פורום פסיכיאטריה

לדר הידש שלום, אני מהמשתתפים שבודקת באופן קבוע מה קורה ומדי פעם שואלת שאלה, בעיקר בקשר למצב של אמא שלי. תמיד קיבלתי תשובות מהירות, שעשרו לי להיתמודד עם המצב. המצב הוא לא קל. אימי חגגה את יום הולדת שלה (75) לפני יומיים, כאשר היא חלשה מאוד ועצבנית מאוד - כולל מודעת מאוד למצבה ומבקשת לא להמשיך להיות במצב זה. כפי שכתבתי בעבר - היא עברה ארוע מוחי לפני שנתיים ומאז היא מטופלת בתרופות נגד דכאון - לרב ללא הצלחה. בזמן אחרון מספר ימים טובים שלה , בהם היא מתענינת בנעשה, הולך ופוחת, וזה קשור גם למצב הפיזי שלה - חולשה , ומספר פעמים עד כדי שהיא לא מסולת לעמוד על רגליים( רגלי "צמר גפן") - המעט שיכלה לעשות קודם. לאחר מספר ימים זה עובר , עבר תמיד זה מדרגה אחד פחות לאשר זה היה קודם. השאלה שלי : התרופות הפסיכיאטריות שלה היום הם: רמרון 15 מג' בערב, זיפרקסה 5 מג וקלונקס 1 מג' בלילה. גם לאחרונה היא התחילה עם דופיקר 0.5 כדור 3 פעמים ביום. בגלל כאבים ברגליים היא מקבלת טיפות TRAMADENT . האם יתכן שצירוף כל התרופות אלה גורם לתופעה של חולשה כה גדולה, אני מצטערת שהערכתי בכתיבה ואני מודע מראש על סבלנותך, לילי

ללילי שלום, כל התרופות הללו הן תרופות "כבדות" והן בהחלט עלולות לגרום לחולשה במיוחד בגיל המבוגר. מבין התרופות העקרית שהיא להרגעה היא הקלונקס והייתי מתייעץ כדי להורידה ראשונה. שיהיה רק טוב. דר' גיורא הידש

ערב טוב, קראתי בעיון רב את כל המכתבים הקשורים למבנה ולכללים של הפורום. אני חושב שכולנו מסכימים שעדיף בלי חוקים אבל ישנה התנהגות ותגובות פוגעות שעדיף שלא יהיו. לי קשה עם הדימוי של פרוזי של הורים וילדים. אני רואה בכם שותפים ואני מקווה שהפורום הוא שלכם בדיוק כמו שלי, כל אחד כולל אותי יכול מחר לקום וללכת (אין לי כוונות כאלו, רק לשם הדיון), וכל אחד נמצא כאן מסיבות שמתאימות לו. באופן טבעי ישנם מספר מעגלים של משתתפים. ישנם משתתפים קבועים אשר נכנסים ומגיבים מספר פעמים בשבוע, ישנו מעגל יותר רחב אשר לפעמים קשה לו רגשית להשתתף והוא "מגיע" לעתים יותר רחוקות. וישנו מעגל מאוד חשוב של קוראים נאמנים שרק קוראים באופן קבוע ואף אחד אינו מכיר אותם. כמובן שלקביעת האופי של הפורום תורמים המשתתפים הקבועים אבל כל אחד מוזמן. עם זאת ראיתי מעט מאוד רעיונות מעשיים. אף אחד לא הציע להרחיק אנשים מהפורום, אף אחד לא הציע להגביל הודעות של שורה או שתיים, או הצעה שבעמוד אחד משתתף יוכל לכתוב רק הערה אחת או שתיים או שלוש. אלו כמובן רק דוגמאות ולא הצעות. אבל אני מצפה להצעות מעשיות. אם לא יהיו הצעות מעשיות אז כמובן שנשאיר את הדברים כמו שהם. אני חושב שהשאלות הטכניות וההצעות לדברים של מבנה וסגנון יהיו פתוחות עד ליום חמישי. בכוונתי בסוף השבוע לפתוח דיון דומה לגבי השאלות והנושאים המתאימים לפורום. כך שבואו ונחכה עם השאלה השניה וננסה לעבוד בצורה מסודרת. לסכום. הפורום הוא של כולם, עם זאת עלו דברים שבודאי אין להם מקום, לכן אבקשכם להגיב ולהציע עצות מעשיות כיצד ניתן לשפר את מהלך העניינים בפורום. את השאלה של תוכן נשאיר לסוף שבוע. לילה טוב לכולם ומצפה לתגובות דר' גיורא הידש

לי יש מספיק הורים אבל אין לך ברירה אתה עדיין המנהל של הפורום והסמכות והיכולת למחוק הודעות או להרחיק אנשים היא בידיים שלך

לדעתי יש להשאיר דברים כמות שהם, ולא להתחיל עם כל מיני הגבלות שונות ומשונות, כפי שנתתי לך את הדוגמא מהפורום של גידי, שמאז התחיל להעביר את כל ההודעות דרכו , ולצנזר, בתחושה שלי לפחות,. מידת ההשתתפות קטנה בהרבה אז תהיינה סערות פה ושם אבל דברים יחלפו, יש תקופות כאלה ואחרות, כך זה ברוב הפורומים, כל המהות כאן זה באמת החופש, גם אם זה אומר לעיתים הודעות מבחילות, אבל מחיר ההגבלה של החופש לדעתי לא שווה את זה. לדעתי הגבלות באופנים שהזכרת רק יורידו את החשק להשתתף כאן.

מס' עצות: 1. להזהיר אנשים לבל ישתמשו בלשון גסה ( קללות, בוטות, השמצות, חוצפה וכו'). 2. אם זה לא עוזר- למחוק הודעות כאלה לצמיתות. 3. אם זה לא עוזר- להחרים אדם שהתנהגותו מבזה את הפורום. ע"י התעלמות קבוצתית בגיבוי דר' הידש. 4. סמכותיות יתר של דר' הידש כלפי מערערי סדר למיניהם.( כפי שנעשה לאחרונה). 5. השתדלות עילאית של כל משתתפי הפורום להתנהג כראוי, ביד מושטת, בנחמדות,ברגישות, בחיוך, בנימוס, ובאהבת-הזולת. ע"מ שעצות 1-4 לא יצטרכו להתממש. בואו נפתח דף חדש. לילה טוב ויום נעים לכולם, יואב.

1. מחיקה לאלתר של פרטים אישיים כגון כתובת אי מייל אישית שפורסמו כביכול בשם אדם . 2. מחיקת הודעות קיצוניות הכוללות ניבולי פה גסויות וכו'. אדם שחוזר על כך שוב ושוב ניתן להרחיקו מהפורום. 3. מחיקת הודעות כמו זו של התראפיסטית, שאינן ראויות להיכלל כאן בפורום.

לדעתי הצעדים שנקט גידי בפורום שלו אכן קצת מוגזמים. למה ד"ר הידש צריך לפשר בין הצדדים? למיטב ידיעתי (ואתם מוזמנים לתקן) אין פה אף משתתף או משתתפת שגילם מתחת ל - 12, נכון? למה, אם כך, אינכם יכולים להתנהג בהתאם? זה משנה "מי התחיל?" או אם "הוא/היא כתב/ה לי ככה..." וכו'? לא יותר פשוט, במידה ונפגעתם, לכתוב למי שפגע/ה בכם משהו בסגנון - "ההודעה שלך פגעה בי, ואודה לך באם לא תחזור שוב על הדברים"? מה יוצא לכם ממהלומות הדדיות? מה אתם מנסים להוכיח בדיוק - מי יאמר/תאמר את המילה האחרונה? ובקשר לפתרונות - אם אין נכונות מצד המשתתפים בפורום, אז כנראה שד"ר הידש אכן צריך להיות הגננת, וליצור הפרדת כוחות. איך? האופציות כבר עלו פה (מחיקת הודעות וולגריות וכו'). השאלה היא, אם זה מה שאתם באמת רוצים?

בינתיים אני על חצי כדור לפחות למספר שבועות. מבחינת ההוצאה היא מינורית מבחינתי כי חבילה עולה 100 ש"ח ותספיק לי לחודשיים. בשביל להפטר מתופעות הלוואי אני מוכנה להשקיע גם יותר. ולד"ר הידש ומשהו בנימה אישית, ובניגוד לרוחות הנושבות בפורום , יש לי לפעמים חשק לשלוח לך פרחים על הסבלנות והשקעת הזמן האדירה בתשובות שלך וביחס לשואלים. שתזכה למצוות ומעשים טובים ;-)

לשירה שלום, תודה על המילים החמות, כל אחד זקוק לחזוקים,.. אני מחכה לדעתך בקשר למהלך העניינים אצלנו. לילה טוב הידש

לד"ר הידש שלום וברכה! כבר 3 שנים שאני נמצא במצב דיי מדוכדך שבו אני חש במצב רוח ירוד חוסר מוטיבציה ואנרגיה, קושי לשמוח באופן מושלם, יכולות החשיבה שלי והזיכרון שהיו ברמה גבוהה מאוד אצלי, ירדו מאוד.לפי כל הסימנים שקראתי ברשת ובעוד מקורות תיארתי לעצמי שכפי הנראה אני סובל מאיזשהו סוג של דיסתימיה. בעקבות זאת התחלתי לפני כחודשיים ללכת לפסיכולוג קליני ואני היום לאחר כעשר מפגשים אצלו, הקטע המוזר הוא , שאמרתי לו שכפי הנראה לי אני סובל מדיסתימיה, אך הוא לא התייחס לזה ונראה שהוא ממעיט בחומרת הבעיה, ושאלתי היא: האם יש לך איזו שהיא אבחנה מבדלת לגבי התסמינים האלו? בתודה מראש על היחס

ליוסי שלום, האבחנה המבדלת היא רחבה מאוד ומתחילים מהפרעות/מחלות גופניות וכמעט כל שאר הפסיכיאטרייה. לדעתי עדיין קשה מאוד לאבחן ברשת כיוון שקשה להכניס שיחה/ראיון של שעה בכתב. לכן המלצתי היא שתפנה גם לפסיכיאטר לאבחון. פסיכולוגים נוטים פעמים רבות לראות את הבעיות או הקונפליקטים ולהתייחס פחות לאבחנות, כך שיתכן שהפסיכולוג מיחס פחות חשיבות לאבחנה ומיחס חשיבות רבה יותר לדברים אחרים תוך נפשיים. השאלה העקרית היא האם נוצר לך קשר טוב ומבין עם הפסיכולוג. מקווה שעניתי לשאלתך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גם אני הייתי בטיפול פסיכולוגי לאורך הרבה זמן, אצל מטפלים שונים, ואף אחד מהם לא נתן לי אבחנה. לא מזמן הייתי אצל פסיכיאטר ותיארתי לו את הדברים שאתה תיארת בהודעתך, ומהם אני סובלת כבר כמה שנים והוא אמר לי שמדובר בדיסתמיה. קיבלתי גם טיפול תרופתי שלצערי טרם הצלחתי להינות ממנו כי תופעות הלוואי שהוא עשה לי היו קשות (אבל זה קורה במקרים נדירים, ככה שאני ממליצה בחום ללכת ולהיעזר)

אני לא יודעת כמה מכם מכירים אותי מהפורום אזה שאני מודה שאני לא מרבה לכתוב בו מסיבותיי האישיות וחלכחם בתוח מכיר אותי מפורומים אחרים בתחום אני מסתובבת בפורומים כבר בערך חמש שנים ולמדתי הרבה על ההתנעלות שלהם עם הזמן הפורום לפי איך שאני רואה אותו הוא מעיין בית ווירטואלי שבו אתה יכול לקבל תמיכה , מידע וסיוע וכמו כן לתת תמיכה מידע וסיוע לאנשים אחרים שבעצם גרים איתך באותו בית וירטואלי ובגלל זה נראה לי שיש חשיבות לשמור על קינוי אחד בסיסי או לידע את יתר חבריי הבית כאשר מחליפים את השם על מנת ליצור איזה שהוא רצף של איכרות בין חברי המשפחה ועם הזמן להפוך לפחות זרים אחד לשני ויותר מודעים לסיפורים ולאדם שנמצא מאחורי הקינוי. וכמו כן כמו בכל בית אפילו בבית הדמוקרטי והליברלי ביותר ישנם אבא ואמא ששולתים על הנעשה ואם צריך מכתיבים וקובעים דברים על סמך דעתם ושיקולם והאובדה שהם ראשי הבית. וגם לבית (פורום) אזה יש מנהל וראש שבמצבים כמו מה שקורה פה בימים האחרונים צריך לתת את הטון ולואחליט אם לומר עד כאן או בואו ניתן לילדים לשבור את הסלון (לדוגמה) בכל בית יש כללים כמו לא לצייר על הקירות לא לזרוק חפצים אחד על השני ועוד כל מניי דברים אחרים ונראה לי נכון שנשב וננסח לעצמיינו בעזרת מנהל הבית תקנון כללים משלנו שכולנו נדע אותו ונדע בדיוק גם מה הולכת להיות התגובה לאפרה של כל אחד ואחד מהכללים אללו . אני למשל ממש הלכתי לעיבוד פה בימים האחרונים וחשתי מתוסקלת מאוד מכך ששאלות חשובות נדחקו אחורה לדפים קודמים בגלל הודעות של שורה אחת כמו בכל בית יש שלב שבו הילדים מתחילים את גיל ההתבגרות ונראה שהבלאגן חוגג והכל יוצא משליתה זה לא טוב לבית ולא טוב לילדים (פרוייד היה חוגג על מה שאני כותבת פה) גם הילד המרדן ביותר צריך שיהיו חוקים כדיי שהוא יוכל למרוד בהם בקיצור מה שאני מנסה לומר זה שהבלאגן והשרשורים חסריי הטעם והפשר שאין בהם כמאט תוכן פוגעים בבית שלי ודרך זה בי אישית וזה מפריע לי דוקטור הידש קיבלת את הזכות האולי מפוקפקת משהו להיות אב הבית אז בבקשה תפעל בנידון עם כל הקושי גם אם זה אומר שצריך לשלוח את אחד הילדים לחדר לכמה שעות להירגע שלכם פרוזק שמרגישה כאילו היא כתבה עכשיו עוד עבודה לחוג לפסיכולוגיה

אוי ואבוי לנו אם נתחיל להגביל פה הגבלות, הנה הפורום השכן של גידי, האמת מאז שהוא התחיל לצנזר נהייה ממש לא נעים להיכנס לשם ולדעתי מספר הפונים ירד. כך לפחות על פי תחושתי. חלק מהעניין באינטרנט ובפורומים זה החופש, ופורומים שמגבילים הם פשוט פחות נעימים לדעתי. זה גם באופן מעשי לא יוכל להתבצע בשום מקרה. בפורום שבחלקו הפך להיות פורום תמיכה (בשביל מה הכפילות הזאת?) , עם שיחות בית קפה, סביר שיתגלעו גם חיכוכים, מה גם שיש לו צ'ט שמשמש במה להסתה. אני מציעה שנחזור לעניין הפורום הרגיל. ותיפסקנה ההתגרויות. ולמי שבוכים של שחשים פגועים- פשפשו במעשיכם תחילה. לא יזיק.

הערה נוספת שלי- אנשים (במיוחד נשים) שמודות כי אינן בקיאות ואינן עוקבות אחר מה שקורה בפורום, אני מציעה כי ייזהרו מקביעת עובדות חסרות שחר.

כתבתי כאן לפני מספר שבועות כי נטלתי סרוקסאט וכתופעת לוואי היתה לי עצירת שתן והפסקתי לקחת את התרופה. קיבלתי מהפסיכיאטר פריזמה במקום, והתחלתיבמינון של רבע כדור ליום (בכוונה במינון קטן ולעלות בהדרגה כדי להיות עם יד על הדופק באשר לתופעות הלוואי) נטלתי ארבעה ימים רבע כדור (שזה בסך הכל כדור אחד) ובמהלכם הופיעה לי אדמומיות בעור, בתחילה בפנים ולאחר מכן בכפות הידיים (בחלק הפנימי) ברגליים (בחלק התחתון) ובגב התחתון. רופאת משפחה אמרה לי שזוהי תגובה אלרגית למשהו. עקב צירוף המקרים בין תחילת הטיפול לפרחיה הפסקתי בנטילת הכדור, עד לבירור. השאלה שלי היא האם יש קשר בין השניים? (לא מצויין בעלון לצרכן, אלא כאשר יש פריחה וקוצר נשימה ואז יש לפנות לקבל טיפול רפואי, אבל אצלי לא היה קוצר נשימה) שאלה נוספת, האם לכל הכדורים ממשפחת ssri יש אותו מרכיב שאם אני רגישה לו באחת מהם אהיה רגישה גם באחרים כיוון שזוהי התרופה השנייה שאני מנסה? תודה רבה לתשובתך.

שלום רב, פריזמה עלולה לגרום לתגובה אלרגית ופריחה בעור, התופעה די נדירה אבל מוכרת, יכול להיות עם או בלי קשר לקשיי נשימה. כל התרופות מקבוצת ה SSRI פועלות באותו האתר במוח אבל הן מולקולות שונות. כך עם הסרוקסט לא הייתה לך פריחה ועם הפריזמה כן. פרט לכך לידיעתי אין תשובה חד משמעית לשאלתך בספרות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה רבה. אני די מיואשת מהקטע הזה שניסיתי שני סוגי כדורים שאמורים להיות ללא תופעות לוואי, והם לא מתאימים לי. בכל אופן, תודות.

hello my friends ,I just want to say I FEEL YOUR PAIN ,all through the day I HAVE A SECRET I wish to share its some sort ,of fairy tale close your eyes just for a second\ to discover this powerfull weapon pretend your someone else instead a bird or plane its just game to make you smile and start again like 12 am when all are sleeping YOUR THE MASTER OF THE DREAMING\ WHAT IS RIGHT WHAT IS WRONG IF THERE ARE RULES AT ALL MIKE

היי מייק ברוך הבא ותודה דר' גיורא הידש

Hi Mike what you wrote is beautiful. I ,for sure ,will try to impley it. Yours, Arial

לצ'אט הרגיל..לא מצליחה להתחבר. לחדש דווקא כן. מישהוא יכול לעזור?תודה

לצערי. זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי. חבל , אני דווקא כל כך צריכה לדבר עם מישהו. מקווה שתהנו עצוב לי

אתן מקבלות הודעת שגיאה? בצ'ט נשאר לבן? מה בדיוק קורה?

הלכתי לרופאה בקופ"ח לקבל מירשם לרסיטל במקום המרשם מהפסיכיאטר (אליו אני הולכת באופן פרטי, ולכן לא יכולה להשתמש במרשם בקופ"ח), אבל היא אמרה שצריך לקבל אישור מיוחד עבור הכדורים. ובגלל השביתה היום לא ניתן היה לשלוח את המירשם לאישור (אין לי מושג מי אמור לאשר). למה נדרש אישור מיוחד לרסיטל בקופ"ח? האם אני אצטרך לקבל את האישור הזה כל פעם מחדש או שזה חד פעמי? (את החפיסה הראשונה קיבלתי בלי בעיה, כי הרופא היה רופא מחליף שכנראה לא מכיר את הכללים) תודה מראש.

לא יודע מה קורה בקופת חולים כלית .. אבל במכבי גם רופאת המשפחה יכולה לרשום את התרופה והיא נמצאת בסל התרופות של מכבי .. לא מבין את ההגיון שבקופה אחת כן ובשניה לא.. בסופו של דבר לכולם יש ביטוח רפואי ממלכתי וצריכה להיות אחידות ..

שלום רב, איני מוצא סיבה הגיונית אבל כך זה בקופ"ח כללית. בכל מחוז ישנו רופא אשר מאשר את השימוש ברסיטל בתנאי שהיה ניסיון קודם עם תרופה אחרת מקבוצה זו.... זו השיטה. עלות התרופה בבית מרקחת פרטי הוא בסביבות מאה ש"ח לפי ידיעתי שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני אמורה לקבל זריקת clopixol acuphase במינון 50 מ"ג, אודה מאד למי שיוכל לכתוב אילו תופעות לוואי יש לה, והאם היא גורמת לאיבוד שליטה ??? האם היא מרדימה ??? האם אני עלולה להראות "מסוממת" ??? תודה רבה מראש !

ליעל שלום, השאלה קצת לא מובנת, את התרופה ACUPHASE נותנים במצבים חריפים והיא טובה לשלושה ימים? אם את לא במצב חריף וכותבת כאן אז לא ברור לי מדוע את צריכה לקבל תרופה זו. יתכן ואת מתכוונת לאותה התרופה אשר ניתנת למשך פעולה ארוך CLOPIXOL DEPOTE שהיא תרופה טובה, עדינה יחסית וישנם שני יתרונות גדולים למתן בזריקה. ראשית את משוחררת מכדורים במשך כל החודש ואת מרגישה בריאה. שנית בטוח שהתרופה נכנסה ואין שאלה האם כן או לא נוטלים את הטיפול. החסרון הגדול הוא שהתרופה היא מהדור הישן של התרופות ולכן יש לה מעט יותר תופעות לוואי מהתרופות מהדור החדש. עם זאת רק לתרופות מהדור הישן יש אפשרות לתת בזריקות, התרופות מהדור החדש מופיעות רק ככדורים (בינתיים). פירוט מדוייק של היתרונות ותופעות הלוואי תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות תחת השם קלופיקסול. יש בכדורים, ושלושה סוגים של זריקות. אבל תופעות הלוואי דומות ללא חשיבות לאופן המתן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רק שהצלחתי להתחמק ולדחות את הזריקה למחר בבוקר.

יש לי בעיה קטנטנה. אני בחורה שמתרגשת נורא מכל דבר ודבר זה גורם לי לא לאכול,ודפיקות לב מציקות כשאני במצב של התרגשות(דבר נורמלי...) מה שרציתי לספר זה שאני מתחתנת בעוד חודשיים- וכבר מעכשיו אני נורא נורא בלחץ. ואני יודעת שביום החתונה אני כמעט לא אתפקד. רציתי לדעת אם אפשר להשתמש באיזשהו כדור הרגעה,שיעזור לי לצאת מהלחץ באותו היום? תודה.

למאיה שלום, בהחלט אפשר להשתמש בכדור הרגעה מסוג וואבן או לוריון. אבל חשוב שתנסי את הכדור פעמיים שלוש לפני החתונה רצוי בערב תחילה כדי שתכירי את הכדור ותדעי כיצד הוא משפיע עליך, לא כדאי שתשני כל החתונה.... הבעיה הזו ידועה ושכיחה ואת יכולה להרגע, את לא הראשונה ולא השניה שמתחתנת ומתרגשת.... כך זה גם בטסט נהיגה או בכל בחינה חשובה אחרת. שיהיה במזל טוב, והכל יעבור בשלום ובשמחה דר' גיורא הידש

שלום, האם ישנם כדורים פסיכיאטרים שאינם גורמים לעצירות?

יש כדורים לעצירות שעושים אותך פסיכי, מעוניין??

לרונן שלום, שאלתך כללית מאוד ולכן גם התשובה כללי - כן שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, לפני 3 שבועות, בהמלצת רופאת הנשים שלי לקחתי גלולות "ארגסט" 3 כדורים ביום במשך 3 ימים. לשם קבלת וסת. ביום ד' האחרון, תקף אותי מצב רוח רע מאוד, בכי שלא עוזב אותי וחרדה. תחושה זו כבר תקפה אותי בעבר, לעיתים היתה ארוכה יותר, אך אף פעם לא טופלתי בכדורים או טיפול מונע אחר, פשוט הנחתי לזה לעבור, רוב הזמן אני בוכה ולא מסוגלת לתפקד כרגיל. אני לא מבינה מדוע דווקא בתקופות שהכי טוב לי "נופל" עליי משום מקום הדיכאון הזה. אני עכשיו יוצאת עם מישהו כבר 5 חודשים והכל טוב ויפה אבל בתקופה כזו אני מרגישה שאני לא רוצה להיות איתו כלל, לא לקיים איתו יחסי מין, בכלל- אני לא מתחברת לעצמי . רק המחשבה לישון איתו גורמת לי לחרדה מה שלא היה לי לפניי שבוע, הרגשתי מאוהבת ומאושרת. האם יש קשר ללקיחת הגלולות? מה עושים עם הירידה במצב הרוח והירידה בכלל בכל הנוגע להמשך החיים השגרתיים? האם יש אילו שהם כדורים שיכוליםלשפר את המצב? אם כן, האם הם ממכרים או צריך לקחת אותם לאורך זמן ומה תופעות הלוואי שלהם? מה לעשות עם הבחור איתו אני במערכת היחסים? האם לשים לה קץ? איה

לאיה שלום, יתכן שהכדורים היו הקש האחרון אבל אני חושב שזה לא העיקר. את מתארת דפוס חוזר של אושר עם חבר ואחר כך מתחילים חרדות ומצב הרוח יורד. אני חושב שיתכן שמדובר בקושי רגשי אשר חוזר על עצמו והטוב ביותר הוא לברר נושא זה בשיחות. לא הייתי "רץ" לכדורים. את בחורה צעירה ובחירת בן הזוג בודאי שחשובה לכל החיים עד גיל 120, לכן המלצתי היא שתלכי לאבחון ושיחות שיפתרו את הבעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש אתר אינטרנט (רצוי בעברית) שאני יכולה לקרוא על תרופות פסיכיאטריות? איה

שלום טיפול בהפרעות נפשיות הוא שילוב של תרופות ועבודה על דפוסי התנהגות. ממה שאני יודע בחיים יש מקרים נדירים בהם פונים למערכת המשפטית או למשטרה כנגד הזולת. מבחינה נורמטיבית אמירות "אתה לא בסדר" או "אתה פויה" הן אמירות ריקות מתוכן שלא עושות שום רושם על מי שהדברים נאמרים כלפיו. לאמר לזולת "אבל גם הוא לא בסדר" זה גם דבר מגוחך שלא עושה רושם. ברשת שמסתובבים בה טרולים האמירות האלה רק מזמינות הסתלבטויות במיוחד שברשת כותבות גם בחורות. שאול

לא הבנתי מה הכוונה של מה שכתבת. אולי תכתוב בידיוק מה אתה רוצה להגיד.

לפני כמה ימים כתבתי כאן על הבעיתיות של השיקום בכל הנוגע על מקומות עבודה הן בעבודה נתמכת והן במפעלי מוגן. קיבלתי התייחסות ממנהל הפורום שבאמת לא מספק. המצב הקיים צריך לשנות אך לא יודעת איך. לשבת ולהגיד שזה מה שיש זה קל מאוד. שוב אני אומרת שלמשרד הבריאות יש כסף לשלם מדריכים ולא למוגבלים אבל ללא מוגבלים אין מדריכים. אני פונה אליהם בבקשה לעזרה ע"מ להפסיק הניצול של המוגבלים. נחשוב ביחד מה לעשות.

שלום רב, לצערי אני חושב שהמצב אינו טוב... אני בעד כל רעיון שיכול לקדם את הנושא, אשמח אם הפורום ישמש כבמה להעלות רעיונות והצעות לקידום השיקום. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מאוד מקווה שמפה נוכל לעלות רעיונות לשינוי. כולם יכולים רק להרוויח מזה. בעלי חולה נפש שנים ואני מרגישה כמוהו כל ההשפלות שהוא סבל וסובל וגם מה עושה לו לא לעבוד ולנסות לשקם את הייו, למרות שבמקצועו לא נותנים לו לעבוד בגלל הסטיגמה ולא בגלל המחלה (הוא מאוזן שנים ויש לו אישור לעבוד). הגרוע ביותר זה כי מקצועו הוא בתוך הבריאות. בושה.עליתי כאן בעיה נוספת "סטיגמה". תודה על התייחסות.

שלום לך יש לי שאלה בתקופה האחרונה אני נתקפת בתשישויות קשות מאוד וחולשות מטורפות וכול הזמן רוצה וחולמת על שינה יש לציין שאני עובדת ומתפקדת בצורה טובה ורוב היום אני בפעילות אך התשישות חזקה וחדשה לי אני עדיין שותה סרוקסט 40 מ"ג ביום אולי זו הסיבה???? מה לדעתך עליי לעשות או איזה בדיקות כדאי לי לערוך???? תודה נירה

הי נירה יתכן באמת שהסימפטומים קשורים למשהו פיזי ולווא דווקא נפשי. צריך לבדוק את ההמוגלובין ורמת הברזל משום שאם יש חסר זה יכול לגרום לחולשה אפילו קשה. גם חסר בוויטמינים כמו B12 יכולים לגרום לעייפות ולכן כדאי לבקש גם בדיקה מקיפה לוויטמינים. תרגישי טוב

בואי היום לצ'ט שאול

מה שלומך? מה חדש? אני כ"כ שמחה לשמוע שהכל בסדר....חוץ מהתשישות כמובן. אולי את עובדת קשה מידי? לא אוכלת טוב? גם מחסור ב-B12 יכול להוות בעיה... לדעתי תעשי בדיקות דם מקיפות (בעעע) כי גם אני לוקחת 40 מ"ג סרוקסט וממש אין לי בעיות של תשישות אבל אולי אצלך זה שונה. כ"כ התגעגענו אליך וגם ניסינו להתקשר אליך אך לא הייתה תשובה. אצלי הכל בסדר ואפילו התחלתי לצאת מהבית וכבר הייתי בבית קפה, בסופר, בקניון....! נשמח מאוד אם תבואי היום לצ'אט שעה 21:00 כל החבר'ה אמורים להיות שם, כולל אייל. תרגישי טוב, אוהבת המון, יפעת.

היי נירה, טוב לשמוע ממך וטוב לשמוע שאת בסך הכל מרגישה בטוב ועובדת הרבה. התשישות אינה מובנת לי כל כך, טוב שתעשי בדיקות כלליות אולם איני חושב שמשם תבוא הישועה. בדרך כלל אין תופעת לוואי אשר מתחילה אחרי זמן ממושך של שימוש בסרוקסט, רוב תופעות הלוואי מופיעות בהתחלה. כך שאם אין סיבה ברורה, אז המלצתי היא לנסות להתחיל להוריד בסרוקסט, אני בדרך כלל איני אוהב מינונים גבוהים מעשרים מ"ג. תתיעצי עם הרופא המטפל ואולי הוא יחשוב שכדאי להוריד ל 30 ואחר כך ל 20. אבל כדי להיות בטוח בתשובות אלו צריך להכיר היטב את המהלך של החרדות אצלך. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר הידש

תודה לכולכם כולכם הייתם ונשארתם מקסימים כבעבר וכיף להיזכר בכך ולגביי המינון הידש אני ממש מסכימה איתך גם לדעתי המינון הוא אסטרונומי אבל רק שם מצאנו אני והמטפלת שלי את האיזון כנראה שהפחד של שנינו זה היציאה מהאיזון ולכן היא לא ממהרת להוריד לי את המינון אבל צריך להתחיל להיגמל מהכדורים זה כבר כמעט שנה שאני שותה אני מרגישה ממש טוב ואין לי חרדות אני עובדת , מבלה המון וישנה טוב (לא משהו פיצוץ אבל ישנה), והחשוב מכול הוא שהצלחתי לעבור משבר קשה בזוגיות ואני עוד חיה אז אני אופטימית מאוד אחריי כול העובדות הללו חוץ מזה אני הבנתי שהגוף הוא מנגנון חכם שיכול לקבל את המינון הגבוה חזרה במידה ויהיו בעיות של חרדה חלילה וחס והאמת שאני כבר לא ממש פוחדת מהחרדה כמו פעם כי הבנתי שאני זו שחייבת להילחם בה (דרך אגב אני רוצה להמליץ בחום על טיפוליי רייקי שאני עוברת ושעוזרים לי מאוד לגביי המון דברים נפשיים) אני מאחלת לכולכם כול טוב שיש ותודה על התמיכה שלכם נירה

שלום ד"ר . האם בחור בן 23 שאומר לפסיכיאטר שהוא מתכוון להתאבד כשיהיה לו איך ולעולם לא הובחן כלוקה במחלת נפש, והוא מודע להשלכות ולתוצאות של המעשה ולא ניכר עליו שהוא סובל מאשליות או שהוא הוזה אלא נראה שהוא נחוש בדעתו להתאבד מתוך בחירה מחושבת ומפוכחת , האם הפסיכיאטר יכול לאשפז אותו נגד רצונו ? בתודה אמא מודאגת

שלום רחל, בינתיים תוכלי לעיין בתשובותיו של ד"ר הידש בהקשר זה בקישורים הבאים: http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=108620&t=108316 http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=108974&t=108838

לרחל שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה אבל אנסה לדייק. כדי לטפל בכפייה (תרופות בדיקה אשפוז כפויים) צריכים להתקיים שלושה תנאים בו זמנית. שניים לא מספיקים צריכים את כל השלוש. שניים הראשונים הם העיקר. האדם צריך להיות פסיכוטי כלומר שיפוט המציאות פגום והוא אינו יודע ואינו אחראי על מה שהוא עושה. והתנאי השני שקיימת סכנה של אלימות כלפי אחרים או עצמו. התנאי השלישי הוא יותר טריוויאלי, האדם צריך להתנגד לבדיקה של הפסיכיאטר. כך שבמקרה שאת מתארת מתקיים רק התנאי האחד של המסוכנות. האדם פנה לפסיכיאטר והוא לדבריך אינו פסיכוטי ויודע את אשר הוא עושה. כמובן שבמקרה כזה אין אפשרות לטיפול בכפייה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אם הבחור קטין החוק קצת שונה. ההורים יכולים להתערב. אם לא, מישהו שיודע על כוונותיו יכול לפנות לפסיכיאטר המטפל ולספר על הסיכון. הרבה פעמים מי שבאמת חושב על המוות לא מספר. ידוע לי מקרה שמישהו כתב בפורום שהוא עומד להתאבד, מעט זמן לאחר המשטרה היתה בביתו ולקחו אותו לב"ח לבדיקה. בהצלחה

לדר הידש שלום , אני בחורה מאוד ביישנית , לצערי איני מצליחה להשתחרר מזה, דבר שפוגע בקריירה המקצועית שלי. לפני כמה זמן נודע לי על תרופה חדשה יחסית בשם אסקיטלופראם, אשמח לדעת האם התרופה משווקת בארץ , ואיך ניתן להשיג אותה? תודה

התרופה החלה להיות משווקת בארץ לפני שבועות ספורים תחת השם המסחרי "ציפרלקס". זוהי תרופה ממשפחת ה - SSRI והיא דור חדש של ציפרמיל ( ציטאלופרם ) . יש צורך במרשם רפואי של פסיכיאטר . בהצלחה .

היא נמכרת במאוחדת למי שיש ביטוח עדיף ב-50% הנחה. מחירה הרגיל הוא כ-190 ש"ח.

לרומי שלום, לפי מיטב ידיעתי התרופה עדיין לא נכנסה לקופות החולים. ביום חמישי תהיה אצלי הסוכנת ואולי תספר לי דברים חדשים. פסיכיאטר יכול לרשום אותה. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שאלתי היא כזאת אני לוקח טיפול תרופתי של 5 מ"ג אולנזפין ו-10 מ"ג פקסט על פי מה שכתוב בהוראות אין לערבב טיפול זה עם אלכוהול האם זה איסור נוקשה למען לא לשתות בכלל או זה אפשרי נניח כוס בירה אחת לחודש ומהן ההשפעות של שתיית אלכוהול עם טיפול כמו זה. בתודה מראש על תגובתך ד"א קראתי את ההודעה שלך על דרך ניהול הפורום במעט שאני נמצע בפורום אני יכול להגיד שהוא מנוהל טוב (ביקור בפרום אחת לחודשיים בערך) :-)

בנימין שלום בדר"כ אסור לצרוך אלכוהול יחד עם תרופות אלה. ראה תשובתו של דר' הידש בנושא בעמוד זה למטה. עם זאת, יכול אני לומר לך כי כוס בירה/יין אחת לכמה זמן( או חודש, כפי שציינת), לא אמורה "לשבש" את ההשפעה של התרופה. כמובן, כל דבר במידה..... לילה טוב, חיים.

לבנימין שלום, תודה על החיזוקים, הפורום הוא של כולם ודמוקרטיה היא עקרון מקודש בעיני כך שלעתים יש קשיים אבל אני בטוח שנתגבר עליהם. בקשר לשאלתך, יש שאלות שעדיף לא לשאול כפי שכתבתי אתמול. התשובה הרשמית היא כמובן שלילית-אסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני עשיתי שירות לאומי .לפני כן לא הייתי אצל פסיכולוגים.אבל בשירות לאומי העבירו אותי ממקום למקום וזה גרם לי להרגיש לחץ נפשי הרגשתי פחדים שמזלזלים בי והלחצים האלה הביאו אותי למצב שכבר לא הייתי יכולה לשלוט על המחשבות שלי .הרגשתי שהכל אבוד לי ואז במהלך השירות ניסיתי להתאבד לקחו אותי באמלבונס למיון שם ניקו לי את הרעל ששתיתי ואחרי יומיים שיחררו אותי.מהשירות הלאומי העיפו אותי בניגוד לרצוני והרגשתי בושה והשפלה. מאז ועד היום {עברו 8 שנים מאז}אני לא עובדת ולא מתפקדת לא הבנתי עד היום שאני בבעיה .אבל כעת כשיש לי אינטרנט ומחשב אני מתחילה להכיר בעובדה שאני חולה .במיוחד שכבר כמה שנים קשה לי לקום מהמיטה ואני מתאפקת כמה שעות לשירותים .וזה נמשך כמה שנים בהתחלה חשבתי שאני סתם עצלנית אבל כעת ברור לי שאני חולה. אני כל הזמן חושבת איך שהשפילו אותי שם איך סבלתי שם בשירותהייתה לי מעמסה נפשית גדולה .האם מה שעברתי {אלה הדברים שסיפרתי כאן}יכולים לדעתך להוות הסיבה להפרעות נפש שעד היום פוגמות לי בתיפקוד ? זאת אומרת האם ייתכן קשר סיבתי בין השירות לבין המצב הנפשי שלי שאני לא מסוגלת לעבוד ?

לאילנית שלום, צריך להפריד בין העיקר והפחות חשוב. העיקר הוא שאת מבינה שכאשר את מתקשה לקום בבוקר והתפקוד שלך נפגם אז יש לך בעיה. ההבנה שישנה בעיה (ולא הייתי רץ לאבחן - חולה) היא הדבר החשוב ביותר. כעת עליך להגיע לאבחון טוב ולהתחיל בטיפול. בשיחות או בתרופות. הדבר החשוב הוא שאת בחורה צעירה וצריכה להתחיל את החיים (למודים, עבודה, בן זוג) ברגל ימין. לעתים קרובות אירועים חיצוניים והרגשה של כישלון (ללא קשר לסיבה ) יכולים להחמיר את המצב הנפשי. שאלה אחרת היא תביעה להכרה נגד משרד הביטחון, אם זו שאלתך אז תשאלי שוב מפני שהתשובה מורכבת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום. אוקיי.אז אני אשאל אותך את השאלה על הקשר את השאלה לגבי תביעה להכרה נגד משרד הביטחון ?נניח שעדיין אין התישנות{למרות שיש כבר התישנות כי עברו מעל 7 שנים}האם הקשר בין תנאי השירות שסיפרתי לך עליהם לבין התיפקוד הגרוע הוא קשר סיבתי ברור? ואיזה טיעונים מצידי היו הופכים אותו לברור יותר או פחות ברור כלומר איזה שיקולים פסיכיאטר מביא בחשבון{באיבחון הסיבה למצבי} כדי לאתר את הקשר הסיבתי בין מה שעברתי לבין התיפקוד שלי הגרוע כגורם לבעיה בתיפקוד ?

ערב טוב, ראשית ברצוני להתנצל בפני כל האנשים שלא עניתי להם היום ואני מקווה לענות להם מחר או מחרתיים, אני פשוט עייף והיה יום לא קל. בימים האחרונים אני נדהם ונבוך. מצד אחד אני מוצא אנשים ותגובות מרשימים אשר מגיבים מהלב ובשכל ישר, המעורבות הרגשית רבה ואמיתית דבר אשר אולי לא יאמן שקורה באינטרנט ובין אנשים "שאינם מכירים" זה את זה. אני כמובן מתכוון לאילן ולכל המשתתפים. התרגשתי והייתי מעורב רגשית בכל הנאמר והדבר די סחט אותי. מצד שני אני רואה דברים קטנוניים שאינם מתאימים אפילו למסיבה של כתה א'. הם מנפחים את הפורום ובמידה רבה איבדתי את ההתמצאות כך שאין לי ספק שאני ורבים אחרים אבדו את האפשרות לעקוב אחרי העיקר. בהשקפתי ובהתנהגותי אני חושב שהפורום אינו שלי, הפורום הוא של כל המשתתפים ואף של כל האנשים הרבים אשר קוראים ומתעניינים ובדרך כלל אף אחד אינו יודע עליהם. רבים מהם החליטו להגיב כאשר ראו מה שקורה בפורום. לכן בקשתי/הצעתי היא לפתוח בדיון מעמיק על אופן הניהול וההתבטאות בפורום. מה אנחנו רוצים שיהיה וכיצד אפשר לבצע זאת. מה המשמעות של דמוקרטיה, מעין כיכר העיר שכל אחד יכול לדבר, האם זהו הייד פארק? האם ניתן ונכון לאסור על אדם להכנס לפורום? האם הוא יכול להכנס תחת כינוי חדש? בשלב הזה הייתי מעדיף שנתמקד בשאלה של כיצד מתנהל הפורום. לגבי מטרות, האם רק תרופות וכדומה נשאיר זאת לדיון אחר. אי אפשר לעסוק בכל הדברים בו זמנית. ננסה להתמקד בבעיה הבוערת יותר של הסיגנון והדיבור בפורום. מצפה מאוד לתגובותיכם, אני פורש לישון. לילה טוב הידש

אני מאוד מאמינה בנושא תרבות הדיון. חשבו לרגע עד כמה מגוכחים נראים אותם פוליטיקאים בטלוויזיה שצועקים ומגדפים האחד את השני אל מול עייני המצלמות בכנסת. עד כמה אנו חושבים שהם טיפשים גמורים. והנה, פה בפורום קורה בדיוק את אותו הדבר. במקום להיתמקד על העיקר והוא ייעוץ ותמיכה ( וכן, אני מדגישה את התמיכה), מתרכזים באיך לפגוע האחד בשני בצורה יותר חריפה ולגלגנית. בנאדם הרוצה שיכבדו אותו צריך ראשית לכבד את עצמו וכל האמירות השטוטיות והמכתבים הילדותיים שנשלחו פה מעמידות את הכותב באור מאוד לא חיובי. בואו ננסה להאזין האחד לשני יותר. לגלות יותר סימפטיה ורגישות למצוקות האחר. להסכים או לא להסכים אבל בצורה מוסרית ומתורבתת. אף אחד לא חייב תמיד להסכים עם האחר וגם לא יתכן שכן אבל ישנם דרכים כשרות להעיר וישנם דרכים פסולות. אני מאוד מאמינה במשפט שאומר: " כשאתה צועק אני שומע אך כשאתה מדבר אני מקשיב.........בואו נחזור כולנו לפסים של הקשבה ולא רק שמיעה שלכם, אריאל

דר' הידש וכל משתתפי הפורום, הסכמה ודאי קיימת ביננו שהפורום הזה מיועד לאנשים הסובלים או מוטרדים מעניינים שבנפשם. (או של היקרים להם). הסכמה נוספת שאולי קיימת, היא לגבי התקווה שכאן ניתן יהיה למצוא מידע מוסמך או הכוונה אליו. לפעמים מבקש אדם גם אמפתיה, ואולי גם את ההרגשה שאיננו לבדו עם כאביו. לפורום הזה ישנו תפקיד חשוב ,איפוא. אני מניחה שלעיתים נכתבו כאן דברים שכותביהם לא העזו להעלותם בשום מקום אחר. ומפני כל הדברים הללו, אין כאן לדעתי שום מקום להתנצחויות אישיות. הללו מסבות את תשומת הלב מן העיקר, מעיקות (נפשית וטכנית גם יחד) ולפחות לי- פשוט גורמות להרגיש לבדי, כאילו השתבש דבר נוסף בעולמי . לרוב אני צופה פאסיבית, אבל גם לקריאה בלבד ישנו תפקיד משמעותי. אני חשה עצמי נפגעת כשחילופי מהלומות מילוליים ואלימים לפעמים תופשים כאן מקום רב. אני הולכת לאיבוד בתוך בליל הקינטורים האישיים. לטעמי, אמורה להיות מעין אמנה בין המשתתפים בפורום הזה, גם אם היא איננה כתובה במפורש: אמנה שיש בה ערכים של כבוד הדדי, רצון לקשב ולנתינה במידת האפשר. מי שאינני מסוגל לתפקד בצמוד לערכים הללו, אין מקומו כאן. אין לי שמץ מושג מי עומד מאחורי הכינויים השונים בפורום,וטוב לי שכך. אבל ברור לי מי הם בני התרבות שכאן ומי לא הפנים כמה אמיתות בסיסיות על יחסים בין בני אדם, ולו רק במסגרת של פורום אינטרנטי. לכן, אין לטעמי מקום בפורום הזה לאותם אנשים. האחריות ,לדעתי, על "איך לעשות זאת" היא על משתתפי הפורום בלבד, לא על דר' הידש. (הוא אמור להיות רופא ולא רס"ר משמעת) התעלמות מדבריהם היא הדרך היחידה לגרום להם להבין שהם פוגעים באיכותו של הפורום הזה.

שלום אני אנסה להיות לאקוני ויבש כדרכי הפורום הוא החיים ואסור לפורום להיות אשליה של מקום בו "כולם אוהבים את כולם",לנו כאנשים שמתמודדים עם הפרעות נפשיות שחלקן מתבטאות בדפוסי התנהגות חשוב גם ללמוד לקחים מטעויות שבאות לידי ביטוי בדיאלוגים בפורום כלאמר לבחון את הבעיות ולא לטאטא אותן מתחת לשטיח. לא מתקבל על הדעת שמי שלא למד רפואה יגיד לגולש בפורום שפרוזאק היא תרופה ישנה לכן כדאי לו להשתמש ברמרון או לוסטראל. לא יעלה על הדעת שמשתתף יגיד למשתתף אחר זרוק את התרופות ותתחיל טיפול בשיחות. לא מתקבל על הדעת שלא יועמד במקום מי שמבקש עצות איך להתאבד. בספר משלי כתוב "והמשכיל בעת היא יידום" כלאמר מי שחכם שישתוק. אנחנו נמצאים ברשת שפתוחה לכל דיכפין וברשת הזאת יש טרולים. למיטב הבנתי היתה בשבועיים האחרונים ווכחנות מיותרת ולטרולים היתה בשבועיים האחרונים אורה ושמחה משתה ויום טוב. לא פעם ולא פעמיים נכתבו כלפי נאצות והיו ציפיות שדברים קנטרניים שנכתבו כלפי יביאו ל"בידור" ועניין. אני לא נפגעתי מהנאצות האלה שתקתי וההודעות המכוערות כלפי התנדפו. ברור לי שהפורום לא צריך לשמש במה לעשיית צדק . אם יגידו לשאול "אתה ילד רע" או יגידו לנטע "את מושפעת מפלונית אלמונית" לא שאול ולא נטע יזמינו לכוס קפה לביתם אם מי שאומר שאול ילד רע או מי שאומר שנטע מכושפת בידי יקאתרינה. שאול

בוקר טוב לכולם, קשה ביותר לקבוע. אולי אני רצה שלב אחד קדימה, אבל, לדעתי, השאלה המסובכת יותר אינה מהות ה"חוקים" (גם זה חשוב כשלעצמו), אלא, כיצד כולנו מצליחים לשמור עליהם ... ואני מציגה את הדברים כאדם אפוף חרדה... בהנחה שתהא זו דמוקרטיה, איך אפשר ליצור אותה? מהו כוחה של ההסכמה? נכון, מחייבת את כולם, אך מי ערב לכך שאכן אף אחד, אף לא אחד, יחרוג מהם? (וכשאחד חורג, מתווספים לו אחרים). נצהיר בשבועה? היש לנו אמון בעצמנו כגוף אחד? מה עם שיתוף פעולה? גם בדמוקרטיה יש צורך באכיפת החוקים - איך עושים את זה באינטרנט? האם ביכולתו וסמכותו של מישהו לאכוף אותם? כל אחד "שוטר" לעצמו - האם אפשרי? ואם כל אחד יראה עצמו "שוטר" לאחרים - הרי שחזרנו לנקודת ההתחלה. ומה עם שוטר תורן? האם יישמעו לו בכלל? מה עושים? היש תשובה לכך? האם "ניסיון וטעייה" עשוייה להיות דרך טובה לקביעת כללים ושינויים? אולי קודם נקבע מה אנחנו רוצים, ואח"כ נחליט איך? רעיון יותר טוב, נכון? אבל קביעת ה"איך" היא חלק מהעניין... העולם מסובך, אז מסתבכים... :-) שיהיה לכולכם בוקר טוב, שיבולת

עם ניסיון שהיה לי בפורמים אחרים קורה מצב עגום לפעמים שגורם למשתתפים מרכזיים בפורום לעזוב בגלל תגובות לא לעניין. אני אוהבת לחשוב שהפורום, פעמים רבות משמש במקלט מצרות היום, מקום לקבל תמיכה ומיליםטובות, לכל תגובה אחרת שאינה נאמרת תוך ברירת מילים נבונה, אין מקום שכן היא לא מקדמת את מטרות הפורום. אולי כדאי להתייחס לפורום כמו אל מה שהוא אמור להיות ולהעריך את ד"ר הידש ואת המשתתפים האכפתיים שרוצים רק לעזור. אני לא מתכוונת לומר את זה בתור ביקורת או כעס, אבל כואב לי שפורום כל כך נפלא שנוגע בבעיות כב רגישות כמו הנפש שלנו צריך לעמוד תחת ארטילריה כבדה של מילים שאנן במקום.

אני מרגישה בפורום הזה כבית החם שלנו שבו אנחנו יכולים לספר *הכל* - את הדברים הכי אישיים שלנו, מחשבות ורגשות, מבלי שייצחקו עלינו, יזלזלו בנו ויחשבו שהשתגענו. כאן ניתן לקבל ייעוץ מד"ר הידש, לשמוע סיפורים ומקרים דומים לשלנו, ולקבל תמיכה מכל החברים המקסימים שיש כאן. וברגע שיש כאן מריבות וחיכוכים כל מטרת הפורום מתפספסת. אז ברור שבכל מקום ובכל חברה שיש בה יותר מאדם אחד יכול להיווצר וויכוחון או מריבה קטנה אבל ברגע זה נפרס ע"ג פורום שלם במשך כמה ימים זה כבר עובר כל גבול. אני הכרתי פה המון חברים, שעם חלקם אני בקשר גם מחוץ לעולם הוירטואלי וגם מעבר רק לבעיות ולחרדות. יש כאן אנשים נפלאים וחמים אז בואו לא ניתן למטרידים להרוס את כל מה שבנינו פה, כולל הקשר החם עם ד"ר הידש. נשתדל כולנו להתעלם ואולי זה יעבור. אני מאוד מאמינה בחופש הדיבור ובדמוקרטיה. אני חושבת שמזמן עברנו את הגנון ולכן כל אחד מאיתנו צריך להיות שוטר לעצמו. לדעת איפה הוא עובר את הגבול! כי אם לא יודעים זה הורס לנו את הפורום: אנשים נמנעים מלכתוב כאן שאלות ותגובות גם בגלל האווירה העכורה וגם בגלל החשש שיקבלו על הודעתם תגובה פוגעת ונראה שלד"ר הידש ממש נמאס מכל הקטע הזה והוא בסה"כ נמצא פה לטובתנו! בכל פורום יש מטרידים ויש מתחזים אבל אצלנו זה פרץ את הגבולות. זה פורום שלפעמים יש בו מקרים שמדובר בהם על חיי בני אדם ולא סתם פורום על טלויזיה, מוזיקה וכו'... אנשים לפעמים נכנסים לכאן כמוצא אחרון, בתקווה למצוא כאן אוזן קשבת, עזרה, ייעוץ ותמיכה (ראו מקרה אילן, דניאל ובעצם כל אחד מאיתנו) וחבל שבמקום לעזור ולתמוך אנחנו מתעסקים במריבות. תחשבו שהרי לא סתם מגיעים לפורום הזה, לא במקרה האצבע לוחצת על *פורום פסיכיאטרייה*. כל האנשים שהגיעו לכאן הגיעו מאחר וגם להם יש בעיות, אז אם הם לא מבינים את הזולת ואת חבריהם לפורום שגם רוצים לקבל עזרה ותמיכה, אז מי כן יבין? ואם זה כך אז מה שווה הפורום הזה? כל הבלאגן שהתנהל פה בימים האחרונים רק היווה 'מזון' לכל המתחזים והטרולים. אנשים כתבו בשמי ובשם אחרים וזה רק ליבה את כל האש והבלאגן. ולמרות שכולנו השתדלנו לא להגיב זה המשיך ואם זה ימשיך בדרך הזאת אני מאמינה שהרבה לא ירצו להיכנס לכאן, ולא ישאלו שאלות ולא יעזרו לאחרים וחבל! כי מניסיוני האישי אני יודעת שהפורום הזה מאוד עוזר ותומך ולולא הפורום הזה אני חושבת שלא הייתי מצליחה להתקדם (תרתי משמע). כשאני הגעתי לפה הרגשתי כ"כ טוב לדעת שאני לא משוגעת ושיש עוד אנשים שיש להם חרדה (לצערם ולצערי) אבל זה ניחם אותי שאני לא היחידה ושאפשר לצאת מזה. אם יש כאן אנשים לא בוגרים שצוחקים על הבעיות של אחרים ועושים בלאגן במקום לתת לפורום להתנהל על מי מנוחות אז אולי עדיף שימצאו להם "בית" אחר. ובמקרה הכי גרוע לא נוותר על הפורום שלנו ולא נכנע אלא נלחם עליו. ואם ימשיכו להטריד ולהציק נפנה להנהלה בבקשה שיחסמו את אותם מטרידים כדי שימצאו להם מקום אחר להפיג בו את השעמום שלהם ולא יהרסו לנו את ה"בית" שלנו!!! כי אנחנו רוצים לתמוך ולהיתמך וכל מי שלא מעוניין בזה מקומו לא איתנו!

רק הערה הדעת לא סובלת שצ'ט הפורום יהפוך לכלי הסתה. וממה שאני מבינה, כך הוא משמש. אחרת גם קשה להבין כיצד אנשים שאינם מכירים אדם מסויים יהפכו לאוייביו בלב ובנפש. אנא חשוב על כך, דר הידש.

בתור משתתף לא כל כך פעיל בפורום תרשי לי לומר לך שההתנהגות שלך בפורום היא הגורם לכך שאנשים יישנאו אותך ולא שום אדם אחר כי שמך כלל לא מוזכר מחוץ לפורום וגם אים אנשים ידברו עלייך את רק מוכיחה בהתנהגות שלך שהכל נכון\ אבי

פורום זה בא לתת מענה לשאלות פסיכיאטריה. וככזה הוא היה עד שהפך לשמש פורום נוסף לזה הקיים כבר לתמיכה הדדית אי אפשר כל הזמן רק לייפות את הדברים, להתמרח זה על זה, וכו' ולהפוך אותו לדביק ככ יהא זה פורום ענייני שיענה על שאלות בנושאי תרופות, כפי שהיה רוב זמנו, ולא ולא במה לשיחות בית קפה (כמו מה שלומך היום ואיך עבר השבוע. אלו דברים שראויים לתכתובת אישית ולא לכאן). לדעתי מרגע שמתאפשרות שיחות אישיות כאלה כאן, הכל פתוח. אינך יכול לצפות כי במקום שבו מתנהלים חילופי דברים כנל, כמו איך בילית את יומך היום וכו', לא יהיו לעיתים גם דברים הפוכים. לאלה ניתן למצוא מקום אחר

לדעתי הסיגנון והדיבור בפורום להוציא את המריבות הוא סביר והכי חשוב פתוח ומאד זורם ומהלב . המריבות מגיעות על רקע רצון תת הכרתי של כמה אנשים ,לתפיסת מקום גבוה וראלי ברשימת הפורום או בלבו של ד'ר הידש. והרי אין טעם לכך-במפורש הוא כתב וחזר כמה פעמים שבהיתנהגותו ובהשקפתו הפורום חופשי ושל כולם-כלומר מחוץ להבעת חופש הדיעה הוא מרגיש כי כולם שווים בעיניו. אולי הוא חטא בכך שהעיר הערה נוגעת ללב ואישית מידי לאחד ,והשני הרגיש שהוא רוצה גם. והרי תחשבו על זה-כמה כייף ונהדר שהוא משתתף ומשתף בצורה כזאת ולא ההפיך.(עונה תשובות יבשות ומתחמקות). כאן צריכים לא להיסחף ותמיד לזכור שעצם היות הפורום וירטואלי הוא קבוצה גדולה מאד של אנשים הניכנסים ויוצאים ואין טעם להכניס רגשות מיותרים של קירבה ,וחברות ,סודות תת קב וצה בתוך קבוצה, קינאה . במקום תצטידו בקצת בגרות כבוד ביטחון בעצמי שלכם ,שמותר לך להיות כאן ולא יקחו את מקומך,וגם אל תנסה לקחת את מקום האחרים אין צורך לחמם ולהסית וכו'. תקחו הכל בפרופורציות הנכונות תגיבו מהבטן רק עם בקרה כמו ששאול אמר ,לא להציע הצעות ותשובות שרק לרופא יש מענה אמין עליהם, ואפילו אם זה מתוך נסיונכם . שלכם ו. אחת שמרגישה סימפטיה לפורום ומקווה שלא פגעה באף אחד.

ו. את יודעת - כתבת דברים שחשבתי עליהם. כמו שנילי מציעה אפשר לנהל את כל ההתכתבויות שאינן שייכות במיוחד לפורום הזה בפורום השכן - תמיכה הדדית. אבל זה כאילו שיש למשתתפים כאן צורך להיות קרובים אל ד"ר הידש... אם הם לא יכתבו כאן, אלא בפורום אחר, ד"ר הידש לא יוכל לקרוא הכל. אני לא מנסה להסביר או לנתח את המצב הזה, אין לי את הכלים. אני כן חושבת, שיש משהו בדברייך - מי יישב הכי קרוב לצלחת (סליחה על השימוש בביוטי שלילי דווקא - זה בעיקר בגלל האווירה הכללית. ואז נשאלת השאלה - האם הפורום הזה יישאר במתכונת של שאלה-תשובה + כמה מילים מבעלי ניסיון? אפשרי. אבל זה גשר שטרם נראה אפילו באופק. הדינמיקה שנוצרה כאן לא כ"כ נכונה. והרי קל להשמיץ מישהו/י. קשה להבליג על ההשמצות. לא צריך לענות או להתייחס לרמיזות (אמיתיות או מדומות). לא צריך לחשוף פרטים אישיים של משתתפים אחרים ללא אישורם (זה לא נהוג בשום פורום, למה שכאן זה יהיה שונה?).

פורום זה בא לתת מענה לשאלות פסיכיאטריה. וככזה הוא היה עד שהפך לשמש פורום נוסף לזה הקיים כבר לתמיכה הדדית אי אפשר כל הזמן רק לייפות את הדברים, להתמרח זה על זה, וכו' ולהפוך אותו לדביק ככ יהא זה פורום ענייני שיענה על שאלות בנושאי תרופות, כפי שהיה רוב זמנו, ולא במה לשיחות בית קפה (כמו מה שלומך היום ואיך עבר השבוע. אלו דברים שראויים לתכתובת אישית ולא לכאן). לדעתי מרגע שמתאפשרות שיחות אישיות כאלה כאן, הכל פתו ופרוץ.. אינך יכול לצפות כי במקום שבו מתנהלים חילופי דברים כנל, כמו "איך בילית את יומך היום?" וכו', לא יהיו לעיתים גם דברים הפוכים. כי זהו טבעם של יחסים בין אישיים, שיש גם מזה וגם מזה. לדעתי הגבול מתחיל להיות כשמשתמשים בהגדרות כמו: חולת רוח למשל, או כשמתחילים לפרסם פרטים אישיים של האדם, כמו כתובת האי מייל הפרטית שלו (אגב עבירה על החוק) או כמו דברים שאיני רוצה לחזור עליהם שפורסמו על ידי שאול, או בשמו דבר נוסף: לא הולם להצניע התגרויות בתוך הודעות "תמיכה" כביכול באדם אחר, היינו לנצל הודעת תמיכה כביכול , לאדם השרוי בבעייה כואבת, לכתוב לי שיר מזמור לחיים ולשזור שם דברי שטנה ונאצה. הדעת לא סובלת. ואחכ עוד להופיע בתור שה תמים. נקודה נוספת היא, אנשים שמתהדרים בהיותם תומכים זה בזה, מסתבר שתמיכתם מאוד סלקטיבית, מאוד מאוד. אם נאלצים לסבול פורום נוסף לתמיכה הדדית- לפחות שתהא זו לא חד צדדית כל כך וסלקטיבית להבחיל. יפה אמר שאול: המשכיל בעת ההיא יידום. רק יידע אדם לבקר את עצמו לפני שהוא שופך רפש על אחרים, שאין לו צל של מושג מיהם. ידוע לי שדבריי אינם מתייחסים באופן ממוקד לשאלותיך, (כפי שגם דברי האחרים לא) , דר הידש, ואולם ראוי היה להם שייאמרו. הבה לא נשגה באשלייה שנוצרת כאן לגביי רוב ומיעוט, אותו אדם הרי יכול להופיע כאן בשמות רבים על כן אני גם לא בטוחה בצידקת דבריך כשאתה אומר כי רבים קבלו על המתנהל בפורום בעת האחרונה, לדעתי לפחות בחלק מהמקרים היו אלה הודעות פרובוקטיביות, עד כאן לבינתיים. נילי.

אנחנו מכורים לפורום הזה או לא?

כאילו רבק כמה אפשר בדיסקשיין הזה על מה מותר ומה אסור אתם הרי יודעים לבד לא נמאס לכם? מכוון ל שאול , נילי , גיא , פרוזק,שגב וכל הפאסיבים שכחתי מישהו ? הרי אתם כותבים בכל הפורמים של פסיכיאטריה הקיימים ברשת ובטח גם באלו שעוד לא יצאו. כמה אפשר? Get A Life!! תפנימו אין צורך במליון ושתיים תגובות להודעה הזאת תודה

כמעט כל יום אני נכנסת לפורום הזה קצת לשמוע קצת ללמוד לא ייצא לי לכתוב פה הרבה אבל בתקופה האחרונה הפורום הזה הפך להיות משהו מכוער תתפסו את עצמכם בידיים בשביל אנשים כמוני שלא ממש מעוניינים לשמוע את המריבות הפרטיות שלכם (בשביל זה יש אי מייל) ותפסיקו להתנהג כמו ילדים

להזכירכם היום בשעה 21:00 צ'אט למשתתפי הפורום, חדשים וישנים כאחד, בצ'אט הבסיסי של נענע בחדר "אני חרד". והפעם בהופעת אורח - המקים האגדי של הצ'אט וחברי לחיים - א י י ל !!! לילה טוב, יפעת.

את יכולה לומר למה החלפת? אם אני זוכרת טוב אז לרמרון.. בכל מקרה, הוחלט ברוב קולות שלי ושל הרופאה לרדת לחצי כדור לניסיון של כמה שבועות. נראה אם זה יעבוד (גם אם זה ישמור על מצב רוח וגם אם זה ישפר את התופעות לוואי) אם לא נראה לי שאני אנסה את הציפראלקס. ד"ר הידש, אני מקווה שהמצב בפורום לא ימנע ממך לענות על שאלתי בהמשך לתגובתך מלפני כמה ימים. לילה טוב לכולם והמון תודות על התשובות והתמיכה שאתה מספק.

לשירה שלום, מצטער אם לא עניתי לך, אבל אני חושב שזה בלתי אפשרי למצוא את השאלה. אנא עזרי לי, או שתעתיקי או שתפני אותי לשאלה. לפי זכרוני יתכן שהשאלה הייתה על ציפרלקס, האם למשהו יש ניסיון עם התרופה? מכאן הבנתי שהשאלה לאו דווקא מכוונת אלי. או שמדובר בדבר אחר. שיהיה רק טוב הידש

שירה לא החלפתי לרמרון . וזאת לא הייתה הנקודה . מה שרציתי לומר שהחלפתי לתרופה מאותה המשפחה של הציפראמיל דהיינו SSRIS ואף על פי כן עדיין לא חויתי את תופעות הלואי של הציפרמיל שמאד דומות למה שתיארת. כך אמרתי שעל פי דעתי הלא מיקצועית כדאי לך לנסות להחליף . בהצלחה ולילה טוב

הבנתי את הנקודה- אנילא מנסה להשוות סתם מעניין אותי. הנטייה שלי כרגע היא להלחיף לציפראלקס אם חצי ציפראמיל לא יעזור וזה בגלל שהוא הכי ספציפי לסרוטונין וגם מכיל רק את האיזומר הפעיל. כל חומר אחר יכולך לגרום לי לתופעות שאני עוד לא מכירה (כמו שאומרים החרא שאתה מכיר פחות גרוע מהחרא שאתה לא מכיר) יכול להיות שכדור אחר ממשפחת SSRI לא יגרום להזעה ועייפות אבל יגרום להשמנה- שזה הכי נורא מבחינתי. גם אם תגידי לי מה את לוקחת, זה לא שאני יכולה ללכת עכשו לבית מרקחת ולקנות... ;-) זו הייתה סתם שאלה מתץוך סקרנות ברור לי שמנגנון הפעולה של התרופות הללו לא ברור לחלוטין- יודעים מהו המנגנון שגורם לפעילות טובה , אבל לא ברור מה גורם לכל תופעות הלוואי האלו לכן יכול להיות שחומר שונה שהוא גם SSRI יכול לגרום לתופעות לוואי שונות. אני מקווה שהשקטתי את דאגתך...

שלום. מה, בעצם, תפקידו של הפורום הזה? אומנם קראתי את דברי הפתיחה שלך, אך אין קשר ברור בין מה שכתבת למה שקורה בפועל. נדמה שיש כאן 2 קבוצות יריבות, אשר הופכות את הפורום לזירת האבקות פתוחה; האם לך, במנהל הפורום, אין אפשרות להחזיר את הפורום למסלולו? אני בעד דיאלוגים בין המשתתפים לבין עצמם, אבל אני לא רואה שום דבר חיובי במרבית הדיאלוגים (אם אפשר לקרוא לזה כך) שממלאים את הפורום. אבל לא לשם כך נכנסתי מלכתחילה. רציתי לשאול מה עדיף - גאודון או ריספרידל? ידוע לי שהגאודון חדשה יותר, אך האם תופעות הלוואי של הריספרידל משמעותיות יותר? תודה. מ.ב.

שלום רב, תודה על ההערות. ברור שאין תפקידו של הפורום לשמש במה לניבולי פה. עם זאת הפורום פתוח והאנשים עצמם מגדירים את התכנים. לא ניתן לבלום אף אחד מכניסה לפורום מפני שקל מאוד להחליף כינויים וכך הלאה. ברור שמה שקורה כאן אינו מוצא חן בעיני אף אחד. בכל אופן לשאלתך. גאודון היא תרופה מעניינת שמה המקורי הוא ZIPRASIDONE, חדי עין יבחינו בין החבור של ZIPREXA עם הסיום של הרספרידון=רספרידל RISPERIDONE כלומר קצה אחד של המולקולה הוא כמו הרספרידל והקצה השני הוא כמו של הזיפרקסה. מעין ניסיון לקחת את הטוב משתי התרופות. לגאודון קיימת תופעת לוואי מעט מסוכנת של פגיעה במוליכות החשמלית של הלב ולכן היא תנתן רק כתרופת קו שני אחרי כישלון של הזיפרקסה או רספרידל בגלל הסיכון שבה. מעבר לכך, לא נמצא לה יתרון בולט על הזיפרקסה או הרספרידל למרות המחשבה התיאורטית היפה. כך שהיא שקולה למעשה לשתי התרופות ואינה טובה מהן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מ.ב שלום קודם כל אני מצטרף לדבריך ומייחל גם כן לפורום נקי משטויות, כפי שהתרחש כאן לאחרונה. (פשוט מביך....) לשאלתך: כאחד שנטל בעבר ריספרידל ועבר לגאודון, אני יכול לומר כי לשניה הרבה פחות תופעות לוואי. וההרגשה איתה יותר טובה. גאודון היא אכן תרופה חדשה יותר, וכפי הנראה גם יותר מדויקת בפעולתה. (למרות שכל מקרה לגופו כמובן...) מידע על התרופה באתר הבא: http://www21.brinkster.com/krayotmachon/Goals.htm הקלק/י מאמרים-ואח"כ גאודון. ל.

תודה רבה לשניכם. העניין הוא שפסיכיאטרית המליצה לי מאוד על הגאודון, אבל בגלל בירוקרטיה של קופ"ח יש צורך לקחת בכל מקרה, כאופציה ראשונה, את הרספרידל. רכישת התרופות באופן פרטי, ולא דרך קופ"ח, לא באה בחשבון כרקע - ההוצאה גדולה מדי. אז האם יש כאן איזושהי פשרה? מנסיונו של ל. אפשר להבין שכן (וייתכן שלא הבנתי כראוי) מתשובתו של ד"ר הידש זה לא בהכרח ככה. אז מה עושים? ושוב תודה.

אפשר בבקשה להיפגש איתך עכשיו בצ'ט?

כן , עוד 5 דקות.

היי ד"ר הידש, אני מעוניינת לדבר איתך ורציתי לדעת אם יש לך מייל שאליו אני יכולה לכתוב לך. לילה טוב, יפעת.

גם אני אשמח לקבל את המייל שלך. בתודה.

שלום לך .אני מאוד מודה לך על הכל. ההודעה שלך מאוד ריגשה אותי ואני מודה לך על המחמאות ועל החיזוקים. ביקשת שאבהיר לך את שאלתי אז אני מקווה שאצליח להתבטות : התחלת לומר שיתכן שאני מתכוון למובן שיש בו קליטת מידע מבחוץ, למידתו ושמירתו, ובסוף להפנים אותו. אם ניקח לדוגמא את החישוב 2+2=4 אז תינוק יצטרך לחשוב בשביל להגיע לתוצאה 4 . אבל אדם מבוגר לא צריך לחשוב כי התוצאה מובנת כמובן מאליו. ואני מתכוון להבנה כזאת שבה אני לא צריך לחשוב הרבה כדי להגיע לתוצאה המתאימה .זה מובן אחד של הבנה שמעניין אותי .מובן אחר של הבנה שמעניין אותי ואני אתן בשבילו דוגמא :כל אדם עובר במשך החיים ניסיון חיים. אדם צעיר ללא ניסיון חיים לא כל כך רואה לאן דברים מסוימים{שעדיין לא התנסה בהם}עשויים להוביל כמו שאדם בעל ניסיון רואה. כי בעל ניסיון רואה ומסוגל לראות לאן משהו מסויים יוביל וככל שהוא מנוסה במשהו המסויים הזה אז כך זה ברור לו יותר לאן יובילו בלי לעשות חישובים ולחשוב הרבה. הבעיה היא שכדי להגיע להבנה כזאת במשהו מסויים צריך להתנסות בו הרבה פעמים {להשתמש בו הרבה}ובחיים עצמם הדברים קורים לנו באקראי ולכן יכול לקרות שניתקל במשהו מסויים רק פעם אחת ולא תהיה לנו הזדמנות להתנסות בו ולהבין אותו. ובנוסף לא ניחשף להתנסות בדברים אחרים בכלל. וזאת בעיה. אם אדם היה יכול "לאסוף" ניסיונות של אחרים וכמו שאמרת להפנים אותם אז התוכן של השלושה שלבים שאמרת היה מתמלא במידע הזה שמכיל את כל הניסיונות האלה.ובוא נניח שהניסיונות כוללים בתוכם פעולות להתמודדיות של אנשים עם מכשולים מסוכבכים{כמו להתמודד נגד צווי פינוי נגד קשיים כלכליים משברים עם אנשים וכדומה}אז אדם כזה שאסף כל הרבה מידע יכול להבין אחרת. מצב כזה שבו אדם זקוק להתנסות {אפילו באופן מלאכותי}בכל הדברים בבת אחת{לא באקראי}ובכל דבר הרבה פעמים הוא מצב שנראה לי יכול להיות כשאדם לא נחשף להתמודדיות עם מכשולים הרבה זמן למשל אדם שנחטף ונמצא שבוי בתוך כלוב בלי אנשים במשך שנים רבות או ילדה יתומה שמגיל 3 נמצאת בגונגל ופתאום בגיל 40 היא צריכה ללמוד מה זה בני אדם איך מתמודדים עם ... ... ... אלה דוגמאות מאוד מאוד קיצוניות כדי להמחיש אבל יש מקרים רבים שצריך באופן מלאכותי להכין לאדם סביבה מלאכותית שתכיל את כל ה"מכשולים"שהוא עתיד להיתקל בהם בכדי שישתמש בהם ויתנסה בהם וכך יגיע להבנה בהם. אלה שני מובנים של הבנה שיכולים להיות. אשמח אם תתיחס לדברים האלה .ואיפה אפשר לקרא על שיטות {רעיון}מצב שבו מכינים סביבה מלאכותית שתכיל הרבה שבבת אחת יתנסה . תודה

לאריק שלום, לא שכחתי אותך, השאלה שלך מאוד מעניינת והיא אינה בדיוק בתחום ההתמחות שלי. אבל כאמור היא מעניינת ודי מורכבת, אני מנסה לברר ואולי אצליח לתפוס רופאה שהיא מומחית לנושא והיא תעזור לנו. אז ברשותך מעט סבלנות ואענה כמיטב יכולתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אין לי מילים לתאר לך עד כמה אני מודה לך . אין לי ספק שמאחורי שאתה אדם נפלא שאוהב באמת לעזור לאנשים.אני מספר בהערצה להורי ולחברים איך שאתה מקדיש את עצמך לעזור לאחרים.כשאתה פתאום נותן הודעה אני מתרגש מאוד וממהר לראות את התשובה.והנה על נושא שכל כך מעניין אותי אתה גם מתעניין וחוקר עם מדענים שבטח עוסקים ספציפית בנושא דבר שאני לבד לא יכול לעשות. אני ממתין בסבלנות לתשובה על שאלות כאלה מעניינות ועל הזדמנות כזו שאדם מוכשר כמוך עוזר לי למצא תשובות זה משתלם לחכות אני מקווה שהתשובות יהיו ארוכות כדי שיהיה לי הרבה על מה לשבת וללמוד.אני מאוד מעריץ אותך שתדע לך כי מה שאתה עושה זה דבר נפלא. אני מאחל לך שתדע רק טוב בחיים שיהיה לך הרבה בריאות שכל משאלותיך יתגשמו שכל מי שאתה אוהב יהיה בריא יזכה לחיים טובים.ואני מאחל לך כל טוב . ביי ביי בינתיים

ערב טוב, עניתי לך ,אבל התווספו הרבה דפים מאז. אז,כתבתי לך בעמוד 430,אשמח לשמוע את דעתך. שגב

היי שגב, יש הגיון במה שאת כותבת, אבל אני חוזר לנקודה של הסיכון, בכל מהלך ובמיוחד בהפסקת הטיפול (ואני זוכר שאת נוטלת עשרה חודשים) יש מרכיב של סיכון. כלומר כדאי לקחת בחשבון ואולי להתכונן שהחרדות ישובו, כיצד תגיבי אז? בהחלט זו שאלה חשובה ביותר. בודאי שהקלונקס נותן הרגשה של עזרה מפני שהוא עוזר מיידית בהבדל מנוגדי הדיכאון. האפשרות להשאר על קלונקס בלבד אינה רעה. אומנם הקלונקס ממכר מעט אבל הוא לא מזיק ולא רעיל לגוף. כלומר אם אקצין - נטילה ממושכת של קלונקס לא תקצר לך את החיים מפני שהוא אינו מזיק. ראיתי כבר אנשים לא מעטים שנגמלו מקלונקס. בהחלט זו אפשרות טובה, אם את יכולה להתייחס בשיוויון נפש לאפשרות של התמכרות. אני מקווה שהוספתי נקודות למחשבה שיהיה רק טוב הידש

אנא תסלחו לי פשוט קשה לי לכתוב. אני ממש מתרגש מהתגובות החמות מהדאגה הכנה. לכן אני חושב שחייב לכם תגובה נוספת סופית. למדתי המון מכם דווקא מהחום האנושי שלכם. אתם נפלאים. לי קשה להמשיך להתבטא בפורום היות וחש מאויים רגשית. לעניין הסופני משתדל אשתדל לחשוב חיובי, אפנה לטיפול כלשהו. אנא אל תדאגו מקווה לגרום שיהיה איכשהו בסדר. אני אעזר בטיפול אני מבטיח. פשוט קשה לי עם האלימות המילולית הבוטה ועם הציניות של חלק מהמשתתפים בפורום (ואין לי עניין לתקוף אחרים) זה לא בדיוק משרת אותי כיום. שימרו על עצמכם. אילן

אילן היקר, נגעת בליבי. לפני מספר ימים המלצתי לך על פורום טוב בתפוז שעוסק ב"מחלה גופנית - תמיכה רגשית", מנסיון - יש שם אנשים נפלאים, רגישים ובעלי עצמה פנימית. תוכל למצוא שם אוזן קשבת ומקום בו תוכל לשוחח, לתמוך ולהתמך. מצרפת לך את הקשור, רק תלחץ על הכתובת הכחולה- http://msn.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?id=542 מאחלת לך שתהיה אהבה בתוכך ומסביבך.

אילן היקר ערב טוב, הו, אני כל כך שמחה לשמוע את קולך, כל כך דאגתי כל היום... מכתבך מהבוקר הותיר אותי בסערת רגשות אמיתית. מקווה שתמצא את הסיוע הטוב בשבילך בשעות קשות אלה. ליל מנוחה איש יקר, שיבולת

לאילן שלום, שמחתי לשמוע ממך, ואני מקווה שגם מצב רוחך טוב. בהחלט דאגתי וכעת נרגעתי במידה רבה. תראה את שאלתי למעלה ואני חושב שנפתח דיון לגבי תרבות הדיבור והאפשרויות השונות בפורום בכיוון זה. שיהיה רק טוב הידש

לאילן היקר, אם שבת לכאן במקרה, ולו רק כצופה - הזדהיתי עמוקות עם הדברים שכתבת, והם קרעו את ליבי לגזרים שיהיה בוקר טוב ומקווה שתרגיש טוב יותר שיבולת

בוקר טוב, מצד אחד אני שמחה שהחלטת לפנות לקבלת טיפול אך מצד שני אני עצובה שאתה עוזב אותנו, אבל אם אתה לא מרגיש בנוח אנחנו לא יכולים להכריח אותך. העיקר שתרגיש טוב ותהיה בריא ושיהיו לך חיים נפלאים ואם תרצה לחזור אלינו נקבל אותך בזרועות פתוחות! שיהיה לך יום טוב, יפעת.

באיזה אופן משפיע אלכוהול על מי שנוטל תרופות נגד דיכאון? מהו הנזק שנגרם? אילו כמויות של אלכוהול אינן מזיקות? ד"ר אנא ענה לי בפירוט עד כמה שאפשר, וכן לכל השאלות תודה מראש.

שלום רב, לפי הספרות וההוראות שתיית אלכוהול אסורה. איני מכיר תשובה מדעית לשאלותיך. מצד שני אני לא חושב שכל אדם שנוטל תרופות נגד דיכאון באירופה וארה"ב ויש רבים מאוד כאלו, הפסיק לשתות אלכוהול. כך שיש שאלות שעדיף לא לשאול. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אם אני אוויר עבורך מוזר שאת מתייחסת אליי ככ הרבה. אל תנצלי מודעות לאחרים למשל כדי להוסיף ולהתגרות בי. כשאני נזכרת מה הסיבה לכל הכעס שלך זה פשוט מדהים. לאן זה הביא אותך. אבל- "עליך להבין שלפעמים אנשים פוגעים באחרים כדי לנחם את עצמם, על מצבם העגום, כדי להרגיש שהם במצב יותר טוב ולכן אל תקח את הדברים כ"כ קשה. " ציטוט מדברי יפעת הפנימי זאת יפעת. מומלץ מאוד. והפסיקי בבקשה להלעיט את חברייך (שזה בעיקר שאול פלוס שאול פלוס שאול) בסיפורים בדיוניים. את באמת לא מתביישת? אני גם מזכירה לך שאימצת אותי כאחותך והתפעלת מחוכמתי. אז עכשו בהתאם לכך קבלי עצה ממני וחידלי להסית כאן את האנשים נגדי, ואל תתני לשיטנה לעוור את מוחך. ולהעבירך על דעתך. .

שכחת לציין גם את האורגיות שעשינו.ואת האיידס וכו..

כנראה שפיספת את כוונתי, לא נורא אעזור לך,- כוונתיהייתה שכאחותך הבכירה שכה הערצת את חוכמתה מומלץ לך להקשיב לה

שלום לכולכם. לפני מס' ימים הגעתי לפורום הזה (במקרה) והתכוונתי להשאיר הודעה לד"ר הידש. ראיתי את ההתכתבויות שצמחו כאן, ועבר לי החשק. מאידך, התרשמתי מד"ר הידש כאדם אכפתי, וחיכיתי שהכל יירגע כאן (גם בשביל לא ליפול, בטעות, בתוך הסבך שנוצר כאן וגם כדי שההודעה שלי לא תידחף אחורה ותישאר נטולת מענה). וזה קרה. מכיוון שאין לי, ומעולם לא היה לי קשר עם אף אחד/ת מהמשתתפים בפורום, יהיה מיותר לומר ש"בחרתי צד" מכל המעורבים. זה צורם מאוד לעין מה שקורה פה. אני עדיין מחכה להזדמנות לפנות לד"ר הידש ולקבל מענה. אך לא כל זמן שלא ברור אם הוא "יזכה" לקרוא את ההודעה שלי. אני מקווה שכולכם תבינו, שאתם רק מקלקלים לעצמכם. תנסו לראות את זה מהצד שלי ולא מהצד האישי של כל אחד ואחת מכם. שיהיה לכם בהצלחה. אנסה למצוא פורום פחות סוער.

בלי שום קשר לכלום.

מה שלומך.אמנם אני לא כותבת לאחרונה הרבה, אבל זה לא אומר שאני שוכחת אותך,או שלא אתעניין בשלומך.אצלי הכל די רגיל.אני חיה את החיים,עם המחלה הזו ויש עליות ויש מורדות,כנראה שזה חלק ממה שאלוהים הועיד לי מסיבה כלשהי.ואני מכבדת את זה.(אני לא דתייה).אבל מאמינה שכולנו נמשכים לאיזשהו כיוון וזה לא תמיד תלוי בנו,אם כי אני מאמינה בהרבה יכולת של בן אדם להשפיע על דברים.ע"י אופטימיות.כמו שאומרים יום עסל יום באסל.ככה זה.תכתבי לי.אני רוצה לדעת מה שלומך?

תמיד כיף לשמוע ממך. אני לצערי אותו הדבר ללא שום שיפור. היום היה לי קשה מאוד בלימודים. הייתי צריכה להפגין חיוכים ולשחק אותה כאילו הכל בסדר ובפנים בכלל לא התעניינתי בכלום ורק דאגתי להסתיר ממני ומאחרים את התופעה המוזרה. לקראת הצהריים כמעט נשברתי ופרצתי בבכי לייד כולם ואז התעשתתי ועבדתי על עצמי. זהו, עכשו חזרתי ואני מותשת מהיום ומכל המלחמות. מה יהיה מחר אני לא יודעת אבל כל יום שעובר עם אותו מצב לא מוסיף על האופטימיות שלי מקווה שיהיה טוב לכולנו שלך, אריאל

אני בטוחה שמחר יהיה יותר טוב.אני רוצה מאוד לקוות.שרק תיהיי אופטימית. גם אני למדתי שנה ואחר כך עזבתי כי אז חטפתי את הדיכאון שלי, וגם היכרתי באותו זמן את בעלי,שזה נורא מוזר.גם הייתה תקופה מאושרת בחיי.אין לי מושג איך תקופת דיכאון קשה,לראשונה שפרצה אצלי בגיל 20 , הייתה גם תקופת רומנטיקה ואהבה. אחר כך הדיכאון עבר לי עם ההכרות עם בעלי שהעמיקה יותר. צחוק הגורל ,עכשיו יש לי את האגרופוביה והחרדה.המגעילה הזאת. לא סתם אומרים שהדיכאון וחרדה, הם אחד למעשה.שני פנים של אותה מחלה. את יודעת מה יש בזה משהו.

היו סימנים מקדימים ...והנה אשר יגורתי בא לי - שוב התחושות הרעות,העצובות,הקודרות... שוב הערך העצמי הנמוך וחוסר האונים.אין לי מה לעשות.אין שום טריגר.אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

כמה מוכר. גם אני הבחנתי בכל הסימנים הידועים: יותר שינה, הימנעות מהנאה, עייפות ללא סיבה, הימנעות משמיעת מוזיקה, ביטחון עצמי מתדרדר. וכמוך, גם אני בסוף מצאתי עצמי בדיכאון עמוק, ללא סיבה!!! ראיתי תוכנית בערוץ שמונה, שבה פסיכיאטרית מנתה שתי סיבות נפרדות להתפתחות הדיכאון: 1. אנשים שעברו חוויה מכאיבה בחייהם זמן קצר לפני פרוץ הדיכאון (מוות, פרידה וכד'). 2. ואנשים הסובלים מחוסר איזון כימי במוח, הגורם לפריצת הדיכאון ללא כל סיבה נראית לעין. כל שאוכל לעשות, יהיה לשתף אותך בתחושה של חוסר האונים, הכעס, התיסכול והכישלון כאשר הדיכאון פורץ גם לי בלי סיבה ממשית. הקושי העיקרי בו אני נתקלת הוא להסביר לכל האנשים שזה לא מה שאני רוצה, שזה נכפה עלי באיזה שהוא אופן, שזה לא מתוך רחמים עצמיים או ניסיון לברוח ממחויבויות. הלוואי שהייתי צריכה להתמודד היום עם מבחנים (אני סטודנטית) ועם עבודה, ולא עם הרצון למות, השנאה העצמית, היאוש, הפחד לצאת מהבית, והפחד לפגוש אנשים. הלוואי, רק חבל שאף אחד לא רוצה להאמין לי, ומכל מקום העצה היחידה שאני שומעת היא "צאי מזה". כל מה שנשאר לי לקוות לו זה: הלוואי וזה יקרה.

בהמשך לפנייתך לגיא- אנא הראי נייטראליות ובקשי בקשה דומה גם מן האחרים/ות. וגם להם יש שם/שמות. גם אם רובם זה בן אדם אחד. נילי. השתדלי להיות הוגנת.

היי נילי אני מקווה שאת מרגישה טוב,כי לי כבר נימאס מהמצב שלי. אני לא נוהגת לפנות לאנשים בשמות במקרים מהסוג הנ"ל-מצטערת חמודה,אבל אם תשימי לב ביקשתי מכולם,וכמו שאת קראת את מכתבי אני בטוחה שכולם(הרוב)קראו,אבל בחרו להתעלם. בכל מקרה,אני מבקשת לפנות את הפורום למקרים דחופים .כואב לי מה שקורה כאן,אבל מצטערת לא רוצה להתערב. זה אופיי. את יודעת,בתור מנהלת לקבוצת עובדים ,אני יודעת שמקרים כאלו אי אפשר שלא יקרו,אבל קשה לי להתערב כשאינני מכירה אתכם.בעבודה אני מצליחה לגשר אבל פה אין לי סיכוי. תשימי לב,הפורום מלא בהתכתבויות שלא קשורות לפורום ויש לי חשש,שאנשים שבאמת צריכים עזרה,לא מבקשים אותה. אנא,אם אפשר,תנסי להתעלם,מכל מה שלא קשור ישירות לפורום. פשוט חבל לי שאנשים ניפגעים. תודה לך. שגב

את כותבת כי את לא נוהגת לפנות לאנשים בשמם, אולם מאחר שפנית לגיא אישית, חשבתי, אוליי בכל זאת, את יודעת. אודה לך אגב אם תואילי לא לפנות אליי בכינוי חמודה שהוא כינוי מתנשא כשלעצמו. ומקרים דחופים: א. הפורום הוא אינו נועד imergencies בלבד אלא לשרת את כל "דרי היישוב" אם לנקוט בלשונכם, שלעיתים נוצרים ביניהם חיכוכים ולא ניתן לקטוע דינמיקה זאת והדחיפות כאן אינה פחותה, כפי שאת וודאי משערת לעצמך.

דר הידש עונה למקרים דחופים בין כך ובין כך כך שאין שום בעייה עם העניין. נילי.

חשבתי שהגישה שלך שונה! אבל כאן את אכן מתנסחת כלפי נילי ביהירות, שחצנות, והמון המון ריחוק משאר באי הפורום. לא כך נוהג אדם שרוצה שקט בפורום. גיא

שלום, ברצוני לדעת אם קיים בארץ טיפול לסובלים מBDD מה כולל טיפול כזה? האם ניתן לאבחן BDD בבטחה ?

שלום רב, זו אבחנה קשה ולא תמיד אפשר לאבחן אותה בביטחה. האבחנה המבדלת היא קשה וצריך לשלול סכיזופרניה... איני מכיר טפול ספציפי להפרעה זו או מקום בארץ אשר מתמחים בה. אולי משהו אחר מכיר? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

נראה לי מאוד לא מקצועי מצדך בכלל להזכיר סכיזופרניה בתשובתך אליי אני מתעניינת בנושא ה BDD ואין שום אזכרה של סכיזופרניה בעניין אני חושדת שאני סובלת מסימפטומים של BDD אך לחלוטין איני סכיזופרנית ברוב טיפשוטי פניתי לפורומים באינטרנט בעניין כה חשוב

תודה לכל מישתמך וניסה לעזור הלוואי ומשאלותיכם יתגשמו (אולי מבחינתך גאי צורת התבטאותי זו היא ליקוק ישבן כדבריך.. אבל כך בא לי להתבטא ). לאלה לפיקפקו ולעגו- מציע להבא לשקול את דבריכם לפני שמתקפים אדם שאולי בסך הכל פנה בבקשת עזרה או אוזן קשבת. אל תקפצו למסקנות נמהרות והשערות קיצוניות על בסיס תחושות. ובעיקר ימנעו משנאת חינם חבל שאנשים נוספים יפגעו. ובכעצם למי מיועד הפורום ? לאנשים שפונים במצוקתם ואולי בצורה לא מאורגנת וביזארית בגין המצאותם בסערת רגשות או לקבוצה קטנה שמעוניית במידע פסיכופרמקולוגי בהיותו מקום זה פורום בפסיכיטריה. ומי המשתתפים הסבירים: אלה שמצבם הרגשי מאפשר להם להתבטא באופן מאורגן ואינטליגנטי ואילו משמבטא את מצבו הקשה באופן שונה הינו פסול או מועמד לתגובות לועגות, משפילות... מבזות ? אם אתם אינם יודעים מי הכותב האנונימי שמאחורי המקלדת עדיף להמנע מלהתבטא באלימות מילולית לשמה על מנת שלא לפגוע לחינם. ובקטע הזה אני פונה אליך גאי :אתה יודע בהתחלה ניסיתי לשכנע את עצמי שלא נפגעתי ממך, אבל שיקרתי לעצמי. פגעתי בי קשות. גם ב"התמנצלותך" לכאורה שלך הכנסת לא מעט ארס וציניות שלא במקומה בפורום שכזה. וההשלכות כבר לא רללונטיות מבחינתי כי איני מתכוון לשוב ולהיכנס לכאן ובכלל חזרתי כמה צעדים אחורה. עצוב ..עצוב שהדפוסים של החברה בה אנחנו מצווים פוגעים בכל חלקה טובה , גם בפורום בפסיכיארטיה שבימים בו השתפתי היה נתון במעברים מתגובות עיניניות ותקיפת אחרים לחינם. ואני לא מתכוון לסוטים שמציקים אלא לאנשים שתופקים אחרים ברשעות כאילו שמדובר במחבל פלסטינאי העומד להתפוצץ. לי שכבר לא משנה וכאמור איני מתכוון לשוב לכאן...בברוטליות של ההתבטאויות לקחתם ממני קרן אור אולי האחרון. ציע לכם שתהיו עדינים לאלה שאולי בכוחותיהם האחרוניםמ פונים לאתר בתקווה לקבל מעט הבנה ותמיכה ...אלה שבורחים מאימת החרדות והדכאונות ...שאפילו אינם מסוגלים לאסוף את עצמם על מנת לפנות לפסיכולוג בגלל החרדה המשתקת. לכל מישרואה במקום הזה אמצעי לבדר את עצמו או אולי לפרוק תסכולים על ידי תקיפת הזולת ( במיוחד את החלש ..השונה ... זה שאינו מתאים למשבצת הנכונה ) כדאי שיהיה ער ומודע לכך שהמקלדת במקרה זה היא הדק.. העלול להפעיל מנגנון של הרס הזולת הפגוע . תגובה שיש בה עוינות...חוסר אמפטיה...אטימות או אפילו רשעות גולמית יש בה כדי להרוס עד היסוד את החלש רגשי\נפשית ההרוס ממילא. וכאמור לכל מישניסה לתמוך לעזור תודתי נתתנה לכם לעד. זוהי צוואתי לפורום ( וגאי.. אל תדאג לא אשוב יותר לא חיפשתי למקד את תשומת הלב..שאל את עצמך מדוע כל כך הציק לך ) אילן

לאילן היקר, אם תקרא את אשר אני כותבת - בצער עמוק, בכיתי לקרוא את דבריך הכואבים מאד מאד :-((((

אני שמח שמצאת פתרון לבעיה שלך, אני. וכל מה שכתבתי החזיר אותך אחורה.... למה שלא תראה את החצי כוס המלאה ,כל אלה שתמכו בך ,הם הרי יותר טובים ממני,למה זה לא קידם אותך? המסר שלך הובן , "חיים ומוות ביד המקלדת" כמו שאומר ד"ר הידש הקדוש! על מנת באמת לעזור אני מבטיח לך שכבר לא התיחס "בקלות ראש" להודהותיך, אולי אף לא התיחס בכלל ! משום שאתה מעדיף כנראה לשמוע רק דברים טובים ואת הרעים אם לא תשמע אז זה לא קיים מבחינתך. אני מבטיח לא להשמיע דברים רעים ואני קורא מכאן לכולם לעודד את אילן (לפני שיחזור להיות אבדוני...) ,ואולי שוב יחזור החיוך לפניו של אילן. אגב אילן אני לא רופא אבל אולי ד"ר הידש יכול לומר אם יש חשש שהמחלה שאתה מתמודד איתה אינה דכאון אלה מעיין מאני דיפרסיה כי רגע אחד אתה רוצה למות ברגע השני אתה מגלה כמה החיים טובים וכמה אנשים תומכים (... אתה רואה כבר השתפרתי.. לא אמרתי פיקסלים...) ולאחר יומיים מגלה שוב אכזבה מן המין האנושי, בגלל איזה בן אדם שמכניס פרופורציות מציאותיות לעולם וירטואלי. בדוק את זה,חבל. לגבי הטיפול הפסיכולוגי שכעת בגללי אתה לא הולך ,אני אולי יכול לעזור לך ולומר לך כי לי זה מאוד עזר והשד לא כל כך נורא. תרגיש טוב, גיא

הי גיא, בהחלט מצליחה להבין מהיכן מגיעות מחשבותיך, עם זאת, במקרים כדוגמת זה, רצוי היה, לדעתי, להתייחס בזהירות מקסימלית. עניין של חיים ומוות הוא לא משחק מחשב! כל המשתתפים כאן, בכללם אתה "דמויות וירטואליות", כך שאם "נפלת בפח" והאמנת, לא קרה כלום, אפשר לעבור הלאה, אף אחד לא מכיר אותך. באת, הלכת, חזרת... ואם הדברים אמיתיים, ואני משוכנעת שהם כאלה, אפשר לנסות לעשות את המקסימום, זה יכול רק לעזור! בחיים האמיתיים, הייתי מגיבה בדיוק כמו אילן, ואני כל כך מבינה גם אותו. עצוב היה לי לקרוא את דבריו. אנא קבל דבריי בהבנה, ואל תהיה כל כך כועס, צהריים טובים, שיבולת

קראתי את דבריך בעיון רב ואתה צודק מאוד. באמת האנשים שנכנסים לכאן זה כדי לקבל תמיכה, תשובה, עיצה וכו'... גיא ענה לך מתוך בדיחות הדעת ואני מתנצלת בשמו שנפגעת! אני בטוחה שהוא ממש לא התכוון לפגוע בך. אני בטוחה שאם גיא היה חושב עוד שנייה על המעשה שעהש הוא לא היה כותב לך את מה שהוא כתב. הוא עשה מעשה פזיז אז אתה אל תשפוט אותו בפזיזות! אנחנו לא רוצים שתעזוב אותנו ובדיוק עכשיו נכנסתי לפורום הזה רק כדי לשאול בשלומך ולספר לך שמצאתי אתר אומנות שמאוד יעניין אותך. אז אל תלך!!! אתה צריך אותנו ואנחנו צריכים אותך... וגם אם לפעמים מישהו אומר דבר כלשהו לא במקום תלמד להבליג, לא להתייחס! גם עליי צחקו פה לפני כמה ימים על החרדה שלי, אבל אדם חשוב מאוד אמר לי פעם "לא להיפגע מפגועים" וכך עשיתי. לא הגבתי, לא התעצבנתי ולא נפגעתי... אותו אחד שפגע בי הוא בשבילי כמו אויר וגם הוא נמצא פה בגלל החרדה שלו - הפוסל במומו פוסל. כך שחבל מאוד שאנשים פה שבאים לקבל תמיכה ואוזן קשבת לבעיית פסיכיאטריות ופוגעים בך. צר לי על כך ואני רוצה שתשכח את כל מה שקרה פה ובוא נפתח דף חדש. מה דעתך? עוד לא קראתי את תגובותו של גיא אליך אבל אני בטוחה שהוא יסכים איתי. עליך להבין שלפעמים אנשים פוגעים באחרים כדי לנחם את עצמם, על מצבם העגום, כדי להרגיש שהם במצב יותר טוב ולכן אל תקח את הדברים כ"כ קשה. אני יודעת שגם לגיא לא כ"כ טוב ולכן הוא פה ואולי תוכלו ללמוד לתמוך האחד בשני. תחזור אלינו, PLEASE?! אם לא תחזור למי אני אציק עם אתרים אומנות? ;-))) תחשוב על זה! אולי תקח לך יום יומיים להירגע ותחזור, טוב? שיהיה לך רק טוב בחיים ויום נפלא ואני מקווה שתשוב אלינו במהרה! יפעת. נ.ב. - האתר שרציתי להמליץ לך עליו הוא http://www.ee.bgu.ac.il/~natis/amazing/index2new.htm שים לב במיוחד לחלק של ה-ART. תהנה!!

אחזור שוב ואומר כי אפילו אם הייתי קצת פזיז במה שאמרתי אני עדיין חוזר ואומר אני מנסה להכניס קצת פרופורציות אמתיות לעולם וירטואלי,בקיצור לצאת מהבועה שכולנו או רבים מאיתנו נמצאים בה ,לא תמיד חייבים להסכים,אבל גם לא צריך להרים ידיים כל כך מהר. גיא

אני שמחה שלמדת ממני פתגם נאה והפנמת ומי שבשבילך הוא אוויר מוזר איך נחשפת לדבריו שפגעו בך , ואותו אדם "חשוב" חזקה עליו שלפני שהוא ידבר, יכיר את מושא דבריו, ולא יתייג וישים תוויות עלמי שאינו מכירו כלל והנה ציטוט שלך: אנא יישמי כלפי עצמך עליך להבין שלפעמים אנשים פוגעים באחרים כדי לנחם את עצמם, על מצבם העגום, כדי להרגיש שהם במצב יותר טוב ולכן אל תקח את הדברים כ"כ קשה. בקצרה, את ממשיכה להתגרות, ואף מנצלת את אילן כאן בשביל זה, הנה ציטוט שלך: עליך להבין שלפעמים אנשים פוגעים באחרים כדי לנחם את עצמם, על מצבם העגום, כדי להרגיש שהם במצב יותר טוב ולכן אל תקח את הדברים כ"כ קשה. הפנימי ויישמי. אם בכל הודעה עכשו תתייחסי אליי, למרות שאני אוויר, כך דר הידש זה באמת לא ייפסק לעולם.

אילן היקר מאד, חזרתי לכתוב, משום שהדברים מאד מציקים לי. גם אני נוטלת חלק בפורום הזה, והאחריות גם שלי. הייתי בכל זאת רוצה לחזור על דבריי מאתמול - (מקווה שהם יכולים להיות רלוונטים, עדיין): "אתה אדם מדהים, אנא הישאר עימנו". אנא. רבים מאיתנו רוצים לעזור לך באמת ובתמים, בכוונה מלאה ועמוקה. לא הייתי רוצה שזו תתפרש כהצעה לחזור לאופל, אלא להיפך, מקווה שיחזור להיות שקט כאן. אולי לא מאוחר מידי? אולי? מקווה שתקרא את הודעותינו שיבולת

שלום רב, צר לי לשמוע את מה שכתבת, וצר לי שקראתי את הודעתך רק עכשיו ולא בבוקר. מהדברים שנכתבו בימים האחרונים הבנתי שדעתך יותר רגועה והחלטת לבדוק אפשרויות של שינוי בהחלטתך, איני יודע מה קרה ששינה את הלך רוחך והחלטתך? אני חושב שאתה מבין שאיני מסכים עם הצעד שאתה עומד לעשות, איני דן אותך למרות שדעותינו שונות. אני גם בטוח שאני יודע פרטים מעטים מדי עליך כדי שאוכל להביע דעה אחרת. עדיין המלצתי היא שתפנה ותדבר עם גורם מקצועי, כתבת שבעבר היית בטיפול ונעזרת בו, לכן אבקשך לפנות שוב למטפל ובמהירות האפשרית. אם לא תוכל לאתר מטפל שיהיה מתאים ומוכן לראות אותך בזמן הקרוב אז תמיד אפשר לפנות לחדר מיון של אחד מבתי החולים הכללים הקרוב לאזור מגוריךך. לאילן היקר, בכל ההתכתבויות נזהרת ולא השארת פרטים אישיים, אפילו לא ברמז, עם זאת ברצוני לידע אותך שבקשתי מהנהלת האתר לנסות ולאתר אותך. בכל שעה אתה מוזמן לפנות אלי, אם מעל דפי הפורום, או בכל תקשורת אחרת, בדוא"ל, או בטלפון ואני בהחלט מוכן להפגש אתך ולנסות להבין ביחד אתך את מצבך והלטתך. אילן היקר, בימים המעטים שהכרנו, התרגשתי לשמוע את כאבך ומצבך, חשבתי שהדברים הולכים לטוב ובטחתי בך. אנשים בפורום פנו אליך מליבם כיוון שנגעת בליבם וכולם מלאים הערכה אליך ולדברים שכתבת. אילן היקר, אנא שקול את מעשיך ומחשבותיך שוב, צור קשר עם אדם שאתה בוטח בו ושתף את משפחתך, יתכן שהדברים יראו אחרת, המנע ממעשה שלא ניתן לשנות או לתקן אותו. מחכה לקשר ממך דר' גיורא הידש

צר לי על ההחלטה שלקחת ואני מקווה שתשנה את דעתך. מילותך כה חשובות ודברך אמת אך אנא זכור שיש פה כאלה שאיכפת להם ממך ושרוצים לתמוך ולתת כתף. האם ניתן לאותם סוררים להישג את אשר הם זוממים? בעצם פרישתך אתה נותן שלא במתכוון כמובן לגיטימציה לכל אותם כסילים גמורים להמשיך במלאכת הטומאה שלהם ובעצם נותן את האור הירוק. אני לא רוצה להישתמע כאילו אני שופטת אותך וזכותך להחליט מה שתחפוץ אבל אני חושבת שהמלחמה שלך, שלי ושל כל האנשים השפויים ( ויש רבים פה) שרוצים בטובת הפורום, היא דווקא בלהישאר בפורום- להמשיך לכתוב, להמשיך לייעץ ולהיתייעץ. להיתעלם לחלוטין מהודעות שאינם במקום . ולכל אלה חסרי הטקט שפגעו באילן או מונעים מאחרים להיכנס לפורום- הגיע הזמן שתסתכלו על התוצאות ותפיקו לקחים. עם רגשות של אנשים אי אפשר להיתווכח וברור שיש פה כבר נפש פגועה אחת. מדוע להמשיך??? אילן, מחכה לשמוע שהחלטת להישאר שלך, אריאל

"סוררים"?

אריאל קודם כל אני שמח שירדת מנילי (שהיא מאוד יקרה ללבי!!) ומצאת עץ חדש אני וזוהי תגובתי : אריאל אמרה: ואני בתגובה "כסילים גמורים...... " --- למה כסילים כי לא מסכימים עמך "מלאכת הטומאה שלהם..."-איזה מלאכת טומאה שאמרתי את האמת בפנים "כל האנשים השפויים שרוצים בטובת הפורום" ----מי שפויים את וחבריך שצריכים חיבוק ורטואלי פעם ב10 דקות???? "הודעות שאינם במקום" --- . וההודעה שלך הזאת במקום,היא בה להרגיע לאחר שהרוחות כבר נרגעו....?? "הגיע הזמן שתסתכלו על התוצאות ותפיקו לקחים" איזה תוצאות -אדם אחד פגוע,אם הייתי כמו אותו אדם מהודעה כזאת גם הייתי נפגע אבל אני לא נפגע... טוב אני כסיל שעושה מלאכת טומאה!!!! לסיום אחזור על הודעתי המקורית אולי בסוף ירד לכם האסימון ותפנימו את הרעיון שלא כל החיים ורודים ולא תמיד הכל צריך למצוא בעיני אריאל.... http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=109417&t=109149 עזבי ירדת מהפסים, גיא

אל תיתן לקול אחד להשפיע על ההחלטה שלך , אנא השאר איתנו פה .

דר' הידש שלום רב, אודה לך באם תוכל להתייחס לבעייתי (עמוד 432). על הפחד להירדם, וחוסר ההשפעה של התרופות שציינתי. בתודה רבה, רותם.

לרותם שלום, מצטער על העיכוב, כנראה החמצתי את שאלתך מסיבות ידועות וטוב שאני יכול לתקן. קראתי שוב את שאלתך ותשובתה של דיטה. כנראה מדובר בחרדה אשר עולה במצב של בין שינה לעירנות. כאשר העירנות יורדת ומנגנוני ההגנה יורדים עוד לפני ההירדמות זהו מצב פגיעה שהאדם חשוף לחרדות. ואז עלולה לבוא התעוררות. יש אנשים שלפעמים ממש מזדעזעים לפני ההרדמות ומתעוררים. לדעתי ישנן מספר דרכים שבהן אתה יכול ללכת. לנסות פעילות אשר מרדימה, ספר טלוויזיה, תשבצים או כל רעיון אחר שיעזור לך להרדם. אפשרות נוספת היא לנסות את כל התרופות להרגעה ולהשריית שינה-מרדימות. רצוי ליטול אותן לפחות שעה אם לא יותר לפני השינה ואחר כך להרדם. בכל אופן להכנס למיטה רק כאשר אתה ממש מרגיש עייף ורדום. אפשרות נוספת שהיא נראית לי המתאימה ביותר היא ללמוד הרפיה, שיטות של הרפיה ודימיון מודרך. לא מספיק לעשות זאת לבד אלא אפשר ללמוד את הדברים באופן מסודר. כמובן שהדרך מהרפיה להיפנוזה היא קצרה. יתכן מאוד שזו השיטה שתפתור את הבעיה. שיהיה רק טוב ולילה טוב דר' גיורא הידש

כל פעם כשמישהו יורד לי, נרדם לי כל האיזור של הלסת ושתי הזרועות. אני מדברת על נרדם ממש- כמו בביקור אצל רופא שיניים, ולוקח לי בערך שתי דקות כדי להעיר את הידיים ואת הלסת בחזרה. זה לא משנה אם אני גומרת או לא. כשאני עושה את זה לעצמי, התופעות האלה לעולם לא מופיעות. האם זה בגלל שהבחור עשה את זה חזק מדי? או שהבעיה בעצבים שלי? או במה? מישהו אמר לי שפרויד תיאר תופעה כזאת אצל אחת המטופלות שלו, מה שהלחיץ אותי מאוד. ההרדמה מופיעה רק במצבים האלה. אשמח לקבל תשובה. זה מלחיץ אותי.

לא יודעת אם ההודעה שלך אמורה להיות סתם פרובוקציה או לא, אבל תופעה דומה לזו שתארת הועלתה בפורום אחר (די מזמן), וניתנה שם תשובה לנושא. תוכלי לנסות להפנות את השאלה שלך בפורום בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=385

תודה על תשובתך לשאלת בעמוד הקודם. דנתי בסוגיה הזו עם הרופאה שלי והחלטנו לחכות אבל אז לא סבלתי כל כך מההזעה ומהעיפות. למה יש אופציות להחליף? וגם שאלה שלא כל כך קשורה: מהי יחודה של ixel ?

לשירה שלום, כל התרופות הפועלות על הסרוטונין עלולות לגרום להזעה כתופעת לוואי, גם האפקסור והאיקסל. אני משתמש פחות באיקסל כיוון שהוא לא הוכר על ידי ה FDA ועדיין לא נכנס לארה"ב. לכן התרופה העיקרית שבאה בחשבון היא הרמרון. שיהיה רק טוב הידש

החומר הפעיל בו הוא האיזומר הפעיל שבציפראמיל escitalopram. עוד לא הצלחתי למצוא שום עדות או מידע על אנשים שניסו או על יתרונות... בכל מקרה , ראיתי ש 11% ממי שלוקחים ציפראמיל סובלים מהזעת יתר לעומת רק 5% ממי שלוקח ציפראלקס. מה זה רמרון?

נראה לי ששגיתי בכתובת ובטעות נכנסתי לפורום של נילי ולא לפורום פסיכיאטריה מישהו יודע לאן פורום פסיכאטריה עבר או נעלם ?

תודה על ההמלצות , קראתי בכתבה במעריב שגם IXEL נוספה לסל התרופות , מצ"ב קישור לשאלה ששאלתי וכנראה לא קראת :איך לבקש מהרופא להחליף תרופה לומר לו שהמליצו לי בפורום?? http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=109764&t=109524

לדורון שלום, שאלה עדינה, כיום הפסיכיאטרים יותר פתוחים והם בהחלט מודעים לכך שאנשים מתעניינים ומכירים את הדברים. אתה יכול להגיד שקראת באינטרנט, זה תמיד מרשים את הרופא.... ואז להעלות את הנימוקים של אולי עדיף תרופה אחת על שתיים, אולי תרופה שעובדת על שני חומרים במוח. באופן כללי להציע לרופא ולא לאמר לו, לתת לו את ההרגשה שהוא יודע והוא מחליט אבל הוא צריך לתת הסבר למסקנותיו. תנסה - קראתי חיפשתי באינטרנט, זה תמיד מרשים שיהיה רק טוב הידש

שלום רב, לאור המצב בו אני שרויה, הייתי מעוניינת שמשהו ישיב לי על מס' שאלות: האם הכדור הנ"ל מוריד את החשק בתפקוד המיני אצל נשים? האם מוערר תאבון? האם מי שרגיש ל-G6PD יכול ליטול את התרופה הנ"ל? האם אפשרי לשוחח טלפונית עם אחד הפסיכיאטרים ולשאול אותו עוד מס' שאלות שמטרידות אותי? שיו-שיו

שלום, תופעות לוואי עלולות להיות אבל בהחלט ישנם אנשים שנוטלים תרופות כולל הלוסטרל ואינם סובלים כלל מתופעות הלוואי. כך לוסטרל עלולה לפגוע בחשק המיני אבל לא חייבת וישנן נשים שהתרופה לא משפיעה על המין. התרופה לא מעוררת תיאבון בדרך כלל, להיפך בהתחלה היא מורידה ואז יורדים במשקל, אחר כך זה נעצר. אין בעיה עם G6PD, ובסך הכל שיהיה בהצלחה. דר' גיורא הידש

שאול שלום עד לתקופה האחרונה, תמיד הערכתי אותך, נראית לי כמי שעוזר בפורום- מביא קישורים , מפנה כשצריך, וכו'. שעה שאחרים אמרו לי תמיד להיזהר ממך, חזור והזהר, ואמרו לי כי זה לא כפי שאני חושבת וכי עוד אראה. אני התווכחתי איתם, עמדתי על דעתי ותמכתי בך, בצ'ט בזמנו זכור לי כי קיימנו שיחות פרטיות ולא הייתה שום בעייה. לכן מאוד קשה לי להבין את העמדה המוזרה השלילית שפתאום אתה נוקט כלפיי, אני כבר לא מדברת על הסגנון ועל גסות הרוח. חבל שנוכחתי לראות שחבריי צדקו, ושאיכזבת. והנה באחרונה אני מבינה שטעיתי. חבל שאיכזבת.

בטח התכוונת לחברייך הדימיוניים

כאן כל פעם. מעבר לזה אני מבינה, שאין לך מה לומרלעצם הדברים. חבל. כישפו אותך, מה?

עוד אחת מ"מאוכזבי שאול"? האיש הנדון סובל ממקבץ נרחב של בעיות לגיטימיות, רק שהוא מנצל את זה לרעה! הוא עונה כמו פסיכיאטר מומחה, כשלמעשה הוא לא יותר מעוד איש עם בעיות.

לצערי מכתבי הוא לא אופטמי ונכתב מתוך ייאוש גדול. אז כמו שכבר אמרתי, יש לי מין צורך להשמיע קול של כיחכוך או אנחה כל הזמן ואני נלחמת בזה בשיניים . התופעה הופיע לראשונה ביום שני ומאז במקום להישתפר זה רק הולך ומחמיר. זה בא למן הרגע שאני פוקחת את עייני ועד הרגע שאני הולכת לישון. אני באמת מנסה לשמור על אופטימיות אך לרוב נשברת. כבר נכנסתי לצערי למעגלי ייאוש והדרך לנפילה לדיכאון מחדש נראת קצרה יותר ויותר בכל רגע. בפגישה עם הפסיכאטרית ביום שישי נאמר לי לחכות יומיים שלושה ולראות אם יש שיפור. בנתיים עברו יומיים ואני לא רואה כל הטבה אם כי להפך. האם כדאי כבר מהיום להעלות את הרמון שוב לכדור מקסימילי ( 45 מג")? גם זה כשלעצמו עושה לי מצב רוח מאוד רע משום שמבחינתי חזרתי כמה וכמה צעדים אחורה במיוחד אחרי תקופה נהדרת של כמה חודשים. שוב להתחיל הכל מהתחלה? לחכות עוד לסבלו? אני לא יודעת איך אני מתפקדת ואני לא יודעת כיצד מחר אשב כל היום בלימודים. אני יודעת שאני מתחילה לאבד את החשק לעשות דברים וזה מדליק נורה אדומה. כל כך רע לי, אני מיואשת לחלוטין אריאל

לאריאל שלום, מזל שמצאתי את מכתבך, בכל הדברים הבוטים שנכתבים פה אני לא מוצא את העיקר, כנראה שבמצבי משבר אפשר לראות מי באמת חושב על אחרים ומי חושב רק על עצמו וכבודו. צר לי שאת מרגישה פחות טוב, עם זאת נראה שהחרדה מציפה אותך, לפני שעולים ברמרון חשבתי שכדאי לנסות כדור הרגעה כמו לוריוון או וואבן. אני מתעכב בעליה ברמרון במיוחד בגלל ההיבט הנפשי שאת רואה במצב נסיגה ומתייאשת,, וחבל. את יודעת שאני רואה את הדברים אחרים. אני חושב שהמצב הנפשי מושפע מהמצב הגופני. תרגישי טוב, תשמרי על קשר, חושבים עליך כל יום. הידש

כן, את צודק. ההערות הבוטות פה והתגובות המגוחכות הנשרכות הם באמת חסרי פשר ודבר. כבר ביקשתי כי יחדלו מכל הזדון והכסילות הזו אך בקשתי כבקשתך ועוד רבים שפויים פה נפלה על אוזניים ערלות. חבל באמת שהפורום הידרדר לפסים שכאלה. אני לא יודעת למה אבל כדורי הרגעה תמיד הפחידו אותי פחד מוות. לקתחי אותם כשכל עניין החרדות החל אצלי לפני שנתיים בערך ועזבתי אותם עם השיפור במצבי ללא כל קושי או תסמיני גמילה. איינני יודעת ממה אני כה פוחדת. פעם אמרתי לפסיכאטרית שזה נובע אולי מהחשש שהכדורים הנ"ל הם המפלט האחרון שלי , כלומר כשממש רע לי ואם אקח אותם ולא אראה שיפור משמע כביכול שאין לי יותר לאן ל"ברוח" או מה לעשות וזה מפחיד אותי מאוד. אני מאוד מבולבלת ורוצה להשים את כל פרשיית הנפילה הזו כבר מאחוריי. תודה על תגובתך החמה והמעודדת. מחכה לטוב, אריאל

אריאל ילדתי, גם אני חושבת עליך ומחזיקה אצבעות לימים טובים יותר. שלך, שיבולת

תודהההההההההההההההה. באמת שנחמד מצידך שלך, אריאל

אני לוקחת כדור פלוטין מידי יום בשעה 15:00. האם ניתן לקחת גם כדור זודרום לשינה במקביל? האם אין בעיה של "התנגשות" בין מרכיבי שתי התרופות?

לקארין שלום, אין בעיה בלקיחת שתי התרופות הללו כפי שציינת. עם זאת הייתי מנסה להקדים את שעת לקיחת הפלוטין אפילו לבוקר. הפלוטין מעורר (וזה בהחלט יתרון) ולכן יתכן שהוא מפריע לשינה. אם תקחי בבוקר השפעתו תפחת בערב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

את חייבת להתקלח כי הצחנה ממך זה מפגע תברואתי

אולי מספיק עם ניבולי הפה? הידש

אם היית מתערב קודם אולי כל זה היה נמנע!!! אל תשכח אתה דמות סמכותית כאן אשר יכולה להשפיע ולתקן. גיא

אני לא יודעת אם זה הגיוני אבל אני מזיעה ממש המון כבר חודשיים בערך, (חודשיים אחרי תחילת הטיפול בציפראמיל), אני לא יורדת במשקל למרות כל המאמצים ועכשו אני גם עייפה . מן תשישות כזו בלתי הגיונית שהופיע רק בשלושה שבועות האחורנים. דווקא המצב רוח שלי בסדר ואני לא מרגישה שהדיכאון חוזר כך שאני די בטוחה שהעייפות זה לא תוצאב של דיכאון. הייתכן תופעות כאלו? זה הגיוני להחליף כדור? כי ממש כבר נשבר לי מההזעה ומהתקיעה בירידה במשקל...

לשירה שלום, לצערי אלו תופעות לוואי של הציפרמיל, אולי לשמחתי שאת יודעת לפחות מי אשם....ובכן הציפרמיל אשם. גם ההזעות, העייפות והמשקל השאלה האם לשנות טיפול היא מורכבת וצריך "לתפור" לך אותה אישית ולכן חייבים לבצע את השיחה עם הרופא המטפל. בכל אופן בכל שינוי יש סיכון וסיכוי. סיכון שהמצב עלול להיות יותר גרוע כי התרופה החדשה לא תעשה את העבודה או שיהיו יותר תופעות לוואי וסיכוי שתרגישי הרבה יותר טוב ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

גיא מצאתי לך את נילישאין כמוה כבת ישראל כשרה וחסודה והיא שידוך מצויין והזיווג הטוב ביותר שהקב"ה זימן לי להביא לעולם. ויתרתי לך על דמי הקדימה כי הפרוטה לא היתה מצויה בכיסך וכעת לא רק שאתם נמנעים מלהזמין אותי לחתונה גם את שכרי אתם מתחמקים מלשלם. שימען

בכל מקרה שנילי ואני נתחתן ב"ה (בעזרת הפורום....) כל אחד מכם יקבל הזמנה אישית!! ולך שדכן יקר אני אדאג גם כן לבת ישראל חסודה וחרדה... :-) ככתוב במקורות "ועשה לך אישה דיכאונית וחרדה" ----מסכת פקס"ט פרק מ' :-) גיא

אפקסור כמובן בהתאם לרצונה של הכלה, והחתן שלא מערער כמובן על פקודותיה של רעייתו

אגב האם אתה משדך גם זוגות חד מיניים, יותר נכון חד מיניות? נראה לי יותר רלבנטי לעניינינו. אלה הצונחות אישה על כתף רעותה השכם והערב, עם סיבה או בלעדיה.

אם ישעמם לך עם גיא ותרצי להתנסות בסטוצים לסביים צרי איתי קשר במייל שמסומן בכחול

תסלחו לה, בתור אחת שאין לה חברות הכלה לא יודעת מה ההבדל בין חברות לבנות זוג (לסביות)

שלום רב, אני בחורה כבת 25.5 התנסתי בעבר בתקופות דכאוניות שנמשכו עד כ- 3 חודשים. אני סובלת מהתקפי חרדה /דיכאון במהלך ה- 4ימים האחרונים לסרוגין. לאחר פגישה עם פסיכיאטר הומלץ לי להתחיל לקחת כדור לוסטרל אחד ביום בערב למשך שבוע. הייתי מעוניית לדעת מה תופעות הלואי שאני עלולה לקבל מלקיחת התרופה? האם היא ממכרת? האם היא מורידה את רמת התפקוד המיני? האם לאחר שבועיים של לקיחת התרופה אכן יש שיפור במצב? האם יש קשר בין התקפי הדכאון הללו לעובדה שלפניי 3 שבועות לקחתי גלולות לזרוז המחזור- 3 גלולות במשך 3 ימים עד שהגיע המחזור? אודה לתשובתכם המהירה שלכם המיואשת, שיו-שיו

שלום לך, הלוסטרל שאני מקבלת (100 +50 מ"ג ביום) גרם לתופעות לוואי, לא מאד דרמטיות: כשבועיים שלושה של כאבי בטן (לא הפריעו לי לעבוד), ונטיה לנמנום-עייפות ככל שהערב מתקרב. ככל הידוע לי התלות ("התמכרות") בתרופה מוגדרת כנמוכה ואין חשש מפניה. מצד שני, היא מאד מועילה לי- לענין החרדות בכלל ולענין התפקוד (ונגד הדיכאון) בפרט. אל תפחדי. קצת סבלנות ותרגישי הרבה יותר טוב.

שלום רב, אפשר למצוא חומר על לוסטרל בכל אינדקס תרופות. לא ברור לי מדוע אחרי ארבעה ימים של חרדה או דיכאון כבר מתחילים טיפול? בכל אופן הלוסטרל היא תרופה טובה מקבוצת SSRI ואינה ממכרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לא אמורה למכר ואחרי שבועיים (שלושה) את אמורה להתחיל לחוש שיפור.

נילי- את רופאה במקצועך? או מטופלת בתרופה?