פורום פסיכיאטריה

יכול להיות שאחרי 3 שבועות אני עדיין לא מרגיש כלום? (אני לוקח כדור שלם - 20 מ"ג) הרגשתי בהתחלה את תופעות הלוואי אבל אני לא מרגיש יותר שמח או משהו כזה. כשהכדור יתחיל להשפיע אני ירגיש את זה? זה משהו שחייבים להרגיש ואי אפשר לפספס?

ולפעמים מרגישים רק מעט יותר טוב ועם הזמן זה משתפר. אם עד חודש (כלומר עוד שבוע) אתה לא מרגיש הטבה, פנה לרופא אולי הכדור לא מתאים לך...

אני לוקחת ציפרמיל וזה מאד מאד עזר לי, כמובן שזה אישי לכל אחד לי לקח בערך חודש עד שהרגשתי את ההשפעה, וזה גם תלוי האם אתה גם בטיפול פסיכולוגי בנוסף כי השילוב של שניהם מאד עוזר.

לצערי אני כבר מתנסה בתרופות הללו כבר זמן רב ,עם תוצאות שליליות בלבד ,ולכן פניתי לחברי ,ומנהלי הפורום.

ד"ר שלום! אני נמצא במצב קשה מאד ,אני לוקח תרופות רבות בהן:ליטיום ,בונסרין ,קלונקס ,ורזדין ,נראה לי שנוצר כאן סלט תרופות ,אשר יוצרות תגובה בין תרופתית ,ונמנע מצב בו מי מן התרופות יכולה להגיע לאפקט מקסימלי.הייתי מעוניין בחוות דעתך בנוגע לניקוי תרופתי כולל ,מה האפקט היכול להתקבל מכך ,האם אתה יכול להמליץ על מקום לניקוי מתרופות(לא מחלקה פסיכיאטרית) ,ועל תמיכה בתקופה כה קשה לי ,תודה מראש.

שלום, אני מסכים אתך שעדיף ליטול תרופה אחת שיודעים את השפעתה ולא מספר תרופות שעלולה להיות ביניהן אינטראקציה (השפעה הדדית), וגם אי אפשר לדעת מי מהן עוזרת ומי גורמת לתופעות לוואי ואלו. אבל לא תמיד הדברים פשוטים שאפשר למצוא תרופה אחת מתאימה. השילוב של התרופות שרשמת מקובל ואיני חושב שיש הפרעה בין תרופתית מיוחדת. בודאי שאיני יכול לתת המלצות טיפוליות מורכבות בפורום (לעתים גם לא פשוטות), אבל כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל או להגיע לחוות דעת שניה תוך תיאום עם הרופא המטפל ומכאן להתקדם. שיהיה רק טוב ותשמור על קשר דר' גיורא הידש

שלום לכולם רציתי לדעת האם קיים קשר ישיר בין חרדה לפעילות גופנית? האם פעילות יומיומית יכולה להפחית את רמת החרדה? אם כן. מהי הפעילות המומלצת ביותר לצורך עניין זה? (הליכה, שחייה, ריצה, אופניים וכו'...) אשמח לתגובתכם בתודה, נדב

לנדב שלום, כל פעילות גופנית ומאמץ גופני מעלים את הביטחון העצמי ועוזרים למצב רוח טוב יותר ונגד חרדה. לא שמעי על הבדלים בפעילויות השונות ולכן איני יכול להמליץ על שיטה זו או אחרת. באופן אישי אני מעדיף דרכים של הרפיה כאשר כל שיטה של הרפיה טובה, ביופיידבק, מדיטציה, דמיון מודרך וכדומה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מעניין אם אני מרגיש לא מדוכא בכלל בגללי ולא בכלל הכדורים הפסיכיאטרים. אם אפסיק פתאום אהיה מדוכא???האם אני בעצם לא אני אלא תחת השפעה חיצונית? איך יודעים?

היי לצערי התשובה היא כן ולא. נכון שהתרופות עוזרות אבל התרופות לא הולכות במקומך ולא עושות דבר, רק את עושה את הדברים. אני נוהג להשוות זאת לניתוח. אדם שבר את הרגל ואינו יכול ללכת והוא כל היום במיטה, הרופאים בודקים ומנתחים אותו הניתוח מצליח ואז הם מסתכלים בצלום הרנטגן ואומנם יש איחוי של הרגל והכל נראה מצויין ונפלא. רק..... בכל זאת האדם ממשיך לשכב במיטה, לא לעשות דבר. הניתוח הצליח במאה אחוזים אבל אין שום שינוי בתפקוד. תגידי בצדק, הניתוח לא מספיק, עכשיו צריך להתחיל בפיסיותרפיה ולחזור לחיים רגילים. כך גם עם התרופות, הן מאפשרות לעשות מה שלא ניתן היה לעשות במצב של דיכאון וחרדה. עכשיו הכל בידיים שלך, את יכולה לחזור לחיים הרגילים עם או בלי פסיכותרפיה. לפני התרופות לא יכולת לעשות, כיום ישנה האפשרות אולם האדם בוחר האם לעשות ומה לעשות. אף תרופה לא הולכת במקום אף אחד. כל מה שאת עושה או הולכת זה רק בזכותך ובזכות כוח הרצון שלך. אני מקווה שהדברים יותר מובנים כעת שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לפי הגזים לפי עוצמתם ובעיקר הריח

שלום, אני מתעניינת האם זה נכון, שסרוקסט, הכדור לדיכאון וחרדה, משפיע גם לעיתים על בעיות עם "השעון הביולוגי"? אני מתכוונת לאנשים שמתקשים לקום בבוקר, ומסוגלים לעבוד כל הלילה.. וכך הם היו גם כילדים וגם כבוגרים.... אודה לך אם תוכל לתת לי מס' אופציות טיפול במקרים כאלה. תודה על הטרחה ויום נפלא, מאירה

למאירה שלום, זו שאלה קשה במיוחד בשבילי, גם אני "חיית לילה" וממש ממש איני אוהב את הבוקר-מילדות. כמובן שהנושא לא נחקר ולכן איני יכול לתת לך תשובה "מדעית", בכל אופן סרוקסט הוא כדור מעורר כך שצריך פחות שעות שינה ויתכן שיהיה לך יותר קל. מניסיוני, עם הגיל (אני כבר סבא) הבעיה נעשאת קלה יותר כיוון שאנחנו זקוקים לפחות שעות שינה. מצטער, אבל כנראה שאין חומר מדעי על הנושא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בעלי, מובטל מזה מס' חודשים, החל לסבול, לאחרונה מדיכאון. הוא חסר כוחות, מוטיבציה, מרץ. חסר רצון. מגלה אדישות. ומעדיף במשך כל היום לשכב במיטתו. למעשה בהזדמנות אחת הוא אפילו נטל 4 כדורי ואליום בו זמנית. לי קשה לומר בוודאות שזה היה ניסיון להתאבדות, אבל החשש קיים בהחלט. פסיכיאטר מטפל המליץ על נטילת 2 תרופות - cipramil ו - clonex. שכן אמר שסבל בעצמו מדיכאון ועבר סדרה של תרופות, כאשר היחידה שהועילה לו היא ה- "לוסטרל". האם ידוע לכם פרטים אודות התרופות? מהן היתרונות והחסרונות של התרופות? איך כדאי לנהוג ולהתייחס לאדם במצב דיכאון? כל פעם שאני מנסה לעודד אותו לצאת מהמיטה, לפעילות או כל דבר אחר - הוא מסרב. אני נאלצת לכפות עליו את הפעילות בכוח, ולרוב בלי הרבה הצלחה (תוך זמן קצר הוא נמלט חזרה למיטה). איך לנהוג עם הילדים? יש לנו 2 ילדים קטנים (4 + 1.5). הוא מגלה אדישות ביחסו כלפם, לא מתעיין בהם כלל. האם לעודד אותו לאירועים / פעילות משפחתית איתם? או שמא עדיף לתת לו לנוח? לקחתי אותו גם לפסיכולוגית, אך הוא אינו מעוניין לדבר ולשתף פעולה. מה עוד לעשות? מה אסור לעשות? כמה זמן עוד יכול לעבור עד שבעלי ישוב להיות האדם שהיה?

לאוסי שלום, נראה שבעלך מתמודד עם דיכאון אשר קשור לנסיבות כפי שתארת. לפעמים קשה מאוד לטפל בגברים כיוון שהם מתכנסים בעצמם וקשה ליצור אתם קשר והם מתקשים לעזור לעצמם. בשלב הזה נראה שתרופות הם הדבר המועיל ביותר וטוב שהייתם אצל פסיכיאטר. הציפרמיל והלוסטרל הן שתי תרופות נוגדות דיכאון הפועלות על אותו מקום במוח והמשותף ביניהם גדול מאוד, לכן באופן עקרוני אין הבדל ביניהן וצריך מזל שהצפרמיל יתאים לבעלך. כלומר, ציפרמיל היא תרופה טובה, בדרך כלל לוקח לה כשלושה ארבעה שבועות עד שהיא מתחילה לפעול. בברכה דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא כמה זמן לוקח ללוסטרל לפעול? האם פחות ממספר שבועות? מה באשר להתמודדות עם הילדים? איך לנהוג איתם? האם יש צורך גם ב- קלונקס, בנוסף לציפרמיל? מפחידה אותי השפעה המשולבת של התרופות. האם ויטמינים יכולים להועיל במצב כזה? אם כן - אלו ויטמינים?

אוסי היקרה אין ספק שאת רוצה לעזור לבעלך ולא מרימה ידיים וזה חשוב ואצילי. כרגע העזרה הכי גדולה מצידך זה שתהיי שם לצידו ואל תשפטי אותו. אני בטוחה שהוא אינו חפץ במצב אליו נקלע ולכן אין סיבה שירגיש שהוא נוהג לא כשורה או עושה בכוונה. משפטים כמו " תפוס את עצמך בידיים" אינם רצויים כי המצב שלו לא נובע מתוך רצון . תראי לו שאיכפת לך, שאת רוצה להקל עליו בכל דרך אפשרית. לגבי חוסר הפעילות שלו, פה העניין קצת מורכב. מצד אחד לא רצוי שהוא יעשה דברים בכוח ובאי חשק, מצד שני שכיבה רצופה אינה מועילה ומכניסה בעצמה לדיכאון. מה שממולץ בעייני הוא לעשות פעילות הדרגתית. בהתחלה לצאת מהבית לזמן מועט ומוקצב ולאט לאט להגדיל את טווח הזמן. אפילו סיבוב בשכונה הוא בסדר. לא חייבים לספר לאף אחד כלום אם לא רוצים ולילדים אפשר להגיד שאבא חולה בלי לתת הסברים יותר מידי מפורטים. כשהוא יצא מהמצב הוא יוכל לפצות אותם על אותה תקופה. חלק עיקרי , אם לא מרכזי, בהצלחת טיפול הוא הרצון של המטופל להיות מטופל. אם בעלך לא ירצה לשתף פעול עם פסיכולוג\ פסיכאטר הרי שהטיפול לא יועיל בהרבה. הסבירי לו את חשיבות הטיפול, תשאלי אותו ממה הוא חושש ומדוע הוא מסרב ללכת ואולי ביחד תגיעו להבנות חדשות המון בהצלחה ואנא עדכני אותנו

תודה רבה על התמיכה והעידוד. זה באמת מחזק אותי. אין ספק שקשה לי, והחששות והדאגות רבים. עבודה, ילדים, משק בית - עד כה ניהלנו אותם וטיפולנו בהם יחד, ועכשיו אני מרגישה בודדה. אך חמור מזאת היא עגמת הנפש כשאני רואה את בעלי ולא מזהה אותו. זה לא הגבר שהכרתי. אני מנסה להוציא אותו מהבית לטיולים, לעתים מצליחה. אבל זה קשה. ממש בכפיה. כואב לי למשוך אותו בכוח (פיזית) מהמיטה. אני אמשיך לנסות ולהאמין שזו תקופה זמנית שתחלוף, ויגיעו זמנים טובים יותר. תודה שוב, אוסי

שלום לך! אני מבין את מצוקתך ,דיכאון זהו בעיה מורכבת ,לאדם הסובל ,ולסביבתו ,גם אני במצב דומה ,את חייבת להיות חזקה ,ולעודד את בעלך ללא הפסק לקבלת סיוע מקצועי ,להוציאו החוצה ,ולהפגישו אם מי שאינו מלחיצו.מבחינה תרופתית אני מפנה אותך לתרופה בונסרין הניתנת במינומים שונים(אני לוקח 15 מ"ג) ,המשמשת כתרופת הדור החדש לדיכאון.

אני סובלת מסכיזופרניה. בשלוש שנים האחרונות נשארו לי רק הסימפטומים השלילייים אני לוקחת רספרידל ואפקסור במינונים נמוכים. בזמן האחרון הראש שלי מקבל נטייה ימינה אני מיישרת והוא חוזר ימינה כאילו שיש עליו משקולת - האם זו יכולה להיות תופעת לוואי של הרספרידל? האם חוסר תאבון וחוסר עייפות הן גם תופעת לוואי של הרספרידל? האם יש תרופה שפועלת גם על הסימטומים השליליים?

לפרח שלום, התופעת של נטית הראש בהחלט עלולה להיות תופעת לוואי של הרספרידל וכדאי לפנות בדחיפות לרופא המטפל. כל התרופות החדשות בסכיזופרניה מיועדות לעזור בסמנים השליליים. בקבוצה זו נמצאות הרספרידל, הזיפרקסה, הגאודון וכמובן הלפונקס שעדיין נחשבת לטובה ביותר. אנא, פני בהקדם לרופא המטפל דר' גיורא הידש

דר' שלום ציינת בתשובתך כי הלפונקס היא התרופה הטובה ביותר לסכיזופרניה. האם היא טובה יותר מהגאודון שהיא תרופה חדשה יחסית? האם תוכל לפרט יותר על תכונות שתי התרופות הללו ועל מעלותיהן? בתודה רבה מראש, יום טוב, חנן.

הרופא שלי אמר לי לקחת דקינט שנוגד תופעות לוואי בתור נסיון לגלות האם נטיית הראש מקורה בתופעות לוואי או משהו אחר לקחתי פה ושם כדור דקינט - זה לא השפיע על הנטייה האם צריך לקחת באופן קבוע לאורך זמן מסויים את הדקינט?

שלום אני לוקח סרוקסט כ שמונה חודשים התרופה עזרה לי מאוד ואני מרגיש ניפלא בשבוע האחרון הורדתי את המינון לחצי כדור 3 פעמים בשבוע .ומאז יש לי חולשה נוראית ובחילות למרות שמבחינה נפשית אני מרגיש טוב האים תופעות אלו הן רגילות לירידה במינון וכמה זמן הן אמורות להימשך? בתודה

זה תופעות גמילה שהפסיכיאטרים לא מזהירים מפניהם. מצטער להגיד לך אבל זה לא יהיה פשוט להגמל מהתרופה הזאת,הנה כתבה על אישה שלקח לה 7 חודשים של יסורים עד שהצליחה להגמל. בכל אופן אים תצליח להגמל תעדכן בבקשה איך עשית את זה. http://news.bbc.co.uk/1/hi/programmes/panorama/2295501.stm

נכון אני מנסה להיגמל מהכדורים האלה כבר המון פעמים וזה ממש לא הולך. מה שקורה זה שבהתחלה יש תופעות לוואי כפי שתוארו קודם תחושת איפוף חולשה וניתוק מהמציאות ואח"כ חוזרות החרדות לקדמותן, אז לא ברור איפה ההשפעה לטווח ארוך של התרופה הזאת

שלום רב, יתכן שמדובר על תופעות אשר קורות כאשר ישנה ירידה של הסרוטונין במוח. השיטה היא לעשות את הדברים לאט, תנסה יום אחד כדור ויום אחד חצי כדור במשך כשבוע ואחר כך תרד לחצי כדור. התופעות הללו נמשכות כשבוע שבועיים וחולפות, מבחינה בריאותית אין להן חשיבות. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה

הכדורים האלה סתם זבל, אסור להתחיל עם זה זה לא עוזר לכולם, וזה סתם הורס יותר את המוח תלמד להתמודד לבד עם הדכאון והחיים כדורים זה כמו לברוח מהאמת

אני הקאתי שבוע לאחר שהפסקתי מחצי כדור, באמת יש אנשים רגישים וצריך לרדת למינון יותר נמוך לני שמפסיקים. אפשר לשבור כדור גם לרבע ! , עדיף על כל יום שני, התרופה יוצאת מהגוף מהר יחסית בשביל זה. לדעתי ממולץ לחכות שבועיים לכת הורדה במינון.

יש לי אחינית בת 20 שכבר כ3 שנים חולה במחלה יש לי מספר שאלות ואודה לך על תשובה מהירה: 1.מה הטיפול המומלץ ביותר לבחורה בגילה? 2. מטופלת בכדורים פרוזק +פלואנסון +שיחות ולצערי אין שיפור מדובר על שנה 3. האם יש הבדל בין הפרוזק האורגינלי לבין התחליפי של קופ"ח? ובמידה שכן איך אפשר לרכוש דרך קופ"ח במחיר מסובסד בתודה מראש מהמשפחה המודאגת

לאבי שלום, תוכל למצוא הרבה מאוד חומר על מאניה דפרסיה=הפרעה בי-פולרית=דו-קוטבית ברשת ולדוגמא http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/mamic_dip.htm אין הבדל בין פרוזק מקורי ובין התרופות הזהות המיוצרות בארץ. אם יהיו שאלות ספציפיות נוספות אשמח לעזור דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום רב, אבקש לשאלךשאלה. לאחרונה אני קוראת מספר ספרים לם כתיבת עבודת הדוקטורט. מדוב ב"ספרות יפה" ובביוגרפיות. בספרים מופיעות דמויות נשיות - אמיתיות ובדויות - שהקו המנחה את התנהגותן - פתיינות. נשים אלו מפתות גברים, אולם על-פי-רוב אין בכוונת הנשים להגיע לאקט מיני עם הגבר המפותה או ליצור עמו קשר משמעותי ורציני. הן עושות זאת גם ביודען כי הן משחקות באש וכי למשחק/ לפיתוי יהיה מחיר רגשי שהן יצטרכו לשאת בו לבדן. שאלתי היא היא הפסיכולוגיה/ הפסיכיאטריה מכירה ומדווחת על דפוס התנהגות ספציפי זה, והחשוב מכל - מהם ההסברים הפסיכולוגים השונים, העשויים להסביר התנהגות זו. רב תודות לך.

לסטודנטית שלום, אשמח לשמוע על אלו דמויות את כותבת ואלו ספרים קראת, אני תמיד אוהב לשמוע על אומנות ופסיכיאטרייה. באופן כללי מדובר על נשים שמפתות ואינן נהנות ממין, ישנם גם גברים כאלו ואני חושב שדון-זואן הוא דמות דומה. התופעה הזו מוכרת אצל אנשים בעלי הפרעת אישיות היסטרית, מבלי שאחשב לשוביניסט אני אצטט מספר אמרות הקשורות לכך כדי להסביר את דברי "נשים מפתות אשר אינן נותנות". בדרך כלל יש להן קושי להגיע לאורגזמה ואז הביטוי הוא "הן מחכות לאורגזמה הקוסמית". בכל אופן מדובר על נשים שמפתות ומחפשות קשר אולם אין להן הנאה מיחסי המין. כיוון שלגבר קל יותר להגיע לאורגזמה הבעיה קיימת אולם אינה מתבטאת באורגזמה. בכל אופן אשמח להמשיך את הדיון בנושא ואני מקווה שדברי לא ישמעו חד צדדיים. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

אני עושה עבודה על הספר בעלת הארמון של לאה גולדברג, ובתוכה צריך להיות כתב תביעה. יש לי כמה שאלות ואני אשמח אם תענה/י לי עליהן במהרה! - איזה תופעות יכולות לקרות לאישה המסתגרת במהלך שנתיים בחדר ולא רואה אור שמש? - תופעות נפשיות בבדידות? - מה יכול לקרות לנערה שעברה בעילת קטינה? אודה לך אם תענה/י לי במהרה!

ליעל שלום, צר לי שלא קראתי את הספר ולכן תשובתי תהיה כללית מאוד. להסתגר שנתיים ללא אור שמש בודאי שהוא סימן בולט של דיכאון וחוסר תפקוד. אונס הוא אירוע טראומתי ותתכן שתופיע הפרעה פוסט-טראומתית עם מרכיבים של חרדה רבה, כל דבר המזכיר את הטראומה גורם לחרדה עצומה, התבודדות וריחוק מאנשים, הפרעות בשינה עם סיוטי לילה הקשורים לטראומה ועוד. כמובן שעלולה להיות פגיעה מיכולת לקיים ולהנות מיחסי מין. אני מקווה שהבנתי את כוונתך שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום רב, באחרונה קבלתי ייעוץ לגבי נטילת תרופות. אני סובל ממצב חרדתי, דכאון קל ומחדבות טורדניות-אובססיביות. דברו איתי על סרוקסט או רסיטל. אודה לך אם תוכל לייעץ לי מהי התרופה המתאימה ביותר לטיפול בתלונות שציינתי. האם קיימות תופעות לוואי והאם מתפתחת תלות בתרופה? בכבוד רב, איציק

היי איציק התרופות הללו אינןיוצרות תלות אם כי עלולות להיות מלווות בקושי בגמילה במיוחד אם אינה הדרגתית. תופעות הלוואי שלהן הן מעטות יחסית וכוללות בעיקר קשיי שינה בימים הראשונים מעט ויובש בפה, ולעיתים גם בחילות, אך זה חולף מהר מהנסיון ומהידע שלי ועל פי התיאור שלך הייתי ממליצה לך על אפקסור או על לוסטראל. שכן כאן קיים גם אפקט הרגעתי שאין בסרוקסט או בציפראמיל. ומאחר שאתה מדגיש את המרכיב החרדתי, זו נראית לי הבחירה היותר נכונה. נילי

היי נילי תודה רבה עבור תשובתך המהירה והענינית. האם אתה רופאה פסיכיאטית או שמא ענית לי מידע ונסיון אישי? תודה מכל לב איציק

בתור אחד שעבר מספר תרופות... כולל האפקסור הסרוקסט והרסיטל .... אני חושב שהכל אינדודואלי וכי דוקא היתי מתחיל עם הסרוקסט . הכי חשוב בשלב זה שתלך לרופא ותתחיל טיפול ורק אח"כ ע"פ שיטת הנסוי והתעיה תחליף במידת הצורך. בהצלחה, גיא

הריני מבקש לדעת מהן התרופות המומלצות ביותר לטיפול בדכאון חרדתי? תודה יוסי

היי חבר'ה , אולי כדאי שנעשה את זה בצורה מסודרת כי כל יום מישהו אחר נכנס וכל אחד בשעה אחרת וכך לא יוצא לנו "לפגוש" אחד את השני שם! שמעתי שיש כאן גם חברים חדשים ואולי גם הם ירצו להצטרף אז בואו נקבע יום ושעה ונודיע לכולם מראש וכך נוכל להיפגש סוף כל סוף! אמנם שאול לא עז אבל כשהודעתי לו הוא נכנס והלך אחרי דקה ולימי לא נכנסה ואייל לא ידע וכנראה ששגב לא ראתה את ההודעה בזמן אז גם היא לא ידעה, רק פרוזי ואריאל היו... :O) בקיצור - לכל אחד הייתה את הסיבה שלו אז בואו נקבע כאן ועכשיו! מה אתם אומרים? הרי כולנו רוצים להיפגש... אז יאללה! בואו נתחיל לתקתק את זה... אפילו ד"ר הידש רוצה לבוא! ;-)) שיהיה לכם יום נפלא ומתוק וחמים! יפעת.

אני בהחלט מסכים שצריך לתאם זמן שיחה ופגישה של כולנו.

הי לכולם וכל הכבוד ליפעתי על היוזמה מה דעתכם כל יום שלישי בשעה 21:00 קבוע ? מי שירצה להשאיר הודעה על צאט מזדמן באחד הימים נהדר אבל בואו נהפוך את יום שלישי לדרך קבע.......... מה אתם חושבים?

שלום ד"ר הידש, אני בת 33 - חד הורית ואם לשני ילדים קטנים . עברתי די הרבה בחיי הקצרים - נישואין בגיל צעיר - גירושים בגיל צעיר ,בין לבין חויתי לפני הנישואים התקפי פאניקה וחרדה = סתם כך פתאום באמצע ביום במשרד שבו עבדתי לפני הגיוס ,עקב מריבה עם הבוסים שלי. מאז - הייתי אמורה להתגייס ולא ממש הרגשתי שטיפלתי בבעית הפאניקה הזו. הייתי בטפול פסיכולוגי והתסבר שמה שהטריד אותי אז היה הפחד מהמוות והמחשבה שהחיים הם דבר קצוב וסתמי ,ומה שווים החיים אם בסוף כולם מתים,,,, מאז למעשה,לא חזרתי לעצמי - לאותה בחורה שמחה ומלאת חיים ,חכמה ואינטילגטנית, מושא לקנאה של הרבה חברות . הכל נראה לי מוזר ,הרגשתי שאני לא חלק מהעולם הזה ,מן מוזרות נוראה,מן מסך ערפל ותלישות נוראית . התגרשתי מחבר נעוריי - אדם מקסים אותו לא אהבתי כגבר ,כי אם כידיד,ונולדו לי שני ילדים. אני בקשר עם גבר כבר 4 שנים שבהתחלה הייתה אהבה גדולה ובמשך הזמן - התעללות נפשית ופיסית מצידו - ללא יכולת מצידי לנתק את הקשר הזה . חיי קשים מנשוא - אני מאוד ממורמרת ,בחרדות נוראיות ,בתסכול נוראי בלחצים נפשיים עצומים ללא כל תמיכה מאף גורם (הוריי לא עוזרים לי - לא נפשית ולא כלכלית). אני אומנם עובדת בעבודה מכניסה ומכובדת ,אבל אני מרגישה שאני פשוט משתגעת - התקפי החרדה חזרו לי לפני שנה ,אני חשה אי נוחות ולחצים בחזה העליון,נשימות מואצות חוסר מסוגלות להנות מכלום - פשוט כלום ,אני פשוט מתפקדת "על ריק ",כמו רובוט. אין לי ספק שזה דכאון וחרדה שפשוט התערבבו להם יחדיו,אולם המצב כבר נמשך המון זמן ואני אמורה עוד לגדל את ילדיי לבד,,,, הייתי אצל פסיכיאטר , נתן לי סרוקסאט,אולם אני פוחדת שאאבד שליטה אם אקח כדורים ואתמכר להם. האם באמת אני מתארת מצב דכאוני ?,האם אצא אי פעם ממצב זה ? תודה על תשובתך המהירה ושבת שלום . הדר

להדר שלום, מעבר להגדרות של דיכאון/מצב רוח ירוד או כל דבר אחר, מה שבולט במכתבך שלא טוב לך, עדיין לא עלית על הפסים והדרך הטובה בשבילך וחבל. את אשה מוכשרת ונבונה עם אופי חיובי אבל קשה לך וקשה לך להסתדר ולמצוא את מקומך. חבל שפעמים רבות מצב רוחך נמוך, ישנן חרדות שאינן עוזרות ואת נהנית מעט מדברים שהם אולי מובנים מאליהם לאנשים אחרים. היחסים עם בן הזוג אינם מחזקים אותך ואינם טובים לך, וכפי שעולה ממכתבך ההנאה והכיף מהעבודה והילדים אינם רבים. אני שמח מאוד שהחלטת לעשות צעד כדי לשפר את המצב וזה הדבר החשוב ביותר!!! שיחות ופסיכותרפיה כמובן חשובות מאוד. כך גם הטיפול בסרוקסט עשוי לעזור לך. השאלה אינה האם את חייבת בטיפול תרופתי והאם מצבך כל כך גרוע שאת חייבת טיפול תרופתי. השאלה היא האם סרוקסט עשוי לעזור ולשפר את הרגשתך והנאתך מהדברים שיש לך? סרוקסט אינו ממכר וברוך השם לא יגרום לך לאבוד שליטה או לתופעות קיצוניות. לצערך או שמחתך (תבחרי את מה שמתאים יותר), הסרוקסט לא ישנה את אופייך אלא יקל עליך בלבד. אני חושב שיש במכתבך מספיק חומר המצדיק ניסיון לטיפול עם סרוקסט, לפי התוצאות תחליטי על הטיפול. הסרוקסט הוא כדור עדין ולא ממכר. שיהיה בהצלחה ותשמרי על קשר שבוע טוב, דר' גיורא הידש

למה לא אומרים לך את האמת אני לא יודע. הסרוקסט כבר גרם למשהוא לירצוח את כל משפחתו ובית המישפט פסק על 6 מליון נגד חברת התרופות. הנה כתבה שפורסמה בעיתון הבריטי המכובד הגארדיין http://doctors.co.il/forums/read.php?f=17&i=11200&t=11200

הדר המקסימה תיארת מהלך חיים לא קל ואני מעריכה אותך מאוד על האומץ שלך לשתף אותנו בזה ועל הרצון שלך לצאת מהמצב ושתדעי שרצון היא מילת המפתח. אני יודעת שטיפול תרופתי נישמע מאיים אבל האמיני לי שכדורים פסיכאטריים, אין טעם שיקבלו יחס שונה מכל טיפול אחר. האם אדם הסובל מלחץ דם גבוה לדוגמה היה מתלבט אם לקחת את הטיפול שלו? אותו הדבר פה- את סובלת ואין טעם שתמשיכי ככה. תמיכה תרופתית יכולה להסיר את אותה תחושת ערפל וחוסר שייכות. מומלץ גם מאוד לקבל טיפול פסיכותרפי ( שיחות) ואפשר לשם כך לבקש הפנייה לפסיכאטר\ פסיכולוג דרך קופת החולים . אנא טפלי בעצמך ואל תזניחי. עכשיו זה הזמן שלך לשנות את פני הדברים בשביל ילדייך וגם בשבילך בהצלחה ואנא עדכני אותנו אריאל

הדר, אני אמא לארבעה, גרושה, עובדת, ללא חבר, ללא תמיכה. היו לי התקפי חרדה קשים ,דומים לאלה שתיארת ודכאון כבד למדי. כבר כמה חודשים אני נעזרת בתרופה שנתן לי פסיכיאטר ובשיחות עם פסיכולוגית. תקופה מסויימת נזקקתי גם לכדורי הרגעה- "קלונקס". עכשיו כבר אינני צריכה אותם. אינני מרגישה שאני "מכורה" או שחלו שינויים באישיותי. אני רק מרגישה הרבה יותר טוב, ללא התקפי החרדה שהפחידו אותי מאד. אל תפחדי לקבל עזרה נפשית או רפואית כשאת נזקקת להן ואל תניחי לעצמך ליפול אל בור של סטיגמות. דאגי לעצמך- כי אין מישהו אחר שיעשה זאת. אפשר לצאת מדיכאון ומחרדה. צריך סבלנות ומידה רבה של אמון ברופא ובעצמך. רק טוב לך.

רק רציתי להגיד לך שאת חזקה מאוד ויש לי המון מה ללמוד ממך את מקסימה!

היי הדר הייתי ממליצה לך בטרם את לוקחת תרופות כלשהן לעבור על כמה מהמאמרים הבאים ואף לגלוש באינטרנט ולקבל מידע. http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/mamic_dip.htm http://news.bbc.co.uk/1/hi/programmes/panorama/2295501.stm אני בהחלט חושבת שאת צריכה לקבל טיפול תרופתי, פני בדחיפות לרופא טוב שאת סומכת עליו או אפילו נסי לקבל כאן המלצות לרופאים. בכל אופן... הייתי ממליצה לך, לקחת קודם כל את עצמך בידיים, פני לאנשים שיכולים לעזור לך, יש לי הרגש שאת מסוגלת לצאת ממצב זה גם בלי תרופות. נסי למצוא דברים שעושים לך טוב, שכיף לך לעשות אותם, אולי ליסוע לנפוש קצת עם חברות ולהשאיר את ילדיך עם בייביסיטר- או משהו מהמשפחה. אפילו לבד זה רעיון לא פחות טוב. את במירוץ החיים כרגע כמו שאת מספרת, לא קל לך, ואני באמת מעריכה את מעשיך. אך... עליך לטפל בעצמך במהרה. גם אני הייתי פעם במצב של דיכראון עקב מחלה כשלהי, לא מחלה קשה אבל בהחלט מחלה שהכניסה אותי לדיכאון שום דבר לא עשה לי טוב, בכל דבר מצאתי רע כל מה שעשיתי היה בעיני רע. יום אחד קמתי ואמרתי לעצמי דיי, זה לא אני, אני במצב שאני חייבת לצאת ממנו. ואכן לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי לעשות רק מה שטוב לי, לדאוג לעצמי לטפח את עצמי, להיות עם אנשים כאלו שמעריכים אותי ולא כאלו שדורשים ממני או מצפים ממני כל הזמן. חשבי על מה שכתבתי כאן לפני שאת לוקחת תרופות, אני ממליצה כמה שפחות להשתמש בתרופות אבל אין לי ספק שאם את רואה את המצב שלך הרבה יותר גרוע ממה שתיארתי כאן פני לרופא שיעזור לך ואף חישבי על טיפול תרופתי לא לשכוח לבדוק באינרנט על התרופה בטרם את משתמשת בה יום טוב רותם- את מוזמנת לרשום לי מייל בכיף...

שלום אז אני כבר חודשיים וקצת מטופלת בסרוקסט 20 מיליגרם ביום. קיים שיפור אבל קל מאוד במצבי. למשל לפני הטיפול הייתי קמה עייפה לעבודה מתחמקת מכל פעילות חברתית ובולסת המון אוכל עם מחשבות מאוד לא נעימות על החיים. היום אני הולכת לעבודה קצת יותר עירנית עדיין מתחמקת מרוב הפעילויות החברתיות בולסת המון אוכל ואפילו משמינה בטרוף כנראה תופעת לוואי וחושבת מחשבות לא נעימות על החיים אבל בתדירות נמוכה יותר. האם זה כל השיפור? תמיד הייתי עצלנית ודחיינית איומה. אני בלימודים אקדמיים כרגע ולא היה מבחן או עבודה שהגעתי בזמן או שלא ניסיתי לדחות עד שכבר כמעט ולא היתה ברירה. האם הטיפול התרופתי אמור לפתור לי את זה? ושאלה הכי חשובה, קראתי כאן שהרבה אנשים נטלו טיפול תרופתי וחזרו לקדמותם- כלומר לחיים מלאים ופעילים. אני חושבת למרות גילי הצעיר-27- שמעולם לא הייתי פעילה מעבר למה שחייבים, ולא כי לא רציתי פשוט כל החיים יש לי מין עייפות כזו נפשית. אני הולכת לעבודה אני עייפה נפשית צריכה שקט. בתיכון בכלל הייתי בקושי הולכת ללימודים מתחמקת ממסיבות וכ... אני חושבת שמדובר בדיכאון אחד ארוך ומתמשך שקשור אולי לכך שגם הוריי כאלה וכך גדלנו בלי יותר מדיי גירויים או פעילות חברתית. אני תמיד קובעת עם חברות ומבטלת בדקה התשעים. אפילו לאחרונה התחלתי לחשוב שאני פשוט לא אוהבת אנשים או שקשה לי מהותית עם אנשים ולכן כל אינטראקציה איתם מעייפת אותי ואני מעדיפה את הלבד. לטיפול פסיכולוגי אין לי כסף. האם זה אומר שהטיפול התרופתי לא יעזור לי להוציא את העייפות הנפשית הזו כי היא מתמשכת? שלא כמו אחרים שמתאוששים מהדיכאון התקופתי וחוזרים לחיים הטובים שהיו להם? תודה רבה משואלת

הי שואלת טיפו תרופתי יכול לקחת זמן עד שהוא משפיע כך שמבחינת התרופה את צריכה להיעזר בסבלנות. החתנתקות מחברה, חוסר חשק לעשות דברים, דימוי עצמי נמוך וכו' הם באמת סימפטומים של דיכאון ויתכן שדווקא שיחות עם גורם מומסך יוכלו לתת את הפוש הרצוי. את יכולה לגשת לפסיכאטר או פסיכולוד דרך קופת החולים ואז הטיפול הוא בחינם. אין ספק שאת נמצאת בתוך מעגל מסוים שרצוי לשבור אותו ויתכן שאת סוחבת את זה מהילדות ועכשיו זה הזמן להשים סטופ. ישנו שיפור במצבך והגם שהוא מזערי זה עדיין שיפור. את צריכה להיאחז בזה ולהמשיך הלאה. לעבוד המון על עצמך שאת תצאי מהמצב הזה בהצלחה

שלום, ושבת שלום כנראה שהסרוקסט מתאים לך אבל לא ברור עד כמה השיפור יהיה גדול. קיים שפור והמצב משתפר עד כארבעה חודשים מתחילת הטיפול אחר כך ישנה התייצבות. התרופות והסרוקסט מועילים ביותר כאשר ישנו משבר, כלומר אדם חי כרגיל ומסיבה כלשהי או ללא סיבה מתחילים התקפי חרדה או דיכאון, אז התרופות מחזירות אותו לרמת התפקוד הקודמת ואולי מעט יותר טוב. כאשר המצב הוא ממושך מגיל ההתבגרות כפי שאת מתארת יתכן שמדובר על קווים אישיותיים בתכונות שתארת. לכן מומלץ מאוד להוסיף שיחות=פסיכותרפיה לטיפול התרופתי והשילוב של השניים הוא הטיפול המלא והטוב. שיחות אפשר כמובן לקבל בחינם בקופות החולים או במרפאה לבריאות הנפש קרוב לאזור מגוריך. את אשה צעירה, עדיין בראשית חייך, טרם סיימת את הלימודים, יתכן ועדיין לא בחרת בן זוג לחיים, וכל עתידך לפניך. עדיף וכדאי להגיע לטיפול עכשיו ולא בעוד עשרים שנים. שיהיה רק טוב ובהצלחה תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

מנסיוני לסרוקסט יכולות להיות גם תופעות שליליות שאת מתארת של צרוף של הרגשה טובה יותר אבל ירידה בענין בכל מני פעיליות, מחשבות שליליות מסוימות והשטחה רגשית. הסרוקסט יחסית קיצוני בזה והוא בין היותר סלקטיבים לסרטונין במשפחתו. מאחר ואת "עיפה בכללי" וגם סובלת מהשמנה עכשיו אולי שווה לנסות להחליף תרופה, אפילו לוסטרל או פרוזאק מאותה משפחה יכולים לעשות קצת הבדל או מובמיד שהרבה יותר נעים לדעתי ויכול טיפה להקפיץ אותך. קשה להאמין שהן יהיו פחות טובות עבורך, לא תמיד שווה למשוך תרופה שקצת עוזרת וקצת מזיקה אולי כאשר יש תחליפים. רק מניסיון תדעי. בכל מקרה אין לצפות לשום ניסים מתרופה זו או אחרת כמו שאמרו לך כבר, אבל שיפור בהחלט אפשרי. אני באה ממקום מאוד דומה למה שאת מתארת ומבינה את הבעיה שלך.

הבעיה היא שאני סובלת מבחילות, וכבר ניסיתי ציפראמיל שעשה לי רע והסרוקסט יחסית בסדר בעניין הבחילות. יש לך המלצה ספציפית על כדור נעים מבחינת תופעות הלוואי בייחוד של הבחילות ושגם מעורר? תודה שואלת

ראיתי באחד המאמרים התייחסות לפרולקטין- אולי בהקשר כללי של הורמונים ולא של בלוטת התריס- אני הולכת לבדוק שוב.

ממש מפגרת******

היי אני בן 27 ועברתי תאונת דרכים אני מטופל בפיזיו וא.א.ג ואצל נאורולוג יש לי בעיות שינה חמורות וכאבי ראש לכן הנאורולו נותן לי תרופה בשם AMIT....אני לא זוכר את שמה המדויק בכל אופן יש לי ירידה במצב רוח אני לא יוצא לבלות נמנע מפגישה עם חברים לא יודע שקעתי באוירה דיכאונית . האם התרופה משפיעה על מצב הרוח ? שכן אני נוטל אותה 1 ביום ו 2 לפני השינה. האם יש מקום לטיפול פסיכיאטרי ? ואם כן מה סוג הטיפול והאם זה נרשם איפה שהוא שטופלתי אצל פסיכיאטר? קיבלתי צו מילואים ואני די לא מרגיש יציב האם ניתן לבקש ועדה רפואית על סמך הדיכאון המתמשך? תודה

לאלי שלום, התופעה של דיכאון או מצב רוח ירוד אחרי תאונות וחבלות גופניות שכיחה, בדרך כלל עם השפור במצב הגופני והחזרה לחיים רגילים התופעות חולפות. כמובן הכל תלוי בחומרת התאונה, האם הייתה זו גם טראומה קשה, וחומרת הפציעה. אני לא אסתכן בתשובה ללא השם המדוייק של התרופה ולכן אם תוסיף אותה מאוחר יותר אשמח לעזור. באופן כללי הפניה לפסיכיאטר ורישום הייעוץ הפסיכיאטרי נרשמים כמו יעוץ והמלצה לטיפול של כל רופא מומחה. כך כל ביקור אצל נאורולוג נרשם וכך הלאה. לכן רבים מנסים לעקוף זאת על ידי פניה לפסיכיאטר בסקטור הפרטי. בהחלט אפשר וצריך להתאים את הפרופיל הצבאי למצבך הנפשי ואם קיים דיכאון משמעותי הוא חייב להשתקף בפרופיל. אבל קודם כל הצבא דורש שתבדק על ידי פסיכיאטר אזרחי ורק אז תפנה למסגרות הצבאיות. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום, אני משתמשת ב WELLBUTRIN ן LUVOX עקב OCD . אני מעוניינת להכנס להריון. מה לעשות? האם אפשר להמשיך להשתמש בתרופות אלה בזמן ההריון? אם לא - עד כמה חמור המצב? תחליפים? תןדה מראש אילה

לאילה שלום, אני חושב שרשמת שמות מסחריים של תרופות אשר אינן נמצאות בארץ תחת השם הזה. אולי את יכולה לכתוב את השם האמיתי של התרופה ואז אוכל לעזור יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום, תודה על ההיתיחסות, אני גרה בארה"ב ולכן מכירה את השמות המסחריים. השמות של התרופות הן :Fluvoxamine = לובוקס 100 מ"ג ליום לגבי התרופה השניה אני חושבת שזה: = Bupropion 300 מ"ג ליום. מקווה שזה יתן לך מעט יותר אינפורמציה. תודה, אילה

לאילה שלום, לצערי בהריון עם בעיה של חרדה צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה, הריון עם חרדות (OCD שייכת לקבוצת הפרעות החרדה), או הריון עם תרופות. לפי מייטב ידיעתי פבוקסיל ובופרופריון אינן גורמות לנזק בהריון. בכל אופן אני אף פעם לא מעודכן עד ליום האחרון בנושאים אלו שתמיד יש חדש. כאשר בקליניקה שלי אני חייב לענות אני שואל את המרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושליים שהם המעודכנים ביותר. לכן הייתי מתייעץ עם הרופא המטפל שלך או במרכז מידע הדומה להדסה. בכל אופן ככלל תרופות מזיקות יותר בשליש הראשון של ההריון ואחר כך הן בטוחות יותר. שיהיה בהצלחה ושבת שלום דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום, תודה על תשובתך ובכל זאת מי מהן זאת האפשרות הפחות גרועה ומה אתה מציע להפסיק לקחת השלושה חודשים הראשונים ואז להתחיל מחדש? האם הגוף צריך להיות בתקופת "צינון" מסוימת לפני ההריון? כשאומרים נזק בהריון הכוונה היא לנזק בילתי הפיך או רק לתקופה של ההריון? תודה מראש, אילה

שלום רב, בעבר היתה לי בעיה של עליה בפרולקטין בגלל נטילת ריספרדל ונאלצתי להפסיק את התרופה. כעת קיבלתי מרשם לסוליאן 100 מ"ג וקראתי שתרופה זו עלולה לגרום לבעיה דומה. האם מותר לי לקחת אותה? תודה מראש.

לטלי שלום, אבקשך לרשום את שמה של התרופה בלועזית, חבל לטעות ואני משתדל להמנע מטעויות. אשמח לעזור עם השם המדוייק באנגלית. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לטלי שלום, אכן טוב שרשמת את השם באנגלית, מנעת טעות. אומנם הסוליאן שייך לקבוצת התרופות נוגדות הפסיכוזה הא-טיפיות כמו רספרידל הוא פועל על הרצפטורים של דופמין. לכן הוא עלול להעלות את רמת הפרולקטין. הזיפרקסה והלפונקס כמעט ואינן משפיעות על הפרולקטין. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לרופא, אני נוטלת כדור זיפרקסה וגם כדורי לוסק losec (לדלקת הושט) וראיתי בעלון המידע שלא מומלץ לקחת את שני הסוגים של הכדורים הנ"ל מכיוון שהם משפיעים על מערכת העצבים המרכזית. האם עלי להתחשב בעובדה זו או להמשיך כרגיל לקחת את הכדורים. אני לא נוטלת ביחד את שני הסוגים של הכדורים אלא במרווח של שעות. את הזיפרקסה אני נוטלת לפני השינה במינון של 5 מ"ג. תודה על התשובה

לאורה שלום, במינון שאת נוטלת לא צריכה להיות בעיה מיוחדת. שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום רב! לפני כמה ימים ביקרתי אצל פסיכיאטר והוא המליץ על ציפורמיל. עד שה חלטתי שאני לוקחת את הכדורים -נגשתי לרופאת המשפחה שחתמה על המרשם שניתן מפסיכיאר של בית חולים -מרפאות חוץ. רק מה שרציתי לקבל את המרשם בקופחת חולים כללית -הם מחזיקים רק רסיטל -והוא נתן לי ציפורמיל. בבית מרקחת פרטי יש ציפורמיל וזה עולה יקר מאד לעומת הרסיטל. אני יודעת שרסיטל זה השם המסחרי ופשוט חברה אחרת מייצרת אותו. אם כך למה הפסיכאטר לא רושם רסיטל?? והאם יש הבדל בין השניים-מה שיותר יקר יותר טוב??? ניסיתי פעם רסיטל וזה עשה לי בחילות. יש אפשרות לקבל מקופת החולים כללית מושלם השתתפות או לחייב אותם להביא לי רק את האורגינל??? האם התרופות האלו גורמות להשמנה?? כלומר בעקבות המצב רוח שעולה כך גם התאבון יעלה????? מוטרדת וחוששת מחכה לתגובה.

אין הבדל בין שתי התרופות זה אותו חומר פעיל ציטלופרם רק שרסיטל מתוצרת ישראלית , עולה פחות ולכן קופח מספקת אותו. מה שגורם לך לבחילות זה החומר הפעיל עצמו וזאת תופעת לואי של התרופה . אם את שואלת אותי , ניסיתי גם וגם ויש לזה אותה השפעה .

לשירי שלום, אני מצטרף לתשובה הקודמת ומוסיף שכדאי לנסות להתגבר על הבחילות. הבחילות הן תופעת לוואי ידועה ושכיחה וחולפת תוך מספר ימים מקסימום שבועיים. אפשר להתחיל בחצי כדור כדי להסתגל לתרופה יותר לאט ואז מונעים את הבחילות. בכל מקרה כדאי ליטול את הרסיטל בבוקר עם אוכל. ישנה אמרה שאיני יודע עד כמה היא מוכחת מדעית שדווקא האנשים שיש להם בחילות מגיבים טוב יותר לרסיטל=ציפרמיל. שבת שלום דר' גיורא הידש

חילופי עונות השתקפותך היא כה חדה וצליל קולך שב לאיים אביב שינה פני אדמה הנך כתער הצורם רחשי ציפור, שלהי הקיץ, והתמימות כבר נאספה שזרת פרחים שכשכת רגליים ודמעותייך כתפילה מעברייך, הד צורם ערמת שקרים וניסיונות ואת- ידעת בטרם עת זה זמן לחילופי עונות.

אריאל תודה, הוספת לשבת ניחוח נוסף ומיוחד. שבת שלום, הידש

אתה מקסים כרגיל

חברתי קיבלה פלוטין שהיא נוטלת מדי יום באופן קבוע. בנוסף, היא גם קיבלה לוריבן, אותו היא נטלה אתמול בלילה לפני השינה. היא טוענת שלמרות שנטלה את הכדור היו לה קשיים רבים להירדם, וגם התעוררה באמצע הלילה, מסיבה לא ברורה. האם ייתכן ששני הכדורים נוגדים האחד את השני ? ואיך ניתן להסביר את התופעה שהלוריבן לא השפיע עליה כלל, למרות שזו הפעם הראשונה שנטלה אותו ?

לוריבן מנסיון אישי לוריבן היא תרופה יעילה להשראת שינה והרגעה, השאלה היא המינון של התרופה, בדרך כלל רופאים רושמים לחולה 1 כדור של מיליגרם אחד של לוריבן, אבל עם תיכנסי לאתרי התרופות כמו אינפומד או תפוז או אם תעניני בספרות רפואית תוכלי לראות בבירור שהמינון המומלץ לצורך שינה הוא 2 מיליגרם עד 4 מיליגרם, כדור אחד נועד לדעתי בעיקר לצורך הרגעה וכנראה אינו מספיק להרדים את חברתך, גם בעלון לצרכן בתוך קופסת התרופה מצויין השתרופה נועדה במטרת העיקרית להרגעה במצבי מתח וחרדה, אולם יחד עם זאת הייתי ממליץ לחברתך להתייף עם הרופא בטרם תחליט על העלאת המינון. בקשר לשאלתך אודות פעולת שני הכדורים. אני נטלתי בו זמנית פלוטין ולוריבן ולא הרגשתי שהפעולה סותרת היפך הלוריבן עזר לי להתמודד עם המתח שהיה לי בתקופה הראשונה לליקחת הפלוטין.

לרוני תודה, פלוטין=פרוזק=פריזמה, שייכת לקבוצת SSRI נוגדות דיכאון. הלוריוון תרופה להורדת חרדה מקבוצת הבנזודיאזפינים, לעתים קרובות השפעתן על תחומים שונים ולכן גם ניתנים ביחד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

http://grm.m.walla.co.il/community/2003/4/4/7878183/h-18001.mht

המאמר מסובך מאוד עבורי ולמרות שחטפתי מכות וסטירות בכל ימי חיי אני לא יודע אם כן עברתי אירוע טראומטי או לא עברתי אירוע טראומטי. אני נתלה בעץ של חוויות מעצבות ובעובדה שלא תמיד החיים מאירים פנים יום עסאל יום בסאל. למדתי לשים מיסוך כבד כאשר אני מדבר על סבל אישי. יום אחד פירסמתי את שיר הקטר עם אריק לביא ואמרתי "המילים מדברות בעד עצמן". לא הובן למה פירסמתי את השיר למרות שאני ראיתי את עצמי באותו רגע בדמותו של הקטר העייף המביא את עצמו לבית הקברות. אם בעולם העסקים יש עימותים ויש יצרים אני סיגלתי לעצמי את ה"אומרטה" שהוא חוק השתיקה בעגה של המאפיה הסיציליאנית. אני שותק כי אני לא מספק "מודיעין לאוייב".ויש מי שניסה לסובב אותי ואני סובבתי אותו לצד השני . כאשר אני מטפל ביריבים ואויבים זה נעשה בשקט תוך מחיקת העקבות של מי נתן את הבעיטה פנים תוך שמירה על איפוק בעניין הבעת רגשות הנקם. האם זוהי צורת התמודדות אחרת שהיא לא הדחקה והיא לא הבעת רגשות כלפי חוץ ? התשובה שלי : לאלוהים פיתרונים שאול

לשאול! נראה לי שאתה מחמיץ את הפואנטה. במאמר מדובר על הדחקה - כדי לא לעורר הצפה של רגשות שליליים, שיכולים להביא את הסובל לטביעה. אני חושבת שיש הגיון בגישה. לא צריך לנבור בפצעים בלי סוף. יש להפיק לקחים, להמשיך הלאה, ולא לחטט בלי הרף בפצעים. דבר זה לא מקדם לשום מקום. יש המון דברים מרתקים לעשות בחיים, וחבל על אנרגית החיים. כשאדם מתעסק בדברים שליליים, עצם ההתעסקות והחשיבה השלילית גורמת לו להרגיש רע. יש להסיק מסקנות מסיטואציות לא מתאימות לנו, לבנות אסטרטגיה מתאימה, ולהמשיך הלאה. החיים הם דבר מוגבל בזמן, וחבל לבזבז את הזמן על חיטוטים בסבל. יש המון עיסוקים מקדמים ופוריים, שנותנים שמחת חיים. העיקר שחיים וקיימים. יישר כח

אם יש פה כאלה שהתנסיתם בלוסטראל, אם תוכלו לספר לי על החווייה... בתודה, אני.

דפק לי את ההיי ואת המאניה אני לא בדיוק מאושר מזה

שלום רציתי לשאול על ההבדל בין לוסטראל לאפקסור. תודה אני.

מיכל שלום אני לא יודע אם התשובה שלי תתאים לך הלוסטראל היא התרופה האנטי דיכאונית היחידה שלא גורמת להתעוררות דחפים מאניים אצל מאובחנים במאניה דיפרסיה. זאת הסיבה שהחליפו לי סרוקסט ללוסטראל. בתשובות צריך להיזהר - אם את מקבלת לוסטרל זה לא אומר שאת דו קוטבית אני לוקח טגרטול לטיפול במאניה דיפרסיה בעוד טגרטול משמש גם לאפילפסיה גם לטיפול בעצב המשולש וגם לטיפול בסכרת תפלה שאול

תודה, שאול. אגב, מה זו סכרת תפלה?

מאיפו בדיוק המידע הזה ? זה שהחברה לא רשמה את זה כתופעת לוואי ? כי המספרים שראתי לא ממש תומכים בזה

אלו שתי תרופות אנטי דכאוניות ממשפחות שונות הלוסטרל היא תרופה הדומה לפרוזק , סרוקסט וכו' המשפיעות רק על סרוטונין שהוא גורם מרכזי בהשפעה על דיכאון לעומת זאת אפקסור משפיעה גם על סרוטונין וגם על נוראדרנלין כלומר פחות ספציפית. לפי מה שאני יודעת כטיפול ראשוני מתחילים עם התרופות היותר ספציפיות רק לסרוטונין אך אם זה לא עוזר או שיש תופעות לואי מנסים קו אחר של תרופות שיכול להיות ומשפיעות על עוד גורמים.

שלום, איני יודע בדיוק כיצד לכנות אותך.... מיס ? אבל תודה על התשובה ואין לי מה להוסיף. שבת שלום הידש

שלום שאלתי הייתה לגבי ההשוואה בין אפקסור ללוסטראל. על פי הידע שלי. לוסטראל דומה דווקא לאפקסור (ובניגוד למה שנכתב כאן אינו פועל רק על הסרוטונין) אלא רק יותר חזק ממנו. ושאלתי מתייחסת לנסיונך בעניין. מיכל. מיכל.

הייתי מעוניינת לדעת על ההבדל בין התרופות מבחינת ההשפעה על התיפקוד המיני. בתודה.

יש הבדל בין נשים לגברים

למיכל שלום, שתיהן לעתים מורידות את החשק וגם מקשות להגיע לאורגזמה. אולם זו תופעת לוואי וכמובן שאינה מופיעה אצל כל האנשים. בספרות מקובל שהאפקסור פוגע פחות בתפקוד המיני בהשוואה לתרופות האחרות. עם זאת את מכירה את הבדיחה על האדם שטבע בברכה שהעומק הממוצע שלה היה 20 סמ'. כך שתופעות לוואי אינה שאלה תאורטית אלא מה קורה לאדם X. שיהיה בהצלחה וללא תופעות לוואי שבת שלום דר' גיורא הידש

יש לי טנטון באזניים.יש לי מזה דיכאון ןהפרעות שינה. מטופל בוואבן נוקטורנו ורסיטל בועדה של משרד הביטחון שהכירה בנכות מטנטון תיארה את מצבי כתקין (מדבר באופן שוטף , עירני...) ולא הכירה בי כנכה בועדה רפואית להורדת פרופיל צבאי(אני במילואים) -אמרו שאינם יכולים להסתמך על מכתב של פסיכיאטר אזרחי -והם שולחים אותי לפסיכיאטר צבאי בתל השומר. א) מדוע לא מאמינים לי? מה אני צריך לעשות שיאמינו לי? ב) מדוע רופא המטפל בי מאמין בי וכשמדובר במישהו חיצוני הוא כ"כ מפקפק? ג) מדוע אלו שבאים עם אישור מרופא על בעייה פיסית -הצבא מכיר בזאת , ולרופא פסיכיאטר הוא מסתפק רק בבדיקה מטעם הצבא?? אודה על תשובתך!!

לעמית שלום, אכן קיימת הפליה כלפי בעיות הקשורות בנפש... גם במשרד הביטחון וגם בצה"ל. כיוון שצה"ל גדול חייבים לעבור את כל הבדיקות וההליכים הנדרשים. כדי לקבל את הפרופיל המתאים כנראה תצטרך להבדק אצל פסיכיאטר צבאי ואני מקווה שבדקתו תהיה הוגנת. הליכים במשרד הביטחון עוד יותר מורכבים. לצערי זה המצב.... דר' גיורא הידש

הייתי אתמול אצל הפסיכיאטרית לביקור הדו חודשי שהיה הרבה יותר טוב מהביקור הקודם. הייתה לי קצת ירידה במצב כי אני ממש מנסה לרדת במשקל- הולכת לחדר כושר כל יום, ונצמדת לתפריט של דיאטנית- ושום דבר לא קורה!! אני ממש מתוסכלת. הפסיכולוגית שלי ממש מנסה חשפר את מצב רוחי ולתת לי תמיכה בכל מה ששור לתכונות הטובות שלי ולכל מה שכבר השגתי בטיפול אצלה, אבל נורא קשה לי עם זה שאני לא נראית כמו שנראיתי קודם, כל הבגדים שיל ארוזים בשקיות עם נפטלין כדי שאני לא אתעצב אם אני אראה אותם בארון. כל הביטחון העצמי שלי ברצפה והיה אמור להיותלי מבחן מחר ואני לא עושה אותו כי לא הצלחתי ללמוד כל השבוע. אני הולכת רק עם טרנינג כי אין ליחשק לקנות בגדים. אני דוחה את חיפוש העבודה כי לא נוח לי להסתובב ליד אנשים... הפסיכיאטרית אמרה שיכול להיות שזה מהכדור אבל כדור אחר יכול לגרום להגברת תאבון=עלייה במשקל, אז כרגע נשארתי עם הציפראמיל ואולי עוד חודשיים אני ארד לחצי כדור(בהנחה כמובן שהמצב שלי יישאר כמו שהוא עכשו ולא יתדרדר). שזה משהו אחד אופטימי בכל הסיפור הזה. אם חצי כדור לא יעזור, ננסה להחליף.

משתתפת בצערך.... אם תנסי כדור אחר שלדעתך מדכא תיאבון אשמח מאד לשמוע. וחוץ מזה לדעתי המאזניים לרעת כל המין הנשי . אני את שלי זרקתי מרוב תיסכול.... שיהיה לך בהצלחה.

היי שירה, אני מקווה שרק המאזניים לרעתך אבל כנראה לא זה המצב. כאשר קראתי את מכתבך וחשבתי מה לענות דווקא צץ לי רעיון מעניין. כיום ישנן מחשבות די רבות להוסיף את הורמון הטירואיד (טירוקסין, אלטרוקסין) לטיפול עם נוגדי דיכאון. בלוטת התריס קובעת את קצב המטבוליזם הבסיסי של כל אדם, המחשבה היא שכאשר מעלים את קצב המטבוליזם גם הדיכאון יוקל. אולי תוכלי לתפוס שני צפרים במכה אחת.... תתיעצי עם הפסיכיאטרית ותספרי לנו. לפעמי בשעות הערב אני יצירתי.... תשמרי על קשר ותתכונני לפסח הידש

האם אני יכולה להעזר בעניין זה ברופאת המשפחה? קשה פשוט להשיג תור לפסיכיאטרית (יש רק כל חודשיים)... אבל באמת רעיות ששוה לבדוק. תודה לילה טוב

אחרי הצעתך נכנסתי לספריה באוניברסיטה לחיפשתי בז'ורנליפ בפסיכולוגיה ולא ברור מה בא לפני מה: הפרעה בבלוטת הת ריס גורמת לדיכאון או שטיפול בהורמון T4 עוזר בשיפור המצב גם אצל מי שאין לו הפרעה בפעילות? ומה קשור הפרולקטין לכל זה??

שירה המקסימה אולי זה ישמע לך מוזר אבל עצם ההתעניינות הגוברת שלך במראך היא סימן טוב. בנאדם שנמצא בדיכאון כלל לא חושב על מראהו ואינו מטפח את עצמו ועצם זה שאת עושה את המאמצים לשפר את המראה ומשקיעה אנרגיות מראה כי את על הדרך הנכונה. עם זאת, אני בטוחה שיש לך המון מה להציע מעבר ליופי החיצוני. את נשמעת בנאדם חם, איכפתי ומשכיל ושום קילוגרם עודף לא ישנה את זה. תמשיכי לנסות ולא לוותר ( הלוואי ולי היה מוטיבציה לנסות) ! זיכרי תמיד שמראה חיצוני משתנה עם השנים אך לא המראה הפנימי ובכלל כבר אמרו : " not all glitter golds" שלך, אריאל

לפני חמישה ימים נקלעתי למצב בו קרוב משפחה שלי חתך את הורידים מולי. נכנסתי למצב של הלם מזה,. באותו הרגע נהייתי חיוורת ורעדתי בכל הגוף. אבל מאז, חמישה ימים אני במצב נורא, הרעד לא עוזב אותי, אני לא ישנה ולא אוכלת וכשבאה לי מחשבה של פלש בק, אני משלשלת. הציפורניים נשברו לי, השיער נשר לי בבת אחת במקום מסויים נהייתה לי ממש קרחת. אני מתפקדת כמו רובוט. לקחתי "לוריבן" כי זה מה שהיה לאבא שלי, זה אמנם הרגיע אותי מעט, אבל לא עד כדי כך שאני יחזור לעצמי. המצב לא נהייה יותר גרוע, אם כי התשישות גוברת. אני בת 30 בריאה לחלוטין, פתאום שבת כלי. אנא עזור לי, מה עלי לעשות..?

לשרון שלום, בהחלט אפשר לקרוא לאירוע ולמה שעברת טראומה. אני מקווה שמצבו של קרוב המשפחה תקין כבר למרות שאת עדיין לא התאוששת. הטיפול התרופתי הראשוני הוא להרגעה ולוריוון בהחלט מתאים. תטלי לפי הצורך במשך מספר ימים תשני יותר טוב ותרגעי. בנוסף כדאי להגיע למספר מצומצם של שיחות כעת כדי לעבד את מה שעברת. חשוב שתדברי על כך עם האנשים שקרובים אליך כמה שיותר. נקווה שיהיו רק דברים טובים יותר דר' גיורא הידש

הי שרון כמו שתיארת את זה את במצב של הלם או פוסט טראומה במילים אחרות. אני ממליצה בחום לגשת לקופת החולים ולבקש הפנייה לפסיכולוג או לחלופין לגשת למרפאות החוץ של בתי החולים לפסיכאטר. אין ספק שהמחזה שחווית הוא טראומטי ובמיוחד כשמדובר על קרוב וצריך לקבל את כל ההיתייחסות והטיפול הראוי בהצלחה

היי תחילה,אני מתנצלת.לא הצלחתי להגיע לשעה הזו-נירדמתי כבר בסביבות 21.00. עבר עליי שבוע קשה הן בעבודה,והן בבית.וכמובן שהחרדה מלווה אותי כל רגע. אני מאוד מתגעגעת אל כולכן. נשיקות. שגב

מה אני עז ?

ד"ר, רציתי לשאול. יש לי אח שחזר מהמזרח הרחוק לפני כ-שנה ו-3 חודשים. במאי הוא יהיה בן 25. בחור צעיר לכל הדעות. אחי עישן לטענתו גרס כ-3 חודשים (הוא סיפר והתודא רק כאשר גילינו את מצבו הנפשי. איך שהוא נחת בארץ הוא החליט שהוא חוזר בתשובה ונסע לצפת ללמוד בישיבה. אחרי 4 חודשים הוא הרגיש שם במצב נפשי לא טוב ולא יודע להסביר אם זה מהדת או מגראס שלקח במזרח. כמובן שאת זה אני מספרת לך כי רק לפני חודשיים הדבר נודע לנו ממנו. הוא היה מתקשר ומקפיץ אותנו עבר כבר 4 ישיבות. ובסוף הלכנו לשם ומשכנו אותו משם. הוא היה בישיבות כשנה וחודשיים. יום אחד אמר שאם לא נקח אותו למיון אוי ואבוי. הוא אמר דברים כגון: "הנפש שלי מתכווצת ומתרחבת". המוח מתכווץ ומתרחב... ראה אותו פסיכיאטר ד"ר שי קונס במיון בבלינסון. בסופו של דבר היום הוא מקבל פרפנאן. רציתי לשאול איך אפשר לעזור לאחי בצורה הדחופה ביותר. אני מנסה לקבוע לו שיחות. אני מדברת איתו. כרגע הוא עובד אצל מישהו בחנות מכולת עבודה קלה ובערב בשיעורי תניא (תורה). אחי לא מרגיש טוב.והפסיכיאר בגהה לא נחמד במיוחד. אימי לצורך הענין חולה כבר 27 שנה. היא נכנסה לדכאון לידה וגידלה אותי עד גיל 4. אני לא רוצה שתעלה השערה שזה תורשתי כמו שתמיד מחפשים תשובות כשאין!!!. האם אתה מכיר פסיכיאטר טוב?? שיחות אצל פסיכולוג קליני יכולות לעזור במצבו??? אשמח אם תפנה אותי לגורמים הנכונים והמקצועיים ביותר. חשוב מאוד לעזור לאחי. זה בחור שעשה שירות צבאי מלא. בחור חכם שגם למד והיה רק בתחילת דרכו. בחור שלפני שיצא מהארץ היה בריא בנפשו וחזר לי אח מהמזרח שונה. בבית הוא היה בסדר. אך בישיבה הכל התחיל לו. הוא אומר שהוא שומע קולות ורואה דמיונות (זה סכיזופרניה??. הם טרם אבחנו מה יש לו. הוא גם מודע לעצמו אך אומר לי אני לאט לאט נגמר. חשוב לציין שהוצאנו כל כך הרבה כספים והלכנו לפסיכאטר פרטי שסחט אותנו ואחי הגדול שילם 600 ש"ח אך עוזרים לו???? לתשובך המקצועית אודה בכל לבב.

ניסיתם להתקבל בתל השומר? אולי תצרי קשר עם אגודת ערן במקומך והם יתנו לך עצות. הרבה אני לא יכול לעזור אבל אני מחזק את ידיכם ומאחל שתמצאו מוצא מהמבוך במהירות.

ליפית שלום, צר לי לשמוע את מה שעובר על אחיך ולצערי אני חושב שדאגתך במקום כלומר יש מקום לדאגה. מבלי להתייחס לסיבות ולאבחנות, בשנה האחרונה אחיך אינו מתפקד כפי שצפוי ממנו וגם שמיעת קולות ודימיונות אינם סימנים טובים. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע לטיפול, אם אין באפשרותיכם להיות בטיפול פרטי אז ניתן לקבל את אותו הטיפול במסגרת ציבורית. כנראה אתם גרים באזור המרכז, לכן הצעתי היא שתפנו למיון תל-השומר היכן שישנה מחלקה פתוחה בבית החולים הכללי ובמיון תתעקשו ותלחצו עד שתצאו עם תוכנית טיפולית של מעקב רפואי ושיחות. אני מקווה שתוכלי לזרז את ההליכים הבירוקרטיים ולקבל טיפול בדחיפות. תשמרי על קשר והרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום רב דוקטור , שמי שמי שרון ואני בן 26, אני סובל מחרדות תקופה מאד ארוכה , הייתי מאד רוצה ללכת לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול , אבל אני חושש שמא הוא עלול לשלול את רשיון הנהיגה שלי או לאשפז אותי , אנשים רבים הפחידו אותי כשאמרו לי את זה , האם זה נכון , האם כדאי לי להגיע לטיפול?

לשרון שלום, אם אתה זהיר בנהיגתך ואתה סובל "רק מחרדות", אינך אלים או מסוכן אז הסיכוי שיקרה דבר כזה הוא כמעט אפסי. אני מתכוון שאין שום סיכוי שיאשפזו אותך או שישללו את הרישיון. חבל על הסבל והמצוקה, עדיף וטוב להתחיל בטיפול מתאים. שיהיה בהצלחה, חבל על הזמן שאתה מחכה. דר' גיורא הידש

הי שרון על טיפול פסיכאטרי, כמו טיפול רפואי אחר חלה חובת הסודיות הרפואית כך שאין לך ממה לחשוש לגבי הרישיון. המקרים היחידים שהסודיות מופרת היא כשי סיכון שהמטופל יפגע באחרים. בטיפול פסיכאטרי פרטי בכלל אין את החשש הזה כי אין תיעודים שעוברים לרשויות. לגבי אישפוז, לא מאשפזים במצב של חרדות כך שלא נראה לי שיש לך ממה לחשוש. אין ספק שמי שאמר את זה לא מבין רבות בפסיכאטריה . לצערנו להרבה אנשים היום עדיין יש סטיגמה שלילית על ענף רפואה זה, הגם שאין שום סיבה בהצלחה ותעדכן אותנו

לגיורא שלום , מזה כחצי שנה אני סובל מחרדה קשה מאוד , אי יכולת לדבר עם אנשים חדשים , ואי יכולת לדבר עם אנשים שצופים בי , לא אוכל ליד אנשים , לא יכול לשבת באוטובוסים ליד בנות ועוד ועוד דברים .... אני רוצה להתחיל טיפול אבל בלי שאף אחד יידע אפילו לא המשפחה שלי כי אם הם ידעו ... כל העולם יידע סמוך עליי... אני חייב טיפול בלי שההורים שלי ידעו ... ובלי שאף אחד אחר יידע ... האם זה אפשרי ? האם יש טיפול טוב ומהיר ? אני יכול לקחת כמה חודשים תרופות אבל אין לי אומץ ללכת "לדבר" עם מישהו על זה... אז בבקשה ממך אל תגיד לי ללכת לשיחות כי גם את זה אני לא יכול לעשות .... אם תגיד לי "אתה חייב לעשות את זה" זה לא יעזור לי בכלל ... אני חייב את עזרתך במהירות .... תודה ד'ר ...

שלום, אני חושב שאתה יודע את התשובות ואני מוכן לחזור עליהן. טיפול עשוי לעזור לך ולשפר את המצב, חבל שההורים שלך אינם רואים את הקשיים ואת המצוקה. לפי זכרוני הייתה שאלה דומה מאוד או אותה השאלה לפני כשבועיים, אם גלך 17 אז הדברים יותר מורכבים מפני שאתה עדיין תלוי בהורים, במידה ואתה בוגר אז אין סיבה שההורים ידעו.... אפשר לפנות לטיפול נפשי במסגרת ציבורית או באופן פרטי. כמובן שפניה לרופא פרטי קלה יותר ואין סיכוי שאדם נוסף ידע עליה. במערכת הציבורית אפשר לפנות דרך רופא המשפחה אשר יתן לך מכתב הפניה אותו תשלח/תקח למרפאה לבריאות הנפש. אני חושב שכדאי לטלפן למרפאה לבריאות הנפש ולשאול האם הם מקבלים אנשים לטיפול גם בפניה עצמית. ישנן מרפאות אשר מסכימות לכך אבל לא כולן. אם התשובה היא חיובית ואפשר לפנות אליהן בפניה עצמית ללא מכתב מרופא המשפחה אז תכתוב להם אתה את המכתב ותשלח להם. שיהיה בהצלחה ובאמת כדאי להגיע לטיפול. דר' גיורא הידש

אני מעוניינת במידע אודות התרופה מובמיד (שם ג'נרי moclobemide), כיצד היא פועלת על הטרנסמיטורים במח? אם אפשר מידע מפורט בנו', וגם אודות תופעות לוואי שלה.

לטאש שלום, לצערי איני אוהב לצטט חומר על תרופות או מחלות, על זה נכתבו ספרים שלמים. המובמיד הוא מעכב רברסיבילי של אנזים ה MAO ובעיקרון פועל על הנוראפינפרין במנגנון נגד דיכאון. אפשר למצוא עליו חומר רב ברשת, תתחילי באינדקס תרופות בדוקטורס או בוואלה במידה ויהיו לך שאלות יותר ספציפיות אשמח לעזור דר' גיורא הידש

התרופה (Aurorix) עובדת בדומה לתרופות ה MAOI הישנות אך חוסמות באופן סלקטיבי במיוחד את האנזים MAO-A שמפרק את הסרטונין ונרואדרנלין, כך שרמות נירוטרנסמיטרים אלו עולות בסינפסות בדומה לSSRI או SNRI. מאחר והתרופה לא הורסת את האנזים כמו התרופות הישנות והאנזים MAO-B נשאר פעיל אין סכנה באכילת מאכלים עם תירמין(?) ולעלית לחץ הדם עקב כך,לכן האזהרות שכתובות באלון המצורף בארץ לא ממש רלוונטיות (למעט אולי מצבים של לחץ דם גבוה מואד מראש). רוב הרופאים שנתקלתי לא ממש מכירים את התרופה ואפילו פוחדים ממנה עקב האסוציאציה למשפחת ה MAOI , וחבל. לתרופה אין תופעות לוואי של יובש בפה ועצירות/שלשול/גזים אשר נפוצות בSSRI . אין יתרון משמעותי בבעיות תפקוד מיני. תופעות הלוואי שנתקלתי הן ירידה קלה בתאבון ויציאות מצוינות ...

על המידע, עזרתם לי מאוד סופשבוע נעים לכולם!

שלום ד"ר היידש, http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=32202&t=32202 הנ"ל הוא קישור לפנייתי המקורית כדי להקל עליך להשיב לפנייתי הנוכחית. ראשית, ברצוני להודות לך. התחלתי להשתמש בזיבאן, בהתאם להמלצתך, לפני כחודשיים ולפחות בתחילת הדרך התרופה עזרה הן להקלת הדיכאון והן לבלימת התיאבון, למרות שלא הפסקתי לקחת את המודאל. מקריאת ספרות מקצועית על התרופה הסתבר לי שהאפקט המרבי שלה נגד דיכאון בא לביטוי לאחר חודש, אך לצערי, האפקט המרבי במקרה שלי התבטא כעבור כשבועיים ומאז חלה ירידה ניכרת בהשפעתו הן על הדיכאון והן על התיאבון. אני לא שולל את האפשרות שאם לא הייתי לוקח זיבאן, הייתה חלה החמרה. את התרופה האחרת עליה המלצת, רמרון, ניסיתי עוד לפני פנייתי הראשונית אליך ולא עמדתי בתופעות הלוואי הקשות. בעצם בשלב זה יש לי שתי שאלות: (א) האם לדעתך כדאי להמשיך עם הזיבאן או לנסות להפסיק ורק אם יש החמרה לחזור אליו? (ב) האם לדעתך הזיבאן עשוי להספיק מבחינת השפעתו על הדיכאון וכדאי לנסות להפסיק את המודאל ובכך להימנע מהגברת התיאבון? אני מודה ומודע לכך שבאופן עקרוני השאלות ספציפיות ומחייבות התייעצות עם פסיכיאטר פנים אל פנים, אך הואיל ועברתי מספר פסיכיאטרים ואת רוב התרופות נגד דיכאון והואיל ועצתך עזרה לי רבות, הרשיתי לעצמי לפנות שוב (רופא המשפחה רושם לי את המרשמים). אני מקווה שתיענה לפנייתי. בתודה מראש, איתי

אבל להתחיל ממש נמוך (1/4 כדור) ורק אחרי שיורדת העיפות - כשבוע לעלות לחצי, ושוב סבלנות, אבל בסוף אפילו יש יותר אנרגיה, לי אפילו רק בחצי כדור. אני ביומיים הראשונים לא יכלתי לזוז בכלל. וצריך למצוא לזה איזה שבועיים שלא ממש צריך לעשות הרבה כדי להתחיל ...:) . אבל בהחלט שווה לנסות למי ש SSRI לא עזרו.

איתי, אני איתך בלב ומחזק את ידיך. גם אני עברתי מס' פסיכיאטרים ותרופות לרוב. או שלא מועילות או שמועילות ומזיקות. נקוה שחברות התרופות יתעלו על עצמן בתרופות הבאות.

לאיתי שלום, לשילובים השונים בין התרופות ולשילוב שאתה נוטל יש מעט מאוד רקע תיאורטי ומחקרי, לכן המלצתי היא ללכת לפי הניסיון ולפי תחושותיך. נראה שלמרות שההשפעה פחתה מצד אחד, מצד שני אין תופעות לוואי מיוחדות ובטח לא חמורות (לא כתבת על תופעות לוואי), כיוון שאין תופעות לוואי והייתה הטבה מסויימת אז יתכן שזו דרך נכונה. בינתיים הייתי משנה כמה שפחות, ומתייעץ עם רופא המשפחה או פסיכיאטר לגבי עליה במינון הזיבן באופן הדרגתי. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום דר' הידש, תודה רבה על תשובתך והתייחסותך. מינון הזיבאן הנוכחי שלי הוא 300 מ"ג ליום, דבר שלא כתבתי, האם הכוונה להעלות מעבר לכך? זה המינון שנמצא במחקר יעיל נגד טיפול בדיכאון עמוק. שוב תודה, איתי

האם יש תחליפים עם פחות תופעות לוואי של "מיסטול" ועיפות ? אני ממש מתקשה בפעולות יום יומיות, קושי בכתיבה- אותיות מתבלבלות, לא מוצאת דברים בבית וכל מני.(לוקחת כבר מעל חצי שנה ונראה שהמצב מתדרדר, רמות דם תקינות) הבעיה שלי לא מאובחנת פורמלית, אולי BP-2 , בורדרליין או משו בסביבה. אבל זה עוזר באופן ברור, בניגוד לכל נוגדי הדכאון. בקיצור, האם תרופות האפילפסיה החדשות עשיות להיות יותר טובות, האם יש נכונות לרופאים לתת אותן ? (ולמימון קופ"ח). תודה רבה

לדנה שלום, בהחלט כן, ישנן מספר תרופות נוגדות אפילפסיה אשר משמשות כתרופות המייצבות מצב רוח בפסיכיאטרייה. פרט לטגרטול הבולטת ביותר היא דפלפט=חומצה וואלפורית=וואלפורל. כמו כן ישנן מספר תרופות נוספות יותר חדשות שהניסיון אתן לא רב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הבנתי שוואלפורל בעל תופעות לוואי דומות או יותר קשות. התענינתי דווקא בתרפות החדשות יותר. האם מתשובתך אפשר להבין שלא ממש לבנות עלייהן ?

אני מאד מבקש התיחסות לנושא ההתמכרות לתרופות פסיכיאטריות ,וכיצד פועלים בזמן ניסיון גמילה מהן.

תלוי איזו תרופה לא רצוי להגמל לבד לגמרי צריך מעקב\שמירה\השגחה של בר סמכא למנוע סכנת תופעות לא נעימות אין תרופה שאי אפשר להגמל ממנה אם רוצים באמת אני היתי מכור מכור ונגמלתי כמו ענק ב ה צ ל ח ה

שלום, ישנן מספר קבוצות של תרופות בתחום הפסיכיאטרייה. הקבוצה הבולטת ביותר הקשורה להתמכרות היא הבנזודיאזפינים אליה שייכים הוואליום,וואבן, קסנקס, לוריוון, כלונקס ורבות נוספות. שאר הקבוצות בדרך כלל אינן ממכרות. הנושא של הפסקת טפול עם נוגדי דיכאון עולה מדי פעם על הפרק, תוכל למצוא דיון עמוק בנושא באחד העמודים הקודמים. תכנס ל"חפש" ותמצא את הדיון. כל טוב דר' גיורא הידש

ישנם התמכרויות קשות מאוד גם לכדורים נוגדי דיכאון SSRI ,כשהסרוקסט הוא במקום הראשון.

שלום. אני בן 23 , סובל מדיכאון בינוני (דיסתימיה) וחרדה, ניסיתי בעבר תרופות כמו אפקסור (הפסקתי מיד לאחר אובדן היכולת המינית), ברמרון ,ואדרונקס התמדתי ... אך ללא שיפור. זה היה לפני שנתיים. לאחרונה עם פסיכיאטר חדש, ניסיתי רסיטל (מינון של 10-20 מ"ג) לאחר מספר שבועות המצב שלי השתפר מאד, אך לאט לאט הרגשתי איך אני מאבד את החשק המיני עד למצב של איבוד עניין ורצון למין, מה שהפריע לי מאד, ולכן נאלצתי להפסיק גם את התרופה הזאת למרות השיפור הרב. (אגב גם היה קושי בגמירה - לקח הרבה יותר זמן, עד שלפעמים פשוט התייאשתי!). לאחר שסיפרתי לרופא על הבעיות בתחום המיני הוא רשם לי לוסטרל (zoloft), למרות שלפי מה שקראתי תופעות הלוואי בתחום המיני משוייכות גם אל תרופה זאת. לטענתו כל התרופות מסוג SSRI גורמות לאיזשהן תופעות לוואי מיניות ולכן לדעתו יש "לשלם את המחיר" הזה, דיעה שאיני יכול להסכים עימה. האמת היא שאני די מיואש. האם באמת אין תרופה מסוג SSRI (שמסתבר שכנראה רק הסוג הזה עוזר לי) בלי תופעות בתחום המיני? ניסיתי לשאול על zyban אבל הוא טען שמשתמשים בה בעיקר להפסקת עישון והוא אינו מוכן לרשום לי אותה. כמו כן שמעתי על תרופה בשם lexapro אבל אינני יודע מה שמה פה ואם אפשר בכלל להשיג אותה בארץ... האם יש לי עוד אופציות ? מה כדאי לעשות?? ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ (אגב, כרגע אני לוקח 25 מ"ג-ביום של לוסטרל, כבר שבוע וחצי, ללא שיפור , אבל אני כבר מתחיל להרגיש את תופעות הלוואי וירידה הדרגתית בחשק המיני). (אגב 2, הייתה תקופה בין התרופות שניסיתי xanax והוא עזר לי גם לחרדה וגם קצת לדכאון אך זה לא פתרון לטווח ארוך אותו אני מחפש). תודה מראש שחר.

מאד מזדהה איתך אני גם בבעיה הזו, ועד כה לא מצאתי פיתרון. גם אני מאד מאד נעזרת מSSRI, ורק מהם. אך מאד סובלת מהבעיה המינית. ניסיתי המון תרופות ממשפחות אחרות, ואף אחת מהן לא עוזרת לי כמו פרוזק. לפעמים אני מפנטזת איך כל סובלי התופעה הזו בעולם, ובטוח יש מאות אלפים, מתאגדים ודורשים שימציאו משהו שיפתור את הבעיה. זו פשוט "אכזריות"- עד שאתה יוצא מהדיכאון הנוראי, אתה מגלה שאתה לא יכול להינות מחיי מין רגילים

לשחר שלום, נכון, לכל התרופות מקבוצת ה SSRI תופעות לוואי דומות וכך גם בתחום המין. עם זאת צריך גם מזל. לא כולם סובלים מכל תופעות הלוואי ויתכן שתרופה מסויימת מקבוצה זו לא תגרום להפרעה למרות שבאופן עקרוני כמו שכתבתי ומניסיונך כל התרופות משפיעות כך. לגברים לעתים יש פתרון חלקי לבעיה עם ויאגרה, גם כאן כמובן ישנה הפליה של הנשים.... לפי הספרות ומניסיוני דווקא אפקסור משפיעה פחות מיתר התרופות. אקסנקס כמובן אינה גורמת להפרעה במין כיוון שהיא שייכת לקבוצה אחרת. איני מסכים אתך שקסנקס אינו פתרון. לעתים קסנקס הוא פתרון טוב למרות שיש לה חסרון גדול אחר-ההתמכרות. לעתים שילוב של רמרון עם SSRI יכול לתת תוצאות טובות. תעדכן אם תמצא פתרון טוב מפני שרבים סובלים מקושי דומה דר' גיורא הידש

שלום יש לי כמה שאלות: 1. אני משתמש בבונסרין כחודש וחצי ורשום בעלון שאסור לשתות אלכוהול . האם מותר שלתות אלכוהול פעם בחודש ? 2. רציתי לדעת מה עושות תרופאות נוגדות דיכאון לגוף (איך הן גורמות לאדם להבריא?). 3. הפסיכיאטר שלי אמר שעוד 9 חודשים אני אמור לסיים את הטיפול עם התרופה והשאלה שלי האם זמן ההבראה הוא איטי אם משתמשים בתרופה זו? 4. כמה זמן בממוצע אמור לקחת טיפול טרופתי? 5. האם יש טיפולים אחרים שגורמים לריפוי מהיר יותר? אשמח לקבל תשובה בהקדם

לעופר שלום, ראשית אני שמח שהרמרון מתאים לך ומשפר את הרגשתך. הרגשתך תלך ותשתפר בחודש חודשיים הקרובים ככול שהשפעת הרמרון מצטברת. בדרך כלל הטיפול בתרופות מקבוצה זו הוא פחות משנה, ולכן התשובה של הרופא מתאימה. ההתיחסות דומה לכל התרופות מקבוצה זו ואין תרופה שעובדת מהר יותר. אני מעדיף לא להתייחס לשאלה של אלכוהול. לפי הרשום והמקובל ההוראה היא לא לשתות אלכוהול עם התרופות. באופן עקרוני התרופות פועלות על החומרים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטורים שהם המעבירים את המסר העצבי מתא עצב אחד לשני. שאר ההסבר הוא ארוך ולכן לצערי לא אכנס אליו במסגרת זו. שיהיה רק טוב וסבלנות דר' גיורא הידש

עופר יקר, אני מטופל בבונסרין כבר שנה. אין לי תשובות לכל השאלות שלך, רק כמה אזהרות, מנסיוני. הבונסרין עבד עלי יפה מאוד, בתוך שישה שבועות מהיום שהתחלתי. הבעיה שלי- הבונסרין לקח אותי למעלה מדי, להתנהגות כמעט מאנית. ערבבתי אותו עם חשיש ועם אלכוהול, והיום אני סובל מהדאון של החיים שלי. חשוב שתתיעץ עם הפסיכיאטר שלך, תן למשפחה ולסביבה שלך לדבר איתו, הם לעתים קרובות רואים התנהגויות שאתה אינך רואה, אל תעשן חשיש, וכוסית יין פעם בחודש- זה בשביל הבריאות הנפשית. שיהיה לך בהצלחה, ובריאות נפשית.

היי רן ! האם הכדור עליו אתה מדבר (בונסרין) זה רמרון ???? במידה וכן, תוכל לספר לי מה ההשפעות שלו ??? האם משפיע גם על איכות השינה שלך ? אני לוקחת את הרמרון כשבוע בינתיים, כמובן שעדיין לא מרגישה שינוי במצב רוחי קיבלתי אותו בעצם כעזרה לנדודי שינה (הנובעים כנראה מעניין ריגשי...) אשמח לפרטים מנסיונך האישי. ביי איריס

האם מקובל בפורום זה, שמלבד הרופא, גם המשתתפים ינסו לתת מענה, מנסיונם האישי ?

למלודיל שלום, בודאי ובודאי, כולם מוזמנים ובכוונתי לעודד זאת ככול הניתן. הרבה פעמים תשובה "מניסיוני האישי" עדיפה על תשובה מלומדה מהספרים ומניסיוני עם מטופלים רבים. את מוזמנת להוסיף ולהאיר את עיניינו דר' גיורא הידש

תודה מלודי..... ולא מלודיל :))

אומנם אני לא המנהלת אך הרשתי לענות לך ( אפרופו השאלה שלך אם המשתתפים יכולים לענות). אני חושבת שהפורום פה באיזה שהוא מקום מתפקד כמו קבוצת תמיכה. חשוב מאוד שייה גורם מוסמך ומקצועי וד"ר הידש המקסים עושה פה עבודת קודש, אך אם תשאלי אותי אני בטוחה שתמיכה של אחרים והקשבה שהם מפגינים תורמת מאוד לעידוד מצב הרוח ולשיפור הביטחון העצמי. אנשים בפורום זה חוו את אותם תחושות מתוארות, את אותו סבל ולכן הם בעלי ניסיון ויכולים לתרום מהידע שלהם- לטוב ולרע. כבר נאמר, " אין חכם כבעל ניסיון"............ שלך, אריאל

תודה אריאל :)

אני יודע שיש לי הפרעות אכילה אני רוצה לטפל אך אין לי כסף לטפל באופן פרטי ואני חייל מפחד שיעלו על זה בצבא כי את חבר של חבר שלי זרקו אותו מהצבא מה ניתן לעשות? אני רוצה לאכול אך כול מה שאני אוכל אני מרגיש את הטעם של אותו דבר לועס ולא בולע אלה זורק אני יודע שאני נראה זוועה רוצה לעלות במשקל אך כשאני עולה זה אוכל אותי למה עליתי אני מפחד ולא יודע מה לעשות עם אבקש עזרה מההורים הם יעזרו אך אני יודע את המצב הכלכלי בבית וכמה קשה בקושי לקנות גבינה אך לעומת זאת אני רוצה לעזור לעצמי תן לי עצה בבקשה

לבן שלום, צר לי לשמוע את הדברים שעוברים עליך והסבל שאתה עובר. חבל שאינך יכול להגיע לטיפול כיוון שטיפול עשוי לשפר את המצב. היותך חייל מגביל מאוד את אפשרויות הטיפול. באופן עקרוני אתה חייב ללכת לטיפול במסגרת הצבאית, גם טיפול פרטי אסור עליך וגם על המטפל בזמן שירות הסדיר שלך. לעתים אפשר לקבל אשור לטיפול פרטי באופן מסודר אם משהו משרת בצה"ל אבל אני מבין שאפשרות זו אינה אקטואלית עבורך. כך שהברירה היחידה היא להסתכן ולהתחיל טיפול אצל הקב"ן ביחידה.... שיהיה רק טוב ותשמור על קשר דר' גיורא הידש

לאחרונה התעוררה בעיה שדי מדאיגה אותי. בני בן השש החל למצמץ נורא בעיניים. בהתחלה התעלמתי, לא הערתי ורק עקבתי מהצד אחרי המצמוצים. שבוע לאחר מכן פניתי לרופאת הילדים שקבעה שככל הנראה מדובר במחסור בלחות ונתנה לנו טיפול בג'ל. הטיפול לא ממש עזר אך המשכתי בו עד שיגיע תורנו לרופא העיניים. רק כעבור חודשיים כשהגיע תורנו ולאחר בדיקת עיניים מגוונת נשללו בעיות בעיניים נאמר שככל הנראה מדובר באלרגיה וניתן לנו טיפול בטיפות עיניים שבדיעבד מתוך קריאה בפרוספקט התברר לא כטיפול לאלרגיה אלא לטיפול בעיניים יבשות, מעין טיפות מלאכותיות, מה שדומה מאד למה שרופאת הילדים נתנה לנו בהתחלה. מכיון שגם כעבור ימים של טיפול ראינו שזה לא זה התייעצתי עם רופא עיניים באחד מהפורומים המבורכים באינטרנט. התשובה שניתנה לי די הדאיגה אותי. רופא העיניים אמנם אמר שאלה דברים שלרוב חולפים אך ככל הנראה מדובר בטיקים. אם הטיקים לא יחלפו לפנות לרופא וכן אם יתווספו טיקים נוספים. האבחנה הזו די הדאיגה אותי אולי בגלל שהיתה לי הרגשה שאין מדובר במשהו פיזיולוגי בעיניים. ישנם ימים שהילד ממצמץ נורא ואחרים שהוא ממצמץ פחות. שאלותי אליך, מהם הטיקים בעצם (אולי אני פונה לכתובת הלא נכונה אך משום מה נדמה לי שזה בתחום שלך)? אולי תוכל לתת לי הסבר, לא מקיף, אך ממצה ממה הם נובעים, מתבטאים, מטופלים? כדי שתהיה לך תמונה כלשהי, מדובר בילד אמנם רגיש אך ילד שעטוף באהבה הן מצד משפחתו והן מצד חבריו בגן והגננות. האם התופעה היא נפשית, לחץ, חרדה? או שמדובר במשהו מוחי? ועוד שאלה: האם טיקים הם גנטיים? לחמותי,ז"ל, היה טיק בגבות, אך ילדי כלל לא הכיר אותה. האם המחשב עלול להיות מקור לצרה זו של טיקים? אני מתכוונת לאו דווקא בגירוי פיסי של העין אלא בשליטה שהילד מנסה לקנות לו כשהוא משחק בו? (משחקי יריות, תנועה קואורדינציה) דברים שאולי מעוררים תנועות כאלה? ודבר אחרון האם יש טיפול תרופתי לכך ואם כן מתי הוא ניתן ובאלו סיכונים הוא כרוך? תודה על ההתיחסות ולתשובתך אצפה.

לאמא שלום, צר לי שתשובתי תהיה חלקית מאוד כיוון שאיני פסיכיאטר ילדים. כיום פסיכיאטריה של מבוגרים היא התמחות שונה ונפרדת מפסיכיאטריה של ילדים ועליך להתייעץ עם פסיכיאטר של ילדים ונוער. באופן כללי ביותר הייתי באמת ממליץ קודם כל לשלול כל בעיה של גופנית בעיניים, לא כתבת על הדבר החשוב ביותר....את כותבת שהילד משתמש הרבה במחשב אבל האם ביצעתם בדיקת ראיה? אני מתכוון לחדות ראיה בשאלה של משקפיים. במידה והכיוון הוא בכל אופן נפשי אז כדאי לעשות בדיקה נפשית כללית אצל מומחה, פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי רמת החרדה וכדומה. שיהיה טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור, לפני כשנתיים עמדתי להתחתן עם מישהי. גליתי עם הזמן כי אנחנו לא מתאימים וזה השפיע עלי בצורה קשה מאוד. הדבר התבטא בשלשולים בהתחלה ולאחר מכן התקפי חרדה במשך כל ימות השבוע שהתגברו ככל שהתקדם מועד החתונה. פניתי לפסיכיאטר ואבחן אצלי GAD. מאז לקחתי אפקסור (יחד עם קסנגס בהתחלה) ולאחר תקופה של 6 חודשים הפסקתי את הטיפול בהדרגה. הגעתי למסקנה שצריך להיפרד מהחברה שלי ואכן עשיתי כך. הטיפול היה יעיל מאוד וחיי חזרו להיות נורמלים גם כשהפסקתי את הטיפול. הבעיה התיחלה שוב כשפגשתי מישהי אחרת ואני עומד להתחתן איתה בעוד חודש. אני מכיר אותה כבר שנה ולמרות שאנימאוהב בה ומשוכנע שאיתה אני רוצה לבלות את שארית חיי (בניגוד לקודמת) התחלתי לאחרונה לחוות התקפי חרדה במשך היום שמחמירים בלילה. מה לעשות? האם הסיוט חוזר על עצמו? אני לא רוצה שוב פעם טיפול באפקסור לחצי שנה. אני צריך דחוף את עיצתך תודה

לגדי שלום, כל הכבוד שהיו לך כוחות לשנות את דעתך ולעשות את הדבר הטוב והנכון לעצמך. אני חושב "שזהו מקרה קלאסי" שתרופות אינן מספיקות. לא מספיק להתגבר על החרדות עם תרופות אלא פעמים רבות צריכים לעבד את הקונפליקטים הנפשיים ואת החוויות שהאדם עובר גם בשיחות. אני חושב שבמקום אפקסור כדאי בהחלט להגיע לשיחות ו"לאוורר ולעבד" את החוויות שאתה עובר. אני מקווה שהדברים ברורים ואינך כועס על כך שכיניתי אותך "מקרה". בכל אופן זו דוגמא מאלפת לכך שפסיכותרפיה חשובה. שיהיה בהצלחה בחיים ומזל טוב דר' גיורא הידש

אם יורשה לי..... גדי, ייתכן מאוד ולחרדות שחווית אין קשר ישיר לפרידה, והפרידה היוותה טריגר נוסף למצב נפשי בו היית נתון באותה עת. כוונתי היא, שאנחנו נוטים לסגל לעצמנו התנהגות מסויימת שאנו מכירים ממצבים חרדתיים, גם כשאין מצב של חרדה.... ולכן אולי החששות שיש לך עכשיו, עולות וצפות שוב, כי אתה פשוט נמצא באותה סיטואציה של לפני נישואים. בכל מקרה.... המון המון מזל טובים :-)

שלום לכולם. התחלתי טיפול באיקסל והוא הרס לי את התיפקוד המיני ממש אין אונות. האם זה עובר במשך הזמן?

שלום, אכן מדובר בתופעת לוואי ידועה של איקסל ושל שאר התרופות בקבוצה זו. התופעה מוקלת עם הסתגלות הגוף לתרופה ולעתים חולפת אבל לא תמיד. שיהיה בכיף דר' גיורא הידש

האם נסיון אובדני מחייב אשפוז?מחלקה פתוחה או סגורה? במקרה של מחלת סכיזופרניה האם קיים ריפוי? האם מותר לעשן במחלקה פתוחה או סגורה?

למשה שלום, ניסיון אובני אינו מחייב אשפוז, הרופא תמיד עושה הערכה של המצב ושל הסיכון האפשרי ולפי הערכתו הוא מחליט. בהחלט ישנם אנשים רבים שהגיעו לחדר מיון אחרי ניסיון אובדני ולא אושפזו כלל. האשפוז במחלקה סגורה מבוצע רק כאשר קיים סיכון גדול מאוד למעשה חוזר או שהאדם אינו שפוי בדעתו ופועל לפי הוראות/פקודות של קולות או דברים לא מציאותיים. אסור לעשן בבית חולים פרט למקומות המיועדים לכך. שיהיה רק טוב ואופטימיות דר' גיורא הידש

ד"ר שלום רב! אני בת 23 ויש לי הפרעת אכילה אנורקסיה בולמיה.אני מטופלת אצל פסיכולוג וותזונאית מקופת החולים. אלא שהללו שלחו אותי להתייעץ עם פסיכאטר לגבי טיפול תרופתי. לפני שאני עושה את הצעד הזה רציתי לשאול כמה שאלות: א. אני מפחדת להשמין ואני יודעת שהתרופות כמו סרטקסט או ציפורמיל משמינות אז זה לא מסתדר לי האם יש משהוא אחר נגד ההתקפות של הקאה לאחר אפילו סתם ארוחה (לא התקף בולמי) ומשהו שיעזור לא לחשוב על האוכל כל הזמן או לחשוב על כמה אני שמנה.אני לא מרגישה בדיכאון וגם לא בחרדה חוץ מהחרדה שהכדורים יגרמו לעליה במשקלי . ב. בנוסף לבעיות שציינתי יש את הבעיה שלפעמים אני חושבת על דברים שליליים ורעים - כל מיני פחדים על אסונות או מקרים שיכולים לקרות במציאות -אבל אף פעם לא קרו ואני פשוט חושבת על זה אומרת שזה סיכויים קטנים שזה יקרה וזה נגמר לדוגמה: פחד שאחד האחיינים שלי תתפס האצבע בדלת של המכונית או יקבל מכה קשה. אני לי דאגות כאלו לגבי עצמי . מה זה יכול להיות??? מחכה לתשובות ריקי

כמי שמשתמשת בסרוקסט - למיטב ידיעתי, הסרוקסט עצמו אינו הגורם להשמנה. הוא פשוט משפר את מצב הרוח ומנטרל כמעט לחלוטין מצבי חרדה. בעקבות זאת, התיאבון שאבד, חוזר. פשוט תשמרי על תזונה נכונה....

לריקי שלום, השאלות שלך ומחשבותיך אופיניות להתלבטויות ומחשבות של חרדה, כפי שאת יודעת הסיכוי שהם יקרו (כמו דלת המכונית) נמוכים ביותר, במצבים של חרדה המחשבות על כך מתגברות ומעסיקות הרבה יותר. אני חושב שכדאי לקבל את העצה של המטפלים ולהגיע לאבחון של פסיכיאטר כיוון שהפסיכיאטר עשוי לעזור. כמובן שאת התשובה האינדיווידואלית יתן לך הפסיכיאטר הבודק. אבל התייעצות עוד לא הזיקה לאיש וכדאי לשמוע דעה מהיבט טיפולי נוסף. פרט להשפעה הטובה של סרוקסט כנוגד חרדה וכמשפיע על הסימפטומים שמהם את סובלת בתחילת הטיפול הוא יכול לדכא את התיאבון וירידה במשקל, ויש כאלו שאחרי מספר חודשים עולים במשקל. כל תגובה כזו היא אינדיווידואלית ולא ניתן לדעת מראש לגבי כל אדם ואדם. חייבים לחכות ולראות. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

אני מטופל באפקסור כשנה. ומכיוון שאני מעשן כבד החלטתי לנסות להיגמל מעישון הומלץ לי על זייבן שעוזר להיגמל מעישון..ושאלתי האם ניתן לקחת זייבן למרות השימוש שלי באפקסור? תודה-

לאלי שלום, שאלתך מעניינת אולם לידיעתי ודעתי איני יכול להסתמך על נתונים מחקריים שבדקו את הנושא, לא קראתי כאלו ואני חושב שגם לא נעשו. פשוט מאוד הנושא חדש ולכן עדיין לא חשבו על מחקר שבודק את שילוב שתי התרופות. באופן עקרוני שתי התרופות פועלות במנגנונים שונים כך שיתכן שאין התנגשות ביניהן אבל יש גם פעילות משותפת והדדית. כך שמהבחינה התיאורטית קשה מאוד לצפות את האינטראקציה=ההשפעה ההדדית של שתי התרופות. צר לי אבל אין לי תשובה מבוססת לשאלתך. דר' גיורא הידש

טוב עכשו יש לי סיבה להמשיך לעשן! תודה

שלום רב דוקטור!!!! זה זמן רב שאתה עוזר לי להתמודד עם מחלתי. אני סובל מתסמונת טורדנות כפייתית, הפוכונדריה וחרדות קשות - נוטל פבוקסיל 200 מ"ג ליום כבר כמה חודשים טובים. לפעמים (כמו עכשיו) אני סובל ממצבים טורניים קיצוניים ביותר ומתמשכים שגורמים לי לכאבי ראש, אובדן חוש המציאות ערפול וטשטוש מסוים, סחרחורות ובחילות, תחושות מוזורות ומפחידות של התנתקות, חולשה ועוד דברים שלא נדע............ העניין הוא שכל פעם שקורה כזה דבר (אפילו אם התחושות פחותות מאלו) אני מרגיש שאני על סף אירוע מוחי, התקף לב - משהו בלתי הפיך וקיצוני שיכול לגרום למוות, נכות, מום, או כל דבר אחר חמור ומתמשך. שאלתי היא האם זה הגיוני בכלל? חשוב לי לדעת כי זה מעין גלגל קסמים שלילי ביותר שאני לפעמים לא יודע מה לעשות!!! ואני רק בן 23!!!!!!!!!!!!!!!! תודה רבה!!!!!!!!!!!!

לרני שלום, אני חושב שאתה יודע את התשובה.... הדברים אינם הגיוניים ולכן גם המצוקה הגדולה שלך. הבלבול בין האם זה הגיוני והספק הקטן גורמים למצוקה ולתחושות הקשות. הצעתי היא שתנסה להסיח את דעתך לנושא אחר. אולי תצא להליכה רגלית, שחיה, תדבר עם חבר בטלפון על דברים אחרים, תראה סרט, או כל דבר אחר שיכול להביא אותך לחשוב על דברים אחרים. כמובן שגם כתיבה בפורום טובה אבל עדיף דברים יומיומיים שחביבים עליך. תמשיך לשמור על קשר דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקחת כדור סרוקסאט ביום משך כשנה. מזה מספר חדשים לא הייתי אצל הפסיכיאטר כי אני לא רואה צורך בכך. אני מרוצה מההרגשה הטובה ומבקשת לשאול האם יש צורך בבקור תקופתי אצל הפסיכיאטר אפילו אם אני רוצה להמשיך עם הסרוקסאט כמו כן האם יש צורך בבדיקות תקופתיות של תפקודי כליות, כבד ועוד , יכול להווצר נזק מהסרוקסאט?

לוקחת SEROXAT למעלה משנה. כדור ביום, כמוך. מעולם לא ערכתי בדיקות הקשורות ישירות לתרופה ולתופעות הלוואי שלה, מלבד בדיקות דם פה ושם, שהראו שהכל תקין. לא מבקרת אצל הפסיכיאטר. מתקשרת אליו רק ע"מ לקבל את המרשם. התרופה עזרה לי מאוד.....

לטל שלום, יופי שאת מרגישה בטוב ואני מקווה שאין גם תופעות לוואי הקשורות לסרוקסט. בדרך כלל אני ממליץ על טיפול שיכול להמשך כשנה, בתקופה הזו אני מבצע ביקורת והערכת מצב יחד עם המטופל/ת כדי לשקול האם ניתן להפסיק את הטיפול. תמיד אם אפשר בלי כדורים אז עדיף בלי, אבל אם צריך אז צריך. צריך לעשות הערכת מצב ולהחליט. באופן כללי סרוקסט הוא כדור בטוח שאינו גורם נזקים ולכן אין צורך בבדיקות גופניות והמעקב אצל הפסיכיאטר רצוי אבל לא הכרחי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, שאלתי בפורום נטורופתיה שאלה לגבי דכאון/חרדה הנובעים מחוסר בסרטונין קיבלתי תשובה לחפש באינטרנט - 5HTP. חיפשתי ומצאתי אשמח אם אתה תוכל לקרוא (ולהחליט?) האם מדובר בעוד ויטאמין שלא עוזר או שמה זהו תחליף מצויין לסרוקסט/לוסטרל שעל תופעות הלואי הנוראיות שלהם אתה בטח שמעת. אתר המכיל מידע: www.5htp.com בתודה גיא, החבר של הלוסטרלית :)

לי אין תופעות לוואי מהלוסטרל.

האם את/ה נקבה? האם אין את/ה סובל/ת מהשמנה? האם אין את/ה סובל/ת מהזעה בלילה? האם לא נפגע לך החשק המיני? ... גיא

לא צריך להגזים, התופעות לא נוראיות בכלל וגם חולפות אני לוקחת את שתי התרופות יחד וחיה איתן בשלום. מומלץ לדעתי הדבר האמיתי במקום למשוך את הסבל בנסיונות לקחת תחליפים, הרי הכדורים הללו לא ממכרים. כדאי להתחיל את הטיפול כמה שיותר מהר, כדי להרגיש טוב יותר כמה שיותר מהר, חבל על בזבוז הזמן.

לגיא שלום, תופעות לוואי לתרופות הן אינדיווידואליות. ישנם אנשים רבים שאינם סובלים מאף תופעת לוואי של התרופה וישנם כאלו שלא יכלו להמשיך וליטול את התרופות בגלל תופעות לוואי חמורות. אין כלל לכולם וצריך לבדוק את התגובה לכל אחד ואחד. לצערי איני בקי ברפואה אלטרנטיבית ואיני מכיר מחקרים טובים לגבי יעילות הטיפולים פרט לחומר אחד. החומר נקרא st. johns worm אנ מקווה שלא טעיתי באיות, בכל אופן התכשיר הזה נבדק בארה"ב ובעיקר בגרמניה ונמצא שקול לפרוזק מבחינת השפעתו. כך שכל אחד המבקש ממני המלצה לתכשיר טבעי אני מפנה אותו לתכשיר זה. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

מי שדו קוטבי שבדרך כלל לא מסוגל להבין שהוא גולש להיפומאניה או מאניה חייב להיות במעקב פסיכיאטרי צמוד . לדו קוטביים לא מומלץ לא היפרקום וכל חומר פסיכואקטיבי אחר שלא בידיעת הרופא המטפל שאול