פורום פסיכיאטריה

היי אייל, קראתי את תשובתך למיואשת בעמוד 98 וזה ממש נגע לליבי. הייתי מאוד שמחה לדבר איתך, כי יש לי בעיה מאוד דומה. אם תוכל תירשום לי את הטלפון שלך או לפחות את האימייל (עדיף אייסיקיו אם יש).

שלום ליאת. האי-מייל שלי הוא: [email protected] אם את מעדיפה שיחה יותר רציפה, אני נמצא בכל לילה החל מחצות בצ'אט הבסיסי של נענע, בחדר: אני חרד. ביי ביינתיים אייל

היי אני סובלת מהתקפי חרדה כבר חצי שנה ולוקחת סרוקסט 20 מל' ליום במשך אותה התקופה .כשההתקף הראשון בחיי היה לפני לקיחת הכדורים. התקף החרדה הכי קשה שהיה לי היה 3 , 4 ימים אחרי הראשון שהוא גרם לי לשרפות חזקות בכל הגוף כאילו אני עולה באש,והוא נגמר בתפיסת שרירים כך שלא יכולתי לזוז שום איבר בגוף פשוט לא זז כמו אדם משותק. אני בת 26 ופשוט לא יודעת מה לעשות עם חיי. אני בטיפול פסיכולוגי בערך 8 חודשים והמצב קצת השתפר. למרות זאת אני מרגישה שאני צוברת כוח רק בשביל למות פשוט עכשיו יש לי את הכח לעשות את זה , ואני לא יודעת מה לעשות עם זה?( הפסיכולוגית לא יודעת מזה ). ויכול להיות שהכדורים כבר לא משפיעים עלי, כי אני זוכרת שבהתחלה הרגשתי כאילו אני במן "היי" כזה. ואילו עכשיו כאילו המצב נשאר רגוע והנה חזרו לי המחשבות על לקיחת החיים. תודה.

לעדי שלום, צר לי לשמוע על סבלך, אין ספק שחרדה מקלקלת הרבה מהטעם של החיים, עם זאת חרדה חולפת ואת תרגישי בטוב ואפילו תוכלי לשכוח מכל העניין. כעת אני מתרשם ממרכיב בולט של דיכאון בדבריך , חרדה ודיכאון הולכים פעמים רבות ביחד, חשוב מאוד שתשתפי את הפסיכולוגית בתכנים האלו מפני שקשה מאוד לעזור אם את לא משתפת אותה. הפניה לפורום היא בוודאי צעד ראשון בכיוון הנכון. בנוסף הייתי שוקל להחליף את הטיפול בסרוקסט, אומנם הטיפול עזר אולם לא מספיק ועדיין הדיכאון בולט. הייתי מציע לך לקרוא מספר פניות לפורום של אנשים שונים ביומיים האחרונים שהיו במצב דומה לשלך, בנוסף ישנו דיון על רמה גבוהה מאוד לגבי אפקסור. תעדכני אותנו בהקדם. לילה טוב, דר' גיורא הידש

היי הייתי במצבך, גם אני ולאחר תחילת טיפול והרגשת היי דברים חזרו אליי. ובכל זאת, בשורות טובות, דברי עם הפזיכולוגית שלך, הדברים משתנים לאט. לא מדובר בטיפול שאמו רלעזור מיד וגם 8 חדשים זה לא הרבה יחסית.לגבי הכדורים ,ד"ר הידש מבין בזה וכנראה באמת צריך להלחליף או להגביר את המינון. בכל מקרה ,תתעודדי, אני הייתי במצב גרוע יותר ,הרבה יותר, ואחרי שהתחלתי עם התרופות תקופה ארוכה, חששתי שפתאום הן לא עוזרות לי וחטפתי ייאוש.אבל או שצריך להגדיל מינון או להחליפן. מה גם שהשיחות עם הפסיכולוגית מאוד מאוד חשובות.שתפי אותה בהכל-זה חשוב. בהצלחה. טלי

לעדי שלום גם אני סובלת מהפרעות חרדה, ורציתי להגיד לך שקודם כל את לא לא לבד !!! ממש לא ואל תאשימי את עצמך אם יש דברים מסויימים שאת לא מצליחה לעשות כי זה לא את אשמה זה לא שאת טיפשה או משהו אחר פשוט קיים בך פחד שמשתק אותך לפעמים. דבר שני רציתי להגיד לך שכל בעיה יש לך אני כאן בשבילך באמת מכל הלב.

מהו התקף חרדה? מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר? בגיל 16 לערך ומאז כל פעמיים בשנה פחות או יותר (כיום אני בת 21+), מופיעים אצלי סימנים שמדאיגים אותי כל פעם מחדש: קשה לי לנשום (אני מנסה לנשום עמוק, אבל לא מצליחה "לתפוס את הנשימה"). בפעם הראשונה שזה קרה הלכתי לבדיקת א-ק-ג ולא מצאו כלום. הרופא טען שזה כנראה מלחץ נפשי. באותו זמן הייתי אכן קצת לחוצה והיה קשה לי נפשית, אך לאחר כמה ימים זה פסק. כעת אני בתקופה כזו שוב: קשה לי לנשום, ולפעמים אני מפחדת ללכת לישון כי אני מפחדת שהנשימה שלי לא תהיה סדירה ויקרה לי משהו. אני לא בתקופה כ"כ קשה כרגע, לכן אני לא יודעת למה זה הופיע. ברצוני לציין את העובדה כי אינני אדם דיכאוני או כזה אשר מצבו המשפחתי רעוע ואף יחסיי עם הוריי הולכים ומשתפרים. חשבתי ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר (אינני יודעת מה ההבדל), אך איני בטוחה כי אוכל להיפתח בפני אדם זר. כעת הנשימות לא סדירת כשבוע ואני אובדת עצות....

לשירלי שלום, מבחינת ההרגשה, חרדה דומה לפחד, ההבדל הוא שבפחד קיימת סיבה ויודעים את הסיבה (אני פוחד מכלב שתוקף אותי), ובחרדה הסיבה לא ידועה. לכן לעתים קרובות חרדה מוגזמת מוגדרת כהפרעה נפשית וכאשר היא אינה חולפת אז מגיעים לטיפול אצל איש מקצוע. לדעתי עדיף לעשות את האיבחון הראשוני אצל פסיכיאטר. פסיכיאטר הוא רופא כללי בהכשרתו שעבר התמחות נוספת של כחמש שנים בפסיכיאטרייה (כמו רופא פנימאי, גניקולוג או א.א.ג.). לרופא הפסיכיאטר יש את ההכשרה המקצועית להעריך גם את התופעות הגופניות ולקבוע אבחנה האם מדובר בהפרעה נפשית או גופנית. פסיכולוג קליני למד לתואר שני באוניברסיטה ועוד הכשרה והתנסות קלינית במסגרות של בריאות הנפש. אחרי האבחון הראשוני הטיפול הנפשי יכול להיות שיחות או תרופות או שילוב של שניהם. בהצלחה, ותעדכני אותנו ביי דר' גיורא הידש

אני פשוט אמורה ללכת לפסיכיאטר ולומר לו בדיוק את מה שכתבתי: על הסימפטומים הפיזיים שלרוב נלווים ללחץ נפשי? דרך מי אני אמורה לפנות לפסיכיאטר? כדאי פרטי או דרך קופ"ח (אני חברה ב"מאוחדת")? מעכשיו תרשה לי לומר: תודה, אפילו על התשובה הקטנה, אך מרגיעה.

מהספר "סערת נפש", אשמח לשמוע את דעתך בענין ד"ר הירש. "...רבים, ואני ביניהם, סבורים שהיא תוצאה של מפגש הרסני: כשרגישות העוברת בתורשה - וקיימת בחלק מבני האדם מלידה - נפגשת עם חוויות טראומטיות של גיל הילדות, התוצאה עלולה להיות אישיות גבולית. במילים אחרות, אורנה לא נולדה גבולית. היא נולדה עם סיכון לגלוש לכיוון זה. לרוע מזלה היא עברה חוויות ילדות שהחריפו את הנטיות שהיו קיימות בה מלידה. חוויות העלולות להביא לאישיות גבולית כוללת ניצול מיני בילדות. אך גם חוויות חמורות פחות, הכרוכות בהפרעה כלשהי בקשר עם ההורים, עלולות לגרום להיווצרותה אצל אנשים רגישים. בהכללה ניתן לומר כי מי שילדותו היתה בריאה באמת ובתמים לא יפתח הפרעת אישיות גבולית".

לורוניקה היקרה, כן זה נכון, במילים אחרות להפרעות הנפשיות קיים רקע גנטי כאשר הרגישות/נטיה עוברת בתורשה. כאשר התורשה נפגשת עם אירועים טראומתיים עלולה להתפתח הפרעה נפשית וגם הפרעת אישיות. רוב ההפרעות הפסיכיאטריות הקשות נקבעות בשנה הראשונה לחיים, סכיזופרניה בחודשים הראשונים, דיכאון סביב הפרעה בחודש השמיני לחיים, ואחר כך הפרעת אישיות גבולית. כלומר ילדים שישנם אצלם פגיעה מוקדמת בשנה הראשונה לחיים עלולים לפתח הפרעות פסיכיאטריות חמורות. מדוע את שואלת שאלה זו? ביי דר' גיורא הידש

לד"ר הידש החמוד! שמי מיטל ורציתי לדעת האם התקף חרדה משתייך למחלת נפש? אני סובלת מהתקפי חרדה כבר שנה מטראומה {לדעתי} שקרתה לי שהתעלפתי ואיבדתי את ההכרה ומאז יש לי את המושג הזה " התקף חרדה" לא רציתי לקחת כדורים עד ששכנעו אותי והגעתי לפסיכיאטר שגם נבהלתי ממה יגידו?? פסיכיאטר??? השתגעת?? אך הרגשתי כה על הפנים שלא התייחסתי והלכתי. כיום אני לוקחת סרוקסט כבר 4 חודשים אך עדין יש לי כל מיני עיקצוצים בלב אז אני מסיחה את דעתי בדברים אחרים אז רציתי לשאול למה שיש לי שפעת התקף החרדה חוזר ליום עם ההרגשה הנוראית? האם שחולים זה פתאום יכול לחזור? וגם ברצוני לדעת האם זה ייעלם? לגמרי אני יודעת שלא!! כי יהיו לי מצבים שאצטרך לעבור לטוב או לרע ואם התרגש זה יכול שוב להופיע מה שאני מקווה שלא. תודה רבה, מיטל

למיטל היקרה. אני שמח שעם הטיפול את מרגישה הרבה יותר טוב, אבל בין השורות אני מבין שעדיין לא הכל בסדר, רוב השאלות שלך הן שאלות שבבסיסן מקורן בחרדה שעדיין לא חלפה לחלוטין. הסרוקסט שאת נוטלת 4 חודשים עוזר לך, והשפעתו תלך ותגדל עד שכל המחשבות והשאלות הללו יהיו מאחוריך. לשאלות עצמן, לא, לא השתגע ואת אינך סובלת משגעון, והפרעת חרדה אינה מחלת נפש. נכון שכאשר חרדים רבים פוחדים שהם עומדים להשתגע, אבל כמו שאנשים לא מפסיקים לנשום ובלב הכל בסדר, כך גם בנפש הכל בסדר ונשארים על הפסים. בשפעת או במצב אחר של מתח, הסיכון לחרדה גדול יותר כי הגוף-נפש נחלשים, לכן כעת שאת עדיין לא הבראת לחלוטין והסרוקסט עדיין לא סיים את עבודתו רמת החרדה עלתה ואולי גם עברת התקף חרדה קל. בעתיד, רוב האנשים מבריאים והם לא סובלים יותר מחרדות עד 120, אחרים סובלים יותר כי מטבעם ומהאופי שלהם הם יותר רגישים. אבל העתיד רחוק, אולי ימצאו תרופה אשר תבריא את כולם ותתן חיסון נגד חרדה? מי יודע מה יהיה בעוד שנה? בינתיים עובדים על זה. אז סבלנות, הסרוקסט עובד, יתכן ואת גם בטיפול של שיחות, ושתהיי חזקה בלי טראומות בחיים. שיהיה לך רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש. האם ייתכן שמחסור בטסטוסטרון הוא הגורם הביוכימי לדיכאון , לפחות בחלק מהמקרים? האם פסיכיאטרים נוהגים לבדוק גורם זה, כלומר את הגורם ההורמונלי, כחלק מהבדיקות שהם עורכים למטופלים הסובלים מדיכאון? האם ייתכן שמתן תוספת טסטוסטרון לדיכאוניים עשוי לשפר את מצבם? מה דעתך? בתודה מראש.

לעלמה שלום, פסיכיאטרים אינם בודקים טסטוסטרון לאנשים הסובלים מדיכאון. טסטוסטרון הוא ההורמון הגברי, ידוע שנשים נוטות יותר לסבול מדיכאון מגברים. כך שגם הקשר התיאורטי בין רמת טסטוסטרון בדם ודיכאון די בספק... אני לא מכיר עבודות הקושרות בין טסטוסטרון ודיכאון, אולי תאירי את עינינו? ביי דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אז. אסביר איך הגעתי למחשבה הזאת . בחודשים האחרונים מתוך התענינויות שונות, יצא לי לקרוא כמה ספרים שעוסקים (בעיקרם או במקצתם) במערכת ההורמונים, כמו למשל ספרו של פרופ' צבי נאור על מערכת הפוריות (הוצ' אונ' פתוחה), ספרה של ד"ר עדה למפרט: "האבולציה של האהבה" (הוצ' אונ' פתוחה) והספר "גנום" של מאט רידלי (בייחוד הפרק על "עקה"). בקיצור, מכל זה למדתי שההורמון "הגברי" טסטוסטרון, שמצוי כמובן בשיעור גם בנשים, אך בשיעור נמוך יותר, אחראי לרמת הדחף המיני של האדם ולהתנהגויות של דומיננטיות חברתית, כגון תחרותיות, מלחמה על טריטוריה ועל מעמד וכו', תוקפנות, שתלטנות, השגיות וכו', וכל התכונות הללו הרי מתקשרות עם ויטליות, אקטיביות שהם ההפך ממצב של דיכאון (שהוא מצב של עצירה) האין זאת? יש מקרים רבים של אנשים שסובלים מדיכאון על רקע אישיות פסיבית. האם לא ייתכן ש"אישיות פסיבית" פירושו מבחינת הביוכימיה של המוח, אישיות עם פחות מדי טסטוסטרון? מלבד זאת, העובדה שאתה ציינת, שנשים סובלות פי שניים מדיכאון מאשר גברים, רק מוכיחה את הנחתי: לנשים יש באופן טבעי פחות טסטוסטרון, ולכן (ויסלחו לי הפמיניסטיות) הן אולי נוטות לאישיות פסיבית יותר, להתרכזות בזולת במקום בעצמן ובהישגיהן, ולכן (בגלל מיעוט טסטוסטרון) גם מועדות יותר למצבי דיכאון. ועוד נקודה: ידוע שאחד הסימפטומים של דיכאון הוא ירידה בחשק המיני. וחשק מיני הרי קשור ישירות בטסטוסטרון. ונקודה אחרונה: ערכתי חיפוש מהיר באתר גוגל הישראלי, וגיליתי שם לפחות שני פריטים שמתייחסים לקשר בין טסטוסטרון ואישיות. לצערי אינני יודעת להוסיף קישורים, אז אציין שמדובר ברשימה אחת "טסטוסטרון מוסיף המון" מאת יוסי זיו (בעמוד הראשון) וכן ברשימה "דיכאון טיפול אלטרנטיבי" (פריט 31) ואם תחפש, בצורה קצת יותר מקצועית, אני בטוחה שתמצא עוד מחקרים רבים שמגלים זיקות מעניינות בין דיכאון, או נטייה לדיכאון, ובין חוסר בטסטוסטרון. ולמה זה מטריד אותי. כן, יש איזו סיבה אישית מאחורי החיפוש המדעי. אבל זה מעניין בכלל בהקשר של יחסי גוף-נפש, ואולי עשוי לתת כיוונים מעניינים להבין את המכניזם הביולוגי שמאחורי חלק ממצב הדיכאון. עד כאן. מקווה שהגעת לכאן. אשמח לקרוא את דעתך, וסופשבוע נעים.

יש למישהו המלצה על ספר שקשור לחרדה??(לא דיכאון)? אני אשמח לקרוא ספר בנושא עם דגש על איך להתגבר או למזער התקפי חרדה. תודה.

שימי לב לספר השני שהמלצתי בכתובת: http://doctors.msn.co.il/forums/read.php?f=385&i=24760&t=24729 אני לא סובלת מהתקפי חרדה אלא מחרדה כללית אבל הספק עוסק בעיקר בהתקפי חרדה ובפאניקה. תקראי ותחזרי להמליץ למי שכן סובל מהתקפי חרדה. אני ממש הזדהתי עם מה שכתוב שם על מחשבות של אנשים שבחרדה. בהצלחה..

היי כדי להיות בעניינים, ולדעת מה אנשים קוראים, אני קורא את "חרדה-להתגבר על הפרעת אימה" המחברים לורנה ויינסטוק ואלינור גילמן. הספר מנסה להתרכז בנשים מתוך נקודת מבט פמיניסטית מעט. איני מתלהב ואיני מאוכזב, די פושר. דר' גיורא הידש

גם אני קראתי את הספר "חרדה להתגבר על הפרעות אימה "ולא התלהבתי בכלל(במילים עדינות)

אני חושבת ש "מפחד להצלחה" בהוצאת פוקוס מהסידרה חיים ללא גבולות הוא טוב מאוד.

לד"ר הידש ולחברי הפורום שלום רב! אני מטופלת כבר ארבעה חודשים בתרופות נגד דיכאון.חודשיים בציפרמיל וחודשיים אחרונים בסרוקסט ,כשאני מרגישה שיפור מאוד ניכר עם הסרוקסט-30 מ"ג.כתוצאה מהשיפור ומהרגיעה היחסית הגעתי למצב בו אני מסוגלת לבחון את בעיותיי בראייה מעמיקה יותר ולהבחין שייתכן והדיכאון ממנו סבלתי (דיסתימיה)היה אולי משני ונבע כנראה אולי מחרדות ומפחדים עמוקים ביותר שגרמו לפגיעה אנושה בביטחון העצמי.נראה לי שהמושג "הפרעת חרדה כוללנית"-דאגות כרוניות,חששות, ספקות ופחדים-מתאים לי מאוד.חשוב לי לציין שמעולם לא היתה לי התקפת פאניקה של ממש אלא רמת חרדה גבוהה באופן תמידי.החרדות ממש אינן נותנות לי מנוח. כעת אני שוקלת להחליף לאפקסור כי רמת החרדה שלי גבוהה במיוחד ולא נראה לי כי סרוקסט יהווה את הפתרון המושלם(הרגשה אישית) והלא אי אפשר להעלות ישר ל- 60 מ"ג או אפילו 50 מ"ג כשאני רק בשבוע השלישי להתחלת השימוש ב- 30 מ"ג, זה הרי חייב להיעשות בהדרגה רבה אך זמני יקר לי.התחלתי מקום עבודה חדש ואינני רוצה לאבדו כמו שאיבדתי את הקודם:בגלל בעיות של תיסכול,ריכוז וקשב, ובעיות בתקשורת עם אנשים-בעיות שנגרמו בגלל מצב החרדה והמתח המתמידים.הבנתי מכמה וכמה חברי פורום שאפקסור טובה מאוד ואפילו הכי טובה לחרדות ולכן אני מאוד מעוניינת לנסותה על מנת למגר את החרדות בצורה סופית ולהגיע סוף-סוף אל המנוחה והנחלה המגיעות לי.שאלותיי הן: 1. האומנם אפקסור מצויינת כ"כ לטיפול בחרדות כתופעה ראשונית ושממנה הדיסתימיה היא משנית? 2. האם זה נכון שאחוז ניכר מהאנשים שמתחילים את האפקסור נאלץ להפסיק את הטיפול בגלל תופעות לוואי קשות? 3. האם תופעות הלוואי כוללות גם נשירת שיער בין היתר? 4. ד"ר הידש- האם אפשר לשלוח לך מייל? ובכלל מה אתה אומר על מצבי ועל התרופה. וכל אינפורמציה אחרת תתקבל בברכה!

אני לא יודע על אפקסור אבל לוסטרל הוא כדור מעולה לחרדות וכמעט שאין לו תופעות לוואי אז אולי תחשבי גם על האופציה הזו.

לוסטרל גם הוא נוגד חרדה?שווה ערך לסרוקסט או טוב יותר ממנו?לי הציפרמיל למשל פחות עזר לחרדה מאשר הסרוקסט. אז השאלה שלי היא אם לוסטרל היא תרופה נגד דיכאון שגם נוגדת חרדה ,כמו הציפרמיל,או שזו תרופה שבהתוויה שלה היא נוגדת חרדה,כמו סרוקסט ואפקסור?

גם אני מצטרף ל ר , לדעתי לוסטרל הינו כדור מעולה וניתן לשלבו עם קלונקס (לפי הצורך) לא ניתקלתי ב"ה בשום תופעת לוואי! כדאי ליערה לנסות

http://doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=25542&t=25111

ליערה ולכולם שלום, אני מבין שהמונחים והשמות מבלבלים ולכן אנסה להבהיר מספר נושאים. כל התרופות שדנים עליהן כתשובות לפניה זו הן תרופות נוגדות דיכאון. יש כנראה קשר בין דיכאון וחרדה. ואני מניסיוני עדיין לא ראיתי אדם בחרדה ללא מרכיב של דיכאון, או דיכאון ללא מרכיב של חרדה. בכל אופן שני הדברים נפרדים אבל יש קשר ביניהם. רוב התרופות שבהתוויה שלהן הן נגד חרדה הן גם ממכרות ולכן עדיף להשתמש בהן פחות וכוונתי לתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים כולל קסנקס. התרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכררות ולכן ישנם ניסיונות רבים להשתמש בתרופות נוגדות הדיכאון גם כאשר החרדה היא הבולטת יותר. חמש תרופות נגד דיכאון עובדות בדיוק על אותו המקום במוח על חומר הנקרא סרוטונין - פרוזק-פריזמה, לוסטרל, סרוקסט, ציפרמיל ופבוקסיל. לכן אם אדם מסויים לא הגיב לאחת מהתרופות הללו, כנראה אין הרבה טעם לתת תרופה נוספת מאותה הקבוצה. כיוון שהתרופות עובדות בדיוק על אותו המקום, למרות שהן מולקולות שונות מהבחינה הכימית, מהבחינה הרפואית הן פועלות בדיוק אותו הדבר. האפקסור פועלת על הסרוטונין אבל גם על חומר נוסף-נוראפינפרין שגם לו יש חשיבות בדיכאון. לכן יש הגיון אחרי שתרופה אחת מהחמש נכשלה או לא פעלה באופן מלא, לעבור לאפקסור שהוא תוקף את הדיכאון משני כיוונים או פועל על שני חומרים במוח. אפקסור אינה רשומה בארץ כטיפול בחרדה אלא רק כטיפול בדיכאון. כיום ניתן כבר להשיג בארץ אפקסור עם משך פעולה ארוך, שניתן ליטול פעם אחת ביום, אפקסור XR ולפי הספרות הוא טוב יותר לחרדה. XR עדיין לא נמצא בקופות החולים. ניתן לקרוא חומר נוסף עליו באתר www.icallisrael.co.il במאמר על אפקסור. מכאן נתקדם תודה לכל המשתתפים, תמשיכי לתרום מניסיונכם האישי. דר' גיורא הידש

שאלה: האם ייתכן שמי שסובל מחרדות, ייעזר על ידי סרוקסט, ואילו אפקסור לא יימצא מתאים לו?

שלום יער גם אני לקחתי סרוקסט ועברתי לאפקסור בדיוק מהסיבה הזאת שהסרוקסט לא עזרה לי נגד החרדות. אפקסור מרגיעה מאוד , ישר למן ההתחלה (לא צריך לחכות כמה שבועות ), היינו למן הדקות הראשונות של נטילתה, והיא לדעתי התרופה הטובה ביותר שיש היום לחרדות בקיצור- אני בעד... לא שמעתי על התופעה של נשירה, גם לא על תופעות לוואי קשות (אלא אם כן מי שסובל מלחץ דם עלולה להיות לו בעיה), בקושי יש לה תופעות לוואי. קשיי הירדמות וכמעט זהו. יש שמדווחים על בחילות אני לא סבלתי מהן. לדעתי זה פועל הן על דכאון והן על חרדות, ללא נושא של משניות.

אבל, ועכשו אני אבלבל אותך אולי עוד יותר, כדאי לבדוק לגבי רמרון. יש פה בפורום מישהו שטוען שהיא טובה יותר, אני לא ניסיתי, וזהו מישהו עם ניסיון...

שלום לכולם אני כבר שלושה וחצי חודשים שותה סרוקסט 40 מ"ג ביום , ישנו שפור במצב החרדות אך אני לא לגמריי שבעת רצון מהטיפול בכדור ולכן הגעתי למינון גבוה יחסית . מבחינת תופעות לוואי אין לי כלום אך אני נותנת עוד צאנס קטן ואחרון לכדור מסיבה של פחד להיות ללא הכדור כי אני צריכה לרדת במינון לאט לאט ובסוף להישאר בלי שום הגנה של כדור ולכן אני דוחה את המעבר לאפקסור אך הומלץ לי לעבור אליו די מזמן אך העדפתי להעלות מינון ולא להיששאר לא מוגנת . בכול מקרה הפסיכאטרית שלי שוחחה איתי על החלפת הכדור לרמרון אך הוסיפה שעליי לקחת בחשבון שתהיה לי עליה של 10 קילו לפחות בזמן קצר, ואני לא יכולה להרשות לעצמי להשמין בצורה דרסטית ולכן החלטנו על מעבר לאפקסור אך כאמור לא עברתי אליו עדיין אני מקווה שתמצאי את הכדור שיתאים לך ביותר ובהצלחה בת אור

אני לוקחת רמרון כבר חצי שנה ולא עליתי אפילו רבע קילו

אני לא יודעת למה, את צריכה להישאר לא מוגנת. אני עברתי מסרוקסט לאפקסור ישר, ולא נשארתי לא מוגנת.

סרוקסט 40 מ"ג זה לא הרבה. תעלי ל-60 מ"ג או אפילו ל-80 מ"ג ותראי אם יש שיפור. ישנן בעיות שחייבים מינון גבוה (75-80 מ"ג ליום). אם הפסיכיאטרית לא נותנת לך להעלות אז תחליפי אותה.

תודה רבה לכל העונים-אני אמשיך לשקול את האפקסור עוד כמה זמן.עדיין אינני מסוגלת להגיע להחלטה. מה שיותר רציתי לשמוע זה סיפורים אישיים של אנשים המשתמשים באפקסור ואיך הוא השפיע עליהם.וגם סיפורים מאנשים עם חרדות כמו שלי(שהן לא חרדות שנוגעות לבריאות או לפחד מהתקף לב למשל אלא חרדות שהן אך ורק חרדות פסיכולוגיות-תחושות של חוסר אונים ודאגנות יתר)ודיסתימיה. תודה רבה-יערה.

שלום לכולם אני גם נטלתי סרוקסט במשך 3 שנים ,הרגשתי כעקרון בסדר עם הכדור , אבל הוא לא גרם לי לבטחון , לנסוע רחוק מהבית ולהיות עצמאית שזו בעיה רצינית אצלי העצמאות כרגע אני נוטלת אפקסור כבר שבועיים ,האמת אני מרגישה דיי מוזר ,אי שקט ,יש בי חרדה אומנם לא חזקה אבל חזרו לי החרדות קצת ,יש לי דופק מהיר וסחרחורות ... אין לי מושג ,אני אחכה עוד שבועיים , יכול להיות שזה תופעות לוואי של הסתגלות של הגוף לכדור .להבדיל מיערה אני כן סובלת מחרדות הקשורות למחלות ומוות ,כל פעם זה פחד ממחלה אחרת ,כרגע הפחד שלי הוא מהתקף לב/דום לב או איך שתקראו לזה ,אני כל הזמן הולכת לעשות בדיקות לב ואפילו מרוב פחד לאחר זמן מה הופיעו לי פעימות מוקדמות (הפרעות קצב) אז בכלל אני נלחצת מזה מתי כשאני חשה שהלב שלי מפרפר ומשנה את קיצבו הרגיל וזה בהחלט נכון בקשר למה שד"ר הידש אמר ,אצלי אם החרדות הן חזקות אז אני נכנסת לדיכאון מזה ,בקשר לסוגי כדורים ,אני חושבת שכל אחד מגיב אחרת לכדורים יש אחד שאין לו תופעות לוואי בכדור מסויים ולאחר יש ,או שיש אחד שכדור מסויים עוזר לו מאוד ולשני בכלל לא מזיז בקיצור מנסים ורואים מה מתאים בריאות לכולם

יערה את קונה את התרופה דרך קופ"ח או באופן פרטי? אם באופן פרטי אז תקני IXEL (איקסל) היא היום התרופה הטובה ביותר והרבה יותר טובה מכל התרופות הקודמות כולל אפקסור, רמרון ו-SSRI. לכי על איקסל ותרגישי הרבה יותר טוב.

שלום, אני לא רוצה להמשיך ולחקור מניין באה החרדה .נמאס לי כבר מהתאוריות ומהתעסקות שלי בזה.(כמה כבר אפשר להיות אובססיבי בנושא??אני מתכוונת אליי כמובן). שאלתי היא: אני חולה במחלת החרדה.(זה מחלה נכון?) איך חיים באופו נורמאלי בצל החרדה ? האם לקחת כדורים ולחכות עד שהם ישפיעו?האם הם ישפיעו ואני אוכל להמשיך ולחיות חים מאושרים?או שזה בעיה לכל החיים ללא פיתרון? האם הזמן יעשה את שלו?האם פתאום זה יעלם? בקיצור איך החרדה עוברת ולא ממה היא באה זאת השאלה. תודה, תקווה,(אם יש תקווה)

אני לא אבלבל לך את המוח, אם איך זה למה מתי עד כמה וכאלה, אני אגיד דבר פשוט: אם תלכי לטיפול, ותקחי כדורים סביר מאוד שזה יעבור, אם לא תלכי לטיפול ולא תיקחי כדורים מאוד סביר שזה יחריף, קיימת אפשרות שזה יעבור מעצמו (הדבר תלוי בעיקר בחריפות ההתקפים ובמשך הזמן שאת סובלת מהם) אבל לא נראה לי שאת רוצה לקחת את הסיכון הזה. בקשר למשך הזמן, אני לקחתי כדורים במשך שלוש שנים ואז הייתי מספיק חזק בשביל להפסיק מאז במשך שנתיים לא חשתי כל צורך לשוב ולקחת אותם, ומובן שלא סבלתי מחרדות, יש אנשים שזקוקים לפחות זמן ויש שזקוקים ליותר, אבל בדרך כלל, אלה לא כדורים שלוקחים כל החים (למרות שיש גם בזה יוצאי דופן אני מניח. היום אני לא חי בצל החרדה כי אין לי כבר חרדה, זאת התוצאה של הטיפול כשהוא מצליח, אני לא אגיד שחיי מאושרים ומלאי שימחה ואושר, אבל מי כן יכול להגיד את זה? ובקשר לאובססיה, זה קורה, זה גם עובר, אל תתמעקי בזה. אה כן, אם את רוצה לקרוא לזה מחלה תקראי לזה מחלה, בד"כ קוראים לזה הפרעה אבל בעיני זו סמנטיקה

לתקווה שלום, צר לי על האיחור בתשובה אבל ציפיתי שאנשים רבים יותר בפורום ישתפו אותך בחוויותיהם כיוון שלעתים הם יכולים לעזור יותר ממני. טוב, חרדה חולפת וטיפול מתאים בהחלט מקל ועוזר גם כן. הטיפול השלם הוא תרופות ושיחות. פסיכותרפיה לאו דווקא דינמית, מדוע ומהיכן החרדה אלא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית אשר עוזרת לאנשים רבים. כך שאם תרופות בלבד לא פתרו את החרדות תנסי לשלב פסיכותרפיה או להחליף את התרופות. שני הדברים יחדיו בטח יעבדו והחרדה תחלוף. שיהיה רק טוב ובטחון דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הידש. אני בת 26. בשנתיים האחרונות ירדתי במשקל. היום משקלי נע בין 45 - 47 וגובהי 163. היתה תקופה שבה לא אכלתי הרבה, ועכשיו אני אוכלת (לא יותר מידי) וכשאני מרגישה "מלאה" אני מקיאה. היתה לי שליטה מלאה על מה שאכלתי, ועכשיו אני מרגישה שהשליטה הולכת ופוחתת. לפעמים אני חושבת שאם אני רק ארצה, אני אוכל להפסיק עם זה, אבל בפעמים אחרות אני מרגישה שאני לא מצליחה להפסיק עם זה. קראתי חומר על אנורקסיה ובולמיה, אבל לפי הסימנים למחלות אני לא מצליחה לשייך את עצמי לאף אחד מהם. אני לא יודעת מה לעשות. האם לפנות למישהו, ואם כן למי? ואולי פשוט לתת לעצמי זמן ועם המון רצון טוב, אני אתגבר על זה!?

לחגית שלום, אני מבין שאת מודאגת, כדי להרגע הדבר הבטוח ביותר הוא להגיע לאבחון טוב ולראות את כל התמונה. האדם הוא מורכב מאוד, ופרט למשקל, הקאות וכדומה צריך לראות את האדם בשלמותו. לכן עדיף שתפסיקי לחפש לעצמך את האבחנה אלא תפני לפסיכיאטר שיאבחן. בגיל העשרים אני נוהג להמליץ על טיפול נפשי, בעיקר שיחות אבל גם תרופות כיוון שזהו גיל שבו האדם מקבל את החלטות החשובות ביותר לעתיד. א. בן זוג, ב. מקצוע ג. סגנון חיים, תל-אביב שונה מהצפון, וניו יורק שונה מישראל. כל שלוש החלטות הללו, השפעתן לטווח ארוך והן מסכמות את גיל הילדות. לכן לדעתי עדיף להיות במצב הטוב ביותר שניתן. לכן המלצתי היא שתראי את כל האדם שבך, ואולי כדאי לפנות לשיחות כדי שתוכלי לקבל את החלטות הטובות ביותר בשבילך! שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש

שאלתי את הפסיכיאטר שלי אם החרדה תעבור לי אי פעם. הוא ענה לי:"אם היא לא תעבור אני מחזיר את הרישיון" האם הוא צריך להחזיר את הרישיון??בינתיים לצערי זה נראה כך.

לענת שלום, יש לך פסיכיאטר נחמד, הוא צודק שחרדה חולפת, והוא רצה לעודד אותך ולתת לך בטחון. אז מעבר להומור, אני מאחל לך שהחרדה תחלוף בקרוב... הרבה חום ובטחון דר' גיורא הידש

האם התקף חרדה קשה שמתבטא בדופק מהיר, מחנק והרגשת פאניקה,גורר אחריו שבוע (או יותר) של עדיין הרגשת חרדה יומיומית (לא כמו ההתקף הקשה אלא כמו ספיחים שלו)? יש התקף חרדה שקורה נניח ביום מסוים ומסתיים ללא המשך חרדה בכל השבוע?? אני חוויתי התקף שהסתיים אבל עדיין כל יום יש לי תחושת פחד ,תחושה שהגוף כאילו לא יכול לנשום וכאילו חוסר אויר.התחלתי לקחת כדורים (לוסטרל) אבל עד שהם יתחילו להשפיע החרדה עדיין לא עוברת-אומנם לא כמו ההתקף החזק אבל בכל זאת מעין פאניקה שלא נגמרת.. מחכה לתגובה, המיואשת.

לדעתי, וסליחה שזה לא מעודד, מרגע שזה בא, זה לא עוזב... כי מעכשו זה תמיד יהיה הפחד מן החרדה , הפחד שזה יחזור, אבל הכדורים יעזרו זה בטוח. (אי אפשר בינתיים להשתמש במשהו זמני? קסנקס למשל? )

יש לי כדור שנקרא אלפלריד אבל לפי מה שהבנתי הוא ממכר.(לא חסרות צרות נכון??) עכשיו לפי התשובה שלך -חרדה זה לכל החיים???כדורים זה לכל החיים???אז איך בכלל אפשר לחיות ככה???(אל תדאגו אני לא אתאבד..)

שלום רב, האם הטיפול בהלם חשמלי, לחולי סכיזופרניה פותח את מחסום הדם של המוח? האם המצב חוזר לקדמותו לאחר הטיפול. בברכה, מידענית המרכז הישראלי לעזרה עצמית

מה יכולות להיות תופעות הלוואי של הטיפול, ומה הם אחוזי ההצלחה שלו?

שלום, טיפול בהלם חשמלי אינו טיפול בסכיזופרניה!!! נכון שישנם מקומות שעוד משתמשים בו אצל אנשים הסובלים מסכיזופרניה ואינם מגיבים לכל טיפול אחר אולם הדברים אינם מבוססים מדעית ואני מתנגד להם. טיפול ב"נזעי חשמל" שזה השם המדעי מיועד לדיכאון בלבד. !!! בדיכאון זהו טיפול טוב, עם מעט תופעות לוואי, בעיקר פוגע בזיכרון לטווח קצר והזיכרון חוזר עם הזמן. דר' גיורא הידש

כיצד עדיף לקחת 10 מילגרם ציפרמיל ביום, האם חצי כדור בכל יום או כדור שלם אחת ליומים, והאם יש אפקטיביות למינון כזה לתווך ארוך?

לרחל שלום, המינון המקובל של ציפרמיל הוא כדור אחד 20 מג' כל יום. לעתים רחוקות חצי כדור פעם ביום עשוי להספיק. לא מומלץ ליטול את הציפרמיל פעם ביומיים. לדעתי כדאי לדעת יותר פרטים ולהבין את האדם. תשובה טכנית כזו כמו שכתבתי לך היא מאוד מאוד לא מלאה. אז תתייחסי לתשובה בזהירות. האדם חשוב יותר מאשר הכדור בלבד. כל טוב דר' גיורא הידש

אני עובד מעל 7 שנים יחד עם אישה בגיל 42 הבעיה היא כדלקמן: אני משמש מנהל שלה בפועל אבל יש בנינו ים של מריבות צעקות וכו, הגברת אינה יודעת לקבל מרות, חושבת שתמיד היא צודקת, מנהלת מאבקי כוח מולי בנוכחות עובדים אחרים, יודעת טוב יותר מכולם מה נכון וטוב להם! נקודות זכות: עובדת מעולה,נותנת הנשמה, לב טוב,מומחית בתחומה, מצליחה נקודות חובה: כעסנית, מצבי רוח משתנים,אינה שולטת על מוצא פיה,מתערבת בעניינים לא לה, מעליבה ולאחר בקושי מתנצלת ועוד.... שאלתי היא: האם ניתן לשקם או לתקן מערכת יחסים כזו במקום העבודה ע"י הליכה משותפת לייעוץ (הגברת מסכימה סוף סוף )? מי? פסיכולוג או פסיכיאטר או אולי "טיפול זוגי" עלי לציין שאנחנו מאד נהנים לעבוד יחד כאשר היא רגועה(זה די נדיר). אני רוצה לנסות הכל כדי לשפר המצב ליפני שאאלץ לפטר אותה. הערה: כתובת האי מייל מזוייפת למנוע זיהוי

לצור שלום, אם הבנתי נכון, אתה מוכן לעשות הכל כדי שהיא תשאר בעבודה ואתה מעריך מאוד את השגיה והיכולת שלה. אם היא מוכנה ללכת לטיפול אז זהו סימן טוב שגם היא אינה שלמה עם ההתנהגות שלה. יתכן שאותם קשיים בהתנהגות ובתגובות קיימות גם בבית שלה וביחסים עם בני זוג. אולי דרך התעניינות על קשיים בתחומים נוספים בחייה, כפי שכתבתי - בבית, בן זוג וכדומה, ניתן יהיה ל"הגיע" אליה ולהפנותה לטיפול. אם היא לא תסכים לטיפול פסיכולוגי אז כיום מאוד פופולרי להעזר בפסיכולוגים תעסוקתיים, שהמומחיות שלהם היא יחסים במקומות העבודה. בהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הירש בוקר טוב האם תרשה לי לכתוב ישירות אליך עם שמירה על סודיות כמובן. אני פשוט מתלבט בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה מה שבטוח לדעתי זה שטיפול אירגוני כנראה לא יעזור. תודה מראש צור.

לד"ר הירש בוקר טוב האם תרשה לי לכתוב ישירות אליך עם שמירה על סודיות כמובן. אני פשוט מתלבט בין פסיכולוגיה לפסיכיאטריה מה שבטוח לדעתי זה שטיפול אירגוני כנראה לא יעזור. תודה מראש צור

חברתי ילדה את ביתה הראשונה בתום לידה ממושכת. כיום הילדה בת 4 חדשים. חברתי מתקשה לטפל בביתה, הילדה ניזונה מבקבוק עקב קשיים ביניקה, חסרת שקט, בוכה רבות, ממעטת לישון ומתקשה להירגע. כעת האם מבקשת לחזור לעבודתה, ומאוד מבולבלת. אני חוששת שקיים ליקוי בקשר ביניהן. האם עקב כך יתכן שהתנהגות הבת בעייתית כ"כ? האם קרה משהו לחברתי עקב אי היכולת להניק? מודה מראש על העזרה, שרונה.

לשרונה וחברתה שלום, לצערי אין מספיק נתונים בשאלתך ולכן אתן לך תשובה כללית בלבד. באופן כללי ניתן לחלק את התינוקות הנולדים לשלוש קבוצות, ילודים שקטים ונינוחים, ילדים בוכים וקשים, וקבוצת אמצע. החלוקה בגסות היא שכל קבוצה היא שליש. כך שהקשיים עם התינוקת יכולים להיות בגלל התינוקת החרדה (כיצד עברו ההריון והלידה?), בגלל קשיים של האם (דיכאון אחרי לידה?) או בגלל הקשר ביניהן. בדרך כלל הייתי מיחס פחות משקל להנקה, למרות שאם היו ציפיות רבות מההנקה וקיימת תחושה של כשלון אז כמובן שיש משקל רב יותר לעובדה שהאם לא הניקה. כלומר מהתשובה המורכבת אפשר לתמצת, יתכן מאוד שאין מדובר בבעיה עקרונית של קשר, פשוט מאוד התינוקת יותר חרדתית וקשה. אם קיימים סמנים נוספים לבעיה אז התשובה תהיה כמובן שונה. לצערי איני יכול לתת תשובה יותר ממוקדת, אשמח להרחיב אם תוסיפי פרטים. לילה טוב דר' גיורא הידש

האם ניתן לשלב רוקסט עם אפקסור?

לדנה שלום, אין בעיה מעשית עם השילוב הזה, כמו כן לא יגרם מכך נזק. עם זאת איני מוצא את ההגיון שבזה אלא אם כן תרחיבי את שאלתך. ביי דר' גיורא הידש

הכוונה בעת חום , כאבי ראש וכדומה.

היי אם תופעות הלוואי של הציפראמיל 20 מיליגרם חזקות מדיי.מה עדיף,לקחת חצי כדור ביום למשך תקופה ארוכה ואז להעלות את המינון,או לקחת כדור שלם פעם ביומיים ואז להעלותא ת המינון? ושאלה נוספת,מתי יודעים שאפשר להעלות את המינון?אני כבר 10 ימים עם חצי כדור ציפראמיל,ואתמול התחילו לי בחילות,(למרות שלא ברור אם זה מזה כי אני גם ככה סובלת מבחילות).האם להעלות את המינון או להמשיך עוד ככה?אני שואלת כאן,כי הפסיכיאטר שלי אמר לי,שבדר"כ לאחר 10 ימים אבל זה משתנה,יש תשובה יותר ממוקדת? תודה שואלת

שלום רב לשואלת, תחילה לשאלה היותר פשוטה, אין כל דחיפות בלהגיע ל-20 מג' ציפרמיל, כך שלא כל כך חשוב ממה הבחילות, אפשר לחכות עוד כמה ימים ורק אז להעלות את המינון. נכון שהבחילות חולפות בדרך כלל אחרי שבועיים אבל אין גם מה למהר, אפשר לחכות ולהעלות את המינון בביטחון. לשאלה הראשונה. תחילה צריכים לבדוק האם הצפרמיל באמת עוזר למטרה שהוא ניתן. לפני שמתייחסים לתופעות הלוואי כדאי לבדוק בכלל האם התרופה-במקרה שלך ציפרמיל עוזרת. אם 10 מג' עוזרים אז ניתן להשאר על מינון זה. אם 10 מג' לא עוזרים ומ-20 מג' יש תופעות לוואי אז גם כדאי לשקול החלפת תרופה. כך שלפני שאת מתלבטת בשאלות אלו, בואי ונראה אם מצבך משתפר מהטיפול התרופתי. אחר כך נסתכל על כל התמונה יתרונות כנגד תופעות לוואי. בהצלחה דר' גיורא הידש

היי הייתכן ש 10 מיליגרם של כדור ציפראמיל יכולים לעזור?! והאם ,אם בכדור של 20 מיליגרם יש לי תופעות לוואי מאוד אקוטיות,כעבור שבועיים הן תחלופנה לחלוטין או תישכחנה באופן יחסי ואז בכל אופן אאלץ לסבול מהן? אני כמובן מחכה,ליתר ביטחון. לא מוכנה להסתכן העוד בחילות מעבר למה שסבלית גם ככה. אגב,הייתכן שהציפראמיל מגביר חשק מיני?(ברצינות!). ביי שואלת

ד"ר הידש שלום לפי הקישור הבא http://www.mental-health-matters.com/disorders/dis_details.php?disID=33 בערך 30% מהלוקים בדיכאון מז'ורי יפתחו דיכאון חוזר ובין 15 ל 20 אחוז מהלוקים בדיכאון מז'ורי יפתחו דיכאון כרוני. יש הרבה מהלוקים בדיכאון מז'ורי שלא פונים לטיפול מה השפעה של אי פניה לטיפול על דיכאון חוזר או על דיכאון כרוני ? האם השגחה רפואית מפחיתה את הסיכוי לדיכאון חוזר במידה ניכרת ?

1 . האם הדיכאון הכרוני הוא תולדה של הפרעות אישיות,שימוש בחמרים פסיכואקטיבים, הפרעות אכילה . 2. אני גולש הרבה ברשת ומעולם לא מצאתי שאלה על שימוש בחוסמי MAO . האם השימוש בחוסמי MAO נדיר ?

לשאול שלום, אתה באמת גולש הרבה ברשת ושאלותיך מעניינות ומראות על ידע. לדיכאון שתי תכונות אופייניות. התכונה הטובה היא שהוא בדרך כלל עובר, התכונה הרעה שהוא עלול לחזור. אפשר לחזור עד שאול המלך שסבל מהתקפים חוזרים של דיכאון. צריך להפריד בין שני מושגים. דיכאון כרוני הוא דיכאון חלש יותר, לא עמוק שאפשר לסחוב אותו במשך שנים. והשני הוא דיכאון עמיד-דיכאון שסותר את מה שכתבתי למעלה והוא דיכאון מג'ורי שלא הגיב לטיפול. (יתכן ומנחם בגין ז"ל סבל מדיכאון כזה). לגבי MAOI, אלו תרופות טובות שממעטים להשתמש בהן בגלל תופעות לוואי מסוכנות שיש להן וגם בגלל הדיאטה הקשה שחייבים היו לשמור איתן. כיום ישנן תרופות חדשות יותר שעובדות על הנוראפינפרין כמו MAO ללא התופעות הקשות שלהן. ראשית AURORIX שהיא ממש MAO ללא תופעות לוואי הקשות. אחר כך התרופות החדשות כמו אפקסור, רמרון, ואיסל IXEL תמשיך כך ביי דר' גיורא הידש

האם גם האפקסור גורם נזקים לכבד?

שרית שלום, אפקסור אינה פוגעת בכבד. למה התכוונת ב"גם"? ביי דר' גיורא הידש

הי. בכל התרופות שלקחתי (פבוקסיל למשל) אני יודעת שיש לערוך בדיקות תיפקודי כבד מ די פעם. לעומת זאת על האפקסור ראיתי שכתבת בפורום אחר שלך, כי בניגוד לתרופות אחרות תרופה זו לא עלולה לגרום נזק לכבד, ומכאן אני מסיקה שאין צורך בבדיקות תקופתיות. ועל נקודה זו רציתי לברר עימך שוב. בתודה שרית.

אני נוטלת גלולות מסוג הרמונט כמה חודשים. שמתי לב שהדרדרתי לדיכאון עמוק מאז תחילת נטילת הגלולות. אני מאוד עצבנית וקשה לסביבה, ובעיקר אני חיה בתחושת אובדן ומצוקה קשה. האם יש קשר בין הגלולות לתחושות אלה?

לפי מה שכתוב על הגלולה- כן. אז למה בעצם את לא מחליפה גלולה?

לשואלת? תשובתה של שרית טובה, באמת למה אינך מחליפה את הגלולות? קיימת סכנה שכאשר דיכאון מתחיל הוא מתדרדר ומזין את עצמו. אז אנא תדאגי לעצמך ותחסכי לעצמך צרות. רק טוב דר' גיורא הידש

שלום ד"ר הנני מחפש בדחיפות פסיכאטר להיתיעצות ואבחנה וחוות דעת .לגבי בעיה מישפחתית רצוי אחד עם ניסיון ומוביל בתחום מאיזור חיפה או נהריה אודה לך על האינפורמציה

http://www.icallisrael.com

פרופ' אהוד קליין טלפון: 6440111

לד"ר הידש !!! עברתי משבר נפשי לפני כמספר שנים, לא התאשפזתי. אני מטופל באופן קבוע בזיפרקסה. מקפיד על לקיחת הכדורים. מאז עד היום לא קיבלתי שום התקף, מצבי יציב כל התקופה הזאת. אני מודע היטב למצבי , ושומר על עצמי. השאלה שלי, איך פורצים את הדרך להכיר אשה??, להתחתן??? ולהתמסד,??? אחרי שקיבלתי התקף עקב לחצים של החברה לשעבר , פלוס אולי תורשה ותיפקודי המיני ירד . היום אני חושש מליצור קשרים כדי לא לקבל חס וחלילה התקף נוסף. אני בדילמה רצינית. אני לא רוצה לעבור שוב את אותו דבר. מה היית ממליץ לשנות באופן מערכת יחסים הבאה. איזה כללים, וקוים אדומים היית אומר לי לשמור שאם הם נחצים אז אני מייד מפסיק את הקשר עם בחורה.

שלום לירון, נדמה לי שכבר שמעתי את השאלה הזו. אתה שואל שאלה מאוד עדינה שקשורה לביטחון העצמי שלך. כפי שכתבת אתה עשית דרך ארוכה ויפה מאז התפרצות המחלה לפני כמה שנים. כיום אתה נמצא במקום הרבה יותר טוב, בוגר ובטוח. כך שעם חיזוק הביטחון העצמי, אני מאמין שגם הקשר עם אנשים ונשים יהיה פשוט וקל יותר. אולם, אני מעדיף שתקבל תשובות מהחברים הרבים בפורום, עצה מניסיון אישי של חברים בשנות העשרים לעתים הרבה יותר טובה מעצות של רופאים. כך גם אתה יכול לתרום מניסיונך לאחרים בפורום זה. אני מקווה שרבים יענו לך. בברכה דר' גיורא הידש

לד"ר הידש ! ! ! שלום רב. עברנו משברים נפשיים קשים במשפחה. שכללו התקפים פסיכוטיים, ואישפוזים. האם לטיפול פסיכולוגי יש מספיק הגנה, כדי למנוע משבר מבן משפחה בריא??? האם היית ממליץ מעקב נוסף ??? יש בליבנו חששות ודאגות למרות הטיפול הקבוע אצל פסיכולוג.

לאילנה ב. שלום, טיפול פסיכולוגי חשוב מאוד ויש לו שני יתרונות. הראשון הוא עצם הטיפול עצמו, והשני הוא המעקב הקבוע אצל איש מקצוע. אם יתחילו הסמנים הקלים ביותר שמשהו לא הולך לכיוון טוב אז איש המקצוע ישים לב. חשוב לשים לב להתמדה בלימודים של הילדה וגם על הקשרים החברתיים. כל אלו כמובן שקשורים לדימוי העצמי שלה והבטחון העצמי. אין מקום לטיפול תרופתי וכדומה אצל אדם בריא. אני בטוח שההתייחסות שלכם, והטיפול הפסיכולוגי יעזרו להרחיק כל סכנה. לעתים בנוסף לטיפול האינדווידואלי אנו ממליצים על טיפול משפחתי. רק בריאות ונחת בברכה דר' גיורא הידש

אני סובלת מתחושה שהמצח והעניים שלי רדומים. כמו כן הגרון שלי "רדום" ואני מרגישה תחושה של חנק. אני סובלת מהתקפי חרדה. האם זה חולי אמיתי? או חרדה? איך אפשר לדעת ? והאם לא "מפספסים" בעיה אמיתית כי חושבים שהכל זה חרדה?

זה נורא קשה לדעתי לענות לשאלה כזאת? היית אצל רופא משפחה ואמרת לו שהמצח והעיניים שלך רדומים ואת מרגישה תחושה של חנק והוא בדק אותך? אם הוא בדק אותך והכל בסדר, סימן שאת סובל מחרדה (לדעתי!!!!! ואל תסמכי עלי)

עושים את כל הבדיקות הרלבנטיות, וככה לא מפספסים. הולכים לרופא מומחה , ואם צריך ליותר מאחד, דורשים את כל הבדיקות עד שאת מרגישה שמיצית את הכיוון הזה. בשלב הבא- מאחר שאת גם סובלת מהתקפי חרדה ומאחר שתחושה של חנק היא אחד הסימפטומים, אז זה בהחלט אפשרי שזה חרדות. וחוץ מזה, חרדה היא גם בעייה אמיתית.

היי אם את בחורה צעירה ובריאה סביר להניח שמדובר במצב של חרדה. עם זאת אנחנו מאבחנים חרדה גם על דרך השלילה, כלומר כאשר לא מוצאים כל בעיה גופנית. לכן כדאי להבדק אצל רופא המשפחה אולם לא להגזים בהליכה לרופאים מומחים רבים מדי ולבדיקות רבות מדי. כאמור אם את צעירה ובריאה סביר יותר שמדובר בחרדה. מקווה שהכל יעבור והדיון הוא תיאורטי בלבד. דר' גיורא הידש

מה ההבדל בין סרוקסט, לוסטרל ,אפקסור וציפראמיל??

אפקסור לעומת סרוקסט- אפקסור גם מרגיע, ופועל יותר טוב על חרדות, ופועל יותר מהר בהרבה.

הסרוקסט מעולה לחרדות ודיכאון ופועל לאט ובטוח על האפקסור שמעתי דברים לא כ"כ טובים: כמו:שהוא לא טוב לאנשים עים לחץ דם גבוה ושלמשל קימה ממצב שכיבה צריכה להעשות לאט כדיי לא לגרום לטשטוש בכול מקרה לכול אחד יש מה שמתאים לו אז שווה לנסות עד שמוצאים מה מתאים בכול מקרה זה יותר טוב מלהיות בחרדות בהצלחה

היי לוסטרל, ציפרמיל וסרוקסט שייכות למשפחת התרופות אשר פועלות על הסרוטונין במוח. למשפחה זו שייכים גם הפרוזק=פריזמה, והפבוקסיל. כל התרופות הללו דומות והשווה ביניהן רב בהרבה מהשונה. כולן פועלות על אותו המקום במוח למרות שהן מולקולות כימיות שונות. אפקסור שונה, היא פועלת גם על הסרוטונין וגם על הנוראפינפרין, מהבחינה המעשית, תפקידו של הרופא להתאים למטופל מסויים את התרופה הטובה לו ביותר. תרופה טובה היא התרופה עם השפעה טובה ומבריאה ללא תופעות לוואי. במקרים של חרדות אנחנו מעדיפים אפקסור וסרוקסט. ביי דר' גיורא הידש

פרוזק(פריזמה), ציפרמיל(רסיטל) ואפקסור מיועדים בד"כ לדיכאון נטו כלומר דיכאון שאיננו מלווה בחרדות. פרוזק וציפרמיל משפיעות לאחר 3-4 שבועות ויש לקחת אותן בד"כ פעם אחת ביום. אפקסור משפיע כבר לאחר 10-14 ימים אבל יש לקחת אותו 3 פעמים ביום (לא נוח). במקרים של SOS יעדיפו לתת אפקסור. סרוקסט(פאקסט) ולוסטראל מיועדות גם לחרדות ולא רק לדיכאון. ללוסטראל יש הכי מעט תופעות לוואי אבל היא יותר יקרה מהפאקסט וזה יכול להיות שיקול. בארה"ב לוסטראל היא התרופה הנמכרת ביותר גם להפרעות חרדה וגם לדיכאון. בארץ נראה שעד היום רופאים העדיפו להשתמש בפאקסט. רמרון היא התרופה היחידה שאיננה מעוררת מבין נוגדי הדיכאון החדשים. למעשה התרופה מאד מרדימה ולכן היא מתאימה גם לחרדות ולנדודי שינה. יש שבוחרים בתרופה הזאת כי אין לה השפעה שלילית על התיפקוד המיני אבל כאמור הפגיעה בעירנות כאן היא הבעיה העיקרית.

לד"ר הידס שלום! אני מטופלת בסרוקסט מזה חצי שנה והרגשתי אכן השתפרה פלאים, אבל לעיתים אני חווה תופעות אשר לא מצויינות בהוראות, כגון - כאבי גב תחתון, הרגשת טשטוש (בעיקר כאשר אני לא ישנה כמו שצריך) ולעיתים גם הרגשה של "זרם" בידיים.(תופעות אילו התחילו מזמן התחלת התרופה ולא היו לפני). התיעצתי עם הפסיכיאטר שלי והוא הסביר זאת כתופאות לוואי סמפטטיות, למרות שאמורה ליהיות סלקטיביות לסרטונין. הייתי רוצה את חוות דעתך בנושא, תודה מראש, תמר

1. ברצוני לשאול מתי צריך לקחת את הסרוקסט כי קתי שהוע עלול לגרום לחוסר שינה. 2. בעבר נטלתי גם פאקסט ורסיטל. רסיטל גרם לי לסחרחורת איומה, ופקס לגירוי בוגינה. אודה על תשובתך..

אני לוקח את הפקסט רק לפני השינה ולעיתים זה די עוזר! לגבי הגרוי בוגינה לי אין בעיה עם זה..... :-)

רזי שלום פאקסט=סרוקסט. זוהי אותה התרופה, פאקסט היא סרוקסט תוצרת הארץ. כך שניתן להניח שתגבתך לסרוקסט תהיה כמו לפקסט. אני מקווה שזו תשובה לשאלתך ביי דר' גיורא הידש

תמר שלום, פרט להרגשת "הזרם" כל השאר איני חושב שקשורים לסרוקסט, גם הזרם למרות שיתכן אני חושב שהוא קשור יותר לחרדה מאשר לסרוקסט למרות שלא היה קודם. באופן כללי לכל תרופה יש תופעות לוואי, ואם את מרגישה בטוב כפי שכתבת, הרי היתרונות והרווח גדולים מהחסרונות. שיהיה לך רק טוב, דר' גיורא הידש

האם ההמלצה שלך על הספר מגיעה אחרי שהצלחת ליישם אותו? כי אני קניתי את הספר,והוא בהחלט נראה לעניין אבל אני לא בטוחה שהיישום שלו באמת ישיג את תוצאותיו. אשמח לשמוע על ניסיון טוב בעניין. שואלת

הי, הספר מעולה. תקראי אותו,אל תהי פסימית ותראי שהוא באמת עוזר. אני הייתי יותר בחרדה ולא בדיכאון.החרדה התחילה לגרום לי דיכאון(בגלל כל ההרגשות שהחרדה גורמת) והתחלתי טיפול תרופתי(מעולה-לוסטרל).בנוסף חיפשתי ספרים שיכולים לעזור ולזרז את הטיפול.יש כל מיני ספרים(תראי המלצות ממכתבים קודמים).אחד מהספרים הוא הספר שהמלצתי עליו "בוחרים להרגיש טוב".אבל אני לא יודעת אם ספר לבד יעזור,תלוי מאוד מה מצבך והרגשתך הנוכחית.אני לפחות קראתי אותו אבל במקביל-תרופות. בהצלחה, שני

שלום ד"ר הירש אודה לך ביותר באם תענה לי בהקדם על שאלתי. הנני בת 42 ומזה כ-9 חודשים נטלתי תרופות הורמונליות לגיל המעבר מכיון שאובחנת שהנני בגיל המעבר. במשך כל 9 החודשים ניסתי כמעט כל חודש תרופה אחרת ואף אחת לא התאימה לי כמו כן היו הפסקות של כחודש ושל כשבועיים בלקיחת התרופות. היום לאחר נטילת הורמונים במשך זמן רצוף , הפסקתי את נטילתן מכיון שהן עשו אותי מאוד עצבנית ולאחר שעברתי להורמון "אקטיבל" נכנסתי לדכאון מאד קשה. ומצבי רוחי משתנים בצורה קיצונית במשך היום. הפסקתי אותן שוב על דעתי . נכון להיום אני שבוע ללא תרופות, אני קצת פחות עצבנית אולם אני בדכאון קשה. איך ניתן להתגבר ולעבור את התסמינים עד לבדיקת הדם הקרובה ? האם מומלץ לקבל טיפול תרופתי? למי עליי לפנות על מנת לקבל מרשם לתרופות? אודה מאוד לתשובתך המיואשת

רבקה שלום אני מזדהה מאד עם שאלתך. גם אני נטלתי לפני שלש שנים אקטיבל ונכנסתי לדיכאון קשה. הורדתי 15 ק"ג ממשקלי. היום אני מטופלת בכדורים נגד דיכאון מדור ישן מפני שלא הצליחו להתאים לי תרופות מהדור החדש. אני מיואשת וכל הזמן נמצאת באינטרנט ובספרים כדי למצוא מזור למכאובי. מקווה שתבריאי מהר להתראות רזי

רוי שלום תודה על תגובתך. למי עלי לפנות על מנת לקבל איבחון נגד דיכאון או לקבל מרשם לכדורים נגד דיכאון? והאם הם מועילים? האם עליי לפנות לפסיכיאטר. לתשובתך אודה

האם את למטופלת אצל רופא שהוא מומחה, שערך לך בדיקות יסודיות, ושאת בטוחה כי הוא מספיק טוב?? כדי לקבל תרופות נגד דכאון- יש לפנות לפסיכיאטר, אם כי כיום גם רופאי משפחה רושמים זאת. בכל אופן לאבחנה ראשונה בד"כ הפנייה לפסיכיאטר. ו- כן, הכדורים הללו מאוד עוזרים. אבל שוב, לדעתי כדאי לך בלי קשר להיות בטוחה שאת בטיפול הכי טוב שאפשר מבחינת הנושא ההורמונאלי. יש רופאים יסודיים יותר ויש פחות, את בטח יודעת.... זה פשוט נראה לי קצת מוקדם לגיל המעבר, אם כי אפשרי. טליה.

לכולן, אני מסכים עם כל מה שנכתב. נכון שכיום רופאי המשפחה המומחים מתמצאים יותר בפסיכיאטרייה ותרופות נוגדות דיכאון והם לעתים גם ממליצים. לפסיכיאטרים כמובן יש ניסיון רב יותר באבחון ובהתאמת התרופה לאדם מסויים. אבל הסטיגמה.... שתרגשי טוב דר' גיורא הידש

טליה שלום, תודה על עצתך. התשובה היא כן פניתי לרופא הטוב ביותר בנושא גיל המעבר אולם הבנתי שבנושא התאמת הורמונים יש ניסוי וטעיה עד שמגיעים כנראה לכדורים המתאימים אולם עד אז הגוף שלי עובר טראומה נוראית. בנושא הגיל אז כן זה קצת מוקדם אבל זה קורה. רופא המשפחה שלי- ייעץ לי לפנות לפסיכולוג, על מנת לאבחן האם אני בדכאון או כתוצאה מ"השינויים ההורמונליים" אני מרגישה בדיכאון כזה. לא ברור לי כיצד אפשר לדעת - התוצאה היא שאני בדכאון. בכל מקרה תודה על העצה.

היה לי התקף חרדה וכמו כולם-פסיכיאטר ואז כדורים.כ-5 חודשים אני בטיפול תרופתי.היתה לי הפסקה של שבועיים ואז רגרסיה.עכשיו אני שוב בחרדה ולוקחת כדורים.אני מניחה שבקרוב הם ישפיעו.הבעיה שלי היא שיש לי ממש אובססיה לנושא כלומר אני כל הזמן מנסה לחקור ולברר פרטים על נושא החרדה,אני נכנסת הרבה לפורום ובנוסף קוראת כל מה שיש בנושא(בעיתון,ספרים..) עלמנת להבין.בנוסף נושא הכדורים מטריד אותי ואני מוצאת את עצמי מחפשת כל הזמן חיזוקים-שהחרדה לא באשמתי,שאני לא טיפוס חלש שנשבר משטויות וכו'.יש לי כמו אובססיה לנושא-מסטודנטית מצטיינת שהראש שלה בלימודים,בעבודה,במשפחה,בחבר,הפכתי להיות בן אדם שכל היום חושב על החרדה, על כדורים ,על מחלות נפש ועל פסיכיאטר..אפילו עכשיו במקום לעבוד אני כותבת לכם.. האם זאת אובססיה?? איך חוזרים למסלול?? נמאס לי שבחורה בגילי חושבת על דברים כאלה. בבקשה תענו, תודה.

אם הייתי מכיר את הפורום הז לפני חמש שנים הייתי כותב הודעה זהה לזו שכתבת עכשיו, אחרי שלוש שנים של טיפול תרופתי, חמש של טיפול פסיכולוגי, ארבע שנים בלי אף התקף חרדה (מתוכן שנתיים בלי כדורים) אני חושב שאני יכול לכתוב לך תשובה להודעה, שאולי תעודד אותך קצת. לגבי האובססיה, אני יכול לתת לך דוגמא שאת מכולם תביני הכי טוב, כמה חודשים אחרי התקף החרדה, ושבוע בערך אחרי שלקחתי את הכדור הראשון, כשהחרדות היו ממש בשיאן, ולרדת למטה למכולת לקנות סיגריות היו סיוט עד כדי כך שהייתי צריך לבקש מאנשים ללכת בשבילי, נסעתי במשך שלושת רבעי שעה!!! לאונברסיטה, הלכתי!!! לספריית הרפואה ולקחתי 5 ספרים (שנים מהם היו כתובים חצי בלאטינית חצי באנגלית) לאחר מיכן הלכתי!!! לספריית פסיכולוגיה לקחתי עוד שני ספרים ולצלם כמה מאמרים, במהלך המסע הזה היו לי ***שמונה התקפי חרדה*** חזקים במיוחד, ולקחתי 2 קסנקס שלא עזרו בכלל, אבל משום מה לא ויתרתי, ועוד היה לי כח לדבר עם אחד המרצים, שידידה שלי המליצה לי לדבר איתו. בנוסף למסע הזה, דיברתי עם שני פסיכאטרים (חוץ מהרופא שלי, אחד שאני מכיר אישית, ועוד אחד שחבר מכיר) ניורופרמקולוג אחד, שלושה פסיכולוגים (שוב חוץ מהפסיכולוגית שלי) הורדתי עשרות מאמרים מהאינטרנט, ועוד..., אני בטוח שזה נשמע לך מוכר, ואולי אפילו מוגזם יחסית (אל תשכחי יש לי 5 שנים יתרון עליך) הנקודה שלי היא שאני מכיר היום עשרות סיפורים כאלה של אנשים שלוקים/לקו בהפרעת חרדה וערכו מחקר מקיף בנושא, נראה לי שזה חלק טבעי מהעניין. אדם הלוקה בהפרעת חרדה, לא איבד את חוט המציאות, הוא יודע להבחין הייטב בין המציאות לדמיון שלו (בניגוד להפרעות אחרות), יש לו גם רגעים ארוכים של רוגע, כאשר הוא מצליח להמנע מגורמי החרדה, שבהם הוא יכול לעצור ולחשוב: אני נורמאלי?, הכדורים האלה עובדים?, זה הכל נפשי או ביאולוגי?, אם יש כדורים אז זה עניין ביאולוגי, אם כך למה לבזבז את הזמן בשיחות?, אם אני נורמאלי, למה אני הולך לפסיכאטר?, אם אני לא נורמלי, האם באמת אפשר להרפא?, האם כל החים אקח כדורים?, ומה יקרה אם החרדה תחזור פתאום אחרי שאפסיק את הכדורים?, האם אצליח לחזור לחים הרגילים?, ועוד שאלות שבטח שכחתי כבר אבל הטרידו את מנוחתי ימים שלמים. הפרעת חרדה גם "נותנת" לנו הרבה זמן, אנחנו לא יוצאים מהבית (לי גם היה קשה שחברים יבאו לבקר אותי) כך שיש הרבה זמן להיות עם כל השאלות האלה, וללחפש להם תשובות, מנסיוני, ככל שתמצאי יותר תשובות ותיהיה יותר מודעת למצבך, החרדה תפחיד אותך פחות, הרי בסופו של דבר, גם מבריאים מזה (תאמיני לי, מבריאים מזה) וגם, למרות שזה לא נראה ככה לפעמים, לא מתים מזה (שנה שלמה של חרדות קשות לא הותירו בי אפילו לא שריטה או כאב אחד, לפחות לא פיזיים)

סתם שאלה, אם לא יכולת לרדת עד למכולת, איך הצלחת לנסוע עד האוניברסיטה??

שלום, לאחר שקיבלתי התקף חרדה והתחלתי בטיפול תרופתי,התחלתי (כמו כולם),לחקור את נושא החרדה-למ זה קורה וכו'.מהידע שרכשתי -לפסיכיאטריה לא תמיד יש תשובות ממה זה בא ורבים חושבים שזה פיזיולוגי כלומר חוסר איזון כימי, ותופעה זו היא בדיוק כמו שלאדם יש בעיה בלב למשל.אני שמעתי שהרבה אנשים (בעיקר צעירים) שמקבלים התקף חרדה אומרים "אני צעיר ולא מדוכא..אין לי בעיות ואני מאושר אז מאיפה זה נחת עליי..??".והתשובה ששמעתי מפי פסיכולוגית היא לא לנסות כל הזמן להבין ולחקור למה זה קורה כי זה שוב..פיזיולוגי. מכאן נובעות כמה שאלות: 1. אם חרדה זה חוסר איזון כימי או משהו כזה אז איך לאחר שלוקחים כדורים תקופה ומפסיקים אז יש אנשים שיותר לא זקוקים לכדורים יותר כי הם למדו לחיות בלי חרדה??הרי אם חולה לב יקח כדורים זה לא יפתור לו את הבעיה הרפואית לא??פתאום האיזון הכימי בראש יפתר ע"י כדורים לתמיד??(מכאן הסקתי שכדורים לוקחים לכל החיים.) 2. שיחה עם פסיכולוג יכולה לעזור??אני קיבלתי התקף פתאום באמצע החיים-דווקא בתקופה מאוד טובה של חיי.ושמעתי שפסיכולגית אומרת שלא ידוע ממה חרדה באה (כלומר יש כל מיני תאוריות שאחת מהן היא שלא ידוע כנראה זה פיזיולוגי) ושטיפול פסיכיאטרי יעזור במקרה הזה, כך שלא נראה לי שטיפול פסיכולוגי בכלל עוזר במצבים כאלה. בקיצור בטח התבלבלתם. שורה תחתונה-חרדה ממה נובעת-זה פיזי? /רפואי?/נפשי?/מולד?/ניתן לטיפול?/כדורים אפשר לא לכל החיים?/... אודה לתשובה

שלום רב, כאשר התחלתי לנהל את הפורום חשבתי שיהיו שאלות לא קלות, אבל באמת השאלה הזו תמיד מאתגרת אותי. ראשית תשובה פשוטה, לחרדה סיבות רבות, לעתים הגורם באופן ברור פסיכולוגי, לעתים באופן ברור ישנה סיבה חיצונית-טראומה, לעתים איננו מוצאים סיבה פסיכולוגית ואז מדברים על פיזיולוגי וכנראה קיימת גם רגישות מולדת-גנטית, כיוון שחרדה שכיחה יותר במשפחות. אני חושב שאת מבינה לאן אני חותר, ישנן יותר מסיבה אחת לחרדה וכנראה שישנן מספר סוגים של חרדה והידע שלנו עדיין מועט בנושא. השאלה היותר קשה היא הקשר בין גוף ונפש. וגם כאן אני אתחיל מהידוע והבטוח. ישנו קשר דו-סטרי בין גוף ונפש. כלומר הנפש-מחשבות משפיעות על הגוף, אני חושב והידיים מקלידות למשל, וגם הגוף משפיע על הנפש. כך, טיפולים פסיכולוגיים יוצרים שינויים כימיים במוח - כן, אין זו טעות, זה כבר הוכח מחקרית. וחומרים כימיים משנים הרגשות ומחשבות. לא חייבים לרוץ לתרופות-אלכוהול, קפה, מורפיום שכולם חומרים טבעיים, משפיעים על ההרגשה והמחשבות. זו גם הסיבה מדוע שינוי תרופתי גורם לשינוי בהרגשה, עם הזמן השינויים גורמים להתייצבות בתוך המוח ואז אין כבר צורך להמשיך בתרופות. ברצון רב אמשיך בדיון הזה ביי דר' גיורא הידש

לדעתי מאוד קשה להבין ממה נובעת חרדה כי כל מה שקשור לנפש זה לא מדע מדויק.אני יכולה לספר על עצמי שחוויתי התקף חרדה פתאום באמצע העבודה כשדווקא הכל היה סבבה וכיף ולא היתה לי שום סיבה ללחץ או לדאגה.כנראה הכל בתת מודע. כל הזמן מטרידה אותי השאלה ממה זה בא כי אם אני אמצא את הבעיה כך אוכל לפתור אותה.אבל אני לא מצליחה להבין מה הסיבה שפתאום אני נתקפת בפחד נוראי,מחנק ולפעמים גם דופק גבוה(בהתקף ממשי).אני יכולה להגיד לכם שאף פעם לא קיבלתי התקף חרדה כתגובה לאיזה בשורה רעה או דאגה ממשית.זה מופיע לי באמצע שום מקום ככה פתאום.לכן זה נראה כימי או משהו כזה.

את ממליצה את הספר לאחר שיישמת אותו? כי אצלי,הבעיה היא אחרת הספר בסיידר אבל נראה לי יפה בתאורה.האם יישמת אותו? תודה שואלת

אני התחלתי לקרוא את הספר אתמול!!! נראה שהוא מאוד עוזר.(אני בהתחלה..) האם קראת אותו עד הסוף?האם ניסית ליישם אותו?? חשוב להבין גם ממה את סובלת ומה הטיפול שאת מקבלת כרגע.אם בא לך תשתפי אותנו.

אני נוטה להסכים איתך, הספר הכי טוב, זה יופי לקרוא אותו, אבל לדעתי מעבר לזה אין בכך תרומה.

1 .האם שטשטוש ראיה, טינטון וסחרחורת (לחוד או במשולב) יכולים להופיע כתגובה פסיכוסומטית ו\או כתוצאה משימוש ממושך בבנזודיאזפינים. 2 .כפי שציינתי בעבר סובל מתפועות אלה מספר חודשים עם הטבה ניכרת לאחר קבלת טיפול יוצא דופן ( אלטרנטיבי ). האם תופעת פלצבו, אוטוסוגסטיה, ואמונה ביעילות הטיפול או בכוחות המטפל יכולים להסביר העלמות תסמינים אלה ? תודה רוברטו

http://www.fda.gov/fdac/features/2001/501_drug.html#treatment

http://www.fda.gov/fdac/features/2001/501_drug.html#common

לרוברטו שלום, אם אני מבין היטב את שאלתך, נטלת בנזודיאזפינים והפסקת, כלומר כעת אינך נוטל עם השפור במצבך. התופעות שתיארת אינן תופעות של בנזודיאזפינים וגם בהפסקתן אינן מופיעות. לשאר שאלותיך התשובה היא כן. כל התופעות יתכנו שהן תופעות גופניות על רקע מצב נפשי. כוחה של הסוגסטיה הוא רב, הסוגסטיה והאמונה בטיפול שניתן חשוב ביותר, אסור להפחית בכוחה של הסוגסטיה. עם זאת אתה מרגיש טוב, מה איכפת לך למה? העיקר שזה ימשך כך!! רק טוב ואהבה. דר' גיורא הידש

שאלה נוספת: ידוע שתרופות ממשפחת SSRI במינון מסויים פועלות גם נגד אובססיות. למשל, פבוקסיל במינון שלוש מאות מג. שאלתי, מה קורה במקרה של הפסקת הלקיחה של התרופה- בעניין זה? כלומר, האם הטיפול הזה הוא גם מרפא, או שעם ההפסקה אמורה להיות חזרה של התופעה הבלתי נעימה הזאת. בתודה אני.

טלי שלום, את צודקת ואכן כיום הטיפול המקובל ב OCD הוא תרופות מקבוצת ה SSRI. דרך אגב, ראית את הסרט "הכי טוב שיש"? עם ג'ק ניקולסון? התיאור של ה- OCD מדוייק ומלמד הרבה. גם שם הוא הזכיר שהרופא רשם לו פרוזק והוא יתחיל בטיפול. OCD היא הפרעה עקשנית, לכן מומלץ על שילוב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. גם הטיפול התרופתי ניתן לפרק זמן ממושך יותר. הכוונה היא שהטיפול יעזור ואז התופעות יחלפו ולא יחזרו עם הפסקת הטיפול, מצד שני כיוון שמדובר בהפרעה עקשנית לעתים התופעות חוזרות ואז מאריכים את זמן הטיפול (אני מדבר במונחים של שנים). ביי, ורק טוב דר' גיורא הידש

מהו המינון המקובל הממוצע לאפקסור?

דנה שלום, אפקסור היא תרופה מיוחדת, במינונים של עד 150 מג' ביום היא עובדת על הסרוטונין בעיקר. במינונים גבוהים יותר היא עובדת על הסרוטונין ונוראפינפרין. רופאים רבים מגיעים למינון של 150 מג' ביום ומסתפקים בכך. מניסיוני עדיף להגיע למינונים גבוהים יותר של 225 וגם 300 מג' ביום. דרך אגב, האם שמעת על האפקסור החדש XR אשר ניתן פעם ביום? ביי דר' גיורא הידש

כן, תודה, שמעתי, אבל אם טוב לי ככה, למה לשנות?

היה לי התקף חרדה ואני מטופלת בלוסטרל. אני מרגישה טוב עם הכדור והשאלה שלי -האם חובה ללכת גם לטיפול פסיכולוגי?? לפי מה שהבנתי-במצבי חרדה עוזר טיפול פסיכיאטרי ולא פסיכולוגי.שמעתי על הרבה אנשים שהלכו (או לטענתם "בזבזו") שנים על פסיכולוג והבעיה כלל לא נפתרה אלא רק לאחר שהלכו לפסיכיאטר. במקרה שלי אישית אין משהו ספציפי שגורם לי לחרדה.לא מטען מהעבר ולא בעיות מיוחדות בהווה.פתאום קיבלתי התקף והלכתי ע"פ המלצה ישר לפסיכיאטר.(ומשם הסוף ברור..) אז חובה גם פסיכולוג או שאפשר לוותר על השיחות..(אני לא כלכך מאמינה בשיחות פסיכולוגיות במקרה של חרדה).חרדה זה דבר שקשה להשתלט עליו ע"י שיחות) אודה לתשובה

לדעתי ומינסיוני מאוד עוזר. קודם כל אם את אומרת שסתם הופיעו לך התקפי חרדה, כפי שאני אגב אמרתי כשהופיעו התקפי הרחדה הראשונים שלי, סביר שאת פשוט לא מספיק מודעת, זה מסוג הדברים שלומדים בטיפול. מאוד סביר שהכדורים יעבירו את ההתקפים גם ללא שיחות, אבל הכדורים מטפלים רק בסימפטום הביאולוגי בכדי לעקור את הבעיה מהשורש ולטווח ארוך, ולא לשוב ולהזדקק כל פעם שוב לכדורים מאוד כדי ללכת לטיפול פסיכולוגי. ואגב טיפול פסיכולוגי לבד ממש לא יעזור, לכן אנשים שיש להם חרדה והולכים לפסיכולוג מרגישים שהם מבזבזים את זמנם, אבל, שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי לחרדות הוא יעיל הרבה יותר מטיפול תרופתי בלבד.

לטלי שלום, כפי שנכתב בתשובה הקודמת, את מבינה שטיפול פסיכולוגי אינו חובה אלא עוזר. הטיפול השלם בחרדה הוא תרופתי ושיחות. יש אנשים שמסתפקים בשיחות, ישנם כאלו שבתרופות ושינם כאלו שבשני הדברים. אני נוהג להפנות לשיחות גם כאשר ישנם קשיים נוספים אצל המטופל, קשיים משפחתיים, קשיים מהילדות, פוטנציאל גבוה יותר מאשר הסיפוק בחיים וכדומה. בברכה, דר' גיורא הידש

קיבלתי תרופה חדשה בתקווה שתעזור בשם טרזודיל אודה לך אם תרחיב קצת את היריעה בקשר לתרופה זו תודה רבה

לאבי שלום, טרזודיל או בשמה הראשון בארץ דפירל, הינה תרופה נוגדת דיכאון ומעט יחודית בדרך פעולתה. את החומר הסטנדרטי תוכל למצוא באתר של וואלה באינדקס התרופות. אני אוסיף מספר פרטים חשובים. התרופה הוכנסה לשימוש בארץ באמצע שנות השמונים לפני התקופה של הפרוזק ועוררה ציפיות רבות. דרך פעולתה על המוח יחודית ועדיין היא יחודית. יתרונה בכך שהיא מרגיעה במידה רבה וישנן מעט מאוד תופעות לוואי. התרופה לא הוכיחה את עצמה במקרים של דיכאון עמוק אלא דווקא במקרים של דיכאון לא עמוק עם מרכיב של חרדה. כיוון שהתרופה "עדינה" מאוד וייחודית, היא נמצאת גם כיום בשימוש. נותנים אותה בעיקר לאנשים שהגיבו עם תופעות לוואי קשות לתרופות החדשות (ויש כאלו), במבוגרים היכן שיש מחלות לב ו/או הפרעות בשינה. תעדכן אותנו בברכה דר' גיורא הידש

אני ניסיתי תרופה זו והיא לא השפיעה עליי.כל השפעה מיוחדת, לטוב ולרע. לא יודעת מדוע יש מטפלים שממשיכים להיצמד לתרופות ישנות בשעה שיש תרופות חדישות כה טובות, ; ההסבר שנתת לפחות במקרים שלי (נסיונות עם דפירל ודומיו) (נובריל, מרוניל), לפחות לא היה תקף, שכן לא התקיימה אף לא אחת מן הסיבות שציינת. נראה שהתרופות הללו ניתנות לעיתים בשל איזו נטייה תמוהה להאמין בהן עדיין, (אולי כמו שלרבים יש עדיין פחד עדיין למשל ממחשבים, מטכנולוגיה, מחידושים, בקיצור מן הקידמה, כך גם לאותם מטפלים יש פחד מתרופות חדשות? מה דעתך?)

היי אבי איך השפיע עליך כדור הטרזודיל מבחינת שינה ??? (האם שיפר את איכות השינה ?) אשמח לתגובתך איריס

סבלתי מדכאון ומחרדות זמן רב על רקע אירועים קשים שעברתי. לאחר לבטים רבים התחלתי לפני 3 חודשים לקחת סרוקסט עם שיפור אדיר בהרגשה ובתפקוד. (לתשומת לבן של שמש, אלינור, יערה ואחרות). המצב הרגשי/נפשי שלי בשבועיים שבין הביוץ למחזור היה נוראי, ובכלל - התסמונת הקדם ויסתית שלי הלכה והתגברה בשנים האחרונות והפכה לבלתי נסבלת (גלי חום, בכי ללא שליטה, עצבנות מוגזמת ועוד). מאז שאני לוקחת את התרופה, פסקו גם תופעות אלה (למעט הגברת התיאבון לפני המחזור), והוקל לי מאוד. אשמח לשמוע על הקשר בין תרופות (סרוקסט במקרה שלי) ופתרון בעיית התסמונת הקדם וסתית. תודה רינת

רינת שלום, תודה על השיתוף, קיימות עבודות רבות אשר מראות שיפור בתסמונת הקדם ויסתית עם תרופות מקבוצת ה- SSRI שגם הסרוקסט נמנית עליהן. אני שמח שהוטב לך, כיוון שלא ידעת על האפשרות הזו אז לא יוכלו לטעון נגדך שהשיפור הוא "רק פסיכולוגי" כפי שנהוג לומר. כל טוב דר' גיורא הידש

רינת שלום לי יש בעיה מאוד דומה לבעיה שהיתה לך , כל התופעות שמים הביוץ ועד למחזור , אני מרגישה ממש חסרת אונים האם רופא המשפחה נתן לך את הכדורים ? האם את צריכה לשתות אותם רק בתקופה הזו או כל הזמן ? אשמח אם תעני לי , ותתני עצה תודה דנה

לדעתי התרופה שהכי מיטיבה עם המחזור היא מודאל, שכן היא כמעט מעלימה אותו כליל.... אלא שזה וודאי לא נחשב ככ טוב. (האמת שאחת הסיבות שיש חשש להשתמש בתרופה זו העובדה שיש לה השפעות הורמונאליות, ושהיא מעלה את רמת ייצור הפרולקטין בגוף).

שלום לד"ר הידש!!! אני אמא לארבעה ילדים, בגלאים 26,24,18,15 בני הבכור עבר כמה וכמה התקפים פסיכוטיים, והיה מאושפז כתוצאה מזה עבר משבר בבית ואווירה לא טובה שהישפעיה על הילדים האחרים, כשפרצה המחלה לבן הבכור שלי, התעמקתי בנושא, ונוכחתי לדעת שיש מצד בעלי חולים גם במשפחה אבא של בעלי חולה וגם האח של בעלי חולה. ולכן מה שאני מנסה לשאול עם חרף העובדה שבני הבכור חולה וגם יש תורשה במשפחה, האם אני צריכה לחשוש מהילדים האחרים שמה יפרוץ להם המחלה??? ואיזה פעולות אני יכולה לעשות לפני כדי להבטיח שלא יפרוץ להם את אותה מחלה של הבן הבכור. תוך כדי שאני שואלת אותך אני יודעת לפי הבנתי שקראתי בספרים, שאין דרך בטוחה ב 100% כדי למנוע, אבל בכל זאת אני רוצה לדעת מה אני עושה כדי למנוע?? כי אתה יודע בתור רופא כמה סבל יש במשפחה שהאדם מקבל התקף. תודה רבה ממני אירית

לאירית שלום, לצערי אני חושב שדאגתך במקום, וטוב שאת דואגת, הרפואה הטובה ביותר היא הרפואה המונעת. יתכן מאוד שכל שאר הילדים יהיו בריאים ויהיה להם טוב עד 120 אבל כדאי לשים לב כי הם נמצאים בסיכון מעט יותר גבוה מאשר משפחה ללא תורשה. ישנם מספר סמנים שכדאי לשם לב אליהם, פעילות חברתית, ירידה בפעילות חברתית, ילד שמתכנס בעצמו, מתחילה ירידה בלימודים, מצבים של חוסר מצב רוח ודיכאון. דבר חשוב שמתברר בשנים האחרונות הוא הפרעות נאורולוגיות עדינות או בלשון עממית מה שנקרא דיסלקציה, ילד הסובל מהפרעת קשב וקשיי ריכוז כדאי לשם אליו לב. כל אלו הם סמנים יותר עדינים, ואם הם מופיעים כדאי לפנות לפסיכולוג, אולי כדאי לפנות אתם לפסיכולוג במידה וההתנהגות והמשבר במשפחה עם מחלת הבן הבכור פגעו בילדים הצעירים יותר? אם תפרטי יותר אוכל להוסיף מידע מפני שהנושא הזה מאוד חשוב. ביי דר' גיורא הידש

חובה ,חובה ,חובה, לקרוא את הספר: "בוחרים להרגיש טוב". אתם תודו לי על זה.

ספרים מומלצים למטופלים: * "בוחרים להרגיש טוב" נכתב ע"י ד"ר דייויד ד. ברנס. דייויד ד. ברנס הוא פסיכיאטר שמלמד בספרו איך אנשים שנמצאים בדכאון ואפילו גם סתם בדיכי יכולים לעזור לעצמם. לדוגמה ע"י תיקון מחשבות שליליות, ניבוי רמת ההנאה וכו'.... * "להתגבר על פאניקה" שנכתב ע"י דריך סילוב. הוא עוזר לאנשים שנמצאים בחרדה ובפאניקה ומלמד כיצד להתגבר על זה. * "PROZAC DIARY" שנכתב ע"י LAUREN SLATER. זה סיפור אישי על חייה של לורן סלייטר שלוקה ב- O.C.D ומתחילה להשתמש בתרופה 'פרוזאק' ומספרת על כל ההתלבטויות שהיו לה לפני שהיא התחילה להשתמש בתרופה ובתהליך ההחלמה וכו'... (נשמע מוכר לכולם, לא?!) את הספר הזה ניתן להשיג רק בחנויות בודדות בארץ כמו ב"אקדמון" למשל. אני מאמינה שהספרים האלה יכולים לעזור לאנשים שנמצאים בטיפול, אבל בנוסף לטיפול ההתנהגותי והתרופתי.

"דור הפרוזק" מאת אליזבט וורצל, בהוצאת "ידיעות אחרונות".ספר אדיר לטעמי המגולל את סיפור חייה האישי של נערה החולה בדיכאון.המיוחד בספר הוא סגנון הכתיבה המיוחד שלו ובכנות הבלתי רגילה של המספרת.אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי!

I was wondering if this new "hope" for managing Alzheimer's disease is known in Israel. The medication is called : Axura or Ebixa (in Europe) and Memantine in US.( not yet a FDA approved drug) I will appreciate if you can answer this question, Liat look at this : http://www.alz.org/AboutUs/AboutSite/memantinetrial.htm

ליאת שלום, Thanks a lot. As you can learn from the article Memantine is still under research,& is not approved for treatmet. Third phase research is a very advanched stage but the drug is still not prroved it's influence in man. So we while have to wait for the results of this third phase research. By Dr. Giora Hidas

Dr. Hidas Shalom, It was very nice to see that you care about this subject. I am very interested in this because I have arelative who needs this drug as soon as possible. I have mor information about this , please take a look: http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/2304269.stm Thanks again, Liat.

שלום לליאת I saw that the drug is manuf. in Lundback company. I have some friends there & I will ask them Why are you writing in English? Bye Dr. Hidas

I write in English because my computer has only a virtual keyboard for Hebrew( I live currently in US) But my relative who needs the medication lives in Haifa. I am trying to help , I feel that my relative will maybe benefit from this drug. I am not a doctor, so please excuse my ignorance . It was a pleasure to see that you care. Thanks again, Liat.

By the way, I read Hebrew. Liat.

מישהו יכול להגיד לי איך אפשר ליצור קשר עם דר' הידש?באיזה בית חולים או איפה הוא עובד?קשה למצוא פסיכיאטר טוב ואני מעדיף מישהו מוכר..

ניתן למצוא פרטים באתר של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה שהוא בוודאי חבר בו: http://www.i-a-psychotherapy.org/hebmem.html או באתר של ד"ר הידש: http://www.icallisrael.com/ בהצלחה!

עברתי התקף חרדה אבל אחרי שהוא נגמר במהלך כל השבוע עדיין יש בי תחושת פחד וחרדה פנימית כאילו על סף התקף לב.אני שבוע לוקחת כדורים.האם זה אמור להיות ככה?האם אחרי התקף חרדה עדיין מרגישים במהלך הימים שאחרי רע???

טל שלום, אנשים רבים הגיבו לפנייתך ואת רואה שיש הרבה מאוד צדדים לשאלתך ואין תשובה אחת פשוטה. אני מסכים עם הדברים שנאמרו, כל אחד וניסיונו האישי ונסיונם של האנשים חשוב לפחות כמו הדעה של הפסיכיאטר. אם יש לך שאלות נוספות, נשמח להגיב בהצלחה דר' גיורא הידש

אבל אני רואה כאן רק תגובה אחת, שלך?

וגם, לא ציינת איזו תרופה את/ה לוקחת במשך שבוע כבר. שכן אם זו תרופה מהסוג הממכר עדיף לא להרבות בה!

לטל שלום, לעתים בגלל הלחץ של השאלות אני טועה, לפחות אני מתנצל. בתשובה לשאלתך, אחרי התקף של חרדה נשארת לעתים חרדה בפני התקף נוסף, חרדה מהחרדה עצמה, זוהי הרגשה עמומה מתחת לפני השטח כפי שאת מרגישה. אם התחלת עם תרופות נוגדות דיכאון כפי שמדובר בהן רבות בפורום, אז התרופות הללו מתחילות להשפיע כשבועיים שלושה אחרי ההתחלה. כך שתחכי עוד מעט ומצבך ישתפר. ביי דר' גיורא הידש

אני כל הזמן שומעת על מקרים בהם אנשים לוקחים כדורים פסיכיאטרים ואז מרגישים נהדר,נפלא,ללא חרדות ללא דיכאון ללא אובססיות וכו'.(אנשים שהרגישו כך לפני כדור הפלא). שאלתי היא: נראה לי שרוב האנשים סובלים מאחת הבעיות -עצבנות,אובססיה,טרדה,דאגה,דיכאון,חרדה,לחץ וכו'. אז למה שלא יקחו כדורים??למה לא מפרסמים בכל מקום-קח כדור ותרגיש טוב...?? אז היה נחסך להרבה אנשים כאב והיינו חיים יותר ברוגע וכיף לא? כנראה שלא. שאלתי היא בעצם מה הסכנה בלקיחת כדורים ולמה אין לזה עדיין פרסום ומודעות? למה פסיכיאטר עדיין נושא מפחיד? תודה, המבולבלת

אלינור, המקרים שבהם אנשים מעדיפים לצרוך כדורים במקום לשפר לבד את יכולת ההתמודדות שלהם הם מקרים שבהם אין ברירה אחרת כלומר: משהו חוסם את יכולת התודעה שלהם , משהו באמת מונע מהם להרגיש טוב והמשהו הזה הוא פנימי-כלומר הם חולים באחת המחלות הנפוצות של העולם המערבי: דיכאון ו/ או חרדה. יש מקרים שבהם אי אפשר להתגבר לבד. הם עושים כמיטב יכולתם אבל פשוט אי אפשר, ואז רצוי לקחת כדורים. אבל רק אז. כי בכלזאת מדובר בהתערבות כימית חיצונית.ורק אם המעגל הכימי הפנימי שלנו בראש באמת לא מתפקד טוב-רק אז יש טעם בלקיחת הכדורים האלו ורק אז הם באמת ישפיעו.למזלה של האנושות, עדיין אצל רוב האנשים המעגל הכימי מתפקד מספיק טוב כלומר- במידה משביעת רצון פחות או יותר.

מתוך השבת התשובה שלך למבולבלת ניכר שאת מבינה מעט בתחום והייתי רוצה שתעני לי על שאלה: כתבת על מעגלים במוח - שבמצבי חרדה אנשים (כנראה כמוני) לוקים בחסר, והחרדה אצלם באה באופן קיצוני. רציתי לדעת - האם פסיכיאטר עורך בדיקה שכזו (של המעגלים)? איזו בדיקה? האם תוכלי לספר לי? אני מתלבטת אם לעשות צעד בפניה לפסיכיאטר ותשובה שלך תעזור לי מאוד. שמש

לדעתי התשובה היא מורכבת. א. כדור, טוב ככל שיהיה, הוא עדיין תרכובת כימית שזרה לטבע של גוף האדם לרוב יהיו לו תופעות לוואי כלשהן בהתחלה, גם אם מעטות כשמדובר למשל בכדורים נוגדי חרדה ודכאון, הם כולם כמעט ללא יוצא מן הכלל פוגעים בכושר התיפקוד המיני, ובוודאי גם מי שסובלים מכל מה שהזכרת אינם מעוניינים בפגיעה כזאת. פרט לכך, אצטט לך מה שזכור לי מאיזושהיא כתבה בה אמר איזה פרופסור פעם: עדיין לא הומצא הכדור שלא יגרום נזק לכבד. אפילו כדור אקמול (אחד) פוגע בכבד. אך מעבר לכל זאת, ואולי זוהי תשובה משמעותית לא פחות, הטיפול בעזרת הכדורים הוא סימפטומאטי, הווה אומר מכסה על הבעייה, כפי שעושה האקמול כשיש חום. הדלקת לא נעלמת, רק ההתרעה לה אובדת, - מה שכמובן לא רצוי, כי יש לזכור שהיא קיימת כדי לטפל בה. כלומר, הכדור יכסה על הבעייה, לא יפתור אותה. מה שכן, אם ניעזר בו , (כלומר ננצל את התקופה שבה מרגישים טוב כדי להתקדם) ייתכן שלאחר תקופת נטילתו המצב ישתפר ובכל אופן עדיף להתמודד ללא הכדור, הן מן הסיבות שכבר צויינו לעיל הן כדי שהאדם יסמוך על עצמו- ולא יפתח תלות פסיכולוגית בכדורים (שאז, גם אם הצליח לעשות דברים שונים שקודם לא עשה הוא עשוי לזקוף זאת לזכות הכדורים) והן להזכיר לנו את הבעיות, לא לכסות עליהן בצורה מלאכותית, ולהתמודד איתן בדרך טבעית.

לפחות תגידי דבר חיובי אחד לאלה שכן לוקחים כדורים...

אם לוקחים תרופה נגד חרדה (רסיטל,לוסטרל,סרוקסט..) והיא משפיעה לטובה,האם אחרי תקופה היא כבר תפסיק להשפיע כי הגוף כבר ספג והתרגל אליה?? האם צריך בסופו של דבר להגדיל את המינון?(הרי מתישהו לא יהיה אפשרי לקחת מינון יותר מדי גבוה). התחלתי לקחת את אחת התרופות (חצי כדור של 50 מ"ל כלומר 25 מ"ל) והיא מצויינת. אני פוחדת שהיא כבר תפסיק להשפיע ואצטרך להגדיל את המינון. אשמח לקבל תגובה תודה

לי שלום, אני שמח שאת מרגישה טוב יןתר ואני זוכר את ההתלבטויות שלך לפני זמן קצר. כאשר אנחנו מגדירים תרופה/חומר שממכר אנחנו מתייחסים לשתי תכונות. ראשית-כדי לקבל את אותה ההשפעה צריך להגדיל את המינון, כך זה לדוגמא עם אלכוהול. והשניה - כאשר מפסיקים ישנן תופעות של חסר-תופעות גמילה. התרופות נוגדות הדיכאון אינן ממכרות לכן התשובה לשאלתך היא שלילית. אין צורך להעלות את המינון כדי שההשפעה תמשיך. לידיעה כללית, את משתמשת במינון נמוך ביותר של התרופה. הדיון בשאלה של טל הוא מצויין, מדוע שלא תוסיפי גם את מנסיונך? רק טוב ובריאות דר' גיורא הידש

I am a fraid that this pills are addictive. My friend is taking Seroxat for 7 years and she cannot get off. It's a;so very individualy. Bye

אם אלך לפסיכיאטר באופן פרטי כדי לקבל מירשם לתרופה אנטי-דכאונית, מי יידע מזה? האם חלה עליו חובת דיווח כלשהי או שהחיסיון הרפואי יגן על פרטיותי בכל מקרה? שאלה נוספת, מישהו יכול לדווח מנסיונו על תרופה אנטי-דיכאונית יעילה שלא לוותה בהרבה תופעות לוואי ובמיוחד היתה סבילה מבחינה של מעיים רגישים? תודה.

לגבי השאלה השנייה- האפקסור היא כזאת. וגם הסרוקסט.

וגם לוסטרל

ראשית אני רוצה להודות לאנשים היקרים כאן שענו לי ועודדו, ותודה ענקית לדר' הידש על תשומת הלב והעידוד. נכון, יש אמת בדברייך, כאשר כתבת שהליכה לפסיכיאטר או למקור נוסף תתפרש כבגידה בפסיכולוג שלי, על אף שללא ספק התכוונתי להמשיך בטיפול יחד עם התרופות (באם אקח אותן), אני עדיין לא יודעת. אני עדיין די חוששת. והאמת היא שלעצתך כדאי לי לבדוק לעומק את נושא הטיפול התרופתי עד שארגיש נוח : אני עושה זאת כבר חודשיים קוראת בפורום שאלות ותשובות שלך ושל מטופלים או מתלבטים אחרים. אולי הצעד הנבון יהיה להתייעץ עם פסיכיאטר (מילה קשה עדיין), לנסות יחד איתו להבין את מצבי. שוב בנושג ל"בגידה בפסיכולוג" האם לדעתך יכול להיות מצב שבו פסיכולוג אחד לא הצליח לעזור ואחר כן. האם יש מצבים שבהם שיחות כן יעילות למצבים של חרדה ללא כדורים? בקיצור, אהיה ספציפית - האם יכול להיות שכדאי לי רק להחליף פסיכולוג? אולי משהו שמתמחה ב בתרפיה וכו'? איך יודעים את כל הדברים האלה????????? האם פסיכיאטר מאבחן על סמך מה שמטופל מספר לו או שיש בדיקות נוספות? אשמח אם תוכל לענות לי. אני כמובן אנסה למצוא את התשובה גם כאן בפורום, נראה כי אינני היחידה עם השאלות האלה. דר' גיורא הידש, כל כך נעים לדעת שאתה כאן בטוב ליבך העולה במילים מוקלדות. תודה. שמש

אני מוסיפה שאלה לשאלה ציפור קטנה לחשה לי כאן שאתה מטפל באופן פרטי האם אתה מקבל מטופלים דרך קופת חולים לאומית? אני מבינה שאתה מטפל באיזור חיפה אני מקווה שזו איננה חוצפה לשאול שאלות כאלה בפורום. תודה שמש

היי שמש, טוב לשמוע את הדברים שאת כותבת וכולם צריכים עדוד. כנראה שהנושא החשוב ביותר הוא ההרגשה, ואני חוזר על המילה הרגשה שאת "בוגדת" בפסיכולוג. מדובר על דבר שצריכים לעבוד עליו בטיפול הפסיכולוגי עם הפסיכולוג שלך. בשום אופן לא להחליף פסיכולוג, הוא עוזר לך וחשוב לך ומכאן הקושי. חייבים לבדוק מה משמעות והסימבול של פניה לפסיכיאטר בתוך הטיפול הפסיכולוגי וכלפי הפסיכולוג. אם זה יעזור את אולי תדפיסי את תשובותי ותתני אותן לפסיכולוג וכך תפתחו את הנושא. אחר כך תהיי מוכנה יותר לפנות לפסיכיאטר. אין שום דבר דחוף, הפניה לפסיכיאטר יכולה לחכות עד אשר תהיי בשלה יותר לכך, או חשוב יותר להבין את המשמעות של פניה לפסיכיאטר על הקשר שלך עם הפסיכולוג. משימה לא קלה! בהצלחה ומשיכי לשתף אותנו דר' גיורא הידש

שלום ד"ר, לפני שנתיים וחצי לקיתי בהתקף פסיכוטי חריף תוך כדי שירות מילואים אשר לאחריו התאשפזתי למשך 3 שבועות (בבית חולים פסיכיאטרי...), הייתי הולך לטיפול פסיכוטראפי ולהפגש עם פסיכיאטר אחת לכמה זמן, ככל שעבר הזמן הוריד לי הפסיכיאטר את מינון הכדורים שלקחתי, אז הלידול ואת מינון הפגישות בינינו עד שהפסיק לי לגמריי את הכדורים,. לפני שנה לקיתי בהתקף פסיכוטי חריף לאחר הלוויה שנכחתי בה ותקופת האבל, שוב התאשפזתי ל- 3 שבועות. היום אני מבקר בקביעות אחת לחודש אצל פסיכיאטר וממשיך בטיפול פסיכוטראפי ואני נוטל בקביעות רספירדל 3 מ"ג ליום. שאלתי היא אם יש סיכוי שהתקף פסיכוטי נוסף יקרה לי למרות שאני נוטל כדורים ?, מה השפעתם המדוייקת של הכדורים עליי ומה תופעות הלוואי של הרספירידל ?, ברצוני לציין שהתגרשתי כתוצאה מההתקף השני (לאחר שאישתי עזבה אותי...) והאון הגברי שלי מאד נפגע, אני מתקשה לקיים יחסי מין נורמאליים עם בת זוגי החדשה, האם זה כתוצאה מהרספירדל ?, היום אני נכה צה"ל, האם ניתן להגדיל את אחוזי הנכות בטענה שנפגע האון הגברי שלי ? בתודה, אורי.

אורי שלום, שאלות רבות ואנסה להשיב על העיקר, לנטילת נוגדי פסיכוזה כמו רספרידן ישנן שתי מטרות. הראשונה בזמן התקף פסיכוטי כדי לסיים את ההתקף, והשניה למניעה. כמובן שאתה נמצא בשלב של המניעה, היעילות של הרספרידל במניעה היא כמובן לא מוחלטת ולא עניין של מאה אחוז, למרות שבודאי שהרספרידל מונע התקפים. אם חס וחלילה יהיה אירוע טרגי או מלחיץ כמו הלוויה ותקופת האבל אז הסיכון להתקף עולה. שני דברים מעודדים, גם הטיפול הפסיכולוגי, גם הטיפול התרופתי חשובים ביותר במניעה, ובנוסף עם הגיל בדרך כלל הסיכון של התקפים פסיכוטיים יורד. לא כתבת בן כמה אתה אולם אם אתה בתחילת שנות השלושים לחייך אפשר מעט להירגע והזמן פועל לטובתך. תופעות לוואי כלליות של רספרידל אינן מעניינך, אתה יודע טוב יותר מכל אחד אחר מה תופעות הלוואי של רספרידל אצלך. כך גם הירידה בתפקוד המיני. כדאי לנסות את הויאגרה שמאוד עוזרת, לפני שחושבים על דברים אחרים. מניסיוני, פעמים רבות הוועדות במשרד הביטחון אינן נותנות את הנכות המגיעה לאדם. לפי זכרוני קשיים בתפקוד המיני מוספים לאחוזי הנכות, אבל בכל מקרה כדאי לבדוק האם אחוזי הנכות מתאימים למצבך. אני מקווה שעניתי על כל השאלות, אם החמצתי משהו חשוב אנא שאל שוב, כל טוב, והרבה אהבה דר' גיורא הידש

איבחנו אותי בבי"ח אבארבאנל כסובלת מהפרעה נפשית הנקראת:"סכיזו-אפקטיב". טופלתי ע"י זיפראקסה, ציפרמיל וליתיום. הפסקתי את הטיפול על-דעת עצמי כבר שלושה חודשים, ולא קרה לי שום דבר, התופעות שבגללם אבחנו אותי לא חזרו לי, אל-אף שאני לא מטופלת כבר בשום תרופה. אם כך האם האבחנה היתה שגויה? האם התופעות שבגללם איבחנו אותי כך יכולות בכל-זאת לחזור?

לחופית, אוי ואבוי שאלותיך ומסקנותיך אינן נכונות, צר לי שאני חייב לכתוב זאת בצורה כזו מפורשת אבל לדעתי הדברים הם די חמורים. כל מי שמפסיק תרופות בהתחלה מרגיש טוב ואפילו טוב יותר, בחודשים הראשונים עדיין ישנה ההגנה של התרופות ואז באה הנפילה. הסיכון הוא כמובן באשפוז נוסף דבר אשר בודאי כדאי למנוע. איני צריך להסביר לך במה כרוך אשפוז נוסף ואיני מאחל אותו לאף אחד. לכן רוצי לפסיכיאטר המטפל תתייעצי איתו שוב ותשקלי ברצינות לחזור לתרופות. המסקנות שאת חפצה ללכת אליהן, שזה סימן שהאבחון שגוי וכדומה אינן נכונות. אני חושש שאת נוטלת סיכון גדול מדי, תזהרי... תעדכני אותנו דר' גיורא הידש

ברצוני לברך בתחילה את מנהל הפורום החדש.כל הכבוד לך . אתה עונה מהר ועינינית. חבל שאי אפשר להשיג רופא כמוך בחיפה. האם אתה מקבל חולים של מכבי שרותי בריאות? לפני שבוע היתה כתבה בעיתון "לאישה" על פסיכיאטריה ותרופות חדשות נוגדות דיכאון. צכיון ששום תרופה לא עזרה לי עד עכשיו בגלל בחילות וקאות (חוץ מבונסרין שאני נוטלת מזה כשנה) אבקש לדעת על תרופות חדשות שיצאו לשוק ומפורסמות בכתבת והאם הם בסל הבריאות 1. ונלאפאקסין של חברת וויאט 2. דולוקסתון של חברת אלי לילי.אודה על תשובתך המהירה

את יכולה לכתוב את השמות של התרופות באנגלית?

רזי שלום, וואנלפקסין, אם הבנתי נכון באנגלית venlafaxine היא תרופה חדשה, טובה מאוד, נקראת אפקסור, התרופה נמצאת בארץ כבר כחמש שנים והוכיחה את עצמה. יש עליה אינפורמציה רבה ותוכלי להעזר במאמר גם באתר שלי www.icallisrael.co.il , אם יהיו לך שאלות נוספות אז אשמח להרחיב. את התרופה השניה איני מכיר. אפקסור נמצאת בקופות החולים וגם במכבי, היא תרופה יקרה יותר ולכן היא תרופה של קו שני, כלומר אחרי שתרופה קודמת נכשלה. כפי שכתבת לצערי תרופות קודמות היית צריכה להפסיק ולכן תוכלי לקבל בקופה את האפקסור. לצערי לא קראתי את הכתבה בלאישה, אם את רוצה לשאול שאלות ספציפיות אשמח להוסיף. בהצלחה דר' גיורא הידש

לד"ר הירש שלום תודה על תשובתך המהירה. בעבר ניסיתי אפקסור טופלתי ע"י רופאה בקופת חולים מכבי שהוציאה לי את הכדורים הכי חדישים מהמגירה. אולם גם אותם הקאתי.. שמתי לב כשאני לקוחת את כדור הבונסרין יש לי עיגולים שחורים מתחת לעיו הימנית. האם זה אומר שיש נזק בכבד? אני ממש אובדת עצות כי עדין לא הצליחו להתאים לי שום תרופה. בלילה אני נוטלת קלונס להרדם (חצי כדור) ובהצהרים בונסרין כי אין לי תיאבון לאכל. אודה על תשובתך המהירה. ברצוני לשאול האם אתה מטפל ע"י קופת חולים מכבי?