פורום פסיכיאטריה

אשתי משתמשת בכדור קרוב לשנה וחודשיים במינון של חצי כדור כל יום לאחרונה הפסקנו ללכת לפסיכאטר והכדורים נגמרו שבוע וחצי שהיא כבר לא לוקחת כדורים רצינו לדעת האם זה מסוכן האם ישנו תהליך הפסקה מה יכול לקרות כתוצאה מההפסקה הזו. הרופא שלנו בחול ויחזור בסוף החודש. מאיפה אפשר לקנות ת כדורים האם זה גרם נזק עד היום בקשה ענה לי בדחיפות

שלום לכם, מנסיוני האישי, כאשר נטלתי את הכדור לא תמיד הזדמן לי להגיע לפסיכאטר לקבלת המרשם, אי לכך קיבלתי את רב המרשמים שלי דרך קופ"ח אצל רופא המשפחה, וזה, במשרם קופ"ח רושם שהכדור ניתן בהמלצת הפסיכיאטר שהמטפל. א. רצוי שיהיה בידכך העתק מרשם קודם של הפסיכיאטר. ב. לבקשה ספציפית עד אשר הפסיכיאטר המטפל יחזור ארצה לא נראה לי סביר שתהיה בעיה. ג. מנסיוני ומנסיון בן זוגי זה עובד בכמה קופ"ח שונות. ה ע ר ה ח ש ב ו ה !!! לבדוק שרופא המשפחה לא ייתן לכן תחליף גינרי של התרופה, כלומר, תחליף ישראלי או אחר לתרופה האמורה. לידיעתי קופ"ח מכבי החלה להשתמש בתרופה "פאקסט", במקום "סרוקסאט" וזו, תאמינו לי, תרוםה שונה לגמריי. לוודא שאתם מקבלים אך ורק את התרופה הספיציפית שאותה אישתך נטלה עד כה.

למוטי שלום, קודם כל להרגע. הפסקת הסרוקסט אחרי שנתיים לא גורמת לשום דבר מסוכן, והפסיכיאטר יחזור מחו"ל. בינתיים כאמור אפשר להיעזר עם רופא המשפחה. אחרי שנתיים של טיפול הכל יהיה בסדר. דר' גיורא הידש

שלום רב, מחר אני אמור ללכת להתלמדות כמלצר אך אני חרד מאד ושוקל לבטל את העניין מכיוון שאני סובל מבעיות בגב התחתון אשר מושפעות בעיקר מהרמה של דברים כבדים. בכלל בתקופה זו אני סובל מחרדות קשות (מחשבות טורדניות, הפוכונדריה OCD) ביותר ומטופל בפבוקסיל. הבעיה היא שאני מפחד פעמיים, פעם מזה שאני יזיק לגב ופעם מעצם החרדה שגורמת לי לתחושות בראש, חולשה וכתוצאה מכך מחד מפני אירועים......... האם ללכת ולסכן את הגב ובכלל את עצמי או לוותר למרות שעבודה זה מה שאני צריך וחיב לעצמי באופן דחוף ביותר (אין לי מושג מה אצטרך להרים וכמה זה ישקל) תודה רבה!!!

היי רני, כן בהחלט כדאי ללכת מחר ולראות במה מדובר, אתה זקוק לעבודה והם כנראה זקוקים למלצר, אז קדימה לך ותראה במה מדובר. אם תראה שהעבודה אינה מתאימה לך תמיד תוכל לסרב, תנסה, תראה אם זה מתאים לך, גם מחר אחרי שתתחיל לעבוד תוכל להפסיק. בהצלחה, דר גיורא הידש

הבעיה היא שלפעמים אני נוהד להסכים לדברים שלא מתאימים לי מתוך חוסר נעימות, אז מה עושים?

שלום רב ! בעיתי היא כזו אני בן 25 ואני סובל מרעד תמידי בידים שלא נפסק רעד מתמיד שנשמך בעת מנוחה ובעת פעילות אני ממש עובד עצות זה ממש רעד של איש זקן ואני צעיר זה גורם לימ להסתגר ולהכנס לדכאון כי אני אישית לא מכיר הרבה אנשים בני גילי שרועדים ככה כל הזמן האם יש לך כיוון לתת לי מה זה יכול להיות . בתודה מראש

היי בובי, אם הגעת לפורום הזה אז אתה חושש מבעיה נפשית, יתכן ואתה צודק, אבל הבעיה של הרעד יתכן מאוד שהיא נאורולוגית. ישנה אבחנה/בעיה נאורולוגית הנקראת רעד פשוט מסיבה לא ידועה. אז תבדק אצל נאורולוג, אם אני צודק אז יש לזה גם טיפול מתאים. יתכן וחסכנו לך טיפול פסיכולוגי למרות שזה אף פעם לא מזיק. תחזור אלינו עם תשובה, תעדכן ושיהיה לך שבוע טוב, דר' גיורא הידש

אני בת 32 וסובלת מחרדות. למרות שזה נורא קשה, החיים ממשיכים ואני רוצה להכנס להריון שלישי. האם מבחינת הנפש זה טוב או לא טוב? האם הריון מגביר חרדות? או להיפך, מרגיע קצת?

היי כמובן שאי אפשר לתת תשובה אינדיווידואלית ולכן תקבלי את תשובתי כהמלצה כללית לפי הידע הסטיטסטי שיש לנו. אל תשכחי את הבדיחה על אחד שטבע בברכה שהעומק הממוצע שלה היה 20 סמ'. כלומר כל מידע סטטיסטי הוא נכון אבל גם אינו מותאם לאדם מסויים. באופן כללי אצל האשה ישנם שלוש תקופות שבהן המצב הנפשי לא טוב וקצת סוער, לפני הוסת, בתקופת המעבר ואחרי הלידה. בזמן ההריון בדרך כלל האשה מרגישה טוב והבעיות הנפשיות נדחקות הצידה. אחרי הלידה זהו סיפור אחר. לכן אני יכול להמליץ על שני דברים, ראשית אם את יכולה תפני לייעוץ לפני ההריון ותוכלי לקבל עיצה אישית. ושנית אולי כדאי לטפל בחרדות עכשיו ואחר כך להתחיל עם ההריון? שיהיה בהצלחה בכל מקרה, דר' גיורא הידש

אני לוקחת פרוזק כשלוש שנים לאחר דיכאון עמוק. שאלתי האם הדבר יכול להזיק בריאותית לקיחת התרופה למשך תקופה ארוכה מבלי לקחת הפסקה מדי פעם או מתי אפשר להפסיק לגמרי.

הטיפול בתרופות אלו הוא בהשגחת רופא, את השאלות האלה תמיד ניתן לשאול את המטפל ואם הוא טוב אז הוא גם יענהוידאג שמצב של התמכרות יטופל. בהצחלה

ליעל שלום, הפרוזק לפי מיטב ידיעתינו לא גורם נזק בשימוש לטווח ארוך, כלומר הכבד לא נפגע, הכליות לא נפגעות, גם לא הראיה ולא שום דבר אחר. כלומר ישנן תופעות לוואי אשר נעלמות עם הפסקת הכדור אבל את שאלת לגבי נזקים, הפרוזק נמצא בשימוש משנת 89 כך שיש אתו הרבה ניסיון ונזקים אינם נגרמים. לגבי הפסקת הטיפול אחרי דיכאון עמוק ישנן דיעות שונות בין הרופאים. אם מדובר בהתקף יחיד אז הטיפול הוא מינימום לשנתיים ויש אסכולה שהמינימום הוא חמש. מתי בדיוק צריך להחליט לגבי מטופל מסויים עם הרופא שלו, ישנם עוד נקודות רבות שצריך להביא בחשבון, תורשה, האם היה גורם מסויים לדיכאון=טריגר, האם עברת טיפול פסיכולוגי במשך השנים, חוזק וכוחות האישיות, עד כמה הדיכאון היה מסוכן ועמוק, האם היה אשפוז, ושאלות נוספות. מכל הנקודות הללו ועוד נוספות צריך להחליט על משך הטיפול אצל יעל. הטיפול בפרוזק אינו ממכר תעדכני אם יש לך שאלות נוספות. שיהיה שבוע טוב, אני מקווה שקבלת חומר למחשבה. דר' גיורא הידש

האם ישנה אפשרות שחשיפה לקור משנה את הביוכימיה של הגוף, משהו מן המתרחש במוח כך שהדבר ישפיע על מצב הרוח וכן על מצב השינה? האם נעשו מחקרים בתחום?

אני לא חושבת שקור משנה משהו בביוכימיה של המוח,אבל חושך בהחלט כן.ידועה תופעה שנקראת:"דיכאון עונתי",שפורצת כאשר מחשיך בחוץ יותר מוקדם-כלומר בחורף.

לרוני ויערה, אכן, קור כשלעצמו אינו קשור למצבי רוח ולהתפרצות דיכאון. הקשר הוא כנראה עם שעות האור והשעון הביולוגי אשר משתנה בחורף. על כך ישנם מחקרים רבים ואפילו ניסיון לטפל בדיכאון על ידי אור בוהק מלאכותי. (לדובים יש שנת חורף הקשור לשעות האור ביממה). על כך ישנם מחקרים רבים מפני שנושא מעט פיקנטי. שיהיה שבוע טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת איזו תרופה קיימת לשיפור המצב רוח? אני לא בדיכאון. אבל מצב רוח טוב אין לי.

דרור ערב טוב, לא ממש ירדתי לסוף דעתך-למה אתה מתכוון כשאתה אומר-אני לא בדיכאון אבל אני צריך משהו לשפור המצב רוח?? שגב

ואני חייבת לציין שלא מומלץ לקחת תרופות אם לא צריך. לדעתי (הלא מיקצועית) רצוי קודם לפנות לטיפול פרטני (פסיכולוגי/פסיכתרפי) ואחר כך אם זה לא עוזר לנסות להעזר בטיפול תרופתי, אבל ככה בלי להבין מדוע זה קורה זה לא כך כך רצוי. הקיסרית הילדותית שמאמינה שרצוי טיפול תרופתי במקביל לפסיכולוגי , אך תמיש לנסות קודם את הפסיכולוגי לבד, אחר כך לעלות רמות. אדם שחולה במחלה סופנית , לא נותנים לו קודם הקרנות או משהו כזה , קודם כל מנסים את התרופות היותר פשוטות ובמקרה שאתה מתאר אפשר קודם לנסות טיפול פסיכולוגי ואם כבר ניסתי אז תרופות תמיד רצוי לקחת במקביל לטיפול פסיכולוגי שיהיה אפשר להבין את ההשפעה ולראות את הדברים שגורמים בדר"כ להרגשה הרעה ואחר כך לאט לאט ללמוד גם להרגיש טוב גם בלי התרופות. שבוע טוב לכולם

דבר ראשון צריך ללכת לאבחון אצל איש מקצוע. אם לא אובחנה אצלך הפרעה נפשית שעונה לקריטריונים רפואיים אתה יכול לדון בנושא עם פסיכותרפיסט וגם לעשות כמה שיותר סקס. אם אובחנה אצלך הפרעה נפשית שעונה לקריטריונים רפואיים יחליטו בנושא הגורמים המטפלים. שאול

שלום לדרור ולכולם, לדרור - הדברים שנאמרו הם נכונים ומקובלים וזו הדעה הרווחת כיום בין אנשי המקצוע. אם תפרט יותר אז כמובן שנוכל לעזור באופן יותר אינדיווידואלי. לדרור ולכולם - הגישה שלכם מקובלת עלי, אבל היא לא מסבירה מדוע 50 מליון אמריקאים נטלו כבר פרוזק. אם נניח שבארה"ב יש 230 מליון אנשים, ביניהם 70 מליון ילדים, אז הגענו ל-160 מליון, מבלי להוריד אוכלוסיות מיוחדות. אז כמעט כל אמריקאי שלישי נטל פרוזק? שאלה למחשבה שאיך שהוא קשורה גם לדרור. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

חדש באתר 'קולות' - מענה למידע וזכויות בתחום שיקום אנשים המתמודדים עם פגיעה נפשית. אנשי הצוות שלנו יתנו מענה לשאלות הנוגעות לזכויות וזכאויות במערכת השיקום ומימושן. מידע בנוגע לאפשרויות, פרוייקטים, מסגרות ושירותים בתחום השיקום. מידע על שירותי סל שיקום - משרד הבריאות ואפשרויות השיקום במסגרת ביטוח לאומי, וכל שאלה הנוגעת לשיקום בבריאות הנפש במדינת ישראל. המענה ייעשה תוך שימת דגש רב על פרטיות וסודיות הפונים והמידע אותו הם חושפים בפנינו, כמו גם נסיון לתת את מירב המידע העדכני והמפורט ביותר הרלוונטי לפנייה. נשמח לענות לפניותיכם. אתר 'קולות' - צוות זכויות ושיקום http://www.voices.co.il/rights4u.asp עוד עדכונים באתר: רשימת התפוצה לקראת סיום עידכון במערכת החדשה ובתקווה שעוד היום בלילה, מקסימום מחר אחה"צ יישלח מכתב ראשון במערכת החדשה של העידכונים. בקרוב מאוד יועלה מדור חדש אשר יביא מאמרים מקצועיים ומחקרים הנוגעים בהחלמה, העצמה, איכות חיים ומישורים שונים הרלוונטים להתמודדות עם מחלה נפשית. לקראת אמצע 2003, האתר יהווה בסיס למהדורה המקוונת של כתב עת חדש שעתיד לצאת לאור - 'קולות - כתב עת לשיקום פסיכיאטרי'. אשר לו שותפים אנשי מקצוע רבים העוסקים בשיקום ובכתיבה ומחקר בתחום השיקום בארץ. הנכם מוזמנים לשלוח תמיד חומר חדש. הבסיס של האתר היה ויישאר המרכז לביטוי באמנות, כתיבה, שירה ומאמרים של צרכנים בתחום בריאות הנפש. כל טוב צוות אתר "קולות" http://www.voices.co.il

לכולם, כל הכבוד על היוזמה וההשקעה, שיהיה בהצלחה ורק טוב, דר' גיורא הידש

אני נוטלת פאקסט כחצי שנה. בחודשים הקרובים אני מתעתדת להכנס להריון. האם מותר לקחת את הכדור בזמן ההריון ואם לא האם יש כדור אחר בעל אותן השפעות שכן אפשר לקחת. אני אשמח לקבל תובה בהקדם . תודה

לענת שלום, באופן עקרוני עדיף להיות בהריון בלי תרופות מאשר עם טיפול תרופתי. בכל מקרה יש לבצע הערכה לגבי היתרונות והחסרונות של הטיפול כיוון שגם מצבים נפשיים לא טובים אינם עוזרים להריון. במקרה שלך אני חושב שיש טעם לסיים טיפול של כעשרה חודשים (את כבר סיימת שישה) ואז לשקול עם הרופא המטפל לגבי סיום הטיפול בסרוקסט ואז להתחיל עם ההריון. באופן כללי סרוקסט היא תרופה בטוחה בהריון ואם ישנן סיבות מספיק טובות אז לא מפסיקים טיפול. בנוסף, בדרך כלל תרופות עלולות להזיק יותר ומסוכנות יותר בתחילת ההריון מאשר בשליש השני והשלישי של ההריון. אז תשקלי את האפשרויות עם הרופא המטפל. נראה לי שבכל בחירה שתגיעי אליה הסיכונים אינם גדולים. בהצלחה ותרגישי טוב, דר' גיורא הידש

אם יתכן ותחושת נימול בידיים ולעיתים גם במקומות נוספים בגוף קשורה למצב פסיכולוגי כלשהוא ? עשיתי בדיקת EMG ולא היתה בעיה, וגם בצילום צואר לא נמצאו ממצאים עברתי תאונה לפני כ-4 חודשים אבל את כל הבדיקות עשיתי רק בחודש האחרון כי אז הייתי בהריון, לפני חודש עשיתי הפלה עקב וירוס פרבוB19 , ומאז יש גם הגברה של תחושת הנימול וגם במשך הזמן שהוא רב יותר . לפני כ-6 שנים היתה לי פריצת דיסק בחוליות הצואריות והיו לי גם תחושות נימול אך לא בתדירות ועוצמה כזו. מה שרציתי לדעת האם יתכן וזה קשור למצב נפשי כל שהוא ? תמר

הי, אין לי מושג אם מה שקורה לך זה אכן קשור למצבך הנפשי מאחר ונתת פחות פרטים על מצבך הנפשי ויותר על הגופני. אני אישית הרגשתי את התחושה הנ"ל של נימול בידיים ועוד כמה תופעות מוזרות ואז הבנתי בעזרת ייעוץ שזוהי בעצם חרדה. אז תני קצת יותר פרטים ואני בטוחה שנוכל לעזור. תרגישי טוב שגב

לתמר שלום, אני חושב שאת מבינה היטב את מצבך ואת השיקולים השונים. כפי ששגב כתבה תחושת נימול יכולה להיות ביטוי של מצב נפשי ובנוסף יש לך סיבות גופניות מספיקות לתחושה של נימול. הדיסק הצווארי ובנוסף התאונה יכולים להתבטא בתחושה של נימול גם עם EEG תקין. את מתארת אירועים רבים וקשים בחודשים האחרונים. כך שיתכן שלא תחושת הנימול היא הבעיה העקרית אלא המצב הנפשי התגובתי לכל האירועים הללו. האם שקלת טיפול נפשי? שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מאז שנודע לי שצריך לעשות הפלה , אני בתקופה מתוחה מאוד, של חוסר ודאות , כל פעם יש משהו נוסף שצריך לחכות או לבדוק : לחכות לתוצאות הבדיקות של הוירוס -האם נעלם? מתי אקבל מחזור ? האם הטסיסטות שהתגלו בשחלות יעלמו ? ( צרות בצרורות !!) האם אכנס להריון ? בקיצור קשה לי להגיד שאני בתקופה רגועה, כמה שאני מנסה להיות שלווה ולמצוא דברים שעושים לי טוב כמו לצייר או לצאת לטייל, כל פעם יש משהו שמחזיר לי את התחושות הללו , מה עוד שכמעט כל שבוע אני מבלה אצל רופא : אורטופד, רופא נשים, מומחה למחלות זיהומיות, בדיקות דם... כך שקשה להתנתק! אני עוסקת בתחום הטיפול ונמצאת בטיפול פסיכולוגי ומבינה מעט ... ולא סתם שאלתי את השאלה ! השאלה היא מה התשובה ? מה אפשר לעשות ? אמרתי השבוע לבעלי שאני יכולה להבין למה אנשים משתגעים.. כי תחושת הנימול יכולה להטריף אותך לגמרי !

קיבלתי כדורי פאקסט מפסיכיאטר ביום חמישי. חצי כדור בבוקר שלוש פעמים ביום אח"כ כדור שבוע ואח"כ להעלות לכדור וחצי. אתמול בפעם הראשונה שלקחתי בבוקר הרגשתי נהדר, הרבה יותר טוב מביום רגיל. (קיבלתי בגלל דיכאון). פתאום בחצות היתה לי נפילת מצב רוח כזאת שהרגשתי זוועה הרבה יותה ממה שהרגשתי לפני. הייתי עצבנית נורא, כעוסה והרגשתי שאני פשוט לא שולטת על עצמי. (רציתי למות) עד כדי כך שאמרתי מוטב ללא הכדור בהרגשה נאחסית כל הזמן מאשר בנפילה כזאת. אשמח לקבל את דעתך, האם זה מהכדור? ואיך אני מונעת הישנות כזאת? תודה

היי שרון, לצערי את עוד בתחילת הדרך, אני שמח מאוד שהיה לך יום טוב ונהנית, יתכן בגלל הפקסט ויתכן שמסיבה אחרת. עם זאת הפקסט מתחיל להשפיע תוך שבועיים שלושה והשפעתו עולה בחודשים הראשונים של השימוש. לכן כתבתי שאת בהתחלת הדרך. אם אני מבין נכון בין השורות מצבך הנפשי אינו קל, לכן חשוב שתמשיכי בטיפול עם פקסט ותאפשרי לתרופה את הזמן הנחוץ להשפעה התמידית. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

האם רמרון היא תרופה מתאימה לטיפול בבעיה של OCD ואובססיביות?

ליוסף שלום, באופן תיאורטי יתכן מאוד שרמרון עוזרת. עם זאת אני לא מכיר מאמרים שבדקו זאת ואם ישנם מאמרים כאלו הם כנראה מאוד חדשים. בארץ הרמרון לא רשומה כטיפול ב OCD. שיהיה שבוע טוב, דר' גיורא הידש

שלום מה ההבדל בין ואבן, קסנקס וואליום? עד כה ניסיתי ואבן במצבי חרדה ספציפיים-לפעמים זה עזר ולפעמים לא.... כמו כן אני מתקשה להרדם בלילות-בעקר ממתחים יום-יומיים, אני חש כאבים באיזור הבטן, מעין התכווצויות שמופיעות בגלים, איזו תרופה יכולה להתאים במקרה שלי? (אציין כי אני מטופל בגאודון כבר תקופה ארוכה לשם תסמינים אחרים אבל זה לא פתר את הבעיות הנ"ל) מה עושים? תודה

ליאיר שלום, וואבן, וואליום , לוריוון ועוד שייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים או שם חיבה בנזו.. אלו תרופות נוגדות חרדה כלומר מרגיעות. כאשר נרגעים אפשר גם לישון ולהתרדם. אלו אינן תרופות שינה אבל נוטלים אותן לפני שינה מפני שהן מרגיעות ואז השינה לא מופרעת. הקסנקס=קסנגיס שייכת לאותה המשפחה אבל בנוסף להשפעה ההרגעתית יש לה מרכיב של נוגד דיכאון ולכן מיוחדת יותר. החסרון הגדול שלה שהיא ממכרת די חזקה לכן כדאי להמעיט בה. גם הבנזו האחרים ממכרים ולכן רצוי לא ליטול באופן קבוע אלא לפי הצורך. החוכמה עם התרופות הללו היא למצוא איזו מהן מתאימה ליאיר. אם וואבן לא עוזר אפשר לנסות לוריוון. לעתים התרופה אינה עוזרת מפני שהחרדה רבה מדי, כלומר היא עוזרת אבל לא מספיק כדי לחסל את כל החרדה ואז אפשר ליטול גם שתיים. אולי אתה מוכן לשתף אותנו לגבי הגאודון, כיצד אתה מרגיש אתה? זוהי תרופה חדשה בארץ שהניסיון אתה עדיין מצטבר. אפשר ליטול עם הגאודון את כל התרופות הללו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

הי יאיר. א. מהנסיון ומהידע שלי, הקסנקס בניגוד לשתיים האחרונות אין לו השפעה מרדימה ככ, ולדעתי לכן במצבים נקודתיים של חרדה עדיף ליטול אותו, אלא אם כן אתה בין כה וכה מעוניין להירדם. למרות שבעיקרון אני ממשיכה לא להבין מדוע ליטול תרופות ממכרות, כשיש אפשרויות אחרות,. ועל כך ראה התייחסות נפרדת שלי כאן. בהצלחה. נילי.

וכל התופעות שאתה מציין אלה תופעות לוואי של הבנזו למינהם צא צא והיגמל מהם...הם ישגעו אותך!!!!!

ערב טוב, מזה ארבעה חודשים אני לוקחת סרוקסאט (כדור אחד-20 מ"ג) כל בוקר. היום שכחתי וניזכרתי רק בצהריים.מאחר וניזכרתי רק בצהריים החלטתי שאם לא הזדקקתי לו עד רגע זה,לא אקח בכלל. עכשיו השעה כבר כמעט 10.00 ואני לא מרגישה שהוא חסר לי. להיפך-היום הרגשתי ניפלא ויתרה מזאת לא ניזקקתי לקלונקס. איך אתה דר' יכול להסביר את הנ"ל והאם כדאי לי לנסות ולא לקחת גם מחר. האם לא כדאילהפסיק בהדרגתיות ולא להתחכם.כי בכל זאת יש להם השפעה כימית על המוח. אשמח לתגובות. שגב

שגב יקרה, אם את רוצה לעשות ניסוי תמשיכי..... אבל הערכתי יקרה לך משהו לא נעים החל מכל מיני זרמים בראש ועד תחושה כלילית גרועה למשך זמן לא מבוטל!! ואחרי שהיה לך כה טוב 4 חודשים הנפילה עלולה להיות כואבת! ערב טוב, גיא

היי שגב, תזהרי תזהרי, קודם כל אני רוצה להרגיע אותך בנושא של ההתמכרות. אילו הייתה לך התמכרות לסרוקסט או לקלוקנקס לא היית שוכחת את הכדור ואחרי מספר שעות היית מתחילה לחפש אותו. אומנם לא עבר מספיק זמן כדי לבדוק במאה אחוזים אבל במקודם ובמאוחר היית מתחילה להרגיש את החוסר כמו שמעשן סיגריות מתחיל לחפש את הסיגריות שלו. כלומר את לומדת מניסיונך שאין לך בעיה של התמכרות לכדורים. ארבעה חודשים זה זמן קצר מדי לטיפול, כלומר את מרגישה טוב אבל עדיין עלולה להיות נסיגה במצב כי מצבך כנראה אינו יציב. בדרך כלל ההמלצה היא לטיפול של מינימום שמונה חודשים כאשר מדובר בהתקף ראשון של דיכאון או חרדה. כך שאני מבקש, תזהרי, תזהרי, אין בעיה ב"לפספס" יום אחד, אבל להפסיק עדיין מסוכן מאוד, דרך אגב, את מרגישה טוב יותר כי תופעות הלוואי גם אם הן קלות אינן מורגשות ברגע שלא נטלת את הסרוקסט, לעתים קרובות תופעות הלוואי הן עמומות ברקע ורק כאשר מפסיקים את התרופה מרגישים את ההבדל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ערב טוב, תודה,תודה ושוב תודה. הבנתי ואני כמובן אמשיך לקחת את הסרוקסאט כרגיל.הדבר שהכי מעצבן ומפריע לי הוא שאני -כמו שאומרים "על כדורים". אני די כועסת על עצמי שאינני מסוגלת לטפל בעצמי בלי הסמים הנ"ל מאחר והביקורת העצמית שלי מאוד גבוהה אתם רק יכולים לתאר לעצמכם איך אני מרגישה. ערב טוב, שגב

היי שגב, לפני מספר שנים נכנס לשימוש המקרוגל, במשך כשנה התווכחתי עם אשתי שלא צריך את המכשיר הזה כי אפשר לעשות הכל בלעדיו. וזה נכון, לפני עשרים שנים עשינו בדיוק אותו דבר עם תנור וטוסטר אובן. היום את יכולה לתאר את החיים בלי מיקרוגל? עד היום אשתי תמיד חוזרת ומזכירה לי זאת כי באמת הייתי מאוד קיצוני, לא הבנתי בשביל מה צריך את המיקרוגל. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

אני מחפשת מאמרים או כל חומר רלוונטי לתופעת הלכלוך (אנקופרזיס), בעברית. אני לומדת תרפיה, ונתקלתי בתופעה. בתודה מראש אסתי

היי המקום הבטוח ביותר הוא של פרופ' טיאנו על פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, וספר שני הוא פסיכיאטריה כללית בעריכת פרופ' מוניץ. שניהם כמובן בעברית. בהצלחה דר' גיורא הידש

יעל שלום כאשר לקיתי במחלת הדיכאון וקראתי מאמרים על דיכאון לא הבנתי מה זה דיכאון. רק אחרי למעלה משנה ואחרי שהחלמתי הצלחתי לקשר את המונח דיכאון לאירועים ריגשיים שחוויתי והבנתי את משמעות המונח דיכאון. הרופא אמר לי שיש לי "חוסר יציבות במצב רוח" אין לי הפרעה נפשית שעומדת בקטיגוריות של icd-10. ראיתי תכניות על הפרעה דו קוטבית . קראתי מאמרים על תנודות במצב רוח. אני עדיין לא מצליח לקשר את המונח "חוסר יציבות במצב רוח" לחוויות שחויתי ומשום כך עבורי המונח הוא ערטילאי וסתמי. האם זה לא מוזר ? שאול

שמעתי לפני שנתיים ובכל אופן זה לא אומר לי שום דבר

עכשו רוצים לתת לנו אקסטזי אומרים שזה עוזר לפוסט טראומטיים יאללה מי מיתנדב????

אור שלום, מה הניסיון האישי שלך עם תרופות מקבוצת הבזנזודיאזפינים? האם אתה מוכן לשתף? דר' גיורא הידש

אני אידיוט שהאמנתי ברופאים שפיצצו אותי שנים בבנזו מכל הסוגים קלונקס טראנקסל קסנקס שנים על גבי שנים לקחתי כמויות אדירות וסבלתי מכל התופעות לוואי כולל חרדות ופאניקה....שפירשתי אותם כאילו אצלי משהו לא בסדר....עד שנפל לי האסימון נכנסתי לעובי הקורה ניגמלתי בבת אחת 8 חודשים של סבל בל יתואר ....איבדתי אימון ברופאים ובמערכת ...לא נגעתי בשום כדור 7 שנים היסתגרתי בבית שנים....כשהחרדות והפאניקה הפכו לכרוניים!!! עד שהמליצו לי על האפקסור....שבחששות כבדים התחלתי להישתמש בו...או אז הרגשתי שהכדור פוגע בול בבעיה ...והיום אני שנתיים לוקח 2 אפקסור ליום ומרגיש פחות או יותר מצויין וחזרתי לתיפקוד כימעט מלא!!! אבל עדיין זה לא זה....אבל זה עוזר לתפקד!!!! עכשו אתה יודע!!

האם מישהו שמע על מחלה זו? ואם אפשר לספר משהו על המחלה. תודה רבה מראש.!

הי, למה אתה שואל/ת???????? שגב

היי האם אתה יכול לרשום את השם באנגלית. עדיף לא לעשות טעויות. דר' גיורא הידש

רציתי לשאול האם היום ברפואה הפסיכיאטרית משתמשים בשיטות שבהם נקט פרויד , כלומר ניתוח חלומות והיפנוזה...ואם כן מהם הסימוכין המדעיים לשיטות אלו ואם לא-מדוע לא?

שלום רב, שאלת שאלה גדולה וצריך להבין בדיוק למה אתה מתכוונן. אם השאלה היא האם עדיין משתמשים ועובדים לפי תורת פרויד התשובה היא חיובית. הפסיכותפיה המודרנית מתבססת על הבנת הנפש לפי פרויד. כמובן שקיימת התפתחות רבה. הפסיכותרפיה הדינמית מתבססת על הבסיס התיאורטי של פרויד וממשיכיו, קיימים מכונים לפסיכואנליזה (גם בארץ) ולמרות ההתקדמות בבסיס התיאורטי ובשיטות כולם מבוססות על היסודות של פרויד. הביסוס המדעי לדברים אולו יותר מסובך. כיום מקובל שהביסוס המדעי הוא סטטיסטי, כלומר אלף איש שעברו את הטיפול ואלף שעברו טיפול אחר או לא עברו טיפול ומשווים את התוצאות. השיטה המדעית הזו אינה מתאימה לבחון את הטיפול הפסיכודינמי שהוא טיפול אינדיווידואלי ומעמיק. לכן יש צורך לפתח כלי מחקר אחרים והדבר נעשה באיטיות רבה. הטיפול הדינמי הוא טיפול יקר, לפחות מפגש של שעה פעם בשבוע ולעתים ארבע פעמים בשבוע. חברות הביטוח הממנות את הטיפול בארה"ב וגם אצלנו קופות החולים עובדות כבר כחברות ביטוח אינן מעודדות טיפולים אלו. לכן גם יש פחות מחקרים והטיפול הדינמי פחות מומלץ על ידי אנשי מקצוע - כמובן מעגל סגור. השאלה מורכבת, אלו רק נקודות למחשבה, ברצון אפשר לפתח את הנושא. דר' גיורא הידש

האם אדם שעבר התעללות ממושכת בילדות יכול לפתח פחדים עד כדי מצבים פסיכוטיים שבהם יהיה זקוק לטיפול תרופתי ולאישפוזים פסיכיאטריים? האם Temporal Lobe Epilepsyיכול לזרז מצב זה?

ישראל,ערב טוב השאלה מאוד כוללנית אם תפרט קצת יותר,איך אתה מרגיש ומה קרה בילדות אני חושבת שזה קצת יותר יעזור לעזור לך. שגב

לישראל שלום, חוויות קשות בילדות במיוחד התעללות עלולים לגרום למצבים קשים ביותר כולל פסיכוזה. כמובן שגם אפילפסיה עלולה לתרום למצב זה. כמובן שאתה מוזמן להרחיב ואז גם תשובותי יהיו יותר ספציפיות. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

איך אפשר לדעת שאני סובלת מדיכאון וחייבת עירוב של פסיכיאטר? בשנה האחרונה מאד קשה לי ובכלל בכל תקופת חיי עד היום התמודדתי לבד (אח שהתאבד הורים בסיכסוך של גירושים שלא נגמרים ,אחות בעייתית ותלותית..)תמיד השתדלתי להיות חזקה ולא ליפול. אני מנסה לחשוב שזה הכל קשור בי,עצמי ולא נותנת לעצמי ליפול,למרות שכבר אין לי כוחות. בשנה וחצי האחרונות סבלתי מבולמיה,אבל התחלטתי לרפא את עצמי סופי,והכל לבד. תמיד במחשבה שלי הכל מתחיל בראש,אז אולי אני רק מכניסה את עצמי לדיכאון ואני בכלל לא בדיכאון? אז יש לי קצת בעיה למה לי להתחיל לקחת תרופות? זה יכול לגרום לי רק להיכנס עמוק לתוך הבוץ ואפילו אולי להשתגע האם זה נכון? מה עליי לעשות?

היי לי, מכתבך מעיד על מצבך ולצערי את סובלת, נכון שהכל מתחיל מהראש אבל אין זה אומר שאת אשמה, את לא מכניסה את עצמך לדכאון!! שיהיה ברור, את לא אשמה, נכון שבדיכאון אנשים נוטים להאשים את עצמם ולא להאשים את הדיכאון. באחת מהשאלות לפני כחודש בערך היה דיון מעניין על הקשר בין דיכאון ומצפון, תמצית הדיון היא שלמי שאין מצפון גם לא יהיה דיכאון... אני הייתי שואל את השאלה בצורה שונה, האם טיפול נפשי (תרופות או שיחות), יכול לעזור לי ולשפר את איכות חיי. כיום פחות ופחות שואלים את השאלה האם אני חייב/ת טיפול נפשי. נכון שאת יכולה להתגבר לבד אבל אנחנו כבר לא בסגנון שחייבים לעשות הכל לבד. כאשר אני רוצה להגיע לחיפה אני נוסע במכונית ולא הולך ברגל. נכון שברגל זה יותר בריא ויותר בטוח, אבל אנחנו נוסעים במכונית. אולי הדוגמא לא הכי טובה אבל הכוונה ברורה, אם אפשר לקצר את הדרך ולעשות אותה יותר קלה, משתמשים בכלים הדרושים לכך, החיים קצרים ולא חייבים לסבול ולעבור כל דבר באופן מלא. כמובן שאם פילוסופית החיים שלך שונה אז מכבדים זאת וישנם אנשים שחושבים אחרת. בכל אופן התרופות שמדברים עליהן בפורום, בעיקר התרופות נוגדות הדיכאון שנוטלים אותן גם במצבים של חרדה אינן ממכרות ובטח שלא יגרמו לך "להשתגע". הכוונה בטיפול הוא שיהיה לך יותר קל וטוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

היי לי בעבר הפסיכיאטר שלי הסביר לי משהו על דיכאון שעזר לי להתמודד עם רגשות האשמה, לצערי מאז ועד היום אובחנתי במחלה קשה ומורכבת יותר אך זה וודאי וודאי לא מהרצון להתמודד עם הדיכאון. הוא אמר לי כך- דיכאון היא מחלה, יש שימוש לא נכון במילה בציבור הרחב שכן מצב רוח רע מוגדר אצל אנשים כ"דיכי". אבל! דיכאון היא מחלה כמו כל מחלה, כמו סוכרת לדוגמא- אנשים החולים בסוכרת חייבים תרופה, כך גם הסובלים מדיכאון. אני מאמינה שהגדרת הדיכאון כמחלה הוא תהליך שתעברי עם הפסיכיאטר שלך, אולי זהו לא מצבך ואז עזרה קלה בנוגדי דיכאון הוא דבר של בחירה. לרוע המזל יש אנשים שאין להם את הבחירה הזו, אצלם הדיכאון הוא מחלה ושאלה של חיים או מוות (כפי שחווית את בחייך- אני משערת). אין להתבייש ואין לחוש אשמה על רגשות, הם נוצרים ממקורות כימיים שמגיבים ומוגברים כתוצאה מתהליכים וטראומות נפשיות. אצל כל אחד זה שונה אבל זו לא בושה. כל כך חשוב לדעתי להבין את זה. רק כשהבנתי את זה יכלתי באמת לעזור לעצמי. לרוב החולים טיפול של כמה חודשים בנוגדי דיכאון מעביר אותו. שמונים אחוז מהם לא מגיעים לאפיזודה שניה, חשוב לדעת את העובדות. תרגישי טוב ואל תחיי לפי סטיגמות, תשתחררי מהן ותהיה פתוחה לעזרה- את לא צריכה לסבול ללא סיבה.

לי יקרה כמו שדוקטור הידש כתב וכמו שאני חוויתי על בשרי דיכאון היא כמו טחורים. הסבל איום ונורא אבל מבחינה קלינית האבחנה היא קלה. אני הייתי בתופת הייתי בעינויים התקשיתי להזיז את עצמי פניתי לד"ר בנהטוב רופאי מזה שנתיים וחצי ובמשך שנה הדיכאון חלף הלך לו. במקרה שלי פניתי לרופא כשהגל היכה והסרוקסט השפיע קצת באיחור משום שהגל הגיע לשיא לאחר שהתחלתי לקחת סרוקסט. כמו שהגל היכה בעוצמה כך הוא שכך באופן הדרגתי עד שהתסמינים החולניים חלפו בהצלחה

בשביל לאשר שאכן אני סובלת מדיכאון לאיפה עלי לפנות ע"מ לקבל את הטיפול הטוב ביותר?

הי, כפי שכבר ציינתי אני ממליצה על דר' הידש. מאוד פשוט למצוא את מס' הטלפון שלו-תפתח ספר טלפונים של איזור הצפון. אם לא תימצא אני בטוחה שאוכל לספק עוד פרטים. שגב

אבי, קבל בטל................... שגב

את המלצת לי על פסיכיאטר שלא שילמת לו ולכן הוא נחמד אל כולם. איך הוא מתנהג אחרי שהוא מקבל את הכסף זאת הנקודה העיקרית. אולי הוא מצויין ואולי הוא גרוע אין לי מושג. הוא הסביר שמותר לו לעשות פירסומת קלה עפ"י חוקי האתיקה החדשים. אני לא ממליץ על מישהו מבלי שחוויתי על בשרי את היחס והשירות אחרי שמשלמים ולא לפני. לפעמים ההבדל יכול להיות עצום. כאשר הפסיכיאטר עובד במערכת הציבורית זה נכון שבעתיים.

דוקטור יקר. נעמי שלי היא האתמול והמחר והרי ידוע כי האתמול כבר מת והמחר טרם נולד, אם כך אז אני לא יודע אם היא קיימת בכלל, האם היא קונפליקט או פרדוקס ?. לא יודע למה אבל היא תמיד מתקשרת לי עם רכבת ... ( קרון, פסים). היא לא מגיעה אלי בלילות, נוכחותה אופפת אותי כל היום והערב ודווקא נעלמת כאשר אני הולך לישון (חוץ משבתות וחגים). לא מבין מה קורה לי... ההית או חלמתי חלום? דוקטור האם יתכן שאני בורח מהמציאות אל הדמיון???

לברקן, רמז - מה המשמעות והמקור של השם נעמי. ולא קיבלתי את התייחסותך האם אתה מכיר את השיר "אני חולם על נעמי", דרך אגב אני זוכר הייטב את השיר אולם מי שר אותו? דר' גיורא הידש

דוקטור יקר! השם נעמי מתקשר לי עם נע"מ ו... כן אני מכיר את השיר דווקא בגירסה היפנית שלו. בגירסה העברית שרו אותו רן ונעמה אם אינני טועה. מה שחשוב לי מאד ולא התיחסת אליו זה הקורלציה בין נעמי לרכבת ( קרון, פסים ) אולי שם יש איזשהו רמז משמעותי..?

לד"ר הידש ערב-טוב 2002-11-14 אימי בת- 73 נכנסה לדיכאון עקב מחלת הסרטן שהתגלתה אצל הבת שלה (אחותי) לפני כשנתיים. לקחתי אותה לפסיכיאטרית והיא נתנה לה תרופה בשם: "סרוקסאט". התרופה אמנם עזרה לה. לפני כמה חודשים הבחנו בפארנויה אצל אמי ,והפנתי את אמי שוב לרופאה. הרופאה החליפה לה את התרופה, לתרופה בשם: "פרידור", ואמרה לה להפסיק את ה"סרוקסאט" ולעבור ל"פרידור"בלבד. החשש שלי הוא שאומנם היא תצא מהפרנויה אבל הדיכאון יחזור. שאלתי האם הדרך הנכונה (ההגיון אומר) היא לשלב בין שתי התרופות ? או אמנם להחליף לחלוטין את התרופה?. בתודה מראש, לאונרד

ללאונרד שלום, יש הגיון בטיפול של הרופאה, אצל מבוגרים תרופות נוגדות דיכאון (כולל הסרוקסט) עלולות להביא לריפיון מסויים ולמחשבות שווא מה שאתה מכנה פרנויה ולכן יש הגיון להפסיק את הסרוקסט ולהתחיל עם תרופה נוגדת מחשבות שווא מסוג הפרידור. כך שעל פניו הטיפול נראה נכון. אני חושב שהסכנה לחזרת הדיכאון נמוכה, עברו שנתיים של טיפול וזהו זמן מספיק כדי שהדיכאון יעבור, בדרך כלל הטיפול הוא שנה, בנוסף אני מקווה שאחותך מרגישה בטוב כך שגם הסיבה לדיכאון חלפה. כמו כן אנשים מתרגלים למציאות ומחלת הסרטן שהייתה הפתעה ושוק בהתחלה כיום אמך הסתגלה למחשבה עליה. אני מקווה שהטיפול יעזור ואמך תרגיש בטוב, לפי הבנתי יש הגיון רב והטיפול הוא נכון. צריך רק לקוות שהמחשבות הנכונות יתנו גם את התוצאות הטובות. רק טוב והרבה בריאות. דר' גיורא הידש

לד'ר הידש , בוקר טוב תודה עבור התשובה אני הנהג לפיה, וכמובן שהעקוב אחרי התנהגותה של אימא. בתודה ובהצלחה בפרום לאונרד

ערב טוב לדר' הידש ולכולם, תודה על ההתייחסות ברצינות לדברי. האמת אני קצת מבולבלת מכל התשובות כי התשובה שלך דר' מאוד הרגיע אבל אחריך כתבו לי אנשים שמנסיונם האישי לא ממש הסכימו איתך.מה עושים ואיך ממשיכים?הרי החברה בפורום הם אנשים שלמדו או לא למדו לקחים על בשרם ואתה מצד שני הרופא שלרגע אני לא מזלזלת בו.(ההיפך הוא הנכון). התבלבלתי!! אנא עזור לי להחליט. שגב

הי שגב... אני יכול לספר לך על ההתנסות שלי עם בנדזו למינהם, אני יכול להגיד שזה מאוד עזר ושהפסקתי די בקלות, אני גם יכול להגיד לך, שהיום, חמש שנים אחרי עדיין מידיי פעם אני מרגיש צורך לקחת מידיי פעם כדור, ולהרגיש יותר טוב, ושאני צריך להלחם בזה, אבל... לכל אחד מאיתנו התרשמויות סוביוקטביות הנובעות מהבעיות האישיות שלנו והמבנה הנפשי והביאולוגי שלנו, התפקיד של הרופא הוא לקחת את מכלול ההתרשמויות הללו (כפי שהן רשומות בספרות המדעית) ולמצוא דרך פעולה המתאימה לחולה הספציפי, מניסיוני הדבר היחיד שחשוב הוא התחושה האישית שלך, והעצות של הרופא, כמובן שעצות שמקבלים כאן לא מזיקות ויכולות לתת הרבה פעמים, דרך חדשה להסתכל על דברים, ולעלות שאלות חדשות לרופא שיעזרו לך להגיע למסקנות. לעצם העניין, אם את לוקחת קלונקס בפעם ב...(כשאת צריכה), אינך מעלה את המינון, ומודעת לכך שהוא יכול להיות ממכר, אני חושב שאת יכולה להרגע, ולפעול לפי הוראות הרופא והעצה של ד"ר הידש. תרגישי טוב :-)

איש, אהבתי ואוהבת את תשובותיך.........דרך הכתיבה וההתייחסות המרגיעה.....אתה משהו... תודה שגב

Dear Doctor and Forum, I am in search of a doctor in Haifa who can treat/help an Alzheimer's Disease patient with the symptoms of the disease.( treating the paranoia, the depression and agitation) I am aware that there is no cure for this disease, but,the Kupat Holim doctors are very unaware of the possibilities of improving the life of the AD patient and his caregiver. Usually the caregiver is also an elderly person who cannot fight for a better treatment. Any idea is welcome. You can answer me in Hebrew, I just cannot type in Hebrew. Thanks. Li.

אין הרבה לעשות !

I see no one has an answer for me. li

היי לי איני נוהג להמליץ על שמות של רופאים או מטפלים אחרים מסיבות אתיות לכן גם לא עניתי. אני זוכר את שאלותיך הקודמות. מצטער דר' גיורא הידש

I understand your answer. Now I have 2 specific questions: a. Risperdal can be given together with an antidepressant? b. The new drug Ebixa (Memantine) can be given when the AD patient is alreadyreceiving Risperdal? I know, it's not ethical to talk about a drug which is not yet registered in Israel, but I read an article in Alzheimer's Association of Israel about Ebixa (Memantine) . www.alz-il.net/tipul/ebixa.htm I have to mention that you are a Wonderful Doctor! Li.

I missplaced the thanks. Li.

שלום, היום אני לוקחת את הילד שלי לתראפיה בפעם הראשונה בעקבות אבחון של תסמונת טוארט האם תוכל להסביר לי מהי תראפיה כיצד מתבצעת? והאם היא חייבת להעשות יחד עם כדורים? תודה

לאמא שלום, טיפול או תרפיה בלועזית כוללת בתוכה סוגים רבים ושונים. לכן איני יכול לדעת מה אתם מתחילים ואיזה סוג של טיפול. בכל מקרה הפגישה הראשונה היא להיכרות והערכה ראשונית כך שאת יכולה להיות רגועה. אני מציע שתנסי ותדברי עם המטפלת ואחר כך תחזרי לכאן ונמשיך בשיחה. להתראות דר' גיורא הידש

אני כבר זמן רב יש לי בעיות שינה, ועדין לא מצאתי את הגורם שעוזר לי. אני החלטתי ללכת על תרופות. הייתי מעונינת לקבל המלצות על שמות של פסיכיאטרים מאזור המרכז (כולל טלפונים, אם אפשר) אשר עזרו לכם, (בעיקר בנושא פתרון בעיות שינה). בתודה מראש קשה-לי

אתה יכול לבצע חיפוש דרך האתרים הבאים: http://www.zarut.com/misc/clin.asp דיבורים על בעיות בשינה ועוד http://www.zarut.com/misc/sleep.asp מקווה שזה יעזור המנותק

נילי שלום בהמשך להודעתך לגבי יתרון השימוש באפקסור לעומת הסרוקסט. הייתי מעונינת לדעת , תוך כמה זמן זה השפיע עליך ? האם עכשיו את ישנה טוב? ללא כדורי שינה? מה גרם לקחת את הכדור ? האם זה בעקבות דכאון ו/או נדודי שינה. בתודה מראש קשה-לי

שלום ל"קשה לי" אני לוקחת את הכדור בגלל חרדות. כידוע במצב כזה יש גם בעייה לישון. כשאת רגועה בכל מקרה את נרדמת יותרטוב. ההשפעה שלו הייתה מאוד מהירה, ממש בדקות הראשונות ללקיחתו יש לו השפעה מאוד טובה על השינה וכיום אני לא לוקחת שום כדורי שינה. אם את סובלת מ דכאון/חרדות זה לדעתי הכדור המומלץ ביותר.

והכדור פתר לך את הבעיה??? או שרק "הוא יותר טוב!" כלומר מקל על תסמיני המחלה. ודי לחכימה ברמיזה..... גיא

ליכבוד נילי יש לי שאלה מה גורם לדיכאון?

רופאים המטפלים בסוכרת בישראל טוענים כי לאחרונה חלה עליה במספר חולי סוכרת בקרב אנשים הנתונים ללחץ ולדאגות. "כיוון שלחץ נפשי הוא גורם סיכון למחלה, אין לי ספק שתורמים לכך ההתמודדות עם המצב הכלכלי המלחיץ או עם המתח מהמצב הביטחוני", טוען סגן נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, חוליו וינשטיין. לדבריו, "למרות שמחלת הסוכרת היא גם תורשתית, כאן מדובר בחולים ללא היסטוריה של המחלה במשפחה". הנתונים פורסמו בהודעה שהוציאה האגודה הישראלית לסוכרת לרגל יום הסוכרת שיצוין היום בישראל. הקשר החזק בין מתח נפשי לבין הופעת מחלת הסוכרת הוכח במחקרים רבים. "הנושא של לחץ נפשי הגורם לסוכרת מוכר לנו שנים", אומר פרופ' אהוד זיו, החוקר את מחלת הסוכרת באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש גם כיו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום הרפואה. "המחקרים שנעשים כיום בעכברים מראה כי מתח מעלה את רמת האנדרנלין שמעלה את רמת הסוכר בדם. אנו מקווים שהמחקר יביא לפיתוח תרופות יעילות יותר למחלה ואולי אף לחיסון. מה שבטוח, הורדת לחץ נפשי מפחיתה את הסיכון". פרסומת ועדה מיוחדת שהקימה האגודה הישראלית לסוכרת, לבדיקת שיעור המחלה בחיילים שהיו נתונים במצבי לחץ בזמן שירותם הצבאי, מאששת את טענות הרופאים. אחד המקרים שבדקה הוועדה היה זה של מרית חסון, בת 27, שבעת שירותה הצבאי כחובשת אובחנה אצלה המחלה. מרית, שבמשפחתה אין עבר של חולי סוכרת, חלתה במחלה לאחר שעברה תקופה לחוצה במהלך קורס קצינות. בישראל חיים 400 אלף חולי סוכרת, 90 אחוז מהם בני 45 ומעלה. לפי ההערכות ישנם עוד 300 אלף חולים שאינם מוכרים רשמית. שכיחות המחלה בקרב נשים גבוהה יותר.

היי ג'ק תודה על החומר הוא חשוב ביותר. לא הבנתי אם ישנה שאלה או אתה מחכה לתגובות. בכל זאת אגיב בקצרה. הנושא נכון, ידוע ומוכר בספרות. עם זאת לצערי הרב הרופאים המטפלים בסכרת יודעים מעט מאוד בתחום הנפשי ומתקשים להפנות אנשים עם סכרת לטיפול נפשי. כמובן שזו הכללה ולא כל הרופאים עובדים זצורה זו. היבט נוסף הנרמז בכתבה הוא ההכרה בסכרת על ידי משרד הביטחון כמחלה שנגרמה עקב השירות הצבאי.-סוף הכתבה. כלומר ישנם מקרים וכיום לא מעטים שבהם סכרת פרצה בגלל מתחים או טראומות בזמן השירות הצבאי והם הוכרו אחרי משפטים על ידי משרד הביטחון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לגבי היחס של הפסיכיאטרים ללקוחות שלהם. לא הצלחתי למצוא באתר הזה מידע לגבי איזה יחס ושירות אתה נתת למטופלים כאשר עבדת בקופת חולים, איזה יחס ושירות אתה נותן למטופלים פרטיים, איזה סכומים אתה גובה עבור טיפול ובאיזה מס' טלפון אפשר להשיג אותך. אודה לך על תשובה מהירה לשאלות אלה. אבי

לאבי שלום, מצטער, אבל התעלמתי ובכוונה. איני מפרסם את עצמי בפורום ואין זו המטרה. הפעילות בפורום היא על בסיס התנדבותי וזמני החופשי. בוא לא נערבב שמחה בששון. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

לרופאים אסור לפרסם את עצמם אבל ניהול פורום באינטרנט זאת דרך מצויינת להתפרסם בדרך עקיפה ובלי לעבור על חוקי האתיקה.

השאלה שלי נובעת מתשובתו הזו: http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=38313&t=38177 של ד"ר הידש, לעניין מחשבות על משמעות החים והמוות ואקזיסטנציליזם, והשרשור ההוא כולו. כאשר התמודדתי אני עם בעיות קשות של חרדה, גם בי עלו תהיות של משמעות, מאחר והשכלתי האקדמאית הובילה אותי ללימודים על בודהיזם, התהיות לא היו כל כך על משמעות החים והמוות (אם כי גם זה היה) אלה יותר על קיום או קיום ה"אני" (atman בסנסקריט) הפסיכולוגית והרופא שלי טענו, ובמידה רבה של צדק, שהתהיות הללו מקורן בתחושות הרעות שאני מרגיש ובמצב הרע שאני נמצא בו, כמובן שכשהטיפול הצליח וחיי חזרו למסלולם, נעלמו המחשבות הללו כמעט לגמרי, וכיום הן עולות רק מידיי פעם. השרשור ההוא העלה בי שאלה פילוסופית שאני מקווה שיהיה פה מי שיתחס אליה, גם הבודהא היה טרוד בשאלות פילוסופיות על קיום האני, קירקגור, דנטה, לאו טסו, ניטשה ושפינוזה ושאר הפילוספים הגדולים גם הם תהו על משמעות החיים, גם דוסטויבסקי, גוגול, בודלר וורלן, אחמטובה ושייקספיר הקדישו לכך זמן רב, העיסוק שלהם בנושא נמשך שנים על גבי שנים, רובם לא עסקו בשום דבר אחר וכיום הם היו מן הסתם מוגדרים כדיכאוניים ואובססיבים, היו מקבלים פעמים ביום סרוקסט או פרוזק או אפקסור, וחיהם היו חוזרים לסלולם הרגיל ונטול השאלות הקיומיות. החברה שלנו מחפשת פיתרונות אישיים, מזמן זנחנו את האמונה המודרניסטית בכך שיש תשובות גדולות ואנחנו מחפשים את הפיתרון לבעיה האישית, הדבר הזה בא לידי ביטוי כמעט בכל תחום של מדעי הרוח, ובפריחה של הפיסוכלוגיה (בעיקר הפסיכואנליזה על הסתעפויותיה המודרניות השונות) ובשלושים השנה האחרונות גם בפריחה של הפסיכיאטריה. הקיום האנושי נמשך בזכות סטיות מהנורמה (מוטציות) ובתהליך הברירה הטבעית מוטציות מוצלחות המשיכו הלאה והפכו לחלק ממאגר הגנים האנושי, ומוטציות לא מוצלחות נעלמו ולא נכנסו למאגר זה, האדם המודרני, בניגוד לאבות אבותיו זכה גם לתודעה, תודעה זו דורשת תושובות מורכבות לשאלות קיומיות, התשובות הללו יכולות לבוא רק מסטיות מהנורמה, שאנו קוראים להם בלשון רפואית נקיה "הפרעות" הפרעות אלו התקימו תמיד, וסיעו להעשיר את מאגר התשובות האנושיות לשאלה "למה אני חי?" "מה אני עושה פה?" "במה טוב חיי ממותי?" וכו', כמו בתהליך הברירה הטבעית של הטבע כך גם בעולם המחשבה, תשובות מוצלחות נשארו והעשירו את עולם המחשבה ותשובות לא מוצלחות נדחו ונעלמו. האם הנסיון הזה להלחם בסטיות כאלו מהנורמה, לטובת נוחות חיהם של בני אדם, לא גורמות לניוון החברה?, והאם, אם כן להתיחס לרוווחת היחיד, הטיפול בהפרעות אינן מונעות מהאדם להגיע ליעוד האמיתי וללמוד אי אלו לקחים שמציאות והיקום זימנו לו?

היי לא ארוך מדי ובטח לא משעמם. אתה צודק בגישה שלך, ואשמח לתגובות נוספות "משעממות". לכן אוסיף רק מספר הבטים ושאלות. יש הבדל בין צרכי הפרט וצרכי החברה, חברה ובעיקר חברה דמוקרטית היא חזקה בגלל השונות בין האנשים ובכך שיש סוגים רבים ואיזון ביניהם. הפרט יכול לבקש את הנוחות הבינונית אבל כחברה מתקדמת צריכים גם את הגאונים והחריגים. כל חברה נוטה להוציא את החריגים לשמור את הרוב הדומם וה"מטומטם" שקט. לכן כנראה גם הרגו את ישו, הוא היה רדיקלי מדי ואיים על הממסד היהודי והרומי השמרניים והמושחטים. אפשר לדבר על ישו ואם זה נושא רגיש אז כך התנהגו כמעט לכל נביא בתנך אפילו אם לא הוציאו אותו להורג. דווקא הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה לדעתי לא נכנסים לקריטריונים של הנוחות, מדובר פה בהתעמקות וכניסה לזרמים הנפשיים העמוקים ביותר ולא התרכזות בעשיית כסף ונוחות. פסיכואנליזה ופסיכולוגיה אמיתיים מאוד כואבים והם ההיפך מהצלחה כספית או פופולריות. דווקא חשבתי שתביא לדוגמא את חברת השפע או החברה האמריקאית שמייצגת אותה, תרבות הקיניונים וכדומה שהם ההיפך מכל עיסוק אינטלקטואלי מעמיק וכואב בשאלות הקשות שהעלית. אולי כדאי לעיין במאמר שלי שהוא למעשה סיכום של ספר שבו יש פגישה בין הבודהיזם והפסיכואנליזה באתר שלי. אני שמח תמיד להשתעמם בלילה בשאלות כאלו. תודה, ושיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

בקשר לעץ הקודם שנעלם אי שם... המצב שלי הוא כזה.. אין לי כוח לכלום לאף אחד ושום דבר אני הולכת לעבודה כי אני מוכרחה את החבר שחררתי ולא בא לי אחרים יש לי מצבי רוח אז זה או כי אני מזל סרטן או כי באמת יש משהו שמעתי על אפקסור וסרוקסט כרגע אני על ריטלין (מדי פעם כשבא לי) בגלל ADHD וחוץ מזה אף פעם לא אמרתי לא לכדור חדש מה אתה אומר?

לליבי שלום, כדי שאוכל לתת תשובה מפורטת יותר אני חייב יותר פרטים, גילך, ההיסטוריה האישית שלך, תיאור הדברים שעוברים עליך ועוד פרטים רבים. כיום ישנן עבודות רבות של טיפול קבוע בהפרעת קשב, אצל מבוגרים על ידי נוגדי דיכאון, ישנן עבודות עם ה-SSRI אבל תמיד המליצו על תרופות העובדות על הנוראדרנלין ואפקסור במינונים גבוהים יותר עובד גם עליו. ישנן כמובן תרופות נוספות ואף יותר ספציפיות. אני מאוד מודע לחשיבות של הפרעת קשב במבוגרים ויש לי ניסיון מצויין עם נוגדי דיכאון אצל אנשים הסובלים מהפרעת קשב. על ריטלין אני ממליץ לזמנים מיוחדים כמו לימודים אינטנסיביים, בחינות וכדומה. בדרך כלל לאנשים עם הפרעות קשב קשה להיעזר בטיפול פסיכולוגי דינמי. אם את רוצה אפשר להעמיק, אם לאו אז תעדכני, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מה תרצה לדעת... היה קשה לי קצת לעקוב. בעיקרון אני בת 23, אובחנתי בגיל 19 כשהייתי בשנה שניה במכללה... נלחמתי על קבלת ריטלין. קיבלתי. לא ממש עשה לי משהו גם לא בלימודים היום אני עובדת.

לברקן היקר, באמת שלא רציתי לפגוע בך, אולם האמת היא שאין לי תשובה. קיים שיר הנקרא "אני חולם על נעמי" שיר יפה מאוד. אז אולי שמעת אותו והוא נקלט בסמוך למודע ומופיע בחלומך? מי זאת נעמי שלך? תנסה באמת להרחיב, דרך אגב, האם היא תבוא גם הלילה הזה? לילה טוב דר' גיורא הידש

אינ מטופלת מזה שש שנים בעקבות ניסיונות אובדניים ודיכאון בשנה וחצי האחרונה התחילו להופיע סיפטומים כפייתים קיבלתי אפקסור אנפרניל לוסטרל ופרוזק בנסיון להטיב עם הטקסים אך שומדבר לא יש סיכויי שאשאר עם הטקסים כל החיים ?.יש לך תרופה מומלצת להפרעה?

לסתיו שלום, נראה שכנראה מדובר בהפרעה נפשית די חמורה ולכן האשפוזים והטיפולים התרופתיים הרבים. נראה שמהקבוצה נוגדת הדיכאון ניסית את רוב הדברים לכן צריכים לחשוב על שילוב של דברים. שילוב של תרופה נוגדת דיכאון עם רספרידל הוא שילוב מקובל כיום. בדרך כלל הפרעה כפייתית היא הפרעה די עקשנית והרבה פעמים עמידה לטיפול. עם זאת היא גם חולפת, במיוחד אצל צעירים. אני ממליץ שתראי את הסרט "הכי טוב שיש" כאשר הגיבור סובל מהפרעה כפייתית. לדעתי סרט מצויין. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי את הריספירידל בשילוב עם הלוסטרל וקלונקס עם אנפרניל לרוב שולבו התרופות האנטי דיכאוניות עם תרופות נוגדות פסיכוזה במינונים נמוכים להרגעה וגם זה לא עזר בקשר לסרט הכי טוב שיש -בסרטים הכל נגמר תמיד טוב אבל נכון להיום אני כמעט ומגיעה למצב של ג'ק ניקולסון יש סיכויי שההפרעה לא תעלם????

שלום מאחר שניסיתי הכל כנראה, אני לא בטוחה אבל בכל זאת מוצאת לנכון להגיד לך שלידיעתי פבוקסיל במינון גבוה (שלוש מאות מ"ג) עוזר לעניין זה.

אני זקוקה לדעת מה קורה בדיוק באשפוז פסיכיאטרי של נערה בת 17 עם פגיעה עצמית אני פשוט חוששת לבת....

אנחלה היי! עברתי עברתי המון אישפוזים חלקם ארוכים חלקם קצרים בדרך כלל מחלקה פסיכיאטרית מחולקת ל-2 מחלקה פתוחה ומחלקה סגורה לרוב בתחילת האישפוז נמצאים במחלקה הסגורה עם פיג'מת בית חולים לצורך הסתכלות והערכת מצב לפיה נקבע באיזה מחלקה תשהה ברמה העקרונית ברוב בתי החולים יש חדר ריפויי בעיסוק וכיתות לימוד שם מעבירים את רוב היום לפי המצב מחליטים לאשר יציאות מחוץ לבית חולים או הביתה ברוב המחלקות הפסיכיאטריות יש צוות תומך ועוזר שמקל על השהייה במקום אם תרצי לפרט את שם הבית חולים אולי אוכל לפרט יותר הרבה בריאות והצלחה

שלום, ישנם פחדים רבים הקשורים לאשפוז, חלקם מוצדקים וחלקם מוקצנים על ידי שמועות וכלי תקשורת. לצערי כנראה שהאשפוז של הבת הוא במצב של אין ברירה אחרת, לכן את צריכה להיות שקטה שאולי הצלת את חייה על ידי האשפוז. בנוסף צריכים לזכור שלמרות הקשיים והדברים השליליים באשפוז, הרי בבית החולים יש רופאים וצוות רפואי אשר דואגים לבת בצורה הטובה ביותר שהם יכולים. חשוב שלבת יהיה קשר עם רופא טוב אשר מבין אותה. בגיל הזה הרופא והקשר הוא הדבר הטוב ביותר. מקווה שתקבלי עוד תשובות של אנשים שממש עברו אשפוזים, דעתם ו"חוויותיהם" יכולים להיות חשובים יותר מדעת הרופאים. רפואה שלמה דר' גיורא הידש

בעבר הוגדרתי לפי ה-icd-10 כ-f.98.8. הפרעות התנהגותיות ורגשיות שתחילתן בדרך כלל בילדות או בגיל ההתבגרות. אשמח עם תוכל לתת לי קצת יותר מידע אל ההגדרה הזו.

היי זוהי אבחנה כללית אשר מתייחסת להרגלים אשר החלו לפני גיל הבגרות ובגלל שהם תופסים זמן רב במשך היום והופעים למעיין התמכרות הם הופכים לבעייה. כך כסיסת ציפורניים, חיטוט באף באוזנים, מציצת אצבע, אוננות מופרזת, וגם הפרעת קשב ללא היפראקטיביות. כלומר דברים שכמעט כל אחד עושה רק עשיה מופרזת שלהם. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

קיבלתי הרבה תרופות במהלך השנים, אנאפראניל, אולאנזאפין,ריספרידל, אלטרול,איטומין,נוזינן,טגרטול,דפלפט,ליתיום ועוד אף אחת מהתרופות לא הועילה והציעו לי הלם חשמילי. הייתי רוצה לדעת מה ההליך לקבלת הלם חשמלי והמלצות ממישהו שעבר.

היי ההליך הוא כמו הסכמה לניתוח. הרופא חייב להסביר את היתרונות והחסרונות והסכנות ואתה צריך לחתום על הסכמה מודעת. הטיפול נעשה כמובן בהרדמה כללית בין שמונה ל12 טיפול לפחות פעמיים בשבוע. בעבר היו מקומות שעשו את הטיפול באשפוז יום ללא אשפוז מלא (לדוגמא בתל-השומר), כיום איני יודע אם יש מקומות שעושים טיפול בחשמל ללא אשפוז. שיהיה בהצלחה עם כל החלטה שלך. דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש יש לי כמה שאלות בסיסיות בקשר לקסנקס ולטיפול קבוע. האם כדור אחד של קסנקס 05 מ"ג ליום יכול לגרום להתמכרות? האם רצוי לקחת טיפול יומי קבוע או קסנקס? ומדוע פרוזק הפך להיות לא פופולרי גם אצל רופאי המשפחה? בתודה מראש אסתר

לאסתר שלום, קסנקס בהחלט ממכר אולם ממכר חלש, שימוש קבוע ואפילו כדור אחד ביום עלול לגרום להמתכרות אם נוטלים כחודש ימים. לכן ההמלצה היא לעשות הפסקות ולקחת לפי הצורך. אין סיבה מיוחדת מדוע פורזק הפך ללא פופולרי, זוהי תרופה טובה ואני עדיין מרבה להשתמש בה. למרות שמה שציינת הוא נכון. ביי דר' גיורא הידש

מה לעשות אם אני צריכה לקחת משהו לעזרה בינתיים יומית. מה לעשות אם יקח לי יותר מחודש? בתודה אסתר

לאנפרניל יש תופעת לוואי של עצירת שתן האם יש כדור נגד העצירות ?

לקחתי יותר מעשר שנים אנפרניל הרגשתי נפלא ולא היו שום תופעות.

היי זו תופעה נדירה, לעתים ישנה תופעה שקשה להטיל שתן אבל לא עד כדי עצירה מלאה. השלפוחית תמיד מתרוקנת. אצל נשים בדרך כלל הבעיה כמעט ולא קיימת, עצירות השתן קשורה פעמים רבות לפרוסטטה, כך שאנפרניל + פרוסטטה מוגדלת וגיל מבוגר יכולים להוות בעיה. אצל נשים צעירות זה לא צריך להדאיג אותך. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מה ההבדל בין הוספיטליזציה לתסמונת מיכנהאוזן?

היי שני דברים לגמרי שונים, במינהאוזן האדם מקבל תשומת לב ומבקש אותה על ידי בידוי של מחלות גופניות המשכנעות את הרופאים. הוספיטליזציה זו תופעה שהרופאים והמערכת גרמו לאנשים. אנשים מעדיפים להשאר במערכת המוגנת המגישה להם את כל הצרכים הבסיסיים ולא לצאת לחיים האמיתיים בחוץ. המערכת מנוונת מאוד כי האדם חייב לוותר על כל הדברים החשובים וגם על הדברים הבסיסיים ביותר, מה הוא יאכל לארוחת צהרים, מתי יאכל, מתי ללכת לישון ומתי לקום, אפילו את הדברים הבסיסיים הללו בית החולים קובע לאדם. עם הזמן האדם מתנוון והוא כבר לא יודע מה הוא רוצה. ראיתי אדם אשר התרגל כל השנים ללבוש פיז'מה בבית החולים, כאשר יצא למסגרת מוגנת בקהילה הוא אמר שהדבר הקשה לו ביותר זה לבחור אלו בגדים ללבוש למשך היום. המערכת ובתי החולים באשפוז ממושך מנוונים וזו הוספיטליזציה. בתחילה האדם לא רוצה ואחר כך גם לא מסוגל לצאת מבית החולים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

רציתי לדעת האם זה נכון שתרופות נגד דכאון גורמים לפרקינסון

לעופר שלום, התשובה היא שלילית. אתה שמעת על תרופות נוגדות פסיכוזה אשר גורמות לתסמונת דמויית פרקינסון, ראה שאלה מהיום על דקינט. התרופות נוגדות דיכאון אינן גורמות לפרקינסון. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי דר היידיש ברצוני לשאול על תרופה בשם דיקנט שאינה מופיעה בשום אתר על תרופות אודה להתייחסותך

היי נירה, דקינט היא תרופה אשר ניתנת נגד תופעות לוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה. יתכן ואת מכירה את הארטן=פרטן והדקינט דומה לה. באופן עקרוני כל מה שנכתב על ארטן נכון גם לגבי הדקינט. התרופות הללו ניתנות נגד תופעות הלוואי שהן דמויות פרקינסון של התרופות נוגדות הפסיכוזה. שתיהן עובדות על החומר - אצטיל כולין במוח. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

דקינט תרופה להרפיית שרירים ניתנת נגד תופעות לווי של תפיסת שירים בלסת ורעידות בידיים

תודה רבה לכם

הייתי מעוניינת לדעת מידע על התרופה. מהרופא ומכל אחד עם נסיון. מה הן פעילותיה, מה הן תופעות הלוואי ועוד ועוד. תודה מראש מיכל

למיכל שלום, קלופיקסול היא תרופה מהקבוצה של נוגדות הפסיכוזה הישנות=הטיפיות. אפשר ליטול אותה בכדורים וגם בזריקה פעם בחודש שזהו יתרון גדול שלה. התרופה עדיינה וטובה, שנים רבות השתמשנו בה ועד היום כאשר יש צורך בטיפול בזריקות פעם בחודש נותנים אותה. באופן כללי התרופות החדשות יותר הא-טיפיות - רספרדל וזיפרקסה החליפו אותה. יש משהו עם ניסיון אישי שמוכן לשתף ולתרום על השימוש בקלופיקסול? שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ניסיתי רספרדל ונמצא שאני אלרגית אל התרופה. עכשיו רוצים לתת לי את הקלופיקסול אבל אני מפחדת מתופעות הלוואי- בעיקר השמנה. גם ככה נופחתי מתרופות. השאלה היא- האם העובדה שאני אלרגית לרספרדל (פריחות בידיים וכפות הרגליים) אומר שאני אהיה גם אלרגית לזיפרקסה? ואולי זיפרקסה לא מתאימה עם טגרטול? שזו התרופה השניה שאני לוקחת. אני מנסה להבין למה "ירדתי בדור" ואולי כדאי שאנסה זיפרקסה במקום? תודה מראש מיכל שוב- אשמח לשמוע גם מנסיונם של אנשים.

יש לי אחות בת 19 שבשנים האחרונות מגדירה עצמה כדכאונית. כל פעם שהיא חווה אכזבה היא מאיימת בהתאבדות ואף נוהגת לחתוך את ידיה או קרסוליה באמצעות סכין יפני שריטות עד זוב דם (לא כניסיון התאבדות). היא מאד ממוקדת בעצמה ואינה רגישה כלל לתחושות אחרים ונוהגת להאשים בדיכאון שלה את אמה. הייתה תקופה שבה היא לקחה כדורי פרוזאק אך במהלכה היא אף בצעה את ניסיון ההתאבדות היחיד שעשתה. רציתי לדעת אם טיפול פסיכולוגי בלבד - לא פסיכיאטרי עשוי לעזור ואם יש מקרים שבעייה כזו לא נפתרת למרות ניסיונות לפותרה?

היי לי אני כעקרון לא אוהב לייעץ כאשר משהו שואל על משהו אחר, עם זאת בולטת המצוקה שלך ורצונך לעזור לכן אנסה בכל זאת לענות אבל מעט בכלליות. נראה לי שהבעיה חמורה יותר מדכאון, אין ספק שמצב רוחה לא טוב והיא לא נהנית ממצבה אבל יתכן שישנן הפרעות רבות יותר. כאשר לאדם יש כאבים ואפילו "רק" כאבי שיניים הוא מאוד ממוקד בעצמו, אני חושב שאחותך צועקת יותר על כך שהיא סובלת וקשה לה, ואז גם יש נטיה להאשים אחרים, אבל כדאי לראות את מצוקתה. כמובן, שהתנהגות זו גורמת למצוקה של כל המשפחה, לעתים אף גורמת לתוצאה הפוכה, כלומר במקום שהמשפחה תרגיש את הכאב שלה, המשפחה נבהלת וכועסת ואז המצוקה של אחותך גוברת. עם זאת קשיים כאלו אופייניים לגיל, כלומר סביבות גיל 20 למרות הדרמתיות ומה שכתבתי למעלה, יתכן מאוד שעם ההתבגרות והגיל התופעות יפחתו ועוצמתן תרד במידה רבה וגם יעלמו לגמרי. טיפול פסיכולוגי חשוב ביותר, כמובן שניסיון והתאמה של תרופות גם יכול להועיל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום:המשך לשאלות הקודמות ששאלתי בקשר להמשך טיפול (דף 145) קודם כל תודה על על התשובות הן עוזרות לי מאוד לא ידעתי עד כמה חשוב מתי היו ההתקפים הקודמים הפעם הראשונה היתה לפני 10 שנים (ראוי לציין שזה נמשך 10 ימים ונעלם בדיוק כשחזרתי ארצה) הפעם השניה היתה לפני 4 שנים (גם כן הכל נגמר כשחזרתי ארצה) הפעם השלישית היתה לפני שנתיים במעבר הדירה (זה עבר כעבור חודש עם מתן תרופות) הפעם הרביעית החלה לפני חודש ואז שוב התחלתי בפלוטין 20מג ההרגשה היום הרבה יותר טובה למעט השכמה מוקדמת והרשת מועקה בשעות הבוקר ראוי לציין שבשום מקרה לא היתה מחשבה על התאבדות למעט 4 מקרים אלו הייתי כל חיי אדם עצוב מופנם ורגיש מאוד (בוכה מכל דבר קטן) בעיקר בילדות החשש הכבד שלי שזה ילך ויחמיר במשך השנים או שמא יתפתח למחלות נפש אחרות אני חייב להשאר אופטימי מכיוון שיש לי 2 בנות לדל

לדודי שלום, אני יכול להרגיע אותך בקשר לחשש הגדול ביותר שלך שהמצב עלול להתדרדר למחלות נפש אחרות. ובכן התשובה היא לא , אפשר להרגע. מבחינת התכיפות של ההתקפים, נראה שהתכיפות היא גבוהה ולכן הטיפול בהחלט יהיה מספר שנים לא מעט, אני לא ממהר לאמר לכל החיים, כי אנחנו יודעים שתהיה התקדמות ברפואה וצריכים לשמור על אופטימיות. עם זאת כפי שמוסכם כיום על הרופאים הטיפול הוא לטווח ארוך. עם זאת אתה מגדיר את עצמך כטיפוס המופנם, לכן הייתי ממליץ שוב על שיחות-פסיכותפריה ובמיוחד כאשר מצבי הדיכאון אצלך קשורים עם פרידות והתרחקות מהבית כפי שכתבת. בנוסף, הייתי שוקל עם הרופא המטפל את החלפת הפרוזק לתרופה מסוג אפקסור שהיא פועלת על הדיכאון משני כיוונים-או נכון יותר פועלת על שני חומרים במוח. חומר רב על האפקסור תמצא בפורום ומנילי. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

מה היתרונות חסרונות וההבדלים ביניהם? למה התרופות האלה טובות?

כי הם פשוט מחזירות לחיים

לליבי שלום, שתי התרופות שייכות לקבוצה של התרופות נוגדות דיכאון החדשות והמדוייקות שהראשונה ביניהן הייתה הפרוזק. בנוסף יש להן מרכיב של פעילות נוגדת חרדה. קיים הבדל גדול בין שתי התרופות. הסרוקסט כמו הפרוזק עובדת על חומר אחד במוח על הסרוטונין. האפקסור תוקף את הדיכאון דרך הסרוטונין וחומר נוסף הנקרא נוראפינפרין, כלומר בשתי דרכים. כמו כן השפעת האפקסור מתחילה מוקדם יותר. שאלת באופן כללי ולא כתבת על עצמך, אם תפרטי יותר נשמח לעזור, בברכה דר' גיורא הידש

האפקסור היתרון הגדול ביותר שלה שהיא גם מרגיעה מאוד, ואת ההשפעה הזאת את מרגישה מייד עם נטילתה. כלומר השפעתה מהירה מאוד. את לא צריכה לחכות כמה שבועות דבר זה לא קיים באף תרופה אחרת ממשפחת SSRI ולמעשה בתרופות שלא ממכרות כמעט ולא קיים.

שלום דוקטור אני מטופל מזה שנה בכדורים מסוג: 1.רמרון30 מיליגרם בערב. 2.דפירל100 מיליגרם בערב . 3.קלונקס 4 מיליגרם עד 6 בערב ולפעמים במשך היום. כל הזמן מאז לקיחת הכדורים יש לי ירידות ועליות במצבי הרוח. היום אני בדאון אמיתי - רוצה לבכות-דיכאון אמיתי מצוברח-עצבני מאוד-מצב שקשה לתאר במילים. תור אצלנו לפסיכיאטר יש רק בסוף דצמבר. רציתי אולי תייעץ לי לעלות את אחד הכדורים שאני לוקח אולי דפירל אקח גם חצי בוקר. הרמרון עולה לי המון כסף-ואם זה לא עוזר אולי אפסיק אותו. אודה לתשובתך בהקדם האפשרי !!! מחכה ומייחל לתשובתך המהירה תודה מראש אבי

לאבי שלום, צר לי אולם לא אוכל לתת לך תשובה של מה לעשות מבלי להכיר אותך ובלי בדיקה כהלכה. עם זאת אנסה לפתוח לך כיווני מחשבה, אתה מקבל טיפול לא שיגרתי של שילוב מספר תרופות כאשר הכוונה והמדיניות כיום לחפש תרופה אחת מתאימה לאדם מסויים ולא קוקטייל של תרופות. למצב זה יתכנו מספר סיבות, האחת היא אבחנה מורכבת ולא חד משמעית, השניה, חוסר תגובה לטיפולים רגילים בתרופה אחת או פשוט מדיניות לא נכונה של רופא. בכל אופן מה שברור שגם עם הקוקטייל הזה אינך מרגיש טוב והוא לא פותר את כל הבעיה. אילו הרגשת טוב עם התרופות ניתן היה לקבל את המצב אולם אתה במצוקה ומרגיש לא טוב. לכן עצתי היא להקדים את הביקורת אצל הרופא ואם הדבר לא ניתן אז אולי תשקול לפנות לרופא אחר. בברכה דר' גיורא הידש

ואתה עוד עומד על הרגליים? איזה רופא הלכת?? לווטרינר??? ואתה עוד מחכה לו???

אני לא יודע על מה אתה מדבר נכנסתי למשרד של הפסיכיאטר ואחרי 5 דקות יצאתי עם שלושה מירשמים שעל כל אחד מהם שלושה תרופות שונות ואח"כ אמרו לי לחזור בסוף דצמבר אין דרך לדבר עם פסיכיאטר רק נכנסים מקבלים מירשמים ויוצאים החוצה פסיכיאטרים לא שמים זין על האנשים שמגיעים אליהם

ד"ר הידש שלום, אני בחור בן 25 , נשוי באושר, ומתגורר בחו"ל. הכל בחיי מתנהל בצורה טובה, ובאמת אין טענות. אלא שלאחרונה, התחילו להשתלט עלי מחשבות על החיים ומשמעותם ועוד יותר מחשבות על המוות. תמיד היתה לי חרדה מהמוות, אולי לא כ"כ מהמוות אלא יותר מעצם העובדה שאנחנו מתקיימים רק פעם אחת. עצם המחשבה שאנחנו קיימים רק פעם אחת מבעתת אותי מפחד. מחשבות אלו, בסופו של דבר גם הוליכו אותי לחשיבה על משמעות החיים: איך הגענו לכאן, מה היה לפני, מה יהיה אחרי, האם משהו או מישהו עומד מאחורי החיים האלו וכו'. המצב הגיע לידי כך, שלאחרונה יש לי מעין הרגשה סוריאליסטית בנוגע לחיים, הכל נראה כמו חלום, כאילו, אנחנו לא קיימים, כאילו כל זה הוא חלום עם סוף רע מאוד (מוות), שיש משהו מאחוריו. כאילו מעין הרגשה שיש משהו הרבה יותר עצום שעומד מאחורי עצם קיומינו. כמו שכבר אמרתי, אני מתגורר בחו"ל, ומלבד אישתי, אין לי פה אף אחד. מה שמוביל אותי ליותר מידי זמן פנוי עם עצמי ועם המחשבות האלו. אישתי לא ממש מבינה אותי, היא גם לא ממש מאמינה בפסיכולגיה ופסיכיאטריה כתחומים מרפאים (מצטער...), היא טוענת שהכל אצלי בראש ואני צריך לפתור את זה לבד. אני לא מחפש תשובות לשאלות האלו, כי אני יודע שלאף אחד אין (אולי זה גם מה שעושה את זה כ"כ גרוע...), מה שכן, הייתי רוצה לקבל עצה, איך להתמודד עם הפחדים האלו, ואיך להוציא לי אותם מהראש, והכי חשוב, איך אני "מחייה" את החיים שלי עוד פעם. כי כרגע ההרגשה שלי, היא ששום דבר לא משנה יותר מכיוון שאנחנו מתקיימים רק פעם אחת, בסוף נמות וזהו. - שהכל הוא מאוד זמני. מעין הרגשה של הבעת ספק בעצם קיומינו - מי אנחנו , איך הגענו לכאן, לאן אנחנו הולכים, מהו היקום... מישהו אמר לי שכל אלו הן שאלות נורמליות ביותר שכל בנאדם צריך לשאול. אני מסכים, אבל אני חושב שהשאלות האלו מפסיקות להיות שאלות טובות, כשהן מתחילות להשפיע עליך בחיי היומיום. - אז איך אני נפטר מהמחשבות האלו ? תודה מראש. בדוי.

הייי עם הבן אדם נולד אז למה הוא מת???? ועם הבן אדם מת אז למה הוא ביכלל נולד???

היי, כולנו נולדים וגם מתים בסופו של דבר(ולפעמים גם קודם..)אז למה בכלל לחשוב על זה יותר מידי, מה זה יעזור? לזה שמתים יש משמעות ביולוגית גרידא-זו עובדה ביולוגית. אפשר למצוא בזה גם משמעויות פילוסופיות כמו הצורך להסתלק מן העולם בסופו של מעגל החיים וכו' אבל זה לא משנה!חיים רק פעם אחת וחשוב לחיות אותם כמו שצריך ולא לשקוע במחשבות רעות וטורדניות ואם הן מופיעות מעצמן לא להתעסק איתן יותר מידי ויותר מידי לשאול:"למה"? כי זה רק לא יעזור.(בעיקר לך- השליח).

אם אתה חושב מחשבות כאלה שמדאיגות אותך ועושות אותך עצוב ובלתי מאושר, אז כנראה משהו בחייך עכשיו לא כל כך טוב, אולי זו הבדידות. תשנה את חייך וגם מחשבותיך ישתנו.

שלום, אפשר לענות לשאלתך במספר רמות, ברמה הפשוטה, כולם נולדים ומתים מה שחשוב זו הדרך, מה עושים בחיים ועם מי מתקשרים. כלומר האדם הוא "חיה" חברתית, והקשרים עם אנשים אחרים ואנשים הקרובים אליך, השפעתם עליך והשפעתך עליהם אלו הדברים החשובים. ברמה הפסיכולוגית: קיים זרם שלם בפסיכולוגיה הנקרא הזרם האקסיסטנציאליסטי, ברובו צרפתים, תחילה הפילוסוף סארטר והסופר אלברט קאמי, והפסיכולוג ויקטור פרנקל. פרנקל שהוא יהודי, עבר את השואה ושאל את השאלות שאתה שואל במחנות הריכוז ומצא להן תשובות. כמובן שתשובותיו היו אישיות שלו, וכל אדם צריך למצוא את מהות הקיום שלו. המטפלים לפי הגישה האקסיסטנציאליסטית (קיומית) חותרים למצוא תשובות לשאלות הקיומיות. ברמה הפסיכיאטרית: לתופעות שאתה מתאר ישנה חשיבות ובמיוחד כאשר אתה אומר שהן פוגעות בתפקוד היומיומי. חסרה אינפורמציה רבה לכן איני יכול לתת לך תשובה אישית יותר אבל מגוון האפשרויות לבעיה פסיכיאטרית רב ולדעתי כדאי מאוד להבדק אצל פסיכיאטר אפילו לשם אבחנה ולדעת היכן אתה עומד. יתכן שאלו הן מחשבות של דיכאון או חרדה ויתכן שהן רומזות לבעיה נפשית עמוקה יותר. בכל אופן כפי שאתה מתאר את הדברים הייתי מקבל את עצת אשתך רק בחלקה. נכון שכנראה הדברים הם בראש, אבל מסיבה זו כדאי לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ לגבי אבחנה ומה כדאי ואפשר לעשות. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי בדוי. אמנם בדוי אך אמיתי מאד. הדברים אותם אתה מתאר מוכרים לי מעברי הרחוק וההזוי כאשר שוטטתי לי ברחבי ארה"ב. תחושות דומות לאלה שאתה מתאר הביאו אותי לעזוב את לימודי בירושלים ולכתת רגלי אל מעבר לסמבטיון...בנדודי אלה מצאתי בן זוג וחייתי עימו ביער בקונטיקט. המחשבות האלה, בסופו של דבר, הוליכו אותי בחזרה ארצה. הבנתי שהכל תולדה של אי נחת גדולה מעצמי ומחיי, ולא ניתן לברוח מעצמי - אפילו לא לאמריקה...לכן, בדוי שלי, כאשר אתה אומר באותה נשימה כמעט, שאתה "חי בחו"ל",נשוי באושר", וש"מלבד אשתי אין לי פה אף אחד" האם אינך מתכוון: שאינך נמצא במקומך הטבעי? ובמקום להתעמת עם עצמך -אתה מתעמת עם מה שמחוץ לך? שולחת לך הרבה הזדהות, צוצלת.

חזור לארץ הקודש......................