פורום פסיכיאטריה

האם אתה בכלל עדיין איתנו כאן?? בכל אופן, תודות לשיבולת, הנה שם הספר: מחשבות על החיים, מאת מורי שוורץ. קרא אותו. תודה, שיבולת. ביי נילי.

איפה אתה? דבר איתנו!

לנילי ושיבולת: תודה על התיחסותכן. כעת עניתי ליפעת ותגובה זו מיועדת גם לכן.

הצטערתי מאוד לשמוע על מצבך אבל אני לא חושבת שהתאבדות זה הפיתרון! ואף אחד פה לא יתן לך טיפים להתאבדות מוצלחת! תשכח מזה... אבל תוכל לקבל פה תמיכה והבנה ו'אוזן קשבת'. לא קראתי את כל השרשור שנכתב בעקבות הודעתך אלא רק את שתי ההודעות הראשונות שלך ומיד החלטתי לענות לך - התאבדות זה משהו שהאדם שמעוניין לבצע את הדבר הזה בעצם חושב רק על עצמו ועל זה שהוא יימנע מעצמו את הסבל שעובר עליו. אבל עליך לחשוב גם על בני משפחתך! לא רוצה לפגוע בך אבל תדע לך שהרצון שלך די אגואיסטי... תעצור רגע! תחשוב על המשפחה שלך, על כל האנשים שתלויים בך נפשית! הם לא יתגברו ולא יסתגלו ולא ישתקמו אחרי המוות שלך. אתה תחסר להם. זה נכון שהם יקבלו קצבת שארים אבל אתה עצמך תחסר להם. כסף לא שווה כלום בחיים! אבל אתה כן שווה. אתה בעל ערך בעיניי המשפחה שלך. לפי דעתי אסור לך להתייאש, גם למענך וגם למען המשפחה שלך. היו לך חיים טובים אתה אומר אז למה לסיים אותם כעת? בגלל מגבלה? בגלל מחלה? זהו, בעיה אחת וישר 'מרימים ידיים'??? יש לך הרבה אלטרנטיבות אחרות, אל תבחר בקלה ביותר, כי היא לא כ"כ קלה אם חושבים על זה לעומק. אל תהיה כ"כ בטוח שאישתך תסתדר. יהיה לה קשה בלעדיך וכך גם לילדיך! הילדים שלך צריכים אבא שיתמוך בהם, שיהיה לצידם בטוב וברע - ימי הולדת, חבר/ה ראשון/ה, סיום לימודי התיכון, גיוס לצבא, חתונה, ברית/ה וכו'... אתה באמת רוצה לפספס את כל זה??? הם ירצו שתהיה לצידם גם בתקופות הפחות טובות שיהיו להם בחיים. תלמד אותם שאסור להתייאש! אני בטוחה במיליון אחוזים שהם ירצו שתהיה לצידם, שתתגאה בהם, שתעזור להם, שתקשיב להם - נכון שאת כל זה הם יוכלו לקבל גם מאשתך וגם משאר האנשים סביבם, אבל זה לא יהיה אותו הדבר. אבא זה אבא. אין תחליף להורים! וכל עוד האפשרות של לחיות או למות היא בידך, אל תיתן להם לסבול! אני בטוחה אם הזמן מצבך יכול להדרדר אבל אתה לא צריך להתייאש. אם תקבל טיפול תרגיש יותר טוב עם עצמך, יהיו לך יותר כוחות נפשיים, תקבל את החיים יותר בקלות, למרות המגבלות. למה שלא תפיק את המירב שתוכל להפיק מהחיים עד שאלוהים יחליט מתי המועד שלך למות? אני בטוחה שמשפחתך לא מעלה בדעתה שזה מה שאתה מתכוון לעשות....אז אולי תפתיע אותם בצורה אחרת? קצת יותר חביבה ונעימה? תקח אותם לסרט? למסעדה? תראה כמה יש לך בחיים ואתה צריך להעריך את זה ולהיות איתם כל רגע בחיים כל עוד אפשר! מבחינתי אתה תהיה יותר אמיץ אם תשאר, תלחם על החיים שלך. תפיק את המיטב מהם למרות הקשיים, שאני בטוחה שלא יהיו קלים עבורך אבל עליך לקבלם וללמוד לחיות איתם. אתה מתאר לעצמך מה היה קורה בעולם אם כל אדם שחולה פיזית או נפשית היה שם קץ לחייו? אז גם אתה אל תרים ידיים. תחייה! גם עכשיו יכולים להיות לך חיים יפים ושלווים אם רק תבחר בהם! תקבל טיפול, תנסה להתמודד עם הקשיים - אל תישבר! וחוץ מזה, כל אחד עובר תקופה פחות טובה בחיים וזה לא אומר שצריך להישבר ולהרים ידיים. אני בטוחה שאשתך מבינה אותך. אולי תתחיל גם לשתף אותה במה שעובר עליך ותראה שהיא מבינה אותך יותר ממה שאתה מתאר לעצמך, זה רק יכול לשפר את היחסים שלכם ואת היחס שלך למוות. אם אתה לא מרחם על עצמך ובוחר במוות אז לפחות תרחם על אישתך ועל הילדים שלך שיצטרכו לחיות בלעדיך. אני מדברת אליך מתוך ניסיון מר - אבא שלי נפטר כשהייתי בת 9 וככל שעובר הזמן זה רק נהיה קשה יותר - אומרים שהזמן מרפה. אבל זה בכלל לא נכון. אין דבר כזה שיקום! אמא שלי מנסה להשלים לנו את החסר כדי שלא נרגיש שחסר לנו משהו, אבל זה לעולם לא יהיה אותו הדבר. לכן אני מבקשת ממך שתחשוב היטב לפני שאתה מעשה פזיז שאין ממנו דרך חזרה. אתה חזק הרבה יותר ממה שאתה חושב. כל מה שאתה צריך לעשות בסה"כ זה להרים טלפון ולקבוע לך תור אצל פסיכולוג. וכן תחסוך לעצמך ולמשפחה שלך סבל נוראי. אתה תראה שאחרי כמה מפגשים כבר תרגיש יותר טוב ותרגיש הקלה. תהיה חזק!!! יפעת

להיפך - שיסתכל כמה קשה זה יהיה למשפחה שלו ומי כמוני יודע... ואני מבקשת לא להכניס לי מילים לפה. זה מאוד מעצבן אותי. אני יודעת להסביר את עצמי הכי טוב שיש... ולמי שיש בעיה עם זה שלא יקרא את הודעותיי כפי שאני לא קוראת הודעות של אנשים שלא מוצאים חן בעיניי.... ולעינייננו החשובים בהרבה יותר - שיבולת צודקת, אובדני צריך להתחבר לרגשות שלו, לבכות ולהשתחרר מהמועקה! התאבדות זה לא פיתרון... זאת בריחה! ולמרות הקושי שלהישאר בחיים ובמצב גופני לא טוב יש לו דרך להתגבר על המועקה ולהמשיך לחיות... אובדני, אל תשבר! תהיה חזק!! חבל להפסיד את החיים ברגע...

יפעת היקרה: ריגשת אותי.את אדם נפלא. האמת שהתגובות החמות ומעודדות של האנשים הנהדרים שענו העלו לי למודעות עד כמה יש הבטים יפים לחיים שלנו. אנחנו שקועים בג'יפה שהתקשורת מאכילה אותנו ומפסיקים לקלוט את היופי שבחיים. התגוגות שלך..שלכן/ם -איזה נשמומ טובות אני לא מאמין...אני כותב וזולגות לי דמעות מהתרגשות. תראי אני אכן חש אגואיסט כלפי המשפחה ומצד שני לא. עדיין יש לי שלטה לחיים שלי. אבל אני חושב מה יקרה כשהמצב יתדרדר ? ואת יודעת מה אולי את צודקת...לא רק מרחם עליהם. אני גם מרחם על עצמי קשה לי לראות את עצמי לגמרי תלוי בסביבה. הינה עכשיו אני בהתרגשותוקשה לי לשמומר על חוט המחשבה זה משגע אותי. אושפזתי לפני זמן לא רב. את יודעת כמה קשה היה לרראות את הילדה מבקרת אותי בבית החולים, נפוחה מבכי.. מה עשתה המלאכית הקטנהנ שצריכה להחשף למחזה כזה. והבן שלי כולו בן 16-תופס את הפוזה של קשוח כדי לא להשבר כלפי חוץ. הוא מאוד מעריך אותי ומכבד אותי. אכן כיצד ישפיע מותי בהתאבדות ? אלוהים יודע. היום אני פחות צלול ופחות נחוש. נראה שההתרגשות שטברת קצת את הנחישות שלי לשים קץ לחיי. אני לא אוהב את העובדה שנעשה רכרוכי. אני די חם ומבין כלפי אחרים, לכן ככל הנראה זוכה ליחס אוהב מהסביבה. כלפי עצמי אני די ביקורתי וקשוח. כאילו שמוות בהתאבדות מומל מצב מתדרדר הוא מעשה ראוי מבחינתחי. זוכר שמוטה גור התאבד כשחלה. עכשיו שאני נוגע תוך כדי כתיבה ברגשות שלי אני חש מדוכא ומאבד שליטה ומפריע לי. קשה לי להמשיך לכתוב אני בסערת רגשות בהכל אופן תודה לך ולאחרים. אתם נפלאים.

לאובדני היקר, אז תהיה "רכרוכי", הכי רכרוכי, הכי אמיתי, שפוך ליבך ובכה - זה לא איבוד שליטה, זה הכי אנושי שרק יכול להיות!

ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו

לאובדני שלום שוב, אתה מתאר את הילדים והרעיה שבאים בקרך בבית חולים וקשה להם ,וזה מזכיר לי את עצמי שבאתי לבקר את אחותי בבית החולים כשהיתה במצב קשה עד שנפטרה,תבדקו בבית החולים או מחוץ לבית החולים אפשרות של תמיכה או קבוצת תמיכה למשפחות שבני משפחתם חולים במחלה סופנית , שוב אני מציע לך לעבור תהליך פרידה עם המשפחה ולא להשאיר אותם עם שאלות לא פתורות לשארית חייהם כל עוד אתה בשליטה ,ואם תוכל לשטף אותם בהחלטות שלך, או מה לעשות לכשתגיע למצב שלא תהיה בשליטה חס וחלילה , תבדוק את האפשרות של המתת חסד או ניתוק ממכשירי החייאה לכשתגיע לסוף הדרך.. שיהיה רק טוב ושמור על קשר..

מה לעזעזל התעם בלנסות להמשיך לחיות ולהתעמץ שוב ושוב בשביל כמה רגעים של אושר כשהרצון הבסיסי שלי הוא פשוט לא להיות? לא להתאבד או משהו כזה אלא פשוט לא להיות? כמו שאומר השיר לא בחרתי לבוא לעולם אז אני לא רוצה בזה וזה לא קשור לדכאון או משהו אני פשוט לא רוצה אז למה?

אבל, יש לך ברירה?

הבעיה היא איך להצליח לקיים אותה

ועוד סוג של תשובה אפשרי , לפרוזק עוז היקרה. תראי, רק לפני מספר ימים כתבת לי מכתב מקסים פה, ועשית לי מאוד טוב על הלב. האם זה לא טעם? הרבה אנשים פה לא ידעו /לא חשבו לעשות את זה, והנה את כתבת בצורה ממש יפה, שאחרים לא מסוגלים. האם את לא מסוגלת לראות בכך טעם? לגרום לאחרים להרגיש טוב יותר, ולהועיל במקום שאחרים אינם יכולים. מה דעתך? נילי.

ואני טובה בזה אז מה אני טובה בעוד הרבה דברים זה עדיין לא סיבה

לפני כמה חודשים הפסיכיאטר / פסיכותרפיסט שלי ביקש ממני להכין רשימה של דברים שמפחידים אותי ולדרג אותם מ-0% עד 100%, כלומר מהדבר שהכי פחות מפחיד עד הדבר שהכי מפחיד. אז הייתי 'תלמידה' טובה :) והכנתי רשימה - בשלב ה-0% (לא מפחיד בכלל) כתבתי: "להיות בבית" ובשלב ה-100% (הכי מפחיד) כתבתי: להיות בקניון בקומה העליונה. היום נסעתי לקניון, אמנם לא הייתי בקניון בקומה העליונה אבל הייתי בקניון אחר בקומה א' וממש נהניתי... קצת פחדתי אבל נלחמתי בזה בשקט, נשמתי עמוק, עשיתי קניות, אכלתי גלידה, עשיתי כיף חיים!!! האויר בחוץ נפלא, שמש, ציפורים, אנשים, צבעים, ריחות... חבל להפסיד את כל זה בגלל החרדה המעיקה הזאת. בואו ננסה כולנו להעיף ולהדוף אותה מאיתנו! אני ממליצה לכם להכין רשימה של מטרות, של הדברים שאותם אתם ממש רוצים לעשות ולהתחיל לאט לאט לנסות ולהשיג את המטרות האלה... אם לי זה מצליח גם אתם יכולים! הייתי בטוחה שהחרדה זה הגורל שלי והיא תשאר איתי לנצח... אחרי שהתחלתי לשנות את כיוון המחשבה שלי, לחשוב דברים חיוביים, לרצות לחיות חיים טובים יותר וכו'... באמת זה התחיל לקרות! ואני אפילו צריכה להכין בקרוב רשימה עם מטרות והישגים חדשים ;-) מקווה שגם לכם המצב יתחיל להשתפר ותרוצו לספר לחבר'ה מהפורום כי זה מעודד - גם אתכם וגם את האחרים. תודה לכם על כל התמיכה שאתם נותנים לי... אתם שותפים להצלחה שלי! סופשבוע נפלא לכולם! יפעת

ליפעת, כל הכבוד את מנצחת! יישר כח! שיבולת

תודה רבה, אבל את מתחילה להתקלקל! לא מגיע לי איזה שיר כמו בפעם הקודמת? ;-) נקרעתי מצחוק מהשיר שכתבת לי... :) את מתוקה, תודה רבה על העידוד!!!

שלום אימי היתה חולת סרטן במשך הרבה שנים שנים היא סבלה והיא נפטרה לפני מספר שנים עכשיו יש לציין שהתגברתי על מותה אבל נותר בי מעין שינאה לרופאים שהרופאים והרפואה בעצם לא יכולים להציל כל אחד הרפואה מאוד מוגבלת בארץ הם לא יכולים לרפא ולפתור כל דבר פעם חשבתי שרופאים הם כמו אלוהים ושהם יכולים לעזור ולרפא כל דבר ונוכחתי לדעת שזה לא ככה עכשיו נותר בי פחד מרופאים אני מאוד נמנעת לבקר אצל רופא כי אני יודעת שהוא בעצם לא כל יכול ושאם אני מתישהו יצטרך אותו אולי הוא בכלל לא יוכל לעזור לי מה אני עושה איך מתגברת על זה האם משהו לא בסדר אצלי שאני חושבת ככה האם אני זקוקה לטיפול תרופתי תודה

לא ניראה לי שבגלל מה שקרה את צריכה לקחת כדורים הכעס שלך הוא די טבעי אבל כמו שאת בעצמך אומרת הרופאים הם בני אדם כמוני וכמוך ולרפואה כיום אין פתרונות לכל מחלה .. מ יודע אולי עוד כמה עשורים יהיו יותר פתרונות ליותר מחלות עם התקדמות המדע והרפואה במיוחד הביו-טכנולוגיה . אל תשכחי שרק לפני חצי מאה היו אנשים שמתו מדברים יותר פעוטים לדוגמא מזהומים לפני שהמציאו את האנטיביוטיקה .. מי יתן והרפואה תתקדם במהירות ובבוא הימים מצאו פתרונות גם למחלת הסרטן על כל סוגיו. חבל באמת על כל אלה שלא יזכו לטיפולים שיהיו בעוד כמה שנים..

צהריים טובים לכולם, הימים האחרונים הם גיהנום בשבילי מבחינה נפשית. בעצם הכל החל מאחרי הפגישה שלי עם הראומטולג בה התבשרתי על הבדיקה הלא טובה ועל הצורך בסטרואידים אבל אני לא בטוחה שזה מזה. יש לי תופעה מטרידה ואובססיבית שמפריע לי ורק הולכת ומתגברת. אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לכחכך בגרון לא בגלל שאני מרגישה שתקוע לי שם משהו אלה פשוט בגלל שאני מרגישה שאני ציכה להפיק את קול הכיחכוך. נשמע מטורף נכון? וזה מה שמלחיץ אותי. אני מרגישה שאני מאבדת את שפיותי. מה גם שזה מהרגע שאני פוחת את העיניים ועד הרגע שאני הולכת לישון. כל שרירי הפה תפוסים לי וכל מה שבא לי זה לבכות. אני שומעת עכשו את השיר " survivor" של "דסטני- ציילד" ודמעות עומדות בעיניי משום שזה השיר שהיה לי כהימנון כשכל התקפי החרדה התחילו אצלי. מה יש לי- האם זה ביטוי של חרדה? התנהגות אובססיבית? אני מתה מפחד.נמאס ליייייייייייייייייייייייייי אריאל

אריאל היקרה, עצוב לי נורא לשמוע את בכייך... בואי, שימי ראש על הכתף של כולנו וקחי נשימה עמוקה אנחנו פה איתך יקירה החזיקי מעמד מתוקה, שיבולת

אריאל אני אוהבת אותך יונית הכל יהיה בסדר

שיבולת היקרה תודה על התמיכה. אנילא יודעת מה הייתי עושה לולא הפורום הזה- אתם מקסימים אוהבת, אריאל

היי לא משתגעים כל כך מהר אם בכלל..... וזה מניסיון:)))))) ניסית פעם להשקיע בהרפיות (כל סוג שאת מתחברת אליו) או עבודה על מע הנשימה? לי זה עוזר אבל הכי חשוב רבים מאיתנו קוראים את המילים שלך האלה ואי אישית בטוח שזה זמני ותשתפרי ושוב הכל מנסיון תרגישי טוב

אני יודעת שלא משתגעים מהר אבל זו התחושה האיומה והמפחידה יותר מכל הזו שמוציאה אותך משלוות נפשך. מין פחד תהומי כזה. אני מאמינה שהרפיות עוזרות לאנשים המאמינים בהם. ניסיתי פעם לעשות זאת ובמקם שגופי ירפה הוא עשה את הפעולה ההפוכה. כנראה שזה לא עובד עלי. בכל אופן, תודה על העיצה והתמיכה אריאל

ערב טוב, את מרגישה יותר טוב מהצהריים? אני מקווה שהפסקת לבכות. זה טוב לבכות קצת כדי להוריד מעצמך את המועקה ואני שמחה שאת גם באה לפה לספר לנו מה עובר עליך אבל אל תחשבי על זה כל היום, אל תבכי כל היום... זה רק מעצים את הבעיה! בקשר לצורך שאת מרגישה לכחכך בגרון - אני מכירה את זה כי לי יש צורך להזיז את הרגליים באי שקט כשאני בחוץ. אני חושבת שלכל אדם חרד יש תופעה כזאת או אחרת ולכן אני בטוחה שאת לא מטורפת!!! פעם ניסיתי להילחם בזה, להגיד לעצמי שאלה הרגליים שלי ואני אשלוט בהן ולא להיפך... וראיתי שזה ממש לא עוזר ואף מתגבר ומתעצם... ולכן אמרתי לעצמי - אז מה? שינועו באי שקט! מה אכפת לי... ולאט לאט הצורך הזאת פחת ופחת. הרי די ברור שהצורך הזה נגרם בעקבות לחץ אז עליך להירגע. לנשום נשימות עמוקות, לחשוב מחשבות חיוביות.. ולהגיד לעצמך - לא נורא שאני צריכה לקחת סטרואידים, כנראה שהמצב עכשיו פחות טוב, אני אקח את כדורים בתקווה שהמצב ישתפר, אין לי ממה להילחץ, אני לא משוגעת ולאמאבדת את שפיותי, רק עוברת תקופה פחות טובה בחיים וזה יעבור לי!!! אם תגידי את זה לעצמך כמה פעמים באמת תתחילי גם להאמין בזה ותראי שזה יעזור לך. הרי את חייבת לעצור את הכדור שלג הזה...לחץ מהמחלה ולחץ מהכדורים יוצרים יותר חרדה! אם יש דרך כלשהי שנוכל להקל עליך אני אשמח לעזור. אני שמחה שלפחות את לא שומרת בבטן ובאה לשתף אותנו. אני שולחת לך המון חיבוקים!!! ומקווה שיהיה לך רק טוב בחיים :) אוהבת, יפעת.

תודה מקסימה על העידוד ובתמיכה. נו טוב, זה לא חדש שאת נהדרת!!! היום לי פגישה עם הפסיכו' ונראה מה היא אומרת. אני מקווה שהיא תעודד אותי קצת אוהבתתתתתתתתת, אריאל

היי יקירתי,,אל תדאגי יותר מידי זה יעבור לך את כניראה נימצאת בקונפליקט קטן מצד אחד יש לך גו'לה ענקית שרוצה לצאת מתוך הגרון אך השרירים התפוסים מתכווצים ןלא רוצים לתת לה מעבר. מצד שני חיכוך הקול והשמעת צליל צרוד כזה, הוא ביטוי של רצון לדבר להוציא לשחרר את הגו'לה. ויש את הצד של השיר על ההישרדות" הממתן אותה מבפנים כאילו אומר, תשארי במקומך בבטן .אניאריאל יכולה לשרוד, למרות היותך מטרד בשבילי. ומכאן הדמעות זולגות והרחמים שלך על עצמך חמודתי .אל תפחדי היי חזקה תפרקי הכל על הנייר או אצל מטפלת או תצעקי באיזשהו יער,, (הכי חשוב להישתחרר ממה שמעיק אחת לתמיד .) איתך ושלך ו.

תודה על העידוד. האם נפגשנו פה פעם? אני לא מכירה את הכינוי. בכל אופן, העניין הוא שאני לא מרגישה גולה בגרון או משהו תקוע אני פשוט מכחכת או אפילו לא בדיוק מכחכחת אלה משמיע מין קול דומה משום שאני מרגישה צורך לעשות זאת ולא יודעת למה. לא מרגישה משהו בגרון כלל וזה מה שיותר מוזר ומפחיד. מה זה????????

לנילי, מעשה גדול עשית אתמול! הספר עליו דיברת נקרא "ימי שלישי עם מורי" (Tuesdays With Morrie) נכתב ע"י מיץ' אלבום (Mitch Albom)

שוב מתקנת אותך, בפעם השנייה. אני דיברתי על ספר אחר, הספר הבא שאותו מחבר הוציא, שהוא הרבה יותר רלבנטי למצבו של ידידנו. ניתן לקרוא כמובן גם את ההוא, שהרבה מתלהבים ממנו, אני לא ככ.

סליחה שבילבלתי

כתבתי פה בעבר שהפסיכיאטר שלי המליץ לתת לי רטלין, אבל עם הזמן , קיבלתי קצת יותר מידע לגבי התרופה הנ"ל, ותאמת שזה די הרתיע אותי.. שמעתי על כל תופעות הלוואי שלה, שהן הרבה יותר מפחידות מתופעות לוואי רגילות, שכן מדובר לרוב בתופעות לטווח ארוך - כמו עוויתויות וכו.. דברתי עם מישהו שכיום יש לו תכונה (אם אפשר לקרוא לזה כך) היפראקטיבית. הוא אמר שנטל את התרופה כשהיה צעיר יותר (בשנות העשרה) והתרופה גרמה לו לטיקים, לעוויתויות, להליכה משונה ועוד, ושהוא ממש לא ממליץ עליה כי זאת תרופה מסוכנת. אני לא רוצה לגרום לעצמי לעוד בעיות שאולי עלולות בנוסף לגרום לחברה להתרחק ממני ואני די מפחדת עכשיו, למרות שהיתי מאוד רוצה איזו שהיא תרופה שתגרום לי להיות מרוכזת בשיעורים וללמוד כמו כולם. מה עושים עכשיו?

היי לידיה, האם משהו שכח אותך? איך אפשר? בכל אופן ניסיון חד פעמי לשימוש בריטלין לא יכול להזיק או לגרום נזק. גם אם יהיו תופעות לוואי הן יחלפו תוך מספר שעות ותחזרי להרגיש כרגיל. אצל מבוגרים אני לא ממהר לתת ריטלין, תחילה אני מנסה לתת תרופות מעוררות מהקבוצה הנוגדת דיכאון ורצוי מאלו הפועלות על הנוראפינפרין, רק בשלב שני או שלישי אני פונה לריטלין. שיהיה רק טוב ותמיד טוב לשמוע ממך דר' גיורא הידש

אבל כבר היה לי תרופה מסוג פרוזאק, אני לא כ"F מבינה כימית בתרופות אז אין לי מושג על איזה חומר אתה מתכוון, מה שהיה לי זה פרוזאק (פריזמה)

ולא ענית

באמת??????????? תוכל בבקשה להזכיר לי מה היתה הכתובת? זאת היתה כתובת חדשה אבל אז לא היה לי מחשב למשך יותר מחודש אז.... שכחתי תכתובת

לאיפה נעלמת? כל הזמן שאלנו עליך בצ'ט... ממש נעלמת! חשבנו שאת שכחת אותנו ;-) מה שלומך? מה חדש?

חחחחח ואני חשבתי שחשבתם שאני מתה או משהו

שלום לד"ר האם יכול להיות שהנפרניל טובה יותר באותו מינון בהשוואה למרוניל? שניהם sr (ידוע לי ששניהם מאותו החומר אבל נראה לי שהנפרניל שלקחתי במקרה מספר חודשים יעיל יותר).

לשפיץ שלום, באופן עקרוני התשובה היא שלילית, מדובר באותו החומר הפעיל ובאותה התרופה. עם זאת כבר ראיתי ושמעתי על הבדלים באנפרניל וגם בתרופות אחרות. כך שתעשה כפי שמתאים לך וכפי שאתה מרגיש. אם האנפרניל מתאים לך יותר אז תמשיך אתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני שוקל לשים קץ לחיי. היו לי חיים טובים. כעת מגבלה בריאותית מקשה עלי. אני מאמין בחים לאחר המוות כך שאני לא מפחד. אבל אני חושש לסבול בתהליך הגסיסה או לא להצליח באקט ההתאבדות ולהשאר נכה ומזה אני במאמת פיזית. אני גם מנחש שאף אחד בסביבה לא מעלה בדעתו (גם לא אשתי וילדי ) איזה צעד קיצוני אני מתכנן. נראה לי שמוות על ידי בליעת כדורי שינה יכולה להיות לא אלימה עבורי ... פשוט נרדמים ועוברים לצד השני. אני נוטל דרך קבע קסנקס. אודה באם מישהו יוכל לעדכן אותי מה הכמות של קסנקס שיכולה להמית. אל תרחמו עלי אני שלם עם ההחלטה. אגב אני לא מחפש תשומת לב בהודעתי זו. על כן אודה על מענה לבקשתי , אני לא עצוב או בחוסר שליטה אלה בשליטה מצאה ונחוש . מבחינתי עדיף למות צעיר ועדיין מתפקד מאשר לצפות בהתדרדרות שלי. מבחינתי אני לא פחדן אני אמיץ . מודה על כל תגובה

המכתב שלך חזק מאוד. האם תוכל לשתף אותנו יותר במה מדובר? מהי אותה מגבלה? דבר נוסף,- האם חשבת (אני מניחה שכן) מה יהא על גורל ילדיך, משפחתך ? ובאשר לתגובה הטכנית: על פי מה שקראתי לאחרונה , נטילה של כדורי שינה יש עימה הרבה מאוד סיכוי (או סיכון) להישאר בחיים. זה יכול להסביר מקרים רבים מאוד של אנשים שלא הצליחו בדרך זו.

אולי כדאי שתקרא את ספרו האחרון של זה שכתב את "ימי שלישי עם דורי" (שכחתי את שמו כרגע). בו הוא מספר על עצמו שהיה חולה מאוד ובכל זאת הצליח למצוא משמעות לחייו. (זהו ספר קצר מאוד , שהיה רב מכר נדמה לי) דבר נוסף: בדבריך אתה מעלה דילמה. נאמר שמישהו כאן אכן יודע את התשובה לשאלתך. האם אתה סבור כי הוא יכתוב לך אותה? האם אתה לא חושב כי אתה שם אותו בתוך קונפליקט?

אחרי שכתבתי את הודעתי אכן חשבתי שאני עלול להעמיד מישהו בקונפליקט ערכי. דבר נוסף פתאום קלטתי שאם המוות שלי תתגלה כהתאבדות אשתי לא תקבל את ביטוחי החיים. וזה קצת מרתיע כי לא היתי רוצה להשאירה חסרת כל. לאחרונה סילקתי את המשכנתא, ריהטתי את הבית ועצבתי אותה יפה.גם ברמה החינוכית נתתי לילדי את הנחוץ. אני מאוד גאה בילדי (בן בן 16 וביתי בת 12 ) להערכתי יסודות אישיותם עוצבו. להערכתי הם מסתדרים החיים. מקווה שאשתי תמצא לעצמה חבר או בעל, מגיע לה לא לחיות לבד.אבל על מנת שאהובי לא יפגעו רגשית בצורה יוצאת דופן, עדיף שמותי לא יראה כהתאבדות.ורק עכשיו מתחיל לקלוט את ההבט הזה של המצב. לגבי הסיבות -מצב בריאותי מסוים דווקא קשה לי להכנס בפרטים. אבל ברור שאם יכולתי לבחור בחיים ובריאותי לא היתי מהסס. לא רוצה להיות מעמסה על כתפיו של אף אחד. אני יודע שאשתי חושבת אחרת.אבל אשחרר אותה מיסורי ויסוריה. עדיף שמידי פעם תבכה על קיברי עד שתשתקם איכשהו. הבנתי שיש בנו כוחות נפש שאנחנו לא מודעים להם , יש לנו את הכוח להתמודד עם הסוף. בסך הכל נהנתי מחיי ,קיבלתי ונתתי הרבה חום ואהבה .משאלותי התגשמו ברמה זו או אחרת. בשנים האחרונות דווקא זכיתי להכיר את הטוב שבאנשים לטוב שבבני אדם. אכן , מדובר בדילמה מוסרית לא פשוטהף אני מכבד את מישמחליט לחיות עד הסוף ביסורים.ו את החלטתו. אני לא מוצא צידוק או מקום לחיות במצב של בריאות מתדרדרת בגיל צעיר. אחרי שיחרורי מהצבא מימנתי את לימודי כחובש בבתי חולים . יצא לי לעבוד עם קשישים במחלקות הפנימיות . כאב הלב לראות אותם במצוקתם ובמצוקת המשפחות. אני זוכר ויכוח שהיה לי עם רופא דתי שהתעקש להאריך את חייה של חולה סופנית למרות יסוריה בכלל סיבות דתיות ואתיקה מקצועית. אני בטוח שחלק מהקשישים היו צודים למטפליהם באם היו משחררים אותם מיסוריהם. עקב מצבי הבריאותי שוחררתי ממילואיםץ אם היתי יכול להמשיך לשרת היתי מתנדב למשימות מסוכנות במיוחד בתקןןה שאהרג תוך כדי מילוי משימה. כל למותי היה טעם ומשמעות. אבל זה יורד מהפרק. משבטוח לא היתי רוצה להיות מסווג כסוטה או כלא מאוזן בגלל רצוני לסיים את חיי ההחלטה הינה הגיונית לחלוטין מבחינתי. תודה רבה על התיחסות

"ימי שלישי עם מורי" (Tuesdays With Morrie) נכתב ע"י מיץ' אלבום (Mitch Albom) ראה המלצות: http://www.tworead.com/mori.html http://www.geocities.com/yaronpeleg_il2/mgazin44.htm

חג שמח!!! אם אתה מאמין במשהו - התאבדות - תביא אותך לאש הגיהינום,תרתי משמע, כך שלא תהיה לך כל מנוחה בעולם הבא, וגם תקבר מחוץ לגדר. אין לך כל זכות לקפד חיים , גם לא את אלה של עצמך. הקדב"ה נותן חיים ולוקח חיים. לאן אתה ממהר? אל תדאג - תגיע לעולם הבא - אם תרצה או לא תרצה, אבל זאת בבוא שעתך. בינתיים תנצל את הזמן, ותעשה משהו מועיל לעצמך וזולתך. אנשים חיים עם מוגבלויות, ומחלות שונות חיים מלאים עד יום מותם. אנשים ישובים על כסאות גלגלים, מגיעים לכל פינה בעולם, וחווים את היופי האדיר. במחשבה שניה, אני חושבת,שכדאי דוקא שתתחיל לעשות משהו,כדי לשפר את חייו של זולתך. צא והתנדב, עשה מעשה של חסד למען זולתך, אל תחשוב כלל על עצמך - ותצא נשכר.

את כנראה לא יודעת מה זה להיות בדכאון. ממה את סובלת? כי אולי תקחי את העצות הנהדרות שלך ותישמי על עצמך ותהיי בריאה מכל הבעיות האלה, ואז ... לא תהיי חברה בפורומים כאלה. אה כבר ניסית וזה לא עבד? אה,בגלל זה את כאן....... גיא

יעל תודה: באם את מתמצאת בענייני דת אודה לך באם תתיחסי למקומם של המתאבדים על פי ההלכה הערה קטנה , העבודה שעם כל הצניעות השקעתי בזולת סייע לי להחזיק מעמד עד כה. אבל אני חש שאני כבר אחרי זה. בכל נתינה קיבלתי המון. שזה כלל שצריך ליישם כשאנחנו עדיין צעירים ובריאים. לעמות זה, המקום שלי מאפשר לי להבין עד כמה מטןפש ופתטי המרוץ אחרי ממון ויוקרה. גם בזה חטאתי אבל למזלי התעשתתי עוד בגיל צעיר. אני מרגיש שהכתיבה משחחררת אותי קצת אז סליחה על הקשקושים, אין לי כוונה להעיק על אחרים. שוב תודה.

שלום לך, והאיך הקב"ה משגיח עלינו תהילים קכא שיר למעלות אשא עיני אל- ההרים מאין יבוא עזרי עזרי מעם יהוה עושה שמים וארץ אל יתן למוט רגלך אל ינום שומרך הינה לא ינום ולא ישן שומר ישראל יהוה שומרך יהוה צילך מכל רע ישמור את נפשך יהוה ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם ל... שבורא עולם יאיר את דרכך לדרך האור אמן דרך האושר אמן שבורא עולם ישלח לך רפואת הנפש והגוף אמן התגשמות כל חלומותיך אמן פרנסה טובה אמן אור ואהבה ממני מיכל ו

בקר טוב תודה לכולכם אקח לתשומת ליבי את הערותיכם.

ההודעה שלך מדאיגה ומשדרת מצוקה ואני די דואגת. תראה, אני לא יודעת מה חומרת המחלה שלך או ממה אתה סובל אבל יש דרכים להתמודד עם המצב. מוות היא בריחה מהמציאות וההתמודדות והשאלה היא אם כדאי לך להפסיד את כל הדברים שהחיים מציאים לך ואולי ימשיכו להציע בעתיד. אף אחד לא יודע מה חווה העתיד בשבילו אבל האם בשביל אותו פחד או חוסר ידיעה כולנו נשים קץ לחיינו? אני גם סובלת ממחלה כרונית לא פשוטה ונכון שההתמודדות היא מתמדת אבל אפשרית. האם שקלת קבוצת תמיכה לסובלים ממחלות כרוניות? זה יכול להועיל מאוד. אנא שקול את מעשך שוב. אני בטוחה שאתה חשוב להרבה אנשים וחבל שיאבדו את היקר להם מכל מקווה לשמוע ממך- אנא חשוב היטב על הדברים. המעשה הוא קל ורגעי אך ממנו אין דרך חזרה

אריאל שלום. האובדני מדבר לא סתם על מחלה כרונית אלא על כזאת שהולכת ומדרדרת את מצבו הגופני ושידוע לו כי תוך זמן מסויים הוא ייהפך לתלוי בסביבתו ועם הזמן יסבול מאוד כשמדובר במצב סופני , כלומר לא הפיך הדרך היא ללא חזור, אין טעם לייפות את הדברים. והוא מנסה לא להגיע לרגע שבו כבר יהיה מאוחר עבורו לעשות צעד כלשהוא הוא מנסה למנוע מעצמו את שהעתיד טומן לו בחובו, ואין טעם לייפות או להתעלם. קבוצת תמיכה לעומת זאת היא רעיון טוב מאוד ואכן יכולה לתת כוח (אלא שהיום הוא עדיין מתפקד ואיני בטוחה שימצא קבוצהמתאימה למצבו הנוכחי). ,

קראתי את כל השירשור של ההודעות , האם אתה משתף את המשפחה שלך בכל ההתלבטויות ?? חבל שיפול עלהם מכה ביום שובו תלך לעולמך כדאי לשתף אותם שידעו מה מחכה להם .. לי היתה אחות חולה מגיל צעיר יחסית מגיל 5 בערך במחלה שהתברר לי לבסוף שהיא מחלה נוונית של מערכת העצבים ההקפית המחלה פגעה בעיקר במערכת העיקול בגיל 25 היא אושפזה בפעם האחרונה ומצבה התדרדר.. חוסר הידיעה ממה היא חולה גרם לי רגשות אשם כבדים אם היו משתפים אותי בתור חלק מהמשפחה שזו מחלה נוונית ושיתכן שהיא עלולה למות ממנה אולי הייתי מוכן יותר למוות ולפרידה מאחותי..הייתי איתה באותה תקופה קשה עד שעברה לטיפול נמרץ כשהיתה במצב קשה מאוד עד שנפטרה.. כולי אכול צער ורגשות אשם כבדים.. כך שאני מקווה שתעשה תהליך פרידה ארוך ממשפחתך ובכך אולי תקל עלהם את המכה שמחכה להם..

אם הבנתי נכון המשפחה יודעת מן המחלה אבל לא מהכוונה לשים קץ לחיים. כך שיש שוני בין המקרים. וזה בעייתי לצפות שיקבלו בהבנה ממנו רצון זה שלו וזה יעלה בוודאי אצלם רגשות קשים של כעס וכו' וגם צער רב בטרם עת, אוליי שנים לפני הזמן. בכל זאת זו הערה נבונה אבל צריך לשקול היטב מכל הזוויות.

כן נילי, זה בהחלט בסדר. ביי הידש

זה אתה ? אתה בטח לא מזהה אותי נו שוין כך חלופת לה "תהילת עולם"

אתם מיתעסקים עם מחלות נפש??

עוד פעם תתעמרי במשתתפי הפורום הזה אני אשלח לך וירוס סיני שלא תכירי את המחשב שלך. ראי הוזהרת!!!!!!!!!!! יש לי את מספר המחשב שלך !!!!!!!!!!!!!

מה?????? מה הקטע לא הבנתי?

תמיד סבלתי מלקויות למידה שונות אבל לאחרונה - בשנה או חצי השנה האחרונה, אני "סובלת" מאיזו בעיה חדשה ולא מוסברת. קורה שלעיתים יותר קרובות אני קוראת משהו אבל אני קוראת אותה בצורה לא נכונה לדוגמא אני יכולה לקרוא מילה - כמו כהברה אחת מבלי שום חוקי לשון או ניקוד שאמור להיות ברור מילים שאמורות להיות ברורות מאליהן ואני קוראת אותן כאילו אני עדין לא יודעת לקרוא טוב זה ממש מוזר! אני קוראת משהו או לחברים או לעצמי וכשאני קוראת איזו מילה אני לפעמים עוד לא קולטת בטווח קצר שטעיתי!! ואני גם כותבת לאחרונה יותר ויותר עם שגיאות כתיב, נניח כוראת במקום קוראת וכד למה זה קורא לי? יש לי גם קצת קשיים בדיבור אבל זה מתבטא בעיקר בתחום הכתיבה והקריאה קשה לי להאמין שזו איזו "לקות חדשה" שצצה, אולי יש לכך הסבר פסיכולוגי אחר?

ללידיה שלום, בשאלות הללו יש חשיבות רבה מאוד לגיל, ולא ציינת את הגיל. בכל אופן הבסיס לתופעה שאת מתארת היא ירידה בריכוז שיכולה להיות מסיבות רבות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

וכו כמו הפרעות למידה כמו דיסלקציה? אני מפנה תמיד את השאלות שלי בנוגע לכך גם לפורום פסיכיאטריה וגם לפורום פסיכולוגיה קלינית.. למה אי אפשר לעשות פורום מסודר ?

בתפוז לפניך הקישור: http://msn.tapuz.co.il/forums/main/forumpage.asp?id=555

http://forums.nana.co.il/forum.asp?id=2064

תעשי באצבע עד שתרטיבי זה משחרר

ילד צריך שיהיה לו בית משפחה שניי הורים ילד צריך שיהיה לו בית חדר ואם אפשר שניי כלבים ילד צריך שיהיה לו בית בתחון פינה חמה לחזור עלייה בסופו של יום ילד צריך שיהיה לו בית אוכל מקלחת חמה דברים בסיסיים ילד צריך שיהיה לו בית לחזור עליו גם כשהוא בן 42

כן, ילד צריך . . . וגם בגיל 6 . . . שיר אמיתי . . . בוקר טוב וחג שמח לכולם! * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * חחחחח . . . גגגג . . . . . . . . ש . . ש . . ש . . . ממממממ . . . . חחחחחח ח . . . ח . . .ג . . . . . . . . . . .ש . . ש . . ש . . . מ . . .מ . . . . . .ח . . . .ח ח . . . ח . . .גגג . . . . . . . . . ש . . ש . . ש . . . מ . . . מ . . . . . ח . . . .ח ח . . . ח . . .ג . ג . . . . . . . . ששששששש . . . מממ . .מ . . . . ח . . . .ח * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *

פרוזי היי, בכל גיל אנחנו ילדים שצריכים בית.... מה שלומך ואיך את מרגישה?

מילותייך ריגשו אותי מאוד. אין ספק שהשיר מבטא את הירהורי ליבך. המשך לכתוב שלך, אריאל

"חולי נפש"

את לא מכירה אותי כי הייתי משתתפת פסיבית אני שמחה שאת חשה היטב לילה טוב אורית(-:

מחשבות רעות לא נותנות מנוח ומשגעות לי את השכל אני חושב הרבה מאוד ומאוד עצבני מהכאי ראש האלה הבטן אני חושב על דבר שאדם עושה מפריע לי שהאדם מזיז את הראש זה משגע לי את המוח מה זה אלוהים אני משטגע תעזרו לי

אתה פשוט חולי נפש מה לעשות??

שלום רב, אתה כותב מעט מאוד ולכן קשה להגיב במדויק. מה שעולה מהמכתב שקיים סבל ויתכן וגם תקופה ממושכת, הייתי מציע להגיע קודם כל לאבחון אצל פסיכיאטר. אם המצב דחוף יותר תמיד אפשר להגיע לחדר מיון של בית חולים כללי, בכל חדר מיון יש פסיכיאטר תורן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לא רוצה לשתות כדורים שישגעו אותי אבל אני חייב עזרה אבל אני לא יודע איך לצאת מזה המחשבות האלה לא נגמרות כל מה שאני רואה המוח חושב חושב כואב לי כבר הראש מזה אני לא יודע מה לעשות עם זה אבל יש לי בעיות נפשיות אבל למה בגיל כלכך צעיר זה בא למה המוח שלי חושב על שלילי למה זה מגיע לי אני לא מצליח לצאת מזה לא מצליח לעשות משהו בלי לחשוב אני פשוט משוגע אני חושב שזה בגנים של אמא שלי כי גם לה יש מחלה נפשית אבל לא היה לה את זה בגיל צעיר למה לי זה בא בגיל צעיר אני מאוד דומה לה האם יש סיכוי בגנים שגם אני חולה?אני רוצה שתענה לי בבקשה ותגיד לי בבקשה דוקטור מה זה מחלת נפש?אני מאוד רוצה לדעת?אני לא מצליח לעשות לעצמי שקט בראש סגור עם עצמי ועם המחשבות שאלה אני חושב שאני יבלה את כל חיי בבית חולים לחולי נפש כי באמת לא נורמלי אני יודע את זה בבקשה השב לתשובתי ותעזור לי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בתודה(שם בדוי)ד.ד

קיבלתי כדור שינה בשם נוקטורנו והוא מדהים בכך שהוא מרדים אותי מיד,ממש לא יאמן,תוך חצי שעה אני נכנס למיטה וישן. רק מה,אחרי כחודש הייתי מקבל הרגשה כאילו יש לי התקף לב,מתפוצץ מבפנים ומרגיש לחץ נוראי פסיכולוגי ושאני הולך למות ואפילו היזמנתי אמבולנס פעם אחת. הרופאה שלי הסכימה שזו כנראה הסיבה ובאמת אחרי זמן ההרגשה היפסיקה. אני מרגיש חובה לידע את כבודו,זה ממש מסוכן. בפעמים הבאות לא היזמנתי יותר אמבולנס כי בבית החולים בין כה וכה לא הרגיעו אותי וקיבלתי עוד יותר עצבים. מה עשיתי בסוף,לקחתי וואבן ואופטלגין והתחלתי לרוץ בשביל להוציא את הרעל הזה,זה נורא. יש לי שאלה,א.זה יכול להיות ? ב.מה לעשות בשביל לישון עמוק,אני ישן לא עמוק ולא נח בכלל אף פעם וקם תמיד עייף ?. נומבון בכלל לא מרדים אותי וואבן לא ממש מרגיע וגם לא כדורים כמו אקמול,אופטלגין ואדקס והם לא משפיעים עלי כמעט. תודה וחג שמח

לתום שלום לגבי הנוקטורנו- גם אני נוטל מדי פעם את התרופה אך לא באופן יומיומי. אם תקרא בעלון התרופה תראה שחלק מהאזהרות המצוינות הן: שימוש ממושך עלול לגרום לתלות! ו-אין להשתמש מעבר לשבועיים באופן רציף.... לפי מה שכתבת ניתן להבין כי השתמשת בתרופה יום-יום במשך חודש. לכן-כנראה המינון הממושך גרם לתופעות אותן ציינת. אני כמובן אומר זאת בהסתייגות כי אני לא רופא. כדאי להתייעץ עם רופא מוסמך שיוכל לבודד הן את בעיית השינה והן את הלחצים שתארת-ויתן לך טיפול מתאים יותר. מקווה שתרגיש טוב, אדם.

תנסה קלונקס 2 מ"ג גם מרדים וגם מרגיע מגלגלים מתחת ללשון (לא צריך לשתות) אין תופעות לוואי

..ואולי כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר. תופעות של לחץ כפי שתיארת (עד כדי הזמנת אמבולנס) יכולות לנבוע גם מחרדה שהיא לפעמים אחותו המרושעת למדי של הדיכאון. אינני רופאה כמובן, אבל לא הייתי לוקחת משהו רק כדי להיפטר זמנית מסימפטומים, בלי לנסות ולאתר את מקורם. אגב נוקטורנו..השתמשתי בו מעט מאד. אכן הרדים מהר, אבל השפעתו נותרה גם אחרי שהתעוררתי והייתי מנומנמת שעות רבות. נוסף לכך, גרם לטעם נורא בפה ,גם כן במשך שעות. (מישהו אמר שזהו טעם של עכבר מת. אולי..אם כי מעולם לא ניסיתי עכבר חי :-) תרגיש טוב וטפל בעצמך. מגיע לך, כמו לכולנו. וחג שמח, גם.

עבור חרדות וקיבל נכות או אובדן כושר עבודה או לביטוח לאומי.

פוטרתי מהעבודה עקב החרדות מה התהליך לבקש לקבל נכות או אובדן כושר עבודה אני חבר ותיק במבטחים וביטוח לאומי עד שאני לא יבריא לא אוכל למצוא מקום עבודה לכן לאן פונים והאם יש חברה שעוזרת בייעוץ

תראה אני לא רוצה ליאש אותך אלא להבהיר לך את התמונה בהתאם לידע והנסיון שלי. א . מכיר את ביטוח לאומי מבפנים. הן יעשו את המקסימום על מנת שלא לשלם לך גרוש. הכרתי אנשים במצב פוסטראומטי שתורטרו הלוך ושוב ולא זכו להתיחסות הראויה. במקרה הטוב קיבלו נכות של 0 % בגין חרדה. כלומר לא מצב של העדר נכות אלא נכות בגובה של 10 %. ככלל המוסד לביטוח לאומי לא אוהב רופאים שמעניקים אחוזי נכות בגין חרדות. גם אם תזכה בועדה רראשונה אזי המוסד יגיש עורעור והאחוזים יבוטלו בועדת ערער. כל משאאני כותב כאן בדוק ואמין. ב. אז מה ניתן לעשות ?? כפוסטראומטיבי הסובל גם מחרדות היתי מציע לך לחפש לך עבודה בה תוכל לתפקד ברמה זו או אחרת וללכת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אצל פסיכולוג ולקבל טיפול תרופתי הרגעתי (שלא ממשפחת הבנזודיזפינים ). מנסיון וידע (במיויוחד במצב כיום) אף אחד לא יתן לך אחוזי נכות בגין חרדות אלא באם מצבך חמור במצב יוצא דופן (על גבול ההתפרקות הנפשית ). ג. אם בכך זאת אתה מתעקש להגיש תביע .כדאי לך להכין שיעורי בית. עליך לבדוק את שמות הרופאים שמופיעים בוועדות הרפואיות באזור מגוריך ולהצטייד בחחות דעת פסיכיאטרית מפסיכיאטר מקורב ל פסיכיאטרים הפוסקים בוועדה כך שלא יהיה להם נעים לסתור את חוות דעתו. הרי יד רוחצת יד במקרים כאלה. חוות דעת פסיכיאטרית טוובה עשויה( עלולה) לעלות בין 3000 ש"ח עד 5000 ש"ח לפחות. בכדי שיפסקו 10 % נכות כדאי להצטייד בחוות דעת פרטית בו יצויין כי מצבך הרפואי מתאים ל40- -50 % נכות פסיכיאטרית. גועל נפש נכון ???????? כך פועלת המערכת. סוף דבר... עשה כל מאמץ על מנת לא להזדקק לביטוח לאומי או מבטחים. שיהיה לך בהצלחה בכל החלטה. מסמואל הפוסטראומטי.

שלום לרופא, פניתי אליך בעבר בקשר לתופעת עצירות בשל נטילת זיפרקסה. המלצת על תזונה נכונה כמו פירות יבשים וכו'. הבעיה היא שאני גם חולת קרון (דלקת כרונית במעיים) כך שתזונה כזו לא כל כך רלונטית לגבי וליטול משלשלים גם לא כל כך טוב בשל התמכרות. שאלתי היא: אם נוטלים מינון נמוך מאוד של 2.5 מ"ג זיפרקסה אזי לא תהיה כל כך עצירות? האם זה תלוי במינון? הרי העצירות גורמת לעצלות של המעיים ואיך מתגברים על זה? בתודה, אירית

לאירית שלום, אכן שאלה מעניינת, בדרך כלל מי שסובל מקרון יש לו שילשולים ומעניין שדווקא את הגבת לזיפרקסה בעצירות, האם את בטוחה שיש קשר בין העצירות והזיפרקסה? צריך לבדוק היטב את הזמנים, האם העצירות החלה מיד אחר נטילת הזיפרקסה. בכל אופן העצירות בהחלט תלויה במינון. אני חושב שאפשר ליטול אוכל המביא ליציאות רכות או תה לסוגיו. מה דעתך? דר' גיורא הידש

ערב טוב, האם גידול במוח, לא עלינו, או זיהום יכולים לגרום לשינויים באישיות? מה כן יכול לגרום לשינויים מז'וריים כאלה? מה קורה אצל זקנים? תודה מראש וסליחה על השאלה הלא חגיגית...

הי לגבי זיהום אני לא יודעת, אבל גידול מוחי בהחלט יכול לגרום לתופעות פסיכוסומטיות החל מדיכאון וכלה בהפרעות פסיכוטיות קשות. אם אני לא טועה זה נובע בעקבות פגיעה במערכת העצבים ובנוירוניים.

התבלבלתי לגמרי... אולי אני לא מבינה נכון - אם מישהו נכנס למצב דיכאוני, האם זה נקרא שחל אצלו שינוי באישיות? בהתנהגות? אם למישהו יש הפרעה אפקטיבית, שמתחילה להתבטא החל מרגע מסויים ונמשכת, האם זה נחשב לשינוי באישיות? אם אני כל החיים בדיכאון, אז איפה השינוי, או מי אני בכלל? או - אם לא אהיה בדיכאון - האם זהו השינוי באישיות? קשה לי להבין, מסובך מידי בשבילי... ועוד שאלה: האם גם שימוש מתמשך בחומרים כמו אלכוהול וסמים (שאולי גורמים לאיזשהו נזק מוחי) יכולים לגרום לשינויים ארוכי טווח (או אפילו פרמננטים) של האישיות? מה עם פציעות ראש? שינויים הורמונליים? מחלות שונות? תודה שוב, ומקווה שלא יותר מידי בלבולמוח, שיבולת

וגם את לא עלינו חולת נפש בקטגוריה גבוהה מאוד כנראה פגם גנטי-נפשי-ומיני בעיית זהות דרוש ניתוח לשנוי המין

אשמח לשמוע כל התנסות שהיתה לאנשים איתו, לגבי כל דבר. למשל, לגבי הדברים הבאים, אבל לא רק. 1. האם הוא גורם לישנוניות? האם הוא גורם ליותר עייפות או ליותר אנרגיה? 2. האם הוא עוזר לדיכאון ? 3. האם הוא עוזר להוריד מסטרס ואי-שקט? (אני נוטה להגיב בסטרס לכל דבר) 4. האם הוא עלול לגרום ל"ערפלבמוח" ו"צמר-גפן במוח", לבעיה בריכוז? 5. איך הוא לעומת משפחת ה -SSRI, במיוחד לעומת פריזמה? (למי שהתנסה בשניהם) אני מודה על כל תשובה מראש יערה

יערה שלום יש לי ניסיון עם הכדורים שציינת, שאלותייך מאוד ממוקדות ונכונות, אך כל אחד הוא עולם בפני עצמו וכל אחד מגיב-או לא- בצורה שונה. אני סובל הרבה מאוד שנים מדיסטמיה ושום כדור לא עזר לי, כולל האיקסל. חוץ מתופעות לוואי כמו ירידה בחשק מיני וטעם לא טוב בפה לא חויתי השפעה חיובית כלשהי ,גם לאחר 6 שבועות במינון מכסימלי. אבל כמו שציינתי ,כדאי לנסות, כי כל אחד מאיתנו סובל ומגיב בצורה אחרת. תרגישי טוב

תודה גדי. האם גם אחרים חוו איתו ירידה בחשק המיני? קראתי שאומרים עליו שהוא לא גורם את זה. אוף. כמובן שאנסה לראות איך אני מגיבה במקרה הסצפיפי שלי...

היי לכולם מישהו יכול להסביר לי מדוע לאחר חודש ושבוע של נטילת כדור שלם של ציפרמיל אני עדיין מרגישה זוועה ? הרופא שלי בטוח שהכדור יעזור לי לבעיית התקפי החרדות שהלכה וגברה עם הכדורים , אבל עדיין כל יום דומה למישנהו , ועדיין אני לא מרגישה שום דבר חיובי, אין לי חשק לעבור כדור כי אני חווה תופעות לוואי קשות עם כל הכדורים , (סרוקסט , אפקסור , פרוזק) , יכול להיות שפשוט צריך ךהתעזר בסבלנות ? או שאולי אני מקרה אבוד? אנא תשובתכם ועידודכם. ביי יונית

רק סבלנות ,עוד קצת,,,

תודה רינת , אין לך מושג כמה שזה מעודד, אני יודעת שתקופת ההסתגלות לכדור לוקחת אצלי די הרבה זמן , אבל יש לי המון חברות שהחלו להרגיש את ההשפעה הטובה כבר לאחר 3 שבועות והשיפור היה ממש משמעותי וגם רץ מהר למעלה , ואצלי ישנה די נדנדה , ימים יותר טובים (מעט) וימים ממש רעים , במיוחד בשעות הבוקר עד אחר הצהרים , העניין הוא שאני די סומכת על המטפל שלי , אבל לפעמים נראה לי שאני מקרה אבוד , חלק מתופעות הלוואי כבר עברו , אבל התחושה הכללית היא די רעה , והחולשה הכללית בגוף משגעת אותי . בקיצור אם למישהו יש ניסיון עם הציפרלקס , שיכתוב לי , אולי אני אהיה פחות מיואשת תודה יונית

מה שלומך ? הרבה זמן לא ראיתי אותך בפורום התמיכה. אני מאד מקווה שאת חשה היטב אורית

אבל לא מכירה אף אחת בשם אורית ובטח שלא מפורום תמיכה... תוכלי להגיד לי מי את בבקשה? אולי התבלבלת וחיפשת מישהי אחרת? למרות שאני היחידה שנמצאת בשני הפורומים הנ"ל... מוזר.

לאחר זמן רב של כעסים ועצבנות והתפרצויות בלי שליטה פניתי לפסיכיאטר שאיבחן את הבעיה כדיכאון קל ולחץ הוא נתן לי פאקסט.אני לוקח כדור כבר 3 ימים ומרגיש זוועה-נימנום תמידי,בעיות בנהיגה,רעד בגוף ותשישות כל שעות היום .יש לי מספר שאלות-האם תופעות הלוואי עוברות ומתי,האם כדאי להוריד את המינון לחצי כדור עד שאדבר עם הרופא או להפסיק בכלל,אני מרגיש מאד מוזר לקחת את הכדורים האלה וחושב שעדיף להפסיק כבר עכשיו.אשמח מאוד לתגובות דחופות

אני התחלתי את זה עם רבע כדור, אז מוזר לי שמתחילים עם כדור שלם. כל ארבעה ימים מעלים עוד רבע.

כנ"ל היית אצל רופא? או ווטרינר??

היי בר, לפי דעתי הלא מקצועית, לרוב האנשים יש תופעות לוואי מהכדורים וכנראה שגם לך ולכן אין לך ממה להיבהל. ככה זה בשבוע - שבועיים הראשונים. אח"כ זה עובר ואתה תגיש טוב מאוד וגם את ההשפעות החיוביות של התרופה. אל תשבר ואל תפסיק. אם יש לך חשש כלשהו תמיד תוכל להתקשר לפסיכיאטר ולשאול - רק כדי להירגע... בהצלחה!

לבר, המקרה שמתואר של תופעות לוואי כה קיצוניות אם נטילת התרופה בפעמים הראשונות נשמע כאן פעם ראשונה בפורום מזה כשנה על כדור די נפוץ כפקסאט. מאחר ואני לא רופא לא הייתי ממליץ לך להוריד מינון לחצי כדור כי עדיין יתכנו לך תופעות הלוואי האלו. למרות מה שאמרו כאן קודם של להתחיל בחצי ולעלות לאט לאט ל כדור זה אכן נשמע הגיוני במקרה הזה,אך הרופא לא חשב כך ולכן אני חושב כי ממילא הכור עדיין לא נקלט בגוף ולכן כדאי להפסיק מיידית את נטילתו עד לברור עם הרופא. בכל מקרה נראה לי כי תופעות הלוואי יעלמו עם הפסקת השימוש בכדור ממש לאחר יום או יומיים. בכלל אני מאמין כי ד"ר הידש יתן כאן עצה טובה יותר מכולנו למקרה מיוחד זה ,לכן כדאי לך לעתעדכן בפורם מעת לעת עד שד"ר הידש יענה. תרגיש\י טוב, גיא

כעיקרון הצ'אט מתקיים בכל יום ג' בשעה 21:00 אבל השבוע החלטנו לדחות אותו, בגלל יום הזיכרון ויום העצמאות, ליום ה' בשעה 21:00 ! הצ'אט מתקיים בצ'אט הבסיסי שלי נענע http://chat.nana.co.il/ בחדר 'אני חרד'. כולם מוזמנים, גם משתתפים חדשים בפורום, וגם ד"ר הידש ! ערב נפלא ומתוק לכולם, יפעת.

אני סובל מתסמינים גופנים לפעמים דופק גבוה קצת זעה ולפעמים אפילו רעד לוקח 0.5 מ"ג קלונקס ו30 מ"ג סרוקסט ומצב רוח לא יציב היתי רוצה תגובה או להיכנס לצאט להית

הצ'אט נועד לתמיכה אחד בשני ולא כדי לייעץ לך לגבי טיפול רצוי או שינוי טיפול, ולכן את שאלתך היית צריך להפנות לד"ר הידש ולא אליי. אני ממש לא יכולה לתת לך תשובה למרות שגם אני משתמשת בסרוקסט ולעיתים ממש רחוקות גם בקלונקס אצל כל אחד התסמינים שונים והחרדה שונה. תשאל את חוו"ד המקצועית של ד"ר הידש. בהצלחה ותרגיש טוב, יפעת.

שלום ד"ר, א. על-פי התפיסה המקובלת כיום (לא בעבר!) האם "הפרעת אישיות" היא סוג של מחלת נפש ? (כדי לחדד ולמקד את השאלה אני מתעניינת בשלוש הפרעות ספציפיות: הפרעת אישיות פרנואידית+בלתי-בשלה+היסטרית.) אנא ממך, על תענה לי כי אין חשיבות להגדרות כאלו או אחרות, או שמה שחשוב זאת תפיסת החולה את מה שקורה לו. אני מחפשת תשובה חד-משמעית, ברורה, ו"מקצועית". ב. לפי מחקרים ו/או נסיונך המקצועי, האם ניתן "להחלים" מהפרעות אלו (אינני מתכוונת להקלה בתחושות החולה, אלא היעלמות קווים והתנהגויות בעייתיים, כמו שנזלת מופיעה ונעלמת!), או שמדובר בהפרעה המלווה לכל אורך החיים ? ג. מהם הטיפולים האפשריים במצב זה, ובממוצע (כן, קיימים הבדלים אינדיבידואלים בין מטופלים, לכן שאלתי מראש על הממוצע) - תוך כמה זמן עשוי אדם (בראשית שנות השלושים) "לחזור למוטב"...? תודה מראש.

מופרעת שלום הפרעות אישיות כמו אנורקסיה אינן מוגדרות כ מחלה לצורך ביצוע החוק לטיפול בחולי נפש. דהיינו אי אפשר לבצע אישפוז כפוי בגינן ואין בגינן שיחרור מהעמדה לדין במקרה של עבירה על החוק. הפרעות אישיות כן עלולות/עשויות להצדיק קבלת קיצבת נכות בגין פגיעה ביכולת תיפקודית הטיפול בהפרעות אישיות הוא בדרך כלל בפסיכותרפיה שאול

על פי מיטב הבנתי.. כל העניין של הפרעת אישיות היא באיזו חומרה היא קיימת דהיינו כמה היא מפריעה לך בתפקוד היומיומי או מה נפגע , על מה את מוותרת בחיים בגלל אותן מגבלות של ההפרעה. קשה לי להאמין שמישהו באמת יכול " להפוך את עורו" ויכול להיות שיהיו כאלו שיחלקו עלי. ולכן אני חושבת שמטרותיה של הפסיכותרפיה איזושהי זה לתת לך את הכילים כן להתמודד עם החיים במסגרת המגבלות. ושוב אני חוזרת , אני בטוחה כי יש החולקים עלי .. אבל ככה אני רואה את הדברים. מהצד ה"מופרע" שלי....

ערב טוב, לא תאהבי את זה כל כך, אבל, אולי באמת לא כדאי להיתפס להגדרות... אם תרצי, באמת אפשר למצוא לכל אחד מאיתנו איזושהיא "הגדרה", גם ל"נורמלים". הרי אף אחד אינו מושלם. (מה זה מושלם, בכלל?) העניין הוא לשפר ולנתב את הדברים לכיוון המועיל ביותר, כפי שטוענת miss pigi. שיהיה לנו יום רגוע שיבולת

שלום רב, הפרעות אישיות בהגדרה אינן מחלות נפש!! לא מבחינה מקצועית ולא מהבחינה המשפטית. ועכשיו מעט הסבר. לכל אדם ישנה אישיות מסויימת ודפוסי התנהגות/התמודדות מסויימים. כאשר הדפוסים הללו נעשים קיצוניים יותר אז הם מוגדרים כהפרעות אישיות. כלומר ההבדל הוא בעוצמה ובקיצוניות. כולנו חשדניים מעט וחוששים, כאשר משהו בטוח שכולם נגדו (ואין מדובר במחשבות שווא) אז מדברים על הפרעת אישיות פרנואידית, וכך עם אנשים תלותיים. כולנו מעט תלותיים ומחפשים חום ואהבה. כאשר אדם אינו יכול להתרחק מהבית מאמא שלו אז מדובר על הפרעת אישיות תלותית. ההבדל הוא רק בחומרה. לכן הטפולים בהפרעות אישיות די קשים ולא תמיד ניתן לשנות את האישיות של האדם. הטיפול הוא בעיקר בשיחות-פסיכותרפיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תלישת שערות בצורה אובסיבית מהאף מראה על הפרעה כל שהיא, מה הטיפול לכך? היכן ניתן לקרוא מאמרים על הנושא.

שלום שמיל, איני יודעת אם תלישת שערות מהאף דווקא קשורה לזה (איני איש מקצוע...), אבל, התופעה של תלישת שיער נקראת טריכוטילומניה (Trichotillomania): טריכוטילומניה היא סוג של פגיעה עצמית שמתבטא בתלישת שיער, יש לה סיבות נפשיות וכדי לברר אותן יש להיעזר בטיפול ע"י איש מקצוע. תוכל למצוא, בין השאר, מידע גם כאן באתר: http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=22178&t=22090 http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=14767&t=14581

לשמיל שלום, תלישת שערות ותלישה מהאף הם הפרעות בשליטה על דחפים. כלומר אם ישנו דחף לתלוש שערה ואחר כך מרגישים הקלה מסויימת אז מדובר על קבוצת הפרעה זו של שליטה על דחפים. הטיפולים הם בעיקר בשיחות ולעתים גם תרופות לפי המצב הכללי של האדם. קודם כל יש צורך באבחון מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי המלצה ליטול לראשונה בחיי תרופה פסיכיאטרית. איך מתמודדים עם המצב החדש של תרופה שמשפיע על המוח? חשבתי לעצמי, הרי מה שמגדיר אותנו כבני אדם להבדיל מחיות זה בדיוק המצב המנטלי שלנו. איך מתגברים על התחושה שמשהו חיצוני לנו, שאין לנו שליטה עליו, משפיע איך נרגיש, כמה נשמח וכמה נתלהב מדברים. נראה לי שינוי תפיסתי שמאוד קשה לקבלו. החלטה ליטול תרופה כזו נראית לי כל כך משנה את התפיסה של העצמי, לא? מה דעתכם? ניסיונותיכם? תודה

דבר 1 - אני לא רוצה לאכזב אבל לא ברור לי מה הפסיכיאטר רצה. celexa בכלל לא נמצאת בארץ. במקומה קיים כדור מקביל בשם ציפראמיל עם אותו חומר פעיל citalopram או cipralex (בו יש רק את החלק הפעיל של ה-citalopram ). הכדור הוא הכי ספציפי בפעולה שלו וגורם לסרטונין- שהוא החומר במוח שאחראי על המצב רוח שלנו, להשאר יותר זמן=לגרום לשיפור מצב הרוח שלנו. לוקח בין שבועעים לחודש להרגיש את ההשפעה המלאה של הכדור ויש כל מיני תופעות לוואי, לא כולם "חוטפים" את כולן, או באותה חומרה. תופעות לוואי מופיעות בעיקר בתקופת ההסתגלות לתרופה ועוברות בהדרגה עם הזמן. אם הן לא עוברות, אפשר להחליף טיפול.

לדן שלום, אני מעדיף שיענו לך אנשים שנוטלים תרופות ועם נסיון אישי ובהחלט מוזמנים להגיב. אני אנסה מעט להרחיב את הנושא. מה דעתך על אלכוהול המשפיע על החשיבה והרגש? בעולם הוא מאוד נפוץ כידוע שלא נדבר על סמים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

צר לי אך לא הבנתי את תגובתך. אני נמצא כעת בחו"ל ואני מבין שהתרופה אינה קיימת בארץ אך ממה שהבנתי היא שייכת למשפחת הסרטונין (פרוזק וכו). אשמח לקבל חוות דעתך, במיוחד לעובדה הבאה: הסימפטומים היחידים שאני חווה הם העדר עניין ומצב רוח (ברמה לא מבוטלת) ויקיצה מוקדמת. כל השאר אינם קיימים בי. כיצד עליי להחליט אם אני במצב "הכרחי" לנטילת התרופה. תודה

למשתתפי הפורום שלום לאחר ביקור אצל פסיכיאטר הומלץ לי לקחת תרופה בשם CELEXA. מה ידוע על תרופה זו? כמה היא נחשבת אפקטיבית? הפסיכיאטר שלי אמר לי שהיא יכולה לעזור כבר בתוך פרק זמן של כשלושה-ארבעה ימים, האמנם נכון? הבנתי שלכ- 25% מהמשתמשים בה יכולים להיות תופעות לוואי, הדבר די מרתיע אותי. אשמח לתגובתכם. תודה

לדן שלום הסלקסה היא למעשה Citalopram, אבל רק החלק הפעיל בתרופה ובכך הוא שונה מהרסיטל=ציפרמיל, המוכר כבר. הסבר מדוייק על ההבדלים תוכל למצוא בפורום אם תכנס ל"חפש", כתבתי על כך לפני כשבוע. לפי המחקרים שביססו את הכנסת התרופה ל FDA וארה"ב, הדברים שכתבת נכונים, עדיין יש מעט ניסיון עם התרופה בעולם ובארץ. באופן כללי לתרופה יש מעט תופעות לוואי ורוב הנוטלים אותה אינם סובלים מתופעות לוואי. אשמח אם תעדכן אותנו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה. אעדכן.

יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו, הנאמנים והאמיצים חילי צבא- הגנה לישראל וכל לוחמי המחתרות והחתיבות הלוחמים במערכות העם, וכל אנשי קהילית המודיען והבטחון ואנשי המשטרה אשר חרפו נפשם במלחמה על תקומת ישראל, וכל אלה שנרצחו בארץ ומחוצה לה בידי מרצחים מארגני טרור. יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה. יהיו גבורי מלחמות ישראל עטורי הניצחון חתומים בלב ישרלאל לדור דור. מדליקה נר זיכרון

לזיכרם של הגברים הנשים והילדים שנרצחו בפיגועיי טרור מבית על ידיי אנשים ,שכנים, מכרים, חברים או בניי משפחה ולזכרם של כל אותם אלא שנרצחים מדיי יום ביומו פה באדמתיינו בתאונות הדרכים ולזיכרו של אילן רמון שאם זכרוני לא מתאה אותי צה'ל לא מוכן לאכיר בו כחלל צה'ל יהי זיכרם ברוך

מצטרפת לכל מילותייך בואו נתייחד כולנו לזכר הנופלים- יהי זכרם ברוך

האם קמצנות קיצונית שברור שהיא מוגזמת ופתלוגית וברור שהיא מפריעה לאדם לתפקד בחיים האם יש הפרעות נפש שיש בהן סבירות גבוהה יותר מהפרעות נפש אחרות לשכיחות מסוימת של הפרעת קמצנות עודפת שכזו שמפריעה לתיפקוד האדם ומובילה אותו בקלות לרוע לב. באיזה הפרעות מדובר ? והאם יש לקמצנות לא נורמלית כזאת טיפול תרופתי שאפשר לנסות ועל איזה טיפול תרופתי מדובר ?

לגלית שלום, יש תשובה לשאלתך. עם זאת לעתים כאשר השאלה היא לגבי אדם אחר אני מעדיף שלא לענות מפני שאיני יודע לאן הדברים יתגלגלו ואיני רוצה להזיק. מצטער שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אומנם זה מביך אותי לדבר בגוף ראשון אך הבאדם הקמצן הוא אני. אני מכירה אותך מהרצאות שנתת ברדיו ברשת א ואני מבינה שאתה מכיר המון מאמרים בפסיכיאטריה. ואני תמיד רציתי לשאול אותך שתפנה אותי למאמרים שעוסקים בטיפולים תרופתיים להפרעה כמו שלי . שאלתי השניה היא לאיזה הפרעות נפש אחרות אפשר להשתמש בתרופות כאלה.?ושאלתי השלישית היא איך קוראים להפרעה כזאת בפסיכיאטריה ? תודה

כשצילצלת רעד קולך ואני ידעתי שאני אבל בגללך ולא היה לי צורך לשמוע את דברך כי כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאני אבל בגללי ולא היה לך צורך לשמוע את קולי כי כשצלצלת רעד קולך ואני ידעתי שאת כבר אינך נתן זך שירים שונים

ממש יפה!!!!!!!!! עדי

השיר מצמרר וכואב. שיר יפה

אני נשואה כבר 12 שנים ואין לנו ילדים בגלל הבעיה שלי . הבעיה שלי היא שתמיד היו לי עכבות במין ומחסומים שמחשבות על המין הם בגדר תעוזה שצריךאומץבשביל להרשות לעצמי להעיז בכלל מלכתחילה להשתחרר. הלכנו אני ובעלי לטיפול זוגי היחסים בינינו תמיד היו מצויינים לא גדלתי בבית דתי וההתיעצויות הצביעו על כך שאני צריכה טיפול סקסולוגי לאחר מכן ראו שאני לא בשלה לטיפול כזה ושאני צריכה לגשת לפסיכולוגים אכן הלכתי לפסיכולוגים קיבלתי שיחות פסיכותרפי ושילמתי המון כספים עבור טיפולים מן הסוג הזה למעשה התרוששנו מכל הניסיונות שלא הצליחו. כל פסיכולג שהייתי אצלו אמר לי שאחרי שניסיתי טיפולים כאלה ואת הכל אין סיבה שלא אנסה טיפול תרופתי -פסיכיאטרי.עלי לציין שאני ובעלי היינו לפני כמה חודשים בחוץ לארץ והלכנו גם לרופא פסיכיאטר {בחו"ל}והוא נתן לי כדור שמאוד עזר לי לבעיה הזאת אני לא יודעת את השם של הכדורים ואין לי אפשרות לברר זאת.אבל אני זוכרת שהוא אמר לי "הכדור הזה יעזור לך להרשות לעצמך להעיז לחשוב על הכל" וכששאלנו את המזכירה היא אמרה לי שהכדור הזה מוריד את האצטילכולין במוח{אני חושבת }ואת תשכחי מהעכבות ומהמחשבות שלך. ואני רוצה לשאול איזה קבוצות תרופות עשויים להתאים למקרה קיצוני כמו שלי ולעזור לי באמת לשכוח ולהעיז ולהרשות לעצמי להעיז לחשוב על דברים נועזים ? אני מאוד מבקשת תשובה כי מעניין אותי איזה קבוצות תרופות מהפסיכיאטריה עשויות להתאים בהנחה שאין מחלות נפש או הפרעות נוספות חוץ מהבעיה הזאת . אם יש כאלה הרבה אז אודה אם תציין אפילו רק כמה מהן. תודה ובברכה אפרת

לאפרת שלום, איני יודע איזה כדור הפסיכיאטר רשם, אולי אפשר להשיג את הטלפון שלו או כתובת הדוא"ל שלו ואז לברר יותר פרטים. אם את תמצאי את הכתובות אני מוכן לכתוב או לדבר אתו. החשיבות של חיי המין בודאי רבה, אולם אני לא מבין את הקשר בין ההריון והמין. כיום אפשר די בקלות להכנס להריון בהפריה מלאכותית ובמיוחד אם מדובר מהזרע של הבעל. האם בדקתם כיוון זה? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לצערי לא הצלחנו לאתר רמז לכתובת או לפרט שיהיה אפשר לאתר את הרופא וזו בעיה למרות שאפילו שאלתי חוקר הוא אמר לי שאי אפשר לאתר. לגבי האפשרות של ההפריה ההפריה החוץ גופית אני התלבטתי כל השנים בתקווה שאני אתגבר על הבעיה שלי אבל ככל שעוברות יותר השנים אני יותר מתייאשת מלנסות לפתור אותה ומעדיפה את דרך הקיצור להריון וזה מה שנעשה -הפריה חוץ גופית. החשיבות של חיי מין היא חשובה לא רק בשביל להיכנס להריון אלא בשביל עוד המון דברים נוספים וזה חסר לי. בשאלה שלי שכחתי לציין שניסיתי לקבל כדורים להגברת החשק המיני כמו טסטוסטרון וכל מיני דברים דומים כמו ויאגרה למרות שרמות ההורמונים בדם אצלי תמיד תקינות אך כאמור שום דבר לא עזר. אינני מצפה כמובן שתגלה בול איזה כדור הפסיכיאטר מחו"ל נתן לי אך שואלת את השאלה באופן עקרוני איזה קבוצות תרופות וחומרים גנריים מתחום הפסיכיאטריה עשויים אולי לפי דעתך להתאים לבעיה זו שהצגתי ולגרום לשכוח מהעכבות שלא מרשות לי להעיז לפנטז על מחשבות נועזות באופן כזה שאשכח כבר שהן נועזות ? שאלתי היא עקרונית במצב כמו שלי שבאמת כל הטיפולים נוסו{בין השאר שיחות פסיכותרפיה סקסולוגיה גניקולוגים והכל}ואין לפסיכיאטריה ותרופות אין ברירה והן מחייבות להכריע בשאלה איזה חומרים גנריים עשויים אולי להתאים לבעיה כזאת או דומה לה. אני מאוד אשמח אם תשיב מהידע שלך בפסיכיאטריה .

מבקש חוות דעת על מרוניל 75 מג חצי כדור פעמיים ביום בוקר+צהריים מה ידוע? תופעות לוואי?ניסיון?

מי את שתגידי לאנשים מה לקחת ומה לא לקחת??? חתיכת שרמוטה זקנה בקושי גמרת בית ספר עממי ואת מרשה לעצמך פה כאילו את מינימום פסיכיאטרית מחוזית תחזרי לקחת את הפרפנן שלך כי נראה שהיום את צריכה את זה יותר מתמיד איך נותנים לפסיכית כמוך להסתובב חופשית? את הרי מסוכנת לציבור צריך לכלוא אותך במחלקה סגורה לצמיתות- אולי הידש יכול לסדר משהו -:)

הרחבה: זוהי תרופה ישנה, שהיא בעצמה גורמת לחרדות קשות, ולתופעות בלתי נעימות עד מאוד שקשה לתארן במילים. במקרה הגרוע ביותר, יש לקחתה יחד עם תרופת הרגעה רצוי מאוד פרפנאן. שהיא עצמה תרופה ממכרת לאורך זמן ותגרום לתופעות לא רצויות בעתיד. וכך לגבי כל תרופת הרגעה אחרת. שמע עצה טובה מבעלת נסיון מר , אל תיגע בזה, שומר נפשו ירחק. שוב התרופות הישנות האלה, חפש רופא שמאמין בתרופות החדשות והמקובלות היום. נילי.

למאור שלום, אומנם מרוניל היא מהדור הישן של התרופות נוגדות דיכאון אולם היא יעילה כמו התרופות מהדור החדש. ההבדל הגדול הוא ריבוי של תופעות לוואי. עם זאת התרופה מרגיעה יותר ולעתים היא עוזרת. אבל כידוע תופעות לוואי הן דבר אינדיבידואלי ובעבר השתמשנו הרבה מאוד במרוניל ורבים מהנוטלים לא סבלו מתופעות לוואי. עד היום מקובל לעתים רחוקות כאשר התרופות האחרות לא עזרו להשתמש במרוניל מהדור הישן. לתרופה יש השפעה מרגיעה ולעתים עוזרת לישון. תוכל למצוא חומר נוסף בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ואני חוזרת ואומרת לך,- עברתי איתה חווייה מזעזעת, סיוט של ממש,- אל תיגע בה!!! זכור, הזהרתיך.

ובכל מקרה ובשום פנים,- לא בפני עצמה. אלא בצירוף תרופת הרגעה. אבל רק במידה שממש ממש אין ברירה, (מקרה שלא ברור לי למה צריך לקרות).

ספירט לחיטוי הפה לא יזיק.

זה מה שנאמר: "פני הדור כפני הכלב". רק למי שמבין.

לאיזה הפרעות נפש אפשר לקשר התנהגות של אדם שכשמבקשים ממנו לחתום על מסמך שנועד להחזיר דברים שלא שייכים לו אז הוא עושה הצגות כדי שיחשבו שמנסים "לדפוק"אותו כדי שהעורך דין לא יחתים אותו ונהפך לרציני שחושב הרבה וכל מחשבתו היא איך להפיל אותך בפח ואז כשיוצאים מהעורך דין אז הוא חוזר לעצמו וצוחק לך בפרצוף .ויש לו תאווה שהכל יהיה רשום על שמו.אדם ערמומי ורמאי עם מחשבה כבדה של איך להפיל בפח ולא לחתום.אז שאלתי היא באיזה הפרעות נפש התנהגות כזאת יכולה להופיע ? שאלתי השניה היא איזה קבוצות תרופות ןשמות של חומרים גנריים עשויים פחות או יותר להעלים התנהגויות כאלה ולהקל ממנו את מחשבותיו הערמומיות {שכל מטרתן היא כפי שתואר והיא בוודאי מכבידה וכבדה ומזיקה לו ולאחרים}וניתן להשמתש בהם לצורך החזרת הכספים אצל העורך דין? אשמח אם תפרסם את תשובותיך כאן בפורום הזה.

למעיין שלום, את יכולה להסתכל על תשובתי לגלית ואני בדעה שעדיף להמעיט בתשובות על שאלות לגבי אדם שלישי. בכל אופן יתכן שהאדם רוצה להרויח כסף, או ביושר או לא, כאן בודאי שלא מדובר על בעיה נפשית.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לבעלי יש אח עם מחלת נפש (אינני יודעת איזו) ברצוני לדעת האם מחלת נפש היא תורשתית? האם ישנן בדיקות לאיתור מחלת נפש לעובר (בדיקת מי שפיר, לדוגמא), וכן לבנינו. תודה על התיחסותך, הילה

התורשה תלויה בסוג המחלה. אין בדיקה לזיהוי גן בעוברים וגם לא במבוגרים. העובדה שיש תורשה לא אומרת בהכרחת שהפוטנציאל יבוא לידי ביטוי. אם תדעי מהי המחלה נוכל לספק סטטיסטיקה .

את יכולה לקבל יעוץ גנטי בכל מרכז רפואי אבל צריך גם שיתוף פעולה מצד החולה עצמו, כולל וויתור על סודיות רפואית שלו (לעניין זה בלבד). בהחלט מומלץ לגשת ליעוץ גנטי אם הדבר יתאפשר.

להילה שלום, קיימת העברה תורשתית של הפרעות נפשיות, כמובן שלכל הפרעה התורשה והשכיחויות שונות. לצערי אין עדיין בדיקה גנטית שאפשר לבצע כדי לדעת אם לעובר תהיה בעיה. לעשה ברוב ההפרעות הנפשיות הילד צריך לגדול ורק בסביבות גיל 20 אפשר לדעת אם ישנה בעיה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

במשך 7 החודשים האחרונים לקחתי לוסטרל באופן קבוע... בשבוע האחרון פספסתי מס ימים(6),מסיבות השמורות עימי ,שמתי לב שבימים האחרונים אני מרגישה לא טוב סחרחורות איבוד שיווי משקל וכאבי ראש חזקים דברתי אתמול עם הפסכיאטרית והיא המליצה לי לרדת לחצי כדור ,יש לציין שמבחינה נפשית אני מרגישה מצויין האם יתכן שברגע שהפסקתי בפתאומיות את לקיחת הכדור צצו כאלו תופעות לוואי...היום חזרתי לקחת חצי כדור ליום האם זה בסדר לחזור אחרי קרוב ל6 ימי הפסקה... אשמח לשמוע תשובה תודה .

הסיבה לאותן "תופעות גמילה" אלו היא כי בגוף ובמוח יש מה שנקרא הומאוסטזיס, שיווי משקל מסויים, התרופה במטרה לשפר את המצב הנפשי מפרה הומאוסטזיס מוחי וגופני ולכן נדרש זמן על מנת שהגוף יגיע לאיזון מחדש, התהליך לוקח בממוצע כחודש. על מנת להקל על הגוף "להתרגל" להתחלה או להפסקה של תרופה חדשה מומלץ לעשות את הדבר בהדרגה ככל שניתן. חזרה למינון של חצי כדור נראה מתאים למצב שבו את נמצאת.

לשושה שלום, לדעתי הפסקת את הכדור מוקדם מדי למרות שיתכן שסבלת מתופעות לוואי של הלוסטרל עוד טרם ההפסקה. את סובלת כנראה מתופעות שקיימות לעתים כאשר מפסיקים את הטיפול, כדי להרגיש טוב יותר אפשר לחזור ללוסטרל לזמן קצר במינון יותר נמוך. כלומר בכל מקרה כדאי להפסיק באופן הדרגתי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! יש לי ביעה-התקפי מיגרנות,אבל מה שמוזר שהתקף מופיעה כול פעם שאני הולכת ללימודים שאני אהבת(אין גורם לחץ). אם זה חופשה ואין לימודים אז יש לי מיגרנה בשישי שבת או כשאני ובעלי נושעים לנופש. בקיצור מיגרנה מונעת ממני להנות ולהתקדם בחיים. האם טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי יכול לעזור במקרה שלי?

לקרן שלום, בהחלט יש קשר בין מיגרנות ומצב נפשי. המיגרנה ידועה כמחלה פסיכוסומטית, כלומר גורמים נפשיים משפיעים על הופעתה ועל עוצמת הכאבים ומשכם. העובדה שאת ערה לקשר בין גוף לנפש היא החשובה ביותר, כעת כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ומשם לטיפול. איכות החיים שלך עשויה להשתפר מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי לכולם היום הייתי שוב אצל הראומטלוג. לפני כשבועיים כשהרגשתי רע הוא קרא לי אליו ואז עשיתי את כל הבדיקות והוא ביקש לחכות להיום כשיהיו את התוצאות. היום נסעתי ולצערי התשובות לא כל כך טובות. השורה התחתונה היא שאני צריכה לשוב אל הסטרואידים , משהו שכל כך רציתי להימנע ממנו. להגיד לכם שהמצב רוח שלי נפלא- אז לא! גם בגלל שאני קצת מודאגת אבל בעיקר בגלל הסטרואידם. אני מנסה לעודד את עצמי ולהגיד שזה זמני ( כי בנתיים עשיתי עוד בדיקות דם היום והוא אמר לי לחזור בעוד חודש) אבל לעיתים הכעס משתלט. אני מקווה שיהיה בסדר ( ומקווה שלא התבכיינתי יותר מידי) אוהבת את כולם,אריאל

לאריאל שלום, נראה כי התחושות הלא טובות שהיו לך בזמן האחרון יש להם הסבר וזו דווקא בשורה חצי משמחת. אומנם חבל שיש פעילות של הלופוס אבל לפחות מבינים מדוע את מרגישה פחות טוב ויש טיפול. מניסיוני הטיפול עם סטרואידים הוא יותר טוב ופחות מזיק ממה שמייחסים לו. הרופאים קצת פוחדים מסטרואידים יותר מדי. ישנם אנשים שאין להם תופעות לוואי, כמו כן הרבה פעמים מרגישים טוב מאוד עם סטרואידים גם מהבחינה הגופנית וגם הנפשית. כיצד הרגשת בפעם הקודמת שטופלת עם סטרואידים? אני מבין שגם בכנס בתל-השומר לא התעודדת יותר מדי... אבל אני מקווה שתתחזקי והדברים יהיו יותר טובים. שיהיה רק טוב הידש

ד"ר הידש המקסים, תודה על העידוד. בפעמים שעברו שלקחתי סטרואידים לא נגרמו לי תופעות לוואי חמורות חוץ מהעלייה במשקל וההתנפחות. את שאר תופעות הלוואי עוד הצלחתי לסבול אבל זה שבר אותי. הסתכלתי במראה ופניי היו מנופחות וזה הכאיב לי והרס את כל דימויי העצמי. המזל שלי הוא שעכשו אני מקבלת מינון יחסית קטן ( 20 מ"ג) ולתקופה קצרה אז זה מה ששומר על האופימיות שלי לגבי הכנס, האמת שזהו הכנס השני שאני משתתפת בו ואני באה לשם יותר במטרה חברתית מאשר משהו אחר. נכון שחלק מההרצאות לא היו מעודדות אבל היה נחמד מאוד לפגוש את האנשים מהפורום שלנו שרצו לחשוף את עצמם וישבנו בהפסקות ודיברנו. לא חזרתי מפוחדת או מאוימת פשוט זה היה יום עמוס יהיה טוב ושוב תודה על הכל שלך, אריאל

מה שלומך? לגוף האדם יש עליות וירידות. יש ימים שהכושר הוא גבוה, ויש ימים שהגוף בשפל . אני מקווה, שהרגשתך תשתפר, ותתחזקי. תשתדלי, להשקיע בתזונה נכונה, בספורט, ולחזק את הגוף והנפש. איך היה הכנס בתה"ש? הבנתי שבהרצאות נתנו כל מיני מנגנוני הגנה,כהומור? מה היו הנושאים של ההרצאות ומי היו המרצים?

היי אני רואה שנושא של ההומור תפס תאוצה ובצדק. לני רביץ (האבא של הרביצ"ים), עוסק בזה שנים רבות ולאחרונה כתב שני ספרים בנושא של הומור וטיפול שהפכו לרבי מכר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי יעל תודה על העידוד. אם תכנסי לפורום של אירגון חולי הלופוס תראי שם עידכונים לגבי הכנס שהיה. אם עדיין תרצי פרטים אשמח לתת לך אותם או פה או דרך האימל ביי בנתיים

גם אני מקווה שהכל יהיה בסדר ושהתוצאות הבאות יהיו יותר טובות מאלה ושתפסיקי לקחת את הכדורים האלה... אבל מאחר וכרגע אין לך ברירה אני מקווה שתתעודדי ותקחי אותם למרות הכל כי זה יכול רק לעזור לך. רק שתדעי בכלל לא התבכיינת לנו יותר מידי, ואם לא נתבכיין פה אז איפה כן? ;-) אני מאחלת לך רק בריאות!!! זה הדבר הכי חשוב, את כל השאר את יכולה להשיג לבד כי את באמת מוכשרת, חכמה ומתוקה. אני שולחת לך המון חיבוקים מעודדים, יפעת.

יפעתוששששששששששששששש את מקסימה מתוקה- תודה מה שלומך? לא אמרת לי אם נתת שם לציפור? איך אתם- התאקלמתם יחד? אוהבת, אריאל

אריאל יקרה, מחזיקה לך אצבעות להמשך קל יותר ומצטרפת לחיבוק הגדול של כל קודמיי. מקווה שתעברי את התקופה הקשה בגבורה ואני סמוכה ובטוחה שתעשי זאת! החזיקי מעמד, כולנו איתך, שיבולת

אני מנסה להשיג מידע לגבי כדור בשם סאנט שאמור להיות כדור חדש שנוטלים פעם בשבוע לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. האם יש דבר כזה ואם כן מה שמו הכללי כך שאוכל לחפש אודותיו בנבכי הרשת. תודה רבה.

לאדם שלום, איני יודע לאיזו תרופה אתה מתכוון. התרופה החדשה היחידה שאני מכיר היא פרוזק אשר נוטלים פעם בשבוע. תנסה להכנס לאתר של חברת LILLY אולי תמצא שם את התרופה. אם יהיה לך את השם בלועזית אז גם אני אחפש במקורות שלי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בכדורי אנאפרניל ניסיתי בעבר פווקסיל,פרוזק. סרוקסט. ללא הועיל, לאחרונה שמעתי אודות תרופות חדשות כמו. איקסל ואפקסור. שאלתי האם הם דומים לאנאפרניל? והאם תופעות הלוואי שלהם פחותות והאם יש אולי עוד תרופות חדשות שלא שמעתי עליהם יש לציין שאני מטופל בתרופות כבר 15 שנים ועד היום האנאפרניל היה היחידי שעזר לי במידה חלקית.

שלום רב, אנפרניל היא תרופה מצויינת ויעילה אולם לעתים יש לה תופעות לוואי. אם אין אצלך תופעות לוואי אז בהחלט אפשר להשתמש באנפרניל, ולפי המצב אפשר להעלות במינון. אפקסור ואיקסל דומות לאנפרניל בכך שהן פועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין, אם אינך מרוצה מהטיפול באנפרניל אפשר לנסות לעבור לאפקסור. כמובן שישנה גם הרמרון אשר פועלת במנגנון מעט שונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לי דווקא האפקסור מאוד עזר

בזמנו רשמת כאן שם של תרופה מרגיעה שאינה ממכרת. (שכתבת כי ניתנת לתינוקות לעיתים). האם תוכל לציין שוב את שמה? בתודה מראש, נילי.

לנילי בכיף, פנרגן אשר נקראת גם פרומטזין. בהחלט מומלצת, ישנם כדורים של 25 מג' ויש גם של 50. הפרנגן אינה ממכרת. שיהיה רק טוב ושמחה הידש

הכדור ניתן ללא מרשם?

האם יש מחקרים המראים על בריאות האשה לאחר הלידה וסיכוייה לקבל התקף?

לחנה שלום, ישנן עבודות בנושא, למעשה גם עבודת הגמר שלי לפני שנים רבות עסקה בנושא. תחילה בדקנו את שכיחות מצבים פסיכוטיים אצל נשים הסובלות מסכיזופרניה ואחר כך עקבנו אחרי הלידה. בזמנו במחלקה בעפולה אשפזנו את האם עם התינוק כדי לשמור על הקשר ביניהם. מאז בטח יש חומר נוסף בנושא. אם תפרטי יותר אשמח להוסיף שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מפרטת:בת 30,חוויתי 3 התקפים, 5 שנים אחרונות לא היה התקף, מטופלת פרפנן 6mg יוצי.בתהליכים להכנס להריון. האם קיים הסיכון שכתוצאה מההריון והשתוללות ההורמונים יבוא גם התקף ? מה הסיכוי ? מה עלי לעשות עלמנת למנוע ככל האפשר?

נפתח פורום חדש עבור מתמודדי הפרעת ה-OCD. המטרות שעמדו לנגד עיני בפתיחת פורום זה, הם: 1. עידוד פריצת חומות ההסגר, בה נמצאים חולי ההפרעה. 2. נסיון לתת זויות הבנה של הOCD מנקודת מבט אישית וחווייתית. 3. הנה כתובת הפורום: http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=98 אשמח לראותכם בין המבקרים והפעילים. רועי משגבי מנהל הפורום

לרועי שלום, רק עם הזמן תראה ותדע עד כמה הפורום חשוב. כעת רק עברתי שם אבל בהחלט אבקר בזמן הקרוב באופן יותר מעמיק. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

כל הכבוד על היוזמה. בהחלט אשמור על קשר עם הפורום. הגיע הזמן שגם בישראל יהיה מקום שאליו יוכלו חולי ה-OCD לפנות.לידיעתכם קיים אתר באינטרנט של ה-OCF שזו עמותה לחולי OCD ובה מתפרסמים מחקרים ומאמרים בנושא ה-OCD.

האם פלוטין (פלואוקסטין) נחשבת לתרופה שמגבירה הנטייה להשמנה? האם היא פחות משמינה מנגזרות אחרות של פרוזק? האם זה קשור למינון? אם כן, אני לוקחת את המינון המינימלי - 20 מ"ג ביום - מה הסיכוי שבמקרה הזה אשמין? איך מתבטאת ההשמנה? האם בהגברת התיאבון שגורמת לאכילת יתר או שבהגברת הנטייה לאצור נוזלים?

לקארין שלום, פלוטין היא פרוזק רק בית חרושת אחר. בדרך כלל פרוזק (=פלוטין) אינו גורם לתיאבון מוגבר והשמנה אבל לעתים אחרי תקופה של שימוש, אחרי מספר חודשים עלולה להיות עליה במשקל בגלל שאוכלים הרבה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקח לוריבן (10 מ"ג פעם אחת בלילה) ודרלין 10 מ"ג פעמים ביום לטיפול בחרדה חברתית. אני גם סבל מאלרגית אביב ורציתי לשאול אם אפשר לקחת בנוסף אנטיהיסטמינים כמו היסטזין או לורטדין. אני מאוד קרוב לארוע ואני מרגיש שהמניון של התרופות הנ"ל אינו מצליח להוריד את רמת החרדה לגמרי (לא שהיא בלתי נסבלת אבל יותר נוח אם היא ברמה נמוכה יותר. האם העלאת המינון מומלצת או לא בעקבות התופעה הממכרת של הלוריבן? תודה רבה

לגדי שלום, אנטי היסטמינים עשויים להגביר את ההשפעה של הלוריוון, וגם להם ישנה השפעה מרגיעה. אפשר ליטול ביחד את כל התרופות אבל בזהירות מפני שהשפעתם מגבירה אחת את השניה. לכן הצעתי היא לפעול בשלבים, תחילה לראות את המצב כאשר הוספת את האנטיהיסטמינים ואחר כך לשקול שינוי תרופתי נוסף. או לחכות עד שחודשי האלרגיה יחלפו ואז לשקול ולהעריך שוב את הטיפול הקבוע נוגד החרדה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום גם אני לוקח לוריון שנים רבות להורדת חרדה, אבל בבוקר ואחה"צ, זה למעשה הכדור היחיד שמקל עליי את ההרגשה ומשפר לי מעט את החיוניות והדיכאון.(לוריון נמצא רק במינון של 1 מ"ג-האם אתה לוקח 10 כדורים!!!!!?????) ובנוסף, הייתי רוצה לישמוע ברשותך, איך הדרלין עוזר לך והאם הוא ממשפחת הלוריון ודומיו?? תודה גדי

שלום גדי, הייתי בחול ולכן לא יצא לי לענות על שאילתך. לקחתי לוריבן ככור אחד בלילה בנוסף שני כדורים של דרלין (10 מ"ג כל אחד). הדרלין אינו שיך ללוריבן ואינו לו קשר למשפחת הבנזודיזפינים אליה שיך הלוריבן, קסנגס ואחרים. יחד עם זאת הדרלין עוזזר ועזר לי מאוד להקטין את הסימנים של חרדה חברתית כמו דופק לב מהיר וכדומה. הוא התרופה שלוקחים למשל שחקנים שיש להם פחד או חרדת בימה לפני ההצגה. שילוב שתי התרופות האלה עזרו לי לעבור חרדה חברתית שהיתה לי. כרגע אני לא לוקח אף אחת מהתרופות אחרי שהפסקתי אותם בהדרגה ואני מרגיש טוב. אתה יכול לדברעם הרופא שלך או לחפש באנטרנט לגבי אנפורמציה נוספת. אני מאחל לכולם שירגשו טוב, ודעו לכם שעם קצת אומץ וסבלנות ואמונה אפשר להפסיק את התרופות. גדי

אתר לחרדה חברתית: http://www.geocities.com/harada_hevratit/

ודווקא אני מכירה את האתר הזה...

נילי תודה על האתר, אך אני אומנם סובלת מחרדות, אך לא מחרדות חברתיות. תודה בכל מקרה. שגית