר תפגשי את הרופאה הנחמדה שלך ואולי תהיה לה הצעה כלשהי. תמיד יש דברים נדירים, תזכירי לי מחר את רשימת התרופות שאת נוטלת ואחפש שוב במקורות שלי אולי מדובר בתופעת לוואי של התרופות... תמיד צריך לחשוד בהן! אומנם אף פעם לא ראיתי דבר כזה מתרופות אבל מי יודע? בטח כבר משהו כתב על זה. בעבר גם הצעתי לך ליטול לוריוון או וואבן ניסית? בכל אופן תנסי להתנחם, אולי תקני לך משהו חדש? אולי סרט או ספר טוב, תחשבי עלינו ואנחנו חושבים עליך. ביי הידש

1. מהי מאניה 2. האם רסיטל מטפל בחרדה חברתית?

ראה תשובה ל"חרדה חברתית" של יובל בעמוד זה

ניתן לענות בניק אחר, לגברים הנוטלים תרופות פסיכיאטריות, האם הופיעו אצלכם תופעות הבאות כולן, חלקן או אחרות , סביב עניין מיניו ותפקוד מיני ,מאז תחילת נטילת תרופות פסיכיאטריות. אמפוטנציה זקפה חלשה העדר חשק מיני פליטה מהירה לנשים : באיזו מידה סובלות הירידה\העדר חשק מיני קושי להגיע לאורגזמה , העדר ענין במיני או כל בעיתיות אחרת סביב נושא חיי המין לאחר תחילת נטילת התרופות. כיצג אתם\אתן מתמודדים עם התופעות הלוואי הנ"ל. באיזו מידה איכות החיים המושגת ע"י נוגדי דכאון חרדה נפגמת בגין תופעות הלוואי הנ"ל. ל.ד. בעקבות לקיחת התרופות אני יותר רגוע ונינוח, אבל סובל מירידה בחשק המיני ולאחרונה אפילו מספר מקרים של קושי להגיע לזקפה (משמאוד מפתיע ומדאיג אותי כי עד עכשיו מעולם לא סבלתי מתופעה כזו) אבקש התיחסות רצינית לסקר ומצפה להשתתפותכם , אין מה לחשוש , התגובות באופן אנונימי. אנונימי מציע על מנת למנוע מבוכה להחליף ניק או לציין אות לזיהו ומין הכותב ( gender באם נתיחס ברצינות לנושא כולנו נוכל להתרם.

אני נוטלת תרופה רק כשבועיים כך שאולי תשובתי היא עדיין מוקדמת מכדי לקבוע. בכל מקרה, מאז אני נוטלת את התרופה (לוסטרל) החשק המיני נעלם לחלוטין. יש לציין כי גם לפני, בגלל הדיכאון, החשק המיני שלי שאף לאפס בערך אבל מדי פעם עדיין היה קיים. מאז התרופה גם זה נעלם. כמה זמן אתה נוטל את התרופות?

אני לוקח מספר חודשים. וכאמור המיניות היא לא מה שהיה פעם. בדקתי אצל אורלוג ורופא כללי ואין לי בעיה אורגנית אין סימנים של סכרת או פגם אורגני כלשהו. כעת אני גם לא מדוכא.

סרוקסאט היא תרופה שאחד מתופעות הלוואי שלה היא פגיעה בלבידו.בדרך כלל מטפלים בבעיה בעזרת ויאגרה.מצד שני היא גורמת לעיכוב משמעותי בשפיכה.

כאילו לפני האנטי דפרסנטים החשק המיני שלי היה בקנטים. ומאז זה רק נהיה חיובי. אבל לגברים שבנינו מה רע בויאגרה ,שפיכה מאוחרת זה לא יתרון של השהייה ?! לפחות בת הזוג מרויחה...........

מאד משמח לשמוע!!!

אתה משלב כדורים פסיכיאטרים עם ויאגרה ? בתאום עם הפסיכיאטר ? ישנה טענה שהויאגרה ממכרת במובן שהגוף מתרגל ליצור את העוררות המינית בנוכחות החומר הפעיל בויאגרה. בשלב מאוחר יוותר קשה לחזור ליחסים נורמלים ללא חומרים מעוררים.

כמה סקרים יש פה בזמן האחרון...

אז ככה - עם הירידה במינון, היצר המיני חוזר לקדמותו. כך לפחות זה היה אצלי. כדור שלם של סרוקסאט - הלך הליבידו, חצי כדור - חזר למוטב...

ניזכרתי בבדיחה אמרה לרופה האחות לרופה: כל פעם שאני מודדת את הדופק לחולים,הדופק שלהם עולה. מה לעשות? הרופא: "שני דברים. ללבוש חזיה ולרכוס את כל הכפתורים שלך בחולצה". :) :) :) ביי

ערב טוב, שאלה לי אלייך. לפני כשבועיים (שישי,לפני שבועיים)התחלתי לרדת במינון של הסרוקסאט.במקום לקחת כל יום כדור,אני לוקחת כל יומיים.במשך השבועיים הרגשתי טוב יותר.החוסר יציבות ברגליים כמעט ונעלם. היום להפתעתי,הרגשתי סחרחורת איומה.היום,זהו גם היום הראשון של המחזור,ולכן אני נוטה להאמין ,שזה בגלל המחזור ולא בגלל הסרוקסאט. נכון,שגם לפני שהתחלתי לקחת כדורים היו לי ימים של סחרחורות לפני מחזור,אבל אדם שלוקח כדורים ,נוהג לשייך כל מה שקורה לו "בגלל הכדורים".האם יכול להיות שזה בגלל המחזור?אני סובלת מלחץ דם נמוך.בימים רגילים הלחץ דם הוא 90/60.וכשאני במחזור ניראה לי שזה עוד יורד. מה דעתך? האם נחכה וניראה מה קורה מחר/מחרתיים? כמו שכבר אמרת לי,אני שייכת לקבוצה של האנשים ששואלים שאלות.אני מסכימה איתך,אבל אני צריכה חיזוקים ומקווה להמשיך למצוא אותם כאן. תודה שגב

הי שגב המקסימה סחרחורות יכולות בהחלט לנבוע מהמחזור ( בעיקר עם הזרימה חזקה ואיבוד הדם הוא רב) ובהחלט סביר להניח שזה מלחץ דם נמוך שכן זה סימפטום עיקרי לסובלים מלחץ דם נמוך. אני לא יכולה לתת לך עצה רפואית אך נראה לי שאת צריכה לחכות כמה ימים ולראות אם זה עובר או מאידך מתגבר. מקווה שזה יחלוף מהר ושתרגישי טוב. אני גאה בך על הירידה במינון ומחזיקה לך אצבעות תמיד שלך, אריאל

היי איפה הסתובבת ביום ג' בערב?חיכיתי לך בצ'ט חצי שעה בערך? אני מקווה שהכל בסדר אצליך. תודה שגב

מחזור יכול לפעמים לגרום לכל מיני דברים. אבל זה בטוח לא מאיבוד הדם (אלא אם את סובלת מדימום חזק מאוד מאוד). כל הכבוד על הירידה המינון, תחזיקי מעמד עוד קצת לראות אם זה רק זמני.

היי, משום מה גם כשאני התחלתי לרדת במינון של הסרוקסאט התחלתי להרגיש רע ביום הראשון של המחזור וגם יומיים שלושה לפני כן. זו תופעה שלא הכרתי לפני ותוך כדי לקיחת הכדור. אולי הסרוקסאט מנע תופעות כאלה ועם הירידה במינון הכל התגבר. גם לחץ דם נמוך ועוד בזמן מחזור גורם לסחרחורות.

לשגב שלום, כנראה סבלת מסחרחורות וחולשה לפני מחזור בעבר, כיום מדברים על קביעת תיסמונת קדם ויסתית לנשים הסובלות במיוחד משנויים במצב הרוח בימים שלפני הוסת. הטיפול בתסמונת זו הוא נוגדי דיכאון מסוג SSRI. לכן, ההשערה שלי היא שהרגשת טוב יותר מבעבר גם בתקופה שלפני המחזור ושכחת קצת, כעת חזרת "לרגיל", תמשיכי בתכנית של הפסקת הסרוקסט והכל יהיה בסדר. ביי הידש

I AM PARALIZED NO, NOT MY BODY NOT MY MIND NO ONE CAN TELL ITS HARD TO SEE THAT THERE IS SOMETHING STRANGE WITH ME I HAVE IDEAS GOOD ONES TOO BUT MY BODY HARDLY MOVES SO I GET SCREAMED AT ALL DAY LONG THAT I'M LAZY THAT I AM WRONG I wish that someone can feel my pain so he could see i am not insane or just try to understand and make believe and give a hand , my tears are dry my stomach aches no more pills to ease the pain I had a dream that I could fly I wonder why I wonder why mike

I'd rather be invincible NOT invisible what about you?

Dear Mike I don't know whether you wrote this poem or not but it is beautifu and powerfull. the words cut your skin like a knife and penetrate your soul. please keep on writng as you sure have the talent to do so yours, Ariall

1. רציתי לדעת האם הכדור "רסיטל" מטפל בסימפטומים של חרדה חברתית? 2. האם הרסיטל זהה לגמרי לציפראמיל?

רסיטל = ציפרמיל מצ"ב לינק לאינדקס תרופות, אם הציפרמיל מתאים לחרדה חברתית תחכה לתשובה מד"ר הידש. http://infomed.msn.co.il/drug1.asp?dID=293 דורון.

תודה רבה

שלום, השאלה שלי בכלליות האם שינויי ההתנהגות של בן אדם קרוב לי יותר סביר להניח שנובעים מסיבות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות: הבעיה לצערי הרב היא גידול מסוג גליובלסטומה מולטיפורמה שמרכזו (הנימקי) בפרונטלית השמאלית, אבל הוא כבר די מפושט (חצה את הקורפוס קלוסום ואף הגיע לקורטקס במס' מקומות). בנוסף: רדיותרפיה מאסיבית (גיל החולה: 55) שנמשכה כשישה שבועות והסתיימה לפני כשבוע. דקסקורט (לא זכור לי המינון המדוייק) והיפותאירואידיזם שמאוזן בחלקו (לא רוצים לתת יותר מידי אלתרוקסין מחשש שזה מזין את הגידול?!). ההתבטאות (מבחינת התנהגות) היא בצורה של פרצי זעם לא פרופורציונלים לכל עבר למרות ההתנהגות הסבלנית של הסביבה. לדעתי חייב להעשות משהו, רק שאי אפשר לשאול את הרופאים על כך בנוכחות החולה... האם טיפול פסיכולוגי בכלל יעזור ( אני מתארת לעצמי שלאדם גוסס יש הרבה סיבות לגיטימיות לכעוס), או שדרושה התערבות תרופתית? הדבר שנראה לי נורא יותר מהמוות, זה חיים בחוסר שלווה ותחושה שכולם נגדך!! זה אולי נראה לך שולי לאור כל המצב שציינתי, אבל זה עולם ומלואו בשבילי ובשביל משפחתי... אודה לך מאוד אם תענה לי...

לשיר שלום, אני חושב שכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. הגידול במוח יכול להשפיע על הרגשות ועל ההתנהגות. אנחנו משייכים הפרעות אלו לקבוצה של הפרעות נפשיות מסיבות אורגניות-סיבות גופניות ידועות. כך גם ההקרנות וגם התרופות הנוספות. אבל כפי שציינת גם המתח והמחלה והטיפולים עלולים לגרום לתיסכולים וקשיים פסיכולוגיים. אני מניח שהוא מטופל בטגרטול או בתכשיר דומה, תכשירים אלו עשויים להוריד את רמת ההתפרצויות ולהרגיע במידה רבה... תשמרי על קשר, אשמח לעזור המון בריאות דר' גיורא הידש

אני בן 32 ונוטל 40 מ"ג ביום של פלוטין (וגם קלונקס 1 מ"ג ביום) מזה מספר חודשים. האם מעבר ל60 וכעבור שבוע ל 80 מ"ג עלול לגרום לי לתסמונת עודף סרוטונין ? ואם אפשר עוד שאלה - מה הסממנים של התסמונת הזו ? אגב - הפסיכיאטר שלי הבהיר לי כי העלאה במינון של הפלוטין תלויה בהשפעות הספציפיות אצל המטופל, הבעיה היא שלי אין מושג אם אני מרגיש "מספיק טוב" או שאני יכול להרגיש "עוד יותר טוב" אם אקח כמות גדולה יותר, נא עזרתך. תודה מראש ברי

לברי שלום, במצבים של חרדה ודיכאון (לא באובססיות) לא הוכח שיש צורך ויש תועלת ביותר מ 20 מג' פלוטין=פרוזק. לכן כמדיניות אני לא מעלה ל 40 אלא מחליף את התרופה. איני רואה מקום להעלות מעל 40. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי אצל הפסיכיאטר היום. קודם כל העובדות: הוא הגדיל את המינון ל 150 מג לוסטרל ביום, ונתן לי כדורי שינה נוקטרנו (אם אני לא טועה, יודעים בכינוי "עכבר מת"). הוא ממש מותק ונתן לי את כל הכדורים מהמלאי שיש לו, כי זה היה עולה לי 500 שקל. חוצמזה הוא אמר שכשמתחילים לקחת לוסטרל (או כדור כזה באופן כללי) לוקח להם בערך 3 שבועות להשפיע (ידוע) אבל בתקופה הזו יש באמת הרגשה של ריגרסיה, כי נוסף להרגשה הנפשית הקשה נוספות תופעות לוואי מעיקות וגם, כי אתה מצפה שהכדור יעבוד וכשהוא לא אתה מרגיש גרוע יותר. אתם יכולים להגיד "אמרנו לך" אבל זה לא משפר את ההרגשה שלי במיוחד. בפגישה הקודמת הוא שאל אם המחשבות על מוות הן פסיביות (כמו רצון לההרג בפיגוע, תאונת דרכים וכו') או אקטיביות (התאבדות). לפני שבועיים הססתי רגע ועניתי שהן פסיביות. הוא אמר שאם אני אגיד שהן אקטיביות, הוא יכול לאשפז אותי. גם היום הוא שאל, אבל היום.. אני כבר מרגישה אחרת אבל אני לא רוצה שהוא יאשפז אותי, אני לא נראית טוב בכותונת משוגעים :) אבל ברצינות. אני שוקלת אולי להפסיק עם התרופה המטומטמת הזאת וללכת לעזאזל כי נמאס לי לגמרי. היום בערב יש מסיבה של כל החברים שלי, קומזיץ לג בעומר שנדחה (בעיקר בגללי, כי היה לי מבחן ביום למחרת. כאמור לא ניגשתי ממילא). כל כך לא בא לי ללכת, ממש ממש ממש לא ואני גם עובדת מחר בבוקר. חבר שלי נורא מאוכזב מזה, הוא נורא צריך לצאת ולבלות ואני לא כל כך מספקת את הסחורה כרגע. בהתחלה חשבתי שאולי אלך רק בשבילו, שלא יתבאס אבל אני חושבת שגם לזה אני לא מסוגלת, גם מבחינה פיזית כי אני ממש חלשה כרגע (חוסר שינה, חוסר אוכל, וכדורים דביליים). מה לעשות??? אני ממילא סתם אשב שם בבעסה ואהרוס לכולם את הערב . יש למישהו עצה??? יפעתי? אריאל? נטע? נועה? מישהו? ואל תגידו ישר "תלכי תלכי את צריכה לצאת קצת"!! תודה ויום טוב, צהריים טובים, וכמו שאומרים בגלגלצ - "כמעט סופשבוע..". ליאה.

מה שלומך? קודם כל אני מאוד שמחה שאת מספרת לנו ומשתפת אותנו ולא שומרת הכל בבטן. הכדור שינה באמת יעזור לך להעביר את הלילות הקרובים וככה תוכלי לישון קצת, עם עכבר מת בפה ;-) כפי שהפסיכאטר אמר לך, כשמתחילים לקחת את הכדור יש ריגרסיה. אני חושבת שאת צריכה לראות את הריגרסיה הזאת כמעין חזרה של צעד אחד אחורה כדי להתקדם שניים קדימה. אם את לא נראית טוב עם כותנת פסים בואי נגיע להסכמה שאת לא חושבת יותר על שטויות. את חייבת לתת לכדור הזה הזדמנות!!! בסה"כ עוד שבועיים. מה את נשברת לי עכשיו? נו, אנחנו מחכים איתך ביחד! באש ובמים ;-) ואת לא מפסיקה עם שום תרופה! עוד מעט הכל יסתדר לך, תרגישי הרבה יותר טוב, יהיה לך חשק לעשות דברים, לקום מהמיטה, לפגוש חברים, לצאת לבלות, ללמוד וכו... את באמת רוצה לוותר על כל זה?! לפי דעתי בקשר לקומזיץ של היום בערב - את צריכה להיות כנה עם החבר שלך ולהגיד לו בדיוק את מה שכתבת לנו פה היום והוא יבין אותך. תגידי לו שאת לא רוצה שהוא יתאכזב אבל שאת חושבת שגם לזה את לא מסוגלת, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית כי את ממש חלשה כרגע (חוסר שינה, חוסר אוכל, וכדורים) ואת לא רוצה לשבת שם בבעסה ולהרוס את הערב. אז כרגע לא מתאים לך ואת מקווה שבקרוב תרגישי יותר טוב ותוכלו לבלות וליהנות! זה לא שאת יושבת בחיבוק ידיים ומרחמת על עצמך, הרי פנית לקבלת טיפול ואת מחכה שהטיפול יתחיל להשפיע לטובה. אז כרגע ממש לא מתאים לך ושהוא צריך להבין אותך ושאת נורא מצטערת אבל זה ממש לא קורה באשמתך. מה דעתך? וליאה, תעשי לי טובה קטנה - תאכלי משהו! את חייבת להיות חזקה. גם אם אין לך תיאבון תנשנשי משהו! ולא רק במבה ;-) PLEASE!!!

תדעי לך שבמבה היא דבר מאוד בריא, עשיר בויטמינים וברזל ומומלץ על ידי טובי הרופאים!!

בשביל שתהיי רגועה.. אכלתי משהו (קצת ירקות עם סויה). וגם חידשתי את מלאי הבמבה :) תודה על התמיכה את ממש מקסימה ועוזרת לי. (אני מדמיינת אותך מסמיקה)

הי ליאה באמת יפה מצד הפסיכאטר שלך לתת לך את הכדורים- זה חוסך הרבה כסף. גם הפסיכאטרית שלי נותת לי את הכדורים שלי וזה חוסך ממני המון בכל חודש. ליאה, את צריכה להבין שלוקח לתרופות זמן להשפיע ושכנראה אם זה מה שנאמר לך אז זה נכון. צריך לחכות ולבחון את המצב אחרי כמה שבועות. אני חושבת שאת צריכה להגיד בדיוק את מה שאת מרגישה לפסיכאטר בלי להסתיר שום דבר. אני זוכרת שבתקופות הממש רעות שלי לא פעם הבעתי רצון בפני הספיכאטרית לסיים את חיי וכשזו שאלה אם חשבתי איך בהחלט הפלגתי בתיאורים כמו כדורים וכו'. לא, לא התאשפזתי ולא הייתי קרובה לכך מה שאומר שלא מאשפזים כל כך מהר. הרצון הזה שלך לסיים את הכל הוא חלק אינטגרלי מהדיכאון אך כשמצבך הנפשי יתחיל להשתפר אותם תחושות תמוגרנה. בנתיים , חשוב שהמטפל ידע בדיוק על מה את חושבת ושיהיה מעודכן בכל הפרטים. ליאה, אם את לא רוצה ללכת היום אל תלכי. את אדון לגופך ואינך צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד. סך הכל, לא יהיה טעם בכך שתשבי שם ללא כל הנאה. האמיני לי שכשתחושי יותר טוב תוכלי שוב לעשות את כל הדברים ובהנאה גדולה תרגישי טוב, אריאל

אריאל את כזו מותק.. :) רוצה במבה? :) אני לא יודעת מה ההסטוריה שלך אבל אני כבר ניסיתי פעמיים להתאבד, אולי בגלל זה הוא עם אצבע יותר קלה על ההדק לגבי אשפוז. חוצמזה שאני ניסיתי באחת הפעמים להתאבד עם כדורי שינה כך שאני לא הייתי נותנת לעצמי כדורי שינה במקומו (אולי משהו טבעי). תודה על העידוד , את נורא עוזרת ומקסימה!

1. לכי למסיבה \קומזיץ ותנסי להנות,יש סיכוי שזה יצליח ומה עוד שזה ישכיח באופן ארעי את הבעסה הכללית.... 2. בקומזיץ תוכלי טוב כי למחרת עד 13 בצהריים לכל דבר יהיה טעם של נוקטורנו (גם למיים)מ אז תהני ובתאבון. המון בריאות, גיא אגב את נשמעת לי בחורה מאוד חכמה, להגיד שהרופא מתוק ונתן לך תרופות בחינם... זה לא הכי חכם הרופא בטחהיה רופא פרטי!! ולא של קופ"ח..... ואם במקרה (מה שיהיה נדיר...) הוא של קופ"ח אז הוא באמת נחמד......

שלום יש לי ידיד שהובחנה אצלו מניה דפרסיה לפני כ 15 שנה, לאחר תקופה של שש שנים עם שימוש בליתיום וטיגרטול , הרופא חש כי אין לו יותר סממנים של חולה המוגדר כחולה מינה דפרסיה,והוריד אותו מהליתיום. והכן זה הצליח,הוא כבר 6 שש שנים ללא ליתיום אבל עדין משתמש בטיגרטול. 600 מיליגרם ליום. מה שאני מעוניינת לדעת הוא: 1) האם יש סיכוי שהמחלה חלפה כלא היתה? 2) אם יתכן כי הבחנה לגביו היתה שגויה ? 3)מה הסיכוי שדור המשך לאדם שחולה מניה יהיה נשא של המחלה? לתשובתך בנושא אודה מראש

ella כתב/ה: > > שלום > יש לי ידיד שהובחנה אצלו מניה דפרסיה לפני כ 15 שנה, > לאחר תקופה של שש שנים עם שימוש בליתיום וטיגרטול , > הרופא חש כי אין לו יותר סממנים של חולה המוגדר כחולה מינה > דפרסיה,והוריד אותו מהליתיום. > והכן זה הצליח,הוא כבר 6 שש שנים ללא ליתיום אבל עדין משתמש > בטיגרטול. > 600 מיליגרם ליום. > מה שאני מעוניינת לדעת הוא: > 1) האם יש סיכוי שהמחלה חלפה כלא היתה? > 2) אם יתכן כי הבחנה לגביו היתה שגויה ? > 3)מה הסיכוי שדור המשך לאדם שחולה מניה יהיה נשא של המחלה? > > לתשובתך בנושא אודה מראש

לאלה שלום, התשובות לכל השאלות שלך הן ברוח אופטימית. איני אוהב לענות על אדם שלישי שלא נמצא בחדר, אם כוונותיכם רציניות אז ההמלצה הטובה ביותר היא שתגשו לייעוץ ביחד אצל הרופא המטפל ותדונו בנושאים הללו. לשאלותיך חשובות ויש להן תשובות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לכולם שלום, אבי אדם מבוגר הסובל מדכאון וחרדה. הוא מטופל ע"י פסיכיאטר מסוים, אך עקב מורכבות מצבו רצינו להיוועץ ברופא נוסף, ועדיף פסיכיאטר -גריאטרי (מומחה לגיל המבוגר). אבי שייך לקופ"ח כללית, אך במידה ומדובר ברופא שאינו קשור לכללית - נלך אליו באופן פרטי. אנא צרפו טלפון וכו'. תודה לכל המלצה!!

נעמה שלום. בקשר לפסיכיאטר אשר מתעסק בנושא גריאטרי,אני יכול לתת לך 2 שמות. ד"ר יורם ברק-מנהל המחלקה הפסיכוגריאטית בבית החולים אברבנאל. השם השני הוא ד"ר מירצקי שהיא עובדת איתו באותו מחלקה. שניהם גרים באזור ת"א,תוכלי להשיג את הטלפונים דרך 144 .

ל"דבור באטרף" שלום , האם אתה מכיר אותם כמטופל שלהם או שרק שמעת עליהם? אשמח לשמוע פרטים נוספים אודותיהם והתרשמותך מהם. תודה! נ.ב. לגבי ד"ר מירצקי, האם ידוע לך גם שם פרטי?(אי אפשר לאתר מישהו רק עם שם משפחה...)

נעמה יקרה יש לי המלצה עבורך, מישהו שאני ממליצה עליו בחום רב, אך הייתי מעדיפה למסור לך אותה במייל אישי. נילי.

נילי שלום, אנא שלחי לי את פרטי הפסיכיאטר הגריאטרי שרצית להמליץ עליו, ל: [email protected] אנא כתבי באנגלית, לא יכולה לקבל עברית באי-מייל שלי. תודה ! נעמה

האם סרוקסט/פאקסט ואפקסור משפיעים על תחושת הצימאון והיובש בפה ? האם נמצא קשר בין סוגי מזון שונים להתגברות או התמתנות של חרדה חברתית ואם כן אילו סוגי מזונות עיקריים? מתוך מרכיבי המזון כמו עמילנים, פחמימות , חלבונים, שומנים והשאר האם קיים קשר אפשרי בין חלוקת המרכיבים באוכל לבין עוצמת החרדה החברתית שיש ?

שלום, התרופות עלולות לעשות יובש בפה בכך שיש פחות רוק. לכן אין צורך בשתיה רבה יותר אלא עדיף להשתמש במסטיק או סוכריה, כמובן ללא סוכר. המסטיק יעודד את הפרשת הרוק בקשר לשאלות על מזון, ממש איני מומחה בכך ואיני יודע שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מזה כחודשיים הנני נוטל כדורים נוגדי דיכאון מסוג אפקסור 150 מ"ג כדור אחד מדי יום. לעיתים אני סובל מכאבי גב ונוטל כדור משכך ( מסוג אינדומנד) שאלתי היא האם שני סוגי כדורים אלו יכולים לגרום לתופעות לוואי ? האם זה בסדר? תודה

שלום, אין בעיה עם שני הכדורים, וחשוב שתרגיש בטוב. אני מבין שאתה נוטל אפקסור XR, כיצד אתה מרוצה ממנו? הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום, יצא לי לשוטט בפורומים השכנים באתר, אלה העוסקים בנושא הנפש מהזויות השונות. ואני חושב שאף אחד ממנהלי הפורומים הללו לא משתווה לגודל ההענקה שאתה נותן כאן בפורום בדרכך האנושית המיוחדת, ותמיד בגובה העיניים. אין בכוונתי לדבר בגנות עמיתיך למקצוע, אלא לחזק את ידיך, לומר תודה בשמי ובשם רבים אחרים, והלוואי ופועלך וגישתך לטיפול אינטרנטי יהוו מודל לחיקוי בפורומים דומים אחרים. בתודה, גולש.

לד"ר הידש אני מסכימה עם כולם ואני פשוט אוהבת אותך אתה נהדר נהדר גולשת מעריצה

ד"ר הידש אתה פשוט מדהים!