פורום פסיכיאטריה

שלום רב, אני בת 22, לפני כ - 5 שנה עברתי מקרה של אונס, ולא קיבלתי שום עזרה מקצועית באותה תקופה. לאחר כשנתיים, חוויתי פרידה קשה מאוד מחבר, רציתי להתאבד, ופסיכיאטר אמר לי לקחת seroxat למשך שלושה חודשים בערך. אחרי הטיפול הרגשתי השתפרה, והטיפול הופסק. הבעיה היא, שבזמן אחרון ( זה נמשך כבר מספר חודשים ) נהייתי מאוד סגורה, עצבנית ורגישה. יש לי מצבי רוח מתחלפים, ואני מרגישה כל מיני פחדים ( למשל, אני הולכת ברחוב ומפחדת שמישהו עוקב אחריי ). רציתי לשאול, האם יכול להיות שאחרי 5 שנים, המקרה של האונס משפיע עליי באופן כזה ? האם אני צריכה שוב טיפול תרופתי ? או שעדיף שיחות עם פסיכולוג ? אני רוצה לציין שמצבי הכלכלי אינו מאפשר לי הוצאות רבות. אשמח לקבל תגובה תודה רבה מראש. אלונה

אלונה היקרה ראשית הרשי לי לברך אותך בברכת ברוכה הבאה. את גוללת פה סיפור חיים לא פשוט ואני מקווה שנוכל לעזור לך. לגופנו יש נטייה להדחיק ארועים וזכרונות לא נעימים וזה חלק ממנגנון ההגנה של הגוף. אלה, שהמנגנון הזה לעיתים קורס ואז אנו משחזרים את אותם ארועים כואבים ולעיתים אף חשים כאליו הם קרו לא מזמן. התחושות האלה יכולות להתעורר אחרי מס' חודשים אךזה יכול להיות גם אחרי מספר שנים כמו שציינת. מה שעברת היא בעצם טראומה מסוימת וגופך מנסה לשדר לך אותות מצוקה של קושי לשמור את זה בפנים. אני חושבת שבמצבך שיחות עם מטפל - פסיכולוג\ פסיכאטר הם הפיתרון הרצוי. התרופה אולי תקל על הסימפטום אבל היא לא תפתור את הכאב והצורך הפנימי לתת לדברים לצאת החוצה. אפשר תמיד לבקש הפנייה לפסיכולוג דרך קופת חולים ולאור מצבך העדין לא נראה לי שתהיה בעיה. כמו כן, נסי להיכנס לפורומים של נפגעי תקיפה מינית וקבלי סיוע גם מהם. את לא אשמה בכלום. את בסך הכל רוצה למצוא דרך לחזור לתפקוד חיים נורמלי ואת ראויה לכל ההערכה. מקווה שתמצאי תשובות לשאלותייך ורצונותייך בהצלחה

לאלונה שלום, לצערי פעמים רבות טראומות וטראומות מיניות הן חוויות קשות ביותר ולא תמיד קל להתגבר עליהן. לכן בהחלט מומלץ שתפני לשיחות ואפשר בהחלט גם במערכת הציבורית. תרופות זו שאלה יחסית אבל בכל מקרה הייתי משלב אותן עם שיחות. הדבר החשוב ביותר בשביל העתיד הוא השיחות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לכולכם. רציתי לשאול. אני נוטל 3 שבועות רמרון. התחילה אצלי בימים האחרונים תופעה, שכשאני הולך להירדם אני חוטף מין זרם חזק בגוף ומתעורר בתחושת חידלון חריפה. במיוחד זה חזק בשעות אחה"צ. לפעמים אני מתעורר בפחד חריף שנעלם מהר. היום גם היו לי תוך כדי הזרמים דקירות בחזה. האם זה כתוצאה מהרמרון? גם מאז שאני נוטל רמרון והפסקתי אנפרניל אני קצת בתחושת דכדוך ונטיה להיות עצבני. אז מה. הרמרון הופך להיות האכזבה הבאה? חוץ מזה מה שלומכם? אני מקוה שאתם מחזיקים מעמד בסבך הבעייות והתרופות. ואם אני כבר פה. אולי יש מכם מישהו שעוסק בשיווק אומנות או קשור לגלריה. יש לי ציורים ואני מנסה לפרוץ. אם תהיה תזוזה זה יתן לי עדוד רב. שיהיה לכולכם יום טוב. באהבה רבה ובחבוק לכל הסובלים והתומכים.

לראובן שלום, אני חושב שמדובר בתופעה הקשורה למתח ולא ישירות לרמרון, את המתח אפשר לקשר למצב ולרמרון. תחכה עוד כמה ימים. אבל בסך הכל אין זו תופעה מדאיגה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מקסימום תמות!..?

אריאל שלום, משיטוט קל בפורום, ראיתי את שמך מופיע מספר רב, עליתי על אחת ההודעות שלך וראיתי שאת חולה במחלת הלופוס. איני חולה במחלה הזו, אך גם אצלי הגוף טעה ופיתח מחלה כרונית שנקראת ITP . מערכת החיסונית פיתחה נוגדן שהורס לי את מערכת הקרישה בדם, כלומר אין לי קרישה טבעית אלא על ידי כדורים (סטירואידים)שניתנו לי במחלקה ההמטולוגית בה אני מטופלת מזה למעלה משנתיים. כל מכה קטנה שאני חוטפת הופכת להיות שטף דם רציני בגוף עד כדי דימומים במוח במצב של התקף. אני לא יודעת מה איתך, אבל ביום שחליתי כל החיים שלי השתנו, הפכתי להיות בן אדם מלא בחרדות, אני עצובה, מלאה בשאלות כמו: "למה זה קרה לי? למה דווקא אני? עשיתי משהו רע למישהו? כמעט ולא יצא לי להכיר אנשים שחולים במחלה אוטואימונית, ואני נאחזת בפורום ההמטולוגי שמצאתי כאן. לשמחתי גיליתי שעדיין יש רופאים אנושיים הפתוחים לכל שאלה להבדיל מהרופאה שלי. ועוד יותר שמחתי (במרכאות כפולות) שקלטתי שייש מישהי שאמנם לא חולה במחלה כמו שלי אבל חולה דומה (ושתהיי רק בריאה) עם התקפים פיזיים וגם בעיות קרישה, תקני אותי אם אני טועה. כולי תקווה שתהיי פתוחה לכתוב לי, יש לי עוד כ"כ הרבה דברים לכתוב לך, אבל אני חייבת לרוץ. מאד אשמח לחזור ולגלות שאת שם , זמינה לכתוב לי. ביי, הילה

הילה היקרה אני שמחה שפגשנו האחת את השנייה והלוואי שבנסיבות שמחות יותר. אני מבינה היטב את תחושותייך של כעס, למה אני, תיסכול וכו'. אני לא יודעת מה אצלך אבל אצלי זה בעיקר פחד איום מהעתיד. אני מרגישה לעיתים כמו פצצת זמן מתקתקת כשאינני יודעת מתי יבוא התקף רציני ומה יהיה בהרייונות וכו'. לרוב אני מנסה לא לחשוב על כך אבל לעיתים אינני יכולה מלא לחשוב. אני לא סובלת מבעיות קרישה, אם כי הלופוס עלול לעשות זאת אבל אני נמצאת במעקב מתמיד בנושא הזה. אני שמחה שנוכל להיות כאן האחת בשביל השנייה ואת מוזמנת תמיד לכתוב לי שנרגיש טוב כולנו. שלך, אריאל

בוקר טוב, קמתי הבוקר והשמש חייכה לי, פתחתי את החלון וחייכתי לה גם אני. כהרגלי מזה שנתיים נעמדתי מול המראה, הורדתי את המכנסיים והתחלתי לבדוק את הגוף שלי. הגוף לא טעה, ועל גבי הירך הופיע לו מה שלא ייחלתי. שטף דם אדום. ורק אתמול בלילה עשיתי מדיטציה במשך שעה והתפללתי שלא יהיו דימומים. לפני שראיתי את הדימום, החלטתי שלא אלך השבוע לביקרות בביה"ח, כי נדמה היה שאין סימנים על הגוף ואני מרגישה טוב. אך הסימן שצץ לו הבוקר, מאלץ אותי לסור מחר לבצע בדיקת דם, ואם הבדיקה לא תהיה טובה, אתכנס בתוך עצמי, אבכה חרישית מבלי שאף אחות רפואית תראה ואחזור הביתה מלאה בחרדות לבלות את הסוף שבוע.

נראה כי בימים האחרונים ישנה הרעה משהו במצבי. מיום שישי התחלתי לרדת במינון הרמרון מכדור שלם לחצי כדור ( יום אחד עדיין כדור ויום אחר חצי- ככה אני משחקת עם המינון בהתאם להוראות). בכל אופן, ביומיים האחרונים שוב התחיל התקף חוסר האוויר והנשימות העמוקות והיום בלימודים זה ממש הפריע לי וכל הזמן הייתי צריכה לפהק. אני גם מרגישה חוסר שקט ומין ריקנות פנימית. האם הורדת המינון יכולה להיות הגורם לכך? האם זה אומר כי לא כדאי להוריד כרגע? והשאלה הבאה מופנת בעיקר אלייך ד"ר הידש, בנוסף לכל התסמינים הנ"ל אני סובלת עכשיו מכאבי פרקים אם כי לא היסטריים ואני זוכרת שפעם אמרת לי לעקוב ולבחון האם כשמצבי הפיזי מתרדר אז גם מצבי הנפשי , שאם כן אז אולי הכל עכשיו מהלופוס? ואולי בעצם המצב הנפשי גורם להיתדרדרות הפיזית ולא להיפך? אני כל כך מבולבלת אך יותר מכל חוששת שחזרתי כמה צעדים אחורה וזה מפחיד אותי פחד אימים אריאל, ביום לא כל כך טוב

לא...רק לא את ! את עמוד התווך בפורום הזה !!! אני בטוחה שזאת הרגשה שתעבור מהר.בטח איזה משהו בריאותי (קל) ולא חרדה. אי בטוחה שבקרוב הכל יעבור כי יש מין ימים כאלה שלא כלכך מרגישים טוב.(לאוו דווקא אנשים שסובלים "רשמית" מחרדות). בכל מקרה,את חזקה ואני בטוחה שתרגישי יותר טוב. איתך, אור

אריאל היקרה אני כל כך כל כך מתפללת בשבילך שתרגישי טוב ושהכל יהיה בסדר. אני עדיין זקוקה לך בימים הקשים שלי וגם בשעות הטובות שלי , חברתי היקרה , תתאוששי מהר ותזכרי שאני אוהבת אותך. ביי יונית

סתם סקרנות.. מה את לומדת ואיפה..?

לאריאל שלום, יתכן שבגלל מורכבות הדברים אצלך ההורדה של הרמרון הייתה מוקדמת מדי. אל תהססי להוסיף ולא להוריד ברמרון, כמו שכתבת יש למצב הנפשי השלכות גם למצב הפיסי לכן כדאי להזהר יותר! תהיה חזקה ובריאה בשבילך ובשביל כולנו הידש

ד"ר הידש היקר האם אני יכולה לחזור למינון הקודם על דעת עצמי? האם זה בכלל רצוי? ואם כן אז אני מודאגת מאוד משום שבסוף השבוע כל כך הייתי מאושרת על ההורדה במינון וממש הייתי באופוריה ועכשיו כאילו אני עושה צעדי ענק אחורנית. אני לא יכולה למנוע מעצמי לחשוב האם אי פעם אצליח להוריד במינון? בנוסף, אני חוזרת לשאלה שכבר שאלתי- איך אוכל באמת לדעת שיש היתדרדרות בלופוס שגורמת למצב נפשי שכזה או שהמצב הנפשי מביא להידרדרות במחלה או שאין קשר בין הדברים? הלוואי שהכל היה פשוט יותר. כרגע כל שאני חשה זה מועקה והרגשת חוסר שקט נוראי. אני מנסה לעבוד על עצמי ומקווה לטוב. ואני כבר כל כך התלהבתי מהשינוי לטובה..........

שלום דוקטור!!! אתה עוזר לי רבות בפורום הזה ופשוט לפעמים אני ממש לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך. הבעיה שלי היא טורדנות כפייתית קיצונית מלווה בחרדות קשות מאירועים מוחיים (אני צעיר מאד) אשר מלווים בתחושות פיזיות. לאחרונה שיפור רב אודות לפבוקסיל וכמובן עבודה עצמית. לפני זמן לא רב הכרתי בחורה והתחיל בינינו קשר אני ראיתי בה לא יותר מאובייקט מיני אך כעבור זמן קצר מאד אני חושב שפיתחתי כלפיה רגש מסוים. לבסוף היא אמרה לי שאין לה רגש כלפי והדבר הסתיים. לא ספרתי לה שאני מרגיש משהו כלפיה מפחד להתאכז (במיוחד על רקע העבר). האמת שאני לא יודע אם האגו שלי נפגע, נפגעתי ממנה או שפשוט אבדתי בת זוג ליחסי מין. מבולבל ולא יודע מה לעשות!!! רני!!

לרני שלום, החשוב ביותר הוא להתמודד עם האכזבה. בכל קשר עם אנשים ובן זוג ישנו סיכון מסויים שהקשר לא יצליח ותהייה דחיה. אבל חשוב ביותר הוא תמיד למצוא כוחות ולחפש קשר חדש. כמו כן חשוב ללמוד מהניסיון ולהשתפר ולתקן דברים שהיו לא מוצלחים בקשר הקודם. לכן אני חושב שכדאי לך כעת לחשוב על מה שקרה ומה כדאי ללמוד מכך ולהשתפר בקשר הבא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, שאלתי היא- אני לוקחת אפקסור (שניים של 75). האם לצורך חד פעמי עדיף לקחת קלונקס (נגיד חצי מ"ג) או לחילופין לקחת עוד חלק מהאפקסור, ואם כן כמה? תודה, מיכל.

למיכל שלום, אין טעם ליטול אפקסור באופן חד פעמי למצב של לחץ, עדיף קלונקס. הדבר דומה לאקמול ואנטיביוטיקה, האנטיביוטיקה מחסלת את החיידקים-כך אפקסור פועל מהשורש, אקמול כדי להוריד חום ולהרגיש טוב יותר-קלונקס שיהיה רק טוב ושלא תצטרכי דר' גיורא הידש

ואני חושב שאף אמרתי זאת למיכל היקרה שלנו. תגישי טוב! גם אתה ד"ר גיא

שלום, אני בן 18 וחצי לפני כשבוע הפסקתי טיפול באפקסור לאחר נטילת התרופה במשך שנה עם השפעה טובה מאוד, משום שהתרופה פתאום "הפסיקה לעבוד" והתחלתי טיפול בלוסטראל ביום השני של נטילת התרופה היה לי כאב ראש נוראי ועיניי צרבו עד מאוד בינתיים הכאב ראש חלף אך ראייתי מעורפלת אני רואה ממש מטושטש ועניי צורבות.. מה דעתך? האם זו השפעה של התרופה? מה לעשות? (הפסיכיאטרית שלי בחו"ל כרגע, כך שאין לי ממש למי לפנות)

לאלמוג שלום, כנראה מדובר בתופעות לוואי של הלוסטרל וסביר שהן יחליפו, לצערי הן לא תמיד חולפות אבל צריך לחכות ולראות מה קורה אצלך. אם התופעות חמורות במיוחד ניתן להפחית במינון למשך יום יומיים ואחר כך לחזור למינון המומלץ. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני מטופל באפקסור XR חצי שנה 150 מג כיצד לדעתך אפשר להיגמל בהדרגה מהתרופה שבאה בצורה קפסולות??? תודה מראש -צדוק-

לצדוק שלום, בדרך כלל אין תופעות של גמילה מאפקסור. בנוסף אפקסור XR הוא בעל משך פעולה ארוך וככול שלתרופה יש משך פעולה ארוך יותר כך קל יותר להפסיקה. אם בכל זאת אתה חושש, ישנן קפסולות של 75 מג' XR ואפשר להשתמש בהם, ואפשר גם ליטול את התרופה פעם ביומיים. בכל מקרה חצי שנה זו עדיין תקופה קצרה מדי לטיפול בדרך כלל, לכן לפני שאתה מפסיק כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ורק אחר כך להחליט. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני חושב שאתה טועה וגם מטעה בזה שאתה אומר שאין "תופעות גמילה" אני מכיר חבר שגם משתמש באפקסור וכשהוא הפסיק הוא מאוד סבל מתופעות גמילה קשות!

זוכר את החזירונת מהטופמקס? אז ניסיתי במינון הכי נמוך שיש 25 מג' יום אחד ומה אני אגיד לך בא לי למות . יש לי את כאבי הראש הכי נוראיים שרק ניתן לדמיין , בחילות שלא ברא השטן. בטח שזה טוב להפרעות אכילה - אי אפשר לאכול כלום במצב הזה רק להקיא ולהקיא .... אני חושבת שראיתי שחור היום יותר מכל צבע אחר בחיים שלי. ללונה פארק כבר לא צריך ללכת אני על קרוסלה פרטית עם כל סיבוב של הראש. לא יודעת למה אני כותבת את זה... את מי זה מעניין.

הצילו... מעניין ומכל דבר לומדים. חבל שזה כך, יש דברים שלא כתובים בספרים. לפי זכרוני כתבת שאת בתקופת בחינות ואינך יכולה להרשות לעצמך להרגיש רע בתקופה הנוכחית. אז אל תנסי כעת פעם נוספת. בינתיים, תלכי לישון ומחר יום חדש ותקומי חדשה. מחזיקים לך אצבעות הידש

שלום ד"ר הידש, שמי אסף (סטודנט לפסיכולוגיה שנה ג'). אני כותב עבודה סמינריונית, ולשם כתיבתה אני קורא מאמרים בנושאי חרדה ודיכאון. אחד מהמאמרים עוסק בתרופות הנוגדות מצבים אלה. לצערי, איני בקי ברזי הרפואה והפרמקולוגיה, על כן אודה לך אם תוכל לענות לי על 3 שאלות קצרות. ע"פ המאמר, חלק מהתרופות (כדוגמת: סרוקסט) יכולות להינתן רק ע"פ מרשם נוירולוג או פסיכיאטר, ולחלק מהתרופות (כדוגמת: קלונקס, ואבן - תרופות פסיכוטרופיות) אין ציון "סוג" הרופא הרשאי לרשמן. אבקש לדעת: 1. מהי תרופה פסיכוטרופית ? 2. מדוע יש "חלוקה" (או מה הרציונל לחלוקה ) בין הרופאים השונים הזכאים לרשום תרופות שונות, שכן לפי מיטב הבנתי, גם לתרופות היכולות להינתן ע"י רופאי משפחה עלולות להיות השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות מרחיקות לכת. 3. על פי הידוע לך ולאור ניסיונך המקצועי, האם יש קורלציה בין "סוג" הרופא (פסיכיאטר/ רופא משפחה) הנותן תרופה המתוייגת כ"תרופה פסיכיאטרית" לבין יחס הפציינט ויחס הסביבה אל טיפול נפשי תרופתי ? רב תודות לך, אסף.

לאסף שלום, חבל שלא כתבת את נושא העבודה, נראה לי שהשאלות הללו אינן במרכז החשיבות. רופא משפחה ידיעותיו רחבות במקצועות הרפואה השונים לעומת הרופאים המומחים אשר מתמחים במקצוע מסויים וכך הדבר גם בפסיכיאטרייה. השיקולים מי רשאי לרשום תרופה הם לעתים מעצם העניין ולעתים מסיבות שונות ומשונות. בדרך כלל תרופה חדשה או יקרה נרשמת רק על ידי רופא מומחה, במשך השנים ככול שהתרופה מוכרת יותר והיא בטוחה והמחיר יורד ההרשאה לרושמה ניתנת לכל רופא. באופן עקרוני כל רופא יכול לרשום כל תרופה. המגבלות הן פנימיות של כל קופת חולים והמגבלות משתנות במשך הזמן. כלומר גם אני כפיסיכאטר יכול לרשום את התרופה המוגבלת ביותר בקופת החולים במרשם פרטי והתרופה נקנית באופן פרטי בבית המרקחת....האחריות היא כמובן על הרופא הרושם שהוא יודע מה הוא עושה. הדבר כמובן מסובך יותר כאשר הדברים אמורים להגיע לדיון משפטי. תרופה פסיכותרופית היא כל תרופה המשפיעה על מצב הרוח, הכרה-נפש. זהו מושג ישן ולא כל כך מוגדר לכן השימוש בו מוגבל. השאלה האחרונה היא החשובה ביותר ועוסקת בסטיגמה של הפרעות נפשיות ובמיוחד הפרעות שכיחות שאינן מחלות נפש כגון חרדה ודיכאון. הסטיגמה-תיוג אצל רופא המשפחה פחותה בעוד אשר לפנות לפסיכיאטר עדיין כרוך בבושה. כיוון שהבעיות הללו שכיחות ניתן לעזור ליותר ויותר אנשים אם רופאי המשפחה יטלו על עצמם אחריות רבה יותר ויותר בתחום הפסיכיאטרי. לכן אני חושב שלימוד והסברה לרופאי משפחה חשובים ביותר. תוכל לראות תמצית של מספר הרצאות שנתנו לרופאי משפחה השנה באתר www.icallisrael.co.il. אשמח לעזור אם יהיו לך שאלות נוספות דר' גיורא הידש

אסף שלום 1. יש הצדקה שרופא משפחה ייתן תרופות פסיכיאטריות לזמן מוגבל מאוד עד שהחולה יגיע להשגחה אצל פסיכיאטר. אין חכם כבעל הניסיון 1. רופא משפחה "איבחן" אצלי חרדה שלא היתה ולא נבראה 2. לא תמיד רופא משפחה יכול לזהות נטיות מאניות רדומות שמחייבות שימוש במייצבים 3. לי רופא משפחה הסכים לרשום ריטאלין למרות שמדובר בסם מסוכן עבורי יש הרבה דברים שאני יודע כבעל ניסיון ורופא משפחה לא כמובן בתחום ההתמודדות עם דיכאון שאול

יש לי בעיה מורכבת והלכתי לפסיכולוגית והיא המליצה על טיפול תרופתי , הלכתי דרך רופא המשפחה והוא נתן לי מרשם: flutine (10mg*10 ואני לא יודעת אם זה מתאים זה ניראה לי תרופה יותר מידי חלשה למצבי...(האם כדאי ללכת לפסיכיאטר?) אספר על בעייתי:יש לי חרדה חברתית, וחרדות בכלל אני פוחדת לצאת מהבית בשביל לא לראות אנשים, רבתי לפני חמש שנים עם חברותיי ומאז מצבי התרדר ולא מצאתי חברות ,אין לי חבר אני מרגישה שאני מסתבכת מיום ליום...הפסיכולוגית איפינה את זה כהפרעה נפשית ואובססיה לחברות כי אני כל היום חושבת עליהן, ובעיה נוספת אני מרגישה שיש עליי קללה ועושים עליי עין חויש לי בעיות של סטריליות אני נגעלת מדברים...מה דעתכם??עזרו לי...

שלום רב, אכן חבל שאנשים צעירים סובלים כל כך ומגבילים את עצמם בצורה כל כך חמורה במשך שנים רבות... האם שירתת בצה"ל? בכל אופן הדבר החשוב ביותר כעת הוא אבחנה נכונה. לכן המלצתי היא שתפני לפסיכיאטר כדי שיוכל לאבחן את ההפרעה הנפשית ואחר כך תתחילי בטיפול מתאים. הדבר החשוב ביותר הוא שתפני ותתחילי בטיפול!!!!! חבל על הזמן ועל השנים שיכולות להיות היפות ביותר בחייך! תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

מעגלים חום גוף עוטף אני פוסעת גלי ענק מתרוממים חוזה צללים ומבטים היא מתרועעת בין מתים דברי והס- הנך השקר עינייך חללים שחורים דמותך חסרת כל שם ופשר את נעה בין מעגלים הלא אמרת כי לא תשובי? הלא הבטחת דיברי כזב? האור מצליף בי, והחושך- אני היא את והמיטב.

לאריאל שלום, תודה, תודה. השיר "עשה" לי משהו למרות שאיני בטוח עדיין שהבנתי הכל, האם נפלה טעות דפוס בשורה האחרונה? לא הבנתי. אם לא אכפת לך, אבקש עזרה. הידש

השרה האחרונה בעצם אומרת שה"את" שאני מזכירה בשיר היא בעצם אני עצמי כלומר שאנו כאחת. תודה על ההתיחסות. אתה מקסים

השיר שלך ריגש אותי הכאיב. קראתי אותו מספר פעמים והרגשתי את הקרבה של החיים למוות, לריק. אותך, "מתרועעת עם מתים", יש פעמים שגם אני חשה את זה. "המיטב" - יש גם מיטב וזו נקודת אור, כי גם בדרך החשוכה הזאת יש בדמות הזו את הטוב ביותר הפנימי ובך אריאל יש את המיטב שבמיטב. נשמה גדולה ונקיה. כך אני קוראת אותך ותמיד אוהבת לקרוא אותך. יום מקסים לך

נטע היקרה הפירוש שלך לשיר הוא כמעט זהה בכל המובנים לשלי ונראה כי הצלחת להבין את נפשי היטב. תודה לך על המחמאות אני מאוד מתרגשת מהם. זה אתם , אנשים מקסימים שמוצאים ממני את הטוב . שלך, אריאל

אני רוצה לציין שזו הפעם הראשונה שאני מספרת את זה למישהו אז ככה אני בת 32 ויש לי ילדים קטנים, אני נשואה והכל בסדר בכללי, יש לי פחדים איומים אני לא נכנסת לים אני לא מצליחה להתגבר על הפחד אני לא יכולה להסתכל על הים מעל גשר קטן אני לא יכולה לראות את העומק יש לי מחשבות באותו רגע שאני והילדים שלי ניפול ואני לא יוכל לאציל אותם, אני יודעת לשחות אבל לא שחיתי בים מעולם. אחרי בילוי עם המשפחה בים, ואני מתאפקת עד גבול מסויים אני לא מסכימה שהילדים שלי הכנסו רחוק לים הכוונה עד שובר גלים אפילו לפניו בעלי לפעמים לוקח אותם בכל זאת וצועק לי שלא יקרה כלום ובערב מגיעים החלומות הרעים שהילדים טובעים ואני לא יכולה לעזור להם כי הפחד גובר עלי וזה מוציא אותי מדעתי. ויש עוד פחד ממטוסים טסתי פעם אחת לפני שהילדים נולדו ומאז אני מסרבת לדבר על טיסה למרות שהיו לי הרבה הזדמנויות אני פוחדת שדווקא המטוס שאני עולה עליו יפול. אני לא נוהגת בלי חגורת בטיחות אפילו אם זו נסיעה של דקה לבה"ס של הילדים אני מרגישה שאני בלי בגדים שחסר לי משהו בגוף . ויש לי פחד ממוות לא לי אלא מי ישמור על הילדים שלי והמחשבות האלה רצות לי יום יום בראש אני לא מרבה לצאת לבד רק עם כולם, המשפחה שלי או הילדים שלי כי אם יקרה לי משהו שזה יהיה איתם ששלושתינו נלך יחד, העיקר שהילדים שלי לא ישארו לבד בעולם האכזר יש לי עוד מה לספר אבל זה יותר מידי האם? זו לא שאלה נכונה אני יודעת שאני צריכה עזרה אבל יכול להיות שלא רק אני מרגישה את הדברים האלה ?

היי, לפחד זה טבעי.לכולנו יש פחדים.הפחד הוא בעיקר שחס וחלילה לא יקרה משהו לאנשים שאנחנו אוהבים. השאלה היא מתי הפחד יותר מדי משתלט על חיינו.מתי זה כבר לא פחד טבעי אלא חרדה. לכן זה מה שאת צריכה לברר אצלך.לדעתי כדאי שתפני לפסיכולוג או פסיכיאטר עלמנת לעזור לעצמך.כדי שתוכלי להנות מהחיים ולא לדאוג כל הזמן.כי העתיד לוט בערפל וחבל לפגוע באיכות החיים. בהצלחה, אור

שלום גלית וברוכה הבאה קודם כל אני רוצה להגיד לך שאת לא לבד ורובנו פה חוו חרדה כזו או אחרת כך שבטח ישנם כאן כאלה שיודעים בדיוק על מה את מדברת. מה שציינת פה הוא בעצם שני דברים: פוביה וחרדה. ההבדל בין פוביה לחרדה הוא שפוביה הוא פחד מדבר מסוים וספציפי כדוגמאת הטיסות והיים שציינת. חרדה, לעומת זאת זה מצב יותר מופשט וזה בעצם חשש ופחד מכמה דברי שלא ניתן בדיוק להגדיר אותם כמו החשש שלך מאבידה ומוות. אני חושבת שאת עצמך יודעת מה הפיתרון משום שציינת אותו. לחרדות ולפוביות יש טיפול ואין טעם ליסבול. שיחות עם פסיכולוג\ פסיכאטר יכולים לשפר את הרגשתך פלאים . עצם זה ששתפת אותנו פה ברגשותייך מראה שאת מחפשת פיתרון רוצה בו ולכן את גם תמצאי. ולגבי הפחד שלך שכתבת יותר מדי, ממש לא. אנו נשמח אם תמשיכי לכתוב פה ולשתף אותנו. בשביל זה הפורום הזה קיים תרגישי טוב, אריאל

לגלית שלום, את לא לבד, ואת לא לבד בין האנשים אשר סובלים כאב נפשי רב ואינם פונים לעזרה מפני שעל פני השטח הכל נראה בסדר. היכולת לתפקד כאלו הכל בסדר מעידה על הכוחות שיש לך ועל עוצמתך אבל רק מי שעבר דברים דומים יודע את עוצמת החרדות והכאב... תמיד יש לי תחושה של החמצה וחבל מפני שאפשר לעזור והדברים יכולים להיות יותר טובים ואיכות החיים הרבה יותר טובה. כפי שאת מתארת את הדברים כדאי לפנות לטיפול אצל פסיכולוג, לטיפול הנקרא טיפול קוגניטיבי. בעקרון זה טיפול אשר עוזר להרחיק את המחשבות והרגשות של הפחד על ידי הסבר ושינויים בחשיבה. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

היי, אני אשמח אם תוכל לעדכן אותנו לגבי הפסקת/הפחתת כדורים. אני קוראת ושומעת על אנשים שיש להם תופעות לוואי כתוצאה מהורדת מינון או הפסקה מוחלטת של הכדורים.(הרי הם לא ממכרים אז למה כל התופעות..)? אני יכולה לתת לך דוגמא מהניסיון האישי שלי-אני הפסקתי את הלוסטרל אחרי 3 חודשים שלקחתי כל יום.(25 מ"ל).הפסקתי כי הרגשתי טוב. אחרי שהפסקתי-החזקתי מעמד רק שבוע וכל החרדות חזרו.לכן שוב התחלתי. חשבתי שהכל קרה כי הפסקתי מוקדם מדי א ב ל היום,בדיעבד,יכול להיות שמה שהיה לי זה פשוט תופעות לוואי ואולי יכלתי כבר אז להפסיק את הכדורים באופן סופי.. אודה לך אם תוכל להתיחס לנושא. *כמו שאני מכירה אותך(מהפורום),אתה תתיחס כי אתה פשוט רופא מקסים,לבבי,נפלא שעוזר לכולנו ותומך בנו. תודה

לאור שלום, אשמח לעזור. לא אכנס כרגע לדיון התיאורטי מה מאפיין תופעות של התמכרות ומדוע אנו אומרים שהתרופות אינן ממכרות למרות שישנן תופעות שונות בזמן סיום הטיפול. בכל אופן ישנן תופעות של חרדה בזמן הפסקה פתאומית ומהירה מדי אבל לא לכל האנשים הנוטלים את הטיפול. אצלך אני חושב שאין מדובר בתופעות של הפסקה. ראשית מדובר על כך שהתופעות החלו כשבוע לאחר ההפסקה....תופעות של הפסקה מופיעות יום יומיים אחרי ההפסקה. נראה לי ששלושה חודשים אינם זמן מספיק לנטילת התרופה, אנו רואים לעתים קרובות שאם מפסיקים מוקדם מדי תופעות החרדה חוזרות, הטיפול המומלץ הוא ליותר מחצי שנה. הדבר החשוב ביותר שאפשר ללמוד ממה שספרת הוא שהתרופות עזרו לך בעבר ולכן סביר ביותר שהתרופות יעזרו לך גם בעתיד והן מתאימות לך... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

סוף סוף הורידו לי את המינון של התרופה ריספרדל ל-1 מ"ג במקום 2 מ"ג. במקביל אני לוקחת שני דפלפט ביום. מזה שבוע אני במינון מופחת ולא מרגישה שנעלמו לי תופעות הלוואי (עייפות וחוסר יכולת לתקשר בשטף). האם יש לכם מושג תוך כמה זמן אמור המינון הקודם לצאת ממחזור הדם ותוך כמה זמן אני אמורה כבר להרגיש את תוצאותיו של המינון החדש? (אני פשוט לא יודעת אם זה עזר במשהו). תודה מראש.

שלום רב, השינוי לוקח זמן שבוע ואפילו שבועיים. צריך לחכות בסבלנות ואם אין שפור סימן שהתופעות שתיארת כנראה אינן קשורים לתרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

סוף סוף הורידו לי את המינון של התרופה ריספרדל ל-1 מ"ג במקום 2 מ"ג. במקביל אני לוקחת שני דפלפט ביום. מזה שבוע אני במינון מופחת ולא מרגישה שנעלמו לי תופעות הלוואי (עייפות וחוסר יכולת לתקשר בשטף). האם יש לכם מושג תוך כמה זמן אמור המינון הקודם לצאת ממחזור הדם ותוך כמה זמן אני אמורה כבר להרגיש את תוצאותיו של המינון החדש? (אני פשוט לא יודעת אם זה עזר במשהו)

שלום! את שואלת שאלה, ואילו אני פונה אליך ברשותך בשאלה. האם הריספרידל מעלים את התסמינים החיוביים כליל? התסמינים החיוביים הם ההזיות למיניהן, ושמיעת קולות? מאד מודה לך על תשובתך יישר כח

שלום! את שואלת שאלה, ואילו אני פונה אליך ברשותך בשאלה. האם הריספרידל מעלים את התסמינים החיוביים כליל? התסמינים החיוביים הם ההזיות למיניהן, ושמיעת קולות? מאד מודה לך על תשובתך יישר כח

אהלן חברה, רציתי לשאול את מי מכם/מכן שסיימו טיפול בסרוקסט האם נתקלתם בתופעות לוואי שלא חלפו לאחר הפסקת השימוש בתרופה : הפסקתי את התרופה לפני שבועיים (הייתי על מינון של 10-20 מ"ג במשך חודש וחצי) ביוזמתי וע"פ הנחיית הרופא באופן הדרגתי, שרידי התרופה כבר היו אמורים להיעלם מזרם הדם עד עתה. למרות זאת ישנה תופעת לוואי שהופיעה עם השימוש בתרופה עדיין לא חלפה ואף לא נחלשה, המדובר בתופעה נוירולוגית והנוירולוג שלי חושד שנגרם לי נזק כתוצאה מהשימוש בתרופה, לפיכך עלי לעבור בדיקות נוירולוגיות מקיפות - עד לקבלת התוצאות והמסקנות רציתי לקבל מכם משוב האם מישהו מכם/מכן נתקל במצב שכזה. ד"ר הידש, אשמח גם להתייחסותך בנוגע לזמן בו חולפת תופעת הלוואי : מהו הזמן בו אמורות תופעות הלוואי לחלוף (הרופא שלי טוען שבמינון שלי זה היה אמור לקחת לכל היותר שבועיים ואם לא אז היה אמור להיות שיפור כלשהו בכל אופן) והאם מוכרים מקרים של נזקים נוירולוגיים (כתוצאה מפגיעה בדופאמין ככל הנראה) כתוצאה מהשימוש בתרופות מסוג SSRI (הבנתי שיש גם קשר הדוק בין הסרוטנין לדופאמין). תודה!

ממה בדיוק אתה סובל?כאבי ראש?מיגרנה? אולי זה צירוף מקרים וזה לא קשור בכלל לתרופה? אולי החרדות שלך מתבטאות בבעיות נוירולוגיות? יכולות להיות הרבה סיבות ואני לא שוללת גם שזה בגלל הכדור. תעדכן אותנו כי חלקנו גם לוקחים תרופות וחשוב לדעת אם הן גורמות לבעיות.

היי, מצד אחד אני מאוד רוצה לעדכן אתכם אבל מצד שני אני לא רוצה להפחיד אנשים ולהרתיע אותם מלקיחת התרופה כל עוד אין הוכחה חד-משמעית ותימוכין לכך שהנזק אכן נגרם מהתרופה , אז אני רק מבקש משוב מאנשים שחווים תופעות כאלו לאחר סיום הטיפול בתרופה. בכל מקרה אני סובל (וראיתי הודעה של מישהו אחר שגם סובל מזה) מתנועות לא רצוניות של שרירים ומפרקים - זה אומר שמדי פעם קופצת לי היד/הרגל/הכתף/הראש זז וכו' בצורה לא רצונית, לא מתים מזה אבל זה מעצבן ,מפריע לשינה ובכלל - נמאס לי להתעורר מבעיטות בקיר ולהעיף כוסות מידיים של מלצרים/מלצריות :) לא שמעתי בשום מקום (ותאמיני לי שהתייעצתי מספיק וקראתי מספיק) על כך שתופעות נוירולוגיות כאלה נגרמות כתוצאה מחרדות, מה גם שבדיעבד הסתבר שלא הייתי צריך לקחת את התרופה בכלל (אני מרגיש הרבה יותר טוב בלי התרופה, ולא סבלתי מחרדה קיצונית בכלל - פשוט היו צריכים עוד איזה שפן ניסוי ואני נלכדתי במלכודת והייתי מבוהל). קשה מאוד להאמין שמדובר בצירוף מקרים כי מדובר בתופעה שהתחילה עם נטילת התרופה, התגברה עם הגדלת המינון ומאז הפסקת הסרוקסט לא חלפה. בכל מקרה שיהיו תוצאות ודאיות מבדיקות שאני עורך כרגע כמובן שאעדכן אתכם ,בשביל זה אני פה. יאללה ביי בינתיים!

שלום לכולם! מה שלומכם? חבר'ה, הצ'אט חוזר. בכל יום בשעה 23:00 יתקיים צ'אט תמיכה לסובלים מחרדות. הצ'אט יתקיים בחדר "אני חרד", בצ'אט הבסיסי של נענע. כולכם מוזמנים! ביי ביינתיים, אייל

הי אייל אני שמחה שהצאט חוזר וכול הכבוד על הרצון הטוב. אני בדרך כלל בשעות האלה כבר לא מתפקדת אבל אני אשתדל לבקר

רציתי לברר האם ישנן קבוצות תמיכה של אנשים הסובלים מהתקפי חרדה? כיצד אפשר ליצור עימן קשר ולהצטרף?

היה דווקא נחמד אם חלק ממשתתפי הפורום היו נפגשים.. אבל מצד שני-לא עדיף להיות יותר בחברת אנשים שהם לא חרדתיים??מעין סביבה יותר "בריאה"?

שלום זואי ושלום, שימי לב להודעה שלי.

היי מתוקה, אני מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב. רק רציתי להזכיר לך-אל תדאגי,מה שאת מרגישה יעבור לך ועוד יגיע היום שבו את תתמכי באחרים שלא יאמינו שזה יעבור להם. והכל אני אומרת מניסיון. תמשיכי להיות חזקה, אור.

יונית המקסימה אני מצטרפת למה שאור כתבה. אני מקווהה שהיום יש שיפור ואפילו אם הוא קטן תאחזי בו. את תצאי מזה!!! אור, את פשוט מקסימה

היי חברות מקסימות שלי היום היה יום מוזר , ישנן שעות שאני מרגישה הרבה יותר טוב , ואפילו בלי צורך לקחת את הקסנקס , וישנן שעות שאני ממש על הפנים , יש לי תופעות חזקות של חוסר שקט , כאילו הגוף רועד לי במפנים , קצת מפחיד אותי , וקצת מפחיד אותי המינונים הגבוהים של הקסנקס שהרופא אמר לי לקחת , אבל החלטתי להיות הפעם צייתנית להאמין ברופא ולעשות כל מה שהוא אומר לי , למרות שאני פחדנית וחששנית מטבעי , נראה לי שבעיות החרדה שאני סובלת מהן כבר 6 שנים פשוט לא טופלו נכון , כל הזמן התחלתי והפסקתי תרופות , כל הזמן הורדתי מינונים על דעת עצמי ואולי אם הייתי שומעת למה שאמרו לי היום הייתי כבר בריאה , בקשר לניר שכתב על תופעות שנשארות לאחר הפסקת הסרוקסט , אני מכירה המון אנשים שלוקחים סרוקסט ולא נשארו להם שום תופעות , אלא זה שיפר להם את איכות החיים ונתן להם המון כוחות , ולמרות שאני לא רופאה , אני מאמינה שכל רופא בסה"כ למד המון ורוצה לעזור לאנשים להחלים, אור ואריאל היקרות , הימים עדיין קשים , אני מקבלת המון עזרה ותמיכה מהסובבים אותי , קצת יצאתי ממעגל החיים , אבל אני מבטיחה לכם שברגע שארגיש טוב מייד אטוס בחזרה לחיים , לרכיבה ללימודים וכל מה שאני אוהבת לעשות , למזלי אני באמת חושבת שאני לא דיכאונית במיוחד , כי אהבת החיים שלי היא ענקית , אני מחבקת אתכם חיבוק גדול ואוהב , אור ואריאל היקרות , התמיכה שלכם בי היא עצומה ורבת חשיבות , אריאל ספרי לי מדוע נתנו לך רמרון במינונים כאלו גבוהים , וכמה סרוקסט קיבלת , והאם נעזרת גם בכדורי הרגעה , האינפורמציה הזו שונה ואינדבידואלית ואני יודעת שאסור לי להשליך מאחד לשני , אבל טוב לדעת שהייתם בסרט הזה ואתם בחוץ. אז ביי בינתיים חמודות שלי יונית

אני מקבל טופמקס שתי כדורים ליום-25-מ"ג כל כדור. מה התופעות לוואי של כדור זה? מה הפעילות הרפואית של כדור זה? מחכה לתשובה.

לאייל שלום, את האינפורמציה המקיפה ומדייקת ביותר תוכל לקבל בכל אינדקס תרופות ברשת. בעברית יש אינדקס תרופות בדוקטורס ובוואלה ובטח ישנם נוספים. אם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לעזור. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

הרופא נתן לי נירבקסל - אני חולה בקדחת ים תיכונית המלווה כאבי בטן שאלתי : לשם מה זה ? האם לכאבי בטן או כדור הרגעה (כמו רסיטל)?או לשניהם? לפי המרשם אני מבין שזה להרגעה בלבד. האם זה נכון ?? אודה על תשובתך

לעמית שלום, הבנת נכון, מדובר בכדור הרגעה ולא תרופה נוגדת דיכאון. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום רב אני קיבלתי ולקחתי תרופה זו להרגעת הקיבה אני חייבת לציין שהיא תרופה מרדימה ולכן עדיף לקחת אותה בלילה כמו כן עדיפה עליה היא המודאל. את הנירבקסל תיזהר מאוד לא לקחת יחד עם תרופת הרגעה אחרת.

אודה לך אם תסביר לי על התרופה אלפראדיל! תודה

שלום רב, בדרך כלל אני מעדיף שתכתבו את שמות התרופות באנגלית כדי למנוע טעויות. אני חושב שאתה מתכוון ל- alpralid אשר זהה ל- Xanax. מדובר בתרופה נוגדת חרדה ונוגדת דיכאון מקבוצת הבנזודיאזפינים והתכונה הנוגדת דיכאון מייחדת אותה. תוכל למצוא חומר שוטף על התרופה בכל אינדקס תרופות (בדוקטורס או בוואלה), במידה ויהיו לך שאלות יותר ספציפיות אשמח לעזור. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום , אני מטופלת בכדור וחצי סרוקסט מזה כשנתיים עכב תופעות חרדה וטרודנות כפייתית, כעת ברצוני להכנס להריון , האם דבר זה יכול להשפיע על העובר? מה האפשרוית העומדות בפני? אודה מאד לתשובותיכם, תמרה

לתמרה שלום, כל האפשרויות עומדות לפניך וההחלטה היא שלך עם הפסיכיאטר המטפל. במקרים של תרופות והריון צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה.....עדיף לא ליטול תרופות בהריון ומצד שני עדיף בהריון להיות במצב נפשי טוב ככול הניתן. לכן ההחלטה היא יחסית וחייבת להיות מותאמת לכל אחד. לפי מיטב ידיעתי סרוקסט הוא בטוח בהריון ולא הוכח שהוא מזיק. אינפורמציה עדכנית ניתן לקבל במחלקה הטרטולוגית בבית החולים הדסה בירושלים, זה המקום המעודכן ביותר. את יכולה להכנס בפורום הזה ל"חיפוש" ולקבל חומר רב נוסף כיוון שדנו כבר בשאלה זו. כלל נוסף הוא שהתרופות באופן כללי מסוכנות יותר לעובר בתחילת ההריון. לכן יש נשים המעדיפות לא ליטול תרופות בהתחלה ובשליש השני והשלישי של ההריון לחזור לטיפול. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

היי אני עדיין מרגישה זוועה ולא יודעת מה לעשות , הימים לא עוברים ולא חולפים , תספרי לי קצת איך התמודדת. ביי יונית

יונית המקסימה הרבה מההתמודדות שלי הייתה עבודה עצמית . למרות שזה היה קשה מאוד כל הזמן דקלמתי לעצמי שזה מצב זמני ושזה יעבור ושעם כל יום שבא אני יותר ויותר מחוזקת כי אני יודעת מה הבעיה ומה הם הסימפטומים. בהתחלה לא כל כך האמנתי בזה ובאתי לכל פגישה שלי עם הפסיכאטרית עם דמעות בעיניים בטענה שזה לא יפסיק לעולם. לאט לאט התחלתי להאמין ולהישתחרר קצת מהלחץ של " זה לא יעבור לי לעולם" ואני חושבת שאז באמת הדברים התחילו להישתנות. יונית, אני יודעת עד כמה קשה לשכנע את עצמך כשאתה מרגיש זוועה משום שהנפש שלנו היא ערמומית מאוד ויש לה יכולות לתעתע בנו אבל את חייבת כרגע לשנן את פזמון " יהיה טוב" כמו תקליט שבור עד שתתחילי להאמין בזה. מה שעזר לי מאוד מאוד ואולי היה הדבר שהוציא אותי מהברוך זה הפסיכאטרית המקסימה שלי. כבר שנתיים עברו מאז שהתחלתי עם הדיכאון ופניתי אליה לטיפול וכבר שנתיים שאנחנו מתראות פעם אחת כל שבוע. בתחילת דרכי כשהיה לי רע לעיתים ניפגשנו יותר מפעם אחת בשבוע. אני חושבת שמאוד חשוב למצוא את המטפל הנכון שידע לתמוך ולהקשיב ובו בזמן לתת יד מכוונת וכתף . הפסיכאטרית שלי היא כה סובלנית ואנושית והעובדה שאני מסוגלת לבכות ליידה בחופשיות מעידה עד כמה בנוח היא גורמת לי להיות לצידה. יוניתי, אני חושבת שזה חשוב לך למצוא מטפל שכזה ואני מקווה שאכן מהבחינה הזו את מקבלת את כל התמיכה הראויה. אני יודעת את הסבל שאת עוברת כרגע וזה סבל בלתי יתואר אך אני גם יודעת יונית שאת תצאי מזה. כרגע כשהכל רע מסביב קשה לך להאמין בזה אך תתחילי לעבוד על עצמך החל מאותם רגעים קטנים של הפוגה- אפילו אם אלה מזעריים. אני יודעת שתצליחי אני פה חושבת עלייך ומחזיקה אצבעות שלך, אריאל

שלום לך, אני גם רוצה לחזק את ידייך ולומר לך שאת תצאי מזה.. הכל עניין של זמן, למרות שהיום הכל נראה כה מייאש ועצוב ומדכא, הייתי במקומך ...וההתמודדות אינה קלה אבל עליך להיות חזקה,,, ולהאמין שיום אחד שתקומי בבוקר את תחייכי רק משום שקמת אל יום בהיר... היי חזקה תמרה

ליונית וכולם, הימים קשים אבל גם החורף יעבור ועם האביב וההתחממות של מזג האוויר גם את תרגישי טוב. לכל דבר רע יש סוף וגם הדיכאון מסתיים ומתחילים ימים טובים ויפים. את עוד "תחליפי כסא" ותתמכי באנשים אשר "אינם מאמינים" היום ומחר הם הופכים למאמינים הגדולים ביותר. כולנו שומרים על עצמינו הידש

ערב טוב מתוקה, אני מאחלת לך בהצלחה. גאה בך פסיכולוגית קטנה שלי. תהיי חזקה כי הרבה פה צריכים אותך וגם כמובן,תהיי חזקה בשביל עצמך. כל טוב שגב

שגב היקרה תודה מקסימה. התרגשתי לקרוא את הודעתך החמה והלבבית את נהדרת

היי חיבוק גדול ואוהב. שיהיה לנו רק אור ואהבה הידש

שלום רב! רציתי לדעת האם ישנם כדורים שלא משמינים שמטפלים בהפרעות אכילה? יש לי פחד עצום מלהשמין- אני עסוקה במחשבות על אוכל במשך כל היום -דבר שמאד מטריד. אני בולימית ורופא שההיתי אצלו המליץ על סורקסט או ציפורמיל. שני התרופות לדבריו לאחר ששאלתי על התופעות לוואי הוא אמר שהם משמינות אבל עד שהגוף מתרגל אליהם. האם יש תרופות אחרות יותר טובות ולא משמינות שיעזרו לי להתמודד ולתפקד בחיים?? יש לי עוד מעט תור ואני רוצה כדורים אבל לא משמינים ?

לרחלי שלום, יש לי הרגשה שעליה קלה במשקל לא תזיק לך, אם מותר לשאול כמה את שוקלת? אני חושב שכדאי לשמוע את עיצת הרופא ולחכות ולראות את תופעות הלוואי. רבים נוטלים את הכדורים שציינת ואינם עולים במשקל. להיפך, לעתים בתחילת הטיפול ישנה ירידה במשקל... שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום לך שוב, ממש ממש לא רצוי שאומר לך כמה אני שוקלת? בעצם זאת ממש הערה /בקשה חצופה. משקלי חסוי !!!! וממש לא יזיק לי להוריד כמה קילו. בכול מקרה הבולמיה תוקפת ולא האנורקסיה. אין ביכולתכך לומר כדור פלא חדיש שידוע שהצליח בטיפול בבולמיה.?....??? אגב כמה זמן צריך לקחת אותם-שנה????? תהייה יותר ידידותי ותקנה לי ידע נחוץ בנושא.

תראי בדכ כשנגמלים מהפרעת אכילה בה הגוף לרוב משנה את חילוף החומרים וחוזרים לאכול בצורה המוגדרת ע"פ הממסד הרפואי נורמלית - אז עולים במשקל בלי קשר להשפעותיהם של הכדורים השונים So face it . ותעשי לעצמך את החשבון מה יותר משבש את החיים הבולמיה או העליה במשקל. בדכ אף אחד לא טורח להזהיר אותך מהעליה הזאת- נחמד מצדו של הרופא שלך שטרח בטיפול שאני הייתי עליתי במשקל , נכנסתי לדכאון וחזרתי להקיא כך שבסהכ אני נשארתי בולמית רק עם פחות כסף . וגם מתוסכלת עד לירידה החוזרת במשקל.

האם לקיחת תוסף זה יכולה לעזור נגד חרדות ומתח? והכוונה ללקיחה טהורה של החומר מחברות ויטמינים כמו TWINLAB SOLGAR וכו... שמוכרות אותו בגלולות. אני חושב שזה בא ב-500 מ"ג לגלולה בנוסף להאם הוא טוב ... האם הוא ממכר?

לליאור שלום, איני מבין הרבה ברפואה אלטרנטיבית ובתוספי מזון. אולי משהו אחר מכיר את החומר טוב יותר? אשמח ללמוד שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בעיקרון אני הבנתי שהתרופות הרגילות לחרדה פועלות כך שהם משפרות משהו שקשור לחומר GABA. אז נראה לי שלהגביר את כמות החומר הכל כך חשוב הזה (לנושא החרדות) גם אמור לעשות משהו... טוב נחכה שנינו לתשובה ממישהו

האם יש בעיה לקחת אוטריוין עם רסיטל? אם לא מה עושים עם האף הסתום?? בעלון לצרכן כתוב בתגובות בין תרופתיות בין השאר גם נוגדי דיכאון..האם זה כולל את משפחת התרופות של רסיטל?? תודה.

שלום רב, אין בעיה ואין התנגשות בין התרופות. הכוונה היא לתרופות ישנות שכמעט ואינן בשימוש והן לא מקבוצת הרסיטל. שיהיה לך אף פתוח והרבה מחשבות טובות.. דר' גיורא הידש

סיפרתי לך שאני לוקחת לוסטרל חצי שנה-25 מ"ל כל יום עקב התקפי חרדה.סיפרתי גם שפתאום( אחרי שכבר הרגשתי טוב) החרדה חזרה. אז קצת לעדכן: במשך שבוע פתאום התקפי החרדה חזרו.יש לציין שהם היו בעוצמה יותר פחותה ממה שהיה פעם (נו הלוסטרל בכל זאת עוזר..). במשך השבוע הרגשתי כלכך רע,החרדה השתלטה עליי.התקשרתי לפסיכיאטר שלי והוא אמר לי שאם אני מרגישה ממש רע אז אני יכולה להעלות את המינון של הלוסטרל ל-50 מ"ל כי המינון כרגע הוא מאוד נמוך-25 מ"ל.לא רציתי להעלות את המינון.. המשכתי לסבול כל השבוע,הרגשתי כאילו יש לי כדור ענק בלב,הרגשת בעתה,אפילו קצת רעידות,איבוד תאבון וכו'.כל הזמן התלבטתי אם לקחת חצי כדור הרגעה-alprazolam (נראה לי שאתה לא כלכך בעד הכדורים המשפחה הזאת). המשכתי לסבול ולהתלבט עד שלפני יומיים הייתי בעבודה וכבר לא יכלתי יותר.לקחתי את החצי כדור )alprazolam והוא באמת הרגיע לי את החרדה. ו א ז: אחרי שנרגעתי,יכלתי לחשוב יותר בהיגיון וזה נתן לי ממש כוחות לצאת שוב מהחרדה.באמת היא עברה.חבל שלא לקחתי את כדור ההרגעה מוקדם יותר.כי לפעמים כשנמצאים בתוך המעגל של החרדה קשה לפרוץ אותו.לכן לדעתי צריך לקחת איזה כדור שקודם כל ירגיע את האדם ואז יהיה לו יותר קל לצאת מזה. מה דעתך??? בנתיים הכל בסדר.נחכה להתקף הבא..

הי לי דבר ראשון- לא, לא ,לא. את לא תחכי להתקף הבא משום שזה כמו נבואה שמגשימה את עצמה. כדאי לעסוק תמיד במחשבות חיוביות ולמרות שהפחד גדול מהדבר עצמו צריך כמה שיותר לנסות לסלקו. ישנם אנשים שעצם לקיחת הכדור מכניסה אותם לסטרס והם חושבים שזה סוג של כניעה או פיתחון להיתמכרות משהו ,וישנם אנשים שדווקא הכדור הוא זה שמציל אותם ופותח להם צוהר למפלט מהמצב הקיים ושיפור. אני שמחה שמצאת לך את הדרך שלך ועכשיו את יודעת מה הכי נוח לך לעשות בזמן משבר, בתקווה שאלה לא ישובו שוב שלך, אריאל

הי, אהבתי את התשובה שלך-לקחת לי את המילים מהפה. בקשר ללקיחת כדורים-גם לי קשה עם זה,אבל למזלי זה עוזר. אולי תצליחי לעזור גם לשרונה.אני מבינה שהיא סובלת,סובלת ושוב סובלת,היא החליטה לא לקחת סרוקסאט וגם אחרי שהבינה שזה מה שצריך אז היא לוקחת רבע כדור. זה לא מה שיעזור. שרונה אני מבינה לליבך-אבל..........הלוואי שהיית מצליחה לצאת מזה בלי כדורים,זה לא מה שקורה ובינתיים את סובלת יותר ויותר. אני יכולה לומר לך שבהתחלה התחלתי גם עם סרוקסאט וגם עם קלונקס-שילוב מנצח. אבל קלונקס ממכר ונילחמתי ונילחמתי והיום אני כבר כמעט ולא נוגעת בו.אולי פעם בשלושה שבועות וגם אז רק חצי כדור. אז חמודה,קחי החלטה כי גם את סובלת ומן הסתם כשלא טוב לאמא,לא טוב לילד וגם לא לבעל. מבטיחה לך-זה עובר.(הייתי שם-להזכירך.) בהצלחה שגב

שלום ותודה על תשומת הלב. אני לוקחת 20MG פקסט מזה כשלושה חודשיים. לפני כשנתיים לקחתי 20 MG סרוקסט למשך שנה. יש לי שתי שאלות. 1. אני שמה לב שאני מזיעה בלילה - לא לכדי רטיבות אולם אני קמה עם תחושה של לחות (גם כשלקחתי סרוקסט הזעתי אולם נדמה לי שהפעם אני מזיעה יותר)האם תופעה זו ידועה כתופעת לוואי? האם יש סיבה לדאגה?2. כשלקחתי סרוקסט ירדתי במשקל והמשכתי לרדת לאורך כל התקופה - כעת אני עולה במשקל עם פקסט!! האם יש הבדל כלשהו אפילו מינימלי בין התרופות?תודה רבה רבה על תשומת הלב!!

למיכל שלום, עקרונית אין הבדל, אבל כמו כל שני בתי חרושת שונים אז יתכנו הבדלים מינימליים. ישנם אנשים שעברו בסרוקסט לפקסט בלי בעיה וישנם כאלו שחזרו לסרוקסט.... ההזעה והשינויים במשקל הן תופעות לוואי של הפקסט-סרוקסט, אין מקום לדאגה אולם לפעמים זה לא נעים... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בנזודיאזפינים אני גבר בן 40,בריא פיסית,מבוסס,פרוד,אקדמאי שעסק במקצועו החפשי עד לפני כשנה וחצי.בשנת 1995,על רקע ארוע טראגי וכואב(שכול) הדרדרתי לאלכוהוליזם.מאוחר יותר,בנסיון להיגמל,התחלתי להשתמש בבנזודיאזפינים,על סוגיהם השונים,ופיתחתי תלות קשה וחמורה בהרבה מזו של האלכוהול.המצב הגיע עד כדי כך שנכנסתי למוסד גמילה סגור ושהיתי בו במשך חודשיים וחצי.כל זאת ללא הועיל.אפילו בין כתלי המוסד הצלחתי לשים יד על כדורים.בתקופת שהותי במוסד הייתי נטול כדורים,במשך כשבועיים, ואין בפי מילים שיכולות לתאר את תסמיני הגמילה האיומים.רוב החוסים במוסד היו מכורי הירואין ולתדהמתי נוכחתי לדעת שהגמילה הפיסית שחוו,הקריז מה שמכונה,היתה קלה וקצרה בהרבה.אני משתמש במנת אחזקה של 4 מ"ג קלונזפאם ליום,או 2 מ"ג אלפראזולם או מינונים מקבילים של בנזודיאזפינים אחרים.בנוסף אני צורך אלכוהול בצורה מזדמנת.להיגמל לא אוכל,ושאלתי היא מה צפוי לי במצב הדברים שתיארתי

שלום דביך הם קשים וכואבים אך אני חושבת שבעצם הפניה שלך לפה אתה מאותת שאתה רוזה לשנות את המצב ובמילים אחרות אתה זועק לעזרה. אני חושבת שאתה יודע מה צפוי לך אם לא תשנה את אורך חייך וזה דבר ראשון סבל. דפוס היתמכרותי ולא משנה איזו היתמכרות זה גורם למעגלתיות אכזרית של הרס עצמי, שנאה, התנהגות מסוימת וחוזר חלילה. אני מניחה שאתה יודע גם שישנם נזקים בלתי הפיכים למוח לדוגמה בשתיית כמיות מופרזות של אלכוהול ובעיקר בשילובם עם כדורים. לגבי התרופות הרגעה, אינני יודעת ספציפית על נזקיהם חוץ מעניין התלות שהם מפתחים. כמובן שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בכבד. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר תהי ה לשוב לתוכנית גמילה או לחלופין לבקש סיוע נפשי. זה לא בושה ואתה כבר עשית את הצעד הזה. לא הלך פעם אחת ילך בפעם הבאה. אני מניחה שזה לא קל אבל עם יש בך את הרצון אז כבר עברת את המכשול הגדול ואתה בדרכך מעלה למעלה ההר המון בהצלחה

היי צרה צרורה אבל עדיפה. התרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כפי שאתה נוטל מוכרות יותר מארבעים שנים והן בטוחות ועדיפות על התמכרות לאלכוהול. אלכוהול פוגע בכבד ובמוח ובאיברים נוספים וכדאי להמנע מכך ככול הניתן. מבחינת הנזקים צריך להבדיל בין נפש וגוף. נזקים גופניים אינם מוכרים. נזקים נפשיים כגון ירידה בעירנות ובריכוז, התנהגות של חיפוש התרופה....ההשפלה איתן וכך הלאה כמובן שאינם מומלצים.... כיום אני יכול להציע לך שתי דרכים ואפשר את שתיהן יחדיו. ראשית לרדת במינון לאט, לאט, לאט לאט. כל פעם לגרד מעט את הכדור וליטול מעט פחות, לגרד עם הציפורן וכל פעם שנטלת פחות לתת לעצמך ציון לשבח שחסכת לגופך ונפשך טיפה של חומר מיותר. הדבר השני והחשוב יותר הוא שיחות. אתה מציין שהתחלת עקב משבר נפשי, קיימות נטיות לתלות, אז כדאי להתחיל בשיחות או להמשיך בשיחות אם היית כבר פעם.... ישנן שיטות גמילה נוספות אולם הייתי מנסה לטפל בשורש הדברים בשיחות. שיהיה רק טוב ותשמור על קשר, גם קבוצה תומכת יכולה לעזור דר' גיורא הידש

שלום רב, איזו מהתרופות הבאות נחשבת למועילה יותר במקרה של דכאון קשה, ומה תופעות הלוואי של כל אחת מהתרופות הללו?

שלום רב, מי מהתרופות הבאות עשויה להועיל ביותר,במקרה של דכאון קשה,ומהתופעות הלוואי של התרופות הללו?בתודה א.זיפרקסה(ZYPREXA) ב.ט.אפקסור(T.AFAXOR ) ג.לוסטרל(LUSTRAL ) ד.גאדון (GAODON

שלום רב, זיפרקסה ודאודון אינן תרופות נוגדות דיכאון. הן מקבוצת נוגדות הפסיכוזה החדשות. לוסטרל ואפקסור הן נוגדות דיכאון. הלוסטרל עובד על הסרוטונין בלבד והאפקסור על הסרוטונין ונוראדרנלין. לאפקסור יתרון נוסף שהוא מתחיל את פעולתו מוקדם יותר משאר התרופות נוגדות דיכאון. אני באופן אישי נותן עדיפות לאפקסור. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי תודה, תודה, הגיע זמן לישון, לילה טוב הידש

שלום רב! כאחד שסובל מבעיה זו הייתי רוצה לדעת מה הם הגורמים (עקיפים וישירים) לתסמונת הטורדנות הכפייתית? (אני מטופל בפבוקסיל וסובל מחרדות קשות וקיצוניות שמלוות בפחד מאירועים מוחיים - אני בן אדם צעיר מאד)! תודה רבה רני!!!

לרני שלום, חבל אבל איני יכול להרצות על הנושא במסגרת זו, בכל ספר לימוד - מומלץ הספר בעריכת פרופ' מוניץ "פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה" תמצא פרק שלם ומקיף על הנושא. באופן כללי ביותר הפרעות טורדניות וכפיתיות קשורות להפרעות החרדה. מטרת הפעולות הכפייתיות היא להוריד את רמת החרדה. ולעתים קרובות באופן יומיומי אנחנו שומרים על הסדר כדי להוריד את החרדה. כאשר ישנו שימוש מוגזם במנגנון של המחשבות או העשיה הכפייתית אז הפתרון הופך לבעיה, והכפייתיות עצמה מעוררת יותר חרדה. קצת מסובך אבל אני מקווה שהבנת את העיקר. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני לוקחת פאקסט רבע כדור (מינון מצחיק אני יודעת). זה גם סוג של היפוכונדריה כנראה. בערך כשבוע הרגשתי מעין דיכאון במשך יומיים. זה היה קשה.וללא כל סיבה נראית לעין. ובמשך שאר הזמן, עוד חמישה ימים בערך. הרגשתי דכדוך כזה.של אפטיות, עייפות ,חוסר חשק ושמחה.התפרצתי על בעלי ופשוט "ברחתי להורים שלי".הרגשתי כאילו זה משהו בגלל הדכדוך הזה.מין עצבנות פנימית מוזרה. שהיה לי אותה כל הימים האלה. כמו אי שקט כזה. השאלה שלי היא האם יכול להיות שהפאקסט גורם קצת לאי שקט, ואפילו לעצבנות כזאת?

לשרונה היקרה שלום, הכל יתכן אבל סביר מאוד שבמינון שאת קראת לו מצחיק אין גם תופעות לוואי ובודאי לא תופעות כאלו. אני חושב שאת יודעת מה כדאי לך לעשות.... שבוע טוב דר' גיורא הידש

יש לנו משהו משותף. גם אני בת 24 .והתחביבים שלך דומים מאוד לשלי. לצערי אני לא יודעת לצייר.הלוואי וידעתי. אבא שלי מצייר נהדר. ויש לי בן דוד צייר. אבל כמוך אני גם אוהבת מאוד מוסיקה.היא מצילה אותי למעשה. דרך אגב מה זה בדיוק מחלת הלופוס? פעם ראשונה שאני שומעת עליה. ודרך אגב את נשואה? (סתם מסקרן)?

הי שרונה אני לא נשואה ולמעשה כרגע אינני יוצאת עם אף אחד. מוסיקה תמיד הייתה גלגל ההצלה שלי וכשרע לי או אני עצבנית אני מייד פונה אל המערכת ושמה מוסיקה קלאסית או כל מוסיקה אחרת- זה נפלא. מחלת הלופוס היא מחלה שבה הגוף טועה בזיהוי ותוקף את עצמו. זה יכול לפגוע למעשה בכל מערכת בגוף וזה נע בין תקופות רגיעה להיתפרצות. אני טפו טפו נמצאת במצב מצוין עכשיו ובעצם הביטוי של המחלה אצלי הוא די קל- חום, עייפות וכאבי פרקים בעיקר מה עוד תרצי לדעת?

לד"ר גיורא הידש שלום רב! המוסד לביטוח לאומי קבע לבני 50% נכות על הפרעות התנהגות קשות שנה אחרי תאונת דרכים שאלתי היא:האם גם רופא שנבחר מטעם בית משפט אמור לקבוע לו 50% נכות כמו שקבעו במוסד לביטוח לאומי? אשמח לקבל פרטים נוספים בעניין אחוזי נכות כתוצאה מתאונת דרכים. בתודה מראש!

שלום רב, קביעתו של המוסד לביטוח לאומי חשובה אבל היא תקפה רק עבור הביטוח הלאומי. כאשר בית המשפט ממנה פסיכיאטר מטעמו הפסיכיאטר רשאי לקבוע את אחוזי הנכות הנראים לו מתאימים. בודאי שהוא יקח בחשבון את הקביעה של הביטוח לאומי אבל אין הוא חייב לקבלה. הפסיכיאטר שמונה על ידי בית המשפט יכול לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר או נמוכים יותר לפי הבנתו. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

רק רציתי להגיד לכם שבפגישה השבועית שלי עם הפסיכאטרית אתמול הוחלט שארד ממינון של כדור לחצי כדור. רק לפני כמה חודשים לקחתי מינון מקסימלי של רמרון ( כדור וחצי - 45 מ"ג) והיום אני כבר עם חצי כדור. רגשותיי מעורבים בהרבה מאוד שימחה וגם פחד וחשש משהו רק רציתי לעכן אותכם שלכם, אריאל

היי אריאל, אם הפסיכיאטרית שלך החליטה אז בטח יש לה סיבה טובה, אני מזדהה עם הרגשתך, הפסקתי ביוזמתי את הסרוקסט לפני כשבוע, הטיפ היחיד שאני יכול לתת לך הוא פשוט לא לצפות לכלום : אחרי כל סיפורי האימה והזוועה של גמילה מסרוקסט ששמעתי ציפיתי לגרוע מכל, והפלא ופלא כמעט ולא חוויתי שום תופעת גמילה משמעותית, אז אין מה לחשוש מדברים שלא יבואו. אני חושב שהורדת מינון אם היא אפשרית ואפקטיבית היא תמיד רצויה - למה לקחת יותר אם אפשר פחות? בהצלחה, תעדכני אותנו!

לאריאל, באמת חדשות טובות, החשש קיים אבל גם ביטחון שאת עושה את הצעד הנכון. שבוע טוב שמתחיל טוב דר' גיורא הידש

סתם סיטואציה : יש לכם כבר יומיים חום של 38.5, יש בחילה, חוסר תיאבון, צמרמורות, כאבי ראש ועוד כל מיני דברים רעים ומגעילים - כמה מכם ילכו לרופא? סביר להניח שרובנו לא נלך, למה? כי אנחנו יודעים שזה עדיין לא עד כדי כך חמור : יכול להיות שזו שפעת, סתם וירוס או חיידק, כבר חלינו פעם והחלמנו תוך מס' ימים, פשוט מוקדם מדי מכדי ללכת לרופא, ניתן לזה עוד כמה ימים ואם זה לא יעבור אז נלך לרופא, חוץ מזה עד שנקבל תור...כבר כדאי לוותר ולחכות עוד קצת. ברוב המקרים אכן המחלה חולפת תוך מס' ימים-שבועות והגוף מתגבר עליה לבד מבלי להזדקק לכל מיני תרופות (אנטיביוטיקה, לא אקמול), חוץ מזה אם זה וירוס אז גם הליכה לרופא לא היתה עוזרת כי פשוט נגד וירוסים אין תרופות! מה בעצם קרה חוץ מזה? המערכת החיסונית שלכם גם זיהתה את החולירע הקטן שעולל לכם שמות בגוף ודאגה לשים שלט של "סגור לרגל שיפוצים" בפעם הבאה שהחולירע ינסה לתקוף. ומה היה קורה אם היינו הולכים לרופא מוקדם מדי? סביר להניח שהוא בעצמו היה מייעץ לנו להמתין מס' ימים (בדיוק מהסיבות שלעיל) ואם לא הוא היה מפציץ אותנו באנטיביוטיקה שהייתה מחסלת את החיידק (לא עובד על וירוסים, באסה) מבלי שהגוף שלנו יצטרך לעבוד כל כך קשה., והכל טוב ויפה (חוץ מכמה תופעות לוואי שוליות אבל הן באמת שוליות יחסית למחלה עצמה) מה בין שמיטה להר-סיני אתם שואלים (או שאתם חושבים שמישהו טעה כאן בפורום)? אז ככה: כמו שהגוף שלכם יודע להתגבר על מחלות ויראליות ובקטריאליות בעצמו, ובנוסף גם מחסן אותנו למקרים הבאים לא עלינו, אז ישנם הרבה מחקרים שמצביעים על אנאלוגיה בדרך בה עובדת המערכת החיסונית של הגוף לדרך שבה עובד גם המנגנון הנפשי שלנו - עם הזמן אנו נתקלים במשברים שונים שמעוררים את "המערכת החיסונית של הנפש", המערכת הזאת מוודאת שבפעם הבאה שאנו חווים את אותו משבר הוא יזיק לנו פחות כי אנו כבר מכירים אותו ויודעים איך להתמודד איתו, וחוץ מזה הוא כבר לא מפחיד כמו פעם. לעומת זאת אם נרוץ לרופא ברגע שאנו מרגישים קצת חרדה או סובלים מהתקף פאניקה אז סביר להניח שהוא יפציץ אותנו באנטיביוטיקה של הפסיכיאטריה (SSRI's : סרוקסט, אפקסור וכו'), הסמפטומים יעלמו עם הזמן והמחלה "תעבור" - אבל במקרה כזה, ממש כמו עם האנטיביוטיקה, החיידק אולי מת ואולי נחלש אבל הגוף שלנו לא מחוסן בפניו כי הוא פשוט לא הספיק ללמוד איך להתמודד איתו - הוא אינו מכיר את מגרעותיו וחולשותיו ולכן בפעם הבאה שהוא יתקוף שוב נקבל אנטיביוטיקה לנפש (SSRI או משהו עתידני אחר), ושוב "נתגבר" וכך נכנס למעגל קסמים שהדרך ממנו החוצה קשה. מה אני מנסה להגיד? שמי שיש לו חום של 38.5 כבר חודש ולמרות כל מה שהוא ניסה החום לא עובר שילך להתייעץ עם רופא ואם צריך יקבל אנטיביוטיקה (אבל רק אם באמת צריך!). מי שחולה רק שלושה ימים, שינסה להתמודד בלי אנטיביוטיקה (יש הרבה אלטרנטיבות יעילות לא פחות והכי חשוב בכלל לא מזיקות) , הגוף יכול להתמודד ברוב המקרים ותקבלו כבונוס בסוף את השלט של "סגור" ובפעם הבאה שהוירוס מנסה לתקוף הוא פשוט לא יוכל להיכנס. תחשבו על זה. נ.ב. לי היה חום של 38 והייתי כל כך לחוץ ומבוהל, אז החליטו לתת לי אנטיביוטיקה ושמה סרוקסט, ממש כמו שמוכרים רגיעון בבית-מרקחת, כמו שדיברו על הפניצילין בשנות ה-40 כך סיפרו לי על נפלאות הסרוקסט וכמה אני באמת צריך אותו, ממש לא מתאים לי אבל לקחתי, לקחתי במשך חודשיים ובינתיים קראתי וקראתי כל מה שאפשר על "האנטיביוטיקה" הזאת והחלטתי שהיה פשוט מוקדם מדי, הפציצו אותי באנטיביוטיקה מבלי לומר לי שאפשר גם עם קצת "אקמולים" וקצת מנוחה במיטה, אז עכשיו הפסקתי עם האנטיביוטיקה הזאת, ועכשיו אני הולך להתמודד בלי אנטיביוטיקה כי פשוט זה היה מוקדם מדי.

בהצלחה ותעדכן אותנו. אני לוקח קסנקס משנת 1990 ( לאחר שהובטח לי שהתרופה אינה ממכרת ) ואין ביכולתי להגמל למרות שהתרופה כבר לא משפיעה לטובה. כל טיפולי הגמילה שעברתי לא הועילו והסתימו בהתקפי אגורפוביה ( ממנה לא סבלתי בטרם תחילת הטיפול ). הגמילה מקסנקס יותר קשה מהרואין. אם היתי נרקומן היתי מתאשפז ונגמל (פיזית ) תוך 4 - 5 ימים. תהליך הגמלה של קסנקס אורך זמן ממושך, וההצלחה מוטלת בספק כמו במקרה שלי. מחזיק לך אצבעות. הלוואי ותוכל להסתדר ללא כימיקלים

רק לתזכורת ציינתי כאן בזמנו שם של תרופה שעוזרת לגמילה מקסנקס, טרוקטיל.

אני מאמינה שיש כאלו שלקחו מנוחה ונכנסו למיטה , אך שכחו לצאת ממנה.

לניר שלום, אני מקווה שעשית את הצעד הנכון ביותר עבור ניר, ובהחלט מקווה שצדקת. אתה מעלה שאלה חשובה ביותר, מי קובע מתי צריך להתחיל עם תרופות נוגדות דיכאון? ומתי צריך להתחיל בטיפול נוגד דיכאון? האם הדברים קשורים רק לדברים פנימיים או האם גם לדברים חיצוניים. למשל: אם היית חייב לנסוע לארה"ב להרצאה או לפגישה עסקית מאוד חשובה, החום עולה מרגיש רע וכדומה כפי שתיארת, האם היית מזרז את הפגישה עם הרופא? האם היית הולך לרופא פרטי? או האם היית מתחיל עם פניצילין לכל מקרה כי אם זה לא וירלי יתכן מאוד שלא תצליח לתפקד היטב בישיבה העסקית? כל אלו שאלות חשובות, הן גם משתנות מאדם לאדם, אבל אולי יש גם כללים? מה דעתכם? הידש

ראשית כל תודה על תשובתך לשאלתי הראשונה. קצת מחיפושים בפורום לנוירולוגיה ראיתי מספר תגובות מאנשים הסובלים מאפילפסיה ונוטלים טופמקס והתחילו את הכדור במינונים נמוכים כמו שאני קיבלתי. אך תופעות הלואי שהם מתארים הן בדיוק מה שאני חוששת ממנו - עייפות , חוסר בריכוז, כאבי ראש , עיקצוצים בידים( שזאת אחת מת.ל שבגללה הפסקתי את הטיפול בSSRIS . והם מתארים שם שזו אחת מהתרופות האנטי אפילפטיות שלוקח הכי הרבה זמן להסתגל לת.ל שלה. שוב כולם אמרו שזה עובר אחרי חודש חודשיים הבעיה שלי שאין לרשותי כרגע ככ הרבה זמן. - אם אני אציג את הדילמות הללו בפני הפסיכיאטר שלי הוא לבטח יגיד לי להפסיק ולשוטט באינטרנט. מה לדעתך אני צריכה לעשות? זה באמת די דחוף ושוב, תודה

היי איני יודע עם מי שוחחת, אבל בידע שלי ומניסיוני הבעיות ותופעות הלוואי פחות חמורות ממה שאת חוששת...בכל אופן תופעות לוואי אינן שאלה תיאורטית אלא השאלה היא מה קורה אצלך? כיוון שאת נוטלת כבר את התרופה את יכולה לדעת האם את סובלת מתופעות לוואי כלשהן או שאת מאלו המאושרים שנוטלים את התרופה ללא כל תופעות לוואי. ויש רבים כאלו. לכן, אני חושב שכדאי לך לחכות בסבלנות, לראות מה קורה אצלך ולהתייחס אל עצמך ולא אל הדברים התיאורטיים. שיהיה בהצלחה ושבוע טוב, דר' גיורא הידש

עוד לא התחלתי לקחת . כאן הבעייה שאין לי ככ' את הזמן להתנסויות האלו

קצת טיפים לשינה יותר רגועה : 1. הכי חשוב : להכיר בזה שהשינה היא סמפטום של הבעיה ולא הבעיה עצמה ולכן כדי לפתור את בעיית השינה חשוב להתמודד עם שורש הבעיה שהיא החרדה 2. פעילות גופנית בדגש על ריצה (כל מילה מיותרת בנוגע להשפעות שיש לגבי זה הן על החרדה והן על השינה) - חשוב מאוד להתאמן 3 שעות לכל הפחות לפני השינה. 3. ללכת לישון בשעות קבועות פחות או יותר וגם לקום בשעה קבועה ללא כל קשר למס' השעות שישנתם בלילה (צריך קצת כוח וסבלנות אבל התוצאה וודאית) 4. אף פעם לא להסתכל על השעון אם מתעוררים בלילה 5. קצת "רגיעונים" ותה צמחים (קמומיל, מליסה וכו') שעה לפני השינה (קומפלקס B גם עוזר אבל באופן כללי ולא נקודתית לפני השינה) 6. לא לאכול ארוחות ערב כבדות לפני השינה ולא לאכול כלום(!) שעתיים לפני השינה - בקיצור ללכת לישון על בטן ריקה כמו שנאמר 7. תרגילי נשימה ודברים מרגיעים לפני השינה (מקלחת חמה או אפילו יותר טוב אמבטיה), למי שיכול להרשות לעצמו אז סקס זה מצוין, למי שלא יש אופציות אחרות. 8. הרפיית שרירים לפני השינה (לא כלול בריצה ו/או סקס אז אף אחד לא פטור!) 9. שימו ליד המיטה רדיו וספר מעניין : אפשר לשמוע רדיו/לקרוא ספר לפני השינה ולראות אם זה עוזר לכם להירדם. גם אם אתם מתעוררים בלילה ולא נרדמים שוב תוך 10-15 דקות, לא להתבאס! - תקראו בספר, תשמעו רדיו (יש אחלה שירים בלילה), צפו בטלויזיה, תיכנסו לפורום ותשחררו את לשונכם (יותר נכון אצבעותיכם...), תקראו חומר באינטרנט על ההתמרות של פוריה וכל מיני מאמרים במתמטיקה - תרדמו תוך דקות והסדין יקרע מרוב הנחירות (אני אישית הפסקתי עם זה בגלל הסיוטים על האינטגרלים - ולמי שלא הבין לא משנה, תעברו הלאה). 10. קבעו לעצמכם זמן מוגבל להירדמות : למשל אם תוך חצי שעה אינכם נרדמים קומו ועשו משהו, אל תנסו בכוח להרדם. 11. חשוב מאוד (לא יודע למה נזכרתי בזה רק עכשיו) - לא לחשוב! לא לחשוב! לא לחשוב! תתרכזו בכל דבר מלבד במחשבות שלכם (בתקתוק השעון, ברעש של המקרר, בנשימות שלכם, בטרמיטים שבעץ, במיטוזה של הבקטריות או ברעש הסטטי של היקום...). כמובן שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית אבל זה אפשרי וגם מועיל מאוד - אם תצליחו לנקות את עצמכם ממחשבות תרדמו תוך מס' דקות, ואם באות מחשבות בכל זאת לא להילחם בהן פשוט לתת להן לחלוף. 12. סבלנות, סבלנות, סבלנות, התמדה, התמדה, התמדה, כח רצון, כח רצון, כח רצון - תשננו את זה (לא משנה אם אתם מאמינים בזה או לא) מיליון פעם ביום עד שזה יכנס לראש - כמו שאתם מכניסים לראש דברים שליליים ומלחיצים אתם באותה מידה יכולים להכניס דברים חיוביים - זה תלוי רק בכם : תהפכו את החולשה שלכם לחוזק שלכם ותכניסו דברים חיוביים לראש. יאללה אני כבר עייף :) לילה טוב!

רק הערה לי הרגיעון עשה רע. וכן, אם אתה מדבר על ריצה מוטב שזה יהיה יותר משלוש שעות לפני השינה.

מה זה עשה רע?

היי, אני חיילת בת 19 וסובלת כבר מעל שלוש שנים מהפרעת אכילה ( התחיל בהרעבה ואח"כ עבר לתקופה של בולמוסים והקאות וכרגע נע בין לבין) . אני מטופלת אצל פסיכולוגית ודיאטנית כבר 4 חודשים והשבוע נפגשתי לראשונה עם פסיכיאטר . הוא החליט לתת לי טיפול ( פלוטין 20 מ"ג ליום). אני אובדת עצות!!!!!!!! אין לי מושג מה אני מתכוונת לעשות??? לקחת את הכדורים/ לא לקחת? מאז שהייתי אצלו אני לא מפסיקה לחשוב על העניין וההשלכות שלו . * שזה טעם לפגם וכו'... * אוףףףףףףףףף בכל אופן, אני מנסה ללקט כל פיסת מידע שאוכל על התרופה. הבנתי בעצם שזה שם אחר לפרוזאק. אני אשמח לשמוע ממנהל הפורם את תגובתו. תודה רבה, מבולבלת.

הי! לא אין באמתחתי תשובות ברורות לשאלתך אני רק יודעת שתרופות מהסוג של פרוזק יעילות בבעיות של הפרעות אכילה המערבות זלילה והקאה. ויש גם כל מיני אחרות. אומרים שזה עוזר..... אני אישית עדיין מנסה... כל מיני רק רציתי לכתוב שאני מאד מזדהה עם הלבטים , אבל אני אישית החלטתי שעדיף תמיד לנסות מאשר להשאר במצב הקיים כי זה רק מחמיר ( התרופות האלו דא' ידועות כלא מזיקות או ממכרות) וחוץ מזה רציתי לאחל בהצלחה לילה טוב.

תודה לך, רציתי לשאול משו - הבנתי שאת גם סובלת מהפרעת אכילה? ... מאיזה סוג? ובאיזה תרופות טופלת עד היום? אני חושבת שבסופו של דבר אני גם אנסה, כאילו אחרי שאני אתגבר על הקטע של " אני הולכת לקחת פרוזאק ולדפוק לי ת'מוח... " ( שבסה"כ אני יודעת שהוא סתם סטיגמתי ולא נכון ) . אין לי מה להפסיד כמו שאמרת... תודה, שבוע נעים.

הי! אני מצטערת שאולי נתתי מידע שגוי אמרת שאת סובלת מהקאות ובולמוסים ומייד הנחתי שמדובר בבולמיה גם אצלך וזה הרי יכול להיות גם אנורקסיה שמשלבת הקאות . תגידי לי מה האבחנה ואענה בהתאם. לילה טוב

היי חמודה, בעיקרון הבעיה התחילה אצלי בגיל 16 וקצת ככה שאני איתה כבר 4 שנים כמעט. בהתחלה הייתי אנורקסית טוטאלית , אבל עם הזמן הגיעו גם ב\התקפי האכילה ואיתם ההקאות ומאוחר יותר משלשלים. העיקרון אני הייתי מגדירה את עצמי בולמית ואפילו נוטה לאכילת יתר... אבל הפסיכים נתנו את האבחנה של : אנורקסיה נרווזה עם נטיות בולמיות. בכל אופן, אני אשמח לשוחח איתך קצת יותר , מספר האייסיקיו שלי * בתקווה שיש לך ואת רוצה לדבר* הוא 172710700 . שיהיה לך שבוע טוב בנתים, אני.

בוקר טוב אתמול עבר עלי אחד הימים הנוראים בחיי, הייתי אצל הפסיכיאטר והייתי מאד בחרדה מפני הביקור אצלו , הוא אמר לי לקחת 3 קסנקסים ביום כדי להרגיע את עצמי וגם בגלל שהסרוקסט מאד מגביר לי את תחושות החרדה , וגם הוסיף שאולי הוא יגיע איתי למינון מקסימלי של הסרוקסט בעתיד , אני מאד נילחצתי מזה . מה , עד כדי כך המצב שלי חמור? שחזרתי ממנו התחלתי לבכות בלי הפסקה למשך כמה שעות , נראה לי שנכנסתי לדיכאון עמוק מאד , ושום דבר לא יוציא אותי מזה , אני כל כך משתדלת לטפל בעצמי כמו שצריך ועדיין , אולי בגלל תופעות הלוואי של הכדור שוקעת יותר ויותר , לבעלי כבר אין סבלנות אלי , הילדות לא מבינות מה עובר עלי , ואני פשוט ביאוש טוטלי , מתי לעזאזל תתחיל קצת הקלה והפוגה? ביי אני מיואשת יונית

היי יוניתוש את כבר מכירה את דעתי השלילית לגבי תרופות, אז קחי את דבריי בעירבון מוגבל. מה שאת מתארת מאוד מוכר לי מהניסיון שלי. גם לי הרופא אמר שצריך לעלות את המינון לאחר שתיארתי לו את סיבלי, אך מכיוון שאני מכירה את עצמי היטב, וידוע לי שלא יכול ליהיות שבן-אדם נורמלי עובר את מה שאני עוברת, תחושות של פחד מתמיד, תחושות של טירוף, שאוטוטו לא אחזיק מעמד ויאשפזו אותי...פשוט החלטתי לשים קץ לכל עיניין התרופות! היו לי הרגשות של בכי עמוק שלא ניתן לתאר, שמרוב שהוא היה כ"כ עמוק לא הצלחתי להוציא אותו...היה לי בכי מוזר...עם נשימות מפחידות...אני סבלתי כך במשך שנים, בנוסף לסיוטים בלילות, וכל הזמן נתנו לי את ההרגשה שאני לא בסדר, שהחרדה גוברת, וכל מיני שטויות. היום אני לא לוקחת כדורים. אני מרגישה רוב הזמן מצויין, מלבד ביטויים של חרדה במהלך השינה בימים לחוצים, שאיתם אני מנסה להתמודד, וכן השלכות של כל אותם שנים שלקחתי סרוקסט על הביטחון העצמי שלי ואמונה שלי בשפיותי...אי אפשר לתאר מה עברתי באותה תקופה, ואני יודעת בוודאות שזה בגלל הסרוקסאט, גם אם דר' גיורא הידש ורופאים אחרים יטענו אחרת! הם לא לקחו את התרופה. אין להם מושג מה את עוברת. וגם אם לאחרים התרופה עוזרת, יש כאלו שהיא פשוט רק מחדדת אצלם את החרדה ומעוררת את כל "העצבים" בגוף... אני לא בקיאה בתרכובות הכימיות שבתרופה וכן לא בכל תגובות השרשרת שפועלות במוח, אבל אני יודעת בוודאות שגם למדענים שעוסקים בתחום יש מושג קלוש בנושא לגבי ההשפעה של כל חומר על המוח והמינון המדוייק שפועל בכל תגובה כימית. הסרוקסאט הוא כדור מאוד חזק לדעתי. תכונות אופי ורגשות הן למעשה חומרים כימיים במינונים מיזעריים של ננו ומיקרו מיליגרם...זה כל ההבדל...לכן לדעתי צריך להזהר מאוד בשימוש עם תרופות... גם רוצח התינוקת הודיה השתמש בסרוקסאט, אבל הרופאים יגידו שהוא קיבל "טיפול"...אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות...גם אני "טופלתי" הרבה שנים, ואני כ"כ מצטערת שהסכמתי בלחץ הרופא להתחיל עם התרופות...הלכו לי לאיבוד שנים טובות ויפות בחיי... יונית, לדעתי, כדאי לך לנסות תרופה אחרת אם יש לך כח לסבול עוד, כי כל התרופות הן עם תופעות לוואי כאלו ואחרות...או שתנסי לשקול את מצבך החרדתי לפני הכדורים, אולי "עדיף" לחיות עימם ככה מאשר עם תרופות שלא עוזרות, ולעיתים אף מחמירות את המצב הנפשי. אני יכולה רק לעודד אותך שמצבי היה יותר גרוע משלך, והיום כאמור מלבד הביטחון העצמי שלי בשפיותי לאור "החוויות" שעברתי עם התרופה, וביטויי חרדה שניתן לחיות עימם, אני מרגישה ממש מצויין! פעילות גופנית, שינה של לא יותר מ 7 שעות ביום, חברים,משפחה, עיסוק, הרפייה עוזרים מאוד לגוף ולנפש. תאמיני לי, אני יודעת (לעומת רב הרופאים שמחלקים תרופות כמו סוכריות...) מה את עוברת, ואפשר להתגבר על החרדות בדרכים אחרות...לא תמיד לרפואה יש תשובות, בטח לא בכל מה שקשור למוח... הנסתר בתחום זה רב על הגלוי ואני מעדיפה להשאירו בינתיים לאלוהים או ל"דרך הטבע" עד שיפענחו בדיוק מהו הגורם לחרדה! עד אז אני מעדיפה לסבול מחרדות, ולא משיגעון כתוצאה משימוש בסרוקסאט!

היי יונית, אני מרשה לעצמי להשיב לך למרות שכתבת לאריאל. מה שאת מתארת הוא די צפוי : תמיד לפני ביקור אצל פסיכיאטר,רופא, פסיכולוג או כל אדם מקצועי אחר שמטפל בבעיה החרדה גוברת וכך גם חוסר השקט והעצבנות, זה די טבעי לגבי מישהו שנמצא במצב של חרדה - ממש כמו שנלחצים וחרדים ממש לפני מבחן, אבל אל(!) תשליכי ממצבך זה לגבי מצבך הכללי : השיפור אינו בא תוך יום-יומיים ואם נסתכל עליו בצורה של גרף הרי שהוא אינו ליניארי-ישר אלא יש בו גם מורדות (סינוסים קטנים כאלה...) אבל בסה"כ מנ' השקפה רחבה ועמוקה יותר הגרף נמצא במגמת עלייה - את פשוט באיזה בור קטן כרגע (צריך להוסיף לוח ציור לפורום הזה, זה היה פותר הרבה דברים). כמו שנאמר : דברים שרואים משם לא רואים מכאן - כולנו היינו שם (בבורות האלה), כולנו חשבנו שאנו חווים את החרדה הכי קיצונית שיש בעולם ואף אחד לא חווה חרדה כמו שלנו, וכולנו טועים בזה - אבל את זה אנחנו יודעים רק בדיעבד, אחרי שעברנו את כל הבורות בדרך. יונית יהיה בסדר, גם אם נוסעים על כביש משובש ומלא בורות אם לא נלחצים ופשוט מקבלים את המהמורות שבדרך מבלי להתהפך מגיעים בסוף ליעד בדרך זו או אחרת. שבוע טוב!

יונית היקרה טוב שהיית אצל הפסיכאטר ואנא אל תדאגי בגלל המינון המקסימלי. את יודעת , אני זוכרת שבתחילת דרכי לקחתי סרוקסט עד שגם אני נאלצתי לעלות למינון מקסימלי ונלחצתי מזה מאוד. בסופו של דבר הגעתי לכדור אחר- רמרון במינון מקסימילי והנה עכשיו אני כבר ירדתי לחצי כדור ( מכדור וחצי). יתכן שזה מה שאת צריכה עכשיו והאמיני לי שזה מה שיכול לעזור לך. כשיגע הרגע הנכון את תתחילי לרדת במינוןוהוא יגיע. יוניתי, אל תאבדי תקווה.עכשיו את עוברת תקופה קשה אך את תראי שאת עוברת אותה היא בקרוב תעבור ממך והלאה. את חזקה ושום בכי יוכיח ההיפך. טוב שבכית ופרקת קצת את ריגשותייך. אני פה איתך תמיד כמו רבים אחרים ואני חוזרת - אם את רוצה לדבר בטלפון רק תגידי תרגישי טוב מתוקה, חושבת עלייך תמיד אריאל

מסכימה עם אריאל נהדר שפרקת את רגשותייך ובכית. את מודעת היטב למה שעובר עלייך. וכשאנחנו בוכים זאת תגובה מצויינת שלנו להתמודד עם הכאב שלנו.זה כבר נהדר. דבר שני יש משפט שאריאל אמרה.יש עליות ומורדות.אחרי המודרות יבואו עליות. תייהי חזקה. זה הכי חשוב.אנחנו איתך תמיד. תראי שיהיה יותר טוב. שרונה

האם יש קשר בין אלקסיטימיה ודיסתימיה?(כמו בשאלה של שרונה על "ניתוק מרגשות")

ליערה שלום, שני המונחים עוסקים בתחום הרגש - טימיה הוא רגש ולכן הם די דומים. א- פירושו חוסר, ודיס- כמו בדיסהרמוני הפרעה ברגש. כלומר בהפרעות אישיות יתכן מצב שאין רגש וזה מצב קבוע אצל האדם שחסר לו. אצל אדם שיש לו רגשות והוא חולה במחלה גופנית או נפשית תתכן הפרעה ברגש ותחושה זמנית של חוסר ואז הכוונה היא לדיס. אני רואה מעט תועלת מהתעסקות עם מונחים. השאלה המרכזית היא האם מדובר עם אדם עם רגשות אשר לובש משקפיים כהים מאוד. או אדם שראייתי מועטה ביותר והוא רואה מילדות הכל שחור. אני חושב שברור שלהבדל משמעות מעשית רבה ביותר. שבוע טוב עם הרבה רגשות ואהבה דר' גיורא הידש

האם זו תופעת לוואי של סרוקסט? השיער נושר בהיסטריה. תודה שואלת

בוקר טוב, פעמים רבות יש חולשה ונשירה של שיער בגלל מצב נפשי לא טוב, אין מדובר בתופעת לוואי של סרוקסט, עם זאת את יכולה להיות רגועה, הנשירה נראית רבה אבל היא נעצרת ולא תהייה לך בעיה עם השיער. שבת שלום, הידש

היי בלי לראות מה ענו לך: זה יכול לנבוע ממתח, מחסרים בתזונה (ברזל , אבץ ועוד) מבעיות של הקרקפת, או מבעייה אנדוקרינולוגית. וזו אינה תופעת לוואי של סרוקסט

היי רציתי לדעת מה ההבדל בין סרוקסט לפאקסט. פשוט אין יותר סרוקסט בבית מרקחת של קופת חולים וזה עולה נורא יקר לעומת הפאקסט שרצו לתת לי שם במחיר טוב אבל לא רציתי. מה כדאי לעשות? מה ההבדל ומה התופעות הלוואי? והאם זה בסדר להחליף ככה? תודה.

היי עדי, גם אני לקחתי סרוקסט במשך כמה שנים ולפני שנה בגלל שקופת החולים הפסיקה לספק אותה עברתי לפקסט. היו לי הרבה חששות אבל הם התבדו במהרה ולא הרגשתי שום שינוי. התרופות זהות, פשוט סרוקסט זוהי התרופה המקורית אולם לאחר שפג תוקפו של הפטנט כל יצרן יכול לייצר תרופה גנרית שמורכבת מאותם חומרים. תהייה רגוע אין שום הבדל אם בכל זאת אתה מרגיש הבדל פנה לפסיכיאטר שלך. תרגיש טוב, ביי טים.

ולעדי וטים תודה על התשובה והיא מדוייקת. עדי, מדובר באותה התרופה רק תוצרת הארץ, אשמח לשמוע כיצד את מרגישה עם הפקסט. שבת שלום, דר' גיורא הידש

למי שסובל מחרדה, ליונית, אריאל, שגב, אור, נטע, ניר שרונה, וכל מי ששכחתי אשמח לתגובותיכם. רציתי לדעת האם השינה שלכם גם מופרעת ע"י כל מיני פחדים? האם יש לכם חלומות רעים לעיתים קרובות? האם הם משפיעים על חיי היום-יום שלכם? ואיך אתם מתמודדים? מן הסתם אני שואלת שאלה זו מפני שאני סובלת משינה מוטרדת, אני מנסה להתמודד עם הלחץ בחיי היום-יום, אבל בשינה הכל "עולה" ואין לי יכולת לשלוט על מחשבותיי ורגשותיי, כך שאני די סובלת מהמצב, וגם אח"כ יש השפעה של אותם חלומות כשאני ערה...

http://tapuz.co.il/forums/main/ShowImage.asp?path=12641756.jpg&msgid=12641756

היי גוגל, היתה לי תקופה קצרה בה התעוררתי עם פחדים ודופק מהיר. חלומות מסויטים כמעט ולא היו לי. בדרך כלל אני ישנה מצוין. בתקופות קשות קשה לי להרדם ויש פחדים ומחשבות היפוכונדריות שמקשות עלי להרדם. באותה תקופה שבה התעוררתי בלילות עשיתי הרפיה לפני השינה בעזרת קלטת וזה עזר לי. השתמשתי בקלטת של ד"ר אליצור שניתן לקנות בסטימצקי. יש קלטות ודיסקים שונים להרפיה ולהרגעה ואת צריכה רק לבחור את מה שמתאים לך ועושה לך טוב מאחלת לך שינה רגועה ולילות טובים.

היי גם לי הייתה תקופה נוראה שכזו אבל זה עובר. אל תתיאשי לאט לאט את תרגישי יותר טוב וגם אם תפתרי את החלומות ותביני מה הכוונות שלהם זה יעזור לך מאוד לפחות לי עוזר בשיחה עם פסיכולוגית למשל. בהצלחה

אהמממממ.... שלום גוגל! נגעת באחת הנק' הכי רגישה אצלי בתקופה זו - השינה :) אצלי החרדה התחילה בתור נדודי שינה, הייתי מתעורר כל שעה וחצי וישן לכל היותר שעתיים-שלוש בלילה (לפעמיים ביומיים) מתעורר ממחשבות או סתם מתעורר, לפעמים הייתי מרגיש שאני פשוט "חצי ישן", מתעורר כל כמה דקות ופשוט נרדם לשינה מאוד קלילה - זה נמשך בערך חודשיים! . חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר מבחינה פיסית ורק אחרי שהגעתי למסקנה שאני סובל מחרדה התייחסתי לנדודי השינה בתור סימפטום ולא בתור הבעיה, דברים התחילו להשתפר - התרכזתי בחרדה במקום בשינה והפסקתי להטריד את עצמי בכמה שעות ישנתי בלילה. בכל מקרה עכשיו המצב קצת יותר טוב (4 שעות שינה ואני מצליח לפעמים להירדם שוב!) ואני מקווה שזו מגמה של שיפור. פרסמתי הודעה עם קצת טיפים לשינה יותר רגועה, אתם מוזמנים לקרוא! קצת טיפים לשינה יותר רגועה : 1. הכי חשוב : להכיר בזה שהשינה היא סמפטום של הבעיה ולא הבעיה עצמה ולכן כדי לפתור את בעיית השינה חשוב להתמודד עם שורש הבעיה שהיא החרדה 2. פעילות גופנית בדגש על ריצה (כל מילה מיותרת בנוגע להשפעות שיש לגבי זה הן על החרדה והן על השינה) - חשוב מאוד להתאמן 3 שעות לכל הפחות לפני השינה. 3. ללכת לישון בשעות קבועות פחות או יותר וגם לקום בשעה קבועה ללא כל קשר למס' השעות שישנתם בלילה (צריך קצת כוח וסבלנות אבל התוצאה וודאית) 4. אף פעם לא להסתכל על השעון אם מתעוררים בלילה 5. קצת "רגיעונים" ותה צמחים (קמומיל, מליסה וכו') שעה לפני השינה (קומפלקס B גם עוזר אבל באופן כללי ולא נקודתית לפני השינה) 6. לא לאכול ארוחות ערב כבדות לפני השינה ולא לאכול כלום(!) שעתיים לפני השינה - בקיצור ללכת לישון על בטן ריקה כמו שנאמר 7. תרגילי נשימה ודברים מרגיעים לפני השינה (מקלחת חמה או אפילו יותר טוב אמבטיה), למי שיכול להרשות לעצמו אז סקס זה מצוין, למי שלא יש אופציות אחרות. 8. הרפיית שרירים לפני השינה (לא כלול בריצה ו/או סקס אז אף אחד לא פטור!) 9. שימו ליד המיטה רדיו וספר מעניין : אפשר לשמוע רדיו/לקרוא ספר לפני השינה ולראות אם זה עוזר לכם להירדם. גם אם אתם מתעוררים בלילה ולא נרדמים שוב תוך 10-15 דקות, לא להתבאס! - תקראו בספר, תשמעו רדיו (יש אחלה שירים בלילה), צפו בטלויזיה, תיכנסו לפורום ותשחררו את לשונכם (יותר נכון אצבעותיכם...), תקראו חומר באינטרנט על ההתמרות של פוריה וכל מיני מאמרים במתמטיקה - תרדמו תוך דקות והסדין יקרע מרוב הנחירות (אני אישית הפסקתי עם זה בגלל הסיוטים על האינטגרלים - ולמי שלא הבין לא משנה, תעברו הלאה). 10. קבעו לעצמכם זמן מוגבל להירדמות : למשל אם תוך חצי שעה אינכם נרדמים קומו ועשו משהו, אל תנסו בכוח להרדם. 11. חשוב מאוד (לא יודע למה נזכרתי בזה רק עכשיו) - לא לחשוב! לא לחשוב! לא לחשוב! תתרכזו בכל דבר מלבד במחשבות שלכם (בתקתוק השעון, ברעש של המקרר, בנשימות שלכם, בטרמיטים שבעץ, במיטוזה של הבקטריות או ברעש הסטטי של היקום...). כמובן שזה נשמע כמו משימה בלתי אפשרית אבל זה אפשרי וגם מועיל מאוד - אם תצליחו לנקות את עצמכם ממחשבות תרדמו תוך מס' דקות, ואם באות מחשבות בכל זאת לא להילחם בהן פשוט לתת להן לחלוף. 12. סבלנות, סבלנות, סבלנות, התמדה, התמדה, התמדה, כח רצון, כח רצון, כח רצון - תשננו את זה (לא משנה אם אתם מאמינים בזה או לא) מיליון פעם ביום עד שזה יכנס לראש - כמו שאתם מכניסים לראש דברים שליליים ומלחיצים אתם באותה מידה יכולים להכניס דברים חיוביים - זה תלוי רק בכם : תהפכו את החולשה שלכם לחוזק שלכם ותכניסו דברים חיוביים לראש. יאללה אני כבר עייף :) לילה טוב!

כאחת שסבלה מבעיות שינה למעלה משנה, אני חייבת לציין שרעיונות שנתן ניר הם נכונים בייחוד נושא של שינה בשעות קבועות ואם מתעוררים בלילה לא להסתכל על השעון !!!. בכל מקרה, אני באופן אישית סבלתי מבעיות שינה קשות במהלך השנה האחרונה ובעיות השינה שלי היו סימפטום לדיכאון קל שאני סובלת. כיום אני מטופלת כ-3 חודשים בכדורים נגד דכאון מסוג הישן (אלטרול) וזה שיפר את החיים שלי פלאים, אני שנה טוב (בד"כ) כ-8 שעות. וגם המצב רוח והענין לחיים חזר לי. אז פניה זאת לגיא- אם הבעיה שלך נובעת מדכאון, אנא תדבר עם הפסכיאטרי שלך לגבי לקיחת כדור מסוג שאני לוקחת ?

ניר יקר, נהניתי מאד מאד לקרוא את עצותיך. יופי של הומור לבעיה כאובה :-) מצאתי בחנות טבע צמח בשם "לשון הפר". ניסים קריספיל (שאלתיו באי-מייל) ממליץ על חליטה של חצי כפית ממנו+ כפית של עלי מליסה. הייתי ספקנית,אבל ניסיתי. הנ"ל אכן מקלים על הירדמות ושינה. כששותים את התה הזה, ההרגשה היא קצת כמו אחרי קלונקס..משהו רך כזה, נעים, אבל לא ממכר. שלך, בברכת ליל מנוחה :-)

שלום רב, האם ניתן להצביע על השלכות של הריון ולידה על OCD? מדובר בהחרפת הסימפטומים במהלך ההריון. האם יש צפי לשיפור או החרפה אחרי הלידה?

בוקר טוב, אני מתפלא, בדרך כלל קצת ההיפך, בהריון ישנה הקלה והמצב הנפשי טוב יותר, בשלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה עלולה להיות החמרה.... האם מדובר על הריון ראשון? מה קורה אצלך? ביי הידש

תודה על תשובתך. זהו הריון שני שבא בסמיכות ללידה הראשונה (כחודשיים אחריה). במהלך ההריון השני היתה החרפה משמעותית מאוד בסימפטומים, והם עדיין הולכים ומחריפים. הביטוי העיקרי הוא ניקיון אובססיבי, ובפרט רחיצות ידיים תכופות עד כדי פציעת העור. החשש העיקרי הוא ממה שהולך לקרות אחרי הלידה.

דר' הידש שלום ! מקריאת הנעשה בפורם ראיתי כי יש לך סבלנות לענות לכולם , אז יש לי שאלה די חשובה ואודה לך אם תוכל לענות אני נמצאת בטיפול תרופתי לבולמיה עד היום ( 4 חדשים)טופלתי ב SSRIS ובגלל תופעות לואי ממושכות החליפו לי את התרופות ל טופמקס והבנתי מהפסיכיאטר שלי שזה כיום הDOC לטיפול ב BED ובולמיה . השאלה שלי היא כזאת מכיוון שלכל תרופה המשפיעה על מע' העצבים ישנן תופעות לואי לפחות בהתחלה ( גם עם טטרציה נכונה) בכיוון של הפרעה בזכרון עייפות וחוסר ריכוז. אני כרגע סטודנטית ועומדת מול מבחני סיום די קריטיים . האם כדאי לדחות את תחילת הטיפול בתרופה החדשה עד לאחר הבחינות משהו כמו 5 חדשים או לקחת את הסיכון ולהתחיל להשתמש , אני רוצה לציין שיש לי בחינות לאורך כל 5 החדשים הבאים ולא בעוד 5 אני מפחדת " לדפוק" את הבחינות בגלל ת.ל של התרופה עם הבולמיה אני חיה כבר מספר שנים , זה מקשה אבל למדתי להסתדר איתה בזמן בחינות. אשמח לשמוע את הצעתך תודה מראש

בוקר טוב, טופמקס באמת נכנסת יותר ויותר לשימוש, בדרך כלל אין תופעות לוואי של עייפות וירידה בעירנות. אני חושב שאפשר להתחיל ולא יהיו תופעות לוואי. זו תרופה עם מעט תופעות לוואי. אם את חוששת בהחלט ניתן להתחיל ולהעלות במינון באופן הדרגתי ועליה יותר איטית. בהצלחה בבחינות ובכל מעשי ידיך דר' גיורא הידש