פורום פסיכיאטריה

איך אפשר ליצור קשר עם דורי דני מזכויות החולה אימאיל ואו טלפון תודה !

http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/index&forum_id=1152&cat_id=306

שלום ד"ר הידש, אני די מיואשת מהטיפול התרופתי והשיחתי ואני בספק אם כדאי לי להמשיך הייתי אצל שתי פסיכולוגיות - אצל כל אחת תשעה חודשים, ועכשיו אני שנה אצל פסיכיאטר. אני לוקחת תשעה חודשים פרוזק, ועכשיו התחלתי לשלב אותו עם טופמקס לייצוב מצב הרוח, כיון שכך המליץ לי הפסיכיאטר. אני בת 37 ואפשר לומר שאני סובלת כבר 20 שנה בערך מדכאון בינוני, שמצד אחד לא מנע ממני "לתפקד" (ללמוד באוניברסיטה ולשרת בצבא) חיצונית אבל בהחלט לא איפשר לי להתפתח רגשית. האמת שכבר נמאס גם לי לשמוע את "קיטורי" האינסופיים על מצבי, אבל אני לא מצליחה לגייס מספיק אנרגייה כדי לשנות את אותו. אני סובלת מחרדות, ממועקות, אני בודדה, איני מוצאת טעם לחיי ולא מצליחה לדמיין עתיד ורוד יותר. שום דבר לא ממש מעניין אותי, הכל נראה דהוי ומשעמם. אני אמנם עובדת אבל הימים חולפים ובסוף היום כל מה שאני רוצה זה שקט ושלווה. בשיחה האחרונה עם הפסיכיאטר הוא הסכים עם דברי שכנראה אזדקק לטיפול כל חיי - האם זה הרגע שכדאי להודות בכשלון הטיפול, להחליף תרופה או להשלים שאלו הם חייהם של פגועי הנפש? איני רוצה להחליף את המטפל כי אני די קשורה אליו. אודה לך על תשובה אמיתית וכנה.

האם את מעוניינת להתכתב?

היי את מתארת מצב לא נדיר ולעתים זהו המצב ברפואה. בהתקף לב יודעים לטפל אבל בלחץ דם גבוה ובטחורים עדיין אין טיפול בפותר את הבעיה. כלומר בעייתך קשורה לסבל רק למרות שמהבחינה הקלינית יתכן שלא תוגדרי כמקרה חמור. כמובן שתאמרי שאלו רק מילים והגדרות ואת צודקת. אני חושב שאינך שואלת את השאלה הנכונה. השאלה היא לא האם קיים טיפול אשר פותר את הבעיה שלך ותהיי אדם שמח עליז, מוחצן ושונה. אני חושב שעליך להגדיר מטרות קטנות יותר לפרק זמן קצר יותר וראות האם את משיגה אותן. השאלה לגבי המטפל היא האם הוא עוזר לך, האם הקשר אתו הוא משמעותי עבורך ולא האם הוא פותר את כל הבעיות. כנראה שכעת את במצב של ירידה או משבר מסיבה כלשהי ו"התעייפת" מהרבה דברים, אולי זה הזמן לשינוי, ואני מתכוון לשינוי בחיים ולאו דווקא בטיפול או במטפל. תחשבי על התחומים אשר מעיקים עליך הכי הרבה והאם ישנו מקום שבו את יכולה למצוא אומץ ולעשות שינוי? תודה על השיתוף ואת מוזמנת לעדכן דר' גיורא הידש

יש בו הרבה מאוד אינפורמציה בנושאי בריאות הנפש http://www.zarut.com

האם לקיחת ריספרידל מונחת קבלת מחזור? האם לקיחת ריספרידל במינון של 3 מ"ג ליום לתקופה של כשנה יכולה לגרום לנזק לפוריות האשה?

שלום, כן קיים קשר בין הרספרידל וההורמונים הנשיים. רספרידל מעלה את רמת ההורמון הנקרא פרולקטין (אשר אחראי גם על הפרשת החלב בזמן ההנקה) וכמו שבזמן ההנקה אין מחזור כך יתכן שגם בזמן נטילת הרספרידל. תופעה זו היא די נדירה, קיימת יותר בתרופות נוגדות הפסיכוזה הישנות - הלידול, פרפנן וכך הלאה, אבל קיימת גם עם רספרידל. אין נזק או סכנה לפוריות לטווח ארוך.

אבחנו לי פחות משנה פיברמילגיה הלכתי לעוד רופא ראמטולוג הוא שלל זאת בכל תוקף המליץ לי על טיפול אצל פסיכיאטר ומרפאת כאב אני מבולבלת מי מהם מאבחן את הבעיה האמיתית הייתי רוצה לדעת מה לעשות ? זה מפריע לי לחשוב שכל רופא חושב משהו אחר הייתי רוצה פתרון אחת ולתמיד

לחולמת, פיברומיאלגיה היא אבחנה קשה ואינה חד משמעית, את סובלת כנראה מחולשה, כאבים בשרירים ועייפות. יש הקוראים להפרעה זו גם סינדרום העייפות הכרונית או מחלת הייפים. עדיין קיימים ויכוחים בין הרופאים לגבי הסיבות להפרעה זו ובאמת ישנם רופאים אשר טוענים שאין הפרעה כזו. כלומר, חלוקי הדעות והאבחנות השונות במקרה זה לצערי לגיטימיות. בכל מקרה אני מוצא חשיבות מועטה יותר לאבחון כי בכל האבחנות שציינתי הטיפול אינו אצל הראומטולוגים כי אם אצל הפסיכיאטרים ובמרפאות כאב. לדעתי חשוב יותר שתקבלי טיפול ותרגישי בטוב מאשר האבחנה הפורמלית הרפואית שהיא כותרת אבל לא בהכרח מביאה להטבה במצבך. שיהיה לך רק טוב והרבה מרץ דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, אני פונה אליך לאחר מספר התכתבויות בנושא הנדון. ברשותך אני מזכירה לך את בעייתי שהנה בעיית נדודי שינה למעלה משנה. במהלך השנה לקחתי כדורי בנודרמין, כאשר בשלושה חודשים האחרונים אני לוקחת כל לילה 1/2 כדור בנדורמין, שבד"כ עוזר לי לישון. הייתי גם בטיפול לא אינטנסיבי אצל פסכיאטר שמתמחה בבעיות שינה, והוא המליץ לי לקחת סרוקסט . מסיבות בלתי ברורות, רופא המשפחה נתן לי במקום סרוקסט , פלוטין , שאח"כ הופיעו לי גם בעית ציפצופים באוזנים. (שהם הגיעו גם בעקבות בעיות אחרות באוזנים). בעצתך, פנייתי למעבדת שינה(בבי"ח תל-השומר) והם הבחינו כי הבעיה של השינה הנה פסיכולוגית, ולא הייתה להן פתרון לגבי שיחות עם פסיכולוג (כי אין להם במקום) תוך שילוב בלקיחת תרופות מסוג נוקטורנו . (לאחר שתי לי לות הפסקה מבונדורמין) הלילה לקחתי את הנוקטורנו , (לאחר הפסקה של לילה אחת מבונדורמין) ולאכזבתי , התעוררתי בשעה 0200 (לאחר 4 שעות), מרוב ייאוש לקחתי עוד 1/2 בנודרמין. וגם זה לא עזר, שורה תחתונה כל הלילה לא ישנתי (זה כבר לא חדש, אני כבר שלושה ל ילות רצופים , קמה בערך בשעה 300). תכלס השאלות שלי הן: א) למה הנוקטורנו לא עזר לי, (וגם הבונדורמין) ב) האם שאקח את הסרוקסט , אני יכולה לשלב אותו עם כדור שינה (ואיזה ?) ג) אני מבקשת המלצה על פסיכאטריים שעובדים בשילוב עם פסיכלוגים על מנת שאני אטפל בבעיה שלי, כי אני מרגישה כבר אובדת עצות, יש בי מחשבות לגשת לאחד מבתי החולים של הנפש, ולתאשפז. אם יש אחד מן הקוראים, שיכול להמליץ לי על פסיכולוג /פסיכאטר אשר עוזר/עזר לו בבעיות שינה, אנא רשמו לי דרך המייל. (באיזור תל-אביב) תודה מראש, ומצטערת על ההודעה הארוכה קשה-לי

היי אני שמח שבדיקת השינה מאחוריך, איני יודע אם זה טוב או רע אבל כעת לפחות את יודעת היכן את עומדת, אין בעיה/מחלה גופנית הקשורה להפרעה בשינה ומדובר במכלול של הקשיים הפסיכולוגיים. אם אני זוכר נכון אז קיימת גם בעיה של כבדות שמיעה? הנקודה העקרית היא שאת נמצאת בתחילת הדרך של טיפולים נפשיים, גם תרופתיים וגם פסיכולוגיים. את אומרת שניסית פלוטין שהחמיר את המצב ופסיכיאטר המליץ על סרוקסט שעדיין לא ניסית, המלצתו מאוד נראית לי ולכן בהחלט מומלץ ללכת עם המלצת הרופא הפסיכיאטר. הסרוקסט, הבונדורמין או הנוקטורנו בהחלט פועלים היטב ביחד. עדיין מוקדם מדי לדעת את השפעת הנוקטורנו, אין כל אסון בכך שהוספת את חצי הבונדורמין בלילה. תנסי עוד מספר לילות עם הנוקטורנו. אני חושב שעדיף לפנות למרפאה היכן שיש צוות רב מקצועי של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכדומה. אם את גרה באזור של מרפאת רמת חן, אז כדאי לפנות אליה. מידיעתי זו מרפאה מצויינת וגדולה. במסגרת הציבורית תצטרכי לבחור את המרפאה הקרובה לאיזור מגוריך. בכל מקרה, את עדיין ממש בתחילת הדרך של הטיפולים הנפשיים, תחכי בסבלנות, יש פתרון לבעית השינה ותמצאי אותה. אני מקווה ומאחל שתמצאי במוקדם ככול הניתן. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ד"ר שלום, ראשית תודה על התשובה הענינית (כמו תמיד). עדיין נותרו לי שאלות לא פתורות, מה הבדל בין נוקטורנו לבין בנדורמין ? אם אני אתחיל לקחת סרוקסט, עד מתי אני אצטרך לקחת את הבונדורמין ? האם ניתן לשלב את הנוקטורנו עם הבונדורמין ? אם כן, באיזה מינונים ? תודה על הפנייה למרפאה ציבורית, אני אברר פרטים בטלפון באיזה תדירות ניתן להפגש עם אנשי מקצוע. (בצד שני, מצאתי טלפון של פסיכולוג שעובד עם מרפאת שינה של הטכניון-בסניף ת"א) אז כעת אני מתלבטת היכן להתחיל את הטיפול. חשוב לי שהוא יהיה אינטנסיבי ומעמיק. (כי אני חוששת שברפואה הציבורית יתנו לי רק כמה דקות עם אנשי המקצוע...) להתראות קשה-לי

שלום כדורי השינה הם ממכרים וזה פיתרון גרוע מאוד להיתלות בהם שכן לאחר זמן קצר ממילא הם כבר לא יושיעו ויהיה צורך להפסיקם לישון טוב אפשר כשרגועים, לכן צריך לקחת כדור שמרגיע את המתח ולאוו דווקא כדור שינה לצערי גם סרוקסט לא יעשה זאת בפנייה לפסיכיאטר אני ממליצה לך לבקש אפקסור כי רק הכדור הזה יאפשר לך לישון ולא יהיה צורך בכדורים נוספים, כל פיתרון אחר הוא גרוע אם דווקא כדורי שינה אז ממליצה על הלסיון, שבארץ לא אוהבים לתת אותו. אך ללא ספק שהוא הטוב ביותר. נילי.

אני סובלת מבולימיה כבר 3 שנים (לא מקיאה בד"כ, יותר מתאמנת וצמה). בעקבות מצב רוח ירוד ומחשבות אובססיביות על דיאטה ולאחרונה החמרה בזלילות ואף בהקאות (למרות שלא נהגתי להקיא בעבר...), התחלתי בטיפול תרופתי בפריזמה. את התרופה אני נוטלת 5 ימים בלבד ובאופן מפתיע הצורך לזלול נעלם. עדיין יש את המחשבות, אך פיסית איני "רעבה" עד כדי כך... אני יודעת שלתרופה לוקח זמן להשפיע על מצב הרוח. אם כך איך אפשר להסביר את האפקט המהיר על התיאבון? האם זו תופעת לוואי? האם זה יחלוף או ישאר? באופן כללי, מה המינימום זמן שרצוי ליטול תרופה נגד דיכאון? אני יודעת שהטענה היא שכשמרגישים טוב אז אפשר להפסיק בהדרגה... הובכן, אני כבר מרגישה יותר טוב- עבורי 5 ימים בלי זלילות זה דבר חדש. האם ההתקפים הבולימים יחזרו אחרי הפסקת הטיפול בתרופה? תודה.

שלום, היי, היי לאט לאט, בבריאות הנפש הולכים לאט, נפש זה דבר רגיש ועדין.... ראשית, לא כל דבר אפשר להסביר, נכון שלתרופות הללו יש תקופת חביון של כשלושה שבועות, אבל עם עובדות לא מתווכחים ואני לא חייב להסביר הכל. שנית, אומנם ההשפעה הטובה מתחילה כפי שכולנו יודעים אבל תופעות לוואי מתחילות מההתחלה. כלומר תופעה של ירידה בתיאבון (תופעה מוכרת, וגם ירידה במשקל), קיימת כבר בתחילת הטיפול. בנושא השלישי הדברים מעט מורכבים יותר. טיפול מינימלי הוא למספר חודשים אשר מתקרבים לשנה! הטיפול בבולמיה מסובך יותר ולעתים ארוך יותר בצורה משמעותית. הטיפול בבולמיה כולל תרופות אבל גם טיפולים פסיכולוגיים וגם טיפולים קבוצתיים. כך שצריך לראות את כל הגורמים וגם את הבן אדם. לכן, סבלנות, אל תפסיקי את הטיפול בהתחלה כי סביר להניח שתחזרי למצבך הקודם שלפני טיפול. בכל מקרה הפסקת הטיפול רק בייעוץ של הרופא המטפל. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

היי שוב שאלה מפורום אחר. הפעם פשוט ציטטתי את תוכן ההודעה. שם המשתמש ששלח את ההודעה הוא "חולה_מאוד" ואני חושב שהשם אומר הכל לצערי :-( שי -========- מישהו יכול לתת לי מידע על הסמים הנ"ל כי בזמן האחרון הפסיכאטר שלי הציע לי שימוש בסמים האלו במסגרת הטיפול בכאב. מסתבר שלסמים הנ"ל יש תופעת לואי שבמיקרה שלי זהו האפקט המבוקש שהוא יצירת ריחוק מהכאב דבר שיכול להיות שיאפשר לי חיים עם פחות אופייטים. השימוש הממושך באופייטים גובה ממני את מחירו הכבד ואנחנו רוצים להוריד את המינונים. דרך אגב לגבי קנביס גם האונקולוגית וגם הפסיכאטר שלי יותר ממליצים על שימוש בגראס בשיתוף עם כמויות מוקטנות של אופייטים לשיכוך כאב מסתבר שהרופאים מודעים לאפקט סינרגטי בין הגראס והאופייטים. רק שהם מבקשים שאני לא העשן את זה אלא יכין ספייס קוקיס בהנחה שאני בכלל יכול להשיג גראס מה שאינני יכול לצערי. דרך אגב לא ידעתי שהתרופה היחידה שממש הצילה את חיי בזמן הטיפולים הכימוטרפיים היא למעשה אחד החומרים הפעילים המצויים בקנביס והתרופה נקראת זופרן יבורך הצמח הזה -=====

לשי שלום, מצטער, באמת שאין לי ניסיון בטיפול בכאבים ברמה כזו וגם עם החומרים הללו. איני אוהב לצטט רק את הספרות וכאמור אפשר ללכת לחפש אבל מידיעה איני יכול לענות. sorry שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

זה בסדר גמור. הבעיה לא רק שהיא כואבת (תרתי משמע) אלא שיש לה גם הילה לא ממש חוקית לצערנו. נקווה לעתיד טוב יותר, ומה שיותר חשוב נאחל לו רפואה שלמה. שי

ערב טוב, יש לי חברה טובה שיש לה בעייה ואני לא ממש בטוחה שאני נימצאת בפורום הנכון. הבעייה שלה היא :היא מדברת ללא הפסקה,היא שומעת רק את עצמה ומאוד קשה לה להיות קשובה למישהו אחר.היא משדרת כל הזמן ואם אין לה עם מי לדבר היא מתכתבת באינטרנט ואם גם האפשרות הזו לא ממש מתאימה באותו הרגע אז היא כותבת וכותבת המון. פשוט אי אפשר להפסיק אותה.זה נישמע אולי מצחיק אבל לדעתי יש לה בעייה וגם לסובבים אותה.יש לה אינטיליגנציה מאוד גבוהה וגם בחורה טובה אבל מה עושים עם זה? היא מודעת לבעייה אבל אינה יודעת מה לעשות. אנא עזרתכם. עמית

לעמית שלום, התשובה לשאלה מה לעשות היא פשוטה, להתייעץ עם איש מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר. איני אוהב לענות לשאלות יד שניה, על חברים, משפחה וכדומה כי האינפורמציה בדרך כלל אינה מלאה. בכל אופן אוסיף רק דבר אחד, יתכן מאוד שלחרדה תפקיד חשוב מאוד במצבה, אנשים רבים כאשר הם חרדים הם חייבים לעשות משהו וזה מרגיע אותם. כמובן שאם חברתך תתכתב איתנו בפורום נשמח להוסיף עוד פרטים. בברכה דר' גיורא הידש

אולי בעצם הייתי צריך לכתוב "תופעת לוואי בין תרופתית" רציתי לדעת, אם יש מידע לגבי תופעת לוואי של אבדן זיכרון משילוב בין פרוזאק לעישון מריחואנה. נתקלתי בהודעה בנושא באחד הפורומים שעוסקים בסמים קלים ורציתי לדעת אם יש תיעוד של תופעת לוואי כזו, או שאולי אין קשר. שי

לשי שלום, לא ידוע לי על קשר כזה, להיפך, פרוזק לעתים קרובות משפר את הזיכרון והריכוז. כנראה מדובר בתופעה של המריחואנה אם מדובר על תרופה. אבל לדעתי מדובר בבעיה הנפשית המקורית. כנראה קיים מצב של דיכאון שבגללו הוחל בפרוזק. בדיכאון קיימת פגיעה בזיכרון ובריכוז. הייתי מציע שתחכה חודש חודשיים עד אשר ההשפעה נוגדת הדיכאון של הפרוזק תבוא לידי ביטוי. ומספיק עם המריחואנה, היא כנראה לא מתאימה לך שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

ליעל שלום, סיבה פיזיולוגית אשר מביאה את האנשים "לחתוך" כמובן לא קיימת. עם זאת לתחושת הכאב, יש מרכיבים נפשיים ופיסיולוגיים ידועים. קיימת הפרשת הורמונים - אנדורפינים עם הכאב ולכן לעתים אנשים חוזרים ופוצעים את עצמם. בדרך כלל זהו ביטוי של מצוקה נפשית קשה. אני מאחל לך שתרגישי טוב יותר ואז גם הצורך או הדחף לפגוע ולפצוע את עצמך ירד. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

תודה לך על תשובתך

הי, לפני כארבעה חודשים התחלתי לקחת סרוקסאט,בהתחלה 10 מ"ג ואחרי שבוע ועד היום 20 מ"ג.בנוסף לקחתי בהתחלה שני כדורים של קלונקס ביום.אחרי שהבנתי שהכדור ממכר התחלתי להוריד את המינון והיום אני לוקחת פעמיים בשבוע,כאשר בכל פעם חצי כדור. כלומר-0.25 מ"ג. אני לא מצליחה בינתיים להוריד את הקלונקס-מה אתה מציע לי לעשות?זה מאוד מפריע לי ומציק לי וממלא את מחשבותיי כל יום וכל היום. האם עוד 10 מ"ג סרוקסאט יעזור ואז לא אצטרך קלונקס בכלל?האם יש כדור הרגעה אחר-פחות ממכר ומפחיד? נכון שההרגשה שהקלונקס עושה היא נהדרת אבל זו כניראה לא הדרך לאושר............. מחכה לעזרה. שגב

האמת היא שהסרוקסט שאת לוקחת יותר מסוכן מהקלונקס. זה נכון שקלונקס פופולרי אצל אוכלוסיית המכורים כי זה עוזר להם "לצלול" )בשילוב עם חומרים אחרים) אבל את לוקחת קלונקס בשביל להתמודד- המטרה היא הפוכה. מה שחשוב זה להמשיך ולהתמודד למרות הקשיים. תעזבי אותך מדאגות קטנות כאלה. אם הקלונקס עוזר לך להתמודד זה מה שחשוב. ברגע שיש רגרסיה- כלומר תהליך שהוא הפוך מהתמודדות פסיכיאטר אמור לזהות את זה ולשנות את הטיפול התרופתי. אם את רוצה להיגמל למרות הכל זה אפשרי כי את לוקחת מינונים מאד נמוכים. לדעתי יהיה לך יותר קשה לרדת מהסרוקסט מאשר מהקלונקס.

א פ ק ס ו ר. במקום סרוקסט+קלונקס. ב. ואם דווקא את רוצה להישאר על הסרוקסט- מודאל, כדור ההרגעה היחיד שאינו ממכר. נילי.

ליאור, על סמך מה אתה אומר את זה?ניסיון? אני הבנתי בדיוק להיפך-הקלונקס ממכר והסרוקסאט-לא. דר' הידש מה דעתך???????. שגב

אני בן 31 נשוי ומזה כשנתיים עובד בעבודה מסודרת ואף לומד לימודים גבוהים לפני מספר שנים בעיקבות שימוש בסמים קלים נחנסתי למצב פסיכותי שבעיקבותיו אושפזתי בבית חולים פסיכיאטי לאחר יציאה ממצב הפסיכוטי לקיתי בדיקאון והדבר חזר על עצמו מספר פעמים כך שלבסוף אובחנתי כחולה מניה-דיפרסיה מזה 3 שנים אני נותל ליטיום ופאבוקסיל 100 אך הרגשת הרדידות אינה עוזבת אותי למרות חיי חברה טובים עבודה מסודרת לימודים ובת זוג אני מרגיש כאילו מתנהלים חיי על הילוך נמוך ואין דבר המצליח לרומם אותם (כמו כן אני עוסק בפעילות גופנית) האים יש קשר בין הרגשתי לבין התרופות שאני נותל? האים ניתן לפתר אותו בעזרת החלפת התרופות או שבעיקבות המניה כבר אין דבר היחול להישתוות לריגושה ואלי להיתרגל לרדידות הרגשית? בתודה דין .

לדין שלום, אנשים רבים מתלוננים על תחושות הדומות לשלך מהבחינה הרגשית. אם כבר שלוש שנים מצבך יציב ללא סמים ודיכאון הייתי מתייעץ עם הרופא המטפל וחושב ברצינות להפסיק תחילה את הפבוקסיל אשר הוא "החשוד הראשון" לתחושות שאתה מרגיש. תעדכן אותנו כיצד אתה מרגיש ומה החליט הרופא הרבה אושר ואהבה דר' גיורא הידש

שלום ברצוני לדעת פרטים על תרופה בשם אורלף או אוראף פורטה. יש אתר כלשהו שאני אוכל לחפס בו על הנושא ? תודה

http://www.gatepharma.com/ORAP/orap.html

אורפ (orap) בארץ משווק במינון של 4 מ"ג בלבד. תשים לב רק למינון שאתה לוקח- מינון מעבר ל-8 מ"ג ליום יכול לגרום להרעלה ולפעמים אפילו למוות. יש דו"ח של ה-FDA בנושא, כרגע אין לי לינק. נראה לי שכיום נותנים אותו בעיקר לאנשים עם טיקים קשים או תסמונת טורט אבל היא מאושרת לשימוש גם במקרים של סכיזופרניה כרונית. במקרה של טיקים גם מינון של 1-2 מ"ג ליום יכולים להספיק. התרופה משפיעה ל-55 שעות כך שניתן לקחת אותה גם פעם ביומיים. הכל כמובן רק עפ"י אישור של הרופא המטפל.

לראובן שלום, למידע כללי בעברית אני ממליץ על אינדקס התרופות של וואלה, אבל כל אתר טוב. אם יהיו לך שאלות יותר ספציפיות וגם תפרט מדוע רשמו לך את התרופה, אשמח לענות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

שלום תודה על הפרטים שנתת לי על הכדור. האם יש אתר שניתן לקרוא חומר על הכדור . האם זה כדור ששונה מרספרדל או זיפרקסה ואם כן במה ?. האם הוא נחשב כתרופה יעילה בסכיזופרניה?. מה היחס לקיחת כדור הזה לדקינט? האם שלשול או אי שקט \ חוסר שינה יכולים להיות חלק מתופעות לואי של אורף ? בתודה שנית

שוב שלום לד"ר הירש, מדובר באחי שסובל מסכיזופרניה מלפני כשנה. הוא מטופל אצל רופא פסיכיאטר בתקופה הזו. השתמש ב-ריספרדל לאחר מכן ב- זיפרקסה , אחר כך בלפונקס ( שניים הראשונים במשך כחודש כל אחד ובלפונקס במשך כשלושה חודשים ) וכל זה ללא שיפור !. לפני כשבועיים התחיל להשתמש ב-אורף פורטה(6מ"ג ביום ) . נכון לעכשיו אין שיפור. האם ישנם תרופות אחרות מדור החדש שלא ניסינו ? מה עם כדור חדש ששמעתי עליו בשם גאודון? מה היעילות שלו ? יש אישור לשימוש בארץ?-דרך קופת חולים? אודה על תשובתך/ דעתך בנושא. בתודה ראובןREUVEN כתב/ה: > > שלום > ברצוני לדעת פרטים על תרופה בשם אורלף או אוראף פורטה. > יש אתר כלשהו שאני אוכל לחפס בו על הנושא ? > תודה

שלום לפני שנה וחצי התחלתי טיפול בפריזמה אחרי 6 חודשים של טיפול ההרגשה היתה מצויינת לכן בהדרגה הופסק הטיפול כעבור 3 חודשים היתה ירידה דרסטית במצב רוח עם מועקות בשעות הבוקר לכן הוחלט לחדש את הטיפול השאלה שלי היא האם ללא טיפול הסיכויים לחזור לדיכאון הוא גדול? או שכדאי להשאר כל הזמן תחת טיפול ?(אין לי בעיה אם זה בתקוה שהמצב לא ידרדר) תודה

לדודי שלום, בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא כעשרה חודשים וכנראה שהתופעות חזרו כיוון שהפסקת מוקדם מדי. לעתים כאשר יש דיכאון חוזר ממליצים על שנתיים טיפול. אחר כך הסיכון לחזרה של הדיכאון עם ובלי טיפול די דומים סטטיסטית ואין כל כך טעם להמשיך בטיפול מונע. בכל מקרה צריכים לבדוק לגבי כל אדם ואדם בנפרד, מה עוצמת הדיכאון? האם היית בפסיכותרפיה? בן כמה אתה? תורשה של דיכאון? מצב משפחתי? טריגרים? ועוד שאלות רבות אשר קובעות את משך הטיפול. כך שתתייעץ עם הרופא שלך לגבי תשובה ספציפית לגביך. בכל מקרה לא כדאי להפסיק מוקדם מדי כי התוצאות והמחיר גבוהים. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

האם זאת אומרת שאחרי שנתיים של טיפול התרופות לא יעילות יותר והאם יש מידע באחוזים לגבי הסיכוי לחזרתו של הדיכאון אגב אני בן 35 ללא עבר דיכאוני במשפחה (לא ההיתי בפסיכותראפיה) (הורי נפרדו ובעיות משפחתיות בילדותי כך שמאוד יכול להיות שעברתי טראמות) חוויתי בחיי 4 פעמים של דיכאון פעם ראשונה שנסעתי עם אישתי לחול מיד עם הנחיתה הרשגתי עצבות ורצון עז לחזור הדכאון התאפיין בחוסר התעניינות ובמעקות נוראיות בפעם השניה אותו דבר גם כן בחול בפעם השלישית כשעברנו דירה מיד הצטערתי נורא על העברה ושוב הרגשת עצב על סף דמעות איבוד תיאבון יקיצה מוקדמת ומועקות חזקות (הפעם הפסיכיאטר נתן לי תרופה) בפעם הרבעית ללא שום אתראה בוקר אחד כל הסימפטומים שמופיעים לעיל הופעו (לכן חזרתי לתרופה)דר' גיורא הידש כתב/ה: > > לדודי שלום, > > בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא כעשרה חודשים וכנראה שהתופעות חזרו > כיוון שהפסקת מוקדם מדי. לעתים כאשר יש דיכאון חוזר ממליצים על > שנתיים טיפול. אחר כך הסיכון לחזרה של הדיכאון עם ובלי טיפול די > דומים סטטיסטית ואין כל כך טעם להמשיך בטיפול מונע. > > בכל מקרה צריכים לבדוק לגבי כל אדם ואדם בנפרד, מה עוצמת הדיכאון? > האם היית בפסיכותרפיה? בן כמה אתה? תורשה של דיכאון? מצב משפחתי? > טריגרים? ועוד שאלות רבות אשר קובעות את משך הטיפול. > > כך שתתייעץ עם הרופא שלך לגבי תשובה ספציפית לגביך. בכל מקרה לא > כדאי להפסיק מוקדם מדי כי התוצאות והמחיר גבוהים. > > שיהיה רק טוב, > > דר' גיורא הידש

שלום, בדרך כלל יש תקופת חביון של כשלושה שבועות, לעתים אף יותר. תופעות לוואי אם הן קיימות אז כבר מההתחלה. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

ברצוני להשיג חומר על כפייה פסיכיאטרית משני צדדי המתרס,הן של אלו המתנגדים לכך והן מצד המטפלים,האם תוכלו לעזור לי בכך? תודה

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=319

http://www.iaapa.org.il/ עמותה ישראלית למאבק בכפיה פסיכאטרית

גם הפסיכיאטרים וגם החולים בסופו של דבר מבינים שאישפוז כפוי הוא רע הכרחי, למעשה זה מה שהמדינה הטילה על הפסיכיאטרים. יש מתנגדים שבד"כ ההתנגדות נובעת מהמחלה שלהם. רצוי לזכור שהחולים המאושפזים לא הם אלה שיוצאים נגד הכפיה הפסיכיאטרית אלא חולי נפש אחרים שאינם מטופלים ברוב המקרים. אתרים שיכולים לעזור לך בהכנת העבודה האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה: http://www.mentalnet.org.il הקואליציה האנטי-פסיכיאטרית: http://www.antipsychiatry.org

שלום ד"ר אני חדש בפורום (יש לציין שהוא נראה רציני -כל הכבוד) ברצוני לשאול שאלה- אני בן 28 נכה צהל ,בתקופת השירות אושפזתי בפסיכאטריה בתל השומר ,לאחר השחרור הוכרתי כנכה צהל 10% ואחרי 8 שנים חלה החמרה במצבי, ואושפזתי בשנית אובחנה אצלי סכיזרופניה . כיום אני מחכה לועדה מטעם משרד הבטחון,( הומלץ לי על ידי פסכיאטר מטעמי על 50% נכות) רציתי לשאול אותך כמה אחוזים אתה מעריך (אם בכלל אתה יכול) אני יקבל בועדה? סליחה על השאלה הארוכה אבל היא מאוד חשובה לי. תודה.

שמע, אם אתה עובד תקבל מקסימום 20% אם אתה לא עובד יהיה קשה מאד להוציא 50%, אני מקווה שאתה מסתייע בעורך דין טוב !!!, אחרת חבל על הזמן אם אתה באמת רוצה 50%. שוב אני אומר, אם אתה מראה שיגרתיות ונורמליות במהלך החיים, עובד, גר לבד, נשוי או עם חברה, עם חברים, אז הסיכוי שתקבל 50% שואף ל- 0. אני בעצמי נכה 20% נפשי אחרי שני אשפוזים, כאשר הראשון היה במסגרת המילואים. אם תרצה לדעת פרטים נוספים, אשמח לשתף אותך. רפואה שלמה, אורי.

לאורי שלום קודם כל תודה רבה על התיחסות , דבריך נכונים אגב יש לי עורך דין חזק ביותר ואני לא עובד ולא נפגש עם חברים וגר בבית הורי אבל הבנתי ממך ש-50% קשה לקבל. תסלח לי על השאלה אבל גם לך יש סכיזרופניה? (לא חיב לענות) ושוב תודה על התשובות.

לקולן שלום, צר לי אבל ההמלצה שלי לא להיות אופטימי, הוועדות בדרך כלל מחמירות מאוד ומקשות על הנכים. במחקרים ראו כי בכל מפגש וראיון הדקה הראשונה קובעת את ההתרשמות, אחר כך ממשיכים רק לדבר ולהצדיק את ההחלטה. כדי לעודד אותך אספר לך סיפור. הגיע אלי בחור במצב שלך אשר ביקש להעלות את אחוזי הנכות. היו לו 50% ומצבו היה בסך הכל טוב, הייתי מופתע ושאלתי אותו כיצד הגיע לאחוזים אלו למרות שלדעתי מגיע לו פחות. (לכן גם לא נתתי לו חוות דעת לערער על החלטת הוועדה). הוא סיפר לי שליפני הוועדה, שבוע ימים הוא לא התקלח, בבוקר יום הוועדה הוא רץ שני ק"מ, ולבש בגדים בצבעים הכי לא תואמים, משהו של ורוד וירוק. מכאן אתה יכול להבין מדוע הוועדות חשדניות, ומדוע הן די קשוחות בקביעות שלהן, לעתים קרובות אנשים שמגיע להם אחוזים גבוהים יותר אינם מקבלים את המגיע להם. שיהיה בהצלחה, ותעדכן דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. אני יהיה בקשר בפורום.

שלום לכולם, האתר "קולות- בית ובמה ליצירה של צרכני בריאות הנפש ומידע", שלא היה פעיל במלואו מזה חצי שנה, חוזר היום לפעילות, מה שאומר שנעשו עדכונים ביצירות, ויהיו בזמן הקרוב גם מספר שינויים אחרים. ניתן גם לשלוח כעת חומר חדש לאתר. למי שלא מכיר, זהו אתר שמציג יצירות של אנשים (כתיבה, אמנות) שמתארות התמודדות עם בעיות נפשיות שונות. האתר יעבור גם בקרוב עיצוב מחדש והרחבות למיניהן. כתובת האתר: http://www.voices.co.il

לשיר שלום, במזל טוב ובשעה טובה, הרבה הצלחה. ניסיתי להכנס לאתר דרך הלינק שרשמת, עדיין לא הצלחתי, תעדכן אותנו. אני מכיר את האתר בגירסתו הקודמת, ישנם שם אנשים מקסימים עם המון יצירתיות וטעם טוב, בהצלחה דר' גיורא הידש

כנראה שזה היה משהו זמני, כי אני מצליחה להכנס מהלינק... תודה על האיחולים, אני אעביר אותם הלאה. :-)

שלום דוקטור, אני בן 44 ומטופל מזה מספר חודשים ברסיטל (30 מ"ג ליום). לפני כחודש התחלתי ליטול בנוסף 8 מ"ג ליום אדרונקס (reboxetine). בהתוויות התרופה נכתב שתופעת לוואי שיכולה להיות היא אצירת שתן , האם האדרונקס יכולה לגרום גם לצריבה בשפיכה?

הי הראל... לא יודע בקשר לתופעות הלוואי שציינת (אני לא סבלתי מאף אחת מהן), אני יכול להעיד שלקחתי אדרונקס במקביל לסרוקסט תקופה מסוימת והכדור השפיע עלי בצורה מאוד חיובית, ועזר להשתחרר סופית מהבעיה שסבלתי ממנה (חרדה) תרגיש טוב :-)

להראל שלום, איני חושב שהתופעה מהכדור, כדאי להבדק אצל רופא המשפחה ומשם להמשיך למומחה ותרבית? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

להראל אני לקחתי במשך כחצי שנה אנדרונקס ואכן גם לי הייתה צריבה בשפיכה והתופעה חלפה כאשר הפסקתי עם הכדור כל טוב

אני נוטלת 3 כדורי סרוקסט כל יום בערב עם הארוחה. שמתי לב שכשיוצא לי לעיתים נדירות לפספס את לקיחת הכדורים אני נתקפת סחרחורות קשות ולעולם לא יצא לי לא לקחת מעל יום אחד וגם זה נדיר מאוד. אני מקפידה מאוד ליטול אותם בזמן קבוע. ראיתי באחת ההודעות שנאמר שההשפעה של הכדור היא לשלושים שעות. אז אני תוהה מדוע עליי זה משפיע בהפרש של יום. אולי מפני שאני לוקחת שלושה כדורים??? או שאולי זה לא קשור ועליי לבדוק סיבות אחרות. תודה רבה מראש. רותם.

לרותם שלום, לצערי איני יכול להסביר את התופעה, הסרוקסט ברמה טובה בדם מעל לשלושים שעות אבל גם אחר כך עדיין יש לו השפעה. איני רוצה להכנס לכל הכימיה והפיסיקה אבל אם המושג זמן מחצית חיים מוכר לך, אז נוכל להתקדם. בשורה התחתונה, 30 שעות לפחות אבל הפעילות נמשכת אף יותר. בברכה דר' גיורא הידש

האם יש לכם איזה סממן אחד לפחות מן הכתבה..... http://www.itpolicy.gov.il/topics_ethics/addiction.htm#8 "יותר מידי זה פחות מידי........"

אנשים נכנסים לפורום פסיכיאטרייה כדי לקבל תמיכה ועזרה בגלל בעיה אחת ויוצאים מהפורום הזה עם בעיה נוספת..... :-) יש למישהו פיתרון?!

כן - אני מכיר את זה מקרוב לצערי גם אני מכור לאינטרנט - והייתי אומר שאני מכור בצורה קשה ביותר 12-15 שעות ביום... אין ספק שזה משפיע מאוד לרעה על מצבו הנפשי של המכור לאינטרנט... דרך אגב - אפשר למצוא עוד חומר על על הבעייה הזאת באתר הזה http://www.zarut.com/misc/addicted.asp המכור

לכולם שלום, אנשים עם חרדות מאוד קל להפחיד ולמסור אינפורמציה הגורמת לחרדה, אני לא המשכתי עם הלינק ולכן אין לי תשובות ענייניות אולם ברצוני להדגיש דבר אחד. לא כל דבר הוא מחלה, לא נורמלי, התמכרות. אפשר להרחיב כל מושג ואפשר לצמצם אותו. אם נרחיב את המושג התמכרות אז כמעט כל דבר הוא התמכרות כולל ההתמכרות שלי לאשתי (שתחיה). אם נמצמם מדי את המושג התמכרות ונכניס רק את אלה אשר מעלים את המינון מידי יום כדי להגיע לסיפוק הרי החמצנו רבות. לכן צריכים לקבוע את נקודת החיתוך, היכן מדובר בשימוש נורמלי למרות שהוא בקצה הנורמה, והיכן מתחילה בעיה. את החיתוך אפשר לעשות בכל מיני מקומות, לעתים מרחיבים מושגים אבל אז כמעט כולנו נחשבים לחריגים, לעתים מצמצמים ואז יתכן שמפספסים בעיות. קשה מאוד לקבוע היכן הגבול של הנורמליות. יתכן שההסבר מעט מסובך , אבל בקשתי היא , לא לאמץ מיד בעיות נוספות, לא להכנס לפאניקה בגלל משהו שהחליט, "אם יש לכם את אחד מהסמנים הבאים אתם בטח....", ולא לאמץ אבחנות. החרדה קיימת אבל "קודם כל להרגע", לשקול דברים ולענות לענין. לדעתי אחת המטרות של הפורום הוא לתת תמונה מאוזנת מכל דבר, אחד נפגע ויש לו תופעות לוואי, לשני התרופה מאוד עזרה, לאחד הפורום הוא חשוב ביותר, השני נכנס רק לעיתים. כמו בדמוקרטיה, האיזון וריבוי ההבדלים בין האנשים יוצר את התערובת הנכונה. שיהיה לכולם לילה טוב ורגוע. דר' גיורא הידש

שלום לאחר שנתיים וחצי שך שימוש בסרוקסט 20 מ"ג וטגרטול 200 מ"ג שמעתי מהרופא את המשפט הבא לגבי המשך הטיפול "אתה רוצה תפסיק אתה רוצה תמשיך" אני החלטתי להמשיך אני יודע בוודאות שאני רוצה להמשיך בגלל מטרד נפשי שרחוק מאוד מלענות על הקריטריונים של icd-10 או dsm-4. עם בעיות של רגזנות שהיו לי לפני פרוץ המחלה האפקטיבית אף אחד לא פונה לא לפסיכיאטר ולא לפסיכולוג. הרופא אישר בפני שאין לי שום בעיה שעונה לאיזשהו disorder המופיע ב icd-10 או ב dsm-4. הרופא אמר שהמינון כל כך נמוך שלהזיק הוא לא יכול. להתייחסותכם אודה שאול

לשאול שלום, בינתיים לא אענה על שאלתך אולם אנסה להסביר את כוונת הרופא ואחר כך נראה לאן הדברים יתפתחו. לדעתי הרופא חשב את הדברים הבאים: לשאול הייתה הפרעה ביפולרית ואחרי השלב החריף הוא המשיך בטיפול מונע למשך שנתיים בסרוקסט וטגרטול. הטיפול המונע הצליח ולא היו התקפים נוספים במשך תקופה זו. ככול שמתרחקים המצב החריף כך נמצאים על קרקע בטוחה יותר והסיכון שהתקף יחזור פוחת והולך. כלומר ההצדקה להמשיך בטיפול מונע יורדת כיוון שהסיכון להתקף חוזר קטן. לעתים לתרופות יש תופעות לוואי, וכאשר היתרונות שבלקיחה פוחתים (הורדת הסיכון להתקף חוזר) כדאי מאוד לשקול הפסקת הטיפול התרופתי. בנוסף ישנם אנשים אשר באופן עקרוני מתנגדים לתרופות. ויש קבוצה קטנה כמו שאול שיש להם רווח נוסף (כפי שתיארת פחות רגזנות), לכן הפסקת הטיפול היא אינדיווידואלית. במקרה שלך, עדיין אתה נהנה מכך שאתה נוטל טיפול מונע התקף וגם יש לך רווח נוסף וגם אינך סובל מתופעות לוואי. אשרך וטוב לך, דר' גיורא הידש

1)מה הן תופעות הלואי של הכדור הנ"ל ,האם הוא ממשפחת הפרוזאק ?

צביקה שלום, בונסרין אינו ממשפחת הפרוזק, הוא כדור יותר ותיק, סך הכל כדור מאוד עדין ופועל טוב, ולכן גם נמצא בשימוש רב אצל מבוגרים הרגישים לתרופות. יתרון נוסף שהבונסרין לעתים מרגיע כך שאם נוטלים אותו בלילה אז השינה טובה יותר ו"חוסכים" בכדורי שינה. איני רוצה לתת את הרשימה של כל תופעות הלוואי כי בודאי שהיא תהיה לא מלאה ואני לא חושב שתועיל לך. אם אתה מתעקש תוכל למצוא את הרשימה בכל אינדקס תרופות (וואלה) למשל. בכל זאת אציין שהתרופה אינה גורמת לנזקים או לתופעות בלתי הפיכות שיש לפחד מהן, כלומר תמיד עם הפסקת התרופה תופעת הלוואי תיעלם. הבונסרין גם אינו ממכר. כמובן שאם אתה מרגיש שינוי או שאתה רוצה לשאול שאלה על צביקה ותופעות לוואי אצלו ולא באופן כללי, אשמח להרחיב. רק טוב דר' גיורא הידש

תודה,עבור התשובה הממצה. הייתי מעונין להפגש איתך באופן פרטי נא מסור לי מספר טלפון לשם יצירת קשר בתודה מראש--צביקה.

לחיזוק האון הגברי של חברת "הדרך הטבעית" מכילים צמחים שונים כגון גוארנה גינסנג הל ועוד כל מיני צמחים - יכולים לגרום במינון של כדור ליום למשך שנה או שנתיים (הגם שממלץ להשתמש בהם ל3 חודשים להשפעה של חצי שנה ) - יכולים לגרום לשינוי אישיותי בגבר - להעלות רמת תוקפנות או פארנואידיות או שינוי אחר. אם אינך מכיר את כדורי הגברא האלה - אתה יכול בבקשה לענות באופן כללי? כמו כן - מה ההשפעה אם הגבר לוקח גם כדורים נגד התקף לב, לחץ דם גבוה ודילול דם - האם השילוב של כל הקומפלקס יכול לגרום לאדם לההפך ליותר תוקפני או שינוי אישיותי אחר ? תודה רבה.

לדינה שלום, לצערי איני מתמצא בכל הנושאים של טיפולים "טבעיים" ולכן בודאי שלא אענה לך לחיוב או לשלילה בדבר שאיני מבין בו. לגבי התרופות האחרות שציינת, לא כתבת שמות של תרופות, אין תשובה כללית ולכל תרופה ושילוב של תרופות יש תופעות הלוואי שלהן. עם זאת הייתי ממליץ לבדוק גם את ההיבט הפסיכולוגי. אדם בריא אשר חלה במחלת לב ולחץ דם גבוה, מגיב למחלתו באופן נפשי, עצם המחלה ובמידה רבה אם בגללה הוא הפסיק לעבוד וקיימות מגבלות תפקודיות ופיזיות עלולות לגרום להופעה של דיכאון. חלק מהתרופות נגד לחץ דם אף הן גורמות לדיכאון. לכן כדאי לשקול אפשרות של שיחות כדי לעבד את הופעת המחלה הגופנית והמגבלות הגופניות שמהן האדם סובל. דר' גיורא הידש

שלום אשמח לדעת מה מחירה של תרופת האפקסור במרשם פרטי והאם לקיחתה במרשם של קופ"ח כללית יכולה לפגוע בהוצאת רשיון נהיגה? תודה ומאחלת לכם שתרגישו רק טוב.

שלשום ליאת אני חושבת כתבה כאן שהיא משלמת 240 ש"ח.

לשירה שלום, איני יודע את המחירים של התרופות, כדאי להרים טלפון לבית המרקחת. כמובן שהמחיר הוא פונקציה של המינון היומי. בקשר לנהיגה. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בודק את המצב הבריאותי של הנהג. ההשקפה בדיוק הפוכה. אדם אשר מצבו הנפשי לא טוב, הוא אינו מטפל בעצמו ואינו נוטל טיפול נחשב לאדם לא אחראי והגישה היא שלילית לגביו. כמובן שבודקים ורואים מה המצב בדיוק. מצד שני, אדם שיש לו בעיה נפשית, ואפילו הפרעה פסיכוטית- עם הפרעה בשיפוט המציאות, אבל הוא אחראי, נוטל טיפול תרופתי, וזהיר בנהיגתו יש סיכוי טוב שהוא יקבל אשור לנהוג. זוהי גישה מתקדמת ונכונה. דרך אגב זו הגישה גם של בדיקות בטחוניות במוסדות שנדרש בהם סיווג בטחוני, כמו רפאל למשל. שיהיה רק טוב, והרבה בריאות. דר' גיורא הידש

היי לקיחת כדור סרוקסט בערב כל יום צריכה להיות באותה השעה? אם כן אז מדוע? ואם לא אז מה קורה אם אני לוקחת כל פעם בשעה שונה בערב ,לפעמים בהפרש של שעות???? דרך אגב הפגישה שהייתה לי עם ההורים אצל הפסיכולוגית היה פשוט סיוט. תודה.

לעדי, למה היה סיוט? בא לך לפרט?לשתף?

לעדי, הסרוקסט עובד מעל לשלושים שעות לכן מספיק ליטול אותו פעם אחת ביום. כך לדוגמא, כדור שעובד 8 שעות נוטלים שלוש פעמים ביום, כדור שפועל 6 שעות 4 פעמים וכך הלאה. כיוון שסרוקסט פועל מעל 30 שעות הרי מספיק פעם ביום ורצוי באותה השעה, אבל אין מדובר במתמטיקה, אם את לוקחת כל יום בערב או בבוקר באופן קבוע זה בסדר. מה היה בפגישה עם ההורים? דר' גיורא הידש

אז כמו שכתבתי אחרי ההפסקה הפתאומית של שבוע עם פאקסט,שבתי כבר לפני כמה ימים אל הסרוקסט אבל עוד לא הכל הסתדר ואני עדיין מרגישה לא טוב ואפופת חרדות...אוף,עד מתי אני צריכה לחכות שהכדור ישפיע? כבר חשבתי שהבראתי והתקדמתי והנה נסיגה כזאת רק לאחר שבוע בלי כדורים(אומנם הפסקה פתאומית-עקב הנסיבות שהיו וכו')והנה כבר תופעות שלא זכורות לי חודשים-מרימות שוב את ראשן ...אני פשוט מרישה כמו דגם דפוק במיוחד שירד מפס היצור אבל צריך כל הזמן להחזיר אותו לתיקונים-האמנם אצטרך לקחת כדורים לנצח???רציתי לשתף אתכם במה שאני מרגישה...

היי יערה, צר לי שאת מרגישה כך ואני בטוח שמצבך ישתפר, את אינך דגם דפוק במיוחד, יש לך יתרונות וחסרונות כמו לכל אדם. צר לי להודיע לכולם שאף אחד לא מושלם, לכל אחד ישנם "פגמים" וחולשות ולעתים גם מחלות, לחלק מהאנשים מחלות גופניות ולחלק נפשיות. חשוב לזכור שבעיה נפשית אינה אומרת שאת חלשה, דפוקה, מטומטמת ועוד מונחים רבים ששמעתי פה ושם. למרות שאת מרגישה כך, את בסדר גמור וגם תרגישי בטוב. הרבה חום ואהבה דר' גיורא הידש

אני אמא לבן 30 החולה בסכיזופרניה .לכן אני גולשת בפורום הזה כדי לדעת איך מרגישים אנשים שנמצאים במצב שלו. {כי הוא כמעט לא מדבר.}מאד מצא חן בעיני איך אתם מעודדים אחד את השני!וחשבתי שאולי ימצא מישהו שיוכל גם לעודד אותו!הוא מאוד אוהב את נושא המתמטיקה יש לו תואר ראשון במתמטיקה .

לדעתי מי שמתמכר לקסנקס או לאינטרנט בד"כ יש לו אישיות של מתמכר כלומר אישיות אובססיבית קומפלסיבית. העלאת המינון היא בהחלט תנאי להגדרת ההתמכרות. הסיבות להתמכרות הן כמעט תמיד נפשיות. אנשים נורמטיביים לא משתמשים בסמים לא חוקיים ולכן הרבה פעמים הם יבחרו בתרופות או בדברים אחרים (כמו אינטרנט) שיספקו את הצורך האובססיבי-קומפלסיבי שכרוך סביב ההתמכרות. כל עוד הבעיה הנפשית שעומדת מאחורי ההתמכרות לא נפתרה בטיפול פסיכולוגי המכור יחפש וימצא דברים אחרים להתמכר אליהם גם אחרי גמילה.

שלום, יש התמכרויות ויש התמכרויות,,.. סמים ובריחה מהמציאות זה דבר אחד, אינטרנט זו התמכרות אבל זוהי מציאות מסויימת. האנשים הכותבים בפורום הם אנשים אמיתיים עם קשיים אמיתיים ואני חושב "שנעשאת" פה עבודה אמיתית. אני חושב שלא תהיה לי בעיה לנסוע לחו"ל, או לבלות ומשהו אחר יחליף אותי למשל. בהבדל כמובן מהתמכרות לחומרים שונים שבודאי כל אחד לוקח אתו (קפה, סיגריות) שלא נדבר על חומרים אחרים. כך שגם בהתמכרות לא הכל אותו הדבר, דר' גיורא הידש

האם מישהו כבר חקר ומצא מה גורם לאושר? איזה הורמון? איזה חלק במוח? זה נראה לי דיי טרוויאלי לחקור את הנושא הכי חשוב לרוב בני האדם..... היכן אני יוכל למצוא מידע על מחקרים בנושא?

היי לליאורים, אושר, אושר, כולם מחפשים אותו ומעטים מוצאים. אני מכיר מחקרים פסיכולוגיים על התאהבות, אין ספק שבהתאהבות כל ההורמונים עובדים במקסימום ואנשים גם מאושרים. יש מספר ספרים בעברית שכרגע איני זוכר את שמם. ספר אחד הוא של פסיכולוג ישראלי הבן או הנכד של פרופ' הוגו ברגמן שהיה פילוסוף בירושלים. גם לבן קוראים ברגמן כך שתוכל למצוא אותו. בקשר לאושר באינטרנט, איני מכיר חומר. שיהיה רק טוב והרבה אהבה דר' גיורא הידש

שלום אני מעוניין לדעת אם יש הבדל בין מחלת הדיכאון למלנכוליה תודה

ליוני שלום, מלנכוליה או בתרגום לעברית -מרה שחורה, השם היווני לדיכאון ומדי פעם יש לו שמושים שונים גם בפסיכיאטרייה המודרנית. עד לפני כעשרים שנים דיכאון נחשב למצב רוח ירוד עקב סיבה חיצונית שיכולנו לזהות אותה, פרידה, פיטורין וכדומה. מלנכוליה נחשב לדיכאון הפנימי-אנדוגני האמיתי ללא סיבה חיצונית (כאלו איוב מהתנך). כיום הכוונה במלנכוליה מעט שונה, גם כאן מדובר על דיכאון אולם על דיכאון עמוק וקשה במיוחד. בסך הכל עבור האדם שאינו רופא, מדובר על אותו המושג, דיכאון-מלנכוליה באנגלית או יוונית. שיהיה רק טוב ואושר, דר' גיורא הידש

מזה זמן רב אני מערער בשאלה מה תפקידו של הפורום הזה? האם לתמוך הדדית אחד בשני? או האם להתיעץ עם "חולים\בעלי הפרעה" כשלך שלמדו מניסיון ויכולים להיות לאוזן קשבת ותומכת? או להעמיק את הבעיה על ידי התעסקות יתר בבעיה עד כדי אובססיה (לא בעיה גדולה לאנשים במצבינו..) לצערי הרב יתכן כי לרבים מאיתנו האפשרות השלישית היא הלכה למעשה מה שקורה להם בלי שהם ישימו לב,יתכן כי אני בתוכם ורק עכשיו (או ליתר דיוק לפני שבועים) שמתי לב או חשבתי על כך. ואז אמרתי לעצמי איך התחלתי עם כל זה ,העינינים התגלגלו אצלי כך,אני מתאר לעצמי שרובכם עברו הוא עוברים את מה שאכתוב כאן: השבוע הראשון: בתחילה שקלתי בכלל אם ללכת לטיפול פסיכאטרי בגלל הסטיגמה והכל... אח"כ לבסוף הלכתי. מייד לאחר קבלת המרשם כמו כל אדם במציבו שדי חושש וסקרן לדעת נכנסתי לרשת האינטרנט ו חיפשתי מידע על התרופה,וכך במקרה הגעתי אל המקום הקסום הזה (אני אוהב אותו!!! בכל זאת) ושם שאלתי אנשים וקיבלתי מידע ראשוני אל התרופה ועל כל הרעיון של טיפול תרופתי. השבוע השני: אח"כ החלו תופעות הלוואי הקטנות אך הנסבלות וכמובן שבעותה עת קיבלתי הסברים מפורטים מחברי כאן וכן תמיכה ראויה!! השבוע הרביעי אח"כ הגיע השלב שבוא למעשה לא זז הרבה ואז שוב פניתי אל הפרום וקיבלתי עזרה ותמיכה נוספת שאמרו לי להתאפק עוד מספר שבועות(וכך אכן היה...) החודש השני: אח"כ הכל החל להסתדר ואני הפכתי מנתמך וממתחיל ל.... תומך ובעל נסיון!! רק רציתי לעזור (האמת גם היום,יתכן ובגלל זה אני כותב את ההודעה הזו). וכך הלאה...... למעשה כמעט ומהחודש השני ועד היום (למעלה מ 6 חודשיםהכל היה טוב,כלומר השלמתי עם היותי "חולה הזקוק לביקור אצל פסיכאטר..." ,התרופה עובדת והכל ממש אבל ממש בסדר!! אזל מה אני כותב את כל זה אה?! כי כנראה שנכנסנו למעין מעגל קסמים שממנו לא יוצאים או שקשה או שלא רוצים ואו לא מבינים,למה אנחנו פה? כבר טוב לנו אז למה אנחנו קמים בבוקר ולפני צחצוח השניים פותחים את הפורום הזה? למה אנחנו נכנסים לכאן כל 30 דקות (במקרה הטוב...) לראות עם משהו התחדש,ביחוד אם השארו מסר או ענינו סתם תגובה נחמדה... למה? הרי השלב האמיתי בו היינו צריכים את המקום הזה נגמר אז למה? תלות? קשיי גמילה? הרגל רע או ממכר? הגרוע מכל הוא שאנחנו פשוט נהנים מן החיטוט העצמי ומהבנת מחלות שיתכן שאין לנו אך המוח (במודע הוא לא ) פשוט משתכנע שיש לו או שיתכן מאד כי התפתחו בעתיד.... ("כי אצל אחרים זה קרה וזה טבעי שיקרה גם לי...". אנחנו מבינים שכולם כמנו הוא שיש הרבה (כי אנו נמצאים פה הרבה וכאן זה טבעי) ולכן לא יוצאים מהבעיה אלא שוקעים יותר,למעשה מי שכן החלים ומרגיש ממש טוב... לא יהיה כאן!! לכן יתכן כי עצם המצאותינו כאן היא גורם לחוסר התקדמות בטיפול. השאלה היא כזו : האם בגלל שאני רגיל לבוא לפה למרות שאין לי כ"כ מה לעשות או להתיעץ אני ממשיך לספוג את כל הנושא ומפנים אותו פנימה עד כדי אובססיה היא בראיה לי ולנפשי??? אשמח לשמוע את תגובותיכם בכל מקרה ,רק בבקשה נסו לחשוב מעט לפני שאתם סתם שולפים תשובה. כל הנושא מזכיר לי בדיחה שעימה אסיים לשם שבירת מצב הרוח הרציני: "אישה זקנה בשם פרומה אשר מטבעה הדברים משועממת ואין לה הרבה מה לעשות וכיצד להעביר את הזמן נפגשת מידי יום עם חברותיה בתור לרופא הפנימי בקופ"ח וכך מידי יום הן מחליפות חויות ושאר רשמים. יום אחד אותה גברת לא מגיעה.... ואז שואלת אחת מחברותיה את משנה מה קרה לפרומה למה היא לא באה היום???? עונה לה חברתה "כנראה שהיא היום חולה"....... שבוע טוב, גיא

אני מכורה!!! אני מודה ! וטוב לי עם זה :) מצאתי שבפורום הזה יש לא מעט (לא מעט בכלל ) אנשים אולי עם בעיות יותר גדולות או גרועות משלי, לכן אני מרגישה שאולי זה לא סוף העולם...... אני מרגישה עם זה מאוד בנוח.. וחוצמזה, זה נחמד לקרוא שאלות של אחרים ואולי גם לענות.... נחמד למצוא פה אנשים ולדסקס איתם על בעיות "קיומיות" ואני בכלל, יש לי הרבה שאלות, ולפעמים שאלות ותשובות של אחרים גורמים לי להבין את בעיותי שלי עצמי... יש גם צ'אט אם אתה מעוניין.... בברכה לידי

לפני חודשיים הצגתי שאלה דומה לדר' קפלן בפורום השכן, חשבתי שאולי יעניין אתכם לראות את הפתיל שהתפתח בעקבות השאלה ואת תגובתו של ד"ר קפלן: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=374582&t=374582 מאז שכתבתי את ההודעה, ההיא אני נכנס פעם ביום/יומיים לפורום הזה (אחרי שעזבתי אותו לכמה ימים) בשביל כפי שכתבתי פה לנסות ולעזור לאחרים. מאז הבנתי גם שהתמכרות לאינטרנט היא דבר אמיתי, ומסוכן במיוחד לאנשים שסובלים מדיכאון מחרדה, ויש מאוד להזהר. אני לא חושב שבשלבים הראשונים של הטיפול בחרדה/דיכאון יש משהוא רע בשימוש בפורום הזה (או בכל פורום אחר) לצורך קבלת עזרה, תמיכה ועצה רפואית מחכימה, אבל, כמו ששמת לב, גיא, צריך מאוד מאוד להזהר ולא להיסחף לתוך זה.

הי גיא. עוד נסיון לתשובה. קודם כל זה שאנחנו כולם מחפשים חברה זה ברור אז אחרים מתמכרים לפורומים אחרים ואנחנו לאלה ועכשו השאלה למה לדעתי, כאן אנחנו מרגישים מוגנים יותר, כאן לכולם יש פחות או יותר מה שלנו, אבל לא רק, הם גם מודים בזה, (הרי מסתובביים מלא אנשים שלא מודים/מודעים ב/ל בעיותיהם) ככה שזו בעיניי מעין בועה, כאן אנחנו מרגישים יותר בנוח, להיחשף ולהשתתף. זה אולי גם תחום שאנחנו רואים את עצמנו מבינים בו, הרי התמחינו בו, אז יש לנו מה להגיד. וגם זה יכול להגביר את תחושת הביטחון, קל יותר לשחות כאן. אני בעצם מנסה להגיד שזה שומר עלינו באיזהשהוא אופן. לטוב- ולרע.

שלום לכולם לפני מספר ימים הייתי אצל ד"ר בנהטוב למעקב התרופתי והרכילותי והעליתי בפניו את הסוגיה ש "הבנתי מהאינטרנט שרופאים לא אוהבים להסביר אבחנות". ד"ר בנהטוב הקשיב ואמר לי בכנות שלפסיכיאטריה יש חלק קטן מאוד במה שנקרא "התמודדות עם בעיות נפשיות". אם אנחנו עוסקים בנושא הפסיכיאטריה הרי אבחון נעשה לפי קריטריונים קשיחים וטיפול תרופתי מנותב על ידי הרופאים שלנו. לכאורה הפורום הזה הוא כמעט מיותר כי אף רופא שמנהל פורום לא ימליץ למישהו ללכת לבית מרקחת ולקנות סרוקסט ואף אחד לא רשאי לערוך פרוגנוזה ברשת ולאמר אם למשתתף בפורום יש דיכאון מאז'ורי או שהוא סתם עצוב. כל הדברים האלה רק לכאורה לי היו חידושים בענינים רבים 1. חשיבות הכימיה ביחסים בין רופא ללקוח והחשיבות של ההבנה שטיפול פסיכיאטרי הוא קודם כל מעקב של איש מקצוע אחרי המצב הריגשי ורק לאחר מכן אופיו של הטיפול התרופתי. 2. הבנתי מהפורום שבעיות מצבי רוח affective הם קודם כל מחלה כמו כל מחלה ואין בהכרח צורך בטיפול בדיבור. 3. הבנתי מהפורום שיש בפסיכיאטריה מספר גישות טיפוליות ולא כל פסיכיאטר הוא קמצן כמו הרופא שלי בבנזודיאזיפינים וכדורי שינה. 4. הבנתי מהפורום שיש מספר גישות בלספר ללקוח את מצבו. 5. רק מהפורום הבנתי את הזהירות שיש לנקוט בחומרים פסיכואקטיבים שאינם תרופות מאושרות. 6. רק מהפורום הבנתי את החלוקה הגסה ל סכיזופרניה הפרעות מצבי רוח הפרעות פאניקה הפרעות אכילה הפרעות אישיות 7. רק מהפורום הבנתי את האופי של הפרעות מצבי רוח שאופיינית לי. 8. רק מהפורום הבנתי שיש בעיות נפשיות כמו נטיות למצבי רוח (היי דאון) שלא ניתן לסווג אותם כהפרעה נפשית שאול

לכל מומחי ההיפנוזה שלום ! הם ניתן לעשות היפנוזה, כך שלאחר ההתעוררות מן ההיפנוזה ניתן יהיה לזכור חיים של גלגולים קודמים, כאילו שהם היו חלק מן החיים הנוכחיים. תודה מראש על התשובה, אורן

לאורן שלום, בהחלט אפשר לעשות זאת וישנן מטפלים שהפכו זאת לשיטת טיפול. כלומר אם היו לך קשיים בגלגולים קודמים והם באים לביטוי בימינו אנו אז כדאי לבדוק מה היו הקשיים שם כדי שחיינו יהיו יותר טובים. השאלה היחידה היא האם אתה מאמין בדברים הללו. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

האם ניתן לעשות הפנוזה ובמסגרת הטיפול להגיד דברים או לשכנע את תת המודע של הבנאדם שמעתה והלאה תעשה דברים בצורה שונה? נשמע קצת הזוי, אבל רציתי לדעת האם המטפל יכול ל"שכנע" את הנפש של המטופל, ואולי אח"כ המטופל יתנהג בצורה טובה יותר??

שוב רציתי לשאול על הלוסטרל. לאיזה מצב נפשי מחליטים לתת אותה? דכאון קל? דיסתמיה? משהו אחר? מה ההבדל בינה לבין ציפרמיל אפקסור או סרוקסט? אם עפ"י מה שכותבים פה, אין לה הרבה תופעות לוואי, למה לא לתת אותה לרבים?

שירי שלום! לוסטרל נמצא יעיל בעיקר למקרים הבאים: תסמונת פוסט טראומטית היסטריה חרדה דכאון קל עד בינוני לכל חולה יש רגישיות משלו ולכ"א יש תופעות דכאוניות שונות ובהתאם לכך הרופא מתאים לו את התרופה. באופן עקרוני התרופה מעלה את רמת הסרוטנין במוח ומונעת ספיגה חוזרת , כל תרופה מSSRI פועלת על מולקלות אחרות במוח ולכ"א מתאים משהוא אחר.

לוסטראל הכי יקרה מבין כל ה-SSRI , פבוקסיל הכי זולה, פריזמה קצת יותר יקרה, פאקסט(סרוקסט) וציפרמיל(רסיטל) נמצאים איפשהו באמצע. אם המחיר קובע אז בד"כ נותנים פריזמה. אם המחיר לא קובע אז נותנים לוסטראל. לוסטראל וסרוקסט נמצאו יעילות גם לבעיות חרדה ולא רק לדיכאון. לוסטראל לא יכולה לגרום למניה להבדיל מנוגדי דיכאון אחרים ולכן היא מתאימה גם לדיכאון דו קוטבי. תרופות חדשות בשוק הן אפקסור, רמרון ואיקסל. איקסל נחשבת לתרופה מהפכנית- היא עדיין לא בסל ולכן לא שומעים עליה כ"כ אבל אין מה להשוות בינה לבין כל השאר.

היי אני מצטרף לכל מה שנאמר פרט לדבר אחד שהוא כנראה טעות. כל ה- SSRI עובדים על אותו המקום במוח אבל הן מולקולות שונות ולכן המשותף ביניהן גדול מההבדלים. בקשר למחירים אני איני מתמצא. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

3 שאלות חשובות לי אליכם: 1. שאלה שהיית שמחה לקבל עליה תשובה ברמה מדעית עד כמה שאפשר....חודש אחרי תחילת לקיחת פבוקסיל אני סובלת כבר זמן מה מסיוטים מדי לילה שגורמים לי להתעורר בערך 4 שעות לאחר נטילת הכדור.קראתי באתר החרדה שסיוטים אלו הינם תופעה נפוצה מאד בקרב נוטלי פבוקסיל. רציתי לדעת מה גורם לסיוטים??מאיזו סיבה הם נגרמים ואיזה מנגנון מוחי מפעיל אותם??אני זוכרת חלומות בבהירות גדולה בהרבה מלפני כן ובכלל-כמו הסיוטים גדלה.......... 2.שאלה נוספת לגבי מנגנוני המח המופלאים-- כשאני נזכרת באירוע מהעבר הרחוק-הוא מתחוור לי בבהירות רבה, אני רואה את הפרטים באופן חד ואין לי קושי להיזכר באירועים אבל לטווח הקצר יש לי כרגע מעין באגים-כל מיני שכחות קטנות. למה זה?? שוב שאלה על המח....... 3.כפי שציינתי, אני לוקחת פבוקסיל במשך חודש, לפני שבועיים העלינו מינון לכדור וחצי. אז כן, החרדה קטנה מאד במימדיה, התקפים אין והבזקי חרד קטנים יש אבל בתדירות יותרנמוכה. מחשבות על מוות ושיגעון יש עדיין....רק התסמינים הפיזיים קיימים פחות אבל אני מרגישה שאיפשהו הכדורים שינו אותי לגמרי. יש לי הרגשה נורא לא טבעית,כאילואני תחת השפעת סם. השאלה אם זה עובר מתישהו ואם אני עדיין בתקופת הסתגלות לתרופה ויש עוד צורך לחכות ומתישהו הכל כבר יהיה טבעי יותר......... אודה לכם על כל תגובה...... שירי.

לשירי שלום, לשמחתי התשובות יותר פשוטות מהשאלות למרות שכמדענים תשובותינו חלקיות ביותר. כל התרופות הללו פבוקסיל, פרוזק, לוסטרל ציפרמיל וסרוקסט, שייכות לקבוצת ה-SSRI כלומר מעלות את רמת הסרוטונין ברווח הבין עצבי-בסינפסה. פרט לאפקסור הפועלת גם על הסרוטונין וגם על חומר נוסף, נוראפינפרין. לשימחתינו כל התרופות הללו מעוררות ולא מרגיעות. התופעות שאת מתארת הן תופעות של עוררות ולכן גם השינה קלה יותר, ישנים פחות שעות והחלומות ערים יותר וזוכרים אותם יותר, באופן קלאסי ישנה תקופת חביון שבה לא מרגישים את השפעת התרופה, אחרי כשלושה שבועות המצב מתחיל להשתפר והשיפור עולה ומתקדם עד כארבעה חודשים מתחילת הנטילה של התרופה. תופעות הלוואי מתחילות מההתחלה של הנטילה ולחלק גדול שלהן יש הסתגלות והן מוקלות או חולפות. אין ברירה צריך לחכות ולראות . מהתיאור שלך, כנראה שהפבוקסיל מתאים לך, אולם כאמור צריך לחכות ולראות. שיהיה בהצלחה ותעדכני, רק טוב דר' גיורא הידש

האם יתכן שהתרופות הפיכיאטריות למינהן הנילקחות בעיקבות פוסט טראומה יכולות ליגרום לנזק במעיים ? (קוליטיס)? האם יש חומר על כך ואו פיסקי דין?

לאבי שלום, איני יודע על איזה תרופות אתה כותב כיוון שישנן תרופות רבות ושונות, בדרך כלל נוטלים תרופות מקבוצת ה-SSRI אשר עלולות לגרום ליציאות רכות אבל לא לקוליטיס, אין גם פסקי דין על כך. לילה טוב דר' גיורא הידש

הכוונה היא לקסנקס פרידור ציפרימיל פרוזק וכו אולי אתה יודע על תרופות אחרות לאו דוקה דיכאוניות היכולות ליגרום למחלות מעיים?

האם יש זכות לועדה רפואית מטעם קרן הפנסיה לכפות על חולה המוכר בביטוח לאומי כחולה בדיכאון כרוני בנוסף לכל המסמכים הרפואים לעבור בדיקה נוספת במסגרת אישפוז יום לפרק זמן וזאת על מנת לקבל איבחון נוסף. האם זה חוקי. מה לעשות

שלום רב, לאף אחד אין זכות לאשפז פרט לפסיכיאטר המחוזי, אשפוז יום הוא אשפוז לכל דבר, אין לאף ועדה זכות לכפות אשפוז. אם דרשו שאת ממך כנראה שישנה סיבה מיוחדת אבל למרות הסיבה המיוחדת זוהי דרישה לא מקובלת. בוודאי אם כבר עברת אבחון ואישור של ב. לאומי. לועדה יש זכות לזמן אותך לבדיקה שלהם ושם אתה חייב להופיע. תעדכן ותוסיף פרטים ואז אולי גם התשובה תהיה יותר מפורטת. שבוע טוב דר' גיורא הידש

לדר גיורא הידש האם יש אפשרות אחרת ולא במיסגרת הפורום לימסור פרטים נוספים?

לרופאים שלום, אימי הינה אישה בת 78 אשר סובלת מסקלרוזיס או אלצהיימר(?). היא מקבלת טיפול תרופתי הכולל: Flutin 20 m¨g Peridor 5 m"g מאז תחילת קבלת התרופות, לא ניצפו שינויים משמעותיים. לפני כן,קיבלה Recetal 20 mg, וגם, ללא שינוי. בעיקר מטריד אותה חוסר שקט, העדר יכולת להשאר במנוחה יותר מפרק זמן של 2 דקות. שאלתי היא: מה מומלץ לאי שקט? תודה רבה, חיפאית.

לחיפאית ערב טוב, נראה שאימך מקבלת את הטיפול הנכון, בגיל מבוגר קשה לאבחן דיכאון כיוון שהסימפטומים לא אופייניים והרבה פעמים עלולים להחמיץ את האבחנה. לכן מקובל לתת טיפול נוגד דיכאון ולכן אימך מקבלת את הפלוטין שהוא פרוזק-תכשיר נוגד דיכאון. בגלל האי שקט אמך מקבל את הפרידול=הלידול שהוא עוזר ומביא שקט וגם מרגיע את המחשבות כך שהחשיבה גם יותר שקטה ומסודרת. נראה לי שהרופא המטפל מטפל בה הייטב, צריך לבדוק בדיוק האם הטיפול הזה עזר ואפילו במעט, כמה זמן היא נוטלת טיפול זה, ומכאן להתקדם. בשורה האחרונה, נראה לי שהטיפול הוא נכון וטוב, כדי להתקדם צריך לפגוש שוב את הפסיכיאטר המטפל. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מכיוון שהאי שקט הוא מוטורי ולא מחשבתי ברור שזאת תופעת לוואי של הפרידור=הלידול. אני ממליץ להפסיק עם הפרידור ולחפש תרופה שאיננה גורמת לאי- שקט מוטורי וחוסר סבלנות כמו זיפרקסה למשל. אם אין תקציב לזיפרקסה ניתן לטפל באי שקט ע"י ארטן או ווליום שהם תרופות ממכרות אבל יכולות להקל בכאלה מצבים.

לקלאוס שלום, מצטער אולם תגובתך מהירה מדי. האי שקט כנראה היה קיים לפני הפרידור והפרידור אינו גורם לאי שקט אלא ניתן בדרך כלל בגלל אי שקט. הייתי ממליץ לא לכתוב בצורה פסקנית כזו כאשר חסרים נתונים, גם בקשר לקלונקס והוואליום שעלולים להיות אתם בעיות. בסך הכל הטיפול שניתן נראה לי מתאים וצריך כעת לעשות הערכת מצב עם בדיקת המטופלת כדי לבדוק את השפעת הטיפול ולחשוב על שינויים. שבוע טוב דר' גיורא הידש

אני מבקשת את עזרתכם הדחופה - אני ביומיים האחרונים מוצאת את עצמי כל הזמן בוכה ללא הפסקה , כל דבר לוקחת ללב - אני חד הורית והחבר שלי במשך שנתיים פשוט "עושה לי את המוות"- סבלתי גם מהתקפי חרדה שעברו בינתיים אבל עכשיו אני בדכאון - בעיקר מזה שכל כך אהבתי אותו והוא אותי ,אבל הוא התחיל להיות אדיש אלי , מנוכר ,מתרחק ,קמצן,אני מתקשרת והוא פתאום מנתק , הוא כל הזמן אומר לי שאני מחפשת תשומת לב , והוא לא אחד שיקרקר סביבי אבל כשהוא צריך ממני כסף או סקס (סליחה על הבטטי)הוא יודע גם לקרקר. ככל שהוא מתרחק אני יותר נצמדת - נתתי לו את הנשמה ועכשיו לא נשאר לי כלום,,, אני עייפה מהחיים המזופתים האלו ,לא מסוגלת לעזוב אותו , לא יכולה להתנתק ממנו אני ממש מרגישה חוסר אנרגיה, מוזרות , כמו איזו בחורה תמהונית ,אין לי כוח לעשות כלום - אני מרגישה שזה לא סתם מצב רוח רע אלא ממש מחלת דכאון . אתמול שאלו אותי במשפחה "מה נשמע" ובמקום לענות התחלתי לבכות במשך שעה. האם אני משתגעת ? אין לי יותר כוחות - הייתי אצל פסיכולוג שבמשך חמש פגישות ראשונות התחבר לכל העולם רק לא אליי (ולקח את כספי), יש לי גם מרשם לסרוקסט אבל אני רוצה לדעת אם אפשר גם בלי ואיך להחזיר לחיי את השליטה ? תודה על עצתכם המהירה (אגב אני בת 29) נירית

נירית דברייך נגעו ליבי. התשובה היא שאת חייבת לחזור לטיפול הפסיכולוגי כי רק הוא יוכל לתת לך את המענה. אין סיבה שתסבלי כאשר יש פיתרונות לבעיה. נראה כי הקשר שלך הוא אובססיבי משהו ועל כך את צריכה לברר את הסיבות. אין סיבה שתשארי עם מישהו שלא אוהבת אותך ואני בטוחה שיש ך המון מה להציע ותוכלי להכיר מישהו שירצה אותך כשם שאת אותו. כדורים כמו סרוקסט בהחלט יכלו להרים אותך מהמצב בו את נמצאת כרגע אך שוב זה טיפול בסימפטום ולא בבעיה עצמה. שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכוטראפיה זה הנוסחאה המצנחת- מנסיון!

נירית ערב טוב, קודם כל את לא משתגעת.את פשוט בתקופה קשה וזה יעבור.בקשר לחבר שלך,כמו שאת מתארת אותו אני לא רק שלא הייתי משקיעה בו הייתי שולחת אותו לדרכו עוד לפני שישלח אותי. את בעצמך מתארת אותו כאדם שמנצל ולא יודע לתת חום ואהבה אז למה בעצם להשקיע בו? אני מכירה את התכונה הטיפשית שלנו ושל כל הנשים-אנו בדרך כלל רודפות ומתאהבות בבן אדם שקשה להשגה,שפוגע בנו,שמשפיל אותנו ועוד ועוד.אבל כדאי פשוט לשים אותו בצד ולהתחיל מחדש. התקופה הקרובה תהיי מן הסתם קשה אבל כמו כל דבר בחיים הכל עניין של זמן.גם דברים טובים ניגמרים לצערי וכך גם דברים רעים. אז כמו שאת מבינה אני מייעצת לך לעזוב אותו למרות הקושי שאת מתארת ותקחי בחשבון שגם אם תישארי לבד זה עדיף כי ממנו לא תגיע הישועה. אני בטוחה שתצליחי,אנחנו יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים. תהיי בקשר ותאמרי לנו איך את מרגישה ואם המצב רק יחמיר אני בטוחה שכולם פה יעזרו וייעצו ובמיוחד הדוקטור שעונה בפורום הנ"ל. דרך אגב אם תיזדקקי לעזרה אני יודעת איפה את יכולה למצוא את הדוקטור שלנו ותתפלאי לשמוע הוא עובד מאוד קרוב אלייך. תעדכני מה קורה ונשיקה קטנה ממני לבת/בן שלך. שגב

לנירית שלום, אכן את עומדת בפני החלטה ולפני שאת מחליטה את מאוד מתלבטת. ישנם סימפומים גופניים ונפשיים אשר מקשים עלייך. לא קל להמשיך עם הבחור שאותו את מתארת וגם לא קל לחשוב על כך שאת שוב נשארת לבד וצריכה להתחיל מערכת יחסים חדשה שאינך יודעת מתי וכיצד תהיה. אני מניח שישנם גם בעיות כלכליות מסביב שלא מקילים עליך. ראשית, שאלות כאלה ומצבים כאלו שכיחים מאוד, את לא משתגעת ואת נורמלית שקשה לך. אין זו החלטה קלה. את יכולה לקבל את עצתה של שגב, אשר אומרת בפירוש לבחור בכיוון אחד. אני לא אחליט במקומך אבל בהחלט מצטרף לכך שכולם ובמיוחד הנשים יותר חזקות ממה שהן חושבות. במעט הומור: גברים הם כמו אוטובוס, אחד בורח השני בא. תסמכי על עצמך ועל תכונותיך וגם העתיד יהיה טוב יותר. אולם העתיד לא ידוע, ובכל בחירה יש סיכון. הנטיה של אדם מבחוץ היא לעודד אותך להפרד וזאת מסיבה פשוטה, כיום את עומדת בפני בחירה, במידה ותבחרי להשאר עם הבחור, מהר מאוד תוך תקופת זמן קצרה הסיפור יחזור על עצמו, הוא לא מתייחס אליך, את מתוסכלת ואת שוב בדיכאון וצריכה להחליט. כעת ברור שאת צריכה להתחזק, חברות, משפחה, הפורום שלנו, פסיכולוג וטיפול תרופתי עשויים לעזור, תחשבי במה את יכולה להעזר ותשתמשי בכל דבר אשר עשוי לתמוך בך. תעדכני ושיהיה לך רק טוב ואהבה. דר' גיורא הידש

היי ניסית טיםול אצל חייזרים???? יש טיפולים אצל חייזרים....

כאחד שנוטל 2 כדורי אפקסור 75 מג ביום, כבר כימעט שנתיים, ביגלל בעיות חרדה ואני חושב שאני מרגיש טוב ולכן לאחרונה התחלתי לחשוב על הפסקת השימוש!! ושאלתי כיצד היית ממליץ לי להפסיק??? תודה

ובבקשה אל תשכח לדווח כאן איך זה עבר.

ליוסי שלום, חסרים לי פרטים רבים, עליך, מדוע אתה נוטל אפקסור ולמה שנתיים. עם זאת התשובה פשוטה והגיונית. מניסיוני אין בעיה להפסיק את האפקסור בבת אחת ולהפרד מכל הסיפור אם מרגישים בטוב. מצד שני אתה כבר נוטל את האפקסור שנתיים אז מדוע יש צורך למהר. תקח את הזמן שלך ותראה איך אתה מרגיש. תרד למינון של 75 מג' לחודש חודשיים, אחכ תמשיך עם 37.5 וכאשר תרגיש מוכן אז תפסיק. בבריאות הנפש אין שום דבר דחוף וכדאי לעשות את הדברים עם מוכנות ובטחון. כך שלאט לאט. שיהיה רק טוב, ותעדכן דר' גיורא הידש

שלום, יש לי אחות בת 19, ילדה מופרעת עם חברים מפוקפקים שלא מביאה הרבה נחת לבית (בלשון המעטה). יש לנו בבית תחושה שהיא אינה מבחינה בין אמת לשקר, היא משקרת החל מהדברים הפעוטים ביותר וכלה בנושאים בעלי חשיבות רבה. אנחנו, משפחתה, מאוד מבולבלים, מתקשים להאמין לדבריה, ולא יודעים את האמת אודותיה. חבריה מספרים סיפורי זוועה עליה, והיא מכחישה הכל מבלי להניד עפעף..(היא אף נכנסה לכלא הצבאי בגין שימוש בסמים קשים והצליחה לצאת משם ולהכחיש כל קשר להאשמות, לנו אגב, לא ידוע למה שיחררו אותה והאם היא "חפה מפשע"). רציתי לדעת האם יש מחלה מוכרת שבה אין יכולת הבחנה בין אמת לשקר, הייתכן שסמים מסויימים עלולים לגרום לתופעה כזו?ואם כן, מה הטיפול המומלץ? חשבנו לשכור חוקר פרטי שיבחן את אורח חייה האמיתיים, אך אנו חוששים פן הדבר יתגלה ואחותי תאבד כל אמון בנו, ונאבד אותה. אשמח מאוד לקבל ייעוץ והדרכה, כיצד לפעול עימה.

לשוש שלום, אין אפשרות להגיע לאבחנה מהפרטים שמסרת ובודאי ש"זהו מקרה מסובך". עם זאת אנסה לכוון אותך למספר אפשרויות. אני חושב שאת צודקת, אין חשיבות לאמת ה"אובייקטיבית" והדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר עם אחותך ולא לנתק אותו, שיהיה לה אמון וקשר יציב ככול הניתן עם אדם אחד או יותר במשפחה, זהו הדבר החשוב ביותר. לכן אם חוקר פרטי או האימות של אחותך עם העובדות עלול לנתק או לחבל בקשר לא כדאי ללכת בדרך זו. כנראה שלאחותך ישנה בעיה ויתכן שהיא חמורה, בימינו תמיד צריך לחשוב על האפשרות של סמים, במיוחד אם היה חשד כזה ולכן הייתה בכלא צבאי. אף פעם לא הייתי מסיר אפשרות זו בבטחון. אם אחותך עדיין בצבא (כתבת שהיא בת 19) אז היא צריכה להגיע לטיפול נפשי במסגרת הצבא, הקב"נים עושים עבודה יפה מאוד. אם היא אחרי שירות צבאי, כדאי לשכנע אותה להגיע לטיפול נפשי וקודם כל לשיחות ויצירת קשר עם מטפל שיהיה לה אמון בו. כאשר יהיה מטפל העומס והדאגה מהמשפחה תרד במידה מסויימת. לצערי כנראה ישנה בעיה והבעיה היא לא רק אמירת אמת או שקר אלא בעיה יותר רחבה, אני מקווה שתצליחו לשכנע אותה להגיע לטיפול. שיהיה לכן הרבה טוב, דר' גיורא הידש

מחפש דחוף איזה שהוא חומר בנושא באינטרנט אבל ב ר ו ס י ת אם למישהו יש כיוון אודה לו מאד

לאדם, מספר דפים אחורנית יש קשורים בנושא בעברית, ברוסית לצערי אני לא מכיר. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

אני כבר שבוע לוקח 1 כדור סרוקסט 20 מ,ג ואני מרגיש תשישות לא מובנת אני כל הזמן רוצה לישון ואני ישן15 שעות ביום{אבל לא מרגיש שום שינוי בהרגשה הכללית} שאלותיי: 1.האם התשישות תעבור מתיי שהוא 2.האם הכדור לא מתאים לי 3.האםאני צריך להוריד במינון לחצי כדור בתודה מראש

עד כמה שידוע לי אחד מתופעות הלוואי של סרוקסט זה עייפות, אבל זה עובר אחרי מספר ימים לכן - אל תתייאש! אתה לא צריך להוריד במינון או להחליף תרופה, זו תופעה ידועה שבקרוב תחלוף ואז תתחיל לראות את ההשפעה הטובה. בהצלחה, תרגיש טוב!

ליוסי, אכן כל התשובות נכונות, סרוקסט עלול לגרום לעייפות (אם היא לא הייתה לפני תחילת הסרוקסט), הגוף יתרגל ואז הבעיה תחלוף. אבל יתכן שבסוף תעדיף להחליף כדור. אפשריות נוספות הן כמו שכתבת, להתחיל מחצי כדור ואחר כך להעלות, אני מניח שאין שום דבר דחוף. אפשרות נוספת היא ליטול את הסרוקסט בערב במקום בבוקר ואז העייפות היא בעיקר בלילה. בדרך כלל סרוקסט מעורר, ראה תשובה לגבי כל התרופות ממשפחה זו למעלה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום האם ניתן לנטול במקביל לציפראמיל אנטיביוטיקה בשם רספרים? תודה שואלת

לשואלת שלום, התשובה פשוטה - כן שיהיה לכולנו שבוע טוב דר' גיורא הידש

ד"ר הידש, בבקשה עזרה איך מתבטאת התמכרות לקסנקס ? מה קורה 'שם' ? תודה

ד שדר הידש יבוא, אני אנסה להשיב לך מנסיוני זה מתחיל בזה שאת מתחילה לקחת מינון נמוך, וכל הזמן צריכה לעלות את המינון. האמת שכשאת מגיעה למינון מסויים את כבר יכולה להישאר עליו . אבל אחר כך, בא הצורך להוריד. בגלל סכנת ההתמכרות או מכל סיבה אחרת, וכאן מתחילות הצרות. האמת זה די נורא. את מתחילה להוריד בהדרגה, ומרגישה זוועה. מרגישה כל מיני תופעות של עצבנות, רעד, אי שקט, ואולי יאמרו לך כאן שזה אינדיבידואלי וכל אחד מרגיש את זה קצת אחרת מן מתח לא נעים בגוף האמת קשה מאוד להסביר ואת ממשיכה להוריד עוד קצת ועוד קצת, וכל הזמן את מרגישה את התופעות הבלתי נעימות ולא בעליל , הללו. מישהו הגדיר את זה באחד הפורומים גיהינום ואני די מסכימה איתו. הוא גם כתב שהוא יקדיש את חייו להסביר ולהזהיר, משום שביתו עברה את זה והוא לא רוצה שאיש יעבור זאת לעולם. אז ככה אולי זה יכול לתת לך מושג. בקיצור, אם את לא שם, עדיף לא להיכנס לזה בכלל. שומר נפשו ירחק. יש פתרונות עדיפים, (כמובן, ההוא שמתחיל ב-א' איך לא, למי שמייד יכתוב את זה בשמי) ביי נילי

היי אני אתחיל לקרוא לנילי, נילי-אפקסור, ומקווה שאף אחד לא יתחזה לך. אבל התשובה של נילי בהחלט במקומה. בדרך כלל אין צורך או דחף להעלות את המינון של קסנקס ואפשר להשאר תקופה ארוכה על אותו המינון. הבעיות מתחילות עם ההפחתה והירידה במינון, בדרך כלל מופיעות כל התופעות של חרדה שבגללן מההתחלה נטלת קסנקס. כך שכעת אין צורך לפחד, כאשר תחשבי להפסיק בייעוץ הרופא, ישנם דרכים לעשות זאת ללא הסבל המיותר. אבל כעת אין מה לדאוג לגבי העתיד, בדרך כלל ההתמכרות מתחילה כחודש אחרי נטילה קבועה של קסנקס, עד אז אין התמכרות משמעותית. ישנן מספר אפשרויות של תוספת תרופות, אבל הכלל הוא לאט לאט, לרדת מכדור שלם, לשלושת רבעי הכדור במשך כשבועים אחר כך קצת פחות וכך הלאה. לכן עדיף באמת לא להתחיל עם כדורים אשר עלולים לגרום להתמכרות, או לפחות לא ליטול אותן באופן קבוע. בברכה דר' גיורא הידש

לגיא ומה השלב הבא? 80 מ"ג? ועד אנה נגיע? be carefull

נקווה.

ערב טוב, הבנתי שאתה עושה יוגה.הייתי רוצה שתספר קצת על השפעת היוגה על חייך. מאז החרדות התחלתי לשחות וזה מאוד עוזר.חשבתי גם להתחיל לעשות יוגה והייתי רוצה לשמוע קצת ממך על הנושא הנ"ל. תודה שגב

אז אם כבר שאלות אישיות: ואני הבנתי שיש לך נכדים? אכן?

לתרופות אנטי דכאוניות? לדוגמא פרוזק? האם זה ממכר?

ערב טוב, עד כמה שהבנתי מהפסיכיאטרית שלי-התשובה שלילית. לילה טוב שגב

בתיאוריה התרופות הללו אינן ממכרות יש הרבה דיווחים של אנשים שכן מאוד התקשו להיגמל(מהסרוקסט למשל) ולעומתם אחרים שדיווחם תואם לתיאוריה, דהיינו שלא חוו כל קושי בגמילה. ועכשו לכי לדעת מה נכון יהיה לגבייך...

אני מכורה לסרוקסט. שקר גמור הוא שזאת תרופה לא ממכרת. כשאני לא לוקחת או מנסה להפסיק, הראש שלי כמו מחושמל, יש לי סחרחורות ואני בעיקר מרגישה הרגשה משונה בפה (חיך), ושאני אאוט אאוט מהעולם.

סרוקסאט יכול להגביראת החרדה בימים הראשונים שלוקחים אותו?

הסרוקסט, לפי הבנתי, כלל אינו משפיע בימים הראשונים, כך שיתכן וחלה הרעה, אך ההרעה הזו קשורה לחרדה עצמה ולא לכדור, ברגע שהכדור יתחיל להשפיע תרגיש הקלה, כמו שאמר דר' הידש, את הכדור של הסבלנות עוד לא המציאו. בכל אופן, תרגיש טוב :-)

הי, עד כמה שזכור לי,לא הרגשתי את מה שאת/ה מתאר/ת. אבל בהחלט יכול להיות שפשוט הפחד עצמו מלקיחת כדורים שכאלה גרם לפחד הנ"ל.יכול להיות גם חששות ובקיצור מה שאני מתכוונת להגיד זה,שעוד כמה ימים ותרגיש ניפלא. הבטחה שלי. שגב

שלום אני בחור צעיר, בן 18, הסובל מחרדה, כרגע אני מטופל בחצי כדור סרוקסאט ליום וזה באמת עוזר לי. רציתי לדעת מה השכיחות של תקפי החרדה בחברה, כאני מרגיש כמו משוגע שאני זקוק בכלל לחצי כדור, ואני מפחד שלא יהיו לי חיים רגילים בגלל הבעייה שלי

ערב טוב, קודם כל אתה נורמאלי לחלוטין. כדאי שתפרט קצת יותר-מאיזה סוג של חרדה אתה סובל ואני בטוחה שנוכל לעזור לך. שגב

היי. מספיק שתעיין פה בפורום כדי שתעמוד על מימדי ה"דבר" הזה יש המון חומר באינטרנט, והכי חשוב - זה מתחיל להיראות כאילו מי שאין לו את זה הוא הלא נורמאלי. תירגע אתה בחברה מצויינת, וצפופה וטוב שאתה מודע ומטפל. ביי.