פורום פסיכיאטריה

שלום! במשך 9 חודשים לקחתי סרוקסט, הפסקתי כאשר רציתי להיכנס להריון. אני נמצאת בשליש הראשון, האם יש תרופה אותה אני יכולה לקחת ע"מ להקל על חרדה, לא לקיחה קבועה, רק לפני ארוע מעורר חרדה?

שלום, התרופות שמקובל ליטול על בסיס מזדמן הם מקבוצת הבנזודיאזפינים והם אינן מומלצות בהריון ובמיוחד לא בשליש הראשון. תרופה טובה ובטוחה היא הפנרגן=פרומטזין שאינה ממכרת ובטוחה בהריון שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת האים ניתן לטפל בדכאון מתמשך על ידי היפנוזה?

לדב שלום, דיכאון היא הפרעה אשר מפריעה לתהליך ההיפנוטי והיפנוזה אינה מומלצת לטיפול בדיכאון. עדיף טיפול קוגניטיבי התנהגותי בשיחות. שיהיה רק טוב, הדבר החשוב ביותר הוא "הלטפל". דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, אני באמת לא יודעת אם אני בפורום המתאים לבעייתי אך אנסה בכל זאת. אני בחורה בת 25, נשואה שנה לבעל מקסים בן 31. יש לי בעיה מאוד מוזרה לדעתי ואיני יודעת מה לעשות איתה. החלטנו לנסות להיכנס להריון, יותר נכון אני החלטתי כי בעלי רצה מהיום הראשון שנפגשנו. אני לקחתי את הזמן שלי מאחר ורציתי לסיים את התואר וכו'. בכל אופן, אני מאוד אוהבת תינוקות וילדים - זו אהבת חיי, אבל הבעיה היא שאני פשוט מבועתת מהמחשבה ללדת! אני יודעת שזה דבר טבעי, וכולן עוברות את זה אבל אף אחד לא מבין כמה אני רועדת מהמחשבה הזו שמתחילים צירים והפחד הזה להיכנס לחדר לידה וסבול את הכאבים המטורפים האלו!!! כשאני הולכת בקניון למשל ואני רואה אמא עם תינוק קטן בעגלה אין מצב שאני לא אסתכל עליה לראות איך היא שרדה את זה והיא אפילו מחייכת...וזה מאחוריה ואיזה כיף לה. או למשל אם אני רואה אישה בהריון אני מסתכלת עליה ומרחמת עליה, למרות שאני מתה לתינוק!! זה מאוד מפריע לי וזה הפך למחשבות יומיומיות...הייתי אתמול ביולדות בקפלן כי גיסתי מאושפזת שם והסתכלתי איך היולדות נראות מעולפות וזה פשוט החריד אותי! אני ממש דוחה את ההריון רק בגלל זה.. נכון שזה נשמע לא נורמלי?! מה עליי לעשות ואיך אני אעבור הריון ללא חששות ופחדים? ואני אפילו עוד לא בהריון!! אני אשמח לעצה טובה ואני ממש מצטערת על אורך השאלה...פשוט אף אחד לא מצליח להבין.

הי עדי, לי יש תינוק בן שנה וחצי וגם אני חוויתי את הפחד שאת מתארת, אם כי בעצמה יותר "שכיחה" לדעתי.. העניין הוא שבהריון מה שיכול לעזור לך זו קביצת תמיכה, דוגמת פורומים לנשים בהריון ולנשים שאחרי לידה, שם תוכלי לקרוא סיפורי לידה חיוביים ונטולי כאבים קשים (כמו שלי למשל..), ולאט לאט ככל שתתקדמי לקראת הלידה תדעי לקראת מה את הולכת , תרגישי שאת שולטת בסיטואציה ותהיי רגועה הרבה יותר. במילים אחרות - ככל שתחשפי עצמך לחוויה מקרוב יותר, כן יקטנו חששותייך, ולו רק בשל העובדה שהחשש מהלא מוכר יהפוך לחשש מהמוכר. כמו כן חברות שילוו אותך לאורך ההריון (הריוניות נוספות) יחזרו שלמות בריאות ומאושרות מהלידה, וגם זה ירגיע אותך. תוכלי בבוא הזמן ללדת בליווי "דולה", מדריכה שתוכל לעזור לך במהלך הלידה ולבנות איתך "תוכנית לידה" בהתאם לבקשותייך, עד כמה שניתן. שיטה נוספת היא התמודדות בעזרת היפנוזה (לפני הלידה),. אני אשמח להמליץ לך על דולה נהדרת ועל רופאה מהפנטת (מורשית) שתוכל לעזור לך להתכונן לחוויה. כדאי גם להימנע משמיעת "סיפורי זוועה" של נשים שהלידה שלהן היתה "הכי קשה" - מנסיון - -הן מיעוט שנהנה לספר כמה הן סבלו. ותזכרי -העובדה שאנו הנשים חוזרות על החוויה שוב ושוב מעידה שהשד אינו נורא כל כך.. אשמח להפנות אותך לפורומים מתאימים, ואני חושבת ששאלתך תיענה ביתר הזדהות והבנה בפורומים אלו. את כל המיד שכתבתי לך קודם שאבתי מהפורומים הללו, שליוו אותי רבות החל מתחילת הריוני ושעזרו לי לשלוט בפחדיי ולהתחבר לבנות נוספות שהיו בהריון, יחד עברנו את החוויה בהצלחה. פורומים לדוגמא: http://www.leida.co.il/forum.asp?prePage=3&page=1 פורום נוסף: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1339-239,00.html

שלום מיכל, אני מודה לך על תגובתך... נחמד לדעת שעוד מישהי מרגישה פחות או יותר כמוני. אז הלידה שלך לא הייתה קשה מדי?!? את כל כך צודקת לגבי הימנעות משמיעה חוויות קשות כי עד היום באמת שמעתי יותר חוויות קשות של נשים מאשר טובות, כמו שחתכו אותן תפרו אותן ורק ה' יודע מה עוד עושים שם במקום כ"כ רגיש... הבעיה שלי היא שאני הראשונה מכל החברות שנשואה ומתכננת הריון, כולן עוד בשלב של הפאבים והדיסקוטקים ובחורים... קצת קשה לשמוע מהן חוויות דומות, את יודעת... אני ממש שמחה לשמוע שלא הייתה לך לידה קשה ואני מקנאה בך שאת אחרי!!!! זה בטח אושר לא נורמלי..... תודה לך על התשובה ותדעו רק אושר עם הגוזלים הקטנים והמקסימים האלו... עדי.

הי עדי קודם כל לפי דעתי הפחד שלך כלל לא מוזר אלה מאוד הגיוני. טבעי שנפחד מסיטואציות לא מוכרות ומכאב והריון עם כל הידע שזמין היום לכל הוא התנסות חדשה בשבילך. אני בת 24 ולא ילדתי לעולם ( אפילו חבר אין) אבל אני יודעת שהיום אפשר לבחור בלידה עם אפידורל ובכך מקטינים את הכאב עד לאפס. כמו כן ישנם קרורסיי הכנה ללידה רבים שמלמדים על טכניקות שונות שאפשר להיעזר בהם בלידה עצמה. היום הלידה אינה חייבת להיות קשה ארוכה וכואבת כמו שבעבר ואני בטוחה שברגע שמניחים את התינוק\ תינוקת עלייך זה שווה הכל....... בהצלחה

היי אריאל, תודה לך על התשובה המעודדת ואני מודעת לכל ענייני האפידורל, אך עדיין זו חוויה מפחידה שהשתלטה על המחשבה ההגיונית שלי. אני מרגישה שבא לי לשאול כל אישה עם תינוק בעגלה איך עברה לה הלידה כדי לדעת מה מצפה לי, תחשבי יש לידות של 25 שעות רק לנסות להוציא דבר כזה מחור כל כך קטן!!!!!!! את צודקת כמובן שאחרי ששמים את התינוק עליי זה שווה הכל אך עד אז מה יהיה?!?!? אני מאחלת לך המון אהבה בחיים ואין לך מה למהר, היא עוד תגיע זה בטוח...

הי ד"ר הירש, אני בת 31 ומטופלת באפקסור (שני כדורים ביום) כחמישה חודשים. קרה לי כבר פעמיים ששכחתי לקחת שניים או שלושה כדורים ברצף, ואז הרגשתי תופעות לוואי מאוד לא נעימות, כאבים בכל הגוף והרגשה של "חשמל" שזורם בי, הרגשתי ממש שאני לא אני, היה לי מאוד רע, תחושה שקשה לי לתאר. הבנתי שהדבר נובע מאי לקיחת הכדורים ולקחתי מיד כדור, כעבור שעה נעלמו תופעות הלוואי. שאלתי היא האם הכדורים הנ"ל ממכרים, למרות שנאמר לי שהם לא . שאלה נוספת: אני מעוניינת לנצל את העובדה שהאפקסור עוזר למנוע אכילה אובססיבית (בין היתר..) ולהתחיל דיאטה. קראתי בספר של ד"א אטקינס (דיאטה המבוססת על אכילת שומנים וחלבונים בלבד, ללא פחמימות) שכחלק מההכנות לדיאטה כדאי להימנע מלהשתמש בתרופות המעכבות את המטבוליזם, ובראש הרשימה עומדות התרופות הפ]סיכיאטריות. כמובן שלא אפסיק לקחת את הכדורים, ושאלתי היא האם עובדה זו נכונה. כיצד אוכל לברר האם האפקסור אכן ימנע ממני הרזייה מוצלחת? אפשר כמובן להתחיל את הדיאטה ולראות לבד, אך לא הייתי רוצה להשקיע אנרגיה ומאמץ בדיאטה, ולא לזכות לתוצאות... תודה רבה על תשובתך ועזרתך לכל משתתפי הפורום.

כן הכדורים ממכרים לאללה בניגוד למה שמספרים הרופאים שוב אכלנו אותה!!

אכן הכדור ממכר בניגוד למה שנאמר עי הרופאים.אני פניתי לעורך דיני שיגיש תביעה נגד הרופא וחב התרופה אפקסור.לי נאמר בפירוש שאפקסור לא ממכר .ומיסתבר שהוא כן ממכר ככה אמרו לי בזמנו על הקסנקס...עד שניגמלתי ועכשו שוב התמכרות ותופעות גמילה הפעם אני לא מוותר..אלך עד הסוף!! הרופאים או שלא מודעים או שהם מטומטמים אל תסמכו עליהם!

צדוק כתב/ה: > > אכן הכדור ממכר בניגוד למה שנאמר עי הרופאים.אני פניתי לעורך דיני > שיגיש תביעה נגד הרופא וחב התרופה אפקסור.לי נאמר בפירוש שאפקסור > לא ממכר .ומיסתבר שהוא כן ממכר > ככה אמרו לי בזמנו על הקסנקס...עד שניגמלתי ועכשו שוב התמכרות > ותופעות גמילה > הפעם אני לא מוותר..אלך עד הסוף!! > > הרופאים או שלא מודעים או שהם מטומטמים אל תסמכו עליהם!

לגבי השאלה הראשונה-כן הכדורים גורמים לתופעות גמילה קשות ובלתי נסבלות. הפסיכיאטרים לא אומרים את האמת.אני מסרב לקחת כדורים מסוג SSRI מהסיבה שקשה עד בלתי אפשרי להפסיק לקחת אותם.

למיכל שלום, קיימות תופעות כאשר מפסיקים את האפקסור או כאשר שוכחים ליטול אותו אבל בעיה זו אינה מוגדרת כהתמכרות. בהחלט ניתן להפסיק את האפקסור אבל צריך לעשות זאת באופן הדרגתי. אפקסור מעלה ריכוז של חומר במוח אשר נקרא סרוטונין וכאשר מפסיקים אותו אז רמת הסרוטונין יורדת ולעתים מרגישים זאת בגוף. התמכרות מתאפיינת בכך שכדי לקבל את אותה ההשפעה צריך להעלות את המינון. כך זה באלכוהול ובסמים שהם למעשה ממכרים. לאפקסור אין את התופעה הזו ולכן בהגדרה הוא לא ממכר. קיים דיון מלא על התופעה בפורום. תכנס ל"חפש" ותוכלי למצוא בקלות את המקום. בקשר לתרופות פסיכיאטריות ודיאטה. אני חושב שהכוונה היא לתרופות מקבוצה אחרת (נוגדות פסיכוזה). תרופות נוגדות דיכאון בדרך כלל מעוררות ומזרזות את המטבוליזם. בהצלחה בדיאטה דר' גיורא הידש

ומי אמר שאין צורך להגדיל מינון אם הזמן???

אני לוקחת כדור וחצי ציפרמיל כבר 10 חודשים ומרגישה שיפור. אני חושבת להפסיק אבל לא לגמרי בטוחה, מצד אחד כן יש שיפור בדכאון אבל אני מפחדת שבלי הכדורים שוב יחזרו הנפילות. שמעתי פעם שהזמן המומלץ הוא שנה, האם זה נכון? האם ההפסקה אמורה להיות בהדרגה, כלומר לרדת לכדור אחד לראות איך זה משפיע ואז לחצי כדור וכו...? תודה !

ליערה שלום, בדרך כלל הזמן לטיפול הוא כשנה ומפסיקים את הטיפול בהדרגה. עם זאת השנה הוא זמן ממוצע, לכל אחד צריך להתאים את משך הטיפול. לפעמים מפסיקים טיפול אחרי עשרה חודשים ולפעמים ממשיכים עד שנה וחצי. כדאי שתתיעצי עם הרופא המטפל על הזמן המתאים לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=0&id=367262 אשמח לשמוע את דעתכם! גיא

אני חושבת שיותר מהסיבה צריך להיתייחס למעשה. גם אם זה נעשה מתוך תשומת לב וגם אם מתוך רצון עז למות הרי שהנערה נמצאת במצוקה רבה וצריכה לקבל טיפול . לכל מקרה בו מישהו מביע רצון להתאבד אפילו אם הוא מסנן משפט שנראה סתמי כמו " נמאס לי מהחיים" וזה חוזר על עצמו צריך להיתייחס בכובד ראש ובעיקר אצל בני נוער ומתבגרים

שלום ד"ר הידש, אני מקבלת את הצעת התזכורת שלך בענין משלוח חומר בנושא הנידון. בחיפושי באינטרנט עד כה , לא מצאתי הרבה התייחסות לקטע הפסיכיאטרי של התרופה. לשאלתך, חומר באנגלית יתקבל בברכה. שוב המון תודה, דפנה

היי דפנה, גם אני חיפשתי וכמעט ולא מצאתי דבר פרט לאיזכור כללי. אולי בסוף השבוע אמצא יותר ביי הידש

ערב טוב, רציתי לדעת האם ישנם כדורי הרגעה חוץ מהקבוצה הידועה לי-ווליום,וואבן,קלונקס ועוד רבים ממכרים.בעבר לקחתי קלונקס במשך חצי שנה,רק במקרים חריגים וקשים.אני לא מעוניינת לקחת את הסוג הנ"ל. האם יש תחליף פחות חזק ופחות ממכר? אני לא מתכוונת לקלמנרבין,רגיעון ורסק יו-זה לא עוזר במקרה של חרדה. תודה שגב

אהלן שגב, מה שלומך??????? מה חדש?????. אייל

ערב טוב, אהלן וסהלן-חבר יקר. אני בסדר גמור רק שלפעמים החרדה משגעת אותי.אני מתמודדת בסך הכל יפה. מה שלומך?התגעגעתי אלייך ,אל יפעתוש ואל לימור ושאול. מה קורה עם החברים היקרים שלנו? שגב

כדורי הרגעה מתחלקים בעיקר לבארביטוראטורים או לבנזודיאזפינים. בארביטוראטורים מאד חזקים וממכרים ואפילו מסוכנים ולכן הוצאו משימוש. בנזודיאזפינים הם התחליף. להיפנודורם, נומבון ובנדורמין יש השפעה היפנוטית מאד חזקה. לווליום, קלונקס וקסנקס יש השפעה אנטי חרדתית מאד חזקה. כמובן שזה תלוי במינון. עדיין לא המציאו קבוצת תרופות חדשה שמחליפה את הבנזו. שתי התרופות הכי מסוכנות מהקבוצה הזאת הן קסנקס והלציון בגלל שזמן מחצית החיים שלהם קצר ביותר ולכן משתדלים לא לתת אותם. גם היפנודורם לא בסל הבריאות אבל זה רק בגלל שימוש לרעה של חלק מהמטופלים ללא שום קשר לתרופה שהיא מצויינת כשלעצמה. לא צריכה להיות בעיה מיוחדת עם הקלונקס. רופאים משתמשים בה המון רק שהיא לא מתאימה לקשישים ולכן בסטטיסטיקה היא פחות נמכרת.

היי שגב, טוב לראות אותך פה וגם שאלתך מעניינת. תרופת הרגעה שאינה ממכרת היא הפנרגן=פרומטזין phenergan, זו תרופה שבעבר חשבו שתהיה נוגדת פסיכוזה כמו הלרגקטיל אבל התברר שאין לה השפעה נוגדת פסיכוזה, היא טובה להרגעה ויש לה גם מרכיב נגד אלרגיה. כיוון שהתרופה עדינה מאוד נותנים אותה גם לילדים קטנים אשר סובלים מברונכיטיס אלרגי, אני כותב זאת כדי שתדעי עד כמה התרופה בטוחה. כמובן שהתרופה אינה ממכרת, כך גם כל התרופות נוגדות הפסיכוזה הישנות כמו לרגקטיל ומלריל מרגיעות במינונים נמוכים ואינן ממכרות אבל יש להן תופעות לוואי אחרות. אני חושב שהפנרגן היא בחירה מצויינת. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' הידש שלום למה שמואל התכוון כשציין כי קסנקס מסוכנת? האם דבריו נכונים? אני מתקשה להבין מהם בכל זאת ההבדלים המהותיים בין התרופות השונות ממשפחת הבנזודיאזפינים. ואיך יודעים מה הכי טוב ומתאים? בתודה רבה מראש אלכס

היי נטע, אני מכיר את המובמיד שהוא מוכר גם לך. כיום המחקר לא הולך לכיוון של עיכוב אנזים ה MAO אלא לעיכוב בספיגה של נוראפינפרין בדומה לפעולה של הפרוזק אבל על הנוראפינפרין. האדרונקס עובד במנגנון זה וגם האפקסור פועל על הנוראפינפרין במנגנון זה. ביי הידש

שלום רב זמן מה לא הייתי כאן, אך הנה חזרתי. אני סובלת מדיכאון וחרדה ולוקחת 10 מ"ג פרוזק (לא יותר, בגלל הפגיעה המינית). הפסיכיאטר המליץ לי לעשות אוגמנטציה עם ליתיום. מעולם לא לקחתי קודם ליתיום. איני ביפולרית, האם מקובל לתת ליתיום גם לדיכאון אוניפולארי? אם כן , מה הרציונל לכך? רציתי לשאול לגבי תופעות לוואי שלו: 1. האם הוא יכול לגרום לירידה בריכוז ובזיכרון ולגרום לערפל במוח ? 2. האם בגלל שהוא מתכת, הוא יכול להגביר את העומס החימצוני (oxidative stress) על הגוף? או להיות neurotoxic 3. האם הפגיעה האפשרית בתפקוד בלוטת התריס היא הפיכה אם מפסיקים אותו 4. האם הוא פוגע בתפקוד המיני 5. האם הוא יכול לגרום להשמנה. אם כן האם יש דרך שספיציפית אליו כדי להתמודד עם זה, מעבר לתזונה ופעילות גופנית ? 6. האם הוא ממכר המון תודה מראש נטע

לנטע שלום, טוב שחזרת ואני מקווה שכאשר לא היית פה עשית רק דברים טובים.... בכל אופן ליטיום היא מלח, ממשפחת הנתרן והאשלגן (בטבלה המחזורית הכימית), ובאופן עקרוני זו מולקולה פשוטה כמו מלח שולחני. ליטיום הוא חומר טבעי הנמצא בגוף ברמות נמוכות מאוד. ברמות וכמויות גדולות הוא רעיל לגוף.... בהיותו מלח הוא כמובן אינו ממכר. החסרון הגדול הוא תופעות לוואי בלתי הפיכות כמו פגיעה בבלוטת התריס, וכליות וסכנה של הרעלה במינון יתר. במינון רגיל הוא לא פוגע בחשיבה ובשום הרגשה אחרת. שאלה שתיים היא שאלת נטע אופיינית, אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל הנקודה שליטיום אינה בדיוק מתכת מפני שהיא מופיעה כיון חיובי בדומה למלח ולכן אני חושב שאין בעיה. ליטיום שייך לקבוצת מייצבי מצב הרוח ולכן הוא ניתן גם כתומך (אוגמנטציה) לתרופות נוגדות דיכאון. אומנם השפעתו טובה בעיקר למאניה אבל לעתים הוא יכול לשפר, לעודד את ההשפעה של תרופות נוגדות דיכאון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני לוקח פאקסט כבר 3 חודשים. ההרגשה הכללית טובה מאד אך ברצוני לדעת האם אני יכול לשתות משקאות חריפים לעיתים רחוקות כי בעלון כתוב שיש להימנע מכך. אם כן, האם יש תופעות לוואי בשתייה אלכוהולית חד פעמית. תודה רבה

יכולה להיות השפעה שלילית גם בשתיית אלכוהול חד פעמית כל עוד הפאקסט בדם שלך. אפשר לנסות לשתות קצת למרות האזהרה תוך ידיעה שיש בזה סיכון לתופעות לוואי.

לחיים שלום, מין מותר עם פאקסט ואפילו מומלץ מתוך תקווה שאין תופעות לוואי. אלכוהול אסור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש, אני לוקחת כדורי פבוקסיל כבר 6 שבועות. יש שיפור בהרגשה הכללית אך התחושות והחרדות עדין לא נעלמו. שאלותי הן האם זה קצב השפעת הכדורים? תוך כמה זמן התופעות יחלפו לגמרי אם בכלל?

ללילי שלום, אכן את בתחילת השפעת התרופה. ההשפעה תעלה וכך גם הרגשתך תשתפר בשבועות ובחודשים הקרובים. ישנו שיפור במצב ובהרגשה במשך ארבעת החודשים הראשונים לתחילת הטיפול. כך שאת עדיין רק בתחילת דרך השיפור ובחודש הבא תרגישי טוב יותר, וכך הלאה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה וערב נעים הידש

לאנונימוס שלום, מצטער, לא הבנתי את כוונתך, כדי שנוכל לעזור במציאת חומר בעברית אז אולי תכתוב את שם ההפרעה בלועזית כדי למנוע טעויות. ערב טוב דר' גיורא הידש

שלום, אני סובלת משחלות פוליצטיות, רמות ההורמונים האנדרוגניים;אנדוסטדיון ופרי טסטוסטרון גבוהים מאוד וחורגים באופן משמעותי מהנורמל. אנדוקרינולוג אמר שיש להתחיל טיפול מיידי (מהמחזור הבא) בגלולות דיאנה (בעיות עור קשות כתוצאה מהמצב). לאחרונה התחלתי לקחת סרוקסט בשל מתח רב ובלתי נסבל, זה לא סבל דיחוי. האם יש תגובות בין תרופתיות בין שתי התרופות? בכלל מהי ההשפעה של סרוקסט על ההורמונים האלו אם בכלל.. תודה. שירי

לשירי שלום, לפי מיטב ידיעתי אין השפעה ואין קשר בין הדברים ואת יכולה להמשיך עם הסרוקסט והדיאנה בביטחון. עם זאת בתחום הזה יש כל הזמן דברים חדשים ויתכן שאיני מעודכן,,, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש אני כותבת לך הודעה קצת ארוכה ואני מתנצלץ מראש אך כל מילה בה חיונית. כתבתי לך לפני יומיים על תופעות של רגזנות יתר , ואיחולים קשים שעוברים במחשבותיי לאנשים שאני שונאת. כתבת לי שזה מזכיר תופעות של פוסט טראומה. אני לא חושבת שעברתי טראומה רצינית כגון אונס, נטישה התעללות וכ... כתבת לי לשלב שיחות בטיפול אבל אין לי בכלל משאבים לזה ובקושי לטיפול התרופתי יש לי. אבל רציתי לשאול כמה שאלות: א. אם תוכל להרחיב את הפרטים על מה זה הפוסט טראומה הזה, מה התופעות שקיימות בו ולמה זה מתפרץ עכשיו, בגלל הסרוקסט? ב. גדלתי במשפחה גדולה ועברנו כ 20 דירות במהלך חיי עד גיל 20, המצב הכלכלי היה מאוד מאוד קשה כתוצאה מבעיות כלכליות של הוריי נזרקנו ממקום למקום, ההורים גם התגרשו והיו הרבה מריבות ונטישות פתאומיות של אחד או אחת מהם את הבית. אני לא זוכרת את עצמי מקבלת זאת קשה במיוחד, אלא בצורה סבירה, קצת בכי, קצת רחמים עצמיים, אבל בסה"כ דיי נהניתי בילדותי ובבגרותי, ואם לא נהניתי בתקופות מסויימות לא היה זה בגלל הבית אלא בגלל האופי העצוב שלי. האם תאור חיי יכול להיחשב כמשהו שטמונה בו טראומה, או שהכוונה לטראומות של אונס וכ... כפי שציינתי קודם? תודה רבה על הסבלנות והייעוץ נעמה

הי נעמה אני לא אשת מקצוע בתחום אך ארשום לך ממה שאני יודעת. מצב " פוסט- טראומטי" הוא מצב שהגוף מגיב על טראומה מהעבר והתגובה יכולה להיות קיצונית ומתונה יורת. גופנו עובד על פי מנגנון ההדחקה ואנו נטים להשים בצד דברים שקשה לנו להיתמודד איתם וארועים שקשה לנו ליזכור ובכך בעצם " מגינים" על עצמנו. אבל, לעתים הגוף אינו יכול כבר להדחיק ואז צצים להם אותם ארועים וזכרונות והאדם יתכן ויחווה אותם באותה עוצמה כאילו הם כרגע מתרחשים. פוסט- טראומה אינה חייבת לנבוע רק מאונס או התעללויות שונות. גם אדם שנחבל בראש מנפילה , לדוגמה, יכול לפתח תיסמונת פוסט- טראומטית. מה שאני רוצה להגיד לך זה שיתכן שבתור ילדה הדחקת את הקושי הכלכלי וכל מה שנלווה עליו בילדותך ויתכן שצברת כעסים ותיסכולים וזה לגיטימי ומובן. לא קל בתור ילדה לעבור מקום כל כך הרבה פעמים ולא קל לחוות גירושים והדברים האלה משפעים ויתכן שעכשיו זה בא ליידי ביטוי. טיפול פסיכותרפי בהחלט יכול לעזור ואפשר לקבל אותו בחינם דרך קופת החולים בהצלחה.

לנעמה שלום, ההגדרה הפורמלית של טראומה הוא באמת אירוע חריג משיגרת החיים. כגון אונס, תאונה, חבלה בראש וכדומה. הדברים שאת מתארת בהחלט היו טראומתיים גם אם באופן פורמלי אינם כך. אני מתכוון יותר למריבות בין ההורים, הוויכוחים, הכעסים הרבים שהיו בבית ההתפרצויות והרבה דברים שלא כתבת אותם. לרגע אני אעשה "פסיכולוגיה בגרוש", מטרת ההסבר הפשטני שלי לא להסביר את הכל אלא להסביר שכדאי מאוד לפנות לשיחות, אם לא באופן פרטי אז במרפאה צבורית. כילדה קטנה יתכן ושמעת מילים מאבא או מאמא שלא היית צריכה לשמוע, המילים הם "אחולים" אחד לשני, אותם המילים שאת חושבת כאשר את מתרגזת או אינך מחבבת את האנשים במקום עבודתך... יתכן שהיו אלו מחשבותיך אז, באותה התקופה המחשבות הללו הודחקו וכעת הן עולות.... כך שללא הצורך באבחנה מדוייקת, אני חושב שיש הרבה מקום לפסיכותרפיה. עדיף מוקדם מאשר בגיל מאוחר יותר כאשר יהיו לך ילדים.... שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

לפני מספר שבועות שאלתי אם יש השפעה לכדורים ממשפחת SSRI על המשקל או על ירידה במשקל, וענית כי אין השפעה. היום הפסיכולוגית שלי אמרה לי שידוע שתרופות נגד דיכאון מאיטות את המטבוליזם. אני סקפטית אז הלכתי לחפש באינטרנט ומצאתי שאכן כך הדבר. האם זה נכון? יש משהו שאפשר לעשות בעניין? להחליף אולי כדור, או לקחת תוספי מזון. קראתי שזה בגלל ירידה ברמה של אנזים כלשהו בכבד שגורם לירידה במטבוליזם.

ואם תיהי רזה מישהו ישתין לכיוון שלך???

לשירה שלום, במבט ראשון ההרגשה שלי היא הפוכה, התרופות מעוררות ולאנשים יש יותר מרץ ואנרגיה, למרות שהחרדה יורדת. יחד עם זאת אני תמיד שמח ללמוד דברים חדשים. כך שאם תכווני אותי למידע אשמח לעזור. הידש

שלום, אכן הטיפול גורם לי לעלייה ברמת האנרגיה( מה שמסהיא את העובדה שהצחלתי להגיע לאימון יתר בחדר כושר- כשעד לפני חודשיים בקושי קמתי בבוקר). וגרם לי לירידה קלה בתיאבון (או להספקת האכילה הרצופה מהבוקר עד הערב) אבל אחרי חודשיים בחדר כושר וביקור אצל דיאטנית שאישרה שאי אפשר לבוריד לי שום דבר מהתפריט כי גם ככה אני אוכלת מעט (ודיאטה מאוזנת) התחלתי להיות מתוסכלת, וזה מאוד ירגיע אותי לדעת שיש עוד גורמים שמשפיעים.

שלום ותודה מראש קרובה שלי אינה מצליחה להתמקד בדבר אחד, בדיבור היא קופצת מנושא לנושא, ובעשיה היא לא מבחינה בין עיקר וטפל,והכל נראה לה חשוב באותה מידה. כיוון שהיא עקרת בית אם לשלושה ילדים קטנים- הדבר יוצר אצלה בעיית ניהול זמן , ותיפקוד הבית לוקה. כמו-כן אינה מצליחה להקשיב לרצף של 3-5משפטים, אם אין לה מעורבות רגשית במה שמספרים לה. עם זאת לאדם רגיל (לא איש מקצוע) היא לא נראית בעלת התנהגות חריגה או סובלת מהפרעה כלשהיא. פסיכולוגית יעצה לה לגשת לנוירולוג ולשאול על נטילת רטאלין, שיעזור לה להתמקד. כמובן שהיא לא תעשה כלום בלי לפגוש נוירולוג. א.האם רטאלין יפתור לה את הבעיה? ב. האם הוא ממכר? ג. האם הוא גורם נזק? ד.למשך כמה זמן מקובל לקחת במקרים כאלה ? ה.אם לא רטאלין- על מה כדאי לה לשאול/לבקש מנוירולוג במקום זה, ומה לגבי סעיפים ב'-ד' לגבי האלטרנטיבה? [email protected]

לאדם שלום, יתכן שמדובר בהפרעת קשב, הפרעת קשב מופיעה לעתים עם פעילות יתר ולעתים ללא פעילות יתר. ריטלין מקובל לטיפול בהפרעת קשב ויכול לעזור בהתמקדות ובסבלנות. ריטלין היא ממשפחה של תרופות ממכרות, לכן לא נוטלים אותה באופן קבוע וכך נמנעים במידה רבה מההתמכרות. היא אינה גורמת לנזקים לטווח ארוך. קיימת בעיה של טיפול עם ריטלין אצל מבוגרים מפני שהתרופה לא רשומה לטפול במבוגרים אלא רק בילדים. לעתים תרופות נוגדות דיכאון שגם הן מעוררות יכולות לשפר גם את מצב הריכוז. אינפורמציה רבה ומדוייקת על ריטלין תוכל למצוא בכל אינדקס תרופות ברשת. אם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לעזור. דר' גיורא הידש

שלום. חבר שלי, שעמדתי להתחתן איתו, סיפר לי שהיה מאושפז במשך חודשיים בגלל שסבל ממאניה דיפרסיה. מאז הוא נוטל מידי יום כדור אחד לתקופה של עד חמש שנים. ולדעת הפסיכיאטר שלו הגיע לאיזון. האם מחלה זו עלולה לחזור? האם בעקבות מתחים (שמן הסתם כל אדם עובר) עלולה המחלה לחזור? זה בעצם הפחד העיקרי שלי שיום אחד הוא יצטרך להתאשפז שוב.

שלום רב, הפרעה בי-פולרית, מאניה דפרסיה היא הפרעה שכיחה יחסית אשר בהחלט ניתן לאזן אותה וכך למנוע התקף נוסף. כאשר אדם נוטל טיפול תרופתי הוא מראה שהוא נוטל אחריות על חייו והוא מטפל בעצמו. הסיבה לנטילת טיפול מונע, כפי שהחבר שלך נוטל הוא הסכנה שעלול להיות התקף נוסף שאותו אנו רוצים למנוע. לעתים קרובות אנשים עם הפרעה ביפולרית הם מעניינים ומיוחדים שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם מותר לקחת קלמנרבין להרגעה בהריון?

שלום, ממש אין לי תשובה, הבעיה עם תרופות אלטרנטיביות שהמחקרים והמעקב עליהן הוא מועט יחסית. הייתי מציע לשאול את היצרן עצמו. שיהיה רק טוב ובהצלחה בהריון דר' גיורא הידש

היי, מה קורה איתך??איך את מרגישה?? תעדכני,אני דואגת. אור

אור המקסימה אני בסדר וסליחה אם הדאגתי. אני מאוד עמוסה בימים האחרונים עם הלימודים והעבודה וגם היו לי כמה ימים שנפשית הייתי די ממוטטת כך שלא הייתי ממש מסוגלת לכתוב בפורום. ביומיים האחרונים אני מרגישה יותר טוב וכנראה זו הייתה פזה חולפת. תודה על האכפתיות- את מקסימה! מה איתך?

היי, אני בסדר-בתקופה האחרונה אין לי חרדות וזה מדאיג.. סתם.. אני גם עסוקה-עןבדת,לומדת..שיגרה. בינתיים הכל בסדר,מנסים לשרוד יום יום. דיברת עם יונית לאחרונה?היא לא נכנסה לפורום בזמן האחרון.אני מקווה שהיא בסדר. תמשיכי להיות בקשר, שלך, אור

אני מחפש הגדרה משפטית לציטוט למונח שיגעון ובפרט התייחסות לאי היכולת להבדיל בין טוב ורע. אודה על התייחסות מהירה.

לניר שלום, שאלה קשה מפני שאין הגדרה אחת. בכל אופן המלה שגעון אינה בשימוש. היכולת להבדיל בין טוב ורע הוא מושג יותר מקובל. בארץ מקובל שמדובר במצב פסיכוטי שבו שיפוט המציאות מופרע. דר' גיורא הידש

שלום לכולם , אם מישהו יכול לתת לי כתובות או מס' טלפון של פסיכיאטרים שהם מנהלי מחלקות או סגני מנהלי מחלקות , אני רוצה לקבוע פגישה עם אחד כזה , בבקשה אם תוכלו בהקדם האפשרי , תודה רבה יריב

לא התואר לפני השם קובע,

היי, אם אתה מאיזור חיפה-אני אוכל לעזור לך. שגב

אני מכירה מישהו שמתלונן הרבה על סבל כתוצאה ממחשבות טורדניות. המחשבות קשורות תמיד למראה חיצוני, ומתבייתות בכל פעם על ענין פעוט אחר, שאדם רגיל לא היה מייחס לזה כלל חשיבות, אך את חבר שלי הן מוציאות מהדעת, וגורמות לסבל נפשי המתבטא בעצב, חוסר הנאה ורכוז. האם אפשר להתמודד עם הבעיה על ידי פסיכוטרפיה בלבד? או שאין מנוס משימוש בתרופות? ואם כן מה הן התרופות המתאימות לבעיה זו? תודה רבה מראש.

לתמר שלום, קשה מאוד לענות באופן מדוייק על שאלתך כיוון שחסרים פרטים רבים. יתכן שמדובר על רגישות למראה חיצוני בלבד שהוא עשוי להיות נושא תרבותי או נובע מאווירה משפחתית או שהדבר יכול להעיד על הפרעה יותר חמורה. לכן המלצתי היא לפנות קודם כל לאבחון טוב ומשם להתקדם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברור לי שהרגישות היא חסרת פרופורציות, הבחור קיבל "פריזמה"- שלא עזרה לו להפטר מהמחשבות המציקות.

אז מה עדיף לבעיות חרדה ומתח? אפקסור או סרוקסט??

לאביב שלום, שתי התרופות טובות, הדבר החשוב שהתרופה תתאים לך אישית. הסרוקסט עזר לאנשים רבים וגם האפקסור עזר ועוזר לאנשים רבים. אבל כמובן לא לכולם לכן הדבר החשוב ביותר הוא ההתאמה האישית. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

לאחרונה שמעתי על תרופה חדשה לטיפול בסימפטומים שליליים בסכיזופרניה - תרופה בשם גיאודון giodon . אשמח לקבל אינפורמציה עליה או לחלופין הפנייה לכתובת אמינה בנושא. תודה, רונית

לרונית שלום, את יכולה לקבל תשובה בכל אינדקס תרופות ברשת, בעברית או באנגלית. בנוסף תמצאי חומר בעברית גם באתר שלי www.icallisrael.co.il בהחלט תרופה חשובה בקשת התרופות שיש לנו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר גיורא שלום, תודה על התשובה ובהחלט אחפש באתר שאליו הפנת אותי. האים תוכל להפנות אותי גם לאתר המספק נתונים על רשת התרופות הקיימות? אשמח מאוד במידה וכן ושוב, תודה. רונית

ד"ר הידש שלום!! לפני כשנה חטפתי התקף חרדה שהתבטא בנדודי שינה, חוסר שקט, פחד מאנשים( פחד שמרעילים אותי),חוסר תיאבון וכן שמעתי קולות . טופלתי כמה חודשים בזיפרקסה במינון של 5 מ"ג וזה עבר לי . במקביל לטיפול התרופתי עברתי גם טיפול פסיכולוגי. לאחר מספר חודשים הייתי בדיכאון עמוק וגם טופלתי תרופתית ונפשית. כרגע אני לא נוטלת תרופות כבר מספר חודשים. לאחרונה התחלתי שוב לשמוע קולות-כחודש ויותר אך לא סיפרתי לפסיכולוגית. יש לי מספר שאלות: האם פסיכוזה היא סימפטום של מחלה שיכולה לעבור דרך קיום יחסי מין? האם יש אפשרות שהקולות יעלמו מעצמם ללא טיפול תרופתי? אודה לך אם תשיב לי במהרה על השאלות.

למיואשת שלום, פסיכוזה אינה מחלה מדבקת, באף צורה וגם לא ביחסי מין. כך שאפשר להרגע. חבל שהפסקת את הטיפול התרופתי ואת המעקב אצל הפסיכיאטר, אנא תחדשי את הקשר מהר ככול הניתן ותקפידי על הטיפול התרופתי. בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום! רציתי לדעת אם אובססיביות ופסיכוזה קשורים אחד לשני.כזכור לך מהמייל הקודם התחלתי לשמוע קולות(שוב) לא מזמן לאחר תקופה שבה הייתי ללא תרופות וללא קולות.כשהייתה לי פסיכוזה היה בחור כלשהו שהיה חלק בלתי נפרד מהאפיזודה. דמיינתי שאני שומעת אותו ,רואה אותו, חשבתי שהוא עוקב אחרי(אולי זה מה שרציתי) ועדיין כל הזמן אני מדמיינת שאני רואה אותו .(כשאני רואה אנשים דומים לו) זה נמשך כבר שנתיים. או שזו בכלל פנטזיה ילדותית ולא אובססיביות. מה ההגדרה בכלל לאובססיביות? אני חייבת לציין שזה לא מפריע לי בקשרים רומנטיים אם כי לא היה מישהו שהתאהבתי בו מעל לראש מאז שהכרתי את הבבחור הזה. זה בחור שכמעט לא דברתי איתו. האם זה נורמלי? אשמח לשמוע את עצתך המקצועית. תודה

סליחה על ההפרעה ,איזה כדורים לקחת כנגד הדיכאון?

לשון! לקחתי פריזמה.(=פרוזאק) יש סיבה לשאלה או שזה לידע כללי?

קיבלתי מרשם לרסיטל, לוואלפוראל ,וסיפרמיל הייתי רוצה לדעת למה משמשים הוואלפוראל והסיפרמיל בשילוב עם הריסטל נ.ב לפני כחודש שלחתי לפורום הודעה וכנראה שקרה לה משהו כי ראיתישאחריי מספר ימים היא נמחקה וגם לא קיבלתי עליה מימך משוב בתודה מראש עמית

לעמית שלום, בדרך כלל הטיפול בוואלפורל=דפלקפט הוא למצבים של הפרעה בי-פולרית (מאניה דפרסיה) למרות שישנם גם אבחנות אחרות שהוואלפורל עוזר בהן. הוואלפורל שייך לקבוצת מייצבי מצב הרוח. ציפרמיל=רסיטל והם נוגדי דיכאון. זו אותה התרופה רק שרסיטל הוא תוצרת הארץ. כך שהשילוב בין התרופות הוא נכון, כאשר אדם סובל מהפרעה בי-פולרית והוא בדיכאון הטיפול הנכון הוא בנוגדי דיכאון שציפרמיל אחת מהן עם מייצב מצב רוח כדי שלא יהיה מצב של פעילות יתר ומאניה. אני נגד צנזורה ברשת, עד היום לא ידוע לי על הודעות שנמחקו. אני בטוח שמה שכתבת נכון ומקווה שהמחיקה היא טעות טכנית. אני איני מוחק הודעות. כמדיניות אני לא מגיב להודעות פוגעות וגסות והן חולפות ועוברות לעמודים אחוריים מבלי שאף אחד יתיחס לשטויות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה זה ביפולריות??הפרעה בקצב הלב??

שלום עד לפני כשבוע הייתי נוטל קסנקס 0.5 במינון של כדור אחד ליום, בעיקר בעת מצבי חרדה ספיציפיים. בעקבות המלחמה בעירק והאיום היומיומי שאולי יקרה כאן משהו מפלס החרדה עלה באופן משמעותי והתחלתי לקחת 2 כדורים ליום. השאלה היא האם יש מינון "מוגבל" לתרופה? מה החסרונות מלבד התמכרות בשימוש ממושך? התרופה עוזרת להפחית את ה"מחשבות השליליות" ומרגיעה אך עם זאת אני חושש לגבי המינון. אשמח לקבל תגובות ולשמוע מנסיונכם ומדר' הידש האם זו הדרך (התרופתית) המומלצת ביותר להפחתת החרדה בתקופה המסיומת הזו. בתודה רבה מראש, יאיר נ.ב מה לגבי ואבן, האם הוא עדיף על הקסנקס?

1 .כמה זמן אתה לוקח קסנקס? מדובר בתרופה ששימושה מיועד לטיפול קצר מועד בדרך כלל. 2 . הייתי מיעץ לך שלא לשנות את המינון מבלי להתיעץ עם פסיכיאטר\ רופא משפחה. בברכה מריו

ליאיר שלום, קסנקס היא תרופה בטוחה ואינה פוגעת בגוף ואינה מסוכנת פרט לבעיית ההתמכרות. וואבן דומה לה, כמובן השאלה האם וואבן מתאימה לך כמו הקסנקס. אני מבין שאתה נוטל קסנקס באופן מזדמן לפי הצורך במצבי חרדה. אם מדובר על עליה במינון בגלל המצב לפרק זמן קצר אז לא צריכה להיות בעיה. אם השימוש מתחיל להיות קבוע, כשלושה שבועות אז כדאי לחשוב על מעבר לתרופה מקבוצה אחרת, תרופה שאינה גורמת להתמכרות. שיהיה רק טוב ורגוע דר' הידש

אני סובלת מדרמטיטיס אטופית ויש לי תחושה שזה קשור למשהו פנימי שעובר עלי? האם זה הגיוני? יש לרעיון כזה סימוכין נוספים? והאם אפשר לטפל דרך הנפש ולא דרך העור? מה עוזר יותר? אני רוצה שזה יעבור ולא יחזור.

אבל לי יש סבוריאה דרמטיטיס שבהחלט מושפעת ממצבי לחץ ומתח והרופא עור הציע לי לקחת כדורי הרגעה. כרגע, הטיפול הפסיכולוגי פסיכיאטרי מרגיע אותוי מאוד לכן גם הסימפטומים של המחלה נרגעו... בהחלט יכול להיות שקיים קשר. נסי אולי לחפש חומר באינטרנט.

לרוחי שלום, תודה על השאלה מפני שאני בטוח שישנם רבים הסובלים מהפרעות דומות. מחלות על רקע אלרגי שדרמטיטיס אחת מהן קשורות מאוד למצב הנפשי. בעבר דרמטיטיס הוגדרה כאחת מהמחלות הפסיכוסומטיות. התופעות מוכרת וידוע ומדובר על הפרעות נפשיות המתבטאות בתופעות גופניות. כך שאת צודקת והשאלה חשובה ביותר לרבים. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שאלה לא צינית: אם מי שהולך לפסיכיאטר הוא לא פסיכי, אז למה קוראים לפסיכיאטר פסיכי - אטר??? מאיפה המילה הזאת?היא לא מרמזת משהו?

פסיכי- מהמילה היוונית 'פסיכה', ששייך או קשור לנפש או להליכים נפשיים: נפשי. זו ההגדרה המדויקת ע"פ המילון. השימוש הנפוץ של המילה הוא בסלנג(משוגע...), אותו אנו מכירים היטב......... ומכך: פסיכי-אטר= רופא נפש. מכך....לא כל מי שהולך לפסיכיאטר הוא "פסיכי".....אלא אדם עם תרכובת נפשית הנזקקת לעזרה רפואית. נדב

שלום ד"ר הידש אני סובל מדיכאון יותר משנה עקב פרידה מחברה, העצב פשוט דירדר אותי לדיכאון שממנו לא יצאתי. כעבור שנה פניתי סופסוף לעזרה (לפסיכיאטר), בחודשיים הראשונים טופלתי ברסיטל כדור שהציל אותי למרות שאני עדיין חושב כמעט תמיד על מחשבות אובדניות ישנם רגעים ,גם אם הם נמשכים דקות ספורות, בהם חוזרת לי התקווה שאולי אפשר אחרת. כעת, כשאני בחודש השלישי של הטיפול, הרופא הוסיף לי חצי כדור אדרונקס בבוקר עם האוכל ובנוסף ממשיך לקחת שני כדורי רסיטל בצהריים. המצב מאז(כשלושה שבועות) הוא שאני סובל מעצירות ומשינה גרועה, שאלתי היא האם התופעות הללו סבירות למינון נמוך כזה ולתקופה של שלושה שבועות( על אף שתופעות לוואי אלו מוזכרות בעלון של התרופה) , האם אני צריך להפסיק ליטול את הכדור? ,בנוסף, אם תוכל להסביר לי בקצרה על תרופה זו(אדרונקס) והאם היא נפוצה בשימוש מטופלים? בברכה רונן

לרונן שלום, יש הגיון בדברים שאתה מתאר ואני אנסה להסביר. רסיטל עזרה לך אולם לא מספיק. הרסיטל פועל על חומר במוח הנקרא סרוטונין והוא נגד דיכאון. ישנו חומר נוסף במוח הקשור לדיכאון אשר נקרא נוראפינפרין. האדרונקס פועל על הנוראפינפרין כך שיש הגיון לתקוף את הדיכאון משני כיוונים. ישנן תרופות הפועלות על שני החומרים במוח יחדיו כמו האפקסור שהוא לבד פועל גם על הנוראפינפרין וגם על הסרוטונין. התרופות נוגדות הדיכאון למזלינו מעוררות ולא מרדימות. לכן ההפרעות בשינה, איני בטוח שהעצירות קשורה לטיפול. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום רב , הייתי מעוניינת לדעת היכן אוכל לקבל אינפורמציה על מאניה דיפרסיה , והאם לאחר האיזון התרופתי המחלה תוכל לחזור בעתיד? מהם תופעות הלוואי של הכדורים?(טגרטול) אודה מראש על תשומת הלב

האם התרופות מונעות את המאניה?

למיטל שלום, הטגרטול שייך לקבוצת התרופות המייצבות. כלומר היא מייצבת את מצב הרוח ומונעת דיכאון ופעילות יתר. יש חומר רב על מאניה דפרסיה ברשת ועל הטגרטול תוכלי למצוא בכל אינדקס תרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני יוצאת עם חברי בערך כשנה. לאחרונה גבר הלחץ מצד הוריי להתחתן. התירוץ שלהם הוא: מה תעשו עוד שלא עשיתם במשך השנה שחלפה? במה עוד תוסיפו על מה שאתם כבר יודעים ועד כמה תטחנו את אותו מצב. אני מרגישה תחת מכבש ענק שאין לי דרך לצאת ממנו.. ביקשתי כמה חודשי חסד (עד הקיץ) כדי להחליט (יותר נכון קבעתי עובדה) ונעניתי בצחוק גדול. לאחרונה גם אבא שלו מתחיל לשאול "מתי" מה עושים? איך גורמים לכולם להבין שעדיין אין מוכנות? ואיך אגיד לו בעדינות את הדברים בלי שיבין חלילה שאני לא מעוניינת בהמשך הקשר?

ליעל שלום, אכן צרות טובות.... יש לך חבר, הקשר אתו טוב וההורים אוהבים את שניכם.... אל תשכחי את הדברים הללו גם מתי שקשה לך. ההחלטה על נישואין לא תמיד קלה, במיוחד שזו החלטה שהכוונה היא להיות עם בן זוג כל החיים. אני אישית רואה חשיבות מועטה לשאלה של מתי להתחתן. הרבה יותר חשוב עם מי? אם בן הזוג מתאים לך אז לדעתי לא חשוב מתי תתחתנו כי בכל מקרה יהיה לכם טוב. אם את מהססת לגבי בן הזוג אז אל תמהרי ותחכי שתהיי בטוחה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקח את התרופה כבר כמעט שבועיים במינון של כדור ליום. - (20 מ"ג אם אני לא טועה זה כל כדור) עכשיו האם יכול להיות שהתרופה גורמת לי להיות יותר ישנוני? אם כן האם זו תופעת לוואי שתעבור?

גם לי בהתחלה התרופה גרמה קצת לישנוניות ואח"כ לעירות. מה שחשוב לדעת זה שבדר"כ הכדור מעורר אבל לפעמים הוא משנה את ההתנהגות שלו- לפעמים הוא מעורר בבוקר ולפעמים בערב. הייתי מציעה לך לחכות עוד שבוע שבועיים ולראות אם הוא ממשיך להרדים אותך. אם כן, ואתה לוקח בבוקר או בצהריים אולי כדאי לקחת אותו בלילה סמוך לשינה... או להתייעץ עם הרופא שרשם לך אותו.

לרועי ולשירה, לא יכולתי לכתוב תשובה יותר מלאה, אני מסכים לכל מלה וכמובן מצטרף לדבריך תודה לך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שאלה:מעניין אותי האם חרדה שבן אדם סובל במקרה שלי כשנתיים. האם היא יכולה להיות סיפטום של מחלת נפש רצינית אחרת שהולכת ומפתחת לה? סתם שאלה תאורטית.כי לפעמים נדמה שהאי שפיות הזאת יום אחד תתפרץ לה.ויהיה משהו גרוע.

לשרונה שלום, תסלחי לי אבל חייכתי כאשר קראתי את שאלתך.... אני הוא המחלק את התעודות של שפיות או אי שפיות ואני חושב שאני יכול לתת לך תעודה של נורמלית. בארצנו הקטנטונת ישנם מעטים אשר מסתובבים עם תעודה של נורמלי ובמקרה שלך אני חושב שאסתכן ואוציא לך תעודה של נורמלית. ועכשיו קצת ברצינות. באופן עקרוני חרדה עלולה להיות סימפטום של מחלה אחרת או שהחרדה עצמה היא ההפרעה הנפשית ואין מחלה אחרת, כפי שאני חושב שכך הדברים אצלך. ככול שעובר יותר זמן וישנה חרדה ולא מתפתחת מחלה אחרת את יכולה להיות יותר רגועה ויותר בטוחה שמדובר "רק בחרדה". כלומר אם הייתה מחלת נפש אז כבר היית שומעת עליה.... כך שאני חושב הפוך ממה שהביא אותך לשאול שאלה זו. שנינו מקווים שאני צודק. שיהיה רק טוב ושנרגע כולנו הידש

יש לי חבר כחצי שנה. הוא בן 33. הקשר ביננו הולך ומתהדק. הוא אדם טוב, ישר, עובד במקום עבודה מצויין ואוהב אותי מאוד. יש רק דבר אחד שמעיב מאוד על הקשר מבחינתי, מדאיג אותי מאוד ויוצר בי חששות וספקות כבדים האם להמשיך את הקשר. הדבר הוא: שפת הגוף שלו. שפת גופו משדרת חוסר שקט ורוגע. הוא נוהג לשבת רגל על רגל ולנדנד את הרגל העליונה כמעט באופן תמידי. שמתי לב שתופעה זו פוחתת כשהוא איתי לבד ומחריפה במיוחד כשאנחנו בחברה ומחריפה עוד יותר כשאנו בחברה חדשה. למשל: כשאנו יושבים בחיק המשפחה שלי והוא אומר משהו...לאחר שהוא מדבר הרגל שלו מתחילה לרעוד ממש והוא גם מניע אותה ללא הפסק. הדבר מורגש מאוד לעין. אפילו אנשים סביבי החלו לראות את זה. הערתי לו על כך ושאלתי מדוע זה קורה אך הוא די מכחיש. אני חושבת שזה תנועות לא רצוניות, שהוא לא מודע לעשייתן. פעמים רבות כאשר אנו נמצאים במפגשים חדשים עם אנשים הוא נוטה לעשות תנועות כאילו הוא "קופא מקור" למשל: מחמם את הידיים, מכניס את הידיים מתחת לירכיים, מכניס ידיים לכיסים, מעלה ומוריד את הכתפיים- כאילו "לחמם את עצמו". שאלתי אותו פעם: "קר לך" והוא אמר: "לא". אז שאלתי: "מדוע אתה עושה תנועות כאילו אתה קופא מקור"? ולא היה לו מענה.. בנוסף, הרבה פעמים כשהוא מדבר עם אנשים הוא מתנדנד מצד לצד, כאילו הוא לא יציב פיזית. אני לא פסיכולוגית ובטח לא נוירולוגית. אני פשוט מתארת את מה שאני רואה. אני יודעת שחברי לא בורך בביטחון עצמי. אין לי בעייה עם זה אבל ברגע שזה מתבטא בשפת גוף לא שקטה אני חוששת כי זה יוצר תחושה שהאדם קצת מטומטם. אומנם זה לא מסתדר לי כי הוא עובד במקום עבודה מצויין, יש לו משרה טובה, הוא אדם ענייני אבל שפת הגוף משדרת משהו אחר. לפעמים זה מזכיר לי קצת פיגור קל..(אולי אני מגזימה!!)... שאלתי היא: מהן הסיבות הפיזיות לשפת גוף מעין זו? האם אפשר לטפל בזה? האם יכולה להיות לכך סיבה נפשית? האם זה בסדר להעיר ולגרום לו להיות יותר מודע לעצמו? איך בודקים אם יש לו בעייה? האם אלו עצבים? האם זהו חוסר בטחון? עזרו לי כי אני נואשת...

לשרון שלום, בטח שאין מדובר בפיגור או במחלת נפש.... כפי שאת מתארת את הדברים מדובר בתופעה של חרדה המתבטאת באופן גופני. את מציינת שבחברתך הוא רגוע, בחברה של אנשים מוכרים החרדה עולה במעט, וכאשר נמצאים בחברה חדשה החרדה גבוהה יותר... כך גם הנידנוד ברגליים. לאט לאט ככול שהאמון יעלה תוכלו לדבר על החרדות שלו ואולי אם תראו לנכון הוא יפנה לטיפול בשיחות. בכל אופן הייתי מציע שתורידי את "המלים הגסות" של פיגור וכדומה בגישתך, הן אינן במקום. אדם הסובל מבטחון עצמי לא גבוה, או מחרדות עדיין יכול להיות אדם נהדר ויתכן שהוא אדם רגיש יותר מאנשים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, הרופא עיניים שלי היפנה אותי לרופא אחר וכתב : observation - pation under observation מתי כותבים כך???

לשאול, מדובר בדרך כלל כאשר הרופא אינו יודע מה האבחנה ואין לו הסבר לתופעה ולכן המטופל באבחון והוא עוקב אחרי ההתפתחויות. אפשר להרגע, דר' גיורא הידש

ד'ר הידש היקר, אני לוקחת כ-8 חודשים לוסטראל במינון של 25 מ"ל כל יום (עם הפסקונת של שבועיים) עקב התקפי חרדה שעברתי(ולפעמים עדיין עוברת אבל בעוצמה יותר פחותה). האם המינון הנמוך אומר שאני יכולה להמשיך עם הכדורים עוד הרבה זמן?אני מתכוונת לשנים שבמהלכן יהיו גם הריונות.. כי ממש לא בא לי להפסיק את הכדור..טוב לי איתו.עצם זה שאני לוקחת את הכדור יש לזה אפקט פסיכולוגי וגם אם הוא לא ממכר אני רוצה להמשיך איתו. מה דעתך??עד מתי אני יכולה "למשוך" איתו ולא להפסיק?? בנוסף-חשבתי שאולי פעם בשבוע ביום שישי אני לא אקח אותו ואז 6 פעמים בשבוע אולי יתנו לי עוד קצת זמן שאוכל להמשיך איתו..כמו שאתה מבין ממש לא בא לי להפסיק.תקראו לזה התמכרות או פחד או מה שלא יהיה לא אכפת לי.רק תגיד/תמליץ לי מה הסיכונים וההשלכות הבריאותיות ומה כדאי לעשות. תודה מראש, אור

לאור היקרה, את יכולה להמשיך את הלוסטרל מפני שהוא אינו מזיק לגוף או לנפש ולא להריון גם בתקופות ארוכות. גם אלו היית נוטלת מינון יותר גבוה הייתי כותב את אותה התשובה. עם זאת את נוטלת אותו שמונה חודשים, יתכן שבעוד מספר חודשים את תרגישי לגמרי אחרת ויהיה לך בטחון בהפסקת הלוסטרל. כך שנחכה ונראה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

יש לי בעיה שאף פעם לא דיברתי עליה למעט משפחתי שמודעת לה מאוד והיא יוצרת מתחים בין בני משפחתי לביני. הבעיה: אני רגישה מאוד לרעשים ומראות מסוימים. הדבר יכול להוציא אותי מכליי ומשלוותי. אפרט בדיוק: 1. אני כמעט לא מסוגלת לראות את אמי או אבי אוכלים. האופן שבו כל אחד מהם אוכל מעלה לי את העצבים. גם הרעש מפריע לי וגם המראה. כשאנו נמצאים בנסיבות חברתיות עם הרבה אנשים (למשל ארוע משפחתי) זה לא כל כך מפריע לי. הבעיה מחמירה כשאני אוכלת איתם לבד. אז, אני שמה לב לכל פרט, לכל ביס, לכל רעש. זה כל כך משפיע עליי עד כדי כך שאם אבי מתעורר בשעה שהתעוררתי ומצטרף לקפה עם עוגיות לשולחן בו אני יושבת- אני עוברת לחדר שלי לשתות לבד כי ממש לא בא לי להתעצבן על הבוקר. אני מנסה לא להעליב אותו ובדרך אלגנטית מתחמקת לחדר כי הבנתי שאין ביכולתי לשנות את אופן אכילתו. 2. דבר נוסף שמפריע לי (ואל תצחק...) הוא כאשר אמי שרה. היא עקרת בית. נמצאת רוב היום בבית וכמעט כל פעילות שהיא מבצעת- מלווה בשירה. הקול שלה יפה ולא צורם או משהו כזה אך אני לא יודעת למה -ברגע שהיא מתחילה לשיר אני מתחילה להתעצבן. אני כבר שנים מנסה להבין מדוע ולא מצליחה. אין לי שליטה על זה. זה פשוט מעצבן אותי. 3. דבר נוסף שהוא גולת הכותרת כאן הוא: לאמי יש מכשיר שעושה מסג' לרגליים. כל יום לפני השינה היא נוהגת לעשות זאת למשך כחצי שעה. המכשיר עושה קולות של תיקתוקים לסירוגין וקולות של מעין חיכוך בצליל "ברר.." "ברר".. "ברר". אני מרגישה שמיום שאמי רכשה אותו חיי אינם חיים. הקולות שמוציא המכשיר הזה יכולים להוציא אותי מדעתי. אני פשוט שומעת אותו עד חדרי. כל פעם שאני שומעת את הרעש הזה, אני מגבירה את קול הטלוויזיה כדי להתגבר על כך אבל עדיין אני נשארת עצבנית ולא רגועה. בתקופה האחרונה אני אפילו מתוחה כשאני רואה את אמי מתכוננת לשינה משום שאני יודעת שהיא תדליק את המכשיר ואני הולכת לסבול (באמת, ל-ס-ב-ו-ל) בחצי שעה -40 דקות הקרובות. ראוי לציין שמדובר בבעיה לא מהיום. זה כבר כמה שנים. מה עושים? מדוע זה קורה לי? האם אפשר לטפל בזה?

היי מתוקה.עצבים זה דבר מוכר לי בהחלט .אבל עם זאת.בכל זאת די נו באמת. אמא שלך שרה וזה מפריע לך? אני מבינה אותך כי גם לי זה קורה, כל הדברים שכתבת אם אוכל וכו'. וגם אני עובדת על עצמי תתפלאי.הבעייה אני חושבת יותר עמוקה.יכול להיות שמשהו מפריע לך בהורים שלך.משהו מעצבן אותך אולי? יכול להיות שאני טועה. מבינה אותך במיליון אחוז.אני בעדך.וקורים לי וקרו לי אותם דברים.ואם זאת.די ,תני להורים לאכול בנחת. אני לא בקטע של ביקורת.ממש לא.להפך.בקטע של ללמוד להתמודד עם זה. גם זה סוג של כבוד להורים.לא שלי יש כל כך כבוד להורים שלי.האמת היא בכלל אני טיפוס די עצבני ,כמעט כל דבר מעצבן אותי. הפיתרון לדעתי.הוא באמת להתעלם מזה.כמה שאפשר.אני רק יכולה לקוות שזה יעזור.תני לאמא שלך לשיר.זה מראה שטוב לה והיא שמחה תחשבי על זה. זה גורם לנו אושר שמישהו אחר שמח!!!!!

לטולי שלום, כפי שאת מבינה הבעיה היא אינה באופן האכילה של הוריך, בשירה של אמך או במכשיר לעיסוי. הבעיה שלך היא בהתייחסות שלך להורים שלך והקשר שלך אתם. בשפה המקצועית אנו קוראים לכך יחס אמביוולנטי, כלומר קיימים רגשות מנוגדים של אהבה וכעס. קיימים אהבה וכבוד להורים אבל גם כעס עליהם שקשה לך להיות מודעת אליו ולהכיר בו ולכן הוא בא לידי ביטוי בכעס על דברים שוליים. אני חושב שכדאי מאוד לברר את רגשותיך בשיחות עם איש מקצוע. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דברתי עם הרוקח הראשי שבאמת אמר שהפרולקטין עולה עם לקיחת הכדור (פרפנן). שאלה 1: במידה וזו הבעיה לאי כניסה להריון, האם לדעתך יש לקחת תרופה אחרת ? שאלה 2: מומלץ כי בשלושת החודשים הראשונים להריון לא לקחת את התרופה מחשש לפגם בעובר. מצד שני במידה ואני יפסיק לקחת את התרופה יש חשש שחס וחלילה אני יקבל התקף. מה עושים ?

שלום חנה אני חושב שעניתי לך במכתבך המקורי לילה טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני בת 21, סטודנטית באוניברסיטה לתואר יוקרתי. הייתי תמיד תלמידה טובה, אבל באוניברסיטה משום מה הכל השתנה. בזמן האחרון זה עוד יותר החמיר. אני לא מצליחה לקום בבוקר בזמן, מפסידה מלא שיעורים, כשאני קמה מאוחר עובר לי כבר החשק ללכת לאוניברסיטה, גם בבית אני לא מצליחה ללמוד. אין לי כוח וחשק להיפגש עם חברים או לצאת, אני רוב היום יושבת בבית, מול המחשב או מול הטלויזיה או משהו בסגנון, רוב היום אני רוצה לישון, מבלה הרבה זמן בשינה, לא עוסקת בשום פעילות ספורטיבית, יש לי הרגשה שעוד מעט השרירים שלי יתנוונו. בקיצור, מה יש לי? מה עלי לעשות? ובבקשה - אל תשלחו אותי לטיפולים! כבר הייתי בטיפולים בחיים שלי אצל מטפלים שונים. אני לא מצליחה להתמיד בטיפולים יותר מדיי זמן, מתייאשת מהמטפלים. אגב, אני מטופלת בתרופות נגד דיכאון כבר הרבה זמן (כמה שנים טובות). מחכה לתשובה, אבל תשובות רציניות בלבד. תודה מראש לעונים

שלום אין שם!! טפלי בעצמך .. פעילות גופנית ועוד פעילות גופנית .. תנסי בכוח להזיז את עצמך הליכה של 40 דקות 3-4 פעמים בשבוע או מחוץ לבית או להרשם לחדר כושר.. בקשי מחבר/חברה שיצטרף .. או לחלופין איזה ווקמן עם מוזיקה שיקלו על השיעמום .. בקשר ללימודים אולי התואר היוקרתי שאת לומדת לא מתאים לך?? מקווה שתקבלי עוד תשובות מאחרים יהיה טוב..:)

הייתי שם.אז מדעתי הלא מומחית.זה זה. חוץ מזה אולי קשה לך בלימודים.אולי את עיייפה? ואולי כמה דברים ביחד.אולי את צריכה שינוי בחיים? או חבר רציני בחיים. זה נשמע גם כמו קצת בדידות. אנחנו עסוקים במרדף החיים כל הזמן.אבל מה אנחנו באמת רוצים,זה את אף אחד לא מעניין.אז אולי זאת התשובה. תשאלי את עצמך מה את באמת רוצה בחיים. איך את משלבת את הלימודים, אם הדברים האחרים.קשר טוב בחיים הרבה פעמים הוא תרופה לכל מכה. את זה אני אומרת מהניסיון הקטן של החיים הפרטיים שלי. אשמח לשמוע האם קלעתי במשהו.והעיקר שתרגישי טוב.

אם זה אפשרי. בתודה מראש, אין שם

שלום, אני דווקא חשבתי שרצית לשמוע תגובות מאנשים אחרים ולא תגובה מקצועית.... את כותבת שהיית במספר טיפולים וגם נוטלת טיפול תרופתי? אני מתרשם שקיימים קשיים רבים ובמישורים שונים. גם במישור של הלימודים, גם במישור של החברים וחברה, וגם במישור של פעילות בשעות הפנאי. הבריחה על השינה מקילה אבל אני בספק האם זה פתרון. כיוון שהקשיים הם במספר משורים נראה שהדברים לא פשוטים. יתכן שמדובר בדיכאון אבל יתכן שהרקע הוא הפרעה אחרת. אני חושב שאבחון טוב ואולי להוסיף גם מבחנים פסיכולוגיים יכול לתת הבנה עמוקה יותר לקשייך. אחר כך כמובן לחשוב על טיפול. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

האם ניתן לטפל בתרופה לעיל במחלה ביפולרית שמטופלת כרגע בטגרטול? אנא, פרט ככל שתוכל. תודה, דפנה

לדפנה שלום, בהחלט ישנה ספרות מקצועית על הנושא אבל עדיין אין מסקנה חד משמעית. לי אישית אין ניסיון בסוג טפול זה בהפרעה בי פולרית. הייתי ממליץ להשתמש בחוסמי מעבר הסידן רק מסיבות מיוחדות כאשר אין תגובה לטיפולים אחרים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, תודה על תשובתך. מדובר באשה צעירה שסובלת הן מהפרעה ביפולרית והן מלחץ דם גבוה. במציאות הטיפולית של היום, כל נושא מטופל ע"י מומחה אחר ע" תרופות מתחומו. המבט הכולל יותר לא מקבל תשומת לב מספקת. והרי יתכן שקיים קשר בין המצבים הללו וניתן לתכנן טיפול שונה. האם יש ספרות, אתר או מישהו שיכולים לסייע בעניין? בתודה, דפנה.

שלום אני בטיפול בסרוקסט מזה כחודשיים ולפני זה הייתי עם ציפרמיל שלא היה לי טוב כ-3 חדשים. עם הסרוקסט אני מרגישה בסדר, קצת פחות מדוכאת משהייתי עם תופעות לוואי ממש מינימליות כמו קיצור שעות שינה חלומות עמוסים וזהו בעצם. הבעיה היא שלאחרונה אני חושבת מחשבות ממש קשות על בחורה שעובדת איתי ושאני לא סובלת אותו. תמיד היו לי אויבות בעבודה לימודים וכ... ברמה כזו או אחרת, וכששונאים מישהו מייחלים לו דברים רעים כמו פיטורין וכ... אבל בשבועיים האחרונים אני ממש מייחלת שתהיה לה שריפה בבית, שהיא תצא חיה אבל שכל רכושה יאבד. שבן זוגה יבגוד בה וינטוש אותה , שהיא תהיה עקרה או שייוולדו לה ילדים מפגרים. אנחנו ממש לא אוהבות אחת את השנייה ואני יכולה להעיד שהיא מעוררת תחושות שנאה אצל רבים מהעובדים, ושזו לא פעם ראשונה שאני מייחלת דברים רעים לאוייביי, אבל לא כאלה רעים! אני ממש נבהלת מעצמי. דבר נוסף, הוא שגם בשבועיים האחרונים קשה לי לשמוע רעשים רבים מדיי ,זה הופך אותי עצבנית. אנשים שמדברים הרבה, אנשים רבים מדיי שמדברים , נאמר במסיבה, אני חסרת סבלנות יותר מתמיד(ובכלל אני טיפוס שלא אוהב גירויים רבים מדיי), אבל ממש קיצוני! אני חוששת שאולי יש לזה קשר לסרוקסט, כי שמעתי על מקרים נדירים של טרוף שאחז באנשים שמטופלים בתרופה הזו. האם יש סיבה לחשוש? תודה נעמה

לנעמה שלום, נכון שלעתים סרוקסט עלול לגרום לרגישות רבה יותר ומעט רגזנות אולם איני חושב שזה המקרה אצלך כיוון שאת כותבת שתופעות כאלו מוכרות לך גם לפני השימוש בסרוקסט. בכל אופן הייתי מייעץ לחזור לרופא שרשם את הסרוקסט. (ללא קשר למקרים הקיצוניים שציינת אותם). התופעות שאת מספרת עליהן, לי מזכירות במידה רבה הפרעה פוסט-טראומתית, כלומר השאלה היא האם עברת טראומה קשה בעבר? לכן ההמלצה היא להוסיף לטפול התרופתי גם שיחות שעשויות לעזור מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

איזו סכנה יש בשימוש מתמשך בסיפרמיל אצל נערה בת 18?

לאמא שלום, אם שאלתך האם ציפרמיל עלול לגרום לנזק בלתי הפיך כגון פגיעה בכבד, כליות, מוח, חשיבה, או כל איבר אחר בגוף אז התשובה היא שלילית, ציפרמיל אינו גורם לנזק לגוף. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

האם יש אפשרות לפיתוח תלות בציפרמיל?

שלום, אני בחור צעיר, שלצערי סובל מהתקפי חרדה, ואחת התגובות זה נשימה מוגברת וכתוצאה מכך סחרחורות, עכשיו הבנתי שזה תגובה טבעית להתקף, אבל קראתי איפה שיכול להיווצא מצב של דום נשימה מזה, האם יש סיכון כזה?, כעד עכשיו חשבתי אוקיי, זה לא נעים, אבל לא יקרה לי מזה כלום

הסיכוי מאד נמוך שזה יקרה אם אתה רואה שאתה בהתקף חרדה ונושם מהר נסה לכסות את פיך ב-2 כפות ידיך ועל ידי כך בעצם לנשום את אותו אויר מה שימנע את העליה המוגזמת בחמצן הקורת בהתקפי חרדה כאל.

שלום, אני לא קראתי שיתכן שיווצר מצב של דום נשימה. מצב זה מאוד לא נעים אם הוא מתדרדר אבל לא נגרמים ממנו נזקים. אפשר לנסות למחזר את האויר הננשף או לנסות ולעצור את הנשימה עם היד על האף או ליטול כדור הרגעה. שיהיה רק טוב ורגוע דר' גיורא הידש

לאחרונה. ממש.גם אצלי התפתח מן קוצר נשימה לפני התקף חרדה.או מעין במקביל.אני אפילו לא יודעת מה קודם למה. אבל אני ממש מרגישה שאוזל לי האויר.כמו חולת אסטמה (רק שאני לא).ואני ממש מפחדת ומתחילה לברוח מאותו מקום שאני נמצאת בו.וממש מרגישה שמחוסר אויר אני אתעלף.האם יש באמת סכנה.אני שואלת את אותה שאלה .כי זה ממש מפחיד אותי.ואני ממש נואשת מן המצב הזה.זה ממש הולך ואוזל החמצן.עד שלא נשאר כלום.אני נורא מפחדת. מה ניתן לעשות?

http://www.iwomen.co.il/kotarot.asp?Artcl=4359

לאור שלום, זה בהחלט כדאי לחברה המייצרת, כיוון שקוקאין ממכר הם ימכרו המון מהממתק הזה. עדיף להשאר קונוונציונליים.... הידש

ככה חשבתי//////

לפני מספר שנים השתייכתי לקופת חולים מסוימת, ודרכה קיבלתי טיפול אצל פסיכולוגית במרפאות חוץ של בית חולים. לאחר שהתחתנתי, לפי בקשת בעלי עברתי קופה ואז גיליתי שאינני זכאית להמשיך אותו טיפול בחינם. התקשרתי למנהלים של הקופה ואפשר לומר שהתפרצתי עליהם על כך שאינני זכאית לקבל את המשך הטיפול חינם. במהלך חברותי בקופה, כל פעם שישנו תשלום שאינני מבינה מדוע הוא אני פונה למזכירות בצורה מעט תוקפנית ומבקשת החזר. אני מקבלת על חשבון הקופה פריזמה ופרפאנןוגם התחלתי טיפול פסיכולוגי דרך הקופה. כעת אני מנסה להרות הריון שלישי לאחר שבשני עשיתי הפלה דרך קופת החולים באמצעות מכתב מפסיכיאטר שהמליץ על הפסקת הריון, ולאחר הגרידה אינני מצליחה להרות. עכשיו אני מוצאת עצמי הולכת מרופא נשים אחד לשני ומבקשת שישלחו אותי לכל מיני בדיקות שעליהן קראתי באינטרנט. כך היום הגעתי לרופא שלישי ברבעון ואז הייתי צריכה לקבל אישור מיוחד לכך, ואז לפי סגנון השיחה שלו עם הפקידה הייתה לי תחושה שהם מלגלגים עלי, כאילו אומרים "אה, המשוגעת הזאת". אני מאד רגישה לדברים האלה, ואני יודעת מתי אנשים מתייחסים אלי בכבוד ובהערכה ומתי לא. היום הרגשתי שמתייחסים אלי כאל חולת נפש בגלל כל ההיסטוריה שלי איתם. דבר זה מאד העציב אותי, ואני מרגישה אפילו דיכאון קל. רציתי לדעת מה היית ממליץ לי לעשות? האם לעבור קופה ולהתחיל דף חדש? כי קשה לי להתעלם, עובדה שאני כבר מספר שעות אחרי הביקור אצל הרופא ואני עדיין מרגישה עצבות וזה מטריד אותי.

לאיילה שלום, את מרגישה עצבות אולם אני קורא בין השורות המון כאב וכעס. אין מה לעשות, גם בין הרופאים ישנם מתנשאים. כנראה הרופא "ראה בך מקרה פיקנטי" ורץ לרכל עם המזכירה.... בודאי שזו התנהגות פסולה אם היא נעשתה כך. משהו הגדיר כעס כ "להעניש את עצמך על טפשותם של אחרים". ולכן חבל לי שאת כואבת כאשר משהו פגע בך, את גם נפגעת וגם סובלת כעת. הצעתי לך היא שתחשבי מה טוב לך, אם ישנו רופא נשים טוב ואפשר לסמוך עליו, תנסי "לסבול" את הדברים שאינם חשובים ולהתרכז באינטרסים שלך ושמירה על כבודך העצמי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי איילה אני חושבת שכדאי שתגשי לרופא ותבקשי שיחה איתו בארבע עניים. תשאלי אותו אם יש בעיה מסוימת ואם כן את רוצה לדעת מהי. היתרון במצב כזה הוא שלקופת חולים המסוימת הזו יש כבר את הרקע הרפואי שלך ולא צריך להתחיל הכל מהתחלה . את בהחלט לא ראוה ליחס כזה וזה בורות ולא צודק לחלויטן. אם היחס מזלזלז וממשיך להיות כך אני בהחלט ממליצה לך לעבור רופא ולא חסרים היום אך לפי דעתי הצעד הראשון צריכה להיות שיחה עם הרופא המטפל המון בהצלחה ותמשיכי לעדכן אותנו

תודה רבה לד"ר הידש ולאריאל

נפתח פורום חדש עבור המתמודדים עם הפרעת ההתנהגות הכפייתית – OCD, במסגרת הפורטל לצרכנות וחברה BSH. המטרה העיקרית של הפורום היא לעודד פעילות קהילתית, ציבורית, ארגונית וכדו', אבל גם אפשר לכתוב על כל מה שאתם רוצים. אתם מוזמנים! רועי http://www.bsh.co.il/forums/AllMessages2.asp?Fnumber=98

בהצלחה לפורום החדש, מה דעתכם על הסרט "הכי טוב שיש" עם ג'ק ניקולסון? בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום רב, כמה זמן צריך לעשות הפסקה מרגע הפסקת נטילת סרוקסט או אפשר להתחיל מיד לקחת ציפרמיל. האם גם הפעם יקח לתרופה עד השפעתה כחודש ימים, למרות שאני לוקחת כבר חצי שנה סרוקסט כדור אחד ביום. תודה מראש על תשובתך.

לנועם שלום, אין צורך לעשות הפסקה כיוון ששתי התרופות פועלות במנגנון פעולה זהה. אם אתה חושש ורוצה להקפיד בלי סיבה רפואית יומיים יספיקו די והותר. אין הרבה ספרות מקצועית על התחלת פעולה כאשר מחליפים בין תרופות מאותה הקבוצה SSRI'S , אבל הגיוני שתקופת החביון תהיה קצרה יותר. כך זה גם מניסיוני שיהיה בהצלחה ונקווה שהציפרמיל תתאים לך יותר. דר' גיורא הידש