פורום פסיכיאטריה

השאלה גם לרופא אני לוקח פרוזק כבר הרבה זמן וסובל מתופעת הלוואי: קשיים בתיפקוד המיני. מישהו ניסה לפתור בעיה דומה ע"י מעבר לציפרמל או לתרופה אחרת? אשמח לקבל תגובות על התוצאות שקיבל. ואם מישהו קרא/שמע משהו אז גם הוא מוזמן לכתוב. תודה.

לחיליק שלום, מהבחינה הרפואית פרוזק וציפרמיל והתרופות הנוספות מקבוצה זו דומות במידה רבה והמשותף גדול מההבדלים. לכן כל התרופות משפיעות לטוב באופן דומה וגם פרופיל תופעות הלוואי דומה. השאלה העקרית היא מה מתאים לחיליק ואלו תופעות לוואי לא יהיו אצל חיליק מתרופה מסויימת. כלומר מדובר על התאמה ולא על תרופה יותר טובה או פחות טובה. עד שלא תנסה לא תדע מה מתאים לך. אפשרות אחרת היא לעבור לתרופה שפועלת באופן שונה כמו אדרונקס או רמרון, אז קיימת סכנה שגם ההשפעה הטובה בנוסף לתופעות הלוואי השונות. שיהיה רק טוב, מצטער שאין תשובה פשוטה דר' גיורא הידש

סכיזופרן שתקן ודי פעיל מחפש אהבה גיא טל 064414012

שכותב כאן בדר"כ...... ולמזייף אני סובל מדכאון ולא סכיזופרניה..... אבל אתה כנראה מ OCD כי את דיי כפייתי גיא

אני שמחה לראות שאתה בסדר.

שלום לכולם הרופא הגדיל לי את המינון ל 2 כדורים רסיטל 20 מ"ג בנתיים לוקח לשבועיים 1 וחצי כדור בבוקר האם ניתן לקחת את 2 הכדורים בבוקר או רצוי לפצל אחד בבוקר ואחד בצהרים? תודה..

שלום, כיוון שמשך פעולת הרסיטל היא מעל 24 שעות הרי מהבחינה הרפואית אין חשיבות לזמני הנטילה ואפשר ליטול את התרופה בבוקר את שני הכדורים. גם לחלק זו לא תהיה טעות. תרופה שעובדת 8 שעות נוטלים 3 פעמים ביום, תרופה של 6 שעות, 4 פעמים ביום וכך הלאה. כאמור רסיטל פעילה מעל 24 שעות. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

האם נוראפיפארין ונוראדרנלין זה היינו הך? ואם כך אז גם רמרון אמורה לעזור. האמת שאני לוקח אותה שבועיים ובינתיים היא מצליחה להחליף את האנפרניל אך לא מעבר לזה. אני אתן לה צ'אנס אבל היא מקפיצה לי את המשקל וזה מלחיץ. על מה עובד האנפרניל? דבר נוסף בזמנו עשו לי בדיקה בתל השומר במרפאת חרדה ניסוי עם כדור שהגביר חרדה מול כדור דמה בכדי לקבוע איזה כיוון תרופתי ללכת. הרופא ההוא מיד עזב אחר כך. וגם אני לתל השומר כבר לא הצלחתי להגיע. האם יתכן שהניסוי היה בחינה בין סראטונין לבין נוראדרנלין? שוב תודה על סבלנותך.

לראובן שלום שאלת שאלות רבות ולא לכולם יש לי תשובה. בקשר לתל-השומר, אין לי מושג על איזה מחקר אתה מדבר, את הרופא אפשר אולי למצוא בבית חולים אחר.... נוראדרנלין ונוראפינפרין הם שני שמות לאותה המולקולה, כלומר אותו החומר. האנפרניל אינה תרופה "נקיה" כלומר פועלת גם על הנוראפינפרין וגם על הסרוטונין. הרמרון פועל במנגנון שונה. צריך הרבה סבלנות ואז תראה כיצד משפיע עליך הרמרון, לך יש את המילה האחרונה.... שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש שלום קראתי פה לגביי התופעות לוואי של הסרוקסט , ראיתי כי שאלת את ניר אם סרוקסט יכול להזיק בצורה כלשהי? אתה רופא לא? אתה אמור לדעת יותר טוב מאיתנו ואתה שואל? מה יהיה? מאוד לא אחראי לדעתי ,פסיכיאטר שלא יודע מה הן תופעות הלוואי והנזק של כל תרופה

לאילנה מי שלוקח את הסרוקסט זה אני ולא ד"ר הידש אחרי כמעט 3 שנים אני יכול להגיד לך שסרוקסט לא מזיק תחזרי בעוד שנה שאול

יש אגב דיעה, כולל מאמרים על כך, שאומנם נכתבה על הפרוזאק אך וודאי תקפה גם כאן, שהוא מסרטן. (בזמנו כבר העלינו כאן נושא זה ). ואת זה שאול אולי גם עוד שנה לא תדע. בכל מקרה בהומור הוא לא פוגע לך אז זה כבר טוב.

לאילנה שלום, אפשר להרגע הכל בסדר, בסך הכל רציתי להדגיש את הנקודה של הבדל בין נזק ותופעות לוואי....את דעתי כתבתי כבר מספר פעמים בפורום אז באמת אפשר להרגע. בכל זאת אין לי מונופול על ידע ותמיד טוב לשמוע דברים חדשים, אולי משהו יודע דבר שאני יכול ללמוד? שיהיה רק טוב, וחשוב להיות עם ראש פתוח דר' גיורא הידש

לפני כמה ימים, אחרי שדיברתי עם מישהי, הבנתי שכל ה"קטע" הזה של אהבה ונישואין וילדים, כל זה זה לא מה שהבטיחו לנו. הבנתי שאם אין אני לי, מי לי - אבל בקטע של הלבד. הבנתי שאני לא מאוהבי הבריות, אלא אחד שאפילו את עצנו הוא לא אוהב, רק שאין לו ברירה. או שיש...... ג'וני

שלום לא כל היפוסים בעולם נועדו לחיות חיי זוגיות מאושרים ושלמים ויש כאלה שדווקא ימצאו עצמם מאושרים לבד בלי שום מסגרת נישואים. יתכן ואתה שלם עם החלטתך זו ואז אין שום פסול בכך. לעומת זאת, אם אתה יודע שזה לא מה שאתה מחפש לעצמך אך בכול זאת קשה לך להשיג זאת כדאי לברר מהי הסיבה. אם תרצה ספר לנו מדוע אתה לא אוהב את עצמך וממה אתה חושש אנחנו כאן.......

שמישהו יענה לשאלה איך מפסיקים ציפראמיל/ רסיטל

הירגע ידידי... תתחיל בנסיון לעבור לכדור יום כן ויום לא.....אם זה לא עזר והחלו תופעות לואי ...תעבור לחצי כדור כל יום ואחרי זה חצי כדור יום כן ויום לא....מנסיון כאחד שהשתמש בכדור זה כמו גם בסרוקסט אני יכול להגיד לך שעל אף ההבטחות של כל הפסיכיאטרים למינהם הכדורים כן ממכרים תרתי משמע ....בארצות הברית וברטניה הוגשה תביעה יצוגית נגד החברות כמו גם נגד הפסיכיאטרים אשר מסייעים בידהם למכרו לנו ומכרנו להם בהצלחה....

הידיעות על מותי נכונות ומוקדמות מידי סובייקטיבית את פסימית אבל גם בצער יש אנרגיה וחיוניות אמרתי בפורום אחר שעבורי השחור מאוד פעיל ואנרגטי והצבע המפחיד אותי ביותר הוא הלבן כי כמו שאומר השיר ב porgy and bess i got plenty o nuttin An' nuttni's plenty for me בלבן יש nuttin הוא ריק. פסיכולוגית אמרה ששחור מסמל דיכאון או מוות דיכאון הוא לא שחור והוא לא מוות דיכאון יכול להיות שחור ובשחור הזה יש סבל ומחשבות שחורות וטורדניות המוות הוא לבן אין בו כלום לא לחינם אומרים על הירואין המוות הלבן שאול

הי שאול אני מסכימה איתך לחלוטין. כל אחד יכול לפרש צבעים בצורה אחרת ובלבן באמת יש משהו מאיים- הוא מצד אחד כה טהור וזך עד כי קשה להשלים איתו ומצד שני הוא משגר אפטיה מסוימת, חוסר חיות וכו'. אתה יודע שבדתות שונות הלבן דווקא הוא סמל לאבל ולא להיפך. בכול אופן, שחור תמיד היה הצבע המועדף עלי עוד לפני שהדיכאון החל אז מה זה אומר עלי??.? ודווקא את השיר כתבתי ברגעים פחות פסימיים- מעניין.......

חברים שלום, לאור ההתעניינות הרבה בנושא להלן הרשימה שלי בנודע לתופעות הלוואי של ה-SSRI הפופולרי סרוקסט, אתם מוזמנים להוסיף למען אחרים! אז ככה: הרשימה הבלתי נגמרת של תופעות הלוואי שלי כוללת את התופעות הבאות (אלה שאני זוכר..) : בכל מקרה יש חלק מהן בעירבון כי סביר להניח שחלק מהתופעות קשורות דווקא לחרדה ולא לכדור (לא הוגן להטיל את כל האשמה על הכדור - זה לא פוליטיקלי קורקט). חוץ מזה לכל מי שמתכוון לקחת את הכדור לא להיבהל! יש אנשים שהרשימה שלהם נראית בדיוק כמו סעיף מס' 100 אצלי. 1. נדודי שינה כרוניים : לא מסוגל לישון יותר משעתיים רצוף במקרה הטוב... 2. רעידות בכל הגוף. 3. צמרמורות. 4. גלי חום פתאומיים. 5. בחילות. 6. חוסר תיאבון כמובן! 6.א. אובדן החשק המיני. 7. עלייה במשקל - בדיוק מה שהייתי צריך, הדבר היחיד שמבאס בלהפסיק את התרופה ותופעת הלוואי האולטימטיבית בשבילי! 8. יובש בשפתיים ובכל הגוף. 9. כאבי ראש, סחרחורות. 10. להמשיך? 11. התכווצויות שרירים. 12. תנועות לא רצוניות של שרירים וכל מיני חלקים בגוף (מעצבן לאללה...) 13. צלילים באוזניים. 14.סיוטים וחלומות מוזרים מאוד (כשמצליחים לישון שעה או שתיים). לפעמים גם חלומות עם שמחה קיצונית ומוגזמת. 15.הזעות לילה מטורפות (איכס). 16.חולשה כללית. 17. הרגשה של זרם בגוף ובגפיים. 18.צפייה מוגזמת בטלויזיה (מכשיר מיותר חוץ מערוצים 8,19). 100. 198.נשירת חלקי גוף והופעת מוטציות בכל הגוף (זה היה מתבקש...;). תופעות הלוואי היותר רציניות : 1. פגיעה בהכנסה (צריך לממן תרופות, לימודים, רכב, וכיוצ"ב). 2. פגיעה בלימודים (לא נותנים לסיים תואר בארץ הזאת). 3. לקחו את הסקס, האלכוהול והקפאין - מה השלב הבא? כדור בראש? תופעות הלוואי האולטימטיביות והחביבות עליי : 1. שיפור הכושר הגופני. 2. צפייה בתוכנית "כלבים עובדים" בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק (מומלץ! שני-שישי ב-2000 ויותר טוב מהחדשות) - תמיד עבדתי או למדתי ולא יכולתי לראות. 3. השלמת ידע בתחומי הפסיכולוגיה לגווניה (איך לא?). 4. למדתי לבשל קצת וזה תמיד טוב. 5. למדתי ביו-פידבק, וזה בכלל טוב!. עוד שבוע אני גם אוכל לתת רשימה של תופעות לוואי בנסיגה מהתרופה. איך יוצאים מזה? לא מתייחסים לזה. זה מה היה בינתיים :)

היי ניר קודם כל נחמד מצידך לפרסם את זה וזה גם משעשע, אבל לא הבנתי... אצלי דווקא ההיפך ,הסרוקסט ביטל בחילות שהיו מנת חלקי. ולגבי תאבון- אני כל היום אוכלת ואההה כן גם משמינה :-( אגב שכחת לציין שיש תופעות לוואי שחולפות מההתחלה ויש שנשארות תמיד- כמו החלומות והסקס, אוי כמה שזה חסר... והכי חשוב, שלכל אחד יש תופעות לוואי שונות. אגב, מה זה הסעיף הזה שנושרים כל מיני חלקים מהגוף וצומחים מוטציות? לא 'בנתי, תוכל להסביר? ביי שואלת מתמיד...

היי שואלת ותודה על ההתייחסות, כמו שכבר ציינתי, כולנו שונים זה מזה ולכן על כל אחד התרופה משפיעה באופן שונה : אצל חלק מהאנשים יופיעו תופעות לוואי שלא מופיעות אצל אחרים. כמו כן (וגם ציינתי את זה) יתכן שחלק מהתופעות נובעות דווקא מהחרדה עצמה ולא מהכדור, אצל הרבה אנשים הכדור מגביר את התיאבון. ואכן אחת התופעות שמעניינות בתרופות מסוג SSRI הוא שאצל חלק מהאנשים התרופה מבטלת תופעות גופניות שהיו לפני ואצל חלק אחר היא מגבירה אותם, לדוגמה תופעת RLS (Restless Leg Syndrom) - זהו סינדרום שגורם לכאבים בלתי מוסברים, הרגשה של דקירות ונימול ברגליים ובנוסף תנועות בלתי רצוניות של הרגליים (בעיטות וכדומה) בעת השינה - אצל חלק מהאנשים התופעה הזאת פשוט חולפת או דועכת עם הטיפול ב-SSRI ואילו אצל חלק אחר התופעות פשוט מתגברות - זה רק מראה כמה מעט הרפואה יודעת על מה שבאמת קורה במוח ומה השפעת התרופות על המערכת הנוירולוגית. בנוגע לסעיף החלקים הנושרים והמוטציות אז אם תתני לי מס' פקס אשלח לך ציור של החלקים שנשרו והמוטציות שצמחו...בנת? ;) יאללה ביי

לניר וכולם, ידע זה כוח ותודה על המאמץ. אני נוהג להפריד בין תופעות לוואי ונזק. תופעות לוואי הן תופעות כמו פריחה בעור שחולפות ללא סמנים או עקבות כאשר מפסיקים את התרופה. נזק הוא נזק לכבד...לכליות....לראיה והוא נשאר גם כאשר הפסיקו את התרופה. האם לסרוקסט או SSRI יש נזקים? תודה דר' גיורא הידש

קבוצת תמיכה... ניר אנחנו אוהבים אותך ושמחים ששתפת אותנו בהרגשתך (כאילו לא ידענו....) אני גם יכול לתת מספר פקס או שזה רק לנשים... :-) גיא

שלום רב ד"ר הידש, תודה על ההתייחסות. האמת היא שאין לי מושג לגבי נזקים (שמעת על כאלו?) אבל אני אוכל לומר לך עוד מס' שבועות כשאבדוק מה נשאר מכל תופעות הלוואי שחוויתי (האמת היא שהתופעה המציקה ביותר והמדאיגה ביותר היא ה-MYOCLONUS וזו תופעה שאני בהחלט יכול לייחס אותה לכדור ולא למצב של חרדה).

ערב טוב, רק עכשיו קראתי את כל ההתכתבות ביניכן. קשר מקסים נוצר ביניכן.אני חייבת לציין שאחד המכתבים של אריאל ליונית ריגש אותי עד דמעות. אריאל-אותו מכתב שכתבת לה שתבטיח לך לנסות............פשוט שברת אותי. אתן מקסימות ושלא נדע עוד כאב.והכי חשוב שתרגישו טוב. שגב

אסור להפסיק בבת אחת תתיעצי עם רופא משפחה

הי, גם אני התגעגעתי אלייך. האם אתם נפגשים עדיין בצ'ט? שגב

שגב היקרה גם את מקסימה ואני חושבת שבהחלט היצלחנו ליצור לנו פה מערכת יחסים מיוחדת ורגישה תודה על הכל

הי, החלטתי להמשיך עם הסרוקסאט (לוקחת כבר 8 חודשים)מאחר ולאחרונה אני שוב מרגישה את התחושות המוזרות שהרגשתי בהתחלה.אני מרגישה חום נקודתי פתאומי ברגליים למשך מספר שניות.אני מבינה שזה לא באמת קורה והרגל לא ממש חמה,אבל יחד עם זאת אני גם מבינה שהחרדה עדיין קיימת ולכן החלטתי להמשיך את הכדורים. הבעייה שאין באפשרותי לגשת לפסיכיאטרית שלי בגלל חוסר תקציב.האם רופאת המשפחה שיודעת על כל הבלאגאן הזה ויודעת שאני לוקחת סרוקסאט,יכולה לרשום לי את התרופות הנ"ל ושאני אקנה אותם בקופ"ח? אודה לכם על עזרתכם-פשוט הזמן אוזל ונישארתי רק עם שני כדורים.לא יקרה אסון אם לא אקח אבל חבל לי להפסיק בבת אחת ולהפר את האיזון שהגעתי אליו. תודה לכולכם. שגב

בהחלט, רופא משפחה רושם את הכדורים הללו, אין סיבה שלא.

היי שגב, אם רופאת המשפחה שלך שייכת לקופה בה את חברה אז היא יכולה לרשום לך מרשם.

לשגב שלום, בדרך כלל רופא המשפחה רושם את הסרוקסט ואין צורך להגיע לפסיכיאטר רק בשביל המרשם. אם את ממש ממש לחוצה אשמח לעזור לך עם דוגמאות לרופא. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום לי למשל רופאת המשפחה לא מוכנה לרשום את הכדורים בשום פנים ואופן אלא עים אני מביאה לה מרשם מהפסיכאטרית שלי והיא הופכת אותו למרשם של קופת חולים היא טוענת שאסור לה לרשם כדורים פסיכאטרים כי אני חייבת להיות במעקב ולכן היא לא מוכנה לרשום לי אותם ואני נאלצת לשלם מחירים מטורפים אצל הפסיכיאטרית שלי רק בשביל מרשם ממנה סיוט אבל שמעתי שיש רופאי משפחה קצת יותר פתוחים שמבינים עניין ונותנים את המרשם אז שיהיה לך בהצלחה נירה

שומר מסך אני נושמת אדמה אני רוצה, אך שוב טועה כאב ספוג ואושר איין- אני יודעת אכזבה מסלול ימיי רשרוש המים לא מחפשת נחמה ואת- חיך הם לריק שתיקת מתים ורק עפר ימיי ספורים, הזמן עובר ואין עתיד, יש רק עבר התשמעו זעקותיי? הן שוב חרצתי תרשימים אני האות והמילה אני יוצרת פניי מתים. האין הסוף קרב עכשיו? לא, לא אשוב שוב אל עצמי פתרון הסוף שומר מסך ומלווה את שתיקתי.

ערב טוב יקירתי, השיר מקסים ........ הרגשתי את כאבך ואת חוסר האופטימיות.יכולה להבין את המצב ומוכנה גם לעזור בכל רגע . את ניפלאה,נותנת הרבה כוחות לחברים שכותבים בפורום הזה והלוואי שאוכל לתת לך גם את הכוח שאת זקוקה לו. אני מוכנה לנסות. שגב

אריאל את הכי הכי , באמת העידוד שלך והכוח שאת נותנת פה לכולם , הרבה בזכותך אני שורדת פה את הימים האחרונים , הייתי באמת רוצה להכיר אותך אישית , לא יאומן אילו כוחות נפשיים יש לך ואיך את יודעת להעניק ולתת. את חייבת לפרסם את השירים שלך איפושהוא כי באמת יש לך כישרון כתיבה מדהים. ליילה טוב ונקווה שמחר תזרח עלינו השמש יונית

שגב היקרה אני נרגשת מאוד מהצעת העזרה שלך- זה כל כך יפה מצידך. האמת היא שאני לא יודעת מאיפה צץ לו השיר הזה. דווקא התקופה האחרונה מאופיינת ביותר אופטימיות מצידי והיסתכלות חיובית יותר על החיים ופתאום מגיח לו שיר כזה קשה ואף מפחיד. כשקראתי אותו בפעם השנייה ממש נבהלתי מעצמי אבל האמת שכבר יצאו לי שירים יותר דיכאוניים מהאחרון. כתבתי את השיר ב-5 ד' כך שאני מניחה שהוא אכן בא עמוק מנשמתי שכנראה עדיין סוחבת איתה כעסים או טראומה מהמצב אליו נקלעתי ולראייה תגובותיה תודה על המחמאות..... שלך, אריאל

לאריאל ולכולם, כיף להיות אתכם וחבל שאני מגיע לפורום רק בשעות מאוחרות ואיני יכול לפעמים להיות אוןליין. גם לצ'ט אני לא מצליח להגיע. השיר ואתם נפלאים, מאיזה מעמקים יצא השיר הזה ואין ספק שהוא אוטנטי ורגיש ביותר. תודה לכולכם, הידש

תודה רבה על התייחסותך ומשובך החשוב. אתה אדם נפלא שלך, אריאל

התחלתי לקחת רסיטל לפני כשמונה ימים עקב דיכאון ממושך (ללא התקפי חרדה). היום התעוררתי באמצע הלילה עם דופק קצת מהיר מהרגיל וכעבור כמה דקות הרגשתי שחסר לי אוויר ושזרם קר זורם לי עד לכפות הידיים ולראש. כל זה קרה לי כמה פעמים במשך שעתיים ואח"כ נרגע קצת. אף פעם לא היו לי התקפים כאלה. האם זה תופעת לוואי של הכדורים? אני רוצה להפסיק לקחת את הכדורים. האם אפשר להפסיק לקחת אותם בבת אחת או..? או שאולי להמשיך לקחת?

הי, אישית,אני לא מכירה את הכדור שעליו אתה מדבר אבל מניסיוני עם סרוקסאט,וממה שאני קוראת פה בפורום,בהתחלה ייתכנו כל מיני תופעות לוואי. בדרך כלל מומלץ להמשיך לנסות עוד מספר ימים ולראות מה קורה.אם המצב ממש בלתי ניסבל כדאי שתתיעץ עם הפסיכיאטר להחלפת הכדור. אישית,ממליצה להמשיך עוד מספר ימים. מאחלת לך המון בריאות. שגב

היי. אני לא מכירה אישית את הרסיטל. אולם כן התנסיתי בתרופות אשר יצרו מצבי חרדה ואפילו קשים. עצתי לך להיות בטיפולו של מטפל טוב, זה בעצם הכי חשוב כאן. שהרי לא תפעל אך ורק לפי עצות הפורום, כך יש להניח. בהצלחה.

הי, אני לא ממש מסכימה איתך. בקשר למטפל טוב,אין לי ספק שאת צודקת,רק איך את יודעת מי טוב ומי לא?לא פעם קורה שמשלמים הון תועפות ו-....זה לא ממש זה. לדעתי-כן צריך לקחת בחשבון את מה שאנשים כותבים פה.אין חכם כבעל ניסיון-זוכרת? המטפלים-כבודם במקומם מונח ואני לרגע לא מזלזלת בהם. לכן-לקחת בחשבון-את מה שכותבים פה בפורום וגם לשמוע את הפסיכיאטר-ולהחליט. שיהיה טוב. שגב

לקובי שלום, כפי שאתה רואה כולם צודקים וכל אחד מתאר את ניסיונו האישי. יתכן הציפרמיל=רסיטל אינו מתאים לך, אבל כדאי לנסות ולמשוך עוד מספר ימים כדי להיות בטוחים. אין טעם להתעקש על תרופה שאינה מתאימה אבל בהחלט כדאי לתת צ'אנס לתרופה. שישה ימים זו עדיין תקופה קצרה מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני לוקחת ציפרמיל (שזה רסיטל) כבר חודש. בהתחלה יש כל מיני תופעות לוואי, כולל דופק מהיר והרגשה מוזרה קצת בגפיים. אצלי היו גם בחילות. כל זה עבר בערך אחרי שבוע, אז לדעתי אל תתייאש, זה יעבור אוטוטו. כמובן שאם לא אז צריך לדבר עם הרופא. בהצלחה.

אחי, בן ה- 25 , הסובל מסכיזופרניה מטופל למעלה מ- 6 שנים בזיפרקסה , (4 שנים קודם בטרקטיל) לאחרונה נודע לנו על התרופה החדשה: גאודין. נשמח לקבל חוות דעת אם כדאי לעבור לתרופה זו. האם התרופה החדשה עשויה לגרום לו לרדת במשקל? האם היא יכולה לסייע במניעת התפרצויות? האם מומלץ לעשות את השינוי?

לדנה שלום, הזיפרקסה והגאודון הן שתי תרופות מאותה המשפחה של התרופות הא-טיפיות ושתיהן טובות. אחד היתרונות הגדולים של הגאודון הוא שהגאודון אינו גורם לעליה במשקל. באופן כללי ישנן שתי גישות להחלפת תרופות. הראשונה אומרת שאם תרופה טובה ומועילה אז לא מחליפים אלא אם כן יש משבר וירידה במצב. הגישה השניה אומרת שדווקא בשעה שהכל רגוע כדאי לנסות ולהחליף תרופה.... לי נראה שבשתי הגישות יש הגיון רב ועדיין לא גיבשתי דעה לכאן או לכאן. יתכן שלכל אדם צריך ללכת בדרך המתאימה לו. לגבי החלפת תרופה ישנם שיקולים רבים לעתים גם כאלו לא לעניין. הגאודון עדיין לא נכנס לקופת חולים כללית...האם כדאי לשלם מחיר מלא על התרופה אצל אחיך? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום! אני מתחבטת בבעיה דומה. האם את יכולה לספר לי מעט על הקורה עם אחיך. האם התרופה העלימה את התסמינים החיוביים, שהם שמיעת קולות והזיות למיניהם? האם אחיך מעבר להתפרצויות שקורות מידי פעם מתפקד בעזרת התרופה? תודה עבור תשובתך.

יעל, אחי עובד במשרה מלאה, ומצבו טוב למדי. התרופה מנעה לחלוטין את ההזיות. האמת שאחי לא אושפז מעולם (בגיל 16 במחלקת יום בלבד) עם זאת, יש התפרצויות זעם אחת לשבועיים/שלושה. וכמו שאת יודעת, השאלות והתקוות רבות במיוחד. אשמח לתגובתך. [email protected]

שלום ד"ר הירש. רציתי לשאול האם ניתן לקחת רמרון בשילוב עם אנפרניל. ובכלל האם יש תרופה מהדור החדש שניתן לקחת בשילוב עם האנפרניל. וזה בגלל שעד שהתרופה החדשה אולי תתחיל להשפיע אני מטפס על הקירות מזה שאני מפסיק אנפרניל ובסוף נשבר לפני הזמן. כמו כן רציתי לקבל מידע אודות התרופה אורוריקס שאינני מוצא מידע עליה באינדקס התרופות. והאם אותה ניתן לקחת יחד עם אנפרניל או יחד עם תרופות ממשפחת הפרוזק כגון לוסטראל וכד'. וזאת כי בנסיונותי הרבים למצוא תחליף לאנפרניל שהשפעתו עלי נחלשה, רק אורוריקס הראתה שיפור. אלא שאז נפגע התפקוד המיני בכיוון שפיכה מהירה בצורה קיצונית מאוד לפני אפילו זיקפה. ואנפרניל וכן לוסטראל מסדירות ענין זה. אני מתנצל מראש על התסבוכת בשאלה, אבל אני מבטיחך שהתסבוכת בנסיונות הטיפול שלי היו לאין ערוך יותר גרועות. תודה מראש לך אדם נעים וחביב שכמותך. הלואי כל הרופאים היו כמוך.

שלום. חייבת לספר מנסיוני על נסיון גרוע מאוד עם האורורקס. מצד שני יש לי גם נסיון מר מאוד עם האנפרניל. אני בטוחה בכך ש"התסבוכת בניסיונות הטיפול שלך היו לאין ערוך יותר גרועות" כפי שכתבת. מה אני אגיד לך, רק מלקרוא אילו תרופות לקחת אני מתחלחלת. הו, זה נשמע כל כך רע. רע מאוד. אין לי בכלל ספק, מה שעבר עליך. אולי להחליף מטפל?

תודה על ההתיחסות. האמת שאנפרניל על אף תופעות הלואי הקשות שהיו בהתחלה הועיל בצורה הכי דראסטית, והציל אותי בזמנו מסבל נורא ממש נתן לי חיים חדשים. אלא שההשפעה נחלשה ברבות השנים. ובאשר לרופא אם יכולתי להגיע לד"ר הירש הייתי קופץ ישר על ההזדמנות.

לראובן שלום, אכן ניסיונות קשים ולצערי הרב הספרות והתיאוריה לא מועילים הרבה. יש מעט מאוד ספרות על שילובים של תרופות מפני שרוב התרופות עדיין חדשות וכל אחת נבחנת כלפי עצמה. אורורקס היא תרופה מקבוצה שונה, היא שייכת למעקבי האנזים MAO כלומר עובדת על הנוראדרלין. כידוע על הדיכאון אפשר להשפיע מכיוון הסרוטונין ומכיוון הנוראדרנלין. האורורקס היא תרופה חדשה במשפחה זו ולכן בטוחה יותר עם פחות תופעות לוואי. בכל זאת לא מומלץ לתת אותה עם תרופות אחרות המשפיעות על הדיכאון. ישנן תרופות הפועלות על הנוראדרנלין בדרך אחרת כמו האדרונקס. או תרופות המשלבות פעילות על הסרוטונין וגם על הנוראדרנלין כמו האפקסור והאיקסל? יש הרבה הגיון לעבור לתרופות אלו, האם ניסית אותן, כיצד השפיעו עליך? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

באיזו הדרגה צריך לרדת מציפראמיל במינון 40 מג' מבלי לגרום ליותר מדי תופעות לואי? והאם בהפסקה מיידית יש תופעות לואי מעבר לעליה ברמת הדכאון / החרדה? תודה , זה די דחוף לי לדעת.

לצוף שלום, אין כללים מדוייקים. לעתים בהפסקה מהירה מדי ישנן תופעות לוואי בגלל השינויים המהירים בהורמונים במוח. לכן כדאי לרדת בהדרגה כל שבוע ירידה בכחצי המינון. אבל לא תמיד חייבות להיות תופעות לוואי....לעתים מפסיקים ללא כל קושי אבל ההמלצה היא להפסיק בהדרגה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

באיזו הדרגה צריך לרדת מציפראמיל במינון 40 מג' מבלי לגרום ליותר מדי תופעות לואי? והאם בהפסקה מיידית יש תופעות לוא מעבר לעליה ברמת הדכאון / החרדה? תודה , זה די דחוף לי לדעת.

לא כתבת כמה זמן אתה משתמש בכדור ......היו לך כל תופעות לואי במהלך או בתחילת הטיפול ??? מסור את מירב הפרטים ואשתדל לסייע לך .

3 חדשים במינון הזה. קשה לי לפרט תופעות לואי נראה לי שהייתי קצת מאני ולא שמתי לב עד שהעירו לי על כך

שלום למשיב, אבי בן 78 עד לפני שנה וחצי אדם פעיל מאוד, לא יושב וכל היום עסוק. עבד בעבודה מסודרת ומטייל אחר הצהריים. לפני כשנה וחצי עבר ארוע מוחי ופוטר עקב אי כשירות לעבודה . מאז הוא אינו אותו אדם . אינו אוכל כמו שצריך , לא מעוניין ללכת לשום מקום למרות שהוא מכריח את עצמו ללכת לקניות , לקופת חולים ולאחיו אשר הוא גם אדם חולה ומטפל באימי החולה. ניגשנו איתו לפסיכיאטר של קופת חולים הוא נתן לו כדור לשינה. אבי אינו אותו אדם הוא מאבד משקל ולפני כשבוע אושפז עקב צואה שחורה ירידה במשקל וחוסר תאבון מוחלט. בבדיקות לא נמצא ממצא מיוחד והוא במעקב של רופא מטפל. כשאני שואלת אותו מה קורה לו ומהן המחשבות שעוברות לו בראש הוא טוען שאין לו שליטה על כך ואין לו מושג למה הוא חושב כל הזמן באופן שלילי כאילו עומד לקרות משהו רע. יש לציין שאבי איש פעיל במיוחד , משתולל עם הנכדים ואינו קופא על שמריו. לעצתך אודה.

נשמע שהוא באמת בדכאון. בסה"כ נשמע שהוא היה אדם פעיל עד גיל מבוגר מאוד-כל הכבוד! אולי כדאי לדאוג לו למסגרת חברתית כמו מועדון או מרכז יום. מידע על כך אפשר לקבל אצל עובדות סוציאליות. שם יש חוגים למינהם, קבוצות וכו... האם זה מתאים לו? מה נפגע אצלו באירוע המוחי? חוץ מזה כדאי אולי ללכת עוד פעם לפסיכאטר, כי יתכן שהוא צריך לקבל משהו מעבר לכדור לשינה- כדור אנט דכאוני. מקווה שקצת עזרתי.

שלום רב, דיכאון שכיח מאוד בגיל המבוגר, התופעות שאתה מתאר בהחלט עלולים להתאים לדכאון בתנאי שאין בעיה גופנית חס וחלילה. צואה שחורה יכולה להיות תוצאה של אולכוס שגם הוא מחמיר עם דיכאון. לכן הייתי קודם כל בודק היטב את המצב הגופני. באופן עקרוני יתכנו שתי סיבות לדיכאון אצל אביך ושתיהן קשורות לאירוע המוחי. הראשונה, המשבר הנפשי הקשור לאירוע הפחד מהאירוע וכך הלאה. הסיבה השניה היא אורגנית, כלומר שטף דם במוח, פרט לשיתוק ולתופעות הגופניות היא יכול לגרום לדיכאון ללא קשר לפסיכולוגיה. דיכאון שאנו קוראים על רקע מצב גופני-אורגני. ללא קשר לסיבה ולכל מה שכתבתי, כיום התרופות נוגדות דיכאון בטוחות וגם אינן ממכרות לכן נראה שיש מקום לחשוב על טיפול תרופתי נוגד דיכאון כדי לשפר את איכות החיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב אני אמא לילד בן 4 בחצי שנה האחרונה היו כל מיני תופעות :או שהוא עסה פיפי (בשירותים)כל 3 דקות(וזה העבר אחרי שבועיים),או התחיל לנשום כאילו חסר לו אויר(וזה גם כן העבר), בשבועיים האחרונים הוא מתלונן על כאבי רגליים ואומר שלא יכול ללכת,אבל אם הוא שוכח הוא לא מפסיק לרוץ ולקפוץ. אני לא יודעת למי לפנות ומה לעסות

לאלה שלום, צר לי שתשובתי מוגבלת, אולם אני בהתמחותי פסיכיאטר של מבוגרים כאשר פסיכיאטרייה של הילד והמתבגר היא התמחות נפרדת. אנסה בכל זאת לעזור מעט, כדאי לראות את כל הילד, האם ישנם קשיים נוספים, האם קיים קושי בגן? מה קורה עם הילד? אחר כך אפשר לחשוב על יעוץ אצל פסיכולוג המומחה בילדים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב שוב יום חדש , שוב אותן תחושות , שום דבר לא זז, נמאס לי לבלבל את המוח לרופא שלי ולפסיכולוגית , הם כולם טוענים לא לוותר עכשיו להמשיך את הימים כפי שהם עד שהמצב יתאזן , אבל זה כל כך קשה , פשוט יצאתי ממעגל החיים , אין לי מילים אחרות , בקשר לאישפוז , אף אחד לא מתייחס אלי ברצינות , אבל , באמת התחושה היא כאילו אני הולכת להתחרפן בקרוב , מתי לעזאזל הכדור יתחיל להשפיע ? כל התחושות והסימפטומים שלי כל כך גברו , שעכשיו כל השנים האחרונות נראות לי כמו פיקניק אחד גדול , בעלי עוזר לי מאד וגם אמא שלי אבל הם פשוט לא מבינים מה עובר עלי , ואי אפשר להסביר להם מה אני מרגישה , ניסיתי ללכת ללימודים אתמול , ואחרי חצי קילומטר פשוט ויתרתי וחזרתי הבייתה , היאוש כל ככככך חזק , פשוט אני מרגישה בבור ללא תחתית , הפכתי מבחורה שמחה ועליזה (עם חרדות) , לבחורה מיואשת ומדוכאת , כמה זמן לוקח עד שהתופעות לוואי האלו עוברות? והאם זה לא קצת מוגזם? אריאל , תכתבי לי אני מתעודדת לשמוע שיצאת מזה , מקווה שעוד כמה שבועות גם אני ידבר אחרת ביי יום טוב יונית

ליונית, תהי חזקה.אני מבטיחה לך שזה יעבור.גם אני עברתי את מה שאת מתארת.אל תישברי.את חייבת להיות חזקה.את תעברי את זה.את לא משוגעת וגם לא תשתגעי.את עכשיו מפוחדת אבל תראי שזה רק ילך וישתפר.אל תדאגי.

היי תודה מתוקה על כל העידוד , אני כל כך מנסה להיות חזקה אבל הזמן לא עובר , יש לי הרגשה שכך זה ישאר לנצח, האם את נעזרת בכדורי הרגעה ובאיזה מינון? כמה זמן לקח לך עד שהכדור השפיע עליך , אין לי כוח אפילו לעשות פעולות פשוטות כמו ללכת למכולת ולהמשיך לתפקד כרגיל , בכל אופן , תןדה על העידוד ןתספרי לי על עצמך. ביי יונית

יונית היקרה אני שמחה שאת כותבת לי כי את מצליחה להעלות את חששותייך ופחדייך על הכתב וזה כבר חלק מתהליך שיחרור משהו. האמיני לי שאת לא משתגעת ואת לא צריכה אישפוז. את עוברת תקופה לא קל ואני מניחה שלוקח לגופך זמן להגיב לכדור אך אם דיברת עם הפסיכולוגית והרופא והם אמרו לך להמשיך בטיפול אז כנראה שזה מה שצריך להעשות. יונית, לעולם אל תחשבי שאת מנדנדת להם ושלא נמאס לך. זה תפקידם והם מקבלים משכורת על זה אז אל תרגישי לא בנוח להפנות תמיד שאלות אליהם. לצערי גם אני מתמודדת היום ( למעשה כבר מאתמול) עם התקף חרדה שעזב אותי כבר שנה בערך והוא הנשימות. היום באוטובוס בדרך הביתה כמעט פרצתי בבכי כשלפתע שיניתי את קו מחשבתי לחלוטין והחלטתי שאני חושבת על הבעיה אבל בכיוון חיובי. שיננתי לי במוחי הלוך וחזור שזה תופעה שאני מכירה ושאני לא אשבר ואתן לעצמי לסגת אחורה אחרי תקופה משמעותית של שיפור. ההתקף עדיין קיים אבל חשיבה אחרת עליו עוזרת למזער אותו ולהפוך אותו לשולי ולא לעניין המרכזי. להגיד לך שאני שמחה שזה חזר- לא כי זה מוכיח לי שזה תמיד עורב לי בפינה ושאולי אין לי מנוס מזה אך עובדה שאני יודעת " לקבל את פניו" בצורה לגמרי שונה מבעבר. יוניתי, גם את תלמדי להכיר את ההתקפים שלך ולהיתמודד איתם בדרכים שונות. כרגע נראה לך שמה שהיה לך בעבר הוא פיקניק אבל זה משום שגופך הדחיק את נסיון העבר וגם את הנסיון המר הזה שלך עכשיו הוא ידחיק בסופו של דבר. כשבנאדם סובל נראה שאין משהו יותר איום ממה שיש לו ולכן אני כל כך מבינה את תחושותייך. נסי כרגע לא להיתאמץ, להישאר בסביבה בה את חשה בטוחה ומוגנת. קבלי את עזרת האחרים כי את זקוקה לה כרגע ואין בזה שום רע. היי חזקה מתוקה- תראי שעוד קצת והדברים יתחילו להישתפר אבל דבר ראשון את חייבת להאמין בעצמך- תעבדי על עצמך בקטע הזה טוב?. תרגישי טוב, אריאל

היי אני מרגישה שאת כאילו החברה הכי טובה שלי בעולם , למרות שאני לא מכירה אותך אישית , התמיכה והעידוד שאת נותנת לי הם מעבר לכל דבר , פשוט ישנם שעות שאני קצת מתאוששת וישנם שעות שאני נוחתת אבל , ממש נחיתות משמעותיות , כמו פתאום להכנס לפאניקה מכך שאולי בכל אופן אני יגיע לאישפוז פסיכיאטרי , כי הרי אני מרגישה כל כך חולה וחלשה שכאילו אין לי כוחות לתיפקוד בכלל , אני מנסה לחסוך בקסנקסים , אבל רק הם קצת מקימים אותי על הרגליים , מדוע יש לכדורים הללו תופעות לוואי כל כך חזקות ? הם פשוט שיבשו לי את כל המאזן הכימי בראש , כל התקפי החרדה נהיו מועצמים פי כמה וכמה , אפילו לישון אני לא יכולה מרב חוסר שקט בגוף , אז , תחשבי לא לישון , לא לאכול , בסוף אני אתמוטט וזהו. אולי מחר יום חדש , ובו תפציע השמש , ואולי יהיה טיפה שיפור , ואולי אם העידוד שלכם אני יחזיק מעמד . אז שרק יהיה טוב יונית

בהמשך למה שסיפרתי: לפעמים גם לי יש מעין התקפון קטן א ב ל- הוא אף פעם לא מגיע לדרגה שעברתי והכי חשוב-למדתי איך להתמודד עם ההתקפונים.אני מקבלת אותם,מודעת לזה שהם יעברו,כמו שאריאל אמרה-אני עובדת על עצמי.זה באמת כבר נהיה שולי.והם פשוט עוברים. יונית -עכשיו את נמצאת בתוך חרדה וזה כמו מעגל שלא יוצאים ממנו.אבל מ נ ס י ו ן זה עובר.יהיה בסדר.את לא לבד.יש לך אותנו ואת משפחתך וחברייך.אל תדאגי.אני מבטיחה לך שזה יעבור.כל יום אני נכנסת לפורום ומקווה שתכתבי שיש שינוי לטובה.אני כאן איתך וכאילו עוברת את זה איתך כי אני יודעת מה את מרגישה. תהי חזקה יהיה בסדר.הייתי במצב יותר קשה תאמיני לי. תמשיכי לכתוב לנו.ואל תאבדי תקווה.

שלום תמיד הייתי אדם שחולם המון וזוכר את רוב החלומות שלו עד לפרטים הקטנטנים ביותר. אבל בתקופה האחרונה , כשלושה שבועות מתחילת הטיפול בסרוקסט התחלתי לחלום לילה לילה ותמיד כל חלום יש לו קשר ישיר לנושא שהעסיק אותי ערב לפני, האם יש קשר בן התת מודע לנטילת הסרוקסט? האם תת המודע משתחרר אף הוא כמו המודע בעקבות הסרוקסט? ושאלה שנייה, אני קוראת פה רבות על אנשים שנוטלים רשימה מטורפת של כדורים פסיכיאטריים לחרדות דיכאון וכ... וזה לא עוזר להם. למה? ואיך אני יכולה לדעת האם אני לא משתייכת להם, למרות שאני בתחילת דרכי? תודה שואלת

לשואלת שלום, שאלותיך חשובות ביותר, לשאלה הראשונה לגבי החלומות...למזלינו רוב התרופות כולל הסרוקסט הן מעוררות ולכן אנו ממליצים ליטול אותן בבוקר ולהיות עירניים ביום. לעתים השפעתן נמשכת יותר וגם אנחנו "עירניים " יותר בלילה ולכן חולמים יותר וזוכרים יותר חלומות. באופן טבעי האנשים הכותבים בפורום הם אנשים הסובלים מתופעות לוואי, בתחילת הטיפול התרופתי, או שישנם קשיים אחרים. הרוב הדומם מטופלים עם התרופות ומרגישים טוב ולכן אין להם צורך לשאול ולהעזר בפורום. לכן, האנשים בפורום אינם מייצגים ובודאי שאינם מדגם סטטיסטי לשום נושא. אז אבקשך לא לטעות ולא לקבל מסקנות מוטעות. שיהיה בהצלחה והרבה אושר דר' גיורא הידש

היי שוב כשאני ערה אולי מצב הרוח שלי מעודד יותר, אבל עדיין אני ישנה ה-מ-ו-ן אני מסוגלת לישון חצי יממה, ומאז התחלתי עם הסרוקסט גם לישון את כל הלילה. דבר שלא היה כך קודם, אז איך ניתן להסביר זאת? ביי שואלת

שלום ד"ר. עקב תופעות לא ברורות של התקפים, (הזעה פתע בפנים, צמרמורות,אדישות..)ולאחר בדיקות מקיפות (דם, ct, מהראש ועד הרגליים, דופלר, וכד') החליטו רוב המומחים שנשלחתי אליהם ע"י רופא המשפחה, ש"על הנייר" אני בריא! אך מוטב ואקח כל יום "קסאנאגיס",לאחר מכן הוחלף ל"טרנקסאל" ובסוף ל"פאקסאט" (כתבתי לך בעבר על כך). שלושה מומחים שונים בתחומם אמרו לי שבמקרה התקף אקח "ואבן" 10 מתחת ללשון, ותוך כחצי שעה זה יעבור לי. אך להמשיך לקחת -כיום "פאקסאט". ואכן בהתקפים ה"ואבן" עוזר ומחזיר את המצב לרגיל תוך זמן קצר יחסית (מספר שעות) ד.א את הסיבה הרפאוית למצבי לא מוצאים עד היום אל אף שאני עובר בדיקות כמעט רציפות בכל תחום רפואי. שאלתי אליך, באם ה"ואבן" עוזר לי בהתקפים, מדוע שלא אקח "ואבן" נאמר, פעמיים ביום במקום "פאקסאט" ומצבי ייוצב? האם זה בגלל שאתרגל לכך, והשפעתו של ה"ואבן" תפחת? ואולי "אסיואל" 10 מ"ג? (גם זה עלה באחת האפשרויות.) מצטער על שאלתי הארוכה, אך מצבי מתחיל "לשגע" אותי, (כבר כשנה וחצי..) אודה על תשובתך.

וואבן נספג לאט בדם- אולי שעה או שעתיים אחרי הנטילה. לכן בהתקפים כדאי תרופה שפועלת יותר מהר- ווליום (אסיוול) נספג ממש מהר- 10 דקות אם ההתלבטות היא וואבן או אסיוול אין ספק שאסיוול במקרה הנידון עדיף. לא מומלץ לקחת כל יום כדי לא להתרגל לתרופה.

לדון שלום, וואבן ואסיבל=וואליום הם מאותה הקבוצה. לכן אין הבדל עקרוני ביניהן ואם וואבן מתאים לך אין מקום על החלפתו. כפי שנאמר שתיהן ממכרות ולכן מומלץ לקחתן על בסיס מזדמן, לפי הצורך, וכך לא נוצרת הבעיה של ההתמכרות. פקסט הוא ממשפחה שונה ואינה ממכרת ופותרת את בעית החרדות והדיכאון מהשורש. היא עובדת במנגנון שונה. לכן השילוב של פקסט עם וואבן הוא טוב. אם אתה נוטל שנה וחצי פקסט ועדיין השיפור אינו מספיק אז כדאי לחשוב עם הפסיכיאטר המטפל על החלפת התרופה לתרופה שתעזור לך יותר. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

לד"ר שלום תודה על תשובתךלא הבהרתי עצמי כנראה. "פאקסט" אני לוקח רק שישה שבועות! ועדיין לדעתי זה לא עוזר כל כך, כנראה צריך עוד זמן. מעודד שכתבת ש"הפאקסט" פוטר את הבעיה מהשורש, וגם השילוב של "פאקסט" ו"ואבן" הינו יעיל. אם כך מדבריך עלי להמשיך ב"פאקסט" (מהי נקודת הזמן בה צריך לבחון את עזרתה/אי עזרתה של ה"פאקסט") ובהתקפים "ואבן" ולא "אסיוול". תודה על תשובתך דר' גיורא הידש-מנהל הפורום כתב/ה: > > לדון שלום, > > וואבן ואסיבל=וואליום הם מאותה הקבוצה. לכן אין הבדל עקרוני > ביניהן ואם וואבן מתאים לך אין מקום על החלפתו. כפי שנאמר שתיהן > ממכרות ולכן מומלץ לקחתן על בסיס מזדמן, לפי הצורך, וכך לא נוצרת > הבעיה של ההתמכרות. > > פקסט הוא ממשפחה שונה ואינה ממכרת ופותרת את בעית החרדות והדיכאון > מהשורש. היא עובדת במנגנון שונה. לכן השילוב של פקסט עם וואבן הוא > טוב. > > אם אתה נוטל שנה וחצי פקסט ועדיין השיפור אינו מספיק אז כדאי > לחשוב עם הפסיכיאטר המטפל על החלפת התרופה לתרופה שתעזור לך יותר. > > שיהיה רק טוב, > > דר' גיורא הידש

שלום, אני לקחתי תקופה של מספר חודשים חצי כדור סרוקסאט ולאחר מכן רבע כדור סרוקסאט, לפני כשבוע בעצת הפסיכיאטר כמובן הפסקתי לקחת את זה, בגלל שמצב יחסית בסדר, עדיין יש לי חרדות, ותגובות גופניות, אבל יחסית מעטות, הבעיה שלי היא שמאז שהפסקתי ת'רבע כדור, אני מרגיש מן חולשה גופנית כזו, וזה מציק לי כאני לא יודע ממה זה נובע, והאם זה בגלל הפסקת הטיפול, אני יוע לכם מאוד עם תתנו את תגובתכם.... רואי לציין שאני בחור בגיל 17, שאמור לפחות להיות בריא.

לא' שלום, איני חושב שהתופעות שתיארת קשורות להפסקת הטיפול. תחכה מספר ימים ותראה לאן הדברים מתפתחים, אין מקום לדאגה וכדאי לחכות ולראות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בת כמה את??את נשואה?יש לך ילדים??סתם לדעת.אני בת 26.

אני בת 24 ,ולא אני לא נשואה ובלי ילדים יום טובבבבבב

האים עשיתי נכון ? היתלוננתי לפסיכיאטר על חוסר און מיצד פאקסט וחלישות מיצד הקלונקס חצי מיליגרם

לתמיר שלום, כאשר יש תופעות לוואי שמפריעות מאוד (מהסוג שתיארת), תמיד כדאי לנסות ולהחליף את התרופה. אני מקווה שהתרופות החדשות יעשו רק טוב ללא תופעות לוואי. כדי לראות מה קורה אצלך צריך לחכות ולראות. בסך הכל התרופות שהחלפת הן מקבילות ודומות זו לזו. הציפרמיל לסרוקסט והוואבן לקלונקס. שיהיה בהצלחה, ללא תופעות לוואי דר' גיורא הידש

שלום, ברצוני לדעת האם יש אחוזים גבוהים של דיכאון בקרב : א. אימהות חד הוריות ב. פיטורים מעבודה ג. גיל המעבר ואם כן, מהו הקשר? תודה ענת

1. 7 עד 12 אחוז מהגברים יפתחו פעם אחת בחיהם דיכאון מרכזי. 2. 20 עד 25 אחוז מהנשים תפתחנה במהלך חייהן אירוע דיכאוני. יש דיכאון שקיים אצל נשים ולא יכול להתקיים לעולם אצל גברים וזהו דיכאון לאחר לידה. פיטורים ובעיות כלכליות יכולים להיות טריגר לדיכאון. מהניסיון שלי החויה הדיכאונית שהיתה לי קשורה בראש וראשונה לבעיות פיזיולוגיות הורמונליות. שאול

הי ענת נראה כי יש קשר הגיוני בין הסיבה הראשונה שציינת לבין השנייה. גם אימהות חד הורית וגם פיטורין מהעבודה הם סיטואציות שמלחיצות את האדם וגורמות לו להתמודד עם מציאות שאינו מוכרת לו- כזו שיכולה להיות מאיימת. חלק מהאנשים ידעו להיתגבר על הלחצים הנ"ל ואצל חלק זה עלול לעורר התקפי חרדה\ דיכאון. הסיבה השלישית שציינת- גיל המעבר, שונה מהשניים הקודמות שהיו " סיבות חיצוניות" והיא " סיבה פנימית". הגוף, בגיל המעבר עובר שינויים הורמונליים רבים שעלולים לשבש את תיפקוד הגוף התקין וליצור סימטומים כמו גלי חום, דיכאון וכו'. בד"כ ניתן לסדר את הבעיה ההורמונלית עם טיפול תרופתי תואם.

לענת שלום, כל התשובות נכונות. ישנם גורמים רבים שיכולים להאיץ או לגרום שהדיכאון יתפתח. מצבים של לחץ, חוסר וודאות, בדידות, אובדנים וכמובן מחלות או הפרעות גופניות שונות יכולות לגרום לדיכאון. השאלה תמיד אינה תיאורטית אלא מה קורה לאדם מסויים.... הרבה בריאות דר' גיורא הידש

אם יש לי חרדות ואני מטופלת בכדורים האם אני חולה? האם אני במיעוט?(כמה אנשים נוספים יש כמוני)? האם זה יעבור מתישהו?או אולי לעולם לא? האם יש תקווה? האם אני חלשת אופי?פחדנית? האם כדאי בכלל להביא ילדים במצבי? האם אי פעם אהיה מאושרת??????? (לא היה לי דיכאון בכלל אבל החרדות יודעות לדאוג לזה).

כן , את חולה, בעיקרון את הביעוט, אבל כאן את חלק מרוב כמעט מוחלט, כולנו תקווה שעם טיפול תרופתי ופסיכולוגי זה אכן יעבור מתישהו, והרצון הוא לרדת מהכדורים כשנרגיש מספיק טוב, וחזקים כדי להתמודד בלי עזרה מהכדורים. כמובן שיש תקוהה!! פה כולם תומכים אחד בשני, וכולם יכולים לספר על רגשי משבר, אבל גם על רגעים טובים. למה את חלשת אופי?! כי יש לך בעיה ואת מודה בה ומטפלת בעצמך? נורא קל להאשים את עצמינו, אל בסה"כ זה לא אשמתו של אף אחד. הצעד הכי אמיץ והכי קשה הוא להודות בבעיה וללכת לטיפול ואת צריכה להרגיש רק הערכה כלפי עצמך שאת מסוגלת להיות חזקה למרות המצב הקשה שבו את נמצאת. בעניין הילדים אני לא יכולה לתרום הרבה ידע, רק שאני חושבת שכדאי להרגיש טוב ומחוזקים קצתלפני שמחליטים החלטות כבדות משקל. אני מאוד מקווה שתהיי מאושרת. עם עבודה קשה והתמדה בטיפול, תמיכה מאחרים ואמונה בעצמך אני בטוחה שאת מסוגלת להרגיש טוב ולנהל חיים טובים. שתרגישיחופשייה לחפש גם פה תמיכה. כאן כולם בעדך ואף אחד לא יחשוב שאת לא בסדר כי את המצב לא אידאלי. שיהיה רק טוב.

1. אני מאובחן כביפולרי אני לא חולה כי אני לא מרגיש חולה. 2. אוביקטיבית את לא חולה אם לא מכירים בך כאחת שמגיעים לה אחוזי נכות סובייקטיבית מדובר בהרגשה האישית שלך. 3. אם ביולוגית את יכולה להביא ילדים לעולם רצוי שתעשי זאת בסופו של דבר יש הרבה מאוד אמהות שסובלות מהפרעות חרדה. שאול

לטל שלום, כיום בבריאות הנפש אנחנו לא מדברים על מחלות אלא על קשיים והפרעות. בודאי שאינך משתייכת לקבוצה הנקראת חולי נפש או מחלות נפשיות, כאן מדובר על הפרעות אחרות שהחרדה אינה כלולה בהן. הדבר החשוב ביותר שעליך לזכור הוא שחרדות חולפות ואת תחזרי לעצמך ולכוחותיך ואולי תהיי אפילו יותר חזקה. כך שלא תשאלי את השאלות של הספקות שאת שאלת. הרבה אור ואהבה דר' גיורא הידש

שלום רב אתמול שאלתי שאלה ומאחר שאיני רואה כאן כי ענית אני חוזרת,- האם ניתן לקחת במשולב אפקסור יחד עם סירופ ("ברונכו-די")? בתודה.

לפי דעתי ניתן ... אך אני לא רופא. תרגישי טוב!!! ב

שלום, בהחלט אין הפרעה בין שתי התרופות. דר' גיורא הידש

בהמשך לשאלות של לילי... האם יכולה להיות רגרסיה כאשר כבר לוקחים תקופה תרופות שעזרו?? ואם כן מה עושים??אם על הזמן נעלה את המינון לאן נגיע?? המצב קשה..אין פיתרון..כנראה שנסבול כל החיים..

לשיר שלום, חששך מוגזם. בדרך כלל אין הרעה במצב כאשר מטופלים נגד דכאון/חרדה. להיפך, קיים שיפור מתמיד. כאשר ישנה הרעה במצב אין קשר לטיפול התרופתי. אם קורה אירוע חשוב ומאיים חיצוני או מחלה גופנית או כל סיבה אחרת העלולה לגרום לדיכאון או חרדה אז עלולה להיות הרעה. אין לכך קשר לתרופות. כיוון שהתרופות אינן ממכרות לכן אין צורך להעלות את המינון והשפעתן אינה יורדת עם הזמן. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום אני ער לתופעה שלפחות שתיים שמאובחנות כ bpd משתמשות ברשת כדי להשתמש באלימות מילולית כלפי משתתף שבטח דרך הרשת לא פגע בהחלמתן או החמיר את מחלתן. האם הכניסה היזומה לקטטות מעידה על נזק עצמי בבורדרליין האם יוזמה של קטטות היא חלק מה BPD שאול

אין זכויות יוצרים על השם שאול

לשאול שלום, אנשים עם בעיה של BPD יש להם הרבה אלימות ותוקפנות בדרך כלל, וכעסים רבים. הכעסים יכולים לבוא לידי ביטוי על אחרים אבל כפי שקורה פעמים רבות הם קודם כל מענישים את עצמם וכועסים על עצמם (פגיעה עצמית), לכן גם הסבל הגדול שלהם. נכון שאין בילעדיות על השם שאול, אולם כדי שנוכל לענות לכל אחד עדיף לבחור שם אחר. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי בוקר טוב אני עדיין מרגישה זוועה יש לי תחושות של אי שקט נוראיות בגוף , נראה לי שהמצב שלי מחריף מיום ליום , אין לי כבר כוח, איך התמודדת עם זה? אני לוקחת סרוקסט שלם כבר 6 ימים ורק מרגישה זוועה מיום ליום , אני מפחדת לזרוק את הכדור , כי אולי תחול הטבה בסופו של דבר , אבל מצד שני , אין לי כבר כוחות לסבול , ניסיתי לקחת קסנקס להקלה , אבל גם הוא בקושי משפיע , רק עידוד משפיע ועוזר לי ואולי גם אקמול קצת מקל על התחושות הגופניות הנוראיות. בכל אופן , אני יודעת שאת לא רופאה , אבל , האם כדי עוד לתת לזה צאנס או לזרוק את הכדור , שמחולל בי שמות , שוב , תודה על כל העידוד , אבל נראה לי שבסוף אני אצטרך אישפוז כי אני מרגישה שאני משתגעת , אולי אפילו במחלקה סגורה..... אריאל עידוד בבקשה יונית

לעניות דעתי ולנסיוני העשיר, אין טעם במסירות נפש על הישארות בתרופה מסוימת כאשר יש מיגוון גדול של תרופות לא פחות יעילות. מה עוד ש-6 ימים לתופעות לואי קשות זה יותר מדאי. איך אומרים תמיד המנחמים? יש עוד הרבה דגים בים.

יונית היקרה אני מזדהה איתך כל כך בפחד הזה משיגעון ,אך אני שחוויתי בדיוק את מה שאת מתארת יכולה להגיד לך שזה עובר. בהתחלה זה נורא וזה נראה כמו אויב בילתי מנוצח אך הזמן גורם לגוף לזהות את הסימפטומים, ולכן לפחד מהם פחות ובאיזה שהוא מקום לקבל אותם ( אם כי לא להשלים עם המצב שזה דבר שונה לחלוטין). יוניתוש' את לא לבד וכמוני בטח יש עוד כמה שמכירים בדיוק מה את חשה. את לא משתגעת ולא תצטרכי אישפוז. נסי כמה שפחות לחשוב על המצב ולמרות שזה קשה מאוד ( ואני יודעת כמה אנרגיה זה מצריך) את תצליחי בסוף. אני חושבת שמה שעזר לי בסוף לצאת מהמעגל זה הימצאותי בלימודים שכן כל פעם שעזבתי את הלימודים בדרך הביתה שבו החרדות- מה שהוכיח שאם אין זמן לחשוב והמוח עסוק במשהו אחר אז אכן החרדות פוחתות. האם יש משהו שאת אוהבת לעשות ומסוגלת לעשות עכשיו? דבר נוסף שעזר לי ואני אמשיך להגיד אותו כאן לכל אחד הוא שברגע שהחרדה באה קבלי זאת ואל תלחמי בזה. המלחמה בשעת חרדה גוזלת המון אנרגיה שגם ככה אין לך. יותר מאוחר נסי לחשוב איך את יכולה למנוע אותה בפעם הבאה. יוניתוש', האמיני לי שזה מצב זמני וזה יעבור. כרגע את בתקופה לא כל כך טובה אך את תצאי ממנה. אני רושמת לך את זה עם דמעות בעניים כי אני זוכרת איך אני הייתי ואיך לא האמנתי שאני אצה מזה והנה תראי אותי היום. יחד עם כוחותייך העצומים והאופי הנפלא שלך, הטיפול ואנחנו פה- תראי שעוד מעט הכל יהיה יותר טוב.לגבי הטיפול, אני באמת חושבת שאת צריכה להתייעץ , אפילו טלפונית עם המטפל שנתן לך את התרופה- זו זכותך! יונית, אני פה תמיד ואם תרצי לדבר באימל או בטלפון רק תגידי...... תרגישי טוב מתוקה, יהיה בסדר..

לאריאל- פשוט גרמת לי לבכות. גם אני עברתי את הסיוט שאתן מתארות. הפיתרון שלי מעבר לכדורים הוא שפשוט למדתי לחיות עם החרדות וכמו שאמרת לא להילחם בהן.כשכאב לי אמרתי לעצמי-זה התקף, זה יעבור,לא מתים מזה,זה שכיח,ומרוב שכבר התרגלתי לחרדות הן פשוט עברו.(כמובן במקביל גם הכדורים עושים את שלהם). צריך לדעת איך אפשר לחיות עם החרדות.זה כמו להתרגל לכאב או משהו כזה.אבל בסוף הוא עובר. לגבי תופעות הלוואי-תנסי עוד תקופה כי הן צריכות לעבור.תתיעצי עם הרופא בכל מקרה. ,

גם לך היו חרדות שעברו??? את יכולה קצת לספר על מה שעבר עלייך ואיך זה עבר לך? תודה, אור

שלום אור התקפי חרדה היו מנת חלקי מזה תקופה ארוכה והם אלה שהובילו אותי לדיכאון ולנפילה הגדולה של חיי- מהסיבה שיונית כבר ציינה- פחדתי פחד מוות שזה לא יעבור לי והאמנתי שכל חיי הולכים להיות סבל נוראי וזה ממש שבר אותי. אצלי החרדה הייתה נוראית משום שהיא הגיעה ברגע שהתעוררתי ולא עזבה אותי עד הרגע שהלכתי לישון. הכל החל בהרגשה של חוסר אוויר ולכן נשמתי כל הזמן עמוק.. זה היה הסיוט הכי גדול שלי וזה נמשך בערך כשישה חודשים יום יום וכל היום. זה היה גם התקף החרדה שיש לי ממנו הכי הרבה טראומה כי משם הכל החל ואז לא ידעתי שזה על רקע נפשי וחוסר הידיעה יותר עוד יותר פחד. אחר כך לצערי, עד שהתרגלתי להתקף אחד בא התקף מסוג אחר לחלוטין: הייתה תקופה שחשבתי כל הזמן שאני שומעת סירנות של אמבולנס וזה לא יצא לי מהראש, אחר כך היה לי קושי בבליעה ויובש בפה, דופק גבוה שהגיע עד 180 לפעמים, הרגשה לפעמים שאני יוצאת מדעתי, חוסר שקט מוחלט, שיר שנתקע לי בראש ועברתי עליו שוב ושוב וכו'. אתה מבין איך גופי תעתע בי כך שכל פעם שהתרגלתי למשהו אחד הגיע משהו אחר. לכן אני מבינה כל כך מה רושמים פה ואני רוצה לחבק כל אחד ואחת ולהגיד- שזה עובר. האמינו לי . גם לי לפעמים יש את המילחמות עם החרדה ולפעמים התקף כזה או אחר מגיע אבל אני יצאתי מהסיוט הזה וגם אתם תצליחו יוניתוש, האמיני לי שתצליחי!!!

האם יכול להיות שאם אני לוקחת 25 מ"ל לוסטרל והא העלים לי את החרדות-פתאום הכדור כבר לא ישפיע והחרדות יחזרו???זה מה שקורה לי עכשיו. אולי המינון כבר לא מספיק??אבל למה??מה קרה פתאום??? help me

ללילי שלום, לילי בסדר וגם הכדורים בסדר. בדרך כלל מניסיוני הרב, מתחילה שפעת קלה או מחלת חום אחרת, הייתי מחכה יום יומיים כדי לראות האם מתפתחת מחלה גופנית פשוטה, כגון מחלה וירלית וכדומה. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

בעלי (35)נכנס לתקופת לחץ מכל הכיוונים, אחרי שנתיים כמעט הוא קרס לגמרי ונשבר. מבעל תומך ומבין, רגיש ואיכפתי, הוא הפך לשבר כלי - עלה נידף. כל הזמן מרגיש חולה, עצוב, לעיתים תוקפני, לעיתים שתקני והכי גרוע זה שלעיתים הוא עושה מעשים שבמכוון מטרתם לפגוע בעצמו עד סכנת חיים. הלכנו לפסיכיאטר שנתן לו פריזמה ואח"כ פאקסט שעשו פעולה הפוכה וגרמו לרגשותיו להיות מוקצנים ומסוכנים לכולם. (כחודש וחצי) אח"כ עברנו לפסיכיאטר אחר שנתן לו ריספרדל עם לוריוון שהרגיעו אותו אומנם, אבל לא גרמו לשינויים בהרגשה הפנימית רק "השקיטו" אותו ובפנים הכל השתולל לו.(כחודשיים) עכשיו הוא לא לוקח כלום, לפעמים הוא לוקח לוריוון. והפסיכיאטר פשוט מושך את המצב ככה בטענה של"נראה מה יהיה" ואני חושבת שהרבה לפני שיהיה לו משהו, יהיה לי משהו! אני לא מסוגלת לראות אותו ככה, תוקף אותי בלי שעשיתי משהו, לא מדבר איתי, בלי שנריב, צועק, משתולל, נסגר בתוך עצמו, לא ישן בלילות, לא אוכל, או תורף פתאום חצי מקרר. אם לא הייתי אוהבת אותו כל כך ויודעת שבתוך המחלה שלו מסתתר איש עם לב של זהב, הייתי לוקחת את הילדים ועוזבת. אני פשוט אובדת עיצות, אני בוכה עליו ולא יכולה לעזור לו. אין לי מושג למי לפנות ומה לעשות כשהכל נופל על כתפיי. אנא עזור לי.

שלום שרון נשמע כאילו את באמת רעייה מסורה ואוהבת וזה כל כך חשוב ואני בטוחה שהוא מעריך את זה. הדיכאון גורם לנו לעיתים לתגובות מוחצנות או להיפך ולכן הסימפטומים שתארת הם ידועים. אני חושבת שאם אתם לא שבעיי רצון מהטיפול הפסיכאטרי כדאי לגשת לייעוץ נוסף משום שתשובה כמו : " נראה מה יהיה" לא נשמעת רצינית. מה שאת יכולה לעשות בנתיים זה פשוט להיות לצידו. לנסות לדבר לליבו בעדינות ולהראות לו שאת תמיד שם. אני מאמינה שכשהוא ירגיש יותר טוב הוא ידע להחזיר לך על כל הטיפול המסור שלך. בהצלחה....

לשרון שלום, אכן בעיה קשה וביוחד כאשר כבר פניתם לטיפול ולא מצאתם פתרון לבעיה. כדי לאבחן ולהיות יותר לעזר יש צורך באבחון יותר מדוייק שאין לי....לפי רשימת התרופות אני חושב שבאמת יש צורך קודם כל באבחון טוב ומדויק, יתכן שהטיפול לא עוזר כיוון שהאבחון לא מספיק טוב. אפשר להוסיף פגישות קרובות יותר אצל הפסיכיאטר או לבקש חוות דעת נוספת. את מתארת מצבים של סכנה, אתם את אולי יכולה להתמודד עם קשיים רבים אולם בכל מקרה חייבים להגן על הילדים. תשמרי על קשר דר' גיורא הידש

ראשית אודה על התשובה. הבעיה המרכזית שלי, היא שמסתבר שהתאמת כדור היא לא קלה ולא קצרה. פנינו לטובי הפסיכיארטרים בארץ, לקחנו הלוואות כספיות, כדי לממן טיפול שאין ביכולתינו. (כל פגישה 650 ש"ח) פעלנו באדיקות אחרי הוראותיהם וקנינו תרופות שלא בסל (פריזמה - למשל) שעולות לא מעט. ועדיין למרות שכביכול האיבחון היה אמור להיות איבחון מקצועי, כנראה נכשל. עכשיו בעלי מיואש עוד יותר, כי התקווה שהיתה לו בכדורים התחלפה בפחד מתופעות הלוואי.הלחץ הכלכלי עוד יותר מעיק והכל נעשה הרבה יותר גרוע והסוף לא נראה קרוב כמו שחשבנו. הכי אני מפחדת מסופי השבוע, בהם אנחנו בבית (גם בגלל מזג האויר) ואז אני רואה את היסורים שלו מתחוללים בתוכו או מתפרצים בלי שליטה. ואני יודעת שברגע שאקח את הילדים ואלך הוא יעשה משהו לעצמו. ברגעים בודדים של שפיות, הוא מתנצל ובוכה. מבקשת עזרה... או יותר נכון מתחננת.

קבלתי סרוקסאט ואני לוקחת אותו כבר 3 חדשים. אין לי תופעות לואי אבל אני דואגת שאם אהיה חולה או חס וחלילה תהיה לי תאונה ויתנו לי תרופה בבית החולים היא לא תתאים יחד עם הסרוקסאט. יש תרופות מיוחדות או זריקות מיוחדות שאסור לקבל יחד עם הסרוקסאט? מה עם ויטמינים מינרלים ואבץ? מה מסוכן ביותר לקחת עם הסרוקסאט? תודה מראש, מיטל

מיטל שלום לפי העלון לחולה התרופות שמסוכנות הן חוסמי MAO שלא נמצאות כמעט בשימוש חוסמי MAO הן גם תרופות נוגדות דיכאון שדורשות דיאטה מיוחדת שאול

למיטל שלום, סרוקסט היא תרופה בטוהה מאוד וניתן ליטול אותה כמעט עם כל התרופות. התשובה עם נוגדי דיכאון אחרים כפי שכתבו לך נכונה אבל באמת שאין כל סיכוי שיתנו לך טיפול זה....אלו תרופות ישנות שכבר כמעט ואין משתמשים בהם. שיהיה רק טוב, ובלי תאונות חס וחלילה דר' גיורא הידש

הבמשך לשאלה מן העמוד הקודם , ע"פ נסיונך ונסיון מטופליך לעזור יותר מאפקסור (שהוחלף ע"י פאקסט ורסיטל)? בתודה מראש, גיא

(רק תיקון לשוני, גיא- שהחליף את פקסט ורסיטל...).

לגיא שלום, רמרון ואפקסור הן תרופות טובות. כיוון שרמרון פועל במנגנון פעולה שונה אז יש מקום לקוות לטוב ולשפור היכן שתרופות אחרות לא עוזרות. הרעיון הוא ההתאמה (השידוך) בין המטופל והתרופה. לכן אם תרופה מקבוצה אחת אינה מתאימה למישהו אז תרופה מקבוצה שונה הפועלת בדרך פעולה אחרת יכולה לעזור. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום רב, עזרת לי בעבר בבעיות הטורדנות הכפייתית, החרדות וההיפוכונדריה שאני סובל מהן בשנה האחרונה. בזמן האחרון שיפור רב בעקבות טיפול בפבוקסיל ושינויים אישיים שאני עושה בחיי. מפעם לפעם תוקפות אותי סיטואציות קשות שמוציאות אותי משיווי השקל וגורמות לגלגל קסמים שלילי ביותר (כולל תחושות פיזיות, ופחד מאירועים......): כמו למשל היום, הבאתי לחבר מספר פלאפון של בחורה נחמדה ומושכת שהכרתי בבר, לאחר ששבועיים אחרי שקיבלתי את אותו מספר התחלתי לצאת עם בחורה אחרת (שדי מעניין לי איתה), ולרגע קטן ביותר לא הרגשתי צורך באותו מספר ורציתי לגלות חבריות לאותו חבר. מה שיצא שעכשיו אני מתחרט על העניין וחושש שאולי לא הייתי צריך למסור את אותו מספר מכיוון שאולי אני דווקא כן אמור לעשות בו שימוש מסוים בהווה או בעתיד. העניין כמובן שנראה קיצוני ואין דרך חזרה. מה אני אמור לעשות דווקא עכשיו שדי טוב לי ואני חוזר לאט לאט למסלול? מצטער על הפירוט הרב מחכה לתשובתך!!!!!!!!!! תודה רבה!!!!!

לרני שלום, חוסר ביטחון בהחלטות מאפיין את הסובלים מהפרעות טורדניות. הם כאלו רוצים להחזיק את המקל בשני הקצוות ולא לוותר על אף קצה מפני שיתכן והם עושים טעות. גם תינוק נולד עם יכולת לתפוס ולאחוז, רק אחר כך לאט לאט הוא לומד להרפות ולעזוב...בהחלטה לעזוב תמיד יש סיכון מסויים שעשית טעות. צריך ללמוד ולהכיר שיתכן שאנחנו כבני אדם עושים טעויות, מוותרים היכן שלא צריכים או נאחזים בדבר שכבר מזמן היינו צריכים להרפות ממנו. כדאי שתשים לב ותראה כיצד אתה תופס דברים ומשייכם אל עצמך וכיצד אתה מרפה ועוזב דברים שאין לך שימוש בהם. תחילה תלמד ותכיר את עצמך, אחר כך יבוא גם השינוי. שבוע טוב, יש לך הרבה עבודה דר' גיורא הידש

REST I only notice how tired I am now that I lie down to rest Walking kept me cheerful along an inhospitable road My feet dis not ask to rest it was too cold to stand still My back felt no burden the storm was helping to blow me along In a charcoal burners narrow hut I have found shelter But my limbs will not relax their wounds burn so You too my heart 'in strife and storm so savage and so wayward now in the silence fet the dragon rise up inside you with its red hot dart מתוך מחזור השירים מסע חורף של שוברט מילים של וילהלם מילר

רק הבחנתי עד כמה אני עייף עכשיו, כשאני שוכב לנוח הליכה שמרה על מצב רוחי המעודד בדרך שאינה מכניסה פני אורחים כפות רגליי לא בקשו מנוחה והיה יותר מדי קר בכדי לעמוד ללא נוע גבי לא הרגיש במעמסה הסופה עזרה להעיף אותי הלאה בביקתה צרה המבעירה פחמים מצאתי מקלט אבל צלעותיי לא שקטו פיצעיהם שרפו כל כך גם אתה, ליבי בסערה כל כך פראי וסורר עכשיו בדממה המוחלטת הדרקון שבתוכך מתעורר עם חץ קטן אדם.....

אריאל הבנתי את מילות השיר בתירגום מאנגלית לגרמנית לקרוא את התירגום שלך ברצף היתה חוויה עצומה ומרגשת שאול

הצילו.. לא יאומן מה שקורה לי אני לוקחת לוסטרל חצי שנה בעקבות התקפי חרדה שהיו לי(ללא סיבה). לקחתי כל יום חצי כדור מ-50 מ"ל והכדור עשה פלאים.התקפי החרדה עברו וחזרתי לחיים נורמליים וכפיים. מיום חמישי התחלתי להרגיש לא טוב-כאבי ראש ,חוסר שיווי משקל,סחרחורות וההתקפים פשוט חוזרים. מה קורה לי האם הכדורים כבר לא משפיעים יותר??? בבקשה תעזור לי אני מיואשת

ללילי שלום, לילי בסדר וגם הכדורים בסדר. בדרך כלל מניסיוני הרב, מתחילה שפעת קלה או מחלת חום אחרת, הייתי מחכה יום יומיים כדי לראות האם מתפתחת מחלה גופנית פשוטה, כגון מחלה וירלית וכדומה. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

שלום יש לי מספר שאלות ואשמח לקבל תשובה מקצועית. ראשית, ברצוני לדעת האם חולי נפש מטופלים על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג? איך אפשר לדעת לאיזו עזרה מקצועית לפנות ? בנוסף, ברצוני להתייעץ עם פסיכיאטר, לגבי אדם מבוגר, שאובחן בעבר כחולה נפש. קצת בעייתי מבחינתי להביא את החולה ללרופא ואני יודעת שאי אפשר לטפל מבלי שהרופא יבחן את החולה. בעיה נוספת היא, שהתנהגות המטופל שונה אצל הרופא. ניסיתי להעלות על הכתב את כל ההתנהוגיות והמוזריות שבאות לידי ביטוי ואת ההתנהגויות המפרעות לשאר יושבי הבית, אך זה בלתי אפשרי מכיון שדברים אלה "מוזרים" וקשים לתיאור. איך יכול פסיכיאטר לאבחן מה הטיפול הנדרש כאשר הוא אינו נוכח במו עיניו בכל התסמינים? כמו כן, האם יש טיפול תרופתי לאנשים המדברים לעצמם בקול רם, לאו דוקא דברים הגיוניים, אנשים המדברים עם הטלויזיה ו/או אל הטלויזיה או הרדיו לדוגמא, כאשר אלו פועלים ? אודה מאוד על תשובתך

למיכל שלום, את מעלה שאלה מאוד קשה ותודה על השאלה. אסור לאבחן אדם שהרופא לא בדק אותו ולכן כל אבחנה תהיה השערה ולא אבחנה מדוייקת. רוב הרופאים מקבלים את התמונה הכללית מהמטופל ומבני המשפחה. לקיחת הסיפור (אנמנזה) מבני משפחה חשובה ביותר. את לא ציינת את קירבתך לחולה. אני בטוח שכאשר האדם יגיע לבדיקה, תוכלי לבקש להוסיף דברים או שתוכלי לטלפן או לכתוב לרופא הבודק את יתרשמותך והוא יקח את הדברים בחשבון. כאשר מדובר על הפרעות נפשיות חמורות כדאי להבדק קודם כל אצל פסיכיאטר. אבל אם האדם מוכן להגיע לפסיכולוג, אז גם פסיכולוג קליני יכול להגיע לאבחנה ולשכנעו להגיע לרופא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הירש שלום קודם כל ברצוני להודות לך על התשובה. שנית רציתי לחדד את העניין. בעניין קרבתי לחולה - אני הנכדה והארחאית מבחינה משפטית. לא עלה בדעתי ללכת לפסיכולוג קליני, לא חשבתי שיש לו מה לעשות בעניין. מדובר באדם שלא ילך לטיפול פסיכולוגי קבוע. מה יכול לעזור פסיכולוג קליני ? לעניין האבחנה - איך אפשר להגיע לאבחנה הנכונה כאשר החולה מתנהג בצורה מסוימת בבית ובצורה שונה בביקור אצל הפסיכיאטר ? כל מה שאני אתאר לא תמיד משתווה להתנהגות בפועל ואין לזה אותו אפקט. כמו כן לא קיבלתי תשובה לשאלתי, האם ניתן לטפל, טיפול תרופתי באנשים המדברים לעצמם בקול רם, דברים לפעמים בלתי הגיוניים או חסרי קשר למציאות. האם היית ממליץ לקחת אדם בן 90 ולהתחיל טיפול תרופתי פסיכיאטרי ? תודה מיכל

אבקש תגובתך להודעתה של ריקי בפורום זה: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=33989&t=33830

לכריסטופר שלום, הפסקנו להתעסק עם השמצות והערות מעליבות. אני חושב שהגישה הנכונה ביותר היא להתעלם. אם אתה מוכרח לעסוק בכך אז תוכל לעשות זאת במקומות אחרים. אני בטוח ששאול בוגר ולא יענה על מה שמעיד על הכותב ולא על המכותב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

את הקישור מצאתי בארכיון ע"י מנוע החיפוש של הפורום. שאול החליט לשמור על זכות השתיקה וזאת כמובן זכותו. בד"כ נהוג לחשוב שמי ששומר על שתיקה הוא אשם (ראה פרשת ח"כ בלומנטל). בכל מקרה אני לא פירסמתי שום הודעה מעליבה או משמיצה. למרות הכל אני חושב שאפשר לתת לשאול להמשיך להשתתף כאן כל עוד הוא לא עוסק בהשמצות ובנסיונות לפרובוקציות.

שלום לכולם! אני לוקח סרוקסט מזה כחודשיים בשל התקפי חרדה ואכן אני חש בשיפור במצבי אך אליה וקוץ בה : תופעות הלוואי כה חמורות עד שהחלטתי באופן סופי להפסיק עם הכדורים. הצפי שלי הוא שתופעות החרדה יחזרו עם הפסקת הטיפול בכדורים (וזה גם החשש הגדול שלי כמובן) ולכן רציתי לקבל את עצתכם ובמיוחד את עצת האנשים שהתגברו על חרדה ללא כדורים : האם אפשרי להתגבר על חרדה ללא כדורים? מה אפשר לעשות כדי להתגבר על החרדה ללא כדורים? יש מישהו שניסה והצליח? בבקשה תענו!

שלום, אתה מוכןלספר אילו תופעות לוואי הן אלו שאתה סובל מהן, ואשר אינן חולפות?

פשוט מהסיבה שזה נשמע מוזר, בדכ יש לסרוקסט מעט תופעות לוואי וגם הן חולפות מהר.

ורד שלום, כל תופעות הלוואי המוכרות והצפויות עברו לי במהלך 6 השבועות הראשונים (הזעת לילה, חולשה, רעידות, צמרמורות, שינה של שעתיים לכל היותר). למרות זאת נשארתי עם תופעת לוואי מפחידה ומאוד מעצבנת : אני חווה התכווצויות שרירים ותנועות בלתי רצוניות ופתאומיות בגוף בעיקר במנוחה, זה מאוד מגביל מפריע לשינה ומעצבן אך בעיקר מפחיד כי זה לא חולף ואני חושש שנגרם לי נזק שיתכן והוא אינו הפיך כתוצאה מהתרופה, מה שעוד יותר מלחיץ זה שלא מצאתי שום אזכור לתופעת לוואי כזאת מהתרופה. תודה על ההיענות

שלום אלי אפשר לשרוד התקפי חרדה בלי כדורים ויש לכך כמה שיטות. הראשונה היא פשוט לא לחכות לחרדה שתגיע ( כמו שציינת- " אני צופה שהחרדות יחזרו") משום שזה כמו נבואה שמגשימה את עצמה. אני יודעת שקשה להימנע מלחשוב על זה כי הפחד מאותו פחד\חרדה הוא עצום ולכן כדאי להעסיק את עצמנו בדברים שלא ישאירו זמן פנוי רב למחשבה ואם המחשבה עולה מייד לנסות לנטוו אותה לדרכים אחרות. אפשר גם לנסות שיטות כמו ביופידביק\ פרחי באך וכו'. אני אישית לא מאמינה בטיפולים אלטרנטיבים אך יש כאלה שמדווחים שזה עוזר להם מאוד ולכן אינני שוללת זאת. אלי, אני חושבת שאם קיבלת טיפול תרופתי זה משום שאתה זקוק לו ולא נראה לי כדאי להפסיק על דעת עצמך את הטיפול. אם התופעות לוואי נוראיות, יש היום בשוק המון תרופות אחרות אנטיי דכאוניות - חרדתיות ואתה יכול להיתייעץ עם הרופא המטפל תרגיש טוב...

היי אריאל , ניסית פעם טיפול התנהגותי-קוגניטיבי? זה הצליח? אני קיבלתי טיפול תרופתי כי הייתי מבוהל כהוגן ואף אחד גם לא הציג בפניי שום אופציה מלבד פסיכו-תראפיה, בדיעבד אני מניח שהייתי מנסה טיפול בביו-פידבק לפני הטיפול התרופתי ורק אם הוא היה נכשל הייתי לוקח כדור. בכל מקרה אז אני עושה עכשיו ההיפך : הפסקתי עם הכדור ואני עובר לטיפול בביו-פידבק באמונה שזה יועיל לי אף יותר מהכדור (אם מתגברים על דברים בכוחות עצמך זה רק מחזק ומחסן בפני תופעות כאלה בעתיד) - לא נוח לי לחשוב שאני שבוי של הכימיה של גופי ושאין ביכולתי לשנות את המצב מלבד להשתמש בכדורים זה רק יחליש אותי מבחינה נפשית. לכדורים אני אפנה רק כמוצא אחרון.

שלום לרופא הפורום, עלי ליטול תרופה פסיכיאטרית (לא אנקוב בשמה), אבל תופעת הלוואי שלה מאוד מפריעה לי היא טשטוש בראיה. כאילו המוח מתאמץ לראות אבל קשה לו. יתכן שהתרופה עוזרת לי אבל מצד שני היא גורמת לי צרות, אי אפשר לחיות עם קושי בראיה וסחרחורת כזו. האם ישנם כדורים פסיכיאטרים הידועים לרופאים שאינם גורמים לתופעות לוואי כאלו? והאם תופעות לוואי כאלו לא גורמות לנזק מתמשך ותמידי? בתודה

אורית שלום בגלל שאת לא רוצה לאמר את שם התרופה אענה לך באופן כללי. 1. יש תרופות מהדור החדש שתופעת הלואי שלהן חולפות תוך זמן קצר. 2. יש תרופות שיש להן תופעות לואי ואם הן לא מתאימות מחליפים אותם בתרופה אחרת. 3. יש הפרעות נפשיות שאי נטילת תרופות הופכת את חיי החולה לגהינום. אם תמקדי את השאלה אפשר יהיה להתייחס ביתר פירוט שאול

הי. שאול צודק. מאחר שאת לא נוקבת בשם התרופה קשה לענות לך. בעיקרון נראה שניתן למצוא תרופה תחליפית.

אני מניח שאת מתכוונת לתרופות הפסיכיאטריות הקלאסיות (נוגדות פסיכוזה). התשובה היא חיובית- יש היום מבחר של תרופות שלא גורמות לתופעות לוואי. בכל מקרה גם בתרופות הישנות רוב תופעות הלוואי (אבל לא כולן) הן הפיכות- כלומר ברגע שאת מפסיקה להשתמש בתרופה תופעות הלוואי נעלמות. כדאי לדבר עם הפסיכיאטר המטפל לגבי תרופה אחרת או ניסיון לחיות ללא תרופות (כפוף למצב הרפואי).

כריסטופר שלום היתי חושב פעמיים לפני שהייתי מנחש מעל גבי הפורום את סוג התרופה אליה התכוונה השואלת שאול

סלח לי ידידי אך אתה לא בהכרח צודק גם לאנטי דפרסנטים יכולה להיות השפעה על הראיה ובעיקר על היכולת לפקס את שתי העיניים לאותה הנקודה ( מה שקרוי אקומודציה) לא שכיח אבל קיים.

שלום אורית אני מניחה שאם תתני את שם התרופה יהיה קל יותר לד"ר הידש לומר לך עם זו אכן תופעת לוואי ידועה לתרופה או שזה יכול לנבוע ממקור אחר. אני חושבת שלא יהיה הוגן לצפות לתשובה אמינה מבלי לתת פרטים . בנוסף, יתכן שחברים פה מכירים את התרופה ויכולים לשתף אותך בנסיונם תרגישי טוב......

לאורית ולכולם, מודה לכם על העזרה. בסך הכל כל התשובות מתאימות ואני מצטרף לנאמר ומעדיף נימה יותר סבלנית. ישנן מספר תרופות אשר גורמות ליובש בעיניים ולכן הטישטוש בראיה. חייבים לציין שהעיניים בסדר ולא נגרם להן כל נזק. ישנן תרופות שאינן גורמות לתופעה זו וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. דר' גיורא הידש

שלום לדר הידש, שאלתי: האם ניתן לקחת יחד עם האפקסור, סירופ ("ברונכו-די")?

היי שאול, ותודה.

לד"ר הידש שלום שוב, כתבתי לך לפני כמה ימים על אפקסור בהריון וענית לי שאין לך מספיק מידע. פירטתי לך את מצבי הנוכחי אבל משום מה אני לא מוצאת את זה בפורום כעת. כרגע אני נוטלת כדור אחד של 75 מ"ג ליום. אני משתוקקת להיכנס כבר להריון ומתכננת, רק שחוסר הידע מעכב אותי ואתה יודע שחוסר ודאות מוביל לפחד. אני מקווה שתוכל למצוא את מה שכתבתי לך פה לפני כמה ימים על מצבי הנוכחי, אם לא אכתוב שוב מחדש. תודה מקרב לב. אילת (עם פתח בא')

לאילת שלום, ישנן שאלות רבות הקשורות בנושא, פשוט תלחצי על חיפוש (למעלה), ותרשמי את שמך ותחפשי לפי שם המחבר. עשיתי זאת לפני רגע ואני מוסיף לך קישור אחד http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=76609&t=76609 אני חושב שכדאי לך לחפש גם את המלים אפקסור והריון כיוון שהייתה עוד שאלה בנושא זה מאשה אחרת. בכל אופן לפי מיטב זכרוני.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום לד"ר הידש ולכולם, השבוע התחלתי טיפול באיקסל 25 מ"ג, פעמיים ביום. האם מישהו מכם משתמש בתרופה ויכול לחלוק עימי מנסיונו? ד"ר הידש, ידוע לי שכל אידיבידואל מגיב באופן ייחודי לכל תרופה, אולם מאחר שאינני רואה כמעט איזכור של התרופה בפורום - רציתי לדעת שאני לא המשתמשת היחידה. חוץ מזה, מה ידוע על התרופה ועל מנגנון פעולתה? האם היא משפיעה על המיניות?

לאמרלד שלום, אני ניסיתי את איקסל במשך חודש לאחר תקופה ארוכה של שימוש באפקסור (שימוש...נשמע כמו סמים...), בכל אופן, לי אישית זה לא עזר וחזרתי לאפקסור, אבל הפעם במקום 3 כדורים ביום של 75 מ"ג, נטלתי רק 2 כדורים ביום וחזרה לי התשוקה והיכולת להגיע לאורגזמה, מה שלא היה קודם עמם מינון של 3 ביום (כמובן ש-2 ביום הספיק לי אחרת לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה לחזור ל-3 ושוב לא להינות ממין, זה מתסכל נורא!!!). אני לא זוכרת מה היה לגבי המין כשנטלתי איקסל, מצטערת, אבל הגעתי למסקנה שכנראה מינון מסויים משפיע על הנושא של המין. אילת

אז אבקש לשמוע ממי שניסה את האפוקסור ואת הרמרון מה לדעתו,כלומר מה השפיעה עליו טוה יותר מהבחינה של הפחתת החרדות והדכאון. אני שואל את השאלה לאחר "שעברתי" את הפקסטכל המינונים, הרסיטל כל המינונים, והיום האפקסור שהוא אכן טוה יותר אך גם לו יש נקודות של חושך המגיעות במעיין נפילות. עכשיו הומלץ לי ע"י הרופא לעבור לרמרון האם המעבר יעשה לי טוב? תודה מראש , גיא

לאמרלד שלום, האיקסל והאפקסור דומים במנגנון פעולתן (על הסרוטונין והנוראפינפרין) ולפי העבודות יש להם פחות השפעה על המיניות. כלומר התופעות של ירידה במיניות פחותות באפקסור ואני לא מכיר את הספרות בנושא זה לגבי איקסל. איקסל נמצאת פחות בשימוש כיוון שהיא לא קבלה עדיין את האישור בארה"ב ולכן יש פחות עבודות מחקריות לגביה. בכל אופן השאלות של תופעות לוואי אינן תיאורטיות. מהתיאוריה לא ניתן לדעת מה השפעת התרופות על אמרלד ומאלו תופעות לוואי את תסבלי. אין דרך אחרת פרט מלנסות ולראות עד כמה האיקסל מתאימה לך.... בהצלחה והרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום לכולם, לצערי יש לי לאחרונה בעיות עם המחשב שלי, גם כעת אני כותב ממחשב אחר. כך שאבקש את סבלנותכם...במידה והחמצתי שאלה או לא עניתי אנא תכתבו לי ואשתדל לענות בהקדם. תודה על העזרה וההבנה שבת שלום דר' גיורא הידש

תודה רבה לך. אתה תמיד עונה לעניין ובמהירות רואים שאכפת לך יישר כוח!! המשך כך!! עמית (מהטנטון...)

ניסיון

אני כרגע קצינה בצבא. יש לי חיילת שסובלת מזה זמן מדכאונות. החיילת היא חיילת בודדה שעלתה לארץ במטרה להתגייס. האתאקלמות שלה בארץ לא כ"כ טובה - היא מרגישה לבד בלי משפחה , ובנוסף מאוד קשה לה להיפתח לאנשים כך שגם בבסיס לא תמיד קל לה מהבחינה החברתית. החיילת פנתה לקב"ן והוא אמר לה כי ייתכן והיא סובלת מדכאון חורף, וכי יש חומר שנמצא בסוגי מזון שונים שיכול להקל על הדכאון. שאלתי היא האם זה נכון ומהוא אותו חומר?

שלום, לא הייתי ממהר לקבל את אבחנת הקב"ן.דיכאון חורף הוא דבר לא שכיח בארץ וזה נושא די פופולרי אבל די נדיר. כדאי לטפל בדיכאון, ואם הקב"ן חושב שתרופות עשויות להועיל אז תפקידו להכין אותה ולהפנות אותה לפסיכיאטר לאבחון. אין תוספי מזון אשר יכולים לשפר את הדיכאון,לכן הייתי מחפש את הפתרונות אצל הקב"ןבשיחות או אצל הפסיכיאטר הצבאי. כמובן שתמיכתך ודאגתך חשובים ועוזרים מאוד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

פעם נהגו לחשוב שמזונות המכילים חומצה הנקראת Tryptophan שממנה הגוף מייצר סרוטונין שהוא ( בעגה לא מקצועית) החומר החסר במצבי דכאון. ומכאן נוצר המיתוס שמאכלים כמו שוקולד , תותים וכד' מוציאים מדיכאון. העניין נחקר לדעתי לפני שנים והוכח כלא נכון. לא קיים תוסף מזון שיכול לגרום להעלאת משך שהות הסרוטונין במרווח בי העצבים למעט תרופות נוגדות דיכאון. ניסיתי לפשט ככ שהצלחתי , אם תרצי עוד הסבר . אשמח לענות לילה טוב

אם תוכל לענות על השאלה למעלה אני אודה לך מאוד . תודה מראש על התשובה לידור

הכוונה הייתה לשאלה למטב מלפני כמה ימים על השם " לידור " הכותרת היא "סרוקסט וקופ"ח . תודה רבה וסופשבוע נעים לידור

ללידור שלום, העיכובים לאחרונה הם בגלל בעיות במחשב שלי...גם כעת אני עונה ממחשב אחר. אני אנסה למצוא את שאלתך אבל אולי תוכלי לעזור לי ולהעתיק אותה להתחלה? יהיה לי יותר קל... שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי לכולם אני ממש מרגישה זוועה , אין שום שיפור במצבי , אומנם הכאב גרון עבר והחום מא נמוך(36.9 ) אבל תחושות החולי והשפעת ממשיכות , אני ל כך מיואשת , אני חווה התקפי חרדה יום יומיים , לא יודעת מה לעשות , אם זו אכן תגובה שלי לסרוקסט , אז אני מוכנה להמשיך להלחם ולחכות להשפעה הטובה שלו , אבל אם זה לא , אני ממש מבוהלת. דיברתי עם הפסיכיאטר והוא אמר לי להעזר בסבלנות , אבל מי יכול לסבול כל כך , ועוד בלי לדעת ממה. האם מישהו מכיר כאלו תופעות נוראיות מהסרוקסט ? אשמח אם מישהו ירגיע אותי כי אני ממש בפאניקה . כאילו שכל החרדות גוברות עם הכדור. אני לוקחת מינון של כדור אחד כבר 5 ימים , כמה זמן אני צריכה לחכות עד שתתחיל הטבה? ואולי עלי להפסיק את הכדור , ואם אכן אלו תופעות מן הכדור , האם הן מסוכנות , יכולות לפגוע ביבאיזושהיא צורה? תודה אני ממש מיואשת יונית ע.

אני גם סבלתי מאוד מהכדור, הרגשתי מותשת, חולה רועדת, בחילות, אבל בשבילי אלו היו התופעות הקלות יותר, סבלתי מעוד הרבה דברים. אל תדאגי הכדור לא מזיק כך אומרים, למרות שאם הוא גורם לסבל, לדעתי זה נזק מספיק...לאחר זמן מסויים הגוף מסתגל לחלק מהתופעות והם באים לידי ביטוי בצורה יותר חלשה, אבל זה תלוי באדם. כל אחד מגיב אחרת. מצטערת שאני לא יכולה לעודד אותך כ"כ, כי אני ממש נגד! תיהי חזקה.

ליונית שלום, אני מקווה שתוך יום יומיים תרגישי טוב יותר. בינתיים אפשר לנסות להפסיק עם הסרוקסט ליום אחד, לא יקרה שום אסון, לאסוף כוחות ואחר כך להמשיך עם כדור שלם. האם ניסית ליטול אקמול? אקמול יכול לשפר את הרגשתך מכל הבחינות. תשמרי על קשר ותהיי חזקה שבת מנוחה דר' גיורא הידש

יונית היקרה אני שומעת את המצוקה שלך ורוצה כל כך לחבק אותך ולומר לך- יהיה ב-ס-ד-ר!!! החום שציינת אינו חום נמוך אלה תקין לחלוטין והרגשת השפעת שלך יכולה אכן להיות על רקע נפשי. כרגע את בירידה מסוימת אך את זוכרת שאחריה תמיד יש עליה? יוניתי, את חזקה ואת לא מוותרת וזה טוב מאוד. תרופה לצערנו אינה יכולהלהשפיע אחרי 5 ימים וצריך לתת לזה עוד קצת זמן. אני יודעת מה זה התקפי חרדה תמידים כי היה לי את זה למשך חצי שנה יום יום למן הרגע שהתעוררתי ועד הרגע שהלכתי לישון. זה עובר ולך יש את כוח הרצון לגרום לזה לעבור. לגבי התקפים, אפשר לקחת גם משהו הרגעתי כמו קסאנקס, וואבן וכו' אם המצב הוא בלתי ניסבל וכדאי להיות בקשר מתמיד עם הפסיכאטר. יונית, אני פה איתך תמיד ואת יכולה לדבר איתי מתי שאת רוצה. תרגישי טוב ואני מחכה לשמוע בשורות טובות.... שלך, אריאל

היי שוב יונית, התופעות שאת מתארת אופייניות לכל תרופה ממשפחת ה-SSRI (ובכללן סרוקסט) : עם תחילת השימוש בתרופה תופעות החרדה והתקפי פאניקה עלולים להתגבר בשל חוסר האיזון הכימי במוח, אבל אל תדאגי זה רק זמני והאיזון בוא יבוא, רק צריך להתאזר בסבלנות. זמן ההשפעה תלוי גם באופן שבו הגוף שלך מגיב לתרופה אני לקחתי כדור אחד במשך כשבועיים עד שהרגשתי הטבה כלשהי כך שזה רק עניין של זמן. בכל מקרה תפסיקי לדאוג כל כך זו תופעה אופיינית שהרבה משתמשים בתרופה חווים אותה עם תחילת השימוש בה, כאן המנטרה הישראלית של "יהיה בסדר" באמת תואמת את המציאות :). אם בא לך לשאול עוד שאלות את יכולה לשלוח לי ד"א E-MAIL : [email protected] יאללה ביי!

קודם כל תודה לכולם , אני באמת כל כך מעריכה ואוהבת אתכם , אתם כל כך מעודדים , בא לי לזרוק את הכדור הזה לעזאזל , אבל אני יודעת שאולי יש אור בקצה המנהרה ולכן אני כל כך סובלת ומחכה לשיפור , הימים בקושי עוברים , אין לי אנרגיות לשום דבר , אני מסתכלת על האופניים שלי בשקיקה וכל כך רוצה לרכב , אבל בעלי אומר לי שעכשיו זה הזמן הכי טוב למנוחה ולא כדי להכריח את עצמי לעשות שום דבר בכוח , אולי ישנה טיפה הטבה , אבל היא כל כך קטנה וכמעט לא מורגשת , מה שאני חייבת לציין זה שאין לי תחושות דיכאון (תודה לאל) , יותר פאניקה ובהלה , ובעצם זאת הבעייה העיקרית שלי בחיים ופשוט כאילו שהסרוקסט מגביא את התחושות הללו ומעצים אותם , אני לא מבינה , ישנם אנשים שאין להם כמעט תופעות לוואי? איך זה יכול להיות ? , כנראה לרוע מזלי חטפתי גם חרדות וגם תופעות לוואי , מידי פעם עולה לי התחושה שאולי כדי לנסות שוב ללא כדורים , אבל החלטתי להיות אמיצה ולתת לכדור לעשות את שלו. אריאל , תודה על העידוד , וניר , אתה מקסים ומעודד , אתם אולי יודעים האם זו (התקפי חרדות) , בעייה שנמשכת כל החיים ? או שאולי זה לוקח מספר שנים ואחכ זה עובר , לא בא לי לחשוב שאני אמורה לסבול מהדבר הנורא הזה כל חיי, יש לי חיים גם מחוץ לעסק הזה , ואני כל כך רוצה להיות פעילה ואנרגתית (כמו שאני בדרך כלל) , אני גם כל כך אוהבת את החיים , יש להם כל כך הרבה דברים להציע לי , קיבלתי כל כך הרבה מתנות , אבל קשה לי למצות את ההנאה בגלל החרדות הללו שתקעו אותי באמצע החיים , (קושי לעבוד , קושי ללמוד קושי להיות אמא טובה ומשקיענית). אגב , איזו כמות של קסנקס אני יכולה לקחת ביום , אני מאד מפחדת מכדורי הרגעה , אבל לפעמים אין לי ברירה , וזה הדבר היחידי שמקל עלי ועוזר לי איכשהו להעביר את היום. ביי חברים תודה על העידוד אלוהים יברך את הפורום הזה יונית