פורום פסיכיאטריה

יש לי שאלה אני מקווה שתוכל לענות לי עליה, בעלי ואני מנסים להיכנס כבר חצי שנה להריון , בעלי לוקח כבר שנתיים בערך את התרופות אפקסור וקלונקס נגד דיכאון נכון שביגלל הכדורים אין לו כל כך חשק לעשות סקס אבל שאנחנו עושים הוא גומר ביפנים, השאלה היא אולאי בגלל הכדורים אני לא נכנסת להריון אולי זה משפיע על חוזק של הזרע אם תוכל לענות בהקדם תודה . נ.ב אם יש משהוא ששמע אולאי על מצב דומא אשמח לקבל דיווח תודה.

לפרח שלום, קיימת ירידה ברצון המיני אולם לפי מיטב ידיעתי אין השפעה על איכות הזרע. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

פורום חדש לחרדה חברתית http://members.lycos.co.uk/bedeckt/Forum/viewforum.php?f=1

למיכל ולכולם, שיהיה בהצלחה, כל פורום וכל מקום לשיחה בנושאים חשובים אלו יבורך. דר' גיורא הידש

אני יושבת בספריה שבמקום לימודי, יש לי זמן עד השיעור הבא, סתם יושבת וחושבת על כל מיני עיננינים שברומו של עולם אבל לא בעניין של כולם, כך נראה לי כאן לפי האנשים שיושבים כאן מסביבי, אז החלטתי להיכנס לפורום ולכתוב קצת ולשתף אתכם במחשבות שלי שיכול מאוד להיות שכן בעניין שלכם. לפעמים אני חושבת שאני עושה עוול לאנשים שסביבי ואני לא מתכוונת לאנשים שיש לי איתם אינטראקציה-משפחה, חברים (להם דרך אגב אני בטוח עושה עוול) אני דווקא מדברת על האנשים שנמצאים בסביבה שלי מאותם סיבות שגם נמצאת לדוג' כל הסטודנטים שנמצאים איתי עכשיו בספריה את רובם ככולם אני לא ממש מכירה למרות שזה לא מנע ממני כבר לתייג אותם "כנורמלים" על כל המשתמע מכך, "להם הכל כל-כך קל", "בטח החיים שלהם מה זה יפים", "אני שונאת אותם כי הם נראים כאלה שכל כך קל להם להתחבר עם כולם", זה הגדרה של נורמלי אצלי. אני לעומת זאת בדיוק ההיפך אני מתויגת אצלי כ-"לא נורמלית", וזה בטח לא הסרוקסט שאני לוקחת, הוא לא זה שתורם להרגשה של אני יוצאת דופן מכולם, אצלי זה אחרת, החיים שלי מגעילים וקשים, כל מה שאני עושה הולך לי קשה. בכל אופן עם נחזור ונתמקד בנקודת ההתחלה של המחשבה הזו, אז עלינו לזכור שרובנו עם הולכים עם "מסכות" רובנו כל כך לא אמיתים. אני מסתכלת אפילו עליי, הרי אף אחד שנמצא איתי, למעט קומץ של אנשים ממש,ממש קטן, לא יאמין שלי יש בעיות הרי אני "נראית כל כך נורמלית" (מה זה נורמלי בעצם?!) הרי זה כל כך מצחיק (אבל גם עצוב): אבל אנשים אוכלים כל מה שמאכילים אותם!!! אני מוכרת להם הצגה כל כך יפה, אני מנסה להקל עליהם, אולי אני בעצם עושה את זה ממניעים אנוכיים ומנסה להקל בעצם על עצמי (שונאת את המראה הזה של "פרוזק-זה סתם תרופה של אנשים מפונקים שמשועממים) בכל אופן רובנו הולכים עם "מסכות" על עצמנו ושייקספיר כבר אמר "כל העולם במה" האם באמת כולנו מתפקדים על תקן של פירסומאים כשזה נוגע לעצמנו -"איך למכור את עצמך הכי טוב לחברה הספציפית בה אתה נמצא ברגע נתון זה"? או שמא אנחנו פשוט שחקנים בהצגה אחת גדולה, החיים, ומדקלמים תסריט נתון מראש, מבוימים ע"י אנשים אחרים הנמצאים על תקן הבמאים של ההצגה? ואולי בכלל לא סתרתי את עצמי, אולי אנחנו מבצעים את שני התפקידים בו זמנית???? בקיצור מחשבות שעולות בספריה בין שיעור לשיעור. אשמח לשמוע תגובות, מחשבות ורעיונות שונים, טל

היי טל, אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת. כשהתחלתי לקחת לוסטרל,הסתכלתי על שאר האנשים כאילו אני בצד,צופה עליהם. אומנם לא חשבתי שהם נורמאליים ואני לא אבל חשבתי שהם יותר חזקים,יודעים להתמודד בלי כדורים,לא מכירים את עולם החרדות וממש התחלתי לקנא באנשים אחרים. הרגשתי חלשת אופי,והערכה העצמית שלי נפגעה.כל זה בגלל שעברתי התקפי חרדה ונאלצתי לקחת כדורים.כל בן אדם בטווח הגיל שלי (26),הייתי מסתכלת עליו ואומרת-איזה כיף לו,הוא בטח לא עובר התקפי חרדה,הוא בטח לא חי על כדורים וכו'. היום מה שחשוב לי זה לחיות טוב והבנתי שחבל לבזבז אנרגיות ומחשבות על אנשים אחרים.כמו שאומרים-כבר לא אכפת לי-חיים פעם אחת,לא משנה אם אני נעזרת בכדור אני פשוט רוצה לחיות באיכות חיים טובה,להיות מאושרת בחלקי ולא לנסות לקנא באנשים אחרים כי לכל אדם יש את החבילה שלו,את הבעיות והצרות שלו ואנחנו לא תמיד יודעים זאת.אי אפשר לדעת מה מסתתר מאחורי חיוך של אדם.אולי יש כאב גדול. העיקר שאהיה מאושרת. לגבי לקיחת כדורים-גם עם זה השלמתי.הגעתי למסקנה שיש הרבה מחלות ודברים הרבה יותר גרועים ואנחנו צריכים לברך כל יום ולהודות למי שהמציא כדורים שיכולים להחזיר אותנו למסלול ולאפשר לנו לחיות. מעבר לכך-יש אנשים שלוקחים תרופות יום יום ללחץ דם,לסכרת,לאסטמה,ללב,לחוסר ברזל וכ'ו. פשוט חייבים להמשיך לחיות. ולסיום- שמעתי שמכנים את הדור שלנו-"דור הפרוזאק". אז אני שייכת ל"דור הפרוזאק" אבל גאה. שנרגיש כולם טוב, שלכם, אור

היי, תתפלאי לשמוע אבל יש הרבה אנשים שנימצאים במצוקות קשות יותר, ללא חברים,ללא משפחה וללא יכולת כלכלית .הם מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש,שם הם מקבלים טיפול תרופתי כי אין ביכולתם להרשות לעצמם רופא פרטי.בכל אופן תדעי שאת יחסית במצב טוב ומתפקדת,יש כאלה שהיו חולמים להגיע לאוניברסיטה שזה דבר שמצריך כוחות נפשיים גדולים.

שלום טל אני יכולה בהחלט להבין אותך גם אני עוברת את המחשבות הללו ונוברת בהן, אינני מצליחה למצוא משמעות לדבר שאני עושה ותמיד חשה כצופה מהצד, בייחוד באונ' כאשר אני רואה את כולם יושבים בקבוצות ומדברים וזה נראה לי כה טיפשי ולפעמים אני מתמלאת בתחושת קינאה באיך קל להם לדבר ולתקשר אחד עם השני, אך היה ואם אני נכנסת לסיטואצית תיקשור, זה נראה לי טיפשי ובזבוז זמן, לפעמים נראה שקל יותר לאנשים האלו, אך צריך להבין שהמחשבות הללו נובעות מחוסר משמעות וכאשר נכנסים למעגל המחשבות ו"תופרים" לכל אדם חיים, אי אפשר לצאת מכך, כי מתחילים להבין שהכל באמת סתמי... אין לי שום בעיה ואני נראית נורמאלית ואני נורמאלית, אומנם בטיפול פסיכולוגי שלא עוזר לי חוץ ממישהו שישמע את מחשבותיי בלי שיפוט ולא לוקחת תרופות ולא עברתי שום טראומה, חיי תמיד היו סבירים וכביכול אין לי שום סיבה להתלונן ולמחשבות אלו. אני נראית נורמאלית לכולם עד שאני פותחת את הפה ומנסה לתאר את הריקנות הזו שמשם נובעות כל המחשבות "ברומו של עולם" ואז מסיקים שאני משונה, אך אני סבורה שכל אדם מגיע לכך, זה השיעמום וההבל והטיפשות שסובבים אותך גורמים לך לשקוע במחשבות כך שאת מנתקת את עצמך מרגש ומגיעה לאפטיות, אם תמצאי את הפיתרון להפסקת חרושת המחשבות הללו, אשמח לשמוע.

טל ואור, חוץ מההזדהות האישית שלי עם כל מה שכתבתן, אני חייבת לציין שאף פעם לא ראיתי את עצמי "אחרת" מאנשים אחרים. ותסתכלי טל על הבחור שיושב ליד הבחורה בספריה ואולי הם מצחקקים עכשיו, אבל אולי גם היא לוקחת פאקסט/לוסטראל/אפקסור??? תסתכלי על האבא שהולך בקניון עם העגלה של הילד..אולי גם הוא לוקח? האם לפני שחשבת על כך ראית בהם אנשים "לא נורמלים"? תנסי להגדיר את עצמך על הצד החיובי..אדם שמנסה לשפר את חייו, תאמיני או לא, אין הרבה כאלה, צריך להיות אינטיליגנטי וחזק מספיק להגיד..יש לי בעיה, אבל אני רוצה לחיות טוב יותר!!!! ולא להשאר במסכנות ובאומללות, תסתכלי החוצה תנשמי את האויר, תביטי לשמיים ותראי שהם בהירים היום!!! ודרך אגב, גם אני מרגישה קצת מבודדת מאנשים (אני מצתוותת בקלות, אבל אני רואה עצמי כמיוחדת). יום נעים אורית

הי טל העלת פה שאלות פילוסופיות מאוד מרתקות . אני אישית חושבת שהחיים הם משחק אחד גדול שכל אחד לוקח בה חלק. בני האדם הם היצורים הערמומיים ביותר וכמו בטבע הם יעשו את הכל בכדי לשרוד. משחק ההישרדות הוא קשה ותובעני ואנו נדרשים להתאים עצמנו לסביבה ולא שזו תתאים עצה אלינו. לא סתם נאמר " ברומא התנהג כרומאי" . בעצם האמירה הזו יש רמיזה על כך שההתנהגות מישתנה לפי החליל והמקצב של הצופה מנגד. הקהל שלנו היא החברה כולה ואילו אנו רק בורג קטן אחד בכל המערכת שנעה סביב אמיתות, שקרים, יושר, שקר, וכו'. שינוי המחשבה שלך והתאמתה לסביבה אין בהכרח רוע בה, כאשר השינוי מועיל גם לך כמו שכתוב בספר " שיחות עם אלוהים" - " your toughts are your indivaduality" ואם יש משהו אחד שהוא אמיתי ותמיד ישאר כך זה המחשבות שלך ותפיסות עולמך. אריאל,

אריאל, אני מסכים איתך לחלוטין. הייתי רוצה לספר לך כמה דברים מרתקים שגיליתי במהלך חיי הקצרים, אבל הייתי מעדיף לעשות זאת בפרטיות. אולי תכתבי לי למייל, כדי שאוכל לשלוח לך בחזרה?

בהמשך לשאלתי -הבעיה בכדורים הפסיכיאטרים לטעמי היא שלמטופל לא מגיעה כל האינפורמציה המגיעה לו כמו כן את לו את מי לשאול-מטופלים אחרים שלקחו את התרופה לכן השאלה שלי לדוקטור היא האם נתקלת בנזקים שהתרופות גרמו למטופלים

לחי שלום, הדברים שכתבת הם אחת הסיבות העיקריות לחשיבות הפורום הזה והדומים לו. זו הסיבה שאני נמצא כאן ומנסה לשפר את הדברים. בקשר לשאלתך לגבי תרופות. קיימות מספר קבוצות של תרופות בתחום הפסיכיאטרייה, לכן איני יכול לתת לך תשובה לשאלתך הכללית מאוד. אם תפרט לאיזו תרופה או לפחות קבוצת תרופות כגון: תרופות נוגדות דיכאון, נוגדות חרדה, תרופות משרות שינה וכך הלאה. אוכל לפרט יותר. באופן כללי אני מבדיל בין תופעות לוואי החולפות עם הפסקת הטיפול. ובין נזק אשר נשאר גם כאשר מסיימים טפול. נזק כמו פגיעה בכבד, כליות, מוח וכך הלאה. אם תפרט אוכל להשיב ביתר דיוק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר! קיבלתי את הצעתך, ופניתי לפסיכיאטר המחוזי, ע"מ לברר, אם יש אפשרות לכפות טיפול, על סרבן הטיפול, המפחד מטיפול תרופתי, שכל הדרכים לשכנוע מוצו - אך ללא הועיל. ובכן, עמדתי מול שוקת שבורה. הפסיכיאטר המחוזי, יושב במגדל השן,אינו מדבר עם קהל ואין שם אפשרות לפגוש אותו. הפסיכיאטר המחוזי פועל לפי הוראות של רופאים, כשהוא אינו מכיר את החולה כלל ועיקר, ולמרבה הצער, אין כל אפשרות לפגוש אותו ולנהל עימו שיחה. מחד- אני מבינה את גישתו, הוא אינו מטפל, ואינו רוצה להיות חשוף ללחצי הציבור. מאידך - אני רואה בפסיכיאטר המחוזי קודם כל רופא, שצריך לעזור למצוא את הדרך להציל. ובכן, מסובך. אני כל הזמן חיה עם הרגשה של החמצה. אני חושבת שיש לעשות הכל, כמובן מתוך שיקול דעת, כדי לעזור לאדם להחלים. מה דעתך?

ליעל שלום, כל הכבוד על יוזמתך ומאמציך. כעת אפשר לנסות שני דברים. ראשית להעלות את הדברים על הכתב ולשלוח בפקס לפסיכיאטר המחוזי. אפשרות נוספת היא לבקש התערבות/בדיקה/ביקור בית של רופא המשפחה ואז עם מכתב שלו הוא יכול לפנות לפסיכיאטר המחוזי או שאת תצרפי את מכתבו של רופא המשפחה למכתבך. גם אם האדם אינו מוכן להפגש עם רופא המשפחה זו אינפורמציה שרופא המשפחה יכול לכתוב ויש לה משמעות. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

הייתי מטופל בחצי שנה האחרונה לטיפול בהתקפי חרדה. התחלתי בפאקסט 20 מ"ג ביום במשך כחודשיים. כעת החלטתי ע"פ המלצות שונות לנסות רמרון 30 מ"ג ביום. השפעת התרופות לגבי הם הפכים לגמרי: *הפאקסט היה ממריץ אותי בעוד שהרמרון עושה אותי "איטי" ,פחות אנרגטי. *הפאקסט גרם לי ל"שפיכה מאוחרת" ,הרבה יותר זמן מה"נורמל" שלי. הרמרון גורם לי להגיע לשפיחה מוקדמת, במהירות רבה יותר מה"נורמל" שלי. *הפאקסט גרם לי לחשק מיני גדול מהרגיל. הרמרון גרם לי לירידה חדה בחשק המיני וביכולת להגיע לזיקפה. שאלתי היא הא כדאי לי לקחת בעקבות זאת נגיד 15 מ"ג רמרון עם 10 מ"ג פאקסט וזאת בכדי ליצור מאזן בתופעות לוואי. והאם ע"י כך ההשפעות החיוביות ישארו מכוון שאני לוקח מינון נמוך מדי לגבי שני התרופות?

לשי שלום, אני חושב שהתבלבת מעט במכתבך אבל הרעיון ברור. הפקסט והרמרון פועלים בשני מנגנונים שונים ולכן גם השפעתם שונה ותופעות הלוואי שונות. בדרך כלל אני מעדיף טיפול עם תרופה אחת שמתאימה לאדם מסויים ולא שילובים, אבל השילוב של פקסט ורמרון בגלל הבעיות שתיארת מקובל בספרות. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל על השילוב הנכון והמתאים לך בדיוק. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

מישהו יודע משהו על חוסר שינה כנוגד דיכאון? לי זה עוזר!

יש תאוריה ביופיסיולוגית או משהו כזה הם תואנים שבזמן השינה משתחרר אורמון כל שהוא שגורם לדיכאון ולכן חסך בשינה או אשקמה יותר מוקדמת משפיעים בצורה חיובית על הדכאון מוסיפים גם שהשיטה הזאת לא מומלצת לאנשים שסובליםממחלה דו קוטבית לי השיטה הזאת לא עוזרת בדיוק להייפך

לדוטקס שלום, אני לא משוכנע שהבנתי בדיוק את שאלתך. בכל אופן חוסר שינה כרוני גורם לירידה במצב הרוח. ישנה שיטה שניסיתי אותה מספר פעמים ויש עליה ספרות לא רבה. כאשר ישנו דיכאון עמוק שאינו מגיב מנסים לגרום לחוסר שינה. חוסר שינה של לילה אחד, כלומר לא הולכים לישון במשך כל הלילה ולמחרת הולכים לישון רק בערב כרגיל. לעתים מהלך כזה מזעזע את כל המערכת ואז ישנה הקלה בדיכאון. אם לא עניתי לכוונתך אשמח אם תרחיב דר' גיורא הידש

על זה בדיוק אני מדבר. זה מאוד עוזר לי. האם יכול להיות שאפשר לחקור כיצד זה מועיל ואולי לטפל בי דרך זה?

שניפגשתם בלעדיי!!!הייתכן חבריי היקרים שניפגשתם בצ'ט ואני לא הייתי?ראיתי את ההודעה רק היום. יום אחד אני לא ניכנסת בזמן לפורום וכבר אתם משתוללים בלעדי.. לא יפה. לכן-אני דורשת פגישה שנייה. לי מתאים ביום חמישי -ב-22.00. מה אתכם?? שגב

שגב היקרה נשמע מצוין- אני אהיה שם! פופקורן יש?

בזמן שעניתי פה על הודעות בפורום צצה במוחי מחשבה ואולי משאלה. חשבתי לתומי אם יש אירגון חרדה ודיכאון ארצי בארץ? כזה שמבצע כנסים, שולח עלונים עם עידכוניים וסיפורים, בעל אתר וכו'. אני אומרת זאת משום שאני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב ותורם. אני חברה באירגון חולי הלופוס ( המחלה ממנה אני סובלת) והכנסים בין שאר הפעיליות מאוד עוזרים. ובכלל היה יכול נחמד עם היה משהו שהיה מלכד את כולנו מעבר לבעיה עצמה. מה אתם חושבים? נכון היה נחמד לו היינו נפגשים?

אריאל, ממה את סובלת?

מבחינה פיזית או נפשית?

האם השילוב של הכדורים הללו שאני לוקח יכולות לגרום למצב של אי אונות והאם שימוש בויאגרה יכול להזיק בתודה מראש

לבינמין שלום, שתי התרופות פוגעות בתפקוד המיני. שתיהן מורידות את החשק ולעתים גם דוחות מאוד את האורגזמה. עם זאת פקסט הוא "החשוד העקרי". ויאגרה בדרך כלל אינה מזיקה. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

האם הפסיכיאטר יכול לתת מרשם לויאגרה או אני צריך לפנות לרופא אחר

היי לכולם באמת שלא נעלמתי , פשוט עברתי ועדיין הנני עוברת תקופה מאד מאד קשה , הכל התחיל מאז הסרוקסט , כנראה הדברים החלו להדרדר מאז , ירדתי במשקל , התקפי הפאניקה והחרדות נהיו נוראיים , משכתי ומשכתי עוד ועוד , כי מאד האמנתי בתרופה , אבל בסוף נאלצתי להפסיק אותה כי לא יכולתי לסבול יותר , הרופא המטפל שלי עדיין חושב כי עלי להרגע , ולא כל כך מתרגש ממה שאני מתארת לו , כרגע אני רק על קסנקס xr , ואפילו זה לא תמיד מרגיע , הפסקתי ללמוד , לעבוד , ואני כל כך רוצה לחזור לחיים ולשגרה , הגעתי אפילו למיון , אבל הם שלחו אותי הבייתה בטוענה שזה לא מצבים שדורשים אישפוז , בקיצור אני דיי עובדת עיצות , הימים לא זזים , ישנן שעות ביום קצת יותר טובות וישנן שעות נוראיות , הרופא המטפל בי טוען שאני לא סובלת מדיכאון קליני וזו גם לא הבעייה הראשית שלי אלא החרדות פשוט הביאו אותי לייאוש והדיכאון הוא מישני , אני זקוקה להמון עידוד , לא יודעת איך יוצאים מהמצב הזה והאם באמת אפשר למצוא תרופה מתאימה לכל אדם , או שגורלי נגזר עלי לחיות כך כל החיים (בלתי אפשרי), הדבר המעודד היחידי הוא שהתחלתי לישון יותר בלילה , והיום גם טיפה אכלתי יותר , האם תוכלו לספר לי על אנשים שהיו במצבים הללו ויצאו מזה , ישנם גם חברים שטוענים שאולי עלי להקים את עצמי בכוח ולהוציא את עצמי מהדיכאון הזה לבד , בלי עזרה של כדורים , הבעיה שיש לי משפחה , אני לא בחורה צעירה שחייה אצל ההורים , אני גם זקוקה לטפל בבנות , לתת להן תשומת לב ואהבה , אבל פשוט אין לי כוחות כרגע , המצב כבר נמשך חודשיים , כמעט בלי שיפור , אני מדברת עם אריאל כמעט כל יום בטלפון והיא פשוט מלאך , אבל עם מישהו נוסף יכול לעודד אותי אני אשמח. בתקווה ליום חדש מחר , יפה ונעים ביי לכולם יונית

הסיפור שלך מוכר לי מאוד חוויתי בדיוק אותם סימפטומים מ"כדור הפלא" שנקרא סרוקסט: התקפי חרדה יומיומיים בלתי נסבלים ואח"כ מצב של הסתגרות נפשית . גם לי הרופא אמר להמשיך עם הכדור - כך שהמשכתי איתו שבוע אחד יותר מדי . למזלי קיבלתי שכל והפסקתי עם הכדורים -הבנתי שהכדורים הם בלוף

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=88696&t=88696 זהו קיצור הדרך לשאלתי.

היי לדעתי הפחד מהלא נודע הוא לגיטימי.אף פעם לא ילדת והמחשבה מפחידה-מסכימה איתך. אבל את יודעת,בתור אמא ל-3 ילדים,אני יכולה לומר לך שהלידה הראשונה הייתה קשה,אבל לקחתי אפידוראל וילדתי בכייף.יש עוד כל מיני דברים מרגיעים שיציעו לך בחדר לידה. ללידה השניה הלכתי כבר בידיעה שאין סיכוי שאסכים לקחת משהו להרגעה.לא אפידוראל ולא כלום.רציתי לחוות את הלידה כשכל כולי עירה ועירנית למרות הכאב.האמת זה כואב,אבל שווה. ללידה השלישית היגעתי גם עם רצון ללדת ללא כל המרגיעים שהציעו לי.הלידה עצמה הייתה קשה ועד היום הטראומה איתי.ניפגעתי (עקב טעות רופאים)גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. אבל-אם תשאלי אותי-אני רוצה עוד ילד ועכשיו. זה שווה הכל-הם מקסימים. אם לא תנסי לא תדעי.ועוד דבר לי אלייך-אלוהים נתן לנו(הנשים)מתנה מקסימה-את היכולת ללדת. מצידי תפספסי דברים אחרים בחיים-רק אל תחמיצי את האפשרות שלך ללדת. ילדים הם אור ושימחה. בהצלחה שגב

שגב, מה שלומך? אין לי ספק בכלל כי לידה זו חוויה מדהימה ושהיא שווה כל רגע, אך אני מקנאה בך שאת אחרי..... אני בטוחה שבמהלך הלידה אוספים כוחות שלא ידענו שקיימים בנו.. אני פשוט מפוחדת מהמחשבה של הכאבים, של החיתוך ושל התפירה, והשלייה שיוצאת ששמעתי שלפעמים זה אפילו יותר כואב מהלידה עצמה. אני מאחלת לך בכל אופן רק אושר עם ילדיך, והייתי רוצה לדעת מה קרה לך בלידה השלישית? ובאיזה בית חולים? וכל הכבוד שלא לקחת אפידורל - את גיבורה בעיני!

שלום ד"ר, אתה לא עונה לי על שאלתי ואני מאוד הייתי רוצה לשמוע את דעתך בנושא מאחר וזה מאוד מטריד אותי. הנה השאלה בשאיפה שתוכל לענות לי בהקדם: עדידוש כתב/ה: > > http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=88696&t=88696 > זהו קיצור הדרך לשאלתי.

לעדידוש שלום, חשבתי שתשובות מאנשים שעברו דברים דומים חשובות וטובות יותר מתשובות מקצועיות.... אני מסכים עם מה ששגב כתבה וחבל שלא היו תגובות נוספות. כמובן שישנם הבטים רבים לשאלתך, מדוע דווקא החרדה הזו, מה יחסייך עם אמך, והאם בעבר היית קרובה לאירוע או לידה שהסתבכה. אז ראשית הפחד אינו מוזר, כל אחת פוחדת מהריון ולידה ובמיוחד לידה ראשונה. בלידה הראשונה האשה (וגם הבעל), עוברים את השינוי המשמעותי והחשוב ביותר בחיים, מאדם חופשי ורגיל לתפקיד של הורה ואחריות לילד. כל המעברים האחרים בחיים הם יותר קטנים. כמובן שמעבר זה מעורר חרדות רבות. ישנם אנשים יותר אדישים או פחות מודעים לרגשותיהם והם עוברים את הדברים ללא תשומת לב מיוחדת. ישנם אנשים יותר רגישים והם יותר מודעים לפחדים שלהם. בכל אופן אם רצונך בתמיכה ובעזרה בדרך שברצונך לעבור להפוך, מאשה לאם, אז אפשר להגיע למספר שיחות או שיחות בדרך קוגניטיבית התנהגותית. כלומר התקרבות לנושא, לימוד הנושא, לדבר עם נשים אחרות וכדומה. כל אלו בודאי יפחיתו את הפחדים ויעזרו לך להגשים את חלומותיך. שיהיה בהצלחה, ואני מקווה שנשים נוספות יכתבו לך דר' גיורא הידש

אני סובל מאלרגיה לאבק. לאחרונה הציעו לי טיפול בשיטת N.L.P שיטה אשר מטפלת באלרגיה כמו בפוביה. הבטיחו לי שלאחר שעה וחצי של טיפול הגוף לא יגיב יותר לאלרגן. שאלותי הן 1.האים השיטה בטוחה(מבחינה של סיכון פסיכולוגי). 2.האים ידוע לך על הצלחות בטיפול באלרגיה בשיטה זו 3.האים ישנם דברים שההיתה ממליף לי ליבדוק ליפני הטיפול בתודה מקרב לב

לליאור שלום, איני מכיר את השיטה ולא הבנתי מדוע צריכה להיות בעיה פסיכולוגית? אולי תנסה להסביר יותר ממה אתה חושש. לפי זכרוני כבר שאלת שאלה זו וכדאי שתוסיף אינפורמציה כדי שאוכל לענות לך. שיהיה בהצלחה דר'' גיורא הידש

לעשות כסף בטוח ובקלות!!!!!! וודאי נסו ותווכחו!!!! המון,המון כסף!!!!! מיועד לנשים וגברים כאחד. לעשות הרבה כסף בדרך חוקית,מהירה,יעילה, וזולה ביותר. אם הגעת עד לכאן זה סימן שאתה רוצה וצריך כסף עוד מאמץ קריאה קטן ואתה על שביל המלך.... בתקופה כל כך קשה לכל אחד מאיתנו אם אתה חייל,מובטל,סטודנט,שכיר לא מרוצה, עצמאי לא מרוצה מהמשכורת שלו או כל אחד שצריך כסף במינימום מאמץ המשך לקרוא.... מצאתי את מה שאתם הולכים לקרוא במהלך אחד משיטוטי ברשת, ובדיוק כמוכם עכשיו, נתקלתי במאמר הזה במקרה. המאמר מספר על זה שאנו יכולים להרוויח כסף, הרבה כסף, בתוך שבועות קצרים, ועם השקעה בסיסית של רק 6$ או 30 ש"ח + 6 בולים. המחשבה הראשונה שלי הייתה שזו הונאה, אמרתי לעצמי, "כן, בטח..." הייתי סקפטי, אבל כמו רובנו הייתי גם סקרן והמשכתי לקרוא. היה כתוב שם שאם אשלח 1$ - 5 ש"ח לכל אחד מ 6 השמות והכתובות שהיו רשומים במאמר, אוכל לעשות אלפי דולרים בזמן מאד קצר. בנוסף צריך להוסיף את השם ואת הכתובת שלך כמספר 6 בתחתית הרשימה ולשלוח newesgroupsקבוצות דיון( ברשת )יש בערך 500,000 וזה פותח אפשרות לשוק די גדול, לא?( אין מלכודת. זה עובד! בדרך כלל אני מתעלם ממכתבים מסוג זה, אבל האהבה ותשומת הלב מאחורי מכתב זה, והתוצאות, הראו לי שהוא שונה ולכן החלטתי להשתתף. זה מכתב עבור כל אדם מכל אדם. אני יודע מי אנחנו, ושכל אחד מאיתנו רוצה רווחה מאיזו שהיא סיבה בחייו. אני מרוגש מהיופי של הנתינה והקבלה באפשרות הזו. המחשבה שלכולנו יש אפשרות לשפע ורווחה בחיינו בכל התחומים, וזה כולל גם רווחה כלכלית, מרוממת את רוחי. זאת ממש תחושה פנימית שלי, שזו הדרך לפתור חלק גדול של הבעיות הכלכליות בעולם. אם מכתב זה ימשיך כפי שהוא אמור להמשיך, אם נניח את חשדותינו בצד, ולבטח, כל אחד מאיתנו ירוויח. כמה אבסורדי זה, לחשוב שמרמים אותנו,כמה אנרגיה אנחנו מבזבזים על הספק? במקום לקחת את אותה האנרגיה ולהשקיע אותה בהזדמנות שנקרית בדרכנו, מי יודע? השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי לפני שהסכמתי לקחת חלק ולהיות מעורב בדבר הזה ששינה את חיי היה: האם זה נכון? וכן, התשובה היא כן! זה נכון וזה עובד! האדם שהיה תחתי ברשימה מספר: תוך 7 ימים התחלתי לקבל מזומן בדואר. הייתי בשוק! הנחתי שזה יגמר בקרוב ולא חשבתי על זה יותר מדי. אבל המזומן המשיך להגיע! בשבוע הראשון עשיתי 25$ , בסוף השבוע השני עשיתי סכום של 1000$ , בסוף השבוע השלישי היו לי יותר מ- 10,000$ , וזה עדיין גדל! עכשיו זה השבוע הרביעי, עשיתי סכום של יותר 42,000$ , וזה עדיין ממשיך להגיע! זה בהחלט היה שווה 6$ ( או 30 ש"ח + 6 בולים) !!! לתשומת לבכם! עקבו אחרי ההוראות הפשוטות ותראו איך הכסף מגיע! זה קל, זה חוקי וההשקעה שלכם היא רק 6$ ( או 30 ש"ח + 6 בולים). אם כל ההוראות הבאות ייעשו בתשומת לב אתם תניבו דיבידנד בלתי רגיל. התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות וההשתתפות של האנשים שקוראים אותה. אנא מכם, המשיכו את ההצלחה שלה ועזרו לכל אחד מאיתנו לעזור אחד לשני,הדבר הכי חשוב זה לשמור על האמינות ולעקוב אחר ההוראות בצורה מדויקת,כל ניסיון לשנות את התהליך לא יניב כסף רב. להלן 4 הצעדים להצלחה: צעד 1: קחו 6 חתיכות נייר נפרדות ,עדיף כהות ,כדי למנוע אפשרות גניבה דרך הדואר וכיתבו את המשפט שלהלן על כל חתיכת נייר: "בבקשה תכניס אותי לרשימת הדיוור שלך", כיתבו את שימכם וכתובתכם המדויקים. עכשיו קחו 6 שטרות של 1$ או 6 מטבעות של 5 שקלים ותכניסו 1 בתוך כל חתיכת נייר, כך שהכסף לא ייראה דרך המעטפה. שימו כל מטבע או שטר עטוף בפתק במעטפה נפרדת. 6 סה"כ וסגרו אותן. עכשיו צריכים להיות לכם 6 מעטפות סגורות, בכל אחת יש פתק שעליו כתוב המשפט הנ"ל, השם שלכם והכתובת, ומטבע של 5 שקלים או שטר של 1$ . מה שאתם עושים הוא ליצור שירות. אתם מבקשים שירות לגיטימי שהוא להיכלל ברשימות הדיוור של האדם אליו אתם מפנים את הבקשה ואתם משלמים על זה. שלח את 6 המעטפות לכתובות הבאות: #1 לירן שביט. חיים הזז 92/2, באר שבע. #2 עובד מנצור. סעדיה נחום 13 נס ציונה. #3גל קורן. האיריס 12 ראשל'צ. #4 אוזן יהב. שניר 105 כפר ורדים. #5 נדב חורש ת.ד 56 צור הדסה. מיקוד 99875 #6 סלע עמית . שדרות המעפילים 21 ת"א. מיקוד 67618 צעד 2: הוציאו את השם 1-ה מהרשימה למעלה, הזיזו את השאר למעלה 6 נהייה 5, 5 נהייה 4 וכו', והוסיפו את שימכם כמספר 6 ברשימה. צעד 3: השתמשו ב- netscape או ב- explorer internet וחפשו אחרי קבוצות דיון שונות )צ'אט, פורומים, קהילות, boards segassem, לוחות ועוד בכל העולם, יש לפחות 500,000 צעד 4: שנו מה שאתם צריכים, אבל נסו לשמור על המאמר קרוב ככל האפשר למקור. שילחו את המאמר שלכם לפחות 300-ל קבוצות )spuorgsewen( ברשת )כל מה שאתם צריכים זה 300, אבל זיכרו, ככל שאתם שולחים יותר, תקבלו יותר מזומן! כמו כן, שילחו לכל חבריכם את המכתב המתוקן לאי מיילים שלהם כהצעה להצטרף למעגל השפע. הסבר לשליחת המאמר לקבוצות ברשת: לכו למסמך המאמר ששמרתם בזיכרון המחשב והוסיפו את שימכם לפי צעד 2 )זיכרו, שמכם אמור להופיע כשם הממוקם במקום ה- 6# ברשימה!(. שימרו את המסמך כ file(txt) text )אם אתם רוצים לעשות את הדיוור שלכם בצורות אחרות תמיד ישמר לכם המסמך כדי שתוכלו לחזור אליו(. שילחו את המאמר כהודעה חדשה על-ידי סימון הטקסט של המכתב, העתקה והדבקה שלו כמודעה חדשה בלוח הקבוצות אותם מצאתם. סמנו את הכותרת של הנושא, זהו הדבר שכולם יראו כשהם נכנסים לקבוצה מסויימת. הקליקו על שלח הודעה וסיימתם עם הקבוצה הראשונה! זהו זה! - ברכותיי! כל מה שאתם צריכים לעשות, זה לעבור מקבוצה לקבוצה ולשלוח שוב. כשתתרגלו, זה יקח בערך 30 שניות לקבוצה! זכרו! ככל שתשלחו את המסר ליותר קבוצות, תקבלו יותר מזומן. אבל עליכם לשלוח מינימום 300 הודעות. זהו זה! תתחילו לקבל מזומן מרחבי העולם בתוך ימים! ) זיכרו - כאשר מפרסמים בפורום מחו"ל יש לתרגם את המכתב לאנגלית( בבקשה זכרו! התוכנית הזו נשארת מצליחה בגלל הכנות והאינטגרציה של המשתתפים, ועל-ידי הזהירות ותשומת הלב במילוי ההוראות. הסתכלו על זה כך: אם אתם אנשים של אינטגרציה, התוכנית תמשיך, והכסף שכה הרבה אנשים קיבלו, יעבור גם דרככם. אז כשכל מכתב מקבל התייחסות, והוראותיו מבוצעות בזהירות - 6 אנשים יזכו לתמורה, עבור השתתפותם כמפתחי רשימה, של 1$ או 5 שקלים כל אחד. השם שלכם יזוז ברשימה למעלה באופן גיאומטרי, כך שכאשר שמכם יגיע למיקום 1# ,אתם כבר מקבלים אלפי שקלים במזומן!!! הערות: *אולי תרצו לשכור ת.ד. בגלל כמות הדואר שתקבלו. אם אתם מעדיפים להישאר אנונימיים, תוכלו להשתמש בשם בדוי, כל עוד הדוור מעביר לכם את המכתבים. *אם אתם מנסים לרמות אנשים על-ידי כך שאתם שולחים את ההודעות עם שמכם ברשימה, בלי לשלוח את הכסף לשאר האנשים ברשימה - לא תקבלו כמעט כסף! מישהו שדיברתי איתו, ניסה לעשות את זה והוא קיבל רק 150$ ,וזה רק אחרי 7 או 8 שבועות! אז הוא שלח 6$ ,אנשים הוסיפו אותו לרשימות שלהם, ובתוך 4 שבועות היו לו יותר מ- $30000! 00 עכשיו לחלק הלמה? מתוך 300 הודעות ששלחתי, נניח שאני מקבל רק 7 תשובות (אחוז מאוד מאוד נמוך) אז אני עושה 7$ עם השם שלי כמס' 6# ברשימה. עכשיו, כל אחד 7-מ האנשים ששלחו לי עכשיו 1$ ישלחו מינימום 300 הודעות, כל אחד מהם עם שמי כמס' 5# ,ורק שבעה אנשים יענו לכל אחד 7-מ המקוריים, זה עוד 49$ עבורי, עכשיו 49 האנשים האלה ישלחו מינימום 300 הודעות חדשות, עם שמי כמס' 4# ורק 7 יענו עליהם. אני יקבל 343$ נוספים. עכשיו 343 האנשים ישלחו מינימום 300 הודעות עם שמי כמס' 3# וכל אחד יקבל רק 7 תגובות, אני אעשה 2,401$ .או.קיי, עכשיו זה החלק הכייפי, כל אחד 2,401-מ האנשים האלה שולח מינימום 300 מכתבים עם שמי כמס' 2# וכל אחד מהם מקבל רק 7 תשובות. זה הכניס לי 16,807$ 16,807. האנשים ישלחו את ההודעה הזו 300-ל קבוצות עם שמי כמס' 1# ואם עדיין רק 7 אנשים מתוך כל הקבוצות יענו, אני אקבל 117,649$ עם השקעה מקורית של 6$ בלבד! זכרו, "כנות היא השיטה הטובה ביותר" - אתם לא צריכים לרמות את הרעיון הבסיסי על-מנת לעשות כסף! בהצלחה לכולם ובבקשה, בבקשה, תהיו פיירים ותקבלו את הרווח הענקי מכך, שהוא "טונות של כסף". האם אתם מוכנים לקחת אחריות ולפספס את האפשרות העיסקית המופלאה והפשוטה הזאת, בשביל "סיכון" של 30 ש"ח 6-ו בולים? אני לא! ואני מקווה שתצטרפו אלי כדי שכולנו נוכל לעזור לכולנו. בהצלחה לכולם, ויאללה תתחילו לעשות כסף.... נ.ב אני עושה כסף מזה - מה איתך?

אתה פשוט איש שיווק שלהם....

שלום לכולם לפי מיטב ידיעתי מדובר בפירמידה אשר אינה חוקית בארץ! דר' גיורא הידש

שלום אני בטיפול פסיכולוגי כבר 7 חודשים ומטופלת בסרוקסט 20 מל ביום . בפגישה האחרונה עם הפסיכולוגית לא רציתי לדבר. לא היה לי כוח בשביל זה. וזאת פעם ראשונה שזה קורה לי. למרות זאת איכשהו כן דיברתי אבל לא הרבה מידיי. סיפרתי לה איזה חלום מוזר שהיה לי ואז זה התחיל השרפה חזרה וגם הרגשת כבדות אמרתי לה שזה מה שקורה וניסיתי לקחת נשימות להרגע זה עזר לשנייה ובהמשך הסיפור זה חזר יותר ויותר חזק כל פעם. אני לא יודעת למה זה חזר דווקא עכשיו ? ובגלל מה? זה בסך הכל רק חלום! והרי הכדורים צריכים לשמור עלי לא? אני כבר אובדת עיצות? לא יודעת יותר מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה משגע. וגם עכשיו אני מרגישה את זה בא ,בזמן הכתיבה, קשה לי לדבר על זה. תודה

הי עדי האם החלום שחלמת היה על ארוע מסוים שעברת או זיכרון טראומטתי? יעזור לדעת על מה היה החלום

לעדי שלום, אני מקווה שמדובר במשהו חשוב אשר קשור לחרדות ולמצוקה הרגשית, לעתים צריך אומץ כדי לעמוד מול החרדות בזמן הטיפול הפסיכולוגי. אני מאחל לך שתהיי חזקה ותתגברי על השלב הקשה כדי שיהיה יותר טוב בעתיד. דר' גיורא הידש

בני בן 17.5 מספר לי שהגיע למסקנה שאין משמעות בחיים. הוא מדגיש שאינו מדוכא אינו סובל משום דבר גופני או נפשי.אך לא מוצא שום משמעות לחיים. איננו דואגת שיתאבד חס וחלילה אבל זה נשמע לי נורא ואיום שילד יפה מוכשר ומקסים מכל הבחינות אינו מוצא משמעות לחיים. ומי יודע לאן זה יתפתח... ברור שאין תשובה חד משמעית אבל איזה שהוא כיוון...

הי דליה מתבגרים בגיל הזה מעלים הרבה שאלות פילוסופיות כמו מה הטעם בחיים? מה משמעותם וכו'. אני לא חושבת שצריך להיתרגש מכך אך צריך לעקוב אחר ההתנהגות. אם הילד מיסתגר? אם הוא מתנהג שונה? איך הוא מתפקד בסך הכל וכו'. אפשר בעדינות לבדוק אם הוא נמצא בקושי מסוים שאולי קשה לו לדבר עליו כמו קשיים חברתיים לדוגמה. מה שרשמתי לך אינה דעה מקצועית ואני בטוחה שתקבלי פה היתייחסות מתאימה אריאל

אני בדכ לא שמחה להגיב ולקפוץ למסקנות ובטוח שאין לי רקע מקצועי אבל תחושה של ריקנות בחיים . " שיעמום מהחיים" או חוסר עניין בחיים יכולים לרמז על איזשהי הפרעת אישיות. אבל בלי קשר לאבחנות, אם הילד שלך אומר לך שהחיים שלו חסרי משמעות - אולי זאת איזשהי קריאה לעזרה שווה לברר. מנסיוני האישי כשאני הייתי בת עשרה ועוד הרבה לפני זה הרגשתי הרגשה של שעמום וחסר טעם לחיות ( ולא שחשבתי על התאבדות) בדיעבד היום אני חושבת שחבל שאף אחד לא שם לב , אולי משהו היה עוזר לי למצוא משמעות לחיי ולא הייתי מוצאת את עצמי מחפשת עדהיום ...... אני לא אומרת שזה אותו מקרה גם כאן , אבל תמיד שווה לברר. תנסי לשאול אותו אם הוא היה רוצה לדבר על זה עם מישהו... שווה בדיקה.

כשאתה אומר שהרופא צריך להתאים תרופה לחולה, האם ההתאמה נעשית בשיטת הניסוי והטעיה . זאת אומרת קודם נותנים תרופה ואחר כך בודקים את תוצאות הבדיקה? זאת אומרת שהרופא בעצם ל א י ו ד ע כיצד תשפיע התרופה על החולה?

כמו שכל מצב משפיע אחרת על כל אדם ואנשים מגיבים שונה בסיטואציות שונות לא ניתן דעת איך יגיד המטופל לסוג מסויים של טיפול. יש בכל משפחת כדורים יש כמה כדורים שדר"כ ששונים זה מזה מעט מאוד כך שאם יש תגובה לא טובה לטיםפול אחד, אפשר להחליף עד שמוצאים את הטיפול האופטימלי.

לחי שלום, התשובה מעט יותר מורכבת והיא כידוע - כן ולא. כלומר אנחנו יודעים כיצד התרופה תשפיע אם הכל יהיה בסדר והתרופה מתאימה, ואנחנו יודעים למה לצפות. עם זאת איננו יודעים אלו תופעות לוואי אדם מסויים יפתח והאם בטוח שאדם מסויים יגיב ומצבו ישתפר לתרופה מסויימת. כך הדברים גם עם האנטיביוטיקות השונות וגם התרופות ליתר לחץ דם וכך הלאה. בדרך כלל הרופא מכיר את התרופות ואת התכונות שלהן, הוא לומד להכיר את האדם ומנסה "לשדך" ביניהם. אבל אין בדיקת מעבדה או צלום אשר יכוונו לתרופה מסויימת. בדרך כלל אחוז ההתאמה הטובה מגיע ל 75% . כלומר כשלושה רבעים מהנוטלים מותאמת להם התרופה הראשונה. אני מקווה שהדברים יותר ברורים דר' גיורא הידש

שלום בארבעת החודשים האחרונים נטלתי 20 מ"ג פרוזאק ביום עקב חרדת בחינות ומחשבות אובססיביות שלוו בהפרעות אכילה... עתה אני מרגישה הרבה יותר טוב מכל הבחינות: המבחנים כבר הסתיימו והמתח ירד, הפרעת האכילה נחלשה משמעותית והדיכאון נעלם. אני מעוניינת להפסיק בהדרגה את נטילת התרופה ורציתי לדעת מה עדיף? לקחת חצי כדור במקום כדור או שפשוט לקחת פחות ימים בשבוע??? תודה!

לא מומלץ להפסיק או לשנות מינונים על דעת עצמך ובמיוחד אחרי שהושג איזון. נהוג לקחת כדורים אנטי דכאוניים לתקופה של מינימום 6 חודשים . הכי טוב לעשות זה להיתייעץ עם הרופא המטפל בהצלחה

לאני שלום, בדרך כלל אני ממליץ ליטול יותר מחצי שנה וגם אם מצבך השתפר כדאי להמשיך עוד קצת ולא להפסיק מפני שעלולה להיות הישנות של החרדה. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בכל מקרה, קל ביותר להפסיק פרוזק מכל שאר התרופות ושתי השיטות טובות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני סובל מירידה קוגניטיבית חמורה, קשיי זיכרון, קשיי ריכוז, אפטיות וחוסר אונים. כל אלו יוצרים אצלי תחושה שהסוף קרוב (לא התאבדות, לא חרדה, לא דיכאון). הבעיות הולכות ונערמות, אין לי כל יכולת להתמודד עם דרישות החברה והחיים ממני ואני מרגיש כמו חולה אלצהיימר שעולמו הולך ומצטמצם. אני בן 27. מה לעשות?

אני מבין את הרגשתך,גם אצלי ישנה הדרדרות ביכולת הריכוז והחשיבה,ואני חסר אונים. לפי מה שהבנתי המצב הוא בלתי הפיך.

הי כדאי לגשת לאיבחון פסיכאטרי . אני בטוחה שיכולו לתת לך את הכלים להתמודד עם הבעיה בהצלחה

מאיפה את כל כך בטוחה שיתנו את הכלים להתדמודד עים בעיה זו שמחלת הסכיזופרניה גורמת לה או שהכדורים גורמים לה? לגביי אני בטיפול.

היי מתוקה, הבנתי שאת בקשר טלפוני עם יונית. אני רוצה מאוד לעזור לה ולעודד אותה.אני אכתוב לה מכתב לפורום ותקריאי לה או שתעבירי לה אותו.אני רק רוצה לדעת איך היא מרגישה כלומר האם יש לה חרדות או דיכאון או משהו אחר עלמנת שאוכל להתייחס לדברים הרלבנטיים ולשתף אותה בדברים שיכולים לעזור.בפעם האחרונה ששמעתי ממנה היו לה חרדות אבל היא תפקדה ועשה רושם שהיא מתאוששת.מה קורה איתה עכשיו?היא עדיין לוקחת את אותן תרופות?תעדכני אותי מה קורה איתה ואני כבר אכתוב לה. איזה יופי שיש לה מישהי כמוך. את פשוט מ ק ס י מ ה !!! שלך, אור.

יונית כתבה היום בפורום. תקראי את המכתב שלך, אריאל

שלום, אני הייתי רוצה לקבל הדרכה לגבי בני בן 6.5. בני נוהג לשטוף את ידיו בתדירות גבוהה אחרי פעולה (אכילה, שת, התלכלכות) ידיו יבשות ומחוספסות עם פצעים כתוצאה מכך. הוא לא אוהב ללכת על דשא. הוא מנסה להימנע מכך - לא אוהב את המגע. לא אוהב שאף אחד ישב לו על המיטה - יתכן שזה טבעי כחלק מריב עם אחים... האם עלי לדאוג מכך? ואם כן מה עלי לעשות? למי לפנות? או לעבוד על כך לבד הבבית וכיצד? עד היום לא הייתי מויטרדת מכך, אך קלינאית תקשורת, חברה קרובה, הפנתה את תשומת ליבי לכך. ולכן אני מבררת.

לורד שלום, אינני פסיכיאטר לילדים ונוער, כיום זו התמחות נפרדת כמו רפואה פנימית ורפואת ילדים. עם זאת נראה שהדברים שאת מתארת הם חמורים במידה כזו הדורשת אבחון. אפשר להגיע לאבחון אצל כל פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג ילדים. גם בקופות החולים וגם באופן פרטי. טוב שאת מודעת לדברים דר' גיורא הידש

אני נטלתי סרוקסט במשך כשנה וכעת כחצי שנה אינני נוטלת כל תרופה. בזמן האחרון אני חווה חרדות ודכאונות דבר שמקשה על תפקודי היום יומי אני שוקלת לחזור לסרוקסט אני רוצה לשאול על ההשפעות אם ישנם בין התרופה להריון / לעובר, עדיין אינני בהריון אך אני רוצה לחשוב בכיוון , האם ישנם סכנות כל שהם בנטילת התרופה בזמן ההריון ? אשמח לתשובה מהירה בתודה

לצביה שלום, כמובן שעדיף הריון בלי תרופות מאשר הריון עם תרופות ולא חשוב מאיזה סוג. כך גם עדיף הריון ללא חרדות מאשר חרדות. כלומר צריך לבחור בין שתי אפשרויות, מה הפחות גרועה.... כדאי כמובן להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. לפי ידיעותינו סרוקסט בטוח בהריון, אבל כדי לקבל אינפורמציה מעודכנת כדאי לשאול במכון הטרטולוגי בבית החולים הדסה שהם המעודכנים ביותר בנושא. דיון מפורט על סרוקסט והריון תוכלי למצוא בפורום, תכנסי ל"חפש" ותגיעי לדיון המפורט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר שלום, כזכור לך, בעיתי היא בעיית השינה. לצערי , הנושא שוב וחזר, גם לאחר הגברת המינון של אלטרול , אני לוקחת כבר 100 מ"ג לפני השינה וזה לא עוזר לי. ועל מנת להתמודד עם נדודי שינה, אני לוקחת 1 כדור נוקטורנו 3.75 מ"ג. הרופאה שלי המליצה לי להתמודד עם הבעיה באמצעות שילוב של אלטרול 100 מ"ג + 25 מ"ג של כדור בשם FAVOXIL ובמקביל גם טיפול פיסיכלוגי. (אני כבר סובלת כמעט שנה וחצי). מה אתה יודע על הכדור הזה ? ומה אתה חושב על הפתרון שלה לבעייתי ? אודה על התייחסותך נ.ב - לא הצלחתי למצוא את האינדיקס של התרופות בוואלה.

שלום, אני מתפלא שלא מצאת את התרופה באינדקס התרופות של וואלה, תנסי באינדקס של דוקטורס. באופן כללי פבוקסיל דומה לפרוזק ועובדת על אותו האתר במוח (SSRI). מקובל שתרופה זו מרגיעה יותר. יש הגיון מסויים בשילוב זה אבל מדוע אינך מעלה את הנוקטורנו ל 7.5? אני חושב שטיפול פסיכולוגי בהחלט מומלץ. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה על התשובה, לצערי לא מצאתי את האינדיקס התרופות של דוקטורס ושל וואלה. קבלתי היום תשובה מוואלה, כי הם הורידו את לקסיקון התרופות של וואלה, בגלל שהם הפסיקו את שיתוף הפעולה עם ספק התוכן שלהם. אז אודה לך או לכל אחד אחר שברשת, שיכול להפנות אותי לאתר שיש לו אינדיקס תרופות רצוי בעברית.(ומקור מהימן). לענינו , לי אין צורך להגדלת המינון של נוקטורנו, הוא מספיק לי במינון נמוך. אבל אתמול בלילה, ל קחת 6 מ"ג של מילטונין + 100 מ"ג אלטרול וזה עשה נפלאות , ישנתי כל הלילה כמו תינוקות.אני מקווה שהשילוב הזה יצליח גם הלילה, ואולי זה יהיה צעד קדימה לקראת שיפור מצב הפיזי והבריאותי. (רעיון לשילוב הזה, בא בחשבון לאחר שהתייעצתי עם הפסיכאטרית שלי). לגבי שיחות עם פסיכולוג, אני עדיין מתלבטת אם יש לי את הכוחות לעבור את הטיפול, וגם קצת קשה לנו מבחינה כלכלית. בכל מקרה, אני אעדכן אותך על גבי הרשת.

אני סובלת כבר שנים מדכאונות, חרדות, חשיבה כפייתית, שנאה עצמית וכו'. הייתי אך ורק פעם אחת אצל פסיכולוגית ( לפני כחצי שנה ), אבל השיקול הכספי מנע ממני מלהמשיך. אחרי אותה פעם שהייתי אצל הפסיכולוגית הרגשתי טוב מהבחינה שיכלתי לדבר על עצמי שעה שלמה, אבל לא הרגשתי שטיפול פסיכולוגי ממושך ממש יכול לעזור לי לפתור את הבעיות. שאלתי היא- האם אפשר לגשת לפסיכיאטר ללא צורך בהפניה מפסיכולוג, והאם הוא יכול לקבוע איזה טיפול נחוץ לי? אם זה אפשרי- איך עושים את זה? אני מעוניינת שזה יהיה באופן פרטי, היכן אוכל לקבל המלצות?

לג'ין שלום, אני שמח שהחלטת להתחיל בטיפול, ישנה אפשרות לעזור לך ואני מקווה שהטיפול יעזור. לטיפול פרטי אצל פסיכיאטר אין צורך להפניה של אף אחד, את יכולה להרים טלפון ולקבוע פגישה. אני מקווה שהפורום יעזור לך לקבל המלצות לפי אזור מגוריך. את הטיפולים אצל פסיכיאטר ופסיכולוג אפשר לקבל גם בקופות החולים, ישנו כמובן הבדל עצום בעלות, ובדרך כלל גם התור ארוך יותר.... חשוב שתהיי בטיפול מפני שטיפול עשוי לעזור לך! בהצלחה דר' גיורא הידש

הטיפול בקופת חולים זול בצורה משמעותית- לפסיכיאטר משלמים כמו לכל רופא מקצועי אחר, ולפסיכולוג אני משלמת כ-120 ש"ח לפגישה (בניגוד ל 200-300 שמשלמים פרטי).

אני בקשר עם יונית טלפונית ומצבה לא כל כך טוב אז חשבתי שנשרשר לה כאן הודעות תומכות אז קדימה חברים מקסימים, לשסן מותניים: יוניתי, אנחנו איתך תמיד ואת תעברי את זה יחד איתנו. את לא לבד אנא הגיבו פה להודעה וכיתבו ליונית איך יצאתם מהנפילה הגדולה............. אוהבת, אריאל

יונית היתרון שבדיכאון ( ומצטערת שזה נשמע כמו קלישאה) שלפעמים מביא אותנו לנקודות ככ נמוכות שמהן אפשר רק לעלות. ובתור מי שמגרדת את התחתית הרבה, אבל עדיין עם הראש למעלה , אני יודעת שלפעמים שנמצאים ב LOW יש צורך לשמוע איזשהו קול מהעולם ...... ורצוי חיובי . אז שיהיה לך המון חיובי .........

ליונית שלום, צר לי לשמוע שאינך חשה בטוב, אני מאחל לך שתחזרי להרגשתך הרגילה ואף יותר טוב מהר ככול הניתן. תוכלי ליצור אתי קשר בדוא"ל או באתר שלי. כמובן ללא תשלום. שיהיה רק טוב ובמהרה דר' גיורא הידש

היי חבר'ה! החלטנו לעשות מפגש בצ'ט בנענע כמו פעם. כולם מוזמנים, גם אנשים חדשים שעוד לא הכרנו! וכמובן - גם ד"ר הידש... היום בצ'ט הבסיסי של נענע בשעה 21:00! בחדר "אני חרד"! לא לשכוח! אני מקווה לראות שם את אייל, שגב, אריאל, קרן, לילי, נירה, אלמוג, גיא, מירב, שאול, לימור, ליבי, סתם חרדי :) וכל השאר.... יפעת.

אני שמחה שנענתם להצעה. אני אהיה שם!

שלום לכולם, שיהיה בהצלחה לכולנו. אני ניסיתי להכנס עכשיו אבל כנראה יש לי בעיה עם JAVA ולכן הממשק לא עלה לי. אני אנסה שוב יותר מאוחר אבל אני מקווה שאף אחד לא יקרא את הודעתי זו. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

האם מחלת נפש היא תורשתית?? במקרה בו האבא חולה בנפשו וזה בא לידי ביטוי בהתפרצויות,דמיונות ודיבור לא מציאותי וכו', אם הבן בן 27 ובינתיים אין לו שום שמץ של מחלה להיפך הוא חכם והכל בסדר איתו-האם יש סכנה שבעתיד הוא יכול לחלות גם??האבא לא חלה פתאום-תמיד הוא היה כזה.השאלה היא האם זה יכול לעבור לבן מתישהו או שההסתברות היא כמו של כל אדם?? תודה מראש, שיר

שלום שיר אני יודעת שזו לא מחלה תורשתית מכיוון שגם במשפחתי יש מצבים כאלה והדור השני לא חולה או חלה. אני מקווה שהבן לא יחלה בהצלחה ס.ג.

לשיר שלום, ישנן מחלות נפש שיש בהם מרכיב תורשתי וישנן כאלו שאין בהן מרכיב תורשתי, כמובן שלא בכולן ובטח שלא תמיד. קשה לענות על השאלה באופן כללי ללא אבחון מדויק. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, אני מטופלת כבר מעל שנה בסרוקסט ובמודל. השימוש בכדורים עזר לי רבות. אני ממש מחלקת את עצמי כטל שלפני הכדורים וטל שאחרי הכדורים. אני מרוצה אבל יחד עם זאת אני מרגישה קיפאון בחיי אני מרגישה שחיי עוברים לידי, אני לא מעוניינת להכיר אנשים חדשים (יש לציין שהתחלתי השנה ללמוד לתואר) אין לי משיכה לבנים, שכן החשק המיני שלי ירד. אני מרגישה שהכל עובר לידי, אני לא מצליחה לבכות, אני קרה ואפאתית לכל מה שקורה סביבי. זה אולי ישמע מוזר אבל חסר לי הפורקן הזה של הבכי והכעסים, הזעם והדיכאון. כאילו שאני מונעת מכח האנרציה ולא מהרצונות שלי לחיות. מצד שני אני לא רואה את עצמי חיה בלי הכדורים שהם "האויר לנשימה" שלי. אני מרגישה שאני נמצאת במצב שאני לא יכולה לנצח.... אשמח לשמוע את עצתכם "חברי" למצב לצד העצה המקצועית. בברכת יום טוב...

גם אני טופלתי בסרוקסט לפני כשלוש שנים למשך כשנה,פחדתי להפסיק את הכדורים ,אבל כמו בכל דבר בחיים- זה תהליך. בחודש האחרון התחלתי שוב טיפול בכדורים לאחר שהחרדה חזרה-אבל לחיות שנתיים בלי הכדורים זה גם היה משהו.למרות שהחשש שלי התקיים והחרדות חזרו אחרי שנתיים אני נחוש להפטר מהם שוב. פעם אחת עשיתי זאת ואפשר גם הפעם גם. לא לותר!!! לדעתי הקפאון נובע מהפחד איך לחיות בלי כדורים אבל אל תשכחי שעם או בלי כדורים אל לנו לחיות רק את הפחד אלא את החיים עצמם. בהצלחה.

הי טל התחושות שתיארת יכולים להיות הסימפטום של הדיכאון עצמו ולווא דווקא תופעת לוואי של הכדור. ניתוק, חסר חשק מיני וחוסר יכולת לפתח קשרים חברתיים מאוד מתאימים לתיאור קלאסי של דיכאון. אני חושבת שמעבר לכדורים אולי כדאי לשקול פסיכותרפיה שיכולה לשפר את אותם תחושות בהצלחה

היי טל, על פי הידע שרכשתי בנושא(כמובן תקחי את זה בפרופורציה המתאימה כי אני לא מקצועית),אני יודעת שכדורים לא אמורים לגרום לתופעות שסיפרת אלא להיפך-הם אמורים לפתור אותן.לכן או שצריך לחכות עוד זמן ולבדוק מה קורה או שהכדורים לא מתאימים לך. בכל מקרה תזכרי-אין כדור שלא יפתור בעיות של דיכאון וחרדה.יש כדור פחות אפקטיבי או פחות מתאים לאדם מסויים אבל יש היצע כלכך גדול בשוק וצריך רק למצוא את התרופה שלך ספציפי היא תתאים. אני בטוחה שבהמשך תרגישי הרבה יותר טוב. בהצלחה, אור.

היי טל, אני מכירה את מה שעובר עליך, חשתי את אותן תחושות בשלב כלשהו, יותר נכון לא חשתי כמעט דבר, מעין קפאון, אדישות, ואני חושבת שזו תופעת לואי של התרופות. אצלי התופעות חלפו כמעט לגמרי כשהפחתתי את המינון של הסרוקסאט. הכל הפיך. אל תדאגי, אני מאמינה שכל מה שהרגשת קודם ללקיחת התרופות, יחזור אליך, חוץ מהדכאון והחרדות כמובן....הרי אישיותך לא משתנה, זו תקופה של החלמה ואת צריכה לגייס את כל הכוחות הנפשיים שלך כדי להרגיש טוב יותר. בעניין הבנים - המשיכה אליהם חוזרת עם הירידה במינון:-)))) תתיעצי עם הפסיכיאטר שלך אולי את יכולה להפחית בכמות הכדורים. תרגישי טוב!

לטל שלום, תודה על השאלה ואת רואה שהיא חשובה מאוד ומעסיקה אנשים רבים. מה שקשור בנפש בדרך כלל מורכב וישנה יותר מתשובה אחת נכונה. אני חושב שכל התשובות שנכתבו הן חשובות ואני מצטרף לכל מה שנאמר. תודה לכולם דר' גיורא הידש

לדר שלום. יש לי שתי שאלות: 1. אני בתקופה ארוכה של דיכאון בינוני. ביקשתי פרוזאק והרופא הסכים ונתן לי מירשם. בתופעות לואי ראיתי שעלול לגרום לחרדה. כיוון שיש לי היסטוריה של התקפי חרדה נבהלתי. מה הסיכון שאכן תופעת לואי זו תופיע? מה המינון המומלץ להתחלה ולהמשך? והאם אחרי כמה חודשים אפשר להפסיק טיפול. במקביל אני בטיפול של שיחות. 2. האם מחשבות אובססיביות על האקס נחשבות ל-OCD והאם הפרוזאק יכול לעזור גם לתופעה הזו. תודה מראש

לשירי שלום, אני חושב שכדאי לנסות ולראות כיצד הפרוזק משפיע עלייך ולא לעסוק בנושא באופן תיאורטי. תופעות לוואי קיימות אבל בדרך כלל הן מופיעות בשכיחות נמוכה ובטח לא אצל כולם לכן חייבים לראות מה יקרה אצלך.... הפרוזק עשוי לעזור לך, המינון המומלץ הוא 20 מג', כדור אחד ביום, ואחרי מספר חודשים תוכלי להפסיק את הטיפול. בדרך כלל בתחילת הטיפול אני מתחייב למשך טיפול של פחות משנה, שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

I would appreciate your comments on respiradel causing permanent brain damage in the form of tardive syndrome-Tardive Dykinesia. Here is the link where the debate on meds for kids took place. http://www.explosivekids.org/dcforum/DCForumID3/155.html Thank you in advance David

http://www.breggin.com/6_7million.html

לדוד ודור שלום, איני מבין מה החידוש, התופעה של טרדיב דיסקינזיה מוכרת שנים רבות בפסיכיאטריה עם התרופות הנאורולפטיות הישנות וגם עם רספרידל למרות שרספרידל גורמת לכך פחות מהתרופות מהדור הישן. לא בדקתי אבל אני בטוח שאזהרה על כך מופיעה בעלון של התרופה... באופן ענייני מדובר בתופעת לוואי חמורה, במידה ומפסיקים את הטיפול בסמוך להופעתה היא חולפת, אם מחכים המצב נעשה סבוך יותר ולעתים היא נשארת. רפואה זה דבר מסובך, לעתים הטיפול בטרדיב דיסקינזיה הוא ברספרידל.... בכל אופן מדובר בתופעת לוואי חמורה המופיעה מאוחר בטיפול ולא מיד בהתחלה ולכן צריכים לשים לב. כמו בכל טיפול רפואי חייבים לבדוק את היתרונות והסכנות בכל טיפול ואת הסכנות של תופעות לוואי. לכל טיפול רפואי ישנן סכנות ותופעות לוואי, כך גם לניתוח הפשוט ביותר ובכל זאת ממשיכים לנתח. טוב שהבאת נושא חשוב זה למודעות. תודה, ושיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני בת 27 ומטופלת מזה כחושד וחצי בתרופה modicate עקב התקף פסיכוטי ראשון עם תסמינים חיוביים, ובדקינט להחלשת תופעות הלוואי. עדיין יש לי תופעות לוואי של חולשה כללית ולחץ דם נמוך שמפריעים לי לתפקד, כמו גם שינה מאוד שיטחית ולא עמוקה. שמעתי על תרופה בשם גאודון (-שם גינרי ziprasidone) ששייכת לדור החדש של התרופות ונאמר לי עליה שיש לה פחות תופעות לוואי. שאלתי היא מה ההבדל בין התרופות, האם לא עדיף לטפל בתרופה חדישה יותר שתופעות הלוואי בה פחותות, ובכלל הייתי שמחה להסבר לגבי גאודון ומודיקט ופעילותם במח.

מצטרף לבקשה - אבקש מידע על הגאודון. תודה. א.

שלום, מידע על הגאודון אפשר לקבל בכל אינדקס תרופות או באתר שלי www.icallisrael.co.il תקראו את ההודעה למעלה לגבי טרדיב דיסקינזיה ותבינו את החשיבות של הטיפול בתרופות נוגדות הפסיכוזה החדשות (א-טיפיות) לעומת התרופות הישנות יותר. התרופות הישנות גורמות בשכיחות גבוהה יותר לטרדיב דיסקינזיה. התרופות ששיכות לקבוצת הא-טיפיות החדשות הן זיפרקסה ורספרידל שנמצאות בקופות החולים. גאודון וסרוקוול אשר נמצאות בחלק מהקופות. לצערי רק תרופות ישנות מופיעות בצורה של זריקות פעם בחודש וזה ללא ספק יתרון. התרופות החדשות קיימות רק בצורה של כדורים שצריך ליטול כל יום. בברכה דר' גיורא הידש

היי מה קורה ? מזמן לא ביקרתי פה,וגם כשביקרתי זה היה למעט זמן. אני מקווה שהמצב אצליך השתפר.אני זוכרת שלאחרונה לא הרגשת כל כך טוב.גם אצלי לא הכי טוב,אבל אין מה לעשות,צריך להמשיך ולנסות להשתלט על החרדה ולא להיפך. מה שלום יונית?אור?ושרונה?????????? תמסרי ד"ש. שגב

אני שמחה לשמוע ממך. אני הרבה יותר טוב וין מה להשוות למה שהיה לי לפני כמה שבועות. כנראה שבאמת לא הייתי צריכה לרדת במינון הרמרון שלי וכשיגע הזמן הוא יגיע. בנתיים גם ריח האביב מביא אופטימיות חדשה ושמחת חיים שכבר הרבה זמן לא הייתה לי. אני מקווה שזה ישאר כך. מה איתך? למה לא טוב? שתדעי שאני פה תמיד אם תרצי לדבר. אני מקווה שהשבוע הבא עלינו לטובה יביא איתו רק בריאות פיזית ונפשית ושיפור בכל התחומים שלך, אריאל

למקסימות, מזג האוויר נעים ביותר, שיהיה לכולנו שבוע טוב הידש

נעלם השרשור ובטח לא שמת לב שכתבתי לך אז הנה הוא - http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=89021&t=88503 נשיקות וחיבוקים, יפעת

היי אמת,לא שמתי לב שכתבת לי. התגעגעתי מאוד מאוד מאוד..אלייך ואל לימורי שלי-גם.מה שלומה?תמסרי לה את אהבתי. אני מרגישה בסדר רוב הזמן.לפעמים האיכ סה (חרדה)משגעת אותי אבל אני מתחילה להשלים שכניראה לא תעזוב אותי. בקשר לחתונה שלך ושל החתיך שלך אז ככה, לא זוכרת שקיבלתי הזמנה עם תאריך. שימלה אין סיכוי שאקנה אבל לבוא ברגל-הבטחתי.מהצפון עד לירושליים-חתיכת דרךךךךךךךךך אולי ככה אוריד את הקילוגרמים שנוספו לי בגלל הסרוקסאט. מיתגעגעת אלייך מתוקה. בואי ניפגש עם החברה בצ'ט ולו רק פעם אחת. מה דעתך? שגב

היי מתוקה, גם אני מאוד התגעגעתי אליך וגם אייל ולימים ההם.... (מי שישמע יחשוב שזה היה לפני 70 שנה...) אולי באמת רק אם תשלימי עם החרדה ותתיידדי איתה היא תעלם.... רק מי רוצה ידידים כאלה?! נכון התאריך הסופי של החתונה טרם נקבע אבל על כך תבוא הודעה בהמשך.... ומסתבר שגם אני צריכה להוריד כמה קילוגרמים, אולי בגלל הסרוקסט ואולי סתם כי אני זוללת.... מתאים לי מאוד להיפגש עם כולם ערב אחד בצ'ט לזכר הימים ההם. רק תגידו יום ושעה ואני שם! :) אני אדאג שגם אייל ולימי ושאול ומירב יגיעו.... שכחתי מישהו/י? שיהיה לך יום נפלא ומתוק, יפעת.

שלום שאלתי היא האם אנחנו יכולים לשלוט ברגשות ובמחשבות שלנו ואם להיות יותר דייקנית אז האם ברגע שאני מרגישה פחות טוב מבחינה נפשית ויש לי מועקה ואני דואגת ולחוצה ועוד יותר נלחצת מאותה תחושה האם אני יכולה להגיד לעצמי ש"הכל יהיה בסדר והתחושה עוד מעט תעלם ושזה רק עיניין זמני "וכל הזמן לשנן זאת, האם זה יכול לעזור לבעיות נפשיות?אודה על התשובה מזל

הי מזל עבודה ושיכנוע עצמי בהחלט עוזר בזמן חרדה ואת זה אני אומרת מתוך נסיון. אומנם זה מצריך הרבה מאוד אנרגיות כשאתה נמצא בתוך התקף להגיד לעצמך שזה יעבור ושיהיה בסדר אבל בסופו של דבר השיכנוע העצמי הזה עובד גם אם בהתחלה אומרים זאת כמו פטפון שבור וכלל לא מאמינים לכך. חשבי על זה בכיוון השני, כמו שאמרת אם אתה לא עובד על עצמך להירגע אז אתה רק נשאב פנימה ונכנס למעגל שקשה לצאת ממנו של חרדה ופחד מהחרדה שמגביר את החרדה וחוזר חלילה. אני חושבת שהדבר הראשון במעלה מעל התרופות והשיחות עם טוביי הרופאים הוא שיכנוע עצמי. בנאדם קודם כל צריך לדעת איך לעזור לעצמו ואיזה שיטות יעילות בשבילו וכמו שאומרים " אם אין אני לי מי לי....". זה תהליך וזה גוזל הרבה כוחות וישנם הרבה נפילות ותיסכול בדרך אך זה עובד! בהצלחה

למזל ואריאל שלום, תודה על השאלה החשובה ובאמת הייתי רוצה להסביר מעט את הדברים ולהרחיב. יש קשר בין מחשבות ורגשות, הרגשות קובעות את המחשבות ומחשבות משפיעות על הרגשות. אדם הנמצא בדיכאון גם המחשבות שלו יותר שחורות, הרגש צובע את המחשבות. כאשר אדם בבדיכאון (או בחרדה או כל רגש אחר, הדיכאון זו רק דוגמא), המחשבות הולכות לכיוון ששום דבר לא יעזור, הדמוי העצמי יורד, הבטחון העצמי נפגע וכך הלאה. ולהיפך, כאשר חושבים שלא נצליח והמצב לא טוב אז כמובן גם מרגישים רע בדיכאון וחרדה. הדיכאון הוא כמו משקפיים כהות, המציאות היא אותה מציאות אבל כאשר אנחנו לובשים משקפיים כהות אנו רואים את הדברים פחות צבעוניים ולעתים גם אפור ושחור. הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על הקשר הזה. כמו שבאופן טבעי הדיכאון משנה את המחשבות, המחשבות עשויות לשנות את ההרגשה. לפחות יש להפסיק את המחשבות שאינן נכונות. בחרדה מחשבות שבטוח שיהיה התקף נוסף, אני לא יכול/ה לצאת החוצה כי בחוץ ישנם דברים נוראיים וכך הלאה. בדרך כלל עדיף במקום לשנות את המחשבות לנסות לשנות בדימויים. כוחו של הדימוי חזק יותר בהשפעתו מאשר הכוח של המחשבה ההגיונית. כך מדברים על דמיון מודרך ועל חשיבה חיובית שכולם משנים את ההרגשה. אני מקווה שדברים חשובים אלו ברורים יותר. שבוע טוב והרבה מחשבות חיוביות (שאפשר לקרוא להם גם חית, חתים - חזוקים חיוביים). הידש

היי שירה נדמה לי שאת היית זו שכתבת שהגעת למצב של עומס יתר בחדר כושר ושאת נמרצת בעקבות השימוש בכדור פסיכיאטרי. תוכלי לומר איזה כדור את נוטלת ולאחר כמה זמן התחלת לחוש שינויים רציניים לטובה? תודה רבה נעמה

אבל לפני שהתחיל לי הדיכאון אז מאוד אהבתי לעשות ספורט ואני עוסקת בכך בצורה חובבנית אך מושקעת כבר שנים. בגלל הדיכאון, אבדה לי המוטיבציה, מאוד שמנתי ולכן גם התביישתי להיות בחברת אנשים ולצאת מהבית, ישנתי המון והייתי כל הזמן עייפה ולכן לא עסקתי בפעילות גופנית בכלל כשנה וחצי. כהתחלתי לקחת ציפראמיל, ומצב הרוח שלי השתפר, גם חזרה לי המוטיבציה להתעמל, ובגלל הרצון העז להוריד את ה-17 קילו שעליתי, עשיתי המון ספורט. אני משערת שאם לא הייתי אוהבת לעשות ספורט עוד לפני הדיכאון , הטיפול לא היה ממציא לי חשק. להגיע לאימון יתר זה מאוד לא נעים, זה קצת כמו שפעת. חייבים מנוחה מוחלטת כ-5 ימים ואז לחזור לפעילות בהדרגה עד שלאחר שבועיים חוזרים לרמת הפעילות הקודמת. זה לקחת צעד קדימה ושניים אחורה, ולטווח ארוך יכול לגרום לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים שכן הגוף נמצא במצב של תשישות. אני חייבת לציין שטיפול נגד דיכאון יכול לפעמים להגביר את התיאבון כך שזה שאני עושה הרבה ספורט ויש לי אנרגיה זה לא המצאה של הכדור, אלא פשוט חזרתי לעצמי. אני מקווה שעניתי לך.

היי אני שמחה שענית לי. ברור שאני לא רוצה להגיע למאמץ יתר... אבל גם אין לי סיכון כזה. אני כזאת עצלה בעניינים האלה של ספורט ותנועה שזה ממש מציק כבר... בכל מקרה שכחת לכתוב לי את הנתון החשוב ביותר- תוך כמה זמן מתחילת הטיפול התרופתי התחלת לחזור לשיא של חיוניותך? חודש? שלושה? והאם היו לך תופעות לוואי מעיקות כמו בחילות וכ...? מקווה שגם אני אחזור לעצמי, כי גם לי היו הסימפטומים שלך- עלייה במשקל וחוסר רצון לצאת מהמיטה במשך חודשים. נעמה

היי מתוקה, אני בסדר,ואפילו יותר מזה-בשלושה ימים האחרונים לא היתה לי בכלל חרדה ואפילו לא חשבתי על זה.(חזון אחרית הימים)... נראה לי שאני בקרוב יהיה בחרדה כי אין לי חרדה ומרוב שאני כבר התרגלתי לחיות בצל החרדה זה פשוט מוזר לי שאני מרגישה טוב.. אבל אני לא "דואגת" כי בקרוב אני מניחה שהכל יחזור...הרי לא הגיוני שזה יעבור לכל החיים..תמיד מגיעה תזכורת.. בינתיים אני מנצלת את הזמן להנות ולהספיק כמה שיותר לפני שהתקופות הרעות יחזרו.. מה איתך?אני מקווה שהכל בסדר אצלך.באמת מגיע לך לחיות הכי טוב שרק אפשר. תעדכני, אור.

הי אורוש' אני מבינה לחלוטין את תחושת המוזרות שלנו כשאנו מרגישות טוב כי כמו שאמרת : כבר כל כך היתרגלנו לההיפך שכשפתאום שטוב לנו אנו סופרות את הדקות עד ההתקף הבא ( בכוונה היפרזתי) או מתקשות להכיל את כל הטוב הזה. נסי להמנע ממחשבה על ההתקף הבא כי זה באיזה שהוא מקום כמו נבואה שמגשימה את עצמה. תהני מהימים הטובים בלי לחשוב על המחר ופשוט קבלי אותם. גם אצלי השבוע האחרון היה די טוב. היו כמה ימים עם מצב רוח ירוד יותר אבל אין מה להשוות למה שהיה לי בעבר. אני חושבת שגם לתחילתו של האביב יש יד פה. אני מרגישה יותר אופטימית וחייה ובחורף אני ממש נכנסת לדיכאון ( אני מאותם אנשים שמושפעים מאוד ממזג- האוויר). סכ"ה אני מרוצה והלוואי שכולנו נרגיש רק טוב אוהבת, אריאל

בחור בן 21 מהמרכז שמחפש קבוצת תמיכה פרטית או קבוצות תמיכה פרטיות לחולי סכיזופרניה

לאבי שלום, איני מכיר קבוצות תמיכה פרטיות. תנסה להכנס לאתר של "התמודדות" או "קולות" VOICES ברשת, אני מאמין שהם יוכלו לעזור לך יותר. כדאי לנסות להתקשר לעמותת "אנוש", מערכת שאינה פרטית אבל זו עמותה שהקימו אותה הורים לחולי סכיזופרניה. מקווה שעזרתי ושבת שלום דר' גיורא הידש

זוהי הודעה רצינית. אני סובל מבעיות נפשיות חשוכות מרפא.(הן טיפול פסיכולוגי של שנים, וטיפול תרופתי לא הועילו לי). הייתי מעוניין לעבור לובוטומיה. ידועות לי כל ההשלכות של הניתוח. מקווה שתעזרו לי- איני יכול לסבול יותר, ולצערי, אף לא מסוגל לשים קץ לחיי. תודה, ערן.

לערן שלום, אכן זהו צעד קיצוני, במשך מספר שנים היו מספר ניסיונות טיפוליים בטיפול קשה זה, לי לא ידוע שעדיין מבצעים אותו היום. אולי כדאי להתייעץ עם נוירוכירורג. עם זאת לא כדאי להרים ידיים, ישנן תרופות חדשות רבות לטיפול בסכיזופרניה, חלקן הגיע לארץ וחלקן עדיין לא הגיעו לארץ מסיבות שונות ויש להן הצלחה בארצות הברית. ההתקדמות בטיפולים בפסיכיאטרייה בשנים האחרונות היא מהירה מאוד. בכל אופן, אשמח לעזור אם יהיו לך שאלות נוספות וכאשר תוסיף פרטים על מחלתך ומצבך. תשמור על קשר דר' גיורא הידש

תודה על תגובתך דוקטור. באמת אנסה לפנות לנוירוכירוג. דרך אגב, אני לא סובל מסכיזופרניה.

שתהיה לכם שבת נפלאה, שקטה ומהנה שלכם, אריאל

שבת שלום גם לך וסופשבוע נפלא! אני מידי פעם קופצת לכאן כדי לראות מה שלומך ואני מקווה שהכל בסדר! שיהיה לך רק טוב בחיים.... וגם לשאר החברים פה! שבת שלום לכולם ולד"ר הידש גם! :)

שבת שלום לכולם, אני קורא כעת את הספר "עדין" מאת סמואל שם, איני מתלהב יותר מדי מהספר למרות שהרעיון טוב. בכל אופן הוא הזכיר לי משפט ישן ונכון "אין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו" שבת שלום ותודה לכולם הידש

יפעת המקסימה אני מקווה " שתקפצי" יותר לפה. כולנו רוצים לראות אותך פה יותר שבת מקסימה........

שלום. אני נוטל זיפרקסה 5 מל ומעוניין להפסיק לקחת אותה עכב השמנה ודיכאון. האים יש סכנה באי לקיחת התרופה? תודה מראש.

כן. אל תפסיק ללא אישור רופא.

לקרלוס שלום, בהחלט קיימת סכנה, הסכנה היא שהסימפטומים והמצב שבגללם אתה נוטל את הזיפרקסה יחזרו. הייתי מייעץ לחזור אל הרופא המטפל ולבקש תרופה שתפעל כמו הזיפרקסה והיא אינה גורמת להשמנה. קיימות תרופות כאלו בארץ, הרספרידל והגאודון. שבת שלום דר' גיורא הידש

לדר שלום, אני בחור צעיר, שלצערי סובל מהפרעת חרדה, יש לי חשש שהפרעה זו תתפתח למחלות נפש למיניהן, אני מפחד שזה אולי יתחיל לי מהפרעות החרדה ויתפתח לדברים קשים יותר, מה אתה אומר בעניין? תודה,

לכל מחלת נפש או הפרעה יש את המנגנון הפיזיולוגי שדי ייחודי לה. חרדה לפעמים גוררת דיכאון כי יש תחושות רעות כתוצאה ממצבי החרדה מאיך שהם משפיעים על מהלך החיים. גם ההיפך יכול להיות. גם הטיפול לכל הפרעה הוא שונה- למי שיש דיכאון לא יתנו תרופה לטיפול בסכיזופרניה, ולמי שיש הפרעה דו קוטבית לא ייתנו טיפול נגד חרדה. מה שאומר לדעתי (ויתקן ותימאוחר יותר ד"ר הידש) לאין קשר, וחרדה לא יכולה "לגרום" להפרעה אחרת. אם אתה חושש מכך יהיה טוב מאוד אם תוכל לשוחח על כך עם הפסיכיאטר שמטפל בך או עם הפסיכולוג (אם יש).

שלום, התשובה לשאלתך פשוטה, חרדה אינה גורמת למחלות נפש אחרות. אם אובחנת כסובל מהפרעת חרדה אז אפשר "להסתפק בזה", לא צריך תוספות. אני מניח ששאלתך מקורה בחרדה ולא בדברים אחרים. לכן אני חושב שאסתפק בתשובה פשוטה, ואפשר להרגע שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום האם ישנו טיפול תרופתי להתמכרות לאינטרנט? אני כבר נוטלת פריזמה ופרפאנן במינונים נמוכים. האם הגדלת המינון תוכל לסייע לי או כדאי להוסיף/לעבור לתרופה אחרת. תודה מראש

לאיילה שלום, אילו היה טיפול להתמכרות לאינטרנט אני הייתי הראשון ליטול אותו.... אני חושב שישנם עוד כמה אנשים שעומדים בתור. בכול אופן זו התמכרות "זולה", לא עולה כל כך הרבה כסף כמו סמים, אלכוהול והימורים שהם הרבה יותר יקרים. מעט ברצינות, אף התמכרות אינה טוב, איני בטוח שמדובר על התמכרות, אם תסעי לחו"ל אז האינטרנט לא כל כך יחסר לך... בכל אופן אפשר לברר בפסיכותרפיה את משמעות השימוש הממושך באינטרנט עבורך ואם את רוצה להפחית אז תוכלי להעזר בפסיכותרפיה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש דרך לכפות על חולה שחרד מקבלת תרופות, טיפול מרפאתי כפוי? ניסיתי בכל דרך, לשכנע החולה לשתף פעולה, ולצערי, אין סיכוי לשיתוף פעולה שכזה מצד החולה. מדובר בחולה מאד אינטיליגנטי, שמאבד את כישוריו, ונראה לי שאם לא יקבל טיפול בהקדם, כבר לא יהיה את מי להציל.

הי יעל אין יכולת והכי חשוב טעם לכפות על בנאדם מבוגר טיפול אלה במקרים בהם הוא מהווה סכנה לציבור ולעצמו. אין טעם משום שאם החולה לא רוצה לעזור לעצמו אף אחד לא יוכל לעזור לו ותהיה התרופה הכי טובה שתהיה. אפשר להסביר לו שוב את היתרונות בטיפול, לנסות לשמוע ממנו ממה הוא חושש ומדוע הוא מסרב ולנסות להסביר לו על חשיבות הטיפול והאופציות שעומדות בפניו בהצלחה

יעל שלום לפי סעיף 15 לחוק לטיפול בחולי נפש רשאי בית המשפט לצוות על טיפול מרפאתי כפוי למי שלא נמצא כשיר לעמוד לדין. הועדה הפסיכיאטרית המחוזית אמורה כל חצי שנה להאריך את תוקף הצו. אני לא יודע אם האיש שאת מדברת עליו הוא חולה שעקב מחלתו פגום במידה ניכרת כושר שיפוטו ופגומה במידה ניכרת יכולתו לביקורת המציאות. גם נושא המסוכנות צריך להילקח בחשבון.

ליעל שלום, אכן שאלה קשה וכואבת, קשה לראות אדם שאינו מטפל בעצמו כאשר אנו יודעים ורואים שהטיפול עוזר לו. קיימת אפשרות לטיפול מרפאתי כפוי אבל חייבים להתקיים שני תנאים: האדם חייב להיות במצב פסיכוטי, כלומר שיפוט המציאות פגום. והתנאי השני שהוא עלול להיות מסוכן לעצמו ולאחרים. כדי לבדוק האם שני התנאים מתקיימים אצל האדם המסויים שאת כותבת עליו אפשר להתייעץ עם הפסיכיאטר המחוזי באזור מגוריך. באופן כללי, כיום החברה החליטה להעדיף את הרצון של הפרט וחופש הפרט על אפשרות של עזרה לאדם בכפיה. לכן גם אדם שהוא במאניה-בפעילות יתר, יש לו מצב רוח טוב, שיפוט המציאות שלו פגום ביותר והוא אינו מסוכן לאף אחד, הוא לא יגיע לטיפול ואשפוז. ואם אדם זה יחלק לעניים את כל החסכונות של משפחתו אז אף אחד לא יכול למנוע זאת ממנו.... כיום זה המצב וישנם אנשים שנפגעים מכך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם חרדה קשה וכרונית היא תופעה אופיינית בהפרעה דו-קוטבית (בין היתר)? תודה.

אני לא סובל מחרדות ומאובחן כבי פולרי

לאיריס שלום, חרדה יכולה להיות הפרעה מוגדרת כמו הפרעת חרדה כללית, או שיכולה להיות סמפטום של הפרעה אחרת. גם בהפרעה בי פולרית תתכן חרדה למרות שחרדה בעוצמה גבוהה אינה שכיחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום יש לי אח שהיה נשוי (במגזר החרדי)ולאחר גירושיו ולפי התנהגותו אושפז ואובחן כחולה במאניה דיפרסיה מאז עברו כשנתיים וחצי ופעם בשנה בערך בתקופה זו הוא לא מרגיש טוב ומתאשפז ובמשך השנה כאשר הוא לוקח תרופות הוא כאילו בריא לגמרי. הבעיה היא ששאין לו מסגרת כי מי שיוצא ממגזר החרדי אין לו מקצוע .שאלתי היא האם עם הזמן יהיה שיפור או שיצטרך להתאשפז פעם בתקופה? מצד שני המשפחה לא יודעת איך להתמודד ורציתי לדעת האם זה תורשתי .לפני שהתחיל כל הסיפור רציתי להכנס להריון ועכשיו אני פוחדת לתשובתך אודה

תשובה שלי בפורום אחר http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/object&id=7854541

ליעל שלום, אחיך זקוק למסגרת טיפולית ותמכתית. הטיפול המייצב והמונע הוא הדבר החשוב ביותר למאניה דפרסיה או הפרעה בי פולרית בשמה המודרני. ישנן תרופות שהן מייצבות מצב רוח ותפקידן הוא למנוע את פעילות היתר והאשפוזים. חשובה גם העבודה והמסגרת. יתכן מאוד שאחיך יכול לתבוע נכות מהמוסד לביטוח לאומי ואם הוא יוכר על ידי הבטוח הלאומי הוא יוכל להשתתף בתוכנית שיקום של לימוד מקצוע ועבודה. המסגרת תועיל גם מהבחינה הכלכלית וגם מהבחינה הנפשית. קיים מרכיב תורשתי בהפרעה בי-פולרית. כדי לקבוע את הסיכון אצלך או אצל התינוק העשוי להוולד יש לצייר את כל עץ המשפחה כאשר את אומרת שקרוב מדרגה ראשונה-אח חולה. אל תשכחי שאחיך שנותק ממשפחתו והחברה בה הוא חי זקוק לתמיכה וחום רבים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום דוקטור יש לי בעיה של חרדה חברתית (אני כמעט בטוח) יש לי שאלה ... השאלה היא : אני לא רוצה שכל המשפחה שלי תידע כי אז כל העולם יידע על זה.... אז אני רוצה לדעת : א) אם אפשרי לקנות תרופה עם מרשם רופא בעצמי בלי שההורים ידעו ? ב) האם מוכרים תרופה כזאת ? כי אמרו לי שכן ושהיא עוזרת לכמה שעות ..... אני מאוד ישמח אתה לא מתאר לעצמך מה זה כמה שעות של שקט נפשי... אשמח מאוד אם תענה בהקדם.... בתודה - יוסי .

ליוסי שלום, אני חושב שאתה יכול לגשת לרופא המשפחה גם ללא עזרת הוריך (אני מקווה שהגיל שלך מאפשר), ואז לקבל מרשם לתרופות. כדאי מאוד להזכיר לרופא המשפחה את דאגתך והרצון שהדברים לא יוודעו. הדבר החשוב ביותר הוא אבחון נכון ולכן כדאי לפנות לרופא המשפחה כדי שיפנה לפסיכיאטר, האבחון הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר לפני הטיפול. אני חושב שגם החשש שלך שהוריך ידעו הוא מוגזם וכדאי לנסות לשתף את אמך או את אביך שהם עשויים לעזור לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

כן אבל הרופא מכיר את ההורים שלי ... הוא יוכל לספר להם ... נניח שביקשתי ממנו שלא יספר והוא לא יספר יש לי 2 שאלות 1) למה צריך פסיכיאטר ? זה עד כדי כך קשה ? 2) אני לא רוצה שזה יהיה רשום בתיק שלי שהמשפחה לא תידע.. אפשרי ?

לרונן שלום, לא רק שיכול אלא הדברים די שכיחים. שכיח שאדם הנמצא במתח או חרדה מתחיל לחוש בסימפטומים של מחלות גופניות שונות והפחד מהתקף לב בזמן מתח הוא דבר שכיח. הקושי העקרי כמובן הוא להבדיל בין גורם נפשי ובין סיבה גופנית. שיהיה רק טוב והרבה בריאות דר' גיורא הידש

השאלה שלי אולי תשמע היתולית אבל אני מבטיחה שהיא לגמרי רצינית ומבקשת התיחסות ותשובה רציניות. ושאלתי היא כזו, בהתחשב בעובדה שהמדע גילה היום שניתן לשנות הרגשה והתנהגות על ידי מתן כימיקלים שונים ובכך לעזור למגוון בעיות כמו הרגשת עצב, חרדה ואולי עוד, האם יש כימיקל כזה לעצלות? אני שואלת בשיא הרצינות מכיון שזו בעיה רצינית אצלי. כלומר, הגעתי להשגים גבוהים בחיי לא בגלל שהשקעתי אלא בגלל שלמזלי ניחנתי בתפיסה מצוינת, אך ברגע שנדרשתי להשקיע העצלות גברה ולכן כל תחומי הלימודים אותם סיימתי בהצטיינות נשארו על התעודות ואילו ליישמם? באופן בינוני ומטה. אני עצלנית נוראה ואיומה והדבר מתבטא גם במטלות טריוויאליות ביום יום: מתעצלת לסדר, מתעצלת לעשות דברים שונים, ולא, אני לא בדיכאון אני פשוט עצלנית. האם ידוע על תרופה מסויימת שאולי טובה להפרעה נפשית אחרת אשר מגבירה את המוטיבציה וההנעה? בסתכלי לאחור אני נמלאת גועל נפש מעצמי ומהפוטנציאל שהתבזבז שנים ארוכות כל כך. עזרו.

ל"עצלנית" שלום, כנראה זה נכון שיש לך פוטנציאל גבוהה אולם ההשגים ביומיום ובחיים נמוכים מהפוטנציאל. עם זאת האדם הוא סקרן מטבעו ואיני מוכן לקבל את ההגדרה עצלנית כפשוטה. הייתי בודק מה מסתתר מאחוריה, תתכן הפרעת קשב שלא אובחנה, כמובן דיכאון, חוסר ביטחון עצמי, קשיים ביחסים חברתיים ועוד דברים רבים. הייתי ממליץ קודם כל אבחון מקיף לפני שתגדירי עצמך כעצלנית ללא שום סיבה. אני מקווה שעניתי לשאלתך דר' גיורא הידש

שלום רב. אני חולה בסכיזופרניה , לא בהריון ורציתי לדעת לידע כללי איזה בעיות עלולות להתרחש אחרי הלידה אצל חולות סכיזופרניה? אני שואלת כי ענית לי שבאופן כללי בסכיזופרניה בהריון מרגישים בטוב והסיכון והבעיות מתחילות דווקא אחרי הלידה ולא פירטת באיזה סיכון מדובר - שהילד נעשה חולה ? שאני יותר חולה אחרי לידה ואם כן למה ?

לעדי שלום, הסיכון הוא בהחמרה במצב הנפשי אחרי הלידה, יתכן דיכאון אחרי לידה או מצב פסיכוטי אחרי הלידה. בדרך כלל אחרי הלידה מופיעים תופעות אשר היו לך בעבר והם מבשרים את ההרעה במצב הנפשי, תופעות כאלו בחומרה רבה יותר צפויות אחרי הלידה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום אני סובל מטנטון באזניים וירידה בשמיעה כתוצאה מחבלה בצבא. הצבא הכיר בנכות מהטנטון+שמיעה. לאחר תקופה התחלתי לסבול מחוסר שינה ,חוסר שקט וחוסר רכוז והפסיכיאטר מתן לי וובן , רסיטל וזודורום בצבא לא הכירו בנכות זו וטענו שאני מדבר בשטף ובאופן מסודר ולכן אני לא סובל מבעייה כלשהיא. האם הם צודקים ? האם זה קשור לשטף דיבור ?? תודה עמית

לעמית שלום, אני חושב שהכוונה בשטף הדיבור היא שבזמן דיכאון הדיבור נעשה מועט יותר, עם משפטים קצרים יותר והאסוציאציות נעשות מועטות. בקיצור, אדם בדיכאון מדבר מעט ולאט. יתכן וצריך ללחוץ יותר על משרד הביטחון כדי שיכירו שישנם קשיים נפשיים הנובעים מהטינטון והם קשורים לטינטון. אם זאת איני בטוח שהמאמץ כדאי. אם מצבך השתפר עם הטיפול אז גם אם יכירו במצב הנפשי לא יתווספו לך אחוזי נכות משמעותיים. תנסה לעשות חשבון של כדאיות לפני שאתה פונה לעורך דין. העיקר שנהייה בריאים ונרגיש בטוב דר' גיורא הידש