פורום פסיכיאטריה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
23629 הודעות
11816 תשובות מומחה
03/12/2002 | 14:10 | מאת: ערן

א.נ שלום רב. הייתי מעוניין לקבל מידע אודות מחלת הדיכאון הקליני ודרכי התמודדות בני המשפחה עם החולה. תודה ערן.

03/12/2002 | 14:15 | מאת: שאול

ערן שלום האם אתה החולה או בן משפחה ? האם מדובר בסוג של דיכאון שמקבל מענה מספיק בפסיכותרפיה ותרופות ? או מדובר בדיכאון שמצריך אישפוז ? האם מדובר בדיכאון חד קוטבי או דו קוטבי ? האם מדובר בסכנה של אובדנות ? תודה על הבהרות

03/12/2002 | 20:25 | מאת: ערן

בן משפחה מקירבה שנייה ומעלה. בעניין הקוטביות אינני יודע... הייתי מעוניין ללמוד יותר על מחלת הדיכאון. החולה מטופל ע"י תרופות אך אינני יודע מאיזה סוג הם. אינני חושב כי ישנה סכנה של אובדנות.

03/12/2002 | 16:37 | מאת: מירי

א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר א פ ק ס ו ר

04/12/2002 | 01:27 | מאת:

לערן שלום, יש המון חומר על דיכאון ולכן אני אכתוב רק את הדברים החשובים ביותר שכדאי לזכור. דיכאון היא הפרעה שכיחה ויוצאים ממנה. כלומר מבריאים באופן מלא והאדם חוזר לעצמו כפי שהיה לפני הדיכאון. ישנם טיפולים יעילים וטובים ולא ממכרים לדיכאון. האדם זקוק לסביבה תומכת, חברים, בני משפחה, הדימוי העצמי מאוד פגוע בזמן של הדיכאון וכאשר יוצאים ממנו. לכן כל קשר, תמיכה, חום מאוד מאוד מאוד עוזרים. אם יהיו לך שאלות ספציפיות נוספות, נשמח להיות בקשר ביי דר' גיורא הידש

04/12/2002 | 01:30 | מאת: חבר

ויטמין B12 .

03/12/2002 | 12:34 | מאת: לידיה

לא שמעתם מה ד"ר הידש אמר??????????? הוא אמר שתפסיקו! זה לא המקום לריבים חסרי השחר שלכם אם יש לכם בעיות, תפתרו אותם מצידי באי מייל הגזמתם.

03/12/2002 | 12:41 | מאת: לידיה

לכו מצידי לפורום תמיכה (סליחה ל"הרה")

המקום היחידי שעוד נשאר שפוי...... אכן הוויכוח שלי עם נילי התנהל במייל עד שהיא החליטה משום מה לשתף את כולם בוויכוח ולהכניס אותו גם לכאן. סליחה אם זה מפריע כאן לכולם, אבל אני חייבת לענות לה. אני לא אשאר בשקט כשמשמיצים פה....

03/12/2002 | 16:34 | מאת: מירי

בכזה פורום רגיש את מרשה לעצמך לדבר ככה? טינופת מגעילה חלאה בת זונה

ואת יודעת מה נשמה? אחרי שתקראי טוב טוב (ואל תחמיצי כלום) ממה שכתבו פה בימים האחרונים, אני בטוחה שלא תצליחי בכלל לאבחן מה יש לאנשים החולים האלה.... :-) ואל תקללי אותי, כי אני לא קללתי אותך בסדר כפרה? תודה ויום טוב שיהיה לך.

03/12/2002 | 11:50 | מאת: שרונה

אחותי בת 25, לאחרונה חל אצלה תהליך של פיתןח חרדה אובססיבית: היא סבלה מהפרעות שינה, החלה לקחת כדורים (ואבן), לאחר כחודשיים מאז הפסיקה עם הכדורים התפתחו תופעות של לחץ בחזה וכאבי בטן, כשהתברר שכל אותה עת היא שמרב בסוד כי נטלה באחד הלילות 5 כדורים ברצף, ופחדה לספר לנו. עכשיו היא פיתחה חרדה מאותם כדורים, מכתובת קעקע שפעם עשתה (אולי הזדהמה) ומשמועות על אנשים שיכולים להרע לנו-בני משפחתה. כעת היא היתה רוצה שאף אחד מאיתנו לא יצא החוצה וישאר בבית. בקושי רב שכנענו אותה לראות פסיכיאטר, והוא רשם לה רסיטל - היא נוטלת את התרופה כבר שבוע וחצי וידוע לנו שעלינו לחכות כ-3 שבועות, אך בינתיים היא לא ישנה ומדברת כל הזמן על פחדיה (בעבר היא נטתה לשתוק). כמו כן היא מאשימה את עצמה על הסבל שהיא גורמת למשפחה. אנו מנסים לתמוך כמה שאפשר - אך האם יש סיכוי לשיפור במצבה? האם יש סיכוי שהיא מפתחת סכיזופרניה או פראנויה? מה ניתן לעשות בינתיים? היא רק סוגרת עצמה בבית כל הזמן ואני מנסה לשכנעה להעסיק את עצמה ע"י ריקמה, טלויזיה כו' אך נראה שהיא תשושה ביותר. אנא השיבו לי, תודה - האחות המודאגת.

04/12/2002 | 01:32 | מאת:

לשרונה שלום, הצטערתי לשמוע את אשר כתבת, ובאמת את מגלה הרבה מאוד איכפתיות וגם ידע. הדברים שכתבת הם נכונים וגם החרדות שלך לצערי יש להן מקום. הדברים די קיצוניים לחרדה ולכן גם לפי הגיל יש לחשוש ממחלה יותר קשה ולכן חשוב מאוד הקשר עם הפסיכיאטר. לפעמים כדאי לבקר שוב את הפסיכיאטר גם כדי שיבצע בדיקה והערכת מצב וגם כדי שיעודד. גם אחותך נזקקת להרבה מאוד סבלנות ותמיכה שאתם משתדלים וגם נותנים הרבה. המצב לא קל אבל עם הרסיטל הוא ישתפר. כמובן שהדבר לוקח זמן כמו שכתבת ואין ברירה וצריך לחכות. עד אז אפשר להשתמש בכדורי ההרגעה וגם חשוב מאוד שתישן מספיק ולכן אפשר להעזר בכדורי שינה. במידה ויש לך שאלות נוספות אשמח לעזור שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

04/12/2002 | 11:02 | מאת: שרונה

ד"ר הידש היקר, תודה על תשובתך. אני מדברת עם אחותי מדי יום (היא מתקשרת באובססיביות) ומנסה לקרוא על הסימפטומים מהם היא סובלת ולבצע נסיון נואש לקשרם לכל מיני מחלות. האם תוכל להסביר לי על ה-OCD ? מה סיכויי ההחלמה מכך? חשוב לי לציין שאחותי מבינה כי מחשבותיה לא הגיוניות - הן לא נותנות לה מנוח אך היא מאוד מנסה להעסיק את עצמה ומבקשת לראות את כולנו. היא מביעה גם הרבה יותר רגשות ואף החלה לתקשר עם אבינו, לאחר 20 שנה בהן הם חיו באותו בית ולא החליפו מילה. האם באיזשהו אופן אירוני הדבר יכול לרמז על שיפור ותחילת דרך חדשה, ולוא דווקא התפתחות של מחלת נפש קשה? מקווה לקבל תשובתך (ולהתעודד מעט...) שרונה.

03/12/2002 | 05:50 | מאת: יערה

אבקש ממך לפרט יותר בקשר למה שכתבת- "דיסתימיה היא סוג של הפרעת חרדה"- נשמע לי דווקא הגיוני מאוד אבל איך ולמה הגעת למסקנה הזו? אם אתה זה שהגעת או שקראת את זה באיזשהוא מקום?בקיצור תשתדל לפרט יותר. תודה- יערה.

04/12/2002 | 01:36 | מאת:

ליערה שלום, מצטער אבל איני מבין בדיוק למי השאלה ואם אלי אז כנראה ישנה פה טעות באזשהו מקום ותודה על האפשרות לתקן זאת. דיסטימיה היא דיכאון בחומרה קלה אבל נמשך זמן ארוך ולכן היא נחשבת להפרעה נפשית. מדובר באופן כללי בירידה בהנאה, ביוזמה ובכיף של החיים אבל לא ליום יומיים אלא לפחות למשך שנתיים. רק אז מאבחנים כבעיה נפשית. הנכון הוא שלפעמים קשה להפריד בין חרדה ובין דיכאון לא חמור-דיסטמיה כי הם קרובים זה לזה. חרדה ממושכת גורמת לירידה במצב הרוח ולהיפך. אבל דיסטימיה שייכת להפרעות הדיכאון. אני מקווה שהדברים ברורים. תודה שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

03/12/2002 | 00:52 | מאת:

שלום רב, אני עקרונית נגד מחיקת הודעות בגלל תוכנן דבר אשר יכול להחשב לצנזורה. חשבתי על רעיון אחר...אנשים אשר יתייחסו לאישיות של האחרים ולא לתכנים ואנשים אשר גורמים למריבות יתבקשו לא לכתוב בפורום במשך 24 שעות. אם לא תהיה משמעת עצמית ואם יעברו לכינוי אחר אז אתחיל למחוק את הודעותיהם. מצב זה שונה, כאן אנשים התבקשו מראש לא לכתוב כלל ואז אין מדובר על צנזורה. כמובן שאמצעי קיצוני זה שאינו חביב עלי כלל יעשה רק כאשר אין ברירה ובמצבים קיצוניים כמו כעת. נילי, יעל, נירה, כולם מה דעתכם? ביי הידש

03/12/2002 | 03:15 | מאת: נילי.

דר הידש שלום רב בתקופה האחרונה התפרסמו כל מיני הודעות בלע עליי. ביניהם שיר" שכביכול חובר בשמי, ויצירות נוספות. לא מצאת לנכון להעיר לגבי אף אחת מן ההודעות הללו. אולי היה נבון לקטוע את זה כבר אז בעודו באיבו. לכן מוזר לי שאתה פונה אליי תחילה-, ולא בסדר הראוי. כי להזכירך שוב לא אני שפתחתי בכך!! צר לי שהיה צריך להגיע עד כדי כך כדי שתתייחס. ואגב, אין צורך - יעל, נירה, אחד מהשמות יספיק. לכן לי אין כל בעייה, ואני רק מזכירה לך גם מקרים בעבר שבהם פרסמו דברי נאצה שבחרת להתעלם. אילו מחקת את ההודעות הראשונות היה נחסך מאיתנו כל זה, לדעתי ההצעה שלך היא בעייתית כי אז תמיד יהיו מחלוקות לגבי מה נכלל באיזו קטגוריה. למשל שיר על אורגזמה כפי שנכתב או סיפורי זימה איפה היית מכליל? באיזו קטגוריה? ואם נכתבת יצירה מפוארת כזאת ובסופו של דבר לא גורמת למריבות? כאילו, תמתין עד שתיגרמנה מריבות ואז תחליט האם לצנזר? והאם שיר כזה מתייחס לאישיות, או לתכנים? בקיצור הגבולות מטושטשים ולכן כדאי לחשוב על דרך אחרת לדעתי. ואם נכתב דבר שלא נמחק מתוך מחשבה שהוא עומד בקריטריונים, וכן נמצא פוגע, לא תימצא הדרך להגיב עליו? נדמה לי שלפני שנכנסים לעידן חסימת פיות, עדיף לשקול שוב אני יכולה להעיד על עצמי לפחות שמאז דר גידי רובינשטיין עשה את הסידור החדש בו כל ההודעות עוברות דרכו, ירד הפורום שלו בעיניי והפסקתי לבקר שם. כאילו, למשל במקרה דנן, מיהו האדם שגרם למריבות, ? הפנייה שלך אליי לכן כלל לא ברורה לי, שכן הגבתי על הודעות מוזרות, שלא נמחקו, וחבל שרק כשאני מקצינה את התגובות שלי ישנה התעוררות , אבל כנראה זה היה דרוש. נדמה לי שהאמת ברורה גם לך. נילי.

03/12/2002 | 11:04 | מאת: יפעת

אם היית מתנהגת בצורה קצת יותר בוגרת ולא היית עונה לאותה בחורה בשם "יעל" כל זה לא היה קורה. אני דווקא חושבת שתגובתו של ד"ר הידש להודעתה הראשונה של יעל הייתה במקומה. ואם היית מגיבה כמוהו או לפחות מתעלמת היית חוסכת מאיתנו את פרצופך האמיתי! וזה שד"ר הידש נותן לנו חופשיות זה לא מראה על זה שיש לו משהו נגדך (עוד הפעם את מפרשת דברים לא נכון) אלא על זה שהוא לא חשב שזה יגיע למימדים כאלה! מאז שגידי מעביר דרכו את כל ההודעות החלטת להעביר את זירת הריבים שלך לפה?! מאישה בגילך באמת הייתי מצפה ליותר בגרות!

03/12/2002 | 00:16 | מאת: שירי

התעוררה יוזמה ברוכהלארגן קבוצת תמיכה לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה.המעוניינים יכולים לפנות אלי באי.מייל- [email protected]

03/12/2002 | 02:43 | מאת: !

מי מנחה את הקבוצה? עלויות?

עם סיוע מסטודנטית לפסיכולוגיה הלומדת לתואר שני. הרעיון הכלללי הוא ליצור קבוצת אנשים שהמאפיין המשותף שלהם הוא הפרעות חרדה.

02/12/2002 | 23:28 | מאת: יפעת

סיימת לשלוח לי מיליון הודעות?! זהו נרגעת? אני כבר יכולה לענות לך? תשבי תנוחי תרגעי כי זאת הולכת להיות תשובה מאוד ארוכה !!! תכיני את את הטענות שלך......... את הקטגורים הבדויים שלך (X ומישהי ועוד....) שיבואו להגן עליך... וכמובן, הכי חשוב - את ההוכחות!

03/12/2002 | 00:07 | מאת: נילי.

X ומישהי כן, האחרים כולם ממש אמיתיים, כמו למשל בחור אחד, זה האחרון. רוצה את המייל שלו? גיא, איש,שגב - אגב סנגורים לא קטגורים. טעות קלה. אך משמעותית. שאול סנגור יותר מוצלח? תירגעי את יפעת. הוכחות למה? הצחקת אותי. איך מוכיחים שהשמיים תכולים?

03/12/2002 | 00:22 | מאת: יפעת

שקרים כן משמשים כעילה בבית משפט! ואת זה שאת שקרנית קל מאוד להוכיח מה גם שאת מודה בזה!!! יש עוד שקרים שעלינו לדעת עליהם? או שאת משאירה לנו כבר לגלות אותם לבד??? אני בסה"כ בת אדם ומותר לי לטעות ואני מודה בטעויות שלי. הכוונה הייתה לסנגורים. ולי לפחות אין שיגעות גדלות!!! ואני לא חושבת שאני אלוהים (וגם לא הסוכנת של אפקסור...חחחחח)! מאחר וכבר התחלתי לצחוק עליך על הקטע של "יש לי את המכתב כראייה", כאילו אנחנו בבית משפט, החלטתי להמשיך איתך באותו אופן. אולי רק כך את מבינה כשמסבירים לך. את הרי לא מאמינה לשום דבר שאומרים לך וגם לא לדברים שאת בעצמך אומרת (את אח"כ מכחישה) , לכן הבנתי שצריך להציג לך הוכחות לכל דבר. מאחר ואני בטוחה במה שיש לי להגיד אני, בניגוד אליך, לא צריכה למצוא לי סנגורים בדויים (כמו X ומישהי, למשל) אני מופיעה כאן בשמי האמיתי ומציגה את טענותי נגדך! ועוד דבר אחד חשוב - תרגעי !!! אנחנו לא הולכים באמת לבית משפט שאת כבר מביאה לי תקדימים! קודם כל אני עדיין בטוחה בזה שזאת לא נירה. ועליך קודם להציג את ההוכחה שלך לכך שזאת היא לפני שאת משמיצה אותה בפני רבים. ואתמול הוכחתי לך כבר שאי אפשר להתמודד נגדי בהוכחות!!! אחרי הדוקטורט שעשיתי עליך אתמול......... חשבתי שזה קצת ירגיע אותך לכמה זמן. אבל את כנראה מתה לריב עם אנשים. וההוכחה לכך שרבת עם כולם כאן בפורום. למעט כמה אנשים בודדים, אבל הם רק בתחילת דרכם כאן....... אל תערבי את הריב הקודם שלכן למה שנכתב עליך בפורום. כי אולי את בכלל טועה? חשבת על זה??? גם אני מכירה את הגברת הרבה שלפניי (כדבריך ) ואת כל !!! חבריה מהצ'ט ולא ראית שום דבר פסול בהם. להיפך - אני מאוד נהנית בצ'ט ואולי זה מה שמפריע לך כ"כ! את מראה משום מה סימני קנאה....... טוב, אני יכולה להבין אותך. באמת כיף שם! זה שהם לא רצו שתשתתפי גם את בצ'ט זה לא פוסל אותם ולא מוריד מערכם. אולי ההיפך הוא הנכון! וזה שאת נפלת, כדבריך, לפה של נירה (שכאמור - היא לא יעל!!!) זה לא אומר שכל אחד ייפול. לנירה יש לב זהב והיא בחורה מאוד איכפתית ומקסימה. בכלל לא יצא לך להכיר אותה. כמה זמן היית בצ'ט לפני שרבת שם עם כולם?! שבוע???? ונכון שחייתי באשלייה! באשלייה שהפה שלך נקי. דבר שהתברר מהר מאוד כדבר בדוי! שימי לב לכל מה שאת כותבת בפורום ולמה שענית את בעצמך לנירה ביום שרבתן. לא חסכת בכלל בקללות! להזכיר לך?! כולם בטוחים זה כולם! עוד הפעם את לא מבינה?! כולם כולל את כל מי שנמצא בצ'ט ובפורום, כולל אלה שבחרו בזכות השתיקה. את מי בדיוק את יכולה להביא שיגיד אחרת? את שגב? שעוד לא הכירה אותך באמת? (ואין לי שום דבר נגד שגב, היא בחורה מאוד מקסימה!!!) גם אני חייתי באשלייה ששגב חיה בה כרגע..... כולם חושבים בהתחלה שאת נחמדה ורק רוצה לעזור....עד שהם מגלים שאת הסוכנת של אפקסור ועד כמה דברים בכלל לא נעימים..... את מירב? שנמצאת רק כמה ימים בפורום? את מי בדיוק??? את גיא? שנקט גם הוא בזכות השתיקה???? איש??? איש לא בדיוק צידד בך אלא אמר שנמאס לו מכל מה שקורה כאן, עד כמה שזכור לי. וכך גם שאול! מה גם שעליך לדעת ש"אחד בפה ואחד בלב". אחד בפורום ואחד בצ'ט!!! לא כל מה שכובתים פה זה באמת מה שהם חושבים עליך ואומרים עליך מאחורי הגב. לפחות על נירה אפשר להגיד שכולם מחבבים אותה! בלי יוצא מן הכלל. חוץ ממך כמובן. אבל את תמיד יוצאת מן הכלל! וזה טוב שאת צוחקת קצת. אולי זה קצת ישחרר אותך. אולי תתחילי להיות קצת יותר נינוחה!!! אולי תתחילי להבין דברים כראוי...... ולא לפרש כל דבר איך שבא לך. מאחר וכבר ירדת לרמה כזאת שאת מביאה לפורום וויכוחים אישיים אז אני מרשה לעצמי גם לענות לך עליהם! אמרתי את האמת - אני לא כועסת על מה שקרה אתמול ושלשום. גם אם זה היה קורה לפני שבועיים הייתי אומרת את אותם הדברים מאחר ונירה חברה שלי וישר השמצת אותה מבלי לברר קודם. ועל זה אני כועסת! כי אולי יכולתי להיות על המוקד במקומה! את הרי משמיצה בלי לשים לב. וגם כי היא חברה טובה שלי. בקשר לכפויית טובה זה אולי משהו שאפשר לומר עליך! וכדאי שתפסיקי להוציא את הכביסה המלוכלכת שלך כאן בפורום, כי את רבה עם כל העולם! ובשביל זה את צריכה פורום פרטי משלך! ואם לא היית עונה להודעה של "יעל" כל המאומה הזאת לא הייתה מתחילה בכלל. עוד דבר שמורה על חוסר בגרות מצדך! איך את היית מרגישה אילו היו מעלילים עליך כל מיני דברים??? או על חבר/ה שלך? וזו בדיוק הדרך שבה אני מציאה לך לבדוק את עצמך. לחשוב לשם שינוי גם על אחרים ולראות איך הם מרגישים ולא להיות מרוכזת כל הזמן רק בעצמך!!!

02/12/2002 | 23:23 | מאת:

ערב טוב, נכנסתי לפני כשעה לפורום ובזבזתי יותר משעה כדי לקרוא ולעבור על כל ההודעות שרובן חוזרות על עצמן, ללא התחלה וללא סוף. פורום פסיכיאטרייה וכל תחום של הנפש חייב להיות שונה מפורומים אחרים. האוירה, התמיכה, אי ביקורתיות, קבלה, צריכים לתת את הטון. תמיד האוירה ורוח הדברים חשובים יותר מהעובדות המדעיות היבשות. לבנות קשה מאוד, לעתים יוצרים יצירות מופת שאנשים עובדים עליהם כל חייהם, להרוס-לשבור-לקלקל אפשר ברגע, זכור לי הפסיכופט ששבר את פסל הפייטה של מיכאל אנג'לו בשניה. לכולם-אנחנו עוסקים בבני אדם, המדיה היא וירטואלית, ישנם כינויים אבל מאחורי כל כינוי מאחורי כל מכתב עומד אדם. אל תשכחו זאת. אני מבקש בכל לשון של בקשה ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, להפסיק עם הביקורות וחוות הדעת על אופי של אנשים, מניעיהם וקללות למיניהם. מספיק עם הביקורות לתגובות של אחרים ולשלילה של אנשים. תתחילו להגיב בעידוד, ואם ישנה ביקורת אז מיד ברוח חיובית כיצד אפשר לשנות ולשפר את הדברים. נכתבו דברים רבים שאין מקומם פה בפורום, אפילו פורנוגרפיה, מה זה צריך להיות? אנא, הפסיקו את ההשתוללות ואני מבקש זאת מ כ ו ל ם , גם מאלו שהם צודקים וגם מהנפגעים. עם כל הכוונות הטובות, נעשה פה הרבה מאוד רע. באו נפתח דף חדש, בהחלט אפשר לפתוח דיון כיצד הפורום יכול להיות תמיכתי וגם אינפורמטיבי אבל בטח לא מחליש ובקורתי. אני כועס וזו האמת, אבל אני גם מבקש, ל ה פ ס י ק תודה רבה, דר' גיורא הידש

02/12/2002 | 23:53 | מאת: אייל

ד"ר הידש היקר שלום. מה שלומך? קודם כל, אין לך כל צורך לכעוס או להתעצבן בגלל הדברים האלה, כי באמת חבל על העצבים. ולגופו של עניין. אומרים שמה שלא הולך ברע הולך ברע יותר..... ד"ר הידש, הדברים האלה לא ייפסקו עד שהאנשים האלה לא יבינו שזה לא כדאי להם. לך ניתנת האופציה לשלוט בתכנים ע"י הסרת הודעות שלדעתך אינן הולמות את הפורום, ולדעתי הגיע הזמן שתשתמש בסמכות זו, מאחר והרמה הולכת ויורדת, ואנשים מתחילים להיפגע. שמתי לב שאתה נכנס לפורום לעיתים די תכופות, ואם תסיר הודעה שאינה מתאימה זמן קצר לאחר שנכתבה - הכותב יחשוב בפעם הבאה פעמיים אם כדאי לו להשקיע זמן ומאמץ בכתיבת הודעה שכזאת. לפיכך, אני קורא לך לנהוג ביד קשה (עם כל הצער), כי רק ככה זה יילך. תאמין לי. לילה טוב, אייל

02/12/2002 | 23:59 | מאת: גיא

לד"ר הידש כל הכבוד על התגובה ורצון להשליט סדר ,גם אני כועס ומאוכזב ואני מרוצה (לא מהמצב כמובן..) מהרגשותייך ומכעסך!!! אני רק יכול להצטרף לקריאה של אייל (לאן נעלת בזמן האחרון בפורום.. :-) ) למחוק מה שלא טוב על מנת לא לתת לדברים שלילים להיות כאן! אז לילה טוב, גיא

02/12/2002 | 22:49 | מאת: בחור אחד..

לכל החברים שהצטרפו בהמוניהם ל"עימות נילי - יעל" אם כדי להרגיע ואם כדי להבעיר .. אני מכיר את הפורום הזה פחות משבוע ... ובתור "פורומיסט טרי" שכזה התרשמותי הראשונה היתה שמדובר במקום מצוין עם אנשים שאכפת להם ורוצים לעזור... לגבי נילי אחת מהמעורבות בעימות המדובר אני מוכרח לציין שהיא טרחה מאד והקדישה הרבה מאד מזמנה כדי להשיב לי בצורה סבלנית (ואישית) לספק לי מידע ולעזור לי באופן שמאד הקל עלי שכן לפני כן לא יצא לי לדבר עם אדם שמתמודד עם קשיים מסוג אלה שאני חווה. לכן לא יכולתי שלא להגיב למאורעות האחרונים. לגבי הצד השני - יעל איני מכיר אותה לא לטוב ולא לרע לכן בעינין זה לא אוכל לנקוט כל עמדה ... ולגבי הפורום אני מקווה שחילוקי הדיעות כאן יפתרו במהרה והמנוסים והמנוסות שבכם/ן יוכלו להמשיך ולעזור לאחרים כפי שאני נעזרתי ( ועדיין נעזר) בכם .. כי בסך הכל המטרה המשותפת של כולנו כאן היא להיות בריאים !!!! תודה לכולכם לילה טוב תמשיכו להיות טובים ולעזור והכי חשוב תהיו בריאים ....

02/12/2002 | 23:03 | מאת: נילי.

תודה.

02/12/2002 | 22:05 | מאת: עומר

האם יש הבדל בין 2 התרופות האלו ?

שלום לעומר, אין הבדל, מדובר על אותה המולקולה הכימית בדיוק עם כל האישורים של משרד הבריאות. סרוקסט היא התרופה המקורית, נדמה לי בריטית, פאקסט תוצרת הארץ. פאקסט לדעתי כבר שלוש שנים בשימוש כך שהניסיון אתה רב. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

03/12/2002 | 16:09 | מאת: נטע

לדברי הפסיכיאטר שלי יתכן הבדל בציפוי מה שעלולע במקרים מסוימים לגרום לבחילות וכאבי בטן אם משנים מסרוקסאט לפאקסט.

02/12/2002 | 18:26 | מאת: גדי

אני שרוי בדיכאון כשנה ועד שהחלטתי סופסוף לעשות עם זה משהו מסתבר לי שהפסיכיאטר במקום מגוריי(דרך קופ"ח מכבי) יוצא לחופשה ואני לא יודע מה לעשות אני מיואש לגמרי אני זקוק לעזרה עכשיו ממש עכשיו לא יכול לחכות שנייה אחת יותר אני לא יודע מה לעשות אני לא רוצה לפנות לפסיכיאטר בעיר אחרת, האם זה בסדר לפגוש פסיכיאטר לאבחנה ל"עזרה ראשונה" ואז לעבור למישהו אחר במקום מגוריי?? בבקשה תעזרו לי אני כבר לא מסוגל לעמוד בסבל הזה

02/12/2002 | 18:32 | מאת: שאול

1. לפנות לרופא המשפחה שעשוי לרשום לך תרופות הרגעה כואבן או לוריואן עד שהפסיכיאטר יחזור מחופשתו. 2. לשאול את רופא המשפחה אם יש טעם לפנות לחדר מיון בבית חולים הקרוב למקום מגוריך תודה

02/12/2002 | 18:37 | מאת: גדי

המון המון תודה שאול אבל אני ממש מתבייש לגשת לרופא המשפחה אני לא רוצה שיידעו כ"כ מוזר למרות שאני אומר לעצמי שאני מוכן לעשות הכל אני הכי מתבייש בעולם

02/12/2002 | 18:07 | מאת: לידיה

אנשים בכלל לא הייתי נוכחת בימים האחרונים לכן אני לא מבינה מה כל הבלאגן.... כן ראיתי והגבתי על כמה תגובות מהיום... מי זאת היעל הזאת? ומה היא אמרה על נילי שהסעיר כ"כ הרבה אנשים פה? (לא הצלחתי למצוא) ולמה לרגע חשבתי שהגעתי לפורום זוגיות ותמיכה? או לחילופין פורום פנטזיות וסיפורי זימה..... ולמה יש פה כ"כ הרבה בלאגן??????? יש לי מגרנות... יש לי הרגשה שמשהו מאוד מסריח קורה כאן, ומישהו החליט לשחק פה.... ולפי דעתי זה מישהו מוכר.... אני לא אאשים ישירות אבל זה לא נראה טוב ובהחלט מסריח יותר. ליד

02/12/2002 | 18:23 | מאת: שאול

אני רשמתי רק את ההודעות ששם המחבר שלהם הוא שאול

02/12/2002 | 18:29 | מאת: לידיה

אני ניראית לך לא רגועה?? נהפוך הוא אני רגועה ביותר...... אבל נראה לי שהפורום הזה איבד לגמרי את השפיות (חח משחק מילים אסוציאטיבי שכזה :) הרשתי לעצמי) קיצר איבדתם תאזימוט

02/12/2002 | 17:44 | מאת: איש

נהוג, כך אומרים, שכשאדם עוזב פורום, להפרד בצורה פורמלית... הפורום הזה לא אמור להיות קהילה, זה פרום מקצועי, אנשים באים שואלים שאלה והולכים הלאה, יש משהוא בהפרעות פסיכאטריות, במיוחד כאלה שמונעות מאנשים לתפקד תיפקוד מלא בחוץ (כמו הפרעת חרדה או דיכאון למשל), שמאפשר הווצרות של קהילה שכזו, אל עף האופי המקוצעי של הפורום והאתר, בשבועות האחרונים הצליח ד"ר הידש להרים את הפורום מעפר כמעט, וליצור כאן אכן מן קהילה שכזו של אנשים המסייעים זה לזה. לפני זמן רב כאשר סבלתי אני מהפרעת חרדה (ועל כך כתבתי פה פעמים רבות) נעזרתי הן בפורום זה והן בפורום פסיכולוגיה המקביל, חשבתי שמשהתגברתי אני על הבעיה הזו, מחובתי לסייע מניסיוני לאחרים כמיטב יכולתי, ואכן כך ניסתי לעשות. בימים האחרונים ניהיה ממש לא נחמדלהכנס לפורום, ואינני רואה איך אדם המבקש עזרה ישאר פה בשביל לקבל אותה, על כן, אין לי לא רצון ולא סיבה להשאר, צר לי, שכן האנשים פה: גיא, שגב, שאול, נילי, ועוד רבים אחרים הם אנשים יקרים וחביבים, שהתחלתי מאוד לאוהב, וד"ר הידש הוא אחד הרופאים הכי הומניים ומשכלים שפגשתי, ואדם שלמדתי להעריך מאוד, ואני עדיין מקווה שיוכל להחזיר את "החים" הוירטואליים פה למסוללם. אז תרגישו טוב :-), אני עוד אבוא לבקר מידיי פעם, אבל נכון לעכשיו, זה הכל בנתיים, בנתיים זה הכל. איש

02/12/2002 | 18:12 | מאת: שאול

איש שלום קודם כל תודה על המחמאה שאני יקר וחביב. הפורום הוא לא מפגש חברתי אלא מקום שבו אנשים מחליפים את התרשמותם מהחוויות הטיפוליות ונותנים מידע חיוני אודות המסגרות הארגוניות של שירותי הנפש. לפעמים אנשים שוגים בשיקול דעת בהודעות שהם רושמים ואני רואה גם את התפקיד של הפורום בליבון תהליך התנהגותי של משתתף זה או אחר . בסופו של דבר עבודה על דפוסי התנהגות היא חלק מההתמודדות של הנזקקים לשירותי בריאות הנפש. עזיבת הפורום תפגע בסופו של דבר במי שזקוק לעצה בזמן מצוקה ממתמודדים ותיקים ותתן פרס למי שכותבים דברים שהם בחזקת לשון הרע ברשת. מה שקרה בימים האחרונים לא מפחיד אותי אלא נותן לי אנדרנלין להיאבק על כך שבפורום יהיו גם ויכוחים אבל ברוח תרבותית. שאול

02/12/2002 | 16:12 | מאת: מומו

02/12/2002 | 16:31 | מאת: גיא

אגב זה אותו מומו מ "הפוסל במומו...." סתם בדיחה לריכוך האוירה.

02/12/2002 | 21:37 | מאת: ורד

ריכוך- או הברקה?

שלום לכולם קודם כל אנחנו לא צריכים לפחד ממהומות אלא להתמודד איתן. אני מסכים שאם הודעה המקורית של יעל היתה נמחקת היה יותר נוח לכולנו ולא היינו עוסקים בהתבטאויות שלא מתאימות לבני תרבות. הפורום משקף את החים לא צריך ולא כדאי לעשות אותו סטרילי. בחיים יש עימותים יש אי הבנות יש קשיים ויש ניגודי אינטרסים שבעל כורחנו עלינו לעמוד מולם ולהתמודד איתם. ההודעה של יעל העמידה בפני נילי שתי אפשרויות לתגובה. 1. אם נילי היתה מבליגה אז ההודעה של יעל היתה נקברת הואיל ויעל עלול להיות גם מישהו שמחפש ריגושים שבאים מכתיבת הודעות קנטרניות בפורום הרי הבלגה היתה מונעת מהמטריד להשיג את ייעודו והינו ממשיכים את הדיאלוגים ברוח טובה. בהבלגה נילי היתה נמנעת מכתם שדבק בה עקב העובדה שאני יפעת ואייל בטוחים שיעל היא לא נירה. 2. נילי בחרה להגיב בלשון בוטה כאשר עובדתית היא לא יכולה להוכיח שיעל היא נירה ובכך היא מדביקה לעצמה את הכתם של הכפשת משתתף אחר. בעובדה שד"ר הידש איפשר להודעות ה "מכוערות" להישאר הוא איפשר לנילי לערוך חשבון נפש עם עצמה ונתן לה את האופציה להבין שיש הבדל בין צודק לחכם. אני לא נולדתי יותר חכם מכולם בחיי גם אני עשיתי שטויות חטפתי מכות ולמדתי לתקן את דרכי שאול

לא מרגישה שדבק בי שום כתם, שאול נכבד.

02/12/2002 | 16:33 | מאת: גיא

החלק השני הוא מיותר וגורם להוספת דלק מיותר (ויקר) מבחינה רגשית ובין אישית. חאאאלס חבר'ה אתם משועממים? גיא

02/12/2002 | 16:32 | מאת: מעריצה של שאול

זה ממש מעדן בשבילך כל הבלאגן הזה אני מעריצה אותך

02/12/2002 | 16:53 | מאת: שאול

אבל אני יודע בקושי לכתוב הודעות בפורום

02/12/2002 | 15:17 | מאת: אבי

דיכאון , יש לי שאלה , אני גבר בן 47 אב לשתי בנים נשוי , האם מצב כלכלי קשה במשך תקופה של 15 שנה בערך שכוללות הפסדים של דירה תוך כדי לחצים כספיים קשים אם גורמים כגון הוצאה לפועל , בנקים , משכנתאות שלא שולמו בזמן וכן ריביות רבות , עיקולים ומעברי דירות שכורות כשבכל פעם היו קשיים בתשלומים של השכירות ובכל ההוצאות השוטפות עד למצב של מגורים אצל ההורים עם המשפחה. וכל זאת תוך כדי שנוי מקצוע דרסטי ,אם כניסה למצב של דיכאון לתקופות של שלושה חודשים שעברתי במשך כל תקופה זו שלש פעמים בהפרש של 5 שנים וכל זאת תוך כדי תקופה כלכלית קשה בלבד ללא הפוגה , ברצוני לציין שעשיתי צבא ושירות מילאוים מלא ולא היו מקרים של דיכאון או בעיות של מצב רוח ירוד קיצונית עד להסתבכות הכלכלית כולל לא בגיל התבגרות ולמעשה עד לפני 15 שנה הכל היה מצויין , ברצוני לדעתך ע"פ דעתך ונסיונך המקצועית כניסה לדיכאון בתנאים אילו הם דבר נורמלי ? או מצביע על רגישות נפשית מסויימת אצלי.. אודה על תשובה.

02/12/2002 | 15:20 | מאת: אבי

שכרגע אני מרגיש טוב ולא בדיכאון והשאלה היא להשכלה כללית או לצורך מידע האם זה היה נורמלי בעבר... \ תודה.

02/12/2002 | 22:48 | מאת:

היי אבי, אני חושב שאתה יודע את התשובה, אין לי בעיה להגיד אותה בקול רם או יותר נכון לכתוב אותה. אתה יודע היטב שדיכאון הוא שילוב של שני דברים, הבסיס והחוזק של הבסיס והלחץ החיצוני אשר לוחץ על אותו הבסיס. לבסיס אני יכול לקרוא גנטיקה עם התנאים בהם גדלת ונותנים את היסוד של האדם. הלחצים השונים שהם בהחלט לא מעטים כפי שכתבת הם יושבים על אותו הבסיס. כלומר, מדובר על שילוב של מבנה אישיות ולחצים חיצוניים שונים. מתחים ולחצים משפחתיים/כלכליים/חברתיים/מלחמות/פיגועים ותוכל להוסיף רבים אינם מוסיפים לבריאות הנפשית. עם זאת אני חייב להסביר. כתבתי במיחד מבנה אישיות ולא חוזק, לפעמים דווקא ה"חזקים" יש להם נטיה לדיכאון ולאו דווקא חלשים. כתבתי כבר מספר פעמים שיש קשר בין דיכאון ומצפון. כלומר למי שאין מצפון אז גם לא יהיה בדיכאון (פוליטיקאים לדוגמא). כך שדכאון הוא תגובה טבעית, לגבי העוצמה והפגיעה בתפקוד והכאב של דיכאון, זה כבר ספור אחר שאתה בודאי מכירו היטב מניסיון אישי. שיהיה רק טוב, אושר ועושר דר' גיורא הידש

02/12/2002 | 13:39 | מאת: גיא

ותתחיל לממחוק הודעות וגם לגנותן אתה הופך את החדר הזה לחדר צ'ט אפל ואת עצמך לסקסולוג במקום פסיכיאטר.... האם זה מה שאתה רוצה? כמה אפשר להשתמש בציניות כזו בחופש הדיבור. ו.... תחשבו על זה. גיא

02/12/2002 | 13:49 | מאת: שאול

גיא שלום ראשית התנצלות על הודעה שנכתבהכלפיך בלצון ופירשת אותה בציניות שנית אתנ חסר בצ'ט שלישית אתה יודע שכלפי נכתבו הרבה גידופים ועם כל הגידופים החברה בצ'ט לא קונים את מה שנכתב. ברגע שנכתבת ברשת השמצה על ידי משתתף שניתנת להפרכה אז מחיקת ההודעה תהיה פרס למשמיץ. השארת הודעה תאפשר להוציא את הדברים המחפירים מהנפטלין ואז אנשים יחשבו מספר פעמים לפני שהם שופכים דברי בלע. שאול

למה היא מתכוונת בזה שהיא כותבת - ואני מצטטת: " מיקי ולירי תקראו שניכם אני מבקשת שלהבא תשאירו את ההתנצחויות והמריבות בינכם מחוץ לפורום, הפורום הוא לא מקום להודעות כאלה, אני מצטערת אבל להבא אני אמחק אתכן, פשוט כך, את הבלגנים האישיים בינכן תשאירו מחוץ לכאן, כאן המקום לפרוק כאב לכתוב ולשתף, לא לריב ובטח שלא להתנגח בצורה כזו, יש אנשים שבגלל הודעות שכאלה לא רוצים להכנס ולכתוב כאן, וכבר פנו אלי מס' אנשים שזה מפריע להם מאוד, בבקשה אל תהרסו את האווירה הטובה שנוצרה בפורום הזה, אני לא אתן לאיש להרוס אותו אני כבר אמרתי את זה. זה בית חם ואני רוצה שכמה שיותר אנשים יכתבו כאן, גם כאלה שכתבו וכבר לא כותבים. אז בבקשה להבא אל תכניסו אש לפורום הזה, הספיק לנו מקרה שאול סלה ודומיו, תנו לנו להרגע קצת. המשך ערב נעים..." http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/object&id=7431578 למה מתכוונת גב' חני לב-אור כשהיא כותבת "אז בבקשה להבא אל תכניסו אש לפורום הזה, הספיק לנו מקרה שאול סלה ודומיו, תנו לנו להרגע קצת. " ? מעניין מאוד

02/12/2002 | 14:34 | מאת: גיא

שאול אני אכן מסכים עמך! אך השאלה היא באיזה מקום אנחנו רוצה לחיות?כלומר במקום בו תומכים הדדית או מקום בו מקימים דיאלוגים מזיקים וחסרי רסן ומעצורים לשם הפגת השעמום או גרימת סיפוק רגעי? גיא

02/12/2002 | 14:36 | מאת: יהונתן

שאפשר לכתוב כאן בעילום שם וכל הודעה לכתוב בשם אחר ולמעשה בלי בעיות להתחזות לאחרים והרבה פעמים לפגוע בהם - הן בשוגג והן במזיד זאת בעייה מוכרת מאוד גם בפורומים שיש בהם צורך להירשם בשם וסיסמא ואם שם המצב הוא קשה וכמעט בלתי ניתן לפיקוח אז על אחת כמה וכמה כאן - לדעתי הפיקוח כאן הוא בכלל לא אפשרי המערכת הטכנית כאן ממש על הפנים ועד שלא יסדרו את זה - הבעיות האלו לצער כולם ימשכו יהונתן

02/12/2002 | 14:40 | מאת: גיא

מאיפה אתה הגעת.... :-) מעולם לא היה כאן מישהו בשם יונתן. מהו שמך בו אתה נוהג להזדהות.

02/12/2002 | 13:35 | מאת: שאול

שלום לכולם לא ביום אחד למדתי דפוסי התנהגות ברשת ולמרות שבדרך כלל הייתי צמוד לכללים ה"דמוקרטים" ומעולם לא היתה עילה לפנות למשטרה נגדי היו גם היו מקרים שפגעתי באנשים. בסופו של דבר חטפתי ברשת עשרות גידופים ונאצות שעשו לי רק טוב בכך שלימדו אותי לא להתייחס לשטויות. בדרך הבנתי שניבולי הפה והנאצות הם לא רק פגיעה בנימוס ובתרבות הויכוח. מי שמחולל מהומה ברשת יודע להיכנס בשם בדוי או שהוא כותב את הודעותיו בצורה דו משמעית. אם ה"קורבן" המושמץ מכיר את הכללים הוא לומד מהר מאוד לא להגיב. יש מי שמשלמים מחיר כבד על המשחקים המטופשים האלה והם האנשים שבעיתם נעוצה באינטלגנציה גבוהה ברמה האינטלקטואלית ואינטלגנציה ריגשית נמוכה מאוד. מדובר באנשים מבוגרים שיכולים לגמור תואר שני בהצטינות אבל דפוסי ההתנהגות שלהם וצורת החשיבה שלהם ביחסים הבין אישים מתאימים לילדים בני 14. האנשים שסובלים מאינטלגנציה ריגשית נמוכה שלא מכירים את ה "גועל נפש" קופצים למים בלי שהם יודעים לשחות מסתבכים במקרים ברורים של לשון הרע ובסופו של דבר נפגעים מתגובות קשות שנכתבות כלפיהם בצדק. כאשר הם מקבלים תגובות קשות עוברים עליהם ימים קשים. תודה שאול

02/12/2002 | 13:46 | מאת: צחוק הגורל

ביקרת בכל פורום אפשרי שקיים ברשת האינטרנט התחזת בעשרות כינויים שונים ומשונים התגרת במאות אנשים וגרמת להם התמוטטות עצבים העיפו אותך מכמה פורומים (כמו בריאות הנפש בוואלה , פסיכיאטריה בוואלה והרשימה היא עוד ארוכה) ועד היום יש סיפורים עליך ועל מעלליך הנבזים ואני בכלל בכלל לא יתפלא אם אתה הוא זה שעומד מאחורי כל מה שקרה בפורום הזה בימים האחרונים זה מאוד מתאים לאופן שבו אתה פועל

02/12/2002 | 16:06 | מאת: שאול

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=46506&t=46430

02/12/2002 | 13:04 | מאת: נירה האמיתית

איזו מהומה ........... חברה אני ממש לא מתכוונת לשכנע אף אחד וממש לא מתכוונת להיכנס לזה אבל רצוי שתדעו שחוץ מלשאול שאלות עינייניות בנושאיי פסיכיאטריה אני לא עושה כאן כלום ולכול המשמיצים אני מקווה שנהניתם מצידי אתם יכולים להמשיך זה לא מזיז לי בכלל יום טוב..

02/12/2002 | 19:14 | מאת: .יעל

אבל נראה ...שאת זו שנהנית בדיעבד

02/12/2002 | 10:53 | מאת: אסתר

שלום מאחר ואתם כל הזמן מדברים נגד הקסנקס רציתי לדעת אם הואבן פחות ממכר והאם הוא מתאים לסרוקסט כעזרה עד שהסרוקסט יעבוד. שאלה שניה האם ההשפעה של הסרוקסט תהיה במשך הזמן כמו האנפראניל שלקחתי פעם? תודה אסתר

02/12/2002 | 22:58 | מאת:

לאסתר שלום, התשובה לכל שאלותיך היא חיובית. קסנקס יותר ממכר כיוון שהוא פועל לזמן יותר קצר (אורך חיים קצר יותר), ושתיהן ממכרות. הסרוקסט יעבוד כמו האנפרניל. אני חושב שהכל בסדר ותחכי קצת בסבלנות, הסרוקסט יעבוד ואת תרגישי בטוב. יהיה טוב גם עם וואבן וגם עם קסנקס. אפשרות נוספת שתנסי את שתיהן (לא יקרה שום דבר רע) ותראי מה טוב בשבילך, ההבדלים ביניהן לא כל כך גדולים. שיהיה רק טוב ותעדכני דר' גיורא הידש

03/12/2002 | 11:17 | מאת: אסתר

שלום ד"ר אני מודה לך על תשובותיך אתה תמיד מצליח להרגיע אותי. תודה תודה תודה אסתר.

02/12/2002 | 10:14 | מאת: רונית

דר הידש שלום! ביום שישי נפרדתי מחבר שלי אחרי 4 חודשי חברות אינטנסיבית.זאת לאחר שגיליתי שהוא סובל ממאניה דיפרסיה, חוסר יכולת להתחייב לקשר מחייב ועוד בעיות שמאוד יהיה לי קשה לחיות איתם זאת למרות שאני מאוד אוהבת אותו.מאחר ואני בחורה עם המון חברים אני משתדלת להיות בחברת אנשים וכשזה קורה אני לא עצובה.אבל מאז הפרידה תוקף אותי בכי היסטרי כמה וכמה פעמים ביום?לאחר מכן אני מרגישה הרבה יותר טוב ובאופן כללי אני די עצובה.האם זה נורמלי?מה צריך לעשות?אני החלטתי שאני לחבר שלי לא חוזרת כי אין שום סיכוי בעולם שאפשר יהיה להצליח בקשר הזה? תודה על תשובתך המהירה.

02/12/2002 | 23:01 | מאת:

לרונית שלום, דבר אחד חשוב לא כתבת, בת כמה את, אם אני צודק בהערכתי שאת בשנות העשרים וצעירה את עוברת דברים שנקראים בעברית א ה ב ה . ארבע אותיות חשובות המכילות המון. כמובן שאהבה גם כואבת וגם מתסכלת, וגם מתלבטים וישנם שיקולים רבים. כיוון שאת כותבת שהחלטת ואת יודעת מה היא דרכך, לא אנסה לשנות את דעתך, אבל כנראה בחרת בדרך לא קלה. אני מקווה שזו ההחלטה הטובה ביותר עבורך, עם הזמן תתגברי ותמצאי נחמה עם קשר אחר. מאחל לך הצלחה, ביי דר' גיורא הידש

03/12/2002 | 11:15 | מאת: רונית

היי דר' הייתי מאוד רוצה להיות בשנות ה - 20 לחיי - אולי הייתי מתנהגת באופן שונה מהשנים שבאו לאחר מכן.אני בת 34 ובגלל אני כל כך חוששת.כאילו איחרתי את הרכבת ואחת אחרת לא תבוא?... יכול מאוד להיות שהגיל שלי משנה את כל התשובה שלך... תודה מחכה לתשובה דר' גיורא הידש-מנהל הפורום כתב/ה: > > לרונית שלום, > > דבר אחד חשוב לא כתבת, בת כמה את, אם אני צודק בהערכתי שאת בשנות > העשרים וצעירה את עוברת דברים שנקראים בעברית א ה ב ה . ארבע > אותיות חשובות המכילות המון. כמובן שאהבה גם כואבת וגם מתסכלת, > וגם מתלבטים וישנם שיקולים רבים. כיוון שאת כותבת שהחלטת ואת > יודעת מה היא דרכך, לא אנסה לשנות את דעתך, אבל כנראה בחרת בדרך > לא קלה. > > אני מקווה שזו ההחלטה הטובה ביותר עבורך, עם הזמן תתגברי ותמצאי > נחמה עם קשר אחר. מאחל לך הצלחה, > > ביי > > דר' גיורא הידש

02/12/2002 | 09:13 | מאת: יעל

כבר הרבה זמן שכל יום חמישי אחר הצהריים, אני יוצאת מוקדם מהעבודה ונוסעת להיפגש עם ב' לקראת סוף שבוע. זה הכיף שלי, להתחיל את סוף השבוע ברעידת אדמה. . לפעמים אנחנו הולכים לבית מלון אבל לא תמיד, כי זה יוצא יקר מידי ולכן בדרך כלל אנחנו נכנסים לחניון ושם בתוך המכונית עושים מה שעושים. ביום חמישי האחרון יצאתי מוקדם כרגיל מהעבודה. קבעתי עם ב' שניפגש בחניון הקבוע שלנו בפינה הרגילה. הגעתי לשם והופתעתי לראות שתי מכוניות שחונות שם כששני אנשים יושבים באחת מהן, גבר ואישה. חניתי קצת רחוק מהם וחיכיתי לב' ובינתיים והסתכלתי מרחוק על הזוג. הם דיברו, ואחר כך התחבקו ואחר כך גם התנשקו נשיקות לוהטות ובכלל לא שמו לב אלי. מצא חן בעיני להסתכל עליהם. ניחשתי שהם בדיוק כמונו, נשואים, אבל לא אחד לשני. ב' הגיע ובמקום לחנות בצד השני, חנה ביני לבינם. יצאתי מהמכונית שלי ונכנסתי שלו והתחלנו להתנשק ולהתחבק. אני תמיד מתנשקת בעינים עצומות, אבל לרגע אחד פתחתי אותן, ואז פתאום ראיתי שהבחורה במכונית השניה מסתכלת עלינו. לא חשבתי על זה יותר מידי והמשכנו להתנשק ולדחוף ידיים ולגעת אחד בשני ואז עוד פעם פתחתי את העיניים וראיתי שהם השכיבו את המושבים. אני שונאת להזדיין במכוניות, אבל בלית ברירה נעשיתי כבר מומחית לזה. אפשר לעשות את זה על המושב האחורי ואפשר לעשות את זה על המושב שליד הנהג. כשאני עם א' הוא תמיד מעדיף שנעבור למושב האחורי, אבל ב' הוא גבוה ולא נוח לו שם ולכן כשאני איתו אנחנו תמיד משכיבים את המושבים. פתחתי לו את המכנסיים ושלפתי מתוכם את הזין הגדול שלו שאני כל כך אוהבת, והתחלתי למצוץ לו. לרגע אחד הרמתי את הראש כדי לסדר את השיער וראיתי שהבחורה בצד השני עושה בדיוק את אותו דבר, מתיישבת, מסתדרת קצת ואז שוב יורדת למושב השני שליד הנהג (היא ישבה ליד ההגה). זה היה מוזר ומיוחד לדעת שבמרחק של כמה מטרים מהמכונית שלנו נמצאת מכונית שבתוכה זוג בדיוק כמונו. ב' אוהב להחזיק לי חזק בראש כשאני יורדת לו . אני נהנית מהידיים החסונות שלו שמכוונות אותי, ודוחפות אותי אל הזין המדהים שלו כמעט לתוך הגרון. המשכתי למצוץ לו עד שהפסיק אותי ואז הורדנו את המושבים והתפשטנו, התיישבתי עליו והוא בהתחלה שיחק לי קצת עם השדיים ואחר כך התיישב ומצץ מהם. כמעט בלי לשים לב לרגע הסתכלתי הצידה והייתי המומה לגמרי. זה בדיוק מה שהזוג השני עשה באותו הרגע. גם היא ישבה שם גוף ערום, הראש שלו היה בתוך השדיים שלה והיא חיבקה אותו. השכבתי את ב' מהר וסיפרתי לו על כל הקטע הזה. הוא התחיל לצחוק בכל רם, זה מצא חן בעיניו שנעשה בדיוק מה שהם עושים. הצצנו וראינו איך היא קופצת מעליו והמכונית שלהם זזה לכל הכיוונים. תכניסי אותו – הוא אמר לי ואני כיוונתי את הזין שלו והתיישבתי עליו לאט לאט, מרגישה איך הוא חודר פנימה עמוק לתוכי. הכניסה הראשונית שהיא לפעמים אפילו אלימה משגעת אותי. אני משתגעת איך הגוף שלי קולט אותו, איך אני מתמלא בו ושנינו מתמזגים לגוף אחד. לקחתי אוויר והתחלתי לזוז למעלה ולמטה כשאני נעזרת בברכיים ויודעת שהן תכאבנה לי אחרי זה. כשראיתי אותה מגבירה את הקצב התחלתי גם אני להשתולל עליו, מוציאה אותו מתוכי ומתיישבת עליו בכוח. זה שיגע אותי. כשהוא שיחק לה עם השדיים ומשך אותה אליו בכוח לקחתי את הידיים של ב' והצמדתי אותן אלי ואז כמו תמיד כיוונתי את היד שלו אל הדגדגן שלי. כבר הרבה זמן שאנחנו ביחד והוא יודע בדיוק איך אני אוהבת את הנגיעות שם. האורגזמה הלכה ונבנתה בתוכי ואחרי דקה הרגשתי שאני לא יכולה להחזיק מעמד יותר. נשענתי על הכתפיים שלו, תופסת אותן בכוח ומשתדלת שלא לנעוץ את הציפורניים שלי בבשרו וצעקתי.... הגוף שלי התנפץ לרסיסים בגל גדול. זה היה ענק. הוא הזיז את היד שלו מהדדגן שלי ונתן לי מכה חזקה בתחת וזה האיץ בי בוא האורגזמה הבאה, ואחרי כמה דקות עוד אחת יותר חזקה. ואז הרגשתי אותו מתכווץ בתוכי, הרגשה נהדרת. נשכבתי עליו, לא מסוגלת להניע שום איבר מגופי,. ידיו ליטפו את שיערי, את הגב ואז... ירדתי ממנו ונשכבתי על המושב שליד. הם גם גמרו הוא דיווח לי כשהרים את גופו כדי לחפש את הסיגריות. המשכנו להתלטף ולהתנשק עוד קצת עד שפתאום הרגשתי ערומה מידי והתחלתי להתלבש. הזוג שלידינו התלבש גם הוא. הוא יצא מהמכונית שלה ושניהם הניעו וממש לפני שהיא נסעה נדמה היה לי שהיא מנפנפת לי לשלום עם חיוך רחב על הפנים.

02/12/2002 | 15:43 | מאת: לידיה

יופי של פנטזיה.... חלמת את זה? או שחלמת ב.....הקיץ? חח

02/12/2002 | 18:01 | מאת: מיטל

ממש בחורה תת רמה יותר נכון מתחת לרמה של כולם!!! אני מייעצת לך להיפגש עם פסיכיאטר מהר מאוד כי משהו בך ממש לא בסדר, שאולי הוא ימליץ לך על כל מיני דברים ויפריך את הפנטזיות המגוחכות שלך אם את כותבת פנטזיות כאלו באתר של פסיכיאטריה!! לכי לאתר של סקס ותשתעשעי שם עם כולם ועל זה יעידו כולם !

02/12/2002 | 09:02 | מאת: נילי

לטיפות ידך על עורי כאילו הפעם הראשונה שערך הרך תחת אצבעותיי החופרות מגע שפתיך החמות על שפתיי נשימותיך הכבדות על צווארי הריח המשכר לאורך צווארך ואני ששואפת את כולך לתוכי, את הבושם המוכר, הסבון מהמקלחת, התכשירים, התמרוקים, וכל כולך טבעי- בתוכי.. אוהבת את המגע הזה המשככר הממכר כאילו היה בראשונה ועדיין כל כך עושה לי את זה...

02/12/2002 | 09:09 | מאת: נילי

02/12/2002 | 06:57 | מאת: .יעל

זה התחיל כאן... שיחה קצרה בצאט. הוא בן 29 , תל אביבי, מחפש משהו מרענן להלילה. אני ? אני לא ידעתי מה אני רוצה. הרעיון שמשהו יקרה הלילה גירה אותי בטירוף. הוא שלח לי תמונה (כמובן ללא פנים..) ותוך כדי התיאור של מה שהוא היה עושה לי הרגשתי איך אני נרטבת... לא בא לי שוב סייבר סקס לסוגיו... החלטתי לפגוש אותו. 2:00 בלילה, הגעתי אליו לדירה : ג´ינס משופשף וגופיה של אבא. סיכמנו מראש שהוא ישאיר את הדלת פתוחה ויחכה לי בחושך, במיטה. הדלת היתה פתוחה, נירות מובילים לכיוון חדר השינה ואור חלש עלה מהאמבטיה. נכנסתי למקלחת והתאפקתי לא לגעת בעצמי. רעננה ורותחת הופעתי בחדר השינה ערומה כביום היוולדי. הכל היה חשוך וראיתי רק דמות ששוכבת על המיטה, חלקה מכוסה בשמיכה קלה, וחזהו החלק מבהיק לאור הירח שחדר. נכנסתי למיטה , וחמקתי אל תוך שמיכתו . נצמדתי אל גופו, חשה בזיקפתו . נגעתי. הוא היה גדול וחלק דמיינתי את מגעו בין שפתי ... הוא הזיז את שערי הרטוב ונשק לי על העורף . לא יכולתי להתאפק ! התישבתי עליו. התחלתי עולה ויורדת , זזה קדימה ואחורה ותוך כדי מנווטת את ידי לכיוון אשכיו . הוא גמר, אבל המשכתי. לאחר כמה תנועות נוספות הוא חזר לענינים, סובב אותי על גבי והתחיל לזיין אותי בקצב. הרגשתי את הזין הרחב שלו משתפשף בדפנות הנרתיק ... הוא המשיך לזיין מהר ובחוזקה עד שהתפוצצתי . רעדתי כולי... רציתי אותו. חרמנית יותר מבכל רגע אחר תפסתי את הזין שלו וליקקתי את כל המיצים שלי ממנו. ליקקתי ומצצתי בחשק ובקצב... הרגשתי שהוא עומד לגמור . הוצאתי אותו מפי והוא השפריץ לי על הפנים. לא תכננתי. אבל זה היה טעים... ניגבתי את הפנים בשמיכה, התלבשתי ויצאתי. נסעתי במכונית מריחה אותו ומפנטזת על הבא שאני אזיין מחר בלילה... לילה טוב יעל

02/12/2002 | 08:02 | מאת: נילי

וכמה הוא שילם לך המסכן הזה, שכחת לרשום.. ליבי ליבי עליו, בטח מיואש ככ, את שרוטה היסטרית מטורפת ואבודה. חלאת המין האנושי, גסת רוח ומסריחה. זבלה. מנוולת. או נבלה . ודי ברור, מי שכוחו בפיו, מעשיו דלים. בטח לא הבנת אף מילה, לא נורא.

02/12/2002 | 08:15 | מאת: X

או שאולי בעצם את שילמת לו.

02/12/2002 | 06:46 | מאת: .שירה

http://www.adasha.co.il/show_p_pic.asp?num=67&rec=1

02/12/2002 | 08:12 | מאת: X

אכן, קלעת. וכל הכבוד לך.

02/12/2002 | 05:19 | מאת: גיא

התעוררתי עכשיו וראיתי את כל מה שהלך כאן בשעות ההאחרונות ואני רוצה להגיד לכם שמה שקרה כאן זו בושה וחרפה של כל אחד מכם אשר השתתף "באורגית ניבולי הפה ". מה שיותר הפתיע אותי היא כי למרות האדם מוסמך ובוגר כמנהל הפורום נתן לדברים לגלוש ולהפוך כהרף עין את הפורום התומך היפיפה והחמים הזה למעין חדר צ'ט אפל אי שם בנבוכי הרשת ........ אני רוצה לקרוא מכאן ראשית לאותה "יעל" שהציתה את המאומה,ולומר לך כי חבל ומסרת כאן בפורום מידע על אותה "נילי",המידע שמסרת הוא מיידע ממש אישי שכנראה קיבלת ממנה או ממשהו שהיא סמכה עליו.... (לך תסמוך על אנשים... --מחלה של כולנו?!) וכתבת אותו כאן,איך עושים דבר כזה? היית רוצה שכך יעשו לך? יחשפו אותך למול כולם עירומה כביום היולדיך (על כל בעיותייך הקשות),דווקא אנחנו צריכים להוות אוזן קשבת וכתף תומכת איש לרעהו ולשמור בדיסקרטיות כל מידע שמסר לנו אדם אשר "נפתח" אליכים וסיפר את בעיות ליבו ולעיתים את בעית חיו!!!!!! כפי שרשמתי בעבר אך אחזור על כך שוב לכתוב את הדברים כאן בצורה כזו היא ממש צרות נפש אשר מעידה על האדם(שמצבו באופן כללי דומה כי גם כאן בפורום.....) שרשם את הניבולים והקללות וסיפר מידע חסוי כי הוא לא יותר מאדם משועמם, המחפש ריגושים על חשבון אחרים וגם ריגושים אלה הם קצרים ..... אז מה זה נותן חוץ מעוד לב שבור שנחסם בפני אנשים אחרים.....בטון ציני אומר שאני חושב שקוראים לזה אולי חרדה חברתית או משהו כזה אה!? מוכר לכם?!!!! כך מתחילים הפרעות נפש רבות עליהם אנחנו לוקחים כדורים אז מה זה עוזר לכולנו?! לסיכום- אני קורא לכולם וביחוד למשמיצים למיניהם שידוע שהם חברי פורום מהשורה הראשונה (שאגב תמיד מכליפים כנוי רק בשביל להשמיץ... ובשאר הזמן הם אותה זהות וירטואלית אחרת....) להפסיק את ההתכשיות הללו זה לא רק גורם למקום הזה להיות לא נעים ומקום שמעלה צחנה,אלה מקום שיכול להזיק לכל אחד עם חרדה חברתית או חרדה אחרת הנוגעת לתקשורת עם העולם החיצוני ועם בני אדם. ולד"ר היקר שאני מאד מעריך-קיבלת מנדט גם מהעם (אנחנו) וגם מהכנסת (הנהלת הפורומים) תשתמש בו בתבונה ותפעיל את נשק המחיקות וכן תנצל את מחיובותך לעשות סדר,אם לא במחיקות אז בניוט נכון של כל האמירות והרגעת הרוחות. חבל לכולנו בו נמשיך ללוות זה את זה עד שכולנו נתחזק ונבריא !!!! גיא

02/12/2002 | 07:58 | מאת: נילי

גיא יקר ליבי לא נשבר ולא נחסם, לא לדאוג מדובר בבחורה דפוקה שרוטה היסטרית וחולה. אבל זה שיחשפו אותה עירומה זה דווקא היא בוודאי הייתה רוצה. אפילו מתה. שרמוטה אחת.

02/12/2002 | 01:44 | מאת: אייל

שלום לכולם. "כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו". מישהו כאן מכיר את המשפט הזה? הרבה זמן לא כתבתי בפורום הזה, אולם בעת ששופכים את דמו של אדם יקר חשתי צורך להגיב. ובכן, נירה היא אדם מקסים, טובת-לב מאין כמוה ובחורה מצחיקה מאוד. אנחנו נפגשים איתה בצ'אט פעמים רבות, ומכירים אותה קצת יותר מהאנשים שמנבלים את פיהם ללא הרף בפורום הזה. אני תומך בה במאה אחוז, ונותן גיבוי לכל שורה שהיא כותבת. הרגשתי צורך להביע את דעתי רק בשביל עצמי, כי אני יודע שהיא לא ממש צריכה את זה (היא לא מתרגשת מאנשים ברמה כזאת). וחוץ מזה, זהו פורום שמשתתפיו הינם בעיקר אנשים שסובלים לא מעט. אני לא ממש מבין למה צריך להוסיף גם ויכוחים, ניבולי פה, מלחמות ועצבים. לא מספיק מה שיש לנו? לכן אני קורא לכולם לחדול מההשמצות ומההעלבות, ולהתרכז בתמיכה אמיתית ועזרה לזולת. כך יהיה טוב יותר לכולנו, לא? תחשבו על זה. אייל

02/12/2002 | 08:11 | מאת: נילי

זכיתי להכיר את הנל לא פחות טוב ממך היית עד כמוני לניבולי הפה שלה אל תיתמם, בחורה גסת רוח עם פה מטונף חרא של בן אדם כל היתר מסיכה, לאנשים שטחיים שלא קוראים מעבר לזה מצחיקה- זה אולי כן, אבל זה הדבר היחיד. אם כי לדעתי זה יותר עצוב ממצחיק. בא להקיא ממנה. תמיכה? אתה צוחק? שאזכיר לך דברים? שאזכיר לך דברים? ואני- לא רמה? חחחחח....... שאזכיר לך גם כאן דברים, שלך עצמך,? כל אחד מקבל כגמולו, אנא התייחסותך לזו שהציתה את המהומה, אותה יעל, מדוע אינך מתייחס למילים העלובות שלה היא בחורה היסטרית ודפוקה, וכל היתר זיוף אחד גדול. סמל הבריאות הנפשית..... נירה. הצחקת אותי.

02/12/2002 | 01:07 | מאת: שאלונת

האם נילי, X ומישהי הן אותה אחרת? זה מורה על פיצול אישיות???

02/12/2002 | 01:26 | מאת: תשובה

נילי ו-X זה אותה אחת. הוכחה: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=45966&t=45836 כאשר נילי מנבלת את הפה היא מחליפה שם כמו כאן: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=46051&t=46051

02/12/2002 | 07:50 | מאת: נילי

כמו יעל, ונירה , ושרמוטה

02/12/2002 | 15:17 | מאת: שאלונת נוספת

ואל תשכחי שאת גם סובלת מפה מלוכלך כמו ג'ורה

02/12/2002 | 00:59 | מאת: ליאת

האם התרופה Seroquel מוכרת למישהו? שם גנרי: Quetiapine Fumarate

02/12/2002 | 01:19 | מאת:

היי ליאת כן, תרופה מהדור החדש של נוגדי פסיכוזה, בעל השפעה טובה עם מעט תופעות לוואי. ביי דר' גיורא הידש

02/12/2002 | 04:18 | מאת: ליאת

תודה. איף קוראים לה בארץ? האם אפשר לתת אותה לחולי AD? ( אני והבעיה שלי ...) שוב תודה. אתה הפרוזק שלי ושל שאר הקוראים בפורום. ( אני כותבת לפעמים בשם Li)

01/12/2002 | 22:23 | מאת: נילי

גיא אומר תמיד שהעולם הוא חרא הימצאות זבל כזה בעולם כמו יעל, היא נירה, היא אכן ראייה לכך.

02/12/2002 | 00:40 | מאת: שאול

נילי שלום אם מישהו או מישהי מתחזה לנילי שמרבה לכתוב פה אז הודעה לא מופנית לנילי. אני שוחחתי עם נירה בצ'ט ואני מכיר אותה באופן אישי. היא לא כתבה שום הודעה בשם יעל והתשובה שנכתבה בשם יעל להודעתה של נילי אודות אורגזמה היא בכלל לא הסגנון של נירה. נירה לא מעורבת בהשמצות אישיות ובקנטרנות ואני מבקש ממנהל הפורום למחוק הודעות שאינן רלוונטיות לפורום. שאול

תודה שאול, תודה שהזכרת לי מה שאני מנסה ללמד את הילדים שלי כל הזמן. דמוקרטיה זה לא אנרכיה. אומנם בדמוקרטיה יש חופש אבל החופש שלי נגמר היכן שאני פוגע באחר או היכן שאני עובר על החוק. בהבדל מאנרכיה שם כל אחד עושה את מה שהוא רוצה, בדמוקרטיה הרוב קובע את החוקים אבל כולם נשמעים לחוקים. נראה שרבים במדינה שוכחים את זה. אין דבר, נתגבר לילה טוב, אחרי הסערה רק טוב ואהבה דר' גיורא הידש

02/12/2002 | 00:50 | מאת: מישהי

א. היא לא התחזתה לנילי אלא ליעל ב. אתה לא מכיר אותה יותר טוב ממני, גם לי היה העונג המאוד מפוקפק הזה לשוחח עם היצור הרדוד הזה בצ'ט.וזו היא ללא שמץ ספק. זהו בדיוק אבל בדיוק הסגנון שלה. במאתיים מיליון אחוז, במיוחד ה"חמודים". ג. אני מצטרפת לבקשתך ממנהל הפורום למחוק את הודעותיה של הכלבה המיוחמת הזאת ד. לא יעזור לך שאול, זאת אך ורק נירה

01/12/2002 | 21:59 | מאת: X

ונירה= כלבה מיוחמת, פה של ג'ורה, וביוב זה בושם לידו כל הלקסיקון שלה מצטמצם ל: מוצצת יורדת וכו', כי כל אדם מדבר מתוך עולמו חסרת בטחון , הכל מסכה מתגאה בעודף זיוניה, אז איפה החבר? אני מקווה שכבר הצלחת לקחת את הואבן, נירוש... חחחח. מתוקה מתחנחנת לכולם, לכולכם תוסיפ וש בסוף השם שלו אם תרצו או לא, נירוש.... טפילה אמיתית. (איזה היסטריה בשביל חצי כדור מסכן, את כל הצ'ט שיגעת בשביל הכלום הזה. חסרת בעיות . גם מיכל לא סבלה אותך וזיהתה את חוסר הבטחון והזיוף שבך) חולירה אחת, פוסטמה אפילו יריקה את לא שווה. שייקח אותך האופל. המשך יבוא

אני מצפה ממך שאול הנכבד לכתוב בדיוק אותו הדבר מתחת להודעותיה של יעל. מה אתה אומר?

01/12/2002 | 21:59 | מאת:

לכולם שלום, האפקסור היא תרופה טובה עם יחודיות משלה. בעוד אשר רוב התרופות נוגדות דיכאון דומות זו לזו, לאפקסור יש מספר תכונות יחודיות. האפקסור פועל על שני נוירוטרנסמיטרים על הסרוטונין ועל הנוראפינפרין, תכונה המביאה כנראה למיעוט של תופעות לוואי ולהשפעה מהירה. האפקסור מתחילה לתת את השפעתה מוקדם יותר, היום דיברתי עם מטופלת שכבר אחרי מספר ימים מועט התחילה להרגיש טוב יותר. לפי העבודות היא משפיעה פחות על דיכוי הדחף המיני, פחות מה-SSRI, למרות שכן גורמת לכך. מעניין שבפורום לא הייתה התעניינות באפקסור עם הפעולה הממושכת יותר XR. אני מקווה שנמשיך לעסוק בנושאים הענייניים ולא באופי/בקורת על אחרים. חשוב מה כותבים ומספיק עם השיפוטיות. ביי לכולם דר' גיורא הידש

01/12/2002 | 23:44 | מאת: ניר

לד"ר הנכבד לצערי האפקסור משתייך לקבוצת תרופות שנפסלו אצלי די מהר עקב תחושות לא נעימות עד בלתי נסבלות. אולם בקרב נסיון ממושך עם תרופות אחרות ובעיקר ממשפחת ה-ssri דוגמת הפרוזק, הפבוקסיל, והלוסטרל שהיא "הידידותית" יותר, חשתי בפגיעה ממשית בדחף דבר שגרם לאובדן הביטחון המיני (בעקיפין). כיום מס חודשים לאחר שימוש ברמרון קיים חשק ובעבותיו גם ביצועים. כולי תקווה שהתרופה תוכיח את עצמה גם במישור החרדתי דכאוני. בריאות לך ולכולם.

02/12/2002 | 00:33 | מאת: מישהי

ניר, אתה חדש כאן?

01/12/2002 | 19:06 | מאת: שגב

ערב טוב, את בהחלט יכולה להביע דיעה ככל העולה על רוחך,אני דווקא מוצאת עניין רב בכל ההתווכחויות שלנו לגבי נושאים שונים,אבל את מעלה פה דברים מאוד אישיים ופוגעים. חבל!!! דרך אגב מאיפה את יודעת שנילי לא יוצאת מפתח ביתה?את מכירה אותה אישית?? שגב

01/12/2002 | 21:59 | מאת: איש

בכל מה שקראתי שיעל כתבה, היה דבר אחד שהיא כתבה שהוא אמת, באינטרנט יש חופש ביטוי מלא (כמעט) אחד מהיתרונות הגדולים של חופש ביטוי שכזה הוא שאפשר להשאיר דברים פוגעניים, בוטים ודי מטופשים ללא תגובה, זו כך נראה התגובה ההולמת היחידה. ריצ'רד ניקסון (נדמה לי) בעיצומה של שערוריית ווטרגייט אמר לעיתונאים שירדו לחייו:"לא אכפת לי מה שאתם כותבים עלי, כל עוד אתם מאייתים את שמי נכון", אז הנה יעל, גם אני אייתתי את שמך נכון, מרוצה?

01/12/2002 | 22:08 | מאת: X

לא, האיות הנכון הוא: נ י ר ה. זה האיות הנכון.

01/12/2002 | 22:13 | מאת: נילי

הי שגב ובכן, בשנתיים האחרונות היית י שלוש פעמים בחו"ל (!), מעניין כמה הייתה הפוסטמה.. אגב אתמול בערב ראיתי הצגה מאוד נחמדה . אמליץ לך בפרטי. צר לי שאני נגררת לרמה הזאת. כמה רדוד יכול להיות בן אדם, פשוט אין גבולות. ביי נילי.

01/12/2002 | 22:38 | מאת: נילי

זה מה שחסר לי , להכיר כזה דבר אישית. גועל.

02/12/2002 | 00:34 | מאת: מישהי

"מתוסבכת ולא חביבה". כך חוו אותך בצ'ט, אם כבר את רוצה לדעת. וזה עוד מתון, מתון מאוד.

01/12/2002 | 18:05 | מאת: נילי

למירב, הי, אני מצטערת- תוכלי להזכיר לי באיזה אתר מדובר? כי לקח זמן עד שענית. ביי.

01/12/2002 | 21:57 | מאת: לנילי

לא יודעת דיברת על איזה אתר

01/12/2002 | 14:17 | מאת: ג

דר' שלום רב יש לי בעיה חמורה שמפריעה לי מאוד מאוד והיא חרמנות יתר רצינית. היא מתבטאת בצורה של אוננות יתר לפעמים כרוניות מתוך הרגל ולאו דווקא מתוך רצון למין, חשיבה על סקס עם בחורות שאני רואה סתם בכל מקום,גלישה רבה באתרים הקשורים לסקס,הצצות חטופות למקומות אסורים,והכי גרוע בגידות שמטרפדות לי מערכות יחסים.ניסיתי לטפל בעצמי בכל מיני שיטות אך לא הצלחתי לגמרי הייתי רוצה לעדת עם מי אני יכול לפתור בעיה זו עם פסיכולוג,פסיכיאטר,אולי זאת בעיה הורמונאלית ?? הצילו :-(

01/12/2002 | 15:04 | מאת:

שלום, יתכן ואין מדובר בבעיה ויתכן שמדובר במעשים כפייתיים (אובססיביים), כמו כל פעולה אובססיבית אחרת - רחיצת ידיים, ניקיון, סדר וכדומה. אני חושב שיש מקום לאבחן ולטפל כיוון שאתה כותב שהפעילות שלך פוגעת במערכות יחסים, ויתכן גם שפה הבעיה. הייתי ממליץ שתיגש לאבחון מקיף אצל פסיכיאטר ואחר כך תתקדם. שיהיה בהצלחה ותעדכן ביי דר' גיורא הידש

01/12/2002 | 21:11 | מאת: י??ט

ב??ו? ???ך? ?ג??. י?ג ?גזך ???ח??ט ?ךך?ה? ?גז?? ?? ????

01/12/2002 | 09:53 | מאת: מיקה

האם השילוב הזה סביר? למה בכלל אסור לשתות אלכוהול בשילוב עם התרופות האלו?

01/12/2002 | 15:07 | מאת:

למיקה שלום, לפרוזק לוקח לפחות שלושה שבועות עד שמרגישים את השפעתו. עד אז מקובל להוסיף תרופה להרגעה מסוג הקלונקס. פרוזק אינה ממכרת בהבדל מהקלונקס לכן אני ממליץ לא ליטול את הקלונקס באופן קבוע אלא בהפסקות. גם התרופות וגם אלכוהול פועלים על המוח ולכן הקוקטייל הזה לא מומלץ. בנוסף התרופות והאלכוהול מתפרקים בכבד כך שפעולתם משתנה וכך גם רמתם בדם. ביי דר' גיורא הידש

01/12/2002 | 18:02 | מאת: X

הי קחי אפקסור, חבל לך על הזמן.

03/12/2002 | 09:46 | מאת: מיקה

למה? מה זה עושה?

01/12/2002 | 07:35 | מאת: shon

הפסקתי EFEXOR אחרי 11 חודש של טיפול (מוצלח) בחרדה סובלת כתוצאה ממהפסקה מתופעות חזקות של בחילות וסחרחורות - עד מתי? (הפסיכיאטר שרשם את התרופה לא ככ מכיר את תופעות הלוואי "זו תרופה חדשה יחסית") תודה

01/12/2002 | 11:15 | מאת: גיא

01/12/2002 | 15:09 | מאת:

לשון שלום, אנחנו מכירים מפורום הסלף? טוב שהגעת בהצלחה לסיום הטיפול, עדין ה-XR לא נמצא בקופות, אבל אין מה לעשות. בכל אופן התופעות שתיארת הן לפרק זמן קצר של מספר ימים. לא יקרה כלום אם תפסיקי בצורה יותר הדרגתית ובימים הקרובים תטלי מעט אפקסור. תעדכני דר' גיורא הידש

01/12/2002 | 17:56 | מאת: X

הי גיא, מה אני- סוכנת של אפקסור? גם אני בעצמי חוששת מאוד מהקושי שיהיה לי בהפסקת התרופה אבל אני לא חושבת שזה שונה עם הסרוקסט, אם כי לא יודעת. גם אני ניסיתי להפסיק לאיזה יום והיה קשה מאוד... וגם שמעתי עוד מקרים שלא הצליחו להפסיק עם זה. לא יודעת מה להגיד לך, גיא.

01/12/2002 | 03:41 | מאת: שי

לד"ר היקר שלום רב, ראשית תודה על השרות והיחס , יש לי בעיה , אני בחור צעיר יחסית 22 רגיל ונורמלי. ותקופה האחרונה עברה עליי תקופה מאוד מלחיצה וקשה בעקבות מספר אירועים ובכלל יותר מדיי לחץ שהיה עליי ומחשבות של כל מני דברים , אני מטבעי אדם מאוד דאגן (לבריאות) שלי אפשר לומר אפילו איפוכונדר מעט, דבר אשר מתחבר לי עם תופעה שיש לי , יש כל הזמן מחשבות כפייתיות קשות כלומר אני חושב על דברים לא טובים כמו שיש לי בעיה אולי יש לי מחלה קשה או בעיה רצינית ועל מחלות קשות ואפילו מוות גם לגביי וגם לגבי משפחתי הקרובה . הדבר הזה מתחבר לי עם זה שאמרתי שאני דאגן בעקבות לחץ מסויים שעברתי מזה חצי שנה בערך אני מרגיש לעיתים כאבים חזקים בחזה מן דקירות כאלה ממש כאילו יש לי בעיית לב או התקף שזה קרה לי פעם אחת והלכתי לרופא המשפחה שלי והוא בדק אותי ואמר לי שאין לי כלום ושאני סתם דואג אולי התקררות קלה בשרירים בגלל זה יש לך אולי כאב ,ו לעיתים אני מרגיש כאילו ממש אני מרגיש לא טוב פיזית חולשה כללית גרוע וכאבים כאלה בראש בצוואר בגב וכ"ו.. בלי סיבה מיוחדת לכך. השאלה שלי אליך ד"ר היא אולי הכאב הזה וכל המצב הזה מתחבר ויכול להיות שזה נובע מלחץ נפשי כזה או אחר ? והאם ואיך הגיוני שלחץ או תקופה לא טובה יכולה לגרום לכאב שהוא ממש פיזי ? ממש כאילו בעיה פיזית כמו סיפטומים של מחלות אמיתיות ? ומה דעתך בכלל על מה שסיפרתי ? מאוד אודה לך על תשובה , אלפיי תודות מראש, שי.

01/12/2002 | 15:14 | מאת:

לשי היקר שלום, אני באמת חושב שבגיל 22 אחרי שהיית אצל רופא המשפחה אתה אדם בריא בהחלט מהבחינה הגופנית. 100% בריאות ושיהיה ככה עד מאה ועשרים. מהבחינה הנפשית הדברים מעט יותר מורכבים, אני חושב שאתה כבר יודע את תשובתי, הנפש יכולה לחקות כל תחושה גופנית שאתה רוצה, מדפיקות לב ועד שיתוק הכל יכול להיות מהראש-נפש לגוף ולהיפך. בהיפנוזה אתה יכול לראות הדגמה של הדברים. מדברים עם האדם והוא משותק, חזק, קושי בנשימה או נרגע. כיוון שאתה כותב שישנו מוקד ונקודת ציון שבה השתנתה הרגשתך הייתי מציע לבדוק בשיחות=פסיכותרפיה מה קרה בדיוק וכיצד אתה חווה את מה שעברת ולעבד את הדברים. אחר כך אפשר לחשוב על טיפול יותר ממושך בשיחות או תרופות. כיום אני יותר ויותר מעודד אנשים צעירים להגיע לטיפול נפשי כי חשוב שיהיו במצב נפשי הטוב ביותר בתקופה קריטית זו של החיים. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 22:52 | מאת: גליה

אחרי טיפול של שנתיים מצבי הוטב. כעת הפסיכיאטרית חושבת שאפשר להפסיק. שמעתי שזו תרופה שקשה להיגמל ממנה. האם זה נכון? ומהן תופעות הלואי אם יש להפסקת התרופה? בתודה מראש גליה

01/12/2002 | 01:35 | מאת:

לגליה שלום, אחרי שנתיים באמת יש מקום לחשוב ברצינות על סיום הטיפול. בדרך כלל אין תופעות לוואי להפסקת הטיפול ובמיוחד אם ההפסקה היא הדרגתית אז לא צפויות בעיות מיוחדות כיוון שהפאקסט אינו ממכר. לעתים רחוקות ישנן תופעות הדומות לחרדה כאשר מפסיקים, מכאן השמועות הרבות על התמכרות. הפתרון לכך הוא פשוט, להפסיק באופן הדרגתי יותר. בסך הכל צריך לחכות ולראות מה קורה אצלך. שיהיה בהצלחה, שבוע טוב, דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 21:31 | מאת: מירב

קראתי את התגובה שלך רק עכשיו... ואני אשמח אם תוכלי לחפש לי את האתר וחשבתי על זה שבאמת קל לי להיפתח יותר לגברים ( אני טיפוס שמדבר עם ידידים יותר שיחות נפש אשר מחברות)

30/11/2002 | 21:44 | מאת: שגב

הי, סליחה שניכנסתי באמצע.........אבל גם לי קל יותר לדבר עם גברים על דברים באמת אישיים. אשמח אם תיכתבו לי על האתר.......שאתן מדברות עליו. שגב

30/11/2002 | 22:05 | מאת: מירב

נפתח מועדון ? ;)

30/11/2002 | 20:54 | מאת: שגב

ערב טוב יעל, קראתי את תשובתך לנילי באחד הדפים הקודמים.בהתחלה חשבתי לא להתייחס אבל אני חייבת לציין שזה קצת הרגיז אותי. אני מבקשת ממך להיות קצת יותר אנושית,זה לא לעניין לרדת לרמה כזו. שגב

01/12/2002 | 00:31 | מאת: נילי

נו, קצת קשה לדרוש מחיה להיות אנושית.

01/12/2002 | 11:22 | מאת: גיא

גם אני התביישתי לקרוא את התוגובה שלך! באמת לא במקום ,נילי היא כמו כולם כאן רק רוצה לעזור ולתרום מנסיונה הרב,חבל סתם להגיד דברים לא במקום ללא ביסוס על מנת להעליב וכל זאת על מנת ליצור אולי פורקן זמני וקצר בשבילך....

30/11/2002 | 19:17 | מאת: עופר

אני בן 25 ומשתמש בדפרקסן כבר 3 חודשים (100mg) ועדיין אני לא רואה תוצאות - עדיין לא מרגיש תאבון. התרופה פתרה כמה דברים כמו עייפות .......... כמה זמן עוד ניתן להשתמש בתרופה זו? האם התרופה זו חלשה מידי ? - לפי ידיעתי תרופות נגד דיכאון לוקחים חודש. האם עליי לעבור לתרופה אחרת?

30/11/2002 | 20:40 | מאת: שגב

הי עופר, אני לא מכירה ספיציפית את התרופה הנ"ל אבל אם היא מקבוצת ה-SSRI כלומר נוגדי דיכאון וחרדה,למיטב ידיעתי התרופה מתחילה להשפיע לאחר שלושה שבועות בערך.אתה מדבר על שלושה חודשים ללא השתפרות במצבך-לכן לדעתי יש להחליף את התרופה ומהר.חבל על כל יום נוסף שאתה סובל. שתרגיש טוב שגב

01/12/2002 | 01:31 | מאת:

לעופר שלום, כל התרופות נוגדות דיכאון פרט לאפקסור ואיקסל מתחילות כפי ששגב כתבה לפעול כעבור שלושה שבועות ו"נותנים להם צ'אנס" עד שישה שבועות. במידה ותרופה מסויימת אינה משפרת את מצבך יש טעם להחליף אותה לתרופה אחרת. כדאי לפנות לרופא המטפל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

זייבן גורם לעצבנות? כי בהמשך לניסיוני לפתור את הפגיעה של פרוזק בכל השלבים של המעגל המיני: בחשק, בעוררות וביכולת לאורגזמה, הבנתי שיש 2 אופציות לקחת בנוסף לפרוזק: 1. מיאנסרין או רמרון שהביעה שהם מרדימים- והם יותר עוזרים לחלק של האורגזמה 2. זייבן - שעלול לגרום לעצבנות- והוא יותר עוזר לשלבים הראשונים במעגל המיני, החשק והעוררות. אני נוטה לא לרצות להיות מורדמת ולכן נוטה לנסות ראשית את זייבן. אך מכיוון שמראש אני נוטה לאי שקט ומועקה ועצבנות, אני מפחדת שזייבן יגביר לי אותה. אז בקיצור- האם מניסיונך עם מטופלים שהם טיפוס של סרוטונין, כלומר מתאים להם ssri, ששילבו ביחד עם זייבן- הם הרגישו עצבנות שכבר יותר מדי לא נעימה? תודה נטע

לנטע שלום, מצטער אין לי ניסיון במתן זיבן, בדרך כלל הנטיה שלי היא להחליף/להפסיק את ה-SSRI, כך שחשבתי לשמוע את הניסיון שלך. SORRY, ושיהיה בהצלחה שבוע טוב דר' גיורא הידש

אבל אני זוכרת שהזכרת שתי תרופות נוספות בהקשר זה. תוכל להזכיר את שמותיהן? בתודה, נילי.

30/11/2002 | 17:48 | מאת: גלית

אני בת ארבעים ושבע שסובלת כבר שנתיים מתחושות גופניות הקשורות ללב כל הזמן אני בודקת לעצמי את הדופק ןנעלמה לינ שמחת החיים אני לא זוכרת מתי צחקתי פעם אחרונה . יש לציין שאני קמה בבוקר הראש שלי כאלו מרחף הידיים שלי כאילו לא שייכות לגוף ואני מרגישה כמו עומדת להעתעלף. אני לוקחת חצי ואבן ואחרי זה נרגעת .הייתי רוצה הסבר לדבר .עוד דבר אני מפחדת להישאר לבד בבית .הצילו.

30/11/2002 | 17:51 | מאת: גלית

לרופא זו גלית אבקש תשובה

30/11/2002 | 19:02 | מאת:

לגלית שלום, אני מניח כי ביצעת את הבדיקות הגופניות ורופא המשפחה אישר שמהבחינה הגופנית את בריאה. אם לא ביקרת אצל רופא המשפחה עם תלונות אלו אנא עשי זאת. הדברים שאת כותבת הם שילוב של חרדות ודיכאון. כלומר אין ספק שמצב הרוח פחות טוב ולהיפך, דיכאון קשור גם לחרדה. הטיפול הנפשי עומד על שתי רגליים. שיחות-פסיכותרפיה ותרופות. וואבן עוזר להקל באותו הרגע אבל אינו משפיע על המהלך ואינו מביא לריפוי. שיחות וטיפול עם תכשירים נוגדי דיכאון יכולים להביא להיעלמות החרדה ושיפור במצב הרוח. מאחל לך הרבה בריאות שבוע טוב, דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 14:30 | מאת: יוסי

אני נוטל מס' ימים כדור איכסל נגד דיכאון זה הכדור שפחות או יותר תופעות הלוואי שלו ניסבלות אני לוקח 50 מג' פעם ביום ובעוד מס' ימים אעלה ל 2 כדורים ביום אבל אני מאוד עצבני במשך היום וחסר מנוחה מדיי פעם אני לוקח כדור קסנגיס 0.25 מג' האם זה בסדר. תוך כמה זמן ארגיש את השפעתו של כדור האיכסל. האם האיכסל לא אמור גם להרגיע. בתודה.

30/11/2002 | 15:24 | מאת:

ליוסי שלום, בערך תוך עשרה ימים שבועיים תתחיל להרגיש יותר טוב, הקסנגיס פועל הייטב עם האיקסל והם מעודדים זה את השפעתו של זה. חשוב מאוד לדעת מתי התחיל המתח וה"עצבנות", אם המתח החל לפני האיקסל אז הוא מהמצב והאקסל אינו משפיע. למזלינו האיקסל מעורר ואינו מרדים לכן לעתים אף הכדור עצמו גורם לאי שקט ולשינה קלה. במקרה זה כמובן המתח החל אחרי תחילת נטילת האיקסל. נקווה שתרגיש טוב במהרה דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 11:38 | מאת: לידיה

עוד מעט אני הולכת לקבל ריטלין במסגרת הטיפול, רציתי לדעת אם זה שילוב גרוע - לקחת גם ריטלין וגם פרוזאק.(שאני לוקחת כבר חודש ככה) ועוד שאלה: האם "פריזמה" זה הגרסא ה"זולה" לפרוזאק? תודה וחג שמח לכולם!

30/11/2002 | 15:26 | מאת:

היי לידיה פריזמה זה פרוזק תוצרת הארץ. כלומר אותו החומר ואותה התרופה רק מבית חרושת אחר. מניסיוני הפריזמה מצויינת. איני מכיר ספרות של שילוב פרוזק עם ריטלין ולא ברור לי מדוע כדאי את שתי התרופות שעשויות להשפיע לטובה על הריכוז והקשב. אם הרופא שלך ימליץ ואת תשתמשי בשתי התרופות, אנא תעדכני ונלמד. ביי, בהצלחה דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 11:11 | מאת: noaa

שלום , אני הייתי חולה בבולמיה, ועברתי טיפול שבו התחלתי לקחת תרופות. היום אני לוקחת לוסטרל במינון של 3 כדורים ליום – 150 גרם. עברתי שבוע שבו לא לקחתי את התרופות ( אין לי תשובה ברורה למה, אבל זה היה גם שבוע של הקאות ככה שזה לא היה משנה גם אם הייתי לוקחת) בכל מקרה, שאלתי- מה vהשפעה של הפסקה לשבוע ( האם זה יחזור אלי כבומרנג עוד כמה זמן- בצורה של ירידת אנרגיות או דיכאון כלשהוא שנובע משינוי כימי ) כמו כן, איך לחזור לתרופות, אני מניחה שהתשובה היא בהדרגה ולא בבת אחת לקחת 3 כדורים אבל רציתי לוודא ולקבל תשובה מוסמכת. תודה מראש

30/11/2002 | 15:29 | מאת:

לנועה שלום, חבל שעשית הפסקה של שבוע, בכל מקרה ההרעה בדרך כלל מתרחשת אחרי חודש חודשיים ולכן חשוב לחזור לתרופות גם אם עדיין אין הרעה במצב. בדרך כלל לצערי ההרעה מגיעה עם הזמן. המסקנה היחידה שהיא נכונה מההפסקה היא שהלוסטרל לא גורמת להתמכרות. עובדה שהצלחת להפסיק. נכון שממליצים לחזור בהדרגה כדי להמעיט בתופעות הלוואי אבל לדעתי לא יקרה שום דבר מיוחד אם תחזרי מיד למינון המלא של 150 מג'. גם זה אינו מינון גבוה של לוסטרל. בהצלחה דר' גיורא הידש

30/11/2002 | 15:34 | מאת: noaa

אם אתחיל לקחת סדיר מעכשיו, עדין צפויה הרעה זמנית עוד חודש חודשים? תודה על התשובות

30/11/2002 | 05:43 | מאת: שואלת

היי אני כבר נוטלת שלושה שבועות ציפראמיל 10 מיליגרם וחודש ציפראמיל 20 מיליגרם. שום שינוי לא נראה באופק מלבד העובדה שזה הקל עליי מהכדור הראשון תופעה של בחילות רציניות.(שנבעו מבעיה פיזית). עדיין בדיכאון, עדיין עייפה מהחיים...בדיוק כמו קודם. האם ייתכן שזה השלב להגביר את המינון? תודה שואלת

30/11/2002 | 08:29 | מאת: איש

הי שואלת... לפי החשבון שלי, את נוטלת כבר קרוב לחודשיים צפרמיל, ואינך מרגישה שום שינוי, התהליך של העלאת המינון מ 10Mg ל 20Mg נועד להרגיל את הגוף באיטיות לכדור, אבל לו הייתה לכדור השפעה חיובית נדמה שהיית צריכה כבר להרגיש אותו. יכול להיות, שההפסקה של הבחילות היא התחלה של השפעת הכדור (לא פרטת לגבי הסיבה הפיזיולוגית לבחילות), ושיש פשוט לחכות ולראות את המשך ההשפעה, אבל נראה לי שעדיף יהיה להתיעץ עם הרופא, אולי כדאי להחליף לכדור SSRI אחר שהשפעתו תיהיה טובה יותר. גם אני התחלתי עם צפרמיל, ונאלצתי לעבור לסרוקסט, הסרוקסט שיפר (לאט לאט אבל שיפר) את מצבי פלאים, ישנם היום כדורים חדשים, כך שמעתי, טובים יותר אפילו, בכל מקרה, אין לי שום ספק שזה משהוא שכדאי לך לשאול את הרופא המטפל. יתכן כאמור, שמסקנך (ומסקנתו) תיהיה להשאר במינון הנוכחי, ויתכן והמסקנה תיהיה להחליף כדור, אבל בכל מקרה יש להתיעץ (גם כאן וגם עם הרופא) ולבדוק את האפשרויות השונות. הרבה אושר :-)

30/11/2002 | 09:28 | מאת:

היי חודשיים הם בהחלט זמן מספיק כדי לדעת אם הכדור מתאים לך או לא. אני מציע לעשות בדיקה נוספת לגבי השפעתו. לעתים האדם עצמו מרגיש פחות את ההבדלים והסובבים אותו שמים לב שמשהו משתנה לטובה. לכן לפני שמסיימים את פרק הציפרמיל הייתי שואל אנשים קרובים כמו הורים, אחים, בן זוג, האם שמו לב לשינוי בחודש האחרון. אם התשובה היא שלילית אז כדאי מאוד לפנות לפסיכיאטר כדי שיחליף כבר לתרופה אחרת, פשוט חבל על הזמן. לעתים החתן נחמד, הכלה נהדרת אבל השידוך לא טוב. כך זה עם התרופות הללו, לא תמיד מצליחים להתאים, רק שמתחילים אפשר להיות בטוחים שתרופה מסויימת מתאימה לאדם מסויים. שיהיה בהצלחה הרבה בריאות דר' גיורא הידש

מישהו יכול לספר לי בבקשה על התרופה הזאת לטיפול בחרדות?

סרטראלין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת באופן סגולי ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI). היא דומה בפעילותה לפלואוקסטין, פארוקסטין, וציטאלופראם. סרטראלין משמש גם לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית, בחרדה חברתית, בהתקפי פניקה, ובהפרעה פוסט-טראומתית (PTSD). שימושים נוספים שנחקרים הם טיפול בדיכאון קדם-ווסתי, דיכאון פסיכוטי, בעיות התנהגותיות כתוצאה מפגיעה מוחית, ושפיכה מוקדמת. בארץ השם המסחרי של התרופה הוא לוסטראל= LUSTRAL

היי יופי תודה, ל"השואל", מידע כללי ניתן לקבל בכל מקום. אם יש לך שאלות נוספות יותר ספציפיות אשמח לעזור. חג שמח דר' גיורא הידש

אני סובל מהתקפי חרדה ורציתי לברר מה ההבדל בין סרטראלין לשאר התרופות SSRI כמו אפסקור וסראוקסט ?? לאלו מהן תופעות לוואי קלות יותר??

ובכן- אני לא זוכרת אם לקחתי היום את הכדור שלי (בד"כ לוקחת כדור אחד ליום של 10 מ"ג),מה לעשות?! לקחת כדור (קיימת אפשרות שלקחתי כבר כדור אחד היום)? או שלא- ז"א לקחת מחר כרגיל? בבקשה זה דחוף מאוד, אני לא יודעת מה לעשות וזה לא רשום לי על העלון המצורף לחפיסה.

30/11/2002 | 00:57 | מאת: נילי

לדעתי במקרה כזה עדיף לא לקחת מה שאני הייתי עושה זה לקחת ממש מעט , בדכ אני מרגישה כבר אז אם זה "over אבל אני לא בטוחה אם אתה/את תוכלי להרגיש אז אם ככה בעצם עדיף אולי לא לקחת בכלל אם זה יחסר לדעתי כבר תרגיש/י

29/11/2002 | 23:00 | מאת: שאול

30/11/2002 | 01:14 | מאת:

היי הכל בסדר, שום דבר אינו דחוף. מקסימום תפספסי יום אחד, לא תהיה לכך שום השפעה על מצבך. את יכולה להיות רגועה. שיהיה רק טוב, חג שמח דר' גיורא הידש