פורום פסיכיאטריה

ד"ר הידש שלום אני לוקחת אפקסור כבר חצי שנה בעלון המצורף כתוב שלפני ניתוח יש להודיע למרדים על נטילת התרופה ,למה זה? יש חלק תרופות (לא פסיכיאטריות) שלא כתוב את זה , למה אצל אפקסור כן כתוב? תודה

שירלי שלום, בכל התרופות שעובדות על מערכת העצבים המרכזית יש את ההערה הזו כיוון שגם חומרי ההרדמה עובדים על המוח והתרופות יכולות להשפיע זו על זו. כך לדוגמא אפקסור היאתרופה מעוררת. גם בתרופות המשפיעות על המערכת של הלב וכלי הדם כמובן שיש אזהרה דומה והסיבה ברורה. בכל מקרה לא צריכה להיות בעיה להפסיק את האפקסור מספר ימים לפני הניתוח ואחר כך לחזור ולהשתמש. שיהיה לך ולמנתח בהצלחה. הרבה בריאות דר' גיורא הידש

שלום כל התרופות האלה שנותנים נגד דיכאון/חרדה עוזרות אבל לא מבריאות , זאת אומרת שברגע שמפסיקים את התרופה החרדות חוזרות , ז"א צריך לקחת אולי כל החיים את התרופות האלה או תקופה ארוכה ,אומנם לא ידוע על נזק בשימוש לתווך ארוך אבל אני בטוחה שזה גורם לבעיות אח"כ תפקודי כבד ומוח בעיקר , לא משנה מה יגידו זה בכל זאת חומר כימי כמו סם זה לא שיטה לקחת כל החיים את הכדור . אין איזה טיפול שיגרום לחרדות ולכל השטויות לצאת החוצה? איך אפשר לאזן את החומרים הכימים במוח בלי כדורים? אולי להחליף מוח ?:) סתם... אז מה באמת הפתרון ? אני כבר 4 שנים על כדורים ואני חוששת לחיי תודה מראש

לשירן שלום, איני יודע למה את כבר ארבע שנים "על כדורים", אבל בדרך כלל נוטלים את התרופות במשך שנה ואחר כך אפשר להפסיק והחרדות אינן חוזרות. חוץ מהסכנה הכללית מהכדורים אין סיבה שתחששי יותר מדי ובטח לא לחייך. עד שתזדקני בטח יהיו כדורים חדשים עם פחות תופעות לוואי וגם יהיה ניסיון לטווח ארוך, כך שאפשר להרגע. ככול שאת "מזדקנת" הניסיון עם התרופות רב יותר ותמיד יש דברים חדשים. אבל בהחלט רצוי לעשות דברים נוספים לתרופות, ספורט, הרפיה, הימנעות מקפה ובטח טיפול פסיכולוגי. כל אלו עשויים לשחרר אותך מהתרופות. האם ניסית? דר' גיורא הידש

ערב טוב, יש לי ניסיון מר עם פסיכולוגית,סיפרתי לך שהיא נימנמנה להנאתה........ האם אתה אישית מטפל בפסיכוטראפיה??ואם כן איפה?? אשמח להיות בין מטופליך. שגב

האם ייתכן שמאז שהתחלתי עם הרמרון יש לי בעיות בזיקפה??? מישהו יודע מה עושים?????

לתומר שלום, התשובה היא כן, לעתים יש ירידה ברצון המיני, או קושי להגיע לאורגזמה. חשוב שתדע שהתופעה מהכדורים ואצלך הכל בסדר. בדרך כלל התופעה חולפת כי הגוף מסתגל לכדורים. לא נגרם נזק, וכאשר מפסיקים את התרופות כל המערכות חוזרות לתפקד כרגיל. אז שיהיה רק טוב והנאה. דר' גיורא הידש

שלום רב! ברצוני לדעת מה היא הפרעת אספרגר ואיכן ניתן למצוא ספרות בעברית על הנושא. בתודה רבה!, דפנה.

שלום, הפרעת אספרגר היא תיסמונת/הפרעה הדומה לאוטיזם בילדים ויש בה פחות הפרעות "אורגניות" מאשר באוטיזם. בסך הכל הדברים דומים. אפשר אולי למצוא חומר בספר של פרופ' טיאנו על פסיכיאטרייה של הילד. חומר ברשת אולי משתתפים נוספים יכולים לעזור. מדוע את שואלת? דר' גיורא הידש

שלום ד"ר , אחי מקבל 1/2 מ"ג רספירדל ו-100 מ"ג פבוקסיל . יש לי מס' שאלות ואודה לך אם תתייחס לכולן : 1. מאז נטילתן לא נראה כי המצב השתפר אלא החמיר ז"א כעת הוא מתחיל עם נגיעות בקירות או כשהוא נכנס לחדר שלו הוא נוגע ברצפה ובקיר שליד הדלת - הנגיעות הללו לא היו לפני כן כלל - ממה זה נובע ? מה זה בכלל ? האם צריך להתייחס לזה או להניח לזה בתקווה שיעבור ? 2. אני יודעת שאת ה-1/2 מ"ג רספירדל הוא לוקח בערב ואת הפבוקסיל ממש לפני השינה שיכולה להיות בשעות מאוד מאוחרות ( 01:00 בלילה ..) כיוון שהוא לומד עד מאוחר והוא טוען כי הפבוקסיל מעייף אותו . האם אופן הנטילה בסדר ? 3. האם למי שאובחן כOCD עם תסמינים פסיכוטיים זה הטיפול ההולם ביותר ? נאמר לנו ע"י הרופאה שאת הרספירדל היא נותנת לשם דיכוי גורם תוקפנות שעלול להופיע מהפבוקסיל - האם זה בסדר ? האם זה לא יכול לפגוע בו או להוסיף לו בעיה אחרת שלא הייתה קיימת אילולא התרופה ? אנא ענה לי - זה מאוד מטריד אותי .... תודה רבה .

שלום, אני לא כל כך אוהב לענות על שאלות לגבי אנשים אחרים. עם זאת נראה לי שאת כותבת מדאגה אמיתית לאחיך ולכן אענה על השאלות הכלליות יותר והפשוטות כדי להרגיע אותך מעט. אופן נטילת התרופות הוא תקין, כלומר התרופות הללו עובדות בכל מקרה 24 שעות, כך שמהבחינה הרפואית אין כל כך חשיבות מתי לוקחים אותן. אם לוקחים אותן כל יום אז יש כיסוי לכל שעות היום. איני בטוח שאני חושב על האבחנה הנכונה כי הפרטים במכתבך מועטים, גם אין לי רצון לאבחן לפי מכתב וללא בדיקת האדם. עם זאת נראה לי שהטיפול יכול להיות שהוא נכון. באופן כללי אלו מינונים נמוכים יחסית. רספרידל אפשר להגיע בין 4 ל-6 מג' ביום, ופבוקסיל עד 300 מג' ביום. נראה שמצבו של אחיך לא קל, במידה והוא יכתוב אשמח לענות באופן מפורט יותר. דר' גיורא הידש

אני סובלת מהפרעה שעל פי הספרות המקצועית המלצת הטיפול היא תרופתי(SSRI'S ) בשילוב עם טיפול פסיכותרפויטי. לאחרונה פניתי לפסיכיאטר אשר רשם את התרופות הנ"ל. מצבי אכן השתפר פלאים לאחר מספר שבועות. הבעיה שאותו מטפל דורש שאשלב גם טיפול בשיחות , דבר הכרוךבהוצאה כספית גדולה עבורי מעבר להכנסותי( כמו כן חשובה לי סודיות רפואית כך שלא אוכל לפנות לקופ"ח). לדבריו טיפול תרופתי בלבד רק יחמיר את מצבי אפילו שאני מרגישה אחרת. שאלתי היא : האם באמת קיים מצב שבו טיפול חלקי יכול להזיק יותר מאשר להועיל חלקית? ובנוסף לכך האם אותו רופא מחוייב להפנות אותי לרופא אחר, היות ואני במהלך טיפול תרופתי או שהוא יכול להפסיק את הטיפול כרצונו.

בשוק החופשי את רשאית לבחור לך פסיכיאטר אחר- יש המון פסיכיאטרים (למעשה רובם) שעוסקים אך ורק בנושא התרופתי ופסיכותרפיה אצלם לא אפשרית גם אם תתחנני. זה כבר עונה (בשלילה) על השאלה הראשונה שלך. את לא צריכה הפניה מאף אחד בשביל לעבור למישהו אחר כי את עושה הכל באופן פרטי וזאת התשובה לשאלה השניה. את זאת שמשלמת וזכותך להחליט למי לשלם ובעבור מה. את החשבון הסופי תצטרכי לשקול ולהחליט בעצמך אחרי שכל העובדות והמידע לפניך.

שלום, נראה לי שבשאלתך רב הנסתר על הנגלה. נכון שהטיפול המלא הוא תרופות עם שיחות, את אינך מציינת את האבחנה ולא ברור לי מדוע הפסיכיאטר קבע שאת חייבת להגיע גם לשיחות. פעמים רבות אנחנו ממליצים על פסיכותרפיה אבל לא תמיד אנחנו מחייבים וקובעים זאת כתנאי הכרחי. כדי לענות באופן יותר מדוייק אני זקוק לפרטים רבים יותר. זכותו של פסיכיאטר וכל רופא להפסיק טיפול אם הוא מרגיש שאינו יכול לשאת באחריות אם הדברים מתנהלים שלא לפי המלצתו. אני חושב שזו גם הדרך הישרה ביותר, אם הרופא מרגיש שהוא אינו יכול להיות אחראי הוא מציע להפנות לרופא אחר ולהעביר את כל האינפו. הנחוצה. אני מבין שאת כועסת ונבוכה, כדאי להרחיב כדי שאפשר יהיה לענות במדוייק יותר. עניתי כמיטב יכולתי, דר' גיורא הידש

אני סובלת מבולמיה נרבוזה. ברור לי שאם רופא מחליט שהטיפול אינו מתנהל ע"פ תחום שיפוטו זכותו להפסיקו. אך האם אין איזושהי אתיקה מנמלית כמו הפנייה לרופא אחר, דבר שלא נעשה במקרה שלי , חרף בקשותי. בנוסף לא הבנתי מדבריך האם טיפול תרופתי בלבד , במקרה כזה יכול לגרום נזק? תודה.

אני לוקחת סרוקסט במשך שנתיים. אני לא במצב שאני יכולה להפסיק, אפילו לא קרוב. מה יהיה? האם אפשר לקחת תרופה זו כל החיים?

אני לא מוכן להתפרץ על אנשים ולכן אני לא רוצה להפסיק

לדלית שלום, באופן עקרוני תמיד צריך לעשות את המאזן של יתרונות וחסרונות, במידה והיתרונות גדולים יותר אז כדאי להמשיך עם התרופה למשך זמן ארוך, הנזק כפי שידוע אינו גדול. תשובה מפורטת יותר אפשר למצוא בפורום לשאלה דומה שנשאלה אתמול או שלשום, אני בטוח שלא תתקשי למצוא אותה. עם זאת השאלה המעניינת יותר היא מדוע את חושבת שאינך יכולה להפסיק? האם מצבך עדיין לא טוב, האם ישנן חרדות, אם תפרטי יותר אוכל אולי לעזור יותר. כל טוב דר' גיורא הידש

התגרשתי לפני כשנתיים. במהלך השנתיים נישאתי מחדש עברתי למקום מגורים חדש ואף הריתי בשנית,לפני מספר שבועות עזבתי את בעלי עקב אלימות , עברתי הפלה וחזרתי לבית הורי. ביתי בת החמש היתה שותפה לכל התהפוכות בחיי. ברצוני שתפגש עם פסיכולוג על-מנת לבדוק אילו משקעים נותרו . מהי הדרך הטובה ביותר בהתחשב בגילה הצעיר? האם לקחת אותה לפגישה בקליניקה של הפסיכולוג? האם כדאי להביא פסיכולוג אשר ידבר איתה בגן בסביבה הטבעית? אשמח לקבל תגובה לגבי הדרכים שהזכרתי או כל דרך אחרת שתציע. תודה.

להילה שלום, דאגתך לביתך חשובה ונוגעת ללב. אני חושב שהדבר הנכון ביותר הוא למצוא פסיכולוג/'ת טוב/ה. אחר כך להתייעץ אתו. במספר ישובים השירות הפסיכולוגי של העירייה טובים, עם זאת קיימת סכנה שהם ידווחו אחר כך למערכת החינוך. אני מבין שהילדה בגן חובה, לפני הכניסה לבית הספר, השירות הפסיכולוגי מתעניין על הילדים כדי לבדוק בשלות לעליה לכתה א'. בברכה, ושיהיה לך רק טוב, דר' גיורא הידש

הילה שלום, כואב לשמוע כל מה שעברת. כשהייתי ילדה לקחו אותי לטיפול פסיכולוגי. טיפול של ילדים הוא טיפול עם צעצועים, ציורים, פלסטלינה. עד היום אני זוכרת שהיתה לי קופסא אישית של כל הנ"ל וכשהייתי נכנסת לחדרה של הפסיכולוגית הייתי ישר נוברת בקופסא ומוצאת לי דברים כייפים לעשות. אף שזו לא הייתה סביבתי הטבעית- הקופסא שלי הייתה כמו הביית שלי בתוך החדר עם המטפלת. עובדה- אני זוכרת את זה עד היום. אני לא זוכרת את הטיפול הזה כחוויה טראומטית. אם תוכלי למצוא מטפל טוב, שימצא דרך תיקשורת פורייה עם בתך אני חושבת שתעשי לה רק טוב. אני כמובן מסכימה עם ד"ר הידש בקשר לייעוץ ספציפי עם המטפל. סתם, רציתי לשתף אותך בנסיוני האישי ובזכרון החיובי שלי מהמקום "המנוכר". בהצלחה באמת, עברת המון, את אישה חזקה ואני מצדיעה לך.

לילי שלום תודה רבה על החיזוק התרגשתי מאוד לקרוא את תגובתך,כן ירבו אנשים כמוך שמוכנים לתרום מנסיונם האישיוגם לומר מילה טובה. שוב תודה

יש לי אח מובטל בן 26 יושב בבית 24 שעות, לא עושה כלום רק רואה טלויזיה, משליט סדר וטרור בבית, אוכל הרבה, עצבני מאוד, ממורמר על העולם כולו ועל הסובבים אותו, מדבר לעצמו. בקיצור לא נורמלי, מאיים בהתאבדות האם יש אפשרות לאשפוז פסיכיאטרי? תרופות? הוא לא מעונין לצאת לטיפול פסיכיאטרי!

לגדי שלום, אני מבין את דאגתך לאחיה ולפי התיאור המצב באמת חמור, הקושי הגדול ביותר הוא שבמצב נפשי כזה הסיכויים שימצא עבודה עוד יותר נמוכים. טיפול נפשי עשוי לעזור לו והשאלה כמובן כיצד מביאים אותו לבדיקה וטיפול. מניסיוני, חבר טוב שמבין עניין, הורים שיש להם קשר טוב עם האח, או כל אדם אחר שעשויה להיות לו השפעה שיבוא וידבר אתו. בדרך כלל במצבים כאלו אין מקום ואפשרות לטיפול או אשפוז כפוי. למרות שהנקודה שהוא מדבר לעצמו מעוררת תמיהות על מה מדובר. אם המצב מחמיר, תמיד אפשר לדרוש מרופא המשפחה להגיע לביקור בית ורופא המשפחה יכול להתרשם מהמצב ולהגיע לאבחנה ראשונית. עצם הביקור יכול לזעזע את האח והוא יהיה מוכן לשתף פעולה אחר כך. בכל מקרה של מסוכנות - לעצמו או לאחרים, תמיד ניתן לפנות לחדר המיון הקרוב שפתוח 24 שעות. תנסה להרגיע ולעודד אותו. דר' גיורא הידש

תודה על תשובתך, אימי אומרת שהמצב הנפשי שלו חמור בגלל שהוא לא עובד, והוא נמצא כל היום בבית אין לו חברים וחברות והוא מתוסכל, האם לדעתך הוא מסוגל לעולל חלילה משהו נורא לעצמו ולאסובבים אותו??

הי, אני קוראת הרבה על ההפרעה הנ"ל-מישהו מוכן להסביר לי על מה אתם מדברים. תודה עמית

היי לכולם, מי שיודע שיסביר גם לי. אני מכיר בערך 800 הגדרות למושג, כך שאין לי מושג למה מתכוון כל מי שמשתמש במונח, הפרעת אישיות גבולית. מה דעתכם על הכתבה במעריב, בהחלט כתבה מקיפה על שאלה שכבר שנים רבות באוויר. ביי דר' גיורא הידש

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/06072001/ART162167.html

הי עמית, אז מה אתה בעצם מציע??????? מה לקחת במקום קלונקס שדרך אגב הציל את חיי. עמית

סליחה אבל מה הקשר לקלונקס לכל הרוחות?

בפיסקה האחרונה שמופיעה תחת הכותרת "צירוף מקרים תמוה" פרופסור הילי שתוקף את ה SSRI אומר שהוא עובד עם מספר חברות תרופות בבריטניה בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון שלא מבוססות על SSRI הוא מופיע כמומחה בעוד הוא מקבל שכר מחברות מתחרות לחברות שמיצרות את ה SSRI שאול

אני חייבת לספר לכם שהנסיון האובדני הראשון שלי היה כשבוע לאחר תחילת לקיחת אפקטין (פרוזק) - (אני חייבת לסייג שזו הייתה הפעם השניה בה לקחתי את התרופה, ואחרי הפסקה של כשישה חודשים מהתקופה הראשונה בה לקחתי אותה, ועדיין...)והשני היה כשבוע אחרי שהעלו לי את המינון. אני בשוק!!!!!!!!!!!!!! עכשיו אני מתחילה להבין למה הרופא שלי לא מוכן להמשיך לי את נוגדי הדיכאון, למרות שהוא לעולם לא אמר לי את זה ישירות. ד"ר הידש- האם התרופות מהקבוצות האחרות כגון איקסל, שפועלות גם על המערכות של הssri ובנוסף על מערכות אחרות (לפי מייטב הבנתי)- האם גם הן מסוכנות? ושוב- אני בשוק!!!!

לילי שלום, צר לי לשמוע את ניסיונך עם התרופה. מדובר פה על שמועות, תביעות נגד פרוזק היו מספר פעמים אבל כולן נידחו, כלומר בית המשפט פסק שהפרוזק לא גרם למעשה האובדני. זו הפעם הראשונה שבית משפט פסק נגד חברת התרופות. כאמור שמועות וספורים מתרוצצים שנים רבות. יתכן והרופא שטיפל בך, שמע על הדברים אבל כיוון שהדברים לא מבוססים ועד למשפט זה היו רק בגדר שמועות הוא רק אמר שתפסיקי את התרופות בלי הסברים. כל התרופות מקבוצת ה-SSRI עלולים לעשות תופעות אלו, כך גם התרופות שפועלות גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין מסוג האפקסור. למרות שכאמור ההוכחה המשפטית היחידה הייתה לגבי הסרוקסט. התרופות שעובדות רק על הנוראפינפרין עדיין לא חשודות לכיוון של אי שקט ותוקפנות כפי שמדובר על ה-SSRI האם אנשים נוספים עברו דברים דומים? שתרגישי טוב, ושלא תצטרכי תרופות דר' גיורא הידש

ערב טוב, לפני כחמישה חודשים התחלתי לקחת קלונקס -כדור אחד ביום בעקבות חרדות. שמתי לב שכשאני במחזור החרדות מועטות ואין לי צורך לקחת גם כדור קלונקס.(אני לוקחת חצי כדור רק במקרים שאינני יכולה לסבול יותר). האם יש קשר בין המחזור לזה שיש פחות חרדות באותה תקופה,אולי זה בגלל המשכך כאבים שאני לוקחת וזה יכול להיות אקמול ולפעמים אדוויל. האם ניתקלת בתופעה הזו?? נישמע מעניין אה????? מחכה לתגובה. עמית

את לוקחת כדור קלונקס של 0.5 מיליגרם או כדור של 2 מיליגרם?

הי, חצי כדור כלומר 0.25 מ"ג ורק פעמיים בערך בשבוע. עמית

שלום בניגוד אליך אני דווקא סובלת מחרדות קשות בזמן המחזור ואף הומלץ לי ע"י הפסיכיאטרית לשתות כדור בשם נר הלילה שזהו צמח שסופח נוזלים אשר יכול להקל עליי לפניי ובזמן הווסת היא הסבירה לי שלפניי המחזור גופנו מתמלא נוזלים ולכן הכובד וכמובן גם המוח סופח נוזלים כמו הגוף ולכן אצלי החרדה מתעצמת מאוד לפניי מחזור ואני עצבנית בטירוף בקיצור זה כדור ששותים עשרה ימים לפניי ווסת והוא מאזן וטבעי טוב לך זה לא משנה אבל למי שתקרא את זה אני מקווה שזה יעזור ושנהיה פוריות ומאושרות לנצח ביי

תודה על הטיפ- צריך מרשם?

שלום לכולם, התחלתי לקחת פבוקסיל לפני כשבועיים וכעת הרופא רוצה שאעלה את המינון לחצי כדור נוסף ביום.רציתי לדעת -א.למה בכלל מעלים את המינון?האם זה למטרה טובה וחיובית ואם לא יכול להיגרם שום נז כתוצאה? שאלה שנייה וחשובה -אני מתאמנת קבוע במכון כושר אז האם עכשיו לאחר העלאת המינון אין כל סיכון באימון??(יצא חרוז......) ושאלה שלישית לגבי תחושה שטוענים שהיא סובייקטיבית אבל מעניין אותי אם עוד אנשים מרגישים- כשהתרופה פועלת יש לי הרגשה כאילו החומר הכימי ממש עובד במח. כאילו משהו 'נשפך שם' ולפעמים זה ממש חד ובעוצמות. בימים הראשוניםזה היה יותר חזק והיה גם מלווה בסחרחורת ותחושה של קור מוזר בכל הגוף. עכשיו נשארה ההרגשה שהחומר כאילו 'עובד'...מעניין אותי אםזה טבעי ואם עוד אנשים מרגישים..... תודה רבה,ד.א- תרופה עם תופעות לוואי מחרידות ביותר!!(כרגע רובן עברו אבל עדיין קיימות חלק ובהתחלה סבלתי מאד מאד- מקווה שבסוף זה יהיה שווה את זה...)

לא מכיר את פבוקסיל. באמריקה כבר נפל האסימון וכולם עברו ללוסטראל=זולופט.

הי שירי לדעתי ומנסיוני (הרב עם התרופה הזאת ובכלל) כל מה שאת מתארת זה פסיכוסומטי לחלוטין, וכך גם לגבי החשש מחדר הכושר.... , אתאומנם לא מציינת את המינון, אך ממה שניתן להבין לקחת עד עכשו כדור אחד, שזהו מינון נמוך , ובעצם אפשר שעדיין בכלל לא הגעת למינון תרפוייטי , והתופעות קשורות יותר לחרדות ולכך שבעצם התרופה לא משפיעה בינתיים התרופה משפיעה רק לאחר כמה כשלושה שבועות, ובשבועות האלה מה שבולט זה דווקא תופעות הלוואי השליליות. אבל אחר כך זו תרופה טובה מאוד, אם כי אני לא מבינה למה היום עוד נותנים אותה כשיש תרופות שעושות את העבודה טוב לא פחות אבל בלי כל התופעות לוואי של הפבוקסיל . תני לזה צ'אנס זה סהכ יכול לעזור לך הרבה. אבל תעדכני. נילי.

מניסיון של שנים בפבוקסיל לטיפול ב- OCD גם אני הרגשתי את החומר פועל במוח - מרגישים תחושות של תזוזות חומרים אפילו אפשר לשמוע את זה באוזניים פסססס... אל תפחדי לעלות מינון -שמעי לעצת הרופא גם אני פחדתי להעלות מינון יש מצבים שמצריכים מינונים גבוהים אני לוקח 300 לבריאות

אני בת 28 נשואה ואמא לשניים. לאחרונה אני חושבת הרבה על המוות. אני מרגישה כאילו "מסמנים" לי מלמעלה שזמני למות קרב. אני גם כל הזמן חוששת ממה שקורה לנשמה אחרי שמתים. אני שואלת את עצמי האם אזהה למשל את הנשמות של ילדי או הורי בעולם הבא. אני מאוד בלחץ מהתחושות האלה במיוחד שאומרים שאדם מרגיש שסופו קרב. מה קורה לי??

שלום, השאלה הקודמת דומה לשאלתך ורצוי שתקראו שתיכן את השאלות. ראשית אני לא מאמין שמי שפוחד ממות זה סימן שמותו קרב. פעמים רבות זה הפוך, לפני כשלושים שנה פורסמה בטעות מודעת אבל בעיתון על שם אבי אשתי. מיד אמרו לו שזה סימן לחיים ארוכים. עד היום הכל בסדר ואני מאחל לו עד 120. חרדות מפני המוות, דימיון ועיסוק בשאלות קיומיות זה דבר די טבעי וקורה פעמים רבות כאשר זוג צעיר מתבסס, הילדים הקטנים יוצאים מהחיתולים ומתחילים להיות עצמאיים יותר ויש יותר זמן פנוי "לעשות חושבים". אז אני מציע שתמשיכי לחשוב, תראי לאן החיים מובילים אותך, ואם יש צורך תגיעי לשיחות אצל פסיכולוג. אין לך לחשוש מכל הדברים שאת חוששת מהם וכתבת עליהם. אלו חרדות וכדאי לחשוב על מצבך-דרכך בחיים. בהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אני סובלת מחרדה קשה כבר 3 שנים הפחד העקרי שלי הוא למות ,אני מפחדת למות שזה פשוט נורא אני הכי מפחדת שאני יום אחד יתמוטט וימות מאיזה אירוע לבבי זה נורא מקשה עליי ללכת מחוץ לבית , לעבודה ,ללמודים ולחברות גם אני מפחדת שזה יקרה לי במקום ציבורי ליד כל האנשים שמסביב בנוסף אני סובלת מהפרעות קצב בלב שזה עוד יותר מגביר לי את רמת החרדה אני כרגע נוטלת אפקסור ,כבר כמעט חודש ולא חל שינוי במצבי ,אני שונאת לקחת כדורים כי אני חושבת שכדורים מעלים עוד יותר את הסיכון למקרים כאלה של מוות אני לא יודעת כבר מה לעשות אני נורא מפחדת , ושאני שומעת על מקרה כזה בעיתון או בחדשות אני נכנסת עוד יותר לחרדה מה עליי לעשות? האם להחליף את הכדור? אני כבר מיואשת ,אנא עזור לי תודה מראש

לא כתבת איזה מינון את לוקחת.

75 מילגרם , ואני בת 20

שלום רב, אני מטופלת מזה למעלה מחצי שנה בשיחות ובפרוזק. אני סובלת מדכאון, חרדות, הפרעת אכילה. כיון שהפרוזק עזר רק במידה מועטה, החליט הפסיכיאטר שלי לעבור לתרופה אפקסור ולשלב עימה את התרופה "טופמקס" במינון נמוך, הניתנת במינונים גבוהים כנגד מחלת האפילפסיה. לטענתו, הוא נותן לי את התרופה הזו כיון שיש לי קווים גבוליים באישיות וסממנים של הפרעה דו-קוטבית. הוא טוען שלמרות הטיפול בשיחות ובפרוזק לא חלו שינויים פנים-נפשיים, ולכן יש מרכיב אישיותי בדכאון שלי, ולשם כך יש צורך בתרופה שמייצבת את מצב הרוח, כגון הטופמקס. רציתי לדעת האם הוא צודק, ואולי לא ניתן לטפל בדכאון שלי? יש לציין שחיי הרגשיים והמקצועיים מצויים בשפל המדרגה מזה שנים רבות, כך שאפילו באופן אובייקטיבי, יש סיבה לדכאון. שנית, הייתי שמחה לדעת מה הן תופעות הלוואי של "טופמקס" וממה עלי להיזהר? תודה רבה המחפשת

לדעתי תנסי קודם את האפקסור בלבד.

שלום, רציתי לברר אם לקיחת כדורי רסיטל לתקופה ממושכת , יכולה לגרום לנזקים עתידיים? ואם הייתי לוקחת תק' מסויימת את הכדורים, עד שירדתי לרמה של חצי כדור, יום כן יום לא ובטעות הפסקתי לגמרי, כי התבלבלתי. ועכשיו אחרי חודשיים התחלתי שוב לקחת חצי כדור ביום? האם זה בסדר שהמשכתי אותם על דעת עצמי

לשיבי שלום, ראשית טוב שאת מרגישה טוב עד כדי כך ששכחת ליטול את התרופות. המסקנה הראשונה ממה שקרה לך היא שהרסיטל באמת לא גורמת להתמכרות כפי שהבטיחו לך. תרופה שגורמת להתמכרות או כל חומר ממכר אחר לא שוכחים. מעשנים לא שוכחים לקנות סיגריות וכך הלאה. אין בעיה מיוחדת עם מה שקרה לך, הפסקת-חידשת את הטיפול, העיקר שאת מרגישה בטוב. אין נזקים לטווח ארוך משימוש ברסיטל עד כמה שאנו יודעים. רסיטל נמצאת בשימוש בעולם בערך שבע, שמונה שנים, לכן גם ההיסתגות שלי, אין לנו ניסיון ממושך יותר משמונה שנים. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שלום גיורא, קודם אני רוצה לספר לך שעצתך בדבר לצאת למסיבה ולא להשאר בבית היתה מוצלחת, נהנתי והייתי די רגוע - תודה רבה! הערב אני עומד בפני אותה דלמה לאחר מאמץ פיזי מסוים (לא נעים לי כל כך לפרט....) שלווה בהתרגשות (קוצר נשימה, הפרעות קצב וכאבים בחזה) - גם היום אני רוצה לצאת לרקוד אך חששותי מאותם אירועים בכלי הדם אפילו גדולים יותר מאתמול. תודה רבה!!!!

רני שלום, אני מקווה שהמאמץ הפיזי שהיה הוא אותו המאמץ שאני חושב עליו, בכל אופן אין מדובר במאמץ כל כך גדול אשר אינך יכול לעמוד בו! המאמץ מאחוריך ותהנה מהריקודים. באופן יותר כללי, במצבים של חרדה, נדמה לנו כי אם לא נצא, ולא נעשה דברים אז נרגיש יותר טוב - זו אשליה - גם אם יושבים בבית מרגישים רע! התוצאה הסופית היא שיושבים בבית, לא נהנים ומרגישים רע. לכן עדיף לצאת (במקרה שלך לריקודים) ומקסימום לא כל כך להנות בגלל החרדות, בבית בטוח שתרגיש רע. אז צא ותהנה ותעשה רק דברים טובים. על בטוח, שיהיה לכולם שבוע טוב, דר' גיורא הידש

אני מקבלת סרוקסט (כדור ולאחרונה- 3/4) מזה כ-3 חוד' בשל דכאון לאחר לידה. הכדור ממלא את המוטל עליו בהצלחה אולם קיים אצלי תיאבון מוגבר ביותר אשר גורם להשמנה הדרגתית ולתסכול בשל כך. שאלתי: מהו הקשר, אם קיים , בין סרוקסט/ תיאבון/ השמנה? תודה מראש.

לדופיק שלום, (מה משמעות השם?), ראשית מזל טוב, אני מקווה שהלידה עברה היטב ויש לך ילד/ה חמודים וחשוב שתרגישי בטוב למען עצמך ולמען הילד. אז מזל טוב. השאלה לגבי השמנה וסרוקסט חוזרת כל כמה ימים עד שאני מתחיל לחשוב שאולי יש בה משהו. לפי הספרות המקצועית, פעמים רבות בתחילת הטיפול יש מעט בחילה ולכן התיאבון יורד ויורדים במשקל, אחר כך הבחילות חולפות ומפסיקים לרדת במשקל ומתייצבים. אין סיבה לעליה במשקל. אולם לפי השאלות שחוזרות על עצמן יתכן שהספרות אינה מדוייקת. אבל יתכן שהעליה במשקל אינה קשורה לסרוקסט-בדיכאון ובחרדה התיאבון ירוד, מוציאים הרבה מאוד אנרגיה ויורדים במשקל, כאשר המצב הנפשי משתפר גם התיאבון חוזר ולעתים יותר ואז עולים במשקל. בכל מקרה את מרגישה בטוב ובתהליך של ירידה במינון ואם את לא מניקה אז אפשר לשמור יותר על דיאטה, ללא קשר לסיבה אם אוכלים פחות אז יורדים במשקל. שיהיה במזל טוב והרבה נחת בחיים. דר' גיורא הידש

ראשית- תודה על תשובתך המהירה והלבבית. אגב, דופיק- שם חיבה לדפנה. שאלה נוספת- מאז לקיחת הכדור אני חשה באופן קבוע קור בכפות הרגליים שמפריע לי בעיקר בלילה. ל"ד תקין ודופק ברגליים תקין. אין נימול וכן התופעה רק בכפות הרגליים. האם נתקלת בתלונה כזו? ולגבי ההשמנה- אין מדובר ב"חזרה לעצמי" אלא בתיאבון קיצוני. כנאה שהקליניקה בכ"ז יותר חכמה מהספרות... ושוב תודה.

שלום רב, ברצוני להתכתב,לשמוע מנשים שלקחו סרוקסט במהלך ההריון . אני משתמשת ב 10 מ"ג ביום, עדיין לא בהריון אך ממש מוטרדת מהשפעת הכדור. מה עושים ?

לדנה שלום, תוכלי למצוא תשובה מפורטת בשאלה דומה באחד הימים הקודמים. כמובן שקוראות נוספות יכולות לענות. בקיצור רב, עדיף להיות בהריון בלי תרופות ועדיף להרגיש טוב, לפני הכניסה להריון כדאי לעשות הערכה על היתרונות והסיכונים של לקיחת תרופה והפסקת הטיפול התרופתי. סרוקסט נחשבת לתרופה בטוחה בהריון, יש אתה ניסיון לא מעט למרות שיתכן שעדיין לא מספיק. באופן כללי הסיכון בנטילת תרופה בתחילת ההריון גדול מאשר בחודשים המתקדמים של ההריון. כלומר ככול שההריון מתקדם כך בטוח יותר ליטול תרופות. תשובה מפורטת לכל הנקודות הללו תוכלי למצוא בשאלה קודמת בפורום. העיקר שתרגישי טוב, וההריון יהיה טוב, ולא תדאגי כלל. שבוע טוב דר' גיורא הידש

דנה שלום! אני באמצע ההריון בדיוק. בשלבי התכנון הייתי מאד לחוצה מההשפעות על העובר. עשיתי מחקר לא קטן בנושא כולל פניה למעבדה טרטולוגית, מרכז לחקר תרופתי ועוד כהנה וכהנה, כולם אמרו פה אחד שעד היום לא התגלו סימנים המצביעים על פגיעה בעובר לא במהלך ההריון ולא אחרי הלידה, אולם לצערנו אין עדיין תוצאות מחקר על עוברים שאימם לקחה סרוקסט בהריון והם היום בוגרים שכן כל התרופות האלה הן יחסית "צעירות". בינתיים כל בדיקות ההריון שלי תקינות (תודה לאל). אני מאד מקוה שלא אגלה נזקים בשלב מאוחר יותר. בכל אופן היה לי ברור שאם אפסיק לקחת את הסרוקסט לא אצליח להיכנס להריון מרוב מתח וחרדות שמהן סבלתי טרם עידן הסרוקסט. אני מאחלת לך בהצלחה וכל טוב.

I got off of psychiatric drugs nine years ago after being on them 29 years. I had to go off gradually and even then I had a lot of trouble. I got pretty cranky (possibly a personality change caused by the medicine) and my family was not very willing to put up with it and did not seem to support my reasons for wanting to get off the medicine. My psychiatrists never admitted that different side effects were caused by the drugs and as a result family thought I was imagining them or making too much of them. I had a fear of being rejected by my husband and kids but still was driven to get off my medicine. It took ten years during which time I learned that I needed to cut down by about 5% a month. I am a chemist and I ground up pills to make the slightly lower doses. It took so long partly because the psychiatrists I was seeing were figuring out ways to keep me on the medicine and to get me on more. Also their idea of taking me off was to not take me off gradually and then when I got withdrawal symptoms, they told me that was a return of my mental illness. I do not know if they really believed that or were lying. The drug I was weaning myself off of in this way was Mellaril which I was on for 25 years. The cutting down gradually was more important at certain low doses where sudden changes in the dose caused what I would call a chemical imbalance that did not occur if I cut down gradually. Withdrawal symptoms beginning with sleepless nights did not start till about three weeks after decreasing the dose. At low doses it was very important to always take my medicine and the same amount every day. A change in the amount in my system caused symptoms of a "mental breakdown" but not until about three weeks after I made the change. I was under the supervision of psychiatrists who were saying the drug was not addictive and behaving like what I was doing was foolishness. During the 29 years I took anti psychotics I was hospitalized four times because of not taking my medicine. I now believe that those hospitalizations were probably not mental breakdowns but withdrawal problems. I have been off the medicine since December of 1993. I am doing much better than when I was on such drugs. I think my problem which was worse when I was younger is maybe Social Anxiety disorder and was made an issue of starting when I was preschool age. Therapy starting in 1960 was more upsetting than helpful.

Lady M כתב/ה: > > I got off of psychiatric drugs nine years ago after being on > them 29 years. I had to go off gradually and even then I had a > lot of trouble. I got pretty cranky (possibly a personality > change caused by the medicine) and my family was not very > willing to put up with it and did not seem to support my > reasons for wanting to get off the medicine. My psychiatrists > never admitted that different side effects were caused by the > drugs and as a result family thought I was imagining them or > making too much of them. I had a fear of being rejected by my > husband and kids but still was driven to get off my medicine. > > It took ten years during which time I learned that I needed to > cut down by about 5% a month. I am a chemist and I ground up > pills to make the slightly lower doses. It took so long partly > because the psychiatrists I was seeing were figuring out ways > to keep me on the medicine and to get me on more. Also their > idea of taking me off was to not take me off gradually and then > when I got withdrawal symptoms, they told me that was a return > of my mental illness. I do not know if they really believed > that or were lying. > > The drug I was weaning myself off of in this way was Mellaril > which I was on for 25 years. The cutting down gradually was > more important at certain low doses where sudden changes in the > dose caused what I would call a chemical imbalance that did not > occur if I cut down gradually. Withdrawal symptoms beginning > with sleepless nights did not start till about three weeks > after decreasing the dose. > > At low doses it was very important to always take my medicine > and the same amount every day. A change in the amount in my > system caused symptoms of a "mental breakdown" but not until > about three weeks after I made the change. I was under the > supervision of psychiatrists who were saying the drug was not > addictive and behaving like what I was doing was foolishness. > > During the 29 years I took anti psychotics I was hospitalized > four times because of not taking my medicine. I now believe > that those hospitalizations were probably not mental breakdowns > but withdrawal problems. I have been off the medicine since > December of 1993. I am doing much better than when I was on > such drugs. > > I think my problem which was worse when I was younger is maybe > Social Anxiety disorder and was made an issue of starting when > I was preschool age. Therapy starting in 1960 was more > upsetting than helpful. >

אמא את יודעת מי אני? כי אני לא יודעת.. שאלת אותי ברשעות כשהבעתי כעס, האם הפסיכיאטרים כבר מצאו איזו מחלת נפש יש לי..אז התשובה היא שכן, הם אמרו שיש לי הפרעת אישיות גבולית. אמרתי לך שיש בי הרבה כעס, השיחה התחילה משם ולא ידעת בכלל על מה אני מדברת, אז אמרתי שאני כועסת על שהיכו אותי. אז מה אמרת? שככה זה בין אחים. אמרת שיש לי הכל, רכב, אני לומדת, עובדת, אני בריאה. אמרת שחטפתי מכות, בגלל שעשיתי פרובקציות, כי איימתי עליו, זאת אשמתי. הוא הילד הנפלא שלך, תמיד יש הצדקה למה שהוא עושה, את תעוותי את כל העולם והמציאות, כולם אשמים חוץ ממנו. אמרתי לך בצעקות של תסכול וזעם, שאת מייצגת את ערכי המוסר הנעלים, את האישה הפמינסטית ובכלל שאת יכולה להיות שגרירה של לבנון במדינה מערבית. את יודעת שאני שונאת את עצמי, שאני מרגישה שהקירות סוגרים עלי, שיש לי חלומות רעים. את לא נותנת משמעות לכלום, לא לסבל, לא לכאב, לא לרגשות ואני שואלת את עצמי יש לזה בכלל משמעות, לא השארת לי אפילו את הכעס. אמרת שאמרתי דברים רעים על אחי. מה איתי? איך אני אמורה להרגיש לדעתך? אני מבולבלת. מי אני אמורה להיות?

אבל זה לא מנחם

שלום מכתב מרגש וכואב את כועסת ובצדק לאף אחד אין זכות להכות אותך או לעשות כל דבר אחר שיכאיב לך במיוחד לא אלה שאמורים להיות שם בשבילך להבין ולתמוך והכי חשוב להגן. אני גם סובלת מהפרעת אישיות גבולית , מבינה אותך לגמרי בהצלחה! אני

לעלטה שלום, אין ספק שבמכתבך מורגש הצער ולא הכעס, בני משפחתך מכירים את צד הכעס שבך ואת מביאה לפה את הצער והכאב שהם חלק ממך. למעשה כל התכונות הללו הם חלקים ממך, ולך קשה להכיל אותם כפי שאמך לא הכילה אותם והיא העדיפה להיות "הגיונית" ולהסביר במקום להבין ולשמוע. את העבר אי אפשר לשנות, אפשר לשנות את התייחסותינו לעבר ואת העתיד. כעת את צריכה לבנות את עצמך ולבנות את עתידך אשר כולל כמובן משפחה וחיים משלך. לכן אני מאוד מאוד ממליץ שתפני לשיחות אצל פסיכותרפיסט/ית טוב/ה אשר יכול/ה להכיל אותך ואת רגשות הכעס והכאב שלך ומשם תבני את עתידך. שיהיה לך רק טוב והרבה אהבה. דר' גיורא הידש

בוקר טוב לד"ר הירש ולכולם. רציתי רק לעדכן אותך ד"ר הידש שמזה כמה שבועות אני מרגישה טוב מאוד יחסית לתקופה הנוראית שעברתי .,וזאת ללא תרופות כלל. קיבלתי בחום את המלצתך לא לרוץ כל שני וחמישי לרופאים על מנת לחפש מה יש לי אלא להתמקד בעובדה שכל התופעות הגופניות מהן סבלתי (דפיקות לב ,כאבים בחזה, סחרחורות ותחושת חוסר יציבות,מוזרות וכו,,,,), הן תגובת ייתר של הגוף לכל מצבי הלחץ שבהן הייתי. לאחר ששללתי כל סיבה גופנית ,אני והפסיכולוג (כפי שאמרתי -התחלתי בטיפול לפני מספר שבועות)מנסים לקלף את כל השכבות ולהגיע לגרעין האמיתי הגורם לי להרגיש חרדה ,מדוכאת,לחוצה וכו.. אין לי ספק שכאשר אדם הוא יותר רגוע ומגיב בצורה פחות דרמאטית לכל דבר ,אלא לוקח דברים בפרופורציות ולא נלחץ מכל דבר (כהרגלי בקודש,,), הדברים נראים אחרת ומשפיעים על אורח החיים. אני שבה ומודה לך על תרומתך המבורכת לפורום ואין לי ספק ששמו הטוב של אדם מיוחס לו בזכות העובדה שהוא קודם כל אנושי ,מבין ומתחשב מעבר לעובדה שהוא בעל מקצוע מיוחס. אני מאד מקווה שאני בדרך לאושר ,ומאחלת לכולם רק בריאות . אמשיך לעדכן שבת שלום אוהבת את כולכם שירן

היי שירן, אני שמחה שאת מרגישה טוב יותר. תני לעצמך זמן, וקחי את זה צעד אחר צעד. ורוניקה

לשירן שלום, תודה, תודה על העדכון. שיהיה לך רק טוב ואהבה, שבוע טוב לכולם מדר' גיורא הידש

בחדר "אני חרד"

למה כל כך מאוחר???? אני לא יכולה לבוא

שלום רב! אני סטודנטית בת 22 . אני נמצאת בטיפול פסיכודינמי כבר 8 חודשים- לא עוזר במיוחד... כשאני באוניברסיטה, אני מרוכזת בשיעורים ומבינה בקלות את החומר הנלמד. אולם כשאני בבית, הדבר האחרון שאני מצליחה להתרכז בו הוא הלימודים. אני דוחה את עשיית תרגילי הבית לרגע האחרון (בניגוד לרצוני). ראשי מלא במחשבות על דברים אחרים... אני יכולה להתעסק כל היום במחשבה על משהו קטן שפגע בי וזה לא יפסיק להטריד אותי. אני גם בולימית ולאחרונה הנטיה לזלול גוברת... אני ריקה מבפנים, מרגישה חסרת חיות לחלוטין. עם זאת אני מתפקדת לא רע בכל יתר התחומים (עבודה, בית, ואפילו תחביבים) הלימודים מאוד חשובים לי וזו גם נקודה רגישה מאוד אצלי. לפעמים נדמה לי שפשוט העמסתי על עצמי יותר מידי ומהר מידי. כשנרשמתי הייתי במהלך יציאה מדיכאון. אני נורא מפחדת שה"שיתוק" הזה שלי יגרום לי להזניח את הלימודים ואולי אף לפרוש... הקונפליקט שלי הוא כזה- מצד אחד אני רוצה מאוד ללמוד ולהתקדם, מצד שני אני זקוקה לשקט נפשי ולמנוחה כי אם לא אני מפחדת שפשוט אקרוס... הביקורת העצמית שלי מרקיעה שחקים. אני לא מסוגלת להרשות לעצמי לוותר מבלי לשלם מחיר כבד על כך. האם תרופות יכולות ליעזור במקרה שלי? אגב, התייעצתי עם שני פסיכיאטרים שדעתם הייתה שונה. הראשון התעקש שזה יעזור לי השני אמר שאני לא חייבת ושאולי עליי לעשות מה שאני באמת רוצה מבלי לכפות על עצמי... מה דעתך? אגב, האם פריזמה מתאימה למקרה כמו שלי (זה מה שרשמו לי ואני לא לוקחת...) תודה!

קיבלת שתי דעות שונות מרופאים מומחים (פסיכיאטרים) כי יש הבדל בין הפסיכיאטרים מבחינת האחריות הרפואית שלהם כפי שהם תופסים אותה- כלומר גם אם שניהם איבחנו אותך בדיוק אותו דבר לא אומר שהם ימליצו דברים זהים.

שלום רב, אני מבין שבעייתך די ממוקדת, בחיים וביומיום את מתפקדת ובלימודים מאוד קשה לך בגלל סיבות נפשיות שלא נכנס אליהן. טיפול פסיכולוגי דינמי עוזר פעמים רבות אולם הוא לא תמיד מצליח לעזור בסימפטום עצמו אשר בגללו פנו לטיפול. לכן יתכן גם העיכוב בשיפור בלימודים. אני מסכים לגישתך שהשאלות אינן תיאורטיות וכלליות אלא השאלה היא האם למשהי המסויימת ששואלת כאן תרופות עשויות לעזור. אפשר לדון ולהתלבט במשך שבועות אולם עד שלא תנסי לא נדע את התשובה הנכונה לגביך. לכן אנסח את שאלתך בצורה קצת שונה: האם יש מספיק סיבות להתחיל בטיפול תרופתי, האם מצוקתך גדולה עד כדי כך שיש מקום ליטול טיפול תרופתי שעלולים להיות לו גם נזקים. באופן כללי ההמלצה על פרוזק=פריזמה נראית מתאימה, תופעות הלוואי והחסרונות של פרוזק ידועים ואת יכולה להתייעץ גם בפורום. לדעתי עם כל האינפו. הזו ההחלטה הסופית היא שלך ולא של הרופאים. האם הניסוח החדש של שאלתך נראית לך? מה את חושבת? דר' גיורא הידש

חמותי בת 69. לפני כחודשיים התחילה לדמיין שאנשים מסתובבים בבית. הוסבר לה שזה דימיון בלבד. היא מקבלת זאת אך ממשיכה לספר שהיא רואה אנשים בבית. היא לבד בביתה עקב אישפוז ארוך של בעלה בבית חולים. האם יש טיפול? עזרתכם בבקשה.

ליצחק שלום, טוב שאתה דואג לחמותך, הסימפטום או התופעה שאתה מתאר היא בהחלט דבר אשר דורש אבחון טוב וטיפול. עלולות להיות מספר סיבות לדימיונות ולכן איני מרחיב בהסבר. אולם זו תופעה חמורה מספיק כדי שתחליטו להביאה לבדיקה אצל פסיכיאטר. כמובן שהיא אינה מסכימה אתכם כאשר אתם אומרים לה שאלו דימיונות בלבד. היא רואה את הדברים והם ממשיים עבורה כמו שאתה רואה את החפצים בחדר בו אתה נמצא. תלוי מאוד בגורם ל"דמיונות " הללו, בדרך כלל יש גם טיפול מתאים. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

תודה. נא התייחסותך לגבי התייעצויות off the record עם רופאי קופ"ח...

ליונתן שלום, שאלתך קשה ואולי בגלל זה לא עניתי בתשובה ברורה, אני חושב שאין תשובה חד משמעית. אתה מעמיד את הרופא בדילמה. אם ישאלו עורך דין הוא יגיד שהרופא חייב לרשום כל דבר כדי להבטיח את עצמו אם בעתיד אתה או משהו אחר יתבע אותו. וזה החוק, מצד שני פנייתך היא הומנית והגיונית. אז מה לעשות? נכון, הכל תלוי ברופא. תנסה לגשש אצלו ואז להתקדם לפי התגובות וההתייחסות שלו. בברכה דר' גיורא הידש

האם רופא משפחה יכול להתקשר לפסיכיאטר ולשוחח איתו עלי? או להיפך- שהפסיכיאטר יתקשר אליו בשביל לקבל מידע? כנ"ל גם לגבי רופאים מקצועיים אחרים- האם הפסיכיאטר או רופא אחר רשאי לתת מידע גם בלי שחתמתי על וויתור סודיות רפואית? היכן עובר הגבול מבחינת האינפורמציה "בשיחה בין רופאים" כמובן כשהם חושבים שהם צריכים לדבר אחד עם השני. במקרה כזה אין יותר סודיות רפואית? אם אני מקבל פסיכותרפיה אצל פסיכיאטר האם הוא יכול לחשוף תכנים שנמסרו לו במסגרת הפסיכותרפיה בגלל בעיה בתחום התרופתי? מה אומר החוק בכל הסוגיות האלו? תודה

לדורון שלום, באופן חוקי כל רופא כאשר הוא נשבע את שבועת הרופא מחוייב לסודיות רפואית. לכן אפשר להעביר אינפורמציה בין רופאים ואין צורך בהסכמתך. גם אין חשש שאינפורמציה תצא כי הרופאים מחוייבים לסודיות. כלומר העברת אינפו. בין רופאים אינה נחשבת לפגיעה בסודיות הרפואית ואם רופאים התייעצו-שוחחו על מצבך ללא הסכמתך, הדברים חוקיים ואין חשש שאתה תפגע כיוון שגם הרופא המקצועי וגם רופא המשפחה מחוייבים לא לפגוע בך מבחינת הסודיות. אני מבין שלא זו התשובה שציפית לה, עם זאת יש הרבה מאוד הגיון בכך שהרופאים חייבים לשתף פעולה זה עם זה, אם לכל התייעצות בדיקה, וכדומה היה צורך בויתור על סודיות רפואית אי אפשר היה לעבוד כלל. עם זאת המצב שונה במידה ואתה בקשת במפורש לא להעביר אינפו. לרופא אחר. זה המצב, דר' גיורא הידש

תודה על התשובה. רציתי לדעת גם האם זה כולל גם רופאים מהעבר ושהיום אני לא מטופל אצלם. לדוגמה האם מותר לפסיכיאטר ליצור קשר עם פסיכיאטר קודם או רופא משפחה קודם שטיפל בי ולקבל ממנו אינפורמציה עלי מבלי לקבל ממני אישור לכך? האם לפסיכולוג גם יש היתר לקבל עלי מידע מרופאים בהווה או בעבר? (לחילופין- האם לרופאים יש היתר לקבל עלי מידע מפסיכולוג). כל זה כאמור מתייחס למצב שלא חתמתי על וויתור סודיות ולא ניתן ממני אישור.

שלום לד"ר הידש היקר תופעת הלוואי הנוספת שפוקדת אותי מאז התחלתי לנטול ציפראמיל היא שינה מרובה מאוש. רק לציין שלפני הציפראמיל, ישנתי מצויין. אבל אם למשל לא ישנתי בלילה והייתי נרדמת במהלך היום למשך כארבע שעות בלילה-לא הייתי יכולה להירדם. והיום ע הציפראמיל אני ישנה ג ביום וגם בלילה! והשינה היא עמוקה מאוד מאוד. אני מסוגלת לדבר עם אנשים בטלפון ולא לזכור מתוך שינה ,דבר שלא קרה לי בעבר! ושוב אני מדגישה, בעבר ישנתי מצויין בעיות בשינה מעולם לא היו מנת חלקי. מה המשמעות? דבר שני, אני אמורה לעבור בדיקת גסטרוסקופיה דרך הושט בשבוע הבא בטישטוש של דורמיקום-12 מיליגרם. אני לא רוצה לספר לגסטרואנטרולוג שלי על נטילת הציפראמיל. בפעם הקודמת שערכתי את הבדיקת גסטרוסקופייה נירדמתי כמו פגר בבדיקה ואני חוששת שאולי יש סכנה של הטישטוש בנוסף לציפראמיל בייחוד כשיש לו השפעה כזו גדולה עליי מבחינת תרכיב השינה. אודה לך מאוד על קצת סדר בעניין, והאם עוד מישהו חווה שינה כזו עמוקה ומרובה בגלל הציפראמיל? תודה שואלת

שלום, תלוי כמה זמן התופעה נמשכת, יתכן שהיית תשושה מהחרדות והדיכאון וכעת את משלימה שעות שינה, לעתים נדירות ציפרמיל עלול לגרום לשינה מרובה. כך שאי אפשר לדעת בוודאות מבלי לשאול שאלות נוספות. האם הגסטרוסקופיה באמת נחוצה? אולי סבלת מהקיבה בגלל החרדות? במידה ואת עוברת את הגסטרוסקופיה אז חשוב מאוד שתספרי לרופא על הציפרמיל ועל השינה המרובה. בהצלחה דר' גיורא הידש

היי בעיקרון יש לי דלקת חריפה בקיבה וריפלוקס,ככה שמעבר להשפעה נפשית אפשרית זה מוכח שיש לי בעיות בקיבה ככה שגסטרוסקופיה היא די הכרחית לאור העובבדה שכבר שנים שבעייתי לא ניפתרת. שנית, לגבי השינה המרובה. בשבועיים הראשונים של נטילת הציפראמיל, כשהייתי ערה הרגשתי חיוניות וכשישנתי- ישנתי עמוק מאוד מאוד כפי שציינתי.כעת אחרי שבועיים וחצי בערך(של נטילת 10 מיליגרם ליום).אני גם ישנה המון וגם חסרת חיוניות וגם הבחילות שנירגעו לי מאוד בתחילה(החל מנטילת הכדור הראשון ממש.), התחילו להופיע שוב, בעוצמה פחותה אבל עדיין.שוב, יש לי גם בעיה רצינית בקיבה אבל עדיין, הבחילות נירגעו משמעותית בעקבות נטילת הכדור וכעת יש סימנים של חזרה. אני יודעת שאני אמורה לשאול את הפסיכיאטר שלי את כל השאלות הללו אבל הוא זמין מעט מאוד (הוא נותן מענה רק מהקליניקה שלו ובה הוא נמצא רק פעמיים בשבוע). והתופעות המוזרות הללו רבות מאוד... תודה על תשובה שואלת

אני סובלת PANIC DISTURB ו-AGORAFUBIA . הסרוקסט מאד עוזר לי, אבל התחלתי לסבול מהזעת יתר בפנים ובכל הראש.אני מבקשת לדעת האם ההזעה יכולה להגרם מעצם הבעיה הפסיכיאטרית שאני סובלת ממנה.

לדנטאלי שלום, אני חושב שכבר עניתי על השאלה? נכון שחרדות יכולות לגרום להזעה, אבל זוהי גם תופעת לוואי ידועה של הסרוקסט. לכן צריך לחשוב ולהבדיל. אם ההזעה החלה אחרי תחילת נטילת הסרוקסט אז כנראה שזו תופעה של הסרוקסט, אם היא הייתה כבר קודם לסרוקסט זו כנראה תופעה של החרדות. לצערי אני נוטה יותר למחשבה שמדובר על תופעת לוואי של הסרוקסט, אבל תתיעצי עם הפסיכיאטר המטפל. שבוע טוב, דר' גיורא הידש

אני סובלת PANIC DISTURB ו-AGIRAFUBIA . הסרוקסט מאד עוזר לי, אבל התחלתי לסבול מהזעת יתר בפנים ובכל הראש.אני מבקשת לדעת האם ההזעה יכולה להגרם מעצם הבעיה הפסיכיאטרית שאני סובלת ממנה.

שלום, הזעה והזעת יתר לעתים הן תופעות לוואי של סרוקסט. צריך לשקול את היתרונות והחסרונות של הטיפול, כלומר-ההשפעה החיובית כנגד תופעות הלוואי ואז להחליט על המשך הטיפול או החלפת התרופה לילה טוב דר' גיורא הידש

איזו תרופה אנטי-פסיכוטית הכי בטוחה לסובלים מהפרעות בקצב הלב? בתודה מראש.

לניר שלום, יש כל מני הפרעות קצב בלב, ויש הבדלים ביניהן לכן כדאי לפני התחלת הטיפול להתייעץ עם הפסיכיאטר והקרדיולוג או שהם ישוחחו ביניהם. אני אתן תשובה כללית, מי מהתרופות משפיע הכי פחות על הלב. לשאלה היותר ספציפית, מבין התרופות הישנות הטיפיות הלידול הבטוחה ביותר (כלומר יש לה השפעה על הלב אבל מועטה יחסית לשאר התרופות)? התרופות האטיפיות בטוחות הרבה יותר, בעיקר הרספרידל והזיפרקסה. גאודון אינה בטוחה. לפני כל החלטה, תתיעץ עם הרופאים כי מאוד חשוב איזה סוג של הפרעת קצב. שבת שלום, דר' גיורא הידש

לד"ר בידש שלום רב תודה לך על תשובתך בנושא הטיפול בדיכאון. הפסיכיאטר שלי המליץ לי על תרופה חדשה בשם איקסל במינון של 50 גרם פעמיים ביום. שאלתי ,מה ידוע לגבי התרופה ותופעות הלוואי שלה ,האם יש ניסיון טיפולי בתרופה זו? והאם היא מתאימה לטיפול בהפרעות ביולוגיות בדיכאון כפי שהגדרת את בעייתי במכתב הקודם. אודה לך על תשובתך וכמו כן אני רוצה להודות לך על האפשרות לברר באתר זה דברים שלא תמיד הרופא המטפל מוכן או יש לו את הסבלנות לענות עליהם. בתודה מראש שירז

היי שירז, איקסל היא תרופה טובה נגד דיכאון, ופועלת במנגנון שונה מהפרוזק וה-SSRI ולכן כנראה הציעו אותה לך. התרופה טובה ויעילה, בארץ היא לא כל כך נקלטה למרות שבחו"ל יש כבר ניסיון של מספר שנים. עניתי על השאלה של דרך פעולת האכסל לפני כמה ימים, תנסי לחסוך לי ולמצוא את התשובה הקודמת. אם לא תמצאי או יהיו לך שאלות נוספות אנא חזרי קדימה ואשמח לענות לך. אולי אחד הקוראים כבר משתמש באיקסל? הקורא ששאל בפעם הקודמת? שבת שלום דר' גיורא הידש

אני לוקחת כ-5 שנים 20 מ"ג ליום. שאלתי היא אם יש הגבלת זמן בלקיחת התרופה, והאם אפשר לקחת פרוזק במשך שנים גם כשהמצב הנפשי הוא בסדר. תודה, מאיה

למאיה שלום, אפשר אבל האם זה באמת נחוץ. פרוזק נמצא בשימוש בארה"ב משנת 89, ובישראל בערך שנה אחר כך. כך שהניסיון אתו הוא בערך 13 שנים. לא נצפו נזקים או סיבות האוסרות על לקיחת פרוזק באופן ממושך, ואם אין לך עד היום תופעות לוואי אז כנראה גם לא יהיו בעתיד. הניסיון הוא כפי שכתבתי, יש אנשים נוספים שנוטלים פרוזק במשך מספר שנים והניסיון לאט לאט מצטבר. דרך אגב, יש יתרון לנטילה ממושכת של פרוזק. במחקר גדול שהתפרסם בשנה שעברה התברר שלפרוזק יש השפעה כמו לאספירין על מערכת הלב וכלי הדם. כלומר הוא מעכב ומונע הסתיידות עורקים? מעניין מאוד! עם זאת אני ממליץ שתבדקי עם הרופא שלך האם באמת המשך הטיפול נחוץ שבת שלום, דר' גיורא הידש

הי התחלתי ללכת לפסיכיאטר שוב, והוא רשם לי שוב את הפרוזאק. התחלתי לקחת אבל משום מה נהיו לי כאלה בחילות והרגשה כללית לא משהו (פיזית) אםזאת הרגשתי טוב יותר מבפנים (נפשית). זה קצת מוזר לי שהרגשתי בחילה מאחר שכאשר לקחתי את התרופות האלה לפני כשנתיים וחצי או יותר (הפסקה של כמה שנים) לא היו לי הבחילות. הוא רשם לי פרוזאק אבל באיזור בו אני גרה לא מוכרים פרוזאק אלא פלוטין. אני מבינה שמבחינת החומר זה אותו הדבר, רק שפלוטין מגיע בקפסולות ופרוזאק בטבליות, וזה משנה כי הוא אמר ש-3 ימים ראשונים יש לקחת חצי ולא ניתן לחתוך קפסולות! לבסוף הוא אמר שאני אקח כדור אחד ליום רגיל, אבל הפסקתי בגלל הבחילות. כעת אני מנסה להשיג פרוזק בטבליות אבל אני לא יודעת איפה! אולי מישהו יודע איפה אפשר להשיג פרוזאק (בשיתןף קופת חולים) באיזור מרכז??? תודה!

הי, סליחה על הבורות אבל עד היום לא ניכנסתי לצ'אטים. אנא הסבר קצר. שגב

את המשתתפת המענינת ביותר והמרתקת ביותר שהשתתפה חיזרי אלינו לחדר "אני חרד" בצ'אט של נענע בחצות

:-) גם אני מתגעגעת ! לא היתה לי מקלדת אז לא יכלתי לצ'אטט :( אבל אני עוד אחזור ובגדול!!

פרוזק האורגינלי לא בסל רק התחליפים שלו בסל אם את רוצה דווקא פרוזק תוכלי להשיג רק קפסולות (מה שיש לך עכשיו) את גם תהיי חייבת ב-100% מהמחיר הפרטי שלו (לא משנה איזה קופ"ח) המחיר הוא 200 ש"ח לקופסא של 28 כדורים

פרוזק לא בא כלל בכדורים, לעולם לא היה בכדורים (קפסולות ירוק לבן של לילי- חברת הייצור המקורית - מכאן גם שמי). יכל להיות שלקחת פריזמה? כי זה תחליף פרוזק שהוא בכדורים. את הפריזמה, לפי מיטב ידיעתי, לא אמורה להיות בעייה לקבל מסובסד. בהצלחה

לאאאאאאאאאאאאאאאאאא :((((((((((( למה למה לא??? למה לא בסל יותר????????? איזה חוסר איכפתיות! מה אני אעשה עכשיו???? :(( רע!

ללידיה שלום, אני שמח שהתחלת בטיפול ואת מרגישה יותר טוב, אין ספק שמצב ילך וישתפר גם בימים ובשבועות הבאים. הצעתי הראשונה אחרי שקראתי את כל התגובות שתחזרי מהר לצט. ועכשיו אנסה לעשות מעט סדר בדברים. פרוזק=אפקטין=פריזמה=פלוטין. כולן אותה התרופה רק יצור שונה. פרוזק, אפקטין, פלוטין באם בקפסולות. כדורים זה רק הפריזמה. אפקטין הוא מקורי כמו הפרוזק, שניהם תוצרת לילי, הספור הוא שארזו את האפקטין בארץ מסיבות מסחריות אבל זה אותו החומר ואותו היצור. פריזמה ופלוטין שניהם תכשירים גנריים, כלומר בתי חרושת אחרים מייצרים את אותה התרופה. במשך מספר שנים בקופת חולים היתה הפריזמה ובשנה האחרונה פלוטין. לפי ידיעתי בהתחלה שנכנס הפלוטין עוד אפשר היה להשיג פריזמה, אבל כעת הוא אזל וקשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיג אותו בקופת חולים. קופת חולים פשוט לא קונה אותו. עם זאת אין מה להפסיד אם תבררי בבית מרקחת מרכזי יותר של הקופה, או שתבקשי מהרוקח בסניף שלך לנסות ולהשיג לך מפני שאת צריכה לחתוך את הכדור. אולי הוא יצליח. פרוזק מקורי אפשר לקבל בקופת חולים!, אם טיפול באחד התכשירים הגנריים נכשל אז אפשר לבקש אישור מיוחד ממנהלת המחוז והם יאשרו את הפוזק של לילי המקורי. מניסיוני פריזמה הוא תכשיר מצויין ושווה אפילו לקנות אותו בבית מרקחת פרטי. לפי ידיעתי המחיר הוא פחות ממאה שקלים לחודש וההוצאה כדאית. אז שכולנו נרגיש בטוב, נפגש בשמחות, ושתהיה שבת שלום עם פרוזק. דר' גיורא הידש

שלום, האם מישהו מכיר או יודע על בן אדם שהצליח להיגמל מקסנקס (אחרי מס' שנות שימוש)??? אני אשמח לשמוע כל תגובה בנושא.

כל אחד יכול להיגמל אם רוצים להיגמל ואם פונים לקבל עזרה מרופא שמבין בגמילה (לצערנו אין הרבה כאלה). קודם כל תגידי איזה מינון את לוקחת, כמה זמן את לוקחת והאם את לוקחת תרופות נוספות. מידע זה הכרחי בשביל לתת לך כיוון כללי שיעזור לך למצוא את הדרך לגמילה ולהחלמה (התמכרות היא מחלה לכל דבר). אם מכור מכחיש את המחלה (ההתמכרות) שלו לתרופות אז חבל"ז. תני כמה שיותר פרטים וננסה לעזור.

שלום, בן 23 רציתי לדעת מה הם תופעות הלוואי של פבוקסיל 50 ו 100 מ"ג? האם הגיוני שתופעות אלו יופיעו כמעט יום לאחר נטילת הכדור? האם יש סיכון או אי יעילות בשתיית אלכוהול מתונה לאחר נטילת פבוקסיל? הפסיכיאטר אמר לי לקחת את הכדו בערב, האם באמת הערב הוא הזמן האופטימלי לנטילת התרופה? האם יש סיכון או בעיות מסוימות שעלולות להגרם מתרפה זו שאני צריך לדעת? תודה רבה!!!

לרני שלום, תופעות הלוואי מופיעות מיד עם תחילת הטיפול בפבוקסיל וההשפעה הטובה שבגללה נוטלים פבוקסיל מתחילה כשלושה שבועות אחרי תחילת הטיפול. לפבוקסיל יש השפעה מרגיעה ולכן מומלץ ליטול אותו בערב. עם זאת הפבוקסיל פועל 24 שעות לכן מהבחינה הרפואית אין חשיבות מתי לוקחים במשך היום. תנסי ותראי מתי מתאים לך ביותר. ישנן תופעות לוואי כמו לכל התרופות השייכות לקבוצה זו SSRI ואני לא ארחיב בכך כדי שלא תתחילי "לאמץ" לך את כל תופעות הלוואי. עדיף שתחכי ותראי, יתכן שגם לא יהיו לך תופעות לוואי. עם זאת את יכולה להרגע בכך שנזק לגוף לא נגרם. כלומר הפבוקסיל לא פוגע בכבד, כליות, ראיה או כל איבר אחר. אלכוהול לא מומלץ כיוון שהוא מגביר את השפעת הפבוקסיל וגם הפבוקסיל מגביר את השפעת האלכוהול. כך שתזהרי. אני מקווה שעניתי על כל השאלות. בהצלחה בטיפול, ומאחל לך שלא יהיו תופעות לוואי. שבת שלום, דר' גיורא הידש

מדוע אם כך נדרשים לבצע בדיקת תיפקודי כבד בעת לקיחת התרופות?

שלום, אמא שלי בת 79, סובלת עדיין מגלי חם חזקים (התחילו בגיל 45 אחרי הקרנת השחלות עקב סרטן השד), כמו כן טוענת שסובלת "מדכאון" עקב המצב הטחוני - פוליטי, ומבעיות שמיעה (יש לה מכשיר שמיעה ולדעתי היא שומעת בסדר). רופא המשפחה רשם לה פרוזאק. האם פרוזאק אמור להקל על גלי חום? תודה.

לשרית שלום, אני לא מתמצא בתופעות ההורמונליות בגיל 79 וגלי חום. עם זאת פרוזק ידוע כמונע את התיסמונת (הנפשית) הטרום ויסתית וגם בגיל המעבר פורזק עוזר מהבחינה הנפשית והגופנית. ישנה ספרות רפואית פסיכיאטרית עניפה על שתי התיסמונות הנ"ל והטיפול עם נוגדי דיכאון וכמובן גם פרוזק. אז בהצלחה, ואני מקווה שהדיכאון יחלוף דר' גיורא הידש

הי רציתי לשאול שאלה, יש לי חברה כבר שנתיים שהולכת לפסיכיאטר וגם מקבלת כדורים מסוג פרוזאק, לאחרונה היא ספרה לי שהפסיכיאטר שלה הציע לה לקחת גם ריטלין. היא מעשנת חשיש מידי פעם ורציתי לדעת אם זה עלול לפגוע בה בשילוב עם הפעולה התרופתית של הכדורים או עלול להגרום לה לנזקים בעתיד. אני שואל את זה בהקשר לכדורים ולא לנזק שהעישון יכול לעשות בפני עצמו. תודה רמי.

לרמי שלום, עישון מריחואנה מדי פעם אינו מזיק מהבחינה הכימית במוח כיוון שהמינונים קטנים. עם זאת הספרות הרפואית כמובן שאינה מבוססת ומעטים חוקרים את השימוש במריחואנה עם תרופות שונות, הסיבה לכך ברורה. השילוב של פרוזק עם ריטלין ששתיהן תרופות מעוררות מעניין. שבת שלום [ דר' גיורא הידש

גם אם העישון הוא הרבה בפעם אחת? מזה אומר "מידי פעם"? אני לא יודע כמה פעמים היא מעשנת באיזה תדירות... ומזה מה שאמרת על שילוב פרוזאק עם ריטלין? לא הבנתי... תוכל להרחיב קצת? זה מסוכן? תודה על התשובה. רמי

היי רציתי לעדכן שסיפרתי לפסיכולוגית שלי על הרצון העז למות, והיא רצתה לשלוח אותי לאשפוז או לקרוא להורים שלי שיבואו לקחת אותי, אבל בסוף הלכתי לבד. דיברתי גם עם הפסיכיאטר שלי ואמרתי לו שנראה לי שהכדורים כבר לא עוזרים לי ,הוא שאל למה ,ועניתי לו שיש לי כח לקחת את החיים דבר שלא היה לי קודם אלא רק בגדר מחשבה. הוא אמר לי לקחת כדור וחצי של סרוקסט ולא כדור כמו מקודם .וטען שכדאי לדבר עם ההורים במן עקשנות כזאת. אבל לא נתתי לו לעשות זאת .למרות שעוד יומיים אני בפגישה עם ההורים אצל הפסיכולוגית שלי ואני מתה מפחד מזה ומה הם יעשו אם הם ידעו מה קורה איתי. זה יכול לעזור במשהו הכדורים? עוד לא ניסיתי זה מפחיד אותי ממה שזה יעשה לי. תודה

לעדי שלום, את כנראה מרגישה תופעה ידועה. כאשר אדם בדיכאון אין לו כוח לפגוע בעצמו, כאשר הוא מתחיל להרגיש יותר טוב, אז תחילה יש יותר כוח ורק אחר כך התחושה הפנימית של דיכאון נעשאת פחות חמורה וגם המחשבות האובדניות פוחתות. כלומר זהו השלב של סיום הדיכאון כאשר כבר יש כוח אבל עדיין המחשבות שחורות. המצב שלך משתפר! לכן את צריכה לחכות עוד קצת שתרגישי בטוב וכעת לא לעשות דברים אשר אין מהם חזרה. התופעה הזו נקראת בשפה המקצועית - זנב הדיכאון - הדיכאון חולף אבל עוד לא לגמרי ואז הסכנה האובדנית חמורה יותר. כמובן כל פעם שמשהו מתאבד בשלב הזה, בדקה ה-89 לפני שהוא מרגיש טוב אז כולם מצטערים הרבה יותר. את כנראה בחורה צעירה ולכן רוצים לשתף את ההורים. יש הרבה מאוד הגיון שיעזרו לך לשמור על עצמך ובמיוחד עכשיו כפי שהסברתי. זה מאוד מקובל לבקש מקרוב לעזור ולשמור על המטופל שלא יקרו דברים שאין מהם חזרה. את לא צריכה לפחד מהפגישה ומהשיתוף של ההורים. את צריכה למצוא כוחות ולהסביר לכולם שהמחשבות הללו קיימות אבל את עושה הכל כדי להתגבר עליהן ואת בדרך הנכונה. באופן אבסורדי את צריכה להרגיע אותם. בכל מקרה, אם המחשבות קשות מאוד ולוחצות את יכולה לפנות לחדר המיון הקרוב הפתוח 24 שעות ולבקש עזרה שישמרו עליך. תשמרי על קשר בפורום דר' גיורא הידש

היי נירה. איפה נעלמת? איך את מרגישה? הכל בסדר? תעני לי בבקשה, כי אני דואג. אייל

אין לך מה לדאוג חמוד הכול בסדר תודה רבה לך אני בסדר לקחתי לי כמה ימים חופש מהכול ואני בסדר תודה על הדאגה וניפגש בהחלט ביי,

שלום לך ד"ר. אני בת 32 ולפני כ-12 שנה חוויתי את התקף החרדה הראשון שלי -זה היה נורא כפי שרק מי שחווה זאת יכול להבין- הייתי לבד במשרד שבו עבדתי ופשוט חשבתי שאני הולכת למות - עם כל המשתמע מכך. אותו התקף חזר על עצמו כמה פעמים , אולם תודה לאל יצאתי מזה. התגייסתי ,התחתנתי עם חבר נעוריי ממנו כבר הספקתי להתגרש וללדת שני ילדים,,, לא אוכל לפרט את כל הסיבות שבגללן נלחצתי אולם לפני חצי שנה שוב עברתי תקופה מאוד קשה של התקפי חרדה שעברו אולם נותרה בי חרדה כללית,דאגנות יתר ,חוסר אנרגיה נוראי ותחושת ריקנות(כולל פחד ממחלות) יש לציין שמזה כמה שבועות שאני מרגישה יותר טוב תודה לאל ומתפקדת רגוע וטוב יותר (ללא תרופות למרות שקיבלתי סרוקסט), התחלתי טיפול אצל פסיכולוג ואני די מנסה לעזור לעצמי. מה שהכי מטריד אותי הוא שמאז ההתקף הראשון -שכפי שאמרתי - קרה לפני 12 שנה אני מרגישה מעין מוזרות - כאילו אני לא שייכת לעולם הזה , אני כל הזמן עוסקת בשאלות קיומיות - כל הזמן חושבת על המוות - אם אני בת 32 אני מתחילה למשל לחשב כמה זמן עוד נותר לי לחיות ,לא שוכחת לרגע שאנו חיים על זמן שאול אני מרגישה שהחיים עוברים לידי , אני חייה במין בועה ,חשה כאילו התנתקות מהמציאות,אני מרגישה שאני מרחפת ושכולם רואים את זה (אגב ,לא פעם גם אמרו לי זאת). בקיצור ,אני לא אותו אדם שהייתי עד לאותו יום ארור. האם אותה תופעה של ניתוק כזה או הרגשה לפחות של מה שתארתי הינה תופעה מוכרת ? , אם כן ממה זה נובע ? תודה על תשובתך גלית

לגלית שלום, תחילה ארגיע אותך ואומר שהתופעה מוכרת, כמו שכתבת רק מי שעבר את זה יודע ואני מקווה שאנשים נוספים שקוראים את הדברים יעודדו אותך וישתפו מניסיונם. מדובר בתופעה של חרדה, כאשר החרדה עזה מדי, אז יש התנתקות והתרחקות רגשית והתחושה היא תחושה של ריחוף וניתוק. יתכן שאת מתארת גם מצבים של דיכאון וחוסר מצב רוח, לכן הייתי בכל זאת שוקל התייעצות אצל פסיכיאטר וניסיון לטיפול תרופתי. את מתארת תחושות קשות כבר הרבה זמן, טיפול פסיכולוגי ממושך, התחושות הללו כנראה השפיעו במידה רבה על חייך, על הזוגיות ועבודתך. יש מספיק נתונים כדי לחשוב ברצינות על טיפול תרופתי. תחשבי על זה במשך השבת תעדכני דר' גיורא הידש

היי, אני מבקשת חומר, מאמרים ושאר על ההפרעה ואיך ניתן להאט אותה תודה

http://www.sahar.org.il/bpd.asp

כמה זמן לפני השינה מומלץ לקחת את התרופה? לכמה זמן נשארת ההשפעה שלה? הבנתי שההשפעה שלה מאד קצרה אז אם לקחתי כדור ב-22:00 אבל הלכתי לישון ב-02:00 אז אני צריך לקחת כדור נוסף כי ההשפעה של הקודם כבר פגה? (השם באנגלית הוא zodorm=zolpidem)

אני לא מבין: אם ההשפעה היא לטווח קצר, למה אתה לוקח את התרופה 4 שעות לפני השינה?!?!

לדורון שלום, זוהי תרופה להשריית שינה, כלומר היא גורמת להרדמות, זמן השפעתה קצר כיוון שאנו מעוניינים שבבוקר תהיה ערני-כלומר התרופה תפסיק להשפיע. את התרופות לשינה צריך לקחת כחצי שעה עד שעה לפני הזמן שרוצים להרדם. כדי לא להיות רדום בבוקר אינני ממליץ ליטול תרופות שינה אחרי השעה 12 בלילה. לעתים קשה להרדם בגלל חרדות, לכן משלבים תרופה להשריית שינה יחד עם תרופה נוגדת חרדה כמו וואבן או לוריוון, הוואבן שומר על השינה אחרי שנרדמנו. שבת שלום, ושינה טובה דר' גיורא הידש

הי, האם אפשר להסביר לי למה זה קורה לנו. תודה שגב

והאמת?, אין ממש תשובה... החרדה היא מנגנון טיבעי, שהועבר לכל אחד מאיתנו בירושה מאבותינו הקדומים, מטרת החרדה היא לגרום לגוף שיוכל לתפקד בתנאי לחץ ומצוקה המתאימים לתנאים בהם חיו אבות אביתנו בג'ונגלים וביערות, במצב כזה, בו, למשל רודף אחריך נמר, חשוב מאוד שהדופק יהיה מהיר, שתיהיה הזעה מוגברת, וגם התחושה הזו של " אני חיב לברוח מכאן" היא חיונית, הבעיה מתחילה כאשר המנגנון הזה מתחיל לפעול כאשר אנחנו לא נמצאים בסכנה שכזו, אז אפשר לדבר על הפרעת חרדה ( התקפי חרדה פוביות שונות או הפרעת חרדה כללית). מה גורם למנגנון הטיבעי הזה שטבוע בכולנו לצאת פתאום מכלל שליטה?, נדמה לי שמספר ההסברים הוא כמספר הסובלים מכך, כל חולה הלוקה בהפרעה הזו, אם ילך לרופא יקבל הסבר מלומד, שיכיל את המילים "סרטונין", "ניורוטרנסמיטורים" ועוד כל מיני מילים בלועזית, שמן הסתם דר' הידש יוכל לסדר אותם במשפט נכון בעיברית, שגם יהיה לו משמעות, מה שלי קצת קשה :-). שכן לחרדה יש מרכיב ביאולוגי כימי ברור שבא לידי ביטוי בכימיה של המוח, ואכן באמצעות התערבות בכימיה הזו (תרופות) , ניתן להרפא מהחרדה. מאידך אם אותו אדם ילך לטיפול פסיכולוגי, הוא ימצא שישנם גורמים באישיות שלו, ויחודיים לו ( טראומה, יחסיו עם הוריו, יחסיו עם בנות/בני זוג וכו'...) שעוררו את החרדה ואולי גרמו לה. בסך הכל יש הרבה סיבות והרבה תאוריות, מה שחשוב זה ללכת לרופא טוב, ופסיכולוג טוב, להתחיל לטפל בבעיה, ולצאת ממנה, ולהתעסק כמה שפחות ב"מה" ו"למה".

לשגב שלוום, כאשר הצטרפתי לפורום לא הבטיחו לי שאלות קלות. וזו אחת מהקשות, אני ארחיב מעט את הנושא. ישנם שלושה סוגים של חרדות, הראשונה כמו ש"איש" תיאר, חרדה מגורם חיצוני, מכלב, נמר, הליכה ביער וכדומה. חרדה שניה היא מפני דחפים אסורים. אם אפשר אספר סיפור על הבן שלי שחזר הבייתה מבית הספר בהיותו בגיל ההתבגרות. הוא נכנס ואומר לאביו הפסיכיאטר "אבא הצלתי היום בחורה מאונס"! טוב, אני נבהלתי, התחלתי לראות נורות אדומות צהובות וכל דבר. אני שואל אותו מה קרה? והוא עונה "התאפקתי". כלומר דחפים לפגוע בשני, דחפים מיניים וכדומה באים לביטוי או בחלום או גורמים לחרדה כי אנחנו בולמים אותה. סוג שלישי של חרדה שהוא שכיח מאוד ואני לא יודע מדוע אבל מדברים עליו מעט הוא חרדה מפני האני העליון. כלומר כל חרדה הקשורה לביקורת, בקורת עצמית, גוף סמכותי, חוקים והענשה עצמית, זו החרדה שפעמים רבות קשורה גם לדיכאון. הפחד שהחוקים והמסגרת והצורך להשמע למסגרת הוא חרדת האני העליון. אפשר לפתח את הדיון ביי דר' גיורא הידש

נרשם לי טיפול בסרוקסט עקב כפייתיות ופרנויה. לפני תחילת הטיפול התחלתי בטיפול ביל"ד ע"י קלוריל. האם ניתן לשלב בין השניים? מה תהיה ההשפעה של הסרוקסט על לחץ הדם? הרופאה שרשמה לי את הקלוריל לא מודעת לבעיות האחרות, ואני מעדיף שכך זה ישאר.

יונתן שלום, באופן עקרוני אין הפרעה בין שתי התרופות למרות שהן מעט יותר פעילות כיוון ששתיהן מתפרקות בכבד. ההסבר מעט מסובך, אבל אם תרופה מתפרקת יותר לאט אז היא יותר פעילה. בסך הכל זה לא אמור להיות בעיה אצלך. סרוקסט לא משפיע על לחץ הדם. עם זאת חשוב לידע את רופא המשפחה על כל התרופות שאתה נוטל, תפקידו של רופא המשפחה לראות את כל התמונה שלך ואת כל התרופות וההקשרים ביניהם. כל טוב, דר' גיורא הידש

למעשה אני גולש פה לנושא אתי ולא בריאותי/פסיכיאטרי, ואשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא, באופן כללי ובאופן אישי לגביי. בחרתי שלא ליידע את רופאת המשפחה עקב הסלידה מרישומים ותיקים המתנהלים על כל אחד מאתנו, בכלל זה התיק הרפואי (פרנויה כבר אמרנו?). מאחר וטיפול פסיכיאטרי הוא עדיין נושא אישי ורגיש (למרות ש"כולם עוברים את זה"), מצאתי לנכון לנהלו באופן פרטי ולא ממסדי (קופ"ח). המשמעות של ההחלטה ברובה ברורה לי, אך יצאתי מנקודת ההנחה שקריאה על התרופות בשילוב התייעצות עם רופאי "צד שלישי" כדוגמתך עשויה להיות מספקת. בניגוד לאופציה ההפוכה, אין לי כל בעיה ליידע את הפסיכיאטר לגבי הקלוריל. ושאלה נוספת - האם לדעתך ניתן להתייעץ עם רופאת המשפחה off the record, או שמחויבותה לקופה ולגורמים אחרים שאיני מודע להם תגבר על הרגישות אותה אני מייחס לנושא? ובענייני האישי - האם לדעתך, בכפוף לאילוצים המפורטים, עלולה להיות בעיה עם שילוב שתי התרופות, והאם יידוע הפסיכיאטר (בהיותו רופא) על השילוב מספק? תודה. תודה.

לד'ר הידש שלום אני השתתפתי בקבוצת הניסויי שנערכה בתל השומר ע"י ד'ר אסף כספי ובחרתי לעניין אותך במספר תפקודים אשר השתנו אצלי בעקבות המחלה. מעבר לתסמינים השליליים הידועים (קהות רגשות, אפטיות, חוסר מוטיביצה, ריקנות) ישנם תפקודים קוגנטיביים אשר נפגעו אצלי: 1. קליטת גירויים מהעין- בעבר כשהייתי בריא הייתי מקבל גירויים מהעין, לדוגמה, אם הייתי רואה פיגוע של מחבלים ובו המון פצועים, הייתי מייד מרגיש תחושת עצב, הלם, פאניקה, הייתי מתקשר לכל מי שאני מכיר, הייתי רץ מהר לעזור לכל הפצועים וכו'.. הגירוי במקרה כזה הוא חזק ומיידי (בגלל שאני לא מרגיש את מה שאני כותב, אני לא בטוח אם לכתוב חזק ומיידי, או מיידי וחזק..וזה קורה לי המון כמו כן בתחילת המכתב אני לא בטוח עם לכתוב "לד'ר הידש שלום " עם סימן קריאה או בלי... אני פשוט לא מרגיש את המילים..) בכל מקרה, במצב היום, אם הייתי נקלע לסיטואצייה של פיגוע אני לא ארגיש כלום !! , כאילו שלא ראיתי את זה. אני רואה את זה גם בחדשות שמסקרים פיגועים ..(לצערי). (אני לא יודע אם לכתוב לצערי שכן הרגש אצלי לא מתפקד.. ואם אני כן ארשום אני עלול לחשוב על זה הרבה כי אני לא בטוח אם לרשום את זה). שום גירויי מהעיין לא גורם לי לתחושת רגש, גם כשאני רואה מישהו שלא ראיתי הרבזה זמן אני פשוט לא מרגיש את הבן אדם, ולפעמים הבן אדם חושב שאני כועס עליו בגלל שאני לא מגיב למצופה או יוצר הדדיות בשיחה. בכל המקרים כשאני נפגש עם אנשים, אני לא יודע עם ללחוץ לבן אדם את היד ואם אני כן מושיט את היד לבן אדם זה לא בא בזמן המתאים, אלה רק כאשר שאני רואה את היד שלו מושתת לעברי. היבט נוסף הוא, זמן התגובה מקליטת הגירויי ע"י העין ועד לתגובה מתאימה. כיום, לוקח לי זמן משמעותי לגבי מהירות התגובה שלי (כמה שניות מאוחר יותר) לאחר הגירויי. לעומת מאיות השנייה כשהייתי בריא. 2. קשב - כשאני שומע אנשים מספרים לי מהוא שאקח לתשומת ליבי, אני לא מפנים את הדברים. זה פשוט לא נכנס אליי. האפקט שנוצר הוא של אדם השומע אך אינו מקשיב. 3. שיפוט לקוי- לפעמים שמספרים לי משהוא, אני מפרש את הדברים הפוך. 4. הזיכרון - אני זוכר רק דברים שיבילו אותי לתוצה הסופית ולא תמיד את הדברים שאני נתקל בהם בדרך. 5. חסימה - החסימה היא אוטומטיט לחלוטין ומונעת מאנשים להתקרב אלי נפשית ומתאפיינת במה שאני אומר לבן-אדם. לדוגמה, מישהו (אחיין שלי) אמר לי אני אוהב אותך, אז אמרתי לו תודה.

אופק שלום, תודה, תודה על השיתוף. אתה כותב עם הרבה מאוד כאב, אמת כך מרגישים בסכיזופרניה וחשוב שהציבור כולם ידעו עד כמה המחלה הזו קשה, עד כמה האנשים סובלים. עם הטיפול המתאים התרופות, פסיכותרפיה וטיפול קוגניטיבי אפשר להגיע להשגים והתקדמות עצומה. הנושא של שינויים קוגניטיביים בסכיזופרניה הוא חשוב ביותר. זהו נושא חדש אשר עולה כל הזמן במחקרים והם תמיד מוצאים את החשיבות הרבה של נושא זה. לפני מספר חודשים הייתה גם כתבה בעתון הארץ על הנושא. מי שמתעניין יכול לקרוא שני מאמרים על שינויים קוגניטיביים בסכיזופרניה באתר שלי www.icallisrael.co.il בפרק של מאמרים. ושוב תודה על השיתוף והפתיחות. הרבה בריאות ואהבה דר' גיורא הידש

מישהו במקרה יודע כמה עולה זיפרקסה בחודש? תודה.

היי תלוי מאוד במינון, בין 500 לאלף ש"ח. מדוע אתה שואל דר' גיורא הידש

אם אישור של פסיכאטר -בכתב-זה עולה(חבילה של 28-30 כדורים) בסביבות ה-100 ש"ח בקופ"ח כללית

האם יש קשר בין סכיזופרניה ל-"הפרעה באישיות" ?????????????????????????????

תשובה חלקית http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=380772&t=380731

תשובה חלקית http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=380772&t=380731

לדני שלום, אישיות היא דבר שמאפיין כל אדם ואנו מדברים על הפרעת אישיות כאשר קווים מסויימים בולטים באופן קיצוני, כגון תלותיות, נרקיסיסטיות, חשדנות וכדומה. כל אדם עם כל סוג של אישיות עלול לחלות בסכיזופרניה, כך גם אדם עם הפרעת אישיות. לא מצאו קשר בין סוג אישיות מסויים להתפרצות סכיזופרניה. אם היה כזה דבר אז היו חושבים על מניעה. כלומר אנשים עם קווי האישיות הללו היו מקבלים טיפול כדי למנוע סכיזופרניה. לשאול-יש עוד הפרעות ומבני אישיות רבים חוץ מהפרעת אישיות גבולית. ביי דר' גיורא הידש

אני לוקח תרופות פסיכטריות בינהם תרופה בשם"לוסטרל"..........שאלתי היא:האם היא גורמת לאימפוטציה או לאין-אונות.....והאם היא משמשת גם לטיפול ב"סרטן השד" ................ולמה היא משמשת בתחום הפסיכאטרי???

לדני שלום, לוסטרל היא תרופה מקבוצת נוגדי הדיכאון ודומה בדרך פעולתה לפרוזק וסרוקסט. אחת מתופעות הלוואי היא ירידה ברצון המיני או קושי להגיע לאורגזמה. איני חושב שהיא משמשת לטיפול בסרטן השד. ביי דר' גיורא הידש