פורום פסיכיאטריה

http://www.mentalnet.org.il/

http://www.mentalnet.org.il/article/?id=b47bad0f978a1c343b642a0096e35e27

לד"ר היידיש ולכל מי שיכול לתרום מנסיונו עברתי אישפוז פסיכיאטרי לפני שנה מאז אני עוברת מועדה לועדה כדי שיאשרו לי להוצעא רישיון השבוע שלחו לי הזמנה לועת ערר אני מבינה שזאת הודעה הסופית והקובעת אשמח לשמוע קצת פרטים על הועדה מי נמצא שם כמה אנשים יהיו ואולי אפילו טיפים כדי לעבור את זה בשלום (הוועדות האחרונות היו נורא משפילות גם זאת הולכת ליות ככה?)

שלום רב, ישנן סיבות רבות שבגללן איני יכול לתת לך טיפים וכדומה. העצה היחידה שאתן היא שתנסי להיות אמיתית וגלויה ככול הניתן ותפגיני ביטחון עצמי. בכל מקרה אפשר להרגע, שום החלטה אינה סופית, שנה אחרי ההחלטה אפשר שוב לבקש רישיון מחדש. שיהיה בהצלחה ואולי את תעדכני ותכתבי איך היה בועדה? דר' גיורא הידש

היי מקסימה, מה נשמע איתך? לא נכנסתי בחודש האחרון לפורום.את מאמינה ששכחתי לחודש את החרדות ואת כל הנושא הזה? כן קשה להאמין אבל כנראה שה-25 מ"ל לוסטראל שאני לוקחת כל יום עושה את העבודה בצורה טובה. אני מחכה להתקף שיבוא ובינתיים הוא נותן לי זמן להנות... מה איתך?איך את מרגישה?לא קראתי את המכתבים הקודמים אז אין לי מושג מה חדש. מה עם יונית?? תעדכני אותי, לא שכחתי אותך, שלך, אור

שמחה שחזרת מתוקה ועוד יותר שמחה לשמוע שמצבך טוב. אני בסדר. חזרתי ללימודים ולעבודה אחרי חופשת הפסח שהייתה קצרה מדי לטעמי. הייתה לי תקופה שפיזית לא הרגשתי כל כך טוב אבל אני מתאוששת יפה. אני מדברת עם יונית יום יום ומצבה אותו הדבר. יש ימים שבהם יש מעט שיפור ויש ימים שישנה נסיגה. אני מאמינה שהיא על הדרך הנכונה עם הטיפול החדש אך דברים לוקחים זמן וצריך המון סבלנות - זה לא פשוט! אורוש', אל תעלמי לנו ככה שוב טוב? ואם כן לפחות תני התרעה שנכין עצמנו נפשית להעדרות שלך אוהבת, אריאל

היי טוב לשמוע שאתן מרגישות טוב, באמת דאגתי ליונית, תמסרי לה את אהבתי והרבה בריאות. הידש

אני עומדת להתחתן עם אדם שאביו היה חולה במחלת נפש האם זה תורשתי? האם יש צורך בבדיקות? אמו לא ידעה על המחלה לכשהתחתנו (הוא צרך תרופות)

צריכת תרופות היא לא עדות למחלת נפש

למודאגת, שלום. בניגוד לשאול, אני לא חושבת שאת מגזימה. דאגתך,לדעתי, במקומה. מחלות מסוגים שונים עוברות בתורשה, וזה מעסיק ומטריד את כולם. אולם, יחד עם זאת אין לנו (עדיין) שליטה בגנטיקה של צאצאינו לעתיד, וכולנו למעשה מסכנים את עוברינו בהעברת גנים של מחלות שונות. כמו כן, העברה גנטית לא מחוייבת המציאות, כמו תכונות רבות אחרות שעוברות בגנים, גם מחלות עשויות לדלג דור. דברי הם מידע מאוד כללי ואולי אף לא מדוייק, לכן קטונתי מלייחס להם חשיבות מרובה. רצוי שתקראי את דברי הרופא, אך לבינתיים, הורידי קצת לחץ. חבל.. עם דאגתך אני מאוד מזדהה: אני עצמי סובלת מבעיות ונוטלת תרופות. אחד מפחדי הגדולים הוא שאעביר לילדי את בעיותי, וגם הם יסבלו בחייהם כמוני. אך כמו שכבר ציינתי, אני בטוחה שגם לבן זוגי מסתובבים בגנים אי אלו דברים שלא הייתי רוצה שילדי ירכשו, ולכן, לפחות אני, משלימה עם העובדה שאף אחד לא מושלם, ובמקביל מקווה לטוב ביותר.

לא כל מי שלוקח תרופות הוא חולה נפש ולא כל מי שלוקח תרופות מוכר כנכה

קודם רציתי לומר תוה על תגובתך למרות שזה היה לפני 3 דפים. דבר שני למדתי שנתיים מדעי המוח לכן הבנתי היטב את המצגת המקסימה שיש באתר של התרופה. רק אחד האיזומרים גורם להשפעות הטובות ונקשר לרצפטורים. אשמח לדעת אחרי הכנס אם אכן התרופה תגיע לארץ. כל טוב.

התרופה כבר קיימת בארץ ונמצאת על המדפים בבתי מרקחת פרטיים. השם המסחרי בישראל הוא CIPRALEX

אני בת 28, בריאה בד"כ. מזה כמה שנים, מידי פעם יש לי ימים שלמים שבהם קשה לי לנשום ויש לי מן צורך לפהק כדי להכניס אוויר. לפני שנים אמרה לי רופאת המשפחה שזה מסטרס, אבל זה קורה לי לא בהכרח בתקופות לחץ. האם תופעה כזו מוכרת ממקור נפשי? אם כן, איך אפשר לטפל?

מיכל, אם התופעה נמשכת כבר מזה כמה שנים, חשוב ורצוי שתעברי בהקדם האפשרי בדיקה כללית (צ'ק אפ) של תפקודי המערכות בגוף. רק אחרי שבדיקה כזאת תשלול בעיות פיזיולוגיות כלשהן, תוכלי להמשיך הלאה ולחפש את הסיבות הפסיכולוגיות / פסיכוסומטיות. (הבדיקה כוללת ביקורת תפקודי לב-ריאה, כליות, וכו'). היי בריאה.

הי מיכל התופעה מוכרת לי היטב לצערי משום שסבלתי מזה חצי שנה יום יום מהרגע שפתחתי את העיננים ועד הרגע שהלכתי לישון. זה מאוד אופייני לחרדה והטיפול בזה הוא נוגדי חרדה כמו קסנקס, וואבן וכו'. אם ברצונך לרדת לשורש הבעיה ולהבין מהיכן החרדות מגיעות מומלץ גם לגשת לטיפול פסיכותרפי ( שיחות) בהצלחה, אריאל

קודם כל, תודה. זה מאד עוזר לדעת שזה לא רק אני.. אתה לוקח תרופות באופן קבוע או רק כשזה קורה? זה משפיע מיידית? מי נתן לך מרשם- רופא משפחה? מאד אשמח אם תשתף אותי. ושוב תודה.

חוששת מרוע של אנשים,פשוט חוששת מהצד הרע שלהם.לא מציקים לי,או מתעללים בי או משהו כזה אבל אני מרגישה מוזרה ומרגישה עוד יותר מוזרה כשאני מתחילה לחשוש שיצחקו על המגרעות שלי או משהו...על זה שיראו את המוזרות שקיימת בי וייהנו ל"הסתלבט" עליי, או שאפילו לא יגידו כלום אבל יידעו.שאני מוזרה.וירחמו עליי.כמו שאני מרחמת על עצמי. אני מרגישה חסרת אונים מול אנשים ומשתדלת לא להראות את זה.מעדיפה שיחשבו שאני לא נחמדה.אני לא יודעת מה יש לי: זו חרדה? זה דיכאון? מה יש לי לעזאזל? אני מרגישה נורא תמימה ופוחדת שאני אולי לא מבחינה בין טוב לרע אצל בני אדם. מה אני אעשה? אני פוחדת להגיע להיות במצב רע.מרגישה כאילו אני לא נורמלית. קשה לי לדבר על הדברים האלו פנים מול פנים עם פסיכיאטר.כבר הייתי אצל 3 כשהייתי במצב דיכאוני והם איבחנו הפרעות דיכאון וחרדה ודיסטמיה.לא דיברתי איתם על מה שרשמתי כאן עכשיו כי פנים מול פנים זה פשוט לא יוצא לי מהפה.בכל זאת על סמך תלונותיי על דיכאון ארוך טווח הם איבחנו מה שאיבחנו.מאז שאני לוקחת את הכדורים נגד הדיכאון המצב רוח השתפר מאוד וגם החרדות,המרץ והפעילות שלי(גם החברתית).אבל נותרה הבעייה של ההרגשה הבסיסית והחולנית הזו(נראה לי)שאני יוצאת דופן. אני לא יודעת מה הפיתרון וזה גורם לי למתח ועצבים ולבכי לפעמים. בבקשה תשובה דחוף עדיף מרופא וממישהו שבאמת מבין.

לאלמונית שלום, לא נותר לי אלא לחבק אותך חזק. ביי מור

יש לך אימייל?

לאלמונית שלום, למה בכלל את חושבת שאת לא נורמלית? ישנם הרבה סוגים של אנשים בעולם. חלקם חברותיים ומוקפים באנשים, חלקם מתבודדים, חלקם אנשי כפיים, חלקם אומנים, חלקם כהים, חלקם בהירים - ויש מקום תחת השמש לכל הסוגים והמינים. כל אחד מאיתנו מהווה יצירה חד פעמית ומיוחדת במינה שאולי רק דומה למישהו אחר. לכל אחד מאיתנו יש הייחוד שלו, המקוריות שלו, הצדדים החזקים והחלשים שבו, הקטעים היפים והפחות יפים שלו. תנסי לפתח את הצדדים החבויים והנסתרים שבך, תני להם לפרוץ. אולי באיזה שלב תרגישי צורך לאפשר לאנשים להתקרב אלייך, חבר או חברה קרובים. שמרי על הייחוד שלך, אל תנסי ללבוש "תלבושת אחידה" ולהיות "כמו כולם". נכון שזה לוקח קצת יותר זמן לגלות פרח נדיר המוסתר ומוצפן היטב בין צמחיית הפרא - אבל מה שחשוב הוא: בסוף התהליך, כשתגלי את ה"אני" שלך, וגם האחרים, תראי שהתהליך היה שווה. אזרי אומץ (והרבה סבלנות ואורך רוח) ולכי עם תחושותייך, רגשותייך ומחשבותייך ואל תנסי "ליישר קו" בכוח עם מה שמכתיבים - כי רק את יודעת באמת מה טוב לך ומה יעשה אותך מאושרת. מאחלת לך הצלחה .

לאלמונית שלום, כנראה קיים פער גדול מאוד בין מה שאנשים חושבים עליך ומתרשמים ממך וממה שאת רואה בעצמך ושופטת את עצמך. אני חושב שאת שופטת את עצמך לחומרה ולכן נדמה לך שגם האנשים האחרים רואים אותך כך.... הטיפול התרופתי עשוי לעזור, במיוחד אם תקשיבי ותאזיני לפיידבקים של הסביבה ותאמיני להם... לא כתבת כמה זמן את נוטלת את התרופות אבל אם את נוטלת אותן חודש חודשיים אז השיפור עוד יבוא. עם זאת הטיפול העקרי הוא בשיחות=פסיכותרפיה, ואני מקווה שהדימוי העצמי שלך יתקרב לדימוי שיש לאחרים עליך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, בין השמחות לבין המועקה כתבתי שיר שמוקדש לאימי מורתי ז"ל שניפטרה לפני חודשיים. באמצע החיים איך מיתרים נדגמו איך כך בבת אחת אור נישמתך כבה יפה ואצילית הינה דמותך קורנת כשיר שמתעורר לאהבה תוים על הפסנתר ושקט רך בחדר ובתמונה תמיד אותו חיוך מקסים כל הזמיר שלך עותף אותי כנדר כשיר שלא ניגמר לעולמים באמצע החיים איך מנגינה ניגמרת איך מנגינה בוכה את בכי הצלילים באמצע החיים איך הציפור נודדת בצל כנף אחת רועד עוד בליבי הדלת ניפתחה עוד רגע את ניכנסת ומבטך רחוק לא מביטה אחור וקול פעמונים היגעת לרגע חסד כשיר שמתנגן לו מבפנים האם היית ביכלל ציפור מתגעגעת אומרת לי עכשיו שלום ללא מילים רק זיכרון שלך שוב מעביר בי רעד כחרס הנישבר בחלומי באמצע החיים איך מנגינה ניגמרת איך מנגינה בוכה את בכי הצלילים באמצע החיים איך הציפור נודדת בצל כנף אחת רועד עוד בליבי זה החיים. ביי מור

סליחה טעיתי בשורה הראשונה איך מיתרים נדמו ולא נדגמו כתבתי בדמעות. ביי מיכל

מור כתב/ה: > > סליחה טעיתי בשורה הראשונה > איך מיתרים נדמו ולא נדגמו > כתבתי בדמעות. > > ביי > > >

כמה עצוב שיר חזק.

היי מור, ריגשת אותי עד מאוד.עצוב לי שאיבדת את אימך שכל כך אהבת.גם אני אמא ל-3 ילדים ולפעמים שכשרע לי מאוד,אני אומרת לעצמי,שאני חייבת להיות חזקה בעיקר בשבילם.קשה לי מאוד ונידמה שיש רגעים שאני נישברת אבל תוך שנייה מחליטה פשוט שאסור לי וכך אני ממשיכה. היי חזקה מתוקה בשבילך וגם בשביל משפחתך. מתאפקת לא לבכות. נשיקות שגב

השיר שלך יפה מאוד ועצוב כאחד. זעקתך נשמעת למרחוק וכל שנותר לי זה לעטוף אותך בחום . המשיכי עם הכישרון הזה- אין ספק כי התברכת בכישרון רב

למור, כל כך כואב לאבד מישהו קרוב והאבל העמוק... והשבר הגדול... והרעדה.... והלב נסדק... והזכרונות... והגעגועים.... שיר משתפך ונוגה? ובאמת נוגע ללב לזכרה הטוב... שיבולת

למיכל שלום, תודה ששיתפת אותנו ברגשותיך ובכישרון רב. אני שמעתי המון געגועים באמת שיר של געגועים. תודה ושיהיה רק טוב הידש

רציתי לדעת מה ההבדל בין תרופה זו לבין פרוזק. בעבר לקחתי פרוזק (בסך שני כדורים יום כן ויום לא) והתופעות שהתלוו לזה היו בהתחלה מעין הרגשת אופוריה, לאחר מכן צחוק לא בדיוק מוסבר. אי שקט אדיר בעוצמתו ובין שש לשבע התקפי חרדה רצופים בפרק זמן של שעתיים ששיבשו לי את החיים למשך שלושה שבועות. זה היה לפני חמש שנים. היום הפסיכיאטר נתן לי סרוקסאט, האים התרופה לא ממש דומה לפרוזק ולכן אני צפוי לאותם תגובות. מה אחוזי ההצלחה של כדור זה? כמה קשה להתנתק ממנו בסום של בין 1 ל 10? כמה שנים תרופה זו נמצאת בשוק? האים יש מחקר שמספק נתונים על אנשים שהתאבדו בעקבות לקיחת התרופה? כאלו שלא היתה להם נטיית התאבדות לפני נטילת הכדור? במאוזני איכות החיים, מתי כדאי להחליט שרצוי להשתמש בתרופה שכזו? האים רק כאשר יש קושי משמעותי בתפקוד חיי היום יום, או גם שחיים כרגיל עם משפחה וילדי אבל יש איזו שהוא מצב של עננה חרדתית שלפעמים גם מורידה גשם ופוגעת בתפקוד אבל לעיתי קרובות השמש בוקעת ומלטפת באורה החמים והמרגיע. תודה, רמי 2003 המשם אצלי אבל עוד לא קיבלתי החלטה. אני מרגיש שזה צעד משמעותי ולכן אבקש התיחסות משמעותית גם מאנשים שהתנסו בכדור וקראו הודעה זו.

אני לקחתי את התרופה (סרוקסט) וחוויתי תופעות דומות למה שאתה מתאר. נכנס למצב של גהינום . עברתי הרבה דברים בחיים אבל התמודדות עם התרופה הייתה ממש בלתי נסבלת גם לי.

היי רמי! דבר ראשון: לדעתי אין לך מה לחשוש כ"כ הסרוקסט היא לא תרופה נוראית כ"כ , היא אפילו תרופה טובה ויעילה מאוד אבל אתה מוכרח להבין שהיא טובה לבעיות של חרדות למיניהן בעיקר!!!וזה פרט משמעותי מאוד.לא תיארת ואפילו לא אמרת ממה אתה סובל?למה הכוונה ב"עננה חברתית"? דבר שני: מבחינת התרופה עצמה מניסיון אישי שלי היא יעילה מאוד לנושא החרדות.גם אין לי תופעות לוואי ממנה ביום יום.(חוץ מקושי להירדם בלילה אם אני לא לוקחת אותה מוקדם על הבוקר).אני התחלתי עם ציפרמיל שגרמה לי בשבועיים הראשונים בלבד לבחילות קלות, עייפות וחוסר נוחות בקיבה. אחרי חודשיים עברתי לסרוקסט והמעבר הלך חלק לגמרי מההתחלה!! לגבי גמילה: כאן באמת יש בעייה יחסית.תראה,כל הרופאים טוענים שהתרופה לא ממכרת אבל בכל זאת רבים מתלוננים על כך שהגמילה ממנה קשה מאוד. כאן הפתרון הוא לעשות זאת מאוד מאוד בהדרגה ובזהירות. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

כמו שהציפרמיל עשתה לך רע ולאחרים היא עשתה טוב כך הסרוקסט עשה לי רע מאוד והפרוזק עשה לו רע כך שאי אפשר לבטל לחלוטין את תופעות הלוואי ולומר שזו תרופה בטוחה. לך התרופה תפשה וטוב שכך אבל אין זה מעיד על הכלל

יערה שלום, החרדות מהם אני סובל הם בסקלה די רחבה, מהתמודדות בראיון עבודה דרך חשש ממעליות או מטוסים שהחשש הוא מקטסטרופה. מחשבות פסימיות ביותר שנכנסות וקוטעות דברים חיוביים. פחד ממחלות. דאגה בלתי מוסברת ומתח שרירים של העורף והכתפיים קבוע. המצב בזה קיים בערך 12 שנים טיפה יותר. שהוא התחיל המצב היה קשה יותר בהרבה, היום למדתי לחיות איתו ולפעמים אני לוקח משהו קל להרגעה. כל משברון או שינוי סביבתי מגביר לי את המתח ומוביל לעלייה מהירה בסימפטומים. סה"כ אני אדם שאוהב לחיות, צוחק הרבה בעל משפחה ואוהב להנות. העננה היא שכל מה שתיארתי כמעט תמיד מלווה אותי רק הצלחתי בדרך מסויימת לשים אותו בצד ולא להתיחס, אך כשהמתח שלי גובר אני חווה הכול וזה עשוי להתרחש לפעמים בתדירות של אחת או שתיים לחודש. ובפרישה של שלושה ימים לערך עד שאני נרגע שוב.

שלום לכולם, אם מישהו עדיין הבחין בכך - נערך כאן אתמול בלילה דיון מאד לא שקט, וזו בלשון המעטה. אז הנה סיפור שאהבתי כשהייתי קטנה, וגם גדולים יכולים ללמוד ממנו: ********************************************************************************************** השמש ורוח הצפון: השמש הגדולה והחמה, ורוח הצפון הקרה והחזקה החליטו לבדוק מי מהן "חזקה יותר". וכך עשו: הן ראו איש הולך לו, ולאיש - מעיל. "מי שתצליח לגרום לאיש להסיר את המעיל, היא החזקה!", כך הוסכם ביניהן. ראשונה הייתה רוח הצפון. היא נשבה במלוא עוצמתה כדי להעיף את המעיל מעל גופו של האיש, אבל ככל שהתאמצה יותר, כך האיש הידק יותר ויותר את המעיל לגופו. הרוח נשבה ונשפה ונשפה, עד שנשברה לה מכונת הרוח. ואז - באה השמש הגדולה, הרכה והמחממת, ועטפה את האיש בחום קרניה העדינות. חיממה וחיממה, עד אשר האיש לא היה זקוק יותר למעיל שעל גופו, והוא הסיר אותו. *************************************************************************************** אולי לא צריך לחזור ולדוש בויכוח של חמומי המוח אתמול, אבל כדאי שתשימו לב איך תגובה אחת רגועה ועניינית של ד"ר הידש השתיקה פה את הבלגן ועשתה סדר. תראו איזה יופי, איך אפשר בחום ורכות לפתור בעיות. לא צריך בכוח! אז חבר'ה - יש לכם ממי ללמוד! לא כדאי שישרפו לכם הפיוזים. לתשומת לבכם, שיבולת

היה את זה לפני 20 שנה כסרט מצוייר (בשחור לבן אם אני לא טועה)...

לחבר של, נכון, היה סרטון אנימציה, אבל לפני יותר מעשרים שנה, אני חושבת... לדעתי, איזה 25 לפחות.. אח, הנוסטלגיה, הנוסטלגיה... שיבולת

ב - 26.4 נשאלה שאלה על דיסתימיה.לטעמי, הבחורה ששאלה עדיין מחכה לתשובה ממך. התשובה שלך מעניינת גם אותי... תודה - יערה.

ליערה שלום, יתכן והחמצתי דבר מה, לאחרונה הפורום די סוער ולא תמיד אני מצליח לשמור על מעקב של מאה אחוזים. בכל אופן אנא תרשמי את הקישור למקום או שתעתיקי את השאלה המקורית ותעברי מחר קדימה. אשמח לענות ולתקן את החסר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=99794&t=99794

היי ד"ר גיורא הידש כתבתי לך לפני מספר ימים על בעיה פסיכולוגית שיש לי וקיוויתי לשמוע מה דעתך בנושא על מה שיכול להיות שיש לי,הגבת שזה יהיה לא אחראי מצידך לשתף אותי בזה,אך זה ממש יעזור לי לשמוע חבת דעת ממישהו מקצועי,אני יקח בחשבון שזאת רק השארה וילך לאיבחן. אבל זה מאוד חשוב לי לדעת. אז בבקשה ממך אני יחזור על הבעיה בתיאור הכי מדויק שאני יוכל לגביה אני לפעמים מרגישה שאני מאבדת את עצמי לגמרי,כאילו מאבדת את תחושת הקיום של עצמי בתור בן אדם,שוחכת מי אני,אני לא מתנהגת כמו עצמי,וקשה לי למצוא את עצמי בחזרה. אני יכולה להיהפך מבן אדם אחד לאחר לגמרי וזה כלכך מתסכל ,זה לא סתם התלבטויות של מי אני,אני ממש מרגישה שזה משתלט עלי ושזה יותר מזה. לפעמים אני גם יכולה להיות בעולם שלי בלי להבין בכלל מה קורה מסביבי ,לא להכיר דברים שאני מכירה,בעוד שתוקפות אותי כל מיני מחשבות פראנוידיות כאלה שבכלל לא קשורות למציאות ולוקח לי הרבה זמן להתנתק מהן. עכשיו שאני כותבת לך אני יחסית צלולה במחשבות שלי,אבל בכל רגע המחשבות יכולות לחזור ולהשתלט עלי.

לק' היקרה, אני מבין את מצוקתך ובקשתך לעזרה, לצערי אני חייב לאכזב אותך כיוון שישנן מספר אפשרויות ואיני יכול לעשות איבחון ברשת לדברים מורכבים. כך שהמניע היחיד שלי הוא לא לטעות ולא להטעות. כדי להיות ישר עם עצמי ואני חושב שטוב איתך אמנע מלכתוב דברים שאיני בטוח בהם ועלולים להזיק. אנא קבלי את תשובתי זו בהבנה אבל איני יכול אחרת. שיהיה רק טוב, ואשמח להתעדכן ולעזור שוב. דר' גיורא הידש

שלום , אני נערה כבת 21 בעלת איבחון על ידי פסיכיאטר ADD, רציתי לדעת יותר על המחלה ועל התסממנים שלה , עיצות לשיפור דרך חיי ועיצות בנושא התרופות הפסיכוסומטיות אשר הפסיכיאטר הציע לי , באם אפשר לטפל בבעיה ללא נטילת תרופות ? האם יש קשר ישיר ביין המחלה לביין התפרצויות בלתי נשלטות? אודה מאוד לעזרה אשר תחכים אותי לגבי מצבי הנפשי בתודה מראש דיני.

לדיני שלום, יש המון חומר על הנושא ואני אתקשה להכניס פה הרצאה שלמה. בכל אופן הפרעת קשב עלולה להיות קשורה עם קשיים רגשיים (המתבטאים גם בהתפרצויות) ולכן יש מקום לטפל בקשיים הנפשיים/רגשיים אצל פסיכולוג בנוסף לטיפול בהפרעת הקשב. טיפול קוגניטיבי בהפרעת קשב קיים אולם ישנם מעט מאוד פסיכולוגים (לעתים מרפאות בעיסוק) המתמצאים ויכולים לעזור. קיימים גם חלוקי דיעות לגבי טיפולים תרופתיים אצל מבוגרים. תכנסי לפורום של הפרעת קשב, יש הרבה כאלו מפני שהבעיה שכיחה. אם יהיו לך שאלות יותר ספציפיות אשמח לעזור. דר' גיורא הידש

שלום לכולם, השבוע בימים שלישי רביעי וחמישי יתקיים כנס של האיגוד הפסיכיאטרי. מדובר על כנס ארצי של כל הפסיכיאטרים המתקיים פעם בשלוש שנים. זהו כנס גדול עם הרבה מאוד מהומה מסביב ורובו כמובן יוקדש לחלק המדעי. בודאי שיהיה בו גם כיסוי עיתונאי כך שתוכלו לקרוא מספר דברים חשובים בעתונות היומית. אני אציג שני מאמרים על השימוש באיטרנט בפסיכיאטריה, ואתיקה של הטיפול באינטרנט. האם ישנן שאלות או התלבטויות שהייתם רוצים שאבדוק בזמן הכנס? אשמח לכל תגובה ואשתדל לענות. לילה טוב דר' גיורא הידש

שלומות! יש לי בעיה. מחד, אני מבינה את ההגיון בחוק, שמנסה להגן על זכויות הפרט, ולא מאפשר לאשפז אנשים בניגוד לרצונם. מאידך, לפי כל המחקרים, לאדם שלוקה בשסעת למשל, יש חלון הזדמנויות מאד צר להגיע להחלמה, וזאת בתנאי שמקבל טיפול תרופתי סמוך לפרוץ המחלה. אדם במצב פסיכוטי, אינו מודע למה שטוב עבורו, כך שאם מסרב לטיפול, זה לא תמיד משקף את דעתו האוביקטיבית. במצב זה של אי מתן טיפול תרופתי בזמן, בעצם סוגרים את הגולל על האפשרות להביא להחלמתו המלאה. אם היו שואלים אדם זה, במצב של פיכחות, אם הוא מעוניין לחיות, יש סיכוי גדול שהיה בוחר בחיים. יוצא מכך, שאדם בעל אישיות תוקפנית, זוכה, כי הוא עונה על הקריטריונים של החוק, ואילו האחר, שהינו אציל נפש, וגם בסיבלו, אינו תוקפני, מוזנח. לעניות דעתי, יש פה מצב הטעון תיקון.

טיפול בכפייה מנוגד לזכויות אדם.

היכן הכנס? האם הוא פתוח לקהל הרחב? או אולי לסטודנטים?

שלום ד'ר גיורא אחי בן 25מקבל ריספרידל ואפקסור במינונים גבוהים כרגע מחליפים את הריספרידל- לגאודון. (הוא עם סכיזופרנ'ה+או.ס.ד. כ14- שנים, מטופל ע'י פסיכולוג היתנהגותי פרטי.)אין כל כך טקסים בזכות הכדורים, אך פעילות המח קשה. אין אפשרות וחשק להנות ולהיות פעיל ,בחברה ובכלל, הריכוז ופעולת התיקשורת והמשוב ברמה נמוכה מאד, חוסר ביטחון מוחלט ,ומאד עצבני.(לעיתים יותר מזה). איך אפשר לעזור לבחור מוכשר ומיוחד כזה ,עם איי. קיו ,ואינטלגנציה גבוהים.שמיסתגר בבית בהבנה שהוא רוצה להיות כמו כולם ,אך לא יכול להישתלב. מקווה שתהיה איזשהי נקודת אור בכנס הרופאים לחולים מסוגו.ולכל המחלות. תרופה להחזרת הזיכרון ,לבהירות המחשבה והריכוז ,למניעת חרדה ומניעת מחשבות קשות ועוד ועוד,, תודה לך בכל אופן על ההצעה . תביא בשורות טובות,, אני היתי מספרת שם, על הפורום והעזרה הניפלאה שאנו מקבלים פה ממך. תודה-ורדה.

לעיתים רבות מטופל נתקל ביחס משפיל, חסר רגישות או הבנה,שיוצר לרוב יותר נזק מתועלת, מצד מטפלים - פסיכיאטרים ופסיכולוגים כאחד. מעניין היה לבדוק האם מטפלים שחוו בעצמם רק אחת מן המחלות הרבות של מטופליהם מעניקים את אותה התייחסות למטופל כשם שמעניקים מטפלים שלא חוו אף אחת מן המחלות. פעמים אין ספור יצאתי ממטפלים (פסיכיאטרים ופסיכולוגים) בתחושה קשה שלא חוסר אונים. להמחשה מספר ציטוטים: "...את יודעת מה, אני לא בטוח שאני בכלל רוצה לעזור לך..." וכן "אם לא תקחי כדורים תגיעי לגהה..." (וזאת לאחר שגיליתי התנגדות עזה לתרופות), אלה היו דוגמאות רק של שני פסיכיאטרים, הפסיכולוגים: "את מייאשת אותי..." (וזה בשלב שאני עצמי כל כך מיואשת מעצמי), או "אל תחזרי לפני שתקחי תרופות..." ושוב, לאחר שגיליתי התנגדות לתרופות. כל זאת במקביל לאי מתן הסברים: מדוע לא טרחו להסביר לי שבמצב דיכאון יכולת החשיבה ההגיונית נפגע, היכולת להתרכז, העובדה שכל כעס קטן הופך בלי סיבה לזעם, ההפרעות בשינה, שטיפול של שיחות אינו יעיל במצב זה וכד'... זאת מצאתי בעצמי בספרות מקצועית,שגם אליה אף לא אחד הפנה אותי, אחרי שנים של סבל רב. המקרה המזעזע ביותר עבורי אירע דווקא לאחרונה: אחד הפסיכיאטרים, אליו פניתי, פועל במשותף עם מטפל בשיחות - הפסיכיאטר רושם את התרופה, ושותפו נותן שיחות. לאחר שיצאתי בזעם, עקב ההתיחסות של הפסיכיאטר, הרמתי טלפון לשותפו על מנת ליישר את ההדורים - חשתי צורך שמישהו מקצועי ירגיע את חששותי מהתרופות, מאחר והפסיכיאטר לא טרח לעשות זאת, או מדוייק יותר רק הגביר את חששותי (לא נתתי בו אמון). לאחר שיחה קצרה עם שותפו של הפסיכיאטר, שאף היא העלתה חרס, הוא - השותף, התקשר לחבר שלי. בשיחה עם החבר הוא הסביר לו, כך ממש מאחורי גבי, כי אני חייבת ליטול תרופות, כי שום דרך אחרת לא תועיל לי, וכי לדעתו אני ילדותית!!! באיזו זכות עושים כדבר הזה למטופל??? ועתה, לאחר שפרקתי מעט מזעמי על היחס הנורא שעשוי מטופל להיתקל בו, ולא נשכח שממילא הוא כבר מרגיש די רע, אחזור לשאלתי המקורית: האם בוצע אי פעם מחקר השוואתי בין אופן הטיפול שמעניק רופא שסבל עצמו אי פעם ממחלה לבין אופן הטיפול שמעניק רופא שלא סבל בחייו? ואין כוונתי לסימפטומים קלים של המחלות, כי מזה, כידוע, סובלים כולם. תודה

בוקר טוב בהצלחה בכנס ואני בטוחה שתעשה את עבודתך נאמנה. אם יהיו חידושים או עידכונים מעניינים ורלוונטים אלינו, נשמח לשמוע שלך,אריאל

היי הכנס יערך במלון דן כרמל בחיפה, מיום שלישי בצהרים עד יום חמישי. רופאים וסטודנטים משלמים דמי הרשמה לכנס אבל לפי ידיעתי הכנס אינו פתוח לקהל הרחב. עם זאת אין שומר בדלת וכל אחד יכול להכנס. רק את הקפה וספר הכנס מקבל רק מי שנרשם. אני מציג כמובן דברים הקשורים לפסיכיאטריה ואינטרנט. פוסטר אחד כללי עם האפשרויות הגלומות באינטרנט בפסיכיאטרייה, והשני על אתיקה בטיפולים בפסיכיאטרייה באינטרנט. אחרי הכנס אנסה להעלות את החומר באתר שלי ואפשר יהיה לראות אותו שם. ביי הידש

לד"ר הידש היקר! האם אפשר בבקשה לדעת היכן מתקיים הכנס? האם יש אפשרות להשתתף? תודה עבור תשובתך

היי האתר של החברה הפסיכיאטרית והכנס הוא http://www.mentalnet.org.il/ ביי הידש

ראיתי שיש הרצאה בנושא: ד"ר ר. קופר-קזאז - טריאיודוירונין (3T) להגברת תרופות נוגדות דכאון בדכאון ביפולרי לי אישית רמת הT4 החופשי ממש על המינימום, השאלה עם טיפול בהורמוני תריס עשוי לעזור ומה תופעות הלוואי שלו. הרופא שלי ממש לא התלהב מהרעיון.

היי לא שמעתי את ההרצאה הזו אבל שנים רבות מחפשים את הקשר בין תוספת של הורמוני בלוטת התריס ודיכאון. באופן הגיוני יש קשר כזה אולם הבעיה היא שטיפולית לא הוכח שזה עוזר. כיום מנסים לתת את ההורמונים של בלוטת התריס כתוספת לתרופות נוגדות הדיכאון ועדיין לא ראיתי ממצאים ברורים שזה עוזר. אבל תמיד יתכן שיש דברים חדשים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

??????????

בדרך כלל הוא מגיב יותר בתדירות. תהיתי האם הוא לא נבהל ועזב לטובת המדריך החדש:) (או- היועץ החדש, בפורום הפנימי:))

אני לא לוקחת שום תרופות.וכשאני מתמודדת בעצמי,אני חושבת שאני מרגישה יותר טוב מאשר עם תרופות.אם כי יש לי הרבה נפילות.מכל המצב של החרדה והאגרופוביה. השאלה שלי אבל תענה לי באמת בכנות.האם יש סיכוי שאי פעם זה יעבור לבד,אם נניח אני מרגישה שיפור.אם כי אני מתמודדת עם זה יום יום. אולי אגרופוביה זה דבר שלא עובר לעולם וברגע שפיתחת את זה ,אז לנצח תיהיה חולה? (ללא תרופות) ועוד שאלה קטנה:כשהלכתי לפסיכיאטר.הוא גם קבע שזה מצב של אי שקט.ואז זה היה באמת חמור.מה ההסבר למצב כזה של אי שקט? האם הגורם הוא משהו פיזי? משהו בעצבים? איך בן אדם עם שקט נפשי במשך רוב חייו הופך פתאם למצב של פחדנות ואי שקט שמתבטא כמעט בכל דבר? מה ההסבר הביולוגי לכך?

לשרונה שלום, אענה על השאלה השניה שהיא ביולוגית יותר. במצב רגיל רוב התהליכים בגוף ובמוח מווסתים את עצמם. כלומר אם יש חומר ברמה גבוהה יותר אז ישנו מנגנון אשר מחזיר לאיזון. למשל אם במאמץ גופני החומרים של מתח רמתם עולה, אז שהמאמץ מסתיים ישנם מנגנוני ויסות אשר מחזירים את ההורמונים הקשורים למאמץ (אדרנלין, סטרואידים וכדומה) לרמה תקינה. כלפי חוץ לחץ הדם יורד ומתאזן, הדופק הנשימה וכדומה. כאשר ישנו שיבוש במנגנוני האיזון אז ההורמונים ממשיכים להעלות ברמתם ללא יכולת או אפשרות לרדת ואין איזון בגוף או בנפש. הדבר דומה למערבולת כאשר החומר עצמו גורם להפרשה רבה יותר של החומר ושוב החמרה במצב וכך הלאה במקום להביא לרגיעה של המצב וחזרה לאיזון של מנוחה. כך שגם במצב של מנוחה קיים חוסר איזון. מבחינת מתח וחרדה הדברים דומים. כאשר גירוי גורם לחרדה המתח והכוננות עולה ואז הרגישות לכל איום גבוהה יותר (כמו שאנחנו רגישים לכל רעש כאשר הולכים בלילה), כאשר ישנו גירוי אשר מעורר את החרדה אז החרדה עולה ושוב הרגישות עולה שעלול להיות גירוי נוסף שיעורר חרדה, וכך המערבולת עובדת ללא יכולת לחזור למנוחה ושקט. האפשרות הטבעית היחידה לקטוע את המהלך הזה הוא הרפיה, כלומר הרפיה פועלת בדיוק הפוך לכל המנגנונים של מתח וחרדה, מה שעולה במתח יורד בזמן הרפיה. לכן לשאלתך באופן טבעי אני ממליץ על כל טכניקה של הרפיה, יוגה, מדיטציה, דימיון מודרך, שיטת סילבה או כל דבר אחר שאת מכירה. כמו כן מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים. התשובה יצאה מעט מסורבלת, אם משהו לא ברור אשמח להבהיר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, כתבת ש"כמו כן מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים" האם הדבר נכון גם לגבי דיסטימיה? אני אומנם פניתי לטיפול פסיכיאטרי רק לאחרונה, אבל בדיעבד אני סובלת מדיכאון שנים רבות (עם הפוגות לא ארוכות מידי פה ושם), והדיכאון רק הולך וגובר עם השנים. האם מה שאתה אומר בעצם הוא שהדיכאון יעבור במילא עם השנים, גם אם הוא אינו מטופל? מה שמחזיר אותי גם לשאלה ששאלתי לפני יומיים ולא ענית עליה - האם דיסטימיה בהכרח אומר טיפול (תרופתי) לכל החיים, או כפי שכתבת לשרונה "מצבים של חרדה ודיכאון מטבעם חולפים ומוקלים עם השנים"? ואם כבר שנתתי נודדת, אז עוד שאלה: קיבלתי כדורי שינה - זודורם, אך נראה כי הם משפיעים ל 4-5 שעות בלבד - היתכן? אני זקוקה לשינה רבה הרבה יותר מכך... תודה מראש על התשובות

מה תוכל לספר לי על שיטת סילבה ? ודימיון מודרך ? האם תוכל להפנות אותי למקורות מידע ברשת ? איך אוכל להשיג חומר רציני בנושא ?

שאול- ואם לאדם יש נגיד מצב רוח טוב לתקופה מסוימת[יותר מ-4 ימים] ולאחר מכן תקופה של מצב רוח רע- זה לא דומה למה שכתבת.

האבחנה היא רק של רופא

אני נוטלת איקסל ונתקלתי במספר בעיות: 1. אני סובלת גם מבולימיה. אם הקאתי ארבע שעות לאחר נטילת התרופה, עד כמה זה מזיק להשפעה שלה? 2. מהי כמות האלכוהול שמותר לשתות בזמן שנוטלים תרופות? 3. האם תרופות נגד דיכאון יפתרו לי גם את הפרעות האכילה? תודה מראש.

היי הקיבה מתרוקנת די מהר אבל אצל כל אדם הקצב מעט שונה, בדרך כלל אחרי שעתיים רוב האוכל כבר עבר, אחרי שש שעות הקיבה בטוח ריקה. כך שסביר להניח שאחרי ארבע שעות רוב התרופה כבר עברה את הקיבה וחלקה הגדול כבר נספג בגוף. לא מומלץ לשתות אלכוהול עם תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית (מוח).. תרופות נוגדות דיכאון בהחלט יכולות לעזור גם לבעית הבולמיה. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום לכולם, כל אחד בוחר לעצמו שם כאן, גם אם הוא רק בא לביקור. יש כאלה שהחליטו על שם לאחר מחשבה ארוכה, ויש השולפים מהמותן, יש כאלה הבוחרים בשמם האמיתי – אולי כדי שכולם ידעו מיהם, ואולי משום שהם חושבים "הפוך על הפוך": כולם משנים את השמות, אז הם ישאירו לעצמם את שמם האמיתי, ואז – יחשבו שאינם הם אלא אחרים. (או שמא הפוך על הפוך על הפוך על הפוך....) ויש כאלה שסתם אין להם מה להסתיר. יש הבוחרים בשמות סטנדרטים; ויש הבוחרים בשמות "מקוריים-בכל-מחיר"; יש המזדהים עם השם במודע, לפחות באותו הרגע, ויש שלא; וישנם כאלה שמכנים עצמם בשמות שונים בהודעות שונות. נניח שמישהו בדיוק אכל קרמבו מול המחשב והחליט לקרוא כך לעצמו, ללא הסתבכות מחשבתית, אז - גם מזה, ואולי דווקא מזה, ניתן ללמוד, לא כך? שיבולת, למשל, בחרה את הכינוי שלה בשליפה מן המותן, ורק אחר כך ישבה וחשבה וחשבה (עד מוצאי שבת... סתאאאאם) "מי יודע מדוע ולמה", ואלו המסקנות: כמו בשיר: "שיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב" שיבולת היא מקור הזנה- היא מקדישה את כל כולה עד תום ובסוף לא נשאר ממנה כלום; היא כורעת תחת העומס; היא מתנודדת בכל משב רוח קל, אך אינה נשברת ברוח חזקה, אבל בסוף גם לה עורפים את הראש במגל; כמו-כן, היא כמהה וזקוקה לאור ולחום השמש. משמעות אחרת של המילה שיבולת היא גם מערבולת ענקית. חוץ מזה, השם נבחר בפסח – האם גם זה אינו מקרי? ותחשבו על זה... שיבולת המתפלספת :-(

לא מקרה. סתם אחת - כי ככה בדיוק אני מרגישה.

קודם כל, בשבילי את לא סתם אחת, כי הנה הגבת להודעה שלי ואת הראשונה מכולם. ואם כבר, אז אני סתם אחת שבלבלה פה את המוח בשטויות של שמות. לא התכוונתי לפגוע באף אחד, ואם כן, לוקחת את הדברים בחזרה. אני לא מספיק חכמה, כנראה, בשביל לחשוב על הדברים עד הסוף, אז פשוט סליחה.

אהבתי את מה שכתבת. דרך אגב - אני מכירה שבולת "אמיתית" אחת שכשמה כן היא. איזו שבולת את? מערבולת או שבולת בשדה? או גם וגם? אני נטע בעיקר בגלל שאני קרובה מאוד לטבע, לאדמה, לצמחים, לבעלי החיים....

שלום נטע, לשאלתך: הכל ביחד. תוהו ובוהו. חוץ מזה - גם אני אוהבת טבע. תודה שיבולת

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=516&msgid=14612916 המילה שצונזרה היא דרעק

לשיבולת שלום, אהבתי את מה שכתבת, מי שאומר שפסיכיאטרייה זה רק תרופות ולא בני אדם (וכינויים) יש לו מחלוקת רצינית ביותר איתי. מעבר לתרופות ולטיפולים ולכינויים ישנם אנשים רגישים וחמים עם שאלות והתלבטויות אנושיות ותמיד האדם הוא מטרת הטיפול ולא להיפך.... תמיד תמצאי אותי שותף להתלבטויות וגם להתפלספויות שהם הטעם והפילפל של החיים. והשיבולת היא גם הקמח שממנו עושים את הלחם החם והבסיסי שכולנו צריכים אותו ואוי ואבוי אם הוא חסר... חבל שאני לא יכול לבחור בכינוי בפורום הזה.... הרבה אור ואהבה הידש

לד"ר הידש היקר, תודה רבה מאד על תגובתך החמה והנוגעת ללב. אהבתי מאד גם את תשובתך הכל כך רגועה לאנשים העצבניים פה אתמול. איך בצ'יק צ'אק, בשימוש במילים כה רכות שככה הסערה. איזה יופי! גם אני מחפשת את השלווה הזו, והלוואי שאצליח למצוא. ולחבר'ה הרותחים מזעם - יש לכם ממי ללמוד, יש לכם עוד הרבה מה ללמוד! רק נסו, תראו איזה יופי!

שלומות! אני מזדהה עימך. לדעתי, יש משמעות לבחירת השם. כל פליטת קולמוס ופולמוס, מביעה משהו מתת-ההכרה. יש לך יכולת ניתוח נהדרת, וראיה רב כיוונית. נהנתי לקרוא את אשר כתבת.

ליעל - תודה עמוקה שמחתי מאד לתגובתך איזה יופי שיש גם אנשים נחמדים כאן תודה שוב, שיבולת

ברשותכם מידי פעם אני אעלה את הנושא לכאן. אני רואה שהוא עורר הרבה שאלות אצל אנשים .זה נושא חשוב שיש בו תגובות מעולות שלכם ושלי וחבל שיילך לאיבוד. הפורום הזה לא מתקדם מספיק, בפורומים אחרים אפשר להשאיר את הנושא למעלה. יש לי דברים חשובים להוסיף ואני בטוח שגם לכם וחבל שלא ייראו אותם. למי שנכנס לכאן פעם ראשונה זה הקישור למדריך הראשון (כדאי לקרוא את כל התגובות) http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=99273&t=99273 אם יש לכם תגובות לנושא תעשו את זה כאן

מדריכים! לא כל הפסיכיאטרים עושים הכל בשביל "מתנות" כמו שלא כל החולים "סתם משוגעים וסיכזופרנים". וגם לגבי תופעות גמילה מ SSRI זה לא כל כך נורא למרות שכמו שכולם אומרים זה אינדבדואלי. אני למשל הפסקתי תרופה נגד דכאון (פקסט 40 מ"ג) באופן פתאומי ובמכה אחת למרות כל האזהרות ,חוץ מיומיים לא נעימים אך נסבלים אח"כ הרגשתי אותו דבר,אגב אם הייתי לוקח איזה ואבן או קלונקס באותם יומיים כנראה שבכלל לא הייתי מרגיש כלום!! חוץ מזה כולם חכמים עכשיו להאשים את הרופא והתרופות,כנראה שנהיה קצת יותר נוח קל ומרווח כיף להאשים את מי שעזר לנו (כן,הכדורים והרופאים שרשמו והכוינו וגם תמכו). אז באמת בו נחשוב גם בכיוון השני כי להאשים מישהו זה הכי קל ביחוד כי הוא מקבל "מתנות" .....כמו בכל מקום שבה יש איזשהו צינור שיווק ופרמידה שרוצה למכור דברים. גיא

אני לא מאשים איש אני מציין עובדות החמור היחידי שקופץ בראש זה אתה כי יכולת לראות שאני מביא את שני הצדדים. כמו תמיד לא טרחת לקרוא ולראות שאני מציין תמיד שיש שני צדדים למטבע. אז התמזל מזלך והפסקת והכל היה לך כיף לא התמזל מצבם של אחרים שלקח להם הרבה יותר זמן לצאת מזה. וכן אני מאשים את החברות תרופות ואנילא מתבייש בזה. לי נדפק הזכרון לטווח קצר לתקופה מסויימת לא לך. חובה של החברות והרופאים לשתף את החולה ולתמוך בו. זה שמישהו עוזר לי לא אומר שהוא לא אחראי לי. אז פעם הבאה לפני שאתה קופץ בראש כמו חמור תקרא טוב מאוד מה אני רושם ותראה שאני מביא תמיד את שני הצדדים. תרגיש רק טוב וקח לך קלונקס חבל על העצבים:) ובקשר לתופעות גמילה מ SSRI אתה צודק .כולנו שקרנים! עזוב אנחנו חולי נפש מה אנחנו מבינים.גם ככה אנחנו צריכים להגיד תודה שהרופאים עוזרים לנו ולבלוע כל מה שאומרים לנו.אתה תגיע רחוק עם הצייתנות שלך

בקשר לכמויות רשמתי את הכמות שאני לוקח אבל לא רשמתי כמה יש בכל גלולה:) אז בקשר לכמויות הנה מאמר בנושא מפורט http://www.mcmanweb.com/article-15.htm תקראו זה מאמר מעניין. רופא אחד טוען ששימוש בקפסולות זה טוב והשני טוען שעדיף דגים חיים כי קפסולות יכולות להכיל רעלנים. מצד שני כולם מסכימים שפשוט אין סיכוי שתפרקו כל יום איזה 3 דגים .בקשר לקטע של הגלולות קראתי על התופעה אבל ממה שלמדתי זה נכון לתהליכי ייצור ישנים או של חברות פחות מקצועיות. חברות מכובדות ורציניות לרוב פיתחו תהליך של סינון השמן וסילוק של חומרים מסוכנים.

ומה עם שמן זרעי פשתן, גם הוא מכיל אומגה 3, אם זכרוני אינו מטעני?

או שבטח מקבל מתנות מאיזה חברת ויטמינים

זהו שאני לא:) אבל שכל אחד יאמין למה שבא לו. ואני גם לא מצער בעלי חיים לצערי, הייתי שמח לעזור להם (הדבר היחידי שעשיתי זה לקחת מהם כלב) ואם הייתי מחברת ויטמינים אתה לא חושב שהייתי טורח לפרסם אותה? תגיד אולי אתה וגיא מחברת תרופות? האמת שאני מהועד למען צריכת דגים. בגלל שהיה את הסיפור הזה על כל הזיהום וירידה בצריכת הדגים שלחו ואתי להיות בפורומים שאנשים יאכלו דגים עלית עליי!

האם ניתן לקחת אפקסור יחד עם קסנקס?

לנילי שלום, שתי התרופות פועלות טוב יחדיו ואין ביניהן התנגשויות. עם זאת בזהירות עם הקסנקס ולפי הצורך. לילה טוב ורק טוב הידש

בהחלט מעניין. אני הרבה יותר קיצוני ממך בעניין הכדורים אך הרופא מעדיף להסתיר ולא לדבר משום מה. כמו שאמרת אם כל אחד יספר על תופעות הלוואי שלו -אנשים נוטים לאמץ אותם. אני חושב שמחובת הרופא לספר על כ ל הסיכונים האפשריים ל פ נ י מתן הכדור ובכך הוא חוטא לטעמי. מעניין אם היית עורך סקר בין אנשי הפורום מה יחסם לכדור מה היה מתקבל. בעניין האומגה 3 באיזו תדירות אתה לוקח וכמה?

אני לוקח 6 כדורים ביום 2 בבוקר 2 בצהריים ו 2 ביום זאת הכמות האפקטיבית המומלצת מהמחקרים שעשו בתחום. רצוי לא לקנות כמוסות שבאות מכבד של דג בקלה (COD LIVER ) כי אז עלולה להיווצר הרעלת ויטמין A למדתי על זה ממחקר שעשיתי בתחום. גלולות שבאות מהמקור הזה רשום על העטיפה שהם באו מ COD LIVER אז אין מה לפחד כשאתם קונים. אני לא מגיע מהתחום הזה או מאיזה חברה בתחום (מאוד חשוב לי תמיד להבהיר את זה). בגלל זה אני לא ארשום של איזה חברה אני לוקח. תקנו מכל חברה ,לא חסר בבתי מרקחת, יש מבחר גדול. אם יש לכם גישה לאינטרנט תזמינו משם יותר זול. בקשר לנקודה השניה שאתה מעלה יש פה כמה נקודות למחשבה. יש מספיק הוכחות שהכדורים עזרו לאנשים מצד שני בזמן האחרון עולה יותר המודעות לכדורים ולבעיות שנגרמו מהן. עכשיו מה אתה עושה אם חולה מגיע אליך לטיפול שהוא גם ככה חרד ומספר לו על כל התופעות? נראה לך שמישהו ייקח את הכדורים?. בא נלך צעד לכיוון אחר אם אני גניקולוג שרושם לבחורה גלולות ואני אספר לה על התופעות לוואי המסוכנות שהיא עלולה להתקל בהן כי היא נפלה בסטטיסטיקה של רגישות לכדור היא תיקח אותן?. אנו (ובצדק) תוקפים כדורים בנושא הנפש כי הם נועדו למח איזור שטווח המשחק איתו הוא מאוד קטן.אל תשכח גם שאנחנו מראש "שונאים" את הכדורים בגלל שאנחנו זקוקים להם כאילו תלויים בהם. רופאים לרוב כן מספקים לפציינט שיש תופעות לוואי ראשוניות אבל בהדרגה אתה לא יכול להנחית על בן אדם הכל. אני תומך בך ב 100 האחוזים שרופאים צריכים להיות יותר ערניים ורגישים ללוקחי תרופות. ללוות אותם יותר כשמפסיקים תרופה לעשות את זה לאט ובעדינות ואם החולה אומר שלא טוב לו אחרי ההפסקה אז לא להגיד לו זה לא מהכדור. יותר מדאיגה אותי האצבע על ההדק שנותנת את התרופות. במדינה לחוצה כמו שלנו זה דבר מפחיד. יש הרבה מחקרים שהחוסן הנפשי שלנו נפגע.מדאיג אותי גם אותו רופא שיש לו דוגמאות חינם של תרופות לתת לי כמה שאני רוצה וכל מיני "מתנות" שהוא מקבל כי הוא מקושר לחברה מסויימת. עניין הכדורים עולה רק עכשיו לתודעה בצורה חזקה בגלל אנשים שצועקים מלמטה מצד שני המודעות גדולה היום יותר ויש אנשים שכן הכדורים עוזרים להם ותופעות הלוואי שהם נתקלו בהם שוליות ויש כאלה לצערנו שלא .כפי שאתה רואה אני לא שולל תרופות על הסף אני לא מאמין בלסבול. אבל חשוב לי שבענייני דכאון וחרדה שבהם החולה מתפקד שייתנו לו כלים ואלטרנטיבות אחרות לפני הכדורים.

אינטלגנטי הבחור!

יריב, בהמשך לדיון הארוך שהתחלת, וכבר ברח שני עמודים אחורה* אתה צודק בקשר לכלב. יש לי כלב גדול כזה שצריך להוציא הרבה אנרגיה. אלמלא הוא, הייתי מסתגרת לי כל היום ודי. בזכותו אני יוצאת לפחות שלוש פעמים ביום מהבית ועושה גם פעילות גופנית. בסה"כ יוצא לי ללכת כמה קילומטרים ביום. דרך אגב, הכלב שלי חולה. אחד מסימפטומי המחלה שלו הם התקפי חרדה/ פאניקה, כן, כן, ממש כמו אצל אנשים. התרופות שהוא מקבל לצורך הטיפול במחלה שלו (ואלה לא תרופות שנדונו, או יידונו בפורום) מגבירות לו מאד את התאבון, אבל לא עשיתי אותו שמן. הוא מקבל אוכל רק כמה שצריך, ואם הוא ממש ממש מבקש נורא אני נותנת לו מלפפון במיץ בשר, או משהו דיאטטי אחר. זה טריק שעובד על כלבים, דל קלוריות אבל טעים. חוץ מזה, אני מפנקת אותו המון - וזה עוזר לשנינו. זואותרפיה. * ואפשר להמשיך את הדיון מכאן, אם תרצו, וכך הוא יחזור לעמוד הראשון.

אכן כלב זאת חיה אצילה.גם חתול זה נפלא אבל לא לחרדה כל כך יותר לדברים אחרים. פאניקה וחרדה זה לא דבר נדיר אצל כלבים. יש הסובלים מחרדת נטישה ברגע שאנחנו הולכים יש מחרדת נסיעה, ממש לא חסר תופעות. לרוב אילוף קפדני ויעיל כולל הדרכה של הבעלים תוציא מהכלב את ההתנהגות הלקויה. תרופות נגד חרדה נותנים לחתול או כלב רק במקרים קיצוניים. גם שם יש אלטרנטיבות הומאפתיות מעולות במקום כדורים אחרים שגורמים להשמנה ובעיות בכבד:)

שלום יריב, הבעייה של הכלב שלי אינה בעיית התנהגות. הוא באמת חולה מאד. בעייה פיסיולוגית אמיתית ונוראית. אין שום הומאופטיה שתעזור לו, ובכלל אין מרפא לבעייה שלו (גם לא ניתוח). החרדה (הנדירה יחסית) אינה הבעייה שלו, רק תוצאת לוואי של המחלה (ולא של התרופה). התרופה שהוא מקבל מחזיקה אותו בינתיים, ואני יודעת שהיא יכולה לגרום להרעלה, אבל אין כל כך ברירה, באמת אין (זו אינה תרופה נגד חרדה, אם הבנת אותי לא נכון). ודרך אגב, כן אילפתי אותו וכן עזרתי לו לטפח את הבטחון הכלבי שלו, עשיתי לו תרגילי אומץ וכד', וחוץ מזה עושה לו כיף חיים, שיהנה מכל רגע. תאמין לי, יש לו חיים מצויינים. הוא לא יודע שהוא חולה, ורק מידי פעם יש תזכורות לכך, והוא שוכח מהר.

שאול- לא הבנתי בדיוק למה התכוונת. ומה זאת אומרת מאניה דיפרסיה סוג 2 ?

היי עירית מאניה דיפרסיה סוג 1 מדברת על כך שבכרוניקה הרפואית יש לפחות אפיזודה מאנית אחת. אפיזודה מאנית מאופיינת במצב רוח מרומם ,עלייה באנרגיה,יצריות מוגברת שעלולים להביא את החולה לנזק עצמי כמו בזבזנות,עוררות מינית מוגברת וקיום יחסי מין פרועים,הסתבכות עם החוק והסתבכות במישור הכלכלי. במקרים רבים יש גם אפיזודה דיכאונית . מאניה דיפרסיה סוג 2 מדברת על לפחות אפיזודה היפומאנית אחת וגם אפיזודה דיכאונית. יש אבחנה של מאניה דיפרסיה סוג 2 גם אם לא נרשמה אפיזודה דיכאונית. היפומאניה היא צורה קלה של מאניה עם מצב רוח מרומם עליה באנרגיה ועליה ביצריות. היפומאניה נמשכת בבין יום ל 4 ימים ולא פוגעת בתיפקוד היום יומי . נצפו אצלי אפיזודה דיכאונית עם סבל מר ואפיזודות של היי. אני לא מרגיש חולה או לא מרגיש שמשהו אצלי דפוק. לא מדובר אצלי במחלה שמקצרת תוחלת חיים או בנכות. אני נמצא במעקב פסיכיאטרי כדי לא להיטלטל בין מצבי רוח שאול

אלוף ה-OC.D..

יש לי מצבי רוח- פעם מצב רוח טוב מאוד ופעם מצב רוח רע. האם זה מאניה דיפרסיה או שזה משהו אחר ? מה זה ההתקפים שיש במחלה ?

לקבוע אם מדובר במאניה דיפרסיה או לא זה רק אצל רופא או פסיכולוג קליני יש לי מאניה דיפרסיה סוג 2 אני לא מודע שקיימת אצלי הפרעה נפשית כלשהי אני לא חושב שמשהו דפוק או לא בסדר אצלי הרופא שלי אמר לי לפני חודשיים שהייתי קצת בהיי - אז הרופא אמר אני מודע לכך שעברתי אירוע דיכאוני חד פעמי עם סבל קשה שאול

לעירית שלום, כמובן שלא ניתן לאבחן את מצבך ממספר השורות שכתבת, אבל מניסיוני ומה שאני קורא בין השורות של מכתבך אין מדובר בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה) אלא יותר מרכיבים של חרדות. אם העלאת את השאלה אז בודאי שכדאי להגיע לאבחון F2F. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היום ידוע "שלא נותנים תרופות מדור ישן " כי הן מסוכנות והתרופות החדשות הן "בטוחות" אבל בעבר הדור הישן הוא היה החדש ונתנו לחולים את אותן תרופות ישנות. ומה בעתיד שוב יהיה דור חדש והתרופות כיום ייצאו מהמחזור?? מה בכלל ההבדל בין תרופות מדור ישן ומדור חדש ? אשמח לקבל הסבר

בני שלום תקרא את הדיון הזה שפתחתי זה עשוי לעניין אותך כולל שלל התגובות http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=99273&t=99273

התרופות הישנות מתאפיינות בהרבה תופעות לוואי קשות זאת הבעייה העיקרית שלהן באחת התשובות בדפים האחרונים דר הידש מתייחס לזה די בפירוט

לבני שלום, התרופות החדשות נבדלות מהדור הישן בעיקר בפורפיל תופעות הלוואי, כלומר יש להן פחות תופעות לוואי בצורה משמעותית. זו גם הסיבה ש"היד על ההדק" קלה יותר. כיוון שהסיכון להזיק לאדם נמוך אז אפשר להשתמש בתרופות גם כאשר המצב אינו קשה מאוד. כי נזק לא יגרם. מבחינת היעילות הטיפולית אין הבדל גדול בין הדור החדש לישן. אני בהחלט מקווה שבעוד עשר שנים נשתמש בתרופות מדוייקות יותר ובטוחות יותר מאשר כיום. בעשרים השנים האחרונות ישנה התקדמות מטאורית בפסיכיאטרייה. שיהיה רק טוב ושלא נצטרך דר' גיורא הידש

לא מזמן הוזכר פה שיש תרופה חדשה שדומה לציפראמיל (citalopram ) אבל פועלת מהר יותר , ללא תופעות לוואי, במינונים נמוכים הרבה יותר. האם ידוע לך על כוונות להביא את התרופה לארץ? אני מצרפת קישור. לכדור קוראים lexapro. http://www.lexapro.com/home/default.asp

לשירה שלום, מדובר על ציפרמיל ואני אסביר, נראה שמביאים אותה לארץ, השבוע בכנס הפסיכיאטרי אקבל את העידכון האחרון. אתחיל מהסבר מעט תיאורטי. כל מולקולה גדולה בטבע מחולקת לשניים לפי המבנה המרחבי שלה. ישנה מולקולה בעלת מבנה מרחבי ימין והחצי השני הוא שמאל. הדבר דומה לשתי הידיים, שתיהן זהות אבל אחת ימין ואחת שמאל כך שאי אפשר ללבוש את כפפת שמאל ליד ימין אפילו אם הן זהות. התברר שבציפרמיל רק אחד הצדדים (איני יודע אם ימין או שמאל אבל זה לא משנה), רק אחד הצדדים פעיל על המוח, כלומר כל השני גורם רק לתופעות לוואי ומיותר לבלוע אותו. לכן, התרופה החדשה מכילה את החומר הפעיל בלבד ולכן היא מדוייקת יותר. אבל בעיקרון זה ציפרמיל כנראה עם פחות תופעות לוואי. שיהיה רק טוב, כל הזמן ישנה התקדמות הידש

לד"ר ולחברי הפורום שלום אני סובל כבר מספר שנים מחרדה/התקפי פאניקה, דיכאון קל ובעיות בדפוסי השינה. לוקח מדי פעם CLONEX, BROTIZOLAM ולאחר זמן מה של PAXXET החלטתי לעבור ולנסות REMERON. השאלה שלי היא בעצם שמוזר לי לקבל טיפול תרופתי רק על רקע שיחות שניהלתי עם הפסיכיאטר להבחנת הבעיה. האם אין דרכים לבצע בדיקות על אותם הגורמים שיוכלים להיות מעורבים בבעיה כמו סרוטונין דופמין וכו'... ולפי בדיקות אלה לדעת בדיוק באיזה תרופה עלינו להשתמש בכדי לפתור את הבעיה. האם קיימות כאלו בדיקות? והאם בעזרתן ניתר לעלות על הבעיה הספציפית ולפתור אותה בהצלחה או בקלות רבה יותר?

שאלה טובה.

פה לכולם יש מכנה משותף "שפני ניסיון"

הצחקת אותי בדיקות כאלה יש רק בערוץ 8 או בחו"ל פה רק אלופים בהשתלות ובלקצץ בסל התרופות!!

שלום, שאלה טובה אבל התשובה פשוטה, אין בדיקות כאלו לא בארץ ולא בארה"ב ולא בשום מקום, לצערי. בתחום הזה הפסיכיאטרייה עדיין היא מדע קליני והרופא הוא המעבדה.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שלום רב! זאת הפעם הראשונה שאני רושמת לך ואני יכולה לאמר לך שאני מתרשמת לטובה מתשובותיך. אני בת 24 וחצי , מגיל 20 אני סובלת מתסמונת חרדה המלווה לעיתים בהתקפי פניקה. ונוטלת סרוקסט ( עכשיו פקסט) התחלתי מכדור וחצי , ועם הזמן ירדתי לכדור אחד ליום. יש לציין כי מצבי השתפר פלאות. לפני כ 4 חודשים נישאתי, ואני ובעלי חושבים על הבאת ילדים לעולם, לפעמים נדמה לי שאין יותר מוכנה ממני , אבל מצד שני אני נילחצת כשאני חושבת על זה , כי אני עדיין נוטלת את הכדור ואולי זה לא בריא לשלב עם זה הריון , על כל פנים התיעצתי עם הפסיכיאטר שלי , והוא המליץ להוריד לחצי כדור ליום , ובכן במשך חודש ימים אני נוטלת חצי כדור ויש לציין שהירגשתי מצוין, אבל בסוף השבוע הזה הרגשתי ממש לא טוב כאילו כל הסימפטומים חוזרים אלי, הרגשת סטרס איומה עם הזעה בכפות ידיים קשיי נשימה לחצים במערכת העיכול ובחזה וכו'. בדרך כלל אני לוקחת מייד כדור קלונקס , והפעם ניסיתי לקחת דברים טבעיים כמו טיפות רסקיו ונשימות עמוקות זה עזר אבל לאט מאוד... האם כל זה קורה כי לגוף שלי חסר המינון של החצי הכדור? או אולי הוא עובר מין תהליך גמילה כלשהו? אולי יש לו "קשיי הסתגלות"? יש לציין שמשפחתי הקרובה לי טוענת שאני מאוד תלויה בכדור הזה ובטיפול הזה ושאני חלשה, אבל אני יודעת שהם מאוד טועים באשר אלי, אני דווקא מרגישה בנאדם חזק למעט התקפות החרדה שיש לי לפעמים , בכל מקרה אני מאוד לא רוצה להעלות שוב את המינון של הכדור , המגמה שלי היא לרדת לגמרי מהכדור, הציעו לי לנסות רפואה אלטרנטיבית כמו דיקור או לשלב את זה יחד, האם זה מותר או יכול להפריע? האם מותר לשלב הריון יחד עם הכדור? או שזה מסוכן? תודה לך מראש על תשובותיך רונית

רונית שלום:) עד שהרופא ייענה לך (זה בדרך כלל בערב) אני מציע לך לקרוא את הדיון הזה שערכנו, הוא נוגע לחלק מהשאלות שלך http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=99273&t=99273

לרונית שלום, חסר לי הנתון של כמה זמן את נוטלת את הסרוקסט-פקסט לכן יתכן שתשובתי אינה מלאה. בכל אופן עדיף הריון ללא כדורים מאשר הריון עם כדורים גם כאשר ידוע שהסרוקסט בטוח בהריון..... עם זאת עדיף להיות בהריון ללא חרדות מאשר עם חרדות. אבל כיוון שאת נוטלת את הפקסט כנראה זמן ממושך יש הגיון רב בלנסות להפסיק אותו בזמן ההריון. ידוע שהסיכון של תרופות בהריון גבוה יותר בשליש הראשון והוא הולך ויורד עם התקדמות ההריון. כלומר אם עשית הפסקה במשך שלושת החודשים הראשונים את עשית כבר את רוב העבודה. לא הייתי מתרגש כעת מהחרדות, יתכן שהן דבר קל מה שמקובל לקרוא "פסיכולוגי" להפסקת התרופה (אני שונא את המונח הזה אבל אני חושב שהוא ברור לקורא). או שמדובר על תופעה חולפת שקשורה לירידה במינון של הסרוקסט. בכל מקרה אני חושב שהחרדות הנוכחיות יחלפו ואין מדובר בדבר שצריך לשנות את התוכניות שלך בהפחתת המינון. אז תמשיכי בדרך הנכונה ותעדכני לפי המצב שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יריב תודה רבה לך על הרצון הטוב לעזור, מאיפה כל הידע הזה שלך ? האם אתה גם היית במצב חרדתי האם אתה גם מטופל בטיפול תרופתי? רונית

יריב עוד דבר , נכנסתי דרך GOOGLE ומצאתי עוד אתר : כל מה שרצית לדעת על טיפול תרופתי " יחי האינטרנט.....!!! http://www30.brinkster.com/panicdisorder/dd.htm

האם תרופות נגד דיכאון יוצרות שינוי בלתי הפיך במוח? אם לא, מה קורה אחרי הפסקת השימוש בהן? איך מבטיחים שהדיכאון והחרדה לא יחזרו?

היי קודם כל התרופות נגד דיכאון אינן גורמות לנזק או לשינוי שלילי במח ואיני בטוח שזו הייתה שאלתך. קיימנו דיון ארוך על הקשר בין גוף ונפש וכיצד השיפור מתקיים ונשאר גם אחרי הפסקת הטיפול התרופתי. תנסה להכנס ל"חפש" בראש העמוד ולמצוא את המקום. אם לא תמצא נשמח לעזור שבוע טוב דר' גיורא הידש

המחקר הזה עוד בחיתולים ולא משמעי. אומרים שהתרופות גרמו לעכברים ולבני אדם גדילה של איזורים מסויימים במח באיזורים שנחשבים "קטנים" אצל אנשים שסובלים ממחלות. לא ברור עוד איך התרופות משפיעות וזה לא חד משמעי.בקשר להפסקה זה מאוד תלוי אם המחלה נובעת מחוסר איזון כימי ברור במח או שהיא תולדה של גורמים אחרים. בכל מקרה יש כאן מספיק אינפורמציה בפורום לגבי הפסקה של כדורים.

לפני כשבועיים התחלתי בנטילת סרוקסט לטיפול בדיכאון. נטלתי חצי כדור שישה ימים בצהריים ואז עליתי לכדור שלם. בלילה הראשון לאחר שהתחלתי היה לי צורך גדול יותר ללכת לשירותים, אך הטלת השתן נעשתה בקלות יחסית ומלבד הטירדה שבללכת כמה פעמים בלילה לשירותים, לא היו בעיות אחרות. התופעה הזו נמשכה ואז התחיל להופיע לחץ על השלפוחית וקושי במתן שתן, תופעה שהחמירה כשעליתי לכדור אחד - עד כדי קושי של ממש בהטלת שתן, והכנסת קטטר. הפסיכיאטר שנתן לי את הכדור אמר שלמיטב ידיעתו אין קשר בין הטלת שתן לבין נטילת סרוקסט, שסביר להניח שמדובר בדלקת וכדאי לפנות למראפאה, ולהמשיך לקחת סרוקסט. מחיפוש שערכתי באינטרנט על תופעות הלוואי של סרוקסט ראיתי בכמה מקומות שמצויין גם בעיות במתן שתן. במקביל, פניתי לרופא משפחה שערך לי בדיקות אולטרסאונד כליות ודרכי שתן, והן תקינות, ונתן לי אנטיביוטיקה לשתות. כרגע אני מטופלת באנטיביוטיקה זינט - כבר חמישה ימים ללא שיפור משמעותי, והיום החלטתי לא ליטול את הסרוקסט ליום-יומיים ולראות האם יש קשר בין התופעה לכדור, ובינתיים אני סובלת מלחץ וקשיים במתן שתן. ): האם מישהו מכיר תופעה כזו? מה לעשות? אשמח לשמוע כל תשובה שלכם תודה מראש.

היי התופעת נדירה אבל קיימת. עם זאת כמובן צריך לשלול דלקת בדרכי השתן או כל בעיה אחרת כפי שעשית. לא כתבת האם עשית תרבית לפני שהתחלת עם האנטיביוטיקה. בכל אופן אם התרבית שלילית הייתי חושב על הפסקת הסרוקסט ולנסות אולי ציפרמיל שהיא מדוייקת יותר. שיהיה רק טוב ואם מתאים לך תעדכני ביי הידש

תודה רבה רבה כן עשיתי בדיקת שתן לפני נטילת אנטיביוטיקה , אבל לא לקחו לי תרבית כיוון שהבדיקה הכללית היתה תקינה. תוך כמה זמן אני יכולה לצפות להטבה? אני כבר 36 שעות מנטילת סרוקסט בפעם האחרונה? והאם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להקל?

היי סרוקסאט יכולה לעשות כזה דבר דווח על ידי משתמשים מסויימים בתרופה. בכל מקרה אל תפסיקי סרוקסאט בבת אחת על דעת עצמך, תרדי בהדרגה. זאת תרופה עם אורך חיים קצר ואתה מרגיש מייד כשאתה מחסיר. יכול להיות שזה באמת צירוף מקרים מה שקרה לך בסמוך לתרופה ויכול להיות שלא. למה הרופא נתן לך זניט אם הבדיקות שלך תקינות? זה אנטיביוטיקה שנותנים בין השאר לדלקות בדרכי השתן וכדומה. האם גילו לך משהו?. ובכלל למה רופא משפחה ולא אורולוג? תפני לאורולוג מומחה. בקשר לקשיים תסבלי עוד טיפה ותעשי שימוש בקטטר אם צריך. זה לא בריא שהגוף לא מתנקה דבר שבעצמו יכול לגרום לזיהום. תרגישי טוב ואל תפחדי

לפני מלא שנים, קצת אחרי שידעתי להגיד הלם קרב, ופוסט טראומה, נשלחתי לגברת שדיברה במבטא, אמרו לי, זאת פסיכאטרית, בעצם היא אמרה. שאלה, מה יש? אמרתי, לא נרדם, כל יום הולך חדר מיון, מפחד למות. ממש צעדים ראשונים בהכרת הצרה הזאת, פוסט טראומה. שנים חייתי עם זה ולא ידעתי אפילו, למה מה קרה? למה מישהו יגיד משהו? כל הסימנים היו, אבל מי ידע? שנים שלגמתי אלכוהול בכמויות, אף פעם לא היית משתכר, להיפך, עזר לי בריכוז, בקריזות של הפחד, בריקנות, בשעות האין סופיות שאין כלום. האלכוהול חתך לי את הזמן, ביטל את העבר והשכיח את העתיד, הייתי יכול להתרכז בדברים שעשיתי, לא הייתי מסוגל לצייר או לכתוב ללא השתיה, ולמזלי נחסך ממני אפקט העצבנות והרוגז על אחרים, ככה שתופעות המזכירות אלימות לא ידעתי. לא כלפי ולא כלפי אחרים. ואני יודע יגידו על האלכוהול, הרס עצמי, הרס עצמי, נכון, אבל הרס שווה. אז מה שהיה מצליח להרוס את העבר שלי, היה דבר חיובי ביותר. כשהגעתי לגברת ההיא, היא אמרה יש כדור, נגד חרדות, צריך להפסיק לשתות. תוך יום לא שתיתי יותר, שתיתי, אבל רק בשביל לקחת את הכדורים, שתיתי מים והכדור הזה עובד נפלא, מהר, מדוייק, מטהר. כל מה שחולמים עליו שרוצים להיפטר מחרדות. מילה לא נאמרה על התמכרות, ונכון, הייתי צריך לקרוא באותיות הקטנות, אבל כלום, לא ידעתי כלום. תביאו כדור, זה הכול, תביאו כדורים. וככה כל התקף חרדה, כדור. והכמות גדלה, והמרשם ניתן ככה. תכפילו חמש עשרה כדורים, אחד מיליגרם כפול שלושים. נכון, ארבעת מאות וחמישים כדור לחודש. ככה רשמה יד של עובד משרד הבטחון, נציג בריאות הנפש מטעמם. מופרע? מאוד מופרע. כשהגעתי לרמת חן עקב הרעלת תרופות, רופאים לא האמינו שאני חי על כמות כזאת. ומאז, המון שנים, מנסה להיגמל, ולא מצליח. ורפטואר הכדורים הולך ומשתכלל, המדע כמו מכונת להיטים של אמ.טי.וי מספק עוד ועוד תרופות חדשות. רק תקחו. שתהיו בריאים. בין כה וכה כולם נמות בסוף. אני בטוח שכמו שיש מלא הלם קרב שלא אובחנו עד היום, או השד יודע מה עובר עליהם, ככה גם כמות הפגועים מנזקי התרופות יתברר. הנזקים מתבטאים, נזק לשיניים הפרעות ריכוז, רעד, בחילות, צימצום רגשי, אחלה הגדרה, ועוד ועוד. אבל האמת, הכדור בחרדה עובד. כמו אמר אור, בן זונה עובד. ================================\\\\\\============================.

היי אור, עצוב. מזכיר לי - ד"ש מניר ידידנו המשותף:-)

ניר????

צר לי לשמוע על הסבל בעבר ובהווה. בכמיות מסחריות שכאלה ברור שהגמילה היא קשה אך אין זה אומר שדווקא בכל המקרים זה אותו דבר. זה תלוי במינונים שאתה לוקח ובמשך הלקיחה. ככל שהמינונים גדולים יותר ומשך זמן הלקיחה הוא ארוך יותר ,ברור שיהיה קשה יותר להיגמל תרגיש טוב......

הסיפור לא עלי אלא של בחור שמישתתף בפורום השכן וזה פשוט זיעזע אותי!! אמנם הסיפור שלי לא רחוק משלו!! הרבה דברים משותפים..לצערי

הייתי רוצה לקבל אינפרומציה לגבי טיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים לאומית כיצד מקבלים ? האם יש תור ארוך ? האם משהו מכם מכיר שם של פסיכולוגי טוב דרך הקופה ועוד... בתודה מראש

השלב הראשון יהיה לגשת לרופא המשפחה ולבקש הפנייה. בהצלחה ומקווה שיהיה לך יותר קל.........

ראשית אתה פונה אל עו"ס של הקופה וקובע אליה תור (בדר"כ עניין של ימים בודדים) ניגש אלייה ומספר את בעיותך בקצרה,בסיום היא תשלח אותך את פסיכותרפיסת לשיחות כאשר קופ"ח לאומית (שהיא שלי) מסבסדת לך 24 טיפולים במחיר של 88 ש"ח לפגישה (מחיר נהדר!) אח"כ הסכום עולה ואני לא יודע לכמה. הפסיכוטרפיסטים של הקופה הם בדר"כ טובים ממה שנתקלתי וגם ממה ששמעתי מאחרים. שהיה בהצלחה, גיא

היי זה התהליך, אולם היית לי מטופלת בישוב די מרוחק ואז הפסיכותרפיסטית הייתה בחיפה, כלומר סיפור של כשלוש ארבע שעות ברוטו לכל פגישה. בסופו של דבר המטופלת ויתרה על העניין ולא נמצא פתרון בקופה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לי היה סיפור בלאומית עם העו'ס דווקא, היא החליטה לאחר ששמעה את הבעיה שלא כדאי להתחיל לטפל אצלהם כי יש הגבלת זמן ,או משהו דומה ,ורק ל-15 מיפגשים. ובשום אופן לא הסכימה לבקשתי ,להתחיל. והתעקשה שהמטופל במקרה הזה לא צריך מטפל מטעם ק'פח. אי לכך הלכנו למטפל פרטי ןאנו מרוצים יותר בלי הטובות שלהם.

ראשית תודה על האינפורציה. האם יש לכם שמות של פסיכלוגים באיזור המרכז ? והאם המפגשים הם בתוך הסניף או בקלניקה הפרטית ? כמה זמן זה כל מפגש ?

כל מי שיודע,או מבין:אני מטופל הרבה שנים (כ-15 שנה) בתרופה ממשפחת MAOI בשם Nardil.תרופה זו היא בד"כ אנטי-דכאונית,אבל אני מקבל אותה כנגד הפרעות חרדה קשות.הבעיה הא שהתרופה יוצרת אצלי תופעות לוואי ,והיא מחייבת שמירה על דיאטה מיוחדת.כבר ניסו להחליף לי אותה במשהו יותר מתקדם,אבל לא היתה כל תגובה. יש מישהו שהצליח להתנקות ממנה? יש מישהו שיודע או מכיר ? אודה מאד לכל מי שיעזור לי בכל דרך שהיא.

במה ניסו להחליף לך אותה? ולמה לא לנסות עוד, האם זו התרופה האחרונה שקיימת? נרדיל זו תרופה ישנה, וככזו יש לה תופעות לוואי, אני אף פעם לא מבינה את ההיצמדות הזאת לדברים האלה, תרופות ישנות עם תופעות לוואי קשות יש ככ הרבה תרופות חדישות, שעושות את הפעולה טוב לא פחות אם לא יותר ובלי כל הסבל הזה המיותר נילי.

לצערי,לא רק שניסו להחליף לי אותה ב-4 סוגי כדורים:אנפרניל (גם ישנה),וחדישות כמו:אפקסור,אורורקס ועוד אחת שאינני זוכר כרגע,אלא שכשניסו להחליף לי את הנרדיל בפעם האחרונה,באפקסור,הייתי באשפוז,שכן אין לתת שום תרופה יחד עם הנרדיל,ובזמן "הניקוי" היו לי התקפים כה חזקים,שנראיתי ממש במצב סכיזופרני,מה שאילץ את הרופאים לבטל את התהליך. החשש שלי הוא "להתקע" אם תרופה זו לכל חיי,והשפעתה יורדת ממילא-אמנם באיטיות,אבל יורדת.

שלום, הנני סובל במשך כשנתיים מהתקפי חרדה שהיו מלווים בדכאון, עם הזמן הדכאון הלך וגבר ( חוסר עבודה, מצב כלכלי...) וכך גם הסימפטומים והתידורות של התקפי החרדה. בתחילה הייתי מטופל ברסיטל אח"כ אנפרניל, כאשר שניהם היו מלווים בלוריוון לטיפול בהתקפים (מינון בינוני עד גבוה). כיום אני מטופל ב - 60 מ"ג לוריוון (ל - 110 ק"ג) בליווי קלונקס 0.5 מ"ג להתקפי החרדה ולשינת לילה. במשך כל התקופה אני עובר טיפול פסיכולוגי שבועי. נראה כי אין ישועה בכדורים ומעבר בין כדור לכדור גורם לי לתופעות לוואי לא קלות למשך הגמילה וההסתגלות. בהכרות אישית וכן בעיון במאמרים ראיתי כי טיפול ב - rTMS (אין לי שום כוונה לעבור ECT) יעיל למצבי דכאון וכמובן הטיפול בו קל. שאלתי, האם לדעתך טיפול זה יכול לעזור לי נגד הדכאון ואולי גם נגד התקפי החרדה? ואם לא איזה טיפולים ניתן לעבור לפתור בעיה זו? תודה

האם אתה בטוח שרשמת נכון, ששים מג לוריוואן? ושוב, אנאפראניל תרופה ישנה עם הרבה תופעות לוואי, אולי לפני שמחליטים שמוצתה השיטה של התרופות צריך לתת יותר צ'אנס, בסהכ ניסית תרופה אחת מתוך התרופות החדישות, שנחשבת חלשה לטיפול בחרדות. נילי.

שישים מ"ג רמרון. השיטה הזו באה לרוב בנוסף לטיפול התרופתי וללא כל תופעות לוואי.

הי חבר'ה! אני רוצה להזכיר לכולם על הצ'אט של משתתפי הפורום (חדשים וישנים כאחד) כל יום ג' בשעה 21:00 וכולם מוזמנים! זה מתנהל בצ'ט הבסיסי של נענע http://chat.nana.co.il/ בחדר שנקרא "אני חרד". דר' הידש מוזמן להגיע אחרי שיעור היוגה ;-). איחור או היעדרות יתקבלו אך ורק באישורה של הסגנית= אריאל :-) שבוע טוב לכולם, יפעת

מתוקה שלי, אני מתגעגעת אלייך. אני אשתדל להגיע לצא'ט,רק תידאגי שיקיריי יהיו שם. תודה שגב

מה שלומך? הכל בסדר? גם אני מאוד התגעגעתי כי מזמן לא "דיברנו". אני מאוד שמחה שראית את ההודעה ותגיעי לצ'אט... אני בהחלט אדאג שהיקירים שלך יהיו. מחכה בקוצר רוח!!!

אני משתמש בציפרמיל כנגד חרדות כשנה וזה עוזר לי מאד, יש לי תופעת לוואי של הפרשת רוק בלתי רצונית בשכיבה במיטה לקראת שינה לעיתים רחוקות, כמו כן יש לי לפעמים קצת בחילה באמצע היום לזמן קצר, אולי זה קשור לתרופה? אשמח לקבל תשובתך על כך וגם התייחסותך לשימוש ארוך טווח, האם ישנן בעיות שונות בשימוש לאורך שנים רבות?

לעמי שלום, לא נראה לי שתופעות אלו קשורות לציפרמיל, אני שמח שלמעשה פרט למה שציינת אין לך תופעות לוואי משימוש ממושך יחסית בתרופה. למרות שאין תופעות לוואי ואין נזק בלקיחה ממושכת, אחרי כשנה אני חושב שצריך לשקול עם הרופא שלך את הפסקת התרופה. אין טעם ליטול תרופות ללא צורך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני צריכה דחוף עזרה אני פשוטת עומדת על הגבול, ואני מרגישה שאני עומדת ליפול יש לי או.סי.די שגומר אותי לאט לאט בבקשה תכוון אולי לייעוץ כלשהו. גלית

לגלית שלום, ההכוונה הראשונית היא להגיע לטיפול. כיום ישנם טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים רבים שיכולים לעזור ולהקל על מצבך ואף להגיע להבראה מלאה. אם את נמצאת בטיפול ואין התקדמות אז כדאי לפנות לחוות דעת שניה אצל אחד מהמומחים המובילים בארץ. ישנם לפחות שני פסיכיאטרים עם שם עולמי בתחום הזה. שיהיה רק טוב, האם ראית את הסרט "הכי טוב שיש", מומלץ בחום. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני חברת קופ"ח מכבי. נוסף למרשמים לתרופות ואבן וקסנקס קיבלתי העתק לרוקח. לשאלתי מה משמעותו ענתה הרוקחת שזה נשלח למשרד הבריאות לשם פיקוח מי נותן את התרופות. האם זה נכון? מה המשמעות האמיתית של הדבר? הרי מדובר רק בתרופות מסויימות שקשורות לפסיכיאטריה. האם זה לשם מסירת מידע גם לגבי האנשים הצורכים את התרופות האלה - מה שיימסר בעתיד לגופים שונים/מעסיקים חדשים - מה שיפגע בשיפוט לגביי?

מדובר במעקב אחרי תרופות בנזודיאזיפינים לגבי SSRI כמו פרוזאק לא נדרש העתק

לקארין שלום, לא עושים שום דבר מפחיד עם ההעתקים הללו. המטרה היא למנוע מאנשים המכורים לסמים להשתמש בתרופות ומרופאים לרשום לאנשים אלו תרופות בכמות מוגזמת. שבוע טוב ושזו תהיה דאגתך האחרונה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום ! האם תופעת לוואי של עייפות בימים הראשונים לנטילת התרופה edronax אופיינית ? ותוך כמה זמן היא אמורה לחלוף ? לתשובתך אודה !

היי בדרך כלל אדרונקס מעוררת מאוד ולכן מומלץ ליטול אותה בבוקר. אבל תמיד יש יוצאים מהכלל. לדעתי מדובר בעייפות ולא בתופעת לוואי. תחכי קצת ותראי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום האם בן אדם שלא מטפח את עצמו מבחינה חיצונית ולא איכפת לו איך שהוא נראה האם זה מעיד על חוסר ביטחון ? האם כל בן אדם שאוהב את עצמו חייב להיות מטופח מבחינה חיצונית ? תודה

לדעתי - טיפוח זה ענין של הגדרה אישית. למה התכוונת כשכתבת "לא מטפח את עצמו"? בעיני - נקיון אישי, בגדים נקיים וכו' חשובים יותר מאיפור, תספורת וצבע שיער. אין ספק שאדם מוזנח, מלוכלך שלבוש בבגדים לא נקיים - מראה כזה מראה על יותר מחוסר בטחון עצמי, אולי דכאון אולי הפרעות נוספות. אין גבול לטיפוח העצמי, העניין אישי וסובייקטיבי. יש נשים שלא מתאפרות מתוך בחירה, לא צובעות את שיערן ובכל זאת נראות מטופחות ואסתטיות. אולי תוכלי לחדד את השאלה?

התכוונתי לזה שאני לא מתאפרת ולא צובעת את השיער ועושה תספורת אני לא אוהבת ללבוש אלגנטי ובגדיים יפים כי אני לא מרגישה בנוח עם זה אני מרגישה נוח ללבוש גינס וחולצה אז האם בשל כך זה אומר שאני לא מטופחת ? כי הסביבה תמיד אומרת לי שכדאי לי להתלבש יפה להתאפר ואז אני גם ייראה יותר טוב ממה שאני נראית עכשיו שזה יוכל להוסיף לי אז האם בשל שאני לא אוהבת את זה האם זה מעיד על חוסר ביטחון

זה החל במצב רוח רע בערך לפני יומיים.אין לי מושג אם זה קשור לעובדה שאני אמורה לקבל.אני יודעת שכן, אבל אפילו לא זוכרת מתי.פתאם נחתה עליי עייפות.יום רביעי היה נפלא הייתי בפארק הקופים, עם הילד והבעל וזוג חברים.אמנם אני זאת שרצתי אחרי הילד,בזמן שבעלי שמע מהמדריכים הסבר על הקופים.אבל סך הכל היה נחמד. יום רביעי בערב נחתה עליי פתאם עייפות ואני אף פעם לא ישנה באמצע היום.נרדמתי לשלוש שעות,למרות שחשתי שכאילו ישנתי שעה וחצי,איך שקמתי רציתי לחזור לישון והשעה הייתה תשע בערב.מאז אני קמה בבוקר וכל כך רוצה לישון.ומשהו עם הקיבה לא כל כך בסדר.אבל זה לא קשור.התינוק משגע אותי,והיום יום שבת.אנחנו אמורים לחגוג היום יומולדת הוא בן שנה.הכל היה בסדר.אמא שלי באה לעזור כי אני על הפנים.אני כותבת לכם עכשיו עוד שעתיים כולם באים.ואני כל כך אוהבת שאנשים באים.אין לי מושג למה זה קרה? אמא שלי ישר הסתכלה וקבעה את בדיכאון.שאלתי אותה איך את יודעת? היא קבעה אני רואה.נשמה נפלאה.ישר הסכימה לבוא, ואפילו היציעה.אין לי אנרגיה.מרוקנת.מרוקנת.לפעמים אני רוצה לתת את הילד לגן.כי אין לי כוח להתמודד עם הדרישות שלו.אבל אין לי שום מקצוע,כלום.מה שנשאר לי זה לעבוד בכל עבודה.לזה אני צריכה למהר? הילד בן שנה רק.רציתי שיישאר איתי עד גיל שנה וחצי.אבל הוא משגע אותי.להתסדר איתו זה בסדר.אבל הדיכאון שנפל עליי.סתם ללא סיבה.אין לי מושג מה קורה? אני כל כך רוצה קצת שקט.כל כך רוצה.אני עייפה כל כך.אתם יודעים,בתוכי אני בן אדם כל כך מאושר,ושבע רצון .כל כך אוהבת אנשים,כל כך רוצה לעזור ומצטערת שאני לא מתאימה להוראה בבתי ספר. כל כך הרבה תסביכים.אני אפילו מוסיקה לא יכולה לשמוע כשהתינוק בבית.הוא פשוט בה לווליום ומסובב אותו לעצמה הכי גבוהה.אומרים לו לא.אבל הוא לא מבין למה.הוא קטן מידי.זה כל היום לרוץ אחריו.אם אני לא אפסיק לכתוב אני יכולה להמשיך עוד ועוד.אני כל כך מותשת.אבל כל הקטע שלא הייתי בכלל.יש לי המון אנרגיה עם התינוק.אז מה לעזאזל קורה לי עכשיו ביומיים שלושה אחרונים?בא לי פשוט להסתכל על הקירות.זה נפלא.לא לחשוב.כל כך מרגיע,ולא להזיז את העיניים.ככה כל היום.זה אחלה תרפיה.נשמע מוזר לא?אבל זה כיף,במקום להתרוצץ כל הזמן.גם כשהתינוק לא פה עכשיו אלא עם סבתא.אין לי כוח לכלום.

מזל טוב ליום הולדת שנה של התינוק שלך!!!!!!!!!!!! יכול להיות שזה מצב הורמונלי, התסמונת הידועה של טרום מחזור. ימים מעייפים ותחושת חולשה שמשתלטת עליך, כמו כן הרצון לצאת מארבעת הקירות שלך, מהעיסוק המתמיד עם הפיצפון. חשבת על מלוי מקום בבית ספר? אולי על אפשרויות אחרות? יש עבודות הדרכה שאין בהן צורך בתארים אלא בגישה ויכולת לתקשר עם ילדים. אולי תחשבי לרשום את הילדון לפעוטון החל מספטמבר הקרוב? הוא יהיה בן שנה וארבעה חדשים, אולי זה הזמן שלך לחפש תעסוקה? תחזיקי מעמד ותרגישי טוב:-)

שרונה המקסימה לכולנו יש ימים פחות טובים ויותר טובים והבעיה לפעמים אצלנו היא שאנו נוטים לשייך כל דבר כסימפטום נפשי. דיכאון בדרך כלל מאובחן כאשר הסימפטומים נמשכים באופן רצוף למעלה משבועיים ( ואני שמה דגש על הרציפות) כך שיתכן ודיכאון הוא לא הסיפור אצלך כרגע. אין ספק שהמחזור יש לו יד בדבר ואם תוסיפי את זה למזג האוויר הסגרירי שבחוץ ולהתרוצצויות שלך אחרי בנך כל החופש אז ה" שבירה" הזו מאד הגיונית. שרונה, את מאוד חזקה ואת לא צריכה לחוש אשמה לרגע. קורה שלבנאדם קשה וקורה שהוא מרגיש כי הוא לא יכול יותר. באותם רגעים תלמדי לקבל עזרה מאחרים ותעשי רק מה שטוב לך- אפילו אם זה רק לבהות בתקרה. אנחנו פה איתך נעבור את התקופה הקשה הזו שולחת לך המון חיבוקים, אריאל

נורא מוזר.כנראה הגוף שלי מאותת לי שאני צריכה צורך מתמיד בחברה,ואנשים.הייתכן שבגלל דבר כזה יש דיכאון?יום רביעי היינו פעילים,יום חמישי אמא שלי באה וטיילה עם הילד.שישי ניקיתי כל היום.ושבת,היום. הייתה היומולדת.איכשהו כשהיגיעו אנשים נעשה לי יותר טוב.יצאתי מהעומק הזה שיצאתי אליו.הייתי כל כך שקועה עמוק בתוכי.עשיתי דברים בצורה טכנית.שזה גם טוב, לתפקד גם במצב רוח רע.זה נפלא.כי זה מכניס בן אדם למשמעת,כדי לא לרדת מהפסים.ועכשיו מצב רוח יותר טוב.אבל עדיין טיפה מוזר..מין רצון בשקט ומנוחה.למרות שהייתה יומולדת מאוד נחמדה.נטע ואריאל אתן מקסימות,ודי קולעות להרגשתי שזה ממש מדהים.כנראה זה באמת קטע הורמונלי.לא ייתכן אחרת.כי זה פשוט חד וחזק.ללא כל סיבה נראית לעין.העייפות נחתה עליי כמו שכדור טניס נוחת ישר למטה בצורה חדה מאוד.מוזר ביותר.

שרונה המקסימה אני שמחה לשמוע שלו וותרת לעצמך ובסופו של דבר זה הישתלם. אמרתי לך שאת אדם מיוחד שיהיה לך שבוע מקסים של עשיה וגם מנוחה אריאל

היי אני ניתקלת לא פעם במילה הזו ואני לא ממש יודעת את משמעותה. האם תוכלו במס' מילים לומר לי מה פירושה? תודה שגב

שגב שלום, אם היה לי סנט אחד על כל ספר שנכתב במאה השנים האחרונות על הנושא אז הייתי מליונר. הייתי מציע שלא תעסקי בכך כעת, זה רק יעורר הזדהות וחרדות שלא במקומן. מדובר על מחלת נפש עם הפרעה בשיפוט המציאות דבר שאינו מתאים לך ולא יהיה לך. שיהיו לך רק חרדות כאלו, זה בערך כמו לפחד שנמר יגיע לטבעון במשך הערב... שבוע טוב הידש

יש בעיה ידועה בצריכת שתי התרופות האלו ביחד

מדובר בתרופות אנטי אפילפטיות האם הבחורה סובלת מאפילפסיה? מניה דפרסיה? מה האבחנה הרפואית? מי נתן לה את התרופות?

הכדור לטיפול בבעיות הנפשיות שלה ואין לה שום אפילפסיה וכן היא במצב של מניה

הפסיכיאטר אמר שאני סובלת מדיסטימיה מתמשכת. התחלתי טיפול ברסיטל. יש לי 2 שאלות: 1. האם בגלל שמדובר בדיכאון כרוני פירוש הדבר שאני אצטרך לקחת כדורים כל החיים או שזה יכול לעבור לי עם הכדורים ולא אצטרך אותם בשלב מסויים. 2. הפסיכיאטר המליץ על טיפול פסיכולוגי לכשהכדורים יתחילו להשפיע. אני לא מעוניינת בטיפול כזה (ניסיתי בעבר ללא כל הצלחה). האם גם ללא טיפול פסיכולוגי אני יכולה לצאת מזה (רק בעזרת טיפול תרופתי)? תודה מראש

אפשר לקחת תרופות גם ללא טיפול פסיכולוגי תרופות אפשר לקחת חצי שנה ואפשר גם עשר שנים או יותר תמיד צריך לעשות הערכה של תועלת מול נזק ולהחליט מה הלאה בשביל זה את צריכה להגיע לבדיקה תקופתית אצל הפסיכיאטר

היי לך!!! גם אני אובחנתי כסובלת מדיסתימיה מתמשכת, לגבי השאלה הראשונה אני לא יודעת עם זאת המטרה היא להיות בלי הכדורים יום אחד. דעי לך שזה תהליך ארוך ובשונה מדיכאון רגיל-כי פה מדובר על תקופה ארוכה בהרבה שבה סבלת.את זה אני לא אומרת כדי חלילה לייאש אותך אלא להיפך שתדעי ושתקחי בחשבון שההחלמה אורכת זמן - אבל ההרגשה משתפרת וזה קורה וההמתנה משתלמת! פתאום תראי שהרבה יותר קל לך. גם בנוגע לשאלה השניה את ממש מזכירה לי את עצמי(בת כמה את?)-גם אני ניסיתי בעבר טיפול פסיכולוגי שכשל,ועתה אני שוב במהלכו של טיפול.אני מאוד מאוד ממליצה לך על טיפול.למרות שנדמה ש"מה כבר דיבורים יוכלו לעזור" -הטיפול חשוב והוא מקל.אפשר גם לקבל אותו בקופת חולים אם כי ישנה רשימת המתנה מסוימת. אני אשמח מאוד אם תספרי יותר על עצמך: בת כמה את? כמה זמן את כבר סובלת מדיסתימיה?על איזה רקע? תרגישי טוב. להתראות-יערה

אנא מכן, אם תוכלו להסביר מהי דיסטימיה. גם אני, כמו שיערה ציינה, ניסיתי טיפול פסיכולוגי. אחרי 7 פסיכולוגים - התייאשתי!!! באופן עקרוני, גם אני לא מאמינה "בדיבורים". גם אני מטופלת כעת בתרופות נגד דיכאון וחרדה ומוטרדת מאוד מהצלחת הטיפול בתרופות בלבד. אולי אין כל משמעות לתרופות ללא טיפול פסיכולוגי. אשמח לשמוע עוד פרטים, יערה. תודה

שלום לכולם! אני חולה בי פולרי שלוקח ליתיום ואפקסורץ לאחרונה אחרי אפקט של דיכאון עקב חרדה רבה אני לוקח זיפרקסה 5 מ"ג וזה כדור שממש עזר לי רציתי לדעת אם מישהו התנסה בכדור זה לחרדות וגם מה מחיר של כדור זה בבית מרקחת פרטי כי זה כדור יקר שדורש אישור מהפסכיאטר שאתה סכיזופרן על מנת לקנות דרך קופת חולים

לאריאל שלום, כיום ישנן עבודות חדשות די רבות על כך שזיפרקסה יעילה בהפרעה דו-קוטבית, בי-פולרית וגם לי יש ניסיון טוב אתה בהפרעה זו. נכון שהתרופה לא ניתנת בקופות החולים אלא רק לסכיזופרניה וגם שהתרופה יקרה. לדעתי העלות עלולה להגיע עד ל 500 ש"ח (אולי קצת פחות ) בטפול של 5 מג' בחודש.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי אז ככה, אחרי נטילה של סרוקסט במשך שלושה חודשים לערך במינון של 20 מיליגרם ליום. אני יותר חיונית יותר רגזנית, פחות תוקפנית והרבה יותר מלאה! עליתי בעשרה קילו ולמרות שאין לי חשק לאכול מי יודע מה- אני אוכלת. מישהו כבר עלה במשקל והצליח להוריד במהלך הטיפול, או שכל עוד נוטלים את הכדור- משמינים? ושאלה שנייה, פרוזאק פחות משמין למי שיודע? תודה שואלת

התרופה מגבירה את התאבון .. ( לפחות בכמה חודשים ראשונים כרגע פחת התאבון המוגבר אצלי) אבל למרות זאת אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע הליכה מהירה של 40 דקות( יש ערך מוסף לספורט כמשפר מצב הרוח ) וגם הלכתי לדיאטנית ואני כרגע גם מוריד במשקל , הכדור גורם להשמנה באופן עקיף ע"י הגברת התאבון הדרך היחידה היא לעשות פעילות גופנית מרובה ככל האפשר ולאכול פחות.

חברי פורום יקרים, הצלחתם לבלבל אותי. מחד, אני קוראת הודעות שונות שמבהירות באופן חד משמעי שתרופות נגד דיכאון אינן ממכרות, ומאידך אני קוראת על קשיים בגמילה מתרופות כגון אפקסור. האם מישהו יכול לתת תשובה ברורה ומוסמכת? ניסיונכם חשוב לי לא פחות מידיעותיו של הרופא!!!

התשובה היא כזאת: בתיאוריה הכדורים הללו הם אינם כדורים ממכרים. מתחיל להסתבר שהכוונה היא שהם: לא אמורים למכר, אך הנסיון המצטבר מוכיח שכן יש קשיי גמילה לעיתים . גמילה הדרגתית תגביר את הסיכוי שהדברים יעברו בלי בעיות. ולעיתים יש להיעזר בכדורים אחרים לצורך הגמילה. לכן אין תשובה מוסמכת ואין חד משמעיות. שכן הדברים מאוד אינדיבידואליים, כל אחד מקסימום יכול לספר לך על נסיונו האישי. לגבי אפקסור- קראתי בפורומים תגובות שונות של אנשים, עם ניסיונות שונים: מישהי שנגמלה מאפקסור ללא שום בעיות, אדם אחר שלא מצליח להיגמל, ועוד. ככל שתחפשי, פשוט לא תמצאי , כי אין, אין תשובה אחידה חד משמעית או "מוסמכת". רק הנסיון האישי ידבר כאן. נילי.

לנ' ולכולם, ישנו ויכוח מסויים לגבי הגדרות ומשמעות. אני איני אוהב את המילה קשיי גמילה כי הם יותר מרומזים על התמכרות. כידוע, לעתים עלולות להיות תופעות לא נעימות כאשר מפסיקים את התרופה ולכן מומלץ להפסיקה בהדרגה. כך שאנו מדברים על אותו הדבר אבל קוראים לכך בשמות שונים. לדוגמא, הפסקת תרופות מקבוצת הסטרואידים למי שמכיר, גם כן חייבת להיות באופן הדרגתי כי ישנן תופעות וסכנות כאשר מפסיקים, אבל אף אחד אינו מדבר על גמילה.... לכן, לעתים ולא תמיד אנשים עלולים לסבול מתחושות הקשורות לחרדה בזמן הפסקה מהירה מדי של התרופה כולל אפקסור. השם של התופעה פחות חשוב, וחשוב להפסיק בהדרגה. אני מקווה שהבהרתי יותר את הדברים שבת שלום, דר' גיורא הידש

כל הכדורים ממכרים בצורה כזו או אחרת ותחת שמות אחרים...ומי פחות קל להיגמל ומי יותר קשה...וזה גם אישי אצל כל אחד בצורה אחרת!! נו אז....? גם סירופ נגד שיעול ממכר...קוקה קולה ממכר...סיגריות... ואיך אומרים לא תדע עד שלא תנסה!!!

חשוב לדעת שחומר לא יכול להיחשב לממכר בלי שהוא יגרום לסבילות. סבילות הוא מצב שבו הגוף מתרגל לחומר במהירות ואז יש צורך להעלות את המינון בשביל להשיג את אותו אפקט. מנגד יש טענות רציניות שהתפרסמו במקומות מאד מכובדים (כמו ה-BBC) שתרופות כמו סרוקסט גורמות לתלות פיזית. כלומר המינון קבוע אבל קשה מאד לרדת ממנו ולהפסיק להשתמש בתרופה. http://news.bbc.co.uk/1/hi/programmes/panorama/2310197.stm דבר נוסף זה האישיות של מי שלוקח את התרופה- מי שיש לו עבר של התמכרות קודמת לתרופות/אלכוהול/סמים אז הרופא צריך לחשוב טוב טוב אם לתת לו תרופות מסוג SSRI כי הנושא עדיין לא סגור סופית.

לגלי, קראתי כאן שאת עומדת להתחיל לקחת פריזמה, נדמה לי שכבר כתבתי לך, ובכל זאת אחזור- לדעתי, ועצתי לך, - אל תיקחי אותה, אלא תרופה מקבילה מאותה משפחה, אני מתקשה להבין מדוע עלייך לסבול מתופעות לוואי מיותרות ולא נעימות, שהפרוזאק לוקה בהן, שעה שיש הרבה תרופות חדישות וטובות יותר, שאין להן את תופעות הלוואי הללו, ושחלקן גם עושות עבודה טובה יותר. הפרוזאק כבר נחשבת תרופה ישנה. אני ממש לא מבינה את הנטייה לתת אותה. לפחות, תשאלי את הרופא שלך, מדוע ההתעקשות עליה, זה מוזר ובמה היא עדיפה על האחרות. נילי.

ההודעה הנל מכוונת לגלי.

כי אולי הרופא יקבל איזה סופשבוע בבית מלון מחב התרופות..... אז למה שיתן תרופה מהדור החדש...איכפת לו...היא בשבילו סתם מס קטלוגי בכרטיסייה

כן, זה ההסבר האפשרי היחיד, כנראה. אני מאוד רוצה לקוות שזה לא ככה, אבל פשוט לא מצליחה למצוא משהו אחר.

מישהו מכיר את התרופה סורקטס בבקשה זה דחוף אם כן מה ההשפעות שלה והאם זה מזיק לקחת הרבה ביחד בבקשה זה ממש דחוף אז אם אתם יודעים תענו מהר

אולי סרוקסט??

אולי זה נגד דיכאון

לרעות שלום, דווקא בתרופות כדאי לדייק כדי לא להגיע לכלל טעות. הטוב ביותר שתכתבי את שם התרופה באותיות לועזיות. ואז נוכל לעזור שבת שלום, דר' גיורא הידש