פורום פסיכיאטריה

לכל המתוסכלים בפורום ואני רואה שיש הרבה כאלה!! אי אפשר לתבוע אותם כי הם מכחישים שלתרופות יש תופעות לוואי (תראו את ההודעה הקודמת שלי). ההלידול גורם לכזה נזק גופני ומוחי שאני ממש צוחק כשאני קורא על תופעות לוואי אחרות שהן לא גורמות אפילו ל-10% נזק כמו ההלידול. איך התרופה הזאת עדיין חוקית אני לא יודע.

מה זה משנה ? תעשייני התרופות מתעשרים ? הפסיכיאטרים דופקים קופה ? זה משחשוב. בניתוח לאחר המוות יבחינו בנזקים המוחיים שהתרופות גרמו לנו. יחד עם זאת ,בוא ניתן את הכבוד הראוי לפסיכיאטרים המבצעים את מלאכתם נאמנה וידיהם אינה קלה על הדק התרופות הפסיכיאטריות.

מה אתה מצפה שהוא יעשה לך? פסיכאטר נותן תרופות פסיאטריות כמו שרופא פנימי נותן תרופות למחלות פנימיות ורופא עור נותן תרופות לבעיות עור. תאמין לי שאף אחד מהרופאים הפסכיאטרים לא קם בבוקר ואומר בו נראה למי אני עושה רע היום.... אלה ההיפך!!!! גיא

תוליחבמ םג םכ ומכו תצאומ המישנו בל תוקיפדב םיאטבטמש הדרח יפקתהמ לבוס ינא ,םולש .יזיפה רושימב והשמ יל הרקיש ששחמ איה ילש דרחה תרכינ הרוצב רפיש טלחהבש טאסקורס רודכ יצח כ ב םג לפוטמ יא םינורחאה םישדוח 3ב .ןיטולחל ותוא רתפ אל לבא בצמ'ת .ילמרונ םדאנבו 17 ןב םדאנב ןורקיעב ינאש ןייצל יואר טלוש אל שיגרמ ינאכ יתוא דיחפמ שממ הדרח ףקתה לש בצמהכ ,?שפנ תלחמ הזיא יל שי םאה םילוח םישנאל דסומ הזיאב רמוג ימצע'ת תוארל הצור אל ינא ,הארונ השגרה תאזו ילש ףוגב ילמרונו םכח ,יתורבח םדאנב ינא ןורקיעבכ ,ילש היעבה ללגב

הי א'... מאחר ומה שכתבת יצא הפוך (ככל הנראה במעבר בין ה word לאינטרנט השתבש משהוא, אז הפכתי חזרה ואני את הדברים כאן: "שלום, אני סובל מהתקפי חרדה שמטבטאים בדפיקות לב ונשימה מואצת וכמו כם גם מבחילות החרד שלי היא מחשש שיקרה לי משהו במישור הפיזי. ב3 חודשים האחרונים אי מטופל גם ב כ חצי כדור סרוקסאט שבהחלט שיפר בצורה ניכרת ת'מצב אבל לא פתר אותו לחלוטין. ראוי לציין שאני בעיקרון בנאדם בן 17 ובנאדם נורמלי. האם יש לי איזה מחלת נפש?, כהמצב של התקף חרדה ממש מפחיד אותי כאני מרגיש לא שולט בגוף שלי וזאת הרגשה נוראה, אני לא רוצה לראות ת'עצמי גומר באיזה מוסד לאנשים חולים בגלל הבעיה שלי, כבעיקרון אני בנאדם חברותי, חכם ונורמלי" ועכשיו לתגובה שלי. את לא תאושפז!!!, מה שיש לך זה הפרעת חרדה, הסרוקסט יעיל מאוד לטיפול בהפרעת החרדה ואם הרגשת הקלה בשלושת החודשים האחרונים אז סביר שההקלה תמשך עד שההפרעה תעלם לגמרי. אם אתה שואל עצמך מאיפה אני יודע?, זה פשוט מפני שהייתי שם ועברתי את זה, הייתי נורמאלי לפני שהחלו התקפי החרדה, נשארתי נורמאלי כשהיו לי ההתקפים ואני נורמאלי גם היום כשכבר שנתיים אינני סובל מהתקפים... מהשאלות שלך עלה בי החשש שאינך מצוי בטיפול פסיכולוגי או פסיכאטרי שיעזור להתגבר על התקופה הקשה הזו, מאוד מומלץ שתלווה את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכוטראפי שיסייע לך בתקופה הזו. תרגיש טוב:-)

ערב טוב, אמרו לך פעם שאתה מקסים??מי שאמר לא שיקר. שגב

לא, זו בשום אופן אינה מחלה, הסר דאגה מליבך ולא תאושפז. אישפוז גם עולה כסף, לא ככ מהר מאשפזים... חצי כדור סרוקסט זה עדיין מינון נמוך ביותר, תת מינון אני חושבת, מה שקרוי מינון לא תרפוייטי, יתקן אותי דר הידש אם גם לאחר שתעלה את המינון ותעבור תקופה מסויימת ועדיין תמשיך לסבול, יש אפשרויות תרופתיות נוספות או אחרות. אפשר לשלב כדור עם הסרוקסט (לי עצמי הסרוקסט לא עזר במידה מספיקה נגד החרדות) או להחליף לכדור אחר. בכל אופן אתה ממש לא לבד, רבים רבים סובלים מכך, אם תעיין פה בארכיון של הפורום תתוודע לעובדה זו. ממש צפוף שם. (בקרב הסובלים בהפרעות ממין זה). היום נדמה שמי שאינו סובל מכך, הוא זה שאולי אינו נורמאלי ויש כאלה שפשוט לא מודים בכך בקול רם. ביי.

שלום לכולם, כולכם מקסימים, כיף להיות פה, תודה לכולם דר' גיורא הידש

לא. שלום רב! בהחלט אין לך סיבה לחשוש מן החרדות שלך מפני שאין אדם בעולם ללא חרדות רק יש כאלה שהם יותר רגישים. חשוב מאד שתהיה בטיפול ותברר לעומק מהו שורש חרדותיך. אם הנך אדם מאמין ניתן גם להעזר באמונה בבורא עולם. בכל מקרה תחשוב עם עצמך מהם לדעתך הסיבות המדויקות שהנך חושש מהם וכיצד תוכל להתמודד אתם, התאזר בהרבה תמיכה עזרה וסבלנות זה לא בושה! לא מאשפזים כ"כ מהר אנשים ונראה לי שאתה יכול בהחלט להסיר חשש מליבך, כמו שזה בא זה גם עובר!!!! לדעתי תתיעץ עם הרופא על שימוש קצר טווח בקלונקס, הוא ישפר מאד את הרגשתך רפואה שלמה והרבה אושר ושלווה אתה תחזור לעצמך!

ענבל שלום לי יש כבוד עצמי עברתי אירוע של דיכאון ובזמן האירוע בעל כורחי הייתי שחקן של סצינות שמזכירות קוף בגן חיות וזה היה במקום העבודה ובנוכחות אנשים. את האחראית לסצינות האלה הייתי מושיב על גחלים (מטאפורה). אני לא מתביש במה שעברתי אני גאה. לא נכנסתי לדיכאון מרצון אבל ידעתי לעמוד מולו ולהתמודד איתו. אני לא מרגיש מבוזה בעיני עצמי וזה מה שחשוב. גם בתקופה הדיכאונית שמרתי על יושרי על הגינותי ועל שמי הטוב. זה בזוי להיות גנב וזה בזוי לעקוף במעבר חציה ולסכן חיי אדם זה לא בזוי להיות חולה. דברים נוספים של תדמית אני מודה קשה לתקשר שמאובחנים עם הפרעות אישיות חולניות ואני מתרחק מהם. לא הייתי מתקרב לחולה באירוע מאני או פסיכוטי שאול

אינני מבין גדול אבל נראה לי לאור מכתבך שהנפש שלך בריאה לחלוטין בהחלט אפשרי שיש או היו או יהיו התנהגויות שונות ומוזרות אבל באשר לנפש - נראה שהיא בריאה .. מאד [-: לכן אינני בטוח שלטעון שבעיות התנהגות מקורן במחלה של הנפש אבל אולי תחילה עלינטו להבין בכלל מהי נפש?

אני סטודנט לתואר שני+ עובד במשרה מלאה. לפני מס' חודשים הלכתי לפסיכיאטר פרטי בגלל לחץ בלימודים שגרם לי לדיכאון קל. ביקשתי ממנו פרוזק. אחרי שיחה של 50 דקות הוא סירב לתת לי פרוזק ואמר לי שהוא יכול לתת לי רק "הלידול דקונט". הוא אמר שפרוזק יעשה אותי פסיכוטי ושאני לא נראה לו דכאוני. להלידול דקונט אין בכלל תופעות לוואי הוא אמר וזאת התרופה הכי טובה שיש. אח"כ הוא הוציא מהארון שלו אמפולה של הלידול ואמר לי להוריד את המכנסיים והזריק לי. ההלידול גרם לי לתופעות מחרידות. התקשרתי אליו ואמרתי לו על תופעות הלוואי. תגובתו בטלפון היתה: "להלידול אין תופעות לוואי. זה הכל דמיונות שלך" וטרק את הטלפון בפרצוף. ההלידול גרם לכזה אי שקט, היפראקטיביות וחוסר סבלנות בצורה נוראית, לא הייתי מסוגל לשבת, לא לאכול, כלום. המוח שלי התחרפן לגמרי. איבדתי את מקום העבודה עקב כך וגם הפסקתי ללמוד הכל בגלל אותה זריקה איומה. כשחזרתי אליו הוא הכחיש שיש תופעות לוואי אבל נתן לי קלונקס 3 כדורים ביום של 2 מ"ג סה"כ 6 מ"ג ליום ואמר לי לקחת את הכדורים וללכת לישון. הוא אמר שוב ושוב שזה לא מההלידול כי להלידול אין תופעות לוואי. אבל קח קלונקס שתהיה רגוע. לקח לי שלושה חודשים להתנקות מההלידול הזה. כל פגישה עם הפסיכיאטר עלתה לי 600 ש"ח אבל הכי גרוע שכל הסיפור גרם לי לטראומה והרס לי המון דברים שהיו חשובים לי.

אגב לאחרונה מצאתי פסיכיאטרית אחרת שממנה קיבלתי יחס הרבה יותר אנושי. היא נתנה לי לוסטראל ואני מרגיש הרבה יותר טוב. היא אמרה לי שתרופות ממשפחת הפרוזק הן הדבר הטוב ביותר בשבילי. היא לא מבינה איך נתנו לי הלידול ועוד בזריקה. ממש לא יאומן כי יסופר.

היי אין ספק שעברת טראומה רצינית, ויש סכנה רבה להתחיל עם הלידול דקנואט אשר פועל למשך יותר מחודש מבלי שמנסים לראות את התגובה לכדורים תחילה. כל הכבוד שהיה לך את הכוח והאומץ לנסות טיפול נוסף וכעת אתה מרגיש יותר טוב. אז לפחות סיפור קצר שאולי יעזור. בתנך כתוב "השמר מרע", למה הכוונה ב"רע" - רופאים ועורכי דין, שניהם יכולים להזיק מאוד. בכלל הגישה של התנך וההלכה לרופאים מאוד אמביוולנטית, מצד אחד טוב ומצד שני "הטוב ברופאים...." גם סמל הרפואה הוא נחש - התרופה יכולה לרפא אבל היא גם רעל. חבל שלמדת זאת על בשרך, שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

הי אבל למה הסכמת שיזריק לך? מה פתאום? ממתי זה עובד ככה?

מה דעתכם על זה שאני סבלתי מהטרדרות מיניות מ3 רופאים?

שלום גיורא, בהמשך לדיון אודות 'פסיכיאטרייה ואתיקה'. הפסיכיאטרייה , בהיותה ענף ברפואה, משתמשת בדיאגנוזה ככלי אבחנה בסיסי. אולם להבדיל מכל דיאגנוזה בכל תחום אחר, לאבחנה הפסיכיאטרית ישנו קונטקס חברתי שאי אפשר להתעלם ממנו. אני אציג כאן שתי גישות לגבי אבחנות פסיכיאטריות , ולסיכום אציג את ה'הבדל' בין שתי הגישות , וממה הוא נובע. אתר קולות של דני דורי. אנשים רבים באתר מתארים כיצד האבחנה עזרה להם , בכך שהגדירה את כל אותם גורמים לא רצויים בחייהם , שהיו חסרי אונים מול ההתמודדות איתם, בשם , וכך עצם ההגדרה ,לקרוא ל'דבר הזה' בשם הוציאה את האימה והבלבול בהתמודדות עם מחלה/הפרעה נפשית ונתנה לזה שם, כלומר , נקודת 'תקיפת' הבעייה. כמו כן הוצגה בפורום שלי באחד הדיונים גישה 'בעד' האבחנה: ברגע שאתה מקבל אבחון אתה מבין שכל אותם דברים 'רעים' : אינם אתה : הם המחלה. וכך אתה משתחרר מדימוי ה'רע' ( למשל אם אתה סובל מדיכאון אינך 'עצלן' 'קפריזאי' 'מתלונן' וכו אלא באמת סובל מבעיה). אבחון :על פי אותה גישה שמוצגת תדירות ב'קולות' והושמעה גם בדיונים בפורום שלי הוא כלי לצמצם את אותם אלמנטים 'רעים' ו'מציקים' בחיים שלך לשם, להבין שהם לא אתה, הם משהו נפרד, אתה לא אשם , ובגלל שיש לזה שם, כנראה שגם יש משהו שירפא את זה, או לפחות -> אם מישהו קרא לזה בשם אולי יש איזה רבע דרך, אם לא שלושת רבעי דרך או דרך שלמה, להתמודד עם זה. האבחנה, איפה: היא כלי שליטה בחיים שלי, כלי סיוע, כלי שעוזר לי להשתחרר מרגשי האשמה. ====== עד כאן גישה אחת. ===== האבחנה ככלי ביזוי ===== כמי שפעילה בתחום זכויות האדם בתחום הכפייה הפסיכיאטרית נוכחתי בכמה מאפיינים באבחנות פסיכיאטריות אשר מתבצעות עבור אנשים שאושפזו בכפייה : 1.שימוש בתיאורים מילוליים משפילים ומבזים . 2.הצגת התנגדותו של אדם להפרת הזכויות שנעשית בו כ"הוכחה" לכך שהוא חולה. 3.כלי לשליטה בהגדרת המצב --> המפגש הראשוני של מאושפז עם חדר מיון של בית חולים פסיכיאטרי אליו הוא מובא בכפייה הוא מצב משפיל ומבזה, שיש בו הפשטה של האדם מזכויותיו וזהותו "כשנכנסתי בפעם הראשונה וראיתי את השלט 'בית חולים פסיכיאטרי' , הרגשתי שמרגע זה והלאה איני שייכת יותר לחברה האנושית. אני תמהה כמה אנשים שהתאשפזו מרגישים כמוני. " ( מתוך עדות שהופיע במאמר באתר קולות) אולם האבחנה הפסיכיאטרית שקובעת כמעט אוטומטית שכל טענה ומענה של המאושפז על הפרת זכויותיו הוא "דמיון" או "פארנויה" או "חוסר תובנה למצב" או "הנ"ל ככה וככה" ( כלומר זכאי לנו נו נו מבחינת סנקציות פסיכיאטריות ) -->חורגת מן הסמכות שנתנה לה של דיאגנוזה רפואית פשוטה ומשמשת כלי לשליטה של אדם אחד ( הרופא) באדם אחר ( המאושפז) בסיטואציה. בד"כ בין שני אנשים הנדברים בגובה העיניים יש הבדלי מעמדות, אולם לאף אדם מבין השניים אין 'כלי' לשלול את האמת של זולתו בצורה כל כך אוטומטית וגורפת כמו בין רופא שיש לו סמכות כפייה למאושפז. 4.כלי לשליטה באמת. אחת מן העובדות הידועות היא : שרבים המאושפזים בכפייה המובאים לחדר מיון כתוצאה מחצאי עובדות, עובדות מוצאות מהקשרן ועובדות שקריות. לעומת זאת : מאושפזים רבים מתלוננים על אלימות שהופנתה כלפיהם אולם טענותיהם מוצגות כ"סמפטום" ל"מחלה" : שימו לב איזו שליטה יש כאן באמת ובשקר ( תוך חריגה מסמכות רפואית מוגבלת הופך הרופא לאלוהי האמת והשקר) : התלונות שהועלו נגד המאושפז , שמחקרים רבים הוכחיו כי הן שקריות, הן "אמת מוחלטת", ואילו תלונותיו של המאושפז על יחס גרוע נגדו, לעיתים אלימות מינית או פיזית הן "שקר מוחלט" שנובע משגעו הפנימי של המאושפז . ***האם לרופאים, במסגרת אבחנה רפואית, אף שהיא נוגעת למוח, קרי, תחום שקרוב למהותו של האדם, ישנה הזכות להיות 'אלוהי האמת והשקר'? האם זה אתי?*** 5.כלי ביזוי. בעוד שיש חוק במדינה האוסר להציג את המדינה בצורה מבזה ( חוק איסור המרדה אוסר על כל נאום או טקסט המוצג בפומבי והגורם לאחרים לחוש בוז ושנאה למדינה ) וחוקי צנעת הפרט וכבוד האדם למיניהם אוסרים על הצגת צילום אדם בפומבי באופן שמשפיל אותו ( על סמך חוק זה תבעה אישה את עיתון 'הארץ' : אלכס ליבק הציג אותה בצורה משפילה: היא אישה מאד שמנה ויש לה כלב מאד קטן. בצילומו הדגיש אלכס ליבק את שומניה וגדלות-מידותיה הפיזיות לעומת קטנות הכלב ) : התצלום של האישה מעיתון 'הארץ' שעליו נתבע אלכס ליבק גורם לכל המסתכל מן הצד לצחוק על אישה זו : אולם אבחנות פסיכיאטריות רבות מוציאות עובדות מהקשרן , למשל מתארות תגובה של המאושפז בצורה נלעגת מבזה ומביכה ללא תיאור המעשה : המסתכל מן הצד היה חושב שמדובר בליצן בקרקס או למשוגע במובן הקלאסי הסטראוטיפי של המילה : מישהו שכל היום עושה קולות או מזיל ריר. האם זה אתי להשתמש בתיאורים משפילים כלפי הזולת? ( ולהסתתר מאחורי ה'רפואה'?) 5.הסתמכות על תשתית עובדתית שקרית. רבים מובאים לאשפוז בכפייה בשל תשתית עובדתית שקרית. האם אין בנמצא אתיקה נגד אבחנה חורצת גורלות המסתמכת ונשענת אך ורק על תשתית עובדתית שקרית? ( זה כמו לאבחן אדם כחולה בסרטן כאשר למעשה הממצאים כמו בדיקות דם זוייפו) 6.הזנת הדימו של חולה נפש "אלים" "מתפרץ" "לא צפוי" על ידי תיאור תגובותיו של אדם ללא האירועים, לפעמים אירועי אלימות שהופנו כלפיו, שקדמו לתגובותיו. כך למשל : אדם 'הפך שולחן' אחרי שבעסקת רמייה סוחר גנב ממנו שלושים אלף שקלים ( לדוגמא) . האבחנה הפסיכיאטרית תתעלם בדרך כלל מן האירוע שגרם לתגובה ה'נסערת' ותתאר : "הנ"ל מתפרץ בצעקות והופך שולחנות" . תיאור תגובות ללא האירועים שקדמו להם הוא מגמתי ומזין סטראוטיפ--> כל המסתכל מן הצד על אבחנות פסיכיאטריות של מאושפזים בכפייה היה חושב שהאנשים שהם נשואי האבחנה עומדים בריק, בעולם ריק ללא אנשים ואירועים, "פתאום" נתקף בהם השגעון הפנימי, מבעבע בתוכם וגורם להם 'להרים שולחן' ( לעומת "כל האנשים הרגילים" אשר 'מרימים שולחן' רק בתגובה למשהו ****ואז אנחנו יכולים להתווכח על מידת האסרטיביות/אגרסיביות/חמומות מוח שלהם אבל לא לטעון שהם אינם שפויים כי עשו זאת בתגובה למשהו ) 7.הצגת האדם כאובייקט. בעוד אבחנה מכל תחום רפואי 'גופני' משאירה את מהות האדם לעצמו , ומתעסקת רק ברגל/ריאה/לב/אוזן/אף/גרון/ שיניים של האדם- כלומר באיבר גוך של האדם, רק האבחנה הפסיכיאטרית מתעסקת באדם עצמו, והופכת אותו לאובייקט רפואי. *****מהות האדם נהפכת לאובייקט רפואי!***** האם הפיכת רוח האדם, מהותו, ל'אובייקט רפואי' , משהו שמשפיל את צלם האדם ( האדם אינו אובייקט: יש לו אובייקטים: אף אוזן גרון רגל יד לב כליה מעיים וכו' אבל הוא עצמו מהותו ורוחו ***אינם*** אובייקט רפואי) הינה אתית? פסק דין שהתייחס בעבר להטרדה מינית עסק בדיוק בסוגייה זו : השופט קבע שהצעה מינית כשלעצמה הינה לגיטימית אולם כשהיא נאמרת בקונטקסט ובצורה שמציגה את האישה כאובייקט מיני ולא כבת אדם-> או אז היא הטרדה. כלומר : פסיכיאטרים העוסקים בכפייה עושים לאדם מה שהמטריד מינית עושה: ממצבים אותו מילולית כ'אובייקט' רפואי ולא כאדם בפני עצמו. 8.דרישה מובלעת לצייתנות - האבחנה הפסיכיאטרית של המאושפז בכפייה מכילה בתוכה ציפייה מרומזת מן המאושפז בכפייה שיהיה כנוע, צייתן , ו"משתף פעולה" וכך למשל מאושפז העומד על זכויותיו ומסרב לשתף פעולה ( מן הסתם כי ננקטת נגדו הפרת זכויות אדם ובדרך כלל לא משתפים פעולה עם גנב שבא לביתך, אנס המתנפל עליך ברחוב או כל מי שמפר את זכויות האדם שלך בדרך זו או אחרת) נחשב ל"ילד רע" וזוכה ל"נו נו נו" בדמות אבחנה פסיכיאטרית. כל האלמנטים הללו ( 8 במספר או בעצם שבעה : 1 ו 5 אומרים דבר דומה) הם אלמנטים שקיימים בדיאגנוסה הפסיכיאטרית שמהווים כלי לשליטה במאושפז, הנצחת מעמדו הנמוך ( למשל הצגתו באור מלעיג או ציפיה מרומזת ממנו להיות "צייתן" וכינויו בכינוי "ילד רע" אם אינו ציתן { "אינו משתף פעולה"}) כלי להכחשת אלימות שנעשית נגדו והצדקת הפרת זכויות אדם שנעשית נגדו, שלילת האמת שלו ומתן שליטה טוטאלית לפסיכיאטר בהגדרת המצב תוך שלילת זכות הדיבור של המאושפז. ההאבחנה כאן משתמשת במילים, תיאורים, הגדרת מצב ורמיזה של מה אמת ומה לא אמת, לשליטה כמעט טוטאלית במאושפז ובהגדרת המצב ככל שזה נוגע לו. ===== הצגתי כאן שני שימושים של אבחנה : אבחנה הבאה מרצונו של המאושפז, לבקשתו, ועוזרת לו להגדיר מילולית אלמנטים בחייו או באישיותו שמסבים לו סבל לכדי 'מחלה' או 'הפרעה' : זה פוטר את המטופל מנטל האשמה הכרוך בידיעה ש'איני מתפקד כמו כולם' 'לכן אולי אני עצלן': מנגד: אבחנה בכפייה היא כלי לשליטה והשפלה, ושלילת מעמדו של המאושפז כמי שיש לו זכות להשמיע קול או למחות ( כי כל מחאה שלו היא "הוכחה" שהוא "בעל מחשבות שוא כלפי רופאיו" "מחשבות יחס" "פארנויה" וכו' -> המחאה במקרה הטוב יכולה להתקל בביטול בבחינת 'זה משוגע' ובמקרה הרע: בהגברת מינון הסנקציות הפסיכיאטריות כי "הנ"ל לא מודע למצבו לכן עוד קשירה/זריקה /חודשיים אשפוז יביאו אותו ל"תובנה" למצבו) מה דעתך, גיורא : האם אבחנה מן הסוג השני הכולת ביזוי, הצגת המאושפז באופן נלעג ושלילת קולו כמו גם הכחשת אלימות שנעשתה נגדו היא 'כשרה' 'אתית' וכו'? כמדומני שאין מחלוקת שהאבחנה מן הסוג הראשון משרתת מטרה טובה. אשמח לחוות דעתך, בברכה, ענבל

לענבל שלום, לדעתי האבחנה חשובה רק מסיבה אחת, והסיבה היחידה היא לצרכי טיפול, כרופא אני מטפל=עוזר לאנשים. הבעיה בפסיכיאטרייה שלעתים עוזרים לאנשים בניגוד לרצונם כי הבעיה שלהם היא בחשיבה. האם לדעתך ישנם אנשים שבמצבים מסויימים אינם מסוגלים לדאוג לאינטרסים שלהם? בכלל בלי אבחנה ובלי מחלות ובלי כותרות, האם בכלל קיימת בעיה כזו? בקשר לסטיגמות אספר סיפור שממנו למדתי לקח עוד מהיותי רופא צעיר והוא עיצב במידה רבה את דעותי והתנהגותי. יום ראשון בבוקר, אני עדיין עייף מהשבת, אני מגיע למחלקה וכהרגלי מסתובב ושואל מה נשמע כדי להתעדכן על סוף השבוע. ניגש אלי חולה אשר בשבוע שעבר היה מאוד לא בעניינים ואומר לי שזכה בפרס ראשון בלוטו (אז זה עוד היה 13 ניחושים), וכפי שאת מנחשת הרפלקס הראשון היה ללכת למקומות הרעים-מה פתאום, השתגעת, אתה משוגע ולא יכול להיות,. אני לא יודע מדוע אבל נעצרתי לרגע ולא אמרתי את כל הדברים הצפויים וביקשתי ממנו לראות את הטופס. לשימחת כולנו הוא צדק וזכה בפרס הראשון בלוטו. לצערינו זה לא היה כל כך הרבה כסף מפני שבאותו השבוע רבים נחשו את כל התוצאות. בכל אופן חגגנו באותו היום. תודה שהזכרת לי את הסיפור. דרך אגב אם תהיי ממוקדת יותר אוכל גם לנהל יותר דו-שיח שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני חושב שזו טעות לחפש דבר אחד נכון ואין בילתו האמיתות הן בדרך כלל לא דבר אחד בלבד אפילו זכר ונקבה... את יודעת שבכל זכר יש מהנקבה ולהפך... [-:

לגיורא שלום רב, הודעה זו מתייחסת לנאמר בהודעה הזן: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=42308&t=42207 ראשית : אתה טוען בהודעתך כי : כיון שהפסיכיאטרים הם רופאים הם אינם רוצים ללכת עם שני כובעים, של רופא ושל שופט. לסוגייה זו ברצוני להוסיף זווית ראיה קצת שונה, על סמך מידע שהגיע לרשותי, ולשאול את *** דעתך*** בנושא. --- נדמה כי מעצם טבעה של הפסיכיאטרייה , יש שיפוט קשה וחמור של האמת של המטופל, לפעמים תוך כדי דריסה ברגל גסה של טענותיהם של המטופלים על יחס לא הולם. האם מכיר הנך את המינוח הבסיסי בסוציולוגיה: הגדרת מצב? הגדרת מצב מתרחשת בין כל שני אנשים באינטרקציה חברתית. למשל : שתי מדינות נלחמות. הן מסכימות שהגדרת המצב היא מלחמה. אולם במפגש הראשון של הפסיכיאטר והמאושפז בכפייה בתהליך האשפוז הכפוי הזדמן לי לראות אבחנות רבות בחיי בהן טענותיו של מאושפז על אלימות שהופנתה נגדו אינן אלא "מחשבות שווא" אולם טענותיהם ( המופרכות) של קרובי המאושפז או של הפסיכיאטר המחוזי הן אמת לאמיתה. ניתן לדבר על תרבות הכפייה הפסיכיאטרית במונחים של 'קאלט' ( ארווין גופמן דיבר על זה במאמרו המפורסם 'מוסדות כוללניים' : עולמם של אנשי הסגל) . כאשר אני רואה את הפסיכיאטרים משתמשים ב"ידע הרפואי" שלהם בכדי לא רק לספק תרופות לאנשים המבקשים זאת מרצון ( תפקיד חשוב, חיוני ולגיטימי) אלא כ'שופטים' של אמת ושקר... סבורני שתפקיד השיטור החברתי אינו נכפה עליהם כפי שהם מתלוננים. אף אחד לא יכול לכפות עלי להלקות אדם אחר בשוט אם איני רוצה.

שלום גיורא, אתה שואל מדוע ה'תלונות' -הטענות והמענות על מצב הכפייה דהיום אינן מופנות אל חברי הכנסת . אכן : כמובן שלצורך שינוי המצב שמביא לפגיעה חמורה בכבוד האדם בהיקף כל כך נרחב , ושלילת חירות סיטונאית באופן לא נחוץ: יש לפנות לשינוי החוק. אולם, צר לי אבל התפקיד לא "נכפה" על פסיכיאטרים : בכל דיון חקיקה שכזה פסיכיאטרים מהווים קבוצת לחץ קשה מאד על חברי הכנסת . לארגונים וולנטירים בנושא : דלי משאבים יחסית , העוסקים בזכויות אדם קשה להוות קבוצת לחץ באותה מידה. פסיכיאטרים העובדים בשירות המדינה המשתתפים בדיוני ועדת כנסת לצורך שינויי חקיקה אינם עושים זאת על חשבון זמנם הפרטי אלא במסגרת זמן עבודתם. רוצה לאמר: ה'קבוצה' הפסיכיאטרית הינה קבוצת לחץ גדולה על הכנסת. בניגוד לתדמית של הפסיכיאטר המסכן, הקושר מאושפז כשאקדחו של המחוקק מוצמד לרכתו, או המשפיל מאושפז כי הינו תחת איומי המחוקק ולחצים בלתי סבירים, הפסיכיאטרים עצמם, יזמים לא קטנים בעניין. כאשר ניתן להם החוק ב 91 חרגו מגבולותיו בהרבה ולא הפנימו את פסקי הדין שנתנו בנידון. אומרים להם לאשפז פחות ( החוק + פסקי דין בנידון ) והם עושים את ההיפך: פסקי דין רבים של בית המשפט המחוזי מסוף שנות ה תשעים ותחילת שנות ה 2000 קובלים על כך שפסיכיאטרים מתעלמים הן מהוראות החוק והן מן הפסיקה. לא הייתי קוראת לזה : "מישהו כופה עלי לשלול את חירויותיו של הזולת" בברכה, ענבל

לסיכום : תפקיד השיטור החברתי לא 'התלבש' בכוח על הפסיכיאטרייה אלא תואם הנחת יסוד מאד בסיסית של פסיכיאטרים רבים : יש בכוחי להבין את האמת של המטופל שהוא אינו מבין אותה. כל המהות של המטופל והוויתו על כף ידי.

שלום לענבל, את כותבת דברים נכונים, עם זאת המקום לשינוי הוא בחוק ובכנסת. הבסיס לאשפוז הוא החוק, אחר כך מדברים כבר על פירוש החוק ורוח החוק. אין מה לעשות החוקים נקבעים בכנסת וגם הרופאים חייבים להשמע להם. וטוב שבתי המשפט מפקחים על הפסיכיאטרים. רק טוב דר' גיורא הידש

היי ודאי שהתיאוריה צודקת ואנחנו רואים כל אחד מפרספקטיבה מסויימת. כך אנחנו בנויים - קיימת תחושה שאדם יפה הוא כנראה גם אדם מוצלח וטוב, גם הפסיכיאטרים סובלים מסטיגמות אלו כמו כל אדם, תוסיפי לזה את הכוח והגעת לתמהיל לא טוב. אני מסכים אתך שחייבים להלחם ולהתריע נגד דיעות קדומות, בציבור ובפסיכיאטרייה וזו החשיבות של עבודתך. אני אענה על שאלתך רק אחרי שאקבל תשובה, לפי דעתך-האישית, מי צריך לדאוג ולטפל במקרים של מחלה ואלימות - רופאים, מערכת המשפט, או הציבור. כדאי מאוד לקרוא על המהפכה האיטלקית אשר הגשימה את רוב הדברים שאת נלחמת עליהם. בשנת 80 סגרו את רוב בתי החולים הפסיכיאטריים והאשפוזים בכפיה נתנו ביד של .......אנשי ציבור=ראש העיר. אבל מה דעתך האישית, לא הבנתי דר' גיורא הידש

שלום גיורא, לגבי דעתי האישית אין לי עדיין עמדה מגובשת המכילה את כל ההיבטים של האשפוז. גיבוש דיעה רצינית, לעניות דעתי, דורש עיון מדוקדק במקבילות מחו"ל--> מה שנהוג לכנות 'העולם הנאור', ובדיקה מדוקדקת של גורמים רבים. אך העקרון לדעתי הוא כזה : אדם אלים : כל אלימות נובעת מהלך רוח נפשי מסויים : קנאות דתית, קנאה חסרת פשרות לאישה ( במקרה של אלימות נגד נשים) או אפילו פסיכוזה . לחברה יש את הזכות להגביל את ההוויה : לא את המעשה שהביא להוויה. למשל : קנאי דתי שקנאותו גורמת לו למעשים אלימים : להגביל רק את מעשיו, לא לנסות לשנות בכוח את אמונותיו. קרי לגבי אדם אשר מצבו הנפשי מביאו לאלימות ( למרות שאישית הנני סבורה שמצב נפשי מביא להסתגרות, חוסר הסתגלות בחברה אך לא לאלימות כפי שישנה סטיגמה) : להגביל את מעשיו, לכלאו אם הוא פוגע באחרים, ואם הוא לוקה בנפשו : בתנאים של מעצר מקל: כמו לילדים. יש ילדים שמבצעים מעשי אלימות מחרידים ונכלאים בתנאים מקלים. כך לגבי הפגועים בנפשם. אבל לשנות בכוח את ההוויה של האדם שמתוך מצב נפשי עשה מעשה אלימות זו אלימות בפני עצמה מה גם שמאמינה אנוכי ששינוי מצב נפשי יכול להיעשות רק מרצון. נסיון לשנות את המצב הנפשי בניגוד לרצונו של אדם הוא פגיעה קשה בפרטיות ובכבוד, ויכול להיעשות רק על ידי הכנעה והפחדה . פסיכותרפיה אמיתית או שינוי נפשי אמיתי יכול להיעשות רק מרצון. מקווה מאד שעמדתי הובהרה, בברכה , ענבל

כשנרשמתי לקורס בגרויות בתחילת השנה , (ולעוד 3 סמסטרים לאח"כ) היתה לי הרגשה טובה שהפעם יצליח לי , ככה , במקום לנסוע כמו כולם או לפחות לחסוך ואז לנסוע נרשמתי לבגרויות, אבל אז התחלתי גם לעבוד ולאט לאט לא עשיתי את השיעורים, החמצתי שיעורים, אח"כ התפטרתי, אח"כ פתאום התחיל לי הלחץ הזה מכל השיעורים שלקחתי על עצמי (3 בגרויות עד ינואר) אף פעם לא היתי טובה בזה ותמיד היתי מתחילה פרויקטים בלי לסיים אותם, כולל הכל אפילו לקרוא ספר לוקח לי...... משום מה חשבתי שאחרי הצבא, אם עשיתי צבא- אז אני יכולה לעשות הכל, אבל פה הלחץ הוא שונה, בצבא כאילו הצלחתי כי היה לחץ כבד יותר ועכשיו אני "כמו אדון לעצמי" (יותר נכון גברת) והנה, שוב נפלתי בפח של עצמי , שיקרתי לכולם ואמרתי שאני הולכת ושהכל נפלא, ואז התחלתי לסגת ולהגיד שהכל יכל להיות טוב יותר, והמשפחה שלי חשבה שבאמת הלכתי לכל השיעורים לאט לאט, בכל בוקר שקמתי (אם קמתי) חלק מהשעות שקמתי בהן היו דווקא בסדר, אבל פתאום חזרתי לאותה הנקודה שהיתי בה בתיכון ואמרתי לעצמי "זה בסדר, יש לך עוד זמן" מצד שני, רציתי להקפיא את הזמן ולהמשיך לישון לנצח, כי זה מכביד עלי, כי לא היו לי שיעורין מוכנים, כי לא היתי כבר יותר משבועיים בקורס, שאני שילמתי עליו את רוב הכסף מהפיקדון, והחצי השני דרך ההורים, ועכשיו אני יודעת שלקחתי על עצמי יותר מידי ושבעצם אף פעם כנראה לא אצליח ללמוד נורמלי וללכת לאוניברסיטה, ואני לא יכולה אפילו להחזיק עבודה ליותר מחודש, ושאני שקרנית פתולוגית, ושאני לוקחת כדורים והולכת לפסיכיאטר, אבל אני נשארת דפוקה ככה כבר שנים. אז אולי באמת אין לי מה לעשות פה ועדיף לי לנסוע לאי בודד להיעלם איפושהוא.

שלום לך אנונימית. מאד הזדהתי עם מכתבך כי יש לי בעייה בהגשמת מטרות. אני נלהבת בתחילת הדרך אולם באמצע הדרך ולקראת הסוף אובדים הריגושים. למרות שאני מאד מאד מוכשרת בהרבה תחומים לפעמים אני מאבדת 'ריגוש' באיזה תחום מסויים. אני לא חושבת שאת צריכה לכעוס על עצמך כמו שכעסת....יש ספר שנקרא 'הגשמת מטרות' מאת ג'ף דייוידסון. הוא טוען שבכל הגשמת מטרה אין קו ישר אלא יש עליות וירידות. המוטיבציה של ההתחלה... השתנות בשל נסיבות..את טוענת שעבדת לכן החמצת שיעורים. אל תמצאי את ה'רעה' בעצמך . בכלל לא! חשבי על זה כך : אולי לקחת יותר מידי קורסים לסמסטר + עבודה. נסי מההתחלה. את יודעת גם כדורסלן שקולע לסל קולע מתוך 200 נסיונות רק 40 מוצלחים. סוכן מכירות פונה לעשרים איש מתוכם מוכר רק לאחד. תחשבי על כך שתעשי בגרויות, אולם כמו סוכן מכירות שמכר המון אבל לא מכר להמון אנשים כך גם את: אולי בנסיון הראשון לא הייתה קליעה לסל אבל עוד כמה נסיונות ובטוח 'תקלעי לסל' תני לעצמך צ'אנס: אם את נמצאת בבית ספר מסודר צלמי סיכומי שיעור מחברים.השתמשי בספרים או רכשי ספרים של אנקורי , שהם מצויינים להשלמת כל הבגרויות. אז נכון : בתי ספר פרטיים מבטיחים 90 בערך למי שהשתתף בכל השיעורים. אז את: מצילום מחברות של חברים יכולה לקבל נאמר שבעים או שמונים. ראי בתעודה מלאה גם הישג. העיקר : בדרך להגשמת מטרות יש עליות וירידות. הירידה אינה עדות ל'היותך' "כשלון" היא רק שלב בהתפתחות שהיא תלולה ולא 'כביש הסרגל'. תחשבי שאחרי הירידה יש עליה. התפשרי על בגרות סבירה במקום מעולה. תעודת בגרות מלאה היא הישג בפני עצמו : ישנן מכללות רבות שניתן להתקבל אליהן על סמך זה , ועשרות מקומות עבודה נפתחים לפניך. חשבי בחודש הקרוב : שלושת הבגרויות יאפשרו לי תעודה מלאה, גם אם לא מצויינת אז טובה. המון מכללות ומקומות עבודה יפתחו בפני. הלקאה עצמית זה אחד הדברים ה'רעים' בדרך להגשמת מטרה. הציונות היא אחת המטרות שהוגשמו בצורה יוצאת מן הכלל אולם גם בדרך להגשמת המטרה : הקמת מדינת ישראל : קרו המון דברים רעים. הם לא העידו על 'כשלון' הוגי הציונות: בן גוריון, הרצל וכו->הם העידו על הקשיים. הסתכלי על הקשיים כאל 'דבר' 'מכשול' -> לא כעדות לכך שאת "רעה"..אחד הקשיים הוא העבודה , הקושי השני הוא דימוי עצמי מסויים. אבל עדיין ישנו חודש אחד עד לבגרויות ואת יכולה להשיג ציונים סבירים .... מקווה שנתתי טיפ קטן .....

ללידיה ואורחת, תודה על השיתוף והתמיכה. אני מאוד מעריך את ההבנה והתובנה שלך, עם התובנה באה היכולת גם לשנות דברים. תראי שגם השינוי בהרגשה ובהתנהגות יבואו, את בדרך הנכונה. ואולי סיפור יעזור. עשו מחקר על מליונרים, והכוונה לאנשים שעשו את המיליונים בעצמם לא כאלו שירשו אותם. ניסו למצוא מכנה משותף ביניהם. אולי הם אוהבים כסף במידה יוצאת מהכלל, אולי הם אגרסיבים יותר משאר האנשים, אולי הם שונאים אנשים ומסוגלים לדרוך על אחרים, אולי הם אינטליגנטים יותר מאחרים. בקיצור כל התיאוריות נפלו וכל המיליונרים היו שונים זה מזה ולא מצאו דבר משותף. הדבר המשותף היחיד היה שבממוצע כל אחד מהם נכשל 12! פעמים לפני שהצליח לעשות את המליון הראשון. כלומר גם אחרי שנכשלו היה להם כוח לקום ולנסות שוב ושוב. אדם רגיל היה מתייאש אחר ניסיון אחד או שניים. הם רצו וניצחו. אני מאחל לך שתצליחי בקרוב, ביי דר' גיורא הידש

האם טיפול בהיפנוזה יכול לטפל בהתקפי חרדה אם כן, נא המליצו לי על מטפל נאות בנד

אני מוכנה לכתוב לך מה דעתי בפרטי.

היי היפנוזה בהחלט יכולה לעזור בנושאים של חרדות, פוביות ופאניקה. כמובן אצל איש מקצוע עם רישיון. לדעתי כל שיטה של הרפיה, עוזרת להוריד את רמת החרדה הבסיסית. עם זאת היפנוזה אינה תרופת פלא. ביי דר' גיורא הידש

המצב שלי הוא נורא, אני סובל מדיכאון כבר קרוב לשנה בעקבות פרידה ממישהי שאיתה הייתי שנים ועדיין אוהב, אני מיואש ואין לי שום תקוה לא ניסיתי לקבל שום עזרה ועכשיו אני מוכרח לנסות אני לא מסוגל לסבול יותר, אני יודע שפסיכולוג לא יעזור לי כ"כ כיון שאני צריך השפעה מיידית אני יודע שאצטרך לקחת תרופות מביקוריי בפורום יש לי כמה שאלות ואנא עיזרו לי: 1. אילו דרכים יש ע"מ לפגוש פסיכיאטר והאם כדאי לגשת קודם לפסיכולוג 2. האם ניתן לגשת למרפאה לבריאות הנפש מבלי לראות את רופאת המשפחה שלי(אני מתבייש נורא) 3.מצבי הכלכלי לא מאפשר לי לקחת טיפולים פרטיים אלא דרך קופ"ח מכבי האם הטיפולים והביקורים יעלו לי הרבה כסף? האם מישהו יכול להמליץ לי על פסיכולוג טוב דרך הקופ"ח באיזור ראש"לצ? אשמח לקבל כל מידע לגבי דרכים להתמודד עם המצב הנורא הזה.

בקופ"ח מכבי אתה לא צריך הפנייה מרופא משפחה בשביל להגיע לפסיכיאטר. כל הפסיכיאטרים עובדים עצמאית ויש תחרות גדולה לכן אפשר לקבל תור תוך יום-יומיים. תתקשר לאחד מהם ותבקש רמרון שהיא תרופה חדשה שאיננה פוגעת במין ועוזרת לדיכאון, חרדות ונדודי שינה. תוך שבוע-שבועיים תרגיש לגמרי אחרת וכדאי לנסות. הטיפול בחינם. חלק מהפסיכיאטרים עושים גם פסיכותרפיה אבל זה כבר כרוך בתשלום וכל רופא נוהג אחרת בעניין הזה. רשימת הרופאים של מכבי מופיעה גם באינטרנט: http://www.maccabi-health.co.il (כנס ל-"מדריך השירותים"). בהצלחה

היי גדי, מצטער שהגעת למצב כזה של דחיפות, לדעתי בנושאים של פרידה (אובדן) עדיף להעזר בטיפול פסיכולוגי=שיחות=פסיכותרפיה. יתכן מאוד שיש לך קושי עם אובדנים ופרידות, כדאי לטפל בזה, אתה אדם צעיר ואם לא תטפל הבעיה תחזור כאשר תהיה בקשר נוסף. מאחל לך הרבה קשרים ופרידות והרבה חברות. בסוף תמצא את הבחורה המתאימה לך ביותר. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

בן 24, אקדמאי. באפריל השנה, לפני יותר מחצי שנה התחלתי לפנות לפסיכיאטרים ולפסיכוטראפיסטים עקב חרדות שחויתי. 2 ! פסיכיאטרים שפניתי אליהם מיאנו לתת לי כדורים ושלחו אותי רק לייעוץ פסיכולוגי וזאת עשיתי. הפסיכוטראפיסטית שהייתי אצלה כמה חודשים כל הזמן החדירה לי שאני בסדר ומצוין ולא זקוק לכדורים והתחלתי גם להאמין לה. כשבוע לפני התקף פסיכוטי שעברתי היה לי איתה מיפגש שבו היא אמרה לי כמה המצב שצי מצוין ושאני אתחיל לחשוב שיצאתי ממצב קשה. הפסקתי להתראות איתה וקיבלתי מפסיכיאטר אחר תרופה בשם האלידול - יש לומר מעט מפחידה וגורמת לי לחוסר מנוחה שלא לומר היפר אקטיביות. הפסקתי לקחת אותה מיוזמתי ועתה אני די אובד עצות. מה בכלל עליי לעשות? ובמי לבטוח?

היי על סמך מה אתה אומר שעברת התקף פסיכוטי? דר' גיורא הידש

על פי מי שרשם לי את התרופה

1. אתה יכול לתבוע את משטיפל בך. ספק אם תוכל לזכות בתביעתך . מדובר בגילדה סגורה. תתשקה להשיג פסיכיאטר שישתף עמך פעולה בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד אחד מהקולגות שלו. 2. מצא דרכים להבריא ולתעל את הכעסים שלך לאפיקים בונים.המלחמה נגד הרשלנות של הפסיכיאטרים ( של חלקם כמובן) אבודה מראש.כמו שאומרים ה"חברה " לא תוכל עליהם.... הם נוטים לפרש את הביקורת שלך כסוג של מנגנון הגנה וכל מיני חרטות ברטות.

האם אכן מקובל להשתמש לטיפול בתסמונת התשישות הכרונית בסרוקסט? אם כן, מענין אותי לדעת מדוע? איך הסרוקסט מסייע לחולים? ולאילו חולים הוא מתאים?

זאת תרופה מעוררת? כי מאז שאני לוקחת אותה (ואני צורכת 60 מ"ג ליום) אני ישנונית ורק מחפשת את המיטה! או שזה בגלל הדיכאון.. עניין הוא שאני תמיד רוצה לישון!

לחנוך שלום, עדיין לא יודעים מה הגורם לתסמונת התשישות הכרונית, קיימות תיאורטיות שונות ובניהן אף התיאוריה שמדובר במרכיב נפשי. עם זאת הרופאים הפנימאים אין להם מה להציע מבחינת הטיפול. עדיין הטיפול הוא בתרופות נוגדות דיכאון מהסוגים השונים. איני יודע על ספרות שאומרת שהסרוקסט טוב יותר לסובלים מתסמונת זו מהתרופות נוגדות הדיכאון האחרות. אני חושב שהעיקר הוא שהטיפולים המועלים לתסמונת זו הן תרופות נוגדות דיכאון. שיהיה בהצלחה, והרבה כוח דר' גיורא הידש

שאלותי הם: 1) האם מצב חרדה הוא דווקא מצב המוגדר כפחד או שגם מצב בו מופיעים תסמינים גופניים שונים ללא מושא ממנו האדם מפחד יוגדר כמצב חרדתי? 2) האם חרדה יכולה להיות מצב כרוני ולא אקוטי? במידה וכן מהם התסמינים האפייניים למצב זה? 3) האם מצב של חרדה יכול לגרום לתופעות נלוות כמו אקנה או נשירת שיער? 4) האם סרוקסט מהווה תרופה לחרדה או שמדובר על תרופה נגודת דיכאון? אודה לך מאוד על התייחסותך לשאולותי.

לחנן שלום, שאלות רבות וגם אם אני אקצר אז התשובה תהיה ארוכה. אבל אתחיל... אמת, לפי ההגדרה ההבדל בין חרדה ופחד הוא שבפחד אני יודע מה גורם להרגשה - נמר, זאב, פיגוע וכדומה, בחרדה אין גורם חיצוני ולכן אנחנו מדברים על גורמים פסיכולוגיים פנימיים. מבחינת התחושה הנפשית והגופנית חרדה היא כמו פחד בכל התופעות. צריך להבדיל בין חרדה ומצב של פאניקה. פאניקה זהו מצב קצר - פחות משעה, כאשר האדם מרגיש שעולמו חרב עליו והוא עומד להתנתק או אסון קיומי נופל עליו. חרדה יכולה להיות קשה יותר או פחות זו תחושה ממושכת. לפני בחינה או פגישה חשובה ישנה חרדה (פחד), שהיא תחושה המוכרת לכל אחד. לכן חרדה יכולה להיות ממושכת-כרונית ופאניקה זהו התקף חד של חרדה שגם חולף. כל מצב נפשי לא טוב וכמובן גם חרדה ממושכת יכולה לגרום לתופעות כאלו של נשירת שיער, פצעי בגרות ותופעות פסיכוסומטיות נוספות אשר מוכרות לכל אחד. יש קשר בין גוף ונפש ובין נפש לגוף. נכון שסרוקסט היא תרופה נוגדת דיכאון, עם זאת יש לה מרכיב נוגד חרדה. בכלל יש קשר תיאורטי בין חרדה ודיכאון. אני עדיין לא ראיתי חרדה ללא דיכאון וכמעט ואין דיכאון ללא חרדה. כך שהדברים קשורים ופרקטית הטיפול נוגד הדיכאון עוזר להקלה של חרדות. אם יש לך שאלות ספציפיות נוספות, אשמח להשיב. ביי דר' גיורא הידש

תודה על התשובה :) אם הבנתי נכון מצב חרדתי יאובחן ע"פ סמפטומים בעיקר ו/או ע"י שיחה אבל לאו דווקא מדובר במצב שהאדם החרדתי יוכל להצביע עליו כחרדה, האם כך הוא הדבר?

אני מטופלת באפקסור כבר כמה זמן ומבחינת הדכאון אני מרגישה בסדר. בעבר טופלתי בסרוקסט אבל התוצאות לא היו מי יודע מה. הבעיה שלי שהאקסור ממש מדכא אותי מינית. אין לי חשק למין ועוד דברים שקשורים באקט. החבר שלי לוחץ וסובל וגם אני לא יודעת אם לוותר על התרופה, אבל קשה לי עם זה שאני ממש ממש לא מתפקדת מינית וזה כמעט גם גורם לי לדכאון. במפגש חברתי שמעתי משני חברים שהיום להם בעיות דומות (בחור ובחורה) שהם עברו לרמרון והם מאוד מרוצים. זה גם משפיע להם מאוד טוב על הדכאון וגם חזרו לתפקוד מיני כמו קודם. הם ממש ממש מרוצים וממליצים. מה אתה אומר? כדאי לי?

היי למדוכאת פעמיים, דיכאון ומין כל מה שכתבת נכון, כיוון שקשה להשיג רמרון בכללית השימוש בה עדיין לא מספיק נפוץ. בהצלחה דר' גיורא הידש

אם רמרון לא זמין אז היא יכולה לעבור לבונסרין שזאת תרופה מאד זולה ויש לה השפעה מרגיעה ואנטי דכאונית בדומה לרמרון וללא תופעות לוואי מיניות.

רמרון החדשה דומה לבונסרין הישנה גם מהבחינה הזאת שאין פגיעה במין וגם בתופעות שכן קיימות כמו תיאבון מוגבר, הירדמות ונימנום. מה שמוזר בתרופה (הכל עפ"י קריאה ושמועות, אבל נראה שנכונות כי הן התקבלו ממס' מקורות שונים) היא שככל שהמינון יותר גבוה תופעות הלוואי פוחתות. טווח המינון הוא 15-45 מ"ג ליום. מי שלוקח רק 15 מ"ג מתלונן שזה מאד מרדים ומשמין אבל כאשר העלו לו ל-30 מ"ג התלונות פחתו ושהעלו ל-45 מ"ג אמר שאין בכלל תופעות לוואי. חובבי בנזודיאזפינים דווקא מתלהבים מהתרופה כי היא לדבריהם עוזרת להם לצלול לעולם השינה ביתר קלות ועוד לשינה הרבה יותר עמוקה וממושכת (אבל לא במינונים גבוהים). אף אחד לא טען שזה פגע לו במין חוץ אולי מכאלה שעדיין סובלים מהתופעות השליליות של התרופות הקודמות שהם לקחו. לפי מה שהבנתי יש כאן מילכוד קטן: היצרן ממליץ להתחיל במינון של 7.5-15 מ"ג אבל דווקא במינונים האלה מדווחים על רוב תופעות הלוואי. לא ידוע לי אם מישהו ניסה להתחיל ישר במינון גבוה וככה חסך מעצמו את התופעות בשבועות הראשונים.

למעט העובדה הידוע לכולם על בעיה מינית הוא קשה לגמור (תרתי משמע...) אמרת כי " במפגש חברתי שמעת ש..." כלומר יש עוד הרבה כמונו והם מדברים על זה בפתיחות ,ויותר מזה זה גם נפוץ. כי אני אישית לא מכיר הרבה אנשיםשלא מהפורום (למעט אחד) שהוא מטופל בתרופות מסוג זה. צריך לדעת לקרוא בין השורות. גיא

בקופ"ח מכבי נותנים רמרון גם כתרופה ראשונה נגד דיכאון או חרדה. רק צריך לבוא לפסיכיאטר ולבקש. אין שום בעיה לקבל ואפילו לא שואלים אותך כלום לפני זה.

רמרון 15 MG הוצלץ לאמא שלי במקום אפקסור, היא כבר מקבלת זיפרקסה וקלונקס. האם הצירוף ( קורטייל ) הזה אפשרי / נחוץ ? אמי אחרי CVA עם סכרת + בעיות לב? מה דעתך? תודה, לילי

היי לילי, אני חושב שכבר שאלת בקשר לאמך וחשוב לי שתצייני זאת מפני שלא תמיד יש לי ביטחון שאני זוכר הייטב את השאלה ומקשר אותה לשם הנכון של השואל. אבל אני חושב שמקרה שלך, במקרה, אני זוכר. אין בעיה בקוקטייל אילו היה מדובר על אדם בריא וצעיר הסובל מסכיזופרניה, כלומר, התרופות הללו יכולות ללכת ביחד. עם זאת לאדם מבוגר עם מחלות לב וסכרת דווקא הזיפרקסה נראית לי פחות מתאימה. בכל אופן זו המלצה כללית ולרופא המטפל בטח יש פרטים נוספים שאני לא יודע. ביי דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם מותר ליטול את שלושת התרופות יחד? אני מטופלת כבר שנתיים בסרוקסט וקלונקס ועקב אקנה קשה מאוד רופאת העור נתנה לי מינוציקלין, רק שהיא לא יודעת על הטיפול התרופתי שלי, ולא רציתי לספר לה? האם יכול להגרם נזק? ד"ר אודה על תשובתך בהקדם האפשרי. בברכה נ.

היי סרוקסט וקלונקס אין בעיה איתן, מינוציקלין שהיא אנטיביוטיקה גם כן תקינה. אני חושב שכדאי שרופאת העור תדע על הטיפול, אבל בכל מקרה רופא המשפחה חייב לדעת ולהיות אחראי על מצבך הכללי. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

http://news.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&id=312607

שכל אחד יעשה מה שהוא מרגיש יש כאלה ש החומר עושה להם טוב אני אומרת אם הוא גורם לך אפילו לכמה שניות של אתנחתא מהכאב האין סופי.. הללויה! כל אחד והשיקולים שלו..

לרופא שלום קראתי קצת הודעות ומאוד הופתעתי או נחרדתי לגלות שאתה כותב שמאחר והסרוקסט כדור מעורר הוא עלול לגרום לפסיכוזות אשמח מאוד עים תסביר את הנושא ותאמר איך בכלל יודעים שמדובר בפסיכוזה? אני כפי שאתה יודע לוקחת סרוקסט 40 מ"ג ביום כבר חמישה חודשים זה נראה לך מינון גבוה מידיי???? האמת שהוא אכן כדור מעורר מאוד ועד היום יש לי את חוסר המנוחה בכפות הרגליים ורציתי לשמוע את דעתך בנושא אודה לכול קמצוץ מידע בנושא תודה רבה לך שאתה כאן בכלל........

היי נירה קודם כל הברזת אתמול מהצ'ט ולפחות 50 פעם שאלתי איפה נירה דבר שני סרוקסט לא יכול לגרום לפסיכוזות. סרוקסט עלול לגרום למצב רוח יותר מידי מרומם ואז שנמצאים בהיי לא תמיד נוחתים כמו שצריך. במקרה כמו שהיה אצלי נותנים מיצב מצב רוח כמו טגרטול. כמו שאני מכיר מצב הרוח שלך תמיד יציב את תמיד משרה שמחה ורוגע . שאול

נירה תרגעי, סרוקסט עלול לגרום לפסיכוזה במינונים גבוהים, במיוחד אם מתחת לדיכאון האדם סובל מהפרעה ביפולרית ואז פעילות היתר (ההיי), מתגלה. עם זאת הדברים די נדירים ולא כדאי להתרגש. קראת את הדברים אצל בחורה אשר כתבה שלעתים יש לה גלישות פסיכוטיות ושם אני הזהרתי. בדרך כלל המינון המספיק והקבוע של סרוקסט, פרוזק, וציפרמיל הוא 20 מג', עדיין לא הוכיחו ש-40 מג' משפיעים יותר מאשר 20 מג', ולכן ההמלצה היא לא להעלות על 20 מג'. אני יודע שבחיים המצב שונה וישנם רופאים הממליצים על מינון גבוה יותר. ישנה קבוצה קטנה של אנשים שאינם מגיבים ל-20 מג' ואז ישנה הצדקה להעלות ל-40, אבל זו קבוצה קטנה ואין היוצא מהכלל פוסל את הכלל. שבוע טוב, אם עד עכשיו לא הייתה פסיכוזה אצלך אז גם לא תהיה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

אני חושבת שקשה מאד עד בלתי אפשרי להבין את עוצמתם, מהותם וטיבם או במילים אחרות להבין במה באמת מדובר. בפורום אחר קראתי על אדם שכמוני חווה ת תופעת הדה ריאליזציה, הרגש כאילו דרים לא ממש קורים במציאות והרופאה התייחסה לתופעה בקלות ראש יחסית כילו זה משהו טבעי שאפשר לחיות איתו למרות שזה ממש ממש לא ככה. התחושה היא עוצמתית ומשמעותית ולמען האמת , אני אישית קיוויתי שהפבוקסיל יסייע לי לצאת מזה ובינתיים אני לוקחת את הכדור כבר קרוב לחודש וחצי והתחושה עדיין קיימת(למרות שבמישור הפיזי הוא עוזר לי לגמרי). או לדוגמא, מישהי שאלה את ד"ר גיורא הידש לגבי איבוד עניין מיני ואיבוד היכולת להרגיש רגשות עמוקים. לגבי העניין המיני הוא ענה שמדובר בתופעת לוואי אך התעלם מנושא הרגשות העמוקים כאילו זה משהו זניח ולא משמעותי שניתן לחיות איתו או להתעלם ממנו , אבל הרי מדובר בעניין בעייתי ביותר שגם אני חווה אותו ולא יודעת לגמרי מה יהיה עם זה, בתקווה שתוך תקופה זה כן יעבור אבל בכל אופן, המון דברים שאני מרגישה קשה לי לתארלמי שלא חווה אותם כי כמו בהרבה מקרים רק מי שהיה שם יכול באמת להבין....עוד נקודה לא קלה להתמודד איתה.........

שלום לשירי, כל הכבוד ותודה רבה, לדעתי זה אחד הדברים המיוחדים והטובים בפורום כזה. הפורום מאפשר מפגש ושיחה בין אנשים ורופאים. לדעתי שני הצדדים חשובים וטוב שאת מאירה את עיני. בפורום את יכולה "לדבר" עם אנשים שמבינים וחווים דברים דומים, ומצד שני יש את הניסיון של הרופאים אשר יכולים להכיר ולהשוות עם עשרות או מאות מטופלים לפי הניסיון שלנו. כך שהמפגש האמיתי של הניסיון עם החוויה האישית והשיחה על כך הם החשובים ביותר. כך אני רואה את הפורום. זו אחת הסיבות העקריות מדוע אני משתתף בפורום מבחינתי. אני מודה,,, אני לומד כאן הרבה בדיוק על הדברים שאת כותבת עליהם. תודה על השתתפותך ותמשיכי ביי הידש

כך ניראים הרופאים בד"כ.

את כ"כ צודקת במה שאת אומרת. יש לרופאים (לא כולם אני לא עושה הכללה כאן) נטייה להתעלם מהפן הריגשי ואוטומטית כבר לחשוב איזה כדור "יסדר" את העניין זה כואב גם הסבל הריגשי העמוק שמאחורי ובתוך המחלה וגם המהירות שבה אנו מטופלים קבלי ח"ח! אני

שלום לך אני מטופלת בסרוקסט כפי שאתה כבר יודע קיבלתי תרופה נגד פטריות שנקראת ספורנוקס שעליי לשתות סהכ פעמיים בהבדל של שתים עשרה שעות וזהו מה שקורה זה שבהוראות התרופה נגד הפטריה כתוב שיתכנו תגובות בין תרופתיות ללוקחיי : 1. בוספירון ואלפראזולם (לטיפול בחרדה) 2.מידאזולם או טריאזולם (לשינה) 3.פימוזיד (לטיפול בהפרעות פסיכוטיות) 4.קוינידין (להפרעות בקצב הלב) שאלתי היא האים יקרה לי משהו רע עים אשתה תרופה זו יחד עים סרוקסט ????? אודה על תשובתך נירה

שלום נירה, האמת היא שאיני מכיר את התרופה שציינת נגד פטריות. בדברים שציטטת אין איזכור של סרוקסט כך שעל פניו נראה שזה בסדר. עם זאת הייתי מתייעץ עם רופא העור המכיר טוב יותר את התרופה נגד הפיטריות. לא מצאתי חומר על ספורנוקס, האם זו תרופה חדשה? אם לא תתקדמי אז חזרי אלי ואעשה מאמץ נוסף. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, ספורנוקס היא תרופה לסוג עקשני של קנדידה ואגינאלית (דומה לטריקאן).

איזו מהירות כול הכבוד לך על תשובתך המהירה והאכפתיות תראה ד"ר זו תרופה שקיבלתי מרופאת הנשים שלי היא מתאימה לסוגיי פטריות בידיים ברגליים, בנרתיק ,בלוע, בוושט,בעור,ובפטרת סיסטמית ומניעת זיהומים פטריתיים בזמן נאוטרופניה בחולים הסובלים מפגיעה בתפקוד מערכת החיסון. מה שקורה זה ששאלתי אותה עים יהיה אפשר לשתות את התרופה יחד עים סרוקסט אבל התשובה שלה הייתה מהוססת וכשהגעתי הביתה קראתי כול מה שתוב על התרופה וזה לא כול כך מסתדר לי למרות שבאמת לא נכתב שום דבר על הסרוקסט אבל רציתי לשמוע גם את דעתך שוב אני אכתוב פה את שמה של התרופה SPORANOX ואשמח עים תוכל שוב לראות מה אתה יכול לעשות כי זה דיי מפחיד תודה נירה

מה עושים כשקמים כל יום עם לחצים בראש ללא כאבים אלא רק עם תחושת טשטוש הכל נראה שחור וחייבים לחמשיך הלאה בבקשה תשובה בבקדשה בבקשה בבקשה

יעלי היקרה, אם את כותבת בפעם הראשונה (אני חושב שהייתה עוד יעלי), אז תקראי בבקשה את השאלה הבאה שנראה לי שהתשובה דומה למרות שאת לא כותבת שאת בגיל המעבר. יתכן שכאבי הראש והקימה בבוקר הם כאבי ראש של מתח tension headace, לכן כדאי קודם להתייעץ עם רופא המשפחה או נוירולוג. ביי דר' גיורא הידש

בסוף תעיפו אותי מהפורום מרוב שאני שואלת.. ((: יש לי עוד שאלה, כחלק מההפרעה אני נוטה לזעם (כשהוא מגיע אפילו אני לא רוצה להיות בסביבה) בלתי נשלט ובנוסף אני פוצעת את עצמי (כוויות מדרגה גבוהה וחיתוכים) העניין בפציעות שהכאב כבר לא מספק.. יש לי בראש מחשבות לכאב חזק יותר בתקווה שיספק השאלה שלי היא: איך מרסנים את הזעם? ומה עושים בכדי להפסיק את הפציעות האלה? כל הגוף שלי כבר מצולק! כמו שאתה יודע אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי ואף הייתי מאושפזת אבל בינתיים כלום לא עוזר ויש ימים כי נראה שזה רק מחמיר תודה אני

היי סוקרטסית תבדקי את הסבלנות שלי, תראי שיש לי מספיק, את לא מפריעה והשאלות שלך כולן לעניין. לצערי התופעה של זעם היא מאפיינת את הפרעת האישיות הגבולית, ואנשים נחמדים פוגעים בעצמם במקום באחרים. הזעם מכוון לאחרים אז הדרך הכי פחות מזיקה היא לפגוע בעצמי ולא באחרים. אני מכיר כעת בחורה נוספת אשר נוהגת להשפגיש סכין יפנית עם הכתף שלה בזמן של מצוקה וזעם. אין טיפול ספציפי המכוון להורדת הדחפים הללו, בסך הכל כאשר המצב יותר טוב אז גם הזעם פוחת. דרך אגב, אנחנו חוזרים לויכוח הישן, היו מספר משפטים כנגד הפרוזק והסרוקסט שבהם ניסו לקשור את הזעם והכעס עם הטיפול בתרופות אלו! רק פעם אחת נגד הסרוקסט דווקא זכו במשפט. איני רוצה לומר שקיים קשר בין הסרוקסט והחתכים אצלך, ויתכן גם שהתופעה הייתה קיימת עוד לפני שהתחלת עם סרוקסט, אבל מכל תשובותי את מבינה שאיני מאושר מהמינון הגבוה של סרוקסט שאת נוטלת. אני מקווה שיש לכך סיבה טובה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

השאלה שלי היא לרופא או לכל מי שקורא את השאלה אני מיואדשת מאוד מזה שנתיים חייאינםחיים אני אובדת עיצות אני מפחדת להישאר בבית לבד וכל הזמן חוששת מבעיות לב. אני בגיל המעבר ונוטלת הורמונים טבעיים.אני פוחדת מאד ומיואשת מה עלי לעשות

שלום לרחל, חרדות הן דבר מורכב, יתכן שהגורם הוא גופני (הורמונים או תרופות הורמונליות), ויתכן משפחתיות או מהמצב הכללי בארץ. כדי שאפשר יהיה להתקדם חייבים לבדוק ועל מה מדובר אצלך. כידוע הטיפול הנפשי עומד על שתי רגליים, שיחות=פסיכותרפיה ותרופות. מכאן אפשר להתקדם. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לכולם אשר יגורתי בא ואני נאלץ לעשות את הדבר השנוא ביותר ולחשוף רגשות שנאה עזה שיש לי כלפי אישה מחליאה שבזמן האירוע הדיכאוני (קל) נכנסה לי לוריד על דברים שטותיים. אני חולם השכם והערב איך אותה אשה נקשרת לעמוד ומצליפים בה בשוטים באכזריות. אין לי שנאה בעולם לאיש זולתה בעולם והתשתית של השנאה נובעת מכך שעבדנו באותו מקום עבודהו היו בינינו חיכוכים. לו היינו שנינו בריאים לא היתה לי כל שנאה כלפיה ודמותה היתה מתאדה מעיני. לדאבון ליבי אני הייתי חזק בתוך הארוע הדיכאוני היא היתה אטומה וזה היה מפגש בין חולה סובל ומילל לאדם בריא שגם באופן האובייקטיבי זורה מלח על פצעיו של החולה. באותה תקופה זכיתי לשטיפה ברוטאלית מהרופא שלי שהוא סגן מנהל של מחלקה סגורה אבל את הרופא שלי אני אוהב. הרופא שלי שטף אותי וירד עלי כי זאת היתה הדרך היחידה להעמיד אותי על הרגליים . ידעתי שבמקרה של הרופא אמפתיה או ויתור היו מדרדרים אותי על פי תהום. כל הסיפור הזה בא להתמודד עם הבעיה שענבל בר און מעלה בקשר לכפיה הפסיכיאטרית. להיות חולה במחלה פסיכיאטרית גם אם היא דיכאון קל זה גהינום עלי אדמות. לא תמיד החולה יכול לשים לב לסביבתו והסביבה לא מבינה את החולה יש חיכוכים איומים וקשים. לא תמיד החולה צודק ובהרבה מקרים אכזריות של הגורמים המטפלים היא בלתי נמנעת. חייבים להפריע לאדם אובדני לבצע את תוכניותיו להתאבד. אי אפשר להגיד בעדינות לחולה אנורקטית להתחיל לאכול והיא תתחיל לאכול. בחורה שגרמה לעצמה חבלה מסוכנת משקצת ומתעבת אותי בגלל שהודעתי על כך למשפחתה. אי אפשר להחזיק את כל הסכיזופרנים חופשי וכליאה במחלקה סגורה היא כורח. הרופא שלי שהוא סגן מנהל מחלקה סגורה הוא אדם שבאנושיותו הוא משיכמו ומעלה למרות שהוא "כיסח" אותי ולמרות שהוא ממונה מטעם המדינה על כליאת אנשים. תסלחו לי אבל ענבל בר און הכריחה אותי לכתוב את הדברים שאול

הי שאול... למען הגילוי הנאות אני רואה בענבל (האנקי דורי) ידידה שלי, ואני תומך במאבקה, גם אם לעיתים, אינני מסכים עם דעותיה. מאחר והנושא שענבל העלתה הוא נושא חשוב (כפי שניתן להבין גם מהודעתך), ומאחר ובהודעתיה היא התיחסה לנושאים תאורטיים ולא אישיים, אינני רואה מה צורך ראיתה לערב את יחסיך עם ענבל בנושא, וכיצד היא הכריחה אותך לכתוב את הדברים. נראה לי שברמה של פורום שכזה עדיף להשאיר את הדברים לא ברמה אישית, ולהתיחס לנושא עצמו. בידידות איש

הוא רואה את העולם בצורה שונה מאוד משאר בני האדם אני עושה עכשיו עבודת מחקר (דוקטורט) על הטיפוס הזה כשאני אסיים את המחקר - אני אשקול אם לפרסם את זה ברבים בכל אופן - קשה לי להאמין שיש מישהוא שיכול להבין על-מה הוא מדבר ולמה הוא מתכוון בלי לעקוב אחר מוצאי פיו לאורך השנים בפורומים השונים של בריאות הנפש לבריאותך התקינה - עדיף שאפילו לא תנסה להבין אותו אלה אם כן אתה רוצה להשקיע בכך את מיטב שנותיך...

איש שלום כתבתי בסופו של דבר שהפסיכיאטרים והפסיכיאטריה עושים דברים מגעילים שלדאבוננו הם כורח. כאשר כתבתי שענבל הכריחה אותי לכתוב את הדברים לא התכונתי לכך שהודעותיה עשו לי אאוטינג נגד רצוני. חופש הדיבור הוא אבן יסוד בדיונים ברשת וגם הודעותיה של ענבל וגם ההודעה שלי נכתבו בצורה מכובדת.

הגעתי ביוזמתי למשרד של פסיכיאטר בקופ"ח ואחרי 4-6 דקות הוא אמר לי שהאבחנה היא OCD והוא ישר תיקתק את הקוד של האבחנה במחשב. ב-2 דקות נוספות אמר שהטיפול זה פאקסט+ריספרידל כאשר הריספרידל זה על חשבוני. לא קיבלתי תשובה מה קורה אם אין לי כסף לקנות את הרידספרידל. מכיוון שהוא לא היה יכול להקדיש לי דקה נוספת להסבר אבקש את תגובתך כאן מדוע עלי לממן בעצמי את הטיפול התרופתי. בינתיים לא לקחתי ממנו מירשמים ולא נקבעה פגישה נוספת.

האם יש דרך למחוק את רישום האבחנה שהוא רשם? הרי ברור שהוא רשם את זה בלי לאבחן באמת.

הדבר החשוב ביותר בשבילי עכשיו זה למצוא דרך לבטל את האבחנה שנרשמה. לא ייתכן שתהיה אבחנה רשומה במחשב למרות שאני לא זכאי לטיפול ע"ח קופ"ח.

היי עצוב לשמוע שזה היחס שמקבלים היום מרופאים בקופות החולים כנראה השחיקה במערכת עושה את שלה.. מקווה בשבילך שתמצא פסיכיאטר שיקדיש לך את הזמן הראוי לך אני

מתי יש צ'אט? והפעם: לידיה מגיעה למסקנות חדשות.

אני נוטלת תרופה אנטי דיכאונית בשם ציפראמיל וזה די עוזר, אבל אני עדיין צריכה פסיכותרפיה, כדי להתגבר על בעיותיי, אני חוששת שאם לא יסתיימו בעיותיי, (כגון מציאת בן- זוג מתאים, אני רווקה בת 33 אינטליגנטית, ויפה שלא מוצאת את עצמה בקטע הזוגי), אהיה לעד, תלויה, בכדורים ופסיכולוגים, מה היא תשובתך לכך ד"ר הידש.

לרוני שלום, אין ספק את צודקת, בן זוג עדיף על רופאים פסיכולוגים וכדורים. אבל כפי שאת כותבת לעתים צריך את כולם. הדבר דומה לאדם ששבר את הרגל ולא יכול היה ללכת. עשו לו ניתוח ותיקנו את השבר בצורה נהדרת וצלום הרנטגן היה כמו רגל חדשה. כעת קיימות שתי אפשרויות, האדם יכול להמשיך לשכב במיטה ואז כאלו לא עשו ניתוח כלל, או להתחיל עם פיזיותרפיה ואחר כך לחזור לחיים הרגילים. הכוונה היא שכל טיפול ותרופות אינן במקום החיים עצמם, הטיפולים מאפשרים לך למצוא קשר זוגי ולהיות יותר מוכנה לקשר, ובמידה ותכירי משהו הקשר לא יהרס. אבל את צריכה בסופו של דבר לצאת, להגיע לפגישה ולהיות נחמדה כדי שהקשר יתפתח. שיהיה בהצלחה, דר' גיורא הידש

שלום רב אני סובל תקופה ממושכת מדיכאון לא חמור,אבל ברמה שמפריעה לי בחיי היומיום,במיוחד עם המשפחה.הדבר בא לידי ביטוי בהתקפי עצבים על בתי בת ה-4 וגם על אשתי(ללא אלימות,רק צעקות).אני מטופל מס' חודשים אצל מעין פסיכולוגית שמטפלת באמצעות דמיון מודרך והרבה שיחות נפש,שלא כ"כ עזרו עד עכשיו לסימפטומים,אולם כן עזרו לי להיות מודע למצבי ולהבין פחות או יותר את מניעיו.שאלתי היא,האם אתה חושב שסרוקסט יכול לעזור לי לאזן את מצבי הנפשי ולגרום לי להיות אדם קצת יותר שמח,כי זה נהיה כמעט בלתי אפשרי לחיות אתי.עלי לציין שלא הגעתי להתקפי זעם קיצוניים ומסוכנים,אבל אני פוחד שיום אחד אגיע לזה. האם רופא משפחה יכול לסרב לרשום לי את הכדור הזה?

רופא משפחה אכן יכול!

ליימקה שלום, אתה שואל את השאלות הנכונות. באמת השאלה הנכונה היא האם תרופות יכולות לעזור לי או לשפר את מצבי (השאלה הלא נכונה היא האם אני חייב תרופות מפני שבדרך כלל לא חייבים), ובנוסף אתה כותב כי החיים אתך כמעט בלתי אפשריים. ממכתבך אני מבין כי הטיפול הפסיכולוגי הוא בדרך הנכונה ומועיל במידה רבה, לכן בהחלט המלצתי הראשונה היא להמשיך בטיפול פסיכולוגי. על הסרוקסט או תרופה אחרת אפשר לפתח דיונים תיאורטיים רבים אולם עד אשר לא תנסה אף פעם לא נדע מה התרופה עושה אצלך וכיצד היא משפיע עליך, יש הבדל בין תיאוריה ומעשה. כל רופא יכול לסרב לרשום תרופה כיוון שהוא אחראי על מעשיו והוא יצטרך לתת את הדין. שבת שלום, דר' גיורא הידש

היי מישהי פה שאלה מה אפשר לעשות על מנת למנוע גלישות פסיכוטיות, מה המשמעות? והאם הכוונה היא שהציפראמיל סרוקאסט וכ... לא מונעים תנודות במצב הרוח? אגב, מה ההבדל בין הציפראמיל לסרוקאסט? תודה שואלת

לשואלת גלישות פסיכוטיות אינן תנודות במצב הרוח, תנודות במצב הרוח הן דיכאון, מצב רוח טוב במיוחד אשר מתחלפים ביניהם ללא סיבה מובנת בקצב מהיר מדי. המשותף בין ציפרמיל וסרוקסט רב על ההבדלים. מדובר בשתי מולקולות שונות הפועלות על אותו "מקום" או יותר נכון חומר במוח באותו האופן. מקובל שסרוקסט יותר מרגיעה וציפרמיל יותר מדוייקת ומתאימה גם לאוכלוסיה המבוגרת יותר. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום לכלום וכמובן לדוקטור ה. אני בן 29 וכבר 11 שנים סובל מהפרעות חרדה,למעשה אובחן אצלי לראשונה חודשיים לאחר שהתגייסתי,למרות הקשיים ובעזרת תרופות הצלחתי לסיים את שרות החובה היו ימים שאחד מהוריי היה צריך לנסוע איתי לבסיס בבוקר כי לא הייתי מסוגל לעלות לאוטובוס (מנתניה לת"א) עיקר החרדה שלי באה לידיי ביטוי בהתרחקות ממקום מוכר כמו בית ולנסוע למרחקים ,בעצם עד היום אני לא עוזב את הרדיוס המוכר של הסביבה הקרובה. אז כמובן שהרבה חלומות נגנזים כמו:לטוס,לטייל ,לבצע דברים שדורשים קצת תעוזה ועוד 3 שנים אני נוטל סרוקסט ויש לציין שהכדור די מאזן (סיימתי את התואר בכלכלה,התחתנתי,ומצפים לילד..) אבל חברים יקרים מהמחשבות של פחד מפני ההתקף הבא לעלום לא מרפות ממך ,למרות שאתה יודע שזהו פחד לא רציונלי ואין שום סיבה הגיונית ואתה בריא פיזית... כבעל ניסיון של 11 שנים רציתי לשתף אתכם במסלול שעובר "חרד" ,ניתן לשפר את איכות החיים ע"י נטילת תרופות וכמובן טיפולים אחרים,אבל ואני מצטער, זה עדיין רחוק מלהשביע רצון, ועדיין רחוק שנות אור מהשאיפות ורצונות שייחלתי לעצמי.

היי סרו, מודה לך על השיתוף וההשתתפות. עם זאת אחרי שלוש שנים של שימוש בסרוקסט עם תוצאות חלקיות שווה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל, ישנן תרופות חדשות ובמיוחד האפקסור החדש XR שאומרים שיש לו מרכיב והשפעה טובה נגד חרדה. בכל אופן, שתהיה לידה קלה, אין כמו ילד לשנות את מצב הרוח. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי ע"י מה אפשר למנוע מה שנקרא "גלישות פסיכוטיות"? הסרוקסאט לא עוזר לי.. והפרעות טורדניות הטיפול בהן נעשה ע"י פסיכותראפיה? תרופות? יש תרופה ספציפית שעוזרת לטורדנות הכפייתית? אני

שלום סוקרטסית יתכן ולא הסברתי מספיק טוב, הגלישות הפסיכוטיות עלולות להיות גם מהמינון הגבוה של הסרוקסט, 60 מג' לפי זכרוני. כדאי מאוד לחזור ולהתייעץ עם הרופא המטפל. גם ב OCD מקובל להוסיף ריספרדל שעוזר גם להפרעת אישיות גבולית וגם יכול למנוע גלישות, שווה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל שבת שלום, ושיהיה רק טוב יופי שהגעת לפורום, הכנסת בו רוח רעננה. ביי דר' גיורא הידש

שלוםלד"ר הירש אולי תוכל לפרט לי את רשימת עשר התרופות החדשות שאתה מתכוון אליהן? אני מחפשת נואשות תרופה שתעזור לי חוץ מבונסרין. תודה על תשובתך המהירה

היי רזי, הפרוזק הראשונה ואחר כך עוד ארבעה מאותה הקבוצה SSRI, פבוקסיל, סרוקסט, ציפרמיל ולוסטרל. ישנם מספר בתי חרושת שמייצרים את אותה התרופה. כך שאל תתבלבלי אני לא סופר אותן פעמיים. אחר כך הדור הבא שעובד על מערכת הנוראפינפרין בנוסף לסרוטונין, אפקסור, איקסל, רמרון ואדרונקס. וכאן אפשר להוסיף גם את המובמיד. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר הירש לשום האם אפשר לקבל פירוט על התרופה מובמיד. איני מוצאת אותה באינדקס התרופות. אודה על תשבתך המהירה.

לאחר שתרופה חדשה יוצאת לשוק, תוך כמה זמן ניתן לדעת אם לתרופה זו יש תופעות לוואי או השפעות מסוכנות שלא ציפו אותן? האם רק לאחר שנים? תודה.

לירון שלום, כפי שאתה מבין כל ניסיון וכל בדיקה של תרופה אינה מספקת, עד שלא מנסים על אנשים והרבה זמן אי אפשר לדעת בביטחון. עם זאת חברות התרופות מחוייבות לבצע סידרה של ניסיונות כדי להגיע לביטחון מקסימלי בתרופה וכדי שאפשר יהיה לנסות אותה אצל אנשים. המסלול הראשון הוא לנסות אותה על חיות כאשר נותנים כמויות גדולות בהרבה מאשר האדם מקבל. כך שאם חיות רגישות לתרופה לא יתנו אותה לאדם. כך היה גם הסיפור המפורסם עם סוכרזית, שנתנו כמויות עצומות לעכברים, כמויות שאדם אף פעם בחיים לא יטול והתגלה שהסוכרזית מסרטן. אחרי שתרופה נכנסת לשימוש עוקבים אחרי תופעות לוואי, חברת התרופות חייבת להחזיק "בנק" של כל תופעות הלוואי שדווחו וכך הלאה. כאשר תרופה נמצאת בשימוש הבטיחות שלה תלויה בשני דברים, הראשון הוא משך הזמן שהתרופה כבר בשימוש והשני מספר האנשים שנטלו את התרופה. כלומר אם מליונים של אנשים נטלו תרופה מסויימת אז הידע שלנו על התרופה גדול יותר מאשר תרופה שאלף איש נטלו. כמובן שככול שהזמן שאנו מכירים את התרופה יותר ארוך כך גם הביטחון רב יותר. קיימת בעיה שדברים מתקדמים היום מהר מאוד. הפרוזק שהייתה הראשונה במהפכה של הפסיכיאטרייה המודרנית נכנסה לשימוש בשנת 89, היום יש לפחות עשר תרופות חדשות יותר פחות או יותר לאותה המטרה וכבר משתמשים פחות בפרוזק. אין ספק שהתרופות החדשות של היום יהיו כבר מיושנות בעוד חמש שנים. אז מה עושים? יש על מה לחשוב בשבת, שבת שלום, דר' גיורא הידש

גיורא הידש שלום רב, שוב שלום , לסוגיית יוזמת המערכת הפסיכיאטרית להעברת הסמכויות לבתי המשפט אתייחס כאן לכמה סוגיות ראשית , סבורני שהמניעים ליוזמה זו אינם 'כשרים'. כמדומני לא רצון כנה ואמיתי , או נגדיר את זה ככה - *לא הבנה אמיתית של ההשפלה שעובר אדם בזמן ביצוע האשפוז ובמהלכו* מניעה את הפסיכיאטרית להציע יוזמה זו. כמדומני יוזמה זו הינה בבחינת תגובה של התגוננות. בשנים האחרונות הותקפה המערכת הפסיכיאטרית על ידי הצגת מקרים מזעזעים בעיתונות, ביקורת שיפוטית, ארגונים, מי חריפים יותר ( 'עמותה ישראלית למאבק בתקיפה פסיכיאטרית' ומי שמשמש כיום דוברה והפעיל המרכזי בה – חגי אביאל  האם שם זה מוכר לך?) ומי מסכימים עם תפיסות היסוד של הפסיכיאטרייה ( התמודדות, אנוש , בנפשינו) אך עדיין טוענים לקשירות קשות ומשפילות. כמדומני שבתגובה זו קרי- תגובה זו של המערכת הפסיכיאטרית אינה מכילה הבנה אמיתית של המאושפז ומה עובר עליו בעת תהליך האשפוז, ההשפלה הגדולה, 'אובדן הקריירה המוסרית' אלא יותר רצון להתנער מכתב האישום החברתי של ה"רשעים". יתכן שהתגוננות היא תוצאה טבעית, פסיכולוגית אפילו , של מתקפה. הממסד הפסיכיאטרי הותקף במילים קשות על ידי ארגונים מסוימים ( מגן לזכויות אנוש, הסיינטולוגיה). נדמה שהתגובה היא קטנה ומתגוננת ואין בה הבנה אמיתית להשפלה שעובר האדם בזמן האשפוז. עם זאת התגוננות היא לגיטימית ביחסים שבין אדם לחברו טבעי ביותר שאדם תוקף את חברו במילים קשות חברו יצטרך להתנער תחת להודות באשמה. אך כאן אנו מדברים על ממסד גדול וחזק. אולי הכי חזק. עם כוח לקשור ולעשות כל מיני דברים שלאף ממסד אחר אין. ממסד זה היה צריך לגלות יותר בגרות. לא לנהוג תגובה מתגוננת של 'קחו מאיתנו את הנטל', אלא לנסות לשנות כמה תפיסות בסיסיות אשר יתקרבו להבנת התחושה של האדם הסובל כתוצאה מההשפלה של האשפוז הפסיכיאטרי. אולם כאן אליה ומלכוד עשרים- ושתיים קטן בה: הפסיכיאטרייה אינה יכולה להזדהות עם הקורבן הסובל מן האשפוז כי התפיסה הבסיסית מאד בתרבות, בקאלט הפסיכיאטרי, שמאמצים פסיכיאטרים רבים היא : שתעודתו של האדם על עצמו, קרי, עדותו של האדם על עצמו הן היא מהימנה ואין היא משקפת את המציאות. השינוי שנערך כאן הוא קוסמטי: הסמכות תועבר לגורם אחר. השינוי הוא חיובי כשלעצמו. בית המשפט יודע ראיות מהן ורכילות מהי. אך דרוש שינוי נוסף: שינוי בתפיסה המהותית. יש לשמוע את קולם של מי שטוענים שההליך הוא משפיל. הפסיכיאטרייה טוענת להיותה מדעית אך הפלא ופלא: יסוד ה"מדעיות" הטלת הספק : נעלם ממנה. כאשר חולה יתלונן על תגובות חריפות כתוצאה מתרופה 'רגילה' ( כלומר : למחלה 'רגילה') יאמרו הרופים שתרופה זו ואדי אינה טובה. כאשר אדם המאושפז יתלונן על יחס משפיל בבית חולים פסיכיאטרי מצד רופאיו ירשמו רופאיו : "מחשבות שווא כלפי רופאיו" "חסר תובנה למצבו" "ילדותי" "רוגזני" "נגטיביסט" "אינו משתף פעולה". כלומר נדמה שהצעה זו של הפסיכיאטרים אינה באה מ*אמפטיה אמיתית לציבור המאושפזים* שכן זו אינה קיימת מעצם טבעה של הפסיכיאטריה בתפקידה כפסיכיאטריה משפטית, כלומר בתפקידה כפסיכיאטריה שראויה לשלול ( זמנית, על פי התפיסה המקורית של פינל) את החירות אמדם . תחת האמפטיה וההזדהות עם העמדה של האדם המאושפז מעמידה הפסיכיאטרייה את קביעת האמת עבור המאושפז ושליטה ב'הגדרת המצב'. קרי : לדעתי ה'יוזמה' באה יותר מ'תורידו מאיתנו את התלונות שלכם' : כלומר רצון שהציבור כולו והמאושפז בפרט 'יוריד מן הפסיכיאטרים את הטענות שלו' מאשר מהבנת ההשפלה העצומה שהמאושפז עובר בתהליך. לגבי התיקון. איננו חיים בריק ותיקונים חברתיים נעשים בהקשר החברתי ובהקשר של הנתון הקיים. שינוי טכני זה יהה טוב רק לצידו של שינוי מהותי: הבנה והסברה בקרב ציבור שופטים ורופאים, להורדת הפטרלניזם, להבנת תפיסות שמייצגות ציבור שלם שנפגע כתוצאה מגישה השוללת את נקודת התייחסותו לעניין כ"סמפטום" ל"מחלה". השאלה אינה 'מי מאשפז'. כלומר זה גם שאלה ועדיף ששופט. השאלה האמיתית היא : על פי איזה קריטריון מאשפזים. החוק לטיפול בחולי נפש דהיום הוא מעורפל . הקריטריונים לאשפוז בכפייה צריכים להיות רק אחרי תהליך ההוכה שהאדם סיכן את עצמו או את זולתו. עכשיו. סעיפי הסיכון אינם צריכים להיות ערטילאים. לשון החוק דהיום, המדברת על 'סיכון' ערטילאי וכללי עלולה להביא אנשים לאשפוז שפירושו שלילת זכויות לכמה חודשים בעבור דבר של מה בכך , שלולא נחשב האדם "משוגע" לא היה מבלה בגינם יום במעצר. יש לבד מה'מי' ( מי יאשפז פסיכיאטר או שופט) יש לצמצם את הקריטריונים לאשפוז כפוי. רק אחרי שאדם הורשע בדין וטוען באמצעות עו"ד ופסיכיאטר שביצע את הפשע מחמת מחלתו, ומדובר בפשע שטמונה בו סכנה לאדם אחר, או רק אז יוכל האדם להחליף מבחירתו את השהות בכלא בשהות בבית חולים פסיכיאטרי. מה שקורה היום הוא שעבריינים אלימים אשר 'מחטיפים מכות' לזולתם משוחררים בערבות. מי שמוגדרים כ"חולי נפש" יכולים למצוא אותם מאושפזים, קרי כלואים ללא זכויות אזרח, במשך כמה חודשים כיוון שאקט של הרמת שולחן, צעקות, שפיכת מיים, או שמועה על תוקפנות הביא לאשפוזם. הקריטריון לכליאה והטלת סנקציות צריך להיות אחיד: רק לאחר עבירות בחוק העונשין, ורק לאחר עמידה למשפט הוגן. זוהי דעתי. ומה דעתך? נ.ב. בהודעה זו http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=41693&t=41344 רצית לקבל מידע על דעתי ברמה המעשית ( להבדיל מן ה'תאורטית') מוזמן לשאול כל שאלה... בברכה, ענבל

שלום גיורא... לפני יום וחצי העלתי את הנושא של השימוש באבחנה פסיכיאטרית לצורך א.הצגת המאושפז באור מבזה ( באופן דומה לאופן בו יהודי מוצג בקריקטורה האנטישמית או אישה בצילום הפורנוגרפי) ב.שליטה על הגדרת המצב ושלילת כל תלונה של המאושפז על יחס לא הולם וביטולה בהינף יד כ"סמפטום" ל"מחלה". הביזוי וביטול דעתו של המאושפז המתרמזים בצורה חריפה מן האבחנה-> מספקים אור ירוק לדרגים ביצועיים במערך הפסיכיאטרי( כמו סניטרים) לאלימות. הנה מה שכתבתי לפני יממה וחצי וכבר נדחק ארבעה עמודים אחורה (-: מיצוב מבזה (1 +2) תזכורת להודעה שכתבתי אתמול: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=41357&t=41344 http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=41462&t=41344 מיצוב מבזה: דוגמא רלוונטית מתחום הגזענות: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=41541&t=41344 אשמח לדיעה בנושא ה'מיצוב המבזה' : האם זה אתי לתאר מאושפז בתיאורים משפילים או במילים מעוררות בוז? האם תיאור התנהגותו של המאושפז ללא ההקשר במטרה להציג אותו כ"מתפרץ" ו"בלתי צפוי" היא אתית? האתיקה של עורכי הדין , למשל , שוללת הצגת הצד שכנגד באור משפיל ובצבעים משפילים. מה לגבי האתיקה של הפסיכיאטרים? אשמח לשמוע דיעה בנושא, בתודה... ענבל

לענבל שלום, אין לי את הידע התיאורטי המספיק כדי להכנס לדיון אקדמי, בית חולים ובית חולים פסיכיאטרי הוא מוסד טוטלי כמו כל מוסד טוטלי אחר. מוסד טוטלי במובן שהמוסד קובע את סדר היום, מה לאכול, ומה לעשות ומתי. כך הם הדברים במשך השירות הצבאי, פנימיות, בתי סוהר, שירות במשטרה וכדומה. מוסד טוטלי הוא דבר קשה מאוד ללא קשר מדוע נמצאים בו, כי מטבעו הוא מדכא את החופש האישי כדי לשמור על האחדות של המוסד. יש הרבה בדברייך שהפסיכיאטרים מבקשים להפסיק את הטיפול החוקי בנפגעי נפש מתוך תיסכול, כלומר, מדוע לנו לעסוק בדברים הקשים הללו להתלבט וגם בסוף לחטוף קיטונות של ביקורת במקום שיעריכו את מאמצינו. אבל בנוסף יש גם נקודה עקרונית. כיוון שהפסיכיאטרים הם רופאים שתפקידם לרפא ולעזור לאנשים, אז כמובן ששלילת חופש באופן עקרוני נוגדת גישה זו, כלומר לפסיכיאטר יש בעיה ללכת עם "שני כובעים", גם הרופא וגם השופט. אני חושב שאת אינך מבדילה בין אשפוז כפוי על ידי פסיכיאטרים ואשפוז כפוי של בית המשפט. כיום בישראל האנשים הרשאים לאשפז הם מצד אחד רופאים ומצד שני כאשר מדובר על עברות חוקיות בתי המשפט. האם לדעתך יש הבדל בגישה של שתי הדרכים הללו? נקודה אחרונה למכתבי זה. את החוקים שלפיהם מאשפזים, או כופים אשפוז קובעת הכנסת. הרופאים רק מבצעים את החוק, אז נכון שכל חוק נתון לפרשנות אבל בכל מקרה שינוי חוקים הוא בכנסת ולא בהסתדרות הרפואית!! לכן האם לא כדאי להשקיע את האנרגיה בבית המחוקקים ולא בין הרופאים? אני חושב שאם תכתבי בקיצור רב יותר אז יותר קוראים וכותבים יצטרפו לשיחה, בסך הכל מטרתינו היא לעניין ולגייס כמה שיותר אנשים לדיון. בתודה, ושבת שלום. דר' גיורא הידש

חברתיים וראית בחקיקה השג פועליהם

היי לא הבנתי, אבל גם לא כתבתי בתפוז, אולי העתיקו את דברי? דר' גיורא הידש

הי, סליחה על הבורות.מה זה בורדר??????? שגב

את מתכוונת להפרעת אישיות גבולית. (בורדר ליין).

הי, כניראה שכן. למה הכוונה??מהי הפרעת אישיות גבולית? אף אחד לא מצליח להסביר לי אבל הרבה משתמשים במושג הנ"ל. אשמח לשמוע ממך. שגב

היי אפילו לרופאים שלנו קשה להגדיר מה זה בורדר ואני שאני סובלת מההפרעה הזאת קיבלתי כ"כ הרבה הסברים סבוכים אבל.. http://www.voices.co.il/articles/art33.asp כנסי לשם זה מסביר במדוייק ויש שם עוד מאמרים אתר קולות בכלל שווה ביקור.. אני

הי, תודה. דרך אגב,למה את קוראת לעצמך בשם הזה??????. שגב

מבקש המלצה על פסיכולוג טוב באזור חיפה והצפון אחרי 5 ימים התייאשתי מהסרוקסט הפסקתי לקחת גרם לי לחוסר שינה,כאבי ראש וסחרחורות האם יש כדור אחר שפועל מהר יותר על חרדות ,אין לי זמן לסבול אני צריך מהר לחזור לשיגרה.

תעבור ל-IXEL זה הכי טוב- גם הכי יעיל, משפיע מייד ובלי תופעות לוואי. נ.ב. תיזהר מסוכנים של אפקסור שמסתובבים פה- אפקסור רחוק מלהיות מה שהם אומרים.

תודה. האם ניתן בלקיחת התרופה לעבוד ולנהוג . מה עם הפרעות שינה בתרופה.

ערב טוב, קראתי את מכתבך ודי ניזכרתי בעצמי-רציתי שהתרופה תשפיע מיד.אבל זה לא ככה . תחילה אענה לך לגבי פסיכולוג-מאחר ואתה רוצה טיפול מיידי ומהיר-אני מקווה שאתה מבין שטיפול אצל פסיכולוג והתוצאות אינן מיידיות ,אם בכלל.אני אישית ניסיתי פסיכולוגית אך לצערי הייתה מנמנמת תוך כדי שיחה,אבל אני מאמינה שלא כל הפסיכולוגים כאלה עייפים ואולי תוכל למצוא מישהו טוב.אני ממליצה לך (יותר טוב ויותר זול)לספר ולשתף מישהו שקרוב אלייך ,מן חבר נפש אם אין אז מוטב לפנות למישהו חיצוני ואם אתה קורא לו פסיכולוג אז שיהיה בהצלחה. בקשר לתרופה-חבל שהפסקת כל כך מהר.התרופה הזו מחוללת פלאים.היית צריך להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך.בכל מקרה אני חושבת שתתן לתרופה צ'אנס ותנסה שוב. לא ממש הבנתי למה התכוונת-"אין לי זמן לסבול"??????????? אני מאחלת לך כל טוב ומניסיון אישי התרופה נהדרת. שגב

היי למה התכוונת שהתרופה מחוללת פלאים? אני לוקחת סרוקסאט כבר כמעט שנה וכלום לא זז! מותר לשאול ממה את סובלת ואיך התרופה עזרה לך?

לדעתי אתה כותב לו עכשו (פסיכיאטר) .

www.icallisrael.co.il או עי חיפוש לפי שם בגוגל. נילי.

אפקסור ללא ספק. אבל גם כאן בימים הראשונים תסבול אולי מקשיי שינה. אבל שווה. (פועל מייד על החרדה , מרגיע כבר על ההתחלה). לא סוכנת!!

חבל שהפסקת. גם אני סבלתי בהתחלה מתופעות לואי (בחילות וחוסר שינה). תוך שלושה שבועות זה עובר ומרגישים נפלא. טלי

לד"ר הידש האם ראית מקרי הצלחה של אנשים שהוסיפו זייבן לפרוזק, ובעית החשק פחתה? תודה מראש נטע

לפי תשובה קודמת- מדובר על החלפה של התרופה.

היי נטע, אני חושב ששמעתי את מה שאת יודעת ואת ההמלצות על זיבן. אני אישית לא רשמתי את התרופה לאנשים ולכן איני יכול לדווח על הצלחות או אי הצלחות. בדרך כלל אני נוהג להחליף את התרופה מתוך תקווה שהתרופה החדשה לא תגרום לאותן תופעות הלוואי אצל האדם האינדיווידואלי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

אם מישהו סובל מהפרעת אכילה, מפנים אותו לפסיכיאטר או פסיכולוג.. נכון? למה?????. זה אומר שהם משוגעים? מטורפים? למה לעזאזל?????????????????????????.

לרעות שלום, כיום כמובן לא כל מי שפונה לפסיכולוג או פסיכיאטר הוא משוגע או מטורף. הפרעות אכילה הן עדיין אחת ההפרעות הקשות והמסוכנות בבריאות הנפש. אנורקסיה זו ההפרעה הפסיכיאטרית היחידה שאפשר למות ממנה ואף ישנן נערות אשר מתות כתוצאה מתת תזונה באנורקסיה. לכן גם הרגישות הרבה. חבל שתתפסי לסטראוטיפים וסטיגמות. שיהיה רק טוב, שבת שלום, דר' גיורא הידש

האם הפסיכולוג או הפסיכיאטר חייב להגיד להורים שיש לילדה שלהם הפרעה..?

על הפתקית מידע המצורפת לתרופה מצויין כי לא ניתן לשתות אלכוהול בתקופה בה משתמשים בתרופה. האם מדובר באיסור גורף או ניתן לשתות אלכוהול במידה מועטה כמו כוס יין או בירה ?

אני לא רוצה להיות מליץ יושר או.... סתם מישהו שהולך להגיד מה אסור ומה מותר! אך למרות כל מה שנכתב לגבי התרופה שציינת אני כן שותה בצורה מעטה עד בינונית וזה לא גורם לי לשום תופעת לוואי חריגה. בברכת לחיים, :-) גיא

לעומר שלום, במקרה זה התשובה המתחייבת היא מה שכתוב בפרוספקט של התרופה...אבל מותר לשתות מעט בהבדלה. שבת שלום, דר' גיורא הידש

שלום ..התחלתי לקחת ציפראמיל 20 מ"ג לפני 9 ימים.ב4 ימים ראשונים חצי כדור וחמישה ימים כדור שלם.זה עושה לי ממש תופעות לוואי לא נעימות .עייפות,חולשה ועפעפיים כבדים ונפוחים .וגם בנוסף אני בכלל מרגישה אפטית ושקטה עוד יותר מהרגיל ....אני יודעת שאמורים לחכות שבועיים ואז לראות אבל בנתיים זה ממש מייאש .יש טעם בכלל להמשיך עם זה ?זה נראה לי כל כך חסר תקווה ...ובנתיים רק מדכא אותי עוד יותר

היי לך, גם אני לקחתי ציפרמיל וזה עשה לי תופעות לוואי איומות בנוסף לכל מה שהזכרת כי גם עשה לי בחילות שפשוט לא יכולתי להתמודד איתן אני עזבתי את התרופה הזאת והחליפו לי לסרוקסאט כדאי שתיוועצי עם הפסיכיאטר שלך.. אני

היי לעתים ישנן תופעות לוואי אפילו קשות כאשר מתחילים עם תרופה חדשה. פעמים רבות תופעות הלוואי חולפות ומרגישים טוב. כאשר תופעות הלוואי קשות מדי או כאשר אינן חולפות כדאי להחליף את התרופה. תפקידו של הרופא הוא להתאים את התרופה למטופל מסויים. לרופא יש את הידע התיאורטי ואת הניסיון אולם אף פעם אי אפשר לדעת בדיוק כיצד כל אדם יגיב. לכן ישנם מקרים לא מעטים בהם אנחנו מחליפים את התרופה והתרופה החדשה מתאימה. מתאימה כלומר משפיעה לטוב ללא תופעות לוואי. שיהיה רק טוב, ושבת שלום דר' גיורא הידש

שלום, הממ.. המצב ביני לבין המטפלת שלי מתחיל להראות סימני סדק. זה מתבטא בחוסר סבלנות מצידה ותגובה עצבנית מצידי (להזכיר אני סבלת מבורדר וכל הנלווה לזה) אני יודעת שקשה לכם הפסיכולוגים עם ההפרעה הזאת כי המון פעמים בטיפול נתקלנו המטפלת שלי ואני בקיר שלא תמיד הצלחנו לעבור אותו. לאחרונה נדמה שאנחנו תקועות והמטפלת אף אמרה לי שאין לה עוד מה לתת לי. היחסים ביני לבין המטפלת שלי תמיד היו מושטטים על הערכה הדדית, כבוד ואהבה. לאחרונה היא "מציקה" לי יותר מדי פתאום סרקזם נכנס לטיפול, חוסר אמון מצידה ברגשותי וכדומה.. השאלה שלי האם יש שיטה פסיכולוגית שהמטפל מנסה להשניא עצמו על המטופל בכדי שאם וכאשר הוא ירצה לחפש מטפל אחר כך שהפרידה תהיה פחות כואבת ולא תחשב כנטישה? אני די לא מבינה אותה לאחרונה ואני חייבת לציין שהיא מטפלת מעולה שאני באמת מאוד אוהבת. תודה אני.

היי גם אני לא מבין, אין טעם "להרגיז" את המטופל או להתגרות בו. חלק חשוב מאוד בטיפול הפסיכולוגי הוא להבין את מערכת היחסים ביניכן. ולכן הייתי ממליץ להתחיל לבדוק בעדינות מה קורה? כאשר ישנה הערה כזו או תגובה שאת לא מבינה את יכולה לשאול למה התכוונת? לא הבנתי? אולי את יכולה להסביר לי? קצת ערמומיות במקום להפגע תעזור לך יותר להבין מה קורה או האם קרה משהו. תנוחי בשבת, שבת שלום דר' גיורא הידש

שלום לכולם אני מחפשת פיבולוג קוגניטיבי טוב באזור המרכז או השרון משון מה אני לא מוצאת אף שם!! אם משיהו מכיר איש מקצוע טוב ויוכל (במייל ) להמצליץ לי ולתת לי שם ואפילו מספר טלפון אני מאד אודה לכם!!! תודה תודה מיכל

מה הבעיה ממנה את סובלת ocd או חרדות מסוג אחר?

הי לפני כמה זמן שאלתי אותך שאלה ומשום מה לא הגבת אז הנה היא שוב: שמתי לב שאתה תומך במתן תרופות הרגעה ושינה אך הגוף מתרגל אליהן מהר, תוך זמן קצר יש או להעלות את המינון או להחליף כדור, ביום שלמחרת הנטילה של התרופה יש הרבה תופעות לא נעימות של מתח שבדרך כלל לא מזכירים אותן. כך בכל הבנזודיאזפנים. לאחר השעות שבהן מורגשת פעילותה החיובית של התרופה, מתחילה תגובה הפוכה, ובהפוך להרפייה שחשנו בתחילה, יש חזרה למתח שמלווה באי שקט, לפעמים מטריד ביותר. במיוחד אם לוקחים את זה אפילו פעם בשלושה ימים, באופן קבוע, ואז זה כבר נעשה חריף מה גם שאין כאן פתרון כי ביומיים שבין אנחנו פשוט עושים וויתור- לא שהמצב טוב אבל כדי לא להתרגל לתרופה זוהי מעין פשרה. לכן איך שלא נסתכל על זה, אין בכך יתרון. שאלתי היא לאור כל הדברים הללו, ששוב- אינם מוזכרים בדרך כלל- מדוע לדבוק בדרך של מתן התרופות הללו, שאין בהן כל מזור של ממש אלא רק כאב ראש נוסף, ובמקום זאת לתת תרופות קבועות שאינן ממכרות הרי חוסר יכולת לישון נובעת לרוב מעודף מתח, ותרופה מרגיעה (לא ממכרת) יכולה לחסוך את הצורך במתן כדורי שינה. בתודה! נילי נילי.

את באמת" רוצה לדעת?? כי חברות התרופות מצ"פרות את הרופאים על מנת שירעילו את החולים..ויקדמו את התרופות שלהן!! כמו נסיעות לחו"ל בתי מלון .....ועוד!!!! ממש איכפת להם מהחולים!!!! אז שלא ""יעבדו" עליכם!!!

ערב טוב, שאלה לי אלייך בקשר לסרוקסאט.אתה תמיד כותב שהכדור הנ"ל איננו ממכר אבל כשמפסיקים אותו אסור להפסיק בפתאומיות אלא בהדרגה. השאלה שלי היא:אם הכדור איננו ממכר למה אי אפשר להפסיק אותו-וזהו.למה ישנן תופעות לוואי כשמפסיקים בפתאומיות? האמת,הצלחת לבלבל אותי. אודה על תשובתך שגב

היי אני לוקחת סרוקסאט ובאמת הפסקתי אותו מכה אחת וזה עשה לי רע! חוץ מהשלכות פיזיות (סחרחורת והקאות) זה גם עשה לי התקפים פסיכוטים מוזרים ביותר לא מומלץ! אני.

הי, כמה זמן את כבר לוקחת את הכדור ולכמה זמן הפסקת????????? שגב

היי שגב, התייחסתי לשאלה זו בפרוטרוט באחד הדפים הרחוקים ביותר אבל ברצון אחזור על העיקר. התופעות שעלולות להגרם מהפסקה פתאומית ידועות ולא זו הנקודה או הבעיה. הנקודה היא מה ההגדרה של התמכרות? שני מרכיבים בולטים של התמכרות שאין לסרוקסט הם: 1. כדי להשיג את אותה ההשפעה כל הזמן צריכים להעלות את המינון - כמו אלכוהול למשל. 2. כאשר לא נוטלים או שוכחים מרגישים את החסר ומתחילים לחפש את החומר כדי לקחת אותו. אם ראית פעם משהו מעשן מחפש סיגריה? זו הכוונה. 3. תופעות של גמילה, מה שנקרא אצל המסוממים "קריז". לכן הבעיה היא עם הגדרה של התמכרות וכיצד את מגדירה התמכרות. אני מקווה שהדברים יותר ברורים. ביי דר' גיורא הידש

It is easy to become addicted to things that make you feel good. Paxil ( seroxat) makes you feel good, less anxious. If you stop the medication, you start to feel the anxiety again. Li.

Hi Please try to be more specific-I know that it is very easy to addicate to things that make you feel good.but why we can't stop tacking them immidiatly,why we need to be more carful with this kind of draags. I not clear with your answer. Regards, S

הי, האם מישהו מכיר את התופעה של קריאת עיתון מהסוף להתחלה? זה לא חשוב איזה עיתון,זה יכול להיות גם "לאשה" וסתם עיתון יומי כמו ידיעות ומעריב. אשמח אם תאמרו לי למה זה קורה לי ולעוד כמה אנשים שאני מכירה. מוזר???????????? יובל

היי יובל לפי זכרוני עניתי לך בעבר לפני הצטרפותי לפורום זה? מה הייתה תשובתי אז? דר' גיורא הידש

הי, אין לי מושג. יובל

1 ד"ר הירש, סליחה על שתי ההודעות הריקות מתוכן. פשוט לא הצלחתי לשלוח..... כל מה שרציתי, לבקש ממך לענות על שאלה נוספת שכתבתי לך בתגובה לתשובתך אליי ב-19.11.02 בנושא הסרוקסט. השאלה החדשה מופיעה בעמודים קודמים וחששתי שלא תראה אותה תודה רבה.

שלום אפרת, תודה שהזכרת לי ועניתי לך על השאלה המקורית. לכולם, לפני יומיים היתה תקלה במערכת עם הסימון "חדש" ולכן יתכן שאני מחמיץ הודעות חדשות בתאריכים קודמים. אין שום בעיה בלהזכיר לי. תודה דר' גיורא הידש

שוב ניסיתי... היה לי ממש רע ממש ממש אני מפחדת לספר לפסיכולוגית היא תהרוג אותי אם היא תגלה......

היי מירב, תשמרי על עצמך למען השם. חשוב ביותר שתשתפי משהו במה שעובר עליך, אני בשום פנים ואופן לא אאשים אותך, וגם את צריכה להבין שאת הקורבן ולא האשמה. תשדלי לעבור את התקופה הקשה, מתי ההורים חוזרים? אני חושב שהפסיכולוגית תפתיע אותך, תנסי להתקרב. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

לא נותרא על מה לשמור... ההורים חזרו אבל אני לא מדברת איתם רבנו. כ"כ רע לי ואני מפחדת מזה שהיא תרצה לתת לי תרופות.....

שלום אני בן 27 ומבקר בפורום לעיתים קרובות אך פעם ראשונה רושם וזו בעייתי. האובססיה שלי היא הומוסקסואליות במשך שנים אני סובל ממחשבות שאני שוכב עם גברים וזה מטריד את מנוחתי. כעת אני מעוניין לצאת עם בחורה מהעבודה שלי אבל כשראיתי אותנה לראשונה הייתה לי בדיוק מחשבה שאני שוכב עם גבר ,עכשיו אני מעוניין מאד בבחורה הזו אבל חשבתי לוותר בגלל האובססיה אבל נדמה לי שהיא מתחילה איתי והיא מדהימה,שיט זה מטריף, בכל מקרה הסיבה שאני נמנע היא שאני פוחד שכאשר נהיה ברגעים אינטימים אני אזכר במחשבה הספציפית הזו שאני לא מת עליה ואז כאילו אני נמצא או רוצה להיות במצב האינטימי עם הגבר וכל ההתקדמות בקבלת המחשבות שהייתה לי לאחרונה תיעלם,שהרי לחשוב על עצמי שוכב עם גבר כבר פחות נורא אבל כשאני עם בחורה זה כאילו אני בעצם איתו או רוצה להיות למרות שממש לא, טוב נו אני יודע שזה מטומטם ולא הגיוני אבל תנו קצת חיזוקים אולי בסופו של דבר לא אוותר על בחורה נפלאה כמו שוויתרתי על שלוש עבודות מעולות שקיבלתי בסוף הלימודים ועל לימודים באוניברסיטה הכי טובה בארצות הברית בתחום בו אני עוסק. נ.ב-כתבתי גם בפורום של או סי די שם לא ציינתי כי זה ידוע לסובלים אבל מכיוון שיש פה אנשים מכל מיני רקעים אומר שאין לי ספק בנטייתי המינית .straight as an arrow

למ ישלא הבין אני סובל מאו סי די

לאלעד שלום, טוב לראות שגם במצבים הקשים אתה שומר על חוש הומור. וברצינות, המחשבה הזו מטרידה ויתכן ויש לה סיבה פסיכולוגית ויתכן שלא. נראה לי שקיימת בעיה פסיכולוגית מעבר לפנטזיה אשר לא נותנת לך מנוח. אני חושב כך כיוון שאתה מציין קשיים דומים בלימודים ובעבודה. לכן אני חושב שלא אטעה אם אמליץ על טיפול פסיכולוגי. הטיפול יכול לעזור לך למצות את הפוטנציאל שבך ולא לוותר על דברים אשר מתאימים לך. גם מחשבות אובססיביות קשורות לחרדה, מבחינה אבחנתית הן נמצאות בקבוצת הפרעות החרדה. משום מה החרדה שלך גבוהה, יתכן שמדובר בפחד מכישלון שגורם לוותר על דברים ויתכן שהסיבה שונה. הדרך "הטובה" ביותר להמנע מכשלון היא לא לעשות. אם אני לא אסכים ולא אקבל עלי להרצות באוניברסיטה בטוח שלא תהיה לי בעיה של כשלון בהוראה. בנוסף כמובן לא תהיה לי גם הצלחה. עם זאת לכאורה אני "אחסוך" לי את החרדות שלפני ובזמן ההרצאה. הצעה מפתה. לכן אני מציע לך לראות את כל הדברים כבעיה של חרדה ויש להתגבר עליה. תנסה ותעדכן, בהצלחה דר' גיורא הידש

לא הבנתי את כוונתך בעיה פסיכולוגית , הרי ברור שיש כאן בעיה במשך ארבע השנים האחרונות זוהי אובססיה אשר קשה לי מאוד להתמודד איתה , אם הכוונה בבעיה פסיכולוגית היא התלבטות במיניות אז זו לא הנקודה אבל חולי או סי די ידועים בהתעסקויות הלא הגיוניות שלהם כמו כן אני לא מאמין למחשבה באופן הגיוני אבל האובססיביות שבי גורמת לי להרגיש עם המחשבה ממש רע. דרך אגב אני בטיפול מגיל 17 עם הפסקה של בערך ארבע שנים בתקופת הצבא שם מצבי היה טוב יחסית(עם כי באובססיות אחרות הקשורות בתוקפנות-יורה בחברים שלי מהמחלקה,מוכר מידע לאויב מתוקף היותי בתפקיד רגיש וכו')

אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית וחרדות קשות ישנם ימים ששנלווים להפרעה קולות שאני שומעת או חזיונות שווא (אני לא מוגדרת כסכיזופרנית) המטפלים שלי אומרים לי שזה נקרא גלישות פסיכוטיות השאלה שלי מה הכוונה גלישות? והאם ישנה אפשרות שזה יחמיר ויהיה יותר אינטנסיבי? שאלה שנייה יש לי אובססיות שמונעות ממני לתפקד בצורה נורמלית (למשל אני לא ישנה מחשש שברז הגז פתוח למרות שסגרתי אותו) יש לכך טיפול? ואם כן מה הוא? תודה אני

היי- אפשר לדעת איך הגעת לכינוי "סוקרטסית"- מעניין אותי לדעת. האם את מכירה את הספרים של סוקרטס?

אם אומרים שבורדרליין אנינה מחלה מדוע 20% מהחולים מאושפזים בגין בורדרליין ?

היי אמת, ההבדל בין סכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית הוא באורך של הגלישות הפסיכוטיות. בגבוליות הפסיכוזות קצרות ומוגבלות בזמן. בפסיכוזה הכוונה שהחושים מדווחים על דברים שאינם קיימים במציאות או שאנשים אחרים באותו מעמד לא חווים אותם. "שמיעת קולות" לדוגמא. בדרך כלל האובססיות והגלישות הפסיכוטיות תלויות במצב הכללי, אם המצב הכללי משתפר גם הן פוחתות. איני חושב שצריך לטפל באובססיות באופן נפרד כיוון שהן חלק מהתופעות של הפרעת של האישיות הגבולית. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

תודה! יש לי עוד שאלה האם הסרוקסאט אמור לעבוד גם על ההתקפים הפסיכוטים, החרדות וגם על האובססיות והדיכאון? אני צורכת 60 מ"ג ביום תודה אני

היי זה קשה לי אפילו בכתב. זוכר שאלתי על התעללות עצמית.?אז הינה פירוט אז כשהייתי יותר צעירה כשהייתי במקלחת כשנגמר שמפו ממלאה בו מים ומחדירה לאיבר מין וזה גרם לי מסתבר לאוננות אבל לא הרשאתי לעצמי להנות.עד היום כשאני בת 26 לא קימתי יחסי מין ועכשיו נזכרתי שאולי זה בגלל זה ? כי אני לא יודעת למה אני לא מוכנה לעשות את זה?זה דבר שמאוד מציק לי והורס לי יחסים וקשרים. לא הצלחתי לדבר על זה עם הפסיכולוגית אני פשוט לא מסוגלת. תודה.

היי עדי אני מודה לך על השיתוף, בודאי שזה קשה לך גם להזכר וגם לשתף. לצערי עד היום יחסי מין ואוננות קשורים מאוד לרגשות אשם והחינוך פעמים רבות בצורה מילולית או לא מילולית רואה במין דבר מלוכלך ודבר שיש להמנע ממנו. כמובן שיחסי מין ואוננות גורמים לפחד ותחושה שאת לא בסדר. כדאי מאוד לשתף את הפסיכולוגית, היא בודאי שלא תגיב בביקורת ואני חושב שהשיתוף יכול להביא לפריצת דרך בטיפול. הרבה דברים שהגיעו למבוא סתום יכולים פתאום להתבהר. חשבת אולי להפנות את המכתב הזה אליה בדואר אלקטרוני? אולי כדאי לעשות את הצעד הראשון בכתב? נראה לי שאת בדרך הנכונה של פתיחות לעצמך ובאופן הדרגתי לפסיכולוגית ואחר כך לחברים ולידידים. אני שמח שיש לי חלק בהתקדמות הרבה שאת עוברת. שיהיה רק טוב, (ובלי רגשות אשם) דר' גיורא הידש

Aripiprazole מאושרת לשימוש ע"י ה- FDA ( Abilify-שם מסחרי) מצורף קישור: http://www.bms.com/news/press/data/fg_press_release_3271.html אתר החברה המייצרת: http://www.abilify.com

תודה אופק, מודה לך על כך שאתה מוסיף ומראה לי ולכולם דברים חדשים. בודאי שנשמע על התרופה בשנה הקרובה. דרך אגב, אני בעד זה שיחכו קצת עד שיביאו את התרופה בארץ, שינסו אותה קודם על האמריקאים, אם היא תהיה טובה להם בלי נזקים שיביאו אותה לארץ. לפעמים לא כדאי לקפוץ בראש. האם יש לך שאלה ספציפית? תודה, דר' גיורא הידש

הי ראיתי שלא התייחסת לשאלה שלי מלמטה אז אניחוזרת איך אפשר להבין רופאים פסיכיאטרים שעדיין נצמדים לתרופות הישנות כמוטופרניל למשל או (אנפרניל, מרוניל, אותו ....) , על כל שלל תופעות הלוואי שלהם הלא נעימות, וזאת עוד בלשון המעטה, האם שמרנות גרידא? כי איני מוצאת סיבה אחרת. האם פחד מחידושים?

לא כל הפסיכיאטרים מודעים לחידושים. חלק מהרופאים, למשל, סיימו לימודי רפואה לפני 40 שנה ופעם האחרונה שעברו השתלמות כלשהי היתה ב-XXXX . רופאים שעובדים במרכזים רפואיים ציבוריים בד"כ כן נשארים מעודכנים, לגבי מי שפרש לפנסיה וכו' בכלל לא מחייב שהוא יודע רבע ממה שאת יודעת על התרופות החדשות.

לנילי וליאור, נו...בשביל זה קיים הפורום ובשביל זה אתם נמצאים כאן. לדעתי הבעיה הרבה יותר חמורה עם התרופות הישנות נוגדות הפסיכוזה שיש להן תופעות לוואי איומות וכמדיניות וסל הבריאות אנחנו משתמשים בהם הרבה, הרבה יותר מדי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש