פורום פסיכיאטריה

אחרי שלושה שבועות מאוד קשים- גם להתחיל טיפול וגם פרידה מבן זוגי המאניק (סליחה) גיליתי שכל החברים שלי מאוד תומכים למרות שלא הייתי בקשר עם רובם כבר הרבה זמן. התרופה קצת משפרת לי את המצב רוח ואת היכולת לתקשר ולהתקרב חזרה לאנשים שאני אוהבת ואפילו ניהלתי שיחה של יותר משתי מילים עם אמא שלי על הפרידה מהחבר. פגו לחלוטין חששותי מהפסיכולוגית שכן היא התגלתה כבן אדם מאוד תומך ובינתיים יצאתי מכל פגישה עם הקלה , גם אם לא ארוכה, לפחות קיימת ( בניגוד לפסיכולוג הקודם שלי שממנו יצאתי עם מועקה חדשה ומחוזקת.). היא נותנת לי הרגשה טובה לגבי כל מה שאני אומרת, ומפיגה ממני כל תחושה שאני צריכה להתבייש במשהו או להסתיר משהו . היא מדברת יותר מהפסיכולוג הקודם ולקבל פידבק מאוד חשוב לי עכשיו, שלא יתעלמו ממני. אני מרגישה כאילו אני ממש מדברת איתה ולא אליה. אפילו השהייה בדירה עם האקס שלי לא כל כך קשה כמו שחשבתי, ועכשו שאני יודעת שיש כמה אנשים שמבינים אותי, ומודעים למצבי (לשתי חברות סיפרתי גם על התרופות), אני מרגישה שגם אם יהיו לי נפילות אני כבר לא אתבייש לבכות על כתפו של מישהו . גם זה משהו. אני בטוחה שביום שאני אעזוב את הדירה יהיה לי מאוד קשה, וגם בתקופה אחר כך אבל אין לי שום דבר רע לומר בינתיים על כל מי ששיתפתי ברגשות שלי, ככה שבאמת אני מרגישה פחות גרוע בגלל הידיעה שכולם תומכים בי עד הסוף. רציתי להודות לד"ר הידש המקסים שאמר לא הרבה, אבל מספיק כדי לעזור לי לפתוח את העיניים בבקרים הקשים עד שהכדורים התחילו להשפיע.

לשירה, אפשר לנשום גם הרבה...כל הכבוד לך, אני מקווה שהתקופה הקשה ביותר כבר מאחוריך ומעכשיו הדברים רק ילכו וישתפרו. אומנם יתכנו עוד ירידות אבל את כבר יותר חזקה להתמודד איתן... שיהיה לך רק טוב והרבה הצלחה ותשמרי על קשר, ביי דר' גיורא הידש

איזה יופי שכל החברים שלך תומכים ומבינים אותך..... אצלי יש רק שניים-שלושה שבאמת יודעים..... וכל השאר ..... אני לא יודעת אם בכלל בא לי לספר להם .

שירה היקרה אני שמחה מאוד שהדברים מתחילים להסתדר. מהרגע שמחליטים " לצאת מהארון" ולא להיתבייש בבעיה שקיימת ( סך הכול מצבך דומה לעוד אלפים רבים) אז זה נהיה הרבה יותר קל. כל יום יביא עימו בשורה אחרת ולאט לאט תשובי לאייתנך שלך, אריאל

שאול שלום, מה שלום אמא שלך היום, וכיצד אתה מרגיש? שבוע טוב הידש

ד"ר הידש אני לא נוהג להשתמש בסופרלטיבים ואני עושה זאת כי הדאגה שלך מרגשת ומחממת את הלב. קודם כל אמא מרגישה מצויין מעבר לבעיות שכרוכות ב"מחלה" שאני מאחל לה להתמודד שנים רבות והיא זיקנה. מסתבר שלא קל לחוות אירוע של אדם יקר שמאבד את ההכרה מול העיניים ובמבט לאחור רואים שגם אם הדבר נמשך רגעים ספורים הוא מתיש ומעייף. החלטתי לחדול ממחשבה על הדראמטיזציה של האירוע ולגשת לחלק המעשי פעם ראשונה שאני לא ליברל והכרחתי אותה בניגוד לרצונה ללבוש את לחצן המצוקה. אודה לך אם תיידע אותנו כאיש מקצוע בתחום המוח על אובדן הכרה לרגעים ספורים שלא בא בעקבות פגיעה בכלי דם וגם על חוויות לא מודעות שקורות למי שעבר בשלום לשמחתי את המפגש עם אובדן הכרה. תודה שאול

לשאול שלום, אני שמח שאמך מרגישה בטוב וגם אתה. ישנה הפרעה הנקראת TIA שהיא הפרעה זמנית בזרימת הדם למוח. אין מדובר באירוע מוחי שבו נגרם נזק במוח אלא בהתכווצות של כלי דם (כמו התכווצות שרירים) ואז הוא נחסם לזמן קצר, החסימה יכולה להיות מלאה או חלקית למעשה לא יודעים. כיוון שמדובר בזמן קצר הרי לא נגרם נזק למוח וההתאוששות היא מלאה. כל זאת כמובן בהבדל מאירוע מוחי שבו נגרם נזק למוח. בקשר לשאלתך השניה, ההשערות שלי טובות כמו של כל אחד אחר, למעשה לא התעניינתי במיוחד בנושא. אולם האם זה נכון לך להתעסק עם זה כעת דווקא, אולי כדאי לחכות קצת. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

עכשיו שידרו בערוץ הסרטים את הסרט "זלדה", שמבוסס על סיפור אהבתם של הסופר האמריקני סקוט פיצג'רלד ואשתו זלדה, שהתחילו בתור זוג מאושר, גם אם יוצא דופן, והיא סיימה בסנטוריום. בשנות השלושים של המאה העשרים עוד לא ידעו כל כך איך לטפל ב"חולי הרוח", נכון, ד"ר הידש? ב"ענוג הוא הלילה" המופלא מתאר פיצג'רלד את סיפור אהבתם של דיק (פסיכיאטר צעיר) וניקול (מטופלת שסבלה מסכיזופרניה בעקבות ניצול מיני שלה בידי אביה בתור ילדה קטנה). בתחילת הסיפור, ניקול "נרפאת" והשניים נישאים ונולדים להם שני ילדים. יחסיהם יודעים עליות ומורדות דרמטיים, ועל אף ששוררת ביניהם אהבה עזה, ה"מחלה" היא זו שמנצחת. דיק מתאהב בשחקנית צעירה אך הולך ומידרדר ונמשך לטיפה המרה, ואילו ניקול, שיש לה תקופות טובות יותר וגם פחות, "משתחררת" לבסוף מן הנישואים שלא צלחו ו"נמסרת" לידי ידיד הזוג, שמאוהב בה בסתר במשך שנים רבות. רציתי לשאול ד"ר הידש, אם אתה מכיר את הביוגרפיה של סקוט פיצג'רלד, ממה בעצם סבלה זלדה. רציתי גם לשאול, האם אתה מכיר באופן אישי או בכלל, מטפלים שיצרו קשר זוגי עם מטופלים (לאו דווקא שלהם, אני יודעת שתוך כדי טיפול הדבר "אסור", כוונתי לאו דווקא למטופלים ישירים, אלא דווקא למטופלים שסובלים מליקוי נפשי כגון דיכאון רב-שנים וכד') שהחזיק מעמד. בקיצור, אני רוצה לשאול אם בימינו יש עוד אהבות עזות כמו פעם, שחוצות מצב נפשי...

לטל שלום, תודה, תודה רבה-אני בהחלט אוהב להכניס ספרות ואומנות לתחום ולנסות להבין את הדברים בעיניים של פסיכיאטר. כך לדעתי התיאורים הראשונים של דיכאון נמצאים כבר בתנך- שאול ואיוב. לצערי איני מכיר את הספרים של סקוט פיצ'גרלד, באופן כללי אני אוהב יותר את הספרות האירופאית מה לעשות. כך שאיני יכול להתייחס ישירות לספרים שאת קראת, דווקא סקרנת אותי וכעת אוסיף אותם לרשימת הספרים שעדיין לא קראתי. אני יודע שהספרים גם עובדו לסרטים. בכל אופן עדיין ישנן אהבות גדולות, נכון כאשר הדברים קורים לאנשים מפורסמים כולנו מתפעלים אולם דברים כאלו קורים גם בין "אנשים פשוטים" או לפחות לא מפורסמים. בארץ יש מקרה אחד מפורסם של פסיכולוג שהתחתן עם מטופלת שהתפרסמה בנסיבות טראגיות אולם איני בטוח שכדאי להרחיב ולהזכיר בציבור את המקרה. בכל מקרה כל אהבה שמנצחת מחלה היא מעוררת התפעלות, מחלות גופניות בודאי והפרעות נפשיות בודאי שאינן פשוטות. עם זאת לדעתי הדימיון הוא רב, ישנם קשיים רבים למשפחה שמתמודדת עם מחלה גופנית או מחלה נפשית של אחד מבני הזוג. בהחלט נושאים מעניינים ומרתקים. ושוב, תודה לך ושיהיה שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, שמחה ששימחתי אותך. למיטב ידיעתי, "זלדה" נכתב ישירות כתסריט. "ענוג הוא הלילה" אכן עובד לקולנוע, וקשה מאוד להשיגו בספריות הווידאו בארץ. הגדילו לעשות הבריטים כאשר עיבדו את הספר גם לסדרת דרמה, בכיכובו של פיטר שטראוס. הסדרה שודרה לפני כמה שנים בערוץ 33 במסגרת "סקאלה" וכבשה את לבי. מבירור שערכתי עם רשות השידור אין אפשרות להקרינה שוב וגם אין דרך לקבל העתק. האם נבדקה פעם תרומתה של הביורוקרטיה הישראלית לדיכאון א-טיפוסי? בכל אופן, אני מוצאת ש"ענוג הוא הלילה" הוא סוג של תנ"ך והוא אף מופיע כביבליוגרפיה רלבנטית באתרי פסיכיאטריה... נסה ותהנה - "tender is the night" הוא השם באנגלית. תרשה לי לצטט איזה שורה או שתיים מהספר כדי להצדיק את עצמי, ויכול להיות שזה ידבר גם לחברים נוספים בפורום: "... אני יודעת שהתבוננות פנימית אינה יפה למצב של מתח קיצוני כמצבי אבל הייתי רוצה שתדע היכן אני עומדת... כשהגעתי למצב שלא יכולתי לדבר (...) או ללכת ברחוב חיכיתי כל הזמן שמישהו יאמר לי. זו הייתה חובתו של מי שידע והבין. עיוור חובה להדריך ... אין עוד טעם להעמיד פנים כאילו מה שלא בסדר בראש שלי ניתן לריפוי. ... אני חושבת היום כך ומחר אחרת. זה בעצם מה שלא בסדר אתי, חוץ מהעזה שגעונית והיעדר חוש פרופורציה." אגב, את הספר אפשר למצוא בזיל הזול ברשת "צומת ספרים". והנה קיצור דרך לכל מה שקיים בעברית של ועל סקוט פיצג'רלד ואשתו: http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/heb/NNL/NNL/NNL/SCAN?SCAN=%EE%E7%E1%F8%E9%ED&BASE=%EB%EC+%E4%F8%F9%E5%EE%E5%FA&VALUE=%F4%E9%F6%E2%F8%EC%E3 ושבוע טוב גם לך.

שלום אני מקבל סרוקסט 40 מ"ג וריספרידל 1.5 מ"ג אך הטיפול אינו עוזר לי. חמור מכך , כל ניסיון שלי לעלות במינון או לקיחת הטיפול במועד שונה מהרגיל גורם לי לתופעות קשות ביותר של כאבים וחוסר שליטה. שאלתי היא מה הסיבה לכך והאם יש פיתרון תודה

שלום רב, לצערי אתה מוסר פרטים מעטים מדי ולכן איני יכול לעזור בתשובה יותר מפורטת. אם הטיפול אינו מועיל לך, אז כדאי לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי שיתאים לך טיפול אחר. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

שלום רב !! אני סובל מזה 4 שנים מחרדות שהחלו בתקופת הצבא (אני בן 24) בהתחלה לקחתי סרוקסט כדור וחצי ליום כיום אני נוטל רבע כדור ליום רציתי לשאול כשאני לוקח חצי כדור ליום אני לא מרגיש טוב עם זה האם יכול להיות שחצי כדור זה הרבה בשבילי בשל התופעה אותה אני מציין ושאלה נוספת האם עישון ונטילת סרוקסט זה שילוב בעייתי או שאין כל בעיה עם זה בתודה מראש !!!

למנדל שלום, לעישון אין בעיה עם הסרוקסט וכמובן שיש לעישון בעיה עם בריאותך אבל זה סיפור אחר. קצת קשה לי להבין, אם בעבר נטלת 30 מג' סרוקסט והרגשת בטוב אז כיצד כעת 10 מג' גורמים לתופעות לוואי רבות? השאלה העיקרית היא כיצד אתה מרגיש? אם ישנן תופעות של חרדה ולטיפול יש תופעות לוואי אז כדאי לחשוב על החלפת הטיפול. האם אתה מרגיש טוב עם רבע כדור? שבוע טוב, דר' גיורא הידש

ל"מישהי" אילו היית קוראת טוב היית רואה שד"ר הידש המופלא כבר ענה לי. בכל אופן - תודה על הדאגה הכנה ותודה לך ד"ר הידש

שלום ניראה לי שאת לא מעודכנת מה שקרה פה אתמול בלילה עם הסוטה. היא התקיפה אותו במקומך. וכל הכבוד לה. אדי

משפיעה על חיי באופן מולט כל אשיות יש גם את הבעיות הפיזיות שלה אף אחד לא מאמין לי גם הפסיכיאטר שלי לא חושב שיש לי אבל מי כמוני יודע. זה לא מצב רוח קיצוניים זה ממש שינוי אישות, פעם אחת אני ככה ופעם ככה .

שלום, המושג פיצול אישיות קצת מסובך ויש עליו אגדות רבות. בכל אופן סכיזופרניה אינה פיצול אישיות ואיני חושב שזו כוונתך, רק לידיעה באופן כללי. המאפיין את פיצול האישיות הוא שהאדם עצמו אינו מודע לכך, כלומר אישיות אחת אינה מודעת לנוכחות של האישיות השניה. כך היה בספר/סרט 29 פנים לחווה. כך שאתה אינך יכול להעיד על פיצול אישיות... בכל אופן יתכן מאוד שמדובר בבעיה ולכן חשוב שתתיעץ עם הפסיכיאטר שלך. האדם והבעיה הרבה יותר חשובים מהכותרת והניסיון שלך עצמך לאבחן את עצמך. זה תמיד קשה לאדם לאבחן את עצמו. שיהיה שבוע טוב, דר' גיורא הידש

כולם חושבים שזה מצחיק ולא ריאלי. אבל יש לי סכיזופרניה הבעיה בכל הסיפור שאני שפוי ולא מדמיין על חייזרים וכדומה אני ממש מודע לדברים שאני עושה בלי מודע. קראתי מאמר וניבחנתי בו אני מאד מיזדהה איתו . קראתי את המושגים פה והם מאד תואמים את אישיותי. Personality Disorder Information Paranoid Paranoid personality disorder is characterized by a distrust of others and a constant suspicion that people around you have sinister motives. People with this disorder tend to have excessive trust in their own knowledge and abilities and usually avoid close relationships with others. They search for hidden meanings in everything and read hostile intentions into the actions of others. They are quick to challenge the loyalties of friends and loved ones and often appear cold and distant to others. They usually shift blame to others and tend to carry long grudges. Schizoid People with schizoid personality disorder avoid relationships and do not show much emotion. They genuinely prefer to be alone and do not secretly wish for popularity. They tend to seek jobs that require little social contact. Their social skills are often weak and they do not show a need for attention or acceptance. They are perceived as humorless and distant and often are termed "loners." Schizotypal Many believe that schizotypal personality disorder represents mild schizophrenia. The disorder is characterized by odd forms of thinking and perceiving, and individuals with this disorder often seek isolation from others. They sometimes believe to have extra sensory ability or that unrelated events relate to them in some important way. They generally engage in eccentric behavior and have difficulty concentrating for long periods of time. Their speech is often over elaborate and difficult to follow. Antisocial A common misconception is that antisocial personality disorder refers to people who have poor social skills. The opposite is often the case. Instead, antisocial personality disorder is characterized by a lack of conscience. People with this disorder are prone to criminal behavior, believing that their victims are weak and deserving of being taken advantage of. They tend to lie and steal. Often, they are careless with money and take action without thinking about consequences. They are often agressive and are much more concerned with their own needs than the needs of others. Borderline Borderline personality disorder is characterized by mood instability and poor self-image. People with this disorder are prone to constant mood swings and bouts of anger. Often, they will take their anger out on themselves, causing themselves injury. Suicidal threats and actions are not uncommon. They think in very black and white terms and often form intense, conflict-ridden relationships. They are quick to anger when their expectations are not met. Histrionic People with histrionic personality disorder are constant attention seekers. They need to be the center of attention all the time, often interrupting others in order to dominate the conversation. They use grandiose language to discribe everyday events and seek constant praise. They may dress provacatively or exaggerate illnesses in order to gain attention. They also tend to exaggerate friendships and relationships, believing that everyone loves them. They are often manipulative. Narcissistic Narcissistic personality disorder is characterized by self-centeredness. Like histrionic disorder, people with this disorder seek attention and praise. They exaggerate their achievements, expecting others to recongize them as being superior. They tend to be choosy about picking friends, since they believe that not just anyone is worthy of being their friend. They tend to make good first impressions, yet have difficulty maintaining long-lasting relationships. They are generally uninterested in the feelings of others and may take advantage of them. Avoidant Avoidant personality disorder is characterized by extreme social anxiety. People with this disorder 8often feel inadequate, avoid social situations, and seek out jobs with little contact with others. They are fearful of being rejected and worry about embarassing themselves in front of others. They exaggerate the potential difficulties of new situations to rationalize avoiding them. Often, they will create fantasy worlds to substitute for the real one. Unlike schizoid personality disorder, avoidant people yearn for social relations yet feel they are unable to obtain them. They are frequently depressed and have low self-confidence. Dependent Dependent personality disorder is characterized by a need to be taken care of. People with this disorder tend to cling to people and fear losing them. They may become suicidal when a break-up is imminent. They tend to let others make important decisions for them and often jump from relationship to relationship. They often remain8 in abusive relationships. They are overly sensitive to disapproval. They often feel helpless and depressed. Obsessive-Compulsive Obsessive-Compulsive personality disorder is similar to obsessive-compulsive anxiety disorder. People with this disorder are overly focused on orderliness and perfection. Their need to do everything "right" often interferes with their productivity. They tend to get caught up in the details and miss the bigger picture. They set unreasonably high standards for themselves and others, and tend to be very critical of others when they do not live up to these high standards. They avoid working in teams, believing others to be too careless or incompetent. They avoid making decisions because they fear making mistakes and are rarely generous with their time or money. They often have difficulty expressing emotion.

תאריך: 03-01-2003 14:22 שלום לך ד"ר הידש. אני בת 34 וסובלת מזה כשנה מהתקפי חרדה שחלפו אולם נראה לי שאני בדכאון . אני סובלת מהתקפי זעם על ילדי כשהם כלל לא אשמים ,אני מרגישה לא טוב -חולשה ותופעות גופניות אחרות במשך כל היום . מה שהכי מטריד אותי הוא שאני לא חשה כל רגש - לא אהבה לא שנאה,לא מסוגלת להתרגש ממשהו שאמור להיות משמח,פועלת כמו רובוט ,הגוף כל הזמן דרוך לקראת קרב. יש לציין שאני מטופלת בילדים קטנים ואני גרושה מזה כמה שנים . יש עוד תופעה שאני מאוד מבקשת שתתיחס אליה בתשובתך - אני לפעמים רוצה לדבר ופשוט המילים לא יוצאות לי - המחשבות זורמות בשיא המהירות אולם המילים פשוט לא יוצאות וגם כשכן , אני מרגישה כאילו זה לא בא ממני. אני פשוט מיואשת ,. ממש בזה הרגע הבת שלי שאלה אותי שאלה תמימה ואני פשוט צרחתי עליה . מה יש לי ? האם אני בסדר ? זה כבר תקופה ארוכה שאין לי מצב רוח , יש לי ריקנות נוראית ,לא צוחקת מכל הלב ,ומן מועקה בנשמה . יש לי סרוקסאט אבל אני לא לוקחת - לא מעונינת בתרופות תודה

שלום, תשובתי ניתנה באחד מהעמודים הקודמים היכן ששאלת בפעם הראשונה. חוץ מזה מה שלומך, כיצד עברה השבת הגשומה והאם יש לך שאלות נוספות? שבוע טוב, דר' גיורא הידש

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2355293,00.html

לשירה שלום, תודה על הקישור, מדובר על מאמר שכותב שפרוזק אושר לשימוש גם אצל ילדים. אישור זה מעיד על הבטיחות הגבוהה של פרוזק באופן כללי לכולם. רק תרופה בטוחה מאושרת לשימוש אצל ילדים. שבת שלום, דר' גיורא הידש

הפרוזק הוא לא הכדור הנחות ביותר מבין הכדורים שקיימים כיום?

היי מקווה שזוכרים אותי. רציתי לעדכן בקשר למצבי. אז אני יותר טוב מפעם, למרות ירידות קטנות שיש. הפסיכולוגית אומרת או חושבת שאני עם רגל אחת בחוץ, שאני עוברת את הדיכאון הזה. רציתי להוסיף בקשר לדיון על הדיכאון. אז ככה: פעם בגיל הנעורים הרגשתי על הפנים בלי חברים בלי כלום פשוט הייתי בדיכאון כשאף אחד לא ידע מזה (הסתרתי טוב) .עברו כמה שנים של סבל וכאב לבד עד שכביכול יצאתי מזה ללא שום קבלת עזרה. היום אני בת 26 ושוב חזר לי הדיכאון וחרדות שלא היו בעבר והפעם אמרתי ננסה את שיטת הפסיכולוגיה וכך היה. היום אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי (סרוקסט). מה שרציתי לומר בסך הכל שאני חושבת שהדיכאון היה בתוכי כל הזמן אבל מודחק כמה שנים עד שהוא התפרץ היום. וטיפול פסיכולוגי מקצר באמת את תקופת הסבל והכאב. ולמרות הכל אני חושבת שהדיכאון תמיד ימשיך וידבק למי שחווה אותו. תודה, אשמח לתגובות.

adi שלום, את מה שעובר עלייך, אני יודעת מה את מרגישה אבל אני רוצה לאמר לך שאסור לך לחשוב על כך שזה יחזור. ראשית הידיעה וההכרה הן צעד ראשון להתמודדות ואת זה כבר עברת. מכיוון שאת נמצאת בטיפול גם את הצעד הבא עברת אז רק נותר לשנות גישה ולמצות את הטיפול . יש חחים אחר הדיכאון.

הי עדי את יודעת , גם אני לפני חצי שנה בערך ניסיתי לשחזר ארועים מהילדות שלי ( פשוט לחשוב על הילדות) וגילתי שבכלל לא הייתי מאושרת אז למרות שהוריי כל הזמן אומרים לי שאז נהגתי להיות שמחה ולחייך כל הזמן. אף אחד לא ידע מה קורה בתוכי ואפילו לא אני עצמי ( עד כדי כך האמנתי בהצגה ששדרתי כלפי חוץ). מסתבר שאולי בעצם כל חיי לא הייתי מאושרת ואולי אף פעם לא אהיה?.???

בלי להכנס ליותר מידי פרטים... (כי אין כח להקליד) אומר לך כך, טיפול פסיכולוגי מנקודת מבטי הוא רק מזיק וגורם לך להיות עם יותר בעיות ותסבוכים ... והכל בגלל שמתחילים "לחפור" בעבר.... אולי זה השיטה לטפל מהיסוד... אך זה מסוכן כי אתה מתחיל להיות יותר ויותר עצוב! השיטה לעניות דעתי היא רק תרופתית זה לפחות מועיל ולא פותח צוער (לגטימי לכאורה) לצרות הקודמות..... בכל מקרה המון בהצלחה, גיא

ד"ר שלום אשמח אם תוכל לתת מידע לגבי השפעת סרוקסט ותרופות אחרות על תסמונת קדם מחזור. אם התרופה מקלה בצורה משמעותית על התסמונת, אז אולי החרדה והדכאון נובעים בעצם משינויים הורמונליים? ושאלה נוספת, מה קורה עם הפסקת הטיפול התרופתי? האם יש סיכוי שתופעות הדכאון והחרדה ייפסקו? מדובר בטיפול תרופתי שמלווה בפסיכותראפיה. בעבר, פסיכותראפיה בלבד לא עזרה. תודה ושבת שלום. טלי

לטלי שלום, בשנים האחרונות ישנן עבודות רבות על טיפול בתחושות לפני המחזור הנקראים גם תסמונת קדם ויסתית. התמונה המצטיירת וגם מניסיוני יש הקלה רבה מאוד אצל הנשים הסובלות מתיסמונת זו עם טיפול של תרופות נוגדות דיכאון ובמיוחד מקבוצת SSRI. לאחרונה פורסם מאמר על תרופה נוספת מקבוצה זו הנקראת לוסטרל. המיוחד במאמר זה שמנסים לתת לוסטרל רק בימים שלפני מחזור ולא טיפול קבוע. גם מאמר זה מדווח על הצלחה. בהחלט הורמונים יכולים ליצור ולשנות מצבים נפשיים. גם ההיפך הוא נכון, המצב הנפשי משנה את ההורמונים בגוף. הדוגמא הפשוטה ביותר, אם אני מתרגז מיד משתנים ההורמונים בגוף בעיקר האדרנלין ולכן אנשים מאדימים, דופק מואץ לחץ דם עולה וכדומה. הבעיה היא שעדיין לא מצאו שינוי הורמונלי אשר מאפיין את הדיכאון, לכן לא ניתן לאבחן דיכאון על ידי בדיקת דם... בקשר לשאלתךך השניה, לדיכאון יש יתרון וחסרון, היתרון הוא שדיכאון חולף וכמעט ואינו משאיר צלקת. החסרון הוא שדיכאון עלול לחזור...לא ידוע מתי, האם אחרי שנה או אחרי שלושים שנה , אבל אדם שיש לו נטיה לדיכאון אז הדיכאון עלול לחזור.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, אשמל לקבל שמות של מוסדות פרטיים (בתי חולים) לבריאות הנפש. האם יש כאלה? תודה.

יש כאלה באיזה איזור של הארץ אתה מחפש?

לטל שלום, אני לא מכיר מוסדות פרטיים לאנשים צעירים ומחלה חריפה. ישנם מוסדות לאנשים הסובלים בדרך כלל מסכיזופרניה המאושפזים שנים רבות ואינם יכולים להשתחרר לקהילה? אם שאלתך לגבי אנשים צעירים ומחלה חריפה, אשמח אם משהו יכול לעדכן ולהוסיף לי? שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי שגב, לאיפה נעלמת? את דופקת נפקדות??? כבר כמה ימים שלא נכנסת לצ'ט! אם לא תגיעי בקרוב, את תענשי על זה! ראי הוזהרת ;-) היי ד"ר הידש, מה שלומך? גם אתה מוזמן להפתיע אותנו....... ;-) מזמן לא קפצת לבקר אותנו בצ'ט! נשמח לראותך גם שם... כמובן שכל שאר החברים גם מוזמנים, כל ערב ב-23:00.

ליפעת וכולם, באמת רציתי להגיע לצ'ט אולם גם בגלל השעה (מוקדמת מדי, אני נרגע בסביבות אחת), וגם כנראה יש לי בעיה טכנית כלשהי ופעם אחת לא הצלחתי להכנס אבל לא נורא. אני גם עסוק בהקמת פורום נוסף שיכול להועיל, מדובר על משהו ביניים, לא צ'ט עם תגובות מידיות ולא פורום כזה של דוקטורס שאלות ותשובות. פורום של דיון וכל אחד יכול להכנס ולהשאיר הודעה בשעה הנוחה לו ומתפתח דיון במשך היום. אולי הצורה הזו תתאים יותר לאנשים מסויימים. שיהיה רק טוב שבת שלום, דר' גיורא הידש

רציתי לברר אם קיימת מחלה של שקרן כרוני ואם כן כיצד ניתן לברר על נושא זה עוד פרטים????

לקרן שלום, שקרן אינה אבחנה אבל בהחלט תופעה נפוצה. מהבחינה הפסיכיאטרית צריך להבדיל בין שני סוגים. הראשון הוא השקרן במודע, אם כדאי לי לשקר אז עדיף מפני שיהיה לי רווח מזה. ואם לא כדאי אז הטיפוס לא ישקר. השני הוא מי שחי בעולם של דימיון והוא אינו מבדיל בין המציאות והפנטזיות שלו. זו כבר בעיה יותר רצינית כי היא מרמזת על קושי רב בקבלת המציאות והתמודדות עם המציאות. השניה היא כבר יותר דומה לבעיה פסיכיאטרית, ההפרעה יכולה להיות במספר אבחנות פסיכיאטריות שונות ואינה מאפיינת אבחנה פסיכיאטרית מסויימת. שלא נדע מצרות דר' גיורא הידש

ערב טוב, תמסור לאישתך ממני-שהיא גדולה.כל כך התלהבתי מהמשפט ואפילו שיתפתי את חבריי. אבל יש לי שאלה-מה יקרה אם אני בתור אחראית על צוות קטן של עובדים,יושבת בשיחה אישית עם אחד מהם ומסבירה לו את ציפיותיי ממנו ורק במקרה הוא משוטט להנאתו לפעמים בפורום הזה ופתאום הוא עונה לי "ציפיות יש רק לכריות"? אני יודעת מה אני עושה במצב כזה-אתה יכול לנחששששששששש.? אני מתקשרת לאישתך ושואלת אותה מה עושים עכשיו??? כדאי שאישתך תתכונן-כי אי אפשר לדעת. שיהיה ערב טוב שגב

היי שגב, אפשר להמשיך, חמתי שתחיה אומרת "תמיד כדאי לבקש משהו מאדם עסוק, אז יש סיכוי שגם תקבל את מה שאתה מבקש"... אמצתי את דבריה ומאז אני אף פעם לא מתלונן שאני עסוק מדי, תמיד אפשר להכניס עוד משהו קטן.... שבת שלום, הידש

הדגשת באחת התשובות שדיכאון היא הפרעה שחולפת , עם או בלי כדורים- אבל מה עם דיכאון לא-טיפוסי? עד כמה שידוע לי הוא בד"כ אינו צפוי לעבור לעולם ללא טיפול - בעיקר תרופתי. וכנ"ל לגבי דיסתמיה.אז עד כמה זה נכון?מצפה לתגובתך

ליערה שלום, נכון שדיסטימיה היא הפרעה יותר ממושכת, לפי ההגדרה מעל לשנתיים, דיסטימיה יותר תלויה בגורמים חיצוניים ובמצב החיצוני, אנו מדברים על מצב שבו האופי של האדם אינו דיכאוני ואז הוא נתקף בדיסטימיה או בדיכאון לא טיפוסי. הדיכאון מטבעו הוא חולף, לא במקרה לא ציינתי תוך כמה זמן........ שבת שלום, הידש

ובדיכאון טיפוסי - האופי של האדם הוא כן דיכאוני? - לא הבנתי אותך: אולי תחדד מה הם בדיוק ההבדלים בין דיכאון לא טיפוסי וטיפוסי - בהגדרות ובסימפטומים , (בקצרה) והאם חלוקה זו בין טיפוסית ללא טיפוסית קיימת גם בדיסטימיה? חשוב לי להעמיק ולדעת- הלא אתה הרי יודע ש"ידע זה כוח" !תודה - יערה

אצלי הכל כרגיל.אני מכריחה את עצמי לצאת עם הילד לטייל לפחות שעה. כל יום.וזו מלחמה כל יום מחדש.ההרגשה שלי לא השתנתה.כאילו אני נרדמתי והתעוררתי לעולם לא מוכר.ולכן אני גם לא מרגישה טוב בחוץ בכלל. הפאקסט לא עוזר עד כה. הוא רק מפיג קצת את החרדות, אבל לא פותר את את השאר.לצערי אני מודאגת מהעתיד.כי יש לי תינוק קטן.אבל תשובות אין. זהו.ממש לחיות מיום ליום.יום ראשון אני ממשיכה בטיפול אצל הפסיכולוג של מכבי.מי יודע מה ייצא מזה.ההתדרדרות במצב שלי הייתה בחודש האחרון ,והיא קרתה באופן מיידי.לאחר שהאגרופוביה שלי החמירה.אני פשוט לא נהנית להיות בחוץ.לפעמים הייתי רוצה לחזור להיות ילדה ולוותר בשנייה אחת על בעלי ועל הבן שלי.באמת.העיקר להיות בריאה, כמו שהייתי.ולא חלשה ומופחדת כמו שאני היום. שיהיה לכולכם לילה טוב.

דרך אגב.למה אומרים שהפאקסט מדכא את היצר המיני.וגורם לכל מיני בעיות מסוג זה.מעניין אצלי זה בדיוק הפוך.מה יש בתרופה הזאת???

ערב טוב, הבנתי שעדיין קשה.כמה זמן כבר עבר מאז התחלת לקחת תרופות?והאם לא אמרו לך להיעזר גם בקלונקס בהתחלה??עד שהתרופה מתחילה לעבוד? בקשר ליצר המיני-אני שמחה בשבילך.אז תיהני גם בשבילי-בינתייייייייים. שבת שלום. שגב

הי שרונה לפעמים זה שאין חדש תחת השמש זה טוב ( תחשבי אם היה גרוע יותר??.). כרגע נכנסת למעין שיגרה בה יש לך ציפיות מסוימות כשאת יוצאת החוצה וחלקם מתגשמות וחלקן לא. לפי דעתי פשוט תצאי החוצה בלי שום ציפיות ( כי כבר אמרו חכמים: " כגודל הציפייה כך גודל האכזבה) ואז אם הצלחת להנות או לא הצלחת להנות לא יהיה לך את עצמך להאשים בעניין. היציאה עצמה וזה שאת לא מוותר אף פעם מוכיחה את כמה חזקה ונחושה את ואם תכונות כאלה את תנצחי את המצב בטוח. אז don't worry, be happy אנחנו פה איתך- תמיד

היי אריאל! הגישה שלי לחיים באמת דומה למה שאת כותבת. זה המצב כרגע.ולפי זה אני באמת משתדלת לחיות. שלך. שרונה.

שבת שלום, אשמח אם תשלח לי את הקישור למאמר בטיפול בהפרעות מיניות הנגרמות על ידי תרופות. תודה מראש, נטע

היי נטע, תוסיפי את כתובת המייל שלך שאוכל לשלוח, ביי הידש

בוקר טוב, תודה על ההבהרות, תנו לי זמן וסבלנות ובסוף אני אבין.... המאמר נשלח לשתיכן, אם ישנה שאלה או בקשה אז ברצון, דר' גיורא הידש

והאימייל שלי הוא על השם לי . אולי מעכשיו, כדי להבחין ביני לבין נטע השניה אקרא לעצמי נטעאור תודה

ד"ר הידש, יש שתי "נטע" בפורום. האחת זו נטע אור והיא בעלת הידע הרב בתרופות, סובלת מדכאון וחרדה, אם אינני טועה והשניה זו אני "נטע" שנוטלת סרוקסאט בגלל התקפי חרדה. אודה לך אם תשלח לי את המאמר לאימייל. סופשבוע נעים

מה שלומך?????????????? עושה יוגה?????????? תקשיב יש לי שאלה ביומיים האחרונים יש לי סחרחורות נוראיות (לא כול כך נוראיות) אבל מציקות מאוד , וכן גם מאין הרגשת איטיות בדיבור ובמעשים להזכירך :סרוקסט שישה חודשים עים עיקצוצים מעטים מאוד של חרדה מה דעתך על הנושא??????????????????? נ.ב - יכול להיות שזה משהייה במיטה עים סדין חשמלי זמן מרובה????????? או ישיבה ממושכת ליד תנור חשמלי?????. כי שמעתי שזה מוריד לחץ דם ויכול לגרום לסחרחורות ועייפות מה דעתך???????????

היי נירה היקרה, טוב לשמוע ממך ואני מקווה שתחזרי להרגיש בטוב, לסרוקסט אין פטנטים חדשים, כלומר אני לא צופה שיהיו תופעות לוואי חדשות אצלך בגלל הסרוקסט. כלומר גם הסחרחורת לא קשורה לסרוקסט. לכן ההמלצה היא שתיה רבה, אולי כוס קפה או תה, ומעט פעילות גופנית למרות הסחרחורת. שתהיה שבת שלום, הידש

שלום ד"ר הידש, מדוע קשה לי כל כך, עד כדי עינוי, להתעורר משינת אחר הצהריים, בניגוד להתעוררות אחרי שינת הלילה? האם זו תופעה ידועה? האם זה קשור במשך זמן השינה, שהוא קצר יותר? ועוד שאלות על שינה - האם זה בלתי-בריא לישון "יותר מדי"? כלומר, לישון שעות רבות, יותר ממה שהגוף דורש? האם שינת-יתר גורמת לנזק כלשהו? בוקר טוב ותודה, טל.

היי טל, שינה מרובה באופן כללי יכולה להיות סימן לדיכאון לא טיפוסי אבל אני לא חושב שזו כוונתך בשאלה. אין נזק בשינה עמוקה ומרובה. לכל אדם צרכים שונים בשינה והם גם משתנים במשך השנים. בגיל צעיר האדם ישן יותר וככול שמתבגרים ישנים פחות. ההמלצה היא לפחות להינות מהשינה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

הא! "דיכאון לא טיפוסי" - מאז שקראתי את "דור הפרוזק" אני מהגגת בניצחון את המונח הזה. ("ניצחון" עאלק...) נדמה לי שאני לוקה בזה. אני בורחת לשינה המון, ולא רק מאז שאני לוקחת אפקסור (שכאמור, כנראה יוחלף). עדיין מחכה לתשובה בקשר לשאלת ההתעוררות משינת אחר הצהריים - מדוע היא סיוטית כל כך, ולוקח בין שעה לשעתיים להתאושש ממנה? האם יש לזה הסבר מדעי? תודה... טל

סיוון שלום אני לא רוצה להיכנס לחים האינטימים שלך אבל אני מניח שהסיבה הישירה שאת נמנעת משימוש בסרוקסט היא לא הפגיעה בחשק המיני. לי הסרוקסט עשה רק טוב ואיפשר לי לצאת מהדיכאון שנבע מסיבות הורמונליות שסרוקסאט מטפל בהם. יש מחקרים שטיפול פסיכותראפי גם עשוי לטפל בדיכאון אבל לא תמיד זה מצליח וצריך בשביל זה ים כסף. ההחלטה בידייך שאול

כמו שאתה מפחד מהריטלין ומאשים כאן בפרהסיה את רופא המשפחה שלך כך מותר גם לאותה בחורה לפחד מהסרוקסט. בהודעה לא היה כתוב שהיא עברה איבחון פסיכיאטרי אלא רק שיש לה כדורים מסוג סרוקסט בבית. תיתן לרופאים לעשות את עבודתם. מי שמקבל טיפול לא ישאל כזאת שאלה בפורום. לא צריך לפחד משום דבר אבל תמיד צריך לפעול בהיגיון ובשיקול דעת.

אני פוחדת מבונזו מאוד....................

שלום לך ד"ר הידש. אני בת 34 וסובלת מזה כשנה מהתקפי חרדה שחלפו אולם נראה לי שאני בדכאון . אני סובלת מהתקפי זעם על ילדי כשהם כלל לא אשמים ,אני מרגישה לא טוב -חולשה ותופעות גופניות אחרות במשך כל היום . מה שהכי מטריד אותי הוא שאני לא חשה כל רגש - לא אהבה לא שנאה,לא מסוגלת להתרגש ממשהו שאמור להיות משמח,פועלת כמו רובוט ,הגוף כל הזמן דרוך לקראת קרב. יש לציין שאני מטופלת בילדים קטנים ואני גרושה מזה כמה שנים . יש עוד תופעה שאני מאוד מבקשת שתתיחס אליה בתשובתך - אני לפעמים רוצה לדבר ופשוט המילים לא יוצאות לי - המחשבות זורמות בשיא המהירות אולם המילים פשוט לא יוצאות וגם כשכן , אני מרגישה כאילו זה לא בא ממני. אני פשוט מיואשת ,. ממש בזה הרגע הבת שלי שאלה אותי שאלה תמימה ואני פשוט צרחתי עליה . מה יש לי ? האם אני בסדר ? זה כבר תקופה ארוכה שאין לי מצב רוח , יש לי ריקנות נוראית ,לא צוחקת מכל הלב ,ומן מועקה בנשמה . יש לי סרוקסאט אבל אני לא לוקחת - לא מעונינת בתרופות תודה

חסר לך זיין גדול כנראה מזמן לא קיבלת אותו!!

אין trade mark לשם שאול ויכול להיות ששאול הוא שמו של מי שהזכיר את הפאלוס

לשאול באותה מידה אני יכולה לומר לך,שיש לך מוח צר וקטן כי אתא אפס,תינופת,מנייק שאיו לו גבולות ואתה צריך להתביש. ואתא הומו יש גבול לעלבון שבחורה מסוגלת לספוג. מישהי

הכינוי של יהודה איתם הוא "אור הוא הגיע לכאן מפורום הלם קרב של דוקטורס סעיף 10 לאמנה של פורום הלם קרב זה להתעלם ממנו http://doctors.co.il/forums/list.php?f=66 הוא תמיד מתחזה לאחרים ומכניס גסויות להודעות זה דפוס שחוזר על עצמו אצל יהודה דרור גרין כתב עליו כבר מלא הודעות

הי סיוון נראה לי שהתשובה כבר ידועה לך ואולי קשה לקבלה אך זה נראה כמו דיכאון. סיוון , דיכאון היא מחלה כשאר המחלות והטיפול התרופתי לה הוא כשאר התרופות. אם היית סובלת מיתר לחץ דם לדוגמה האם היית מעיזה שלא לקחת את הטיפול התרופתי? אם טיפול זה יכול לעזור לך ולהקים אותך שוב על הרגליים ( והאמיני לי שזה מה שזה עושה) אז מדוע לא. סיוון את לא אימא רעה, כי אחרת הבעייה לא הייתה מפריע לך עובדה שמצפונך מציק לך ושאיכפת לך מילדייך . כרגע את פשוט בתקופה לא טובה אך טיפול תרופתי ביחד עם שיחות אצל פסיכאטר יכולילם לחולל פלאים. נסי בשבילך ילדך וכמובן שבשביל עצמך ועתידך- למה לסבול???

שלום אתמול הבאתי את אמא שלי בת ה 82 למיון ב 2200 ה CT מוח תקין הבדיקות בסדר אבל היא אושפזה להשגחה ומעשה שהיה כך היה. ב 1400 היא ישבה לאכול ארוחת צהריים פתאום ראיתי שעיניה נעצמות והיא לא מגיבה.ניסיתי להרים אותה והיא התגלשה לי מהכיסא לריצפה. היו לי חששות כבדים מהגרוע ביותר טילפנתי לדודתי שגרה מעליה תוך כדי כך שהתכוננתי לבצע הנשמה ובדקתי שהלשון לא חוסמת את הלע. לשמחתי היא פקחה עיניים לאחר מספר דקות ו 10 דקות מאוחר יותר הרמתי אותה הושבתי אותה על כיסא. היא הקיאה וצפתה בטלויזיה. שעה וחצי לאחר מכן היא שכבה לנוח אני הלכתי לביתי לשעה חזרתי ונרדמתי לשעתיים. רק 5 וחצי שעות אחרי המקרה הזמנתי רופאה שהיפנתה אותה למיון. למרות שלא היתה משמעות לאיחור בקריאה לרופא אני כועס על עצמי שאיבדתי את העשתונות ולא הזמנתי אמבולנס מיד. מה דעתכם ? שאול

שלום שאול, משתמע לי מדברייך כי אתה אוהב מאוד את אמך ומטפל בה בדאגה ובמסירות. אינני יודעת מה מצבה המפורט של אימך ולכן לא אוכל לומר לך אם נהגת אתמול כשורה או לא אבל דעתי היא שהפעלת את שיקולך האישי ברגע קשה והחלטת החלטה מסויימת שאינך יכול לשנות ולכן אין טעם להתבוסס בחרטות חסרות משמעות. יום נעים.

האן ישיבה ממושכת מול המחשב ושיחות בצ'טים יכולה לגרום לגרום? האם ניתן לצאת ממצב של דיכאון ללא כדורים?

שלום, ראשית שיהיה ברור, דיכאון זוהי הפרעה שחולפת, חולפת ועוד פעם אני יכול רק להדגיש את הדברים, זו הפרעה חולפת. גם עם טיפול וגם בלי יוצאים מהדיכאון וחוזרים להרגיש טוב. הטיפול עוזר, מקצר ומקל על הרגשות הקשים אבל במהלך הטבעי והרגיל של דיכאון הדיכאון הוא חולף. צ'טים ואינטרנט לא גורמים לנזק, אבל תלוי עם מי מדברים והיכן, בדיוק כמו שתלוי עם איזו חברה של אנשים את מסתובבת. לעתים יש יתרונות רבים לשיחות ברשת, אבל על כך אשמח אם יתפתח דיון של חברי הפורום וגם אנשים שנמצאים הרבה ברשת ובאתרים אחרים מניסיונם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום רב. אני בן 41, נשוי+2, כמה שנים סובל מהתקפות חריפות של סכיזופרניה. קיבלתי 30 mg של Zyprexa תוך שנה. הבעיה היא שיש שני מצבים בלבד - או שאני במצב של סכיזופרניה, או בדיכאון עמוק. כשאני יוצא מסכיזופרניה בעזרת תרופות, אני מייד נכנס לדיכאון. בחודשים האחרונים אני מסרב לקבל טיפול - מעדיף לדבר עם הקולות שלי ולסבול מכל הפעיליות האחרות שלהן, אבל לא להתאבד מהדיכאון. אם אני מקבל תרופות נגד דיכאון - אני נכנס לסכיזופרניה, ולהפך. יש דרכים להתמודד עם שני מצבים האלה ביחד?

היי, ביום ד' פרסמה כתבה (בעיתון "ידיעות אחרונות") על בחור שסובל מסכיזופרניה. גם הוא סבל מתופעות הלוואי הקשות של התרופות. חל שיפור רב במצבו לאחר שימוש בתרופה "גאודון" ולפי מה שהבנתי הוא חזר לתפקוד מלא. מספרים כי לתרופה יש מעט תופעות לוואי. (אם בכלל..). ליילה

לארנולד שלום, מהתיאור הקצר שמסרת נראה שישנו מרכיב רגשי משמעותי במצבך (דיכאון ויתכן פעילות יתר), לכן כדאי לשקול ברצינות שימוש במייצבי (מלשון יציב) של מצבי רוח. אתה מתאר מצב שבו אין התקדמות בטיפול, אז אולי כדאי לשמוע חוות דעת שניה של רופא נוסף והמלצה. בכל מקרה אני חושב שחשוב מאוד שתהיה בטיפול תרופתי מתאים. אם עדיין לא נמצאה התרופה המתאימה לך זו לא סיבה להתייאש וצריך להמשיך לחפש עד אשר תמצא/תמצאו עם הרופא את הטיפול שמייצב אותך. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ד"ר. אני מקבל בזריקה-כל שבועיים 300-מ"ג-אלידול דיקאוונט יותר משנה. אם אפסיק את הזריקה בבת אחת מה יכול לקרות לי? ד"ר. בכבוד רב אייל.

לאייל שלום, אין סיכון של גמילה בהפסקה בבת אחת של התרופה. עם זאת אני לא בטוח שזה הצעד הנכון לעשות-להפסיק את הטיפול, עדיף שתנהג כפי שהרופא המליץ.... הבעיה היא שבתחילה תרגיש בטוב במשך חודשיים שלושה, רק אחר כך באה הנפילה שאצל לא מעט אנשים מסתיימת באישפוז....חבל. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אני בת עשרים וחולה בהפרעת אישיות גבולית. לפני מספר חודשים מצאתי סוף סוף את האיזון התרופתי אותו חיפשתי יותר מחמש שנים ומאז מצבי השתפר בהרבה, אינני נוירוטית כפעם והצלחתי להשתלט על הדיכאון שלי. אך למרות השיפור במצבי אינני מצליחה להתקדם הלאה, אינני עובדת או לומדת, אני גרה בבית הורי, וחיי החברתיים הינם אפסיים. הסיבה לכך היא אחת הבעיות הנילוות להפרעה שלי, די-פרסנוליזציה. אינני מסוגלת למצוא מוטיבציה להשגת חיים מלאים ומספקים כיון שהפנטזיות שלי מספקות אותי גרידא. כשאני מפנטזת אני יפה, חכמה, מוצלחת, אהובה, ונחשקת - כל הדברים שלעולם לא אוכל להשיג במלואם במציאות נימצאים במרחק מחשבה. שאלתי היא מה עליי לעשות בכדי למצוא את המוטיבציה הנחוצה לפתח את עצמי מכל הבחינות? והאם יש מה לעשות נגד הדי-פרסנוליזציה? למרות שאני בערך שולטת בזמן הפנטזיה הפיתוי לחוותה גדול מידי ואינני מסוגלת להמנע ממנו. תודה מראש ויום נעים.

שלום, נקודת המפתח היא שאת בת עשרים, כל החיים לפניך ויש עוד הרבה זמן לשיפור ולהתקדמות, אי אפשר להשיג הכל כבר עכשיו ויש לך עוד זמן ודרך ארוכה, כך שיהיה בהצלחה. כמו כן מאוד חשוב שאת נמצאת בטיפול, פנטזיות וחלומות בגיל שלך זה מצויין הלוואי שלי היו עוד פנטזיות וחלומות בגילי, לצערי זה יעבור גם אצלך עם ההתבגרות. שיחות והתאמת הטיפול התרופתי הם הדברים החשובים ביותר. המוטיבציה תבוא, חשוב להתחיל לאט ולעשות דברים שיש סיכוי גדול שתצלחי בהם, לצאת פעם עם חברה או חבר, לבלות, לעשות דברים שכיף לך לעשות אותם, אחר כך תהיה לך מוטיבציה לעשות גם דברים של חובות ולימודים. אבל לאט לאט, יש לך זמן. שבת שלום, דר' גיורא הידש

בתי בת ה10 סבלה מבעיות שך היפרקטביות ובעיית קשב וריכוז היא טופלה בריטלין והתחילה לתלוש את הריסים היום היא כבר לא נוטלת את התרופה הזאת אבל השבוע היא התלוננה על בעיות חברתיות בכיתה השארתי אותה יום אחד בבית לשם עזרה ראשונה שתירגע קצת וכשחזרתי מהעבודה ראיתי שהיא תלשה את הריסים גם בלי הריטלין איך עלי לנהוג איתה?

לדנית שלום, אני חושב שאת מבינה את הנקודה העקרית. הנקודה העקרית היא האם מדובר על בעיה נקודתית בלבד של תלישת ריסים או שלילדה ישנם קשיים בריכוז ובהנהגות באופן כללי ותלישת הריסים היא רק חלק מהתמונה. לכן אם מדובר על תלישת ריסים בלבד פעם בשנה כנראה זו הדרך הלא מוצלחת שלה להשתחרר ממתח שהייתה בו בגלל הקשיים החברתיים והלחץ הנפשי. אם מדובר בבעיות יותר כלליות כולל הפרעת הקשב אז כדאי לפנות להערכה מקיפה יותר ולפי המסקנות טיפול בהתאם. גם הריטלין לבד לעתים הוא לא טיפול מספיק ויש צורך בתמיכה וטיפול פסיכולוגי. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ברצוני לשאול ממה נובעת ההשמנה מטיפול אנטי דיכאוני, האם מהתיאבון המוגבר שאני לפעמים שולטת בו בהצלחה אך ללא הועיל, כי תוספת המשקל קיימת, או שאולי התרופות גורמות גם לעלייה במשקל שנובעת מאצירת נוזלים, אני שמה לב שמתחילת הטיפול פני ועיני נפוחים ובצקתיים.

לורדית שלום, אכן מדובר על עליה במשקל מאוכל, כלומר תיאבון מוגבר. התרופות מקבוצת SSRI אינן משפיעות על ההורמונים הקשורים לויסות הנוזלים בגוף. קשה אבל כדאי לאכול פחות.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם תרופות פסיכיאטריות יכולות לעזור במקרים של פעילות יתר סמויה של בלוטת התריס ולהעלים את הבעיה ואת הסימפטומים? יש מצבים כאלה? תודה.

האם קיימים מצבים שבהם פעילות לא סדירה של בלוטות והורמונים היא משנית לבעיה פסיכיאטרית? שוב תודה.

לכרמית שלום, בדרך כלל המצב הפוך, פעילות לא סדירה, יותר מדי או פחות מדי של הורמונים משפיעים על המצב ההפוך. כנראה שגם המצב הנפשי יכול להשפיע על הפעילות ההורמונלית ובעיקר על מערכת החיסון. עם זאת ההשפעות כנראה קטנות ועדיין המחקר לא הצליח לאפיין אותם. לכן גם אין בדיקה של הורמונים או כל חומר אחר בגוף אשר בעזרתו אפשר היה לאבחן דיכאון. הלוואי והיינו יכולים לבדוק רמה של הורמון בגוף ולקבוע אבחנה של דיכאון. כנראה שאנחנו עדיין רחוקים מכך. אני מקווה שעניתי על שאלתך, אם את רוצה להוסיף פרטים נוספים על מה שקורה אצלך אשמח להרחיב. ביי דר' גיורא הידש

כבר תקופה יחסית ארוכה ( כמה חודשים) שמצבי הנפשי הישתפר. הרגשת הדיכאון חלפה וגם התקפי החרדה ( שסבלתי מהם כל יום במשך רוב היום וכל פעם הם הישתנו) כמעט וחלפו. בשבוע האחרון אני מרגישה מעין היתדרדרות במצב. זה בהחלט לא מה שהיה פעם כשהיו לי רגעי משבר רבים ומחשבות אובדניות אבל משהו הישתנה. אני מתעוררת מאוד עצבנית ולא ישנה טוב. בנוסף התקף הנשימות ( הרגשת חוסר אוויר ולכן נשימות עמוקות) חזר ואני חייבת לציין שהוא חזר אחרי שקראתי פה הודעה של מישהי שרשמה על אותו סוג התקף ( היתכן וזה עד כדי כך השפיע אלי שזה החזיר אותי אחורה?). מה שהכי מדאיג אותי זה ששלשום לדוגמה עברתי טסט ( ראשון) ולכאורה אני אמורה להיות הכי מאושרת שבעולם. אני באמת שמחה אבל פתאום יש לי רגעים שבא לי לבכות בלי שום סיבה מיוחדת. כאילו סגרתי מעגל נוסף בחיי ויש מין תחושת ריקנות. אני לא רוצה לחשוב על האפשרות של תקופת דיכאון נוספת כי עד שכבר יצאתי קצת מזה. אני מעדיפה לחשוב שזה נובע מלחץ ועומס ( גם לומדת וגם עובדת) אך העובדה שכל יום אני מתעוררת וההרגשה הזו מתעוררת יחד איתי מדאיגה אותי מאוד

ערב טוב יקירתי, לדעתי,יש בזה משהו.אני מתכוונת לזה,שיכול באמת להיות שקראת בפורום משהו ובעקבות כך......... את יודעת,הרבה פעמים התלבטתי -האם הפורום עוזר לי?או שמא מכניס אותי עוד יותר לתוך הבלאגאן. אני רק רוצה לומר לך,שאני קוראת את כל מה שאת כותבת,וניראה לי שאת בחורה מאוד מאוד חזקה וגם עוזרת המון ותומכת בחברים פה. אני מאחלת לך בריאות.........והלוואי שיגיע היום והפסיכיאטרים יישארו מובטלים. דר' הידש-אל תידאג,לך אני אחראית לעבודה חדשה.(בתחום אחר) שגב

היי ראשית מזל טוב לשרונה! טסט ראשון כל הכבוד! אי אפשר לעבור על כך בלי לשתות לחיים, רק שתסעי בזהירות ובדרכים טובות... לשגב-אם לא בפסיכיאטרייה אז במחשבים-יש בי ניגודים, אם את תמצאי לי עבודה במחשבים אני עובר מחר.... לשרונה צריך להבדיל בין הפחד ובין הפחד מהפחד או הפחד מהדיכאון. אין ספק שמי שעבר דיכאון פוחד מכך ויודע על מה מדובר. אבל לא כל ציפור מבשרת את האביב ואני מקווה שזה כך אצלך והרגשתך תשתפר. צריך פשוט לחכות ולראות. עם זאת הייתי מציע לחשוב על המילים, לא כל "משהו השתנה" הוא התדרדרות במצב, הבסיס של טיפול קוגניטיבי הוא שהמילים והמחשבות משפיעות על ההרגשה. כך שהייתי מציע שתנסי עם משפטים נכונים אבל מדוייקים לתאר את הרגשתך. משהו השתנה, אני קמה עם הרגשה לא טובה, אני חוששת שמשהו מתחיל, אני מקווה שאחזור למסלול ולהרגשה הטובה. וכמובן שאת יכולה להוסיף את מה שמתאים לך. אם את רוצה להתייעץ בקשר לניסוחים ולדקויות של המילים אז ברצון. שיהיה רק טוב, ותשמרי על עצמך, ושוב-דרך צלחה הידש

שגב היקרה תודה רבה על מילותייך החמות. בשנתיים האחרונות אני מוצאת את עצמי מושפעת נורא מדברים שאני רואה ושומעת וזה משהו שכלל לא היה לי בעבר. לדוגמה, לפני כחצי שנה בערך ראיתי בערוץ 8 תוכנית על אדם שסבל ממחלה נדירה שבה אי אפשר להירדם גם אם נותנים לו סמי הרדמה כבדים. בסופו של דבר הבנאדם הזה נפתר ואני באותה תקופה הייתי בשיא הדיכאון והיו לי בעיות שינה. הייתי בטוחה שיש לי את המחלה הזו ולקח לפסיכאטרית הרבה זמן לשכנע אותי שלא בזה הדברים אמורים. מעניין מדוע זה קורה (כל הרגישות התחילה עם תקופת הדיכאון)

לאחרונה (כשנתיים)אני סובל מהתפרצויות זעם שכוללות צעקות ואיומים כאשר אני נעלב או פגוע ממשהו ( בעיקר מהחברה או מאנשים שיקרים לי) התנהגותי הפכה לבלתי נסבלת, חברתי זרקה אותי אני הרוס וניסיתי בכל דרך לרסן את עצמי ללא הואיל. הלכתי לפסיכיאטר דרך קופ"ח והוא נתן לי כדורים(טגרטול וסרוקסט) אך תרופות אלו לא השפיעו בכלל הגעתי למצב של עייפות נפשית והרגשה כאילו אין תקווהב מיוחד לאחר שחברתי נטשה אותי בעקבות התנהגות זו אני כבר לא יודע מה לעשות אנא עזרו לי... תודה שי

ערב טוב, כדאי שתתן קצת יותר פרטים . כמה זמן לקחת/לוקח כדורים? האם שילבת טיפול פסיכולוגי? לא ממש הבנתי מה יותר מפריע לך-האם זה שהחברה עזבה אותך?או ההתנהגות שלך,שאתה מאוד רוצה לשפר? שגב

את הסרוקסט אני עדיין לוקח את הטגרטול הפסקתי אחרי חודש וחצי ובמובן שאני מוטרד עד מאוד מהסיטואציה של עזיבת חברתי(אחרי שנתיים וחצי ביחד) אך שוב היא וגם אני וגם הוריי מאשימים אך ורק אותי בפרידה בטענה שמליון אנשים יכולים לעמוד באותה סיטואציה כמו שלי( ההעלבות) אך הם לעומתי לא ישתוללו ויאיימו אלא יגיבו בדרכים אחרות לכן אני כועס ומאשים את עצמי במצבי כיום וכן מוטרד עד מאוד גם מתופעה זו!!!

וחוץ מזה כמובן שהלכתי קודם לפסיכוטראפיה שם הפנו אותי לפסיכיאטר (לאחר שלושה חודשי טיפול)

שלום לשי ולכולם, אני רואה שעוררת ענין רב, הסיבה לכך היא שכנראה הבעיה משותפת לרבים וכולם מכירים את ההרגשה. אני חושב שטוב שהפסקת תרופה אחת מבין השתיים. אני תמיד מעדיף להתחיל עם תרופה אחת ולראות כיצד היא משפיעה והאם יש תופעות לוואי. אם מתחילים עם שתיים לא יודעים מי מהשתיים הועילה ומי גרמה לתופעות הלוואי...ובכלל עדיף עם פחות תרופות. לעצם העניין, הדבר הראשון העולה בדעתי היא השאלה האם עברת טראומה כלשהי, בילדות בצבא או תאונת דרכים או כל דבר אחר, פעמים רבות אנשים שעברו טראומה הם יותר רגישים לכל פגיעה כיוון שכל פגיעה מאיימת על שלמותם הרבה יותר מאנשים שלא עברו טראומות. הדבר דומה למשפט "מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין". אתה לא כותב הרבה על עצמך לכן איני יכול להעמיק בנושא של הפגיעות, אבל אצטט את אשתי היקרה "ציפיות יש רק לכריות". אם אין ציפיות אין אכזבות והמשפט נאמר מתוך כוונה טובה. כלומר עדיף להנות ולשמוח עם כל הפתעה או מעשה טוב של בן הזוג ולראות בו דבר חדשני ומיוחד ולא לאמר ציפיתי ליותר ולכן התאכזבתי. עדיף ללמד את עצמנו להודות על דברים טובים מאשר לצפות ולא לקבל. הטיפוס הקשה ביותר הוא זה שחושב שבן הזוג יכול לנחש את הציפיות שלו ומה טוב לו. לכן הוא לא אומר מה הוא רוצה, מצפה ומה טוב לו. בן הזוג צריך לנחש ואם בן הזוג טעה אז כמובן מתחיל הכעס. לאנשים הללו האמה הייתה חונקת וכל הזמן מציעה ואומרת מה טוב לילד ועושה עבור הילד והילד התרגל שעוד לפני שהוא מבקש, אמא מביאה לו. מצטער...בחיים זה אחרת, צריך להגיד מה אני רוצה ואז יש סיכוי שאקבל... מה דעתכם? ביי הידש

אני מברכת אותך לרגל הצטרפותך למשפחתנו החמה-משפחת הסובלים מחרדה. נקווה שביקורך אצלנו יהיה קצר. אל תדאג-הכדורים עוזרים.קצת כימיה והכל עובר. גש לפסיכיאטר וקבל טיפול.בקרוב תחזור למסלול-לחיים נורמליים. זה קורה במשפחות הכי טובות...

שלום רב ד"ר הידס, אני בן 28 בריא, פעיל מבחינה גופנית, ללא מחלות רציניות בעבר. לפני כשבועיים חשתי בדפיקות לב עזות, הובהלתי למיון ולאחר בדיקות במיון ואצל קרדיולוג נמצא כי הכל תקין בליבי. למרות זאת מזה שבועיים אני ישן כשעה בלילה, אין לי תיאבון, אני מדוכא וחרד כל הזמן למצבי. אני כל הזמן חש בפעימות ליבי ובדופק שלי בעיקר במצב מנוחה וכשאני שוכב, למרות שהדופק שלי תקין ולא מוגבר. בלילות אם אני מצליח להרדם אני מתעורר לאחר כשעה -שעה וחצי והמעגל נמשך ונמשך מזה שבועיים - לעבודה וללימודים כבר הפסקתי ללכת ואני מפחד שאשתגע מהמודעות לפעימות הלב ולדופק. אני ממש נואש ולא יודע מה לעשות : לפני שבועיים הייתי אדם פעלתן,מלא מרץ ושמחת חיים וכיום אינני מסוגל לתפקד ואני פוחד שאשתגע. אשמח לקבל את עצתך!

אתה סובל כפי הנראה מהתקפי חרדה מסוג שקרוי נוירוזת לב. הטיפול הוא תרופה נגד חרדה שתוכל לקבל אם תפנה לפסיכיאטר. יש לציין שאני לא רופא והתשובה מבוססת על ידע כללי.

כיצד מטפלים בתופעה? זה עובר אי פעם או שסובלים מזה כל החיים? התרופות מרפאות או רק מבטלות את הסימפטומים? תודה.

נואש יקר מה שאתה מתאר הוא סימפטום קלאסי של התקפי חרדה ודיכאון. אני ממליצה לך בחום לגשת ולבקש הפנייה לפסיכאטר ( אם מקופח' ואם באופן פרטי). בתור התחלה טיפול תרופתי יכול לספק את התמיכה ולעזור לך " לשרוד" את היום והלילה . בהמשך כדאי לשקול טיפול פסיכותרפי ( שיחות). בכול אופן, אל תהיה נואש- לכל דבר יש פתרון ואנחנו ביחד איתך נעזור לך למצוא אותו היה חזק

לאלי שלום, אני בהחלט מצטרף לכל מה שנאמר. החברה פה מנסים להמתיק לך את הגלולה ואומרים שיש תרופה להרגשה הרעה. בסך הכל עדיף להיות בריא, צעיר ורענן אבל אם כבר יש דיכאון או חרדה אז תדע שזה חולף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי אורית שנה טובה גם לך!! שמחתי לשמוע ממך. מה שלומך? אז.... בקשר לבדיקת א.ק.ג.- עשיתי פעם אחת והכל בסדר גמור. הגאודון לא השפיע כהוא זה על ליבי והכל כאמור תקין כקודם. אני מבין את התלבטויותיך, זה לא פשוט להחליט וזה טוב שאת בודקת ככל האפשר. האם דיברת עם רופאך על התרופה? חוץ ממה שסיפרתי לך על הנסיון המוצלח מאד שלי איתה, אני שומע על עוד ועוד אנשים שעוברים/מתחילים איתה טיפול ונהנים מתוצאות דומות. אגב, בקרוב התרופה תהיה בסל של כל קופות החולים ( למרות שבמכבי היא כבר מאושרת-את שם לא?) אשמח לשמוע ממך שוב (ובכלל, לשמור על קשר......) ביי מאור

למאור היקר! רב תודה עבור תשובתך. אני מאד שמחה להיות עמך בקשר. אתה מעודד את רוחי בתשובותיך - ומקל עלי את הבחירה. תודה וישר כח

שלום, אני נוטלת כדור סרוקסאט ליום משך שנה וחצי בעקבות התקפי חרדה קשים. חלק מהתופעות בזמן ההתקפים כללו כאבים עזים בחלק השמאלי של הפנים ורעד בשפתיים. לאחרונה שוב התחלתי להרגיש אי נוחות בפנים ומחשבות היפוכונדריות חוזרות אלי כמעט מידי לילה לפני השינה. אני חוששת שאני הולכת למות מהתקף לב או משבץ ומתקשה להרדם. אני יודעת שתיתכן סבילות לתרופה וכדאי לחזור ולהתיעץ עם הפסיכיאטרית, אך יש לי בעיה של חוסר אימון במטפלים. האם מישהו מכם נתקל בתופעה דומה? אני מתלבטת אם לגשת לרופא המשפחה כדי לבקש בדיקות רפואיות, הוא יודע שאני חרדתית ונמנע מלתת לי בדיקות מקיפות כמו לדוגמא בדיקות קרדיולוגיות. יש לציין שלא פניתי אליו לעיתים קרובות. מאחר ולא בצעתי בדיקות רבות תמיד אני בחשש, האם אני היפוכונדרית? זו חרדה? או אני באמת חולה? נמאס לי...

לנטע שלום, אני חושב שאת יודעת את התשובה שמדובר בתופעות של חרדה. אני חושב שהשיקולים שלך צריכים להיות יותר מעשיים. אם הביקור אצל רופא המשפחה ובדיקות ירגיעו אותך, אז קדימה תפני אליו ותבקשי בדיקות. אם את חושבת שהבדיקות רק יגבירו את העיסוק שלך בנושא הבריאותי אני חושב שאת יכולה להניח לזה...יש לך מספיק ידע וניסיון כדי להחליט מה טוב עבורך. חבל שישנה ירידה במצבך ואת מרגישה לא טוב. עם זאת אני חושב שזו אולי הזדמנות להחליף את הטיפול בסרוקסט....אולי אפקסור XR עדיף? גם בגלל הבעיה השניה שאת מתלבטת בה? בכל מקרה אני חושב שזו הזדמנות לחשוב על שינוי כלשהו כדי לשפר את המצב. אולי כדאי להוסיף הרפיה, התעמלות או כל דבר אחר שעוזר? שתהיי חזקה ואני מקווה שמדובר רק על חולשה זמנית שתחלוף. שיהיה לך רק טוב דר' גיורא הידש

הי נטע לפי דעתי את קודם כל צריכה לשלול גורם פיזי לתופעות. זה שאת חרדתית עדיין לא אומר שאת לא יכולה לסבול מדברים אחרים. האם רופא שמטפל בחולה סוכרת לדוגמה יכול לומר לא שהוא סובל רק מזה כאשר ההוא מתלונן על כאבים אחרים לדוגמה? אותו דבר אצלך, זכותך המלאה לבקש בדיקות רק בשביל להיות on the safe side וחובתו של הרופא לתת לך אותם. היה והבדיקות כולן יוצאות שליליות אז יש מקום לשקול גורם פסיכולוגי. נטע חשוב לי להגיד לך שאם אכן מדובר בגורם פסיכולוגי ( ולא רק) , הדבר הראשון בדרך להחלמה הוא האמון שנבנה בין המטפל למטופל. אם את ניגשת בגישה שלילית של חוסר אימון התוצאות לא תסברנה פנים. אמון היא מילת המפתח ובלעדיה חבל על האנרגיה והכסף.

היי נטע, אם את רוצה קישור באנגלית לנושא של הטיפולים בהפרעות המיניות שנגרמות מהתרופות אז ברצון אשלח לך מאמר אשר מסכם את הנושא. המאמר הוא טוב ומקיף. ביי, מה שלומך? הידש

האם בבדיקת דם רגילה אפשר לדעת אם אני לוקח קלונקס? מישהו אמר לי שאפשר לדעת אם אני לוקח בנזודיאזפינים מכל הסוגים חוץ מקלונקס. בשביל קלונקס הם צריכים בדיקה מיוחדת וגם אז הם מגלים רק אם לקחתי מעל 4 מ"ג ואם לקחתי פחות משני כדורים לא יראו גם בבדיקה המיוחדת. אתה יכול להגיד לי אם כל מה שכתוב כאן נכון או שזה סתם שטויות? תודה

ערב טוב, הייתי רוצה לדעת למה זה מטריד אותך? שגב

היי אני מקבל קלונקס מרופא בגלל מצוקה נפשית ישנם מס' מקומות שדורשים בדיקות דם למטרות שונות מכיוון שאני לא מעוניין לחשוף את הבעיה בפני אותם מקומות רציתי לדעת אם הם יכולים לדעת עפ"י תוצאות של בדיקת דם פשוטה. משה

שלום רופא המשפחה שלי הוא רופא בכיר בבית חולים ומקבל אחר הצהריים במסגרת עבודה עם הקופה. היום הייתי אצלו כדי לברר אפשרות לפניה לנוירולוג בקשר לויכוח בין פסיכיאטר לפסיכולוג בנוגע ל ADHD. לתדהמתי הרופא אמר שהוא מוכן לתת לי מירשם לריטאלין על סמך מכתב של פסיכולוג בזמן שהפסיכיאטר שלי כבר לא נותן לי נוקטורנו ובטח שלא בנזו. האם הטענה שרופאי המשפחה לא מתערבים יותר מידי בנושאים שכדאי להשאיר לפסיכיאטרים מומחים ? ראיתי גם את חוסר המודעות של רופאי המשפחה לזהירות בחומרים פסיכואקטיבים שיכולים לעשות שישו ושימחו. מה אני מבין יותר מרופא משפחה ? תודה

רופאי המשפחה מתערבים יותר מידי בנושאים שקשורים בבריאות הנפש ויש גם כאילו שאינם מתערבים בכלל.... לדוגמא - רופא המשפחה שלי, פרופסור, מנהל מחלקה בבית חולים גדול, כשהגעתי אליו עם התופעות של התקפי החרדה, מבולבלת ולא מבינה מאיפה זה נחת עלי, הוא הרגיע אותי ואמר שזה רק מ-ת-ח!!!!!!!!!. "תרגעי" הוא אמר ואפילו לא טרח להפנות אותי לפסיכיאטר, להציע לי טיפול נפשי. אז לא ידעתי על קיומם של ההתקפים הללו ולא ידעתי שיש תרופות שיכולות לעזור. הלכתי הביתה.....וכך עברה לה עוד חצי שנה נוראית עד שקבלתי מידע ממישהי שחוותה את אותן חרדות וטופלה על ידי פסיכיאטר.... בקשתי הפניה לנוירולוג והוא לא רצה לתת לי בטענה שהדבר מיותר, רק כשהתחלתי להזיל דמעות הוא נבהל והתרכך.

שלום השתמשתי שלושה חודשים בדפרקסן והתרופה לא עזרה לי . רציתי לעבור לפרוזק , האם אני יכול לבקש מהפסיכיאטר שלי שישנה את תרופתי לפרוזק? אם לא מה אפשר לעשות כדי שאני אוכל להשתמש בפרוזק?

לעופר שלום, איני מבין מדוע צריכה להיות בעיה מיוחדת. יתכן שלפסיכיאטר ישנה סיבה וכדאי לשאול אותו מדוע, באופן כללי התרופות הגנריות של פרוזק (פריזמה ופלוטין שהן פרוזק ותוצרת הארץ) אינן מיוחדות וקל לקבל אותן. שיהיה רק טוב, ותתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל. דר' גיורא הידש

שלום לכולם רציתי לדעת אם גם אתם סובלים מחלומות מאוד רעים. בעבר יחסתי את הבעיה לסרוקסט, כאמור, אני נוטה להאשים את התרופה בהקצנת החרדה שלי ( היא גרמה לי לפחדים, רעד תשישות, חוסר רגשות מצד אחד ומצד שני התקפי בכי ועצב בלתי מוסברים, בחילות קשות, ועוד הרבה יסורים מבעיתים, אלא שבמשך 5 שנים חשבתי שזה בגלל מצבי הנפשי שמחמיר מדי רגע...), בין אם זה בגלל התרופות או לאו(אני לא נוטלת יותר שום תרופה), בתור מי שהעריכה את איכות השינה שלה בעבר, אני סובלת כיום מחלומות ממש רעים, אני חולמת על מוות ועל מצבים מאוד קשים של חשש לחיי או קרוביי. בחיי היום יום אני מוטרדת מכמה דברים, שאני מנסה למצוא להם פתרון, גם אם הם לא תמיד בשליטתי, למשל בדידותי. אני מאוד לחוצה בחיי היום יום, וזה בא לידי ביטוי בצורה פיזית. בעבר, יכולתי להסתדר עם הלחץ היומיומי(יש לציין, שהלחץ לא ממש קיים, אבל בתור אדם לחוץ הכל מלחיץ עבורי והגוף נמצא כל הזמן בסטרס.) אבל כאשר גם החלומות הם רעים נוצר מצב שגם לנפש אין עוד מפלט ומקום להרגע, כי גם "שם" אני סובלת וחווה אסונות. יש פתרון למצב? ותסלחו לי אבל אני ממש קצרת רוח בנושא כדורים. בבקשה על תעלו את האפשרות! הגישה הזאת מעצבנת אותי!

היי אני לא אגיד שום דבר על כדורים למרות שאני בדעה שכדאי להשתמש בכל מה שעוזר.... חוץ מכדורים אני קודם כל ממליץ על הרפיה ובמיוחד כאשר את כותבת שגם במשך היום את מאוד לחוצה. אין כל כך חשיבות לשיטה של ההרפיה לפי דעתי. אפשר יוגה, אפשר מדיטציה, דמיון מודרך, ביופיידבק או כל דבר שנראה לך מתאים לך. פעילות גופנית ודאי שחשובה, אולם פעילות גופנית בשעות הבוקר ומקסימום אחרי הצהרים אבל לא בערב ובלילה. כמו כן להמעיט בשתית קפה בערב ובלילה וגם תה וכל הדברים המעוררים. יש נושא נוסף שיכול לעזור אבל זה תלוי במצב הזוגי ולכן אני נזהר להעלותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לד"ר יעקב האם מומלץ לילדה בת 13 לקחת תרופה פסיכיאטרית לדיכאון? האם יכול לפגוע בהתפתחותה?

לשושנה שלום, איני פסיכיאטר ילדים לכן תקחי את תשובתי מעט בזהירות. כיום מקובל לתת לילדים תרופות נוגדי דיכאון מקבוצת SSRI והן אינן פוגעות בילדים ואינן מפריעות בהתפתחות. באופן כללי חשוב לטפל בילדים בשיחות ובתרופות ואם ישנה בעיה אז לטפל בה. עם זאת עדיף לשאול פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

לשושנה שלום, תראי את הקישור של שירה בעמוד 233, הקישור הוא למאמר בידיעות אחרונות שהפרוזק אושר לשימוש אצל ילדים בארה"ב...בדיוק מה שחפשת שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הידש היקר שנה טובה לך ולכל חברי הפורום. אין מילים להביע את הערכתי אליך , על הרגישות ,ההבנה , התמיכה שאתה מעניק לכל חברי הפורום , כן ירבה כמוך פסיכיאטרים ורופאים בישראל , שתהיה לנו שנה קלה , ללא חרדות , ללא דיכאונות , שנתחיל לחיות כאחד האדם , ואנשים כמוך , כמו ד"ר הידש , הם התרופה הכי טובה בשבילנו ( לפחות בשביל החרדתיים) , לפעמים מילה טובה , עידוד , ותקווה לעתיד יותר שווים מאלף פרוזקים ואפקסורים . עלה והצלח יונית

ד"ר הידש הוא באמת בנאדם מיוחד ואין הרבה כאלה לצערנו שנה טובה לכולם

יש לי שאלה אני לוקחת כבר 9 ימים פרוזק מסוג פלוטין אני לקוחת בבוקר אחרי ארוחת בוקר ואני מאד מסוחררת לפעמים עד כדי שאני לא מסוגלת לעמוד אתמול פשוט פרצתי בבכי נוראי והמזל שבעלי הגיע בדיוק כי הרגשתי ממש שאני מתעלפת כדי שתדע לעבר לקחתי את התרופה ואני לא זוכרת איך הגבתי אז זה היה מאד מזמן אני רק זוכרת שבסוף היא עשתה לי מאד טוב ושנית אני לא יכולה לקחת את התרופה בערב כי ניסיתי ולא הצלחתי לישון בלילה כי התרופה מעוררת אני כל הזמן בוכה כי בגלל הסחרחורות אני אפילו לא יורדת למכולת דבר שלא היה לי לפני שהתחלתי לקחת את התרופה כבר אני חושבת שלפני שלקחתי אותה הרגשתי פיזית יותר טוב לקחתי אותה בגלל חרדות בבקשה בבבקשה תגיד לי שהסחרחורות הנוראיות יעברו ואם שמעתה על עוד משהו שהרגיש כמוני בהתחלה אני זקוקה לך בבקשה

לטליה שלום, חבל שאינך מרגישה בטוב. בתור עצה ראשונה הייתי ממליץ לדלג על יום אחד למשל מחר, ומחר לא ליטול את הפלוטין, מהבחינה הטיפולית לא יקרה שום אסון ואת תוכלי לאסוף כוחות ולהרגיש יותר טוב. בסופו של דבר חשוב שיהיו לך כוחות להתמודד עם המצב ועם הטיפול התרופתי. אם בעבר נטלת תרופה והיא עזרה לך אז הגיוני שאותה התרופה תעזור לך גם כיום. לכן כדאי לעשות מאמץ ולהתמיד עם התרופה שעזרה לך בעבר. באופן כללי, פרוזק היא אותה תרופה כמו אפקטין שזהה לפלוטין ויש גם פריזה שכולן זהות מהבחינה הרפואית כלומר אותה התרופה. פשוט בתי חרושת אחרים. יתכן שבעבר נטלת את הפרוזק המקורי והוא לא גרם להשפעות הרעות או שנטלת פריזמה. למרות שמדובר באותה התרופה, אנשים לעתים מגיבים באופן שונה להחלפת התרופה מבית החרושת האחר. אז תשתדלי להזכר איזו תרופה בדיוק הועילה לך בעבר. התופעות שאת מתארת חולפות כאשר הגוף מסתגל לתרופה ואני מקווה שתוך זמן קצר, בתור עזרה ראשונה אני חוזר, אפשר לדלג על יום אחד ולהתאושש מהבחינה הגופנית ואחר כך לחזור ללקיחה רגילה. תעדכני ותשמרי על קשר דר' גיורא הידש

גם אני בנטילת הסרוקסט היו לי תופעות לואי מכוכב אחר אבל בדיוק דקה לפניי החלפת התרופה החלטתי לתת עוד צאנס אחרון וזה התאקלם לי בגוף כנראה היום אני חמישה חודשים עים סרוקסט או יותר לא יודעת (צריך לשאול את שאול) ועדיין יש לי תופעת לואי של נידנודיי רגליים שמשגעות שכל אבל העדפתי לא להחליף את התרופה בגללם ולהמשיך וטפו טפו טפו היום אני בסדר אני גם שמעתי שמה שאת שותה זה התחליף הישראלי לסרוקס ט אז אולי כדאי שתבדקי את הנושא= חלילה אני לא סוכנת של סרוקסט ולא רופאה אבל כך שמעתי ושעים סרוקסט אין תופעות כאלו אבל אני ממש לא יודעת עים זה נכון כי לא ניסיתי שווה לשאול לא? שיהיה לך בהצלחה חמודה אל תתיאשי כי זה הכי קל וזה הכי טיפשי תתמודדי ותנצחי מנירה

אני מקבלת תרופה זו כבר 20 שנה. מה הסיכון בלקיחת תרופה זו זמן כל כך ממושך. יש לי בעיות של פוליפים ברחם, האם זה כתוצאה מלקיחת התרופה? מה לעשות?

תנועות בלתי רצוניות ודיכוי פעילות מח העצם הן הסכנות הגדולות של שימוש ממושך במודאל. התרופה עלולה להגביר את לחץ הדם אצל חולים הסובלים מיתר לחץ דם. מומלץ לבצע ספירת דם ובדיקת תיפקודי כבד באופן סדיר. הסכנה העיקרית בשימוש ארוך טווח היא Tardive Dyskinesia/Tardive Dystonia

ליעל שלום, איני מכיר ואיני חושב שיש קשר בין פוליפים ברחם ומודל, פוליפים ברחם זו תופעה שכיחה ואין בהכרח קשר למודל. מודל היא תרופה עדינה ובשימוש לפחות מעל שלושים שנה ויתכן יותר. אני לא צופה לנזקים מיוחדים אצלך אחרי שימוש ממושך של עשרים שנים. הדברים שסיוון כותב הם נכונים אבל כיוון שמודל היא תרופה עדינה אצל רוב האנשים הם אינם מופיעים. בנוסף, מודל היא תרופה מאוד עדינה ואני לא בטוח שכל כך חשוב שתקחי אותה כל כך הרבה זמן, אפשר להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולשאול על האפשרות של סיום טיפול עם מודל או לפחות להוריד את המינון למודל רגיל. כמה שפחות תרופות יותר טוב, כמובן אם אפשר.... שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום, היכן ניתן למצוא קבוצת תמיכה לבחור בשנות העשרים, המטופל תרופתית, מתגורר באזור רחובות ומתקשה בהתמודדות עם לקיחת התרופות באופן מסודר, יצירת קשר עם בנות - על רקע החשש לחשוף את הנושא ובכלל... מחפש את ה"עצמי" החדש שלו? בנוסף, האם קיימים מרכזים פרטיים לטיפול ובמידת הצורך לאשפוז פסיכיאטרי? תודה

שלום, אם אני קורא היטב בין השורות ואני צודק באבחנה של ההפרעה שאתה סובל ממנה, אני ממליץ בחום על המרכזים של "אנוש" שהיא עמותה התנדבותית ופועלת לשילוב נפגעי נפש בקהילה. כיום ישנו פרוייקט חדש של המתנסים הנקרא "עמיתים" ומטרתו לשלב נפגעי נפש בחברה ובפעילות הרגילה של המתנסים, על ידי עמיתים אשר מלווים את נפגע הנפש ועוזרים לו בשלבים הראשונים בהן החרדות מהחברה גבוהות. תוכנית ה"עמיתים" היא חדשה ועדיין אינה פועלת בכל המתנסים וכדאי לברר באזור מגוריך. מרכזים לטיפולים פרטיים בודאי קיימים וגם במרכז הארץ. בתי חולים או מחלקות אשפוז באופן פרטי איני מכיר בארץ. בודאי שישנם עוד פרוייקטים רבים ושונים שאיני מכיר בכל אזור ואזור. כדאי לשאול ולהתייעץ בלשכת הרווחה המקומית שהם מעודכנים לגבי מה שקורה באזור שלך. בכל מקרה, הפעילות החברתית וקשרים חברתיים חשובים מאוד וטוב שאתה רוצה ומעוניין למרות הקשיים לחזור למעגלים החברתיים ולמעגלים של העבודה. תעדכן על מה שאתה מתחיל וכך גם אחרים יוכלו ללמוד מכך. כל טוב דר' גיורא הידש

נכוןאתמול הרגשתי קצת פחות גרוע כשיצאתי? ובכן, הייתי נורא עייפה ולא הכי נהניתי, ולכן כשחזרתי הביתה כל מה שרציתי היה להכנס למקלחת וללכת לישון. רק ששכחתי את המפתח ולהפתעתי האקס שלי חזר לפני לדירה , אז הוא פתח לי, וגם פתאום התחיל להיות רגשני בכל עניין הפרידה. עד עכשו הוא לפחות היה קשוח ומרוחק וזה עזר לי לעכל את מה שקורה ולא ליפול לבאר ה"עוד הזדמנות". מצד אחד היה נחמד לדעת שהוא מרגיש משהו על הפרידה הזו, כי קודם אפילו לא הייתי בטוחה שזה כואב לו או עצוב, ומצד שני, הוא בחש לי שוב בבטן וקמתי היום בבוקר עם תחושת מועקה די איומה ושוב היה לי קשה לשום בבוקר, למרות שאמרתי לעצמי שהיום סוף סוך אני יכולה ללכת ללימודים. הלילה הוא לא יישן בדירה איתי ונראה לי שזה ינער אותי קצת לאיזשהו כיוון. בטח תראו אותי פה בלילה. למה החיים חייבים להיות כל כך קשים לבן אדם אחד?

אני מצטערת שאני לא יכולה לנחם אותך. גם לי יש לעיתים קרובות הרגשה כזו שהחיים קשים, ואני מקנאה כל פעם בכאלו שלוקחים הכל בקלות בחיים. תנסי לעשות מה שאני עושה, לראות את הדברים בצורה חיובית. הפרידה היא כנראה לטובה. כי לא היה לך טוב עם הבחור.

היי שירה, איך עבר היום? בכל אופן את לא משתגעת, ישנם קשיים אחרים והדברים בטח לא קלים, אבל שיגעון זה לא הקטע שלך! תעדכני איך עבר היום הידש

שלום ד"ר! אני מקווה שהפניה היא אליך ולא לפורום אחר. אני יסרוק בקצרה את הבעיה שקיימת, אני בן 30 וספר גברים כ10 שנים בשעות הערב, לפני שנה אשתי ביקשה ממני להפסיק לספר מאחר שזה מגעיל אותה כל הקטע שיש לה תחושות של שערות בבית כי שהיתי חןזר הביתה מיתקלח אז המעבר מהכניסה לבית ועד למקלחת היה לה תחושה שהשערות עפות מימני לרצפה וכל פעם היא היתה שוטפת את הבית שכחתי לציין שיש לי ילד בן שנתיים ולפני שהוא נולד זה לא הפריע לה לא שאני שולל דיכאון לאחר לידה אבל לאחר ויכוחים רבים בשביל שלום בית ויתרתי על התספורות הלכנו לפסיכולוג והוא אמר שהיא סובלת מחרדה ונתן לה כדורים שאותם אני לא זוכר שלדעתי לא עזרו עזר לה התחושה שהפסקתי לספר ואז חזר לה החיוך אבל מאז כשנה כמעט המצב רק החריף והידרדר וכל מה שקשור לשערות מגעיל אותה זה שאני מיתגלח יש לה סרט שאני מיסתפר לדוגמא אם אני מיתגלח במיקלחת אני לא יכול להיתנגב במקלחת רק בחדר כי היתגלחתי לפני כל מיני דברים מוזרים שאנחנו ממש לא רגועים בבית השאלה שלי אם יש פתרון כי העסק הזה ממש לא נעים ואשתי גם בהריון אז אם יש תרופות שלא מזיקות להריון בקיצור אני ממש בבעיה ולאן שלא הלכנו לא הצלחנו לפתור את הבעיה מצטער שהמכתב ארוך אודה עת תשובה ד"ר.

שלום, צר לי לשמוע את הדברים כיוון שהפסקת לעבוד כספר ואני מקווה שמצאת עבודה אחרת המתאימה לך. כפי שקורה בדרך כלל, אם יש משהו מפריע מסיבה של בעיה נפשית, בתחילה ישנה הקלה אבל אחר כך שוב החמרה. כך קרה אתכם, שהפסקת לספר היא הרגישה יותר טוב, אבל לא טיפלתם בבעיה ולכן שוב היא צצה ואפילו החמירה.... לכן הצעתי היא שתפנו לטיפול ואצל פסיכיאטר מפני שיתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי. ישנן תרופות היכולות לעזור לה ולטפל בבעייתה ואפשר ליטול אותן בזמן ההריון. כמובן בהתייעצות עם הפסיכיאטר. הדבר החשוב ביותר הוא שיש כאן בעיה, אפשר וצריך לטפל בבעיה כי אתם משפחה צעירה ועדיין כל החיים לפניכם וגם הילדים. חבל לסבול, עדיף לפנות לטיפול. שיהיה רק טוב ולידה קלה דר' גיורא הידש

שנה טובה ל כ ו ל ם שיהיה לנו הרבה אושר ועושר, רק דברים טובים ונכתוב שירים ונספר בדיחות. זו הזדמנות בשבילי להודות לכולם שתרמו לפורום וכיום הוא מהווה עבורי ועבור אנשים רבים מקום חם ונעים שטוב להיות בו. יש לי הרגשה שאני מכיר אתכם אישית וכיף להיות אתכם ביחד, למרות הריחוק של המדיה הזו אני מרגיש קרוב אליהם. ושוב תודה לכולנו, שנהיה בריאים הרבה אור ואהבה הידש

הידש יקירי שתהיה לך שנה טובה ועים לא תכעס אז הלוואי ותהיה לך שנה ממש פנויה ומבוטלת כך שלא יפנו אליך אנשים אמן אמן אמן ושכולם יהיו בריאים ולא יזדקקו לאף פסיכיאטר במדינה אמן אמן ואמן ..........ותוכל להתפנות רק ליוגה שלך כול היום .......... שתדע לך שעזרת לי מאוד בה תחלת הטיפול ובכלל ושאתה באמת אדם מקסים טוב לב שתדע רק אושר ושימחה כמו שאתה עושה כאן לכולם אתה עושה מלאכת קודש אוהבת נירה

שנה טובה ושבאת יהיה לכולנו רק טוב ואושר

שנה אזרחית טובה לכל חברי הפורום - ובמיוחד לך מאור - על שנסחת בי אומץ. שאלה נוספת לי אליך טרם אחליט סופית - האם אתה מקפיד על בדיקות א.ק.ג. בעקבות נטילת הגאודון? תודה שוב

היי השבתי לך בנפרד בעמוד החדש.... מאור

שלום מישהו יכול לעשות קישור של ההודעה של מימי ""אמא שלי-מה עאשה אתה" בדף 110 בערך לפוום רפואה של דר" הס(כללית) תכתבו למימי ואז שזה יהיה שם אני אדע אין לי שמץ איך לעשות קישור תמיד הוא יוצא הפוך מימי

אתכם הסליחה זה דף 210 טעות! אנא עזרולי ממש תודה!

שלום אנא קשרו אותי עזרו לי שדר" הס תוכל לעזור לי מימי

שגב ואריאל היקרות נהנית כתמיד לקרוא את כל מה שאתן כותבות. שיהיה רק טוב ושקט. שלכן שרונה.

שתהיה לנו שנה של בריאות נפשית ופיזית כאחת. רק טוב לכולם.........