פורום פסיכיאטריה

רציתי לדעת מהי דיסטמיה

שלום גולי, ההגדרה של "דיסטימיה", כפי שמופיעה באתר של אינפומד http://www.infomed.co.il/ כתשובה לשאלה: http://www.infomed.co.il/questions/q_012503_2.htm ציטוט: דיסטימיה היא צורה כרונית של דיכאון לאורך שנים. היא נחשבת קלה יותר מדיכאון חריף, למרות שיכולות להתלוות אליה תקופות של דיכאון חריף מעת לעת. מאפייניה הם עצבות וחוסר הנאה, אנרגיה נמוכה, הערכה עצמית לקויה ופסימיות. תיתכן גם נטייה לחרדה כהפרעת משנה (קו-מורבידיות) ולא כחלק מהדיסטימיה עצמה.

לגולי שלום, תודה לשיבולת והדברים שכתבה מדוייקים. בנוסף היה דיון די מפורט על דיסטימיה בפורום שלנו, תנסי למעלה ב"חפש" ותכניסי דיסטימיה ותקראי את החומר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דמיינתי את החיים שלי בלי חרדה חברתית וזה נראה לי מהפך משמעותי בכוון האושר יש לי רצון אמיתי בטיפול אבל איכשהוא אני תקוע במחשבה שזה אופי ואין דרך לשנותו האם ישנם מחקרים שהראו שיש תוצאות לטיפול ומהו סוג התרופות, האם יש להן תופעות לוואי? האם יש סיכוי להתמכרות?

בוקר טוב, יש המון חומר על הנושא ברשת, חפש בגוגל את המילים: Social Anxiety Disorder treatment גם כאן, למשל, תוכל לקרוא קצת על דרכי טיפול והצלחות: http://www.socialanxietyinstitute.org/personalnote.html

לאמרה שלום, דימיון ודימיון מודרך הם דברים חשובים ביותר. כדי להצליח בטיפול אתה חייב לדמיין את עצמך במצבים חברתיים. גם זה סוג של טיפול. אפשר לנסות לעשות זאת לבד ואפשר גם להיות בטיפול של הרפיה ודימיון מודרך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי מעוניינת לדעת מהו הקשר אם יש בכלל, בין מצב משפחתי {הורים נשואים או הורים גרושים} לבין היחס שייתן מתבגר לחיי הנישואין או האהבה שלו בעתיד ואיך מתודדים מתבגרים עם גירושי הוריהם.

הקשר שאת מגדירה הוא מורכב ולא ברור מספיק. למה את מתכוונת כשאת אומרת יחס? האם העובדה שילדים להורים גרושים התחתנו זו הוכחה למשהו? למה בדיוק? האם היחס הו משהו שנבדק לפי תחושות סוביקטיביות שהאדם מעביר בראיון, בשאלון, בטיפול? איך בודקים את מידת ההצלחה של מערכת יחסים שבנה ילד להורים גרושים? אם את עושה עבודת גמר (ואני משערת שאת בתיכון), כדאי אולי למקד את השאלה למשהו יותר ספציפי.

כן, אני מעוניינת לדעת מה יהיו ההשלכות ונוכחות ההתנהגות של מתבגרים שהוריהם התגרשו, בעניין יצירת קשר חדש עם בן או בת זוג, איך תהליך הגירושין ישפיע עליהם בטווח הארוך, האם יגיעו למצב של יצירת משפחה משלהם, בקיצור הייתי מעוניינת לדעת כיצד מושפע מתבגר שהוריו התגרשו כשהוא הופך לאדם מבוגר

לתיכוניסטית היקרה, גירושי הורים מאוד משפיעים על הילד. אני בת 49, הורי התגרשו כשהייתי בת 3.5 ואחותי היתה בת שנה ואמי גידלה אותנו לבד. האמיני לי שהגירושים משפיעים מאוד. אני אפילו כותבת עתה ספר על הילדות שלי וזה מחזיר אותי לזכרונות מאז. אבל אני צריכה לציין שמאחר וחיי בתור ילדה להורים גרושים היו כה קשים, זה חישל אותי בחיים וגרם לי שאדע להתמודד עם בעיות בחיים ולפתור אותם, ואני מאלה שאיפה שיזרקו אותם בים הם ישחו לחוף מבטחים. אז כמו שאמרתי למרות הקושי אני רואה גם צד חיובי בזה. כמו כן היתה לי רתיעה ופחד מנישואין. למרות זאת אני נשואה לבעל הראשון מעל 27 שנים ויש כאלה שאומרים שילדים להורים גרושים בדרך כלל גם מתגרשים. זה לא בהכרח נכון. גם אחותי נשואה 26 שנים לבעלה הראשון. לעומת זאת יש לי חברות שגדלו בבית שם הורים נשואים ומשפחה מושלמת והרמוניה שררה תמיד, והן דוקא התגרשו. לדעתי מי שבן/בת להורים גרושים הרבה פעמים מאוד מתאמץ שדוקא הנישואים שלו/שלה יצליחו. אני מקווה שאני ספקתי לך קצת אינפורמציה שתעזור לך.

כן,תודה רבה

היי חבר'ה, רציתי לספר לכם שהיום אחה"צ הלכתי לבית קפה עם אמא שלי וחברה ומאוד נהנתי! הייתי קצת בחרדה אבל הצלחתי לשרוד, למרות שישבנו בחוץ והיו המון אנשים ומלא חנויות וכל הדברים שמזמן לא נחשפתי אליהם אבל ממש נהנתי! אח"כ עשינו סיבוב בין החנויות וקניתי לי ציפור חדשה במקום הקנר שמת לי ביום שישי :( כ"כ התלהבתי להיות מוקפת בהמון בעלי חיים (רק הנחש והאיגואנה לא ממש הלהיבו אותי... בעעעע) המסקנה היא שיש חיים למרות הכל ואפשר לאט לאט להתגבר על החרדה! אמנם זאת רק ההתחלה אבל עליתי על המסלול הנכון. יצאתי בלי שום כדור והייתי בסדר גמור וקבענו שביום חמישי נסע לקניון!!! :) מה דעתכם? נכון שזה בשורה משמחת?! נו, אז מתי עושים מפגש חברתי כמו שקבענו? ;-)

יפעת שלום הבשורה אכן מאוד מאוד משמחת וב 8 חודשי הכירותינו בימים קשים לך ולי ידענו לתמוך ולעודד אחד את השניה. ואני כבר משתוקק למפגש החברתי הראשון ש ראויה ירושלים עיר הקודש לארח אותו ועוד יותר אני משתוקק למפגש המרובע שאול

בשורה מאוד מאוד משמחת, ואני מאחל לך רק טוב בעולם, כך כמו כולם. זה רק מראה שבאמת אפשר. עם הרבה כוחות אמנם, אך זה אפשרי. שבוע נפלא לך

כמו שאמרים גם ריצת מרתון מתחילה בצעד קטן! סחטיין ובהצלחה

הי יפעתי אני שמחה מאוד וגאה בך מאוד. ידעתי שתצליחי ילדה. איזה שם נתת לציפור? איזה סוג זה? עכשיו אין תירוצים למפגש- קדימה, איפה ומתי?????????? אוהבת עם חיבוק גדול, אריאל

נהדר!!! אלו בשורות משמחות עד מאד. את בדרך הנכונה!!! שכר המצווה מצווה. ציפור החופש, שטיפלת בה במסירות רבה, הוציאה אותך אל החופש. יישר כח!!!

אני ממש שמחה לשמוע לי זה נשמע צעד ממש רציני וגדול משהו בסיגנון של הפעם הראשונה שילד בכיתא א משאיר לאמא שלו פתק בכתב ידו של אמא אני אוהב אותך אז עכשיו באמת נשאר רק לחשוב על מתיי ואיפה המפגש

ליפעת ולכולם, כל הכבוד!!! רק מי שהיה בתחתית יודע את גודל המשימה ואת גודל השמחה. תמשיכי רק במעשים טובים. המון אור ואהבה וחיבוק גדול הידש

קבלו אותה במחיאות כפיים ס ו ע ר ו ת! איזה יופי! צ?יף צ?יף ש?ר?יק ש?ר?ק ב?ו?ל ב?ו?ל ב?ו?ל ב?ו?ל ב??יל ב??ל ל?ה ל?ה ל?ה ל?ה .... וכל מי ששמע אמר: "אך איזו מקהלה!"

איזה כיף לקום בבוקר, להדליק את המחשב ולראות כאלה תגובות! המון תודה רבה! ואל תשכחו שאת רוב הכוחות אני שואבת ממכם ומהתמיכה שלכם... קודם כל תודה לד"ר הידש על התגובה - אתה מקסים כרגיל! הרבה אור ואהבה גם לך... שאול - המון תודות על התמיכה וחבל שכולם לא הצליחו להכיר את שאול האמיתי והטוב! עמיחי, אור", יעל, פרוזק - מי יתן וגם לכם יהיו בשורות טובות בקרוב, ותודה על התמיכה, גם פה וגם בצ'אט. שיבולת - קרעת אותי מצחוק עם השיר, תודה רבה! :-)) את מקסימה. ואחרונה חביבה ביותר אריאל שלי! תודה רבה!! גם אני מאוד גאה בעצמי ואני מקווה שאני אמשיך להתקדם. הלוואי וגם החרדה שלך תפרד ממך לנצח. (יש לי רעיון - אולי תנסי להשאיר אותה בסופרמרקט, בטח מישהו ימצא אותה ויקח אותה למשטרה והיא תגיד שהיא שייכת לך תכחישי כל קשר אליה וזהו! :) ככה תפטרי ממנה! מה את אומרת? שווה לנסות! ;-) בקשר לשם של הקנר זאת באמת בעיה קשה. יש לך הצעות??? עוד הפעם אני אומרת שחבל שאין פה אייקון של חיבוק אבל תדמיינו! כי מגיע לכם חיבוק! (הנה אני מנסה לצייר משהו נראה כמו ידיים שפרושות לצדדים ורוצות לחבק?!) יום נפלא לכווולם והרבה בריאות ואושר!

מה שלומך? היית אמורה היום לצאת לבית קפה, האם התוכנית יצאה לפועל?

בדיוק כתבתי לכם על זה למעלה. תודה שזכרת ואת מתעניינת. לכי לקרוא את הודעתי. את רוב הכוחות אני שואבת ממכם ולכן אני חייבת להגיד לכם המון תודה! אוהבת מאוד, יפעת.

שלום לרופא ולחברי הפורום, האם ידוע על תופעת לוואי מהתרופה זיפרקסה והיא עצירות. נטלתי במשך כחודש תרופה זו כ- 5 מ"ג והתחלתי לסבול מעצירות שנמשכה כשבוע עד שנאלצתי להגיע לחדר מיון ולעשות חוקן. אשמח לשמוע חוות דעת מהרופא וממטופלים אחרים.

לאירית! האם מעבר לעצירות שהזיפרקסה גרמה לך, היא העלימה את התסמינים החיוביים והשליליים? מה הרגשת אם אפשר לשאול, לפני שנטלת את הזיפרקסה? לתשובתך אודה

היי אני נוטל זיפרקסה 7.5 מ"ג וגם סבלתי מתופעת לוואי זו. כעבור זמן היא חלפה קצת עים שילוב של תזונה נכונה שכללה הרבה ירקות.

לאירית שלום, תופעת לוואי זו ידועה אבל בדרך כלל היא אינה חריפה עד כדי שבוע וחדר מיון. כדאי לנסות למנוע אותה מראש על ידי שימוש בתזונה נכונה ואני ממליץ בעיקר על פירות יבשים ופירות בכלל. במקרה הצורך גם על משלשלים או תה מתאים. עם הזמן התופעה חולפת ונעלמת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ערב טוב, קשה לי לקרוא את כל מה שקורה פה לאחרונה,אז אני יוצאת לחופשה ותיקראו לי כשתסיימו. צר לי שגם לפורום הזה שמחזיק אותי ועוזר לי ולעוד רבים אחרים,אי אפשר להתקרב. שגב

לשגב. הפורום הזה כולל אנשים, שעם הזמן נוצרת דינמיקה ביניהם ויש בעיות אז הפורום קיים גם בשביל ללבן בעיות אלה גם אני עוזרת ונעזרת ואחת מהמטרות זה גם לבטא כעסים אם יש, וללבן את הדברים כמי שנמצאת פה המון זמן, וכותבת באופן חביב ותומכת בכולם, גם הפעם את יכולה אולי לראות איך את יכולה לסייע. בדיוק באופן שעשה גיא למשל. שהיה אובייקטיבי להפליא לטעמי. התמיכה נחוצה בדיוק כפי שכתב גיא גם ובמיוחד במקרים כאלה. את לא מצפה הרי שאדם שצובר בתוכו לא יוציא החוצה, זוהי אחת הדרכים היותר טובות להיעזר בפורום. לא ניתן להתעלם מרגשות שנוצרו כאן ושייכים לכאן. היכן היית מצפה שנטפל בכך? זהו בדיוק המקום. נילי.

ד"ר הידש, היתי אצל רופאת עור, שאישרה שאכן יש לי אלרגיה לתרופה פראמיל. חוץ מזה לפני פראמיל לקחתי כדור אחד של לוסטראל וגם לזה היתה לי תגובה אלרגית. סרוקסט אני מאוד לא רוצה לקחת כי אני סובלת מאכילה כפייתית המתחלפת עם בולמיה, וזאת תרופה משמינה, וחוץ מזה אני גם מניקה. האם יש עוד תרופות חוץ מאילה שניתן לנסות שהן נוגדות חרדות ודיכאון, ומותרות בהנקה?

לאורלי שלום, היי, לפחות מילה טובה על האבחנה המדוייקת של פריחה ברשת. איני יודע אם יש לכך תקדימים רבים.... בכל אופן לעניין, כעת הוספת נתון נוסף שאת מניקה. לפי מיטב ידיעתי כל התרופות עוברות בחלב לתינוק אבל חלקן לא משפיע עליו. התשובה לשאלה האם עדיף להניק וליטול תרופות או להפסיק תרופות או להפסיק להניק היא מורכבת ואינדיווידואלית לכל אחד ולכן כדאי מאוד להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. כמובן שככול שהתינוק גדול יותר אז הבטחון שלא יגרם לו נזק מהחלב כאשר את נוטלת טיפול גדול יותר. כלומר בטוח יותר להניק כאשר התינוק גדול יותר והכבד שלו מפותח יותר. איני יכול להמליץ על תרופה מסויימת וכדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לספר לכם שהיום היה לי כנס של " ארגון חולי הלופוס בישראל". הכנס היה בתל- השומר ובאו חברי האירגון ( אנשים מכל הארץ). בכל אופן, אחת ההרצאות הוא בנושא שרלוונטי גם אלינו והוא התמודדות עם לופוס דרך ההומר. אני מאמינה שזה בעצם רלוונטי לכל התמודדות עם מחלה\ מחושים וגם של הפן הנפשי ולכן אני כותבת זאת. בהרצאה הסביר לנו רופא שנראה לי כי עובד בסורוקה על משמעות הצחוק ברפואה.. מסתבר שכשצוחקים משתחררים אינדוזפינים ( מקווה שרשמתי זאת נכון) שהם הורמונים בעלי יכולת הרגעה ותחושת שיחרור. לחץ הדם יורד בזמן צחוק ולמרות שהסרעפת והבטן מכווצים שאר השרירים רפויים. הרופא שהרצה אמר שלכל בעיה אפשר להיסתכל בשני אופניים לדוגמה: להגיד : " אוף, עוד פעם המינוס הזה בבנק ומה אני יעשה?" או להגיד :" הי, עכשיו המינוס שלי יותר גדול, וואלה עברתי את הפעם הקודמת שלי". כמובן שהדוגמא הייתה קיצונית אבל זאת בשביל להמחיש את הנושא. בסופו של ההרצאה הראו לנו שקופיות של כל מיני קרטונים עם בעיות שונות בלופוס ואמירות שונות עליהם. ההרצאה הייתה מאוד מעשירה ומעניינת ובהחלט יצאתי ממנה מחויכת ( בניגוד לשאר ההרצאות הלא כל כך אופטימיות). בקיצור כמאמר הפתגם : " החיים הם בדיחה", צריך להיסתכל על הדברים באור חיובי. לפחות לנסות.... אוהבת את כולם, אריאל

אני עלופה בזה זה אחד הדברים שאני ממש אבל ממש טובה בו בלהתיחס למצב שלי בצחוק לפעמים אנשים לא מבינים את זה במיוחד כשזה צחוק על בעיה שרואים יש לי למשל חברה עיוורת , לא לגמראי אבל רואים עלייה שהיא לא רואה (לפעמים) נכנסנו פעם לשרותים הציבוריים בקניון והשיער שלי נראה כמו הצרות שלי וישר התעצבנתי עליה ואמרתי לה "בחיית לא יכול להגיד לי שאני נראת כך?" והיא אגיבה "למה לא שאלה?" איו מסביבינו נשים שהסתקלו עליי במן מבט כזה של מה את לא רואה שהיא לא רואה??? לאותה חברה יש גם קטע עם עמודים היא פשוט כל הזמן נטקלת בהם (היא מתעקשת ללכת בלי מקל או כלב למרות שהיא לא ממש רואה) אז יש לה ממש סיווגים לעמודים עמוד עגול דק הוא אמוד חמוד עמוד עגול עבה מעץ הוא גבר ועמוד משושה הוא ערס מנייק, יום אחד היא סיפרה לי שהיא ניסתה להגיעה לאיזה שהוא מקום ועצרה כדיי לשאול מישהו איך מגיעים ואז גילתה שהיא בעצם שאלה עמוד והתלוננה על זה שהוא לא עונה לה אמרתי לה בשיא הכנות שאם העמוד כן היה עונה לה אז היא איתה בבעיה רצינית ולסיום יש לאותה חברה שיר קבוע שכל פעם כשאני מדוכאת היא מנסה לאצחיק אותי איתו "ראיתי ציםור רבת יופי הציפור ראתה אותי ציפור שכזאת לא אראה עוד כי אני קצר רואי" בקיצור מה שאני רוצה לומר שאין כמו הומור שחור כדיי להתמודד עם המצב שלך אני פסיכית ואני גאה בזה אני נעלבת כשאומרים לי שאני נורמלית לפחות יש לי תרוץ טוב ופסיכיאטר טוב שיצעיר שאני לא שפויה במקרה ואני יעבור על החוק מותר לי

היי באמת צחקתי בקול רם, בתקופות קשות זקוקים להומור אשר בהחלט נותן פרספקטיבה לדברים. אני בטוח שגם נוכל לצחוק על מה שקורה עכשיו בפורום. אז לכל מי שיש בדיחה מתאימה למצב הנוכחי מוזמן לשתף. צחוק יפה לבריאות הידש

שלום. ניסיתי למצוא פרטים על התרופה הזאת אבל לא הצלחתי. מהם תופעות הלוואי של התרופה הזאת והאים מומלץ לקחת אותה במקום זיפרקסה? בתודה מראש.

לקרלוס שלום, מדובר על תרופה מעניינת אבל ידוע. מדובר על HALIDOL אולם בעל משך פעולה ארוך של שבוע ימים. היתרון הגדול של הסמאפ שהוא ניתן ככדור ובעל משך פעולה ארוך. בהבדל מתרופות אחרות בעלות משך פעולה ארוך שחייבים ליטול אותן כזריקה. אז לשאלתך, כל מה שכתוב על הלידול נכון גם לסמאפ כי החומר הפעיל הוא אותו החומר. הלידול וסמאפ הם מהדור הישן של נוגדי פסיכוזה ולכן הם פחות עדיפים מאשר התרופות של הדור החדש כמו זיפרקסה. אבל כאמור לסמאפ יש יתרון שניתן ליטול אותו פעם בשבוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מיליתי מבחן ליבוביץ והתוצאה 111 החרדה החברתית מפריעה לי מאוד האם יש לה תרופה וטיפול מעשי שיניב תוצאות או שאין מה לעשות ורק להמשיך ולסבול

כן יש טיפול, תיפני לפסיכיאטר הוא יאבחן שאת באמת סובלת מחרדה חברתית ואם כן יש תרופות נגד זה, חבל לסבול עשי זאת כמה שיותר מהר.

הבעיה שיש לי התנגדות פנימית לא מובנת לקחת תרופות האת התרופות לא יחמירו את המצב האם יש סכנת התמכרות ....

ואני קיבלתי "רק" 97 ...... ויש מה לעשות! פסיכותרפיה ולפעמים גם תרופות אבל צריך סבלנות ולא להתייאש

לאמרה שלום, עם כל הכבוד למבחנים והם חשובים, מה שחשוב יותר הוא האבחון של פסיכיאטר המתבסס גם על המבחנים ולא רק עליהם. כידוע הטיפולים הנפשיים יכולים להיות שיחות או תרופות. שני הסוגים עשויים לעזור במידה רבה בחרדה חברתית. בנוסף, אם את אשה צעירה אז ישנה חשיבות רבה יותר לטיפול מפני שאת יכולה להנות מהתוצאות ומהחיים ה"רגילים" שנים רבות ולהנות משנות העשרים. שיהיה רק טוב, העיקר שתתחילי והמצב ישתפר דר' גיורא הידש

דר הידש שלום רב, בדרך כלל אתה מקבל כאן מחמאות רבות ואני תמיד שותפה להן. שמחתי מאוד כשהופעת כאן לראשונה, (הכל מתועד בכתובים, אפשר לשאול את שאול), שכן הכרתי אותך מפורום אחר, וידעתי כי תצליח לנסוך כאן אווירה חמה, בזכות אופי תשובותיך, והידע הרב שאתה חולק עם הפונים, בלא התנשאות, בגובה העיניים ובחום רב. ואכן הצלחת להעלות את הפורום מן הטמיון שהיה שרוי בו כפי שציפיתי שיהיה. ועל כך מגיע לך "כל הכבוד" ללא וויכוח. אך יש לעיתים שנדרשת גם אמירה מסוג אחר, ואני תקווה שתדע לקבלה באופן הראוי כשם שאתה מקבל הערות חיוביות. אתמול כתבת לי , בהתייחס לתחושות שהעליתי, שאינך יודע אם הרקע לדברים צריך לעניין אותך, בהתייחס לתחושות שהעליתי . ובכן: כמנהל פורום הייתי מצפה ממך להתייחס בקדושה לתחושות של כל חבר פורום. ולעניות דעתי הן בהחלט צריכות לעניין אותך. האמירה שלך, איך להגיד, לא השאירה טעם ככ טוב. הצ'ט שדבר קיומו מתפרסם כאן מדי שבוע, מוצג כצ'ט של הפורום. ברגע שאחד החברים נאמר לו כי אינו רצוי שם, (ומדובר בפניו על מציאת מיקום חליפי לצ'ט כדי שלא יוכל לאתר אותו) הצ'ט לא עוד מייצג את כל חברי הפורום. בזמנו פירסם כאן איש זדוני שיר זימה כביכול אודותיי ובמקום למחוק זאת מייד, איפשרת בחוסר התערבותך לדברים להידרדר מאוד והתפתחה מריבה שכמעט ויצאה מכלל שליטה נראה שאילו היית מתערב מייד , ומוחק אותו שיר נבזי אפשר שלא היינו מגיעים עד הלום. והנה דברים חוזרים על עצמם ושוב להבנתי אתה נמנע מלהיכנס בעובי הקורה כאילו לא היינו כבר בסרט הזה. כדאי ללמוד מן העבר. ייתכן שהיום הצ'ט שינה את פניו, איני יודעת , ואולם לדעתי חשוב היה להביא בפניך את כל העובדות הללו, בטרם אתה מחליט לכבד אותו בנוכחותך. עם כל הכבוד. נילי.

לנילי שלום, צר לי לשמוע שאת מרגישה כך אולם רוח הדברים וכוונותי שונות. כפי שאני רואה תפקידי הוא לנסות לעזור ולהקל. איני צנזור ואיני כופה אווירה מסויימת אלא מנסה לעבוד לפי דרכי. הפורום והצט אינם שלי אלא של כולם וכולם אחראיים למה שקורה. כמדיניות וכגישה, אני תמיד מעוניין להתקדם ולשפר דברים ולא לעסוק בעבר ולמצוא אשמים. כך גם עצתי לך, מי שכותב שטויות מבייש את עצמו ולא את האחרים ולכן לא כדאי להתייחס לכל שטות, חבל שאת מתייחסת לדברים שנאמרים שלא בצדק ובודאי שלא באופן תרבותי. לכן עצתי לך שוב, אל תתיחסי לדברים לא ראויים שנכתבו עלייך ותראי שיפסיקו. אני חושב שכדאי לראות כיצד פותרים את הבעיה בצט ומתקדמים ולאו דווקא מה קרה ומי אשם... לכן הפתרון הטוב ביותר בעיני הוא שהצט יהיה פתוח לכולם והאוירה בו תהיה טובה כפי שהיא כעת. אני בטוח שברוח טובה ואם את רוצה תוכלי להצטרף. זו גישתי וכמובן שזכותו של כל אחד לחשוב אחרת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לאחר שקראתי את כל הדברים וכל מחול השדים שמתנהל פה יומיים וגורם לי להזכר באירוע דומה שקרה לפני כמה חודשים, אומר כמה מילים לכל אחד ואחת שכתב\ה למרות שיכול להיות שזה לא ימצא כן בעיני כל אחד: ראשית אומר לנילי (למרות שזה לא פופלרי כאן..) שאני יכול להבין אותה ואת הבאת הנושא לדיון כי זה כנראה מקום רגיש אצלה ולפי דעתי כולם צריכים לראות מעבר למילים את הפגיעה שהיא נפגעה ממקום(הפורום הנהדר הזה!) שבו היא תורמת מהידע הרב שיש לה כמעט מידי יום!!! דבר שמעניין בפני עצמו הוא שאף אחד לא מוצא לנכון לתמוך או לפחות להרגיע ..... אכן כל אחד לעצמו ורק שיש בעיות באים לבכות על הכתף הוירטואלית של כולם ..... ליפעת ידידתי -מה קרה לך? את תמיד מרגיע כל ריב עוד בשלבי הניצוץ ,אבל דווקא עכשיו את לא מבליגה? ומוציאה קיטור על נילי ,איך את תמיד אומרת "בואו ננסה להבין אחד את השני ולעזור" .... תנסי להבין את נילי ואולי כבר תהרגו את החתול השחור (הוא כבר נהיה נמר עם הזמן...) שעבר בינכם אומר גם לך וגם לנילי בפעם המי יודע כמה מעל דפי פורום זה שבבעיה שלכן דומה מאוד ,חבל יכולתן לעזור אחת לשניה יותר מכל אחד אחר בפורום הזה. לד"ר הידש-לפי דעתי זה שהחלטתה לא להתעסק בנושא עוד בשלב כשהתחילו ההכפשות ההדדיות הן היום והן אז לפני כמה חודשים,רק החמירו את המצב. לפי דעתי האישית בתור אדם שפעיל בפורום מזה שנה אני חושב שבתור מנהל פורום אתה לא חייב לתת פתרונות רק לנושאים הקשורים בתרופות וכו' אלה לעזור לדינמיקה הקבוצתית של חברי הפורום,ועובדה שמצדיקה את דברי היא ההתלקחות שהובערה כאן בימים האחרונים,חבל,אם קצת סבלנות אולי כל זה היה נפתר ולהגיד "אני לא יודע ממה זה נגרם ואיני בטוח שזה מעניין אותי...." זה באמת לא הכי מרגיע... לגנך הפורום-אתה מביא קטעים שנוח לך להביא ולא את כל ההקשר וכל מה שקדם לאותם הודעות "לא ראויות" כביכול.... סתם היתממות וחוסר אמינות חבל,זה סתם עוזר ללבות את האש. ולבוגר הפורום-אם אתה כזה "בוגר" למה אתה לא רושם את הכינוי שלך בפורום ,אגב יחסית לבוגר .... איומים זה לא דבר בוגר כל כך. היחיד שמנסה להרגיע ולא איבד את העשתונות הוא "העולם חרא ,לפחות תהיו זה לזה" דווקא כוונות טובות יש לך למה אתה מסתתר. ושאול..... מה אני יגיד לך אתה סתם עוזר ללבות את האש ,זה עושה לך אקשן?,זה מה שאתה מחפש? זה טוב!!! אבל למה במקום רגיש כזה תהיו רגועים וחברים זה לזה, גיא

אחלה מכתב, אין כמוך. אוהבת, נילי. חברה שלך.

כמה ימים נעדרתי והופ מה קורה פה? מה קורה לכם? ממה שהספקתי לרפרף, האווירה היא מאוד עכורה ולא תואמת או מתאימה לפורום הזה. מאז שאני פה תמיד הרגשתי בנוח. מעין חממה שבה אווירה חיובית עם אנשים מקסימים שרוצים לעזור ולפעמים גם נעזרים. בואו לא נרשה שכל מה שבנינו יהרס. יתכן והיו אי אלו הבנות אבל זה קורה בכל מקום ובכל חברה. החוכמה היא לדעת להפיק את הלקחים, ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה. אני בטוחה שכולנו מעוניינים שהפורום יחזור לתפקד כמקום שנעים להיכנס אליו ולא כמקום מאיים. בואו נחדול מכל זה שלכם, אריאל

ראשית גיא ונילי כל הכבוד על הנכונות להציג את דעתכם ולו מול "המערכת". צר לי אך אני די חדש בפורום ואיני בקי במתואר. מתוך הנחה שהדברים שתוארו הם נכונים, אני שותף לתחושותיה הלא נעימות של נילי והדברים נראים לי אכן בלתי נסבלים. אני מבקש לחזק אתכם ואת כל מי שמרגיש ברמה זו או אחרת נעלב, כועס או פגוע לבוא ולהביע את אשר על לבו. אשמח אם נוכל לשוחח בינינו בצאט ואני קורא להשתתפות פעילה בו. עמיחי

(אני מניחה שבצ'ט תהיה מי שתספר לך דברים אחרים, זכור לקחת דברים בערבון מוגבל ולזכור כי יש צד שני. הערה זו מופנית גם לכל החדשים).

לגיא לאחר קריאה נוספת מכתבתך באמת מדהים לא יכולת לנסח את הדברים טוב יותר בצורה ככ קולעת. מכתבך ראוי גם לתגובת דר הידש לדעתי אגב לדעתי שאול הוא אותו גינזך, וגם היודע דבר... הרבה תודה, שוב. ואהבה.

בתגובה ל.... http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=104909&t=104207 אנחנו גולשים בפורום בצורה פומבית ומידי פעם נפגשים בצ'ט. למרות שהצ'ט נקרא אני חרד האבחנות של הגולשים שונות כאשר יש בצ'ט שני אנשים שמאובחנים בהפרעה דו קוטבית יש בעיה קשה לקיים שיחה על חויות משותפות ב"כללי" וחייבים לקיים אותה ב "פרטי". רק למי שמאובחן בהפרעה דו קוטבית בחורה יכולה לספר על קיום יחסי מין עם 5 גברים בלילה או על בזבוז חסכונות המשפחה. לא תמיד אנשים יודעים לתפעל ICQ או מסנג'ר ואם המחשב משמש מספר בני משפחה זה גם בלתי אפשרי. מסקנה - שיחה בכללי היא מחוייבת המציאות דבר נוסף לא יורדים על מישהו בגלל מחלתו או מצוקתו כפי שהודעה זו משקפת http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=47398&t=46935 "הגעת כבר למדרגה הרביעית חחחחחחחחחחחחחח" מדובר במשפט בזוי

שאול נראה לי שקיים פתרון פשוט למוצע במכתבך: לוחצים על שמו של האדם עמו רוצים לשוחח ואוטומטית נמצאים בשיחה פרטית איתו. אישור לכך נראה ע"י צבע ירוק (להבדיל משחור) של התכתובת. נראה לי מאוד פשוט וקל. אין שום סיבה להפר פרטיות ולעבור לכללי.

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=48038&t=48038 http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=46334&t=46300 http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=46069&t=45998

שאול ככה זה כשמוציאים דברים מהקשרם אבל אם אתה נהנה מזה אז בכיף. שיבושם לך. הסלקטיביות שלך בבחירת ההודעות , וההתעלמות מהודעות קודמות.שגררו תגובות אלה - מתאים לך (חשוב בכל מקרה לציין שההודעה האמצעית לא נכתבה ליפעת. אתה הן יודע זאת היטב, או שפשוט תפשפש קמעא וחזקה עליך שתמצא). אבל - איש איש ומוגבלויותיו.

על דר הידש לדעת את הרקע לדברים בטרם הוא מבזה את עצמו ונכנס לביצה עכורה זו (בהנחה שזה לא השתנה מפעם) ולכל חברי הצ'ט החדשים- אנא קחו בערבון מוגבל את הדברים שזו בטח תלעיט אתכם בהם וזיכרו שאתם שומעים צד אחד בלבד, שבא לצ'ט הרבה יותר מאוחר ואינו יודע כלל מה קרה בתחילתו. אגב, אין צורך לומר, שאת ההודעה שלמעלה שלא בשמי, לא אני פירסמתי. זו עוד פרנוייה , לחשוב שכל הודעה היא בשמי אז- לא. כשארצה לומר משהו אשתמש בשמי, מבטיחה. בתור מי שמפרסמת את הצ'ט ( ולוקחת לעצמה את האחריות עליו הייתי מצפה ממך להיות זו שתרשום מה [שרשמה פרוזאק זה היה הרבה יותר מכבד אותך והיה מראה על הגינות במקום זה את מחזקת את טענותיי שהמקום הזה לא מכבד את דר הידש שישקול עכשו עם יותר ידע, האם ברצונו להיכנס לביצה זו נראה לי שאת זו ששוחרת מריבות זה ניכר גם במה שהיה עם יריב רק לאחרונה איך הגיחה לה בדיוק ברגע הנכון ועטה על זה כמוצאת שלל רב (אני מקווה שאת מבינה את הכתוב) תני כבוד למי שהביאה אותך לצ'ט הזה. כמי שלוקחת על עצמה לפרסם את הצ' הזה הייתי מצפה ממך לרשום בדיוק מה שרשמה פרוזק ובמקום זאת את עושה ההיפך ומפרסמת הודעות חגיגיות בדבר קיום הצ'ט דווקא על רקע ההודעות שלי

מי אמר למי ומתי.......

מה קרה שכ"כ נבהלת והתחלת להתגונן? 700 הודעות כתבת ב-10 דקות. תרגעי, תנשמי עמוק... תשתי כוס מים! שלא תקבלי התקף חרדה פתאום!!! ועכשיו אני אגיד לך את מה שיש לי. תשתדלי להבין את הדברים כפי שנאמרו כי הרי יש לך בעיות בד"כ להבין את הנכתב! לא מנסה להקניט, זאת עובדה שידוע כבר ממזמן וזה סתם מסבך את העיניינים... א. העובדות מדברות בעד עצמן! אף פעם לא רבתי פה עם אף אחד חוץ ממך ואילו את רבת עם כולם (אייל, נירה וכל מי שהיה כאן באותה תקופה) וגם ניסית לריב עם ד"ר הידש אבל הוא בחוכמתו לא ענה לך!! אני בטוחה שמה שאת מנסה לעשות לי לא יצליח לך. כולם כאן אוהבים אותי ואת לא תצליחי להסיתם נגדי. אני נמצאת פה מתוך רצון ומתוך זה שאני אוהבת כאן את האנשים וטוב לי איתם ואני מאמינה שגם להם טוב איתי. ב. אני ממש לא שוחרת מריבות אבל את לעומת זאת רבת פה עם כולם ובגלל זה קיפלת את הזנב שלך ונעלמת לכמה חודשים - מהבושה ומזה שלא הרגשת כאן רצוייה! בקטע עם יריב כולם יכולים להעיד שניסיתי לפייס. רק את חושבת להיפך. כתבתי גם שאני שמחה שיריב הבין את הביקורת הבונה שלך והכל עכשיו בסדר. זה נחשב לריב? אני תמיד בפורום ולא "הגחתי" לי.... ניסיתי להרגיע את הרוחות כדי שלא יקרה מה שעשית בפעם הקודמת שהרסת את הפורום!!! ולד"ר הידש לקח שבועות לשקם אותו! יריב הוא אחלה בחור ואהבתי את מה שהוא כתב ותמכתי בו בלי שום קשר למה שאת כתבת... ג. שימי לב שכתבתי הודעה שלמה שבה תיקנתי את המשפט הזה "וזה שאת לא רצויה בצ'ט לא אומר שהצ'ט לא פתוח לכולם.... הוא פתוח לכולם חוץ ממך! " כך שאל תסלפי את דבריי ושימי לב לתמונה השלמה ואל תתעלמי ממה שנוח לך להתעלם! מה שאמרתי זה שאת לא **מרגישה** רצויה בצ'ט בגלל שרבת עם כולם. בדיוק כמו שגרמת ליריב לא להרגיש בנוח כאן בפורום. ד. אל תערבי את ד"ר הידש בכל הקטע הזה. זה שאת בגילך מתעסקת בשטויות האלה לא אומר שגם לד"ר הידש אין מה לעשות בחיים ולרדת לרמה שלך! ה. אני לא אחראית על הצ'ט ולא בעלת הצ'ט אז אל תמציאי דברים. אני בסה"כ לקחתי על עצמי להודיע לכולם, לפעמים פרוזק כותבת שהיא רוצה צ'ט ולפעמים גם אריאל כותבת. את יכולה להירגע.... לא מדברים כ"כ על פסיכיאטרייה כשד"ר הידש בא לצ'ט אלא מנסים להכיר אותו ולהתיידד איתו כי הוא עוזר לנו המון! ו. כולם כאן מודעים לעובדה שפעם היית כותבת הודעות בדויות בשמות סיגל, טל, מאיה, מיכל ועוד אלף הפרצופים שהיו לך ולכן את החשודה העיקרית גם היום! ז. פרוזק אכן רשמה דברים יפים ובוגרים אבל מאחר והיא לא יודעת על מה הריב היא רשמה את הדברים האלה ולא מתוך כוונה להגן עליך. אם היא הייתה יודעת שהתחלת לריב איתי בגלל שלא שמעת ממני שאבא שלי נפטר אלא ממישהו אחר ובגלל זה עשית מהומות בפורום היא לא הייתה מגנה עליך! פרוזק חברה שלי אז בבקשה ממך אל תכניסי אותה באמצע! ח. אם *נגיד* ואת המלצת לי על הצ'אט מה את רוצה על זה עכשיו? פרס??? אפקסור במתנה??? וחוץ מזה מי שהביא אותי לצ'ט זה ההודעות שכתב אייל כל יום בפורום לגבי הצ'אט של חברי הפורום שכן אותך הכרתי ביום אחרי שנכנסתי בפעם הראשונה לצ'אט! ט. לידיעתך הרבה - בצ'ט כמעט ולא מתנהלות שיחות פרטיות וגם אם כן אז זה דברים אישיים בין שני אנשים אז מה רע בזה? אם בא לי לספר משהו רק ליריב אסור לי לכתוב לו בפרטי? אם שאול רוצה לספר לי משהו בפרטי אסור לו לכתוב לי בפרטי? יש כאן מישהו שהרגיש לא נוח בצ'ט שלנו??? העובדה שכל שבוע נכנסים אנשים בהתלהבות מראה שכולם מרוצים!!! י. אם היית באמת צדיקה לא היית רבה עם כולם . מה גם שצדיק לעולם לא יודה בצידקתו ולכן הוא צדיק! סיכום - אז בבקשה ממך, נא להירגע כדי שהפורום שלנו יחזור להיות בית חם ואוהב כפי שהיה עד כה.

מה זה הקישקוש הזה בקשר לעובדה עם אביך? על מה את מדברת בכלל? אשמח לראות קישור. אז מה, כשאין יותר מה לומר מתחילים להמציא? ככה זה, כנראה. יעיד הגינזך יודע הדבר כי היית עסוקה בפירסום אובססיבי של הצ'ט ותו לא עד לבוא יריב והאפשרות שחשבת עליה לסכסך ביני לגיא, לא הצלחת. גיא היה שותף לעמדתי אז אל תנסי להציג אותי כיחידה מול הפורום את יודעת היטב שזה לא כך אל תגידי לי בבקשה ואל תייעצי לי כי לא שאלתי אותך מה לעשות בזמני הפרטי ואני מזהירה אותך שלא להמשיך לחשוף פרטים הקשורים אליי משום שכידוע לך, זה לא יישאר חד צדדי ציטוט : ז." פרוזק אכן רשמה .... את הדברים האלה ולא מתוך כוונה להגן עליך. ....... אם היא הייתה יודעת ........ היא לא הייתה מגנה עליך! אז לא הבנתי: היא הגנה עליי , או לא? אולי תחליטי? אבל אני כנראה דורשת ממך יותר מדיי. אני שמחה שזיהית שפרוזק באמת רשמה דברים יפים ובוגרים, ומקווה שלא תלעיטי אותה עכשו בכל מיני שקרים. זה שתפסת את עצמך אחרי שכתבת משפט אומלל לא אומר שאין להתעלם מהכוונה הראשונית, לפחות היה לך מעט שכל לתקן. גם זה משהו.

"וזה שאת לא רצויה בצ'ט לא אומר שהצ'ט לא פתוח לכולם.... הוא פתוח לכולם חוץ ממך! " (נכתב על ידי יפעת, ה"מלאך", שני עמודים אחורה לכל המתעניין). לפחות אילו היית קצת חכמה.... תודה בכל מקרה. כאמור- מלאכת צדיקים נעשית בידי אחרים.

אצלך בחודשים שנעלמת מהפורום בכלל הבושה שרבת פה עם כולם.... אם זה מה שיתרום למצבך העגום אני אשמח שזה יהיה בזכותי :)

בצ'ט המתקדם של נענע אפשר ל"העיף" את מי שרוצים בצ'ט הבסיסי של נענע כל אחד יכול להיכנס כך שאלה דברי הבל שצריך "ויזה " כדי להיכנס לצ'ט נילי גם את מוזמנת שאול

לרמה של נילי... ולא אגיב לשום שוטת שהיא תכתוב פה כדי שתוכל להירגע! וחוץ מזה - יש לי דברים יותר טובים לעשות בחיים !!! היום אני הולכת לבית קפה עם אמא שלי וחברה ולקנות לי קנר מתוק :) מקווה שלכולם יהיה יום נפלא... אוהבת, יפעת

בוקר טוב לכולם. אני עומדת להתחתן עם אדם שאביו היה חולה בשיזופרניה. אשמח לקבל הסבר על המחלה. מהי? דרכי טיפול? והחשוב ביותר האם המחלה גנטית? ובמידה וכן מהן הבדיקות שצריכים לעבור ילדיו של אדם זה? אותו אדם היה מאושפז באברבנל ולפי הבחנת הרופא צרך תרופות בטארוקטיל 300 מ"ג וארטן 15 מ"ג היה מצויין שהוא סובל מתופעות של דפרסונאליזאציה. (אותו אדם נפטר בגיל 40 מדום לב) בתודה מראש!!!

הנה מבחר אתרים בנושא: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/sciz2.htm http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/aivcon1.htm http://nahariya.edu.haifa.ac.il/scizo.htm http://www.infomed.co.il/glossary/g_2752.htm שיהיה שבוע טוב! אלעד.

שלום, השאלה שלך עדינה מאוד ומטרידה מאוד. התשובה לשאלה עשויה לקבוע כנראה את ההחלטות שלך לגבי העתיד ולכן הייתי נזהר מאוד ולא מביע דיעה או מוסר אינפורמציה באופן גורף ללא הכירות. כיוון שהדברים חשובים הייתי מציע שאת ובן זוגך תפנו יחדיו לייעוץ חד פעמי אצל פסיכיאטר שיסביר לכם את הדברים פנים אל פנים ואף יוכל לענות על שאלות. מצטער שאיני עונה מפורשות אבל עדיף להיות עדין, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום יום הזיכרון הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל כי מי שהיה בצ'ט כאשר הוא פעל יום יום והיום לפחות פעם בשבוע הצ'ט מתפקד בדרך כלל כבית קפה עם הומןר וידידות בערב יום הזיכרון בתי הקפה סגורים לכן אני מציע לדחות את הצ'ט ליום ה שאול

גם אני חשבתי על זה אתמול בלילה, שכחתי שביום ב' בלילה זה ערב יום הזיכרון... ובגלל זה מיד כתבתי שיהיה צ'אט בעקבות הצעתה של נטע. טעיתי ובאמת כדאי לדחות את זה. תגידו אתם יום ושעה ואני שם!

שלום ד"ר, כתבת לי שעדיף לי לחשוב לקחת טיפול שלא על בסיס ממכר כמו הכדור שאני נוטל (קלונקס) רציתי לדעת על מה היית ממליץ,שמעתי שסרוקסט עוזר למצבים כאלו אבל אני דיי פוחד כי זה כבר כדור הרבה יותר חזק מקלונקס ובכלל,להתעסק עם סרוטנין וכל מיני.. אני ממש לא בטוח שאני רוצה להכנס לזה.הכדור הזה בכלל בטוח? ולמה לקחת משהו שהוא נועד לטיפול בדיכאון כשמדובר בחרדה? (אמנם יש מצבי רוח לא נעימים לפעמים..) תודה רבה על העזרה.

לארז שלום, חרדה ודיכאון קשורים זה בזה. אני לא מכיר אדם עם חרדות ומצב רוחו מצויין ולהיפך, בכל דיכאון יש מרכיב של חרדה. איני חושב שסרוקסט "חזק" יותר או כבד יותר מהקלונקס. אני חושב שסרוקסט אינו ממכר ובדרך כלל אין לו תופעות לוואי. דרך אגב בקבוצה של הסרוקסט קבוצת ה- SSRI יש חמש תרופות וצריך למצוא את זו המתאימה לך. שיהיה שבוע טוב דר' גיורא הידש

סרוקסט אינו ממכר?לסרוקסט אין תופעות לואי? ברשותך תרשה לי.הרי הסרוקסט הוא אנטי אורגזמי,פוגע בלבידו.כדי להפסיק סרוקסט מורידים רבע כדור למשך חודש שלם,מכיוון שסרוקסט הוא כדור ממכר.

כדורים נוגדי דכאון משמשים גם לטיפול בחרדה.

קודם כל סרוקסט מטפל גם בחרדה וגם בדיכאון, מה גם שהם חלק בלתי נפרד אחד מהשני. זה כמו הביצה והתרנגולת! לא ידוע מה בא קודם אבל הוא בטוח מביא את השני ... אני גם לוקחת סרוקסט ולא היו לי תופעות לוואי בכלל. אומרים שלחק מהאנשים זה כן עושה אבל אין לך ממה לחשוש. זה רק בשבועיים הראשונים וזה מתבטא רק בכאבי ראש, חוסר תיאבון וכו'... דברים שעדיף לך לסבול מאשר חרדה ו/או דיכאון!! לפי דעתי דווקא קלונקס יותר חזק מסקוקסט... אתה יודע כמה אנשים היום לוקחים סרוקסט?! זה כדור די נפוץ.... במיוחד לאור הפיגועים שיש לנו בארץ. אני מגדירה אותו ככדור "לייט" :) הוא רק יעשה לך טוב. אנשים לא ירגישו שאתה לוקח כדורים אבל זה ישפר לך את מצב הרוח ויפחית את החרדה. אחרי חודש וחצי-חודשיים הסרוקסט יתחיל להשפיע ואתה תראה כמה טוב שהתחלת לקחת... יכול להיות שהרופא ימליץ לך לקחת כדור אחר אבל הכל די באותו סגנון, רק שלכל אדם מתאים משהו אחר... בהצלחה!

מה שלומך אני

הי רק רציתי לומר תודה על ההתיחסות שלך ובכלל על הנעימות ההחמידות שאת מפגינה. שוב תודה רבה!

אני פה תמיד תשאל כל מה שבא לך, גם אם זה נראה לך שאלה שטותית או "לא נורמלית" פשוט - תשאל! גם אני עברתי את כל מה שאתה עובר ואני ממש יודעת איך אתה מרגיש. אני עברתי את הכל לבד בהתחלה אבל אחרי שהגעתי לפה הרגשתי ממש נוח. אני גם מכירה את הרגשה שכל זה נופל עליך ביום אחד ואתה לא יודע איך להתמודד עם זה. למעשה זה לא נופל ביום אחד ולאט לאט תזכר שהיו לכך תקדימים רק שאתה פתאום הפכת להיות מודע להם. אל תדאג! הכל יהיה בסדר ואתה תצא מזה ותרגיש הרבה יותר טוב ותחזור לחיות חיים נורמלים וכפי שאתה רוצה לחיות. בהצלחה!!!

איך ירדתי לרמה כזאת ודוקטור הידש אני כותבת את זה פה כדיי שכולם יראו אני מבולבלת לגמראי עכשיו לא יודעת מה קורה משהו בין עצבים קטלניים על עצמי על המחשב על הקיום זה לא סוד שאני פוצעת את עצמי אבל אגזמתי אני יודעת שאגזמתי אני מרגישה שאגזמתי אני רוצה לאפסיק עם זה אני באמת רוצה ולא בגלל שזה נראה מגעיל אלא בגלל שזה נהייה מסוכן מדיי מפחיד מדיי אני איסטרית עכשיו לא יודעת מה לעשות צריכה עזרה הכל נהייה מוגלתי מחר על הבוקר לכופת חולים אני חייבת לאפסיק עם זה שמישהו ירגיעה אותי עכשיו אני לא עומדת בזה איך מסבירים להם שזה לא אני שעושה את זה שאני לא מודעת לזה ומגלה את זה רק בדיאווד שזה בה אני לא מצליחה לעצור כותבת עכשיו בלי ממש לדעת מה אני כותבת אני לחוצה אני מבולבלת דוקטור הידש צר לי אבל אני חושבת שזה מצב חרום ואני מרשה לעצמי לכחת יותר ממה שאתה מרשה לי אחרת אני ימשיך להפגיז פה את הפורום באיסתריה טוטאלית אני רוצה לאפסיק איך מפסיקים עם זה

מה שיש לך זה דומה?

זה יצא כבר לDVD ? אני מתה לראות את הסרט משום מה הוא הופיע אולי באיזה 3 מקומות בארץ ולא הצלחתי לראות בקולנוע .

לפרוזק שלום, צר לי שראיתי את מכתבך מאוחר, אבל אם הפצעים מזדהמים, אולי לא כדאי לחכות למחר וכבר לפנות לחדר מיון. בכל אופן תמדדי חום. כדאי לבדוק את הטיפול התרופתי שאת מקבלת? במצב כזה עדיף להקפיד על הטיפול וכמובן גם שיחות. שיהיה שבוע טוב דר' גיורא הידש

שלום,בעיה זו אולי לא קשורה לנושא אבל לא מצאתי פורום אחר אז אשאל זאת בכל מקרה ואני מקווה שיש באפשרותך לעזור לי. אני גרה עם אחותי בחדר(יחסינו לא ממש טובים...)עכשיו לפני חצי שנה בערך היא הביאה לחדר שעון שולחני נחמד עם מחוגים "תיק תק",בהתחלה זה כלל לא הפריע לי אך משום מה עם תחילת חופשת הפסח ולאחריה זה מציק לי ואף מפריע לי לישון-זה נורמלי? כלומר זה לא מוזר או משהו? אני לא מבינה למה זה לא הפריע לי לפניכ,אבל זה מציק לי,ולא אוכל לבקש מימנה שתוציא אותוו מהחדר כי זה ברור שהיא לא תסכים(יכול להיות שזה אפילו ייתן לה לגיטימציה להחזיק בו עוד מפני שזה התגלה כדבר שמפריע לי) רציתי לדעת אם אפשר להתרגל לתיק תק הזה,איך,ומה בעצם גורם לכך להפריע לי כל כך,אני רוצה להתרגל לכך,אבל כשאני בחדר,לילה והכל שקט זה נשמע,וכאילו איך שאני נכנסת לחדר זה פשוט כמו סוג של תקליט או משהו כאילו אני אמורה להאזין לזה,ואני פשוט לא רוצה. עד כמה שבעייה זו נשמעת פשוטה היא מציקה לי ומפריעה לי בלילה ולאיכות השינה. תודה על העזרה.

גם לי שעון בחדר שעושה רעש היה משגע את ראבי הייתי מזמן דורס אותו

תראי, תישמעי לשעונים יכולות לקרות כל מיני "תאונות" זה טיבעי את יודעת אם הוא פתאום יפול וישבר תמיד תוכלי להגיד אופס זה לא היה בכוונה....זה לא אני וכדומה

שלום לך, יושבים איתה ומדבאים גלוי!!! שבוע טוב מיכל

היי השעון באמת מפריע אבל יתכן שקיימת סיבה נוספת, סיבה רגשית הקשורה ביחסים ביניכן. אם אין לך רעיון יצירתי לפתרון הבעיה, אז אולי כדאי לשתף אדם נוסף, אחד האחים שלך, אחד ההורים וכך הלאה. שיהיה רק טוב, בעיה קטנה אבל באמת מציקה כמו כאב שיניים. דר' גיורא הידש

התחלתי לשתות סרוקסאט מה-9 למרץ בגלל חרדות קשות ודיכדוך ממושך עצבות היום אני מרגישה קצת שיפור אבל לא משמעותי אבל יש גן דברים לא נעימים כמו בעיות ביחסי מין וקצת עוררות יתר ועיפות בבוקר אז הרופאה החליטה שכדאי להחליף את התרופה לכדור בשםציפראמיל שלמטב ידיעתי הוא הרסיטל אבל אני פוחדת שזב יהיה יותר גרוע אני גם ממבינה שגם כדור זה עושב בעיות ביחסי מין אז מה הטעם בהחלפה אני מבקשת אם מישהו יכול לעזול לי ולתת לי עצה מה לעשות האם יתן שיפור לטובה במשך הזמן או שנחליף וזה יהיה יותר טוב אנא תענו לי בהקדם איזה כדור יותר טוב ובלי תופעות לואי תודה אורית

אני מכיר מישהי שהחליפה את הסרוקסאט בציפראמיל(רסיטאל) הסרוקסאט גרם לה לישנוניות, ולא כל כך עזר. הציפראמיל עזר לה מאוד. הסרוקסט נחשב ליותר בעייתי מבחינה מינית מהציפרמיל, כך שיש סיוכי שהציפרמיל לא יעורר אצלך בעיה כזאת.

גם לפי מה שידוע לי זה ככה (הציפרמיל אמור להשפיע פחות, למעשה בתיאוריה אמור לא להשפיע כלל על הנושא הזה)

תודה רבה לכל מי שיתיחס לשאלתי קראתי והחלטתי אני ינסה את הציפרמיל ואני מקווה שזה יעשה לי יותר טוב אבל הכי חשוב שיחסי המין שלי עם בעלי לא יפםגעו כי זה גורם למתיחות נוספת שמזיקהה לי יותר מהמצב שבו אני ניעמצאת כי אם בעלי יהיה מתוסכל ממני וגם אני הרי בעונש שלא מרגישה כלום אז יוצא מצב שאני ניכנסת שוב לחרדות לכן אני מקווה ש כדור יפתור לי אכן את הבעייה אך גם אם כך לא יפריע לי ב יחסי מין וחוץ מזה פעם מישהי אמרה לי שהכדור ישנה את חיי מקצה לקצה וזה לא כך אז\ אני קצת מאוכזבת אך לא מאבדת תיקווה ומנסה את הצפרמיל והלואי שזה יעזור ללהחזיר לי את שמחת החיים ולהרגיע לי את החרדה שמקשה עליי בחיי יום יום מי יתן וכונו נהייה בריאים ושוב תודה על היתיחסותכם וגם לך דר הירש ואני מקווה שתמשיכו לעודד אורית

ד"ר הידש שלום רב, אני לוקחת ציפראמיל כשבועיים. בימים האחרונים אני סמוקה בפנים מאוד בעיקר בלחיים, למרות שלא נחשפתי לשמש. האם זאת יכולה להיות תופעת לוואי של התרופה?

לפי דעתי זה יכול להיות מהתרופה האם גם את מרגישה שמאוד חם לך?

לאורלי שלום, אם את מתכוונת לפריחה על הפנים (הסמקה היא תגובה רגשית לזמן קצר) אז בהחלט נדיר אבל קיים. הציפרמיל יכולה לגרום לפריחה ומומלץ להפסיק את התרופה ולפנות לרופאה המטפלת שתראה את התגובה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור מה ידוע לך על על חלבוני ה-CRF שלפי המחקרים, מתרבים באופן בלתי הפיך במוח במצבים של מצוקה נפשית בגיל הילדות, ובבגרות גורמים לסובל להיות רגיש מאוד לדיכאון וחרדה? האם מפתחים תרופות שיפעלו על מנגנון זה? (אני מקווה שזאת לא שאלה מסובכת מדי לפורום, פשוט מישהו כאן זקוק לשביב של תקווה)

לתמיר שלום, לא ידוע לי. אשמח לקבל קישור או הסבר מפורט. תודה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש הנכבד שלום, המקרה הוא חולה אונקולוגי קשה (סרטן ערמונית מפושט) המטופל כעת במורפיום ונגזרותיו, ועוסק במשך כל היום והלילה בהליכה אובססיבית לשרותים, כמובן בד"כ ללא תוצאות (למרות שמדי כיומיים יש לו יציאות בעקבות שימוש במשלשלים ו\או חוקנים). הוא אינו מגיב לבקשות המשפחה והמטפלים (הוא מטופל בבית) ומאחר והוא נופל מדי פעם זה מקשה מאוד על המטפלים שיושבים 24 שעות לידו (כששמים לו חיתול הוא מוריד אותו). האונקולוג המטפל טוען שזו בעיה לפסיכיאטר, האם זה נכון והאם יש טיפול תרופתי כלשהו ? תודה רבה א.

לפי מה שאתה מתאר מדובר בחולה סופני? המנסה לשמור על צלם האנוש האחרון שנותר לו - ללכת לשירותים ולא למות בחיתולים. מקשה על המטפלים?-- אולי אבל לא נראה לי שזה משהו לא נורמלי . ואולי ההיפך

שלום רב, מורפיום על כל נגזרותיו עלול לגרום לעצירות, ובגיל מבוגר אנשים יתלוננו על כאבי בטן ותחושות לא טובות עם העצירות ולכן ידרשו ללכת לשירותים. יתכן ויש מקום לבדיקה פסיכיאטרית אבל עצירות כתופעה יחידה לא נראית לי כבעיה נפשית. אבל אם ישנן תופעות נפשיות נוספות הפסיכיאטר יאבחן אותן. שיהיה רק טוב והרבה בריאות דר' גיורא הידש

בעבר השתמשתי בפרוזאק נגד חרדה דכאונית קבועה, והוא שינה את חיי. אחר כך עברתי לציפרמיל, וגם הוא מצויין. הבעיה היא שהתרופות המצויינות הללו קורעות מהחיים חלק חשוב מאוד, שיש לו השלכות על עתידך כאיש משפחה, מאוהב ונאהב. הן מחלישות, לפעמים עד מינימום את היצר המיני. הדבר גרם לחכוכים, עלבונות, כעס, תסכול ובכי עם בנות זוג נפלאות, ובסופו של דבר הקשר נכשל, לרוב שלא באשמתך. מיותר לציין כמה אומללות ויאוש כרוכים בפירדות הללו. מעובים כאן גם תחושות של השפלה,, זעם על התרופה ועל הגורל שהורה לך להשתמש בה עוד סוף חייך, כנראה. ניסיתי רמרון, טרזודיל, שלא ריפאו את החרדה והדכאון. נראה לי שיש סוג של בעיות שרק SSRI יכול לפתור. האם מישהו ניסה תוספת לתרופה, קומבינציות שונות, הפחתת מינון על חשבון התרופה האפקטיבית, וכיוב', שעזרה לו להפטר מתופעת הלוואי האיומה הזאת? ד"ר הידש, האם מפתחים היכן שהוא תרופה שתסתור את תופעת הלוואי?

כי הוא דווקא נהדר נגד דיכאון ולאפוגע ביכולת המינית

לצערי הרמרון לא פתר את הדכאון, גם במינון מקסימלי (45 מ"ג), במשך כמה שבועות. אולי הבעיה שלי זקוקה ל"תגבור" רציני של סרוטונין. את הבעיה שלך הוא פתר מהר ביעילות? מעניין לשמוע פרטים

שלום! שמי דנה וברצוני לשאול אותך שאלה. להוריי קשה שאני וחבר שלי סוגרים את הדלת ולמרות שאנו לא עושים שום דבר איך מתמודדים עם מצב כזה?

באמת?? אז למה אתם סוגרים?

הי דנה נראה לי שהפיתרון הנכון הוא לשוחח עם ההורים על כך בצורה עדינה. נסי לשאול אותם מה מפריע להם ונסי את להעביר את התחושות שלך לגבי המצב. מקווה שתגיעו אל העמק השווה בהצלחה, אריאל

אין מה לדבר,צריך לעשות כבוד בבית של הורים!! ולכבד את ההורים.

לדנה שלום, הורייך כנראה חוששים לך. את יכולה לשוחח איתם על כך. ובסופו של דבר זהו ביתם ואת בתם. אם אינכם מוצאים פיתרון תצטרכו אולי להיפגש מחוץ לבית כדי לשבת במקום לבדכם. שבוע טוב מיכל

לדנה שלום, לא כתבת בת כמה את וכמובן שזו נקודה מרכזית. גם אם את ממשפחה מסורתית או חרדית אז היחס של ההורים נובע מהמסורת. יתכן גם שאת מקבלת את דרישתם כעובדה שהם לא סומכים עליך ועל יושרך וזו הרגשה מאוד לא נעימה. מצד שני יש לך גם זכות לפרטיות. בכל משפחה ובכל גיל התשובה עשויה להיות שונה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לדר הידש אני חוזרת: (שכן משום מה פסחת על ההודעה בדף הקודם): צ'ט שאינו פתוח לכל חברי הפורום אינו ראוי שתכבד אותו בנוכחותך. נילי.

סליחה אבל אולי אני לא ממש עקבתי אחריי דברים פה אבל אני לא מבינה ממש ממש לא מבינה מה זאת אומרת הצ'ט לא פתוח לכל חברי הפורום ??? מי אמר את זה מאיפה זה בה ולמה לעזעזל??? זה ממש לא מקובל עליי הצ'ט הוא התארגנות של קבוצת אנשים מהפורום שמחליטים לאיפגש בחדר ידוע מראש וביום ושעה ידועים מראש שנכתבים פה בפורום וכל מי שמעוניין להצטרף מוזמן בשמחה יש כיסאות לכולם ועם הקיבוד ניסתדר אז נילי בבקשה תסבירי את עצמך??? אני בכל מקרה מזמינה אותך אישית ואת כל מי שרוצה היום לצ'ט בשעה 8 בצ'ט הבסיסי של נענע בחדר אני חרד כניסה חופשית לא צריך סיסמה ולא כלום אני יהיה שם את מוזמנת ורק לידע כללי ליתר חברי הפורום אם למישהו יש בעיה עם מישהו אחר תיפתרו את זה במקום אחר ביינכם ולא בצורה מגעילה של לתת לאנשים ארגשה שהם לא רצויים בצ'ט עיצבנתם אותי

שהצט צריך להיות פתוח לכולם ,וכולם שם צריכים להרגיש כמו בבית!! גיא

לנילי טון הדיבור שלך כלפי דר הידש אינו ראוי לתגובה מצידו את לא מעליו אז תכבדי אותו ותדברי בהתאם דר הידש בעצמו יחליט מה לעשות ואם לכבד את הצ'ט בנוכחותו הצ'ט פתוח לכל חברי הפורום וגם לאנשים חדשים שנכנסים לפורום אז אל תכתבי דברי הבל את חושבת שהוא לא פתוח לכולם מאחר ורבת עם רוב האנשים בפורום ואת מתביישת לבוא לצ'ט.

חשבתי שעברנו את הגיל אזה של הריבים וזה ששוברים את הקלים ולא משחקים מישהו מוכן לאסביר לי מה קורה פה???

פרוזק וגיא יקרים הרבה תודה!!! אוהבת אתכם נילי.

לנילי שלום, את כותבת על דברים שאני לא יודע אותם ולכן לא הגבתי. איני יודע מה הרקע לכך, ואיני בטוח שזה מעניין אותי. אני חושב גם לפי התגובות שאפשר לשוחח על הדברים ולהתקדם. גם אם היו אי הבנות או דברים חריפים אפשר להמשיך בדברי נועם ואז אני בטוח שכולם מוזמנים. גם דברים חריפים וחמורים אפשר להגיד בנועם ובסבלנות. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

למותר לציין שהתגובה שלך מאכזבת מאוד ואני מקווה בשבילך שהצ'ט של היום שינה את פניו לעומת פעם

ציטוט של ד"ר הירש: "...העיקר הוא להתרכז בעתיד ולחשוב כיצד אפשר להקל או בכלל להבריא מהבעיה. ..." ניתן בכלל להבריא לגמרי ??

למלודי שלום, כמו השם שלך - מלודיה מנגינה, אפשר לחזור למנגינה עליזה וקלה ולשכוח מהחרדות. באופן טבעי האנשים שמשתתפים בפורום אינם מדגם מייצג של האנשים הסובלים מחרדות. אנשים רבים שסובלים מחרדות, התקפי פאניקה, OCD וכך הלאה מבריאים ושוכחים את הסיפור שהיה להם. הם כמובן אינם עוקבים ואינם משתתפים בפורום פסיכיאטרייה... המון אור ואהבה הידש

האם חלק מתהליך הריפוי חייב לעבור דרך "פגישות" חוזרות ונישנות עם אותן חרדות ? כלומר... להיכנס בכוונה תחילה למצבים שמעוררים את החרדה, שוב ושוב, ולהיווכח באיזשהו שלב, שהשד לא נורא כל כך ? האם זהו התהליך היחידי, בנוסף לתרופות ו/או שיחות, שיכול להביא לריפוי מלא ? משום שתרופות ושיחות בלבד, פשוט אינן מרפאות.... רק ממתנות.

היי חבר'ה, אני מזכירה לכולם ומודיעה למשתתפים החדשים על הצ'אט שלנו שמתקיים כל יום ג' בשעה 21:00 ב"נענע" http://chat.nana.co.il/ בצ'אט הבסיסי של נענע בחדר "אני חרד". כל משתתפי הפורום מוזמנים והכי חשוב - גם דר' הידש שהצליח סוף כל סוף להיכנס לצ'אט, בעזרתה של נטע המקסימה - מזל טוב ד"ר הידש!!! ** הערה - מידי פעם יש התכנסויות בצ'אט בנוסף ליום ג', יש לעקוב אחרי הפורום כדי לדעת מתי בדיוק. שבת שלום ומבורכת לכולם! אוהבת, יפעת.

שלום לכולם, אכן הבעיה הטכנית נפתרה ונגמרו התירוצים. עם זאת עד השעה עשר אני ביום ג' ביוגה אבל אשתדל להסתדר. מה קורה ביום ג' הקרוב, ערב יום העצמאות? שבת שלום, אור ואהבה הידש

שבת שלום, אולי יהיה אפשרי להקדים את הצ'אט ליום ב' הקרוב, כי ביום ג', ערב יום העצמאות יתכן ויהיו חברים שלא יוכלו להכנס לצ'אט. ד"ר הידש, סוף סוף נראה אותך איתנו, בכיף:-)))))

אז תזכרו יום ב' השבוע בשעה 21:00 - כולם מוזמנים! שבוע טוב, יפעת

אני בת ארבעים ושבע ומזה שלוש שנים איבדתי את חדוות חיי אני ללא מחזור חודשי מזה שנתיים וסובלת בפתאומיות מדופק מהיר וחולשה בכפות הידיים חןךשנ ברגליים ותחושה כאילו אני הולכת לאבד הכרה כל בוקר רעידות בידיים מצבי רוח לא טובים פתאומיים ומה שהכי מפחיד אותי שאני נתקפת הרגשה שאני יעשה משהו חריג יש לציין שאני עובדת ומתפקדת באופן מלא ניסעיתי סרוקסט רבע כדור ולא תפקדתי מה לעשות הצילו

לגולי שלום, שאלה לוחצת והמצב מכאיב אבל התשובה קלה, להגיע לטיפול. את סובלת כבר שלוש שנים וזה בהחלט זמן מספיק (בטח יותר מדי) להבין שאפשר גם אחרת וכדאי להעזר כמו בכל בעיה רפואית. הסיבות לדיכאון (כנראה דיסטימיה ) עשויות להיות רבות ולעתים ישנם מספר דברים ביחד ולא רק גורם אחד. הסיבות חשובות אבל חשוב יותר הטיפול כדי שיהיה טוב יותר. כך אפשר לחשוב על טיפול הורמונלי שיש לו חשיבות לעתיד וגם סיכונים מסויימים. אפשר לחשוב על שיחות - פסיכותרפיה וגם על טיפול תרופתי השונה מסרוקסט. שיהיה רק טוב שבת שלום דר' גיורא הידש

לרופא מהי דיסתמיה

הי גולי רבע כדור סרוקסט הוא מינון נמוך ביותר שממש לא נחשב (המינון המקובל הוא כדור שלם של עשרים מ"ג) אכן תרופות מסוג זה, יכולות לעזור מאוד אבל במינון נכון חשוב שהרופא יהיה טוב מי זה ממליץ על רבע סרוקסט כטיפול לדיכאון.

בני האדם חולים בהמון מחלות והם "מקבלים" אותכם בכמה דרכים - - הידבקות במחלה (כמו אבעבועות, איידס וכו') - מחלה שכולם מקבלים אותה בגיל מסויים (אדמת) - מחלה שמקבלים בגלל שלא נקטו באמצעי זהירות (התקררות) - מחלות שהן תורשתיות (כמו מחלת לב למשל) וכו'... השאלה שלי היא - איך "מקבלים" חרדה? למה דווקא אני קיבלתי חרדה ומישהו אחר לא חולה במחלה הזאת? זה הרי לא מדבק כך שלא נדבקתי! זה לא משהו שכולם חולים בו! זה לא משהו שלא נקטתי באמצעי זהירות כדי לא לחלות במחלה הזאת! זה לא תורשתי (עד כמה שידוע לי)! אז מה כן הסיבה? ממה נובעת החרדה?? למה למישהו אחד יש חרדה ולמישהו אחר אין???

בוקר טוב יפעת, איך המצברוח היום? אני מניחה שאת מדברת על ה - Panic Disorder. למיטב ידיעתי, עדיין נערכים מחקרים רבים בנושא, והסיבות מורכבות. משערים כי זו עשוייה להיות קומבינציה של גורמים, למשל: * ביוכימיים * תורשתיים * פגמים פיזיולוגיים במערכת העצבים * נסיבות חיים מלחיצות אבל מה באמת גורם לחרדה? למה דווקא אחד ולא אחר? אני לא חושבת שמישהו יכול לתת על זה תשובה חד משמעית בינתיים, חבל.... תשובה לא מספקת ומאכזבת.... המוח כה מורכב, האם נדע לפענח אותו אי פעם? שיבולת

ליפעת שלום, שאלה שבודאי מעסיקה את כולם ובודאי שהדברים ששיבולת כתבה נכונים. עם זאת רציתי להוסיף שגם לגבי המחלות "הרגילות" הגופניות אנחנו יודעים פחות ממה שהרופאים מנסים להראות. למה לא כולם מצטננים? איני מקבל רק את התשובה של להתלבש חם, כך גם הלחץ דם, ומחלות הלב, והסכרת ובטח שישנם מחשבות רבות לגבי סרטן. הדבר החשוב להדגיש שגם במחלות הגופניות וגם בנפשיות הנטיה היא למצוא אשמים. הוא חולה לב בגלל שלא שמר על דיאטה והיה מעשן! הוא הצטנן כי הלך יחף! החרדות תקפו אותך כי את חלשה!, ההורים אשמים בחרדות! או הגורם התורשתי שגם קיים. החשוב הוא לא לחפש אשמים, לא במחלות הגופניות ולא בנפשיות. ישנם דברים שאנחנו עדיין לא יודעים גם במחלות הגופניות וגם בנפשיות. ואני בכוונה מדגיש את השווה והדומה בין המחלות הגופניות והנפשיות. כך שאת האחרונה שאשמה, אל תנסי לקחת את האשמה עלייך זה הדבר הקל ביותר ובהחלט לא מועיל ולא עוזר! רופאים ורפואה לא תמיד מבינים את הסיבות, העיקר הוא להתרכז בעתיד ולחשוב כיצד אפשר להקל או בכלל להבריא מהבעיה. לא תמיד יש קשר ישיר בין הסיבה ובין התרופה. ושוב, כך זה ברפואה הגופנית וגם בנפשית. שיהיה רק טוב הידש

אני לא יודעת אם לשאלותייך קיימות תשובות חד משמעיות.... לעיתים קרובות, החרדות מתחילות בילדות שלנו בגלל לסביבה דכאונית או לא בריאה. אני יודעת שמחקרים הוכיחו, שאנשים בעלי חרדות, חונכו וגדלו בסביבה חרדתית, כלומר אם או אב הסובלים בעצמם מחרדות. http://www.internetpharmacyservices.com/healthcontentpharm/ailmentsanddiseases/anxiety.htm CAUSES Anxiety can be caused by a recognisable stress such as a bad accident, a death, or the loss of something important to us… In such cases, adjustments to the situation, along with the passage of time, will have a healing effect. In other cases, the stress is invisible a buried memory of some unhappy or frightening event in childhood, lurking below the surface of the conscious mind and revealing its presence in anxiety. Hereditary factors may play a role in some individuals becoming prone to anxiety. Food sensitivities and allergies may also contribute to anxiety, although more research must be done to certify this connection. In addition, anxiety frequently follows a sudden withdrawal from alcohol, tobacco, or other drugs.

ליפעת החמודה! לעניות דעתי, חרדה מופיעה אצל אנשים רגישים במיוחד. חרדה יכולה להיות גם מנגנון הגנה, המאותת לגוף, שמשהו טעון תיקון מתרחש. ובכן, אפשר להשתמש בחרדה כמנוף לשינוי, ולזינוק קדימה. יישר כח!!!

יפעת המקסימה, קודם כל מה שלומך? קצת יותר מאוששת מאתמול? אני מקווה מקסימה. תראי, השאלה שלך היא מאוד במקום וחשובה. עד כמה שידוע לי החרדה מופיעה בעקבות מרכיב גנטי\ תורשתי של הבנאדם בשילוב עם גורמים סביבתיים. אם ניקח לדוגמה שני אנשים שנתקלו בארוע טראומתי. הרי שהאחד יכול לפתח חרדה ואילו השני לא. פה נכנס המרכיב התורשתי שיכול לבוא לידי ביטוי ( התפרצות) אחרי ארועים סביבתיים מסוימים. שולחת לך חיבוקים, אריאל

לכולם שלום, שמחתי על הדיון המעניין ולכן אוסיף מעט רקע תיאורטי. עלולים לקבל את הרושם שהטיפול הוא רק בתרופות ואין זה כך. ישנם טיפולים פסיכולוגיים רבים שעוזרים ובמיוחד טיפולים על בסיס קוגניטיבי התנהגותי. לצערי בארץ השיטה השלטת היא עדיין הדינמית. מהבחינה הדינמית יכולים להיות שלושה מקורות לחרדה. החרדה הראשונה הפשוטה יחסית היא ממקור אובייקטיבי חיצוני - סכנת פיטורין, מחלה של קרוב משפחה או כל סיבה אחרת. מהסיבות הפסיכולוגיות החרדה עלולה להיות מדחפים שלא ניתן לממש אותם. קודם כל דחפים מיניים כפי שפאפה פרויד דיבר עליהם, אבל גם דחפים תוקפניים או חרדות לפגוע בעצמי או באחרים. המקור השלישי ואולי הקשה ביותר לטיפול הוא חרדת ה"האני העליון" כלומר מצפון מייסר ושופט וגורם לחרדה למרות שאין בסיס מציאותי לשפוטיות הרבה (כמובן שיתכן שההורים היו מאוד שיפוטיים). אז קצת חומר למחשבה. שבוע טוב הידש

היי ובוקר טוב לכולם כפי שכתבתי אני מטופלת עכשיו כבר חודש בציפרמיל , בשבוע האחרון הרופא החליף לי את התרופה לציפרלקס , שזה אמור לעבוד יותר מהר ויותר ספציפי, אבל עדיין בבקרים אני מתעוררת עם תחושות חזקות מאד של חרדות , כפי שכתבתי אני מאמינה במטפל שלי , אבל , למה עדיין אחרי חודש טיפול אין שיפור משמעותי ? מפחיד אותי שאני אולי מאלו שאף כדור לא יעזור להם , אין לי ברירה ואני נלחמת בשיניים , רציתי לשאול - האם החולשות שאני מרגישה בבקרים נובעות מהחרדות (מהמצב הנפשי שלי) , או אולי שפגעתי בגוף בצורה בלתי הפיכה , בגלל הירידה במשקל ? האם התאבון יחזור לי באיזשהו שלב? כמה זמן בערך עד שהתרופה אמורה להשפיע על הגוף? אולי יש למשהו ניסיון עם הכדור הזה , יש לי ימים שאני ממש מתייאשת , בוכה ולא מאמינה שאי פעם אצא מן המשבר הזה , וישנם שעות ביום יותר טובות , שאני מלאת אמונה ואופטימיות , מה שבטוח שאני לא מגיבה כל כך נורא כמו לסרוקסט , והרבה תופעות לוואי נוראיות כבר עזבו אותי . מה דעתך ד"ר הידש? בקשר לקסנקסים , אני עדיין זקוקה להם , ואני מפחדת שהתמכרתי אליהם , האם תוך כדי איזון עם הציפרמיל אוכל לרדת בהדרגתיות גם מהקסנקסים ? או שאולי אצטרך לעבור ייסורי גמילה נוספים ? מחכה לשיפור ולעידוד מכולם תודה ושבת שלום יונית

היי יונית, כיף לשמוע ממך ולשוחח איתך. קודם אענה לשאלות שהתשובה עליהן פשוטה. לא נגרם שום נזק בלתי הפיך ואת תחזרי לעיסוקים הרגילים של ספורט ועבודה ולימודים כפי שאת אוהבת. גם הקסנגיס זה בינתיים בסדר וכאשר תרגישי טוב יותר תוכלי לעזוב אותו בשקט ובשלווה. הוא ממכר אבל ממכר חלש כך שבהחלט ישנה אפשרות להיפטר ממנו. הציפרלקס מכיל את החומר הפעיל בציפרמיל, כך שזו אותה התרופה ללא חומר נוסף שהיה ביחד עם הציפרמיל, וכך ישנן פחות תופעות לוואי. הסבר מפורט יותר תוכלי למצוא לפני מספר ימים, כתבתי על כך בהרחבה. תכנסי למעלה ל"חפש". השאלה המרכזית היא השיפור וקצב השיפור. באופן קלאסי כפי שידוע מתחילים להרגיש את השיפור כעבור שבועיים שלושה, אבל מה קורה אחר כך? אחרי כשבועיים השיפור רק החל וישנה מגמה של שיפור קבוע במשך שלושת החודשים הבאים. כלומר אם נצייר זאת כגרף הציר האופקי הוא הזמן והאנכי הוא השיפור, אז ישנו גרף של עליה קבועה מהחודש הראשון ועד כארבעה חודשים. אחר כך ישנה התייצבות במצב והגרף הופך למאוזן. כלומר החודש הבא יהיה טוב יותר מהחודש שעבר, ובעוד חודשיים שיפור נוסף. את רק בתחילת הדרך של השיפור. שתהיה שבת שלום, השבת בעוד שבוע תהיה טובה יותר מהשבת הנוכחית. הידש

יוניתוש' שמחה לראות שחזרת לכתוב. שולחת לך המון ((((((((((((חיבוקים))))))))))))))))))) שלך, אריאל

חבר יקר לי זקוק לעזרה אך אינו מסוגל לפנות לטיפול האם רצוי שאני בתור מי שרוצה לדאוג ולעזור לו אפנה לאיש מקצוע כדי לדעת איך עליי לנהוג במקרה זה? ומה המיטב שאני יכולה לעשות? הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות זה לכפות עליו עזרה ובשום פנים ואופן איני מוכנה לכך (הוא לא נמצא במצב שמסכן את עצמו או את הסביבה)

שלום, באמת קשה לעמוד ליד ולתמוך בחבר כאשר אתה רואה דברים שהוא עצמו אינו רואה....כמובן שאם יש לך שאלות או חוסר בטחון בתגובות שלך אז אפשר לפנות לאיש מקצוע כדי לקבל ידע והדרכה כיצד לפעול וכיצד לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, הלילה, לראשונה אי פעם,סבלה סבתי בת ה 89 מהזיות מתמשכות שבעטיין חשבה שבדירתה נמצאים גברים חמושים שרצו להרוג אותה, שברו את החלונות שלה וגנבו את הצמחים מהחצר שלה (בין השאר). כשאבי הגיע לדירתה (תוך דקות מקבלת שיחת הטלפון המבוהלת ממנה) הוא מצא אותה בסדר מופתי, ללא חלונות שבורים או צמחים גנובים. כששוחח איתה התברר שהיא אף סבורה ששתיים מנכדותיה (ששוהות כבר חודשיים בחו"ל) ישנו אצלה בלילה הקודם, וכי היא משוכנעת שיורד גשם למרות שהשמים היו בהירים לחלוטין. האם מדובר בתופעה רווחת (שמענו על מקרים דומים אצל אנשים אחרים) ? האם סביר להניח שמדובר באפיזודה ראשונה של תופעה שתלך ותחמיר? תודה, רעות

לרעות שלום, התופעות שתיארת קיימות אצל אנשים מבוגרים והן דורשות התייחסות. קודם כל ודבר ראשון חייבים לבדוק היטב היטב האם יש סיבה גופנית לכך, כלומר גם להבדק אצל רופאת המשפחה ביום ראשון וגם לבצע בדיקות דם וגם להקשיב לה היטב אולי היא מתלוננת על כאבים או הפרעות גופניות אחרות. אצל זקנים הרזרבות מעטות ביותר, כאשר ישנה מחלה גופנית ואפילו קלה אין רזרבות והמצב הגופני מערער את שיווי המשקל הנפשי. רק אחרי הבדיקות כדאי לחשוב על החלק הנפשי וטיפול מתאים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד'ר הידש שלום ותודה על תשובתך. האם יש קשר בין דיכאון וחרדות לגיל המעבר? מה הטיפול המומלץ כדורים לדיכאון או הורמונים? תןדה.

לדורה שלום, שנים רבות קיימת האמרה שאצל האשה המצב הנפשי טוב באמצע המחזור החודשי ובתקופת ההריון. והמצב הנפשי לא טוב לפני מחזור, אחרי לידה ובגיל המעבר.... כמובן שאין זה כך אצל כולן אבל רציתי לאמר ששנים רבות מכירים את הקשר בין מצב הורמונלי ושינויים הורמונליים קשורים למצב הנפשי. מהבחינה הנפשית אני מאוד בעד טיפול הורמונלי שיש לו יתרונות רבים מבחינת מניעת אוסטאופורוזיס ורעננות העור. עם זאת יש לו גם חסרונות. אבל בהחלט הייתי מתייעץ עם רופא המשפחה או גניקולוג לגבי טיפול הורמונלי. לעתים יש צורך להוסיף טיפול נפשי שעשוי להיות בשיחות או בתרופות. לשם כך בודאי שיש צורך קודם כל באבחון מקיף. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב אשמח אם תוכל להרחיב בנושא הקשר בין ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון לבין דיכאון. אני בת 33, לא ילדתי. האסטרוגן שלי נמוך, ואורך המחזור שלי קצר- כל 25 יום. איזה קשרים אפשריים יש בין הדברים, במקרה שלי ? (כמובן שאני מבינה שהכל רק ספקולציות אפשריות, אבל סתם מענין אותי לדעת)

תודה על תשובתך

שלום ד"ר, 2 שאלות לגבי סכיזו' 1. האם רמה גבוהה של יצירתיות - נחשבת לגורם מנבא סכיזופרניה. 2. האם תנודות ברמת הסוכר בדם - הם גורם מנבא סכיזופרניה. בתודה מראש גיא

לגיא שלום, שני הגורמים אינם קשורים לגורמי מנבאים של סכיזופרניה. ישנו ספר של הפסיכולוגים קרייטלר מאונ. תל-אביב בעברית. האחד הוא על אומנות ופסיכולוגיה, אבל איני זוכר את השם של השני העוסק בין יצירתיות ופסיכולוגיה או הפרעות נפשיות. מהמחקרים שהם עשו מתברר שבסכיזופרניה ישנו פיצול, ישנם אנשים שאינם יצירתיים בכלל וישנם כאלו שהם יצירתיים מאוד וסובלים מסכיזופרניה. כך שרפואה זה דבר מסובך ויש את שני הקצוות. שתהיה הרבה יצירתיות דר' גיורא הידש

אלה "גיא" חדש. גיא הרגיל

אני לוקח תרופה ממשפחת נוגדי דכאון בשם 'רסיטל' (ציפרמיל) המכילה מרכיב פעיל CITALPORAM. אני נוטל אותה מזה כשבעה חודשים. מבקש אני לדעת האם לתרופה זו ישנה השפעה כלשהי על איכות הזרע, האם לזוגתי ישנה מניעה כלשהי להכנס להריון במהלך נטילת תרופה זו או השלכות על העובר. בנוסף הייתי מעוניין לדעת האם ישנן השפעות או תופעות לוואי הנוגעות לקוצר נשימה שעלול להיגרם או תחושת חוסר בחמצן.

לחיים שלום, לציפרמיל עלולה להיות השפעה על הרצון למין ועל התפקוד המיני אבל כמובן לא אצל כל מי שנוטל אותה. אין לה השפעה על איכות הזרע או השלכות על העובר וכך הלאה. מבחינת ההריון של זוגתך אין שום בעיה, שיהיה בהצלחה. כך גם התופעות של קוצר נשימה כנראה ואינן קשורות לציפרמיל. אני מקווה שעניתי לשאלותיך. שבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר שלום יש לי אח בן 28 בחור מקסים שבשנתיים האחרונות סובל ממחשבות טורדניות ומחרדות. היה לו התקף קשה לפני שנתיים והגענו איתו למיון פסיכיאטרי מאז הוא מטופל בפבוקסיל ובפרפנאן. הבעיה היא שהוא לא מאמין בתרופות ובטוח שהבעיה תפתר מעצמה יום אחד. וזה גורם לו לזלזל ולא לקחת את התרופות בקביעות ואז למעשה הוא סובל מהתקפי חרדה ומחשבות טורדניות. מה גם שהוא טוען שהפרפנאן גורם לו לעייפות בעבודה. המינון שלו זה פרפנאן וחצי פבוקסיל בבקר ואותו דבר בערב מכיוון שהוא חוזר בתשובה (כבר 10 שנים) המחשבות הטורדניות תוקפות אותו בעיקר באמצע תפילה וזה גורם לו ליסורי מצפון. כמו כן הוא מאוד רוצה להתחתן בשידוך אך חושש אם ואיך לספר לבחורה על הבעיה. שאלתי היא האם יש טיפולים אלטרנטיביים שיכולים לעזור איך אפשר לשכנע אותו לקחת בקביעות את התרופות ומה אומרים לשידוך על הבעיה איך מציגים אותה תודה מראש דנה

לגבי הפרפנאן יש פיתרון- אפשר לעבור לדקינט דקונט או הלידול דקונט- זריקה פעם בחודש. לגבי הפבוקסיל אין פיתרון מקביל - אולי ד"ר הידש יכול לחדש משהו. ביי- טלי

הכוונה שלי היתה לתרופות HALDOL DECANOATE או MODECATE DECANOATE

הייתי מייעצת לו להיפטר מהפרפנאן כמה שיותר מהר זהו כדור שלקיחה ממושכת שלו עלולה להיות מאוד מזיקה. יש תרופות נוספות לעניין הOCD חוץ מהפבוקסיל גם כאלה שלא תחייבנה בהכרח שילוב כדור נוסף מציעה לו להתעניין במטפל אחר אוליי. נילי.

היי פרוזי, יש לך רעיון מדוע איני יכול להכנס לצ'ט? כל פעם שאני מנסה אז אני מקבל את המסך מסביב ובאמצע לבן ריק ואיני רואה את השיחה ואיני יכול להכנס לחדר מסויים? שבת שלום, הידש

הצ'אט מיותם - אף לא אחד נמצא שם לרגע שמחתי והשליתי את עצמי שאוכל לשוחח עימך בצ'אט - ד"ר הידש. אתה יכול לפנות לנענע ולשאלם לפשר הבעיה, או לחילופין לשאול את חב' האינטרנט שמספקת לך שירות. שבת טובה!!!

אני סגורה על זה שהבת שלך תוכל לעזור לך בעיניין אזה תתיעץ איתה קשה להסביר מרחוק

היי פרוזי ונטע, בעזרתה האדיבה של נטע הורדתי את התוכנה והייתי בחדר "אני חרד". אין שם אף אחד ביי הידש

זו התקדמות עכשיו אתה רק צריך לבוא בשעות שיש שם אנשים או לפחות להודיע לנו שאתה הולך להיות שם ביום מסויים או שעה מסויימת מבטיחה לך שהבנות ירוצו לצ'ט (קריצה)

שלום רב, אני בן 22.5 חי כרגע עם ההורים יש לי שני אחיות . הבעיה שלי היא בעיה טיפה מסובכת ומאוד מפריעה לי ואני מאמין שגם לבני משפחתי ההורים שלי הם יכולים להיות ההורים שיתנו לי את כל התמיכה והדאגה שיכולה להיות מצב זה כבר נהיה מסובך יותר אני עושה הרבה דברים בבית (עזרה) אבל נניח ועשיתי משהו לא במקום אבא שלי יעיר לי על זה לא פעם אחת ולא פעמים עד שזה פשוט יברח לו מהראש , אני סובל מתגובות אלה הרבה פעמים וזה כבר פשוט הפך להימאס עליי התחלתי לענות לו ולהתווכח שזה לא בסדר והוא עדיין בשלו, אני בתוכי מרגיש חרדה שאבי לא מבין שמספיק להעיר פעם אחת ודי . מה אני יכול לעשות? כמה בן אדם יכול לספוג????????? עד מתי זה ימשך??????

ליניב שלום, קשה מאוד עם הורים ביקורתיים, וכאשר ההורים ביקורתיים לא חשוב עד כמה תהיה בסדר הם ימצאו דבר מה פגום ויתחילו להעיר עליו. הדבר החשוב ביותר הוא שתדע להפריד, מה נכון והיכן הביקורת מוצדקת, ומה אינו נכון והם מעירים בגלל סיבות שלהם, מניעים שלהם ותכנים נפשיים ורגשיים שלא קשורים אליך. יתכן שהיחסים בין ההורים לא הכי טובים או שיש קשיים והכעס וההערות יוצאים לכיוון של הילדים, או שפשוט יש להם אופי כזה. ושוב, הדברים הללו כלל אינם קשורים אליך, אל מה שאתה עושה או לא עושה ולבקורת שניתן להפנות אליך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר! אני עומדת מול שוקת שבורה. אפסו כוחותי. בד"כ אני יודעת למצוא את הדרך אל האור, הסיטואציה בה אני נמצאת כרגע, סוחטת אותי, מאחר שנעשיתי אימפוטנטית ביכולת לעזור ליקירתי. קניתי לה סירופ של ריספרדל, כדי שלא תהיה בעיה של בליעת כדור. יקירתי מסרבת לקחתו. אני הולכת בין הטיפות, ומנסה להגיע אליה ולשכנע אותה, אך עד כה העליתי חרס בידי, למרות ההשקעה המרובה. היא נמצאת במצב מאד סוער - היא סובלת מאד, דבר שקורע אותי - ולא מוכנה להעזר. היא משליכה את בעיתה החוצה, ולא מוכנה לקבל שבעיתה נובעת ממקור פנימי. אני נמצאת במצב אמביוולנטי. לא מסוגלת לעשות החלטה, בדבר האסטרטגיה שעלי לנקוט. אנא עזרתך!!!! הסבל בלתי נסבל!!!!

ליעל שלום, לצערי ישנם לא מעט אנשים אשר אינם מודעים לכך שיש להם בעיה ואינם משתפים פעולה בשום טיפול. קבלת העובדה שמדובר במחלה ככול המחלות שיש להתמודד אתה היא מורכבת ולעתים גם ממושכת. לעתים ישנם אנשים המשתפים פעולה גם ללא ההבנה והתובנה ונוטלים טיפול וישנם כאלו המסרבים לכל. פעמים רבות הסבל לסביבה הוא רב כמו הסבל של האדם החולה ולעתים יותר. לכן חייבים להיות חזקים ולהמשיך בקו הברור למרות שיש מרחק גדול בין מה שצריך לעשות ובין מה שאפשר לעשות. תנסי למצוא עזרה נוספת, אולי להתחלק בנטל עם אחים או חברים המבינים את המצב ומוכנים לעזור, במצבים כאלו כל מי שעוזר יבורך. לעתים אפשר למצוא הזדמנות או רעיון מרגע אחד לרגע שני מבלי שהדבר מתוכנן וכדאי להיות עירניים ולמצוא את ההזדמנות. תשתדלי להיות חזקה ותשמרי על קשר, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כ"כ צר לי לשמוע שהיא עדיין מסרבת לקבל טיפול. אולי תנסי לשחד אותה בדברים שתקני לה רק אם תסכים לקחת את התרופה?! אולי תנסי למצוא משהו שהיא מתביישת ממנו או מכבדת אותו שיוכל לשכנע אותה לקחת את התרופה? תגידו לה שבהתחלה היא צריכה לקחת רק כמה פעמים וזהו. ברגע שהיא תתחיל לקחת ותראה כמה טוב זה עושה לה היא תסכים לקחת כל הזמן. אני מרגישה חסרת אונים שאני לא יודעת איך לעזור לך ואני ממש מבינה אותך. כפי שכבר סיפרתי לך - גם אני סירבתי לקבל טיפול במשך כמעט שנה ואחרי שהתחלתי לקבל טיפול התחרטתי על כל הזמן שאיבדתי. כמו שדר' הידש אמר, לפעמים בחיים מגיעים לנקודה שבה תוכלי לגרום לה לקחת את התרופה. צריך להיעזר מעט בסבלנות ולמצוא את הרגע המתאים הזה. אולי אם תכנסי לראש שלה ותגידי לה שהיא צודקת - כל מה שקורה לה זה אכן ממקור חיצוני אבל בכל זאת את מתחננת שתקח רק כמה פעמים את התרופה וזהו. אח"כ זה כבר יזרום. היא תראה שזה עושה לה רק טוב ותמשיך לקחת. מקווה שאחד מהדרכים שכתבתי לך תעזור! או שלפחות יהיה לה רגע של התפקחות והיא תסכים לקחת את התרופה! תודיעי לנו על ההתקדמות בבקשה, תהיי חזקה ותרגישו טוב, יפעת.

רב תודה עבור תמיכתך. האמיני לי שאין סוף לשיטות היצירתיות בהן נקטתי. יקירתי מעצם טבעה, מאד פרפקציוניסטית, שדורשת מעצמה מושלמות. תכונות אישיות אלה הן לא תכונות שמשרתות אותה במצב הביש אליו נקלעה. אני מקווה שהיא תתרצה באיזשהו שלב, אך אני גם חוששת לאבד זמן.

שלום, אני בת 27 שסבלה בעבר ממחלת האנורקסיה, יש לציין שמעולם לא קיבלתי טיפול. במהלך 7 השנים האחרונות אני נמצאת המערבולת שנעה מהרזיה קיצונית להשמנה. חיי נעים בין שתי תקופות (דר ג'ייקל ומיסטר הייד...), האחת" התקופה הטובה בה אני מרעיבה את עצמי ונמצאת במשקל נמוך (גובה 165 משקל 50-48) והשניה "התקופה הרעה", השמנה,בה אני מנסה לאכול כמו אדם נורמלי (המדובר עדיין בכמויות קטנות של 1000 קלוריות ליום) ותוך חודשים מעטים מעלה כ- 10 ק"ג ונמצאת במשקל של 60 ק"ג. בתקופות הרזות אני פורחת, מבלה יוצאת שמחה וכו, ובתקופה השמנה מסתגרת בבית ולעיתים גם לא הולכת לעבודה כי אני מתביישת הרי אני פרה!!. כרגע אני בתקופה השמנה שלי שוקלת משקל עצום של 60 ק"ג, דכאונית מתמיד, הולכת ונסגרת בפני האהובים עלי, הולכת וצוללת לתהומות ואין מושג איך לצאת מזה, האם שוב פעם לצום ע"מ לחזור לתקופה הטובה? ואז מה? בא לי פשוט להעלם ולמות... אם לא הייתי מפחדת כבר מזמן הייתי גואלת את עצמי מהיסורים... הצילו אני רוצה לחיות!! אשמח לקבל עצה. בברכת שבת שלום, אביבית.

לאביבית שלום, באמת חבל על הצער והכאב של כל השנים הללו. מדבריך ברור שטיפול עשוי לעזור לך, תגשי לאבחון וטיפול החיים יכולים להיות הרבה יותר טובים גם עבורך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד'ר גיורא, מאיפה מתחילים? אני מפחדת שאם אני אגש לרופא משפחה ברגע שהוא יראה שאני לא בדיוק במשקל של אנורקסית, הוא לא יוכל לעזור לי.. תודה אביבית.

הי אביבית מהמכתב שלך משתמע כי את רוצה להפסיק את מעגל הקסמים הרע הזה ולבחור בחיים וזהו צעד מאוד חשוב בדרך אל ההחלמה. חשוב שתבקשי עזרה ממוסדות המטפלים בהפרעות אכילה. רופא המשפחה שלך צריך להפנות אותך לאחד כזה. טיפול יעיל וממושך יכול להוציא אותך מהמערבולת שאת סוחבת איתך אבל חשוב שתביני שזה טיפול ממושך והתהליך הוא מורכב. אנא, טפלי בעצמך, ערבי את הגורמים החיונים .המון בהצלחה והמשיכי לעדכן אותנו אריאל

לאביבית שלום, רופא המשפחה בדרך כלל מסתפק במספר מילים כלליות וכבר מפנה לבריאות הנפש באזור מגורייך, לעתים אם ישנן מספר מרפאות הוא יכול להמליץ על אחת מסויימת. את יכולה לנסות ולהתקשר בעילום שם למרפאה או למרפאות לבריאות הנפש הבאות בחשבון לפי אזור מגוריך ולשאול אותם האם הם מקבלים אנשים גם בפניה עצמית. כלומר ישנן מרפאות שאינן מחייבות הפניה של רופא המשפחה ומוכנים לקבל גם מפניה עצמית. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לד"ר היידש - ערב טוב 1.רציתי לדעת אם קלונקס עוזר גם במקרים של ocd כאמצעי להרגעת המחשבות או רק כנגד אי שקט פסיכומוטורי? קלונקס כטיפול לבד לא כתוספת לכדורים אחרים 2.אשמח לקבל המלצה לטיפול טרופתי בהפרעה כפייתי ניסיתי כבר אנפראניל פרוזק פבוקסיל ציפרמיל ואיטומין יש משהו טוב שעוד לא ניסיתי ? תודה !

השאלה היא באיזה מינון ניסיתי תרופות אלה. למשל פבוקסיל: איזה מינון לקחת? כי, דרוש מינון גבוה של התרופה כדי לפעול על הפרעה זו. לשאלתךהשנייה: לוסטראל, אפקסור. נילי.

אהה שחכתי ניסיתי גם את הלוסטרל והאפקסורxr את כולם במינונים מקסימלים

התחלתי בטיפול בפלואוקיסטן לפני 8 ימים בדיוק. כדור של 20 מ"ג מידי יום. אני חווה תופעות לוואי מאוד לא נעימות - תפיסה קצת יותר איטית, כאבי ראש, סחרחורות בשינוי מצב הגוף, רדימות והיום אף נוכחתי שתגובותיי המיניות מעוכבות. מה שכן - כבר מאתמול אני מרגישה הקלה בחרדה ופחות מחשבות שליליות. אני תוהה לעצמי האם יכול להיות שהשיפור במצב רוחי לא חל בזכות התרופה, מכיוון שהרופאה הסבירה לי שהתרופה מתחילה להשפיע אחרי שבועיים? אולי זה בזכות עצמי ובעצם המשך לקיחת התרופה מיותר? עלי לציין שהרקע להחלטה לקחת התרופה היה חרדות וקשיים בשינה בעיקר.ואת התרופה התאימה לי רופאת המשפחה שלי. האם אנייכולה להקטין מעט את המינון כך שאסבול פחות מתופעות הלוואי - נגיד לקחת ביום 10 מ"ג במקום 20 או לקחת את הכדור יום כן יום לא? האם זה יפגע באפקטיביות התרופה? האם תופעות הלוואי הנ"ל ייעלמו במשך הזמן? או שצריך ללמוד לחיות איתם? ומה עם ההשפעה על המיניות - זה מסתדר? ושאלה אחרונה - קראתי איפהשהא שתרופות אנטי דכאוניות גורמות לנשירת שיער. האם נכון????? אם יש משתתפים בפורום שיש להם נסיון עם התרופה שלי, שנקראת גם פלוטין, אשמח לשמוע מנסיונכם.

שוב עליי לציין שאינני מכירה את התרופה הספציפית אישית אך את תרופות קרובות מאוד מאותה משפחה התרופות הללו אינן גורמות לנשירה הן כן מעכבות את המיניות -ולשאלתך זה דבר שלא משתנה בהמשך את התרופות הללו לא לוקחים יום כן ויום לא! ואיני יודעת לגבי הקטנת המינון אם כי לא נראה לי בעיקרון כל תופעות הלוואי אמורות לעבור אחרי התקופה הראשונה חבל שלקחת תרופה עם ככ הרבה תופעות לוואי בדכ התרופות החדישות לא אמורות לגרום לככ הרבה תופעות לוואי תמיד אפשר לקחת בחשבון שיש גם השפעה פסיכולוגית, כאילו עצם הידיעה שהתחלת לקחת תרופה, אוליי יש לה גם תרומה אבל האמת, שבדרך כלל למרות שאומרים שבועיים שלושה כבר אחריי שבוע או עשרה ימים אפשר להרגיש את השיפור וזה לא פסיכולוגי עד כמה שניתן לומר

לדר' הירש שלום האם קיימת תרופה להפרעות קשב, מלבד הריטלין, הטגרטול, קלונקס, רידזין???

לסימון שלום, הריטלין והטגרטול הם תרופות שעשויות לעזור, מצד שני קלונקס ורידזין לדעתי פחות מתאימות כיוון שהן מורידות את העירנות. ישנן עוד מספר תרופות דומות אבל בעיקרון הם מאותה המשפחה והשפעותיהן דומות. לעתים תרופות נוגדות דיכאון שהן גם מעוררות עשויות לעזור. אבל מדוע מיואשת? הפרעת קשב בדרך כלל אינה גורמת למצב של יאוש? שבת שלום דר' גיורא הידש

אני על מינונים מאוד גבוהים של כבורים אתה כבר יודע דוקטור ואני לא מצליחה להרגיש כלום מסתובבת לי באפטיות שום דבר לא חודר את השריון שלי נכנסת למיטה עם מישהי (אני לסבית) ולא מרגישה כלום כאילו אני סתם שוכבת שם והיא בשלה מתאמצת ואני בשלי מיואשת אבל חייבת לשחק את המשחק בכדי שהיא לא תעלב אז מזייפת (ידעתם שגם נשים לנשים מזייפות?) מה אני עושה ד"ר? איך אני מצליחה לסדוק את החומה הזאת ולהרגיש קצת? הימים עוברים לידי כמו כלום ואני מיום ליום מותחת עוד קצת את עצמי לכיוון ההתאבדות (נסיון שלישי) אני מיואשת תעזור לי!

לסוקרטסית שלום, לעתים יש צורך במינונים גבוהים בעיקר כאשר ישנן הזיות ו"פרנויות", לעתים המחיר של הכדורים הוא טשטוש מסויים והתרחקות ותופעת הלוואי של סרוקסט הוא בודאי ירידה ברצון המיני. כלומר, צריך לבחור בין שתי אפשרויות פחות טובות, תרופות עם תופעות לוואי או סבל חמור ממצב פסיכוטי. פעמים רבות עם ההרגעה במצב ופחות סמנים למצב פסיכוטי אפשר להוריד במינון של הכדורים ואז יש פחות תופעות לוואי. זה המצב שאליו רוצים להגיע. תשמרי על עצמך, ואם המצב מחמיר תפני לחדר מיון תשמרי על קשר שבת שלום, דר' גיורא הידש