פורום פסיכיאטריה

מה עדיף לקחת סרוקסט או פרוזאק,לבעיה של חרדה ופוביה. מה תופעות לוואי,לאיזה תקופה,תוך כמה זמן יש שינוי,ועוד תודה מראש.

הכי כדאי לבעיות של חרדה זה לקחת פסיכאטר טוב, ופסיכולוג טוב, להתיעץ איתם ולהחליט יחד איתם על הטיפול הראוי. הכדור שתקבל (וישנם אוופציות רבות מלבד פרוזק או סרוקסט) יהיה תוצר של הנסיון של הרופא, והסימפטומים שתתאר בפניו. הכדורים הללו מתחילים לפעול בתוך 3 שבעות עד חודש וחצי, לפעמים יש צרוך להוסיף לכדור כדור הרגע (קסנקס או קלונקס), לאחר שהכדור מתחיל לפעול ישנה הקלה מידית, ולעיתים הבעיה כולה נפתר בתוך מספר חודשים קצר. תופעות הלואי בדר"כ זניחות לעומת ההקלה שהכדור מביא, והם אף עוברות בתוך שבוע שבועים מתחילת השימוש. שוב, הפיתרון הכי טוב הוא ללכת לרופא מומחה ולהתיעץ איתו, ולא להסתפק במרשם של רופא משפחה, וכדאי לשלב את הטיפול הרפואי עם טיפול פסיכולוגי שיכול לרדת לשורש הבעיה ולעזור לך להבין את סיבותיה. תרגיש טוב :-)

סרוקסט עדיף על פרוזאק בגלל מיעוט תופעות הלוואי שלו.(בעיקר קושי להירדם בימים הראשונים ). אחרי כשבועיים תרגיש בשיפור. אבל לחרדה עדיף אפקסור. גלי

שלום, סרוקסט ופרוזק הן מולקולות שונות הפועלות בדיוק על אותו ה"כפתור" במוח. לכן המשותף ביניהן הרבה יותר גדול מההבדלים. בדרך כלל חשובה ההתאמה האישית אותה מבצע הפסיכיאטר לפי הידע התיאורטי וניסיונו. התשובות שניתנו טובות ומדוייקות, אבל באמת בבקשה, תחליף את הכינוי, קשה לי איתו. תודה דר' גיורא הידש

שלום, סרוקסט ופרוזק הן מולקולות שונות הפועלות בדיוק על אותו ה"כפתור" במוח. לכן המשותף ביניהן הרבה יותר גדול מההבדלים. בדרך כלל חשובה ההתאמה האישית אותה מבצע הפסיכיאטר לפי הידע התיאורטי וניסיונו. התשובות שניתנו טובות ומדוייקות, אבל באמת בבקשה, תחליף את הכינוי, קשה לי איתו. תודה דר' גיורא הידש

רוב הרופאים לא עובדים לפי שיטת "רשימת מכולת". שיטת עבודה כזאת לא רק שהיא סופר חובבנית אלא בעיקר גורמת נזקים למטופלים ברוב המקרים. הדרך הנכונה היא קודם כל להגיע לפגישת איבחון אצל פסיכיאטר (אין מה לפחד לא יקרה לך שום דבר) כדי שיראה מה הבעיה שלך ומה סוג הטיפול שהכי מתאים לך (פסיכותרפיה, תרופות, או שילוב של השניים). רק אם הוא יחליט שיש לך בעיה שדורשת טיפול תרופתי אנטי דכאוני אז אפשר לחשוב מה הכי טוב. אבל גם כאן, שוב, זה לא שוק, הרופא לא אמור לנהל איתך מו"מ איזה תרופה הכי טובה. אתה אמור להאמין בו שיש לו מספיק ידע וניסיון לתת לך את התרופה שיכולה לעזור לך הכי הרבה. לאנשים שונים מתאימים דברים שונים. בני אדם אינם "שבלונה" שלכולם יש את אותו דבר ולכולם מתאים אותו טיפול. עדי

מה זה מסמל?? למה כולם מציעים לו לשנות את השם????

הי, אייל מה עניינים? רציתי לעדכן אותך שקיבלתי היום את יתר הבדיקות והן בסדר ותקינות ביי קרן

היי, קרן. מה שלומך? שמחתי מאוד לשמוע שהבדיקות שלך תקינות. אמרתי לך, אין לך מה לדאוג. אני מקוה שנרגעת...... ביי ביי, אייל

לד"ר הידש הנפלא!!! לפי הפורום הזה אני פשוט חייבת לציין שאתה פשוט מלאך ! לרבים מהרופאים אין סבלנות לשמוע או להתכתב עם אנשים אך אתה לפי הפורום הזה אדם מאוד מיוחד גם לפי כל ההתכתבויות שלך ועם האיחולים הלבבים שלך לכולם! מאוד משמח וכייף לדעת שיש מישהו ששומע לך ועוזר לך בתופעות כאלו ואחרות. ואני בטוחה שרבים מהאנשים שמתכתבים בפורום מרגישים בדיוק כמוני!! אני מאחלת לך שתמשיך להיות אדם אנושי כזה ונפלא וכל שתחפוץ יהיה, ומי ייתן ותמשיך להיות איתנו בפורום הזה ולעזור לכל כך הרבה אנשים. כה לחי! מיטל

שלום. אני מסכים בהחלט לכל מילה של מיטל, וכל המוסיף גורע....... ד"ר הידש - אתמול כתבת שאתה לא מגיע לצ'אט כדי לא להתערב ברכילויות, אז רק רציתי שתדע שהרכילויות לגביך הן אך ורק חיוביות כי כולם (!) מאוד אוהבים אותך. כל הכבוד לך (מכל הלב) אייל

ואני יכולה להוסיף שד"ר הידש והפסיכיאטר שמטפל בי גרמו לי פחות לפחד מרופאים.... תמיד זה היה נראה לי משהו כ"כ מפחיד ומאיים. אבל שניהם כ"כ מקשיבים ואיכפתיים ומאוד אנושיים!!! כן ירבו כמותם, תודה, יפעת נ.ב. - שמתם לב שד"ר הידש מתמצא בכל נושא שבעולם ולא רק בפסיכיאטרייה ?! (כמו סרטים למשל) מתי יש לו זמן לכל זה??? הוא יודע הכל.....

לכולם, תודה, תודה כל אחד אוהב לקבל פיידבק על מעשיו, ותתפלאו או לא גם הרופאים. ובהחלט אפשר להגיב ולהודות גם לשאר משתתפי הפורום. הרי כל אחד מהמשתתפים עושה זאת בהתנדבות. אשמח לקבל גם הארות והערות כיצד אפשר לעשות את הפורום למקום יותר טוב לכולנו. בסך הכל אני רואה את הפורום "כבית" מקום שבו אפשר להתבטא ולהביא כל מיני דברים ולהרגיש בנעלי בית ונוחיות בלי תחושה של איום. לכן חשובה לי האוירה ותסלחו לי גם הסיגנון. חשוב שהסיגנון וההערות יהיו ברוח טובה ודברים בונים. אישית אני אוהב להוסיף סיפורים קצרים ואפילו בדיחות חביבות, פרויד כבר אמר שהומור הוא מנגנון ההגנה הגבוה-המפותח ביותר. מה דעתכם? הידש

לד"ר הידש הנכבד.. אתה צודק בדברך כי כאשר אתה משתמש בהומור ולא רציונלי אתה אדם הכי אנושי שיכול להיות כי כמו שאמרתי יש רופאים שפשוט עושים את עבודתם וזהו.. אך לך אכפת לכל אחד ואחד וזה עוד בסך הכל פורום..! אז ביום יום עם מטופלים ??? אני בטוחה שאתה איכפתי ומתעניין ושואל בכל מה שקורה. אני מקווה שתמשיך עם ההומור שלך שמוסיף לאווירה והעיקר שתמשיך להיות איתנו! מיטל

הי לחברי הפורום, אבקש לברר שם של פסיכולוג שמטפל במצבי לחץ וחרדה ברחובות. יש לי חברה שסובלת מחולשה כללית חוסר תאבון ושינה. הרופאים טוענים שהיא נמצאת בלחץ.

הי, לא נתת מספיק פרטים לגבי חברתך. כמה זמן היא סובלת??בת כמה היא??ומה עוד היא מרגישה?? אני חושבת שכדאי גם להתייעץ עם פסיכיאטר. כל טוב רונית

מכיוון שקלונקס לא עוזר לי (הגעתי אפילו ל-6 מ"ג ללילה לשווא) רציתי דעתך בכדור ספציפי לשינה. הבעיה העיקרית זה קושי להירדם והסיבה היא מתח נפשי. האם היפנודורם היא התשובה בשבילי. אינני מעוניין להתמכר לקלונקס במיוחד כאשר הוא לא עושה את העבודה שלו. איזה מינון מקובל לתת בהיפנודורם עבור שינה, האם הוא יותר ממכר מבנזודיאזפינים אחרים והאם יש לתרופה תופעות לוואי מיוחדות.

היית מעדיף להיות חולה באיידס במקום להיות חולה לב? היפנודרם ממכר ודופק את הראש בצורה נוראית אל תתחיל עם זה. גיא

לאבי שלום, צריך להבדיל בין כדורי שינה ובין כדורי הרגעה. לעתים כאשר אדם מתוח-חרד הוא לא יכול להרדם ואז כדור הרגעה מאפשר את השינה למרות שאינו כדור שינה. כדור שינה הוא כמו פטיש בראש-מרדים. לעתים טוב לשלב בין שני הדברים הרי אין סתירה בין שניהם. רוב כדורי השינה (לא כולם), וכדורי ההרגעה הם מאותה הקבוצה של הבנזודיאזפינים. קלונקס אינו כדור משרה שינה (בשמם המדעי במקום כדור שינה) אלא כדור הרגעה, היפנודורם הוא כדור משרה שינה. לכן בשלב ראשון היתי מנסה קלונקס עם בונדורמין או נוקטורנו ששניהם משרות שינה. היפנודורם הוא כדור משרה שינה שהשתמשנו בו בשנות השמונים. הכדור עבד מצויין הוא אינו מזיק או גרוע מקלונקס (בתשובה לגיא) אבל יצא לו שם רע מאוד. הסיבה לכך היא שנרקומנים החלו להסניף-להזריק לוריד ואני לא יודע מה. הנרקומנים החלו ללחוץ על רופאי המשפחה ואז החליטו פשוט מאוד להוציא את הכדור באופן מוחלט מקופת החולים והוא נמכר בבתי מרקחת פרטיים. כלומר הכדור עצמו לא מסוכן יותר או מזיק מכל בנזודיאזפין אחר כמו קלונקס ובונדורמין, אבל יצא לו שם רע שלא באשמתו והמטופלים מפסידים. זה המצב, מה לעשות? ביי הידש

שלום, איך יודעים אם לא מרגישים טוב בגלל חרדה,בגלל תופעות לוואי של הכדור(לוסטרל),או בגלל שבאמת לא מרגישים טוב מבחינה רפואית?? לאחרונה יש לי בחילות,כאבי ראש ובעיות בקיבה.אני לא יודעת אם זה התקף חרדה או תופעות לוואי של הלוסטרל או שאני "מפתחת" בעיה בריאותית.מה לעשות לפני שאני מתחילה במיליון בדיקות רפואיות?? (את הלוסטרל אני לוקחת שבוע וחצי,לאחר שכבר לקחתי 4 חןדשים והפסקתי לשבועיים כי הרגשתי טוב).

הלו מישהי (לי היא חשובה) ראשית אני ארגיע אותך בשני דברים. א. אף פעם אי אפשר לדעת במאה אחוזים. יתכן שזה סתם וירוס, ויתכן מהתרופה ויתכן מהחרדה, לפעמים רק הזמן נותן את התשובה בדיאבד. הדבר השני והחשוב ביותר הוא וכאן אני מנחש מעט, את בחורה צעירה ובריאה כך שאין מה לחפש מחלה קשה נסתרת, אולכוס, גידול ענק או הפרעה גופנית חמורה, אם צדקתי בקשר למצבך אז באמת חבל על הזמן. בני האדם והתרופות אינם משנים את הרגליהם בקלות. כך שצריך לבדוק מה היה בעבר ולפי הדמיון לחשוב לגבי ההווה. אם בעבר סבלת מבחילות ותחושות דומות מהלוסטרל אז סביר שגם הפעם זה כך. אם החרדה מופיעה בצורה כזו אז סביר יותר לקבוע שמדובר בחרדה. בכל אופן כדאי לחכות עד שיעברו שבועיים שלושה ואז התופעות של בחילות מלוסטרל אמורים לחלוף באופן טבעי. תנסי ליטול את הלוסטרל בבוקר אחרי האוכל, אבל אני חושב שכבר כתבתי לך זאת בעבר. ביי דר' גיורא הידש

בתקופה האחרונה חשתי בחרדות ותחושה של כשלון,פניתי לפסיכיאטר-ולפי אבחונו סבלתי ממצב פסיכוטי.כעת אני מטופל בזיפרקסיה -פעמיים ביום במינוןנים שונים.אני מרגישה כבדות בעיניים,ופחד מתמיד,מה עלי לעשות?קשה לי לסתיר את הפחד,ולהתקדם בחיי.

דואגת שלום, מצב פסיכוטי והפרעת חרדה הן שתי אבחנות שונות לחלוטין. במקרה שלך החרדה מלווה את הפסיכוזה וזו האבחנה הראשית. חרדה נקראת גם "החום של הנפש", כאשר משהו לא טוב בגוף אז יש חום, כך בנפש החרדה מצביעה שמשהו לא בסדר. הזיפרקסה היא תרופה מצויינת לפסיכוזה המלווה בחרדות, כך שיתכן שצריך להעלות את המינון או להוסיף באופן זמני תרופה נוגדת חרדה, כגון לוריוון או וואבן. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל. אם השינה מופרעת אז כדאי לפנות יותר מהר, חשוב שתשני טוב בלילה. השינה חשובה לריפוי! שיהיה הרבה טוב ותעדכני דר' גיורא הידש

בעלי, בחור צעיר, שחולה במחלות ויראליות לעיתים רחוקות, ובריא רוב הזמן. אבל......מאז שהכרתי אותו ובכפוף לאמא שלו (שאובחנה כסובלת מחרדות בריאותיות ומטופלת במחלקת פסיכיאטריה של בית החולים), הוא - כמוה , בטוח שיש לו כל מיני מחלות שרופאים לא יודעים לאבחן. הוא קונה ויטמינים בעשרות סוגים וכל אחד מהם גורם לו לטענתו לתופעות לוואי (אז הוא לוקח כדור-שניים ומפסיק) הוא נמנע מלאכול מאכלים מסויימים בטענה שהם גורמים לו למחלות. הוא חש במיחושים בגופו ומשליך אותם למחלה קטלנית. הוא עושה מיליוני בדיקות שיוצאות טובות ורגילות לחלוטין ואם משהו יוצא קצת חריג, ישר הוא מוציא מהאינטרנט רשימה של מחלות שיכולות להיות לו. וכל היום הוא עסוק בלתאר לי מה הוא מרגיש ושבסוף הוא ימות מזה ואף אחד לא ידע מה יש לו. זאת שרשרת בלי סוף, כיוון שאם מוצאים לו משהו הוא בטוח שיש לו עוד ואם לא מוצאים הוא בטוח שיש לו ופשוט לא גילו לא עדיין. חשוב לציין כי הוא עובד טוב, את החרדה הוא מפנים בעבודה ואף אחד לא יודע, רק כשהוא מגיע הביתה פתאום הוא עסוק בעצמו ואין לו חשק לי ולילדים, הוא הופך להיות חרד ועצבני, מתהלך בבית וזורק השערות, למה? ואיך? הוא מסתגר באמבטיה ועושה לעצמו כל מיני אמבטיות רותחות וקומפרסים. לפעמים הוא מתגבר על זה לכמה שעות ואז הוא חוזר להיות הבן אדם שאני הכרתי . נורא מוזר שהוא לא רואה את עצמו ולא מבין עד כמה הוא סובל, כשאני אומרת לו את זה הוא משוכנע שאני מגזימה, אז איך הוא יציג את הדברים אצל פסיכיאטר? ואיך הוא ירצה ללכת בכלל? הוא לא רוצה לשמוע מזה, הוא אומר שבמקום ללכת לפסיכיאטר הוא יכול ללכת לעוד מומחה שיגיד לו ממה הוא סובל. האם אני יכולה ללכת במקומו? אני חושבת שהוא חייב טיפול תרופתי, האם קיים במקרה שלו טיפול כזה? אני רואה לאן אמא שלו הגיע - היא פשוט השתגעה ואני בוכה בלילה לכרית. אנא עזור לי

שרון היקרה מכתבך כ"כ נגע לליבי לפי דעתי את חייבת לדבר איתו ולשכנע אותו שילך לפסיכאטר עים לא למענך למען הילדים או שתבקשי ממישהו או מישהי מהמשפחה שבעלך רוכש לו כבוד שהוא יבקש ממנו ללכת. חבל שאתם כ"כ סובלים הלואי והוא יסכים וחייך יתהפכו על פיהם היי ברוכה ומלאת אור

לשרון שלום, בהחלט בעיה קשה, את מרגישה שקשה לך למצוא קצה חוט שממנו אפשר להתחיל ולעזור לבעלך, אין ספק שיש לו בעיה, בעיה אשר מציקה לך ולמשפחה. אני שמח שבת אור במצב שיכולה לתמוך, ובהחלט דבריה נכונים וטובים וזו אפשרות אחת. אפשרויות נוספות הן: להגיע לרופא משפחה טוב אשר יוכל לרכז את כל הדברים הרפואיים, לעצור אותו מבדיקות מיותרות וכאשר הוא יתרשם (כנראה במקודם) מהבעיה הנפשית הוא ידע לנתב אותו לפסיכיאטר. כלומר לעצור את הפניות למומחים ולהתרכז ברופא המשפחה. אפשרות נוספת היא לנסות ולהגיע לטיפול משפחתי, כלומר בדרך עקיפה, תדברי על כך שלמשפחה יש בעיה ואת רוצה להגיע איתו לפסיכיאטר או פסיכולוג ואז לאט להפנות את הזרקור אליו. תשדלי שלא יאבד את האמון בך, את צריכה לתת לו מסר כפול - אני מאמינה שכך אתה מרגיש אבל אני לא מסכימה עם המסקנה שלך, כך תוכלי לתפוס את החבל בשני הקצוות. אם את רק שוללת את החרדות שלו את מאבדת את האמון שלו ואז הוא לא שומע את אשר את אומרת. בהחלט אפשר להמשיך את הדיון. ביי דר' גיורא הידש

שאלה: אומנם השאלה הזאת לא ממש קשורה לתרופות, אבל זה מאוד קרוב , ואני רוצה לשמוע את דעתך. הייתי בטיפול מאוד אינטנסיבי של שיחות במשך קרוב לחמש שנים. בתקופה הראשונה יום יום אחר כך חמש וארבע פעמים בשבוע, ורק לקראת הסוף שלוש פעמים כך שבממוצע מדובר על ארבע פגישות בשבוע לפני כשנה הפסקתי את הטיפול ומאז המטפל לא מצא לנכון להתקשר ולו פעם אחת לשאול לשלומי רציתי לשאול איך זה נראה לך, ואיך אתה היית נוהג. תודה גלי

5 שנים 4 פעמים בשבוע מדובר בערך ב 1000 שיחות. יהיה נחמד אם תספרי לפורום על החוויה הטיפולית של 1000 פגישות עם מטפל. יהיה מעניין לשמוע את תוצאות השיחות כדאי שתכתבי גם ספר שאולי יכסה את העלות המשוערת של ההוצאה בסך 300000 שקל.

אבל סוג כזה של טיפול אינטנסבי היה מאוד אופנתי פעם, והוא הרבה יותר "מסורתי" מהטיפול הנהוג היום, אינטואיטיווית, נראה שטיפול כזה לאורך כל כך הרבה זמן "מדבר עצמו למוות" כלומר הופך לאובר אנליזה, מעניין מה דעתה של גלי, האם הטיפול האינטסבי הזה באמת עזר?. ובקשר למטפל, ברגע שהפסקת להיות מטופלת שלו מערכת היחסים בינכם נסתימה יכול להיות שהוא מרגיש שזה יהיה לא במקום לשאול אותך לשלומך

שאול, חשבון אתה יודע וחוש הומור ציני יש לך. מה עוד????????????????????????????? רונית

שמעתי בחצי אוזן על תרופה חדשה שאושרה לפני חודשיים - השם היה משהו כמו דליקס או מדיקס או משהו דומה - האם ידוע לך במה מדובר? תודה

שלום, מצטער איני יודע למה כוונתך, אולי משהו יכול לעזור? דר' גיורא הידש

אני בת 25 ולפני 4 חודשים היה לי התקף חרדה.הלכתי לפסיכיאטר והוא נתן לי לוסטרל.לקחתי את הכדור 4 חודשים ואז הרגשתי טוב והחרדה עברה.לכן הפסקתי עם הכדור.כשבועיים לאחר הפסקת הכדור שוב קיבלתי התקף חרדה.בעצת הפסיכיאטר חזרתי לקחת לוסטרל. הבעיה היא שאני לוקחת לוסטרל שבוע וחצי אבל הפעם (לא כמו בפעם הראשונה) פתאום הוא לא כלכך משפיע.עדיין יש לי חרדות אומנם לא כל הזמן אבל יש לי גם בחילות כאבי ראש ובעיות בקיבה.האם זה חלק מתופעות הלוואי??האם הכדור כבר לא ישפיע כמו פעם??האם כדאי להמשיך ולתת לכדור צאנס??

הי, לדעתי אם היו לך בסה"כ שני התקפי חרדה, אל תפני קודם לתרופות נסי בהתחלה ללכת לפסיכולוג התמחה בחרדות ובמצבי לחץ משום שהתקפי חרדה זה משהו שאנו יוצרים בראש ומוציאים אותו מפרופורציה בהצלחה

ד"ר הידש שלום רב, אני בת 28, ומדי פעם יש לי חרדות (התקפי חרדה ממש יש לי לעיתים רחוקות) אני בטיפול אצל פסיכולוג שטוען שאני לא מקרה קשה, ועד לאחרונה הרגשתי שיפור. הבעיה היא: שלפני חודשיים גילו אצלי בעיה המטולוגית שקשורה לקרישת דם. אני מטופלת בהתאם.. הבעיה היא שכל מיחוש בגוף הופך אצלי לחרדה שאולי יש לי קריש דם באותו איזור. ופעם אחת אף זה הגיע למצב של לחצים בחזה. אני מנסה לחשוב בהגיון,,, וההגיון אומר שיש סיכוי קלוש שאכן מדובר בבעיה רפפואית, אך אני נלחצתת מזה ומכניסה את עצמי למעגל של לחץ. מה לעשות?. ורדית

היי ורדית, ראשית אני משער שהבעיה אצלך היא קרישת דם איטית כלומר סכנה לדימומים ולכן הסכנה לקריש דם מאוד נמוכה, כלומר בדיוק הפוך ממה שאת חושבת. המחשבות שלך קשורות לחרדה והן יטופלו כמו כל מחשבה או בעיה אחרת הקשורות לחרדות. השאלה השניה המתבקשת האם את נוטלת תרופות נגד חרדה או תרופות נוספות פרט לתרופות ההמטולוגיות לקרישה? אנא עדכני אותי, והאם אני צודק כאשר חשבתי שמדובר בקרישה איטית וסכנה לדימום? כאשר תפרטי יותר אוכל להיות יותר ספציפי ביי דר' גיורא הידש

תגובה לד"ר הידש ראשית, תודה על תגובתך המהירה הבעיה היא בדיוק הפוכה , יש לי נטיה לקרישיות יתר יותר מאנשים אחרים, הדבר עלול להיות מסוכן בעיקר במצבים של הריון, טיסה ארוכה, ניתוח או מצב של מנוחה ארוכה ללא תזוזה. הטיפול לבעיה היא לא ע"י תרופה, אלא על-ידי ויטמינים מסוימים. אני לא לוקחת תרופות לחרדה, אני לא חושבת שאני זקוקה להן מחכה לתגובתך ורדית

ברצןני לשאול כשאתם כותבים פרוזק בפורום האם אתם מתכוונים לפריזמה, או שבארץ ניתן להשיג את הפרוזק האמיתי. הפריזמה גרמה לי בעבר לחרדות. האם זה מחויב המציאות? לפני שבוע רופא רשם לי אפקטין ונודע לי כי לא מייבאים אותו יותר. האם יודע לךמשהו בנושא? תודה על תשובתך המהירה.

לרזי שלום, הרפואה מבלבלת אולם תפקידנו לעשות סדר בדברים. פרוזק זו התרופה המקורית שמיוצרת בארה"ב ומוכרת לכולם. התרופה כבר ותיקה ולכן הפטנט עליה נגמר והחלו לייצר אותה גם במקומות אחרים. בארץ מייצרים שני בתי חרושת את החומר הפעיל בפרוזק והתכשירים נקראים פריזמה והשני פלוטין. כדי למנוע אי הבנות, מדובר באותה התרופה שמיוצרת בבית חרושת אחר. מסיבות מסחריות בלבד, כאשר הפריזמה נכנסה לשוק בארץ, החלו ליבא את האבקה של הפרוזק מארה"ב ואת האריזה עשו בארץ. התרופה הזו נקראת אפקטין. כלומר אפקטין הוא הפרוזק המקורי שמיוצר בארה"ב רק ארוז בארץ. כיוון שאין הבדל בינה ובין הפרוזק המקורי יתכן שהפסיקו את הסידור הזה. אני כבר מזמן לא שמעתי על האפקטין וגם לא שמעתי שהפסיקו את יצורו, אבל כנראה הוא לא נמצא בשוק ואין לכך חשיבות. עם זאת כל החומרים דומים מאוד ואם פריזמה השפיעה עליך באופן כלשהו וגרמה לתופעות לוואי סביר שכך יהיה גם עם הפרוזק המקורי שכמובן עוד ניתן לקבלו בארץ. תשובה מעט ארוכה אבל אני מקווה שלעניין לילה טוב דר' גיורא הידש

עד שחזרתי, אולי נקדים את הצ'אט? למה כל כך מאוחר? אולי נתחיל ב 11? הממ.... למי שקורא יש צ'אט בנענע - בצ'אט בסיסי לחדר קוראים אני חרד. אייל, טל וכל האנשים כאן- בואו בהמוניכם!! לילה טוב לרדומים.

מיכל יקרה! מה שלומך?? התגעגענו.!! מחוברת לMSN MESSENGER? אימייל? טל.

היי יקירה, אני מעדיפה לא לפרסם את כל הפרטים כאן תעלי היום ב11 לצ'אט, אני מקווה שאני אוכל לעלות גם. אם יש לך רעיונות אחרים תרגישי חופשייה להציע. אם לא, נפגש אחר כך, יום נעים נעים.

שלום רב. באחת מתשובותיך קראתי שכ-60 מליון אמריקאים משתמשים/השתמשו בפרוזק. אולי ידוע מה הם עושים נגד ההפרעות בתיפקוד המיני שהתרופה גורמת? תודה.

בר שלום, שלום השאלה מצויינת ואענה לך קצת בהומור כפי שכתבת את השאלה. ראשית הפרעה ברצון המיני זו תופעת לוואי המופיעה בין 50% ל-80% מאלו שנוטלים את התרופה כך שכבר הורדת כמה מליונים. שנית, לפחות למחצית מהאוכלוסיה - הגברים יש את הויאגרה. גם בנושא זה נשים מקופחות והן יכולות להתלונן בצדק. כך שהורדת עוד 50% כלומר כמה מליונים. לעתים הנשים דווקא מרוצות שהגבר מתקשה לגמור...יש הרואים בכך יתרון וטיפול בשפיכה מוקדמת. באחד מהפרקים של סקס והעיר הגדולה, הגבר נטל פרוזק והיה נחמד וחביב והיה לו טוב, והיה לו טוב שלא היית לו זיקפה. הבחורה לא הסכימה ולכן זרקה אותו. אז הוא שאל אותה "מה את מעדיפה, גבר אגרסיבי וגס רוח עם סקס או גבר מבין ומתחשב וחביב ללא החיפוש המתמיד אחרי סקס". בסרט היא העדיפה את הסקס וזרקה אותו. עם זאת השאלה נשארה באוויר. תשובה יותר מלאה לגבי מה קורה בארה"ב אין לי SORRY שיהיה רק טוב, ושלא נצטרך את הפרוזק דר' גיורא הידש

א.תודה. ב. המסקנה מהסרט: הנשים מעדיפות גבר מתחשב ומבין,אבל עם יכולת רבה מאד בתחום הזניח הזה שנקרא סקס, אם אינני טועה.

לד"ר הידש !!!! שלום רב. אני מטופל עם זיפרקסה כדור אחד ביום 10 מ"ג כבר כמה שנים, שאלתי אלייך. האם שעושים דיאטה זה משפיע לטובה\לרעה ?? או האם צריך בהדרגה לעשות את הדיאטה , ולא דרסטית?? אני כבר שבוע בדיאטה ואני אוכל ביום רק ארוחה אחת גדולה בצהריים. ואחר כך בערב ארוחה קלה מאד למשל קורנפלקס. במהלך השעות בין הארוחות אני לא אוכל כלום רק שותה מים. בתודה רבה מלירון

לירון שלום, לשמור על המשקל זה תמיד חשוב, נכון שזיפרקסה מעלה תיאבון ולכן חשוב כפליים לשמור על אכילה נכונה. את הכללים של אכילה נכונה אתה בודאי יודע, אבל באופן כללי אפשר לומר לאכול פחות ולאכול נכון. כדאי מאוד להוסיף גם ספורט!! שיהיה רק טוב, והרבה חברים דר' גיורא הידש

אני בן 70 ונוטל קומדין מזה מס' שנים מאז שהוחלף לי מסתם בלב. לאחרונה רופא המשפחה נתן לי פרוזאק. האם יש התנגשות בין השניים? נראה לי שהפרוזאק ניתן משיקולי קופת חולים ולא משיקולים של טובת החולה, האם יש תרופות אנטי דיכאוניות שמותאומות טוב יותר לאדם המטופל בקומדין?

לזאב שלום, ראשית הפרוזק עדיין תרופה טובה מאוד ויש אתה הרבה מאוד ניסיון. אני לא רץ לתרופות החדשות יותר שהן לא בהכרח עדיפות על הפרוזק. ישנן מחשבות על עדיפות האפקסור הפועל במנגנון אחר אולם בגלך לא הייתי ממהר לאפקסור. כך שלשאלתך הראשונה, פרוזק בהחלט עדיין "סוס עבודה" ועושה את הצפוי ממנו. בקשר לקומדין (קומדין היא תרופה אשר מאיטה את קרישת הדם בשמה העממי "מדללת את הדם"). אין התנגשות בין התרופות והן אינן משנות את ההשפעה שלהן. אולם שתיהן מתפרקות בכבד ולכן יתכן שהפירוק של התרופות איטי יותר ולכן השפעתן רבה יותר. הדבר כמובן חשוב יותר לגבי הקומדין. למרות שההשפעה שתיארתי מועטה הרי כדאי לעקוב לעתים יותר תכופות על הבדיקות של מהירות קרישת הדם שאתה מבצע עם הקומדין כי יתכן שתצטרך להוריד מעט את מינון הקומדין. אני מקווה שההסבר ברור, כמו כן הייתי מתחיל עם 10 מג' פרוזק ולא 20 מג' מסיבה זו. אם כבר אתה נוטל פרוזק אני מקווה שיעשה לך רק טוב. דר' גיורא הידש

זאב, למרות התשובה התומכת שקיבלת מד"ר הידש רציתי לשאול אותך על סמך מה רופא משפחה החליט לתת לך פרוזק??? פרוזק היא תרופה פסיכיאטרית עם תופעות לוואי ואתה לא בן 20 (בן 70 ליתר דיוק) אז הייתי מצפה מרופא משפחה לקצת יותר אחריות. אחריות זה קודם כל להפנות אותך לרופא פסיכיאטר מומחה ואח"כ לפעול לפי ההנחיות/ההמלצות שלו. לדעתי אל תסתפק במצב הנוכחי ותבקש הפניה לפסיכיאטר בקופ"ח. זה לא אמור לעלות לך כסף מלבד מחיר הנסיעה עד לרופא. עדי

+ 18 שח לרבעון

שלום לכולם מעניין לשמוע ממי שמתמודד והתמודד עם התקפי חרדה על החוויה הטיפולית בפסיכותרפיה. מה מרגישים בפגישה הראשונה עם המטפל ? אילו דברים מתבהרים במהלך הטיפול ? מה קורה בסיום הטיפול ? תודה

לשאול שלום, כל הכבוד, נושא מרתק, נראה מי יתייצב לאתגר, דר' גיורא הידש

שלום רב, אני סובל מחרדות קשות ביותר, עצבים חלשים, מתח קיצוני, מחשבות טורדניות, אובססיביות וכל זה על רקע של פחד ממחלות, אני הולך מחרתיים לפסיכיאטר אחרי שהייתי צריך ללכת מזמן - האם יש לי סיכוי לצאת מזה? יש לי גם מחשבות אובדניות לפעמים, אני מפחד שאני לא ייצא מזה או שאחטוף בסוף מחלה אמיתית, אין לי יותר כוחות, אני בן 23 ומת מבפנים, אין לי יותר אופטימיות, אני כבר לא יודע מה לעשות.................................

טיפול תרופתי ישקם אותך, אל תדאג. שום מחלה לא תצמח מזה, יש היום תרופות טובות מאוד, וכל הסימפטומים המוכרים הללו יעברו מהר, בתקווה שאתה הולך למישהו באמת טוב. ותעדכן פה מה קורה.

תוך חודש תרגיש יותר טוב תו ךחצי שנה תשכח מה שהיה לך. מבטיח, גיא

שכחתי להגיד לך: אם את מחליטה לעבור לאפקסור, לכי על האפקסור xr, ולא על הרגיל. יש לו הרבה פחות תופעות לוואי. אייל

לאייל תודה, הערתך בהחלט נכונה, האפקסור XR הוא בעל משך פעולה ארוך, כנראה עם פחות תופעות לוואי ובארה"ב הוא גם רשום כטיפול נגד חרדה. כנראה של-XR יש מרכיב טוב יותר נגד חרדות. החסרון היחיד הוא שה-XR עדיין לא נמצא בקופות החולים לכן באופן זמני התרופות עולות כסף. תודה, ורק טוב, דר' גיורא הידש

תןדה על ההערה אני אשקול בחיוב

אם את קונה פרטי אז כבר עדיף איקסל IXEL איקסל נכון להיום היא התרופה הטובה ביותר נגד דיכאון וחרדה. היא משפיעה מייד, מאד חזקה ואין לה תופעות לוואי. הבעיה היחידה שהיא לא בסל הבריאות ולכן ניתנת להשגה רק באופן פרטי (עלות של מאות שקלים בחודש). את האפקסור הרגיל את צריכה לקחת 3 פעמים ביום- את ה- XR את לא תקבלי בקופ"ח גם אם תעמדי על 4. גם בשביל האפקסור הרגיל יטרטרו אותך. עם רמרון יהיה לך יותר קל גם להשיג וגם להשתמש (פעם ביום לפני השינה). לפני שעוברים למשהו אחר תנסי להעלות את המינון של הסרוקסט ל-60 מ"ג . 40 מ"ג זה מינון נמוך!!! יש כאלה שלוקחים גם 80 מ"ג. עדיין לא מיצית את כל האפשרויות שיש בסרוקסט. אבל אם לעבור אז רק לIXEL.

לדעתי גם כאשר לוקחים כדורים נגד חרדה,תמיד יכול להיות התקף.(לא נראה לי שאם אני אקח כדורים אפילו לתקופה ממושכת אז החרדה תיעלם סופית). לכן השאלה שלי היא איך להתמודד עם התקף חרדה כשהוא כבר קורה כלומר האם יש טכניקות/שיטות להפחית את עוצמת ההתקף? איך ללמוד "לקבל" את החרדה,לחיות איתה/בצילה ובכל זאת לחיות חיים נורמאליים??

שלום. תראי, כדאי לך לנסות טיפול פסיכולוגי שבו מלמדים שיטות להתמודדות עם ההתקף. זה בהחלט יכול לעזור, אבל למרות זאת אני מאמין שהכי חשוב שתעבדי על עצמך לבד. אם מגיע ההתקף - אל תילחמי בו ואל תנסי להתנגד לו. מנסיון שלי, אני יכול להגיד לך שהחלטתי "להיתעלם" מההתקפים. בהתחלה זה מאוד קשה וכמעט בלתי נסבל, אבל היום כשאני מרגיש שעומד להופיע התקפון, אני מתעלם ממנו, והוא נעלם תוך שניות ממש. הכל בראש - כשאת מרגישה שעומד להגיע התקף - את נלחצת, ואז ההתקף מתגבר, ואז את נלחצת יותר, ונוצר מעגל כזה שקשה לצאת ממנו. תנסי לא להילחץ מההתקפים, ואם לא תצליחי לבד, כדאי שתפני לטיפול פסיכולוגי כפי שאמרתי (הפסיכולוג יכול ללמד אותך גם דרך חשיבה - איך להתעלם מההתקף). ביי ביינתיים אייל

שלום, ראשית בהחלט יתכן מצב שבו לא יהיו התקפי חרדה ותשכחי מכל הסיפור. כאשר ישנו התקף ואני מקווה שהתקף מקרי אפשר לעשות מספר דברים: הראשון הוא הבנה, "מטרת" ההתקף הוא להפחיד ולכן אם מודעים לכך ומצליחים לשמור זאת בראש כמו שאייל כותב אז ההתקף בכל מקרה יהיה קל יותר. למצבים כאלו אני שומר את תרופות ההרגעה כלוריוון ווואבן אשר מרגיעים ופותרים את הבעיה תוך מספר דקות אם נוטלים אותם מתחת ללשון אני ממליץ ללכת עם הכדורים בכיס או בארנק ועצם הידיעה שיש כדורים שעוזרים כבר מרגיעה כל הטכניקות של הרפיה טובות, איני חושב שטכניקה אחת עדיפה על האחרת אבל הרפיה היא הדבר ההפוך בדיוק למתח וחרדה. כמובן שטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי עוזר בהרבה. אז, יש פה הרבה מאוד כלים, והעיקר שנרגיש בטוב דר' גיורא הידש

איך טיפול תרופתי יכול לעזור למי שהיפוכונדר?? הרי עצם העובדה שהיפוכנדר יקח כדורים יגרמו לו להיפוכונדריה יותר גדולה לא?? במיוחד גם כשיש תופעות לוואי וגם שהכדור הוא כדור כימי..

שלום מישהו. כפי שד"ר הידש בוודאי יגיד לך, אתה צריך לשקול ולהחליט מה יותר מפריע לך: עובדת היותך היפוכונדר והחיים בצל עובדה זו, או הסיכונים הכרוכים בלקיחת הכדור. חוץ מזה, אולי תנסה קודם טיפול פסיכולוגי, ואם זה לא יעזור, נחשוב מה הלאה (לא רותמים את העגלה לפני הסוס........) ביי ביי, אייל

היי השאלה מזכירה לי את מילכוד 22, לזקנים כמוני שבודאי זוכרים, אני אספר את הסיפור. מדובר בטייס במלחמת העולם שראה את האבסורדיות שבמלחמה ורצה להשתחרר מהשירות. לכן הוא פנה לרופא ואמר לו שהוא משוגע וצריך להשתחרר על סעיף פסיכיאטרי. הרופא שגם הבין את האבסורדיות של המלחמה אמר שרק משוגעים מסוגלים להמשיך ולשרת ולכן הרופא אינו משחרר אותו. למחרת חזר הגיבור ואמר לרופא שהוא רוצה להשתחרר כיוון שהוא נורמלי. תשובת הרופא היית שאם אתה נורמלי אז אין בעיה. הספר והסרט catch 22 נקראים על שם הסיפור הזה. באופן עקרוני אתה צודק, אלו בדיוק המצבים שצריך לשבור את המילכוד, לכן במצבים כאלו הרבה פעמים שיחות אינן עוזרות ואז הכימיה עובדת. את התרופות והכימיה לא תמיד מעניין מה חושבים עליהם ומה אומרים עליהן, הן עובדות ואז מפסיקים לשאול את השאלה. מקווה שנהניתם, אני כן ביי דר' גיורא הידש

My relative has Alzheimer's Disease. He never had any mental problems, just lately he developed some hallucinations, fears, agitation. He is treated with Risperdal and Memorit.( for 4-5 month) He is quiet now, but he is very depressed and anxious. Is Risperdal the best drug around? Is possible to give him also an antidepressant? Thanks in advance, Li.

I forgot to write that I can read Hebrew, you can answer in Hebrew, ( Only my computer cannot print Hebrew)(

לי שלום, אין לי ידע מקצועי ואפילו לא כזה של נסיון. היום הוא היום הראשון בו אני לןקחת רספרידל- לכן נסיון לא אוכל להציע. מה שכן: התרופה נרשמה לי ואני בי פולאר (מניה דיפרסיה) עם נטייה אובדנית קשה, אני חוטפת דכאונות קשים מאד כל כמה חודשים. לכן אני משערת שרספרידל לא אמורה לייצר דיכאון (אחרת לא היו רושמים לי אותה לעולם). אני יודעת שזו תרופה חדשה עם מעט מאד, כמעט בלי למעשה, תופעות לוואי. אולי כדאי לבדוק אם הוא מקבל גם סטרואידים (קורטיזונים) מאיזשהו סוג? אלה יוצרים דיכאון וניתנים הרבה למבוגרים. בקשר לאנטי דיפרסנט, שווה לשאול את הרופא המטפל, הפסיכיאטר, אם אפשר לתת לו. למה להכביד סתם? אם אפשר לעזור לו אני בטוחה שהם ירשמו לו את התרופה המתאימה. בברכה.

זה כשבוע אני לוקח את התרופה איקסל לדיכאון. התרופה עוזרת לאין שיעור לעומת תרופות קודמות. אמנם היא פוגעת מעט בזיקפה אבל הבעיה החמורה יותר שהיא גורמת ללחץ חזק על שלפוחית השתן. דקירות חלשות באבר המין. ממש כמו התרופה אדרונקס. תרופות קודמות לדיכאון גרמו לעיכוב בגמירה ולזיקפה אבל לא גרמו לבעיה בשלפוחית השתן. הרופא בחוסר סבלנות אמר לי להמשיך ושזה יעבור. הרופא הודה שאין לו נסיון עם תרופה זו. בקשתי מהרופא המנחה פורום זה ומכל אחד שיש לו/ה נסיון. לעזור. האם זו תופעה חולפת. האם יש תרופה שתפחית את התופעה הזו. בתודה

לאלירון שלום, כבר טעיתי בעבר באיקסל כאשר כתבתי על תרופה דומה. למניעת טעות אודה לך אם תכתוב את שם התרופה באנגלית. תודה דר' גיורא הידש

איקסל נכתבת IXSEL תודה

לאלירון שלום, הוי כמה חשוב לכתוב את השמות של התרופות באנגלית, אני מבין שאתה מתכוון ל- IXEL ותשובתי מתייחסת לתרופה זו. מה שאתה מרגיש רשום כתופעות לוואי של התרופה, צריך להבדיל בין תופעות לוואי ונזק. תופעות לוואי הן תופעות שקיימות כאשר נוטלים את התרופה וחולפות עם ההפסקה, לדוגמא פריחה בעור ממספר תרופות וכאשר מפסיקים אז התופעה חולפת ושוכחים ממנה. נזק הוא דבר אחר, נזק לכבד, נזק לכליות שאינן חוזרות לתפקוד קודם, נזק בתפקוד המיני, וכדומה אז עם רוב התרופות נוגדות דיכאון, ישנן תופעות לוואי אבל אין-נזקים. בדרך כלל התופעות שאתה מרגיש במתן שתן חולפות, בעיקר תחושת הלחץ. בכל אופן לא נגרם נזק למערכת השתן. בקיצור , התופעה בדרך כלל חולפת ואין צורך בתרופות נגד נוספות. תעדכן אותנו דר' גיורא הידש

שלום לכולם ! עקב חרדה קשה במשך 3 שנים אני סובלת מהפרעות קצב בלב (פעימות מוקדמות) אם מישהו יודע מה זה שיגיד אמרו לי שזה יכול לנבוע מחרדה , האם למישהו גם יש פעימות מוקדמות פה? מי שלא יודע מה זה , ההרגשה היא כאילו הלב מחסיר פעימה ,משנה את קיצבו הרגיל והרבה פעמים מרגישים את הפעימה החזקה בגרון וזה גורם לחנק כזה ורפרוף כזה בחזה אז למי שיש את אותה התחושה שיכתוב [ תודה

שלום לימור. אני יודע בדיוק מה זה פעימות מוקדמות, ואני מבין אותך במאה אחוז...... גם אני סבלתי מהן בעבר, ותאמיני לי כמעט עשיתי דוקטורט על זה (בטח גם את). האמת - אני יכול לכתוב לך על זה ספר שלם, אבל אני אסכם לך בקצרה מה שידוע לי. קודם כל - זה בהחלט נובע מלחץ נפשי ומחרדה! אז - תירגעי, כי זה באמת שום דבר. בגלל הלחץ הנפשי והמתח, הלב "צריך" לפעום יותר, ומערכת העצבים הראשית גורמת לו לעשות "פעימה מוקדמת" - כלומר:הפעימה מופיעה לפני הזמן בו היא אמורה להופיע, ואז הלב נעצר לשניה, ו"מסדר" מחדש את סדר הפעימות. לכן את מרגישה באותו רגע "הפסקה" בפעימות הלב. לא ציינת האם את מטפלת בחרדות שלך, לפיכך אני אספר לך מה אני הייתי עושה: הכי חשוב לעשות פעילות גופנית - תעשי כל יום הליכה של 45 דקות, ואפילו אם במשך ההליכה תרגישי פעימות מוקדמות - אל תפסיקי, זה לא מסוכן! חוץ מזה, אם יש לך התקף חזק של כמה פעימות מוקדמות ברציפות, ואת נלחצת מזה (ואת בטח נלחצת מזה), תקחי כדור הרגעה כמו ואבן או קסנקס (אבל רק במקרים חריגים - כי זה ממכר). אני בהחלט לא ממליץ לך לקחת מה שהם (הרופאים) ממליצים - כדורים כמו דרלין או נורמיטן, כי אין שום סיבה! אני היום מטופל באפקסור נגד החרדות, ועושה הליכה כל יום, והפעימות המוקדמות כמעט נפסקו. הם אמנם מופיעות מדי פעם כשאני בלחץ או מתרגש, אבל למדתי להתעלם מהן לחלוטין. והכי חשוב - אם תכניסי לעצמך לראש שזה שום דבר (וזה באמת שום דבר!), ותשתדלי להתעסק בזה פחות (אני יודע שזה קשה......) - אז תאמיני לי שהכל יהיה בסדר! אז תירגעי!!! אני מקוה ומאמין שעזרתי לך, ואשמח לענות לך על שאלות. אני גם נמצא בכל לילה בחצות בצ'אט בנענע (תראי הודעה נפרדת), אז אם תרצי לבוא - את מוזמנת. ביי ביינתיים אייל

היי אייל.... קודם כל תודה על התשובה , ראיתי שגם אתה כותב לאנשים בפורום של קרדיולגיה אם כך אנחנו סובלים ממש מאותה הבעיה , גם אני לוקחת אפקסור אם יש לך לפחות אחת מהתוכנות הללו : MSN Messenger ,ICQ ,Odigo אז אתה מוזמן לרשום לי המספר שלי באיי סי קיו הוא : 156355025 ובאודיגו אם אתה מכיר את התוכנה הזאת המספר ID שלי זה: 4617160 מקווה לשמוע ממך , תודה ביי

באתר www.roxet.org ישנו מאמר שנקרא: הכדור הפסיכיאטרי הוא נס רפואי + דוגמאות לא נכונות לייעוץ פסיכולוגי ציטטתי מספר דברים שכתובים: "ישנה הפרדה ברורה בין החולים במחלות נפש, לבין האוכלוסייה הבריאה שסובלת מהפרעות נפשיות אבל חיה ומתפקדת בתוך הקהילה דבר ידוע הוא שישנם אחוזים בודדים באוכלוסיית הגברים ובאוכלוסיית הנשים שסובלים מהפרעות נפשיות, את הסובלים מהפרעות נפשיות אפשר לחלק לכמה קבוצות : א. חולים בעלי הפרעות קשות שמהווים סכנה לעצמם או סכנה לחברה ימוסגרו בבתי חולים פסיכיאטרים, או במוסדות סגורים שיקומיים אחרים. ב. חולים בעלי הפרעות נפשיות שלא מהווים סכנה לעצמם או לחברה יטופלו במסגרת הקהילה בבית משפחתם ויטופלו בכדורים פסיכיאטרים שמתאימים למחלת הנפש שמימנה הם סובלים. ג. חלק גדול מהאוכלוסייה איננו חולה במחלת נפש כל שהיא אלא סובל מהפרעות נפשיות שונות. הפרעה נפשית מוגדרת, כמו כל הפרעה שבאה פשוט להפריע לאדם במהלך חייו התקינים, היא פשוט מפריעה לו לחיות. זאת לא מחלת נפש זאת רק הפרעה וההבדל בין השניים הוא גדול. הכדורים הפסיכיאטרים שניתנים לטיפול במחלות הנפש הקשות שונים לחלוטין בדרך כלל מהכדורים שניתנים לאוכלוסייה הבריאה שסובלת מהפרעות נפשיות כגון : דיכאונות או חרדות או הפרעות טורדניות אחרות. מצער מאוד שהרפואה לא מחלקת את מקצוע הפסיכיאטרייה לשני מקצועות נפרדים : א. רפואה פסיכיאטרית לטיפול במחלות נפש קשות שמצריכות אשפוז יום או אשפוז מלא בבית חולים פסיכיאטרי, לחולים שלא יכולים לתפקד בקהילה והם מסוכנים לעצמם או לחברה. ב. רפואה פסיכיאטרית שמיועדת לכל הציבור הבריא שחי ומתפקד בחברה והוא לא מסוכן לעצמו או לחברה שסובל מהפרעות נפשיות שגרתיות ושאופייניות לחברה המודרנית. ג. כיום הרבה מאוד גברים ונשים חוששים לפנות לרופא פסיכיאטרי, וישנה עדין סטיגמה תווית לאדם שפונה לקבל מהם עזרה רפואית. לא יתכן שבשנות ה - 2000 אדם יחשוש לקבל טיפול רפואי ולכן חייבים לעזור לו על מנת שיפנה לקבלת עזרה בלי שום חשש. ד. חייבת להיות הפרדה בין הגבר או האישה הבריאים עם הפרעה נפשית שיכולו לפנות לרופא פסיכיאטרי שמטפל בקהילה, לבין רופא שמטפל בחולים קשים שסגורים בבתי חולים ואינם יכולים לתפקד כלל. חייבת להיות הפרדה בין אנשים בריאים לאנשים שמסוכנים לעצמם או לחברה או לחולים שלגמרי מנותקים מהמציאות. תפקידו של הפסיכיאטר הוא להתריע ולהזהיר על גבר שהפך לאדם מסוכן אין ספק שהגשת הטיפול בזמן תמנע את : מקרי האלימות, מעשי הרצח ואת מעשי ההתאבדות תפקידו של הפסיכיאטר הוא להתריע ולהזהיר על גבר שהפך לאדם מסוכן, כמו שתפקידו של המכונאי הוא להזהיר את בעל הרכב בפני ליקויים ברכבו שעלולים לגרום לתאונת דרכים. אדם שהפך למסוכן חייב להיות מאובחן וחייב לקבל טיפול כמו רכב מסוכן שמאובחן וחייב לקבל טיפול. הטיפול הפסיכיאטרי מומלץ בחום לכל גבר שסובל מהפרעות : דיכאון, חרדה, או הפרעות שנמשכות מעל שבועיים ימים, שפוגעות ומנטרלות את שימחת החיים. רק טיפול פסיכיאטרי ושימוש בכדורים פסיכיאטרים יכולים להחזיר את האיזון הכימי במוח שניפגע. ישנם מקרים שהאדם יכול להתגבר בכוחות עצמו על משברים נפשיים אבל שיקום עצמי יכול לקחת הרבה מאוד זמן כמה חודשים או כמה שנים, בכל התקופה הזאת יגרמו לאדם סבל מחשבות איומות ותפקוד לקוי שהם מיותרים לחלוטין. טיפול תרופתי פסיכיאטרי יכול לשקם את האדם מהר מאוד בתוך 21 ימים האדם ירגיש הרבה יותר טוב ויוכל לחזור לתפקוד רגיל. את הטיפול אפשר לקבל בכל קופת חולים, או באופן פרטי אם רוצים לשמור על דיסקרטיות. כיום הטיפול הפסיכיאטרי הוא מאוד פופולארי ומי שחושש מפניו חייב להמשיך ולסבול סבל מיותר לחלוטין".

אבל הדברים שנכתבו הם ממש 1 לאחד ממה שאני חושב!!!! פשוט נכון. ספר\י לנו על הרקע שלך? אם כולם יחשבו כמוך המדינה והאנשים אכן יתפקדו טוב יותר. בי, גיא

אבל הדברים שנכתבו הם ממש 1 לאחד ממה שאני חושב!!!! פשוט נכון. ספר\י לנו על הרקע שלך? אם כולם יחשבו כמוך המדינה והאנשים אכן יתפקדו טוב יותר. בי, גיא

הדברים לקוחים מתוך אתר שובניסטי ומיזוגני להחריד שמטרתו כנראה, לגרום לכך שגברים לא ישפטו על הכאת נשים, הנובעת לדעת בוני האתר כך הבנתי מכך שנשים נטולות יצר מיני, בעוד גברים זקוקים למין. למרות שחלק מהדברים הכתובים באתר הדוחה הזה נכונים, בהקשר הכללי שלהם הם מעיקים ומגעילים במיוחד.

אבל הדברים שנכתבו הם ממש 1 לאחד ממה שאני חושב!!!! פשוט נכון. ספר\י לנו על הרקע שלך? אם כולם יחשבו כמוך המדינה והאנשים אכן יתפקדו טוב יותר. בי, גיא

בעלי החל לקחת לפני כשבוע תרופה בשם לוסטרל 50 מ"ג, הייתי מעונינת לגעת באילו סימפטומים התרופה מטפלת, האם יש לה תופעות לוואי ברמה הגנטית,( במידה ונרצה להביא ילד) , והאם יש מקום לשלב עם התרופה גם ייעוץ אישי (כלומר האם ייעוץ פסיכותרפי הכרחי תוך כדי לקיחת התרופה) או התרופה אמורה לטפל בבעיה אחת ולתמיד? אשמח לשמוע תגובה, בתודה מראש.

http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=25733&t=25663

שלום רב, איני אוהב שאלות לגבי אדם אחר מפני שבאינטרנט אי אפשר לדעת מה מטרת השאלה. יתכן מאוד שאני חושד בכשרים, אבל בודאי אשמח ועדיף לענות לבעלך. המקורות שעדי הפנתה אליהם טובים ואת תוכלי לקבל את כל האינפורמציה שם, ואוסיף את אינדקס התרופות בוואלה. לדבר אחד בודאי שאין לך מה לדאוג. הלוסטרל אינו משפיע באופן גנטי ואינו מפריע לגבר מהבחינה של "להביא ילדים לעולם". רק טוב, דר' גיורא הידש

הודעה. בכל לילה בחצות מתקיים צ'אט תמיכה למשתתפי הפורום. החדר נקרא: אני חרד ונמצא בצ'אט הבסיסי של נענע. כולכם מוזמנים. לד"ר הידש - נשמח אם תקפוץ לבקר לכמה דקות (אם יש לך זמן, כמובן). אייל

אתמול בשעה 1 בלילה נכנסתי ורק אתה היית שם וגם לא ענית לי :(((

יפעת, את צודקת. אתמול נכנסתי לצ'אט, ובדיוק כשיצאתי לעשן - נכנסת. אני באמת מצטער, ואשתדל שזה לא יקרה שוב. אייל

http://www.doctors.co.il/chat

http://www.doctors.co.il/image.x?data=CONTENT,IMAGE,id,1376

איני יודעת מה לעשות. אניב"פלונטר" שאינו ניתן להתרה. לאחרונה אני מרגישה מאד רע. כל חיי התנהלו בתנאים לא קלים:יש לי בעל קשה שאינו מעניק כל חום או תמיכה, לא נפשית ולא מעשית, שחיי אתו רצופים תלאות, שלושה ילדים שלמרות שהם בוגרים, הם עדיין תלויים בי מהם בת הסובלת ממניה דפרסיה, ובן מבוגר רווק, הורי ניצולי שואה. אני עצמי מושתלת כליה לאחר הרבה שנים של תלות במכונה. למרות כל הבעיות התמודדתי באופן לא רע. והגעתי להישגים נאים בלימודים ובעבודה. אני עדיין עובדת, ומבצעת גם את רוב עבודות הבית. ולכאורה מנהלת אורח חיים סביר. אבל בתוכי אני מרגישה שאני כורעת תחת הנטל וכוחותי אוזלים. אני חשה ירידה בתפוקה וחוסר יעילות, חוסר כח פיסי ונפשי, אין לי סבלנות ויש לי ירידה בריכוז וגם בזיכרון. יש לי קשיי הרדמות ונדודי שינה, איבדתי סקרנות וענין בהרבה דברים שעניינו אותי בעבר, אני משחזרת את התפקוד שלי כשילדי היו קטנים, ומרגישה שאני אשמה במצבם, יש לי הרגשה שאין הרבה טעם בחיי ולא אכפת לי למות. אני מרגישה מאד מאד לבד, ומאד מאד עצוב לי.

היי נילי, צר לי לשמוע על כל הקשיים ואני יכול רק להעריך את השגיך אשר הושגו בעבודה קשה ומאמצים רבים למרות כל הקשיים. אולם, גם החזק ביותר נשחק, וכנראה את זקוקה לזמן בשביל עצמך ומנוחה, בודאי שישנם גם מרכיבים של דיכאון בתכנים שאת כותבת. אני כותב במיוחד מרכיבים כי בודאי שלא אקבע אבחנה על סמך מכתב קצר זה. העזתי וכתבתי דיכאון כיוון שאת בודקת ובאה בטענות אל עצמך, את האחרונה שאפשר לבוא בטענות אליו ולפחות תחסכי לך את העינוי בטענות כלפי עצמך שאולי, אילו ידעת, ואילו היה אחרת או היית יודעת אז מה שאת יודעת היום וכדומה אז הדברים היו נראים אחרת. אלו מחשבות שאינם מובילים לשום מקום, רגשות אשמה אשר רומזים על דיכאון. לכן, אני יכול להמליץ לך להיות בפורום או בצט תמיכה באינטרנט, לפנות לטיפול/תמיכה אצל איש מקצוע - פסיכולוג בשיחות. אחרי שיעריכו את מצבך אולי ניתן לשקול טיפול תרופתי. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שאל לך לבוא בטענות אל עצמך, עשית הרבה מעל המצופה באותה התקופה כפי שהבנת אז. כיום יכולים להיות מספר סיבות לדיכאון, שחיקה, גיל המעבר, לקראת יציאה לפנסיה שלך או של בעלך (אם אני מעריך נכון את גילך), או שינוי בהתנהגותו שלבעלך. גם לך מגיעה מנוחה ושיטפלו בך. שיהיה לך רק טוב והרבה אהבה דר' גיורא הידש

בן 23,אני נמצא בטיפול של שיחות על תופעות חרדה, וכמו כן נוטל מדי פעם טרנקסאל 5 מ"ג. העניין הוא שככלל אין שיפור בתופעות הפיסיות (הזעה, דופק מואץ וכו') לאחר 20 פגישות של שיחות. הפסיכוטראפיסט שלי אומר לי שאני בסדר והכל, אבל אני לא חש כך. אני די מבולבל ולא יודע מה לעשות.

נראה לי שאתה אינך בטיפול נכון. מה הכוונה שיחות על תופעות החרדה?? או שעושים טיפול פסיכודינאמי שיורד לשורש הדברים, או- טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שבו או שיש חשיפה איטית והדרגתית לגורמי החרדה או עבודה על שינוי דפוסי החשיבה השליליים אבל מה זה "שיחות על תופעות החרדה"? לעניות דעתי זה לא יוביל אותך לשום מקום. להבנת החרדה תוכל למצוא ים חומר בספרים באינטרנט וכו', האם לא חבל לשלם עבור כך בפגישות שלמות, חסרות תוחלת? (האם המטפל הוא פסיכולוג?) וכמובן- טיפול תרופתי, כנראה לא תרופה ל"מדי פעם", אלא תרופה ממשפחת SSRI נגד חרדות, תרופה לנטילה קבועה , (שאינה אמורה למכר, בניגוד לאלה שאתה לוקח, שנטילה קבועה שלהן תמכר). אחרת זה לא ייגמר. כי גם טיפול פסיכודינאמי זה עסק ממושך, ואתה הרי לא רוצה לסבול. זה נראה ללכת על תרופה קבועה. ולשלב טיפול פסיכולוגי יעיל. ביי.

כדאי טיפול בגישה קוגניטיבית-התנהגותית- זה מאד יעיל לבעיות חרדה- ולהקפיד שהמטפל הוא פסיכולוג קליני מומחה. טרנקסל 5 מ"ג מדי פעם זה מינון מאד נמוך כמעט פלצבו. אם אתה מעוניין בתרופות אין מנוס מפגישה עם פסיכיאטר שזה כולל גם מעקב וכו'- לשיקולך.

ליואב שלום, התשובות שנכתבו הן נכונות, הטיפול השלם המומלץ הוא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית עם טיפול תרופתי בתרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון. טרנקסל מקל על החרדה כאשר היא קיימת אולם השפעתה לטווח ארוך למניעת חרדות ושיפור המצב מועטה. בקשר לפסיכולוג שאומר שאתה בסדר, אבל תחושותיך שונות לגמרי, נזכרתי בבדיחה אשר יש בה משהו מהאמת ולכן אני אספר אותה: אדם היה מרטיב בלילה במיטה ואחרי שיכנועים רבים הסכים ללכת לפסיכואנליזה. כעבור חמש שנים פוגש אותו חברו ושואל אותו מה המצב, הפסקת להרטיב? "אני עדיין ממשיך להרטיב אבל זה כבר לא מפריע לי". אני מספר את הסיפור כיוון שפעמים רבות פסיכותרפיה דינמית, עוזרת בהבנה והתפתחות אישית אבל לא תמיד מצליחה להעלים את הסיבה שבגללה פנו לטיפול. בקיצור, כדאי לשקול עם הפסיכולוג כיצד להתקדם ואולי להתייעץ עם פסיכיאטר. תעדכן, דר' גיורא הידש

שלום הנני בת 25 בחורה מוצלחת במיוחד ומאושרת בדרך כלל ללא שום טראומות או בעיות נפשיות קודמות אך לפניי 4 חודשיים קיבלתי התקף חרדה ואני מטופלת בסרוקסט 40 מ"ג ליום . היום בבוקר קיבלתי התקף חרדה משום מה וללא כול סיבה נראית לעין כמו כול ההתקפים הקודמים . עלי לציין שהסרוקסט שאני שותה היה עד לפניי שבוע במינון של כדור וחצי ובהמלצת הפסיכיאטר העלתי ל2 כדורים ליום .ואני שותה 2 כדורים רק שבוע הפסיכיאטרית שלי אמרה לי "את עולה לשתיי כדורים , ובמידה ויש התקף ולא הקטן ביותר את מתחילה לרדת במינון מהסרוקסט עד להפסקתו ועוברים למשהו אחר " אלו היו דבריה בשבוע האחרון לא היו לי התקפים אך היום היה ממש התקפון קטנטן שהשתלטתי עליו בעזרת טכניקות שהפסיכיאטרי ת שלי לימדה אותי אך בכול זאת????????? מה דעתך ? לוותר על הסרוקסט ולעבור לכדור אחר? ועים כן לאיזה ? או לתת לסרוקסט עוד צאנס אחרון ? אולי שבוע על 2 כדורים לא מיצה את עצמו ? מה עליי לעשות לדעתך? זה נורמלי 4 חודשים עים כדור ועדיין התקפונים??? אני ממש לא יודעת מה לעשות מאחר וההתקפים די נסבלים למרות שהייתי מעדיפה שיעלמו אך אני כבר די מבולבלת אשמח על דעתך או על דעת כול אדם בר ידע היו מלאיי אור שבוע טוב

עצמה כמוצלחת יש לך מלא שגיאות כתיב!

או על מנת המשכל. לעיתים ניתן לראות שגם לרופאים, עורכי דין ופסיכולוגים יש שגיאות כתיב. וחוץ מזה, בת אור פנתה לפורום כדי לקבל תמיכה וכדי להתייעץ ולא כדי שירדו עליה. אז בפעם הבאה תשתדל לשקול את דבריך לפני שאתה כותב אותם כי זה יכול לפגוע באנשים.

מה לעשות? מוצלחת זה בטוח מושלמת מסתבר שלא .... מציק לך או לך ? מענין למה?

ברצינות! אולי סתם מיהרת

לבת אור שלום, צר לי על התגובות שאין להן חשיבות, אני מקווה שנוכל להתייחס לעיקר ולא לטפל. אני מקווה שנרגעת מההתקפון הבוקר ומהתגובות וכעת מצבך טוב יותר. לעצם השאלה, במצב כזה צריך תמיד לעשות מאזן בין היתרונות והפעולה החיובית של התרופה ובין תופעות הביניים. לשאלתך אין תשובה כללית ואת התשובה צריך "לתפור" לכל אדם ואדם לפי העקרונות הבאים: בצד של היתרונות, 4 חודשים זהו פרק זמן מספיק כדי שהסרוקסט יפעל, את מקבלת מינון גבוה של 40 מג', והשאלה האם הוא פתר את כל הבעיה או רק חלק ממנה, ואם מדובר על חלק, האם יש התקף פעם בחודש או שלוש פעמים בשבוע. כל אלו בצד היתרונות. לצד החסרונות כמובן שתופעות הלוואי שאליהן איני יכול להתייחס כיוון שלא כתבת. אם המאזן הוא חיובי וכל הבעיות נפתרו ואין ת. לוואי אז אין בעיה. כך גם אין בעיה אם יש תופעות לוואי רבות ואין הטבה. הקשיים בהחלטה הם כמובן בשטח האפור. בנוסף, עליך לזכור כשעוברים לתרופוה חדשה אז אין בטחון שהתרופה החדשה תתאים לך, לפי הכללים שציינתי קודם. לכן לא צריך למהר להחליף. בינתיים איני יכול להוסיף דברים כי חסרים פרטים כמו עד כמה ההתקפים בחודש האחרון חמורים ועל תופעות לוואי. תעדכני אותנו מה החלטת וכיצד? ביי, מצטער על ההערות הקודמות דר' גיורא הידש

מנסיון אישי ומקריאה מרובה , סרוקסט אינו אנטי חרדתי, וברוב המקרים גם מוסיפים לו קלונקס, כדי להשלים אותו בפן הזה של החרדות האפקסור יעיל בהרבה לגבי חרדות, מנגנון הפעולה שלו שונה, הוא פועל על הנוראדרנאלין במוח (כך הסביר לי המטפל, ואני יודעת שזה הסבר מעט שונה מזה שאתה נותן), ובכך מרגיע ונוגד חרדות, וגם השפעתו מהירה בהרבה. עיברי אליו. בהצלחה סיגל.

שלום בת אור. אנחנו מכירים, לא? אמרתי לך כבר פעם שאת צריכה להשלים עם זה שההתקפים לא ייעלמו לחלוטין, ובהחלט ייתכן שמידי פעם יהיה לך "התקפון" קטן. אם תשלימי עם העובדה הזאת, ותלמדי איך להתמודד עם ה"התקפונים" (כמו שהפסיכיאטרית לימדה אותך), אני מבטיח לך שמספר ה"התקפונים" ייקטן, ותוכלי לשוב לחיים הרגילים. וחוץ מזה, לאן נעלמת? ולגיא - אני מתפלא עליך, זה באמת לא היה במקום. תרגישי טוב, ביי ביינתיים, אייל

קודם כול תודה לכולכם אתם נהדרים תופעות הלואי שלי הם : עצבנות , אי מנוחה לרגליים במיוחד לכפות , בעיות בקיבה , חיוורון , שינה ביום ,חוסר שינה בלילה , ובחילות האמת שאני די סופגת את התופעות ולא כ:"כ מתלוננת עליהם ומשלימה איתם אני גם לא שותה כלום להרגעה למרות שקיבלתי וואבן חוץ מזה אלה הם השליליים החיוביים הם: ההתקפים מגיעים פעם בשבוע ולפעמים שבועיים ועוצמתם חלשה במיוחד ואף נסבלת , אני גם יוצאת מהבית, דבר שלא היה לפניי 4 חודשים ויש לי ימים מאושרים בהם אני אופטימית אך נראה לי שזה לא כ"כ מספק אותי והייתי רוצה כבר לראות תוצאות משמעותיות יותר כפי שהובטחו לי כי למרות הכול אני לא מרגישה שאני לגמריי חזרתי לעצמי ולכן אני משתפת אותכם ודעתכם כה חשובה לי כדיי שאזום צעד חדש בטיפול או אתן לו עוד צאנס אחרון אני אשמח לכול תגובה תודה לכם ומי יתן וימיכם יהיו מלאיי אור כי כולנו חיילים בצבא האור יהיה טוב בת אור

שלום רב, הבעיה שלי היא כזאת, אני מפחדת מהרבה דברים. כשאני שוטפת את הפנים שלי ובכלל כל מה שקשור לטיפול בגוף (רחצה וכו') אני נזהרת בלגעת בעצמי, אני מפחדת שאני אפגע בעצמי, בעור שלי, בשיער שלי, בגבות שלי. גם שאני מצחצחת שיניים - אני מאוד מתקשה לטפל בעצמי ואני בטוחה שאני עושה את זה לא נכון, יותר מדי חזק ואני כאילו מתנתקת מהתחושה של עצמי, כאילו זאת אני שמטפלת בעצמי, אבל מתנתקת מהאקט עצמו. אני מרגישה מאוד רע אחרי שאני מבצעת את המטלות האלו ואפילו דוחה אותן. האם זה נשמע כמו אוסידי או משהו אחר? וגם יש הסבר לזה שנגיד ואני סובלת מחרדה ודיכאון. כשאני בדיכאון אני פחות חרדה. וכשאני לא בדיכאון אני מאוד חרדה. אפשר להסביר את הדינמיקה המוזרה הזאת? רב תודות.

לאלישיה שלום, טוב שפנית לפורום מפני שהשאלות שלך חשובות. נכון שהתופעות שאת מתארת יתכן ושייכות לקבוצת ה-OCD. אבל OCD לא תמיד זו אבחנה. לעתים מעשים או מחשבות טורדניות עלולים להוות חלק מהפרעה פסיכיאטרית אחרת. לכן בשלב הזה אני מאוד מאוד ממליץ להגיע לאבחון טוב של פסיכיאטר, הדברים חשובים מדי מכדי להשאיר אותם פתוחים. לשאלתך השניה, בהחלט קיים קשר בין דיכאון וחרדה, הקשר הוא מורכב ואני אציין רק שני דברים אשר יכולים לפתוח פתח לדיון. אני לא מכיר אדם בחרדה שאינו עצוב או בדיכאון עקב כך, ולהיפך כל דיכאון גורם למידה מסויימת של חרדה, אבל את מציינת יחס הפוך בין דיכאון וחרדה וזה מעניין. בנוסף, כפי שאת רואה באתר, תרופות רבות שהן ממשפחת נוגדי הדיכאון משמשים כטיפול בחרדות! הכיצד? למרות הדיון המעניין, בקשתי היא שתפני לאבחון בהקדם האפשרי. בהצלחה ותעדכני, דר' גיורא הידש

שלום אני בת 24 וחצי מגיל 17 התחלתי להשתמש בגראס 7 שנים לאחרונה הפסקתי אני מקבלת תרופות רסיטל 1 ביום ופרפנן 1 ביום אמרו לי שאני לא חולת נפש אך שיש לי הפרעה באישיות וככל שאתבגר זה יפחת ואדע להתמודד עם זה האם אוכל להבין מה זאת בדיוק הפרעה באישיות ? ואם אכנס להריון בזמן שאני לוקחת כדורים פסכיאטרים האם התינוק יכול לצאת פגום? תודה

אני רוצה להרגיע אותך חלק ניכר מהאנשים שמקבלים תרופות נוגדות דיכאון מקבלים אותם בשביל רגזנות ולא בשביל מחלה

לגלית שלום, כאשר אמרו לך שאין מדובר במחלת נפש, אני מבין שהכוונה הייתה שאינך סובלת מסכיזופרניה. כפי ששאול כתב, ישנם מספר סוגים של הפרעות אישיות. אבל בעיקרון כאשר מדברים על הפרעת אישיות הכוונה היא שישנם דפוסים קבועים ומוקצנים של חשיבה והיתנהגות. כך למשל אדם מאוד מאוד מסודר עד שהוא מתקשה לתפקד בחיי יומיום, או אדם תלותי מאוד מאוד בהוריו, או אדם אגואיסט-נרקיסיסט בצורה קיצונית. כמובן שאיני חושב שאחת מהדוגמאות הללו מתאימה לך, יש עוד סוגים רבים אבל אלו רק דוגמאות. העיקר שאינך סובלת ממחלת נפש, האמרה שהפרעות אישיות מוקלות ונעשות פחות מפריעות עם השנים היא נכונה. קיים סיכון מינימלי עם התרופות שציינת בהריון, אבל כאשר תגיעי ל"גשר" עם ליווי מתאים של פסיכיאטר לא תהיה בעיה לעבור אותו. השימוש בתרופות הללו כעת לא פוגע בפוריות או בההריון העתידי. מקווה שהצלחתי לענות בקיצור לשאלותיך, אבל את מוזמנת להשאר בפורום, השאלות הללו חוזרות מהבטים שונים וכך תוכלי להמשיך ולהתעמק. רק טוב דר' גיורא הידש

אני סובלת מהתקפים פתאומיים של האצת דופק שמופיעים בהפרש זמן של כמה חודשים. נתנו לי בדיקת שתן לקטכולאמינים ואני אמורה לאסוף למחרת ההתקף הבא. אם אתחיל כעת לקחת תרופה אנטי-פסיכוטית או SSRI (לבעיות אחרות), האם הן עלולות לשבש את תוצאת הבדיקה, כשאאלץ לעשות אותה באופן מיידי ועדיין בהשפעת התרופות? באותו נושא, האם רמת קטכולאמינים בדם או בשתן נבדקת גם במצבים פסיכיאטרים והאם נמצאה קורלציה בין המצב הפסיכיאטרי לבין התוצאות (למשל, עודף דופאמין בפסיכוזות וכו')? תודה מראש וסליחה על מבול השאלות.

שלום, ניסו למצוא קשר בין חרדות ורמות הקטכולאמינים בדם או בשתן ולא מצאו כל קשר. הסיבה העקרית היא שרמת הקטכולאמינים בגוף די גבוהה, במוח הכמות נמוכה יחסית והקטכו. שאני עוסקים בהם נמצאים בעיקר בסינפסות כך שהכמויות שהמוח תורם לכמות המופרשת בשתן מועטה. שאלתך מאוד במקום, ובקיצור, חיפשו ולא מצאו קשר ולכן פסיכיאטרים לא מבצעים בדיקות אלו. אין בעיה ליטול SSRI ובדיקת הקטכול. התרופה לא תשנה את תוצאות הבדיקות. עם אפקסור יתכן ויש לכך חשיבות. בהצלחה דר' גיורא הידש

שלום, אחיינית שלי סובלת מבולימיה ומסרבת לקבל טיפול. מי מטפל בבולימיה באזור כפר סבא הוד השרון? ומה ניתן לעשות כדי לעזור לה? תודה

מעוז שלום, בולמיה היינה בעייה הדורשת טיפול של איש מקצוע. רצוי לפנות למסגרת טיפולית המתמחה בתחום הפרעות אכילה. כישלון טיפוולי אחד מקשה על ההצלחה הטיפולית הבאה. באזור כפר-סבא, הוד השרון ישנה את המרפאה לבריאות הנפש בבי"ח שלוותה, או בשלוחה ברעננה, וזאת בתנאי שבת דודתך חברת קופ"ח הכללית. במידה ולא היא יכולה לפנות למרפאה לבריאות הנפש בפתח-תקווה ברחוב אחד העם. בנוסף קיימת מחלקה בבי"ח שניידר לטיפול בהפרעות מעורבות, ומתמחים בטיפול בהפרעות אכילה. מנהלת המחלקה היא ד"ר פניג. מחלקה דומה קיימת גם בבי"ח תל-השומר. מנהל המחלקה הוא ד"ר שטיין. אני מקווה שהמידע יעזור לך להביא את בת דודתך לטיפול בהקדם. ערב טוב, ד"ר פולאקביץ

תודה על ההתייחסות המהירה, ותודה על המידע. באם אחייניתי (לפני גיוס) אינה מוכנה להפגש עם איש מקצוע - ואינה מודה בפה מלא (תרתי משמע) כי היא מקיאה - מה ניתן לעשות כדי לעזור? ברור לי כי עיקר העזרה צריכה להיות של הוריה ובני משפחתה. האם כדאי שתתגייס? האם המסגרת הצבאית מטפלת במקרים של הפרעות אכילה? ובנימה כללית - יופי של אפשרות לשאול שאלות ולקבל תשובות מקצועיות. כל הכבוד ושוב תודה.

בעלי הוא בן אדם מאושר וראלי אבל יש לו מחשבות טורדיות שלאחרונה בגלל המצב המדיני והכלכלי הוחמרו ומפריעים לו במשך היום. מן חרדות קטנות שלא עוצרות את הפעולות שלו אבל עושות אותן מסורבלות ואיטיות יותר. הוא לא חש בזה, אני רואה את זה מהצד והוא רק מתוסכל מזה. אחותי אמרה לי שהתשובה לזה ספציפית היא פרוזק, היא לוקחת גם במינון נמוך וזה עושה אותה בטוחה יותר ומשוחררת יותר. היא אמרה לי שהתרופה כל כך נפוצה וכל כך מקובלת שאפילו רופא המשפחה, יכול לרשום אותה בלי אבחון פסיכאטרי. האם היא צודקת? והאם אפשר לקחת את התרופה כשנמצאים בטיפולי פיריון? אודה על תשובתך.

לשוש, כפי שאת מתארת את הדברים הייתי מבקש קודם כל בדיקה של פסיכיאטר. נכון שרופא המשפחה רשאי לרשום פרוזק ויתכן שפרוזק התרופה שמתאימה לו, אבל לפני שמטפלים חייבים לבצע אבחון טוב. ובמקרה כפי שאת מתארת אותו אז רצוי קודם כל אצל פסיכיאטר. פרוזק אינו מפריע ישירות לפוריות אצל גברים, עם זאת לפעמים הוא מקשה על האורגזמה-מאריך את הזמן עד להגעה לאורגזמה, וגם מוריד את הרצון המיני. אולי בעיות טכניות אבל גם הן עלולות להיות קשורות. ההמלצה בכל זאת להגיע לאבחון! ביי דר' גיורא הידש

ד"ר הידש בוקר טוב וקסום, לפני כשבועיים התחלתי ליטול פאקסט. כאמור, אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית. יש לציין שלפני כמה שבועות הייתי על הסף, והייתי מאוד קרובה לגלישות פסיכוטיות, נכנסתי לדיכאון ועלו מחדש (ומהעבר) סימפטומים של OCD. כרגע המצב השתפר, המחשבות האובססיביות אינן משתלטות רק עד גבול מסוים, הדיכאון אינו עמוק. אני מצליחה לישון, וכאן הבעיה אני מרגישה עייפה כל שעות היום, והשינה המרובה גורמת לי לכאב ראש. לפני כשנתיים, טופלתי בסרוקסט למס' חודשים, הטיפול הופסק מכיוון שהחיים שלי היו מאוד מצומצמים לעבודה בלבד ושעות שינה מרובות, כאשר גם בזמן העבודה הייתי עייפה מאוד. התרופה הייתה יעילה גם בעבר כנגד חשיבה אובססיבית ופחות כנגד חרדה בסיסית וקיומית, הגרעין הבסיסי החרד קיים. מה דעתך? שאלה נוספת, האם מכיוון שכבר טופלתי בסרוקסט בעבר, התגובה שלי לכדור תהיה מהירה יותר, כלומר, בזמן קצר יותר? תודה רבה! פיליס נ.ב. האם קראת את הספר " תליין האהבה" של יאלום וכיצד התרשמת ממנו?

לפיליס-ורוניקה שלום. אני תמיד שמח לקרוא את הארותיך ושאלותיך. שינה מרובה היא תופעת לוואי של סרוקסט, התופעה די נדירה כיוון שבעקרון הסרוקסט מעורר ואינו מרדים, אבל התופעה קיימת. במקרים אלו אני ממליץ לנסות ליטול את הסרוקסט בערב במקום בבוקר. גם כאבי ראש הן תופעת לוואי של סרוקסט ולא בהכרח מהשינה המרובה. בדרך כלל סרוקסט וכל התרופות משפיעות באותה הדרך כאשר נוטלים אותן בפעם השניה כמו בפעם הראשונה. כיוון שעברו כשנתיים מאז הנטילה הקודמת, גם זמן החביון בהתחלת הטיפול הוא כרגיל מספר שבועות. עם זאת ישנם לא מעט אנשים אשר מגיבים לתרופה מוקדם יותר. בקשר להחלפת תרופה, כדאי לשקול את היתרונות והחסרות אצלך באופן אינדיוידואלי. ראי את תשובתי המפורטת למעלה לבת-אור. רק טוב, דר' גיורא הידש

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-880-5749-2004570,00.html

הי שאול, ותודה. תוכל לתת דוגמאות למקרים אותם אתה מזכיר בסוף? סיגל.

http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-880-5749-2004728,00.html

שלום לדוקטור הידש ולכל משתתפי הפורום. אני בת 15, וסובלת מOCD, דכאון ואנורקסייה, בתקופת החלמה. אני נוטלת כ-חודש 200 מ"ג פבוקסיל, ושאלתי היא- הבחנתי שידיי רועדות במקצת, ואיני יכולה לגרום להם להפסיק. הן לא רועדות בצורה חמורה, אולי אפשר להגדיר זאת כרטט, יותר מאשר- רעד... האם הפבוקסיל יכול לגרום לכך ? ובנוסף, האם הוא יכול לגרום לתאבון מוגבר ? בתודה מראש, Chillout.

היי פבוקסיל בהחלט עלול לגרום לאי שקט ותופעות כמו רעד, אומנם התופעה נדירה יחסית, את אינך נוטלת מינון גבוה אבל יתכן. האם את נוטלת תרופות נוספות? בדרך כלל פבוקסיל אינו מעלה את התיאבון, בנושא זה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בכל מקרה התופעות שתיארת הם דברים חמורים. את צריכה להיות בטיפול מלא של תרופות ושיחות ולהקפיד על דיאטה נכונה ועליה במשקל! ישנם דברים שאסור "לשחק" בהם. אני מאחל לך הצלחה בטיפול ושתשימי את כל הדברים מאחוריך. כל טוב, דר' גיורא הידש

תודה רבה דר' הידש. רציתי לברר ממה יכול לנבוע הרעד... ואתה בהחלט צודק, ועליי להיות בפיקוח- ואני אכן בפיקוח בנוגע למשקלי ומצבי הנפשי, אם כי איני בטיפול פסיכולוגי, אלא פסיכיאטרי בלבד, בשל המצב הכלכלי... ושוב- תודה רבה ! :-)

שלום, אשמח לקבל עזרה, שמי קובי, בקרוב אני אצטרך לעמוד מול ועדה רפואית של ביטוח לאומי (ועדה שביעית) ושוב לספר להם ולתאר להם את מצבי הנפשי, כאשר מולי יושבים אנשים קרים ורעים שכל מילה שהם שומעים הם לא מאמינים. כולי רועד ודואג מרגע שאני צריך להסביר ולתאר מולם את מצבי, איני יודע איך לעשות זאת , למרות שבידי מסמכים רפואיים משכנעים, אשמח לקבל יעוץ בנושא זה. תודה מראש קובי

קובי שלום, צר לי אבל דאגתך במקום. שמעתי על אנשים רבים אשר מתלוננים שהועדות לא מקשיבות להם, לא מאמינות להם והחלטות של הועדות אינן תואמות את מצבם. גם אתה כנראה נוכחת בזה בעצמך שכן אתה מציין שזו הועדה השביעית. כך שאני מקווה שתרגע אחרי הועדה. באופן אבסורדי אפשר לציין שככול שמצבך יהיה גרוע יותר בזמן הועדה, זה משרת את האינטרסים שלך.... כך שאני מקווה שתרגיש טוב יותר וההחלטה בועדה תהיה מתאימה יותר עבורך ותואמת את מצבך. הלוואי והיית מרגיש בטוב ולא היית צריך את כל הקשיים בביטוח הלאומי. שתהיה לך שבת שלום, בטח יש עוד כמה ימים לוועדה. נ.ב. האם יש שביתה בועדות של הביטוח הלאומי, אולי משהו יודע מה קורה עם הבטוח הלאומי בימים אלו? שתהנה מהשבת לילה טוב דר' גיורא הידש

אני סובל מחרדה ודיכאון בעקבות אבטלה ממושכת שלא באשמתי. האם אני זכאי לקיצבת נכות כללית מביטוח לאומי? מה הפרוצדורה לטפל בכל העניין הזה? זה יכול לפגוע ברשיון נהיגה או משהו דומה?

לקובי, אל תדאג. ידיד שלי התייצב לפני הוועדה הזאת לפני כשנתיים. הוא סיפר לי שכל הועדה כולה זה אדם אחד או שניים.והאדם הזה, פסיכיאטר, הסתכל על מסמכיו ומיד קבע: "אתה סכיזופרן!" ונתן לו את כל אחוזי הנכות האפשריים. והבחור בכלל לא סכיזופרן , רק סובל מדיכאון וחרדות. אבל סכיזופרניה היתה האבחנה של ביה"ח שבו אישפז עצמו לפני כן. בקיצור, הוועדה הזאת היא חותמת-גומי, שמאשרת על פי חוות הדעת הרפואיות שיש לך. בכל מקרה, אין לך מה לפחד מאף אחד. ועיקר, שתחזור לאיתנךבמהרה, אמן!

הייתי מעוניינת בחומר על סכיזופרניה של הילדות. תודה.

גליה שלום, ניתן למתוא חומר העוסק בפסיכיאטרייה של ילדים ונוער, ובין היתר פרק העוסק בסכיזופרניה של הילדות בספר הנקרא "פסיכיאטרייה של הילד והמתבגר בהוצאת דיונון, בעריכת אפטר, ויצמן, הטב וטיאנו. אני מקווה כי המידע המצוי בספר יענה על שאלותיך. להתראות ד"ר פולאקביץ

יש סיכוי שבעקבות חווית החרדה נהיה בסופו של דבר חזקים יותר?? האם במקרה הזה "מה שלא הורג מחשל"?? דרך אגב אני מחכה ליום שבו ארגיש יותר טוב ואז אני אספר לכם את הסיפור שלי מאז שנכנסתי (לפני כ-4 חודשים) למשפחת הסובלים מהתקפי חרדה,למשפעת הלוקחים כדורים ולהליכה ל"חברי" החדש-הפסיכיאטר.(בלי לפגוע כמובן בפסיכיאטרים שעושים עבודה נפלאה).

לתקווה שלום, החומה בחיים היא ללמוד ולהתחזק מכל דבר, איני מאחל לאף אחד מחלה כלשהי ולא חרדה, אבל בהחלט זהו פתח אשר ממנו אפשר ללמוד ולהתחזק. היום שבו תרגישי יותר טוב אינו רחוק כל כך, עם זאת כאשר תעברי את המשבר יהיה לך קשה להבין בעצמך ולדעת מה עבר עליך! זוהי תכונה מוזרה של החרדה והדיכאון, כאשר עוברים את זה עוד יותר קשה להסביר זאת לאחרים וגם לעצמך הדברים יהיו פחות ופחות ברורים. ואז תהיי במצב שאת לא תביני איך זה בכלל יכול להיות. אני מאחל שזה יבוא בקרוב, ולכן אולי כדאי לכתוב את ספורך כבר עכשיו כאשר הדברים "עדיין חמים"? תעשי מה שמתאים לך! רק בריאות ואהבה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש, תודה על התייחסותך. כן, אני חושבת שיש משהו ברעיון שהעלתי (בעמוד הקודם) על הקשר בין מבנה אישיות מסוים ונטיות דיכאוניות לבין מחסור בטסטוסטרון. אנא, קרא את מאמרו המרתק של ד"ר יוסי זיו, שהוא מרצה בתחומי מדע ופילוסופיה. כתובת המאמר "טוסטסטרון מוסיף המון": (באתר של מכון וינגייט): www.zinman.macam.ac.il/ziv_yossi/ziv3 זה אמנם לא מאמר מדעי, אבל הוא מתייחס לממצאים של מחקרים ויוצר סינטזה מעניינת וגם מגיע למסקנות מעניינות. נורא קל לחקור את העניין, למשל מחקר שיבדוק מתאם בין רמת טסטוסטרון ובין תכונות אישיות ע"פ תוצאות מבחני אישיות. אני בטוחה שיהיו ממצאים מעניינים. מעניין למה עוד לא עשו זאת. אולי בגלל ההפרדה שקיימת בין מחקר אנוקריונולוגי למחקר מוח בכיוון הפסיכיאטרי? אשמח לשמוע את תגובתך. שבת שלום!.

לעלמה שלום, אני תמיד שמח ללמוד דברים חדשים, עם זאת אין הפרדה בין מחקר "גופני" ו"נפשי" וכל הזמן מחפשים בכיוון. לצערי, אני משער שאין על כך עבודות רבות כיוון שהגיעו למסקנה שהתחום אינו מבטיח. מצד שני אין ספק שבמזרח התיכון יש יותר מדי טסטוסטרון... תמשיכי לבדוק ולעדכן ביי דר' גיורא הידש

שלום רב, סבתי כבת 70+ סובלת ממניה דיפרסיה. כרגע היא נמצאת ב"ירידה", אין לה כלל מצב רוח, היא בקושי מסכימה לפעילויות, רוצה כל הזמן להיות במיטה, חוסר תאבון.... באופן קבוע, היא לוקחת פרסנן ועכשיו, בעצת הפסיכיאטר, היא לוקחת כדור אחד פרוזאק כבר שבועיים. בנתיים אין שיפור! האם השילוב בין פרסנן ופרוזאק נכון? תוך כמה זמן הפרוזאק אמור להשפיע ולהראות תוצאות? האם אלו תופעות "נורמליות" של דיכאון?

אין שום בעיה לקבל פרוזק עם תרופה אחרת !!! בדוק.

פרוזק אסור לקחת עם חוסמי MAO

לדפנה שלום, ראשית דאגתך מעוררת אהדה וכל הכבוד. פרפנן ופרוזק בהחלט שילוב מקובל, בדרך כלל התחלת השפעה של פרוזק בין שבועיים לארבעה שבועות. כלומר בהתחלה לא רואים כל השפעה ורק כעבור מספר שבועות מתחיל השיפור. הנקודה החשובה היא שבגיל מבוגר דיכאון שכיח מאוד, הוא אינו מופיע בצורה אופיינית ולעתים מתבטא רק בירידה בזיכרון או אי שקט. לכן חייבים להיות מודעים לדיכאון בגיל המבוגר, ולנסות לטפל גם אם לא בטוחים באבחנה. שיהיה לכם רק בריאות ואריכות ימים דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ! שלום מה הם הסימנים הבולטים כשאדם חושב על התאבדות??? ואיזה נורה אדומה צריכה להדלק בהתנהגויות שלפני מעשה כזה??? והאם ניתן או אפשר למנוע ולעזור לאדם במצב שכזה, באיזה צעדים לנקוט??? בתודה מראש

לשמרית שלום, אני מבין שאת שואלת על משהו אחר ולא על עצמך, קיימים סמנים רבים ותלוי יותר באדם עצמו ואז אפשר לתת תשובה יותר ספציפית. באופן כללי ביותר, אדם בדיכאון, אדם שאינו רואה טעם לחייו, עשיית מעשים של סיום - כתיבת צוואה, חלוקת רכוז, התבודדות וחוסר התעניינות בעתיד, כמובן שכולם סמנים מדאיגים הדבר החשוב ביותר הוא לדבר על מחשבות אובדניות, לשאול ולנסות לדובב, הקלישאה שאם מדברים על התאבדות אז מכניסים לראש של האדם רעיונות היא בהחלט לא נכונה. אחת הסיבות החשובות ביותר היא תחושת הבדידות, אדם חש בודד וחש שאף אחד לא מבין אותו ולא יכול לעזור לו. לכן לדבר על הדברים כבר מקל על האדם. הנקודה האחרונה היא שחדר מיון פתוח 24 שעות, בכל מקרה של חשש מבוסס יותר כדאי להגיע לחדר מיון בכל שעה משעות היום ולבקש עזרה. בכל בית חולים נמצא פסיכיאטר תורן, גם אם אין בבית החולים מחלקה פסיכיאטרית. מקווה שאין סיבה לדאגתך אולם צריך לבדוק. תחושת הבדידות היא קשה ביותר. ביי דר' גיורא הידש

מהם השימושים האפשריים של בדיקת EEG בפסיכיאטריה? האם יש שימוש בפסיכיאטריה בבדיקות EMG או EPS ולאיזה מטרות?

שלום, EEG היא בדיקה די "גסה" לתפקוד המוח ולכן היא מוסיפה מעט מאוד בפסיכיאטרייה. השימוש העקרי הוא על דרך השלילה. לעתים פונים לפסיכיאטר כאשר הבעיה היא אפילפסיה-פירכוסים. כדי לשלול אפילפסיה הפסיכיאטר מבקש לבצע EEG. EMG, בודק את המוליכות החשמלית של השרירים, כך שאין לו שימוש בפסיכיאטרייה. אם תפרט מדוע אתה שואל, אוכל אולי לתת לך תשובה שתעזור יותר. ביי דר' גיורא הידש

למה חלק הארי של השאלות בפורום נוגי בהפרעות חרדה ? F4 הדיכאון היא המחלה הנפוצה ביותר וכמעט רק אני עוסק בה בפורום למרות שנפטרתי ממנה F3 שאלות על בעיות אורגניות,מחלה בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיבים, פיגור שכלי, והפרעות התפתחותיות פסיכולוגיו לא מופיעות בכלל. F0 F1 F7 F8 מעט מאוד שאלות נוגעות בהפרעות אכילה,הפרעות אישיות ,סכיזופרניה, ובעיות התנהגותיות F2 F5 F6 F9

התחלתי לדבר על זה פעם פה, ואשמח להמשיך את הדיון איתך, ועם כל השאר... ראשית, מהתרשמותי מרבית השאלות עוסקות אכן בחרדה, ומקצתן בדיכאון, וחלק קטן עוד יותר בהפרעות האחרות (הפרעת אישיות OCD אנורקסיה ועוד). ואכן שתי הפרעות אלו הן הנפוצות ביותר, אתה באמת צודק, אני חושב, בכך שדיכאון נפוץ הרבה יותר מחרדה וההגיון הסטטיסטי מחייב שמרבית השאלות פה יעסקו בדיכאון. לא סבלתי מעולם מדיכון ודאי לא מדיכון מאג'ורי, ולכן אני רוצה לשאול אותך, מנסיונך, האם אדם הלוקה בדיכאון שכזה, בזמן התקף דיכאוני, יתעניין בפורום שכזה?, האם יהיה לו את הכח לשאול שאלות ולצפות לתשובות? מאידך התקפי חרדה הם ארועים קצרים, חדים ומאוד מפחידים, המונעים על פי רוב מאדם לצאת מביתו, או לפחות מצמצמים מאוד את יכולת הפעילות שלו, בשאר הזמן עסוק הלוקה בחרדה בתהיות לגבי החרדה (מה קרה לי?, זה יחזור?, זה ישאר איתי כל החים?, אני משוגע?, ועוד ועוד ועוד), התהיות הללו מובילות לעוד חרדה, שמגדילה את עצמה במעין טור הנדסי עולה, אחת הדרכים שאנשים מוצאים להתמודד עם החרדה הזו היא לחקור את מקורות ההפרעה, ולחפש בספרות (או במקרה הטוב בתוך הנפש עצמה) את התשובות לשאלות המטרידות הללו. התחושה שלי היא שמרבית הכותבים הם אנשים הסובלים בפועל מהפרעות, ולא מי שהחלימו מהן, והסובלים מהפרעת חרדה גם פנויים יותר נפשית לעסוק בחקר ההפרעה שלהם, וגם, לעיתים "זוכים" לבונוס מיוחד של מחשבות טורדניות לגביה, ולכן אולי ישנם יותר פניות על חרדה. בכל אופן ההבחנה מרתקת

איש שלום הגל החריף נמשך אצלי בין חודש לחודשיים ההתאוששות לוקחת 4 חודשים התסמינים החולניים מתאדים בתוך שנה שיקום הדימוי העצמי הוא תהליך ארוך ולוקח מעל שנתיים אותי בסופו של דבר הנושא מרתק כי בו אלמנט של כד שהתנפץ לרסיסים ובהדבקה מחדש אתה מקבל כד חזק יותר ויפה יותר שאול

אני תומכת בדיעה של איש-אדם שנמצא בדיכאון,אין לו חשק (וכוח נפשי)לעשות כלום עלמנת לצאת מזה או לעזור לעצמו.הוא שוקע בדיכאונו.אבל חרדה זו תופעה שגורמת לאדם לנסות להבין מה זה,למה זה,והעיקר איך יוצאים מזה וחוזרים לחיים.חרדה יכולה לקרות בכל מצב-גם כשאתה נמצא בתקופה טובה של חייך,והרצון החזק לצאת מזה ולהבין את זה גורם לאנשים לחקור ולהגיע גם לפורומים.

פסיכיאטריה קלאסית עוסקת בשלוש מחלות עיקריות : סכיזופרניה, מניה דפרסיה ודיכאון מאג'ורי. "הפרעות חרדה" הן פסיכיאטריה "רכה" משהו חדש שהתחיל להגיע לכאן רק בעקבות התרופות החדשות, כמו שאמר ד"ר הידש בהודעה הראשונה שלו: "חברות התרופות גילו את החולים". נראה שהפורום הזה עוסק בעיקר בצדדים הקלים והרכים בפסיכיאטריה ולא בצדדים הקשים שהם גם הצדדים הקלאסיים והמרכזיים של המקצוע. הפסיכיאטריה הקלאסית שונה לחלוטין מהפסיכיאטריה הרכה אם תקרא קצת על ההיסטוריה של הפסיכיאטריה תראה את ההבדלים העצומים.

אני מקווה שלא התכוונת להגיד שיש משהוא רך, או קל בהתקף חרדה או אגרופוביה, כי אם כן אז אולי אציע לך לקרוא כמה ספרים

כשאדם נמצא בחרדה הוא מחפש תקווה. כשאדם נמצא בדיכאון הוא מאבד תקווה.

איזו דרך יפה לנסח את זה. אבל אולי שאול יוכל להגיד לנו עד כמה הדבר הזה נכון מבחינתו

שלום! אני בת 21, סטודנטית. אני סובלת מהפרעת אכילה בולימיה, לא חמורה . בנוסף קשה לי להתרכז בלימודים, למרות שזהו תחום בעל חשיבות עיקרית עבורי וחשוב לי להצטיין. הראש שלי מלא במחשבות אובססיביות, כנראה, על כך שאני צריכה לרזות. שאם רק ארזה אז אני יצליח ללמוד, שאם ארזה אני אהיה מוגנת מפני כשלונות... מצד אחד ברור לי שהדברים חסרי שחר מצד שני, אני משתכנעת ורוצה מאוד לרזות. אני מודעת לסיכונים שבדבר. אני רוצה להיות ובו זמנית מפחדת להיות אנורקסית. בנתיים אני זוללת, צמה, מקיאה, מתאמנת... ורק חושבת על ההתלבטות הזו - האם לרזות, איך ומתי... כל המצב התודעתי הזה שלי מלווה בדיכאון כרוני "שנושף לי בעורף" ומאיים להשתלט.. גם כאן המחשבות שלי הן שהרזון יפתור את העניין. רציתי לשאול, האם לדעתך תרופות יעזרו במקרה שלי ויחזירו לי את השלווה, יכולת לחשיבה רציונלית ואת היכולת להתרכז בלימודים מבלי לפחד? תודה!

אנה היקרה, לדעתי מצבך לא טוב, את חושבת הרבה זמן, והרבה זמן במשך היום מחשבות שאינן מקדמות אותך ולא מובילות לשום מקום, כמובן שהמסקנה שאם תרזי אז תשתפרי בלימודים מופרכת ביותר והמצב בדיוק הפוך. אכילה מסודרת בכמות מספקת ללא שינויים במשקל היא המפתח להצלחה. לדעתי נחוץ כעת אבחון טוב והמלצה לטיפול. במצבך הייתי ממליץ על הטיפול השלם, גם שיחות וגם טיפול תרופתי אשר עשוי לעזור לך. ברוב המוסדות להשכלה גבוהה, יש מחלקה טיפולית בשיחות! איני יודע אם השירות בחינם או בתשלום זול אבל כדאי לפנות לשם וגם לאבחון אצל פסיכיאטר בקשר לתרופות. קדימה, תעשי זאת בתחילת הסמסטר, אל תחכי לתקופת הבחינות. שבת שלום, וביום ראשון לעבודה תעדכני אותנו ביי דר' גיורא הידש

הי, מה שלומך? אני רוצה להגיד לך שבערך שבועיים שאני לא נימצאת בפורם והאמת חל שיפור. נכון שהייתי רוצה לעזור לחברים בפורום אבל מצד שני הרגשתי שזה די פוגע בי מהבחינה הזו שאני לוקחת ללב כל מה שקורה פה וגם מהבחינה הזו שכל מה שאני קוראת מעיק עליי כי אני חושבת ,או אולי אני גם סובלת מזה ומזה ומזה ואין לזה סוף.הייתי רוצה לייעץ לך לצאת קצת מהפורם לשבועיים בערך,להפסיק לקרוא מאמרים בנושאי דיכאון,ולהפסיק להשתמש במילה דיכאון כל כך הרבה כי באיזה שהוא מקום אני מאמינה שככל שמשתמשים בה אתה יותר ויותר מאמין שאתה חולה. אולי זה נישמע קצת לא לעניין מה שכתבתי אבל אשמח אם תחשוב על זה ואם תגיע למסקנה שיש משהו ולו מעט בדבריי אשמח לשמוע ממך עוד שבועיים. תתנתק לגמרי מהפורום ומכל הכתבות ובקשר לחברים בפורום אל תידאג להם יש פה פסיכיאטר מקסים שעוזר. מקווה שתקשיב לי לא שוכחת את עזרתך עדי

חוץ מזה יש לי פחות זמן לאינטרנט כי אני חייב לישון אצל אמא שלי בת 82 ששברה יד

אני סובלת מתחושה של "עצבנות" ברגלים הבאה לידי ביטוי בהרגשה של התכוצויות וחוסר מנוחה בעיקר בחלק העליון של הרגלים. האם תופעה זו מוכרת ,האם יתכן שזאת תופעת לוואי לציפמריל, ומה אפשר לעשות כדי למנוע הרגשה זאת?

לי יש את אותה התופעה אני שותה סרוקסט בעקבות חרדה ויש לי כול הזמן עצבים ברגליים במיוחד בכפות הרגליים וזה מטריף אותי כבר הפסיכיאטרית שלי אמרה שזה או מהכדור אבל ייותר נראה לה שזה כתוצאה מהחרדה אני מחכה לראות מה יהיה כי אניי ממש לא בחרדה כבר והעצבים ברגליים לא הפסיקו כנראה שאשקול ברצינות לעבור לאפקסור

שלום לרותי ונירה, בהחלט אלו תופעות לוואי של התרופות. כל התרופות מקבוצת SSRI צפרמיל, סרוקסט, פרוזק, לוסטרל, פבוקסיל עלולים לגרום לתופועות אלו. למרות שתופעות לוואי אלו די נדירות הרי הן קיימות. מה שחשוב שלא נדמה לכן ואין אלו תופעות של חרדה. החלפת תרופה יכולה לפתור את הבעיה, לעתים תרופה מסויימת גורמת לתופעות לוואי אצל אדם מסויים ותרופה אחרת אפילו מאותה הקבוצה לא תגרום לתופעת הלוואי. בכל מקרה כאשר שוקלים החלפת תרופה צריך לעשות את המאזן של היתרונות-יעילות ותופועות הלוואי שהן חסרונות. כך שתתייעצו, תחשבו ותחליטו, שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש