פורום פסיכיאטריה

שלום רב ד"ר הידש ! מהן ההשלכות של תוצאות ה: dexamethazone supresion test על טיפול בחולי major depresion? אם רמת הקורטיזול שלהם יורדת/לא , משמע??

הי עדי, איזה ידע, כל הכבוד! אני לא בטוח שכל הפסיכיאטרים זוכרים את המבחן הזה. מדובר על מבחן של הורמון הקורטיזון שפעם חשבו שהוא יכול לאבחן דיכאון. ידוע כי דקסמטזון מדכא הפרשת קורטיזון. כלומר אם נוטלים דקסמטזון בחצות הרי רמת הקורטיזון תהיה נמוכה בשעה שמונה בבוקר. כך לפחות אצל אנשים ללא דיכאון. בדיכאון כנראה המתח רב ורמת הקורטיזון בכל זאת גבוהה בבוקר למרות הדיכוי של הדקסמטזון. כלומר הקורטיזון כאלו בורח מהדיכוי ומגיע לרמות גבוהות. עם זאת הגבול בין נורמלי לדיכאון וישנם אנשים עם דיכאון ומבחן כמו אצל נורמלים. לכן המבחן לא בשימוש בקלניקה היומיומית. איני מכיר מחקרים חדשים בנושא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הנני בת 30.זו הפעם השנייה שאני לוקחת סרוקסט. הפסקתי לפני כשנה לאחר שנה בה לקחתי 20MG ליום. בפעם הראשונה ירדתי במשקל באופן משמעותי, ולמעשה שמרתי על המשקל הכי נמוך שלי מימי בית ספר! (אני 171 ושקלתי 53קג) אולם לא ידעתי אם לייחס את הירידה לחוסר תיאבון עקב משבר גדול שעברתי או ללקיחת הכדורים.שמתי לב באותה תקופה שאפילו שהשתפר לי מצב הרוח והתחלתי לאכול הרבה, עדיין לא עליתי במשקל. כעבור 8 חודשים של לקיחת הכדור נכנסתי להריון והפסקתי את הכדורים באמצע הריון (בו העלתי 25קג במשקל!) כיום, לפני שהתחלתי לקחת סרוקסט שוב (מזה שישה שבועות אני לוקחת 20MG ליום) הייתי פחות או יותר במשקל בו הייתי לפני שהתחלתי לקחת את הכדור בפעם הראשונה.כעת, כעבור שישה שבועות של לקיחת סרוקסט שמתי לב שאני שוב יורדת במשקל למרות שאני אוכלת רגיל ולעיתים הרבה! האם ידועה תופעה של ירידה במשקל בלקיחת סרוקסט? אני יודעת שרוב האנשים עולים במשקל - האם זה רק מזל טוב או יש סיבה לדאגה?

לניצן שלום, השינויים במשקל עם סרוקסט הן תופעת לוואי. כמו כל תופעת לוואי היא אינה מופיעה אצל כל האנשים אלא בשכיחות מסויימת. ישנה תופעת לוואי שמופיעה בשכיחות של 10% מכלל הנוטלים ויש כזו של 80%. רוב תופעות הלוואי הן בשכיחות של אחד עד עשרה אחוזים. כלומר לתשעים אחוזים מהנוטלים את התרופה אין תופעות לוואי. זה בכללי. ולכן אפשר להגיד שיש לך מזל כי נפלת באחוזים הנכונים. בתחילת נטילת הסרוקסט ישנה ירידה במשקל ואחרי כמה חודשים ישנה עליה. שוב-בשכיחות מסויימת. בדרך כלל אדם מסויים הולך בדרך שהוא מכיר בעבר. כלומר סביר להניח שהסרוקסט אצלך יעבוד הפעם הזאת כמו שעבד בפעם הקודמת ותרדי במשקל. שיהייה רק טוב, לפחות יש תועלת נוספת בסרוקסט ביי דר' גיורא הידש

איך אפשר לדעת אם תנודות במצבי רוח, לעיתים כמה פעמים ביום, אינם מאניה דיפרסיה? כיצד נעשה האיבחון של מאניה דיפרסיה?

לי היה את המחלה הזאת בצורה מאוד חריפה והיה אפשר לסים לב אליה כי פשוט לא הייתי שפויה חשבתי שאני מאין אל עליו כזה או איך שקראתי לעצמי "הנביאה" והעמקתי בדברים רוחנים וטלפתים לבסוף השפזו אותי בשלוותה ואם עוד פעם זה הקרה לי אני יודעת איך לזהות את זה לפי שמחה ואושר בלתי פוסקים enya כתב/ה: > > איך אפשר לדעת אם תנודות במצבי רוח, לעיתים כמה פעמים ביום, אינם > מאניה דיפרסיה? > כיצד נעשה האיבחון של מאניה דיפרסיה?

תודה על תשובתך. אצלי זה לא כך. יש לי תנודות במצבי הרוח, לא תמיד קיצוניים, אבל אני יכולה להתחיל את היום טוב, עם שמחה בלב ואז להרגיש איך הירידה במצב הרוח מגיעה. אני חייבת לציין שיש גם איזה גורם חיצוני למצב הרוח הירוד, קשר עם מישהו. לא היה לי דבר כזה מעולם ואני פשוט חוששת שאולי זו המחלה. תודה.

שלום .בני מוגדר כנער PDD הוא אובחןכך בגיל 5. הנוסף הוא היה הפראקטבי. היום הוא בגיל 14 והופסק הכדור שנקרא ריטלין . בני מאובחן כMD גנטי דבר זה נודע לנו רק לפני 4שנים .שאלתי היא מה היא התרופה ריספרדל? מה השפעות הלואי על הנער הוא נראה עייףדבר שלא היה בעבר הוא נרדם פעמים ביום אחד בשיעור והוא מקבל 1מ"ג.בשורה האחרונה האם התרופה הזו תגרום לו להיות יותר מרוכז בלימודים ואיך זה משפיע לטווח ארוך ואם לא יגרם לו נזק נוסף על החבליה שיש לו לצערי . תודה מראש על התשובה

לי היא לא גורמת לעייפות ו/או לחוסר ריכוז ונתנו לי אותה דווקא בגלל שכל השאר הרדימו אותי נורא. יש איזה חוסר ריכוז בתחילת הטיפול איתה וקצת בילבול שעובר עם הזמן. התרופה נתנה לי כדי לחזק את בטחוני העצמי ואת הרגשתי כיוון שאני בן אדם נורא רגשני, זה משהו מאזן. מקווה שעזרתי.

שלום, ריספרידל היא התרופה העדינה יותר בין התרופות מקבוצת נוגדי הפסיכוזה. תוכל לקרוא עליה בכל אתר של אינדקס תרופות (דוקטורס, וואלה), במידה ויהיו לך אחר כך שאלות יותר ספציפיות אשמח לעזור. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

בני היה מקבל ריספרדל בגלל כשב וריכוז שזה נורא. וזה כמו סם הוא גם השמין בגללה זה היה עושה לו תאבון.וש התחלתי להוריד את התרופה הוא התחיל להשתגע לבכות ולדבר ממש שטויות שאף אחד לא אוהב אותו דברים ממש ראים אז עברתי לרטלין LA באבקה וזה סותם את הטאבון.

בני היה מקבל ריספרדל בגלל כשב וריכוז שזה נורא. וזה כמו סם הוא גם השמין בגללה זה היה עושה לו תאבון.וש התחלתי להוריד את התרופה הוא התחיל להשתגע לבכות ולדבר ממש שטויות שאף אחד לא אוהב אותו דברים ממש ראים אז עברתי לרטלין LA באבקה וזה סותם את הטאבון.

לדר הידש שלום, כתבתי לך שלשום על בעיתי בעור בעקבות רואקוטן ובנוסף לדאגתי החרדה מתרופות שמה תחמיר הבעיה בעור. הצלחתי להשתכנע מדבריך שאכן אין לי הרבה ברירות וחשוב לטפל בצד הנפשי על מנת לעזור לגוף להתמודד עם כל השאר. האמת שמאז אני כל הזמן מתקרבת ללקיחת כדור ולא יכולה שלא לקרוא את עלון התרופה עם תופעות הלואי ואז הכדור חוזר לקופסא ואני ממלמלת לעצמי "על גופתי המתה אקח את הכדורים האלה" ומי יודע על שאר התופעות שאפילו לא רשומים כאן כפי שציינתי שקראתי באנטרנט. אז עשיתי חושבים עם עצמי ואמרתי טוב...אין ברירה, אסבול מכל מה שרשום...כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן, ראיה מטושטשת, הזעה...כל זה מן הסתם יגביר לי את הדכאון כך נראה לי, אבל אז במקסימום אני אפסיק את התרופה. ואז חשבתי על הבעיה הבאה: מאחר וצמח לי שיעור יתר בפנים בזמן הטיפול ברואקוטן (דבר שתסכים איתי שכל בחורה שמייחסת חשיבות למראה שלה והרי בגלל המראה לקחה רואקוטן, יכולה לצאת מהדעת. הרי לא מדובר בתרופה להצלת חיים אחרת כל תופעת לוואי היתה שולית בהנחה שנשארנו בחיים) עכשיו אני מטופלת באפילציה (חיכיתי חצי שנה מסיום הטיפול כי פחדתי שיגעו לי בעור וזה היה סיוט). מדי שבוע שבועיים אני מגיעה לקוסמטיקאית ועוברת טיפול בין רבע שעה לחצי שעה במחט חשמלית. באותו יום אני בעצבים ממה שאני הולכת לעבור כי הטיפול כואב וכל הזמן אני בפחד שהיא הולכת לגרום לי לכוויה או חור בעור. אז לפני הטיפול אני לוקחת כדור ואבן ולמחרת כשאני רואה את הסימנים האדומים (פצעים קטנים וכויות שלוקח בין שבוע לשבועיים עד שהסימן מתבהר ויש כאלה שכבר חודש עדיין לא עוברים אבל נמצאים במגמת שיפור מיום ליום). אז כן אני בדכאון מכל מה שאני עוברת (וזה רק חלק קטן לא ספרתי את כל רשימת התופעות שנגרמו לי מהרואקוטן). שאלתי: האם אוכל להמשיך באפילציה בזמן לקיחת הכדורים?, כי אולי הכדור יכול להגביר הרגישות בעור ואז אפילציה תשאיר לי פגמנטציה או משהו כזה (הרי מדובר בפנים בשערות שצמחו באזור מאד נראה לעין) (גם ככה מדובר בעור מאד רגיש כרגע)???? או אולי איזה בחורה כאן התנסתה בטיפול כזה במקביל לכדורים????? המון תודה לעזרתך.

לגלי שלום, עם כל מכתב שלך אני מתחזק בדעתי שעלייך קודם כל לטפל במצבך הנפשי. אחר כך לדאוג לעור לאפילציה וכל פטנט אחר. באופן עקרוני אין סיבה ואין התנגשות בין אפילציה וסרוקסט ותוכלי להמשיך בטיפולים. בקשר לעלון התרופה. צריך להבין שאת העלון כתבו עורכי דין ולא רופאים. המשמעות של העלון אינה הסבר אלא חוזה ולכן הוא נכתב על ידי עורכי דין. אם היית קוראת כל חוזה או ביטוח חיים אז גם היית נבהלת ולא חותמת עליו. לכן עדיף אינפורמציה רפואית על העלון. כל מה שכתוב בעלון הוא נכון אבל צריך לזכור מי כתב אותו. בנוסף לגבי תופעות לוואי. תופעות לוואי יתכן ויהיו ויתכן ולא יהיו. ישנם אנשים רבים הנוטלים את התרופות ואין להם כלל תופעות לוואי. צריך גם קצת מזל בחיים. הסבר מלא יותר תוכלי לקרוא בשאלה למעלה לגבי תופעת לוואי של עליה/ירידה במשקל. כדאי לך לקרוא ולהבין את הנושא היטב. שיהיה רק טוב, ותתחילי כבר, חבל על הזמן דר' גיורא הידש

לגלי, מצטער על הטעות, כתבתי סרוקסט אבל הכוונה כמובן ללוסטרל. אין צורך לשנות את תשובתי, שתי התרופות הן "אחיות" ולכן הגישה אליהן זהה. ביי הידש

לדר' שלום יש לי שאלה נוספת מאז השינוי בריספרדל,וההעברה לפרפנן החלו כאבי ראש לבני, הטם תופעה זאת מצריכה שינוי בתרופה, לא יכולה למנוע מבני לקחת אקמול, ואין זה מוצא חן בעיני, בתודה מראש אמא

שלום, אני רואה ששינינו עדיין ערים ככלל, לא עם כל תופעת לוואי צריך להחליף את התרופה. לעתים אין ברירה יש תופעות לוואי ובכל זאת ממשיכים עם התרופות מפני שהתועלת רבה יותר מהנזק. איני בטוח שכאבי הראש הם מהפרפנן, בכל אופן אל תתני לבן לסבול ותתני לו אקמול אם זה מקל עליו. לילה טוב דר' גיורא הידש

לדר' שלום יש לי כמה שאלות ומקווה שתוכל להשיב לי: 1) האם פרפנאל 8 מ"ג יכול להחליף 4 מ"ג ריספרדל? 2)בני בן 11.5 סבל מעודף משקל עוד בטרם נתקף בחרדות,הזיות,בילבול בין מציאות ודימיון,וורצון לאובדנות, האם שינוי בכדור ישפיע לטובה?(לי זה לא ניראה בשטח) 3)האם קיימת שיטה נוספת לטיפול מלבד טיפול תרופתי,(טיפול בחשמל למשל) אודה לך באם תשיב לי תודה מראש ושבוע טוב אמא

שלום, ראשית איני פסיכיאטר ילדים ולכן תתיחסי לתשובתי הכללית בהיסתייגות כי אין זו מומחיותי. היום פסיכיאטר ילדים ונוער הוא כמו רופא ילדים וקיימת התמחות נפרדת בפסיכיאטריה למבוגרים כמו רופא פנימאי. פרפנן בהחלט יכול להחליף את הרספרידל למרות שגם הפרפנן עלול לגרום להשמנה. עם זאת תמיד כל תופעת לוואי עלולה להופיע או לא להופיע אצל אדם מסויים. כך אצל הבן שלך, רספרידל משמין למרות שזו תופעה די נדירה עם רספרידל ויתכן שהפרפנן לא יגרום לתופעה זו. כלומר, צריך לראות מה יקרה אצלכם ולא רק לדון בדברים באופן תיאורטי. באופן גס מאוד מאוד נראה לי שישנה סיבה טובה מאוד לטיפול בכדורים. טיפול בחשמל הוא טוב אבל גם אחרי טיפול בחשמל צריך להמשיך עם תרופות. אני רוצה להבהיר, טיפול בחשמל הוא טוב למקרים מסויימים ואבחנות מסויימות, איני מתכוון - אני לא מתכוון שטיפול בחשמל טוב לבן שלך אישית מפני שאין לי מספיק אינפורמציה וכפי שכתבתי איני פסיכיאטר ילדים. לכן לגבי ההתאמה של טיפול בחשמל אצל בנך תצטרכי להתייעץ עם הרופא המטפל. בסך הכל רציתי להבהיר שאחרי הטיפול בחשמל יחדשו את הטיפול בכדורים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם יש סיכוי אחרי שנתיים פלוס עם סרוקסאט 30 מ"ג, ועלייה של 20 ק"ג במשקל, להכנס לדיאטה ופעילות גופנית ולהרזות? אני נראית נורא, אמנם איכות החיים השתפרה אבל המראה פשוט לא מתאים לי? מחכה לתשובתך. תודה.

לנעמה שלום, לא ציינת את הסיבה לנטילה של הסרוקסט. בדרך כלל מסתפקים בטיפול קצר יותר ואולי גם אפשר לרדת במינון לעשרים מג'. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. עם דיאטה מתאימה לא יהיה לך קשה לרדת במשקל. ביי דר' גיורא הידש

השבוע שחלף היה איום בכל ההבטים:מקצועי,כלכלי, בינאישי, בריאותי. אבדתי תקווה ואמונה ביכולת להתיחחס להווה ולעתיד באופן אופטימי. אתמול ביליתי רוב היום במיטה, מדוכא, לחוץ ,מודאג וחרד. אבל עדיין האמנתי שמצבי הינו בין היתר תוצר של אנומליה כימית במוח. היום בבקר קמתי מצוברח. חשבתי כיצד למלא את נשמתי ההרוסה והריקה . בדקתי מה "באמת" יכול לאזן אותי נזכרתי שאמנות, טבע טחברה. אז שקעתי כמחצית שעה בתרגיל של דימיון מודרך. במציאות הווירטואלית סיירתי במוזאון הלובר בפאריז , טיילתי בגני טילרי וגני לוקסמבורג . דימיינתי שאני צעיר ב20 שנה. מעניין שאחרי שחזרתי למציאת רוב התסמינים הגופניים מהם אני סובל נעלמו. לקחתי את אשתי לטיול בהרי ירושלים , סעדנו באבו גוש ונפגשנו עם חברים. חזרתי לפני מחצית השעה .לא דכאון ולא נעלים. מלא אנרגיה ואופטימי. אני בדרך כלל מסתייג מהקלישאות סביב "חשיבה חיובית ואופטימית". ההמלצות בכיוון זה ( כפי שמשתקפות בעתונים) נראות לי רדודות ושטחיוית.. אבל ככל הנראה כשמזיזים את הנוירונים ואת התחת בעשיה לשיפור מצב הרוח יישום הגישה הזו עובדת בכיוון הרצוי. היה לי חשוב להתחלק בתהליך חיובי שעבר עלי. מי יתן ותוכלו גם לחוות חויות דומות. שיהיה לכם שבוע טוב ואופטימי דניאל ( מקווה שהאבדני לשעבר )

אני מאוד שמחה שאתה לא מתייאש ולמרות הכל אתה מנסה לטפל בעצמך. תדע לך שכל מחשבה גורמת לרגש ולכן אם תחשוב חיובי הגוף שלך יתנהג בהתאם! רגשות הם תוצאה של הפירוש השכלי שאנחנו נותנים למציאות. כלומר - איך שתפרש את המציאות כך תרגיש, ולכן מומלץ לחשוב בצורה חיובית ע"מ להרגיש רגשות חיוביים. לכל אחד יש עליות וירידות בחיים אבל אסור לנו להרים ידיים ולהתייאש. עלינו למצוא את הדרך להפיק את המירב מכל דבר שעובר עלינו. זה מה שציוו לנו החיים ועלינו להוכיח לעצמנו שאנחנו עומדים בכל ניסיון ומבחן, גם אם הדרך ארוכה ומפותלת. וגם אם מצבך הינו, בין היתר, תוצר של אנומליה כימית במוח יש באפשרותך לשנות את המצב הזה ע"י - חשיבה חיובית, דימיון מודרך, מדיטציה, התעמלות או כל דרך אחר שיכולה לעזור לך להירגע. עליך ללמוד לא להיות לבד ברגעי משבר. להיצמד לאנשים שאוהבים אותך ורוצים בקרבתך. ואני שמחה לשמוע שכך עשית היום ויצאת לבלות עם אשתך וחברים שלך ונהנית ממה שסובב אותנו. אלוהים ברא בעולם הרבה דברים נפלאים שחבל לפספס אותם בגלל רגעי משבר. יש לנו טבע נהדר, בע"ח מדהימים שמקיפים אותנו, אנשים מקסימים ודברים אומנותיים נפלאים. אלה בדיוק הדברים הנהדרים שיש לנו בעולם ואני שמחה שגם אתה אוהב את הדברים האלה. אני שמחה שהצלחת להתגבר על התסמינים הלא נחמדים שהיו לך ודימינת לעצמך שאתה נמצא במקום אהוב ומרגיע וכך יצאת מהדיכי שהיה לך. זאת הדרך הנכונה! אני מאוד שמחה שאתה משתף אותנו בדברים שעוברים עליך ושאתה מעדכן אותנו מידי פעם כאן בפורום וזה כיף לשמוע על ההתקדמות שלך. אני מקווה שיהיה לך שבוע נפלא ורק טוב בחיים! יפעת.

שיר האומץ/ ר' קיפלינג אם תחשוב כי תיפול, כבר נפלת אם תחיה בלי היסוס וניצלת, אם תרצה לנצחאך תאמר לא אוכל הן ברור שבחרת בקל שבקל. אם תאמר כי תאבד, הן תאבד בוודאי כי כל איש בעולם התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת רצון והוא חוק עולמים לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל: החלט כי תוכל - רצונך אז מושל עליך יגן חזק איתן מברזל מלחמות החיים לא תמיד מבקשות את האיש החזק וכתפיו הנוקשות, אם יתמיד, אז תמיד ינצח בכל רק אותו האדם החושב כי יכול.

נפסיק עם הטיפול התרופתי (בהדרגה כמובן...) ונחליף את הכדורים ב" חשיבה חיובית" . נוכל להתחיל עם מינון של סופי שבוע... ולאט לאט נעלה ל פעמיים ביום!!!! דניאל את\ה ממש גאון איך לא חשבנו על זה קודם!! בהצלחה לכולם!! .....וד"ר הידש אתה מפוטר! או ש.....תשנה את שם הפורום ל חשיבה חיובית!! נ.ב יתכן כי פשוט נקלעת למצב רוח טוב..... לא.... הכל חשיבה חיובית. =אגב אם מישהו רוצה לכעוס עלי כי אני ציני וספקן,אל תעשו זאת השתמשו ב.... חשיבה חיובית!

שלום לכולם, כאשר קראתי את מכתבך דניאל שמחתי ומיד רציתי להגיב אבל עצרתי ואמרתי שתחילה אתן לחברים להגיב ואראה לאן הרוח נושבת וטוב שעשיתי כך. אני חושב שאפשר לתאר וללמוד מהדוגמא שלך את ההבדלים הגדולים בין דיכי ודיכאון. אבל ראשית הקדמה קטנה. הקשר בין חשיבה ורגש הוא רב מאוד, למעשה הטיפול הקוגניטיבי מתרכז בנקודה זו, ויפעת תארה את הדברים יפה. לי מאוד קשה לשמוע מילים שאמהות רבות נוהגות להגיד לילדהן הקטנים "אתה ילד רע"!! ראשית אני לא מכיר ילדים רעים, אני מכיר ילדים שלעתים עושים מעשים רעים או מעשים שלא צריך לעשות, אבל ילד רע זו אמירה קשה מאוד, כלומר אין בילד שום דבר טוב....וכאמור המילים קובעות את ההרגשה ומה יהיה הדימוי העצמי של הילד שאמו האדם החשוב ביותר בעולם עבורו, קובעת ומכניסה לו לראש שהוא ילד רע? וכבר נאמר חיים ומוות ביד הלשון ואוסיף המילים קובעות את הדימוי העצמי וההרגשה. לכן חשוב שכל אחד יוכל לשנות את חשיבתו ואת המילים שלו כדי לשנות את ההרגשה. לדעתי ההגדרה של דיכאון ומתי שצריכים לגשת לפסיכיאטר זה מתי שכבר לא ניתן לעשות זאת לבד. כלומר, הבעיה של הדיכאון היא שהדיכאון צובע הכל בשחור וכבר אי אפשר לחשוב חיובית או לא מאמינים שחשיבה חיובית תעזור במשהו. כאשר משהו במנגנון של חשיבה חיובית נשבר זה סימן שישנו כבר דיכאון חמור יותר. לדניאל, לכן אני חושב שהתרופות איפשרו את מה שקרה אבל אתה עשית את הדברים. למה הדבר דומה? לשבר ברגל והאורטופדים תקנו וסידרו הכל בניתוח. כעת יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת שהאדם ימשיך לשכב במיטה ולא יקום ואז כאילו הניתוח לא עזר בכלום, והאפשרות השניה שהוא יתחיל בפיזיוטרפיה ויתחיל לחזור לכושר הגופני. לכן כדורים לבד עדיין לא עושים כלום, צריך את האדם שינצל את ההזדמנות ויעשה פיזיותרפיה נפשית והתנהגותית כדי לעזור לעצמו. מבחינתי זו אחת המטרות החשובות של השתתפותי בפורום. לשלב בין הרופאים ובין המטופלים שרק עם כוחות משותפים יכולים להרים את הטיפול ולחזור לבריאות. חיים ומוות ביד הלשון....והמקלדת ביי הידש

תודה על העידוד והתמיכה..

כל הכבוד דניאל- אני גאה בך! הלוואי ואני יכולתי לפעול לפי שיתט " הדמיון המודרך" . נורא קשה לי עם זה ואפילו מדיטציה של 5 ד' אני לא מסוגלת לעשות.נראה לפעמים שאני לא מצליחה להרפות את הגוף כאילו אני חוששת מלאבד שליטה עליו.....

נסי מבלי לצפות לתוצאות מהירות או מדהימות. לפעמים זה פועל..פעמים אחרות פועל באופן פחות אפקטיבי אבל בהדרגה אתה לומד להרפות את עצמך וקצת לרחף. מנסיוני חשוב להחיף דימיונות פנטזיות. נסי לחשוב על רגעים קסומים בילדות...ימי הולדת...טיולים או חוויה מענגת אחרת בחופשץ הקיץ לדוגמא. אתמול חשבתי על החברה הראשונה שלי בגיל ההתבגרות.פתאום נזרקתי במנהרת הזמן ל..שם ליפה,לתמים לזמנים חסרי דאגה כשהעתיד עדיין נראה קסום ומרתק ושום דבר ממש לא הדאיג אותי....הינה אפילו תוך כתיבת הדברים אני נכנס קצת לרילקס.. בהצלחה דניאל

שלום, האם זה משנה אם איזה סוג מזון בולעים את התרופה? נאמר לי לקחת חצי כדור במשך 10 ימים, בבוקר אחרי ארוחת בוקר ומהיום ה-11 לעלות לכדור שלם. האם ארוחת בוקר הכוללת קורנפלקס מגרנולה וסובין ולאחריו הכדור זה בסדר??? או האם עדיף סוג מסוים של מאכלים עמ למנוע תגובה של ספיגת התרופה. טרם התחלתי בטיפול ואני רוצה להיות בטוחה. תודה.

לחגית שלום, לעתים ישנה תופעת לוואי של בחילות והרגשה לא טובה בבטן אחרי נטילת הלוסטרל, התופעה הזו חולפת עד כשבועיים מהתחלת הטיפול. תופעת לוואי זו מופיעה אצל שליש מהאנשים ואצל שני שליש היא לא קיימת. כדי להקל על תופעת הלוואי ממליצים להעלות במינון באופן הדרגתי וגם ליטול את התרופה אחרי אוכל. אין כל כך חשיבות לסוג האוכל והכמות, לכן מה שאת עושה זה טוב, אם תאכלי מעט ואחר כך תרגישי טוב אז הכל בסדר. לא כדאי לאכול יותר מדי מסיבות ידועות. שיהיה שבוע טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אני לא יודעת מה אני רוצה לשאול. אני חשה לכודה בחיים, אני לא רוצה למות. אבל החיים מסבים לי ייסורים רבים. אני חושבת שבעורקי זורם 95% כעס. אני לא מצליחה להשתחרר מזה. אולי אני מאזוכיסטית, אני מנבה שנים ליצור חוויה מתקנת וממחזרת חוויות קשות מהעבר. לעיתים יש לי בלאק אאוט מהכל ואני לא מרגישה כלום, אבל מתכנסת בחרדה. בשבוע שחלף לא הצלחתי לתקשר עם אנשים, הפגישה עם הפסיכו' הייתה אסון, נוצרו עימותים עם חברים. הרגשתי שאני לא מחוברת לעצמי, כהות חושים, הרגשתי ריקנות מוחלטת והראש שלי היה מרוקן. איבדתי זהות, או רצון כלשהו. זו תחושה שאני ניסיתי להסביר לפסיכו' שלי אבל ללא הצלחה יתרה. זה כאילו שאני חיה כשני אנשים, האחת כל הזמן מסתכלת על השניה - זאת שחיה ויש לה את הגוף והעור..ושואלת את עצמה מה היא מרגישה עכשיו, מה היא תעשה עכשיו, לעיתים רחוקות חל נתק ואני פשוט חיה ושוכחת מהמודעות הזאת.. עד שהיא מתעוררת ועושה הערכת מצב. אין לי מושג איך לתאר את התופעה הזאת, זה כאילו שאז אני לא מדברת וחיה בגוף ראשון, אלא כמו רובוט, שהמערכת נותנת לו פקודות, תוך כדי הערכת מצב ואנליזה של המציאות. אני פשוט דפוקה? אין לי בעיה עם זה אבל לפחות שאני אהיה דפוקה בגוף ראשון ואחיה כדפוקה. ( מוזר, הא?!) ןזה כאילו שבתת מודע אני נביאה על עצמי חוויות קשות וכואבות, כי זה אולי מחיה אותי? כי המצב שמוכר לי ביותר הוא המצב הזה? (כשפוגעים בי, מתעללים בי, משפילים אותי) מעבר לזה הטיפול הפסיכו' תקוע, התת המודע שלי סגור ונעול ולי אין גישה אליו. ואולי אין בו כלום שיכול לשפוך אור? יש לי מחסומים של חשיבה והתעמקות באותם סיבות עלומות. בלה

אבל... את יודעת לתאר במילים מדויקות ונוגעות ללב את התחושות שלך אולי זה כלי שתוכלי להיעזר בו?

לבלה שלום, את בהחלט מתארת בצורה בהירה ומסבירה את מצבך ואפשר להבין אותו היטב. הדבר המעודד ביותר שאת כותבת הוא שאת מרגישה כמו שני אנשים, הפירוש שלי לכך הוא שאת מודעת להתנהגויות שגורמות לך לקושי, את סובלת מהם אבל אינך יכולה למנוע אותן, כאלו הלא מודע משתלט על מה שקורה לך. המודעות וההכרה שמשהו לא בסדר, עם יכולת התבוננות ותיאור הם הדברים המעודדים ביותר במכתבך. אין זה אומר שאינך סובלת, להיפך. אדם שאינו מודע לקשייו ומאשים את כל העולם סובל פחות ממך, את סובלת יותר כיוון שאת מודעת ומרגישה מה קורה, את מתכוונת לטוב "ויוצאים" לך דברים רעים. כיוון שאת רואה את חלקך במה שקורה את מאשימה את עצמך ולא אחרים דבר אשר מכאיב שוב ושוב. לצערי אני חייב להסכים שיש לך בעיה. אבל לפחות תאשימי את עצמך פחות. את מאשימה את עצמך ומייסרת את עצמך וגורמת לעצמך סבל נוסף, אם תראי שיש בעיה ותראי את המאמצים שאת משקיעה כדי שהבעיה תיפטר ואיכות החיים שלך תשתפר תוכלי להתעודד מכך. את משקיעה הרבה וסופה של השקעתך שהיא תתן פירות. אינך כותבת בת כמה את וכמה זמן את בטיפול פסיכולוגי, שתי עובדות החשובות לי כדי להעריך את המלצותי. בכל אופן הטיפול הפסיכותרפי מאוד חשוב. הייתי פונה גם לפסיכיאטר כדי שיעריך את מצבך, האם טיפול תרופתי יכול להקל על הסבל שלך. שיהיה שבוע טוב, אם יש לך שאלות נוספות אשמח לעזור ביי דר' גיורא הידש

אני לוקחת כחודש את איקסל 200 מ"ג ביום לפי הנחית הרופא וזאת בנוסף ל210 אנפרניל אין שיפור למרות שהרופא אומר לי להמתין האם מישהו או הד"ר יוכל לומר לי האם יש סיכוי שזה יעזור אולי המינון רב מידי או שצריך לקחת בזמן מסוים אנא ענו לי בדחיפות

אני מזדהה איתך

לרננה שלום, את אינך כותבת מדוע את נוטלת את התרופות, מה הסיבה שפנית לרופא ומה הסיבות שהרופא הגיע לשילוב הזה. בשלב הזה אוכל לתת רק תשובה כללית. בדרך כלל מחכים כשישה שבועות לראות את השפעת התרופות ואחר כך יש מקום לחשוב על החלפה או שינוי במינון מפני שהסיכוי שהן יתחילו להשפיע נמוך יחסית אחרי כשישה שבועות. ביי דר' גיורא הידש

תודה ד"ר על תשובתך המהירה. אני לוקחת תרופות אלה, בשל דיכאון. בהתחלה לקחתי את אנפרניל + אפקסור כשראינו שזה לא עוזר, החלפנו את האפקסור באקסל. הרופא רוצה שנתחיל להורד מאנפרניל ונעלה את האקסל, האם השילוב של שניהם במינון זה אנו גבוה מידי פשוט הרופא בחופשה. צועקת לעזרה

שלום, אמנם איני חדש בפורום, למרות השם השונה, אבל........ לפני כזבוע התחלתי לקחת רמרון 30. האם מישהו יודע משהו על תרופה זו ? האם היא עוזרת ? K

אתה מתכוון ....-גאודון????

רמרון...ידפוק

לי תרופת הרמרון עזרה מאוד וממש הוציאה אותי מנבכי הדיכאון בו שריתי. כבר שנה וחצי שאני לוקחת את המינון המקסימלי ( 45 מ"ג) ועכשיו אני מתחילה לרדת הבדרגה. לא היו לי כל תופעות לוואי מיוחדות ואני ממש ממליצה על תרופה זו בחום

תודה אריאל עשית לי את היום, עכשיו אני יודע שיש לי תקווה תודה K

זה זבל של תרופה גורם לך לישון 17 שעות רצוף אחרי כל כדור אם אתה לוקח תשכח מרישיון נהיגה עלי משפיע רק אלכוהול ומתאדון

המידע שנרשם למעלה אינו אמין. ראשית, אם בנאדם ישן 17 ש' זה בטח שלא בגלל תרופה וצריך לבדוק כיוון אחר כמו אולי סימפטום של דיכאון. שנית, אלכוהול ומתדון מזיקים לטווח הארוך ואסון יהיה ללהישען עליהם. רמרון היא תרופה חדישה עם תופעות לוואי פחותות אם בכלל ומאוד יעילה. המון בהצלחה ושמחתי לעזור. אם תרצה עוד פרטים אני פה

לד"ר הידש היקר! צר לי שאני מלאה אותך בהתחבטויתי הרבות. האם לדעתך ולאור נסיונך, ניתן לטפל בשסעת ברפואה המשלימה? לאחרונה שמעתי על שיטת ה- IPEC - שמבוססת על שיכלול וליקוט המיטב משיטות ריפוי שונות של הרפואה המשלימה. ה-IPEC - משלב גם התייחסות ומידע מתחום הרפואה הקונבנציונלית והפסיכולוגיה. השיטה אומרת, שרשימת התופעות בהן אפשר לטפל באמצעות ה- IPEC חופפת כמעט לרשימת התופעות שמהן סובלים בני האדם. מה דעתך? האם להפסיק לחפש מזור ברפואה המשלימה - ולהשלים - עם המחיר של הכדורים הקונבנציונליים? אני מאד מתייסרת - ואין לי אומץ להתחיל להתחיל בכדורים הכימיים . מצד שני אני מרגישה, כאילו הזמן אוזל - ואני כבר אחרי דקת האפס - ויש לי אפס. תודה על תשובתך

לאורית שלום, איני מומחה לרפואה לא קונבנציולית, אולם הדעה ברפואה כיום מוסכמת על כולם, אסור לא לטפל בתרופות בשסעת=סכיזופרניה. את יכולה להשתמש ברפואה משלימה אם את מאמינה ביתרונותיה אבל בהחלט לא להפסיק או לא במקום רפואה רגילה ובטוחה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שבת שלום לכולם. שבת בריאה ושקטה. שרונה ושירה, מה שלומכן?

השבת התחילה נהדר עשינו טיול אני ,בני ובעלי ביחד טיול טוב של הליכה ברגל איזה שעתיים.כמה שזה נפלא.מדהים.החרדות לא נעלמות אבל לפעמים הן פוחתות ואפילו מצליחים קצת להנות.זה נותן סיפוק.אנחנו מוזמנים למסעדה ליומולדת של בעלי.אני מתה מפחד מפחדת לעשות פדיחות.כי כמו שאני מפחדת ממקומות פתוחים, לא פחות ממקומות סגורים.מה יהיה אין לי מושג.אבל למדתי ואני עדיין לומדת לא להתבייש בזה.זאת מלחמה בשבילי יום יום.אני רק מקווה שאני אצליח גם לאכול שם משהו.כי מרוב לחץ אני מאבדת את התאבון בחוץ.וזה באסה כי יש לי מצב רוח ממש טוב.נקווה שיהיה בסדר.הכדורים משפרים את המצב.אבל עדיין כל אירוע בפני עצמו.אני אפילו לא יודעת איך זה יסתיים.כן ,מחלה פסיכופטית שכזו.ובעיקר מעצבנת.מה שלומך,איך את מרגישה.מזג אויר נחמד.קצת חם, אבל בכל זאת כיף לטייל עם הילדים.שתיהיה לך אחלה שבת.שקטה ונעימה.

הי שרונה. אני שמחה שאת מתקדמת לאט לאט. נהדר שאת לא מוותרת לעצמך ועל זה את יכולה להיות מאוד גאה בעצמך. לגבי המסיבה, תלכי לשם ומקסימום אם תראי שאת לא מסוגלת תמיד תוכלי לעזוב. את יכולה גם לקחת איתך בכיס כדור הרגעה ליתר ביטחון. אני עושה זאת לפעמים כשאני נוסעת לחברות למקרה של....וזה נוסך בי המון ביטחון. בכול אופן, אני מאמינה בך ומקווה שתצליחי להנות. אצלי השבת הייתה קצת פחות טובה. בילתי את הלילה בחדר המיון כי לא הרגשתי טוב ואתמול כל אחר הצהריים הייתי בקופ"ח. כרגע אני בבדיקות ומקווה שהכל יצא טוב. שלך, אריאל

שלום רב לד"ר הידש נטלתי ציפראמיל במשך חודשיים וחצי ללא הועיל. הסיבה לנטילה שלהם היתה דיכאון לא חמור אבל קיים, ותופעה חזקה של בחילות קשות כתוצאה מדלקת חמורה בקיבה שאינה עוברת(כבר שלוש וחצי שנים). הכדור עזר לטיפול בבחילות, כלומר הקל מאוד את העוצמה שלהן ואיפשר לי לתפקד-מה שלא היה קודם. אך ישנתי הרבה מאוד כל תקופת נטילת הציפראמיל והדיכאון רק החמיר- חוסר חשק ורצון טוטאלי לצאת ולעשות דברים מחוץ לעבודה. הפסיכיאטר שלי שינה לי את הכדור לסרוקסט, רציתי לדעת: מה ההבדל בינו לבין הציפראמיל? אני יודעת שהם מאותה משפחה ובעלי אותו מנגנון פעולה ובכל זאת, כל רופא שאני שואלת פוטר אותי בתשובה הזו- ואני רוצה לדעת, מה בתכלס יש בסרוקסט ומה בציפראמיל, ולמה הציפראמיל נחשב יותר מתקדם ולשאלה החשובה ביותר- למה כדור מסויים משפיע על האחד ועל האחר כלל לא? אגב, תופעות הלוואי המיוחסות לסרוקסט חמורות יותר מאשר הציפראמיל? תודה שואלת

היי אני סובלת לעיתים מכאבי ראש על גבול הסחרחורת ובימים האחרונים מאז הפסקתי את הציפראמיל זה רק מתגבר- יש קשר? והאם אפשר לנטול סרוקסאט שלושה ימים לאחר הפסקת הציפראמיל? תודה שואלת

הי שואלת, אמנם הרופא כאן יענה לך בצורה יותר מקצועית לכל שאלותיך. רק לספר מנסיוני שנטלתי רסיטל (ציפרמיל) במשך חודש בלבד והרגשתי שזה גורם לי לעצבנות יתרה וכאבי ראש בנוסף לתחושת הזעה מוגברת (לכן הפסקתי). אני עדיין בספקנות בכל הקשור לתרופות האלה ואכן יש הרבה, כך שקשה למצוא את התרופה הכי מתאימה. רק שאין לנו הרבה ברירות??? בכל מקרה כשהפסקתי את הרסיטל הרגשתי כמה ימים את מה שתארת והבנתי שכנראה זה תגובה טבעית להפסקת התרופה מעין תופעת "גמילה" אבל זה עבר תוך מספר ימים. כאילו הרגשתי פיזית יותר כאבים כשהפסקתי אבל אחרי כמה ימים שזה עבר הרגשתי יותר טוב. אל תחששי.

בוקר טוב לכולם, לאחרונה לא ממש השתתפתי בפורום וזה נובע מחוסר זמן........בעיקר. המצב לא כל כך טוב בעבודה אצלי,פיטרו 18 איש שהיו חברים מאוד מאוד קרובים אליי וותיקים. הגיע מנכ"ל חדש שהחליט לנקות את הוותיקים ללא סיבה.מאחר ואני גם וותיקה,יכול להיות בהחלט שאני הבאה בתור. לכן,לאחרונה אני גם קצת מוטרדת והנושא מעסיק אותי יותר ויותר. בקשר לחרדה שאני סובלת ממנה,היא עדיין ממשיכה לבוא איתי לכל מקום אבל אני בטוחה שאנצח אותה. דר' הידש-אני כבר שלושה שבועות נקייה מהקלונקססססססססססס.אני מקווה שגם במצב הקשה שבו אני נימצאת אסתדר בלעדיו. שיהייה לכם כל טוב שגב

הי שגב צר לי לשמוע על הפטורים. זה לא פייר ולא הוגן אבל את חייבת להיות אופטימית. אני מקווה שתשארי במקום עבודתך ( אם זה מה שאת אכן רוצה). המשיכי לעדכן שלך, אריאל

היי שגב, כל הכבוד! תמסרי ד"ש לקלונקס אבל לא אצלך. בכל אופן את בהחלט יכולה להשתמש בקלונקס באופן מזמן אם חס וחלילה יהיה צורך. טוב שיהיה בארנק. אבל איני ממליץ על שימוש קבוע. אני מקווה שההתארגנות מחדש בעבודה תעבור בשלום ולמרות הציפיות והתחזיות על שנה קשה תהיה לכולנו שנה יותר קלה ויותר טובה. שבת שלום ורק טוב, דר' גיורא הידש

שוב שלום, שאלתי אותך לגבי תגובות בין תרפתיות בין פבוקסיל לדוקסיתרים, בקשת שאכתוב לך בלועזית: DOXYTRIM. תודה רבה!!!

לדניאל שלום, דוקסיטרים היא אנטיביוטיקה מקבוצת הטטרהציקלינים. בדקתי ואין חומר תיאורטי או תיאור של מקרים שנטלו את שתי התרופות ביחד אולם הטטרה ציקלינים מתפרקים בכבד, איני חושב שיש פה בעיה אבל אם אפשר אנטיביוטיקה אחרת אז עדיף. כדי להיות ברור יותר. אם הרופא מחייב דווקא אנטיביוטיקה זו אז תיקח, אם יש אפשרות לשנות אז תשנה. מצטער שאין לי תשובה של כן או לא. אבל זה המצב שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני פניתי לרופאה בגלל תחושה שאני מרגישה שאני לא עצמי מבחינת רמת הביצועים בעיקר בלימודים ובריכוז, אבל גם בגלל עמימות בתחושות. היא לא טרחה להסביר לי על כל הסימפטומים של המחלה ומה זה אומר להיות בדיכאון, למרות שהיא הייתה מאוד נחמדה. הפסיכולוגית לעומת זו דאגה לפתוח איתי את הDSM וקרוא יחד את הכל תופעות שמוגדות כדיכאון ואחרי שגיליתי שחוסר אנרגיה, עייפות והשמנה , חוסר הנאה וחוסר חשק לבצע פעילויות שונות הם גם חלק, הרגשתי יותר וטב בגלל הידיעה שאני לא ממציאה תחושות או מדמיינת דברים ,אלא הם חלק מהמחלה. כמובן שאלו דברים שלא היו בי קודם, או לפחות היו ברמה כזו שיכולתי לשלוט עליהם.

לשירה וכולם, בתנך כתוב "השמר מרע"- למה הכוונה ב"רע"? הכוונה היא לרופאים ועורכי דין. יותר טוב להיות בריאים ולא להגיע אליהם ולבזבז אצלם זמן וכסף. והעיקר שנרגיש טוב ונהיה בריאים. ביי, לילה טוב דר' גיורא הידש

שירה שלום רק שנה אחרי שהדיכאון פרץ אצלי ורק כשההתסמינים החולניים של הדיכאון התנדפו התחלתי חהבין שדיכאון זוהי מחלה פיזיולטגית שמלווה בסבל נפשי רב. בתחילת הגל קראתי הרבה חומר על דיכאון וכשקראתי חשבתי שאני מבין וכשהחלמתי הבנתח שאת מה שקראתי בתחילת הגל לא הבנתי. במקרה הפרטי שלי אני יודע שאני לא הייתי בשל לפני שנתיים לשמוע את האבחנה בשמה "מאניה-דיפרסיה" ונדרש הרבה איסוף מידע והתרחקות מפריצת הגל הדיכאוני כדי להפנים את העובדה שהרופא לא אחראי לדימוי החד גוני שיש ל מאניה דיפרסיה והאבחנה נרשמת לידיעתם של גורמים מטפלים אחרים. גם אם לא סובלים ממאניה דיפרסיה יש היזהר מאוד במתן תרופות או חומרים פסיכואקטיבים שעלולים להפתיע. תודה שאול

לד"ר גיורא הידש אין מילים להודות לך על עזרתך בתשובה המקצועית שלך . לשאלתך ,אני הייתי ספורטאי כולל בנבחרת ישראל ,מעבר לכך עד פציעתי ה 3 והאחרונה בצה"ל ,עסקתי בספורט ולא הייתי חולה מועלם כולל שחיה בחורף .אני לקראת סוף שנות בארבעים .כך שמבחינה גופנית לא היו לי בעיות בריאות עד פציעה זו. המשפחה מאד סובלת כתוצאה מהשלכות פציעה זו (לא במובן האלימות חס וחלילה איני אלים , רב או כעסן ) אלא ממצבי . הבנתי מתשובתך שאכן בעיה זו קיימת כתוצאה מהלם קרב וטראומה קשה . ולכן שאלתי לסיכום בעייתי זו איך מתמודדים עם בעיות של שיתוקים אילו ???. תודה על תשובתך. למדתי בעבר מרופא חכם כלל "כל שתשמור לעצמך יאבד לך -וכל שתתן לאחרים ישמר לך לעולמי עד " בורא עולם ששמר עלי והציל אותי עשרות פעמים ממות ישמור עליך ועל משפחתך לעולמים, תודה על עבודת הקודש שאתה עושה ותקבל שכרך משמים

למשה, תודה רבה על הברכות וגם לך ולמשפחתך הרבה בריאות ואושר. צר לי אבל לא הצלחתי למצוא את שאלתך הראשונה בעמודים האחרונים, האם אתה מוכן לכוון אותי לשאלתך הראשונה כדי שתשובתי תהיה מלאה? תודה דר' גיורא הידש

תודה לך שאלתי איך מתמודדים עם התקפי שיתוק אילו ,כאשר הם מופיעים ,וכן איך מתמודדים עם התקפי חרדה? מטרת שאלה זו, לדעת איך להתמודד עם הבעיה בזמן אמת על מנת להקל על המשפחה תודה

למשה שלום, הכל בסדר מצאתי את כל החומר ואני מעודכן. ראשית כל הבעיות הללו נכנסות תחת קורת גג אחת הנקראת חרדה. גם הפרעה פוסט-טראומתית שייכת למשפחת החרדות וגם תופעות גופניות ממצב נפשי שייכות למשפחת החרדה. כלומר צריך לטפל בגורם=חרדה. הטיפול הנפשי הוא כמובן בשיחות ובתרופות. עיבוד בשיחות של הפציעות והמגבלות מהן אתה סובל כיום יכול רק לעזור. אם פציעתך מוכרת על ידי משרד הביטחון אתה יכול לקבל טיפול פסיכולוגי מטעם משרה"ב. הטיפול התרופתי מתחלק לשניים. טיפול סימפטומטי-כלומר טיפול מזדמן כאשר הבעיה מופיעה, ליטול כדור הרגעה כלוריוון או וואבן ולראות את ההשפעה, ההרגעה יכולה להביא לכך שהשיתוקים יחלפו תוך כחצי שעה עד שעה. אם השיתוקים מופיעים בתדירות גבוהה, מספר פעמים בשבוע כדאי לשקול טיפול קבוע כדי למנוע את הופעת השיתוקים. כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר בקשר לתרופה המתאימה לך. כל טוב והרבה בריאות, דר' גיורא הידש

ידיד שלי מטופל מזה חודשיים ברסיטל במינון של 20 מ"ג (גלולה אחת ביום), עקב מצב חרדתי שהקשה עליו לתפקד וזאת בנוסף לכדור נוסף אנטי דכאוני שאת שמו שכחתי.. ידידי התלונן על ירידה באנרגיה וחוסר יזמה והפסיכיטר העלה את המינון של הרסיטל לשני כדורים ביום. רציתי לשאול אם שתי כמוסות לא יכולות לפגוע או ליצור תלות? והאם לא עדיף לשנות את הסוג במקום את המינון? האם הרסיטל נחשב לכדור מתון יחסית לשאר? תודה

היי רסיטל הוא כדור טוב כמו שאר התרופות מהקבוצה, הוא אינו ממכר. ישנן גישות שונות ואתמול הרחבתי על כך את הדיון. אני בגישה שעדיף להחליף לתרופה אחרת שכנראה יותר תתאים לאדם עצמו, אבל גם הגישה של העלאה במינון מקובלת. מה שחשוב הוא לא הדיון התיאורטי אלא התוצאה, צריך לראות האם שני הכדורים ישפרו את המצב ואז כולנו נשמח, אם אין שינוי אז צריך לחשוב ברצינות על החלפה. ביי הידש

לנטלי שלום, מצטער, איני יודע כיצד נכנס השם יעל לשם הכותב מתשובה הקודמת. התשובה היא כמובן שלי, דר' גיורא הידש

תלות לא תהייה לו... אבל עייפות תהיה. ככלל לכדורים נוגדי דכאון אין השפעה ממכרת ויוצרת תלות.... כל זאת ע"פ מחקרים. גיא

ממליצה על הספר "שקום נפגעי נפש בקהילה" שנכתב על ידי דר' הידש ומירה פברשטיין. בהוצאת נורד

היי בהחלט ספר שאני יכול להמליץ עליו...כבר כתבנו אותו לפני כשש שנים, איך שהזמן עובר. בכל אופן בזמנו הרעיונות היו חדשים וכיום חלקם מיושמים, הגישה כפי שהיא מתוארת בספר עדיין נכונה ואני מאמין בה. ראיה כוללנית של האדם בתוך מסגרת חייו ברמות התיפקוד השונות. כמובן שבעית הסטיגמה של בריאות הנפש קשה ביותר. שיהיה בכיף, אם יש שאלות אשמח לעזור ואף אפנה חלקן למירה פרבשטיין ביי הידש

שלום השאלה היא רטורית אבל מסקרנת אם חולה מגיב טוב לתרופות כיצד אפשר לפנות לחות דעת נוספת. הרי קשה ולדעתי בלתי אפשרי לשחזר affective episodes שהתחוללו לפני חמעלה משנתיים שאול

לשאול שלום, רפואה היא מקצוע מעשי, בשורה התחתונה האדם צריך להרגיש בטוב. האבחנה והכותרת פחות משנים. אני רואה שאתה מאוד מתעניין בנושא של דיכאון והפרעה בי-פולרית. ישנו ספרון טוב שמופץ לקהל הרחב ויש לי עותקים לחלוקה. תחשוב על רעיון כיצד אני יכול להעביר אליך עותק של הספר. כמו כן אני מוכן לתת עותקים לאנשים נוספים בתנאי שיהיו לי מספיק עותקים. ביי הידש

היי מציטער, איני יודע מדוע קפץ השם יעל במחבר של ההודעה הקודמת. ההודעה היא שלי כמובן, דר' גיורא הידש

מאז שהתחלתי לקחת ציפראמיל אני ישנה המון וגם כל הזמן מרגישה חולשה ועייפות. הלכתי לישון ב-12 בלילה, קמתי ב-8 וחצי בכוונה ללכת ללימודים, אבל כשישבתי מול הטלויזיה עם הקפה, פשוט נרדמתי עד 12. בכלל , אם אני קמה לפני 10 בבוקר אני מפהקת כל כך הרבה ומרגישה כאילו אני יכולה להרדם בעמידה ממש. לקחת בהתחלה את הציפראמיל בצהריים אבל זה נמנם אותי בשעות אחה"צ, אז עברתי לקחת בערב, ושבועיים כמעט לא ישנתי כי התעוררתי איזה 20 פעם בלילה בלי סיבה. עכשיו אני לוקחת בבוקר, אז אני ישנה עד ממש מאוחר, ולא מצליחה לתפקד בבוקר. מה עושים??

היי שירה, אני לא כל כך מבין מה קורה אצלך. אם הציפרמיל מעורר בערב אז כדאי לקחתו בבוקר ואז תהיי עירנית אבל את כותבת שאם את נוטלת בבוקר הוא מרדים? מה קורה, האם הציפרמיל מעורר בערב ומרדים בבוקר? זה קצת מוזר, או שהציפרמיל מעורר או שהוא מרדים... האם יתכן שהשינה המרובה היא תוצאה של הדיכאון ולא של הציפרמיל או כל סיבה אחרת שאינה קשורה לציפרמיל? תנסי לעקוב אחרי הדברים ואז אולי הם יתבררו ביי דר' גיורא הידש

ד"ר הצפרימיל אכן גורם לעייפות נואיית אשר מזכירה עייפות וחוסר אונים של דכאון. גם אני שם לפעמיים עם הכדור הזה. חוץ מזה הוא אחלה של כדור (סו פאר) גיא

לקחתי בצהריים- זה נמנם אותי אחה"צ לקחתי בערב, נרדמתי טוב אבל ישנתי רע- התעוררתי הרבה פעמים במהלך הלילה והייתי עייפה במהלך היום בגלל שינה לא רציפה לקחתי בבוקר, וזה הרדים אותי כך שכל הבוקר לא תפקדתי. גם לפני שהתחלתי לקחת את הכדור הייתי עייפה כל הזמן, אבל כיוון שעוד לא אובחנתי ניסיתץי להילחם בתופעה בטענה שזה בגלל שאני מפונקת ואוהבת לישון אז אני לא ממש יכולה הלעיד אם הייתי עייפה באותה מידה. עשכיו , בגלל שאני מרשה לעצמי להיות עייפה כי זה חלק מהתופעות שמלוות דיכאון וגם הכדורים יכולים לגרום לכך, אני גם ישנה יותר ושמה לב לכל שינוי בפעילות שלי במהלך היום.

היי שירה, עם הטיפול בציפרמיל את צריכה להרגיש טוב והדיכאון יחלוף וגם התופעות הללו. לכן השאלה היא כמה זמן את כבר נוטלת את הציפרמיל. אם את נוטלת יותר מששה שבועות כדאי לחשוב עם הרופא המטפל על החלפת התרופה. פחות ניסיונות להבין את המצב ויותר סיכויים שתרגישי טוב, לא כל דבר הרופאים יודעים להסביר. שיהיה בהצלחה דר' גיורא הידש

חוץ מהעייפות ואני לוקחת חודש וקצת ... יש לי תור גם ככה בקרוב, אני אחכה עד אז. גם ככה נגמר הסימסטר ואני לא עובדת אז זה לא ממש מפריע לי בחיים כרגע. רק להרגשה קצת.

ד"ר האם הפלוטין גורם להשמנה או שהוא פשוט פותח את התאבון ובעזרת תזונה נכונה אפשר לא להעלות את המשקל ז"א זה הכדור או לא

לטליה, עולים במשקל מאוכל ולא מכדורים, בפלוטין יש מעט מאוד קלוריות, אפילו פחות מקלוריה אחת. כך שבהחלט שמירה על אוכל מאוזן ופעילות גופנית ימנעו את העליה במשקל. פלוטין גורם לתיאבון כפי שחשבת. אז אני מבין שאת יוצאת לריצת לילה? רק בזהירות שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מדוע גורם הסרוקסאט להשמנה?

לנטלי, תראי את התשובה לשאלה על פלוטין, זו אותה התשובה. שתי התרופות מעוררות את התיאבון. כדאי להרבות בפעילות גופנית מכל סוג. ביי הידש

אני בת 30 ויש לי חרדות מהמוות כשאני אוכלת ונזכרת במוות התאבון מייד יורד לי אני מתעוררת בלילות כל הזמן קשה לי להתרכז בהרבה דברים וגם בעבודה אני לא יכולה להשלים עם העובדה שיום אחד החיים יסתיימו ולא אראה את הורי או שילדי לא יראו אותי ואשכב בבור קר חשוך ומפחיד לתמיד איך אפשר לחיות ככה עצוב לי מאוד תודה על התשובה

האם הפחד תורם לך? הרי כולנו נמות יום אחד גם אם נפחד וגם אם לאו, מה גם שמי שמפחד מת מהר יותר. מי שמפחד מהמוות מפחד גם מהחיים. חבל על הזמן, תהני מהחיים.

לדעתי זה רק מראה כמה החיים יקרים לך, וכמה את לא רוצה לאבד אותם. זה גורל יקירנו גם.מה לעשות. אז מה לא נביא ילדים? לא נאהב?תדבקי בחיים מתוקה.אני מבינה אותך אני חושבת שהרבה אנשים כולל אותי מרגישים מה שאת חשה. ואיך לא? ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו חושבים על זה יותר. אבל...אלה החיים.הזיקנה עוד רחוקה בגילך.תהני בכוח מהחיים ותעניקי אהבה ותקבלי אהבה.זה הצו של כולנו בסופו של דבר.שלך.שרונה.

הי נירית הפחד מהמוות הוא טבעי משום שאף אחד לא יודע מה מחכה לנו " בעולם הבא" ומה יהיה עלינו , אם זאת אם העיסוק במוות הוא כה אובססיבי ולא נותן לך מנוח יש לשקול לפנות לטיפול בכדי לעבוד על הבעיה. חבל לא להנות מהזמן שיש לנו לחיות וצריך לנצל כל רגע

היי נירית, כולנו מפחדים מהמוות ותראי כמה דתות וגלגולי נשמות האדם המציא בגלל פחדיו אלו. את שואלת שאלות קיומיות מאוד. ודאי שישנן תיאוריות ופילוסופיות רבות על כך. אציין רק תיאוריה אחת שנוגעת ממש ממש לנקודה זו. אני מתכוון לתיאוריה האקסיסטנציאליסטית שהתפתחה בצרפת עם סארטר הפילוסוף וויקטור פרנקל הפסיכולוג היהודי שהיה במחנות ריכוז ואז הבין את משמעות החיים. הספרים תורגמו לעברית ואם את רוצה את יכולה לקרוא גם ספרים של קאמי ורלן מיי ששיכים לאותו הזרם. דרך אגב, אקסיסטנציאליזם=קיומי שיהיה רק טוב ואושר ביי דר' גיורא הידש

שלום את השיטות של רופאים באיבחון אני לא רוצה לספר כדי לא לספק דיסאינפורמציה. רק שנתיים וחצי אחרי שנתפסתי על חם בפגישה אצל הפסיכיאטר במצב רוח מרומם מאוד הוסבר לי במקרה שאני ביפולרי. הבנתי מקולגות שרופאים לא אוהבים להסביר לחולים אבחנות מדוייקות ואולי גם בצדק. בסופו של דבר לוקח הרבה זמן להבין את התהליך הטיפולי ואת מהות ההפרעה שבמקרה שלי נרשמה לצרכיהם של הגורמים המטפלים. מה שהעסיק אותי זאת הסתירה כביכול בין ביפולריות ל ADHD שמסתבר שלשתי התופעות יש סממנים דומים ובמקרה כזה קובעת האבחנה של הרופא שנתתי בפניו "הופעה משכנעת" עקב שימוש בסרוקסט ללא מייצבים. עכשיו לשאלה ! האם הרופאים לא מגזימים בהתחמקות על הסבר של האבחנה או שהבנת האבחנה דורשת להכיר את ה DSM. שאול

לשאול. הרופאים לא מגזימים כי אתה פסיכי אמיתי. תפסיק לבלבל את המוח פה.

אני נוטל 0.5 קסנקס באופן רציף משנת 1990 . לאחרונה אני מעט מבולבל. לא זכור לי באם אכן לקחתי היום קסנקס או לא. אני נוטל את הכדורים בבקר. כעת אני חש כל מיני תופעות חריגות . לא ברור לי באם מדובר בתסמיני גמילה או שנובע ממחצב חרדתי בו אני נתון. לאורך השנים הקפדתי\מקפיד שלא לעבור את המינון הנ"ל על מנת שלא לדרדר את עצמי למינונים מופזרים. לכן אני נזהר מליטול 0.5 מ"ג נוספים. במידה ואכן לא נטלתי את התרופה כהרגלי, ואדחה את הנטילה הבאה למחר בבקר, האם אני מסכן את עצמי מגמילה קשים כגון אפילפסיה..תופעות פסיכוטיות ?

לדניאל שלום, מצטער שתשובתי לא הגיעה כנראה דחוף מספיק. בכל אופן המלצתי היא שאפשר להרגע ובכל מקרה לא קרה דבר חמור. תנסה בכל זאת להוסיף 1/2 קלונקס של 0.5 בשביל החרדה ולא חשוב מה מקורה. אם אתה מרגיש כבר יותר טוב, אז תשובתי תהיה טובה לפעם הבאה אם הדברים יחזרו. ביי דר' גיורא הידש

שלום, אני עובדת עם קהל ומרצה לעיתים, לצערי תקפה אותי חרדת קהל ואינני מסוגלת לעשות זאת יותר, מה ניתן לעשות במיידי שהרי זה המקצוע שלי תודה

1 . טיפול פרדדוקסלי: העצמת החרדות בדימיון ( בסט טיפולי) עד להשגת רמה אופטימלית של דסנסיטיזציה ( תהליך של הפחתת עוצמת הגירויי החברתי כטריגר מעורר חרדה ) באופן שיתאפשר חזרה לתפקוד. 2. למידת טכניקות הרפיה להפגת עוצמת החרדה ( באמצעות נשימות) שהרי לתחושת החרדה בסיס פיזיולוגי. לתרגילי נשימה השפעה מרגיעה באמצעות מערכת העצבית האוטונומית. 3. משחק תפקידים במסגרת טיפול קבוצתי. 4 . טיפול דינמי בכדי להגיע לתובנות סביב הדינמיקה המצויה בבסיס התופעה. 5. כל אלה עוזרים לי במידה משמעותית אך לא מספקת , לכן נוטל גם כדורי הרגעה. דניאל

תודה דניאל על אילו כדורים מדובר?

שלום, אני בת 33 אמא ל-2. לפני כמעט שנה סיימתי טיפול ברואקוטן לאקנה קלה. למרות זאת קיבלתי מינון מלא אך לצערי במהלך הטיפול לא סבלתי את תופעות הלואי ומראה העור האדום והרגיש לא עבר עד היום. מאז נכנסתי לחרדה שמה נגרם לי נזק בלתי הפיך לעור , לשפתיים ולשיער שעד היום לא ממש חוזרים למצבם הנורמלי. מצב זה הביא אותי לדכאון. אני לא מסוגלת לראות את עצמי במראה מבלי לבכות, העור הפך רגיש מאד לשמש ולמוצרי קוסמטיקה,סובלת מחלביות יתר בעור, השפתיים עדיין מתקלפות, השיער נשר מאז ואיבדתי כמחצית מכמות השיער. סובלת מיובש כללי בגוף, עיניים התייבשו ורגישות לאור, הפה יבש לרוב. עבר כבר הרבה זמן וכאילו שהשיפור המקווה לא מגיע. בנוסף גם האקנה חזר לאחרונה וכל פצע נראה כאילו מתקשה להירפא. תהליך הריפוי מאד מאד איטי של העור. הייתי בחורה יפה לפני הטיפול ורק הפריע לי קצת אקנה. בנוסף צמח לי יעור יתר בפנים לקראת סוף הטיפול. אני מתקשה להתמודד עם המצב החדש בגרוע אליו נקלעתי בסהכ רציתי להראות יותר טוב ולהתחיל פרק ב בחיים במקום זה אני מרגישה מכוערת (אפילו שאני לא רק שאני כבר לא יפה), לא יכולה לחזור לעבודה, אני מתה מבושה לפגוש אנשים שאני מכירה (שואלים אותי, מה קרה שאני נראת חולה, או שהייתי יותר מדי בשמש או שאולי יש לי אלרגיה), כל השנה הזאת בקושי יצאתי מהבית , רק לרופאים, לסופר ולהסיע את הילדים. אני כועסת כל הזמן על מה שנגרם לי ועל כך שלקחתי רואקוטן, יש לי שנאה עצמית ובא לי למות. אמי עוזרת לי עם הילדים אבל אני כמו צמח כבר לא יכולה להעניק אהבה. ברור לי שאני זקוקה לטיפול פסיכאטרי, יחד עם זאת יש לי כרגע חרדה גבוהה מתרופות, בעיקר תרופות פסיכאטריות שפעולתן לא נראית לעין ומי יודע איזה תופעות חדשות יצמחו לי. הייתי אצל מספר פסיכאטרים. בתחילה טופלתי חודש ברסיטל (משקלי 48 ק וקבלתי 20 מג) לפני חצי שנה אך הרגשתי שזה רק מייבש אותי יותר, גורם להזעת יתר ממש, ליובש בפה, לכאבי ראש והייתי יותר עצבנית. כעבור חודש הפסקתי ואצל רופא אחר טופלתי בהיפנוזה. כעבור 6 מפגשים, התייאשתי והרגשתי שכנראה לא מבינים אותי. המצב שלי אולי לא נראה גרוע כפי שאני מתארת אך הוא גרוע ביחס לאיך שהייתי קודם, תמיד מטופחת, דבר שאינני יודעת לעשות היום (אפילו אודם אינני יכולה לשים). כבחורה אני מרגישה שאיבדתי את הנשיות. עכשיו לשאלתי: קיבלתי לוסטרל (50 מג). כבר שבועיים מחזיקה בתרופה אך בחרדה להתחיל אותה. החרדה שלי כל כך גבוהה, שאולי זה ייבש אותי יותר, שאני אהיה אדומה יותר, שזה יגרום לאקנה (ידוע שתרופות פסיכאטריות מסוימות גורמות לאקנה). אולי כתמים בעור אולי ישאיר לי סימנים בעקבות האפילציה שהתחלתי כרגע לשיעור? אני לא בטוחה אם הצלחתי להסביר לרופאה שלי את רמת החרדה שלי מעבר לדכאון עצמו. האם לוסטרל מתאימה גם לטיפול בחרדה???? האם זו התרופה שהכי מתאימה מבלי לגרום לרגישות בעור??, דבר שממנו אני סובלת ובגללו נמצאת בכל הדכאון הזה. התחושה שלי היא כזאת, שאם אקח את התרופה וארגיש שהיא מזיקה לי או שאולי בכלל לא תעזור, אני חוששת שאהרוג את עצמי. (אני גרושה כבר 3 שנים, תמיד הייתי פעילה מאד ובעלת תפקיד בכיר בחברה גדולה והיום אני שבר כלי, איבדתי את החבר שלי בגלל המצב הזה ונראה לי שכל עולמי מתמוטט עלי בגלל רואקוטן שמשום מה נחשבת לתרופת פלא אצל רופאי העור). לכן אני חייבת חיזוקים האם הרסיטל בכלל יעזור לי ואם נראה לך שיש כאן פספוס ויש תרופה היכולה להתאים לי יותר בפחות תופעות לוואי, אנא תייעץ לי אם צריך אפנה לרופאה שוב או לאחר. המון תודה וסליחה על המגילה.

היי גלי, טוב שכתבת מכתב ארוך כי את שואלת שאלה מורכבת מאוד. אקנה קשורה למצב הנפשי, כלומר אם המצב הנפשי לא טוב אז גם מצב העור אינו טוב וגם להיפך כפי שאת מרגישה, מצב העור משפיע על המצב הנפשי שלך... מצבך הנפשי אינו טוב, את נפגעת בגלל המצב הנפשי - נפרדת מהחבר, כנראה התיפקוד בבית ובעבודה נפגעו ועוד. לכן לדעתי כדאי קודם כל לטפל במצב הנפשי. איני רוצה להתייחס לטיפול בריאוקוטן כיוון שזה שייך כבר לעבר, אולם כעת כפי הנראה את זקוקה לטיפול נגד דיכאון, טיפול ברסיטל או בלוסטרל שהן תרופות נגד דיכאון ולוסטרל עשוי בהחלט לעזור לך. הנקודה היא לא האם רסיטל או לוסטרל הינן תרופות טובות, אלו תרופות טובות, השאלה היא האם הלוסטרל מתאימה לגלי, וזאת נדע רק אם גלי תנסה אותה ונראה את ההשפעה של הלוסטרל עליך. אני חוזר ואומר הלוסטרל אינה ממכרת ואינה גורמת לנזקים בגוף, לא באברים פנימיים ולא בעור. אני חושב שכעת עליך להתרכז בטיפול הנפשי שהוא הדחוף ביותר, אני מאמין שכאשר הטיפול הנפשי יעזור לך אז גם המצב של העור ישתפר. אני בטוח שתשובתי תעורר אצלך שאלות נוספות, אשמח לענות, ביי הידש

לדר הידש שלום, המון תודה על תשובתך. אכן נשארתי עם אותן שאלות: א. האם לוסטרל מתאים גם לטיפול בחרדה.????????????????????????? ב. מבחינת העור האם אפשר לברור מבין כל התרופות האנטי דיכאוניות אילו תרופות בעלות ההשפעה הנמוכה ביותר על העור. אני אסביר שוב את בעייתי כרגע: אני סובלת מתחושת חום בגוף ובעיקר בפנים, הפנים יחסית יבשות אולם זה לא מפריע לאקנה לצוץ מדי פעם, השפתיים שלי מתקלפות כל הזמן ואני עם וזלין ללא הפסקה. אין לי אפשרות להתאפר בשום צורה כי זה מגביר את הגירוי בעור (מאז הרואקוטן פתחתי רגישות למוצרי איפור). כל זה גורם לי לתסכול רב והחרדה שהמצב הזה לא יעבור הביא לי דכאון גדול. אמנם אני מאמינה שאם המצב הנפשי ישתפר אז ייתכן שגם העור אבל עדיין קשה לי מאד להכניס לגוף תרופה שאולי תחמיר את התופעות שתארתי רק בשביל הרגשה יותר טובה. תרופה שאני אקח במשך חצי שנה ואני ארגיש יותר חום בגוף, יותר מיובשת, יותר אדומה חלילה בפנים (וזה הפחד הכי גדול שלי, להפתר מהאודם וההסמקות האלו בפנים, כל אלה לא היו לפני הטיפול ברואקוטן). בנוסף אני מרגישה דופק מהיר, כאבי בטן, תחושת בחילה, לאחרונה עצירויות. עוד לא התחלתי בלוסטרל ואני קוראת באינטרנט באתר תרופות rxlist.com את רשימת תופעות הלואי של התרופה ואני מוצאת בדיוק את התופעות מהן אני סובלת כבר כרגע. אז איך אני אוכל לקחת את הכדורים האלה כשאני יודעת שתופעות הלואי יכולות להיות, יובש, הסמקות, אקנה וכדו... תבין שאני כבר ניזוקתי פעם אחת מתרופה במטרה לשפר את העור לבסוף הרסתי את העור. עכשיו במטרה לשפר את העור אני במטרה לשפר את המצב הנפשי ונורא מפוחדת . אני לא הצלחתי לקחת שום תרופה בינתיים לאחרונה (אנטיביוטיקה, דקסמול סינוס, ויטמינים) מבלי להרגיש השפעה ישירה על העור...זה מגביר את היובש ועל כן גם את תחושת הגירוי בעור. כך שהפסקתי כל פעם טיפול בהתחלה. אפילו ויטמינים אני כבר לא מנסה. כך שאני בטוחה שכשאתחיל לקחת את הכדורים אני ארגיש את כל התופעות לואי שציינתי כי כבר קראתי עליהם. שוב...האם יש תרופה אנטי דכאונית הידועה בהכי פחות תופעות לוואי בכל מה שנוגע לאדמומיות, יובש בעור, אקנה וכדו..???? אם כן איזה? המון תודה על עזרתך.

שלום, חבר שלי מעשן מריחואנה וחשיש, ואני לא יכולה לסבול את זה. חוץ מהעובדה הזו אני אוהבת אותו, ולא הייתי רוצה להיפרד ממנו בגלל משהו אחד שלפי דעתי ניתן לשינוי. דיברתי איתו על זה והוא לא הסכים להפסיק אלא רק להפחית בכמויות (עכשיו הוא מעשן בערך פעם בשבוע), אני לא יודעת איך להתמודד עם זה, איך אני יכולה לשכנע אותו להפסיק עם זה, ולא להיות זקוק לזה כדי להנות? יש לציין שהוא גר שעה נסיעה ממני ואנו מתראים רק בסופי שבוע, כך שקשה לי להיות קרובה אליו במהלך השבוע.

לשרית שלום, בקשר להערתך האחרונה, החבר שלך צריך לרצות להפסיק, את לא צריכה לעקוב אחריו ולבדוק אותו, אם תשכנעי אותו והוא ירצה להפסיק הוא יוכל להפסיק עם החשיש, לא כדאי ולא מומלץ שתתחילי לבלוש אחריו. תנסי בטוב, אני בטוח שאם תשכנעי אותו הוא יפסיק כמו שהוא הפחית בכמות. נראה שהוא כבר בדרך הנכונה... ביי הידש

האם לתופעה של הרפס יש סיבה נפשית או רוחנית שמביאה למצב. תודה שי

לשי שלום, להרבה דברים יש מספר סיבות והם לא תוצאה של דבר אחד בלבד. כך זה לדוגמא בעית לחץ הדם הגבוה. הרפס היא מחלה וירלית, אולם מערכת החיסון מושפעת גם מהמצב הנפשי. לכן הרפס פורץ כאשר המצב הנפשי לא טוב. ניתן גם להלחם והלהבריא מהרפס על ידי שינויים ושיפור המצב הנפשי-בהיפנוזה למשל. ביי דר' גיורא הידש

הייתי רוצה לדעת האים לאנאפרניל במנה של שתיים וחצי יכולה להיות תופעת לוואי אחרי נטילה של חודשיים ? יש לי תופעה שאף פעם לא הירגשתי אותה בצורה כזאת ,אני כולי רועדת כאילו חיברו אותי לזרם חשמלי גם ביום וגם במשך השינה אני לא יכולה להירגע כאילו כל פעם עוברים זרמי חשמל בכל גופי האים מישהוא נוטל אנאפרניל ויש לו תופעות דומות ?

לצערי הרב אני מבינה על מה את מדברת ומכירה את זה מנסיון אישי נראה לי שכדיי לך לגשת לרופא שלך באדם כי מנסיוני זה לא נגמר ברעד

לאנה שלום, בהחלט את מדברת על תופעה שהיא עלולה להיות תופעת לוואי של אנאפרניל, כדאי שתפני לייעוץ נוסף עם הרופא המטפל. ביי דר' גיורא הידש

האים את יכולה לפרט קצת יותר מה הכוונה שזה לא ניגמר ברעד אים את יכולה לפרט קצת יותר כי אני ממש מודאגת

שלום רב, האם יכול להיות סיכון או חוסר יעילות בנטילת פבוקסיל (OCD, חרדות וכו') ביחד עם דוקסיתרים (לטיפול בזיהומים)? תודה רבה!!!

לדניאל שלום, האם אתה מוכן לכתוב את הדוקסיתרים בלועזית כדי שלא אטעה ואטעה. תודה הידש

חברת תרופות: עליה בחרדה לקראת המלחמה מאת: חנן זיסו - עורך האתר 43% חשים לחץ וחרדה לנוכח הדיווחים על מלחמה עם עיראק כך עולה מסקר שערך מכון "שילוב" עבור חברת התרופות "מדיטק מבית סם און" יצרנית "קלמנרבין" תרופת ההרגעה הטבעית הותיקה והנרשמת ביותר ע"י רופאים. מהסקר שכלל מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת, עולה עוד כי יותר נשים מגברים חשות לחץ וחרדה - כ- 55% מהנשים לעומת 31% מהגברים. עוד עולה כי בעלי הכנסה גבוהה מעל לממוצע חשים לחוצים יותר מהאחרים- 56% מהם בהשוואה לממוצע העומד על 43%. קלמנרבין הינו תכשיר ההרגעה הטבעי הראשון שיצא לשוק הישראלי (בשנת 1981). על פי נתוני סקר IMS (שנערך בקרב רופאים בארץ ) קלמנרבין הינו תכשיר ההרגעה הטבעי הנרשם ביותר על ידי רופאים בישראל. התכשיר מיוצר על ידי חברת התרופות הישראלית מדיטק מבית סם און על פי תקנים מחמירים הנהוגים בייצור תרופות, בשונה מתכשירי ההרגעה המוגדרים כתוספי מזון. הפורמולה של קלמנרבין הנה פיתוח ייחודי של חברת מדיטק מבית סם און וכוללת את:צמח הולריאן שהוכח במחקרים כמרגיע וכמשרה שינה. פסיפלורה - צמח המכיל מרכיבים הידועים בהשפעתם הנוגדת חרדה. ויטמין B1 ו- B6 החיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים.

שלום מדובר בפירסומת לתכשיר שלא יכול להחליף טיפול מסודר ונמכר בפארמים לכל דורש. התכשיר טוב למי שמוכר אותו ולא למי שנוטל אותו. תוציאו את כספככם על דברים אחרים. שאול

"קלמנרבין" זאת תרופה טבעית על בסיס צמחים. היא עוזרת לאנשים שנמצאים בחרדה קלה ולא בחרדה יומיומית שנמשכת תקופה מסויימת. התרופה הזאת באמת יכולה לעזור. אני מכירה אנשים שלקחו אותה וזה באמת עזר להם. לא תמיד חייבים לרוץ ישר לפסיכיאטר, כמו שאתה לא רץ לרופא מיד כל פעם שכואב לך הראש. לפעמים שתיית תה יכולה להקל על כאב ראש בדיוק כמו ש"קלמנרבין" יכול להקל על חרדה קלה. זה מרגיע. יצא לי להכיר כבר שני אנשים שהתרופה "קלמנרבין" עזרה להם מאוד נגד חרדה קלה מאוד. לכל אחד יש כמה ימים בחיים שבהם הוא מרגיש קצת לחץ. וזה לא מראה על חרדה. כמו שיש אנשים שנמצאים קצת בדיכי וזה לא מראה על דיכאון. ואם קלמנרבין יכול להקל על הלחץ אז למה לא?!

לשאול האם אתה שומר פה? דבר נוסף כל אחד רואה דברים בצורה אחרת וכניראה שאתה לא מבין עיניין ובורח מהמציאות.

השער | רפואת העור | סוכרת | כירורגיה | אורתופדיה | רפואת נשים | רפואה ומשפט פורומים - התייעצות עם רופאים | קישורים ברשת | ארכיון | עזרה | צרו קשר | דרושים ברוכים הבאים מלאו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם, וקבלו מאיתנו עדכונים והודעות בנוגע לאתר: בדיקות ערמונית, האם זה מיותר? 07-01-2003 הגנטיקה של פחד 06-01-2003 שילוב תזונה מפחית כולסטרול 05-01-2003 בריאות, פנג שווי וחמשת האלמנטים 03-01-2003 המוזיקה עוזרת לרפא 02-01-2003 עיסוי ושנת הלילה של התינוק 31-12-2002 פצעי בגרות באשמת הלחם 30-12-2002 נשים בכושר שומרות על הלב 29-12-2002 שלח החדשה לחבר | גרסה להדפסה | למעבד תמלילים הגנטיקה של פחד ד"ר דינה ראלט [[email protected]] גילוי הגן בעכברים, שיש לו תפקיד מכריע בתהליך לימוד הפחד, יכול לספק רמזים חשובים להבנת מקורות מחלות נפש קשות. מדענים במרכז הרפואי ע"ש הווארד יוז מאמינים שמצאו את אחד מהגורמים העיקריים לעיבוד של "פחד נלמד". זהו המקום בו בעלי חיים, כולל בני אדם, לומדים במשך הזמן שמשהו מהווה איום או סכנה, בניגוד לפחד טבעי שבעלי חיים נולדים איתו. הצוות האמריקאי גידל שתי קבוצות עכברים, אחת רגילה ואחת ללא הגן הנקרא GRP, שמחקרים קודמים מראים שייתכן שהוא קשור לאזור האמיגדלה במח, וקשור לפחד. GRP כנראה מעכב את פעולת הלמידה שמאפשרת למוח לזהות את הפחד. העברים "למדו" מהו פחד על ידי קישור בין רעש מסוים לשוק חשמלי. ולאחר מכן נמדדו התגובות שלהם לרעש. קיפאון ממושך העכברים שלא היה להם את הגן GRP הגיבו בצורה חריפה הרבה יותר לפחד, ו"קפאו" למשך זמן ארוך בהרבה בהשוואה לעכברים הרגילים. הם לא היו רגישים יותר לכאב, או הראו רגישות יתר לפחד. פרופסור אריק קנדל, חבר בצוות החוקרים, אומר "הממצאים מראים את הבסיס הביולוגי למה שעד כה יכולנו רק להסיק לגביו ממחקרים פסיכולוגיים, כלומר שפחד אינסטינקטיבי, דאגה כרונית, שונים לחלוטין מפחד נרכש". לחוצים על תרופות תיאורטית, הממצאים יכולים להאיר את מקורות ההפרעה הנפשית, ואולי גם להצביע על דרכי טיפול. היום שמבינים ש- GRP משמש לעמימות של הפחד, ייתכן שעקרונית אפשר יהיה לפתח תרופות שיפעילו את הפפטיד, ויפתחו גישה חדשה לגמרי לטיפול בחרדות. ייתכן שבמחקרים על חקר הפחד ניתן לראות התחלה מצויינת למודלים של בעלי חיים עם מחלות נפש קשות. כבר יש די הרבה מידע על המעברים העצביים במוח המעורבים בלמידת הפחד. עכשיו אנחנו יכולים להבין את המנגנונים הגנטיים והביוכימיים העומדים בבסיס מעברים אלה. Fear gene could unlock mental illness שלח החדשה לחבר | גרסה להדפסה | למעבד תמלילים 2003-1999 ,doctors.co.il © כל הזכויות שמורות שימושכם באתר כפוף להסכמתכם לתנאי השימוש .Copyright © 1999-2003 doctors.co.il, all rights reserved

לגל שלום, המחקרים בכיוון הזה מתרבים והולכים. למה שהעתקת יש חשיבות עצומה בהפרעה פוסט-טראומתית היכן שבאמת אי אפשר להפטר מהפחד. לילה טוב דר' גיורא הידש

ציפראמיל 20 מ"ג שאני צורכת מידי יום ואקמול צינון של יום ולילה? ומה הדין לגבי ציפראמיל וקולדקס?

שלום, הכל בסדר ושלא נהיה מצוננים. אפשר לצרוך את שתי התרופות ביחד, הן לא משפיעות זו על זו כך שהכל בסדר. רק שתבטיחי לי שכאשר תרגישי טוב יותר תשני את הכינוי שבחרת.... שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ערב טוב. שאלתי האם שיתוק יד ורגל חולף ,יכול להגרם כתוצאה מטראומה ,או הלם קרב ,כוונתי אירוע כזה שבה לא בופן קבוע וחולף לאחר מס' דקות או שעות ללא השארת סימנים. וזה בא לפעמים מס' פעמים בחודש ולפעמים פעם אחת בחודש. תודה משה

למשה שלום, כמובן שקודם כל צריך לשלול בעיה גופנית שגורמת לתופעה ולכן כדאי להבדק אצל רופא המשפחה וכנראה נאורולוג. צריך לראות את מכלול הנתונים כולל גיל, מצב בריאותי גופני וכדומה. אם הכל בסדר מהבחינה הגופנית התשובה לשאלתך היא חיובית. בהחלט חרדה עלולה לגרום לתופעות גופניות שונות ומשונות וגם כאלו שתארת. טראומה והפרעה פוסט-טראומתית שייכות לקבוצת ההפרעות של חרדה. כך גם תופעות גופניות יכולות להיות ביטוי של חרדה. למעשה החולה הראשון שלי בפסיכיאטרייה (ואף פעם לא שוכחים את המטופל הראשון), סבל מעוורון על רקע של חרדה ואף הבריא מכך. כך שלמעשה כמעט כל תופעה גופנית עלולה להיות ביטוי של הפרעת חרדה, כולל שיתוק חולף של יד או רגל. שיהיה רק טוב, הלם קרב זו בעיה לא קטנה לך ומשפחתך. ביי דר' גיורא הידש

לד"ר גיורא שאלתי הראשונה הייתה בתאריך 8.1.03 תודה

אני יודעת שזה לא המקום לשאול, ותרגישו חופשי לא לענות לי. אני בת 16 ואני עושה עבודה על שילוב חולי נפש בחברה. רציתי לדעת אם מישהו מהפורום יכול להפנות אותי למקורות מידע מסויימים בקשר לזה. יש לי גם שאלה-בצבא, עד כמה מתחשבים במישהו עם ocd?

היי היום את כבר גדולה יותר ביום שלם מאתמול little girl , בכל אופן כל הכבוד על הרצינות והנושא החשוב שבחרת. יש על כך המון חומר. יש חומר של משרדי ממשלה כלומר משרד הבריאות שפועל רבות בנושא (תכנסי לאתר של משרד הבריאות-בריאות הנפש) והייתי מציע לך להתחיל עם עמותת "אנוש" שזו מטרתה ותפקידה. את יכולה לפנות למרכז אנוש שנמצא ברמת-השרון או לכל סניף שלהם, יש להם סניפים כמעט בכל עיר בארץ, בטח יש להם גם אתר. כמו כן כדאי לחפש את האתר של "קולות" יתכן ושמו ברשת VOICES, אתר של נפגעי נפש בעלי יוזמה ותושיה שהקימו את האתר וזו מטרתם העיקרית-שילוב של נפגעי נפש בקהילה. הם בטח יוכלו לתת לך המון עזרה. בקשר לשאלתך השניה. בצה"ל בודאי שהפרעת OCD נלקחת בחשבון ונקבע פרופיל רפואי מתאים לפי חומרת הבעיה והפגיעה בתפקוד. כל הכבוד על בחירת הנושא החשוב ונשמח לעזור דר' גיורא הידש

היום המנחה של העבודה שלי שינתה לי קצת את הנושא לשילוב בני נוער המוגדרים כחולי-נפש בחברה, בבתי ספר "רגילים", בחוגים... וכמובן העמדות לגבי זה. כמובן שבכלליות אני צריכה מידע על דרכי שיקום של בני נוער ושילובם בחברה. ד"א, מצאתי היום בספריה ספר שלך בשיתוף עם מירה פרבשטיין, "שיקום נפגעי נפש בקהילה" ויש בו חומר שיכול לעזור לי מאוד בעבודה.

המלצה על הספר "שיקום נפגעי נפש בקהילה" הספר נכתב על ידי דר' גיורא הידש ומירה פרבשטיין

לפני שבוע נפרדתי מהפסיכולוגית שלי. הרקע לפרידה כלכלי. לי ולפסיכולוגית היה חוזה שנאי לא אפצע את עצמי כל עוד אני בטיפולה. עכשיו משנפרדו דרכינו, אני מרגישה בודדה ושוב עולים הדחפים לפציעה. סיבה נוספת הם הבעיות בבית... אנחנו עוברים ביחד תקופה קשה ואני מרגישה שמבחינה רגשית יש לי בעיות להתמודד עם זה. מה עושים???

לרחל שלום, לא עושים, לא פוצעים את עצמך בשום פנים ואופן. ההסכם בינך ובין הפסיכולוגית היה לטובתך וכדי להקל עליך, לכן ההסכם הוא עבורך וכדאי להמשיך לקיים אותו אפילו שאת עושה הפסקה בטיפול. אני מציע לא להתחיל ולא לעשות בכלל, הרבה יותר קל לא לפצוע את עצמך בפעם הראשונה מאשר בפעם השניה והשלישית, לכן אני ממליץ לא לעשות זאת בפעם הראשונה. אני יודע שזה קשה וגם להלחם בזה עכשיו זה לא קל, אני פשוט חושש שאם תעשי זאת בפעם הראשונה יהיה הרבה יותר קשה להפסיק או במילים אחרות הדרך לפעם השניה והשלישית יותר קלה. למרות כל הקשיים והכאילו צידוקים, אל תתפתי ואל תתחילי עם זה, אחר כך הרבה יותר קשה להפסיק. תהיי חזקה ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

עם כל הקושי תעשי לך סוויטש חד משמעי שאת לא פוצעת את עצמך כי הדברים יכולים לצאת מפרופורציות ויכולות להיות לך צלקות מגעילות שלא ירדו. ומדברת אחת עם ניסיון תעבדי על עצמך ותגידי לך משפט חד וחלק אני נגמלת ולא פוצעת את עצמי נקודה סוף. בקטע הזה לדעתי רק את מוציאה את עצמך לא אף אחד אחר למרות כל הלחצים והקשיים. ואני מדברת מתוך ניסיון

ד"ר שלום רב! אני מטופלת בסרוקסאט במשך שנתיים. בחודש האחרון עקב חזרה של התקפי חרדה, העלו לי את המינון מ20 מ"ג ל-30 מ"ג. אני מאוד השמנתי בשנתיים האלה, ומאז הגדלת המינון עליתי עוד במשקל. הפסיכיאטר שלי ממליץ לי לעבור לרסיטל, מכיוון שהסרוקסאט גורם להשמנה, וכנראה הוא כבר לא משפיע מפני שיש מדי פעם התקפי חרדה. אני חוששת מאוד מאוד להחליף טיפול, מהי המלצתך? דעתך הכנה חשובה לי כל-כך. בברכה ותודה רבה לך. נעמה.

לנעמה שלום, הגישה שלי היא בעד להחליף תרופות כדי שההתאמה "והשידוך" בין התרופה למטופל תהיה מקסימלית. בסך הכל התרופות הללו מאוד דומות וכולן (SSRI) עובדות על אותו המקום במוח. לכן מה שחשוב זו ההתאמה. אני מניח שהסרוקסט לא עשה את כל העבודה אצלך, לכן את נוטלת אותו זמן ארוך, כעת את גם מדווחת על התקפים חוזרים, והמסקנה כנראה שהסרוקסט הוא טוב אבל אינו עושה את כל העבודה אצלך. והדגש הוא על אצלך. ישנם רופאים עם גישה שונה והגיונית, שאם ישנו שפור ואפילו אינו מלא לא כדאי להחליף. כאמור הגישה שלי היא לנסות ולהחליף אפילו שיש בכך סיכון שהתרופה השניה תתאים פחות. אם זה המצב אין לי בעיה לעבור לתרופה שלישית. כאשר אני מסביר למטופלים את גישתי בדרך כלל הם מקבלים זאת. אבל בהחלט אם משהו בוחר בגישה של העלאת מינון אני הולך אתו. בכל אופן לדעתי כדאי לא לפחד מהחלפת הטיפול וצריך לקוות לטוב, יש בכך סיכון אבל אולי תרוויחי הרבה יותר? תספרי לנו מה החלטת ומה קרה ביי דר' גיורא הידש

שלום יש לי בעיה שאיבדתי אמון באנשים פיתחתי מעין חומת מגן כל מי שמנסה להתקרב אליי אני לא סומכת עליו ואני ישר מתחילה לעקוץ אותו ולהתייחס אליו בצורה לא יפה הבעיה שזה בעיקר קורה לי לאנשים שאני מאוד מעריכה ואוהבת ואני עושה זאת כי הם יודעים את נקודות החולשה שלי ואני תמיד מפחדת שהם ישתמשו בזה נגדי הם תמיד נחמדים אליי אבל אני תמיד כאילו בהתגוננות ואני ממש לא נחמדה כלפיהם ואז אני בעצם פוגעת באנשים שאוהבים אותי זה קורה לי כי הייתי במערכת יחסים לא בריאה שבה חבר שלי התיחס אליי בצורה לא בריאה אין מבחינה נפשית ופיזית אז מאוד קשה לי להתקרב לאנשים מבחינה נפשית ופיזית האם טיפול פסיכולוגי יוכל לגרום לי לשוב ולהאמין באנשים ? בתודה מראש ענת

הי ענת טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול להשיב לך את האמון באנשים וראשית את האמון שלך בעצמך והרי זה תכליתו של טיפול יעיל בהצלחה

לענת שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה למרות ששאלת, ואכן טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לך, אני בעד טיפול דווקא אצל אנשים צעירים כיוון שכל החיים שלך תוכלי להנות מפירות הטיפול וגם ילדיך יהנו מכך. לכאורה מתפלאים מדוע עוקצים דווקא אנשים קרובים ולא רחוקים. לדעתי ההסבר די ברור, לא איכפת לי מאנשים זרים או רחוקים ולכן אין לי סיבה לחשוש מהקרבה שלהם, אנשים קרובים הם קרובים אלי רגשית ואז כמובן גם הפחד לאבד אותם מפחיד הרבה יותר. שיהיה רק טוב, ובהצלחה דר' גיורא הידש

ד"ר הידש היקר השבוע חטפתי שפעת , כאבו לי מאד הרגלים , הראש , שילשולים וכ"ו , הלכתי לרופא והוא בפרוש אמר לי שאני חולה. לא חרדות ולא נעלים , אבל התחושות של המחלה כל כך מזכירות לי את התחושות של החרדות , ואני מפחדת שכל מחלה או תחושות דומות , כמו למשל שילשולים , כאבי ראש ועוד כאלו מכניסים אותי בחזרה לתוך המערבולת המוכרת לי כל כך , השאלה שלי היא - כיצד אני יכולה להתמודד יותר טוב עם תחושות גופניות לגיטימיות כמו של שפעת או מיגרנה בלי להכנס ללחץ , האם כדאי לקחת קסנקס כדי להרגע מהפחד , והאם יום אחד אפסיק לפחד מכל פיפס בגוף שלי ? ועוד שאלה , השבוע בגלל שהייתי חולה הפסדתי את הפגישה עם הפסיכולוגית שלי , יכול להיות שהרגשתי פחדים חוזרים בגלל שפיספסתי פגישה אחת , האם אני לא מתחילה להיות תלויה בה? זה גם לא מוצא חן בעיני שהחלפתי את התלות בתרופות בתלות בפסיכולוגים. מה אתה חושב המון תודה ולילה טוב. יונית

ליונית שלום, מה לעשות? אפילו מי שסובל מחרדה עלול לחלות בשפעת...צריך להתגבר על השפעת עם תה חם, מרק עוף והרבה אקמול. חשוב לזכור שגם השפעת תעבור וגם החרדה תעבור ואת תרגישי בטוב. אין ברירה צריכה להיות תלות מסוימת בפסיכולוגית, אם את סומכת עליה והיא עוזרת לך אז חייבת להיות תלות, כדי שיהיו שינויים אצלך חייבת להתפתח תלות מסויימת. והדגש הוא על מסויימת כי העוצמה של התלות משמעותית. כמו כן חשוב שתספרי לפסיכולוגית מה הרגשת כאשר לא הגעת לפגישה ואת החרדות מפני תלות שאת כותבת עליהן. תתחילי עם זה את הפגישה הבאה. שהשפעת תהיה הבעיה החמורה ביותר בחיים שלך... ביי דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום אני עקרת בית (לצערי). תבעתי את ביטוח לאומי על נכות מהסיבות הבאות: 1) אני מטופלת בתרופה נגד דיכאון בשם בונסרין (עד היום א הצליחו להתאים לי תרופות מהדור החדש) סובלת מחרדות, לא יוצאת לבד מהבית רק בליוויבעלי. אין לי כוח. 2) בעקבות התמוטטות עצבים לפני כארבע שנים נכנסתי לגיל המעבר. איני יכולה ליטול הורמונים ובעקבות זה פיתחתי אסטאופורוזיס. 3) מחסור בבי-12 וברזל. אני מקבלת זריקה כל שבועיים. וברזל יכולה לקחת רק של סולגר ברזל צמחי. ברזל בכמוסות רגילות אני מקיאה. עקב המצב איני יכולה לנקות את הבית ואני נאלצת לקחת עוזרת כל שבוע . אם יש לי מעט כוח בעלי עוזר לי לבשל. הייתי 4 פעמים בועדות ונקבעו לי רק 43 אחוזי נכות. כדי לקבל עזרה אני צריכה לפחות 50 אחוז. נראה לי שהם סתם מושכים אותי כדי לא לשלם. אני אובדת עצות. לא ישנה בלילות. ישנה ביום, והבית בקושי מתפקד והם מתעקשים על כמה אחוזים. כמו כן ברצוני לציין שאבי עבר ארוע מוחי לפנ חודש, הוא נשאר משתק בצד שמאל, ומצבו משפיע עלי לרעה. כל מה שניסיתי לתקן במשך שלש שנים הלך לטמיון. שוב מרגישה חולשה ואני לא יכולה לעזור לו. אני בקושי הולכת לבקר אותו בבית החולים. המשפחה הקרובה לא כך מבינה מה הבעיה אבל כשאני חוזרת משם אני מתכנסת בעצמי ובוכה. אני הורגלתי לאבא שמתפקד נפלא, נסע לחול, חופשות בארץ רוקד פעמיים בשבוע ופתאם כזה משבר, אז במקום לבוא לקראתי ולעזור לי מתעקשים הפקידים האטומים. אודה על תשובתך המהירה. בברכה רזי.

לרזי שלום, אין מה לעשות, לביטוח הלאומי יש את החוקים שלו והם בדרך כלל מאוד קשים. אל תצטטי אותי בבקשה אבל הדרך היחידה היא "לנדנד להם", להגיש ערעור, לקחת עורך דין, חוות דעת , להודיע על החמרה במצב וכך הלאה. בנוסף, עקרות בית מקופחות בביטוח לאומי, לפי ההגדרות שלהם עקרות בית לא בדיוק עובדות...דבר שהוא כמובן לא נכון. לכן יש פה בעיה. אין לי פתרון טוב כיוון שהחוקים מאוד מקשים. מצטער אבל כך הוא המצב דר' גיורא הידש

שלום אני בת 21 ולא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון אבל אני הגעתי למצב שאני לא יכולה להוציא משפט אחד שלם בלי לשקר. אני לא ממש טובה בזה ובד"כ נתפסת. איך נגמלים מזה??? אני ממש נגעלת מעצמי תודה ומחכה ךתשובה

למיקה שלום, הדבר החשוב ביותר הוא שאת מודעת לכך ואינך מרוצה מהתהגותך זו. השקרים הללו הם ביטוי של חרדה, קושי להודות בדבר לא נעים או פחד מדחיה. לכן בהחלט מומלץ לפנות לטיפול. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום. אני מעוניינת לפנות לפסיכיאטר, משום שע פי מיטב הבנתי (שהיא בעיקר דרך תוכניות רדיו)אם אני אקבל תרופות כמו סרוקסט, אורך חיי ישתפר בהרבה. למה אני מתכוונת: יש לי בעיה בזוגיות. אני בת 30 וחיה עם בן זוג. לעיתים אני בלתי נסבלת, זה מתבטא בחוסר האמון שלי בו, שלילת דעותיו רוצונותי על הסף, מריבות צעקות, בקיצור זוועה. יש לציין שאני בחורה נאורה ומפותחת דייה, בעלת קריירה ועסוקה רוב שעות היום. אני פשוט טיפוס כזה שמריבות ואקשן זה חלק מחיו (לצערי). אני כאילו רוצה שפני הדברים יהיו בדיוק כפי שאני רוצה. 30. אבל כעת עם החבר הנוכחי, הכל די טוב ואני לא רוצה לקלקל זאת. אני עד כדי כך פוחדת שיחסינו יעלו על שרטון, שאני שוקלת להכנס להריון ממנו ולהציב לו עובדה. אני אם ילדך, ואתה כנראה תתחתן איתי. למרות שגם בלי ילד יש לנו כוונה למסד את יחסינו, רק עד שזה יקרה אני עלולה לאבד אותו בגלל ההתנהגות שלי. שאלתי היא: כדאי לי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר? שנית, איך פסיכיאטר קובע אם אני זקוקה לתרופות?? רק על פי הסיפורים שלי.? תודה מראש על תשובתך.

גלית שלום את תיארת בעיות התנהגותיות שיכולות לנבוע מסיבות פיזיולוגיות וגם מסיבות פסיכולוגיות. אני לא רוצה להיכנס לדיון בנושא של כפיית אבהות או כפיית נישואין. בלשון עדינה זה מריח לא טוב. הליכה לפסיכיאטר היא כמו הליכה לסופר או למספרה. עדיף שתתחילי את תהליך האיבחון אצל פסיכיאטר במסגרת קופת חולים. אין לך מה להירתע מהמילה פסיכיאטר הוא בסך הכל עוזר לשיפור איכות החיים. בהצלחה

אני לא הייתי ממליצה לרוץ לכדורים ובמקרה שלך נראה אף שזה לא הפיתרון האולטימטיבי ( למרות שאני לא מעיזה לקבוע זאת חד משמעית כי אני לא רופאה). אני חושבת שאת צריכה לברר מדוע את מרגישה כך כלפי בן הזוג ויתכן שחוסר האמון בו נובע מחוסר האמון בעצמך. מאוד כדאי לגשת לשיחות משום שהם יכולות לתת לך פתח להבין את עצמך טוב יותר ואת המניעים מאחורי ההתנהגיות הנ"ל.

לפי דעתי ונסיוני כדאי לך לפנות קודם לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר. למי שאף פעם לא היה בביקור אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש פגישה עם פסיכולוג היא פחות מאיימת לעומת פסיכיאטר. ברור שבעלי ניסיון שפנו בעבר לעזרה נפשית בוחרים עפ"י ניסיונם והעדפתם האישית. פסיכולוג מתחייב לשוחח איתך 50 דקות כל פגישה. זהו כלל קדוש אצל פסיכולוגים ואני יודע שהם עומדים בו. אצל פסיכיאטר הפגישה יכולה להסתיים גם אחרי 5 דקות שהרי לא קובעים לרופא כמה זמן לתת. מותר לו לקיים פגישה מאד קצרה ולגבות תשלום מלא והתשלום בד"כ לפחות כפול מאשר אצל פסיכולוג. אם יש לך ניסיון קודם בפניה לטיפול נפשי אז לכי בעקבות תחושותיך ונסיונך הקודם. לאדם שאין לו שום ניסיון קודם נראה לי שעדיף להתחיל מהקל לכבד. לפעמים צריך שני מטפלים (גם שיחות וגם תרופות) אבל אני מאמין שללכת מהקל לכבד היא שיטה עדיפה ופחות טראומתית לאדם שלא פנה בעבר לטיפול נפשי.

1. כתבת "פגישה אצל פסיכולוג פחות מאיימת לעומת פסיכיאטר " פסיכיאטרים בדרך כלל עוזרים לאנשים לשפר את ההרגשה ולא מאימים עליהם. דבר נוסף מי שמחטט וחופר בנשמה זה פסיכולוג ולא פסיכיאטר. 2. הפסיכולוגיה היא שרות שבדרך כלל והרבה פעמים צריך לשלם עליו והרבה. פסיכיאטריה היא כמעט בחינם. שאול

ד"ר הידש שלום כאשר כותבים מאמר על הפרעה ביפולארית או מפיקים תוכניות בטלויזיה מדברים על תנודתיות בין מאניה שמאופיינת בהסתבכות במישורים הכלכלי והמשפטי לבין דיפרסיה שמאופיינת בנפילה לדיכאון מז'ורי. את הדברים שהתקשורת מתארת כדו קוטביות אני מכיר מהתקשורת ודיכאון מז'ורי אני מכיר מחוויה שעברתי. האם התקשורת מציגה רק את הצד הקיצוני של הפרעה שיש לה הרבה ואריאציות שבחלקן מוגדרות כהפרעות רק כדי לסייע בקליניקה ואינן מאופיינות בסבל ל "חולה" . שאול

לשאול שלום, ההבדל בין דיכאון או הפרעה בי-פולרית מאוד משמעותי כיוון שהוא משמעותי לטיפול. בדיכאון הטיפול הוא בנוגדי בלבד. בהפרעה בי פולרית הכוונה לפנות למייצבי מצב רוח (מלשון יציב). תרופות כמו ליטיום, טגרטול, דפלפט וכדומה. לכן ההבדל אינו רק סמנטי אבחנתי אלא טיפולי, אלו ההבדלים המשמעותיים ביותר בעיני. באופן כללי דכאון ומאניה שייכים לקבוצת ההפרעות האפקטיביות (אפקט-רגש עם פתח מתחת לא'). ההפרעות האפקטיביות מתחלקות לחד-קוטביות=אוניפולר, ולדו-קוטביות=ביפולר. דיכאון בלבד ללא מאניה הוא החד-קוטבי. אם יש מאניה אז ההגדרה הופכת מיד לדו-קוטבית (גם אם לא היה דיכאון). הפרעות אלו מתחלקות שוב לשניים, דן-קוטבי 1 ודו-קוטבי 2. כאשר באחד יש מצב של פעילות יתר בחומרה מועטה-נמוכה כלומר היפומאניה, פחות ממאניה שלמה. והשני עם מאניה חריפה עם פעילות יתר עצומה. הסבל של המטופל הוא כמו שכתבתי קודם, מאניה הולכת עם שמחה והרבה טובה פעמים רבות (כמו שהגששים אמרו "בלתי עציב, כל פתח תקוה תהיה שלך" - זוכר? ביי הידש

לד"רהידששלום. עברתי תאונת דרכים ב2001 הוגדרתי גם כחולה פוסטטראומטי סינדרום לבד מהבעיות האורטופדיות והנוירולוגיות .אני מטופל במרפאה לבריאות הנפש סובל מכאבים לרוב מפושטים מפיזור הדעת ריכוז ירוד זיכרון מחוק דיכאוני מאוד טופלתי בעבר באלטרול וסרוקסט ללא הטבה בהמשך הופיעו גם חרדות מלוות בקשיי נשימה וטופלתי באלטרול ואפקסור חדש ללא הטבה משמעותית הרופא ממליץ לטפל ברמרון .אני בחרדה עוד יותר כי התרופה נסיונית . ד"ר הידש אין לי כימיה טובה עם הרופא האם תוכל למסור פרטים נוספים לגבי התרופה על סמך תלונות של חולים שכבר לוקחים אניפוחד להיות שפן נסיונות. תודה רבה מושי, מבקש תשובה בפורום.

היי מושי, לצערי עדיין אין טיפול תרופתי טוב ובטוח להפרעה פוסט-טראומתית. (בתר-חבלתית בעברית צחה). את זה למדת על בשרך, גם הרופא הטוב ביותר עדיין מתקשה לטפל בהפרעה זו, לעצרי פעמים רבות הפגיעה קשה ביותר ועדיין אין לנו תשובה טובה לכך. רמרון אינה תרופה ניסיונית! זו תרופה נוגדת דיכאון, טובה ומוכרת בארה"ב ובארץ. יש הגיון לנסות כיצד היא עובדת אצלך מפני שבמנגנון הפעולה היא שונה ופועלת בדרך שונה מהתרופות שציינת שכבר נטלת. כאשר מספר דברים לא מצליחים לעזור אז יש הגיון לנסות לפעול בדרך שונה. אני לא חושב שהמושג שפן נסיונות נכון. שפן ניסיונות הם האנשים הראשונים שנוטלים את התרופה ועדיין לא יודעים כיצד היא עובדת אצל אנשים. פה מדובר על ניסיון להתאים את התרופה למושי עצמו ואת זה אפשר לדעת רק כאשר מושי נוטל את התרופה. סך הכל זו תרופה טובה עם מעט תופעות לוואי ויעילה נגד דיכאון. ביי דר' גיורא הידש

אני חייבת לציין לטובה את תרופת הרמרון שממש הקימה אותי על רגליי מחדש. לקחתי במשך שנה סרוקסט עד המינון המקסימלי ללא שום הטבה מיוחדת והוחלט להעביר אותי לרמרון וכבר שנה וחצי שאני לוקחת את הרמרון. הכדור הזה החזיר לי את מצב הרוח וממש השיב אותי לחיים ללא שום תופעות לוואי. ממליצה בחום.........

האם תוכל להסביר בקצרה על התופעה ועל תסמיניה, למיטב הבנתי יש קשת רחבה של חולים הלוקים במחלה ברמות שונות, הסתבר לי שאחת התופעות להפתעתי הרבה הנה נטיה לגדופים ולקללות. אבי בן 64, מגדף ומקלל בכל רגע (מאז הכרותי עימו), טוען שלא יכול לשלוט בזה, כמו כן נוהג להכות בחוזקה בעצמים שונים בקרבתו ולא מסוגל להסביר את התנהגותו אלא בהערה "ככה בא לי", לפני כשלוש שנים עבר ארוע מוחי ויכולתו המנטלית נפגעה (מוכר כנכה 97%), מאז טופל בהלידול אך בשל תופעות לוואי של רעידות בלתי נשלטות בגפיים העליונות הטיפול הופסק. כמו כן לאחרונה החל לשתות ולהשתכר וחזר לעשן לאחר 15 שנות הפסקה. אני מצטערת על אריכות הפניה, אולם אני ובני משפחתי מבולבלים ולא יודעים למה לקשר התנהגות זו, וכיצד לנהוג בה. (האם יש בה גם מרכיב של תסמונת טורט??). אודה לך מאוד על התייחסותך. בברכה אמלי.

לאמלי שלום, אני מבין את דאגתך לאביך אבל ישנן סיבות רבות לתוקפנות ולקללות וקשה לעשות אבחנה למי שאינו רופא או ברשת האינטרנט. בכל זאת אנסה לענות בקיצור לשאלותיך. מדובר בתיסמונת של התנהגות אוטומטית לא הכרתית אשר מתחילה פעמים רבות בגיל צעיר. ההתנהגות האוטומטית לפעמים בטיקים של שירירים-תנועות פתאומיות ולא רצוניות. או התכווצות של מיתרי הקול אשר גורמים לקולות משונים או קללות אוטומטיות. דרך אגב, באופן מוזר הלידול הוא גם טיפול בסינדרום טורט. נדמה לי שבתפוז יש פורום של טורט, ביי דר' גיורא הידש