פורום פסיכיאטריה

הוכרתי כנכה צהל מטנטון לאחר תקופה נכנסתי לדיכאון מאחר ו קשה לי לישון בלילה בגלל צפצופים ואני בא עייף לעבודה ולא מרוכז.יש לי גם חרדה ואני במתח בעבודה שמא אפוטר עם ירידת הפריון שלי וחוסר היכולת להתרכז בגלל עייפות אני מטופל חודשיים ב zodrom 1 כדור בלילה recital פעמיים ביום שאלותי 1) האם הטיפול זמני או יש להמשיכו שנים? (אם אפסיק לקחת כדור שינה לא אתרכז ושוב אכנס לדיכאון וחוזר חלילה ...) תודה על תשובתך

לעמית שלום, טינטון היא באמת דבר אשר מפריע מאוד לחיים. כיוון שמדובר על בעיה גופנית שכנראה לא תחלוף יתכן מאוד שתצטרך ליטול את כדור השינה (זודורם לתקופה ממושכת), לפי מצב הטינטון. בקשר לציפרמיל, תלוי מאוד איך שתרגיש, אם המצב הכללי, בעבודה ובמשפחה יהיה טוב אז כך גם מצב רוחך ולא יהיה צורך לתרופות נוגדות דיכאון. בכל אופן הטיפול הראשוני הוא למספר חודשים. לא כתבת האםבכלל הטיפול עוזר לך ומחזק אותך? שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני מחפש פסיכאטר נחמד וטוב שמומלץ באיזור חיפה, אשמח לתשובותיכם!

שלום, ניסיון

ליוסי שלום, היו לי בעיות במחשב ולכן התשובה הקודמת היא ניסיון. פרט לכך, אני לא ממליץ על שמות רופאים בפורום. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מכיוון שלי מותר לענות אציין לך שמנהל הפורום מטפל באיזור חיפה.....

שיהיה לכם שבת שלום . עם הגשם והרוחות העזות שבחוץ, שנדע לעשות לנו חם בלב אוהבת אותכם, אריאל

שבת שלום ושיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לכבוד:דר' גיורא הידש-מנהל הפורום טרם ענית לי אז אני מעתיקה עבורך את ההתכבתוב האחרונה שלנו. תודה קרן מחבר: דר' גיורא הידש-מנהל הפורום תאריך: 20-02-2003 00:15 לקרן שלום, ההודעה למשרד הבריאות היא רק לגבי תרופות מסויימות מאוד מקבוצת הבנזודיאזפינים, קלונקס וואליום וכדומה. תרופות נוגדות דיכאון אינן מזיקות. בכל אופן תיעוד כזה למשרד הבריאות לא מגיע לתיקך הרפואי והוא לא יפריע לך במציאת עבודה וכדומה. אני יודע שטיפול בדיכאון ובחרדה אינו פוגע במיוחד בקבלה לעבודה. בכל אופן, אני חושב שחשוב שתהיי במצב נפשי טוב ואז הסיכוי להתקבל לעבודה גבוה יותר. הנקודה שאת מעלה מורכבת, אם תכתבי על איזו בעיה נפשית מדובר ותוסיפי פרטים אוכל לעזור בתשובה יותר ספציפית. הרבה בריאות דר ' גיורא הידש נושא: RE: תיעוד במשרד הבריאות מחבר: קרן תאריך: 20-02-2003 09:44 כתבתי לך לא מזמן על הבעיה שלי , היא באמת לא קשה, אני לא סובלת מדיכאון, אני סובלת לעיתים ( פעם בשבוע) מהתפרצויות על בן זוגי. ללא סיבה שמצדיקה זאת. אני רוצה לשפר את איכות חיי והזוגיות שלי, אני רוצה להיות בשליטה כל הזמן, ללא התפרצויות של צעקות ועצבים, שביסודם הם לא מוצדקים. אולי אני אשאל גם אם יש טיפול תרופתי אבל לא יומיומי קבוע. אלה כדור שלוקחים רק בימים שמרגישים שמפלס העצבנות עולה. מה שקורה עד היום, זה שבימי לחץ קשים אני לוקחת 1/2 או 1/4 vaben על מנת להרגע מעט. אם לא כל תרופה מדווחת אז יש לי עוד שאלה, אם אלך לרופא משפחה שעבר השתלמות בפסיכיאטריה והוא זה שיתן לי את התרופה , זה לא יירשם כביקור אצל פסיכיאטר, ואז לא יהיה תיעוד כזה. זה נכון?? תודה מראש.

לקרן שלום, כאשר תתקבלי לעבודה ויבקשו ממך לחתום על ויתור על סודיות רפואית, הדבר הראשון שהמעביד יעשה הוא לכתוב לרופא המשפחה. כך שכל רשום אצל רופא המשפחה יגיע למעביד. גם אם מדובר בתרופות וגם אם הפניה לפסיכיאטר. לכן אני חושב שזו האפשרות הגרוע ביותר. כפי שכתבתי לך, אין דיווח למשרד הבריאות על תרופות פרט לתרופות ממכרות מאוד מסויימות כפי שכתבתי לך. גם אם הדיווח למשרד הבריאות המעביד לא יגיע לאינפורמציה הזו. לכן אני חושב שאת צריכה לחשוש פחות מהכיוון של בית המרקחת. שיהיה רק טוב ואני מקווה שעניתי על שאלתך דר' גיורא הידש

אני אלמנה שבעלה נפטר לפני כשנתיים וחצי.למרות כל מאמצי למצוא לי טעם לחיים בפעילות אינטנסיבית .בעבודה מלאה אני בוכה מעת לעת ללא סיבה ואני מסתובבת עם הרגשה נפשית לא טובה רב הזמן.סביבתי אינה חשה כלל בכך .אין לי חברים קרובים בסביבתי המיידית ומשפחתי לא גרה איתי.אני גרה לבד. מיד לאחר מות בעלי הלכתי ליעוץ נפשי אבל אז הייתי במין אופוריה שאני מתפקדת היטב ולא המשכתי בכך.בשלב יותר מאוחר כשחשתי צורך שוב בתמיכה קיבלתי כדורים כנגד דיכאון קל.אבל חשתי סחרחורת ועייפות ולא המשכתי.האם אני יכולה להמשיך כעת בעצמי את לקיחת הכדורים ללא הליכה שוב לרופא הנפש שאליו הלכתי.

לדנה שלום, אני חושב שהדבר החשוב ביותר הוא לחזור לשיחות. את מתמודדת עם קשיים רבים בנוסף לאבל על מות בעלך. הבדידות, תעסוקה, חברה, קשרים עם משפחה ואנשים וכדומה. לכן שיחות הם הדבר החשוב ביותר. איני ממליץ ליטול כדורים ללא הערכה מחודשת של מצבך. שבת שלום ותשמרי עלקשר דר' גיורא הידש

היי אני לוקחת סרוקסט כבר 10 חודשים. בהתחלה זה השפיע עלי טוב ואילו עכשיו אני מרגישה כאילו הכל נעצר לא זז. האם התרופה משפיעה יותר על חרדה או על דיכאון? לפני חודשיים בערך הגעתי למצב שהיה לי את הכח לסיים עם חיי ולא ידעתי כל כך מה לעשות. עכשיו אני יותר בסדר אבל האם יש תרופה נגד דיכאון כזה שבא והולך? תודה.

לאדי שלום, ישנם מרכיבים ודברים רבים המשפיעים על האדם ועל מצב רוחו. לא רק התרופות. האם היו אירועים חשובים שהשפיעו בתקופה האחרונה, מה השתנה? או דווקא האם את תקועה בחייך ומעטים הדברים הטובים שקורים? בכל אופן צריך לראות את כל האדם ולא רק את התרופות. המינון של חצי כדור סרוקסט הוא מינון נמוך, הייתי מייעץ שתפני שוב לפסיכיאטר להערכת מצב ויתכן שהוא יעלה את המינון למינון רגיל של כדור שלם. הדבר החשוב ביותר הוא כנראה לפנות למסגרת של שיחות-פסיכותרפיה שבת שלום דר' גיורא הידש

בפורום לפסיכותרפיה שאלתי לגבי טיפול בבולמיה כיוון שאני מטופלת כיום בSSRI ובשיחות ושום דבר לא עזר. הומלץ לי שם לנסות Bupirupion שלטענת דר' רובינשטיין יעיל לגמילה מאכילה מופרזת. כשקראתי מעט על התרופה בNet מצאתי אנפורמציה סותרת בחלק מהמקומות כתוב שבהסטוריה של בולמיה זה קונטרה אנדקציה לשימוש בבופרופיון כי זה יכול לגרום ל Seziures ובמחקרים אחרים נכתב שהתרופה בשימוש בטיפול בבולמיה. אודה לך אם תוכל לתת לי תשובה מקצועית ומפורטת בנושא. זה ממש חשוב לי אני חולה כבר למעלה מ5 שנים בצורה די חריפה לפעמים ניסיתי כמעט הכל חוץ מלהתאשפז - דבר שלא נתון כאופציה. וללא הועיל . האם יש סיכוי שאשאר בולמית כרונית או שיש לך עצה טובה. שיהיה סופשבוע טוב ! ותודה מראש

למיקי שלום, אני חושב שתופעת הלוואי של פרקוסים אינה צריכה להדאיג אותך במיוחד אם אין לך רקע של פרקוסים בעבר. כפי שכתבתי לך, לי אישית אין נסיון עם התרופה הזו בבולמיה כך שאיני רוצה להשיב תרופה תאורטית בלבד. פרט לכך בופרופיון היא תרופה עדינה כך שאינך צריכה לחשוש ממנה יותר מדי. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

יש לי אח חולה שמאושפז בבית חולים עם צו אשפוז לאחר אלימות כלפי אשתו שעזבה אותו. הוא מקבל זריקות עקב אי רצונו לשתף פעולה ומוכן לקבל זריקה רק לאחר איומים שיחזירו אותו למחלקה סגורה. אני בעצמי בטיפול פסיכולוגי עקב דכאון ומרגיש שהמפגשים איתו גורמים לי נזק נפשי. אחי אינו מוכן שהבן שלו שהוא בן 27 יטפל בו כי הוא רק התחתן לפני זמן קצר והוא עם אמא שלו עושים יד אחת נגד אחי ולא דואגים לו. המצב היום הוא שאחי אינו מוכן לשתף פעולה עם הרופאים ואני שואל אם זה יהיה נכון להגיד לו שאם הוא לא יקח תרופות לא נבוא לבקר אותו ונשאיר אותו לבד. יש לי גם אחות שהיא מבקרת אותו פחות ואומרת שצריך לעשות רק מה שאפשר. מאחר שאשתו עזבה אותו לפני כמה שנים בגלל המחלה והיא אמידה ובעלת עסק שהיה של שניהם פעם והיא למעשה גורמת לאישפוזים בגלל שאינה רוצה לתמוך בו כספית ואז הוא אלים כלפיה. הבן אגב לומד לתואר שני ולא רוצה להכשל בלימודים ולכן כמעט ולא מבקר את אביו. העניין מסובך ומורכב ולכן אני מעוניין לדעת מה עושים כאשר אחי מתקשר בגוביינא מבית החולים ומבקש שנביא לו סגריות, אוכל ועוד דברים נוספים שאחרי שאני הולך הוא מחלק את זה לחברים במחלקה ומטלפון שוב. עלי לציין שמהבן שלו אינו מבקש כמעט כלום מה גם שמצבו הכלכלי איתן והוא זה שצריך לדאוג לאביו.

אין ספק שאחיך נמצא בסיטואציה לא קלה ויחד איתו כל המשפחה. השאלה : " כמה לבקר" והפחד מנזק בעת ביקור הוא ישנו אך אני לא חושבת שאיומים היא הדרך הנכונה לגרום לאחיך לקחת את הטיפול משום שאז לא רק שהוא יפתח אנטי מוחלט נגד התרופות אלה שהוא גם יחיה בחרדה נוספת ( ומיותרת) שהיא חרדת הנטישה ובנוסף הוא יסלוד ממכם. האיום של אם לא תקח תרופה אני לא אבוא זהה במשקלה על איום על ילד שאם הוא לא יאכל הוא יקבל זריקה. אין בהשום תועלת ולהפך, היא מביאה איתה רק נזק. מה שאתם כן יכולים לעשות זה לדבר, לדבר ושוב לדבר איתו בצורה עדינה והגיונית. נסו להאזין לו ( לא רק להקשיב) לסיבה שהוא לא רוצה לקחת את הטיפול- אולי זה לא עושה לו טוב? נסו יחד איתו להגיע להבנה של חשיבות ויעילות הטיפול. גם אם זה קשה, בקרו אותו כמה שאתם יכולים- הוא זקוק לזה נשמע כי אתה אח איכפתי ודואג ואני מקווה שתמצא את הדרך לעזור לאחיך שזקוק לך כרגע אולי יותר ממה שאתה חושב...

לג'ינג'י שלום, אכן מצבו של אחיך קשה, צריך להבין שהוא מתנהג בצורה כזו לא בגלל אופיו או דעותיו אלא בגלל מחלתו וכאשר מצבו ישתפר גם התנהגותו תשתפר. נקווה שהתרופות שהוא מקבל בכפיה יעזרו לו והמצב הנפשי ישתפר. אין כלל או חוקים מה צריך ואפשר לעשות. צריך לעשות את המקסימום שאפשר, לבקר כמה שאפשר, להביא סיגריות וממתקים כמה שאפשר וכך הלאה. כל אחד לפי יכולתו ורצונו. האח זקוק לכם, והביקורים והתמיכה חשובים לו אפילו אם הוא לא מראה זאת כיום. כאשר הוא ירגיש טוב יותר הוא יודה לכם ויאמר זאת. בינתיים, תתיחסו אליו כאל אדם חולה ותתנו את מקסימום התמיכה שאתם יכולים כעת. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום . יש לי שאלה לאחד הפסכיאטרים . אני משלם היום באופן פרטי על התרופה סרוקסט ואני מטופל דרך מחלקת בריאות הנפש של העיר בה אני גר . אבי גם מטופל אצל אותו פסיכיאטר כמוני . אני משלם על התרופה היום 250 ש"ח בחודש וזו הוצאה דיי כבדה בשבילי (כסטודנט) . השאלה היא האם אני יכול לבקש מהפסיכיאטר שירשום את התרופה על השם של אבי שגם ככה מקבל תרופה פסיכיאטרית דרך הקופה . כל זה כדי שאני אוכל לקבל אותה בקופת חולים במחיר המסובסד. כל זאת כדי למנוע ממידע רפואי כזה להגיע לתיק האישי של בקופ"ח (במידה ואתקבל למקום עבודה שידרוש ממני ויתור סודיות רפואית ) ודרך אגב ם אני חותם על מסמך כזה זה אומר שהם יכולים לראות את התיק שלי במחלקה לבריאות הנפש הקהילתי בו אני מטופל ? האם אני יכול לבקש מהפסיכיאטר דבר כזה ? האם מעשה כזה עבורו אינו חוקי או לא אתי ? תודה לידור

עדיף בשבילך להיות בטיפול אצל פסיכיאטר של קופ"ח ולא פסיכיאטר של העירייה. תבקש מרופא משפחה הפנייה לטיפול אצל פסיכיאטר של הקופה. רופא של קופ"ח לא חייב לקבל המלצה של רופא של העירייה ולכן בשבילך עדיף להיות מטופל ישירות דרך הקופה. בשביל לעשות מה שכתבת אתה מסבך גם את הרופא וגם את אבא שלך. מילא הרופא אבל למה שאבא שלך יסתבך בגלל שאתה מפחד לקחת מירשם על השם שלך? כאשר אתה חותם על וויתור סודיות רפואית ומגיע בקשה למידע רפואי זה עובר לרשומות ושם מכינים חוות דעת. כל בדיקה רפואית או מירשם רפואי שיש להם תיעוד יכולים להיכלל באותה חוות דעת ולא משנה איפה או מתי נעשו ועל ידי מי.

לרודיל - מספר שאלות: מי הם ה"רשומות" שאתה מדבר עליהן?כלומר לאיזה גורמים בקופה מגיעה הבקשה למידע רפואי עליך?האם זה רופא המשפחה או גורמים אחרים?

שלום אני לוקח "פאקסט "בערב, בשעה 8 לערך, כחמישה שבועות. בזמן האחרון התחלתי להתעורר לאחר כשלוש ארבע שעות שינה, (אני הולך לישון בסביבות ה12 בלילה) האם יתכן שזוהי תופעת לוואי של הכדור? ניסיתי לקחתו בבקר ,והשפעתו נראית לי לא טובה לקראת סוף היום. באם היקיצה המוקדמת אכן קשורה לזמן לקיחת הכדור, האם אפשרי להקדים ולקחתו לדוגמא בשעה 1600? כמה שאני זוכר מתשובתך השפעת הכדור כ24 שעות , כך שאולי אין חשיבות מיוחדת לזמן לקיחת הכדור? ד.א על המרשם של "מכבי" רשום בהערה למרשם "רצוי לקחתו בערב". סליחה על אורך השאלה, אודה על תשובתך.

שלום, אכן הבנת נכון, כיוון שהתרופה פועלת יותר מעשרים וארבע שעות מהבחינה הרפואית אין חשיבות מתי לוקחים אותה במשך היום כיוון שאתה "מכוסה" במשך כל היממה. הסרוקסט כמו רוב התרופות נוגדות הדיכאון מעוררת ואני ממליץ ליטול אותה בבוקר (ולא כפי שכתוב). כיוון שהיא מעוררת יש את השינה הקלה או שינה מועטה. לכן המלצתי היא ליטול אותה בבוקר. אבל, כל אדם הוא משהו אחר, תבדוק אתה מתי מתאיםלך ביותר ליטול את הסרוקסט. דרך אגב, עם הזמן התופעות הללו יפחתו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום האם בנוסף לטיפול מרפאתי כפוי פלילי קיים גם טיפול מרפאתי כפוי אזרחי שאול

לשאול שלום, ישנןשתי אפשרויות להגיע לטיפול מרפאתי כפוי. הוראה לטיפול מרפאתי כפוי ניתנת על ידי פסיכיאטר מחוזי במסגרת רפואית כמובן. וצו לטיפול מרפאתי כפוי ניתן על ידי שופט. כדי להוציא הוראה או צו, צריכים להתקיים מספר תנאים בו זמנית, מסוכנות, התנגדות לטיפול ומצב פסיכוטי. לכןהחוק לא מבדיל בין עבירות פליליות או אזרחיות, חשוב שישנן עבירות והמסוכנות של החולה. שבת שלום, דר גיורא הידש

מה מתאים לטיפןל ב: מצבי רוח, דיכאון, לחץ, בטחון עצמי, זוגיות/מינית

שלום רב, לצערי אני יודע מעט מאוד על טיפולים אלטרנטיביים כמו צמחי בך. לכן גם לא עניתי לך. אולי חברים אחרים בפורום יודעים יותר... שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מדובר בתורה שלמה ומורכבת .צריך להתאים טיפול ספציפי למקרה ולאדם המסוים.לא רציני להציע הצעות כלליות.מומלץ לפנות לרופא הומאופט שהתמחה בפרחי באך ולא למטפל שעבר קורס מקוצר.

האם התרופה Bupropion יכולה לעזור במקרה של בולמיה. אם כן האם אין סכנה שתוביל למצבי חרדה או שזה נדיר. וכן אם אפשר לפרט תופעות לואי נפוצות? יש לציין שאני מטופלת בSSRIS כחצי שנה במינון מקסימלי ללא שיפור במצב הפרעת האכילה שלי. תודה

למיק שלום, לצערי לא שמעתי על שילוב של בופרופיון עם SSRI לטיפול בבולמיה למרות שהתרופה יכולה להוריד חרדה ואז גם הפרעות האכילה פוחתות. ערב טוב, דר' גיורא הידש

לא התכוונתי על שילוב בינהן אלא על החלפה של ה SSRI ב בפורפיון. מכיוון שעם הSSRI לא ראיתי שיפור במצב הפרעת האכילה. כמו כן הייתי שמחה לדעת על ת.ל וכן כיצד היא פועלת ( לאיזו קבוצה היא שייכת) תודה

לד"ר הידש, תודה על תשובתך. אני לוקחת אפקסור כבר שנה ורבע מאז שהתפרץ אצלי דיכאון קשה. זה עזר לי לצאת מהדיכאון, למזלי. עכשיו אני רוצה לתכנן הריון וזה הנושא שהכי מטריד אותי, באופן טבעי (נושא התרופות-אני סובלת גם מכאבי ראש). הפסיכיאטר שלי אישר לי לרדת למינון של כדור אחד של 75 מ"ג ביום ("תנסי" -הוא אמר לי אחרי שאני שאלתי). עשיתי כך במשך כ-8 ימים ואח"כ הורדתי לחצי כדור ביום, על דעת עצמי. כנראה שטעיתי, כי נהייתי עצבנית נורא והרגשתי פתאום שאני שונאת את כל העולם ושונאת את כולם ורק רוצה לצרוח עליהם שהם מטומטמים, ביקורתית בצורה מחרידה, תוקפנית ואנטיפתית ונפגעת מכל שטות ובוכה בקלות (בעבודה יש לי גם לחץ-אני מזכירת חברה של 30 ומשהו איש שגם עונה לטלפונים - לא קל וחוששת מפיטורים אם יראו שאני לא עומדת בלחץ,אבל כשאני עם הכדור אני עומדת די יפה בלחץ). בתוך ה-8 ימים האלה לקחתי חצי כדור ולמחרת כדור שלם ואחרי כמה ימים שוב חצי ורק אז שמתי לב למה שקורה לי (היה לי גם מתח עם בן זוגי, שהשפיע) ולמחרת שוב לקחתי כדור שלם ואז הרגשתי שנרגעתי (זה היה בעבודה), כאילו לא קרה כלום, כמו מטה קסם. מדהים! חשבתי לנקות את הגוף, קצת לפני תחילת הניסיונות להיכנס להריון ולכן נהגתי כך עם הכדורים, אבל עכשיו שאתה אומר לי שבשליש הראשון של ההריון עדיף לא לקחת כלום, אני מאוד מודאגת. דיברתי לפני שבועיים עם מרכז המידע של אסף הרופא בטלפון והרופא שענה לי אמר שיום אחד אחרי שאני מפסיקה את הכדורים, אני יכולה כבר לנסות להיכנס להריון. זה לא כל כך נשמע לי, הרי התרופה עדיין בגוף, לא? הרופא הזה גם לא היה ממש סבלני ולהגיד לך את האמת, דבר כזה הייתי רוצה להתייעץ פנים אל פנים ולא בטלפון. שמעתי שיש גם מרכז ייעוץ כזה בבלינסון, מי מומלץ יותר , הם או הדסה הר הצופים ? אודה לתשובתך . אילת.

היי גם אני מתכננת להכנס להריון וגם אני סובלת מחרדות , בררתי עם המרכז הטרטולוגי בירושלים , הם מאד נחמדים ועונים יפה בטלפון לכל אחד , והם ענו לי שאין כל חשש להכנס להריון עם תרופות מסוג אפקסור וסרוקסט (גם בשליש הראשון של ההריון) , אבל אם את רוצה להיות בטוחה בכך , צלצלי אליהם והם ירגיעו אותך. אל תדאגי את לא הראשונה והאחרונה שבהריון עם תרופות כאלו בהצלחה יונית

יונית, תודה על תגובתך. אני בכל זאת חוששת, כי רק המחשבה שאולי בגלל התרופה יוולד לי ילד עם מום/ים מפחידה אותי. מצד שני, אני רואה איך אני מגיבה כשאני ללא הטיפול וזה גם מדאיג אותי כי אז אני פוחדת מפיטורים וגם מהתכסחויות עם בן זוגי שהיו רבות בזמן האחרון. אז תאמיני לי, אני כבר לא יודעת מה עדיף ?!!!! אני משתוקקת לילד כבר שנתיים ואין לי כבר סבלנות לחכות. חוץ מזה, לא מרגיע אותי שאומרים לי שאין לי מה לחשוש, אני לוקחת את זה בעירבון מוגבל. לא כל מה שהרופא אומר לך הוא נכון, את צריכה להפעיל שיקול דעת משלך גם. מקווה שלא הדאגתי אותך. אילת

שלום שמי רונן אני בן 23 וחצי . יש לי בעייה: אנני מצליח לחזק את הגוף שלי (שרירים) פיסית, מאמץ גופני גורם לי לכאבי פרקים. דוגמה: אני יכול להרים 5 קילו כ 20 פעם אבל אי ירגיש כאבים בפרק, או אם אני הולך במשך שעה שעתיים או שלוש אני לא מרגיש שעשיתי פעילות גופנית אני מרגיש רק כאבים במרפק או בכפות רגליים. עשיתי בדיקות ראומטולוגיות ונורולוגיות EMG SEPP מוח CT וניקבע שהכל תקין . ההיתה לי תקופה קשה בצבא , חולשה כללית קרעים במניסקוס בברכיים וקרע בלאברום אצטבלרום של פרק ירך שמאל. הייתי במתח רב ועצבני. כמו כן אני מנהל תביעה משפטית נגד צה"ל. לפני שהתגייסתי הייתי מתאמן באופן קבוע{ ריצה ,כדור סל, הרמת משקולות } ואז הייתי מרגיש את השרירים שלי אחרת אחרי אימון ריצה או הליכה של שעה. למעלה משנתיים, בגלל הבעייה שנוצרה אנני יכול להתאמן. רציתי לדעת האם יכול להיות מצב שבו כל המתח שהייתי ואולי המתח שקיים היום { מתח שאני לא יודע עם קיים } יכול להביא למצב כזה והאם זה ניתן לטיפול? מקווה שתצליח להבין את מה שאני מנסה להסביר ותעזור לי. הבעייה שאני מנסה להסביר לך היא אכן קיימת{ אצלי בכל אופן } ולא פרי דימיוני! השאלה היא האם היא בעייה פסיכולוגית ,ואם כן האם אפשר תקן אותה? תודה תודה תודה רונן.

לרונן שלום, אכן תלונות מוזרות ובדרך כלל אין אלו מסוג של תלונות נפשיות. הייתי בודק קודם את המצב הגופני. האם נבדקת אצל נאורולוג? מה הוא אמר? כדאי להבדק גם אצל פנימאי או ראומטולוג בשאלה של תסמונת התשישות הכרונית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום מעוניין לקרוא פרטים על סרוקואל. לא מצאתי בשום מקום . מבקש עזרא בנושא בתודה

היי סרוקוול היא תרופה יקרה וכמו לכל התרופות היקרות יש לתרופה אתר (באנגלית) מטעם היצרן על התרופה עצמה ועל המחלה שהיא אמורה לרפא (סכיזופרניה). http://www.seroquel.com סרוקואל נמצאת כבר בחלק מקופות החולים אבל בנושא הזה ד"ר הידש יוכל לענות לך יותר טוב.

לראובן שלום, מדובר על תרופה חדשה מהקבוצה של נוגדי הפסיכוזה החדשים הא-טיפיים. השפעה טובה עם מעט תופעות לוואי. יש עליה הרבה חומר ברשת ואם תכניס לכל אינדקס חיפוש וגם בעברית תמצא. גם בפורום היו מספר שאלות, נדמה לי שאפילו שלך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בשנה האחרונה אני לא נהנה מהדברים שאהבתי לעשות. אין לי חשק לסקס, אין לי חשק לצאת לבלות, לטייל, ללכת ברגל, לצאת לסוף שבוע לבית מלון ועוד דברים נוספים ואני קצת בדכאון בגלל המצב הכללי ובגלל שפוטרתי מהעבודה ואני בן 49 ולא מוצא עבודה. יש שני דברים שאני אוהב לעשות: לראות טלויזיה ולישון הרבה, גם מאוחר וגם אחר הצהריים. העתיד נראה לי לא טוב בכלל בעיקר מבחינה כספית ויש לי 2 ילדים גדולים שלומדים באוניברסיטה והעבודה שלהם אפילו לא מכסה את הלימודים. הלכתי לטיפול פסיכולוגי אבל אחרי כמעט שנה לא נראה שזה עוזר ואני שואל האם טיפול תרופתי יעזור לי ואם כדאי לנסות.

ברוך הבא הדברים שתארת של חוסר חשק ומוטיבציה ובריחה לשינה הם סימפטומים של דיכאון ובהחלט יכול להיות לכך טיפול. אם זאת, אתה צריך לקחת בחשבון שאצלך הדיכאון אולי אינו נובע מסיבה כימית וכדור לא יכול להחזיר מקום עבודה לדוגמה. מה שכן, אתה יכול לפנות לייעוץ פסיכאטרי ואולי לקבל טיפול כזה שישלב תרופות יחד עם פסיכוטרפיה. התרופות יקלו על הסימפטומים העכשווים בעוד שבשיחות תוכל לפרוק את העול וצרות היום. אם הטיפול לא עזר אל תתייאש. לעיתים צריך לעבור כברת דרך עד שמוצאים את המסלול המתאים בהצלחה!

תרופות יכולות בהחלט לשפר מצבי רוח השאלה היא כמובן המחיר של תופעות הלוואי בגיל 49 כדאי לשקול את הנושא בכובד ראש הצעד הראשון הוא להגיע לבדיקה אצל פסיכיאטר טוב ואחראי בהצלחה

שלום בני. אכן מצבך הוא לא סימפטי. אני מקבל מאוד את מה שאריאל כותבת לך.בכל אופן.לישון וטלויזיה זה לא פתרון.אני מקוה מאוד בשבילך שתמצא מהר עבודה ואז מצבך ישתפר.אול עד אז אני מציע לך לגשת לטיפול פסכיאטרי שבסופו של דבר ישפר לך את מצב הרוח. ואז תהיה לך יותר מוטיבציה ורצון להמשיך ולחפש עבודה. בהצלחה.

שלום בני אני לא הייתי מציעה לך את כל מה שכמעט כולם הציעו לך כאן, טיפול פסיכולוגי ותרופות, אם אתה ממש מעוניין בדרך זו אתה כמובן יכול לנסות, אבל אל תצפה ליותר מדיי...אני חושבת שכדאי לך פשוט להתאמץ ולא לשקוע במרה השחורה, אין לך מושג כמה עמוק אפשר להגיע, אז במקום להתעורר כשהמצב הנפשי ממש על הפנים והרבה יותר קשה לצאת ממנו, פשוט, קח את עצמך בידיים מעכשיו! ואל תוותר לעצמך! עשה את כל הדברים שאהבת לעשות ברוגע ונינוחות ולא בלחץ ונסה להנות מהם שוב, תפגוש חברים וסתם אנשים, ואל תיהיה עסוק מדי בצרות שלך... חשוב על דברים שהיית רוצה לעשות, ועשה אותם. זה הזמן...חבל לבזבז את הימים בעצב ובדיכאון. טלוויזיה ושינה הם בדיוק הפעילויות שרק ימשכו אותך מטה ומטה, עסוק בפעילויות אקטיביות ולא פאסיביות, עשה פעילות גופנית, צא מהבית, שמור על מעגל חברתי ומשפחתי תומך סביבך. אל תיתן לעצמך לשקוע, חשוב חיובי, חפש עבודה, ואל תוותר. יש אתר טוב לחיפוש עבודה: http://www.jobnet.co.il/aaci/owa/ind?type=0&l=2 זה אולי נשמע כמו קלישאות, אבל אני מדברת לאחר שעשיתי הטעויות כמו שלך, הסתגרתי ושקעתי בעצמי, והדרך חזרה מאוד לא פשוטה. הכדורים מלאים בתופעות לוואי ממש לא נעימות ולפעמים עדיף לא לקחת אותם ולנסות להתגבר לבד.... תיהיה בטוח שתעבור את המשבר הזה בכוחות עצמך, ואתה תצא מחוזק ומחושל. בהצלחה

לבני שלום, אני מצטרף לכל מה שנאמר. כדאי להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר ולשמוע את דעתו. התרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכרות, יש להן תופעות לוואי מעטות, והן אינן גורמות נזק לטווח ארוך. כך שבהחלט היום הרופאים והאנשים נוטים להשתמש בהן יותר ויותר. בסופו של דבר תצטרך לנסות ולראות כיצד הן ישפיעו עליך ולא רק האפשרויות השונות באופן תיאורטי. שיהיה רק טוב ותשמור על קשר דר' גיורא הידש

שלום רב ד"ר יקר אני סובל מחרדות. טופלתי שנים באנפרניל ולאחרונה אני מנסה רמרון. לאחרונה אני סובל מיתר לחץ דם (אולי זה קשור להפסקת האנפרניל) , ואצטרך כנראה לקבל טיפול לכך. שאלתי האם יש עדיפות לאחת מהתרופות ליתר לחץ דם בשילוב עם 2 התרופות הנ"ל. וגם בכלל האם יש לאחת מהן תועלת צדדית בהפחתת חרדות שעל כן יש להעדיפה. כמדומני ראיתי משהו כזה לגבי דרניל. בתודה

שלום התערבתי בשאלתך משום שאני במצב שלך ורציתי לשתף אותך בנסיון שלי. אני לוקחת רמרון במינון מקסימילי כבר כשנה בערך ואני סובלת מלחץ דם גבוה שמטופל תרופתית. עדיין לא חוויתי התנגשות בין התרופות ולמעשה הרמרון שיפר את מצבי מאוד וממש החזיר אותי לחיים. לא נראה לי שצריכה להיות בעיה תרגיש טוב....

תודה אריאל

אודה לך אם תענה לי בהקדם. מדובר במיקרה דחוף ביותר. אני בחורה בת 27 ואני שואלת בשביל אחי. יש לי אח בן 24. אחי חזר לפני כשנה וארבעה חודשים מטיול של כ-7 חודשים במזרח. הוא עישן שם גרס לטענתו ורק היום אנחנו יודעים זאת. ואולי עוד סמים קלים לטענתו..הוא חזר בתשובה ועבר כמה ישיבות חב"ד הלך וחזר. בפעם האחרונה הוצאתי אותו מישיבה ברחובות והוא בבית. הוא במצב נפשי לא טוב. לקחנו אותו לפסיכיאטר פרטי והוא רשם לו כדורים פלוטין 20 מיליגרם.הוא לקח 4 ימים ושוב לא הרגיש טוב. לקחנו למיון ופסיכיאטר רשם לו משהו אחר אין כרגע את השם. רציתי לשאול: איך אפשר לעזור לאחי בדחיפות שלא יכנס למחלת נפש קשה. האם אפשר להציל אותו. אולי אפשר טיפול טבעי??אולי בנוסף גם דיקור סיני?? לצערי אימי חלתה כאשר הייתי בת ארבע. ואני יודעת לצערי מה זה המקומות האלה. אודה לך אם תוכל לייעץ איך אפשר לעזור לו. אנני רוצה לאשפז אותו. אני רוצה שיצא מזה. הפסיכיאטר אמר שאולי והוא לא יודע זו התפתחות של מחלה אבל אפשר לצאת מזה. אולי שיחות יעזרו?? האם אתה מכיר פסיכיאטר בכיר ואדם טוב שאפשר לפנות אליו.במקומות האלה רק עושים טסטים לאנשים ואדם שלא מרגיש טוב, אוטומטית דוחפים לו כדורים בשפה הכי פשוטה. יש לציין כי זה בחור שעשה שירות צבאי מלא, חכם עם ראש, היה תלמיד וטוב ואף עבד במקומות עבודה טובים במה שהספיק. הייתי היום בגהה במרפאה שלהם והפסיכיאטר העביר את זה והוא יוזמן לפסיכיאטר ופסיכולוגית ועו"ס וכנראה יאבחנו מה יש לו. אנה ממך עזור לי לעזור לו. היום הרפואה יותר מתקדמת ממה שהיה לפני עשרים שנה. פסיכיאטרים ישר דוחפים כדורים. אחי מודע לעצמו. דמיון ומציאות מתערבבים לו. הוא אמר לפסיכיאטר ולי ולנו שהוא רוצה לצאת מזה. אודה לך אם תיתן לי כלים, ייעוץ ואולי פסיכיאטר מעולה ואדם טוב, אולי יש גם קבוצות תמיכה. מאוד חשוב כי מתעסקים בדיני נפשות. לתשובתך אודה. יפית.

ליפית שלום, דאגתך לאחיך חשובה והוא זקוק כעת לעזרה ותמיכה. לדעתי את עושה כעת את הדבר הנכון ביותר, את מחפשת את הרופא והטיפול הטובים ביותר והמתאימים לו ביותר. זהו השלב הראשון והחשוב ביותר. לצערי, ישנם נתונים רבים בשאלתך שהם מעוררים דאגה, וכנראה המצב הנפשי לא טוב. לכן כפי שאת מבינה חשוב להגיע לטיפול נפשי מהר ככול הניתן וגם להתמיד בטיפול. ראשית יש להגיע לפסיכיאטר ואחר כך לשיחות, פסיכולוג ועובדת סוציאלית. בית חולים גהה ידוע באיכות הטיפול והם אינם ממהרים לאשפז. אני מקווה שאחיך יקבל שם טיפול בהקדם. שיהיה רק טוב ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

היי נירה, מה שלומך????? שמחתי מאוד לשמוע שמצבך משתפר. כל הכבוד לך על האופטימיות. נירוש, תביני שהדברים האלה נבחנים לאורך זמן, ובשום אופן אל תחשבי עכשיו על הורדת המינון! אל תשכחי שרק לפני שבוע-שבועיים היית במצב לא הכי טוב, וזה שהמצב משתפר - לא אומר שצריך באופן לשחק עם המינון. אחרי הכל, זה לא אקמול...... תזכרי: מילת המפתח כאן היא י צ י ב ו ת ! ! ! כמו שהפסיכיאטר שלי אומר, ככל שתרגישי טוב יותר זמן על אותו מינון, ככה הסיכויים שהחרדות יחזרו כשתורידי את המינון - נמוכים יותר. אז פשוט תתעלמי מהעובדה שאת בולעת שני כדורים ביום, זה לא כזה ביג דיל... היי מלאת אור, אייל

איילוש אתה תמיד כאן בזמן הנכון עים המילים הנכונות תודה לך על התמיכה אוהבת נירה

שלום, הרבה אור ואהבה הידש

שלום רב, אני סובלת במובן הרע של המילה מחרדות על רקע טראומתי. ניסיתי הומאפותיה והנסיון היה לא ממש חיובי הפסיכיאטרית נתנה לי לוסטראל והודיעה לי כי יש תופעות לוואי של סחרחורות עיייפות ובחילות אך הן יעברו לאחר שבועיים. בנוסף היא הבהירה לי שלאחר שימוש של כחצי שנה אוכל להירפא מהחרדות ולהפסיק הטיפול. אני אינני חולקת על חוות דעתה הקצועית של הפסיכיאטרית אלא שאני מאוד חששנית בלקיחת כדורים. שאלותיי הן: 1. האם תופעות הלוואי מוכרות כמפריעות במיוחד? האם אין ממה לחשוש? 2. האם אפשר להפסיק לאחר נטילת כמה חודשים ולהיגמל בקלות מהתרופה ולחזור לחיים רגועים?? מודה לכם על כל תשובה שולה

לשולה שלום, היום התרופות הן הרבה יותר בטוחות מאשר בעבר. לוסטרל אינה גורמת להתמכרות כך שלא תהיה בעיה להפסיק אותה. קיימות תופעות לוואי אבל כמו עם כל תרופה תופעות הלוואי לא חייבות להיות, ישנם אנשים רבים אשר נוטלים את הטיפול ואינם סובלים כלל מתופעות לוואי. רק כאשר תתחילי את הלוסטל תדעי מהן תופעות הלוואי אצלך...אין ברירה חייבים לנסות ולראות ורק אז נדע מה הן תופעות הלוואי אצל שולה. בכל מקרה לא יגרם נזק או דבר בלתי הפיך. התרופה אינה מסוכנת. אני מקווה שכעת יש לך בטחון רב יותר. שבת זה יום נפלא להתחיל ולנסות שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב, יש לי ילד בן 10 אשר אובחן כלקויי למידה, בעיית קשב וריכוז, ורגישות תקטלית מאוד בולטת. שמתי לב שהוא בוחר באופן מאוד גלוי את קירבתו הפיסית עם האנשים הבאים איתו בקשר. וכאשר מישהוא לא ניראה לו (זה יכול להיות מבוגר, ילד, משפחה ,כיתה) הוא מיתרחק ולא מסכים להיות במגע פיסי איתו. ואז מביע את ההיסתיגות בהיתבטאות ברורה. דוגמא נוספת: המורה נתנה לידב מהכיתה לחלק דפים ובני בשום פנים ואופן הוא לא היה מוכן לגעת בדף הזה. שאלתי היא האם הדבר דורש היתערבות פסיכאטרית ? וכיצד ניתן להתגבר על תופעות מסוג זה? האם הדבר מצביע על בעיה פסיכאטרית? אשמח לקבל תשובה.

שלום אושרת אני לא מומחית או פסיכולוגית אבל אני אנסה לענות לך ממה שאני יודעת. הסיטואציה הבית ספרית היא סיטואציה מאוד קשה לילדים בעלי לקויות למידה ובמויחד אם מתווספים לכך עוד בעיות כגון קשב וריכוז. למעשה, לרוב אותם הילדים הבית ספר הוא סיוט משום שקודם כל הם מרגישים פחותי ערך מאחרים ופחות שווים ולכן הדימוי העצמי שלהם נמוך. בנוסף, יש את לחצי הכיתה - שאר הילדים מסתדרים כל כך טוב ויודעים לקרוא נהדר ואני לא.... הדבר שאולי הכי מאיים על אותם ילדים זה המורה . הם פוחדים פחד מוות שהמורה יטיל עליהם לקרוא לדוגמה או שיכעס כי הם לא מסוגלים ואז יש להם שתי אופציות: או להיסתגר ולהיסתתר, ואז הם מבזבזים את כל האנרגיה שלהם באיך לגרום למורה לא להבחין בי או שהם מפריעים ומתפרעים לא מתוך רצון רע אלה מתוך שיעמום. יתכן שבנך לא מסוגל לגעת בדף משום שבשבילו זה מסמל משהו שהוא לא יכול לעשות ולכן זה כאויב בשבילו. ההיסתגרות מהחברה יכולה להיות מהסיבה שהוא חש מאוים ונחות ואז יש צורך לברר איפה הוא חש זאת , עם מי והאם זה מתפשט גם למעגלים אחרים כמו המעגל המשפחתי. אני חושבת שקודם רצוי לברר עם הילד בצורה עדינה איך בבית הספר, אם מי הא אוהב להיות וכו'. לא כדאי ללחוץ על הילד ואם הוא לא רוצה לענות רצי לעזוב את הנושא. אם זה ממשיך ואין שיתוף פעולה מצד הילד שווה כמובן להיתייעץ עם איש מקצוע. בהצלחה....

לאושרת שלום, הבעיה עם הדפים קשורה כנראה לרגישות יתר ואינה קשורה לבעיה נפשית. הבעיות של דימוי עצמי, המעמד בכתה, תגובות המורים הן בעיות רגשיות שצריך להתייחס אליהן. אני חושב שאין לך ברירה אלא ללמוד את הנושא של הפרעות קשב אצל ילדים ולהיות מומחית לנושא. המערכות בבית הספר וכדומה אינן מכירות מספיק את הקשיים. את יכולה להתחיל במאמר "לגלות את האוצר" באתר www.icallisrael.co.il שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני נמצא בשנות העשרים הראשונות לחיי, ובשלוש שנים האחרונות אני חש בשינוי במצב הרוח התמידי,מין דכאון סמוי. (לא חזק) ראוי לציין שכל זה התחיל בהדרגה ברגע שגמרתי עם כל המסגרות של הנעורים וכביכול יצאתי לחפש את עתידי. בתחילה הסברתי לעצמי שזה חלק מהתרצנות החיים וכשאתחיל לעבוד או ללמוד כל היום בצורה קבועה וממושכת המצב יסתדר, אז אמנם חשתי בשינוי סבירלטובה במשך הזמן אך עדיין זה לא מה שהיה פעם. בנוסף לכך , מה שמטריד אותי במיוחד הוא קושי מסוים בחשיבה עמוקה ואולי קושי בריכוז גבוה שתמיד היה לי. בעבר הייתי חובב גדול של חידות הגיון קשות , וספרים אינטלקטואליים, אך היום אני לא מסוגל לחשוב בכלל באותו להט ויכולת ניתוח שהייתה לי לפני כ3 שנים. אני מרגיש איזשהו "מחסום" בחשיבה. (וגם את זה הסברתי לעצמי כמו משהו דימיוני ולא בטוח) בכל אופן אני רואה את הקושי בחשיבה כמשהו שמתלווה למצב האפרפר שאני נמצא (אולי בגלל חוסר מסגרת קבועה בתחום לימודים או עבודה) קראתי בכל מיני מקומות שסימפטומים כגון אלה(דיכאון+קושי בחשיבה) יכולים לעיתים להעיד על התפתחות סכיזופרניה, מה שנורא מפחיד אותי. כמובן אדגיש שמלבד הדברים שהזכרתי אני לא מזהה שום סימפטום נוסף ממכלול הסימפטומים הכתובים. לסיכום, החלטתי לאחרונה להיות יותר מודע לזה ולהיוועץ בשלב זה באנשי מקצוע ברשת ,ואני מאוד מעונין לדעת מה זה יכול ליהיות? האם זו הפרעה מוכרת אחרת? תודה רבה מראש

ליוסי שלום, אחת המגבלות של הרשת היא שלא ניתן לאבחן מצב נפשי לפי מכתבים. עם זאת אני חושב שמחשבותיך נכונות, אין אלו סמנים של סכיזופרניה. הייתי מציע לך בכל זאת להגיע לפחות לאבחון של מצבך. כיום אני מאוד מעודד אנשים צעירים להגיע לטיפול נפשי (שיחות או תרופות). בשנות העשרים רוב האנשים מקבלים את ההחלטות החשובות בחייהם. בחירת בן/בת הזוג, מקצוע, וסגנון חיים-קריירה. היכן לחיות, בכפר, בתל-אביב או ניו-יורק, אלו הן החלטות חשובות אשר משפיעות על כל החיים לכן כדאילהיות במצב הנפשי הטוב ביותר. ולכן אני די לוחץ על אנשים צעירים להגיע לטיפול. חבל שיגיעו לטיפול בגיל 40 ויצטערו על החלטות שקיבלו. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

יש לי בעיה קלה והיא התמכרות חרדה ודיכאון. אני מקבל Seroxat מספר חודשים כדי להתמודד עם דיכאון וחרדות בעיקר מאנשים. בעיקבות הדיכאון שהתגבר אצלי לפני כשנה עזבתי את הלימודים. לא הייתי מסוגל להיות יותר עם אנשים. וכמו כן הייתי נכנס למצב של בועה כזאת והכול היה נראה לי הזוי לגמרי. היה לי מחשבות על לשים קץ לחיי אבל לא היה לי אומץ. לכן פניתי לעזרה מקצועית והתחילו לתת לי Seroxat . התרופה שיפרה את מצב הדיכאון והפחיתה את החרדה בנושאים מסוימים. מצאתי את עצמי ללא מסגרת ואט אט התחלתי לחזור וליצרוך סמים תחילה חשיש וגראס ולאחר מכן הרואין.(הייתי נקי מסמים מספר שנים והייתי הולך לקבוצות תמיכה) התרופה נתנה לי ביטחון ללכת ולהשיג סמים הייתי מפחד פעם לרכוש אותם בעצמי כמו כן נהפכתי לאדם מגעיל שכמעט לא בוחל באמצאיים כדי להשיג מימון לסם. פגעתי בהורי וחברים קרובים ועכשיו אני שרוי בבידוד.בצדק. שאלתי היא העם יש קשר בין ה Seroxat לחזרה לסמים. אני קוויתי שהתרופה תעזור לי לתפקד טוב יותר בחברה כמו לחפש עבודה או דברים אחרים שמקשיים עלי את החיים. כמו כן אני מאוד מפחד שיפסיקו לי את התרופה והדיכאון שסבלתי ממנו יחזור אני מעדיף למות ולא להרגיש את מה שהרגשתי לפני כשנה. אבקש לדעת מה אתה חשוב . תודה אורי.

לאורי שלום, הדברים שאתה כותב מראים שהתרופות אינן הכל. בנוסף לתרופות חשובה המסגרת, טיפול פסיכולוגי בשיחות או קבוצות, עבודה ועוד דברים רבים אחרים. התרופות אינן הכל. לכן המלצתי הראשונה היא לפנות למרכז גמילה, מהר ומוקדם ככול הניתן,להכנס למסגרת, להתנקות מהסמים ולהתחיל להעזר בקבוצות ובטיפול הפסיכולוגי. כך גם להשתקם ולהתחיל ללמוד או לעבוד. חבל על אדם צעיר עם יכולות ומצפון שיתדרדר. הרואין ממש ממכר וכיום גם מסיבות גופניות אינך יכול להפסיק את השימוש ללא תמיכה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ישעוד תוספת לשאלה בהמשך לשאלה המקורית תודה שלי.

היי לצערי לא מצאתי את שאלתך המקורית, האם את יכולה לעזור לי? תודה הידש

הוספתי פירוט בהמשך השאלה בבקשה תענה.

עפ"י הספרות פבוקסיל יכולה לגרום לטיקים כתופעת לוואי. זאת התרופה שאת נוטלת? ניסית לקחת כדורי הרגעה? עפ"י הספרות קלונקס יכול לעזור לטיקים קלים. לטיקים יותר קשים הטיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות. בד"כ לא מומלץ להשתמש בכדורי הרגעה אבל אם כבר אז קלונקס עדיף בהרבה על וואבן או דומיו לעניין הנ"ל. חשוב לזכור שכל שינוי בטיפול התרופתי יש לעשות רק אחרי בדיקה, המלצה ואישור של הפסיכיאטר המטפל.

אני לוקח כשנתיים וחצי 100 מ"ג פבוקסיל ליום כאשר בחצי השנה האחרונה אני מדלג על יום בשבוע, שאלתי היא האם יש נסיון מצטבר בקשר לשימוש בתרופה.למשך זמן ממושך. בברכה

שלום רב, פבוקסיל היא תרופה ותיקה יחסית, לפי זכרוני כבר יותר מעשר שנים בארץ כך שבודאי היא קיימת יותר מאז יציאתה לשוק בחו"ל. נטילה של פבוקסיל אינה גורמת לנזקים. אין פגיעה באברים פנימיים, תפקוד וכדומה. כך בשמוש לטווח קצר יותר וגם לטווח ארוך. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא הירש תודה על התשובה ושיהיה רק טוב לכולנו.

אני רוצה לפגוש פסיכיאטר כבר חודשיים אך יש לי התלבטות, אני מפחדת ללכת לפסיכיאטר של קופ"ח , כי אני פוחדת שבעתיד זה עלול לפגוע לי בחיפוש אחר מקומות עבודה. לכם החלטתי שאני לא רוצה שום תיעוד בתיק הרפואי שלי, וקבעתי פגישה אצל פסיכיאטר פרטי, אך אז הסתבר לי שגם בפרטי , המרשם יוצא על שימך, ויש העתק לרוקח שעובר למשרד הבריאות. בקיצור אין אפשרות לקבל כדור פסיכיאטרי, ללא תיעוד, בצורה אנונימית. תודה מראש

יש מרכזים פרטיים לטיפול פסיכיאטרי שמספקים את הכדורים בעצמם , אך העלות בהתאם.

תודה על המידע. יש אחד שאתה יכול להמליץ לי? או שאסור באתר הזה לתת שמות??

לקרן שלום, ההודעה למשרד הבריאות היא רק לגבי תרופות מסויימות מאוד מקבוצת הבנזודיאזפינים, קלונקס וואליום וכדומה. תרופות נוגדות דיכאון אינן מזיקות. בכל אופן תיעוד כזה למשרד הבריאות לא מגיע לתיקך הרפואי והוא לא יפריע לך במציאת עבודה וכדומה. אני יודע שטיפול בדיכאון ובחרדה אינו פוגע במיוחד בקבלה לעבודה. בכל אופן, אני חושב שחשוב שתהיי במצב נפשי טוב ואז הסיכוי להתקבל לעבודה גבוה יותר. הנקודה שאת מעלה מורכבת, אם תכתבי על איזו בעיה נפשית מדובר ותוסיפי פרטים אוכל לעזור בתשובה יותר ספציפית. הרבה בריאות דר ' גיורא הידש

כתבתי לך לא מזמן על הבעיה שלי , היא באמת לא קשה, אני לא סובלת מדיכאון, אני סובלת לעיתים ( פעם בשבוע) מהתפרצויות על בן זוגי. ללא סיבה שמצדיקה זאת. אני רוצה לשפר את איכות חיי והזוגיות שלי, אני רוצה להיות בשליטה כל הזמן, ללא התפרצויות של צעקות ועצבים, שביסודם הם לא מוצדקים. אולי אני אשאל גם אם יש טיפול תרופתי אבל לא יומיומי קבוע. אלה כדור שלוקחים רק בימים שמרגישים שמפלס העצבנות עולה. מה שקורה עד היום, זה שבימי לחץ קשים אני לוקחת 1/2 או 1/4 vaben על מנת להרגע מעט. אם לא כל תרופה מדווחת אז יש לי עוד שאלה, אם אלך לרופא משפחה שעבר השתלמות בפסיכיאטריה והוא זה שיתן לי את התרופה , זה לא יירשם כביקור אצל פסיכיאטר, ואז לא יהיה תיעוד כזה. זה נכון?? תודה מראש.

יש לי הרגל מגונה ורציתי לדעת אם תרופה היכולה לעזור לי להיגמל ממנו. אני מחטט באף ואח"כ מכניס לפה את מה שיצא משם. מה דעתך?? אשמח לתשובה כנה.

אוייש זה כול כך מגעיל ממש היה קשה לקרוא את ההודעה אתה לא חושב שזה לא הגייני ?????? ולא בריא כול כך תחשוב על זה -השערות שיש לנו באף הם מסננות בסהכ והם אוגרות שם ליכלוך ואבק וזה בעצם הלכלוך שאתה מכניס לעצמך לגוף ............... אין צורך במיחזור הזה ...................... נירה

לרון שלום, אם מדובר על בעיה פסיכיאטרית אז מדובר על דחף אשר קשה לשלוט בו, יתכן וגם מדובר על הרגל בלבד. לכן קודם כל הייתי מציע להגיע לאבחון אצל פסיכיאטר. לפי תוצאות האבחון אני חושב שישנם מספר אפשרויות לטיפול. ביי דר' גיורא הידש

אני חייב להגיד משהו........... אחרי תקופה ארוכה בה לא הייתי בפורום חזרתע לומר דבר אחד הרמרון הוא כדור טוב מאד, עזר לי מאד מאד, עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב (חיצונית). אמנם הוא לא משנה את ההרגשה הפנימית, וכנראה שנידונתי להרגשה רעה, אבל כלפי חוץ הוא משנה המון. לידיעתכם ! ג'וני

גם פנימית הוא עוזר- תן לזה עוד קצת זמן ותראה. זו באמת תרופת פלאים

תודה על ה"טיפ", עוד מעט אני מסיים חודשיים אני מניח שאחרי 4 חודשים בערך אני אדע אם זה טוב או לא מקווה

דר הידש זה די דחוף אני מפחדת לצאת מהבית . HELP !!!!!!!

איזה תרופה אנטי-דכאונית את לוקחת? זאת יכולה להיות תופעת לוואי נדירה של התרופה אם תגידי על איזה תרופה מדובר. יותר סביר שזה נובע ממתח ולא קשור לתרופה. יש טיפולים לבעיית הטיקים תלוי בחומרה שלהם ובסיבות שהם מגיעים. מה אומר הרופא שלך על זה? אם הפסיכיאטר שלך לא שם לב לטיקים אז רוב הסיכויים שזה לא בעוצמה שדורשת טיפול.

זה התחיל לפני יומיים ולא הייתי אצלו שוב. חוץ מזה שאני די מתביישת בכלל לפנות עם בעייה כזאת. לא יודעת מה לעשות? זה לא כזה רציני שכולם רואים אבל יש אנשים שכן שמו לב והעירו לי על כך מספר פעמים.

לשלי שלום, לפי זכרוני עניתי על שאלתך וגם בקשתי תיאור והסבר על הטיקים שאת מתלוננת עליהם. אנא קראי את תשובתי, תוסיפי למכתבך ואוכל שוב לענות לך. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דר' נחמד! פירטתי בהמשך לשאלה הקודמת יש לי טיקים / עויתות בפנים לא קיצוניות אבל ברמה כזאת שאנשים הקרובים אלי העירו לי על כך. מעין התכווצויות באזור הגבות , האף והשפתיים. אמרת לי לפנות לרופא ושאלתי הייתה האם להתייעץ עם הפסיכיאטר או שזה לא קשור. בנוסף אני ממש מתביישת לפנות בנושא כזה , אתה יודע ברגע שחושבים או מדברים או מסתכלים על זה זה מתגבר אנא עזור לי. תודה.

שלום לכולם, האם למישהו יש מידע על נטילת אפקסור בזמן הריון ? האם יש סיכוי שהתינוק יוולד עם מומים או פגמים כלשהם ? אנא, אם למישהו יש אפילו מעט מידע, אשמח לדעת. אני רוצה להיכנס להריון ופוחדת מכל הסיפור הזה של נטילת כדורים כלשהם בהריון. תודה, אילת.

לאילת שלום, הידע על אפקסור לא רב, אני אנסה לברר יותר בימים הקרובים כך שאם לא אחזור אליך אנא הזכירי לי. באופן כללי, רוב התרופות מסוכנות בשליש הראשון של ההריון, אחר כך הנטילה היא בטוחה יותר והסיכון לנזק לעובר קטן יותר. אצל כל אדם צריך לעשות את המאזן, מה יותר גרוע, מצב נפשי לא טוב וחרדות או טיפול תרופתי שאינו מזיק לפי מיטב הידע שלנו ומצב נפשי טוב. אני משתדל להפסיק את הטיפול בשליש הראשון ואז לחזור לטיפול בהמשך ההריון ואחרי הלידה. המקום המעודכן ביותר לגבי תרופות והריון הוא המרכז לטרטולוגיה בהדסה ירושלים. הם נותנים ברצון אינפורמציה לגבי תרופות. איני יודע אם לגבי אנשים רגילים אבל בטח לרופאים. אם תפרטי יותר את מצבך אשמח ואנסה לעזור יותר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם אפשר למנוע מבן אדם שלקח lsd להכנס למסע חוזר אחרי כמה שנים ?

אני מדבר גם על טריפים אחרים כמו פטריות וכאלה

שלום, לא הבנתי את השאלה? האם אתה יכול להרחיב? דר' גיורא הידש

לילה טוב ! לדעתי אי אפשר למנוע זאת זה קשור במצבים נפשיים כמו איזשהו לחץ נפשי ואי אפשר לדעת מה הטריגר שיגרום ל" טריפ חוזר" מקווה שלזה אתה מתכוון. אם לא פרט, לילה.

תודה על תשובתך, האם בתחילת טיפול אנטי דכאוני, שבוע, יכולה להיות הרעה במצב, כיצד אוכל לדעת אם טיפול זה לא מתאים לי. האם יכול להיות נזק בלקיחת טיפול לא מתאים.

שלום לך תרופות אנטי דיכאוניות דורשות לעיתים שבועיים עד שהם מתחילות להשפיע כך שאם יש הרעה במצבך מאוד יתכן שזה משום שהתרופות עוד לא התחילו להשפיע. תני לעצמך זמן ואל תתיאשי- אומנם לוקח לתרופות זמן להשפיע אך כשהם עושים את עבודתם אז הם עושים אותה נאמנה תרגישי טוב

תודה, זה אמנם קשה אבל אני אנסה.

לשושנה שלום, בתחילת הטיפול עדיין אין השפעה טובה של התרופה, יתכן שקיימת החמרה באופן מקרי של החרדה והדיכאון אבל יתכן גם שיש שילוב של דיכאון ותופעות לוואי של התרופה. אם המצב והתחושות לא קשות מדי אז כדאי לחכות עוד שבוע שבועיים. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני במקצועי יועצת חינוכית. אני מבקשת לקבל מידע בנושא של שפה שסועה- סיבוכים גופניים, השלכות נפשיות, וכן דרכי טיפול ותמיכה נפשית

תלוי במה מדובר שפה שסועה בלבד - על רקע אסתטיקה או שפה וחך שסועים שזה יותר מורכב. על איזה גילאים מדובר?

שפה שסועה ו/או חיך שסוע: clef lip& palate הגיל :10

ד"ר שלום , מדובר באחי והוא סובל מ- אוסידי ולפי פסיכיאטרית המכירה אותו בעת מצבי לחץ או חרדה גבוהה הוא יכול לאבד את כושר ההיגיון או כפי שהיא אומרת תסמינים פסיכוטיים קצרים . וזה קורה בבית בלבד עם האמא והמשפחה המצומצמת הקרובה ( אולי מזכרונות עבר טראומתיים שמאשים בהם את המשפחה - 3 אשפוזים בכפיה ). בחוץ ובביה"ס ובשאר המשפחה ( דודים וכו' ) ובעצם בכל מקום מחוץ לבית הוא נהדר ובלי כל בעיה . בסופ"ש האחרון נאלצנו להוציאו מהבית בהפעלת כוח היות והציק לאמא והגיעו מים עד נפש . משטרה גם כן הייתה מעורבת והוא הובל בסוף לבי"ח טירה היות ונאלצנו להפעיל צו של פסיכיאטר מחוזי ( שכן לא רצינו להגיש תלונה ) . כשהוא התקבל לשם הרופא במקום קבע כי הוא פסיכוטי - ודאי שהוא יתפרע - לקחו אותו בכוח וכן זהו מקום שייש לו ממנו חרדה מאוד גבוהה ! אציין כי הפסיכיאטרית שלו התנגדה בכל תוקף לאשפוז וכשאמרנו לה שהמצב בבית בלתי נסבל היא טענה להוציאו מהבית ובינתיים למישהו מהמשפחה עד שהוא יילך לפנימיה ושאין מה לעשות הוא פשוט שונא מאוד את אימו ( על כל מה שעשתה לו בעבר - אשפוזים בכפיה ..). איננו יודעים אם אנו פועלים נכון ? אני חושבת שאולי כדאי שהוא יהיה בפנימיה טיפולית אך הבעיה שזהו נער אינטיליגנט מאוד ומצטיין בלימודיו ובמקומות כאלו כמו פנימיות טיפוליות אין דגש על נושא הלימודים ומן הסתם הרמה הלימודית שם מאוד נמוכה - אז מה, לא מספיק שרוצים להוציא אותו מהבית גם פוגעים בו בנושא שחשוב לו מאוד וזה הלימודים ? מה לעשות ריבונו של עולם ? אני יודעת שהטיפול המקצועי מצידנו בהתחלה בו הייתה טעות שנגררה מאז כמו שרשרת של פגיעות - ואם רק יכולנו לתקן זאת היה טוב - אך לצערי אי אפשר וזהו המצב הנתון - אנא עזור לי לדעת מה הכי טוב שיכול להיות בשביל אחי מבלי לפגוע בו יותר ?בינתיים כל יום שעובר זה יכול לפגוע בו יותר ויותר כיוון שהוא נמצא במח' בבי"ח פסיכיאטרי כאשר זה לא המקום בשבילו ...

לאחות שלום, צר לי לגבי המצב, במצב כזה צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה. יתכן שהפסיכיאטרית המטפלת צודקת כי האשפוז יהווה טראומה עבורו אבל מצד שני גם המצב בבית הוא בלתי נסבל וקשה. לכן לעתים צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה והאפשרות היחידה הקיימת. כפי שאת מתארת וכפי שהבנתי מדבריך אין אפשרות שהנער יהיה בבית כאשר הוא במצב פסיכוטי. לפי הכרותי היחידה לילדים ונוער בבית החולים טירה היא מחלקה טובה. הייתי שואל ושומע את דעתם לגבי האפשרות של הפנימייה והאם עדיף שילך לפנימייה או שיש פתרון אחר. אני מקווה שמצבו ישתפר במהירות והמצב ירגע שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אתמול אחותי סיפרה שיש לה מאז ילדות פעם בכמה חודשים, או כשהיא חולה, כשהיא נחה, או בזמן מיגרנה , תחושה שאני אנסה לתאר אותה כך: הגוף מרגיש חלוש, והעור כאילו "נוזל" אבל יחד עם זה כשהוגעים בעור, הוא מרגיש מחוספס. אין אנרגיה בשרירים, אבל יחד עם זו כל תנועה היא מאוד חזקה ויכולה לשבור קיר בעוצמה שלה יש לך מושג למה זה יכול להיות קשור?

לשירה שלום, ממש, ממש איני מבין במה מדובר. sorry הידש

שלום רב . מדובר באחותי אשר מזה 4 שנים סובלת מדיכאון שתתה תרופות כמובן עד לא מזמן . ומאחר שנתגלה פגיעה בכבד בדרגה שתיים הופסקו הכדורים לגמרי והיא מתחילה לחזור אחורה . היא מטופלת אצל פסיכיאטר באופן פרטי , אבל הוא מתעלם מאיתנו לאחרונה ואין לי מושג למה ! משלמים לו כל כך הרבה כסף וככה מתנהגים ?? מה עושים הלאה ? למי אתה ממליץ לי לפנות לפסיכיאטר טוב שיעזור לה וכמובן ישכנע אותה לקבל גם טיפול פסיכולוגי . בגלל המצב הנפשי היא הפסיקה את לימודיה בכיתה י ובגלל זה לשכת התעסוקה מפנה אותה לקורס בישול או משק בית . ריבונו של עולם גם חרא 4 שנים גם מנסים לצאת מהירא רוצים להתקדם וככה מתנהגים . בסך הכל רוצה לעבוד והיא כשירה לעבוד כרגע . לאן הולכים ? מה עושים ? תודה יונית

ליונית שלום, המצב כנראה מורכב, למרות הפגיעה בכבד ישנן תרופות נוגדות דיכאון שניתן ליטול אותן! לא כל פגיעה בכבד מחייבת הפסקת טיפול תרופתי וצריך לשקול המשך טיפול למרות הפגיעה בכבד אם המצב הנפשי משתנה לרעה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני בת 28 ובמהלך חיי הייתי בטיפול פסיכולוגי ממושך בעקבות קושי עם המשפחה שלי, דמוי עצמי נמוך וחרדה חברתית. לפני כשנה התחלתי לקחת ציפראמיל לטיפול בדיכאון. יש לי חבר מזה כשלושה חודשים, ולמרות שהיחסים שלנו עוד די בתחילתם יש משהו שמטריד אותי: אבא שלו עבר התמוטטות עצבים בגיל 55 בערך וכיום הוא נוטל תרופות (הוא מעולם לא אושפז). אני לא יודעת יותר פרטים כי אני לא רוצה לחטט או להעמיד את חבר שלי במבוכה. אני יודעת כי גם דיכאון וגם לפסיכוזות יש חלק תורשתי, ואני מוטרדת מהשאלה האם, במידה והקשר יהפוך לרציני ונרצה להינשא וללדת ילדים, האם באמת כדאי ללדת ילדים על אף הסיכון. תודה, שלומית

לשלומית שלום, כיוון שאינך יודעת את האבחנה של האב קשה לי להתייחס באופן ספציפי לדברים. באופן כללי תורשה קשורה לסטטיסטיקה והסתברות, יתכן שילד אחד ירש את כל הגנים של הדיכאון וילדים אחרים לא יהיו להם גנים כאלו בכלל. בכל נישואין יש סיכון, ומה קורה אם בן הזוג נעשה חולה (גופנית או נפשית), זמן קצר אחרי הנישואין, ותאונות דרכים שלא נדע ועוד סיכונים רבים אחרים. לכן התורשה היא אחד המרכיבים וחשוב מאוד מי הבן אדם שאתו מתחתנים. כמובן שאין מדובר בשום דבר וודאי ומוחלט ולכן ההחלטה היא תמיד שלך.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי כולם בטח נמאס לכם ממני ומהקיטורים שלי , אבל , באמת אני עוברת תקופה קשה מאד , נראה לי שהדברים רק נהיים קשים מיום ליום , היום התעוררתי בשעה 5 בבוקר עם תחושות נוראיות , כבדות ברגליים כאבים בכל הגוף , הרגשה של עמימות בראש , בקיצור , זוועה , רק עכשיו לקראת הצהריים התחלתי קצת להתאושש , אני יודעת שיש פרק זמן מסוים עד שהסרוקסט מתחיל להשפיע אבל איך אפשר להעביר את התקופה הזו בלי להתייאש ? תודה לכולכם על העזרה והעידוד , המזל שלי שאני לא דיכאונית מטבעי אלא יותר פחדנית והיפוכונדרית ןלכן תמיד אני מצפה בסוף לטוב , אחרת כבר הייתי משתגעת . חוץ מזה יש לי עוד שאלה לד"ר הידש - אני יודעת שאתה גם פסיכולוג - ויש לי עכשיו בעייה עם הבת שלי , היא בכיתה א , הייתה ילדה מאד מקובלת בגן , ילדה נבונה , יפה וחברותית , אבל מתחילת השנה אין לה חברות כמעט בכלל , היא מספרת לי שהיא משחקת לבדה בהפסקות , ואפילו לא בוכה ותלוננת על זה , אלא אומרת את זה במין תחושת השלמה , בגלל שסף הרגישות שלי מאד גבוה בתקופה הזו , ממש בא לי לבכות מזה , ואני לא יודעת אם לפנות למורה , או לתת לה להתמודד לבד עם זה. בכל אופן , כנראה שהכל תקף אותי ביחד מצפה לתשובתך ביי יונית

יונית היקרה אף פעם לא נמאס לנו ממך ובשביל זה יש את הפורום הזה כך שאת יכולה להמשיך " לקטר" עד כמה שאת רוצה וצריכה. השאלה איך להעסיק את עצמנו ולנתב את מחשבותיינו לכיוון אחר בזמן התקף היא שאלה טובה וחשובה. אני חושבת שהתשובה לה תלויה באופיו של האדם ויכולתיו. אני בדעה שלא צריך לשבת בבית אלה לנסות להעסיק את עצמך כמה שיותר משום שאז המחשבות הם פחותות ואין זמן לחשוב רעות. בנוסף, יציאה החוצה והתערבבות בחברה נותנת תחושה של חיות. דרך אחרת היא פשוט לנסות להביע את הרגשות דרך משהו: ציור, כתיבה, פיסול וכו'. החלק האולי הכי קשה הוא להמשיך לעבוד על עצמנו שזה זמני ושעכשיו כשאנו מודעים לחייה שיש לנו אנו גם יותר מחוזקים. מחשבה חיבית דורשת הרבה אנרגיה ולא תמיד זה הולך. אלוהים יודע כמה פעמים בזמן התקפי חרדה קשים שלי ניסיתי לעבוד על עצמי ובסוף נשברתי אבל צריך להמשיך לנסות. אם לא הולך, לא להילחם בזה אלה לקבל את ההתקף\ תחושה ולנסות אחר כך לחשוב על דרכים למנוע אותה. יוניתוש', את לא לבד ויחד איתנו את תעברי את התקופה הזו.

תודה תודה ושוב תודה אין לי מילים ממש להביע את תודתי על השתתפותך ותמיכתך בי , מאד מאד קשה לי , אני לא מצליחה לצאת מהוירוס הזה וגם תופעות הלוואי התלבשו עלי חזק מאד , חוץ מזה כבר יומיים מאז הפגישה האחרונה אצל הפסיכולוגית אני פשוט לא מפסיקה לבכות , פשוט בכי בלתי נשלט , לא מדיכאון ועצב אלא מכעס וחוסר אונים , יש לי הרגשה שהסרוקסט מעצים לי את הפחדים והחרדות , החלטתי לתת לו צאנס , אבל לא תארתי לי שתבוא לי כזו תקופת נפילה . אין מה לעשות , צריך להמשיך ולשרוד ואולי עוד כמה ימים תבוא הישועה , וגם הוירוס יעבור וגם החרדות יחלשו. אני מאד משתדלת להיות אופטימית ובמיוחד לא להקרין על הילדים את החרדות שלי. דרך אגב , יונית שכתבה הודעה למעלה היא לא אני , כך שמעכשיו אזדהה בשם יונית ע. ביי מתוקה מצפה לתשובה

האם קיים מצב של דיכאון סמוי וממושך (כמה שנים) המלווה בקושי בחשיבה מרוכזת ועמוקה?

למה אתה מתכוון בדיכאון סמוי? דיכאון בהחלט עשוי להיות מלווה בקשיים בריכוז ובזיכרון, והוא גם יכול להמשך שנים רבות בייחוד אם לא מטפלים בו או לא הולכים לאיבחון.

ליוסי שלום, מסרת פרטים מועטים. אבל אני חושב שאתה מדבר על מצב של דיכאון פחות חמור אשר נמשך פרק זמן ארוך. מצב זה מוכר בפסיכיאטריה ונקרא דיסטימיה או minor depression כדאי לפנות לאבחון. הטיפול הוא בשיחות או תרופות. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך. עדיין נותרה השאלה מה ההשפעה של הרספרידל ומהן תופעות הלואי? ועוד: מה בין התקף פסיכוטי לסכיזופרניה והאם כל התקף פסיכוטי משויך לסכיזופרניה? ההתבודדות החברתית וחסר התעסוקה הם סימנים מקדימים להתקף פסיכוטי/מחלת הסכיזופרניה? תודה

לאחות שלום, על רספרידל ותרופות א-טיפיות תוכלי לקרוא בכל אתר הקשור לנושא ברשת. בסכיזופרניה יש בדרך כלל התקף פסיכוטי אבל לא כל התקף פסיכוטי קשור לסכיזופרניה. זאת אומרת ישנם מצבים פסיכוטיים שאינם סכיזופרניה בהכרח, לדוגמא-מאניה או פרנויה. הסמנים של סכיזופרניה מחולקים לפחות לשתי קבוצות. סמנים חיוביים או סמנים של דברים שישנם אצל החולים ואין אצל אנשים רגילים כמו מחשבות שווא או הזיות-הלצוצינציות. וסמנים שליליים שעליהם את שואלת, כמו התכנסות בעצמו, מיעוט קשרים חברתיים, חוסר יוזמה ואנרגיה וכדומה. תקראי קצת באתרים של "קולות" voices.co.il משרד הבריאות וישנם עוד רבים שבודאי אנשים ישמחו לקשר אותך אליהם. ביי דר' גיורא הידש

שלום לכולם, כעת המחשב שלי נפל והצלחתי להחיות אותו. אם ארד מהרשת אז תסלחו לי ונפגש מחר. דר' גיורא הידש

אז קודם כול שלום לכם ומה שלומכם???????? אני דיי בסדר מתחילה לטפס לי במהירות למעלה ולצאת מהבעיות של הפרידה מהחבר והחזרה למגורים לבד שזה לא קל בכלל אבל מסתבר כאפשרי .השמש זורחת בבוקר לא משנה מה יהיה או מה היה בלילה לה זה לא איכפת היא מזכירה בקיומה שהחיים ממשיכים ושחבל להתקע על דברים חסריי סיכוי שמביאים אותנו למקומות לא טובים התייעצתי עים הפסיכיאטרית שלי על הורדת המינון משניי סרוקסט ביום כמובן שבהדרגה והיא המליצה לי לא לעשות את זה ושהיא לא ממליצה אפילו לא להוריד רבע אפילו שאני מרגישה דיי טוב ומרגישה ששניי כדורים זה מעמסה היא טוענת שעדיין לא עברה שנה ולכן לא כדאי להוריד בכלל אפילו לא טיפה האמת שאני דיי מבולבלת כרגע ולא יודעת עים לזרום עים התחושה שלי שאפשר להתחיל לרדת קצת או לזרום עים הניסיון שלה ולכן אני כותבת פה כדיי לשמוע ממי שחווה או חווה אכשיו את המצב וכמובן לשמוע מה דעתך הידש יקירי מה דעתך אני לא זוכרת כמה זמן אני כבר שותה את הסרוקסט אבל אשמח עים שאול יענה לי כאן כי הוא זה שאחראי על פרק הזמן שנותר לי עד השנה לטיפול אז שאול רענן בבקשה את זיכרוני אני טיפוס ששוכח ה כ ו ל וזה לא בסדר אז פה אתה נכנס לתמונה וחוץ מזה שיהיה לכולכם אחלה לילה ואחלה יום ורק טוב אוהבת אתכם נירה בירה

היי נירה, דעתי קצת שונה אבל בהחלט שתי הדיעות מקובלות ואין אמת אחת בנושא הזה. לדעתי סרוקסט אחד צריך להספיק בדרך כלל. עם זאת הדגש הוא על בדרך כלל וישנם רבים היוצאים מהכלל הזה והמינון המתאים להם הוא שני כדורים. בטוח שהרופאה המטפלת מכירה אותך טוב יותר ממני.... שימשיך להיות טוב דר' גיורא הידש

בוקר טוב, קודם כל אני שמחה לקרוא שאת בסדר ומתחילה לטפס שוב למעלה. אני יכולה לספר לך רק מנסיוני. אני נוטלת סרוקסאט - כדור ליום , כבר שנה וחצי. בתקופה בה הרגשתי טוב ניסיתי להפחית את המינון בהדרגה לחצי כדור, אמנם החרדות לא חזרו משך חודש אבל אחר כך "זחלו" אלי דרך הדלת האחורית...... ושוב חזרתי לכדור שלם, כיום אני מנסה להפחית את המינון כשהמטרה שלי להשאר על חצי כדור ליום. אם את מרגישה מחוזקת מזה תקופה וזה לא רק עניין של שבועיים שלושה, לדעתי את יכולה להוריד את המינון ברבע ולראות מה קורה לך. אין ממה לחשוש. ממילא את לוקחת מינון גבוה, חשובה מאוד התחושה שלך, למרות דברי הפסיכיאטרית, הרי את מכירה את עצמך הכי טוב, מה כבר יכול להיות? מקסימום תחזרי לשני כדורים. למרות שהכדור הזה הציל אותך ואותי ועוד הרבה אנשים, הרי המטרה שלנו היא להיות חזקות ובריאות גם בלי הקביים האלה..... מאחלת לך ימים טובים ומאושרים.

הי נירה נפלא לשמוע ממך שוב ובעיקר בנסיבות האלה. נראה כאילו את את אופטימית ומחוזקת יותר וזה נהדר. אני לא הייתי ממליצה לך לרדת במינון עכשיו משום שכרגע את השגת איזון מסוים ולא כדאי לשבור אותו. אני מבינה א הרצון שלך שנובע בעקבות הרגשתך הטובה אבל כנראה שהפסיכאטרית יודעת למה היא עושה זו. אני לוקחת מינון מקסימלי של רמרון ובחודשיים האחרונים ירדתי ממינון של 45 מ"ג ל 30 מ"ג. בפגישה האחרונה שאלתי את הפסיכאטרית אם אני יולה להמשיך לרדת במינון והיא לא המליצה כרגע. למרות שמעוד רציתי, קיבלתי את גזר דינה משום שיחסית אני מרגישה בסדר ולא רוצה להפר את האיזון. תראי שאם עוד קצת סבלנות את תצליחי להפחית בכמות עד הפסקה מוחלטת שמרי על האופטימיות העצומה שבך-זה נהדר!

תודה לכולכם על העצות הטובות והיחס החם אני אקבל לדעתי את המלצת הפסיכאטרית ונראה איך הולך אני מקווה שהסיוט הזה יפסק ממש מצחיק לראות אותי עים הכדורים האלו כמו איזה זקנה ששותה אותם יום יום אבל שאלו יהיו הבעיות שלי אני מאחלת לכולכם רק טוב ואושר ונ.ב אהבה נכזבת זה לא סוף העולם מסתבר................. אוהבת נירה

האם הכדור משפיע על התפקוד המיני ואיזה תופעות לוואי אתה מכיר?

והאם ידוע לך אם יש הצלחה לכדור זה.

לסתו שלום, אתה כותב על הכדור להורדת משקל? אודה לך אם תכתוב את שם הכדור לאנגלית כדי למנוע טעויות תודה ולהתראות דר' גיורא הידש

ערב טוב ד"ר מתי מומלץ לקחת כדור 2 מ"ג בבוקר או בערב , ותוך כמה זמן הכדור מתחיל להשפיע??

לאביה שלום, הקסנקס XR הוא קסנקס עם זמן פעולה ארוך. ברך כלל נוטלים אותו בבוקר כדי לתהיי רגועה וללא חרדות במשך היום. לבעיות בשינה אפשר ליטול אותו בערב. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

האם יש קשר בין נוגדי דכאון לעוויתות בפנים

לשלי שלום, אם מדובר על עוויתות שגם אדם אחר יכול לראות אותן אז נדיר ביותר, וכדאי לפנות לרופא כדי שיראה ויברר את מקורן. אם מדובר על הרגשה שלך, ובחוץ לא רואים כלום אז את לא צריכה לדאוג, זו תחושה של גרוי עצבי מהמרכיב המעורר של התרופה. התופעה תחלוף. שיהיה רק טוב, ובלי פאניקה דר' גיורא הידש

רציתי לפרט. לא מדובר על עווית קיצונית אלא מה שקרוי בשפת העם " טיקים" ( כמו שלאריאל שרון יש באף) וכן זה נראה והעירו לי על זה. לאיזה רופא לפנות? לפסיכיאטר שלי או שזאת בעייה רפואית אחרת?

אני מודאגת ואתם?

היי חזרתי! כמו שקורה בימים אלו המחשב שלי מגמגם בגדול, אתמול היה טכנאי, וכמובן שבזמן שהטכנאי היה הכל עבד, עד הערב המחשב שוב גמגם, וכעת הוא מגמגם לטוב אז אני יכול לענות. אני מקווה שהבנתם, עוד מעט אני אתחיל לכתוב על התיסכולים שלי עם המחשב.... בכל אופן פתרתי את התיסכולים וקניתי מחשב חדש ואקבל אותו עוד השבוע! אני כבר נרגעתי ומקווה שגם אתם, אין סיבה לדאגה ביי הידש

באמת שמחתי לשמוע פשוט ממה שראיתי את כזה מתמיד לענות וקצת התפלאתי תתחדש ולילה טוב!

אני מרגישה שאני לא יכולה, אני פשוט לא יכולה יותר, אין לי מושג איך שרדתי עד עכשיו ואיך אני שורדת אבל אני מאבדת שליטה . אני צריכה טיפול מסודר. בן אדם לא יכול לחיות 24 שעות ביממה בחוסר וודאות ובחוסר בטחון עצמי. בבקשה תעזור לי כי אין לי כוח גלית

לגלית שלום, חזרתי ועיינתי בשאלותיך הקודמות, בכל השאלות קיימת מצוקה וקריאה לעזרה עם שאלה לגבי מטפל או רופא באזור מגוריך בת-ים. האם כבר פנית לטיפול? לפי מה שאת כותבת, הסבל והמצוקה גדולים אולם אינך משתגעת ואולי השפיות היא הגורמת לסבל ולקשיים. בכל אופן בשעה זו של הערב אני רואה שתי אפשרויות, או שתמשיכי ותכתבי לנו ותרחיבי את מה שעובר עליך, והאפשרות השניה היא להגיע לטיפול דחוף בחדר מיון. לדעתי בית חולים וולפסון הוא הקרוב ביותר לאזור מגוריך? תשמרי על קשר, תרגעי והדברים יסתדרו לאט לאט דר' גיורא הידש

http://www.newscientist.com/news/news.jsp?id=ns99993402

חוקרים אומרים שחיילי יחידות מיוחדות בארצות הברית נמצאו נבדלים מבחינה נוירולגוית מחיילי יחידות רגילות , דבר שגורם להם להיות פחות פגיעים לסימפטומים פוסט-טראומטיים. מחקר על חיילים שנעשה בצפון קרוליינה מצא שחיילים ביחידה מיוחדת שנקראת " גרין באראטס" נמצאו כסובלים פחות מסימפטומים פוסט-טראומטיים אחרי שבוע של אימונים בהם הם דימו נפילה בשבי ביידי אויב. הסיבה היא משום שאותם חיילים הצליחו לייצר כמות גדולה יותר של מולקולה הקרויה " נוירופפטיד Y מחיילים ביחידות רגילות. המולקולה הזו תפקידה לעזור למוח להירגע בזמן לחץ קיצוני. לחיילים ביחידה הזו יש יכולת מוגברת ליצור את המולקולה בדם וגם לשמר אותה לתקופה ארוכה יותר. נמצא שהמולקולה חזרה לרמתה הנורמילת אחרי 24 שעות לעומת חיילי יחידות רגילות שם היא ירדה מתחת לנורמה. ככול שהיכולת ליצור את המולקולה הזו היא גבוה, כך הסיכוי לפתח סימפטומים פוסט- טראומטיים הוא נמוך יותר. אם נצליח לתפוס כיצד התהליך מתרחש כי אז נוכל אולי לימצוא פתרון לאותם אנשים הסובלים מסימפטומים פוסט- טראומטיים. מחקר אחר שנעשה בנוי-יורק בעקבות ארועיי ה11 בספטמבר קבע שכ-7.5 % מהנוי-יורקיים סבלו מסימפטומים פוסט-טראומטיים בתופה של השלושים יום מהתרחשות האסון. הנתונים ירדו ל 0.6 % כ תשעה חודשים לאחר האסון. אחוז אלה שלא החלימו היה זהה לאחוז אלה מהסובלים שאיבדו קרוב משפחה. מה שהשפיע יותר על החלמה או אי החלמה היה הגיל, המצב התעסוקתי ולחצים אחרים בחיים. * תרגמתי בערך מילה במילה ואם נפלו טעיות אני מתנצלת

תודה חמודה.